ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-04OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 255

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, י' בכסלו התשע"ח (28 בנובמבר 2017), שעה 14:00

הצעה לסדר-היום בנושא: "הסוכנות היהודית: האם היא עדיין רלוונטית? צריך אותה? האם היא מועילה?", הצעה לסדר היום של חבר הכנסת משה גפני

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

יואל רזבוזוב

אמיר אוחנה

נאוה בוקר

דוד ביטן

יחיאל חיליק בר

משה גפני

יצחק הרצוג

יואל חסון

חיים ילין

מאיר כהן

בצלאל סמוטריץ'

עודד פורר

אלעזר שטרן

נחמן שי

איציק שמולי

אלכס קושניר - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

דגנית סנקר - מנהלת אגף בכיר, עידוד העלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

אלונה שמיר - יועצת מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

לילך אלמקיאס - מרכזת באגף תיאום ובקרה, משרד ראש הממשלה

חגי אליצור - ראש אגף בכיר, משרד התפוצות

ג'וש שוורץ - מזכ"ל הסוכנות היהודית

מיכאל שטיינגוף - מנהל תיקי עולים ושליח נייד, הסוכנות היהודית

חגית הללי - ממונה על תקשורת ישראלית, הסוכנות היהודית

אולג אורי בן ציון - עולה חדש, אורח של הסוכנות היהודית

עילי עוז וגשל - עוזר ליושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית

נורית יכימוביץ כהן - רכזת מחקר ומידע, הכנסת

ד"ר חיים ויטלי בן יעקב - מנכ"ל הקונגרס היהודי האירו-אסיאתי

מרק דובב - מנהל המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

הרב גלעד קריב - מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת

שגיא צבע אהרון - התנועה המסורתית

תומר נאור - עו"ד, מנהל מחלקת ליטיגציה, התנועה למען איכות השלטון בישראל

תומר וירט - עו"ד, רכז מחלקת ליטיגציה, התנועה למען איכות השלטון בישראל

יוסף פרץ - התנועה למען איכות השלטון בישראל

שאול פרבר - מייסד מכון "עתים"

ישעיהו יחיאלי - ראש מינהלת נעל"ה, האגודה לקידום החינוך

נטלי שניידרמן - מנהלת מערך מענקים, קרן ג'נסיס

עופר דהן - מנהל המחלקה לעלייה וקליטה, הקרן לידידות

יהודית פריסמן - מנהלת פרויקטים, מועצת ארגוני עולים

רוני אקלה - מנכ"ל הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל

דני ווזנר - הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

מאיר לב - יו"ר התאחדות עולי אמריקה לטינית

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל איגוד מורים עולים

ענת אוזן - מוזמן/ת

טל אביטבול - מוזמן/ת

טלי דוד - מוזמן/ת

ניתאי ענבי - מוזמן/ת

מתן לנקרי - מוזמן/ת

דוד יבורסקי - מוזמן/ת

חניתה חפץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את הסוכנות היהודית

תמר אברמוביץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את הסוכנות היהודית

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

אהובה שרון, חבר תרגומים

"הסוכנות היהודית: האם היא עדיין רלוונטית? צריך אותה? האם היא מועילה?"

הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת משה גפני

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אני שמח לראות שהרבה חברי כנסת הגיעו לדיון. אמנם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות היא ועדה מאוד פעילה ומקיימת דיונים רבים, אבל לא היה מקרה שכל כך הרבה כנסת הגיעו לדיון אחד. אני חושב שזה ייאמר לזכותו של חבר הכנסת משה גפני שהציע את ההצעה לסדר היום במליאת הכנסת והכנסת העבירה אלינו את הנושא לדיון.

מאוד חשוב לי לציין את חברי הכנסת הנוכחים – משה גפני, קסניה סבטלובה, חיים ילין, מאיר כהן, יואל רזבוזוב, יושב ראש האופוזיציה יצחק הרצוג, נחמן שי, איציק שמולי ועודד פורר.

נמצאים אתנו גם מנכ"ל משרד הקליטה, מזכ"ל הסוכנות היהודית ונציגים נוספים. ברוכים הבאים.

התכנסנו לדון בהצעה לסדר היום של חבר הכנסת משה גפני. הנושא הוא הסוכנות היהודית: האם היא עדיין רלוונטית? האם צריך אותה? האם היא מועילה?

אלה שאלות שיועלו בדיון אותו נקיים בעקבות ההצעה.

אני פותח ואומר את דעתי. בסוף הדיון נקבל החלטה ונגיש את המסקנות למזכירות הכנסת. גם אני הייתי עולה חדש ומכיר ומוקיר את פעילות הסוכנות היהודית בתחום העלייה והקליטה. אני חושב שהסוכנות רלוונטית. קיבוץ גלויות במשימת הציונות וקיבוץ גלויות למדינת ישראל, עוד לא סיימנו את המשימה הזאת ולכן לסוכנות יש תפקיד בנושא הזה.

אנחנו נשמע את העמדות, אבל לעמדתי האישית הסוכנות כן רלוונטית. אם צריך לתקן, צריך לתקן. אם יש לתקן בעניין הרלוונטיות – כן.

אני אתן את זכות הדיבור לחבר הכנסת משה גפני להסביר ולהציג את עמדתו. אני מבקש מחבריי חברי הכנסת להתאפק כי לאחר מכן ניתן לסוכנות היהודית להציג את עמדתה. לאחר מכן ניתן לחברי הכנסת להתייחס לנושא. בבקשה, חבר הכנסת משה גפני.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני העליתי במליאת הכנסת את הנושא הזה לדיון ולאחר מכן ביקשתי להעביר את הדיון לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשותך חבר הכנסת אברהם נגוסה. אני חושב שזו ועדה חשובה, אני חושב שזו ועדה טובה שעושה גם את עבודתה ואני כמובן מכבד גם את האמירה שלך. אני מתאר לעצמי שלא יהיה לי כאן רוב למה שאני הולך להגיד עכשיו, אבל בסדר, אני נמצא הרבה שנים בכנסת ויודע שגם להיות במיעוט זה דבר חשוב, גם כשאני באופוזיציה זה לא נורא וזה בסדר. לכן אני רוצה להגיד את עמדתי.

זה לא קורה הרבה שאתה באופוזיציה.

זה קורה. בקדנציה הקודמת הייתי באופוזיציה. היה פי אלף יותר טוב מאשר עכשיו.

אתה שכחת מה זה אופוזיציה.

גפני, אני זוכר מה הבטחת לי באופוזיציה. לא קיימת.

חבריי, רשות הדיבור לחבר הכנסת משה גפני.

אני מבקש לומר אדוני היושב, חברי הכנסת, האורחים. מדינה בת שבעים, מדינה שהכול נעשה בה באופן פורמלי בוודאי עם פיקוח של יועץ משפטי ושל מערכת שלמה שצריכה לדאוג לכולם בשווה. היא צריכה לדאוג לכל האזרחים. צריכים לדאוג לאלה שנמצאים במרכז, לאלה שנמצאים בפריפריה, צריכים לדאוג לערבים, צריכים לדאוג לחרדים, צריכים לדאוג לציונות דתית. לכולם צריך לדאוג על פי כללים שמדינה מתוקנת – לא בחמש השנים הראשונות שלה ואפילו לא בשלושים השנים שלה אלא אחרי שבעים שנים – זאת כבר מדינה שעברה את כל התהליכים שהיה צריך לעבור והמדינה הזאת צריכה לעסוק בקליטת עלייה על כל המשתמע מכך, לקיבוץ גלויות כפי שאדוני היושב ראש אמר. זה קריטי מבחינת המציאות של מדינת ישראל. היא צריכה לעשות את זה.

התעוררתי לעניין הזה כשהיו אצלי בוועדה דיונים על קק"ל. גם שם לא כל כך הבנתי. זאת אומרת, אנחנו במדינה, צריך לקנות קרקעות, צריך לבנות בתים, מדינה צריכה לעשות את זה. מדינה צריכה לעשות את זה עם הכללים שלה. אני מבקש שהמדינה תגיד את האמת, שהיא תגיד למה צריך להחזיק את קק"ל ולמה צריך להחזיק את הסוכנות היהודית. למה צריך להחזיק אותן. אם מדובר על דברים חשובים שהסוכנות עושה, שאני לרגע לא מתעלם מהעניין הזה ואני לא בא בטענות, יקום מי שיקום ויגיד שהוא בא לארץ עם הסוכנות אבל מה התפקיד של משרד הקליטה? זה לא התפקיד של המשרד שהוא צריך לעשות? לשם מה יש מדינה מסודרת עם כללים? לא רוצים לתת לחרדים, לא נורא, זה בסדר, אבל לא רוצים לתת לערבים? לכן יש את הסוכנות? תגידו. זה בסדר ואני לא מתווכח. אני רק רוצה את האמת.

מדינה בת שבעים שיש לה משרדי ממשלה – אגב, יותר מדי. אתמול התברר לי כמה משרדים יש, היה דיון לגבי ליצמן, אם הוא יהיה שר או סגן שר, התברר שיש המון משרדים, יותר ממה שחשבנו אי פעם. התפקיד של ליצמן הוא באמת חשוב ואני מקווה שהעניין הזה יסתדר אבל מדינה עם משרדים, מדינה עם כללים, מדינה שדואגת לכל אזרחיה והיא עושה את כל העבודות בכל הנושאים שקשורים לשיכון, לחינוך, לרווחה, לבריאות, לקליטה, זה התפקיד שלה.

אמרת את המצע של יש עתיד.

אם זה המצע של יש עתיד, אני שמח שאני יכול להגיד את זה.

לא לגבי הסוכנות.

אם זה המצע של יש עתיד, המסקנה שלכם לגבי הסוכנות היא כמו המסקנה שלי.

לא. לא. התבלבלת.

לא התבלבלתי. תאמין לי. לא התבלבלתי.

חבר'ה, זה מאוד מעניין לשמוע את ההסכמה בין יש עתיד ליהדות התורה. משה גפני עדיין ברשות הדיבור.

תודה רבה. אני מסיים.

גפני, יש לי שאלה אמיתית. האם אתה יכול להגיד את אותו הדבר על מוסדות הגמ"ח המפוארים, ואני לא אומר בציניות, שבגלל שיש משרד רווחה, נבטל את הפעילות של הגמ"ח?

אני בעד. אני בעד. אני עסקתי במגזר השלישי ואני הייתי נגד זה שמשרד האוצר הלאים את האחיות בבתי הספר והוא נתן את זה לשוק הפרטי. אני אמרתי אז – אני כאן הכי ותיק - - -

הפריט. לא הלאים.

הלאים, הפריט, אני לא יודע כלום בעברית. אני רק יודע דבר אחד, שאני אמרתי אז בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות עת התקיים הדיון הזה, והאוצר הגיע ואמר שיהיה יותר טוב, אמרתי שלא תהיינה יותר אחיות בבתי הספר. הדור הצעיר שלומד היום בבתי הספר לא יודע שפעם היה מושג כזה, שהייתה אחות בבית ספר. אני בעד שאת הגמ"חים יעשה משרד הרווחה אבל אתה יודע כמוני שהמגזר השלישי יותר ויותר צריך לעשות פעולות שהמדינה לא עושה וזה לא בסדר. חבר הכנסת שמולי, אתה לא צריך להגיד את זה רק על גמ"חים. אתה יכול להגיד את זה על מיליון דברים.

גפני, אני מרוצה ממך כי הפכת ציוני אדוק, מקדש את המדינה ורוצה שהמדינה תעשה את הכול. אני חותם על זה.

הצטרף אלינו חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', אבל אני מבקש חבריי חברי הכנסת, יש תור ואנחנו ניתן לכל אחד להציג את עמדתו. תנו לחבר הכנסת משה גפני לסיים את דבריו.

אני מסיים אדוני היושב ראש. אני ביקשתי להעלות את הנושא הזה לדיון. אני מבקש שנהיה כולנו אמיתיים ונגיד למה זה קורה, מה רוצים להרוויח בעניין הזה, למה לא הממשלה, האם רוצים להדיר קבוצות באוכלוסייה ודרך הסוכנות אפשר לעשות את זה. רק תגידו את האמת. זה הכול. לא מעבר לזה. תודה.

תודה. נשמע את נציג הסוכנות, מזכ"ל הסוכנת היהודית, ג'וש שוורץ.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני מברך על הדיון הזה. אני מאוד שמח להיות כאן כי זו באמת ההזדמנות לדבר, להציג ולשים על השולחן את כל הדברים המדהימים והחיוניים שהסוכנות עושה למען מדינת ישראל והעם היהודי.

אני גם שמח לראות כאן היום כל כך הרבה חברי כנסת שהנושא של הסוכנות והתפוצות יקר לליבם.

קודם כל, אני רוצה לומר כמה מלים על החיוניות של הסוכנות היהודית. אנחנו כוללים בתוכנו את כל הקהילות היהודיות בעולם, את הארגונים הציוניים. דרך הפעילות בסוכנות, בקהילות, במגביות, בפדרציות, מאות אלפי יהודים בעולם מחוברים ליהדותם ולמדינת ישראל. אנחנו דואגים דרך הפעילות של יהודים בכל העולם באמצעות הסוכנות שיהיה איפא"ק חזק בעוד עשרים שנים, שיהיה משאב עתידי של עולים, למנוע התבוללות. כשאנחנו מדברים על אחוזים, בין חמישים לשבעים אחוזים התבוללות בתפוצות. החיוניות של הקירוב בין התפוצות לישראל ולמרכיב של ישראל כחלק מבניית הזהות היהודית הוא משהו שהיום הוא קריטי ואסטרטגי לעם היהודי והסוכנות היא הגוף שאמון על הנושא הזה מטעם מדינת ישראל.

אנחנו לא פועלים בוואקום. יש לנו מעמד מיוחד, חוק מעמד הסוכנות. יש תיאום בין הממשלה לבין הסוכנות היהודית בראשות יושב ראש הסוכנות וראש ממשלת ישראל. כל הפעילות של הסוכנות מתואמת. אנחנו עושים פעילות לבקשת הממשלה. כל הכסף שהעם היהודי מגייס בעולם באמצעות הסוכנות מוקדש לנושאים שמתואמים עם מדינת ישראל.

יש גם נושאים שיותר קל לגוף לא ממשלתי לטפל בהם כמו עלייה, לפעול במדינות שאין אתן יחסים דיפלומטיים, לבצע מבצעי חילוץ. לכן כל הנושא הזה של הלא ממשלתיות אבל בתיאום, הוא הפורמולה שעובדת מאז הסוכנות היהודית הקימה את מדינת ישראל.

כמה נתונים. אנחנו בעיצומו של גל עלייה. אנחנו רואים מספרים של שלושים אלף עולים. לפני שנתיים ראינו את המספר הגבוה של עולים ממערב אירופה מאז קום המדינה, 10,000 עולים. למעלה מ-10,000 כל שנה מאוקראינה ורוסיה. אנחנו דואגים לזה. אנחנו מטיסים את העולים, עושים עידוד עלייה והכול כמובן בתיאום והנחיה של משרד הקליטה ותכף נשמע, אני בטוח, ממנכ"ל משרד העלייה והקליטה כמה השותפות בינינו קיימת כי אנחנו עם הרגליים בקרקע בקהילות יהודיות והם הגוף המקצועי האמון על הנושא.

אנחנו מביאים לכאן כמה שיותר בני נוער לחבר אותם למדינת ישראל ולזהותם היהודית, במסגרות של הסוכנות ושהיא שותפה בהן יחד עם משרד ראש הממשלה, פרויקטים כמו מסע, תגלית, החוויה הישראלית. אנחנו מביאים למעלה משישים אלף בני נוער לחוויה בארץ, לחבר אותם למדינת ישראל ולזהותם היהודית. הם חוזרים ואנחנו יודעים שיש קשר ישיר בין מנהיגות יהודית בתפוצות לבין שהות בארץ. אנחנו הגוף הגדול והמרכזי שעוסק בנושא הזה.

אנחנו פועלים גם בחברה הישראלית. אנחנו תומכים בנוער בסיכון, למעלה מ-10,000 בני נוער בתכניות שלנו לנוער בסיכון. אנחנו הבעלים של עמיגור שבנינו לבקשת ממשלת ישראל. החברה המשכנת השנייה בגודלה עם עשרים אלף יחידות דיור שהעם היהודי העמיד לשכבות הכי חלשות במדינת ישראל. אנחנו גם בונים. עכשיו חתמנו עם משרד השיכון ועם משרד האוצר על תכנית לאומית לבנות 2,600 יחידות דיור לחלשים ביותר, שהסוכנות תעמיד את היחידות לכל השכבות החלשות במשק.

בנינו בכל הארץ 1,500 פרויקטים פיזיים, מתנ"סים, בתי ספר, מכללות, מרכזי תרבות. כל זה תרומה של העם היהודי.

מעבר לכסף, מה שבעיני הכי חשוב זאת המעורבות וזה שמקבלים אותם למולדתם ולזהות היהודית שלהם. מעבר לכסף. זה שהם פעילים בפדרציות, במגביות, בתנועות נוער, מסתובבים עם השליחים שלנו. המפעל הציוני הלאומי הזה שמגייס את העם היהודי, זה מה שחשוב הרבה יותר מהכסף.

כמה מלים לגבי הכסף כי שמעתי את מה שסיפרת במליאה. התקציב של הסוכנות מבוסס על תרומות של יהודים.

אני בעד מה שאמרת כאן. אני לא מתכחש לעניין הזה אבל למה למשל את השיכון? יש משרד שיכון במדינת ישראל. תעזרו למדינה אבל למה לא משרד השיכון? לגבי חברת עמיגור, אני גרתי באופקים 22 שנים ומבחינתי עמיגור היא מפעל עצום אבל הגיע הזמן שהכול יעבור למשרד. תעזרו, תהיו מעורבים, אני לא אומר שלא, אבל יש משרד שיכון. כמה בניתם באום אל פאחם? סתם שאלה. אולי בצלאל סמוטריץ' יענה עליה.

גפני, זה מה שמעניין אותך?

גפני, לא איבדת את זה למרות המשבר הממשלתי הקצר.

אני רוצה להגיד לך שאנחנו בתחום הדיור כי ממשלת ישראל פנתה אלינו וביקשה מאתנו לבנות.

אני מבקר את ממשלת ישראל.

אנחנו מכרנו במבצע הדיור הציבורי את רוב הדירות ומשרד השיכון ביקש מעמיגור, ולא מעמידר, לנהל אותן. הממשלה ביקשה מאתנו.

יש לי ביקורת על הממשלה.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים שאמרת לגבי המגזרים. קודם כל, אנחנו פועלים לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל בכל המגזרים, במגזר הבדואי, הערבי, הדרוזי והחרדי. הבאתי לכאן כמה נתונים על כמה הסוכנות מושקעת בעולם החרדי במדינת ישראל.

החרדים, לא חשוב.

רק דוגמה. יש לנו תכנית שנקראת פותחים עתיד שזאת תכנית נפלאה לנוער בסיכון בפריפריה והיא פועלת עם הבדואים, היא פועלת עם ערבים, היא גם פועלת בארבע מקומות במגזר החרדי.

דיברת על תכנית מסע. החרדים לא שם.

הם כן שם. תכף אני אומר לך.

הם לא שם.

הם שם.

על הסוכנות אתה יודע יותר טוב ממני. על הממשלה אני יודע יותר טוב. אני מעביר כסף למסע ולתגלית.

כאשר חבר הכנסת יעקב אשר היה ראש עיריית בני ברק, הוא השיק יחד עם הסוכנות היהודית תכנית לנוער בסיכון בבני ברק, פותחים עתיד. למסגרות של כל תכניות החוויה שאנחנו מביאים, חוויה ישראלית, מגיעים 5,000 חרדים לתכניות חרדיות. יש לנו בית אולפנה, תכנית בירושלים לקליטת בנות חרדיות מברית המועצות. הקרן לביטחון של הסוכנות סיפקה אמצעי מיגון ל-22 קהילות חרדיות בחוץ לארץ, בעיקר באירופה. אנחנו פועלים בכל התחומים האלה.

אני רוצה לסכם כי אני יודע שיש כאן הרבה מאוד חברי כנסת שרוצים לדבר ואני רוצה לומר שאני חושב שסכום מיליארד ושלושה מיליון שקלים, שזה התקציב של הסוכנות, אנחנו משקיעים את כולו לפעילות אסטרטגית למען מדינת ישראל והעם היהודי, הוא חיוני ביותר.

לפני שאני מעביר בחזרה את זכות הדיבור, מאחר ולא רציתי שישמעו רק ממני, רציתי שתשמעו באמת ממישהו שהסוכנות הייתה בשבילו באמת רלוונטית. הבאנו לכאן עולה שעלה מאוקראינה, רופא שעלה, התחיל את הפעילות שלו עם הסוכנות בגיל 13, עלה לארץ דרך מסע, למד בישיבה אצל הרב קמינייצקי והוא נמצא כאן היום והוא רוצה לספר למה בשבילו הסוכנות היהודית רלוונטית.

בבקשה בקיצור.

שלום. תודה רבה שהזמנתם אותי.

בזכותי הזמינו אותך.

הלילה, עת הייתי בתורנות בבית חולים, לא האמנתי שאני אגיע לכאן.

הסיפור שלי הוא בעצם סיפור של בן אדם אחד, אחד מאלה שעלו ארצה בעזרת הסוכנות. פעם ראשונה שאני הכרתי את הסוכנות, זה היה בגיל 13 עת למדתי בתיכון אור אבנר באוקראינה, בית ספר של חב"ד. ארגנו לנו איזשהו טיול שאני מניח שזה היה די דומה לתגלית אבל לא בדיוק תגלית. אז ראיתי את הארץ וגם נוצר בנפשי גרעין הציונות. מאז היה יחסית קל כי כבר היה לי כיוון והחלטתי שאני כנראה אעלה ארצה אחרי סיום בית הספר, מה שלא קרה מיד. סיימתי את בית הספר התיכון והתקבלתי מיד ללימודי רפואה. ידעתי שאחרי שאני מסיים, כנראה שאני אעלה ארצה. סיימתי את הלימודים והמקום הראשון אליו הלכתי היה הסוכנות. לשמחתי בדיוק באותה שנה פתחו איזשהו פרויקט, זאת הייתה ממש התחלה של פרויקט מסע רופאים, ואז לא עליתי אלא הגעתי לכאן כתייר עם קבוצה של רופאים. הגענו לבאר שבע, למדנו שם למבחן, עברתי את המבחן עם קבוצה של רופאים. רוב האנשים עברו את המבחן. זה ממש היה הניסיון הראשון בתחום הזה ודי מוצלח.

אחרי כן עשיתי עלייה. גם את העלייה עשיתי במסגרת התכנית של הסוכנות. זה היה באשדוד. שם הייתי במשך שנה, למדנו עברית, התכוננו, עשינו התמחות בבית חולים, שירות צבאי ואז התנתקתי מהסוכנות לשבע שנים. לשמחתי לפני כשנתיים הכרתי את אשתי והתגלה שגם היא רופאה ועלתה בדיוק כמוני, כעבור שש שנים, באותה מסגרת של התכנית של הסוכנות.

תודה.

לך זה לא משנה אם זאת הסוכנות או משרד הקליטה, העיקר שיעשו את הדבר הזה.

כן. עבורי זה לא משנה. אני רק מספר ואומר שלא הכרתי משהו אחר.

תודה. נשמע את חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

תודה כבוד היושב ראש. אני חושב שהדיון הוא לא ענייני כי מה שעושה הסוכנות בשנה עולה בדיוני הוועדה אליהם אפשר לבוא. אם לא אוהבים משהו, אפשר לבוא ולהעלות טענות, אם באמת צריך לתקן משהו. איך שאני זוכר, פעם בשנה עושים דיון כזה.

לגבי השאלה למה משרד העלייה והקליטה לא יכול לעשות את זה, כי מדינה לא יכולה לפעול בתוך מדינה אחרת. יש חוקים.

למה? יש לזה פתרון.

אי אפשר לבוא ולשכנע אזרחי מדינה אחרת לעבור מדינה ולהחליף מדינה. אני חושב שהדיון הזה, דווקא בעיתוי הזה, הוא פשוט התנגחות שלכם, שלך, מול יהדות ארצות הברית. כך אנחנו רואים את זה כי התקופה היא הכי רגישה. לפני שבועיים-שלושה התקיים חבר הנאמנים, ישבו כאן עם הרבה מחברי הכנסת - - -

אני העליתי את זה לפני כמה חודשים במליאה.

את הנתון הזה לא ידעתי, אבל לא משנה.

קודם כל, הדיון הזה הוא דיון ענייני.

לא חשוב. אני באופן עקרוני חבר כנסת לא ענייני.

הדיון הזה מתקיים לפי תקנון הכנסת.

מצוין. אני חושב שאנחנו עדים לכך שבשנה האחרונה, בשנתיים האחרונות, אנחנו רואים את הקרע בעם היהודי. אנחנו רואים, אנחנו חשים ומרגישים את התסכול. בא חבר הנאמנים של הסוכנות ואומר שהם מתוסכלים, אתם פשוט לא רוצים אותנו.

זה שהדיון נפל בדיוק עכשיו כאשר אנחנו בתקופה הכי רגישה, אני חושב שזה מצער שזה כך ואפשר אולי למנוע את זה.

אני חושב שהדיון הוא לא ענייני כי את כל הדברים האלה – הסוכנות מציגה את מה שהיא עושה – אפשר להציג. אני מסכים שיש עוד גופים שעושים עלייה ויש גם דברי טעם, אבל אני חושב שאנחנו נמצאים במשבר עם יהדות התפוצות וזה לא המקום לזה.

תודה. חברת הכנסת קסניה סבטלובה.

אני מבקש מחברי הכנסת לקצר.

כבוד היושב ראש וחבר הכנסת גפני, אני דווקא מברכת מאוד על הדיון. אני חושבת שזה דיון מאוד חשוב כי נכון, מזה זמן מה אנחנו שומעים ואנחנו גם רואים ומרגישים ניסיונות של משרדי ממשלה שונים להפוך את הסדרים ולטעון טיעונים שחלקם הגיוניים וחלקם לא. השאלות האלה חייבות לקבל תשובות וטוב שהן עולות כאן, בפורום הזה, ויש כאן באמת קשת רחבה מאוד של חברי כנסת, וזה לא דבר נדיר בוועדה שלך, כבוד היושב ראש.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

כן. השורות ממשיכות להתרחב. לי כמובן, חבר הכנסת גפני, יש זיכרון אמוציונאלי חם ורגשי כלפי הסוכנות מהימים בהם אני עצמי הייתי עולה. עליתי בשנת 1991, עברתי דרך האולפנים של הסוכנות במוסקבה, וכל מה שנאמר לגבי העלייה, עידוד העלייה, אלה דברים שהמדינה שלנו לא יכולה לעשות והסוכנות כן יכולה לעשות. אני לא ארחיב על זה כי כבר התייחסו לזה.

תכניות כמו מסע ומחנות קיץ, דווקא לא הייתי באחד מהם, אני יודעת שזאת הכנה נפלאה לאלה שרוצים לבוא ולחיות ולהרגיש את הטעם של מדינת ישראל.

מה שבעיני חשוב מכל זה כמובן הקשר בין ישראל לתפוצות. נכון, מדינת ישראל תחגוג שבעים שנים אבל מה לעשות שחלק ניכר מהעם היהודי עדיין נמצא בתפוצות ואנחנו חייבים כיהודים שיהדות העולם חשובה לנו, וחשוב לנו הקשר הזה, אנחנו חייבים להתמיד בקשר הזה. אני יכולה לומר גם לאור כל מה שקורה, התהפוכות של הממשלה הנוכחית שאתה חבר הכנסת גפני חבר בה - - -

לא חבר בממשלה.

לא חבר בממשלה, אבל באמצעות הנציג המתפטר שלכם הייתם בממשלה. אנחנו רואים פגיעה אנושה בקשר שלנו עם יהדות התפוצות. הנסיגה ממתווה הכותל, הפגיעה במערכי הגיור, חוסר הרצון לקדם כל פתרון שיקרב אותנו ליהדות העולם. כן, אלה הם דברים מצערים. ממשלות ישראל קמות ונופלות אבל הסוכנות היהודית כגוף מבוסס, כגוף ותיק, כגוף שעושה את זה במהלך עשרות שנים ומנסה למצוא את המכנה המשותף, זה מה שחשוב לי. זה מה שחשוב לי כיהודייה, כישראלית, כציונית ואני חושבת שהגוף הזה באמת עושה הרבה מאוד דברים, ואני כל פעם לומדת על נדבכים חדשים בפעילות שלו. נכון שיש נדבכים מסוימים שאולי כן אפשר להתווכח על כך, שאולי אם משרד הרווחה, אם יחפוץ בכך, יכול להחליף ויכול להיות שגם משרד העלייה והקליטה יכול להיות יותר אקטיבי בנושאים כאלה ואחרים, אבל אין תחליף בנוגע להתוויית מדיניות של העם היהודי באשר הוא, העם היהודי שעדיין נמצא בתפוצות, ועל זה אנחנו מברכי, על המאמצים שלכם ומאחלים לכם בהצלחה בסוכנות היהודית. תמשיכו עם העבודה הטובה למרות שלפעמים זה קשה עד קשה מאוד.

תודה. הצטרפו אלינו חברי הכנסת נאוה בוקר ואלעזר שטרן.

תן את רשת הדיבור לחבר הכנסת חיים ילין, בבקשה.

לא רק ששמרו לך את הכיסא אלא גם את המקום. אני מוחה על כך שיועצים צריכים לשמור את המקום לחברי הכנסת. זה פשוט ביזיון.

אני חבר ועדה כאן. אתה צריך לזכור את זה. אני חבר ועדה פעיל. באמת מעניין שיש לפחות 15 חברי כנסת לראשונה בוועדה הזאת ומועלה נושא שמעניין מישהו.

לקחת את זכות הדיבור שלי?

לא. בבקשה.

כבודו, אני מודה לחבר הכנסת גפני שהעלה את הנושא.

הצטרף אלינו יושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת דוד ביטן.

רשות הדיבור לחבר הכנסת חיים ילין.

אני מבקש שהפעילות בסוכנות תיעשה בשבת.

עם כל הכבוד, יש דיון ועד עכשיו הדיון היה רציני.

כבוד היושב ראש, תודה. בשנת 1976 בזמן הדיקטטורה בארגנטינה, הסוכנות היהודית מעלה לכאן הרבה מאוד צעירים בתכנית שנקראת אתגר ואני זכיתי לעלות עם הסוכנות היהודית. מאז בכל מקום שאני יכול, אני אלחם למען הסוכנות.

יש הרבה מאוד דברים שאפשר לומר וגפני העלה חלק מהם. יש ביקורת שהיא ביקורת נכונה. האם הסוכנות היהודית צריכה להחזיק יחידות דיור, כן או לא, דרך חברות בנות, הכול לגיטימי. לי באופן אישי דבר אחד ברור לחלוטין והוא שהקשר עם התפוצות הוא אחד הדברים החשובים ביותר. הקשר עם התפוצות, למרות מה שאני אומר עכשיו, לא יכול להיות פוליטי. גם אם יש שר שהוא אחראי על התפוצות, השר הוא פוליטי. בסוף צריך להיות חיבור שהוא לא פוליטי בין התפוצות לעם היהודי שיושב בישראל. אם מישהו לא מבין את הניואנס שאני כרגע אומר, אז הוא לא מבין מה המשמעות של הסוכנות.

אני אומר. אתה מערער על כל הדמוקרטיה.

לא. גפני, אני הקשבתי לך. אם מישהו לא מבין את מה שאמרתי, הוא לא מבין מה תפקיד הסוכנות. זה למרות שברגעים מסוימים בהסתדרות הציונית, לא מעט פוליטיקה אני רואה שם.

ביטן, תרשה לי להגיד לך משהו. כך אי אפשר לדבר.

הרעיון של דוד ביטן, זאת הברקה של השבוע. שליצמן יהיה יושב ראש הסוכנות.

אני מציע שתיזהרו כי הוא עוד יכול להסכים.

הקהילה היהודית בארגנטינה, ב-1976, מנתה 450 אלף יהודים. הקהילה השלישית בגודלה. יותר גדולה מהקהילה בצרפת באותה תקופה. היום יש 150 אלף, בקושי, וכאן בארץ רק שישים אלף. תגידו לי לאן נעלמו עוד 240 אלף. אני אומר לכם לאן הם נעלמו. הם התבוללו ואת אף אחד, גפני, זה לא מעניין, כאן בתוך מדינת ישראל למעט הסוכנות. אם אנחנו לא מבינים מה המלחמה שלנו, לא משנה, אתה יכול לעורר את הדיון ואני יכול להסכים להרבה מאוד דברים שאמרת, אבל בסוף שם צריך להתמקד. לא יהיו יהודים בתפוצות אלא רק אורתודוכסים במדינת ישראל וזה כל העם היהודי שיהיה קיים. באותו יום שנגיע למקום הזה, גם לא תהיה קיימת מדינת ישראל. המלחמה הזאת על כך שכולם יהודים, שיש יהודים שנוסעים עם רכב לבית הכנסת להתפלל, כן, נוסעים לבית הכנסת ביום שישי בערב להתפלל, מי שלא מכיר את זה בחוץ לארץ, הוא לא מבין מהי היהדות בחוץ לארץ, והם לא פושעים. הם יהודים.

את זה גפני אתה צריך להפנים.

מה אתה רוצה ממני? אני אמרתי משהו על זה?

אתה העלית את הדיון ואני ממשיך אותו. זאת המהות, איך אני רואה את תפקיד הסוכנות היהודית. להקים בתי ספר יהודים שם, שילמדו עברית וילמדו את המורשת היהודית לכולם. כך אנחנו נגמור עם ההתבוללות. אם תהיה פתיחות יותר גדולה, או כמו שאני אומר אם נוציא את הפוליטיקה מהדת, אנחנו נצליח לבנות עולם שלם של גוונים שונים שכולם סופו של דבר יהיו יהודים. לסוכנות היהודית ולהסתדרות הציונית יש תפקיד מרכזי בזה. יש דברים שאולי צריך לייעל בחטיבה, בקק"ל, בקרן היסוד ובכל הבניין המפואר הזה.

גם במועצה הציונית.

אבל לא לשכוח את המהות. אחרי שבעים שנים כשאנחנו רואים שחלק מהעם שלנו הולך ומתבולל, אני מבין יותר מכולם את החשיבות של הסוכנות היהודית.

תודה רבה. אני מבקש מחבריי חברי הכנסת, נמצאים כאן מעל 16 חברי כנסת וכולם רוצים לדבר, שתתחשבו ותקצרו. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

שלום אדוני היושב ראש, שלום ליוזם ההצעה. אני משער שההצעה הזאת היא לא תלושה מהמציאות. בכל פעם שמישהו מעצבן אותנו, משהו מעצבן אותנו, נאמר משהו, אנחנו מיד רצים לעשות דיון. הדיון הזה הוא חלק ממה ששרנסקי וחבריו עשו בחיבוק הגדול שהם נתנו, בצדק מבחינתי, בחוץ לארץ לזרמים האחרים ביהדות שהם לא הזרם האורתודוכסי. הגיעה גם מנת חלקם, שנביא אותם לוועדה ונחבוט בהם שמא חס וחלילה הם לא יבינו שיש לנו את הכוח. איך זה שנעבור בשקט לשרנסקי הזה שהוא רחמנא ליצלן הלך וניסה לחבק את האנשים האלה ועבד על מתווה מסוים בתוך הכותל.

אני רוצה לספר משהו בו נכחנו. אני ונחמן שי נסענו במסגרת משלחת לארצות הברית ופגשנו קבוצה של חבר'ה צעירים שנוסעים דרך הסוכנות ותוך איזה גוף לארצות הברית. החבר'ה האלה מטיילים בבתי קפה ומחפשים חבר'ה צעירים יהודים שאין להם שום קשר. סיפרו לנו על התהליך, איך החבר'ה הנחמדים האלה שביום שהם פגשו אותם בבתי הקפה, חוץ מזה שהם ידעו שהם יהודים, לא היה כל קשר. בתהליך של חצי שנה, חלק מגיע לארץ ומתגייס. אנחנו עמדנו מול הילדים האלה של הסוכנות נפעמים ובאמת זה מילא את הלב.

אני רוצה לדבר מתוך נקודת מבט של ראש עיר בעיר שעד לפני כמה שנים הייתה חלשה מבחינת תקציבים. עודד, אתה מכיר, הייתי בא אליך. אני מדבר על דימונה. באתי פעם אליך, גפני. החלטתי להקים חדר מיון. באתי אליך גפני וקיבלת אותי יפה מאוד. ביקשתי ממך שתעזור לי. אמרת לי: מאיר, אני לא אוכל לעזור – הייתי צריך 600 אלף שקלים – כי זה לא חלק מתקציב המדינה. בצר לי, מה עשיתי?

פנית לליצמן.

לליצמן היה בערד. הוא מדבר על דימונה.

אני יודע. תאמין לי שאני יודע. אני איש הנגב.

הלכתי לסוכנות היהודית. בצר לי פניתי לסוכנות היהודית וראו זה פלא, הסוכנות היהודית שלחה אותי לחמישה ימים לארצות הברית, לאנשים הנכונים. באתי לשם - יש חדר מיון בדימונה.

יתרה מכך, ובזה אני מסיים. אספנו בדימונה – גפני, תקשיב טוב – שמונים תלמידים שהם התלמידים הקשים ביותר בבתי הספר. ישבנו ביחד עם הסוכנות היהודית ופתחנו תכנית שקראו לה יוט' פיוצ'ר. אמרתי שאני צריך מיליון וחצי דולר כדי לקחת שמונים תלמידים. זה אחרי שהייתי אצל שרת החינוך ואצל שר הרווחה שיושב לשמאלי.

לא מדברים על מה שאני רוצה. אני לא יודע, לשם מה יש ממשלה?

תנסה לסכם.

הצלחנו להביא כסף והילדים האלה נמצאים במקום הטוב ביותר. לבוא ולומר היום שאנחנו כאלה פופאיי שרק הממשלה תעשה את הכול – זאת שטות גמורה. יש מקום קם לקק"ל, במידה וקק"ל מתפקדת כמו שצריך והיא תחת ביקורת, ויש מקום לסוכנות והיא תחת ביקורת, ויש מקום גם למועצה הציונית שאתמול ראינו את מה שראינו. אלה גופים ואנחנו צריכים לבדוק שיתפקדו כמו שצריך אבל לבוא ולומר שהגופים האלה מיותרים, אנחנו לא בפוסט ציונות. יש עוד שבעה מיליון יהודים ברחבי העולם. הלוואי ונוכל להביא אותם.

גפני עוד לא התחיל את הפרה ציונית, אז מה אתה מדבר על הפוסט ציונות?

אולי תירגע? מי נתן הטבות לדימונה? הסוכנות או אני?

אתה.

יש מדינה. העליתי את הנושא. מה המדינה עושה?

אתה עושה דברים טובים.

אני מציע שהמדינה גם תפעיל את בתי הספר במגזר החרדי. למה צריך חינוך עצמאי ומערכות פרטיות?

הכול בסדר. אני מציע שתגן על הסוכנות כי לא יכול להיות כאן מישהו שלא מגן על הסוכנות.

גפני, הסוכנות אומרת לך תודה על הדיון. אף פעם הם לא שמעו כל כך הרבה חברי כנסת מדברים כך.

אני רק רוצה לייעל את עבודת הממשלה שהיא בטלנית ולא עושה את הדברים שהיא צריכה לעשות. משרד הקליטה, מה עושה משרד הקליטה?

היה כאן מנכ"ל משרד הקליטה לשעבר.

בואו ניתן לחברי הכנסת להתבטא. אני שוב אומר לחברי הכנסת, תקצרו. חבר הכנסת יצחק הרצוג, בבקשה.

אני אומר מאוד בקצרה. חבר הכנסת גפני, אני בהפוך מכולם חושב שזה דבר מבורך שיזמת את הדיון הזה כי אנחנו לא רואים את נציגי הציבור החרדים בכלל בשיח הציוני בארץ ובתפוצות בהקשר של החיבור בין הארץ לתפוצות. הרבה שנים נמנעתם מזה. הסוכנות היהודית לפני שבעים שנים, כעת חיה היום, היא זאת שהובילה את המאבק בעצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר ומאז היא לבשה צורה אחרת והיא בעצם שולחן משותף או הבריח התיכון של הקשר בין ממשלת ישראל, מדינת ישראל לתפוצות.

אתם בכלל לא שם. אתם לא שם כי אתם לא מוכנים להכיר בכך שהעם היהודי רב גוני ויש לו זרמים אחרים. אם היית מוכן – אני חושב שאתם צריכים להיכנס לתוך המוסדות הציוניים כמו הקונגרס הציוני.

לא ביקשתי את זה.

אבל זה משתמע מדבריך. הדרך היחידה להתקדם היא שכולם ינהלו דיאלוג בין כל הזרמים כנדרש בעם שרוצה לפני שהוא נקרע לגזרים, לשמור על אחדותו. אני אומר לך בצורה כנה שאני חושב שאתם צריכים להיות חלק מהמשלחות שיוצאות ושומעות את הקהילות, אתם צריכים לפגוש אותן כאן בשיח סביב הכותל. חלק מהבעיות היו שלא שיתפו את הציבור החרדי מראש כי הוא לא רוצה ולכן זה שאתה כאן, זה הישג עצום. זה דבר אדיר. אני באמת חושב כך. אני חושב שאתם צריכים להיות שם.

אני אומר את זה בגלל שהעם שלנו נמצא בסכנה נוראית של היעלמות.

אם אפשר רק לא לשים אותי במקום שאני לא שם. אני חבר כנסת, העליתי הצעה לסדר וזה הכול.

אבל זה לא תפקיד הממשלה. חלק מהעניין של השולחן המשותף הזה הוא לא תפקיד של הממשלה. ראשי הארגונים או הקהילות בחוץ לארץ יושבים מול הממשלה. מישהו צריך להכניס את כולם ביחד למקום משותף והמקום הזה נקרא הסוכנות היהודית.

לכן אני חושב שמאליו יובן שהגיע הזמן באמת, לפני שיהיה מאוחר מדי, שנוכל לדון בכל הסוגיות של גיור, של המשכיות יהודית, של חינוך יהודי, של אתגרי הכשרות, אנטישמיות, האיום על הביטחון של קהילות יהודיות, עתידן של הקהילות וסוגיות שנוגעות אפילו לקבורה. כל מיני נושאים שמן הראוי שכולם, כל עם ישראל כולו יהיה מעורב בהם והמקום הנכון לכך היא הסוכנות היהודית. אני מברך את הסוכנות על פועלה.

תודה. חבר הכנסת נחמן שי.

תודה רבה אדוני היושב ראש. תודה גם לך משה גפני שיזמת את הדיון וזאת הזדמנות להעלות בכנסת סוגיות שקשורות לעם היהודי. זה לא פשוט. אנחנו הקמנו כאן שדולה.

אני רק העליתי את תפקיד המדינה בעניין הזה. כל הדברים האחרים, זה בסדר. אתם כולכם מדברים כמו אנשים חרדים שאמרו קהילות, למה צריך מדינה.

יש מדינה. הסברתי לך.

לא, אין מדינה. יש סוכנות.

יש ארגון שמביא את כולם ביחד. יש רק מקום אחד.

אני שמח שהתקדמתם, כמו החרדים. קהילות.

אני אסביר לך משהו.

אני בעד זה שתהיו חרדים.

כרגע אמרתי שאתה כמו מסי ועכשיו אני אגיד שאתה כמו רונלדו. תן לי.

לא כמו רונלדו. כמו אחד מגדולי הרבנים.

כמו הרב הרצוג זצ"ל. משכת אותי לאיזה מקום ואני אומר לך דבר אחד הכי חשוב. בלי עם יהודי אין מדינת ישראל. כך אני חושב. אם לא נשמור על כמה מיליונים שיש, שבעה, שישה, שמונה, במקומותיהם – לא תהיה לנו מדינה. לכן המשימה של קיום העם היהודי במקומותיו, בעיני היא המשימה מספר אחת של מדינת ישראל. אם ביבי רוצה עכשיו לקנות עוד כמה דברים כדי להגן מפני האיראנים, תאמין לי שאם הוא יצליח לצמצם את ההתבוללות באמריקה או במדינות אחרות, כי אמר חיים ילין שנעלמת לו קהילה שלמה, בזה אנחנו עושים את ההחלטה הכי חשובה שלנו. אני יודע, יש שאלה איזה מין יהודים הם והאם הם ילכו בזרם הזה או בזרם ההוא, ואני אומר לך שמבחינתי בכל זרם שהם יהיו בו, עדיין הם בתוך העם היהודי.

אנחנו הקמנו כאן בכנסת שדולה לעם היהודי וזאת כבר כנסת שלישית בה אנחנו מתכנסים. לכאורה זה נשמע מצחיק כי מה הכנסת צריכה שדולה כזאת, אבל כן היא צריכה כי אני רוצה שהשיח על העם היהודי, מה הוא היום ומה הוא יהיה, אם הוא יהיה, הוא בלב העניין שלנו. לכן טוב שהוועדה עוסקת בנושא הזה היום ולכן אני מודה לך שהעלית את זה על סדר היום. הנושא חיוני וחשוב מאין כמוהו.

הסוכנות היהודית היא מוסד "ישן". גם המוסדות הציוניים ואני לא מוציא מכלל חשבון שצריך לערוך אותם מחדש ולבחון את פעילויותיהם והם עושים את זה מדי פעם, עוד תכנון אסטרטגי ועוד תכנון אסטרטגי. בסדר גמור. כולנו צריכים לעשות מחשבה עתידית ולבדוק את עצמנו אם אנחנו יעילים ואם אנחנו עונים למטרות שלנו וכן הלאה. אבל לא הייתי מבטל את זה. לא הייתי מבטל אותם לחלוטין או מוציא אותם.

בשורה התחתונה, המדינה לא יכולה להחליף אותם. היא לא יכולה. מקצת הפעולות היא יכולה לעשות ועובדה שהיא עשתה. במשך השנים, אם תראה, המדינה נכנסה בנעלי הסוכנות בכמה נושאים. בכמה נושאים הסוכנות נשארה גוף יחיד וייחודי שרק הוא יכול לעשות בהיותו נון גוורמנטל. כלומר, ארגון לא ממשלתי הכי גדול לפי דעתי שיש למדינת ישראל ושיש לו יכולות שהן יוצאות דופן.

אני אומר עוד משהו ובזה אני אסכם. אני מדבר גם על הצד ההפוך. אני רוצה שישראלים ידעו מהו העם היהודי. גם זאת נקודה מאוד חשובה. גדל כאן דור, יותר מאחד, שאפילו לא יודע שיש עם יהודי מעבר לגבולות הארץ. הוא נוסע לטייל בכל מקום, הוא רואה את כל העולם, הוא אף פעם לא טורח ללכת לבית כנסת. אומרים לו כאן בניין הקהילה היהודית, הוא הולך לפיצרייה ממול. אני חושב שכל ישראלי שגדל בארץ צריך לדעת מהו העם היהודי ולכן אני גם לא נגד לימוד ההיסטוריה היהודית וכן הלאה. אני לא נגד. אני חושב שצריך לבדוק את זה. לסוכנות יש חלק בזה כי מאות ואלפי צעירים – אלפים, אנחנו פגשנו, מאיר הזכיר את זה – עוברים את ההתנסות הזאת דרך העבודה שלהם בחוץ לארץ ולומדים והם חוזרים מגויסים לעניין. אני אומר לך שזה נכס. לא לומדים את זה בבית ספר אבל לומדים את זה דרך העשייה וגם זה חשוב, שידעו כמה שיותר ישראלים מהו העם היהודי שהם חלק בלתי נפרד ממנו.

תודה. חבר הכנסת עודד פורר.

תודה אדוני. ראשית, חבר הכנסת גפני, אני אתייחס דווקא לדבריך. אני לא אתייחס למה עושה משרד הקליטה. אני מניח שהמנכ"ל יתייחס לזה בהמשך.

אתה פתחת ואמרת שאחרי שבעים שנים שיש מדינה, יכול להיות שנגמר תפקידה של הסוכנות.

לא. אני אמרתי שיכול להיות שהם צריכים להישאר בדברים מסוימים.

אחרי שבעים שנים תפקידה של הסוכנות רק התחיל. אנחנו עדיין נמצאים במצב שמתוך 14.5 מיליון יהודים, רק 6.5 מיליון חיים בישראל. זה אומר שרוב העם היהודי חי בגולה. המקום היחיד בו יש שותפות בין העם היהודי בתפוצות לבין העם היהודי כאן – אגב, כפי שהיה מראשית המאה הקודמת – כדי לבנות כאן את מדינת היהודים, זה תחת המטריה הזו של אותם מוסדות לאומיים.

עם כל הציונות שבדבר, ויש כאן קצת ציניות בדיון הזה, אנחנו יודעים מהיכן נולד הדיון הזה, לאן הוא הולך ולאן אתה חותר. אני אומר לך, גם אולי בהמשך לדברים שאמר לך קודם יושב ראש האופוזיציה - - -

אתה יכול להגיד מהיכן נולד הדיון? אני באמת שואלת.

מי שמבין, מבין.

זאת הצעה לסדר יום.

היא לא שאלה ברמה הטכנית.

אני באמת רוצה להבין.

אני אענה אחר כך. גפני, הסוכנות היהודית היא חלק מהמארג של אותו קיבוץ גלויות שאנחנו נמצאים בו היום. שבעים שנים, זה נראה הרבה זמן אבל זה פסיק ושבעים השנים האלה הם שבעים שנים שהם המשך של חלק מ-120 שנים בהן העם היהודי חוזר לארצו. התהליך הזה הוא תהליך שקורה לכל העם היהודי כאן ובגולה. חלק חוזרים וחלק יחזרו. בסוף כולם יחזרו. כשאתה תלך לפרשת ניצבים ואתה תקרא שם על שיבת ציון, ושב ה' אלוהיך את שבותך, איך מפרש את זה רש"י? היה לו לכתוב השיב את שבותך, שהשכינה כביכול שרויה עם ישראל וצרת גלותם וכשנגאלים הכתיב גאולה לעצמו שהוא ישוב עמהם. ועוד יש לומר, וזאת הנקודה, שגדול יום קיבוץ גלויות ובקושי, כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו. הוא אומר שיום קיבוץ הגלויות כל כך קשה שאפילו בקיבוץ הגלויות הקדוש ברוך הוא אוחז איש איש ממקומו.

הוא אומר הקדוש ברוך הוא ולא הסוכנות. זאת הבעיה שלו.

לא אמרתי את זה.

הקושי הזה, כפי שהוא מחייב את הקדוש ברוך הוא לעזור לכל אחד בקיבוץ הגלויות, הוא מחייב אותנו כאן והוא מחייב את היהודים בתפוצות ואת זה עושה העם היהודי באמצעות המסגרת הזאת שהיא הסוכנות היהודית.

אדוני היושב ראש, אני חייב לעלות כי יש לנו ישיבה על ים המלח. חשבתי שהדיון יהיה עד 3:00. אם אפשר, עוד משפט. אני יכול להזדהות עם רוב הדברים שנאמרו כאן על ידי חברי הכנסת. בוודאי עם דבר התורה ובוודאי עם כל הדברים שנאמרו. אני לא העליתי את הנושא האידיאולוגי. הנושא האידיאולוגי, יש לו בו עמדה אבל היא לא רלוונטית. אני העליתי את הנושא זה וגם לא אמרתי לבטל את הסוכנות. המדינה צריכה לקחת על עצמה אחריות. גם בקק"ל, גם בסוכנות, גם בקרן היסוד, יש דברים שהיום המדינה צריכה לקחת. חברת עמיגור, אחד הגופים שהוא פאר היצירה של הסוכנות היהודית. אני לא מתווכח על זה בכלל. יש לי הכרת הטוב לעמיגור. אני גרתי באופקים. משרד השיכון לא יכול לעשות את זה? אתם התחלתם לדבר כמו אנשים חרדים. האנשים החרדים פעם אמרו שצריך להקים קהילות. אתם רוצים להחזיק קהילות? תחזיקו קהילות, אבל לשם מה המדינה? למה יש משרד קליטה? למה יש משרד שיכון? למה יש משרדים שצריכים לטפל בזה?

זה מה שהעליתי. עם רוב הדברים שנאמרו, ואני חושב שאפילו עם הכול, אני מזדהה. תפקיד המדינה וכל מה שנעשה ושצריך למנוע התבוללות. למה יש התבוללות? לא היה דיון. אתם רוצים לקיים דיון? אני מוכן. יש לי עמדה אבל לא זה מה שהעליתי.

אני מאוד מודה לך אדוני היושב ראש. אני מתנצל. אני הייתי נשאר אבל יש לנו דיון על ים המלח.

תודה רבה לך.

גפני, רק משפט אחד. תודה לך שנתת לנו הזדמנות לומר לסוכנות היהודית תודה על מה שהיא עושה.

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ.

אני דווקא רציתי להתייחס לדברים של גפני. אני באמת חושב שביחס למה שעושה הסוכנות, לא צריך להאריך. דיברו כאן קודמיי. אגב, אני לא מסכים עם כל מה שנאמר. נחמן, הקשר עם יהדות התפוצות חשוב לי מאוד, הסוכנות חשובה, העם היהודי לא ייכחד, מדינת ישראל לא תיכחד. צריך להיזהר מלצייר ציורים הפוכים. אמרת שאם לא יהיה שם, לא יהיה כאן. כאן ברוך השם יש. ציטוטים אפשר כמה שרוצים.

אני דווקא רוצה להתייחס לנושא עליו דיבר גפני. אני חושב שזאת עמדה מיתממת, לא רלוונטית, לא רצינית. המדינה לא מתנערת מאחריות. המדינה לוקחת אחריות והיא מממשת את האחריות לתוך מארג שלם של גופים ושל תחומי עשייה. אין מדינה בעולם שהמדינה עושה הכול לבד. אגב, המדינה היא אחד הגופים הכי פחות יעילים. כמה שלא נמצא בעיות והסתיידות עורקים של גופים עתיקים כמו המוסדות הלאומיים, המדינה היא גוף הרבה פחות יעיל והרבה יותר מורכב. אני לא רוצה להגיד ביטויים יותר קשים אבל לחשוב שאם המדינה תעשה את זה, זה ייעשה בצורה יותר יעילה? זה היפך המציאות והיפך האמת. אני חושב שבכל המדינות בעולם, בוודאי במדינת ישראל, אין שום התנערות של המדינה מאחריותה ומחובותיה אם היא מסתייעת ועובדת בשיתופי פעולה חשובים עם גופים כמו הסוכנות, כמו קק"ל, כמו החטיבה להתיישבות וכמו הרבה מאוד גופים אחרים.

יש אין ספור דוגמאות. דיברו כאן קודם על הגמ"חים אבל יש אין ספור דוגמאות שמדינת ישראל לוקחת אחריות ועושה יחד, ליד, במקביל, תוך כדי, על ידי, בהסתייעות עם גופים אחרים וזה הדבר הכי נכון, הכי צודק, הכי לגיטימי. כל גוף עושה את מה שהוא מתמחה בו ובביחד הזה כל מה שצריך לקבל מענה, מקבל מענה.

תודה. חברת הכנסת נאוה בוקר.

אני אקצר כי אני צריכה לרוץ לרביזיה בוועדת החוקה. אני חושבת שהישיבה הזאת היא אבסורד. מישהו האמין שאי פעם נצטרך לשבת כאן ולנהל את הדיון הזה על הצורך בקיומה של הסוכנות היהודית? אני רואה בזמן האחרון יותר מדי מתקפות על גופים שהם עמודי התווך של הציונות כמו הסוכנות היהודית, כמו קק"ל. הארגון הזה ממלא תפקידים ומבצע פעולות שהמדינה לא יכולה ולא עושה, לצערנו. אני חושבת שהם עושים עבודה נהדרת, אם זה בהסברה, אם זה בעידוד עלייה. ביקרנו בפרגוואי, בקייב, בהרבה ארצות וראינו את העבודה המדהימה של השליחים של הסוכנות. אתה יודע מה? דמעות בעיניים. מעבר להתרגשות, הם עושים עבודת קודש. הם אחראים לעלייה ארצה של מיליוני יהודים.

אגב, דווקא היום הסוכנות רלוונטית יותר מכל זמן אחר, דווקא בגלל המתקפות האנטישמיות. הם עושים עבודת הסברה מצוינת וממזערים נזקים בעולם כלפי העם היהודי וכלפי מדינת ישראל. אסור לנו לפגוע בגוף הזה. אני חושבת שהדיון הזה היה מיותר מלכתחילה. פגיעה בארגון כזה תהיה בכייה לדורות.

תודה. חבר הכנסת שטרן הלך. חבר הכנסת ביטן הלך. חבר הכנסת אמיר אוחנה, בבקשה.

אני רוצה כמובן להצטרף לכל השבחים שמעתירים על הסוכנות. אני נוכחתי מקרוב בעבודה של הסוכנות. אני בקשר די רציף עם קהילות יהודיות ברחבי העולם, מאוסטרליה, צפון אמריקה, אירופה וכולי, ואני רואה את החשיבות של הקשר בין הקהילות לבין הסוכנות ואני רואה גם שזה מבשיל הרבה פעמים לאחד הדברים שהכי חשובים לנו במדינה – לעלייה. עלייה למדינת ישראל. אני חושב שהמדינה לא יכולה - יש הרבה דברים שאני חושב שהמדינה לא צריכה לעשות וזה אחד מהם – לטפל בזה בעצמה ולכן טוב שיש את הסוכנות, אבל כן, הסוכנות צריכה, כי זה אינטרס של מדינת ישראל, את כל העזרה והסיוע גם מאתנו המחוקקים. טוב שהיא קיימת, שתמשיך להתקיים ושתעלה ותפרח. תודה.

תודה. הצטרף אלינו חבר הכנסת חיליק בר. חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בבקשה.

שלום לכולם. אני רציתי להתחיל בתודה לגפני. באמת זאת הזדמנות בפעם אני לא יודעת כמה לפרגן לסוכנות היהודית ולדבר על הדברים היפים שהיא עושה. נמצא כאן ג'וש ובאמת, מכל הלב, אנחנו יודעים עד כמה הנושא חשוב לליבך ואיזו עבודה אתה עושה. אני כמובן גם מדברת ומעבירה את המסר למר שרנסקי.

אני רוצה לדבר לא רק על דברים שאנחנו עושים כאן בארץ. הפרויקט הענק של דיור ציבורי יחד עם משרד האוצר, הוא חלק מאוד משמעותי. הנוכחות שלכם שם היא הכרחית. אתם יודעים לגלות את הסוגיות והבעיות אתן המדינה מתמודדת ולמצוא את הכלים שעומדים לכם כדי לקחת חלק בפתרון דברים אתם אנחנו מתמודדים. גם את זה צריך להגיד.

אני כבר לא מדברת על כך שבאמת יש המון עולים שעברו דרככם. מי שעבר את העלייה ומי שיודע מה זה, רק יכול להעריך עד כמה השותפים לדרך בצעדים שעושים, כמו הסוכנות היהודית, הם חשובים. לא מזמן ביקרנו באוקראינה, עת היינו בכנס עם עולים פוטנציאליים. כמה שאלות נשאלו שם. אם לא האנשים האלה שנותנים להם את התשובות – ורק אתמול היה לנו דיון לגבי הכרת התארים בארץ וישב כאן נציג הסוכנות והסביר לנו עד כמה חשוב לאנשים לקבל את כל הכלים האלה מראש, לא כשהם יגיעו לכאן וילמדו מה קורה כאן, לא, הם צריכים לדעת מראש מה מחכה להם. לכן התפקיד שלכם במקרה הזה בעיני הוא הכרחי.

בעיני, לצערי, מה ששמעתי מגפני, בתקווה שהמדינה תוכל להחליף את הסוכנות היהודית, אנחנו מאוד מאוד רחוקים מזה. כדי לקצר אני יכולה להגיד לכם יישר כוח על העבודה שאתם עושים. אנחנו תמיד נשמח לעזור לכם ולתמוך בכם. אני שמחה על החוק שעבר כדי לחזק את הגוף כמו הסוכנות, חוק שכולנו היינו שותפים לו. תמשיכו בעבודתכם. אנחנו מאחוריכם.

תודה. חבר הכנסת שטרן.

אני אומר את האמת. גפני הלך ולכן כאילו עזבו אתכם, כולנו כאילו אומרים כמה הסוכנות חשובה אבל זה לא הדיון.

ג'וש, אתה ביקשת מגפני שיבקש את הדיון?

זה נראה כך. נכון?

לי אין מה להגיד. אני אומר את האמת. אני חושב שהוויכוח כאן הוא ויכוח אידיאולוגי קשה בין התנועה הציונית על כל מה שהיא מייצגת, על העם שיושב בציון ועל העם שיושב בתפוצות ועל הזכות של כולנו להיות יהודים, וגפני, לצערי הרב, מייצג חלק קטן שבחלקו הגדול הוא בכלל לא ציוני. כאילו אין קרקע משותפת. אני לא רוצה להגיד אפילו אבל חלק מהדברים, אם יש מדינה ויש ממלכתיות, כאילו בשבח הממלכתיות, אז מה כל החינוך שלהם ומה כל הכשרויות שלהם. אני לא רוצה להיכנס לזה.

בשורה התחתונה. אני חושב שטוב שקיימנו דיון, שניתן עוד פעם צ'פחות לסוכנות. דרך אגב, שהסוכנות לא תחשוב חס וחלילה שאין מה לתקן בה מרוב הדברים הטובים שאמרו כאן.

חוץ מג'וש. בו אסור לגעת.

אותו לא מתקנים.

ג'וש יודע שאני מכיר את הסוכנות שנים לפני ולפנים ונהנה לשתף פעולה כדי לדאוג לעתיד טוב יותר לעם היהודי. דווקא בגלל מה שגפני עושה כאן, ניסה לעשות כאן, אני לא חושב שזה המקום שעכשיו נדבר על הסוכנות אלא חוץ מזה שנאמר לגפני של נעליך, אתה נהנה ובמדינת ישראל בזכות הסוכנות היהודית לדורותיה, יש לימוד תורה כמו שלא היה בעולם היהודי אף פעם וזה בזכות הציונות שהסוכנות היהודית היא חלק מרכזי בה.

תודה. חבר הכנסת חיליק בר.

תודה רבה. אני מצטער מאוד על האיחור. אירחתי משלחת של אמריקאים שגם את זה אתם מבקשים מאתנו בסוכנות לעשות אבל היה חשוב לי לבוא לכאן כדי לתת כתף, ג'וש, לפעילות המדהימה שאתם ואתה בפרט עושים.

אני רוצה לגלות למדינת ישראל משהו שאולי היא לא יודעת. אין תחליף לסוכנות. אני אומר לכם שאנחנו נמצאים בעידן – הרב קריב יספר לכם – כמה עמותות וגורמים פרטיים עושים פרטים שהמדינה צריכה לעשות וזה בסדר. המדינה נניח לא יכולה לעשות הכול. אנחנו נמצאים במצב שהמדינה מפריטה דברים כי היא לא יכולה לעשות אותם או שנכנסים למקומות שהמדינה לא יכולה לעשות כל מיני עמותות, אם אלה עמותות לילדים במצוקה, לעולים ולדברים אחרים. עכשיו פתאום יש איזושהי מחשבה שהמדינה יכולה לעשות מה שהסוכנות עושה? אנחנו נגלה אם האיוולת הזאת במקרה תקרה שהמדינה לא יכולה להיכנס לנעליים האלה של הסוכנות. אין לה לא את הניסיון, לא את הכלים, לא את הקשרים לעשות את מה שהסוכנות היום עושה והסוכנות כבר מזמן היא לא רק עלייה – זה קודם כל עלייה – אלא זה חינוך לציונות, זה קידום של צעירים וזה בתוך החברה הישראלית.

רק בעיר ממנה אני בא, צפת, ובעיר בה אני גר היום, ירושלים, אני רואה את הדברים שהסוכנות עושה עם עולים בתוך החברה, בתוך הקהילה בישראל ולא רק בקהילות בטורונטו ובניו-יורק.

אני לא רוצה להרחיב בנתונים שבטח כולם כבר נתנו כאן במהלך השעה אלא רק לומר שהסוכנות, מעבר לזה שהיא סמל, גם למערך הזה שהקים את המדינה כולו ולמכלול הגופים שהקימו את המדינה, בוודאי היא סמל לחיזוק העלייה, לחיזוק הציונות, לחיזוק התודעה היהודית, המודעות, החשיבות, המלחמה בהתבוללות. במשלחת שאני הייתי בארצות הברית, כמה שלא הערכתי את הסוכנות, הבנתי כמה אתם עושים ואנחנו לא יודעים. לכן אני מאוד מקווה – ושזה יעבור גם לגפני – שהמדינה תחדל מלהשתעשע ברעיון הזה של פירוק הסוכנות והחלפתה גם כי היא לא תצליח וגם בגלל שהסמל הזה שהוא הרבה מעבר לסמל חייב להישאר ולפעול בשבילנו, בשביל עתיד העם היהודי.

אני מאחל לכם בהצלחה. אני חייל במאבק הזה, אם יהיה. באמת שאפו גדול על כל מה שעשיתם.

תודה רבה.

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, עכשיו אנחנו עוברים למנכ"ל משרד העלייה והקליטה, מר אלכס קושניר.

אני הרבה בוועדה הזאת ואף פעם לא ראיתי כל כך הרבה חברי כנסת כאן. רק לברך על ההיענות ועל הרצון להשתתף במפעל הזה שנקרא עלייה וקליטה. אני יכול רק להתייחס לפן המקצועי ולשיתוף הפעולה שיש לנו עם הסוכנות היהודית ואני יכול להגיד לכם שהיום אנחנו נמצאים בתקופה שלפי דעתי מאז שנות ה-90 לא הייתה בשיתוף הפעולה. יש לנו פרויקט לאומי לעידוד עלייה שבדיוק בשבוע שעבר הממשלה אישרה תקצוב לשלוש שנים בסך 24 מיליון שקלים כל שנה. זאת פעילות משותפת שלנו עם הסוכנות היהודית ועם ההסתדרות הציונית כאשר המטרה היא בעצם לנצל את היתרונות היחסיים שיש לכל גוף וגוף. ברור לכולם שהמדינה כמדינת ישראל לא יכולה לפעול בחוץ לארץ לטובת עידוד עלייה כי זאת עבירה על החוק בכל מדינה, ולכן רק גוף לא ממשלתי כמו הסוכנות יכול לעשות דבר כזה, מה גם שלסוכנות ולהסתדרות הציונית יש תשתית מתאימה למפעל הזה שנקרא עידוד עלייה.

אני חושב שהיום אנחנו נמצאים במצב ששיתוף הפעולה בינינו לבין הסוכנות מייצר סינרגיה ולא סתם אנחנו עדים לגל עלייה.

גם בקליטה, כל ההפעלה של מרכזי הקליטה שהם בבעלות הסוכנות והם בתקצוב שלנו, זה דבר מדהים ואנחנו רואים גם כאן סינרגיה וקליטה מוצלחת של עולים. לכן אני לא מסכים עם אמירות כמו שהמדינה לא עושה שום דבר בתחום העלייה והקליטה. זה ממש לא נכון. אנחנו כמשרד עומדים בראש התהליך הזה ובראש המערך הזה ויש לנו שיתוף פעולה מדהים עם הסוכנות היהודית. אני רק יכול לאחל ששיתוף הפעולה הזה יימשך ויגדל. תודה רבה.

תודה. נציג התנועה למען איכות השלטון בישראל, עורך דין תומר נאור.

תודה רבה לוועדה שהזמינה אותנו לדבר היום. אנחנו כאן אבל קטונו לדבר האם צריך או לא צריך את הסוכנות. אני אבקש להתחבר בקצרה לדברים שאמרו חברי הכנסת מאיר כהן ואלעזר שטרן. הסוכנת היא גוף נהדר, חיובי, ראוי, רצוי, הייתי שליח, עבדתי הרבה שנים עם נוער חוץ לארץ. לא לבטל אבל כן לבקר.

אנחנו בשלוש השנים האחרונות, מה שהתחיל בסוגיה של שמרכז הקליטה במבשרת שכבוד יושב הראש מכיר, גילינו שהיום אין אף רגולטור שמפקח על הסוכנות כמו שצריך. לא משרד האוצר, לא רשות מקרקעי ישראל, לא משרד הבינוי והשיכון וגם לא אגף הביטוח ושוק ההון. הסוכנות היא גוף שמגלגל סכומי עתק בכסף ציבורי ואין אף אחד שיודע לומר לנו כמה נכסים הם מחזיקים, כמה נכסים הם מעבירים לקופת הפנסיה עבור חובות אקטוארים, לאן הולך הכסף שהוא כסף ציבורי והפתרון הוא שקיפות. הפתרון הוא החלה של ביקורת של מבקר המדינה. דיברו כאן על הקרן הקיימת לישראל שנמצאת בתהליכים.

אנחנו לא נבקר את פעילות הסוכנות משום שהפעילות של הסוכנות היא חשובה וראויה ואנחנו מאמינים שצריך לשמור עליה אבל אנחנו חושבים ששבעים שנים, הגיע הזמן לשקיפות, להחלה של ביקורת של מבקר המדינה על הסוכנות ומן הראוי שתצא קריאה מהוועדה הזאת גם בנושא הזה. תודה רבה.

תודה. מזכ"ל הסוכנות רוצה להגיב לקריאה שלך.

כל פעם מחדש אני מופתע מהדמגוגיה ואי הדיוקים שנציג התנועה לאיכות השלטון שם על השולחן בדיונים בכנסת בכל הנוגע לסוכנות היהודית. אנחנו הגוף הכי שקוף בעולם. הדוחות הכספיים והתקציב באתר האינטרנט. אנחנו פועלים לפי עקרונות חוק חופש המידע. יש מבקר עצמאי, מבקר המוסדות הלאומיים שבדיוק עכשיו דנו באופן משמעותי בתקציב שלו. הוא כפוף לתורמים בחוץ לארץ ולא יושב בתוך הסוכנות ורשאי לבקר כל מה שהוא רוצה. יש גם סיכום בין מבקר המדינה לבין יושב ראש הסוכנות שהמבקר יכול לעשות ביקורת בכל הפרויקטים והכספים שהממשלה נותנת שאלה כספי הציבור. אתה יודע היטב שיש בעיה משפטית שהגוף יהיה גוף ממשלתי מבוקר בגלל הפטור ממס בארצות הברית ובמדינות אחרות.

לכן כל הזמן להגיד שהסוכנות היא גוף לא שקוף ולא פועלת בשקיפות, יושבים אצלנו בחבר הנאמנים תורמים מחוץ לארץ, יושב ראש חבר הנאמנים תורם ומתנדב מחוץ לארץ, אני חושב שדי, בואו נפסיק עם הדמגוגיה. אין במדינת ישראל גופים שקופים כמו הסוכנות היהודית.

תודה. הרב גלעד קריב, בבקשה.

אלמלא ים המלח המתייבש שלהצלתו נחלץ חבר הכנסת גפני, היינו רואים את המחזה המוכר שברגע שאחד מנציגי הזרמים הלא אורתודוכסים מקבל את רשות הדיבור, הוא יוצא בסערה מהחדר. חבל שנחסך מאתנו המראה כי זאת תכלית הדיון. אפשר לדבר כאן - ולצערי חברי הכנסת כבר לא כאן – על פעולת הסוכנות, על מפעלותיה בקליטת העלייה ובתחום החברתי, אבל, חברים, כפי שביקש חבר הכנסת גפני, בואו נדבר אמת. הסיבה היחידה שהוא הניח את ההצעה על סדר יומה של הכנסת היא ההתגייסות של יושב ראש הסוכנות מר נתן שרנסקי נגד החלטת הממשלה להקפיא ובעצם לבטל את מתווה הכותל. הדברים ברורים והדברים ידועים ואף אחד לא מכחיש אותם. זה הנושא היחיד שמטריד את חבר הכנסת גפני, שהסוכנות היהודית, בניגוד לזירות מסוימות במדינת ישראל, חרטה על דגלה את עיקרון הפלורליזם ואת רב הגוניות בעם היהודי ואת הניסיון להושיב סביב שולחן אחד את כל החוגים ואת כל הזרמים. זה העניין היחיד שמטריד את חבר הכנסת גפני. הרי חבר הכנסת גפני יכול לדבר על ממלכתיות? כבר הזכיר חבר הכנסת סמוטריץ שזרם החינוך היחיד במדינת ישראל שמקבל מאה אחוזים מימון אבל הוא לא חלק מהמדינה, זה החינוך החרדי שחבר הכנסת גפני מגן עליו. חבר הכנסת גפני לא מוכן לאכול במקום שיש בו תעודת כשרות שמונפקת על ידי הגוף הממלכתי, הרבנות הראשית, והוא חי על בד"צים שהם ארגונים פרטיים.

הרי עורכי הדין הגדולים ביותר של הפרטה, אלה המפלגות החרדיות. אז הוא מדבר על לתת למדינה את התפקיד? זה לא מה שמעסיק את חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת גפני עוין את הרעיון שבמדינת ישראל צריך להישמע קול של כל החוגים וכל הקהילות בעם היהודי והדרך היום לבצע את זה היא באמצעות המוסדות הלאומיים. אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש רק מפלגה יהודית אחת בבית הזה, אחת בלבד, שלא שותפה לתנועה הציונית וזאת מפלגתו של חבר הכנסת גפני. אפילו מפלגת ש"ס ותנועת ש"ס הצטרפה אחרי לבטים גדולים להסתדרות הציונית ושותפה היום למפעל הציוני וזה קשה וזה מורכב ויש ויכוחים, אבל הם יושבים מסביב לשולחן. רק מפלגה אחת מפנה את הגב שלה שבעים שנים לתנועה הציונית ולמוסדות שלה ומה הפלא שבערב כ"ט בנובמבר, במלאת שבעים שנים להצלחה הגדולה ביותר של המוסדות הציוניים בזירה הבין-לאומית, נציג מפלגת יהדות התורה האנטי ציונית, שלא שותפה למפעל הציוני, מביא את הדיון הזה לכאן.

בואו לא נדבר על איכות פעולתה של הסוכנות כי כולם כאן מסכימים מה הסוכנות יודעת לעשות ומה התפקידים שלה במדינת ישראל ובתפוצות. בואו נדבר על העובדה שהיום בתוך הקואליציה ובתוך ממשלת ישראל יושבים אנשים שעסוקים מבוקר ועד ערב לזרוע פירוד, שנאה ואיבה בין החוגים והקהילות השונות בעם היהודי. זה צריך להיות הדיון שמתקיים בעקבות הערותיו של חבר הכנסת גפני.

תודה. נציג הפדרציות בצפון אמריקה.

תודה אדוני היושב ראש. אני מהפדרציות היהודיות בצפון אמריקה. אנחנו מייצגים את 150 הפדרציות היהודיות ברחבי ארצות הברית וקנדה ו-300 קהילות קטנות. אנחנו בעצם הארגון הכי גדול של יהודים בצפון אמריקה.

אני לא אפרט כאן רשימה ארוכה של פעולות של הסוכנות שכבר שמענו, שאנחנו, יהדות צפון אמריקה, מברכים ומקבלים את השירות ואת התכניות האלה כל יום. אני כן רוצה להזכיר שני דברים.

אני רוצה להזכיר את מאות השליחים לקהילותינו, לעשרות קהילות בצפון אמריקה, שזה באמת גורם מרכזי וחשוב ביותר בקהילות שלנו. לזה אין תחליף וזה אחד הדברים החשובים מבחינתנו כאשר הסוכנות עוזרת לנו ונותנת לנו.

אחד האתגרים הכי גדולים שלנו הוא בקרב הנוער שלנו, לקרב אותם ליהדות, לציונות, למדינת ישראל. אחת הדרכים אתה אנחנו מצליחים לעשות אותה, היא דרך הפעולות של הסוכנות ובעיקר בתכניות כמו מסע. בלי התכניות האלה, היינו במקום הרבה יותר גרוע.

אולי הכי חשוב זה שהסוכנות מהווה בעצם את הקול שלנו בארץ. בימים אלה, כשיש כל כך הרבה בעיות ביחסים בין ישראל ליהדות התפוצות, הסוכנות מהווה קשר בין שתי הקהילות ומייצגת אותנו בקול ישראלי, בקול ציוני ובקול יהודי. הסוכנות נותנת לנו להרגיש חלק ממדינת ישראל, חלק מהעם היהודי ולזה אין תחליף. זה מאוד מאוד חשוב לנו, יהדות צפון אמריקה.

תודה. אנחנו לקראת סיום הישיבה.

אני רוצה לומר רק משפט אחד. הכרת הטוב. תכנית נעלה היא תכנית משותפת לממשלה ולסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית מבצעת פעילות עצומה בעיקר בשטחי חבר המדינות לטובת נעלה. הסוכנות היהודית מטיסה את כל ילדי נעלה לארץ ודואגת לקיום שותפותה בתוכנית. לכן במקום שבו באים להתקיף מבחוץ, אני אומר שאנחנו חלק מהמשפחה הזאת, חלק מהבית הזה, ושיהיה רק טוב לכולנו.

גם את ילדי נעלה שהרב גפני לא מכיר ביהדותם.

תודה. אני מאוד מודה לכל המשתתפים. אני חושב שזה היה דיון מאוד חשוב. אמרתי בהתחלה שבזכות גפני אני חושב שמעל 18 חברי כנסת הגיעו לכאן והשתתפו בדיון, דבר שהיה מאוד חשוב.

אנחנו נמשיך לדון בנושא הזה ואת סיכום הדיון נביא לאישור הוועדה. תודה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:23.