פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 598

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ז בחשון התשע"ח (06 בנובמבר 2017), שעה 12:00

תקנות סליקה אלקטרונית של שיקים (החלת הוראות לעניין מוסד פיננסי זר), התשע"ח-2017.

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

מנהלת אגף תשלומים וסליקה, בנק ישראל - רונית ציציאט

עוזרת ליועמ"ש, בנק ישראל - חן פליישר

חשבות ומערכות תשלומים, בנק ישראל - אורי אלטלט

משפטנית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לירון מאוטנר לוגסי

קמ"ד חקירות באח"מ, משטרת ישראל - רפ"ק טובי בן שלום

מרב תורג'מן

לאה ורון

טלי רם

תקנות סליקה אלקטרונית של שיקים (החלת הוראות לעניין מוסד פיננסי זר), התשע"ח-2017

ברשותכם, אנחנו נתחיל את הדיון. זה נושא – אם אינני טועה – שני היום. בבוקר דנו בהצעת חוק של יעקב פרי. עכשיו אנחנו נעסוק בתקנות סליקה אלקטרוניות של שיקים (החלת הוראות לעניין מוסד פיננסי זר), התשע"ח–2017..

אני רוצה להזכיר, גבירתי היועצת המשפטית, מנהלת הוועדה, דובר, רשמת, אורחים נכבדים, שבשבוע שעבר אנחנו העברנו את החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית במליאת הכנסת. חלק מהחוק היה שנדרשות תקנות כדי להפעיל את החוק, ואני שמח שהתקנות כבר כאן, אז ברשותכם ניכנס לעניין, מה שנקרא הוראות ההפעלה. אני רואה שאין מהצד השני אף אחד, זאת אומרת זה לא מעניין את אף אחד – אני אומר את זה בצחוק כי כנראה זה עניינים טכניים מאוד. ברשותכם, בבקשה.

לירון מאוטנר, משרד המשפטים. כמו שאדוני אמר, אנחנו עכשיו מבקשים להפעיל את ההסמכה שרק בשבוע שעבר הוצבעה במליאה. אנחנו רוצים לקבוע הסדר מיוחד בכל מה שקשור לסליקה אלקטרונית בין בנקים שפועלים בישראל לבין בנקים שפועלים ברשות הפלסטינית לעניין שיקים. אני אתחיל בהקראה ואסביר סעיף סעיף.

לא שכחתי את העובדה שרציתי לדעת לגבי עמלת החזר שיק, האם היא תרד, מה יהיה איתה אחרי, כי אני זוכר, היו פה כמה – גם חבר הכנסת עיסאווי פריג', כמדומני, וגם חבר כנסת נוסף – שדיברו על גובה העמלות המסוימות. אני מבין שהבאתם לי, אני אתייחס לזה בסוף.

אנחנו נעביר את זה לחברי הוועדה לפני הישיבה שתהיה, אם אני לא טועה, ב-28 בנובמבר - -

26 בנובמבר.

- - עם ד"ר חדוה בר, בנושא העמלות, בין היתר, ואז זה יועבר לכל חברי הוועדה.

אומנם היא באה על עמלה ספציפית, אבל בהזדמנות הזו אנחנו כבר - - -

ישיבה על הכספומטים.

כן. בואו נסתכל על זה.

הם כותבים: הפקדת שיק בסניף הינה בעלות של 6.5 שקלים.

לא, הבעיה היא לא בהפקדה.

בעמלת החזרת שיק.

בעמלת החזרת שיק.

חבר הכנסת עיסאווי דיבר על זה.

55 שקלים? יש מקומות – 68 שקלים. מה קרה? הוא גם דורך על זה, הפקיד? מקמט את זה ופותח את הדף, מיישר אותו. אוקיי, בסדר.

חן פליישר, בנק ישראל. אני אגיד רק שבדיון ב-26 בנובמבר באמת אפשר יהיה להתעמק יותר בעמלות השונות וגם בשינויים.

כן, אני לא רוצה לפתוח בדיון עכשיו.

אני רק מפנה אתכם להערת שוליים 3 שמופיעה בטבלה הזאת שעליה הסתכלת עכשיו, שקצת מסבירה על אופי התמחור של העמלה הזאת.

פחות או יותר זה מה שאני אמרתי. מה העניין? מה, אתם דואגים לצד שלישי שהוא לא קיבל על הדמעות שלו? זה לא שאני רוצה שמישהו יקבל שיק - - -

ללא כיסוי.

- - ללא כיסוי. אתם גם חברה לתועלת הציבור?

זה לא הם, זה הבנקים.

לא הם, אני מתכוון, סליחה. כמובן הבנקים.

גם צד ג' נפגע ולא הבנק.

כן. אמרתי. הבנק לא משלם להוא. אם הבנק היה משלם להוא - -

במקום.

- - במקום, היה אומר: נדפקנו, נתתי לך כבר את הכסף, אין סרט כזה בעולם שזה יקרה. אני לא אומר שעמלת החזר שיק לא צריכה להיות עמלה יותר גבוהה מהעמלות האחרות. זה גם עניין שזה סוג של הרתעה – גם אם לא חשבתם על זה אז אני אומר – אני צוחק, בסדר.

אני חושבת שזה מה שההערה אומרת בעצם. שזה לא מהלך העסקים התקין הרגיל.

בואי נגיד את זה כך. אנשים לא לא יוציאו שיק בגלל זה. מה העניין? אלה שנותנים שיק שהוא יודע שהוא יחזור, תמיד יהיו והם מספר קטן. רוב האנשים – האנשים הנורמליים, ואני מעריך שרוב החברה הישראלית היא חברה נורמלית – אתה לא נותן שיק כדי שיחזור.

אני תמיד נותן את הדוגמה שקורית לי כל בוקר, אלה שעוקפים אותי מימין. ואתה מתעצבן כי אתה כבר יושב שעה ופתאום הוא נוסע ועוקף אותך. אבל אתה אומר: אחד, עשרה עברו, אבל יש בטור איזה 2,000 מכוניות. תמיד יהיו החמישה, אז בגלל החמישה האלה אני אגיד שכל עם ישראל מחורבן - סליחה על הביטוי הלא פרלמנטרי - כפי שכל אחד מאתנו אומר כשהוא באוטו ורואה שעוקפים אותו?

אותו דבר פה. אם היית יודע שכל אלה ששלחו - -

שמסרו שיק ואין לו כיסוי.

- - שמסרו שיק ואין לו כיסוי – ואין אחד שזה לא קורה לו לפעמים – גם ה"חארטה" הזו שנקראת הסבה. הפקיד התרשם, זז לו, משהו השתנה לו. אם לפחות את זה היו מורידים בצורה משמעותית.

בכל מקרה, ב-28 בנובמבר תהיה פה הד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים, והדיון הוא בשני נושאים – גם גובה העמלות בכספומטים וגם מסלולי השירות הבנקאיים והעמלות הנוספות.

אוקיי. אנחנו איתך.

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 5א לחוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו-2016 (להלן – החוק), בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

הגדרות

בתקנות אלה -

"מוסד פיננסי זר" – מוסד פיננסי שהתאגד מחוץ לישראל ואינו בנק, כהגדרתו בחוק, הרשאי לפי דין, לרבות דין זר, להציג שיק לפירעון ברשות הפלסטינית או לפרוע שיק המשוך עליו ברשות הפלסטינית;

"בנק מייצג" – בנק המייצג את המוסד הפיננסי הזר בפעילותו בישראל לעניין הצגת שיק לפירעון או פירעון שיק המשוך עליו."

אני אסביר שבעצם יש פה שימוש בשתי סמכויות. שימוש אחד לגבי מוסד פיננסי זר. ההסמכה מדברת על מוסד פיננסי שהתאגד מחוץ לישראל ואינו בנק כהגדרתו בחוק, כי אצלנו בנק הוא בנק שפועל בישראל, מסוג זה שהוא רשאי להציג שיק לפירעון ברשות הפלסטינית באופן ספציפי או לפרוע שיק שמשוך עליו ברשות הפלסטינית. זאת אומרת, ההסמכה היא רחבה יותר.

כרגע אנחנו מתייחסים להסדר הסליקה רק לגבי בנקים שפועלים ברשות הפלסטינית לעניין שיקים, שאגב זה יכול להיות גם בנקים ירדניים שפועלים.

שיש להם שלוחה.

בדיוק. שהשיק מוצג או נפרע ברשות הפלסטינית. לגבי בנק מייצג יש לנו אפשרות לקבוע את סוג הגורם האחר שבאמצעותו המוסד הפיננסי הזר פועל. כאן אנחנו בעצם קוראים לו הבנק המייצג, שזה למעשה הבנק הקורספונדנט, זה שהוא מהווה הגורם שמייצג את אותו בנק בתוך מערכת הסליקה.

יש למישהו פה התייחסויות?

אתה רוצה אולי לדעת מי הבנקים המייצגים היום? מי פועל בשוק כבנק מייצג?

פועלים ודיסקונט.

אוקיי.

סעיף 2 – תחולת הוראות לעניין הצגה לפירעון בידי מוסד פיננסי זר לבנק נמשך. לפני שאני אקריא אני רק אגיד שאנחנו חילקנו את שני המסלולים – מסלול אחד שבסעיף 2 מתאר מצב שבו השיק מוצג לפירעון על-ידי מוסד פיננסי זר, והבנק הנמשך שעליו מושך הלקוח את השיק הוא בנק ישראלי, זה בעצם המסלול של סעיף 2 שאנחנו אומרים מהן הוראות החוק שחלות ובאילו התאמות, על הסיטואציה הזאת.

סעיף 3 מדבר על הסיטואציה ההפוכה, שהשיק מוצג בידי בנק גובה ישראלי למוסד פיננסי זר, שהמוסד הפיננסי הזר הוא הבנק הנמשך.

"תחולת הוראות לעניין הצגה לפירעון בידי מוסד פיננסי זר לבנק נמשך

2.

הוראות לפי החוק המפורטות להלן יחולו לעניין שיק הנקוב במטבע ישראלי המוצג לפירעון בידי מוסד פיננסי זר, בעצמו או באמצעות בנק מייצג, לבנק נמשך, בהתאמות הקבועות להלן, אם נקבעו:

(

ההצגה לפירעון של השיק האמור יכול שתיעשה באמצעות הצגת שיק ממוחשב בתקשורת מחשבים, בהתאם לסעיף 2(א) לחוק, ובלבד שהסריקה הממוחשבת של השיק לצורך הצגתו לפירעון כאמור תבוצע על ידי הבנק המייצג;"

אני אסביר כל פסקה בנפרד. סעיף קטן (1) אומר שאנחנו מאפשרים שהצגה לפירעון של שיק כאמור, כמו שהגדרנו אותו ברישה של סעיף 2, תיעשה גם באופן אלקטרוני ולא בהכרח באופן פיזי, אבל אנחנו קובעים איזושהי התאמה כשאנחנו אומרים שהסריקה הממוחשבת של השיק נעשית על-ידי הבנק המייצג ולא על-ידי הבנק הגובה, כפי שנעשה במסלול הרגיל.

"

(2)

סעיף 2(ב) ו-(ג) לחוק – לעניין חובות הבנק הנמשך, ואולם אם הוצג השיק לפירעון באמצעות בנק מייצג ישלח הבנק הנמשך את המסר האלקטרוני שבו מצוינת סיבת הסירוב לבנק המייצג;"

סעיף 2(ב) ו-(ג) לחוק עוסקים בסירוב לפרוע שיק, ופה ההוראות בעצם קובעות שמי ששולח את המסר שבו מצוינת סיבת הסירוב - הבנק הנמשך שולח את זה לבנק המייצג ולא לבנק הגובה כי בעצם אין לו תקשורת ישירה עם הבנק הגובה, שפה הוא הבנק הפלסטיני, אלא מול הבנק המייצג.

צריך לומר מילה לגבי הקבילוּת בהליך המשפטי, שאולי זו הסיבה שאתם מחייבים את הבנק המייצג לבצע את הסליקה בפועל ולא על-ידי הבנק הפלסטיני שיסרוק או לא יסרוק את השיק.

חן פליישר, בנק ישראל. החוק כמו שהוא היום, מאחר שאנחנו בעצם עוברים לעולם ממוחשב, יש בו הוראות איך מוודאים שבעצם מרגע שהנייר הפיזי, השיק הפיזי, הפך לאיזשהו קובץ, מה שאנחנו קוראים שיק ממוחשב, איך מאותו רגע אנחנו שומרים על אמינות. אנחנו מוודאים שאף אחד לא נגע בקובץ הזה, שכל פעם שהוא עבר בין צדדים אז נשמרת האמינות, ובעצם אנחנו רוצים לשמר את העיקרון הזה גם כשהשיקים נסלקים בין ישראל לבין בנקים פלסטינים.

ולכן, מבחינתנו בשלב הזה אנחנו אומרים, ההעברה הזאת משיק פיזי לשיק ממוחשב תיעשה על-ידי בנק מייצג, בנק ישראלי, שאנחנו מכירים את המערכות שלו, הוא מפוקח על-ידי הפיקוח על הבנקים ואפשר בעצם לוודא שהקובץ - - -

בדיוק. יש לכם סמכויות פיקוח.

ברור. אני הבנתי את זה. זה מתבקש, מה שנקרא. הבנק הפלסטיני, אתה לא תשלח כוח מג"ב כדי להיכנס לבנק לסלוק. אוקיי.

"

(3)

סעיף 3(א) לחוק;"

זה בעצם הסעיף שמדבר על הקבילוּת בהליך המשפטי. מחילים אותו כמו שהוא, בלי התאמות.

"

(4)

סעיף 5 לחוק, ואולם הבנק המייצג לא יהיה אחראי לפי הסעיף האמור כלפי המוסד הפיננסי הזר ולקוחות אותו מוסד;"

סעיף (5) לתקנות בעצם מסדיר את האחריות של בנק, כל בנק כלפי הלקוחות שלו, לנזק שנגרם כתוצאה מאי שמירה של השיק. פה אנחנו מבהירים שהסעיף חל, כל בנק לגבי הלקוחות שלו, בהקשר של הבנקים הישראלים, ואנחנו רוצים להבהיר שהבנק המייצג, הוא לא אחראי ביחס למוסד הפיננסי הזר כי בעצם הסדרי האחריות ביניהם נקבעים בהסדרים החוזיים שמתקשרים לייצוג ואנחנו לא רצינו להתערב בזה, וגם לא כלפי הלקוחות של אותו מוסד פיננסי זר כי ההנחה היא שהדין הפלסטיני כבר אמור להסדיר את האחריות שבין הבנק הפלסטיני ללקוחות שלו, כמו שאנחנו פה עשינו בהסדר.

"

(5)

כללי סליקה אלקטרונית של שיקים (שמירת שיקים), התשע"ו-2016 (להלן- כללי שמירת שיקים), ואולם חובות הבנק הגובה יחולו על הבנק המייצג;"

זה בעצם הכללים שמסדירים את החובה לשמור שיקים מעל לסכום שנקבע ואת אופן השמירה, ואנחנו מטילים את אותן חובות פשוט על הבנק המייצג ולא על הבנק הגובה. זאת ההתאמה.

"

(6)

סעיפים 1 ו-2 לכללי סליקה אלקטרונית של שיקים (סריקה, שמירה והפקת פלט של שיק ממוחשב), התשע"ז-2016 (להלן- כללי סריקת שיקים), ואולם חובות הבנק הגובה יחולו על הבנק המייצג; סעיף 3(א) לכללים האמורים, ואולם חובות הבנק הגובה יחולו על הבנק המייצג, לבקשת מוסד פיננסי זר."

הכללים האלה מטפלים באופן הסריקה של השיק, כל מה שקשור לאיכות, למהימנות של הסריקה, להוראות לעניין השמירה של השיק הממוחשב. אנחנו מחילים את ההוראות האלה, אבל מחילים אותן שוב, על הבנק המייצג ולא על הבנק הגובה, כיוון שהוא זה שבעצם בפועל סורק בסיטואציה הזאת את השיק. וגם לעניין הפלט, אנחנו מטילים את החובות של הבנק הגובה לבנק המייצג כשהמוסד הפיננסי הזר מבקש אותו כי פה הלקוח הוא לא זה שיפנה לבנק ויבקש אותו כי זה אותו לקוח פלסטיני, אלא שהמוסד הפיננסי הזר יבקש אותו ואז הוא יצטרך להפיק.

אני שכחתי לשאול או ששאלתי, שאל מישהו אחר, לא שמתי לב. כמה שיקים עוברים בין שני הצדדים?

יש לנו נתונים בהצעת החוק.

זה היה כתוב בדברי ההסבר.

אני לא זוכר את זה.

סך השיקים שהופקדו בבנקים ישראלים, זאת אומרת שישראלים הפקידו, בכמות אנחנו מדברים על משהו כמו 300,000 שיקים בשנה.

שזה סך כספי בערך? מישהו יודע להגיד?

כן. סדר גודל של שמונה מיליארד שקלים.

לא מעט כסף.

כן, לא מעט.

בגלל זה חשוב לנו לשמר את המסלול הזה ולהביא אותו לסליקה האלקטרונית.

הצד ההפוך הוא הרבה יותר גדול. פלסטינים שמפקידים שיק בבנק פלסטיני זה כמות הרבה יותר גדולה, מדובר על 1.174 מיליון שיקים בשנה.

שמפקידים?

שהפלסטינים מפקידים בבנק הפלסטיני וזה מגיע דרך הבנק המייצג. יש שני צדדים – צד אחד זה הישראלי שמציג, וזה 300,000, והצד השני זה 1.174 מיליון, כשאנחנו מדברים בערך על 9.5 מיליארד שקלים בממוצע.

לא מעט.

כן. זה חשוב מאוד לכלכלה.

כן, לשני הצדדים.

לשני הצדדים.

ודאי. זה מניע את הכלכלות, שלנו ושלהם. אי-אפשר לזלזל בסכום כזה, חד-משמעית.

"תחולת הוראות לעניין הצגה לפירעון בידי בנק גובה למוסד פיננסי זר

3.

הוראות לפי החוק המפורטות להלן יחולו לעניין שיק הנקוב במטבע ישראלי המוצג לפירעון בידי בנק גובה, בעצמו או באמצעות בנק מייצג, למוסד פיננסי זר שהשיק משוך עליו, בהתאמות הקבועות להלן, אם נקבעו:
(1)

ההצגה לפירעון של השיק האמור יכול שתיעשה באמצעות הצגת שיק ממוחשב בתקשורת מחשבים, בהתאם לסעיף 2(א) לחוק;

(2)

סעיף 2(ב) ו-(ג) לחוק – לעניין חובות הבנק הגובה, ואולם אם הוצג השיק לפירעון באמצעות בנק מייצג, ישלח הבנק המייצג לבנק הגובה את סיבות הסירוב שהתקבלו אצלו מהמוסד הפיננסי הזר באמצעות מסר אלקטרוני;"

פה בעצם הבנק הנמשך הוא הבנק הפלסטיני, הוא שולח את סיבות הסירוב לבנק המייצג והבנק המייצג הוא זה שמעביר לבנק הגובה את סיבות הסירוב במסר אלקטרוני.

"

(3)

סעיף 3(א)לחוק; " – חל כמו שהוא.

"

(4)

סעיף 5 לחוק, ואולם הבנק המייצג לא יהיה אחראי לפי הסעיף האמור כלפי המוסד הפיננסי הזר ולקוחות אותו מוסד;" זה אותו סעיף כמו מקודם.

הבנק המייצג הוא רק מתווך בעצם.

נכון.

הוא לוקח כסף מזה?

זה בהסכמים העסקיים שלו עם הבנק הפלסטיני.

"

(6)

כללי שמירת שיקים וכללי סריקת שיקים."

זה חשוב. אלה תקנות מאוד מאוד חשובות. אני לא יכול להתעלם מהעובדה הזו כי זה חלק מהנעה, גם של המשק הישראלי. יש פה שבעה מיליארד שקלים שיושבים בבנקים ישראלים. וואו, זה המון כסף, לא חשבתי על זה במושגים כאלה. יש הערות?

אין פה סעיף תחילה. משמע שהתחילה תהיה ביום הפרסום?

ביום הפרסום.

אני מבינה שכבר ממש בימים הקרובים אתם מתכננים להכניס את הסליקה.

אנחנו עולים לאוויר ב-21 בנובמבר, וביום הזה אנחנו כבר מקווים שגם יהיה פרסום ברשומות כדי שבאמת נוכל.

כן, באמת צריך לעשות. אני יכול לומר, לא סתם אנחנו גם נתנו לכם את ההתחייבות מרגע שהצעת החוק הונחה והתקנות מונחות, כי באמת זה בא מתוך אותה מחשבה שהכללים האלה מאוד מאוד מאוד חשובים להנעת שתי הכלכלות, גם זו הישראלית וגם זו הפלסטינית. וכן, יש לישראל אינטרס שהכלכלה הפלסטינית תהיה כלכלה חזקה, זאת אומרת החיזוק של הכלכלה הפלסטינית גם משפיע על הכלכלה לטובה, יכול להשפיע לטובה על הכלכלה הישראלית, ומי יודע, אולי גם על השלום, שכולם יראו שאפשר להרוויח כלכלית מהשלום.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות סליקה אלקטרונית של שיקים (החלת הוראות לעניין מוסד פיננסי זר), התשע"ח–2017, נתקבלו.

אני מאשר את התקנות כפי שהן הונחו, לא עשינו שום תיקון.

לא היה שום תיקון, אדוני. את שלושת הסעיפים בתקנות.

התקנות אושרו. אני מודה לכם ושיהיה לנו בהצלחה.

תודה רבה.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.