ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-06OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 838

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"א בחשון התשע"ח (31 באוקטובר 2017), שעה 12:00

ישיבת פרידה מחברי ועדת הכספים הפורשים: זהבה גלאון, מנואל טרכטנברג, אראל מרגלית

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיכל בירן

איתן ברושי

יצחק הרצוג

יצחק וקנין

יואל חסון

מיקי לוי

רחל עזריה

מיקי רוזנטל

קארין אלהרר

יעקב אשר

עמר בר-לב

יעל גרמן

תמר זנדברג

יחיאל חיליק בר

דב חנין

שלי יחימוביץ

איתן כבל

יעל כהן פארן

עליזה לביא

אורלי לוי אבקסיס

שולי מועלם-רפאלי

רויטל סויד

סאלח סעד

טלי פלוסקוב

אורי מקלב

איילת נחמיאס ורבין

מיכל רוזין

מוסי רז

סתיו שפיר

חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון

חבר הכנסת לשעבר מנואל טרכטנברג

חבר הכנסת לעבר אראל מרגלית

דוד דהאן - נציג הארגונים החברתיים

שגית אפיק

טמיר כהן

רמי בן שמעון

ישיבת פרידה מחברי ועדת הכספים הפורשים: זהבה גלאון, מנואל טרכטנברג, אראל מרגלית

אני מבקש לומר לחברי הכנסת ולאורחים שבדקנו בהיסטוריה של הכנסת, לא היה מקרה שבו ועדה נפרדה מחבריה שפרשו. לא מכיר. אולי היה, אבל 3 פעמים?

לא. שלושה אנשים בבת אחת.

שלושה אנשים בתקופה כל כך קצרה.

משהו לא בסדר אצלך, אולי.

- - - חשבון נפש.

תעשה חשבון נפש. שלושה במכה?

האמת היא שהיה אפשר להתעלם מהעניין הזה כדי שלא יבואו ויצעקו מהאופוזיציה לעשות חשבון נפש. תכף אני אעשה גם חשבון נפש, אני לא בורח מזה. אבל לא זה הנושא. מהרגע שפרש אחד מחברי הוועדה ולאחר מכן עוד אחת ועוד אחד, הרגשתי שיש מחויבות לוועדת הכספים להיפרד נורמלי, לא לעשות ישיבה חגיגית. באופן אישי אני עצוב מזה.

אין שום דבר חגיגי כשהם עוזבים.

אמרתי. זו לא ישיבה חגיגית ולא איזה אירוע. לא נתבלבל בעניין הזה. כל אחד וכל אחת מחברי הוועדה, מחברי הכנסת, התברכנו בכישורים שלהם במשך כל השנים. זהבה 16 שנה, ואחרים שנמצאים פחות זמן, אבל באמת התרומה הייתה תרומה אמתית, מכרעת.

אני לא מדבר על חילוקי דעות. זהבה גלאון ואני, בהשקפת העולם שיש לנו בנושאי דת ומדינה, אנחנו רחוקים כרחוק מזרח ממערב. אין דברים משותפים לנו בעניין הזה. מכאן ואילך, 98% מהנושאים אנחנו משדרים יחד.

תגיד שאנחנו אוהבים.

בעיתונות החרדית תעשה - - -

אני חוזר הביתה עם אופניים עכשיו. אבל התרומה של שלושת חברי הכנסת, גם של זהבה גלאון, גם של מנואל טרכטנברג בעניין הכלכלי היא באמת תרומה שאי אפשר להקל בה ראש. אני פשוט מצטער שהם עוזים. אותו דבר לגבי אראל מרגלית עם הנושאים שהוא העלה, עם הדברים שהיו כאן בדיונים בוועדה, לפעמים עם הרבה צעקות שבלי זה אנחנו כנראה לא יכולים לחיות.

באמת הרגשתי חיסון גדול ברגע שהם עזבו והתקשרתי לכל אחד מהם ואמרתי שאני באמת מצטער על העזיבה שלהם. זאת האמת. בדיוק התחלתי את הישיבה עכשיו, חיכינו לך קצת. אמרתי שגם התרומה שלך לא תסולא בפז. מאוד הצטערתי על כל אחד מכם שהודיע על פרישה. אני מרגיש חובה לעשות את הישיבה הזאת לעזיבתכם. אני לא יכול להתערב בשיקולים שלכם, אני מצטער על ההחלטה הזאת. מבחינתי זאת החלטה לא טובה. היא נזק לכנסת, היא נזק לוועדת הכספים, אף על פי שיהיה מי שיחליף. אני התרגלתי לתרומה הזאת ואני מברך אתכם שבכל מה שתעשו, ואני מניח שתישארו שלושתכם בחיים הציבוריים.

אני מברך אתכם שבכל מה שתעשו, תצליחו. השם יהיה בעזרכם ושתהיה הצלחה בדרך שבה אתם הולכים ותחזרו לכאן מכיוון שאתם מתאימים לחיים הציבוריים והציבור יבחר בכם, זאת אומרת לא על חשבון יהדות התורה, אבל על חשבון מפלגות אחרות.

רבותי, אני נותן את רשות הדיבור ליושב-ראש האופוזיציה, חבר הכנסת הרצוג. לאחר מכן לכל החברים.

תודה רבה. יש כנס גדול של חבר הנאמנים של הסוכנות. קודם כל, לחברי היקרים וחברתי, אני אתחיל עם זהבה כי היא גם ראשת מפלגה וגם חברה שנמצאת במאבק לא פשוט, אנחנו מאחלים לך הצלחה. את כבר חסרה לנו גם במליאה.

לחברי אראל מרגלית ופרופסור מנואל טרכטנברג, שניכם אנשי עשייה יוצאת דופן, כל אחד בתחומו. עובדה, רק עזבתם ואנחנו רואים ומרגישים אתכם בפעילותכם.

אני יודע שזה לא יהיה קל בוועדת הכספים של הכנסת. אני התנדבתי לנסות להיות כאן במקומכם. אני יודע שאני לא נכנס לנעליכם, אבל אני מאחל המשך דיונים פוריים בוועדה ולך, יושב-ראש הוועדה ולחברות ולחברי הכנסת ודרך צלחה לכם. אני מסכים עם ההערכה של היושב-ראש גפני שאתם עוד תשובו ובגדול. בהצלחה.

תודה רבה.

אני הולך ממש לפי הסדר. רחל, בבקשה. מיקי אחרי זה.

אנחנו מתגעגעים אליכם כבר. כשנכנסתם לחדר לקח לי שנייה להיזכר שעזבתם כי אתם כל כך מתאימים. באופן אישי, שלושתכם בעיני מאוד שונים מהתדמית הציבורית שלכם. צריך לעשות משהו עם העניין הזה. נכון שזהבה נראית נורא קשוחה? אבל היא בעצם חמאה.

אני ממש אהבתי לעבוד אתכם, נהניתי לעבוד אתכם. יש עוד המון דוברים, אז רק אגיד שהפער בדימוי הוא בעיקר, בעיני, שאתם הרבה יותר מדהימים מקרוב מאשר הרבה מאוד אנשים - - -

תודה רבה.

מיקי, בבקשה.

אני לא אעסוק בדברי חנופה, אתם מכירים אותי, אלא אני אבקר אתכם. את שלושתכם. אני מאוד אוהב אתכם, את כל אחד ואחד מכם. אתם אנשים טובים וידענים, חברי כנסת מצוינים הייתם וחבל שעזבתם ובעיקר אתם בני אדם.

אבל העזיבה הקולקטיבית הזאת אומרת שאין מה לעשות באופוזיציה, ועל זה אני מתקומם. העבודה באופוזיציה היא עבודה חשובה ביותר של הפרלמנט הזה כי זו לא חוכמה לבוא מעמדת כוח ולתת בראש.

העבודה הסיזיפית באופוזיציה היא עבודה קשה, היא עבודה מתסכלת נורא וחלקכם עזבתם אותה ונטשתם אותנו בדרך. אני אומר לכם שזאת העבודה הכי חשובה בפרלמנט. זו לא חוכמה להיות שר בממשלה. החוכמה לעמוד פה ולתקן את העוולות ולמנוע חוקים רעים ועמוד אל מול הכוחנות ולעמוד אל מול הזדון. זאת עבודה שהיא העבודה הכי חשובה בפרלמנט הזה, אולי. היא לא מוערכת, לא חשובה בתקשורת, לא חשובה אפילו בעיני הציבור, אבל היא העבודה הכי קשה וסיזיפית שיש.

על זה אני מצר שעזבתם. אבל אני כמובן מוקיר כל אחד ואחד מכם באופן אישי. אני אוהב אותך, זהבה, אהבת נפש הרבה שנים, עוד לפני הפרלמנט.

אתה רואה, גפני? לא סיפרתי לך.

איזה מילים אלה פה?

אתה יודע, אני מדבר בכנות, אז אני אומר את זה.

בעיקר את בן אדם נהדר שזה נדיר במקומותינו.

נא לא להספיד אותי.

מעבר לתכונות הנהדרות, אני מקווה שתחזרי.

את אראל הכרתי פחות. למרות שהוא ישב קרוב אלי, יצא לנו לשוחח פחות. בוודאי כולכם מכירים אותו ואני למדתי גם להכיר את יתרונותיו וגם את חסרונותיו, ויש לו, בלי עין הרע, שיהיה לי בריא.

מנו, ממך בעיקר למדתי - - -

ואלה החברים שלנו. ככה מדברים החברים שלנו.

אראל, אתה יודע, שלטוב ולרע, תמיד אני אומר את מה שאני חושב.

מכולכם למדתי פרק בפרלמנטריזם ואני ממש מודה לכם. מנו, גם יש לי חבר חדש ועל זה אני גאה מאוד. תודה.

תודה רבה.

חבר הכנסת עיסאווי פריג', בבקשה.

שלום לכולם, חברים. אני רואה את הח"כים סביב השולחן, זה כבוד. מפתיע אותי שאין אף ליכודניק כאן. הליכודניקים ראו לנכון לא להיות כאן.

כי הם פשוט לא באים לכספים.

לא באים? רק בזמן חלוקה.

אם לא מחלקים כסף, הם לא באים.

גפני, לאבד שלושה חברי כנסת מוועדת הכספים בתקופה כל כך קצרה זה אומר דרשני. או שהדיונים לא היו מעניינים – לאבד שלושה איכותיים, כל אחד בתחומו. אני אומר לך, איכותיים - - -

עיסאווי, הוא עשה מסיבת פרידה לא מסיבת - - -

או שהדיונים לא היו מעניינים או שעשית משהו, קראת משמיש מאחורה - - -

מישמש, לא משמיש.

מישמש. אני אומר לך שאתה מאבד שלושה חברים ברמה מקצועית גבוהה. כולם אחד אחד. עכשיו בנימה אישית. זהבה היא ידידה מזה יותר מ-30 שנה. אני מרגיש בחסרונך. מרגיש בחסרונך במליאה, בבית הקפה מאחורי המליאה ובכל התייעצות. אני חושב שאת הפסד לבית הזה. אבל איך אמר בוז'י, את חוזרת בגדול. בגדול. ושיהיה בהצלחה לכל - - -

תודה רבה.

מוסי, בבקשה.

אני חדש פה. עם חברי הכנסת מרגלית וטרכטנברג לא יצא לי בכלל לעבוד, קצת בהפגנות ודברים כאלה, אבל ראיתי מבחוץ את - - - את זהבה אני מכיר עשרות שנים. אמרתי בדברי הפתיחה שלי שזהבה הייתה הקול הכי צלול של השמאל ב-18 השנים האחרונות.

הודעת שאת מתכוונת לחזור לפה בראש סיעה גדולה. מי שחושב אחרת, שיירגע. אני רוצה להגיד בהקשר הזה שאני הכרתי את זהבה בהרבה הקשרים. כשהיא חזרה לכנסת ב-2011, היא נכנסה לוועדת הכספים, היא לא הייתה לפני זה אף פעם בכספים, ופשוט הוכיתי בתדהמה לאור זה שהיא כבשה את כל הכותרות ועשתה פה דברים נפלאים. באמת, לא היה דבר – הכרתי אותה 20 שנה קודם - - - זהבה בעניין הזה. אז גם על זה, כמו כל שאר הדברים, שאפו. אני בטוח שזה לתקופה קצרה, תזהר על המקום שלך.

אמרתי, כן – חשבתי להגיד בדיחה לא מוצלחת - - -

יכול להיות שאם היית מציע לה רוטציה היא לא הייתה הולכת.

לא. היא רוצה להיות שרה. אני לא.

מיכל רוזין, בבקשה.

אדבר בקצרה כי יש פה הרבה שרוצים לברך. אני מסרבת להספיד, זהבה, ממש לא. היא חוזרת לפה בענק ואני לא מספידה. הייתה לנו תחרות בימים האחרונים, שלי תעיד, כל אחת אמרה כמה יותר קשה לה בלי זהבה והכנסת קצת יותר עצובה, במיוחד כשחזרתי אתמול בלילה לבד: הקאר פול שלי הלך.

אבל אני חייבת לומר שחוויתי – אתמול דאגתי לבוא לפה, לשות לגפני הרבה בלגאן כדי שהוא לא ירגיש בחסרונכם. זו הייתה הסיבה היחידה, גפני, שבאתי.

זו לא הייתה הסיבה היחידה, אבל זו הייתה סיבה מרכזית. לא הייתה היחידה.

שלא תרגיש לבד, ואני אמריך לעשות את זה. אני רוצה להגיד שחוויתי את השלישיה שלכם, ולא רק אתם, אבל העוצמה של האופוזיציה בוועדת כספים, דרך זהבה, עשיתם פה מהלכים מדהימים ביחד. הייתם הוכחה, בהבדל לפעמים ממקומות אחרים, של שיתוף פעולה באופוזיציה. באמת מרשים וכל הכבוד.

אני בטוחה שאני אמשיך להיות אתכם בקשר ושאני אפגוש אתכם בהרבה מקומות ואתם תמשיכו לעשות דברים גדולים ומדהימים ואפשר לעשות אותם, מיקי, גם באופוזיציב בגדול וגם מחוץ לכנסת בהרבה מאוד פרויקטים.

תודה רבה.

חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מה שמאפיין את שלושת החברים שנפרדים מהם היום זה שבחיבור של שלושתם יש הרבה מאוד ניסיון. הכנסת מורכבת גם מאנשים שעשו יותר ועשו פחות. זהבה פה הרבה שנים, אני מכיר אותה גם מתפקידי הקודמים, אבל בכנסת בוודאי היא מהוותיקות. מנו והראל לא הגיעו לכנת משום מקום, הגיעו עם הרבה מאוד ניסיון אישי.

גם אם היו פה תקופה קצרה, למנו יש היסטוריה גדולה והוא ממשיך בה ואראל יזם ומשקיע ופיתח והיכולת להיות פה במקום חשוב כמו ועדת הכספים, עם ניסיון אישי ולא רק מי שקרא את הדברים בספרים, בעיני זה יתרון גדול לוועדה.

חשוב מאוד שהוועדה תהיה מאוזנת בהרכבים מגוונים ובניסיון רחב כדי להתמודד עם האתגרים שוועדת הכספים אחראית עליהם. אני חושב שהמרכיב הזה של השלושה היה בו מרכיב לעוצמה של הוועדה והיא חייבת לראות שהעוצמה הזאת תישאר בידה כדי לתת תשובות אמתיות, ממש יום יום, שעה שעה, לצרכים האמתיים של מדינת ישראל.

הוועדה הזאת לא עוסקת רק בתיאוריות. הוועדה עוסקת במה שיקרה פה גם מחר ולא רק בעוד הרבה שנים. עוד שעה יהיו פה דיונים על הבולענים, מחר דיון על משהו אחר. לכן, שלושת החברים האלה יחסרו לוועדה. הם הביאו אתם הרבה מאוד יכולת והבנה וניסיון. אבל אני מאמין שגפני ינווט אותנו גם בהמשך.

אני מאחל לכם באופן אישי, לכל אחד ואחד מכם, הצלחה בכל מה שתעשו. ועם הניסיון שהבאתם מהכנסת, תצליחו אולי יותר.

תודה רבה.

חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, בבקשה.

תודה אדוני. מנו ואראל וזהבה, אנחנו נמצאים היום ב-י"א בחשון, שזה יום פטירת רחל אימנו. מחר אנחנו ב-י"ב בחשון, שזה היום שמציין את רצח ראש הממשלה יצחק רבין. אני חושבת שביום הזה, בחיבור הזה, מהדהד דווקא בפרידה מכם, מבחינתי האישית, המשפט של אברהם אבינו ללוט: אנשים אחים אנחנו. למרות כל הפערים הכאילו ברורים.

כל כך הרבה למדתי מכל אחד ואחת מכם. ההבנה שהייתה בבסיס שיתוף הפעולה בינינו זה שזו לא חוכמה להסכים, כנראה, עם מי שבא מאותו מקום אלא מה אנחנו יכולים לתת אחד לשני, דווקא ממי שנראה כאחר.

אלה בעיני אותם יחסי קרבה ואחדות שהם רוב מה שאנחנו עושים בבית הזה. אולי לא מה שמהדהד בחוץ, אבל רוב מה שאנחנו עושים בבית הזה הוא לימוד הדדי ושאיפה למקום טוב יותר.

אני רוצה להגיד גם מילה אישית יותר לזהבה. בעיני, היכולת להוביל נושא במשך 10 שנים ואז תבוא חברת כנסת חדשה ולהגיד לה: בואי, תהי אתי בהובלה. לא תהי אתי מספר 2, בואי תהי זאת שרשומה ראשונה. אחרי שאני אבין את הניואנסים בכנסת, אני אבין את המשמעות של לתת נושא שכל כך מזוהה עם עשייה בלתי פוסקת שלך, שכאילו בתיאוריה אני אהיה רשומה בו במספר 1 – בתיאוריה ולא במעשה, כי כולנו יודעים מי מובילה את העניין הזה – ולדעת גם היום, גם כשאת עוזבת את הכנסת, את עדיין מובילה את התיקון הגדול, תיקון העולם הגדול הזה, ובעיקר תיקון הממלכה שכולנו חיים בה ושואפים להביא אותה למקום טוב יותר.

בעזרת השם, הלימוד שלכל אחד למד משלושתכם ילווה אותנו כאן, אבל אנחנו לא מרפים, אתם לגמרי אתנו.

תודה רבה.

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה.

אני חייבת להגיד שזה יום עצוב מבחינתי כי על פניו - - - נדמה שאין לי במשותף עם שלושת הנציגים המאוד פעלתניים פה בוועדה ובכלל בכנסת ומצאנו מתוך אחריות גדולה דווקא את המשותף כשידענו לשים את השונה בצד, את המפריד, כי ידענו להתעלות מעל הדברים האלה כי האינטרס הציבורי חייב זאת.

זהבה, באמת מכל הלב, ראיתי בך גם מורת דרך, גם כמו אחות גדולה שגם ענייני נשים היו חלק מהשיחות שלנו, א רק במאבק שלנו לזכויות נשים. הדבר הראשון שעבר לי בראש כשראיתי את ההודעה זה היה: אוי, מה עם המאבק לגבי גיל הפנסיה לנשים? מי תוכל להיכנס לנעליים שלך ולהבנה ברזולוציות הקטנות. כי דיפרנציאציה חייבת להיות פה. האחריות הזו ששמו אותנו שותפים – אותי, אותך, את שלי ואחרים וגם את שולי – בעצם יראו את האחווה הזו שאנחנו אומרים שאנחנו קצת מעבר לנושא הזה, אנחנו מסתכלים על האנשים. כל כך חשוב פה האנשים שרואים את ההליכים ולא רק את הסיפורים.

מנו, אני חייבת לומר שהנושא הזה של הגיל הרך נורא הפתיע אותי. נכון, היית בנושא של המחאה הגדולה שהייתה אבל אתה לא עצרת שם. היינו ביחד יושבי-ראש במשותף של השדולה לגיל הרך, והצלחת בעקשנות גם לשתף פעולה וקיבלת את ההמלצה שלי, אתה זוכר? כשהתחלנו התחלה אמרתי לך שכשאנחנו יוצאים לדרך, אנחנו חייבים להביא אתנו את אלי אלאלוף. יכולנו להיות שנינו בפרונט ובזה זה יגמר. אבל האחריות, כדי שהדברים יתקיימו, הייתה לראות מי סימן את הניסיון לפתור את הבעיה של המחאה החברתית הגדולה מול מי שניהל את דוח העוני או את המאבק בעוני. אלי אלאלוף הראה פה איזה - - - סולידריות.

אראל יקירי, אנחנו באים מכיוונים שונים לחלוטין - - - אבל לי ולהראל יש פטיש אחד משותף: כל מה שקשור לפריפריה. בנושא הזה אני חושבת שאראל יצג מעבר לנושא של נבחר ציבור, נציג פה בכנסת, כי אלה המילים הנכונות לומר ברגעים הנכונים והמאבקים על פריפריה ומרכז הרי לא - - - אראל עשה גם במחוזות הפרטיים שלו.

לצערי הרב, אראל, נתנו לך לדעתי כמה עצות אחיתופל. במקום להביא את ההישגים שלך, את מה שעשית פה בירושלים, מה שאתה עושה בצפון, ולשים את זה ולהעלות את זה על נס – אמרתי לך את זה גם בפרטי – איפה שהוא התפספס והציבור הרחב לא יודע את כל העשייה שלך. ניהלנו קשרים גם בנושא של השדולה לעסקים קטנים ובינוניים. אתה תחסר מאוד. אז הנה, הצלחנו להתעלות.

אני רוצה להגיד לך, גפני, אתה הולך לאבד פה את ה"עזר כנגדו", כי הרבה פעמים במאבק שלך מול הקואליציה היה לך נורא נוח שאנשים ממש מומחים בתחומם יושבים פה בוועדה ומעלים את הסוגיות האמתיות.

מנו, למשל, מביא את כל הניסיון שלו ואת כל היכולות שלו ופורט את זה לכללים חשבונאיים שקשה לראות מישהו מפקדי האוצר מתווכח אתו ברמה המקצועית. הדברים האלה יחסרו לך כי הרבה פעמים אתה צריך לעמוד מול הקואליציה ולנסות להעביר משהו צודק ולא מה שהמשמעת הקואליציונית דורשת.

אם זה היה תלוי בי הם לא היו מתפטרים.

אני יודעת. צריך למלא את החסר ולעמוד ברף הגבוה הזה. אני מקווה מאוד שמי שייכנס לנעלים, יעשה עבודה לא פחות טובה כי זה אינטרס ציבורי.

תודה רבה.

חבר הכנסת סאלח סעד, בבקשה.

אתם יודעים שפרישתו של מנו הביאה אותי לכנסת.

הוא היחיד שבא לעודד את הפרישה שלו.

תאמין לי, התקשרתי אליו והוא יודע מה אמרתי לו. מני, תודה על זה שנתת לי הזדמנות להיות הנציג בכנסת כאן. אין לי ספק שלהיכנס לנעלים שלך אני באמת לא יכול. עשית עבודה נהדרת. אתה תחסר לנו גם בסיעה כלכלן מספר אחד בארץ. גם נוף הסיעתי בדיונים על הכלכלה ועל דברים מסוג זה אתה באמת חסר לנו ותחסר לנו. אנחנו ניקח חלק מהדברים שלך ונוביל אותם בהקדם בדרך הנכונה.

אראל ידידי היקר, אתה אישית חבר. עשית עבודה מקצועית, נהדרת, גם לפריפריה, במיוחד לצפון שם אני גר. אני אומר לך, אנשים יזכרו אותך עוד שנים רבות ואתה תחסר גם לכלכלה הישראלית, גם לכנסת ובמיוחד לסיעה.

זהבה הפרלמנטרית המקצועית, הנוף היפה של השמאל הישראלי. אני באמת אוהב אותך למרות שאני לא בסיעה שלך. את עושה עבודה נהדרת, את פרלמנטרית מקצועית ממדרגה ראשונה. אני בטוח שאת עוד תחזרי לכאן ותתפשי את מקומך הטבעי.

תודה רבה.

חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שהמכנה המשותף של שלושת האנשים שעוזבים אותנו כרגע זה שפיהם ולבם שווים. זה לא דבר שכל כך קל במקצועות מסוימים. כאני אומר פיהם ולבם שווים, זה שגם אם הרבה פעמים היו ויכוחים וישנם ויכוחים ויש גם תהום אידאולוגית לפחות עם חלק מהאנשים, תמיד ידעת את הדעה והם ידעו לכבד את הדעה השנייה.

ארד לרזולוציה לגבי האנשים שעוזבים אותנו. אראל, באמת איש שידע להתחבר גם לפריפריה וגם לציבורים שלא תמיד אהבו לחבק אותם, כמו למשל, הציבור החרדי. הוא עשה את זה לא בשביל הפוליטיקה אלא עוד הרבה לפני הפוליטיקה, למיטב ידיעתי.

זה שוב מגיע מתוך אותה עוצמה שהוא אומר את מה שהוא חושב וחושב את מה שהוא אומר. לפעמים גם לא נשמע טוב. למשל, אני חושב שבבנקים ינשמו לרווחה קצת על שיצאת מהכנסת בתקופה הזאת. אבל פיו ולבו שווים גם לפעמים כזה לא קל לאנשים מסוימים לשמוע.

פרופסור טרכטנברג, אני חושב שראיתי מעבר לאישיות שלו והידע שלו. ראינו ביחד, אדוני היושב-ראש, שהרבה דברים שבמבט שונה ממקומות מסוימים הוא ראה אותם. הוא ידע גם ללמוד להפיק דברים ולהגיד מחלק הדברים: פעם חשבתי כך, היום אני חושב אחרת אחרי שראיתי, אחרי שלמדתי. פיו ולבו שווים.

על זהבה גלאון להגיד שפיה ולבה שווים, לא צריך להסביר את זה. אנחנו שומעים את זה בקול רעם גדול, גם בדברים שאנחנו לא אוהבים לשמוע, אבל לפחות אוהבים לשמוע את האמת ולהתמודד אתה. שיהיה לכם בהצלחה לכולכם.

תודה רבה.

חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה.

זה היה בתוך שבוע או שבוע וחצי שאחת אחרי השנייה הגיעו הודעות על פרישה. זה היה שבוע וחצי קשה מאוד. עם חלקכם יצא לי יותר לעבוד ועם חלקכם פחות. זהבה, את תהיה חסרה בגוש אצלנו, שתי שורות לפני, בלילות. תמיד זהבה ידעה את כל מה שקורה מחוץ למליאה. אם הייתי רוצה לדעת, בדיוק, זהבה. מדהים באמת.

רכילות, הכוונה.

כל המוסיף, גורע.

כל המוסיף, גורע. בדיוק.

בזה נראה לי שנוכל להתעדכן גם עכשיו.

פרופסור טרכטנברג, אתה הטבעת חותם בנושא הגיל הרך כשהובלת את זה יחד עם אחרים, אבל באמת זה קרה - - -

אני מציע לא ללכת בגלל שאחר כך אנחנו מצטלמים פה.

נלך להגיד שלום לראשי הקהילות היהודיות ונחזור.

הלאה, קארין.

כל אחד בתחומו, פריפריה, אלה באמת דברים מדהימים. אני מאוד מצטערת על זה שאתם עוזבים כי גם אם אנחנו לא רואים עין בעין דברים מסוימים, אני חושבת שעדיין על רוב הדברים אנחנו מסכימים. אני חושבת שאתם גם משרתי ציבור אמתיים שפעלתם למען הציבור וברור לי שתפעלו למענו גם אחר כך. אבל עדיין המקום שבו באמת אפשר לעשות את הדברים החשובים, גם בפיקוח על הממשלה וגם בעשייה הפרלמנטרית האחרת, היא מאוד משמעותית מהכנסת. זהבה, אני מחכה שתחזרי.

אני עובדת על זה.

אל תאכזבי. בהצלחה.

תודה רבה.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה.

קודם כל, אנחנו לא מספידים אף אחד כי מדובר בשלושה אנשים שעתידם לפניהם ועוד הולכים לעשות גדולות ונצורות. מנו ואראל, אני יודעת שיש ניואנסים ביניכם, אתם לא דומים בכלל, אבל יש דבר משותף. אני כבר מספיק זמן הכנסת הזאת כדי לראות אנשים שבאו מתוך מעמד מאוד גבוה, בין אם מעמד אקדמי גבוה ובין אם מעמד כלכלי גבוה ויש להם מה לעשות בחיים, כמו שאומרים, והיו פה שתי דקות וחצי וברחו כשהם גילו שהם לא יהיו שרים. כמובן אני לא אגיד שמות, אבל היו תופעות שחלפו כברק בחיינו.

אני חייבת להגיד בהערכה עצומה ששניכם לא גבה לבכם ולא נמנעתם מלעסוק בדברים הקטנים ביותר לטובת הציבור ושאילתות ובקשות לדיונים וקוצו של יו"ד וממש להתעסק גם ביום יום הסיזיפי של העבודה הפרלמנטרית בלי שזה יהיה למטה מכבודכם. העדר ההתעקשות על הכבוד מעוררת הרבה מאוד כבוד, במיוחד במעמד שלכם.

גם כמובן בתור חברת מפלגה, ההפסד הוא מאוד גדול. אתם פנים מאוד חשובות של המפלגה, מוסיפים לה רבות. זה לא משמח אותי בכלל שאתם עוזבים. יחד עם זה, אני משוכנעת לחלוטין שבאופן אבסורדי – בגלל שאני מכירה אתכם, את הטמפרמנט, את הרצון האמתי לתרום לקהילה ולעשות למען החברה, שאי אפשר להיפטר ממנו, הוא טבוע בכם – אנחנו נמשיך לנצל אתכם עד תום גם עכשיו ושאתם תמשיכו לתרום ולעשות רבות. כבר עכשיו אני גונבת את מנו למשהו, אני רוצה להשתמש בידע שלו לטובת ועדת ביקורת המדינה, למשל. גם אתה, אראל, אנחנו לא נעשה לך חיים קלים. תודה רבה לכם ואני בטוחה שעוד נתראה הרבה.

זהבה אהובתי, מה אני אגיד לך? את כל פעם שוברת את לבי מחדש. באמת כל פעם. פעם אחת כשוויתרת באופן חסר תקדים בפוליטיקה על מקום ברשימה לטובת מישהו אחר ונשארת מחוץ לכנסת, לשתי דקות אמנם, אבל אני זוכרת את שברון הלב. ופעם שנייה כשאת מחליטה שהמפלגה שלך לא השיגה תוצאה מספיק טובה לדעתך ואת הולכת הביתה ואז מגלה שהתוצאה הרבה יותר טובה ממה שהביאו קודמיך ונשארת, תודה לאל. ועכשיו שוב.

את ממש המודל בשבילי לפרלמנטרית שפשוט לא נלאית לעולם. ההתלהבות שלך, האכפתיות שלך, היצירתיות שלך, הבקיאות שלך בפרטים. כל בוקר מחדש כאילו אתמול נכנסת לכנסת, זה דבר שהוא ממש מודל. הוא ממש מודל לפרלמנטר. והיסודיות וההבנה בפרטים והכול.

הזכירה כאן אורלי, הנושא האחרון שנכנסנו באימ-אימ-אימא שלו זה העלאת גיל הפרישה לנשים עניות שהיו נשארות בלי כלום - - -

זה הולך לעלות עכשיו. נדבר עם עליזה גם כן.

כן. גפני, כל השבחים מגיעים לו בעניין הזה.

אבל באמת, היכולת שלך לקחת נושא, להחליט שהוא הנושא, לדעת לרתום שותפים ולגייס גם אותם ולהחדיר בהם את המוטיבציה. אין לי מילים באמת. חוץ מזה, אני ממש אוהבת אותך ואת חברה שלי ומאד קשה לי שאת לא נמצאת. התקווה שלי כמובן שאת כאן כדי לחזור אלינו ובגדול. אני מאחלת לך המון הצלחה. גם ממך אני לא ארפה. מחכים לך בכיליון עיניים.

תודה רבה.

חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה.

קודם אני רוצה להודות לך על ההזדמנות להיפרד משלושת האנשים המאוד יקרים האלה ולהקשיב לחברים. זה לא דבר שקורה כל יום בכנסת, וחבל. אז קום כל, תודה על המקום הזה שיש לנו פרידה ועל החברים שמדברים.

עליתי לפה עם מועקה מאוד גדולה. גם הדחיפות של העזיבה שלכם והסיפור הכולל של העזיבה שלכם שמספר את הסיפור של המציאות הפוליטית ומצב הכנסת שלנו. הסיפור שלכם הוא אישי אבל הוא גם ציבורי שלנו. המקרה האישי של כל אחד מכם לא יכול שלא להתכתב עם המציאות שבה אנחנו נמצאים.

אני רוצה לשוב ולהודות. איך שהגעתי לכנסת והיינו כולנו טירונים, את היית מורה של רבים מאתנו ובטח ובטח ברזי הפוליטיקה, זהבה, ועבדנו ביחד למרות שלא תמיד הסכמנו באותה דעה, אבל ידענו לגבור על המחלוקות. אני זוכרת ערב שבת שהיית עם המשפחה שלך אצלנו בליל שבת בבית, המשפחות הכירו וזה הקרין רבות על המשך הדרך.

מנו – עולם המחר, ההשכלה העתידית, השינוי, דריכה במקום והליכה אחורה הם מעסיקים אותך. שיתפנו פה פעולה לגבי תעסוקת המחר, המקום של ישראל. אני יודעת שאתה תמשיך ואני בטוחה שנמשיך לעבוד יחד.

אראל, הגליל מחכה לך. אנחנו פה נרדמנו ואתה יודע איך לעשות את זה, הראית לנו בדרום, ועכשיו בגליל צריך לעשות את זה. די לסטודנטים שלנו שיוצאים מחוץ לישראל, יש מקום בגליל להרבה מהם.

תודה לכם. כמו ששלי אמרה, אני מצטרפת, אנחנו נמשיך, נתכתב, נדבר וגם נשקם את מעמדה הפוחת של כנסת ישראל ביחד.

תודה רבה.

חבר הכנסת יצחק וקנין, בבקשה.

אני יכול לומר שלגבי הוועדה הזאת אפשר לחוש יותר את התרומה של שלושת החברים, כיוון שמי שיושב פה – נכון שיש קואליציה ואופוזיציה, אבל לא בוועדה הזאת. אני אומר את זה במלוא הרצינות, במאה אחוז.

בדיוני הוועדה יש חלקים של הצבעות על תקציב בניואנסים כאלו ואחרים, 99% פה זה תרומה גדולה של כל חברי הוועדה, בשיתוף פעולה שאי אפשר לתאר אותו. זה נכון לגבי זהבה. אני חושב שאפשר לספור את שיתופי הפעולה איתה בנושאים ספציפיים וגם של כל הוועדה ביחד.

מנואל, תמיד אהבתי לשמוע את הניתוחים שלך בשום דעת, חשיבה נכונה. התוספת שלך פה היא מס ערך מוסף לכולנו. אראל, כתבתי לך משהו בהודעות. כשקיבלתי הודעה, החזרתי לך הודעה. זה היה מאד קשה בשבילי.

החשיבה שלנו כנבחרי ציבור היא חשיבה למען הכלל. אני חושב שאצל אראל מרגלית זה בבא לידי ביטוי המלא מובן המילה. הוא לא הסתפק בדל"ת אמותיו, תמיד ראה את הפריפריה הרחוקה ובאמת ברצון עז לעשות למען כולם.

כוח הנתינה הזה – יש איזו מילה שקוראים אותה משני הצדדים: ונתנו. תדע, כשאתה נותן, אתה גם מקבל. לפעמים יש לנו ייאוש מפוליטיקאים. לא כל כך הולך לנו - - - אבל בפוליטיקה, אני יכול להגיד את זה יותר מכולם ורבי משה יכול להעיד, אני חושב אני – משה בין הוותיקים פה וכל כך הרבה זמן פה וגם אני הגעתי לאיזשהו שלב של "זהו זה". אני אומר את האמת. אבל זה אסור לנו כי אני תמיד רואה את האחריות - - -

- - - אני מקווה שזה נגמר - - -

אני מדבר במלוא האמת שאני מתכוון לפרוש, אבל לי יש דעת תורה – תגיד לי משהו אחר, אני אעשה אותו. באיזשהו מקום צריכה להיות לנו סבלנות מכיוון שאנחנו בשליחות ציבורית פה למען הציבור ואני בטוח שדווקא את שלושתכם אנחנו נראה פה באיזה סיבוב אחר. אני מקווה מאוד, אני לפחות מקווה. אי אפשר לחשוד שאני אומר את זה מהפה ולחוף כי באמת היה פה שיתוף פעולה אתכם במלוא מובן המילה. אני מאחל לכם הרבה הצלחה.

תודה רבה.

חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה.

אני אתחיל בחברי המאוד אהובים מהמפלגה. אני אומרת אהובים ממש במונחים של אהבה. את אראל מרגלית אני מכירה הרבה מאוד שנים. אני רוצה שתדעו שהוא לא קיבל אותי לעבודה כי הוא התעקש שאני אעבור לירושלים. התנאי שלו היה שאני אעבור לגור בירושלים.

אני מקווה שאם אי פעם אני אבוא לבקש ממך עבודה עוד פעם, זה לא יהיה התנאי היחיד שאותו תבדוק. אבל אני אמרתי לעצמי: ואוו, הוא משוגע לגמרי, האיש הזה. הוא היה עומד במליאה ומדבר על דברים שהייתי אומרת לו אחרי זה: אראל, אנשים פה בכלל לא מבינים על אלו סדרי גודל אתה מדבר, אני מצטערת. זו שפה ומקום ועולמות של טיפול ודרכים לגעת במקומות שאף אחד לא העז לגעת בהם בצורה יוצאת דופן.

חברים, אני רוצה להגיד משהו ואני רוצה לעשות פה סדר וצדק היסטורי. באר שבע לא הייתה נהיית בירת הסייבר – אנחנו יודעים שראש ממשלת החמוצים אוהב לדבר על זה – בלי אראל מרגלית. צריך להגיד את זה ואני חושבת שאולי היום זו ההזדמנות הנכונה להגיד את זה בלי ציניות, אבל יש איזשהו חוב מוסרי בעניין הזה.

עם כל הקושי עם זה שאתה הולך מפה, אני יודעת שיש המון אנשים שייצאו נשכרים מזה. באמת באהבה גדולה ובהערכה.

מנו סיפר את זה, אז אני מרשה לעצמי לספר את זה. קבלת הפנים של מנו בפוליטיקה לא הייתה אידאלית. אני לא הכרתי את מנו טרכטנברג והחלטתי שאני עושה את המעשה הלא טריוויאלי ופשוט נותנת לו יד. החזקתי לו את היד בכל ועידת מפלגת העבודה.

תקשיבו רגע, זו ועידת מפלגת העודה. אני לא מכירה את מנו, אבל אמרתי: אם אני אתן לו יד, יהיה בסדר. והחזקנו ידיים ככה איזה חצי שעה עד שזה נרגע ועד שזה עבר. אתה בן אדם נדיר וייחודי. לא מיד העזתי לבוא לוועדת כספים, צריך להגיד את האמת, נורא פחדתי מגפני. אז זה פשוט עשה לי קבלת פנים כל כך טובה כי אתם יודעים, זה גפני.

נדהמתי לגלות כמה הידע שלך גדול. אני חושבת שאתה היית פרלמנטר הרבה יותר טוב ממה שאתה חושב על עצמך. מעבר לזה שהעברת את חוק המועצה לגיל הרך, באמת היית פה, אתה היית מגיע לדיונים וידעת.

אני רוצה – זה מחבר גם למה שקשור לאראל. לאהבה שלי לתעשייה, מצאתי כאלה שותפים, שלא לדבר עליך גפני, שבאמת לא ידעתי. מעבר לפיטורי עובדים שאנחנו דנים פה חדשות לבקרים כי זה בנשמתנו וזה הורג אותנו ממש, צריך להגיד, זה באמת איך אנחנו מצמיחים, מפריחים את השממה ומחזירים לישראל את העטרה הזאת.

תודה רבה לך על כל מה שעשית. יכול להיות שהילדים של ילדי ידעו להעריך את המועצה לגיל הרך, אז זה גם בסדר, אנחנו יודעים שזה תהליך ארוך.

זהבוש, הכנסת הרבה פחות אופנתית עכשיו. צריך להגיד את האמת. אין על מה להסתכל, על מי להסתכל. אני רוצה להגיד לך שאת בן אדם כל כך מיוחד. זה נכון מה שרחל אמרה שלא יודעים כמה את אדם ייחודי ונדיר. אני מבקשת שגם תגידי לפסח שאנחנו ממש מבואסים שעכשיו יש לו יותר זמן אתך, זה די מעצבן.

אל תבני על זה.

אני לא בונה על זה, אבל אני יודעת שיש לו עדיין יותר זמן ממה שהיה. אני רוצה להגיד לך שהאומץ שלך, מה ששלי אמרה על זה שקמת והלכת, את לא מפחדת מכלום, יא אללה שלך. אני מסתכלת עליך בהתפעלות, באהבה, בגעגוע.

אמנם אני מסמסת לך ומציקה לך כל יום, אבל את יודעת, את גם מעצבנת אותי. זאת אומרת, זה לא שביום חמישי, למשל, אני רציתי להתקשר אליך ולצעוק עליך: תגידי לי, מה זה השטויות עכשיו של מוסי עם ההטרלה הזאת על הציונות? באמת, גם כן אתם.

- - -

לא, לא. בסדר. מה זאת אומרת? היא - - -

אולי זה מה שאתם עושים לזוהיר. אני לא - - -

לא, לא. אני מכירה אותך המון שנים, אבל אותה אני אוהבת זמן קצר.

- - -

בסדר, אבל איתה אני צריכה לדבר. בקיצור - - -

איילת - - -

די, סיימתי. אני רוצה להגיד לכם תודה רבה. אתם כאלה ייחודיים ואני אתגעגע אליכם אבל אני אציק לכם.

תודה.

חבר הכנסת חיליק בר, בבקשה. הוא פשוט עבר צד. יש פה כאלה שמחכים, אם אפשר, להתכנס.

- - -

- - - לצאת ולהיכנס שוב?

את אחרי זה. אין מוקדם או מאוחר בתורה ואנחנו נעשה את זה קצר וזה יהיה בסדר.

כן, חיליק, הוא עבר צד.

רציתי להתקרב לאראל.

כן, הוא היה פה. כן, חיליק.

זהבה, אני אתחיל אתך. אני לא מאוהב בך שנים כמו מיקי רוזנטל ולא חבר נפש שלך כמו שלי, אבל אני מאוד מחבב אותך ואני חושב שאת מנהיגה אמיצה וחשובה. אני אתגעגע לאיומים שלך לחברי הקואליציה במליאה: חכה, אני תכף אטפל בך. ישבתי קרוב אליו והייתי שומע את האיומים האלה, והיית מטפלת בהם, בעיקר בימניים מאוד שביניהם. אני מאחל לך בהצלחה. צריך אותך בפוליטיקה הישראלית ואני מאמין שעוד תחזרי אלינו בגדול.

מנו, כדי שגם החרדים פה יבינו, אתה היית בעבורנו בנושא הכספי והכלכלי סמכות רוחנית ואנחנו איבדנו סמכות רוחנית בוועדת כספים ובכנסת בכלל וגלל שאבדנו אותה אני מאמין שאנחנו גם נשלם את המחיר, למרות שיש פה עוד הרבה אנשים שעושים את זה טוב. אני מקווה שתישאר אתנו לעזור לנו כמפלגה, כמחנה וכמדינה. אנחנו זקוקים לך ואנחנו מודים לך. הייתה לנו זכות לשרת לצדך, גם אם זה באופוזיציה.

בעיקר באתי להיפרד מחבר כאח לי, אראל מרגלית, שאני באמת נעצבתי כשהוא עזב. אני עוד זוכר, איילת את הלכת אליו לראיון ב-JVP, כשאת יצאת אני הייתי נכנס כדי לשכנע אותו להצטרף למפלגת העבודה.

לשכנע אותו להכריח תל אביבים לבוא לגור בירושלים אם הם רוצים לעבוד - - -

אגב, הוא לא השתנה בזה.

עכשיו את צריכה לעבור לגליל.

ידעתי כמה מפלגת העבודה צריכה מישהו כמו אראל כי אני ראיתי את המהפכות שהוא עשה בירושלים. מה שהאיש הזה הבודד, עם העמותות שלו, עשה בירושלים – אגב, הרבה לא מכירים, יודעים על הפריפריה, אבל בתחום החינוך, אלה דברים שרק עליהם מגיע לו פרס ישראל.

אבל אני רוצה להתחבר למה שאיילת אמרה על אראל. קול כמו שאתה הבאת פה לפריפריה, לגליל, לנגב, לבאר שבע, לקריית שמונה, מקומות שהרבה מפה באו מהם וגם אני, לא היו בכנסת. כולנו צריכים לעבוד מאוד מאוד קשה כדי לחשוב להשתוות לעשייה שלך. בקטע הזה אנחנו איבדנו אבדה אמתית.

אני מצטער על זה שעזבת אותנו. אני חושב שיהיה קשה להשלים את הפער ביחס לפריפריה שאתה הבאת. אני מצדיע לך על מה שעשית ומאחל לך בהצלחה ואני גם אוהב אותך, אראל.

תודה רבה.

חברת הכנסת רויטל סויד, בבקשה. יואל, אני אחזור אליך עוד מעט.

יש לי סבלנות.

זהבה, אהובתי. מיוחדת לי ולכולנו מאוד.

היית צריכה להתפטר, זהבה, קודם.

היא יודעת שגם לפני כן.

אם יש משהו שאפיין אותך מעבר לקול צלול מאוד של שמאל בישראל, אבל על זה דיברו, אם יש משהו שאפיין אותך זה לקחת מאבקים מהותיים, בעיקר למען נשים, ולהוביל אותם עד הסוף. אני יודעת שמה שאת עושה היום זה מאבק מהותי, לא רק בשביל המפלגה שלך, אלא בשביל כל גוש המרכז שמאל במדינת ישראל.

אז תמשיכי, אנחנו אתך, אנחנו אוהבים אותך. אני לא משלימה עם זה שאת לא נמצאת במליאה. לי זה רק נראה שאת איכשהו מקוזזת - -

מקוזזת, מקוזזת, מקוזזת.

- - ואנחנו מחכים לך. אנחנו מחכים לך בחזרה.

מנו, על האיכות, היכולות והאופן – אני אומר לך משהו אחר, אני קיבלתי את הלשכה שלך. כשעברתי עם הארגזים, ישבתי עם הדפדפדות הצהובות שלי והתחלתי לראות מה אני מעבירה ומה לא. ואז מצאתי דפדפת בה רשום בריף והרצאה על התקציב והכול היה כתוב. ישבתי וקראתי והתענגתי מהיכולת להעביר חומר, מסר, בצורה ממוקדת, לכוון למה שחשוב, עיקר וטפל. זה מה שעשית לנו בסיעה ולנו פה בכנסת.

הערך המוסף שלך חסר לנו כבר עכשיו וייחסר לנו עוד הרבה יותר עם התרומה שנתת, אבל אין לי ספק שאנחנו לא נניח לך. אנחנו נמשיך וניקח ונִינֹק את כל מה שנתת לנו ואפילו עוד יותר. תודה.

אראל, אני לא חושבת שיש הרבה אנשים שמכירות אותך בכנסת כמו שאני מכירה אותך.

סליחה, אני הייתי בחתונה שלו.

בכנסת, היא אמרה.

נכון, נכון.

אתה לא רק חבר, אתה ישבת לידי במליאה, את שכן שלי במליאה. אני איבדתי את השכן שלי במליאה. אני יודעת איזה עומק יש בך, איזה איכויות, כמה מדינת ישראל חשובה לך, כמה הפריפריה חשובה לך, איזו עשייה עשית, מה אתה רוקם וחולם ומה עוד תעשה.

ברמה האישית, לי אתה מאוד חסר. נכון שהתקרבתי לכבל ועכשיו אני יושבת ליד איתן, אבל אתה חסר לי מאוד – גם ליואל, אני חייבת לציין – אין לי ספר שאתה תחזור לפה ובענק.

תכף ידבר יואל.

אני נכנס לדמות.

גפני, אין סיכוי שתתחיל - - -

בסדר, טלי, זה לא הרבה זמן.

תודה.

חברת הכנסת מיכל בירן, בבקשה.

אני אקצר כי באמת היו רבים וטובים. תחסרו כאן מאוד. יכולתי לדעת, אני נהנית מהמקום של מחליפה בוועדת כספים כי ידעתי שאתם נמצאים כאן ועומדים על המשמר ואני בטוחה שהממשיכים שלכם ינסו להיכנס לנעלים הגדולות שהשארתם.

גם מנו וגם אראל – אני, בתור מי שחייתה בקומונה – כשרק התחלנו, חשבתי באמת שהפערים בינינו מאוד גדולים ולמעשה בשנים האחרונות כשהסברתי לאנשים למה אני שמחה שאני במפלגתה העבודה, זו בדיוק הדוגמה שנתתי: הצורך להות במפלגה שמביאה פרספקטיבה רחב, שיש בה אנשים שמביאם את מה שאני לא יודעת להביא, ואני יכולה להביא את חלקי במשוואה. אתם תחסרו מאוד.

זהבה, אין כמוך. הקונספט של נשים מנהיגות בחברה הישראלית לטווח ארוך הוא סופר קריטי. אני חושבת שעברת הרבה מכשולים ופרצת הרבה דלתות בשביל הרבה נשים שעוד יגיעו בעקבותייך.

תודה.

חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה.

תודה רבה. אני חושב שניכרים דברי אמת. הדברים שנאמרו פה הם לא מהשפה ולחוץ. גם אם לא הייתם פה היינו אומרים אותם דברים. הסיכום של הדברים האו שהעזיבה שלכם מאוד מורגשת והשאירה רושם. השאירה רושם בוודאי בוועדת הכספים כוועדה מיוחדת שבה הפן האישי מאוד בולט. זה לא רק המפלגה שמייצגים גם בגלל דיונים ארוכים. כישורים, האופי והחשיבה באים לידי ביטוי בוועדת כספים ולכן יש - - - וזה מאוד מובן.

העזיבה שלכם הייתה מורגשת לא רק בגלל הפן האישי אלא גם מהפן הציבורי שבסופו של דבר רואים שאנשים בעלי יכולות ומוכשרים עם רצון עשייה, בסופו של דבר לא מוצאים מקום להמשיך את הפעילות שלהם בקונסטלציה כזו או אחרת, גם אם זו - - -

זה בעצם משהו שאתם משאירים לנו לתקן את עצמנו. מה הסיבה ולמה זה ככה להיות שאנשים כאלה צריכים לעזוב את הכנסת ולא משנה אם נמצאים בקואליציה או באופוזיציה וזה בגלל מה שעשיתם פה. את זה השארתם לנו לתקן. אנחנו צריכים להחליט איך אנחנו משפרים את המצב.

אני רוצה להגיד עוד משפט אחד למנו ולאראל, להקריא לכם הערכה מיוחדת על ההגנה שלכם, על האהדה שלכם ועל - - - לציבור החרדי. אתם לציבור החרדי לא רק שְׂכַר שִׂיחָה נָאָה, גם שכר עשייה נאה, חשיבה נכונה, פעולות, אכפתיות לציבור החרדי לשילוב של נשים בעבודה. יש לכם גם מעשים שמביאים לידי ביטוי את האהדה שיש לכם. אהדה שבאה מתוך הערכה גדולה מאוד.

אני חושב שזה שהיום אנחנו בכנסת מדברים על ציבור כזה בהערכה, לא תמיד אנחנו זוכים לזה. לכן אנחנו מעריכים באופן מיוחד את ההערכה שלכם. את זהבה אני לא מכליל בעניין הזה, אני לא רוצה שזה יפריע לה אבל לשניהם זה לא מפריע, הם כבר לקחו את השיקול הזה כשהם היו פה ולכן ציינתי את זה באופן מיוחד. תודה רבה.

תודה.

חברת הכנסת יעל גרמן. אחריה – יואל חסון.

יש לנו כאן שלישיה שמבחינתי מגלמת אומץ לב ציבורי בלתי רגיל, ידע וניסיון אדיר ויזמות פורצת דרך. אני לא מתכוונת לכל אחד לחוד. אני חושבת שבכל אחד מכם יש את שלושת התכונות. על זהבה זה ברור, אבל גם מנו, מה שאתה עשית, לקפוץ לפוליטיקה באמת ממרום מעמדך דורש קודם כל אידאל וציוניות אבל גם אומץ לב. אין ספק שאראל מרגלית שהעז לומר לנו: ק-י-ב-י-נ-י-מ-ט בקול רם גם זה דורש אומץ לב, ועל הידע ועל היזמות אין על מה להתווכח. זה חבל, זה הפסד, זה הפסד לכולנו.

אבל אני רוצה לדבר במיוחד על זהבה. אני חושבת שזהבה מגלמת הדמות הטראגית אידאלית אידילית של הפוליטיקה הישראלית. לעמוד כל כך הרבה שנים, קודם כל, הוא לא קיבלה שום דבר בקלות. תמיד הכול הלך בקושי והיא מעולם לא נכנעה.

אבל לעמוד כל כך הרבה שנים מול אנשים שעוינים את דעותייך, לומר אותן בקול רם ובאומץ בלי להניד עפעף, בגו זקוף. לסבול את כל האיומים שקיבלת, וכולנו יודעים אלו איומים אמתיים, ולהמשיך בדרך – זהו מודל לכולנו.

לכן, אין לי ספק שאת לא עוזבת אותנו, שאת עושה זאת כפסק זמן כדי לחדד ולהקדיש את הזמן לדברים שאת חושבת שהיום חשובים ולחזור בגדול, וזה מה שאני מאחלת לך.

תודה רבה, גפני. קודם כל, אני אומר לכולנו, בגלל שלכל אחד מאתנו יגיע יום אחד סופנו הפוליטי, אז תפרשו ככה. ככה תפרשו, בסערה. כל אחד מכם הצליח לעשות את הפרישה דרמטית באופן המובהק והבולט ביותר ובאמת אם לפרוז, אז ככה צריך לפרוש.

אראל, כמו רויטל, היית שותף לשורה, היינו שלישיה מגובשת כזאת. גיליתי אותך בכנסת, לא הכרתי אותך קוד. חוץ מהדמות הציבורית לא הכרתי. ברמה האישית היה לי כיף אתך, לדבר אתך הכי פתוח. אדם מבריק, חכם, נעים, מצחיק - - - שבאמת כיף היה להיות שכן שלו. זה ברמה האישית.

פעם אחת הייתי אתך בחיפה באחד הכנסים הגדולים שעשית - - - וראיתי גם את העוצמה של התזמורת הזאת שאתה מנצח עליה והיא מחוללת שינוי כל יום, כל דקה, ואתה גם הרגשת שפה אתה מחולל שינוי ובאמת חוללת. אולי לא את השינוי הגדול שרצית, אבל חוללת. אני מאחל לך שתמשיך לעשות. אני אומר לך את האמת, אמרתי לך את זה כמה פעמים בארבע עיניים ואני אגיד את זה פה: קיבינימט, לך תהיה ראש עיריית ירושלים. באמת, זה הכי הגיוני בעולם. תלך ותעשה את זה ונעמוד מאחוריך.

מנו, אני אומר לך באמת, היית צריך קצת למשוך כי היית בדרך. אתה קצת מהר מאוד נכנעת. אני יודע שהייתה קשה לך הפוליטיקה - - - וקצת הפרלמנט. אבל כמו שאמרו קודם, אתה היית הרבה יותר טוב ממה שאתה חושב.

אתה ידעת לתת לנו את האינפוטים הנכונים כסיעה, כקבוצה, כיחידים. כל אחד מאתנו הועשר ממך בידע, במידע, בניתוח – מה שעשית לתקציב המדינה, הובלת את זה, באמת עבודת מחשבת אמתית. לדעתי, יכול היה להיות לך פה עתיד של פרלמנטר גדול, אבל אולי יום אחד בסיבוב הבא תגיע עוד פעם ותהיה כאן. אני באמת חושב שהייתה לך פה תרומה גדולה מאוד והשארת חותם, קודם כל בציבוריות במה שעשית קודם, וגם כשהגעת לכנסת המשכת בזה.

זהבה, אני מת עליך. את יודעת את זה. מה היה לנו פה בכנסת מ-2006: כמה צעקנו אחד על השני וכמה הסכמנו על דברים. אבל מה שמדהים בזה זה שאת פשוט לא פרווה. הכי כיף שאת לא פרווה. פשוט אדם שאומר את מה שהוא מאמין בו, שנלחם על מה שהוא חושב. כיף לריב אתך, כיף להסכים אתך. את דמות באמת מיוחדת בעיני. אני יודע, ואמרתי את זה גם בטלפון, אין לי ספק שאת עוד תחזרי לפה בקול גדול. אני מת על הדמות שלך ב"ארץ נהדרת", אני חושב שהיא אחת הטובות. מי שלא ראה שיעשה "יוטיוב", יש שם קטעים מאוד חזקים. תצליח במה שאת רוצה לעשות, אני חושב שזה הגיוני מה שאת מנסה לעשות, תצליחי בזה ונתראה בקרוב.

תודה.

חברת הכנסת סתיו שפיר.

תודה. קודם כל אני חייבת להגיד אמירה כללית. למצוא את שלושתכם, שלושה לוחמים וחברי כנסת מעולים ומעמיקים ומקצועיים וישרים ורציניים מחות לכנסת מבחירה אישית שלכם, מעיד הרבה מאוד על המקום הזה, על יכולותיו, על כישוריו או על האופן שבו הכנסת עובדת ועל כך שאנחנו חייבים לפעול וכולנו יודעים את זה והכול ביחד כדי שהכנסת תוכל להחזיר לעצמה את כבודה ולגרום לכך שאנשים כמוכם רוצים להישאר בה ומרגישים יותר משמעותיים בתוכה מאשר מחוצה לה.

כאן זו אמירה שהיא חשובה כלפי כולנו וכלפי המשכן הזה כי בדיוק אתם האנשים שצריכים להיות פה וצריכים להרגיש פה הכי משמעותיים, תורמים וחשובים שאפשר ועל כך אני באופן אישי מצרה. אתם תחסרו לי באופן אישי מאוד מאוד.

לפי סדר הגעה למשכן. זהבה, את באמת לוחמת אמיצה מאין כמותך והשראה גדולה ומצליחה, לצד ניהול ועמידה בראש מפלגה, גם להיות נוכחת בכנסת במורה כל כך משמעותית והצלחת להוביל כאן מאבקים ולהיות הכי מעמיקה שאפשר בתוך כמה מהסוגיות שרוב חברי הכנסת בכלל לא טורחים להיכנס לתוכן ולהבין אותן לעומק, לצד ניהול ועמידה בראש מפלגה זה דבר שהוא ממש עצום וחשוב כל כך ואני באמת מקווה שגם תשובי לפה. תודה רבה לך על זה.

אראל, נכון שנכנסו ביחד לכנסת ומנו הגיע אחרי? אראל, זה לעונג ולכבוד להכיר אותך. באמת הצלחת כל הזמן לשלב עשייה משמעותית בשטח עם עשייה פרלמנטרית, לא לדעת גבולות. איפה שאפשר לעשות, לרוץ ולעשות בלי לפחד, בלי להתעצל במסגרת המחשבה הפרלמנטרית שמנסה לתמרן בין כל כך הרבה דברים.

לרגע לא להתבטל, פשוט לעבוד בלי הפסקה ובלי לישון ולנסוע לצפון ולדרום, עם סטודנטים ועם צעירים ועם שנות שירות ועם כל מה שרק אפשר כדי להעצים את העשייה והבאת כל כך הרבה מזה גם אל תוך הכנסת. זו פשוט עבודה מדהימה שאני בטוחה שגם תמשיך בכל מקום שתהיה בו, ורואה שאתה ממשיך – לא הייתה שנייה של מנוחה, מהשנייה שעזבת פה, כבר פרצת והמשכת בכל מקום אחר וזו גאווה ותענוג לראות.

מנו היקר, אנחנו התחלנו כסוג של יריבים. אני מאוד מאוד כעסתי כשראש הממשלה מינה אותך לעמוד בראש הוועדה שאנחנו קראנו לה "הוועדה למסמוס המחאה". אחרי שהקמנו את ועדות המומחים מטעם המחאה ורצינו להציע את הדרישות ואת הפתרונות לממשלה, באת אתה. ועוד גילו לנו שאתה בן אדם נחמד, אז בכלל זה הטריף אותנו כי מילא היה עומד בן אדם מרושע בראש הוועדה זאת, להביא בן אדם נחמד זו ממש חוצפה.

קצת אחרי "הפגנת המיליון" פגשתי אותך בפעם הראשונה לשיחה אמתית וכל כך התרשמתי ממך וכל כך הבנתי שאנחנו באותו צד ומההעמקה שלך ומהרצינות שלך ומטוב הלב ומהרצון לפתור בעיות ולהסתכל עליהן בצורה מקיפה וכוללת וללמוד את החברה הישראלית ולעבור מבית לבית ואחרי כל הניסיון שכבר היה לך, להמשיך וללכת ללמוד עוד ועוד, כל הזמן.

זה היה מאוד מרשים ומאוד משמח ואני הייתי הכי שמחה, יותר שמחה מכולם, כשבחרת לבוא ולהצטרף למפלגת העבודה, למחנה הציוני. גם מאוד מאוד הצטערתי כשהחלטת לעזוב. אני יודעת שתעשה עוד הרבה מבחוץ ושתמשיך בכל רגע ורגע ללמוד ולעשות.

לגבי שלושתכם אני מקווה בכל זאת שמתישהו עוד נראה אתכם כאן ויודעת שנמשיך לראות אתכם יום יום בעשייה אמתית למען המדינה גם בחוץ. תודה רבה לכם על הכול.

תודה.

חבר הכנסת מיקי לוי.

אחרי מבול הברכות קשה מאוד, אבל אני אשתדל לקצר ולקלוע. אראל, הניסיון האדיר שלך שהבאת מהחיים הציבוריים האזרחיים אל תוך ועדת הכספים, הניתוח, באמת יחסר לי. חבל שמהרת ללכת. אפשר לחכות עוד סיבוב, מה קרה? אסל זה עניין שלך. אני רק יכול לאחל לך מלוא החופן הצלחה ובעיקר בתחום החברתי, שם אתה עושה רבות לפריפריה. אתה יודע מה? זה אולי יותר חשוב מהשהייה פה כחבר כנסת. שאפו ענק וחיבוק גדול.

מנו, תמיד יחסר לי הטאצ' הזה, רגע אחד, איפה שנתקעתי כשצללנו לאקסלים וישבנו יחד. כשהייתי נתקע, תמיד הבהרת, תמיד ניתחת ולא רחת הובלת איזושהי מגמה כלכלית. קטונתי, אבל בהחלט בהחלט תחסר לי מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית. הלך הרוח, הנינוחות. אף פעם לא מתרגז. אומר לי רגע, מרגיע אותי – אני עם פתיל קצר.

אז גם כן אין לי ספק בכלל שאנחנו ניפגש בהמשך הדרך עם שלושתכם לטובת החיים הציבוריים. אני מאוד אשמח לראות אתכם בכנסות הבאות לכשיקרה פה משהו פוליטי מהותי. בהצלחה מכל הלב. חיבוק ענק. ענק.

זהבה, השתגעתי לראות פתאום, התפלאתי שאנחנו בכלל באותה תפיסת עולם כלכלית. אן אני סופר אחורה כמה פעמים שיתפנו פעולה יחד בזימון דיונים כאן, בחתימה על אותם חוקים, בעיקר כלכליים חברתיים. אם היו אומרים לי, הייתי אומר להם: השתגעתם, לכו תאשפזו את עצמכם. וואלק, באמת עם הניסיון שלך, ההשקעה שלך, שאפו ענק. לי תחסרי בהחלט כדמות. יש דברים שאנחנו חלוקים בהם, אבל אני רוצה לאחל לך הצלחה באמת מכל הלב, ואצלי זה תרתי משמע, בדרכך החדשה. אנחנו נסתכל עליך מאחורה, נראה מה את עושה. בהצלחה וחיבוק ענק.

תודה רבה.

אתם משיבים כנגד המברכים, זהבה.

ואומר להם: תטהרו.

את רוצה שאת הכול אני אגיד?

אתה יודע, אם כבר אז כבר.

תשובה ציונית הולמת.

זהבה, בבקשה.

ידידי היקר, אני מקווה שזה לא עושה לך נזק בחוגים שלך, אבל אני רוצה שתדעו שכאשר גפני צלצל אלי באופן אישי, אז אמרתי לו שני דברים: איזה באסה שאי אפשר להתחבק עם החרדים ואני ממש אוהבת אותך.

די כבר.

אני רוצה לספר לכם, שלי הזכירה את זה, כיהנתי בכנסת עשור וב-2009 לא נבחרתי. ב-2011 ג'ומס התפטר, הוא היה חבר בוועדת הכספים 23 שנה. סיימתי את לימודי הדוקטורט והייתי בהתחלת כתיבת עבודת מחקר ובאתי לאימא שלי, עליה השלום – אני מזכירה אותה כי חבל שהיא לא שמעה את כל הדברים שלכם – אבל היא אמרה לי: תגידי, השתגעת? מה תחזרי לכנסת? יש לך הזדמנות להיות דוקטור. אז אם היא הייתה שומעת אתכם עכשיו, אני חושבת שזה היה מקל עליה שם למעלה.

אני רוצה לומר שצלצלתי לטמיר, הכרתי אותו קודם, הוא היה מנהל ועדת חוץ וביטחון. אמרתי לו: תגיד, מה אני אעשה, הייתי עשור בכנסת, מה אני מבינה בכספים? הוא אמר לי: קטן עליך, בואי. ואני חייבת להגיד לכם שזו הוועדה שהכי אהבתי אי אפשר לתאר עד כמה - - -

יותר ממרצ?

לא קשור.

מרצ היא לא ועדה.

הסברתי שאני עוזבת את הכנסת כי את מרצ אני אוהבת יותר. מאוד אהבתי את הזירה כאן. כשנכנסתי לוועדת הכספים, גפני היה יושב-ראש הוועדה. זו הייתה הנאה צרופה וזו הזדמנות להגיד תודה. באמת אני מתכוונת לזה, אני לא אומרת את זה מצוות אנשים מלומדה, אני מתכוונת לזה. ובעיקר אני רוצה להודות גם לטמיר וגם לשגית ולכל הצוות כאן. זה לא מובן מאליו.

כמובן לכל החברים שדברו כאן. רגשתם אותי עד מאוד. אפילו אני לא חשבתי שאני אתרגש ככה לשמוע את כל הדרים שלכם. ואוו, אני עוד צריכה לעכל את זה. לדעתי, אני אשלח את התמליל לילדים שלי שיראו.

אני רוצה להגיד שני דברים. קודם כל, לכבוד גדול הוא לי שכל הדברים האלה נאמרים עלי – אני חמור קופץ בראש בחברה של מנו ואראל – באמת אני מתכוונת לזה, זה לא מובן מאליו. אתם אנשים מדהימים, כל שבחכם נאמר בפניכם כאן והרווחתם אותו ביושר אחד אחד, העבודה המשותפת, הלילות הארוכים ובכלל.

כל החברות שלי עם כל מי שיושב כאן, הרבה מאוד פעמים כעסנו וצעקנו והתווכחנו והרבה פעמים אנחנו גם משני עברי הדעה – ואגב, ככה אני רואה יושבים כאן אנשים – אז קודם כל, אני אוהבת אתכם. אני מקווה שמותר להגיד את זה, אני באמת אוהבת אתכם, כל אחד בפן האישי והיחסים האישיים.

אני שמחה שנכנס במקומי לכנסת חבר לוועדה הזאת, חברי מוסי רז, חברי הרבה שנים. אין לי ספק שהוא יהיה חבר כנסת מאוד משמעותי כאן בוועדה עם הידע שלו, והוא היה כאם כבר פעם.

אני רוצה להגיד מילה אחרונה, כל החברים שלי לסיעה היו כאן, רובם היו כאן, כולם רצו לעיסוקים אחרים. זה לא מובן מאליו, זה מרגש. גפני, זה לא מובן מאליו שעשית את ההתכנסות הזאת.

הייתי בקליפורניה אצל הנכדים שלי כשהחלטתי שאני מתפטרת מהכנסת. אני חושבת שהכנסת זו הזירה הכי חשובה שיש, שלא יובן לא נכון, ואני מתקוממת נגד מי שמנסה לשוות לכנסת מעמד ירוד. אני חושבת שזו הזירה הכי חשובה לשינוי חברתי. אני לא מכירה עוד זירה כזו. כשהייתי בקליפורניה והחלטתי בטיסה לשם שאני מתכוונת להתפטר כשאחזור מתוך מטרה רחבה יותר, אמרתי את זה לא אחת, לפעול להגדלת השורות, גם של מרצ וגם של השמאל, ופתאום אני שומעת שמנו מתפטר ואז אראל מתפטר אני אומרת: יא אללה, הם די הורסים לי את זה. חשבתי שאודיע שאני אתפטר ואני אצור סדר-יום וכולם ידברו על זה, ופתאום נדחפים לי שם.

לא מנומס.

ממש לא מנומס.

זו למעשה המהות האמתית של הפוליטיקה.

זהו, בדיוק.

בנימה יותר רצינית. הצטערתי לשמוע שעזבתם. העזיבה שלי היא אחרת, היא שונה, היא למטרה אחרת. אני מכבדת אתכם, אני אוהבת אתכם, אם אפשר לומר את זה. תודה לכולם. באמת, אין לי דרך אחרת להגדיר זאת. יש לי הרבה דברים שרציתי להגיד, אבל כל כך לא מתאים פוליטיקה עכשיו אז אני מוותרת. תודה.

תודה רבה.

מנו, בבקשה.

בהמשך לדברים שלך, כשאני התפטרתי הייתי הראשון, ואז כשאראל הודיע ואחר כך את, הצטערתי שהתפטרתי כי התחלתי טרנד. הייתי צריך לעצור על ההתחלה.

גם במשותפת לקחו את זה ברצינות - - -

העובדה שאנחנו יושבים פה שעה ורבע, אני עשיתי תכניות: ב-12:15 קבעתי עם שלי שנשב כי חשבתי באים צ'יק צ'אק איזה רבע שעה, יהיו שניים-שלושה חברי כנסת, הרי יש לחץ של דיונים. אני נדהם ואני אומר מכל הלב שזו תעודת כבוד, קודם כל למי שיושב כאן, לכם, לכנסת, לוועדת הכספים ולמי שעומד בראשה.

בעבודת הכנסת יש אורות וצללים. לפעמים רבים הצללים מהאורות. ועדת הכספים, מבחינתי – אני לא רוצה להכליל – הייתה נקודת אור כל הזמן מכיוון שפה באמת הדיונים היו אמתיים, היו ענייניים. יש גם את התפאורה מסביב, בסדר, אבל לעניין הזה, המשקל היחסי של הדברים האלה.

בסוף, מי שעושה את זה אלו האנשים. הצוות שיושב פה הוא יוצא דופן בכל קנה מידה ואני התנסיתי, ברוך השם, בכל מיני מסגרות וארגונים ומצבים ולכן אני יכול להשוות. אני אומר, טמיר, אתה עם דרך ארץ ועם מקצועיות ושקט ועם חיוך מוביל את הוועדה.

והאחרים כאן, אני לא נקוט בכל השמות, אבל אני חייב להגיד משהו על שגית. מבחינתי, אם אני צריך סצנה אחת של הכנסת, אחרי שנתיים וחצי בכנסת, לנצור בלבי ולקחת אתי לכל החיים זה באישון לילה בדיון על חוק מיסוי דירה שלישית, בסערה האדירה שהייתה כאן באה שגית עם התינוק ונתנה נאום מדהים – מדהים, שעוד צריך ללמוד אותו באוניברסיטה – באמת מדם לבה על מה זה דמוקרטיה, מה זה דיון בכנסת, איך צריך לחוקק. אני אומר לך שאני נזכר בדבר הזה ויש לי צמרמורת. אז באמת תודה רבה לכל הצוות.

משה, אני מכיר אותך מקודם. אבל אני חייב להגיד לך, יש בך איזה צירוף מדהים, באמת מדהים, של הבנה אינטואיטיבית של סוגיות מורכבות שאני כל פעם מתפלא. אומר: אני כלכלן? קטונתי. והנה הוא בא וככה מבין את הדברים.

גם אינטואיציה למצוא את דרך המלך. הרי בסוף צריך לחתוך. וכבמובן יש לך את הניסיון הפרלמנטרי האדיר שאתה נשען עליו.

אין לי תכנית להתפטר.

חשוב לי להגיד את הדברים האלה. אתה יונק מהניסיון הפרלמנטרי שלך כדי לתרגם אותו לממלכתיות. זה דבר יוצא דופן. אחר, מאיפה שאתה בא, היה יכול להיות בדיוק ההפך מזה. וכמובן לא למדת ליבה ויש לך חוש הומור מדהים. אני אומר לך שאני יוצא מכאן עם הערכה עצומה לוועדת הכספים.

תודה רבה.

ועוד אמירה, חשוב לי להגיד את הדברים האלה. יש כאלה שאומרים לי: למה התפטרת, בטח נמאס לך ממה שקורה בכנסת. אני אומר לכם שאני פורש מהכנסת לא מתוך התמרמרות ולא בגלל שפה אני לא יכול לעשות כלום.

אני יוצא מכאן עם הערכה גדולה מאוד למקצוע שנקרא פוליטיקה. פוליטיקה זה מקצוע קשה, זה מקצוע שיש בו הכי הרבה אי ודאות מכל המקצועות שאני מכיר ושהוא דורש מחירים אישיים מטורפים. מישהו אמר לי שאני הייתי פרלמנטר יותר טוב משאני חשבתי, אני לא חושב. אבל אתם, יש לכם איכויות שאתם לא מבינים כמה שיש לכם.

אני אומר את זה גם כמי שבא מעולמות מאוד דורשניים מבחינת השכל ומבחינת איך אתה מדבר. היכולת של פרלמנטר, של חבר כנסת, לבוא ותוך שנייה להבין מה הסיטואציה ועל מה מדובר ולהגיד דברי טעם ומיד לקפוץ לסיטואציה אחרת ולהתמיד ולעשות ולדחוף גם כנגד כל הסיכויים, אלה יכולות מדהימות. יש לכם הרבה על מה להתגאות. אני יוצא מפה, חשוב לי להגיד, עם הערכה עצומה לכנסת, גם עם כל המגרעות שלה.

אמירה אחרונה. אני לא נוטש את הזירה הציבורית. הסיבה היחידה שהחלטתי לפרוש – זו הייתה אחת ההחלטות הקשות בחיי – הייתה שאני הגעתי למסקנה חד משמעית שבסיטואציה הנוכחית ובשלב שלי בחיים, אני אוכל לתרום יותר ממקום אחר וכן יכול להיות שאני אחזור. אני לא נטשתי גם לא את הפוליטיקה, אמרתי את זה, כי הפוליטיקה זה המגרש האמתי בסופו של יום.

אני חושב שיש צורך גדול מאוד כיום במדינת ישראל לגבש אג'נדה כלכלית חברתית סדורה. סדורה זה אומר מאל"ף עד תי"ו. זה לא אומר קצת פה וקצת שם. אני חושב שלאור הניסיון שרכשתי, חובה עלי לתרגם את הניסיון הזה גם לאותה אג'נדה.

אז לא נפרדים, אני אתכם. מישהו אמר לי: אתה עכשיו הולך לעשות לביתך. אמרתי: סליחה, אני עושה לביתי כל הזמן כי ביתי זה החברה הישראלית.

תודה רבה.

אראל, בבקשה.

תודה. ממש מרגש. חשבתי שזה יהיה משהו יותר קצר. יושב-ראש הוועדה, כל הכבוד לך, זה באמת מרגש. אני רוצה להגיד, קודם כל, לחברי הוועדה, כולכם ובעיקר לטמיר שעושה עבודה יוצאת מן הכלל, היה תענוג גדול מאוד לעבוד אתך. לשגית, אמרת מנו וצדקת, אני לא אשכח עם התינוק את הדברים החשובים ביותר באמצע הלילה שאני חושב שאנחנו כאופוזיציה לפעמים הצלחנו לביא. באמת נתת לנו הרבה השראה במחויבות שלך.

אני רוצה לומר שהוועדה הזאת, יחד אתכם, כולנו – וגפני, הרבה מאוד בהובלתך – עושה דברים מאוד חשובים שהממשלה אולי לא תמיד מגיעה לעשות. אני רוצה להזכיר לכם את הרופאים בפריפריה באמצע הלילה, אני רוצה להזכיר לכם את הטבות המס בפריפריה, שלדעתי שינוי את סדר-היום לרבה מאוד אנשים באופן שבו הם מתגוררים ומשלמים מס וזה פשוט משפיע על האנשים. את רשות החדשנות שחוקקנו פה, שהיא באמת פותחת צעד חדש. עדיין היא מתוקצבת ברמה מגוחכת לעומת מה שישראל תורמת בחדשנות, אבל זה חשוב מאוד.

את פירוק הפירמידות בבורסה הישראלית והריכוזיות. זה אחד הדברים החשובים ביותר לכלכלה הישראלית. אני שהגעתי מהעולם העסקי ומצאתי את עצמי נלחם מול הריכוזיות במשק הישראלי, אמרו לי: תגיד, אתה משלנו. אמרתי להם: לא. אני לא משלכם. אנחנו מהכלכלה היזמית, לא המונופוליסטית. אנחנו מהכלכלה שנותנת לאנשים סיכוי ולא לוקחת מהם את האפשרות להצליח.

יש כלכלה קולוניאליסטית ויש כלכלה של האנשים, ואני חושב שזה העתיד של מדינת ישראל ושם היא נפגשת גם עם המסרים החברתיים. וגם שכר בכירים ששלי וזהבה, אתן הובלתן ביחד עם הוועדה הזאת. ההגבלה של שכר הבכירים בסקטור הפיננסי הציבורי הייתה מאוד חשובה. מישהו פה אמר שחלק מהחבר'ה מהבנקים לא כל כך אהבו את זה שאני שיתפתי עם זה פעולה, אבל אני גאה בזה. זה אחד הדברים שאני הכי גאה בהם.

אבל אני לא אשכח עוד משהו. אני לא אשכח את צוק איתן ואת מה שאנחנו עשינו בשביל העסקים הקטנים. גפני, הרבה בהובלתך. ואיך שנתיים-שלוש אחר כך דאגנו שכל עסק קטן, גם בחקלאות וגם העסקים הקטנים בדרום, יקבלו את הפיצוי שלו, למרות שהמדינה הייתה די קמצנית, אבל לפחות מה שהיא החליטה לתת שתיתן.

הצפון. חבר'ה, הצפון זה הדברה גדול הבא של מדינת ישראל. אני אומר לכם, עשינו את זה הרבה ביחד, כל אחד מכם בא אתי לאיזה אירוע אחר. הצפון הוא ההשקעה הגדולה הבאה של מדינת ישראל. קוראים לזה הפריפריה. בעולם קוראים לזה הגליל.

הגליל זו מילה שהמותג שלה אחרי ירושלים זה המותג הכי חזק בישראל. אבל איך קוראים לזה בארץ? פריפריה. אתה נוחת ברומא, לוקח "אלפא רומאו", נוסע 10 שעות צפונה – קוראים לזה פיימונטה. פה אתה לוקח "סובארו" מצ'וקמק, נוסע שעתיים צפונה – קוראים לזה פריפריה.

יושב פה ניסן זאבי שבא לעבוד אתי עכשיו והוא מכפר גלעדי, הוא עובד אתי מתוך יוזמה לאומית. ישבת פה רחלי - - - שהיא הכניסה אותי לכנסת ואמרה לי איך צריך להתנהג – לא תמיד היא הצליחה.

אבל זה בגללך, לא בגללה.

בעצם אנחנו ביחד עובדים על יוזמה לאומית. אני נשבע לכם ואומר לכם שהעתיד הבא של מדינת ישראל טמון בצעירות ובצעירים שבאים מכל רחבי הארץ, מהמגזרים שמודרים מהחדשנות ומהדברים החדשים בחברה הישראלית ובכלכלה הישראלית.

הערב יש לנו אירוע גדול להייטק החרדי אצלנו במתחם בירושלים עם היזמים המעניינים ביותר. כשאתה ואני התחלנו ואתה באת – תארו לכם את גפני בא ל"זאפה" לאירוע של חרדים בהייטק הישראלי – היום אתם צריכים לראות: גברים, נשים שהתחילו חברות, שפועלים לא כל כך בזכות המדינה, אני צריך להגיד את האמת, למרות המדינה, ועושים דברים שמחברים בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסייה החילונית או הדתית ויוצרים את הגשר סביב המילה "פרנסה". אותו דבר עם האוכלוסייה הערבית הצעירה ואותו דבר עם חבר'ה שנמצאים בכל הארץ ונשים.

יוזמה לאומית, זה הדבר שאני ממשיך להוביל מחוץ לכנסת, ליצירת אזורים חדשים שבהם החבר'ה הצעירים יקבלו הזדמנות, כי בבאר שבע ובקריית שמונה אי אפשר לעשות רק את כוחות השוק – המדינה צריכה להתערב.

מילה אישית לשניכם. מנו, אתה אחד הכלכלנים החשובים בארץ, עם תודעה חברתית מדהימה. ראיתי אותך פה נאבק על קטנה כגדולה, על דברים שהם באמת בנפשך בנושא החברתי. זה היה מדהים. זהבה, אנחנו מכירים שנים. את מנהיגה אמתית ואני מוריד בפניך את הכובע. יש בך גם אומץ וגם אמירה, ויחד עם המשפחה שלך את גם חברה. את באמת חברה. זה היה מרגש להיות חבר שלך פה בכנסת.

בשנה האחרונה הייתי הרבה יותר בוועדה המשותפת של ביטחון וכספים. אני לא אכנס פה לפוליטיקה, אבל אני רק רוצה להגיד לכולנו דבר אחד: יש לי 3 בנות, שלושתן היו ביחידה מובחרת. אני פוגש אותן ואת החברים שלהן שמוכנים לעשות בשביל מדינת ישראל. ביטחון ושחיתות לא הולכים ביחד.

אני חושב שהוועדה המשותפת, מה שהיא חשפה והדברים שהיא עוד צריכה לחשוף, זה אחריות שקשורה בביטחון מדינת ישראל. בלי קשר לפוליטיקה, בלי קשר לאדם כזה או אחר אני אומר לכם, ביטחון ושחיתות לא הולכים ביחד, וזו האחריות שלנו לעצור: סור מרע, עשה טוב, בקש שלום ורודפהו.

תודה רבה.

כל אחד מאתנו חשב שאת החברה הכי טובה שלו, כאן התגלה דבר מזעזע, חמור ביותר.

מערכת מסועפת - - -

חבר הכנסת איתן כבל, מילה לפני שאני אסכם ונעשה צילום קבוצתי.

גפני, קודם כל, אתה צריך להיות מודאג, מה זה שלושה מהוועדה שלך זה - - -

אמרו את זה כבר.

אני מניח שלא המצאתי את זה. זה כל כך בולט.

דבר שני, שלושתכם, לא סתם כך דיברו עליכם כי כל אחד מכם, בוודאי שלושתכם, מייצרים כוח ועוצמה שעזבה את הכנסת וזה לא עניין של מה בכך. אז אתם שותפים שלי הייתם במפלגה ובסיעה, ישבת לידי ועשינו גם שלושתנו דברים ביחד, אתה ואראל.

זהבה, את אהובת לבי. אני לא מנסה להתחרות באף אחד.

אני חוזר בי עכשיו.

אני לא יודע אם את חברה שלי יותר מחברה של אחרים, זה גם לא מעניין אותי. אני רק יכול לומר לך שאני אוהב אותך, מעריך אותך בכל לבי ואין לי ספק שעוד נשמע עליך ותעשי דברים גדולים למען החברה הישראלית. אין לי ספק שאתם, כל אחד במקום שהוא ילך אליו, תעשו דברים גדולים. תודה רבה לכם.

תודה רבה, תודה

גבירותיי ורבותיי, אני מבקש לסכם. הצטערתי כמו כולם על זה שאתם עוזבים את הכנסת. הצטערתי. אבל דבר אחד טוב עשיתם: הוכחנו היום לציבור שיש פה חברות אמתית, דבר שלא ראינו אותו קודם., זה שולחן שסביבו יש מריבות כל הזמן, אין כמעט דיונים שהם דיונים שקטים, אין מציאות כזו.

והנה, יושבים פה כל החברים ומדברים באמת ובתמים. אני לא חושב שהיה פה איזה דבר שהוא לא אמתי. מדברים בשבחכם, וזה נכון ואני כמובן מצטרף לאמירות האלה, אני אמרתי אותן גם קודם, אני לא רוצה להאריך בנושא.

כמובן אני לא אשתמש בסופרלטיבים של אהבה ודברים מהסוג הזה, זה ברור לגמרי. אבל אני מבקש לומר לכם כדלהלן: אתם לא עוזבים את החיים הציבוריים, שלושתכם אמרתם את זה וזו אמת. אתם שארים בחיים הציבוריים, זאת אומרת, אנחנו ממשיכים להיות יחד.

הם גם יחזרו.

כן, גם יחזרו.

אני מודיע לכם, כל עוד שאני יושב-ראש ועדת הכספים, כל אחד בתחומו, גם זהבה, גם מנו וגם אראל, יחשוב שצריך לקיים כאן דיון על איזשהו נושא אתם עוסקים בו כל אחד בתחום שלו – דלתי פתוחה בפניכם. אנחנו נחשוב שאתם עדיין חברי ועדת הכספים שמבקשים דיון על נושא ציבורי.

זאת אומרת, אנחנו לא נפרדים, אנחנו נשארים יחד. חשוב לכולנו, לכל אחד מנקודת ראותו, החברה במדינת ישראל, המבוגרים והצעירים, העולים והוותיקים, המרכז והפריפריה, הדתיים והחילוניים. חשוב לנו כל הנושא הזה. אני מודיע כאן: בקשה שלכם שהיא בתחום העיסוק שלכם, אנחנו נקיים על זה דיון כאילו אתם חברי הוועדה.

תודה רבה. מי שרוצה להצטלם, יכול להצטלם פה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:32.