ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-06OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 837

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"א בחשון התשע"ח (31 באוקטובר 2017), שעה 11:00

אזורי עדיפות לאומית ועידוד השקעות הון בישובים המעורבים - מעלות-תרשיחא ואחרים

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

יצחק וקנין

רחל עזריה

מיקי רוזנטל

חיים ילין

מוסי רז

מנהל תחום מפקח ארצי, משרד האוצר - שלומי פיליפ

רפרנט נכסים רכש ולוגיסטיקה, משרד האוצר - מיכאל רבזין

מרכז בכיר במיסים, משרד האוצר - עאצי קוסא

מרכז להשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה - רונית שני

סגן ממונה מחוז דרום, משרד הפנים - עידו לבנה

מנהלת ענף פיתוח תשתיות ציבוריות, משרד התיירות - סיגל גבאי

תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה - רם אלמוג

ראש עיריית לוד - יאיר רביבו

ראש עיריית מעלות תרשיחא - שלמה בוחבוט

ראש מועצה אזורית תמר - דב ליטבינוף

רמ"ט ועוזר ראש העיר, עיריית לוד - משה אלדן

סמנכ"ל פרויקטים, עיריית מעלות תרשיחא - רועי אלרום

כלכלנית, מרכז השלטון המקומי - הילה זהבי

מוזמן/ת - דגן לוין

מוזמן/ת - חיים חבלין

מוזמן/ת - יריב קיטה

מוזמן/ת - יובל ארבל

מוזמן/ת - עידו לבנה

שגית אפיק

טמיר כהן

רמי בן שמעון

אזורי עדיפות לאומית ועידוד השקעות הון בישובים המעורבים - מעלות-תרשיחא ואחרים

בוקר טוב. אני מתכבד להמשיך את ישיבת הוועדה שהתכנסה בבוקר. אנחנו דנים בסעיף הראשון, בישובים המעורבים – מעלות תרשיחא ויישובים אחרים, ישובים מעורבים שמצבם הכלכלי בעייתי, קשה. אנחנו מכניסים את זה לעניין של אזורי עדיפות לאומית ועידוד השקעות הון, שני החוקים האלה שלפי דעתי זמן רב לא נעשה בהם שימוש או שינוי או התאמה לצרכים המיוחדים של יישובים מהסוג הזה.

קודם כל נדון ביישובים המעורבים. לאחר מכן נדון בבולענים שבים המלח. הייתה שם פגיעה קשה מאוד. פנו אלי שני ראשי מועצות באזור הזה. ולאחר מכן על מצב הקציר בים המלח, שזה מעניין לעניין באותו עניין.

בשעה 12:00 נעשה הפסקה. אנחנו נפרדים משלושה חברים בוועדה, ונמשיך את הישיבה לאחר מכן, ב-13:00.

אנחנו מתחילים ביישובים המעורבים. חבר הכנסת יצחק וקנין ואני היינו בעירייה, במועצת העיר, והוא העלה בפנינו את הבעיות. אני רוצה לומר שדי השתכנענו שיש עם העניין הזה בעיה, חוסר שימת לב וחוסר טיפול בנושאים הללו. צריך לקחת את זה בחשבון.

ביקשתי מכמה ראשי רשויות שיבואו לדיון הזה. שלמה, אני מבקש שאתה תפתח ותדבר על הבעיה שיש במעלות תרשיחא, ואם אתה יכול אז גם להשליך על נושאים אחרים. לאחר מכן, רביבו, אתה תדבר. בבקשה, שלמה, ראש עיריית מעלות תרשיחא.

אדוני היושב-ראש תודה רבה לך ולרב יצחק וקנין ולכל חברי הכנסת שנמצאים פה. אני שמח שהיית אצלנו ביישוב המיוחד מעלות תרשיחא. אני חייב לומר שמעלות תרשיחא הוא לא יישוב מעורב. זו הטעות שטועים בה. תרשיחא נמצאת שני ק"מ ממעלות, זה יישוב ערבי. לצערנו הרב, ממשלות ישראל לדורותיהן לא מתייחסות בהתאם.

אני רוצה לתת ביטוי לקיפוח הזה. מצד אחד, אומרים – וזה חשוב מאוד לתת תקציבים מיוחדים למגזר הערבי לפיתוח תשתיות, פיתוח חינוך, מוסדות ציבור וכולי וכולי. אבל תמיד שוכחים את תרשיחא ומקומות אחרים.

אני רוצה לציין את העובדה שרצינו ללכת לבג"ץ וכל הזמן גרר אותנו באף: חכו, חכו, חכו. כי יש דוגמאות שזועקות לשמים. במועצות אזוריות יש יישובים ערביים שמקבלים תקציבים לפי התכנית של ממשלת ישראל, ויש דוגמאות רבות.

כתבנו מכתב מהיועצת המשפטית של עיריית מעלות תרשיחא לכל מיני גורמים, אמרנו: תסתכלו. אמן לכם גם דוגמה: ביישובים הבדואים, מדינת ישראל מסייעת. בערב אל נעים יש 750 תושבים במשגב והם מקבלים מעמד של בדואים, הם מקבלים תקציבים מיוחדים; חוסניא, 664 תושבים, במשגב מקבלים; ראס אל עין, 351 תושבים. אני יכול להגיש לך את הטופס הזה אדוני. ערב אל עראמשה, 1,611 מקבלים ממטה אשר; חוואלד, 476, בזבולון מקבלים; וסוואד חמירא, 163.

לעומת זה יש לנו בתרשיחא 1,200 בדואים והם לא זוכים. אני לא צריך להגיד לכם, אני רוצה שתבינו שבדואים בשכונות שלהם הם במצוקה. אנחנו כרשות מקומית לא תמיד מסוגלים לתת להם את התשתיות, לא תמיד מסוגלים לחזק אותם, ודווקא הם אלה שמתגייסים לצה"ל.

כמה שדיברנו לא עזר. דיברנו עם כל הגורמים, אפילו השרה הבטיחה לנו, אבל בינתיים היא לא עשתה שום דבר. השרה גילה גמליאל הבטיחה להכניס אותנו, אבל בינתיים המשרדים מתחמקים. דיברנו עם משרד התחבורה, דיברנו עם משרד הפנים.

אני רוצה להסביר לך, אדוני היושב-ראש, מהן ההשלכות החמורות. קודם כל, אם אני רוצה לפתח שכונה בתרשיחא, אין לי כסף, אני לא יכול לקבל. למשרד השיכון אין הקצבות מיוחדות כמו שיש לו במעלות בגלל השיווק של קרקעות המינהל. בתרשיחא, רוב הקרקעות הן פרטיות ולאנשים אין תקציב לשלם 200 או 300 אלף שקל למגרש, ולכן אני לא יכול לבנות שכונות.

תמיד באים אלי בטענות למה במעלות כן ולמה בתרשיחא לא. אותו דבר לגבי כבישים, אותו דבר לגבי ביוב, אותו דבר לגבי מבני ציבור. אני לא יודע למה העוול הגדול הזה צריך להיעשות למעלות תרשיחא.

אני מסביר שוב: זה לא יישוב מעורב. אלה שני יישובים. תרשיחא הוא יישוב עם 5,000 תושבים, 50% מוסלמים ו-50% נוצרים. אנחנו רק מוניציפלית מנהלים את שני היישובים. לא פעם קמה זעקה וביקשו להפריד בגלל הסיבות התקציביות שבמעלות אנחנו מקבלים שיקום שכונות ואנחנו מקבלים תקציב ממשרד הבינוי והשיכון וממינהל מקרקעי ישראל. לעומת זה, בתרשיחא רק ממה שאני מלקט ממה שנשאר ברשות המקומית.

המשרד לשוויון חברתי הכיר בזה. יש לנו מכתב של המנכ"ל שמכיר בתרשיחא וכולי. אבל לצערי, המשרדים מתעלמים. אני רוצה להגיש לך את המכתב הזה. זה דבר ראשון.

דבר שני, אני בכל זאת חושב שמחובתי גם להעלות את הנושא של הנחות במס. אדוני היושב-ראש, במעלות תרשיחא, בעיקר במעלות, הולכים לבנות 7,000 יחידות דיור. זו תוספת של כמעט 25,000 תושבים ב-10 השנים הקרובות. אנחנו צריכים להתמודד עם כל מה שקורה בסביבה.

בעבר זה היה בקריית שמונה. קריית שמונה זעקה שרוב האנשים החזקים עוזבים את קריית שמונה והולכים לקיבוצים. עכשיו זה בדיוק קורה אצלנו. אנשים עוזבים את מעלות כי אנחנו בונים יותר בנייה רוויה. במושבים יש הרחבות ובקיבוצים יש הרחבות. אנשים שרוצים לבוא לגליל באים בעיקר למקומות שבהם אפשר לבנות בית.

אנחנו היישוב היחידי שנפגע קשות מכל קו העימות. לא רחוק מאתנו, כפר ורדים, עם כל הכבוד, קיבלו לשנה נוספת. בכל זאת, הם מקבלים 11% ואנחנו 10%. ולא רחוק מאתנו יש את דלתון שמקבלת 12%. דלתון יותר פנימה, קרוב יותר לצפת. הם מקבלים 192 מבחינת הגג של השכר ו-12%.

לכן, אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה להכביר בדברים, אנחנו יישוב מיוחד, עיר פריפריאלית שרוצה להתפתח, רוצה לבנות. אנחנו רוצים לקלוט. אז מה החוכמה? יבנו שכונות עכשיו של אלפי יחידות דיור, אבל אנשים לא יבואו אלינו ולא יקנו דירות אלא ילכו לקיבוצים.

לכן, מצד אחד אני מאוד מבקש לחזק את תרשיחא, לראות בתרשיחא כיישוב ערבי שצריך לחזק אותו וגם אצל הבדואים, ובמעלות גם כן לטפל בנושא. תודה לאדוני.

תודה רבה.

רביבו, ראש עריית לוד.

מי עוד נמצא מראשי הערים? בבקשה.

אני רוצה להעיר שתי הערות. אחת, לגבי ערים מעורבות ואחת לגבי פריפריה חברתית. בהמשך לדבריו של ידיד בוחבוט, ערים מעורבות, לפי הגדרה אקדמית – זה לא בחוק – זה יישוב שיש בו יותר מ-20% אך פחות מ-50%, אוכלוסייה שהיא מדת שונה וכולי. מקובל שיש כרגע 4א ו5 יישובים: לוד, רמלה], עכו, נצרת עילית ומעלות תרשיחא וכנראה שגם כרמיאל בדרך.

כל שאר הערים לא מעורבות, כי למשל בחיפה ובתל אביב שיעור האוכלוסייה הערבית הוא 8% - רק להבין מי נקראת עיר מעורבת. לוד ורמלה ועכו, הן כמעט שליש, אז הן ערים מעורבות משמעותית.

צודק ידידי בוחבוט שבתכנית הממשלתית של 15 מיליארד שהובילה השרה לשוויון חברתי לא נכנסו היישובים המעורבים. ניסיתי כמה פעמים לעכב את ההחלטה. אני יכול להגיד שבימים אלה אנחנו עובדים יחד, מוביל את זה שמעון לנקרי, ואנחנו אמורים להגיש לשרה לשוויון חברתי תכנית מתוקנת לערים המעורבות.

כדי לחדד את האבסורד שהציג ידידי בוחבוט, בלוד שליש מהאוכלוסייה ערבית, כ-30,000 תושבים. 80% מהם בדואים, שזו האוכלוסייה הנחשלת ביותר. כלומר, 24,000 בדואים יש לי בלוד. לו זה היה יישוב בפני עצמו, אז היישוב הזה שנקרא "לוד – החלק הערבי" היה היישוב השמיני בגודלו בארץ באוכלוסייה הערבית מתוך עשרות יישובים.

כלומר, אחרי שיש לנו את סכנין, נצרת, שפרעם ועוד, לוד הייתה שמינית. היא לא מטופלת היום בשום משרד לנושא הרשויות הערביות, הבדואיות. אין צורך להכביר מילים מה זה אומר אוכלוסייה בסוציו-אקונומי 1 שיושבת במרכז הארץ ללא תשתיות.

כמה שנים אתה אומר שזה לא טופל? זה נשמע חסר היגיון. מדינה שמתלבטת עם הבעיות האלה. כמה זמן אתה יודע שזה לא טופל בכלל? אני הולך להיכנס לזה, השאלה מאיפה אני מתחיל.

בהחלט. האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות, בלוד וברמלה – בעיקר בלוד יש יותר אוכלוסייה בדואית, שאגב, המדינה הביאה אותם לשם. חלקם הגיעו מרהט, חלקם הגיעו מסיני, לחלקם היו קרקעות בשדה התעופה שהיה צריך להרחיב אותו ולכן קיבלו קרקעות חקלאיות.

ההזנחה הייתה כה גדולה שהם קיבלו קרקעות חקלאיות ללא תכניות למגורים ובנו בנייה בלתי חוקית. רק בלוד לבד יש 4,000-3,000 וילות לא חוקיות שאנחנו עכשיו מנסים להסדיר אותן על אדמות חקלאיות. זו תכנית ארוכה. אני נאלצתי, או לא נאלצתי, לעשות הסכם גג גדול ולהכפיל את העיר כדי שמהכסף שייכנס אני אוכל להפנות לתשתיות.

טוב, אני מוכן לקלוט עוד 20,000 משפחות כדי שמהכסף שייכנס אני אוכל לטפל באוכלוסייה הנחשלת הזו. זה מתחיל להיות מטופל, אבל זה לעולם לא מטופל – לא מתייחסים לאוכלוסיות בערים המעורבות בשום עניין: לא בתעסוקה, בוודאי לא בנושא שעל השולחן, עידוד השקעות הון.

כלומר, יש אוכלוסיות מוחלשות, יש רק 5 ישובים כאלה. צריך להכיר בהם גם במעלות וגם בעכו, גם בלוד, רמלה ונצרת כאוכלוסיות ייחודיות שמטילות נטל גדול על אותה חברה שהן נמצאות בה. אני בכלל לא רוצה לדבר על ההתעסקות שיש לנו במתח היום יומי, אם זה בחוק המואזין ואם זה בבנייה בלתי חוקית ואם זה בפשיעה.

אני נמצא עכשיו בסכסוך בין שתי חמולות שיורות לי עכשיו בעיר. אתה מבין מה זה עושה לאוכלוסייה נורמטיבית. אחרת, יהודים וערבים כאחד אומרים לך: אני לא רוצה לגור במקום שיורים בו. זו הערה אחת למה ערים מעורבות הן יותר מערים לא מעורבות, כי המתח שם הוא מתח תמיד יוקשה. זו הערה אחת.

הערה שנייה. אני רוצה לדבר דווקא – אני רואה את חברי הכנסת של הציבור החרדי – על הנושא של הפריפריה החברתית. עשה צעד יפה ומבורך שר הפנים ושר הפריפריה, הרב אריה דרעי, שהכניס את המושג פריפריה חברתית לא רק פריפריה גיאוגרפית.

הרי כל מה שהייתם משווים סביב השולחן הזה בהנחות במס הכנסה, עדיפות לאומית, היה קו שממנו הולכים צפונה, קו שממנו הולכים דרומה ומי שנכנס, נכנס. לא משנה, אגב, אם הוא כפר ורדים שהוא יותר מבוסס בצפון - - -

כפר ורדים נכנס לזמן מוגבל.

בוא נגיד אפילו עומר בדרום. לא משנה אם היישוב נחשב חזק, סוציו אקונומי 8, 9 או 10. הלכו רק על קטע גיאוגרפי בלבד.

לא.

בזמנו. הגיע חוק הפריפריה החברתית ועשה צעד קטן אבל הוא היסטורי. פה אני רוצה לאתגר אתכם כי הייתי בכמה ועדות פה, כולל בוועדה לצדק חלוקתי של חבר הכנסת מיקי זוהר, ואמרתי: תראו, החוק הזה מה אמר? אנחנו מכניסים למפה לראשונה ישובים במרכז הארץ שהם סוציו אקונומי 1 עד 4. אגב, אין הרבה ישובים כאלה לצערנו או לשמחתנו – כי רוב היישובים במרכז הם חזקים – בעיקר אלה ערים מעורבות: לוד, רמלה או ערים חרדיות: אלעד, בני ברק וכולי, שנכנסו פתאום למפה והתחילו לקבל תקציבים של סוציו אקונומי 1 עד 4. ירושלים, אגב, גם היא סוציו אקונומי 3, אבל יש לה את הטיפול שלה.

כשהגענו לחוק הזה לעודד הקמה של מפעלי היי טק וכולי, אמרו: לא, לא, זה רק נגב, גליל וירושלים שיש לה את הייחודיות שלה. אני הולך לאכלס עכשיו קריה חרדית גדולה מאוד בלוד, אם אני רוצה שנעודד אוכלוסייה חרדית ללימודים, להשכלה גבוהה, להיי טק, איך אני יכול לעודד מפעל שאני מתחרה אתו עם רעננה או גבעת שמואל עתירות ההיי טק ואני רוצה למשוך את המהנדסים ללוד. אין לי שום הטבה, שום עדיפות.

ישובים אלה יוכרזו כערים בעדיפות לאומית. אבל הוא לא יודע לפרש את זה רוחבית. כל פעם שאני הולך, למשל, למשרד השיכון כשיש הטבות במענק מקום אומרים לי: אתה לא ברשימת היישובים. כמובן במס הכנסה "אתה לא ברשימת היישובים".

הדבר היחידי שיש לי היום הטבה זה שאני שכשיש קול קורא בפריפריה לאירועי תרבות וכולי, אז מותר לי להגיש קול קורא. אבל אנחנו מבינים שזה טיפה בים ואם רוצים באמת טיפול שורשי, לגעת באוכלוסיות האלה שגרות במרכז הארץ, אני תמיד אומר שאותה אוכלוסייה מוחלשת של עולים מאתיופיה שנמצאת בלוד, זה שהיא רואה מרחוק את עזריאלי – ורואים מלוד את עזריאלי – זה לא מעשיר אותה, זה לא נותן לה משאבים.

נכון שיש יתרונות גיאוגרפיים למגורים במרכז, אבל לפעמים זה גם חסרונות כי יותר יקר לגור במרכז מבחינת שכירות, עלות חוגים וכולי. לכן אני אומר שיש פה הזדמנות לעשות צדק היסטורי, להכניס את מספר היישובים המצומצם, בין אם הוא מעורב כמו שאמר בוחבוט, בין אם הוא לא מעורב – אגב, חרדי זה גם מעורב. עיר שיש בה אוכלוסייה חרדית היא גם ישוב מעורב לצורך העניין מבחינת האתגרים.

עזוב, עזוב. עזוב את החרדים, אני הולך לתקן את העניין הזה. אם אני אגיד להם חרדים, אז לא יעשו כלום.

לקחת את החוק של פריפריה חברתית שעשה סדר גדול מאוד ואמר: זאת רשימת היישובים שהממשלה מכירה בהם שהם צריכים עזרה, אף על פי שהם גרים במרכז. חשוב גם להבין שהיום עם "כביש 6" והמהפכה של הרכבות, בזה אני מסיים, במהפכה התחבורתית שיש בארץ, אפשר לנסוע 40 דקות ולהגיע לנגב, אז אין ממש קושי גיאוגרפי, יש יותר קושי חברתי. תודה.

תודה רבה. אני מודה לך. אני מבקש לומר גם לך וגם לשלמה בוחבוט, בנושא של הטבות המס נוכל לעשות שינוי לכאן או לכאן. לא יהיה שינוי דרמטי מכיוון שאחרת אנחנו מסתכנים עם בג"ץ. יש פה עוולות, אני מסכים עם שלמה, יש עוולה בעניין הזה. נבדוק את זה עוד פעם, אבל לא הייתה פה כוונה לעשות עוולה. הייתה פה כוונה לעשות קריטריון שלא ניפול, בגלל שאם היינו נופלים, בסוף החודש היינו נופלים, לא היו בכלל הטבות מס כשרשות המיסים בכלל נגד הטבות המס.

נכון, אני חייב להודות, הם הוסיפו כסף. הוסיפו בערך 400 מיליון שקל. אבל הם אומרים שעדיף להשקיע בחינוך, ברווחה, בכבישים, בתשתיות. גרתי באופקים, אני יודע מה המשמעות של הטבות המס. הטבות המס זה נושא אחד.

אבל אם אתה רוצה טיפול שורש בעניין – את הטבות המס נוכל לעשות בשוליים – אם אתה רוצה לטפל שורשית בעניין, מה שאמר שלמה בוחבוט לגבי הנושא של האוכלוסייה בתרשיחא או מה שאתה אומר, אצלך ה יותר מורכב בגלל שאצלך זה מעורב וכל מה שנלווה לעניין הזה, צריך לתקן את החוקים של אזורי עדיפות ושל עידוד השקעות הון.

איפה אנחנו קובעים אזורי עדיפות. אני לא מדבר על הפריפריה, אני לא מדבר על מה שעשה הרב דרעי. איפה אנחנו קובעים את זה? האם לאחר כל כך הרבה שנים אנחנו צריכים לבוא ולהגיד שמתקנים את חוק אזורי עדיפות ואומרים שיישוב מעורב מקל דברים כאלה ואחרים או הכשרה מקצועית או כל הדברים האלה שלא יישארו נמוכים מבחינה כלכלית.

אותו דבר בעידוד השקעות הון. אם אנחנו מתקנים את זה – אני לא צריך כסף מהאוצר. יש כסף לאזורי עדיפות, יש כסף לעידוד השקעות הון, ואנחנו רוצים חלוקה שתהיה שונה ממה שהיה לפני 20 שנה. היום היא שונה לחלוטין. מעלות תרשיחא זה לא מה שהיה פעם, לוד זה לא מה שהיה פעם. עכו זה לא מה שהיה פעם. היום הכול משתנה.

אדוני היושב-ראש, אני מסכים עם מה שאמרת. אני מקבל את מה שאתה אומר.

אני עוד לא יודע, זה דיון ראשון. הבטחתי שנקיים את הדיון הזה. אני מבטיח שלא נרפה מהעניין. כנראה שאני אבקש לעשות ישיבה נוספת על אזורי עדיפות. אם הממשלה תבוא, תבוא. אם לא תבוא – היא צריכה לבוא – אבל גם אם לא תבוא נתחיל לתקן את זה. זה חוק.

הדברים שנאמרים פה נתחיל להכניס בחוק הזה. הרי לא צריך כסף, צריך לקחת את הכסף שיש לחוקים הללו ולחלק אותו נורמלי.

יש פה מישהו מהממשלה?

הממשלה פחות מעניינת. אנחנו נתקן את זה, ואז אתה נכנס לשורש העניין.

חבר הכנסת וקנין, בבקשה.

אני אתייחס גם למה שאמר שלמה ולמה שאמר ראש עיריית לוד.

יאיר רביבו.

אני מכיר את מעלות כל כך טוב ומי שנכנס לעיר מעלות רואה עיר לתפארת. הולך לתרשיחא ומבין שיש פה בעיה. נכון שזו עיר אחת, מעלות תרשיחא, אבל יש פה הפרדה גיאוגרפית. אצל יאיר זה אותו דבר. זאת אומרת, העיר מעורבת יותר.

למה אני חותר? אתה לוקח היום ערים מסוימות במרכז הארץ שאין להן אוכלוסיית מיעוטים, חוצה גדר ורואה עיר אחרת לגמרי. אתה נכנס לרעננה, אתה תראה עיר אחרת לגמרי. יש פה בעיה עם אוכלוסייה חלשה מאוד של מיעוטים, לצערי הרב. כרגע היו הבדואים פה והבנו גם מה קורה אצל הבדואים.

יש פה בעיה לא פשוטה. המשאבים שמקבל שלמה בוחבוט וראש עיריית לוד לא עונים לו על מה שהוא צריך לתת לאוכלוסייה. גם אם הוא יתהפך 8 פעמים, זה לא יעזור, לא ברווחה ולא בחינוך ולא בכל פרמטר אחר. לצערנו הרב, הוא נמצא מתחת, למטה למטה, ומה שאתה רואה בעיר שלו אולי זה רק בזכותו שהוא עוד כזה, מה שנקרא, משוגע לדבר שעושה את הדברים. אבל בגדול המצב הזה לא יכול להמשיך, חייבת להיות פה חלוקה צודקת.

מה אתה אומר על ההצעה שלי?

אני חושב שההצעה שלך היא נכונה ביותר - - -

ההצעה הייתה לטפל. הייתה הצעה קונקרטית לתקן?

לא. אם ללכת לכיוון הזה.

באופן עקרוני. אבל לא הייתה הצעה קונקרטית או שלא הבנתי. חבר הכנסת גפני אמר שצריך לתקן את העוול - - -

כן.

יש משהו קונקרטי איך או רק - - -

מי יידע לענות לי על זה? אמרתי קודם לעשות ישיבה על זה. שאלתי אם היו יודעים משהו בדרך. לא יודעים. צריך לקחת את שני החוקים האלה - - - לקחת את הכסף הזה ולחלק אותו אחרת. זה מה שאמרתי.

- - - עושה עוול. עושה עוול גדול. אתה יודע מה, היה לנו את זה - - - הנחות במס. הנחות במס נתנו - - - למועצות אזוריות באזור הצפון.

נוצר מצב אבסורדי - - -

יישובי הגדר לא קיבלו.

- - - לידה יש יישובים שמקבלים הטבה כמוה או יותר ממנה וזה לא סביר.

ידידי מיקי, אנחנו קיבלנו לפני כן כמו מעלות, 11% או 12% - - -

מי זה "אנחנו"?

מושב יערה.

כדי שבפרוטוקול ידעו.

כששינינו את הטבלאות – אצלנו זה היה פריפריאלי, אני יותר קרוב לגבול, 2 ק"מ, אבל לא משנה, עובדה שכפר ורדים במרחק יותר גדול ממעלות - - -

כן, אבל זה מסתיים.

אנחנו נותנים להם רק זמני.

בדיוק. הם יוצאים לגמרי.

הם יצאו לגמרי.

אבל אני אומר שאם אנחנו לא ניתן את כל כובד משקלנו על אותן ערים מעורבות, אני חושב שלא יעזור ואנחנו ניפגש פה עוד 5 שנים - - -

אני מסכים.

המצב - - - אני רואה - - -

- - - אני לא אחזור על דבריך - - -

אבל דע לך, זה כשעוד - - -

אדוני היושב-ראש, יש פה שגיאה. לא מדובר בחוק עידוד השקעות הון. יש שתי החלטות ממשלה, אדוני היושב-ראש, יש החלטת ממשלה 922 ויש החלטת ממשלה 2365 והיא מקציבה 4 מיליארד שקל למגזר הערבי. אנחנו ביקשנו רק להיכנס פנימה, מה שמגיע לנו ממשרד השיכון, ממשרד החינוך. כסף יש, ההחלטות קיימות. העוול הוא גדול שהוציאו אותנו. זה על העניין. המועצות האזוריות בפנים, ועיריית מעלות תרשיחא בחוץ.

תחשוב שבתרשיחא יש 5,000. יש ישובים שמקבלים את כל ההטבות עם פחות אוכלוסייה.

בתרשיחא 100% ערבים.

יש פחות אוכלוסייה אפילו והוא לא מקבל כלום. זה אבסורד - - - שקבע את הדברים האלו.

רבותי, איתן בראשי, בבקשה. תודה, יצחק.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברנו שלמה. אני אציין שני מקומות: את אשדוד ואת מעלות. שתי ערים שצמחו בצורה מדהימה. צריך להבדיל בין טיפול נקודתי לבין מפות עדיפות. רק לאחרונה – אני לא זוכר, תעזור לי, איזו עיר, רמלה או לוד, הייתה בטיפול נקודתי בתקופת שרון, זיכרונו לברכה?

לוד.

וגם עכו הייתה. אני לא אכנס אם זה הועיל או לא הועיל. אבל יש למדינה כלי. מציינים עכשיו 22 שנים לרבין. רבין פיתח את זה מאוד, טיפול נקודתי. אז זה היה לפני 97', השלטים עוד נשארו בחלק מהמקומות, וידעו לתת טיפול נקודתי לתקופה קצובה לבעיות מוגדרות ליישובים ברחבי הארץ, ערבים, יהודים, מועצות וערים.

לכן צריך להבחין, אותו יצחק רבין אמר: בקו עימות לא פוגעים. קו עימות 9 ק"מ לא מקצצים, לא מים, לא שיכון ושום דבר. קו עימות זה קו עימות. גם בים המלח. אנחנו עדים למצב של אין סוף גמישויות לפי הנוחיות של המפות. לאחרונה גם ראינו גמישות ביהודה ושומרון כשרצו להפוך את זה ליעד לאומי.

לכן, אני חושב שמעלות ותרשיחא, עם כל הכבוד, זה לא לוד. שלא תהיה אי הבנה, צריך להבחין בין קווי עימות ואזורי עדיפות. כשהכלים קיימים, צריך להתאים אותם. אם חוק עידוד השקעות הון, לדוגמה, לא עונה לצרכים כי הוא רק 20%, צריך יהיה לטפל בו. אם קבעו ש-9 ק"מ בצפון זה קו עימות, אז בקו עימות אין הבדל בין יהודים לערבים.

אני רוצה לומר שנתקלנו גם לאחרונה בזה שכפרים ערביים שנמצאים במועצות אזוריות של יהודים מקבלים פחות מכפר ערבי שנמצא במועצה אזורית על ערבים או בעיר ערבית כי הם סובלים מסוציו אקונומי כאילו גבוה ואז הופכים את הרצון להיות ישוב מעורב ליישוב לא מעורב כי הוא נדפק לעומת היישוב השכן. יש אין סוף דוגמאות כאלה.

קבענו שסוציו אקונומי הולך לפי היישוב לא לפי המועצה האזורית.

- - - דבר הזוי. הייתי ראש מועצה ביזרעאל ואמרתי: תנו לכפרים שלי – היו בסך הכול שניים אחרי שנפרדו בזמנו – כמו לכפרים לידם. מה זה יכול ליצור? מחר יפרקו את הערים המעורבות כי יגידו שלהיות ערבים - - -

יש תקציבים לערבים, אפילו תקציבים נדיבים לא פעם. אין סיבה שזה לא יהיה חלק מהפתרון. אני מציע, ובזה לסיים, אני מבקש שיהיה פה דיון על מפות העדיפות, הן עומדות בפני שינוי. אני לא מציע שכל פקיד וכל שר יעשה מפה שמשלו בלי ראייה כוללת. למשל, בשיכון כבר משנים.

שתיים, לעשות אבחנה בין אזורי עדיפות לבין טיפול נקודתי שהוא כלי שפותר בעיה במקום שהוא לא בעדיפות. דבר נוסף, אסור שמישהו לא יהודי או ערבי יפגע בגלל שהוא ביישוב כזה או ביישוב אחר. מה שמגיע, מגיע. אני מציע לבקש ממך שעניין העדיפות יעלה פה בהקדם כי הממשלה עומדת לקבל החלטות על מפות עדיפות בימים הקרובים.

טוב. מי נמצא מהממשלה?

אני מרשות המיסים. אני רוצה להתייחס לנושא של המיסים. לעניינים אחרים, הייתה פה מישהי מהאוצר. המטרה עיקרית של תיקון סעיף 11 לפקודה שמדבר על הטבות מס ליישובים היא להביא אוכלוסייה חזקה לאותם ישובים מוחלשים.

אמרו פה ראשי העיריות שמדובר באוכלוסייה חלשה – יש גם חזקה – אבל הדגש פה הוא על החלשה, דיברת על הבדואים, דיברת על המוסלמים - - -

סליחה. אתה מערבב שני דברים. אני דווקא דיברתי, היות ואני בונה 7,000 יחידות דיור והיות ואני רוצה לביא אוכלוסייה חזקה, אני רוצה לתת להם הנחות כמו שנותנים בקיבוצים ובמושבים בסביבה.

מעבר לזה יש לו בעיה עם האוכלוסייה - - - אבל אלה שני דברים שונים.

בוא נטפל בנפרד באוכלוסייה החזקה ובוא נטפל בנפרד באוכלוסייה החלשה. אוכלוסייה חלשה זה מס הכנסה שלילי או מה שנקרא היום מענק עבודה.

אני מטפל באוכלוסייה החלשה.

מה אתה מציע לו?

הגענו אחרי טלטלות עזות בעשור האחרון, בג"צים וסיוע של יושב-ראש הוועדה הנכבד - - -

הבג"צים הם בסיוע שלי? לא הבנתי.

בסיעתא דשמיא - - -

הוא מציע לו להתפלל. זה מה שהוא מציע לו, שיתפלל.

הגענו לחוף מבטחים - - -

אתה מציע לו להתפלל? זאת הצעה טובה, רק - - -

אני מתפלל. זה שאני בלי כיפה זה לא אומר שאני לא מתפלל.

זה נכון, לא משנה. על כל פנים, מה אתה מציע לו?

הגענו לחוף מבטחים, הגענו לקריטריונים - - -

לא הגענו לשום דבר.

יש לך איזה מענה?

יושב פה יאיר רביבו, מה הוא מקבל כדי לטפל באוכלוסייה החלשה שם? אצל שלמה בוחבוט זה בולט בגלל ששם אתה נוסע. אתה נוסע ממעלות לתרשיחא. מה אתה עושה עם תרשיחא? אתה הממשלה, תגיד מה אתה עושה.

הוא אחראי רק על הטבות המס. בוא נעזור לו.

בבקשה.

יש לך מענה קונקרטי למעלות תרשיחא בהטבות המס? יש לך הצעה?

מכיוון שהחוק מדבר על כללים, קריטריונים כלליים - - -

אל תצטט את החוק. אנחנו ניסחנו את החוק בוועדה - - -

- - - בראייה כזו או אחרת. אבל אפשר בהידברות, כמובן - - -

אני לא יודע אם אתה צריך לתת את התשובה. יש פה את החוק של אזורי עדיפות לאומית. אנחנו רוצים להכניס בחוק אזורי עדיפות לאומית, כך נראה לנו – מעבר לעניין של טיפול נקודתי שתכף נדבר עליו – ישובים מעורבים. לא הכניסו את זה בחוק המקורי. אתה מתנגד? יש לך סמכות בעניין?

לא.

יש מישהו שיש לו סמכות לענות לי?

מישהו מהמדינה. מהאוצר, משרד הפנים.

משרד האוצר.

אף אחד לא בא.

אין בעיה. הם יבואו מהר כשהחוק הזה יהיה פה על השולחן.

תראה איך הם תכף יבואו.

יש עוד מישהו מהממשלה?

אדוני היושב-ראש, אפשר להגיב? יש לי תשובה בשבילך.

מי אדוני?

מעיריית מעלות תרשיחא.

אני אתן לך לדבר אבל קודם תעשה כבוד לממשלה אפילו שאין להם תשובות.

תן לממלכה לענות.

חבל על הזמן מה שנעשה. יהיה שמח פה.

בבקשה, גברתי.

אני מהרשות להשקעות ממשרד הכלכלה.

בבקשה, גברתי.

קראת את הדוח, אני מניח, האחרון על המיליארד שקל - - - איזה גביר.

אני יכולה להגיד שבתיקון החוק האחרון הוספנו את הנושא של מענק צפון. באופן כללי המענק הוא 20% ולאזורים בצפון - - - פריפריאלי 1 עד 4 הוספנו עד 10% נוספים. כלומר, יש עד 30% מענק.

כשאת אומרת "הגדלנו", את מכלילה את כל השולחן הזה בגלל שאנחנו רבנו על זה בחוץ. אין בעיה, הגדלנו את המענק לצפון. בסדר.

הטוטו משקיע.

כשהיא אומרת הגדלנו – הכוונה לכולנו.

- - - קק"ל, בשם משרד הכלכלה.

קק"ל? מה היה קק"ל אז?

מבחינת הקריטריונים, כשאנחנו מאשרים בקשות למענקים למפעלי תעשייה, אנחנו לוקחים בחשבון את המרחק. מפעל שנמצא מיוקנעם עד מטולה - - - הרבה יותר גבוה. ככל שהוא יותר צפוני, אם זה לגבי מעלות - - -

זו בדיוק הבעיה, שיוקנעם ומטולה מקבלים אותו דבר.

כמה מפעלים במעלות תרשיחא מקבלים הטבות במסגרת חוק עידוד השקעות הון?

יש לי כאן את כל הרשימה של כל מי שקיבל.

אנחנו מדברים עכשיו על מעלות תרשיחא. כמה מפעלים מקבלים במעלות תרשיחא? אם אין, את יכולה להגיד שאין. זה לא חייב להיות. תגידי רק את האמת.

לפי נתונים לפי שנים - - - ב-2013 לא אושרו למעלות - - -

לא אושר למעלות. מות היא עיר עשירה, נמצאת במרכז הארץ.

עוד פעם שאלתי שאלה לא טובה.

אל תשאל שאלות לא טובות.

שיר למעלות, אשא עיני אל ההרים - - -

שיר המעלות, בשוב אדוני - - - היינו כחולמים - - -

אני לא מבין למה מצב הרוח שלכם. המצב כל כך לא טוב ואתם במצב רוח.

מה אתה רוצה שנעשה?

לוד קיבלה?

היא לא אזור עדיפות לאומי.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לעניין הזה? חיים, בבקשה.

לדעתי זה דיון שימשיך להתקיים בכל הממשלות, גם הבאות. כי בסוף צריך לפתור את הבעיה. יש 3 מפות: מפת המיסים, מפת השקעות ההון ומפת השיכון. אלה בגדול שלושת המפות שאין בכלל - - -

עדיפות לאומית.

בסדר, אבל אין חפיפה ביניהן. שתיים, יש כבר תקציב לרשויות הערביות ופה זה מלחמה - - -

אבל זה לא רשויות ערביות, הסבירו. יש 5 רשויות שהן רשויות מעורבות.

מותר לי לדבר?

מותר לך, רק - - -

יופי. לא רק מדובר - - -

בינתיים חופרים מנהרות.

אצלי זה חאן יונס ורפיח, תדע לך. אלה השכנים שלי. זה מה שיש - - -

חיים, תדבר עכשיו.

אבל מפריעים לי.

אל תפריעו לו. באמת, מספיק. למה אתם מפריעים לו?

אומרים להם: חבר'ה, אתם תסתדרו לבד. 4 מיליארד שקל זה לא במשחק שלכם. 4 מיליארד שקל זה אך ורק 100% ערבים. ככה הם אומרים. זה תקציב יותר גדול מ-4 מיליארד. מה הם צריכים לעשות? אותו דבר כל המועצות האזוריות שהן משולבות ויש שם כפרים. הם לא יודעים לעשות את מה שאתם עושים. עכשיו אומרים שהסוציו אקונומי של זה יותר גבוה. זה לא עובד ככה. אם יש מיעוטים ומקבלים תקציבים – כל המיעוטים במדינת ישראל צריכים לקבל את התקציבים האלה ולא משנה אם זה מועצה מעורבת, עיר מעורבת, לא משנה מה. ולא צריך להיות בטיפול נקודתי.

זו החלטה שאם תקבל בחוק, לא יהיו יותר דיונים פה, נגמרו הדיונים. זהו. פתרנו את כל הבעיות של כולם.

למה?

כי משגב תקבל והוא יקבל וכל המועצות המעורבות יקבלו גם.

זה מה שאמרת, הרב גפני. הוא אומר: עזוב טיפול נקודתי, תקן את החוק. פעם אחת תתקן את החוק.

הוא פשוט מבהיל אותי. הוא כאילו אומר שלא יצטרכו אותי יותר.

לא, לא. אל הנושא הזה. תקשיב, אני אגיד לך - - -

בסדר חיים, סתם צחקתי.

הבעיות לא נפתרות, הן מתחלפות. זה יתחלף במשהו אחר.

בבקשה. מה התפקיד שלך?

אני סמנכ"ל פרויקטים בעיריית מעלות תרשיחא. תשובה לרשות המיסים. במהלך המשא ומתן ב-2015 היינו בדיאלוג עם אגף תקציבים, עם מנכ"ל משרד האוצר ועם היועץ המשפטי. צדקת כשאמרת שפקודת הטבת המס החדשה יצרה קריטריונים שקופים: קודם כל, - - - גיאוגרפית - - - אחרי זה דיברה על מבחנים נוספים.

אבל על מנת לטפל ביישובים שבצדק יש לטפל בהם כמו קריית שמונה, שלומי ודימונה, ידעתם לכתוב "ישוב עירוני צמוד גדר" או "בנגב" לטובת דימונה. זאת אומרת, מלבד שלושת הקריטריונים האובייקטיביים ידע החוק להגיד ישוב עירוני צמוד גדר וישוב עירוני בנגב.

והם קיבלו תוספת. רק בשביל התוספת.

חיים, אני רוצה לסיים את החלק הזה.

לכן אנחנו הצענו – ולא הייתה התנגדות משפטית וגם היינו בקשר עם רשות המיסים – להוסיף "ישוב עירוני סמוך גבול" אלה הגדרות שמופיעות בחוק, וביישוב העירוני לתת עוד 3% ולתקרה מאג"ת עוד איקס כסף, לא אכנס עכשיו למספרים כי אנחנו לא במשא ומתן.

היום בפקודה יש מעבר לקריטריונים האובייקטיביים הגדרות כמו ישובים עירוניים סמוכי גבול או ישוב עירוני בנגב וכנ"ל ניתן משפטית להכניס תיקון, או בהוראת שעה או בחוק, ליישוב עירוני מעורב, סמוך גבול.

פה נותנים את המענה שלנו בהתמודדות מול קיבוצים ומושבים כדי לשים לבוחבוט את הידיים מאחורי הגב ולהגיד לו: עכשיו תתמודד עם הרחבות כשסביבך במרחק של בין קילומטר ל-4 ק"מ לכל היותר, מה לעשות, הן יותר אטרקטיביות.

ברגע שעשית את זה תפרת לעצמך חליפה. לוד לא תקבל - - -

לוד היום בפקודת מס הכנסה לא נכנסת, לצערי הרב. לוד לא נכנסת כי היא לא מתוחמת - - -

אני אתן לך עצה: תדאג גם לאחרים, אתה תראה איך אתה גם תקבל. תדאג רק לעצמך, כולם - - -

לכן אמרתי תציצו בחוק של הפריפריה החברתית. היא אמרה: 1 עד 4 במרכז הארץ אלה ישובים שצריכים עזרה. בני ברק, לוד, אלעד, רמלה. אין הרבה כאלה.

רבותי, אני מבקש לסכם את הדיון הראשוני הזה בשני אופנים. אנחנו הולכים על שני מסלולים ואם לא נעשה את זה אז סתם אנחנו חוטאים למגמה ולמטרה שוועדת הכספים צריכה לדבר עליה. עברתי כמה דיונים בנושא הזה של אזורי עדיפות ובנושא של עידוד השקעות הו. עברנו גם את הטבות המס עם כל מה שנלווה לעניין הזה. לא פשוט כל הנושא.

אני מבקש לקיים דיון של הוועדה ונעשה את זה אולי כבר בשבוע הבא, על החוק של אזורי עדיפות לאומית, מי נכנס שם ומי לא נכנס. אני אבקש מחברי הוועדה להכניס בחוק של אזורי עדיפות לאומית ישובים מעורבים או דברים נוספים.

במהלך הדיון שנקיים נשמע את נציגי הממשלה שעוסקים בעניין הזה. מצדי הם יכולים לא לבוא, אנחנו ננסח את החוק - - -

תקרא להם לבוא. שיבואו עם נתונים כי אחרת - - -

בוודאי שאני אקרא להם. שיביאו את החלטות הממשלה, שיביאו את הנתונים. בסדר גמור. אנחנו מתחילים את הדיון בעניין הזה. אנחנו שמים את זה על השולחן, גם אזורי עדיפות וגם עידוד השקעות הון. עידוד השקעות הון תורם ליישוב באופן דרמטי. אתם יודעים כמה ישובים וכמה ראשי מועצות וכמה בעלי מפעלים נלחמו להיכנס לעניין של עידוד השקעות הון. את זה אנחנו נשים על השולחן.

במקביל, אני מבקש שאנחנו נטפל טיפול נקודתי ביישובים המעורבים, למשל, מעלות תרשיחא או לוד או עכו. נבקש מהממשלה שהיישובים המעורבים יקבלו טיפול מיוחד. יש החלטות כספיות של הממשלה לסייע לערבים בכל המקומות שבהם הם מתגוררים. התעלמו, משן מה, מהמקומות שבהם יש תושבים ערביים בכמות כזאת שבאחוזים יש לה מקום משמעותי בתוך היישוב הזה ולא עוזרים להם.

יכול לשבת ראש המועצה, הוא אומר: אני רוצה לטפל ביישוב הערבי, אני רוצה לבנו שם שכונה, אני רוצה לעשות שם חינוך, אני רוצה לעשות שם הכשרה מקצועית. אני רוצה להוציא אותם מהמקום שבו הם נמצאים.

בסדר, יש לך תקציב רגיל? תטפל בתקציב שלך. את רוב הכסף אתה לוקח לדברים המוגדרים וכולי, אז זו הבעיה שלך, תן את זה לערבים.

זה לא נכון. לא מנהלים ככה עיר. מעלות תרשיחא בולטת, לוד גם בולטת, עכו בולטת. זה מקום ש הממשלה, משום מה, את העניין הזה הזניחה.

אני לא עוד מקבל החלטה אני רק אומר לכם מה הכיוון שאני רוצה ללכת אליו. אני אשתדל בימים הקרובים לבקש מהממשלה את הנתונים, לבקש מהממשלה את ההחלטות שהתקבלו בעניין הזה ולהודיע להם שאני הולך לתקן את החוק. אנחנו רוצים לשנות את הקריטריונים בחוקים הללו ואנחנו רוצים לטפל טיפול נקודתי ביישובים שעליהם אנחנו מדברים.

בטיפול הנקודתי אנחנו הולכים לריצה קצרה. או שיסכימו או שלא יסכימו. יסכימו? הנה מה טוב. לא יסכימו? אז יהיה מאבק. הם חייבים לבוא לפה עכשיו או עם תקציב 2019 או עם תקציב התאמות. הם חייבים לבוא.

הם רוצים עכשיו את ההתאמות.

הם חייבים. זה מסלול קצר יותר. אבל אנחנו הולכים למסלול ארוך על תיקון החוק, להוציא את הבעיה הזאת מהשורש. תאמינו לי, חיים, תהיה הרבה עבודה, גם אם נצליח לתקן את החוק. הלוואי והייתי יכול ללכת ללמוד תורה, מה אני יושב פה.

על כל פנים, אני מודה לך, שלמה בוחבוט - - -

הנושא של הנחות לא - - -

נראה. אם יש אפשרות לשנות את זה, נשנה. אם אין אפשרות לשנות, אנחנו נפיל את הכול. הכול יהיה על השולחן.

כבוד היו"ר, אני מבינה שכל מה ששלמה ביקש נכנס לסיכום, נכון?

כן.

יאיר, אני מודה גם לך. אני מודה לכל האורחים שהשתתפו בדיון הזה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.