פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-14OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 836

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"א בחשון התשע"ח (31 באוקטובר 2017), שעה 10:34

אופן חלוקת הארנונה בין יישובי הנגב, הצעתו של ח"כ טלב אבו-עראר, במסגרת ציון הכנסת את יום הנגב

חברי הוועדה: רועי פולקמן – מ"מ היו"ר

יוסף ג'בארין

יצחק וקנין

מיקי רוזנטל

ג'מעה אזברגה

מוסי רז

אלון ישעיהו - רמ"ד מקרקעין, משרד הביטחון

שירי שניצקי - מנהלת תחום שינוי גבולות וחלוקת הכנסות, משרד הפנים

ניסימי נעים נאור - ממונה כלכלה ותכנון, משרד הפנים

סמדר וייס - רפרנטית ועדה גיאוגרפית מרכז, משרד הפנים

לואיזה - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

הילה זהבי - כלכלנית, מרכז השלטון המקומי

יאיר רביבו - ראש העיר לוד

דב ליטבינוף - ראש המועצה תמר

אברהים אלהואשלה - ראש מועצה אזורית נווה מדבר

ממלי חדד - אגף מוניציפאלי ופיתוח, מועצה אזורית נווה מדבר

מוחמד אבו קרינאת - מהנדס מועצה אזורית נווה מדבר

ד"ר טאבת אבו רס - מנכ"ל משותף של יזמות קרן אברהם

חסין אבו כף - מורה

סלימאן - יועץ ארגוני, שתי"ל

אסף רז - שתי"ל

וסים חוסרי - עמותת סיכוי

סמי עלי - הרשימה המשותפת

נוגה ארז - מכינת תבור

שני גלעד - מכינת תבור

סלמן אבו להוא - מוזמן/ת

מוסה אלהואשוולה - מוזמן/ת

רם אלמוג - מוזמן/ת

משה אלדן - מוזמן/ת

סיגל גבאי - מוזמן/ת

שיר שפר

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

אופן חלוקת הארנונה בין ישובי הנגב, הצעתו של ח"כ טלב אבו-עראר, במסגרת ציון הכנסת את יום הנגב

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים.

תודה רבה אדוני יושב ראש הוועדה חבר הכנסת פולקמן. תודה רבה לחברי חבר הכנסת טלב אבו עראר על היוזמה שיזם היום. אנחנו באנו להציג נושא שהוא עניין של החלוקה ברשויות המקומיות שמתרחשת כתוצאה מהארנונה או מהמסים שהעיריות והמועצות בדרום גובות והחלוקה של המגזר הבדואי.

העושר המוניציפאלי שמתייחס לחלוקת הכנסות ממקורות ארנונה ברשויות המקומיות, מחדש משאבי קרקע, בין היתר אין בזה בכלל שוויון. מדובר על כ-99.9 אחוזים מההכנסה מארנונה שמשלמים מתקנים ממשלתיים, בין היתר גם ביטחוניים, שהולכים לרשויות המקומיות היהודיות. 0.2 אחוזים בלבד הולכים למועצות הערביות ויש מועצה שמקבלת ויש מועצה שנותנת. המועצה שנותנת או מחלקת כמו למשל עיריית דימונה, מחלקת לערערה לישובים שהם באשכול. יצרו מעין אשכול ומחלקים את הארנונה. אין קריטריון ברור לעניין הזה.

אני אמקד שאלה אחת . אנחנו מתייחסים לקרן הארנונה שחוקקנו כאן בדיוני התקציב האחרונים. הנושא היה שיש רשויות שהקופה הזאת של ההפניה מגופים ציבוריים ובסיסי צה"ל וכולי עוברת לקופה ממשלתית – אנחנו קוראים לזה רשויות שנותנות כסף לעניין הזה – ויש חלוקה.

הרשויות שמקבלות.

יש כאן מישהו מאגף תקציבים? לא.

מה שאתם אומרים זה שבפועל נפגעה ההכנסה של חלק מהרשויות הבדואיות בנגב בגלל שיטת החלוקה הזאת שבעצם באה לחלק נכון יותר את הכסף. בעצם היא באה לברך ויצאה מקללת. זה מה שאתם אומרים. אני מבין נכון? זה האירוע?

כן. זה מה שאנחנו אומרים וזאת האמת. בשלב מסוים גדעון סער עת היה שר הפנים הקים ועדה על מנת לשנות את המצב הזה. אנחנו מברכים על היוזמה הזאת. הוועדה שהקים המליצה כמה המלצות אבל ההמלצות האלה לא בוצעו הלכה למעשה.

איזה המלצות?

תכף אני אתייחס לכך. חלוקת הכנסות מכל אזור מניב ארנונה, שיעורי הכנסת עבור כל רשות וגבולות הרשויות ביחס לאזורים. נקבעו כמה קווים מנחים לפעילות. זאת אומרת, צמצום פערים בחלוקת המשאבים בין הרשויות בדרום. שנית, שיוך מוניציפאלי המבוסס על מידת הקרבה של הנכס המניב לרשות המקומית. זאת אומרת, הקרבה הגיאוגרפית לישוב. שלישית, כיבוד הסכמים שנערכו בין הרשויות בעצמן. רביעית, סיפוח שטחים גליליים חסרי מעמד מוניציפאלי לרשויות.

נכון ל-2017, הדוח שפורסם, לצערי לא היה שינוי דרסטי בעניין הזה למרות ההמלצות.

בוא נעשה סדר. קודם כל, מה זה לא שינוי דרסטי? אזורי התעשייה המשותפים?

אנחנו מדברים על ארנונה.

אזורי תעשייה זה גם ארנונה.

לא. ארנונה שמגיעה ממתקנים.

אתה מדבר רק על מתקנים ציבוריים.

כן.

ההמלצות שהקראת יושמו במלואן. ברגע שהוקמה קרן הארנונה, מה שאתה אמרת מתייתר. עכשיו יש דיון על הנוסחה. בפועל לקחו את כל הכסף, שמו אותו בקופה מרכזית ועכשיו יש דיון על החלוקה.

אני מציע שנדבר ברובד קצת יותר עקרוני כי לגבי הנוסחה עצמה אנחנו צריכים כאן את נציגי אגף התקציבים או את נציגי משרד הפנים שעסקו בנוסחה. כלומר, בעיקר נציגי משרד הפנים.

אתה יכול להתייחס לנוסחת החלוקה?

עדיין לא פורסמה נוסחת החלוקה של קרן הארנונה.

למה כבר קמה צעקה מהישובים שיש פגיעה? אם אין הגדרה, למה הם יודעים שהם נפגעים?

הם טוענים שהם מקופחים.

אני לא יודע לעניין הטענה. אני גם לא יודע באיזו מידה. לא שאלו אותנו. אנחנו לא הודענו לרשויות באופן רשמי מה החלוקה של קרן הארנונה.

ובאופן לא רשמי?

יכול להיות שיש בדיקות כאלה ואחרות. אין באופן רשמי מסמך משר הפנים שאומר שזוהי חלוקת קרן הארנונה. לא יכול היום לבוא ישוב ולהודיע שהוא נפגע או מקופח.

אתה יודע להגיד שהישובים האלה - עוד מעט נכנסים לאישור תקציב הרשות ל-2018 - מקורותיהם מאותה חלוקה היסטורית שהייתה בארנונה, אני לא מדבר עכשיו על מקורות אחרים שיכולים להיות שינויים, האם אתם יכולים להגיד שאתם יודעים או ההחלטה הברורה שלכם היא שהם לא ייפגעו? אני לא יודע כרגע על גידול או לא גידול. זאת אומרת, רשויות לא ייפגעו בגלל המודל החדש הזה.

אני לא יודע להגיד באופן גורף שכל הרשויות לא ייפגעו.

חלק מהרשויות ודאי ייפגעו. אני לא יודע אם זה נוגע דווקא להם. הישובים הבדואים, אני לא חושב שהם ייפגעו אלא להפך, הם ייהנו מהדבר הזה.

זה הדיון.

אנחנו מדברים על אזורים טריטוריאליים ואם אתה לוקח למשל מועצה והרוב המכריע של הכפרים הבלתי מוכרים נמצאים בתחום האזור הגיאוגרפי עליו אנחנו מדברים. לא רק זה אלא הפגיעה היא פעמיים. פעם אחת היא כאשר הרשות המוניציפאלית מורחבת, נגיד הר הנגב בארבעים אלף או ב-400 אלף דונם והוא בתחום שיפוטו של הר הנגב. זה בא על חשבון הכפרים הבלתי מוכרים.

הכפרים הבלתי מוכרים, זה לא קשור.

לא קיים בכלל.

הכפרים הבלתי מוכרים לא מקבלים ארנונה.

הדבר השני הוא שהוא גובה ארנונה מהמתקנים שנמצאים שם.

ברור.

בטח שזה ברור. בכפרים הקיימים, עוד יותר. שגב שלום למשל שגובל פחות או יותר בהר הנגב, הוא יקבל פחות. 0.2 מקבל מתוך התקציב הזה. גם הוא לא יקבל ארנונה מהמתקנים שגובלים אתה וזאת אחת המלצות הוועדה.

אני מנכ"ל משותף של יזמות קרן אברהם ומאוד מתעניין בנושא. אני רוצה להדגיש שהחלוקה לא צודקת. קודם כל, אני מברך על המהפך מאז 2014. עצם ההחלטה על חלוקה יותר שוויונית היא טובה אבל בטח ובטח לא מספיק.

אני אתן דוגמה אחת או שתי דוגמאות. היום משדה התעופה נבטים ספי מקבלת עשרים אחוזים. יפה, אבל שאר הכסף הולך בעיקר לדימונה ולערד. השאלה מדוע מועצה אזורית אל קסום שהיא מועצה אזורית בדואית מקבלת רק עשרה אחוזים ועדיין לא קיבלה את הכסף הזה אבל נקבע שהיא תקבל רק עשרה אחוזים. שדה התעופה עצמו, רובו ככולו, על אדמות מסביב לישובים שהם חלק מהמועצה האזורית. לכן החלוקה היא לא שוויונית. עשרה אחוזים למועצת אל קסום. חשבתי שראש מועצת אל קסום יהיה כאן.

כמה תושבים יש במועצה?

מועצת אל קסום נותנת שירותים לעשרות אלפי תושבים אבל זאת מועצה שמורכבת משבעה ישובים ויש בה, רשומים, רק כ-17-18 אלף תושבים. שירותים היא נותנת להרבה יותר כפרים, לכפרים הלא מוכרים. זה עניין אחד.

אם כבר הולכים בכיוון הזה, השאלה מדוע לא תהיה חלוקת ארנונה יותר מוצדקת לכל הנגב. לרשויות מקומיות אחרות. אין שום צדק שהמועצה האזורית תמר, עם 1,500 תושבים שלה, על ארבעת הישובים שלה, לוקחת את כל הכסף הזה מעל ים המלח, גם מבתי המלון של ים המלח. אני חושב שאפשר לחלק את זה גם לרשויות מקומיות יהודיות כמו ערד ודימונה שיכולות להרוויח מזה וגם לישובים בדואים.

הוחלט שהקמ"ג מועבר ממועצה אזורית תמר לדימונה. אני חושב שהנזק של קמ"ג או העובדים של ים המלח הם עובדים בדואים, בקמ"ג עדיין אין עובדים בדואים אבל מקווים שיום אחד זה יקרה והם יעבדו שם, ולכן החלוקה יכולה להיות יותר צודקת.

בואו נחשוב על הנגב כעל שטח אחד, על התושבים שחייבים לעזור לכולם, יהודים כערבים, ונתחיל בבדואים. תודה.

תודה. עוד התייחסויות.

אני מנהלת תחום שינוי גבולות וחלוקת הכנסות במשרד הפנים. בהמשך למה שעידו לבנה ממחוז הדרום אמר, אני חושבת שיש כאן שני דברים, גם סוגיית קרן הארנונה כפי שציינת, קרן לצמצום פערים, וגם סוגיית חלוקת ההכנסות כפי שהתייחסו.

מבחינת הוועדה. לנו יש ועדות גיאוגרפיות שפרוסות בכל הארץ. הוועדה הגיאוגרפית של אזור הדרום, בעקבות אובדן מעמד עיר עולים, בוחנת מחדש את חלוקת ההכנסות מהאתרים שנבחנו ב-2013 ושהשר לשעבר החליט לגביהם ב-2014. זאת אומרת, השר אריה דרעי בעצם הטיל על הוועדה לבחון מחדש את סוגיית חלוקת ההכנסות מרמת הנגב, חלוקת ההכנסות מדימונה לגבי נבטים, וגם לבחון מחדש את חלוקת ההכנסות מרמת בקע לנאות חובב ואנחנו ממתינים לשיוך המוניציפאלי שזה באמת ממתין לאישור שר האוצר ואז יהיה אפשר לבחון את חלוקת ההכנסות מחדש לאזור רמת בקע שמשויך לנאות חובב.

יחד עם זה, זה יחד עם ה-140 מיליון שקלים שמחולקים מהקרן לכיסוי פערים, זה אמור לתת את המענה למה שהחברים כאן העלו.

את יכולה לומר מילה על הרציונל? מה הקריטריונים? לגבי עיר עולים, היו כאן דיונים ארוכים. מה הקריטריונים לבחינת אותו מנגנון חלוקת הכנסות? זה פר תושב? לכאורה מה המנגנון? איך מחליטים? יש לי עכשיו את נבטים, זה נכס מניב ועכשיו יש לי כמה רשויות סביבו. יושבת הוועדה ואני שואל איך היא מחליטה. מעניין אותי לשמוע בגדול מה הם הפרמטרים.

זאת שורה ארוכה מאוד של פרמטרים. זה יכול להיות מענק האיזון של הרשות, מספר התושבים שלה, הרמה הסוציו אקונומית, החוזק עצמו של הרשות המקומית שזה מדד שעובדים עליו בימים אלו יחד עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המרחק מהמתקן עצמו, מידת ההשפעה שלו על הרשות המקומית, תושבים.

בסוף זאת לא נוסחה.

אין נוסחה מתמטית.

כי במענק האיזון – במקרה בזמנו היה לי עובד שהיה אחד היחידים במדינת ישראל שידע מה יש בקופסה השחורה הזאת שנקראת נוסחת מענקי האיזון שהיא נוסחה מאוד מוזרה – בנו נוסחה שיש בה עיוותים אדירים. היא נוסחה עם המון בעיות אבל היא נוסחה. כאן אנחנו אומרים שאין נוסחה. כאילו החלטה כזאת שצריך לשבת ולשקלל כל מיני פרמטרים וזהו.

לא. אין נוסחה מתמטית.

אני משתי"ל. כבוד היושב ראש, אני חושב ששמת את האצבע על הנקודה הנכונה. הנושא של הנוסחה הוא באמת נושא שצריך לדון בו ואנחנו בתחילת הדיון בו. אני רוצה להעיר נקודה נוספת. בעקבות המעבר לקרן הארנונה, אנחנו כבר העלינו את זה בעבר, הרשויות שבעבר חילקו הכנסות במסגרת צווי חלוקת ההכנסות, מקבלות פיצוי. אפשר לקרוא את זה בהוראות החוק של קרן הארנונה. הן מקבלות פיצוי על כך שהן גובות פחות הכנסות.

נכון.

הרשויות שהיו אמורות ליהנות מאותה חלוקת הכנסות במסגרת חלוקת ההכנסות, לא מקבלות את הפיצוי הזה. כאן הבעיה הנקודתית עם קרן הארנונה. אני חושב שצריך למצוא מנגנון שיעשה תיקון לעיוות הזה כי בעצם כרגע הרשויות שהיו אמורות ליהנות מחלוקת ההכנסות בוועדות של 2014, שזה בהחלט מהלך מבורך, לא נהנות מזה. גם הרשויות שמקבלות הכנסות, הרשויות שמקבלות עכשיו פיצוי – דימונה, רמת נגב – מקבלות פיצוי במסגרת הארנונה, אנחנו יודעים שנאמר להן לא לחלק כמו שהן חילקו במסגרת צווי חלוקת ההכנסות.

תן לי לדייק ולראות אם אני מבין נכון. אתה אומר שהיה מודל חלוקה חדש ב-2014. אחר כך באנו ושמנו עליו את רעיון קרן הארנונה לצמצום פערים ואתה אומר שהם קצת יירטו אחד את השני. זאת אומרת, תכנית חלוקת ההכנסות של 2014 הייתה דבר אחד שאמורה הייתה לתת איזשהו אופק לחלק מהרשויות, לצורך העניין הרשויות הבדואיות, ואחר כך באנו עם קרן הארנונה וזה אולי להשקפתכם מקצץ את זה. זה מה שאתה בעצם אומר.

לא. לגמרי לא. אני חושב שהמהלך של קרן ארנונה הוא מהלך שאפשר – שוב, צריך לראות מהי הנוסחה כדי שלא נקבל את אותה גברת בשינוי אדרת – כאשר בתוך המעבר הזה לקרן הארנונה, נשכחו הרשויות שהיו אמורות ליהנות מחלוקת ההכנסות.

למה נשכחו? הייתה החלטה ב-2014, הגדירו כמה נבטים משלם למי, כמה רמת בקע משלמת וכולי. הגדירו איך הנכסים מתחלקים. מה הקשר? למה אנחנו מחברים בין הדברים? אם אתה אומר שמה שאמרתי שאין קשר בין קרן הארנונה למנגנון החלוקה מנבטים, אז מה הדיון?

דימונה לצורך העניין הייתה אמורה להעביר חלק מהכנסותיה, מההכנסות שהיא גובה מנבטים, אל לצורך העניין הרשויות שלידה.

נכון.

לערד, לאל קסום.

מה שנקרא החלטת 2014.

החלטת 2014. באה קרן הארנונה ואמרה לדימונה שהיא לא גובה את השבעים אחוזים האלה אלא אני מפצה אותך. את הפיצוי הזה היא לא יכולה להעביר אל הרשויות כמו שהיא העבירה לפני.

למה? כי משרד הפנים אוסר עליה?

כי משרד הפנים אוסר עליה. הרשויות לא מקבלות פיצוי ממקור אחר לדבר הזה.

אתם מכירים את זה? אתם מכירים שיש קיזוז כזה?

זה לא קיזוז. הוועדות הקודמות עשו חלוקה מהארנונה. הקרן הממשלתית לא מוגדרת כמו ארנונה. הרשויות לא יכולות לקחת כסף שהן מקבלות מהקרן ולהעביר אותו לרשויות שהן אמורות לחלק. עובדים על זה כדי למצוא פתרון כדי שיהיה אפשר לעשות איזה איזון לפחות בתקופת המעבר.

יושב ראש מועצה אזורית נווה מדבר.

כמה תושבים יש בנווה מדבר?

כ-22 אלף אבל אני נותן שירות לכארבעים אלף תושבים. יש לי את הכפרים מסביב.

מה הכנסות המועצה?

אני רוצה לציין קודם כל את המקום הגיאוגרפי של המועצה. המועצות שלנו נמצאות על ציר 25. זאת אומרת, מבאר שבע עד דימונה וגם על ציר 40, עד רמת נגב. לכל המקומות שם אנחנו נותנים שירות.

אני רוצה לציין שהמועצה שלנו היא בשלבי הקמה. האזרחים שם הם באשכול 1 מבחינת מצב סוציו אקונומי. זאת אומרת, צריך לציין שהחברה שם עוברת אורח חיים אחר. יש שינוי שהמדינה לא התייחסה אליו גם מבחינה תכנונית אסטרטגית עתידית. זאת אומרת, להקצות תקציבים וללוות את המעבר הזה.

תאר לעצמך שהמועצה הזו, בינתיים אין לה תשתיות מלבד בתי ספר, דרך גישה וגני ילדים. אין תשתיות על מנת לאפשר שם שירותים בסיסיים וברמה טובה לאנשים. המצב הסוציו אקונומי, ציינו, הוא באשכול 1, זאת אומרת, נמוך. כל האנשים שם מועסקים דרך חברות כוח אדם ולא דרך המפעלים. אני מציין את זה כי ההכנסות שם הן שונות. אנחנו רוצים לשנות את אורח החיים שלהם ולא מלווים אותם. בסופו של דבר אנחנו גורמים לחברה הזו להיות לנטל על המדינה.

המועצה שלנו ואל קסום שונות משאר המועצות במדינת ישראל למרות שאנחנו רשות מוניציפאלית ישראלית לכל עניין. לכן אין רצף טריטוריאלי. אין תחום שיפוט מלבד קו כחול. הקו הכחול, זה מקיף רק היכן שאתה צריך לבנות בתי מגורים. אם היה לך תחום שיפוט, היית יכול לכלול בתוכו מפעלים.

אצלך ברשות אין הגדרה לשטחים?

לא. יש לנו חלק מרמת בקע, חברת החשמל, שזה סכום מזערי.

כמה קיבלתם? תגיד לו כמה קיבלה המועצה שלך מתוך העשרים מיליון.

אנחנו אמורים לקבל חלק קטן מרמת בקע.

אתה מדבר על תחנת הכוח.

אני מסתכל על הנגב לא רק כעל החברה הבדואית בלבד. אנחנו מדברים על פיתוח הנגב והגליל. יש נכונות, יש כוונות אבל זה לא יוצא הלכה למעשה. צריכה להיות חלוקה צודקת כי לנו אין מקורות פרנסה. לרשות אין הכנסות על מנת לתת שירות לתושבים. לא יכול להיות שדימונה מקבלת מנבטים ואנחנו לא מקבלים. היא מדלגת עלינו ואנחנו שלושה קילומטרים מדימונה.

אני חושב שצריכה להיות ראייה אסטרטגית עתידית לכל הרשויות בנגב, הן הבדואיות והן היהודיות.

תודה. יש עוד התייחסויות?

לגבי הארנונה הממשלתית, זה פשוט קיפוח היסטורי שנמשך עשרות שנים. אנחנו עדיין לא במצב של ממש להתייחס באופן הוגן לרשויות המקומיות. גם אם נגיע לשם, זה עדיין לא יפצה על כל עשרות השנים הללו.

אני חושב שאין דרישה יותר נכונה מהדרישה הזאת. כאשר מתואר מצב בו ממש עוקפים ישובים ערבים ומגיעים ישובים יהודיים שהם מחוץ לאותו רדיוס, אין לי הסבר אחר חוץ מאשר שמדובר כאן בקיפוח ואפליה שנמשכת עשרות שנים והגיע הזמן לתקן אותה ולא חלקית.

אם כבר בונים מנגנון על מנת לעשות את החלוקה, אנחנו מדברים על אפליה מתקנת כך שיהיה יתרון או קצת יותר מהערך הנוסף לישובים הערבים בנגב.

ברור. אני רוצה לחלק את הסיכום של הדיון לשלושה חלקים כי קצת התבדרנו. יש כמנה מהלכים ואני חושב שיש דברים מהותיים שכן קורים והישובים הבדואים צריכים להתחבר אליהם. הדבר הכי גדול, עשינו כאן בזמנו בוועדת הכלכלה דיון עם פורום בכיר של אנשי עסקים בדואים בנגב, המהפכה שהיא תוביל את הישובים הבדואים קדימה. זה לא הדיון על קרן הארנונה, אלה אזורי התעשייה המשותפים. שם העתיד. שם היכולת להעלות ישוב מאשכול 1 למעלה וזה לא דרך כל הדיבורים האלה על הארנונה. אני פשוט מלווה את הנושאים האלה כבר הרבה שנים. זה נחמד, זה טוב, יהיה קצת יותר כבישים, אבל בסוף אם עובד ידע שהוא יכול ללכת לעבוד ולא להרוויח 4,000 שקלים או שכר מינימום אלא ללכת ולאט לאט התעסוקה תלך ותשתפר ומשפחה תרוויח, ועובד ירוויח 7,000 שקלים ו-8,000 שקלים ו-10,000 שקלים בחודש, והמקצועות יהיו מקצועות של עבודה מקצועית ולא רק עבודות כפיים וכולי – זו המהפכה של הנגב. זה קורה.

זה מתחיל לקרות. כלומר, אזורי התעשייה, אזור פארק רותם ואבו קרינאת וכל אזורי התעשייה, היום התפיסה היא אזורי תעשייה משותפים, מינהלות משותפות. ישבנו כאן עם נציגות והיו כאן קרוב לעשרים אנשי עסקים מהמגזר הבדואי שדיברו והם היו מתחומים שונים ומענפים שונים. הם דיברו על המחסור בשטחים למפעלים וכולי. אבל קודם כל אם שואלים אותי איפה צריך להתמקד, ולכן בעיני זה פספוס בדיון הזה, הדיון צריך להיות על אזורי התעשייה המשותפים כי משם יבוא הגידול האמיתי בארנונה. לסמוך על עוד קצת נחלק מנבטים, זו גישה, הגישה של המדינה שיש איזה נכס ועליו נריב עכשיו איך נחלק – זה נחמד, אז יזוז עוד מיליון מכאן ופחות מיליון. אני בעד זה, אבל אני אומר לכם שזה לא משנה את כללי המשחק. כללי המשחק ישתנו כשתהיה צמיחה בנגב באזורי התעשייה.

קחו כדוגמה את ראש המועצה בני שמעון, כדוגמה לשותפה. מה שקורה בבני שמעון, זו המהפכה של הנגב וזו המהפכה של השותפות. היא תקרה באזורי התעשייה בהם יצמחו עסקים שיכניסו כסף לנגב מצמיחה ולא כי נחלק עכשיו עוד איזה בסיס או עוד פעם נתווכח בפעם האלף על רותם.

לכן אני אומר שזה דבר אחד ולשם צריך לכוון. אם אתה שואל אותי, אברהים, אתה כראש מועצה, מה האתגר שלך – אזורי התעשייה. כל השאר זה אקסטרה.

אני נפגשתי עם ראש מועצה נווה נגב ודיברנו על אזור תעשייה משותף והם מקדמים את הנושא. אנחנו ביחד.

מדהים. אני מסכים אתך. אני רק אומר שזה העתיד כי ההכנסות יגיעו. רשויות בארץ שרוצות לצמוח, אם הן יסמכו על המדינה, לא יעזור להן. תקשיב טוב, אני אומר לך את זה ואני מלווה את השלטון המקומי הרבה שנים. אם אתה תסמוך על המדינה שהיא תחלק עוד קצת את הארנונה מימין לשמאל, הרשות לא תצמח מזה. יהיה לה עוד מיליון או עוד חצי מיליון אבל היא לא תצמח.

חוץ מזה יש עוד שני נושאים שהם די טכניים והם עלו כאן. עשינו כאן חקיקה על קרן הארנונה לצמצום פערים וצריך לראות איך זה עובד נכון. יש עבודה. נמצאים כאן החבר'ה של החברה האזרחית, את סיכוי, יש כאן את נציגי משרד הפנים ואנשי אקדמיה. צריך לשבת על הנוסחה ולראות שהחלוקה היא הגיונית. זה לפנינו, זה חשוב. אני חושב שלא תהיה שם פגיעה. אם אתה שואל אותי האם מזה הישובים שלכם יצמחו – אתם יכולים לשכוח מזה.

אני שוב אומר שגם הכנסת תעשה על זה מעקב.

דבר אחרון זה המנגנון של חלוקת ההכנסות מאותם נכסים שקיימים בנגב, נכסים לאומיים לצורך העניין כמו שדה תעופה, כמו לצורך העניין מפעלי ים המלח וכולי. ברור, שר הפנים דרעי וכמובן שר האוצר, האג'נדה שלהם היא אג'נדה מאוד ברורה של צמצום פערים חברתיים ושל חלוקה הוגנת של הכנסות. לכן אני חושב שזה על השולחן ואני בטוח שבוועדת החלוקות, החלוקה מעודכנת. אני גם שוחחתי אתם, עם סיון ואחרים, ואני יודע מה המגמה ואני חושב שהיא תהיה טובה.

אני אומר לכם שוב, לא משם תיוושעו. אז יחלקו קצת את העוגה קצת יותר טוב, זה יהיה נחמד אבל לא משם תבוא הצמיחה לנגב. הצמיחה תבוא מתעסוקה בהכנסה משמעותית, מאזורי תעשייה מתקדמת, משם תבוא הצמיחה. דרך אגב, אותו דבר גם בגליל. אם לנצח כל מה שנבנה עליו זה איך מזיזים את בסיסי צה"ל לכאן ומזיזים לשם, ועוד פעם נתווכח על מפעלי ים המלח, משם לא תבוא הצמיחה לנגב.

חברים, אנחנו נמשיך לעשות מעקב על העניין הזה. תודה רבה ליוזמי הדיון. המשך יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.