ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-05OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 835

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"א בחשון התשע"ח (31 באוקטובר 2017), שעה 9:36

היעדר התקצוב הקבוע למתנדבי שנת השירות וקביעת התקציב בבסיס תקציב המדינה – הצעתם של חברי הכנסת רועי פוקלמן, סתיו שפיר, מירב בן-ארי, במסגרת ציון הכנסת את יום תרומתם של מתנדבי השירות וחניכי המכינות הקדם צבאיות

חברי הוועדה: רועי פולקמן – מ"מ היו"ר

מיכל בירן

מיקי רוזנטל

יעל גרמן

דב חנין

חיים ילין

מוסי רז

סתיו שפיר

דודי מזרחי - מנהל אגף תקציבים, משרד החינוך

אירית ברוק - מנהלת גף תנועות נוער, קהילה והגשמה, משרד החינוך

אורן פיינגולד - מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

נעה היימן - רכזת חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

שי מרנץ - רמ"ד תקציבי אכ"א ושכר, משרד הביטחון

שלומי קסטרו - מנכ"ל מועצת ארגוני הילדים והנוער

אבנר בן נון - סמנכ"ל מועצת ארגוני הילדים והנוער

דיאנה לויאס - מועצת ארגוני הילדים והנוער

לביא זמיר - מנכ"ל עמותת חוגי סיירות, קרן קיימת לישראל

שלומי אשכנזי - מנכ"ל המועצה הציונית

אילן גזית - יו"ר ועדת שנת שירות במועצת תנועות הנוער, יושב ראש המחנות העולים

שלומי קסטרו - מנכ"ל מועצת ארגוני הילדים והנוער

יוסי מלכה - יושב ראש ועדת שנת שירות, מועצת ארגוני הנוער, מנכ"ל מרכז מעשה.

לירון אבנת - רכזת תנועת הנוער, המחנות העולים

רועי יסוד - רכז הנוער העובד והלומד

צחי פייס - נציג הנוער העובד והלומד

ליטל מרזוק - תנועת הצופים העבריים

נועה רביץ - רשת בתי הנוער קדימה, לשובע

גלית בוקריס - מנהלת תחום נוער, מרכז מעשה

אחיטוב אלון - מנהל גרעין שש צמרת

מורן כהנא - מנכ"לית תנועת תרבות

שיר שפר

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

היעדר התקצוב הקבוע למתנדבי שנת השירות וקביעת התקציב בבסיס תקציב המדינה – הצעתם של חברי הכנסת רועי פוקלמן, סתיו שפיר, מירב בן-ארי, במסגרת ציון הכנסת את יום תרומתם של מתנדבי השירות וחניכי המכינות הקדם צבאיות

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מקדישים בכנסת יום שלם עם דיונים בהרבה מהוועדות – כבר התחיל דיון בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת החינוך, בוועדת הכספים – ומציינים תרומתם של מתנדבי השירות וחניכי המכינות הקדם צבאיות. לעניין הזה בשעה 2:00 יהיה כנס מיוחד עם שר החינוך וסגן שר הביטחון וכמובן כולם מוזמנים אליו וגם נציין את זה במליאה יותר מאוחר.

מעבר לחשיבות שתכף נדבר עליה, ונמצאים כאן נציגי התנועות שאני אקרא להן התנועות המשלחות, ותכף נגדיר את נושא הדיון שלנו, של שנת השירות, אין לנו הרבה מאוד זמן ואני תכף אעלה את הסוגיות להן נועד הדיון הזה. לפאר את נושא שנת השירות, זה ברור שאנחנו רוצים. אני יודע שעושים על זה הרבה אירועים אבל אנחנו רוצים להתקדם. אני חושב שבוודאי מי שנמצא כאן בחדר, אין לו מחלוקת על כך ששנת שירות זה דבר חשוב. אני רק חושב שיש לנו אתגר – ואני יכול להעיד ברמה האישית. אני כבן אדם עירוני הגעתי בשלב מסוים לגרעין נח"ל ומצאתי את עצמי – זאת לא בדיוק שנת שירות אלא היא נקראה של"ת אבל היא מאוד דומה לשנה שאתה עושה לפני הצבא והדבר הזה שינה את חיי מקצה לקצה, גם במובן של המרכיב של העשייה הקהילתית כעוגן שהפך להיות חלק מהחיים שלי. היום אבנר ואני גרים באותו ישוב ואני הגעתי לאותו ישוב בין השאר בגלל שהחיים שלי קיבלו את אותו מפנה בשנת השירות. זאת אומרת, המקום הזה שהביא אותי לגור בקהילה, במקרה הזה מעורבת דתית-חילונית, הוא לא קרה כי חיפשתי בית פרטי עם גינה. הוא קרה כי חיפשתי קהילה. המקום שבו אני חוויתי, את המקום הזה של קהילה והחלק של זה בחיים שלי, כילד עירוני, זה קרה בשנת השירות, בשל"ת.

אחר כך הייתי כמה שנים אחראי על נושא שנת השירות בחברה להגנת הטבע והייתי מסתובב כדי לגייס אנשים. הייתי מסתובב בכנסים של התק"ם בכל הארץ כדי לגייס שין-שינים. זה היה מדהים. שתי סוגיות ליוו אותי אז כאשר אחת הייתה כמובן הוויכוח האם שולחים קומונות לקיבוצים או לעיירות פיתוח, והדיון היה מה המטרה של שנת השירות, שינוי של הקהילה או שינוי פנימי של החניך. תמיד אתה מבין את השניים האלה, את שני המהלכים האלה. זאת אומרת, שנת שירות היא לא רק שאנחנו באים לתרום ולשנות את החברה אלא משנים פנימה. מי שיוצא משנת השירות הזאת, הוא בן אדם אחר מכפי שהוא נכנס אליה. הדבר השני היה המתח בין התנועות המיישבות, התנועות הקיבוציות, תנועת המושבים וכולי, לבין העירוניים. כלומר, מי מגיע ואיך גורמים לזה. זה כאילו מובן מאליו במושבים, זה מובן מאליו בתנועה הקיבוצית, זה מובן שזה חלק בסיסי ממסלול ההתבגרות של אדם צעיר בישראל וכמעט לא עולה על הדעת לומר שהוא פראייר על כך שהוא דוחה בשנה את השירות שלו ובמערכת העירונית זה היה – בתקופתי, עברו מאז הרבה שנים – קריעת ים סוף לבוא לערים ולומר לחבר'ה עירוניים בואו תעשו שנת שירות.

ברור שאחד האתגרים שלנו הוא להרחיב את המעגלים ולראות שאנשים מגיעים לשנת שירות מכל המגזרים ולא רק ממגזרים שבאופן טבעי הנורמות שלהם ברורות ואומרות את זה שהיום זאת כמובן הציונות הדתית, קיבוצים, מושבים, התנועות המיישבות. זה יעד אחד.

לכן אני אומר שיש לי אתגר אחד שאני שם כאן על השולחן והוא להגדיר את התועלת משנת השירות ברמה המשקית והלאומית. אפשר לדבר על הרבה מדדים לעניין הזה. צריך שיהיה ברור שזאת לא איזו טובה. אנחנו צריכים לדעת ששנת שירות היא דבר שהמדינה מרוויחה ממנו הרבה וצריך להגדיר את זה בצורה מאוד ברורה. שירות צבאי יותר טוב, שיפור החיים, כושר השתכרות שעולה ועוד. צריך למדוד את זה. צריכים להיות מסוגלים לדבר על זה. זאת לא טובה.

הדבר השני הוא שני נושאים. נמצאת כאן נעה היימן שמלווה את הנושא הזה באגף התקציבים כבר לא מעט שנים. יש שני נושאים גדולים. הנושא האחד הוא לדבר על התקינה והתקצוב, שזה בגדול בעצם אותו הדבר ולהגיד האם אנחנו נמצאים פחות או יותר במקום נכון או שיש כאן ערך משמעותי לקראת דיוני 2019 לדרוש הגדלה של התקציב/תקנים של שנת השירות בישראל. הדבר הנוסף הוא הדיון על האם זה צריך להיות מעוגן בתקנה בסיסית או שזה צריך לקרות כל פעם בסיכומים משניים או שזה צריך להיות בבסיס התקציב.

אני יודע שיש מחלוקות על כך גם בין התנועות אבל אני אומר שבעיני אלה שתי השאלות הגדולות ואני אומר את זה כדי שנהיה פרקטיים מעבר לחיבוק את עצמנו כי אנחנו אוהבים את שנת השירות. אנחנו רוצים להיות פרקטיים.

אני רוצה לצאת מכאן עם איזושהי אמירה האם אחד האתגרים של ועדת הכספים/דיוני התקציב הקרובים הוא להגדיל את היקפי התקציבים, ואני אומר כאן שאנחנו צריכים להיות אמיתיים. לא כל סכום הגיוני כי בסוף אנחנו יכולים לבלוע את הגידולים כי היה גידול בשנים האחרונות. כמעט הכפלה.

הכפלה.

השאלה היא האם זה מספיק. יכול להיות שזאת הכפלה מסכום נמוך ואנחנו רוצים להגיע למצב שהסכום הרבה יותר גבוה.

הכפלה במה?

בתקציב.

לא בתקנים. בתקציב.

זה מה שביקשו התנועות.

זה בדיוק הדיון שאנחנו רוצים לעשות. אנחנו רוצים להבין האם יש לנו חסם של תקנים. ברור שהייתי רוצה להגיע ליעד הרבה יותר אגרסיבי של משרתי שנת שירות, כאשר המסה של אנשים שעושים שנת שירות בישראל הוא גדול יותר.

אין לנו הרבה זמן. מצגות כלליות, היסטוריה, שנת שירות לאן, מאז ומעולם, מתמיד ולנצח, תהיו קצרים.

כל אחד יציג את עצמו, ידבר בקצרה כי אני רוצה שנתמקד בשאלות שהעליתי.

בוקר טוב. תודה על הדיון ועל היום. אני יושב ראש ועדת שנת שירות במועצת תנועות הנוער וגם יושב ראש המחנות העולים.

שלוש מלים על שנת השירות, היסטוריה והווה. זה גם מופיע במצגת שמחולקת. בקצרה על ההיסטוריה ועל ההווה ואיך הגענו לנקודה בה אנחנו נמצאים היום.

אנחנו מציינים השנה 75 שנים למפעל שנת השירות שהתחיל בעצם כמפעל וולנטרי של בני נוער בזמן מלחמת העולם השנייה, שהחליטו שהם לא רוצים להמשיך את הלימודים והם מתגייסים לשנת שירות. אבל הם אמרו שהם ממלאים את החובה האלמנטרית שלהם. לימים המפעל הזה גדל והפך להיות מפעל של התנועה הקיבוצית כמו שציינת. עד אמצע שנות ה-90 אנחנו מדברים על מפעל שהוא של התנועות המיישבות ותנועות הנוער ובשנים האחרונות הצטרפו הרבה מאוד ארגונים למפעל שנת השירות. היום בתקנת תנועות הנוער יש 24 ארגונים ותנועות שמוציאים שנת שירות.

אנחנו מדברים על גידול מסיבי גם במספר השין-שינים. בשנת 2017 יש כ-2,230 שין-שינים שנתמכים על ידי משרד החינוך. זה בעצם גידול מאוד דרמטי.

באחוזים, איזה אחוז זה משכבה?

ארבעה אחוזים כולל התק"ם. עם 3,000 אנחנו מדברים על ארבעה אחוזים מהפוטנציאליים לגיוס לשירות לאומי.

נעה, לתפיסתך כי את מתמחה בעניינים האלה, זה מספר ראוי? מספר נמוך? ארבעה אחוזים נשמע לי כהדיוט בעניין מספר מאוד נמוך.

אתה גם יכול לשאול האם כל ילד הולך לחוג.

אני יודע שהיה לנו יעד לומר שלפחות חצי מישוב צריך ללכת לתנועת נוער. גם על חוגים, בהחלט.

צריך אולי להזכיר לפני ההיסטוריה של 75 שנים את חמש השנים האחרונות.

אני רוצה שתמקדי אותנו בפרקטיקה.

תקציב שנות השירות מורכב היום מאחריות של שני גופים, משרד הביטחון שאחראי לתת את אישור דחיית השירות ומשרד החינוך שמתקצב. לאורך השנים זאת הייתה הפרקטיקה הנהוגה והיא פרקטיקה הקיימת והיא מאוד בעייתית. למה היא מאוד בעייתית? כי משרד הביטחון יכול לאשר איזשהו גידול, משרד החינוך בעצם מקבל את המספר כאיזשהו נתון. התקציב הקיים מתחלק במספר עליו הוחלט באותה שנה. לאורך השנים המספר הלך וגדל משנה לשנה, מה ששחק את התקצוב פר ילד, פר שין-שין.

לפני כמה שנים הייתה ועדה שישבה על הנושא. אני אמרתי בוועדה, לא היה דוח סופי מוסכם על כל החברים, שכל עוד זאת הפרקטיקה, היא לעולם לא תשתנה. גם אם נחליט עכשיו שמגדילים באלף תקנים ונניח שיימצא התקציב, כדי לשמור את התקצוב פר שין-שין באותה רמה, בשנה הבאה, אם עוד פעם יהיה גידול, עוד פעם יישחק התעריף פר שין-שין. בעצם לפני כמה שנים, עת ישבה הוועדה, הכאב המרכזי של התנועות המשלחות היה לא המספר אלא השחיקה בתעריף פר שין-שין שלא אפשרה להמשיך ולתמוך במפעל.

לכן כאשר אנחנו מדברים על מפעל שנות השירות, צריך לזכור כל הזמן שני משתנים. זה לא רק המספר אלא זה גם מה התעריף פר שין-שין.

בדרך כלל השאיפה היא להגיע להיות כמו המכינות הקדם צבאיות כי המכינות הקדם צבאיות, יש שלהן מנגנון אחר. המנגנון של המכינות אומר חמישים אחוזים מהכסף שם משרד הביטחון וחמישים אחוזים שם משרד החינוך וברגע שמשרד הביטחון גם מאשר את דחיית השירות אבל גם מתקצב, הוא דואג לסנכרן את המערכת כך שלא תהיה שחיקה מצד אחד ושהגידול יהיה בקצב שהוא ומשרד החינוך יודעים להעמיד את התקציב.

אני רוצה להמשיך את דבריה של נעה. יש כאן את מסקנות הוועדה בה נעה ישבה. אירית נמצאת כאן והיא הייתה יושבת ראש הוועדה. רועי יסוד היה נציג התנועות. היו גם נציגים של ארגוני הנוער. יש הסכמה של כולם על מנגנון לתקצוב שנת השירות. המנגנון בעצם אמר קודם כל להשלים את הפער שהיה ואחר כך אנחנו מדברים על גידול של עד עשרה אחוזים בשנה של מספר השין-שינים. בימים אלה אמור להתפרסם תיקון לתקנה במשרד החינוך שבעצם מסדיר את העניין הזה וצריך לקחת את ההסכמה שיש, גם של האוצר, להגדיל עד עשרה אחוזים.

לא הייתה הסכמה על המספרים. בעיקר המגבלה נבעה ממקום שבו התנועות אמרו שהגידול גדול מדי. ככל שהגידול גדול ואין לו מקורות תקציביים לעמוד בו, התקציב פר שין-שין נשחק. המטרה הייתה לרסן את הגידול.

אחרי שישב הצוות ולאחר משבר שהיה בקיץ 2015, התקציב עמד אז על בערך עשרים וקצת מיליון שקלים. משרד החינוך ומשרד האוצר הוסיפו כעשרים מיליון שקלים לבסיס התקציב. כמעט הכפלה של התקנה. מכיוון שהיה איזשהו משבר, הסיכום היה בין שלושת השרים – שר החינוך, שר האוצר ושר הביטחון – שכל אחד מהמשרדים שם עשרה מיליון שקלים. כך עברנו את 2015. שנה לאחר מכן הכסף של חינוך ואוצר כבר נמצא בבסיס ואין בעיה. משרד הביטחון סירב להעביר את התקציב. כשאנחנו מדברים על פערי התקצוב, הבעיות שיש, כן בבסיס או לא בבסיס, אנחנו בעצם מדברים על עשרה מיליון שקלים של משרד הביטחון.

ברור. אני מכיר את הבעיה של עשרת מיליון השקלים האלה. עסקנו בזה הרבה.

הצטרפה חברת הכנסת סתיו שפיר שהיא שותפה ליום המיוחד הזה.

אני שואל האם יש הסכמה על מנגנון גידול שנתי. אני שם בצד לרגע את הדיון על עשרת האחוזים. אלה יכולים להיות חמישה אחוזים או שבעה אחוזים.

יש.

האם ברמה הכללית של משרדי הביטחון, האוצר והחינוך. אולי תתייחסי לזה בקצרה. סליחה שאני קצר אבל אנחנו רוצים לגעת ממש בלב הדברים. אותי מעניין לא הסכום כי בסוף אם מסכימים שיש יעד לאומי של התנועות המשלחות פלוס משרדי הממשלה ואומרים שאנחנו רוצים לגדול כל שנה בשישה אחוזים, זה הולך תקנים פלוס תקצוב וביחד צריך ללכת. יש הסכמה על הדבר הזה?

יש. אני אומר יותר מזה. אני הייתי יושבת ראש הוועדה. אני מנהלת את המחלקה לתנועות נוער, קהילה והגשמה במשרד החינוך. אני חושבת שמה שהיה מיוחד בוועדה זה שההסכמות היו מרחיקות לכת והדוח לא נעשה רק בשאלה בה אנחנו דנים היום, מי יתקצב. אבל הייתה הסכמה גם של משרד הביטחון על גובה הסכום. זאת אומרת, הייתה הסכמה להעמיד את גובה התקנה על הסכום של 55 מיליון שקלים.

משרד הביטחון הסכים להגדיל ככל שהוא לא מממן.

נכון, אבל הייתה הסכמה. כמה שזה נשמע קשה, זאת הייתה ההסכמה.

אני מסכים להגדיל כל סכום אם זה בא מתקציב ארצות הברית. אני מוכן לשים מאה מיליון כל שנה עבור השין-שינים.

זה לא דבר קטן כי הייתה הסכמה לכך שצריך את הכסף הזה, שזה לא כסף שהוא באוויר ואין צורך בו והוא סתם מתבזבז.

גם על המנגנון הייתה הסכמה.

וגם הייתה הסכמה על המנגנון, איך הכסף אמור להיות מחולק. כאמור, משרד הביטחון מלכתחילה התנגד למנגנון הגידול.

משרד הביטחון הסכים שככל שלא דורשים ממנו כסף, הוא מוכן להגדיל כמה שצריך.

בדיוק. הוא מוכן להגדיל והוא מוכן להגביל. מהבחינה הזאת הייתה הסכמה.

אני רוצה לציין שבסיס התקנה לא הוכפל אלא הרבה מעבר לזה. זאת אומרת, עלינו מ-18 מיליון ל-46.800 מיליון בבסיס. זה מעבר להכפלה. השר בנט אימץ את מסקנות הוועדה. תיקנו את תקנת התמיכה כתשתית למסקנות הוועדה שנתונות בצד של משרד החינוך. גם חשוב לציין, בצד הדברים האלה, שיש ביקוש מאוד גדול לשנת שירות.

זה סימן להצלחה גדולה.

נכון. ביקוש גדול מאוד בקרב בוגרי י"ב. יש הכרה גדולה של הצוותים החינוכיים בזה שזה חשוב ושצריך לדחוף את הילדים לאחד משלושת המסלולים של שנת י"ג בציבור החילוני, שזה או שנת שירות או מכינות קדם צבאיות או תכניות אופק. יש הכנות בבתי הספר.

תתייחסי למנגנון הגידול.

מנגנון הגידול. אנחנו יודעים שב-2015 שאפנו להגיע ל-55 מיליון שקלים והמנגנון היה שככל שהתקנים גדלים משם ואילך, הפער מ-46 לאן שצריך להגיע, יחולק בין שלושת המשרדים שווה בשווה תוך כדי זה שאפילו מנכ"לי המשרדים נפגשים ומתאמים בינם לבין עצמם.

מה עמדת משרד הביטחון בעסקה הזאת?

אני מאגף התקציבים במשרד הביטחון. בהמשך לדברים של אירית, בשנת 2015 כן היה תקצוב חד פעמי, כמו שגם נעה הזכירה. מאז באמת, משנת 2016, התייחסנו גם בדיון שהיה בינואר השנה, לא היה תקצוב של משרד הביטחון. כרגע, לאחר דיונים בנושא, גם בהשתתפות חברת הכנסת מירב בן ארי וגם שר הביטחון, אנחנו באמת בוחנים את התפקוד שלנו. יש כוונה ורצון טוב של המשרד.

בשנת השירות? את מדברת על השתתפות בשנת השירות?

כן.

זו חדשה מרעננת.

אנחנו שמחים על דבריך. אני שואל האם אפשר להתקדם עם הבנה על מנגנון גידול. בסוף חלק מהעניין אומר שאנחנו רואים בזה חשיבות ואומרים שנגיע להסכמות. הצבא יאמר איקס תקנים, גידול באיקס אחוזים כל שנה, ואפשר להגיע לזה. אתם שם?

אני לא אתייחס בדיון הספציפי הזה למנגנון הגידול. זאת סמכות של האגף לחינוך חברתי במשרד הביטחון. אני רוצה להתייחס יותר לתקציב ופחות לסוגיית הגידול.

בסדר. תודה.

סתיו שפיר, בבקשה.

תודה. אני חייבת לומר שלשמוע את משרד הביטחון מדבר כך על עשרה מיליון שקלים מתוך תקצוב של כמעט שבעים מיליארד שקלים, זה ממש מצחיק. באמת. עשרה מיליון שקלים.

קודם כל, תודה רבה לרועי שמנהל את הדיון הזה בוועדת הכספים. רועי, אני וחברת הכנסת מירב בן ארי, כולנו מתרוצצים בין חמש ועדות, נכנסים ויוצאים ואני מתנצלת על כך, יזמנו את הדיון הזה מתוך הבנה משותפת אחת מאוד מאוד ברורה. שנת שירות והמכינות הקדם צבאיות, זה המפעל הציוני החשוב ביותר של ימינו. הדור הצעיר יוצא להתנדבות של שנה נוספת מעבר לשירות הצבאי שלו, מתוך רצון לקחת חלק, להשתתף, להתנדב, לפעול למען החברה הישראלית ולחזק את המדינה. המדינה יוצאת מורווחת והחבר'ה הצעירים האלה יוצאים עם רווח אדיר מהשנה הזאת.

מהניסיון הכי אישי. אני עשיתי את שנת השירות שלי בגרעין בטבריה וזאת הייתה השנה הכי מדהימה בחיים שלי ואני מוכנה לחזור עליה בכל רגע נתון עשר פעמים ברצף עם חוסר השינה של השנה הזאת. היא תרמה לי הכי הרבה שאפשר להעלות על הדעת. אנחנו הרגשנו שאנחנו עושים הכי הרבה שרק אפשר וגם אחר כך, עת נכנסתי לשירות הצבאי שלי בקורס טיס, הייתה תחושה מאוד מאוד ברורה של מי החבר'ה שהגיעו משנת שירות וממכינות והגיעו קצת יותר מוכנים אחרי שהם עברו עוד משהו אחרי התיכון, לבין חבר'ה שהתגייסו ישר מהתיכון והם מגיעים קצת אחרת.

אנחנו ביקשנו נתונים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת כדי לבחון את השאלה הזאת גם אחר כך במבחן השירות הצבאי. 74 אחוזים ממתנדבי שנת שירות משרתים בתפקידי לחימה לעומת 41 אחוזים בלבד בכלל צה"ל. 31 אחוזים מהמתנדבים משרתים כמפקדים זוטרים לעומת 11 אחוזים בכלל צה"ל. 13 אחוזים משרתים כקצינים לעומת 4,1 אחוז בלבד בכלל צה"ל.

אצל המכינות הקדם צבאיות הנתונים אפילו קצת יותר גבוהים. שמונים אחוזים הולכים למערך הלחימה לעומת 44 אחוזים.

אתם מבינים את העיקרון. טוב לצה"ל, טוב למדינה, טוב לשין-שינים ולמתנדבי המכינות.

איך יתכן שגם היום ב-2017, כאשר כל ההוכחות נמצאות על השולחן וברור שזה המפעל הכי טוב לכולם, כולם יוצאים מורווחים, עדיין יש כזאת מגבלה על המכסות ואנשים צריכים ללכת ולקמבן לעצמם את המכסה כדי להצליח להוסיף עוד שנה של התנדבות למען המדינה? איך זה יכול להיות?

בנוסף, אנחנו כל שנה צריכים לבוא לכאן להתווכח על התקציב. תשמעו, השנה, עת הבאתי לכאן בקשה להוסיף את עשרת מיליון השקלים העלובים האלה כדי לאפשר למפעל הזה להתקיים, אמרו לי כאן בוועדת הכספים: אולי תסגרי איזה דיל. כאילו אני צריכה לבוא כחברת כנסת ולסגור דיל פוליטי. המשמעות של זה היא שאני אצטרך לסתום את הפה כנראה על איזושהי העברת כספים מושחתת למקום אחר. זאת המשמעות. אני צריכה לסגור דיל כדי ששנת השירות יקבלו את התקציב שלהם? זה נשמע למישהו אמיתי שכך זה צריך להתנהל? באמת.

אני לא חושבת שהסיפור הזה של התקצוב צריך בכלל להתחלק בין שלושת המשרדים. אני חושבת שצריך לקבל החלטה. משרד האוצר הוא לא גזבר. הוא אחראי על מימוש המטרות הלאומיות של מדינת ישראל בצד הכספי שלהן. צריך לקבל כאן החלטה מה המטרה שלנו. אם המטרה שלנו היא להוציא כמה שיותר אנשים לשנת שירות ומכינות, כי אנחנו מבינים את התועלת לחברה הישראלית, אנחנו צריכים ללכת על מהלך שאומר שפותחים את המכסות ומי שרוצה להתנדב, בבקשה בוא. אנחנו בודקים מה התקציב הנדרש, מתקצבים את זה בבסיס התקציב ולא בהעברות תקציביות ו לא בשום קומבינה אחרת. בבסיס התקציב, כמו שצריך. אף גוף מפעיל לא צריך להיגרר כל השנה בלי לדעת כמה כסף יש לו כדי להפעיל את השנה. כך אי אפשר לעבוד. אי אפשר. אף אחד לא יכול לעבוד כך, בטח לא בעבודה כל כך חשובה כאשר מתנדבים ולפעמים חיי אדם תלויים בזה כי בסוף אם לא יבוא המתנדב, זה ייגרע מהפנימייה, מההוסטל, מהקשיש שלא מקבל את השירות של המתנדב הזה שעוזר לו, מבית הספר שמחכה למתנדבים. כך אי אפשר.

להחליט על מקור תקציבי אחד. מדובר בתקציבים מאוד מאוד קטנים, בשני המשרדים הגדולים ביותר במדינה, משרד החינוך ומשרד הביטחון. תקציבים מזעריים שהמשרדים האלה בכלל לא מרגישים אותם.

להחליט על זה חד משמעית. אני חושבת, רועי, שלשם כך גם עשינו את היום הזה. רצינו להסדיר את התנאים כדי שאנחנו לא נצטרך לחזור לכאן בכל פעם ובכל שנה כדי לדבר על הנושא הזה שוב. לפתור את זה אחת ולתמיד. להגיע למסקנות הנדרשות. אני מניחה שכולם כאן שותפים למטרה הזאת. לקבל החלטה כדי שהכסף יהיה בבסיס התקציב ובלי כל הבלגן אחר כך.

תודה רבה. בהחלט בתחילת הדברים של הדיון אמרתי שיש שתי מטרות שאנחנו רוצים לצאת עם תובנות לגביהן כאשר האחת היא כן בסיס תקציב או לא בסיס תקציב, והשנייה היא מנגנון הגידול.

התייחסות.

אני רכז הנוער העובד והלומד, גוף גדול בתקנה. אני אומר שאנחנו השגנו הישג. בשנת 2014 שי פירון מינה ועדה, בשנת 2015 נפתלי בנט קיבל את מסקנות הוועדה. ישבו בוועדה שלושת המשרדים, ישבו בוועדה נציגים של הגופים המשלחים המרכזיים במדינת ישראל. אני ממש מבקש ממך, רועי, לסמוך ידיך על דוח הוועדה. יש בו הגיון צרוף שהושג במאמץ גדול במספר ישיבות לא קטן שבא ואומר דבר מאוד פשוט והוא שאנחנו לא רוצים מה שנקרא לשנות את האופי של מפעל שנת השירות אגב דיוני תקציב. אנחנו רוצים ללכת עם האופי צריך להגיד השמרני. יש עוד מסלולים כמו מכינות, כמו שנות התנדבות, כמו שירות לאומי. מסלול שנת השירות, אנחנו רוצים לשמור אותו באיזשהו הגיון.

אני חושב שהשפה שנוצרה בוועדה היא שפה חשובה מאוד. הפרקטיקה של זה, נכון, היא כאובה ובמובן הזה אני מאוד מסכים עם חברת הכנסת סתיו שפיר. חסר כסף בתקצוב. אנחנו בקושי השגנו את 2017. אלמלא התערבות הנשיא, לא היינו משיגים את זה. אנחנו לא יודעים מה יקרה ב-2018. חסר לנו נכון להיום בבסיס התקציב סכום של כמעט 18 מיליון שקלים לשנת 2018. זה לא כסף גדול. אנחנו בתמורה באנו ואמרנו שלא נגדיל את המכסות מעבר לאותה תקרה של עשרה אחוזים כי הגידול האורגני הזה הוא גם טוב לנו כגופים. מי שאומר אחרת, לא מבין מה המשמעות.

זה ברור. תודה.

מנכ"ל מועצת ארגוני הנוער. נמצא כאן גם יוסי מלכה, יושב ראש ועדת שנת שירות אצלנו.

ברשותך, שלושה דברים. נושא אחד מתחבר גם לדברים שאמרה חברת הכנסת סתיו שפיר. הצורך בשטח הוא אדיר. אנחנו פוגשים בשנים האחרונות צורך אדיר. על כל מקום פנוי אחד, יש חמישה מתמודדים וזה עוד יכול להתגבר, במיוחד שיש פריצה חדשה מערי פריפריה של חבר'ה שרוצים להצטרף שזה בעצם החלום שלנו. שנים אנחנו עובדים שם. החבר'ה האלה אומרים שהם רוצים לקחת אחריות על הקהילה שלהם. כיום ארבעה אחוזים בלבד מהמועמדים לגיוס מגיעים משם. יש עוד 14 אחוזים שמגישים בקשה ואנחנו לא מקבלים וכל השאר אפילו לא נמצאים בתוך התהליך כי אין להם סיכוי.

לכן אני חושב שלכל הפחות אנחנו צריכים להתיישר על הקו של עד 15 אחוזים כמו המכינות הקדם צבאיות במכסות. המנגנון של בוא נפתח ובוא נראה אם החבר'ה רוצים להגיע. מערכת החינוך תומכת, החבר'ה הולכים וזה מעולה.

דבר שני הוא מנגנון ההקצאה למכסות. בעינינו זה דבר סופר חשוב. צריך לומר שיש לנו פער של כמעט עשרים אחוזים בין בסיס התקציב לתקציב. כך אי אפשר להתנהל. אנחנו בגירעון תמידי. פער של עשרים אחוזים. אתה מתחיל שנה ואתה גם לא יודע בשנה הבאה כמה מכסות יהיו לך. כלומר, אתה רוצה לעשות תכנית חומש לארגון הנוער, אתה מתבסס נגיד גם על השין-שינים ואתה לא יכול לזוז בדבר הזה ולא יכול להתקיים אתו.

דבר אחרון לגבי SRY. אנחנו כרגע יוצאים למחקר. כרגע מדובר על 5.9 מיליון שעות התנדבות בשנה שהשין-שינים נותנים. 3,000 מתנדבים. תשווה את זה נגיד לשכר מינימום או משהו כה – אנחנו מדברים על סכומי עתק. זאת אומרת, סדר גודל של 170 מיליון שקלים בתרומה, אנחנו מצליחים להעמיס כאן. זה מחקר רציני ומסודר שגם יראה את זה אפרופו התועלות הכלכליות למשק. כמובן שיש עוד הכנסות ממסים שהארגונים האלה נותנים וכולי. אפשר גם להראות עד כמה המפעל הזה הוא מפעל יצרני במובן הזה.

תודה. זה יפה לשין-שינים שיושבים כאן, כמה כסף אתם מכניסים.

מנכ"ל מרכז מעשה. ברשותכם, שלוש הערות. קודם כל, אני מברך על היום הזה. הנושא הזה הוא סופר חשוב במסר הציבורי שהוא מעביר. צריך לברך על כך שבזירה הזו שיודעת ימים מאוד קשים, זירת הפרלמנט הישראלי שעוברת ללא ספק ימים של מחלוקת עמוקה, יש כאן מפעל שזוכה לתמיכה מקיר לקיר. זה דבר נדיר במחוזותינו וצריך לברך על כך. אין כאן אופוזיציה ואין כאן קואליציה אלא יש כאן ראייה משותפת של מפעל שיש לו תרומה עצומה.

שלוש הערות. אני לגמרי מסכים שהמתווה שהוסכם עליו הוא המתווה הנכון לרגע זה בתנאים שהוכתבו. מה זה אומר בתנאים שהוכתבו? זה אומר שיש מגבלת תקציב ומה לעשות, יש מגבלת תקציב ולאור מגבלות התקציב צריך להתנהל בזהירות כדי לא לשחוק את התעריף.

יחד עם זאת, מגבלת תקציב היא דבר גמיש, היא דבר שנוגע במדיניות של שרים. אני מאוד הייתי שמח – שוב, אנחנו לא נפרוץ את גבולות המוסכם בהסכם כרגע – אם הגבולות האלה היו גמישים יותר ומתרחבים משום שמדובר במפעל שיש לו תרומה עצומה לא רק בהיבט של התרומה ושעות ההתנדבות והעובדה שרבים מהמפעלים החינוכיים והחברתיים בפריפריה נשענים על המתנדבים, אלא גם לאור העובדה – ואנחנו ארגון שעובד רק עם צעירים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית – צעיר שעובר – ואלה נתונים בדוקים וחבל שאין לנו זמן כי הייתי מציג אותם – שנת התנדבות, שנת שירות, מכינה קדם צבאית ארוכה או קצרה, עובר דרמה בחיים שלו. 52 אחוזים מהבוגרים שלנו בשנת שירות שמגיעים מפרופיל מוחלש, חלקם המכריע, עם נתוני פתיחה מאוד בעייתיים, מסיימים לימודים אקדמיים. 52 אחוזים. קבוצת ההשוואה שלנו על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 17 אחוזים. יש כאן מובהקות ברורה להשפעה. אנחנו מייצרים סוכני שינוי בפריפריה שיש להם תרומה עצומה לפריפריה. לכן יש כאן חשיבות.

אנחנו מקבלים את ההסכמות ואנחנו רק מבקשים לציין על השולחן שהיינו שמחים מאוד אם קצב הגידול היה יותר גדול.

נקודה שנייה היא התקציב. דיברו על זה אבל חשוב לי לומר. אי אפשר להתנהל בחוסר ודאות תקציבית שנה אחרי שנה. אם יש כאן הסכמה רחבה, צריך לעגן אותה באחת משתי דרכים. האחת, יש הסכם, אז שיואיל משרד הביטחון לחתום על ההסכם ולא לנהל ולמרוח משא ומתן שלוש שנים. יש הסכם, תחתום עליו, תייצר ודאות, נתכנס כולנו להסכמות של ההסכם למרות שאני אומר שאת חלקו אני לא אוהב. אנחנו משקיעים 38 אלף שקלים בכל שין-שין שלנו, התקצוב מדבר על פחות משלושים אלף שקלים אבל אני מוכן לחיות עם זה ואני חי עם זה בשלום.

יחד עם זאת, העובדה שכל שנה אנחנו צריכים להתנהל בחוסר ודאות, היא לא סבירה. אפשר או לעגן את זה בהסכם שכבר חותמים עליו ולא משאירים אותו באוויר או שמקבלים את הצעת החוק שלך אדוני היושב ראש יחד עם חברת הכנסת מירב בן ארי, כך כמו חוק המכינות, שיהיה בבקשה חוק שנת השירות. הוא מבטיח יציבות גם ברמת הגידול, הוא מבטיח יציבות ברמת התקציב.

נכון. אנחנו כן מסכימים שלשם צריך ללכת.

אני הייתי שמח מאוד אם זה היה מה שהיה קורה בסופו של דבר.

הדבר השלישי וכאן אני קורא לא רק לחברי הכנסת ולמשרדי הממשלה אלא אני גם קורא לחבריי בחברה האזרחית. מפעל השין-שינים התחיל כמו שהוא התחיל כחלק מהגשמה של תנועות הנוער והתנועה הקיבוצית. הכול נהדר. מדינת ישראל שינתה פניה. גם סדר היום שלה השתנה. אנחנו חייבים לעשות מאמץ קולקטיבי והרגולטור צריך לעזור לנו בעניין הזה. זה אומר גם משרד הביטחון ובעיקר משרד החינוך לגוון בצורה יותר משמעותית את מי שלוקח חלק בשנת השירות. חייבים לראות יותר צבעים בקרב המתנדבים, יותר צעירים מהפריפריה הגיאוגרפית חברתית. השיעור שלהם היום בעולם שנת השירות הוא לא מספיק. אני יודע שבתקנה החדשה יש שינויים שאמורים לעזור לנו לעשות את זה, אבל עדיין חברות וחברים, אני אומר שזאת מלאכה שלנו משום שיש כאן כלי שהוכח כבר, שהוא גם משנה את האישיות של הבן אדם וגם מייצר סוכני שינוי בפריפריה ולדעתי צריך בהסכמה לייצר כאן מנגנון שגם מגוון באופן משמעותי את מי שלוקח חלק במפעל הזה.

תודה רבה. התייחסויות קצרות.

קודם כל, אני מברך על היום הזה. אני חושב שהוא יום חשוב אבל בסוף צריך לדבר תכל'ס ולראות איך מקדמים את היום הזה ואיך הוא הופך להיות באמת ממשי ואופרטיבי. אני רוצה לציין כאן שבמדינת ישראל אין תקצוב לערכים. זה לא מדד שבאים ואומרים, או-קיי, אנחנו עכשיו רוצים להעלות את הערך של הערכים משמונה לתשע. אלה לא ציוני בגרות.

אני אומר לכם שגם הממשלה, כל הממשלות, והאוצר כך מתנהגים. לא מעניין אותם מה התרומה להכנסות של המדינה. אותם מעניינת ההוצאה ומה התקציב שצריך לתקצב. גם אם כל השין-שינים מביאים ביחד מיליארד שקלים למדינת ישראל ולקופה של המדינה – אתה תעשה את המחקר שלך לצורך העניין ואתה תביא את הנתונים – זה לא מעניין.

לכן המלחמה כאן, בגלל שזה לא משהו ממשי אלא זה משהו ערכי לטווח ארוך. ערכים בפוליטיקה, אתה יודע, אי אפשר למדוד אותם. אי אפשר לבוא ולקחת קולות. זה לא עובד כך.

אני אומר לכם את הדברים כמו שהם. הבת הרביעית שלי התקבלה עכשיו וכולם היו מבן שמן, כנות וכולי. עברתי את כל דרך הייסורים של כל אחד מהם, את כל סופי השבוע, את כל הבכי על כך שלא התקבלו לכאן וכן התקבלו לשם, את זה שהיא לא עם החברה שלה והיא לא עם החבר שלה וכל מה שאתם רוצים. אני מכיר את כל הסיפורים.

אתה יכול להגיד שמתחיל בבכי ומסתיים בחיוך.

בסוף הם מגיעים לצה"ל בוגרים יותר, כמעט כולם הולכים לפיקוד, לקצונה, בלי שצה"ל השקיע כמעט שקל אחד מתוך הצבא.

מה אנחנו רוצים? הפער הזה של הגיל בין 18 ל-19 בשנה הזאת מביא לא ילדים שגדלים בצבא אלא בני אדם שהם כבר תורמים מהיום הראשון שלהם בתוך המחלקה, בתוך הצבא, בתוך הגיבוש עצמו. זאת השקעה לטווח ארוך. כך צריך להסתכל על זה. אלה ערכים שחוזרים בחזרה למדינת ישראל.

אני מסתכל עליך כי את נציגת צה"ל היחידה שנמצאת כאן עם מדים ואת צריכה להעביר את המסר. אין לי שום טענות אליך.

לא סתם נציגה של צה"ל. אחראית על התקציבים.

אין לי שום טענות כלפיך אבל כששמעתי כאן את השיח הקטן של 10-12 מיליון שקלים, זה מצחיק אותי. במקום הזה בחמש דקות מעבירים פי מאה מהסכומים האלה ואת אפילו לא יודעת איך זה קורה. אנחנו כבר בנובמבר והנה, זה מגיע וכל מה שצריך לעשות זה שאין רזרבות עד שלא מתקצבים את שנת השירות ואת המכינות. זה צריך להיות עניין של אופוזיציה וקואליציה. יש כאן בתוך השיח הזה שני חברי כנסת מסיעת כולנו וגם שר האוצר הוא משם. זה המסר שצריך לעבור. זה הדבר היחידי שעובד כאן.

מה זה ערכים. ערכים הם שעל דבר כזה מפילים ממשלה. על דבר כזה לא מפילים ממשלה. זה ערך. על זה אתה נלחם עד הסוף. יפילו על דברים אחרים ולא על זה.

אני קודם כל רוצה לברך על היום, לברך את כל השין-שינים שהתקבלו ואלה שלא התקבלו, אני מקווה שיתקבלו ואני רוצה להבין דבר אחד. בעוד אלף תקנים אתם משנים כאן מציאות של מאות נערים ואלפי נערים שיכולים לקבל טיפול ישיר ואחר כך תקבלו את כולם מפקדים. למה לא לעשות זאת? הוויכוח שלי עם גנץ היה שהוא צריך אותם עכשיו. זה נוער איכותי. אני אומר, בסדר, תקבל אותם הרבה יותר איכותיים בעוד שנה. זה הוויכוח מבחינת הגיוס והתקנים ומבחינת הכספים, זאת עבודה שלנו כאן בוועדת הכספים.

כן. על זה נדבר עוד מעט.

תבינו פרופורציות של מה זה עשרה מיליון שקלים שאתם מחפשים. אורן חזן ונאוה בוקר קיבלו בדילים פוליטיים בערב התקציב עשרים מיליון שקלים ביחד לחלוקה לאן שהם רוצים בלי מטרה. תבינו את הפרופורציות של הדיון.

אולי מישהו יאיר את עינינו ויאמר מהו התקציב של השירות הלאומי.

אלה שלושים אלף כפול 18 אלף תקנים. 450 מיליון שקלים.

יש פה סכנה אחת. ברגע שהרבה נערים לא מתקבלים בגלל היעדר תקנים, אחרים לא יבואו אחריהם. בלי כוונה אתם יכולים להפיל את המפעל הזה כי אנשים לא התקבלו.

אני רוצה לומר שיש לי הערכה אדירה לשירות הלאומי. זה דבר אדיר וחייבים לשמור אותו ולשאת אותו על כפיים. אבל מדובר כאן על שנת שירות במקום שירות צבאי.

במקום?

לא.

את מדברת על השירות הלאומי.

על השירות הלאומי. התחלתי עם השירות הלאומי. שמנו 400 ומשהו מיליון שקלים למול עינינו.

עכשיו אני באה לדיון שלנו. דרך אגב, יש לנו בסביבות חמישים אחוזים שאינם משרתים מסיבות כאלו ואחרות. זאת אומרת, אנחנו מדברים כאן על נוער שלא רק שרוצה לשרת שירות מלא משמעותי, קשה, לאומי, אתגרי והתנדבותי אלא מוכן עוד לפני השירות המלא – שכמו שאמרנו, חמישים אחוזים בכלל לא עושים אותו ומתוך החמישים אחוזים האחרים עושים שנה במקום – בנוסף לשנתיים ומשהו של גברים ובערך שנתיים של נשים, מוכנים עוד שנה של התנדבות. הרי זה דבר בלתי רגיל. צריך לתפוס על מה אנחנו מדברים. יש כאן נוער שבמקום למצוא תירוצים מדוע לא ללכת לשרת ובמקום לשרת רק שנה, הוא מוכן להקדיש עוד שנה של התנדבות למדינה שלנו. אנחנו צריכים לשאת אותו על כפיים. אני לא מבינה איך בכלל מתווכחים כאן על הצורך בתקצוב ולדעתי בחוק שיעגן כי אני לא רוצה להעלות בדעתי אבל אני גם לא בטוחה שזה רחוק מן המציאות שיש כאלה שחושבים שאולי אותו נוער נפלא, שבעבר היה מגיע מהנוער העובד, אבל היום הוא מגיע מכל חלקי החברה, אולי יש כאלה ששמים אותו באיזשהו צד פוליטי ולכן אולי. אני לא רוצה לחשוב את זה, אבל זה לא רחוק מן המציאות.

לא. כרגע לא נראה לי שזה הסיפור. יש כאן תמיכה מכל הקצוות.

כרגע בוודאי שלא.

גם שר החינוך שידבר היום, הנושא חשוב לו.

גם לי קל היום כאן לדבר אבל הרבה יותר קשה לשבת באותם מקומות בהם מקבלים החלטות ולשים את הכסף מאחורי המלים. אם מישהו באמת חושב שהשירות הזה, כמו שכולנו מסכימים, הוא יוצא דופן, שאין כמוהו, שיש לתת הערכה בלתי רגילה לצעירים – יושבת כאן לפחות צעירה אחת שאני מכירה אותה מאז היא נולדה, נעה כסיף שאני יודעת איזה חיים היו לה. באמת חיים נוחים והיא בחרה ללכת להתנדבות ולשירות משמעותי וכולם כאלה. יש כאלה שהיו להם חיים יותר נוחים ופחות נוחים, אבל כולם באמת עם הרוח ההתנדבותית, הרוח הציונית? כן, אני מדברת על ציונות. הרוח הציונות נושבת באפם.

לכן, מעבר למילים, מעבר להערכה, מעבר לכך שכולנו מסכימים שזה נוער נפלא וצריך לטפח אותו ולהגדיל את מספר המתנדבים ולא לחסום אותם אלא להפך, לפתוח שורות – אני מצפה שבאמת ישימו את הכסף ויהיו תקציבים ויפסיקו לחזר על הפתחים.

תודה. חבר הכנסת דב חנין.

תודה אדוני. ברכות על היום הזה. אני רוצה להמשיך את דבריה של חברת הכנסת יעל גרמן. שנות השירות הן באמת תרומה מדהימה לחברה. המספרים נמצאים לפנינו. 400 אלף ילדים שנהנים מהמערכת, מיליוני שעות התנדבות בשנה. זה מספר מדהים וזו תרומה אדירה לחברה וזו תרומה עצומה למתנדבים.

אבל אנחנו צריכים גם להגיד לעצמנו ביושר שבמצב הנוכחי המפעל הזה הוא בן חורג במערכת. המספרים נמצאים כאן לפנינו. כשאנחנו רואים שהתקציב למתנדב בשנת שירות הוא בערך חצי ממה שיש למי שהולך לשירות לאומי או למי שהולך למכינה, זה אומר שהוא בן חורג.

אני בעד מכינות, אני בעד שירות לאומי ואני בעד לפתח את המערכות האלה לגמרי, אבל אם אנחנו רוצים לתת גיבוי לשנות השירות, אנחנו צריכים לתת תקצוב לכל מתנדב שיהיה הוגן וראוי. לכך צריך להוסיף גם את הרצון להרחיב את המערכת הזאת עוד יותר.

אני לא מכיר את המספרים שדיבר עליהם חבר הכנסת ילין אבל אם הם נכונים, יש כאן תופעה מדאיגה. אם יש כל כך הרבה כאלה שרוצים להתנדב לשנות שירות ולא יכולים להגיע לשם, זה באמת חבל. מישהו פשוט לא רואה את התמונה הגדולה ולא נמצא בכיוון הנכון.

תודה רבה. אנחנו צריכים להתכנס לסיכום. אנחנו עוד בתחילתו של היום הזה. תכף אני אציע איזשהו סיכום. במפגש עם שר החינוך ועם סגן שר הביטחון אתם בוודאי תדברו ושם נעלה את הדברים האלה. רצינו כאן לחדד את העניין התקציבי.

מיכל, משפט ואני אציע איך מתקדמים הלאה כי באנו לכאן לטעמים פרקטיים ולא רק כדי לחבק אתכם. אני מקווה שאתם מרגישים מחובקים אבל זאת לא המטרה היחידה של האירוע.

משפט קצר. בדיוק נפגשתי עם קבוצה של תלמידי כיתה י"ב מהכפר הירוק לקראת שנת שירות, ממש לפני חודש, ומישהי שהיא מדריכה בתנועת נוער שאלה למה שנת שירות. היא אמרה שהיא כבר שלוש שנים מדריכה. היא פעילה בתנועה כלשהי. אמרתי לה שאלה שני דברים. דבר ראשון, שהיא תהיה שונה. היא לא מתחילה מאפס אלא היא לוקחת את כל מה שהיא כבר צברה בחייה עד כה, את כל הניסיון שלה, את כל הבשלות שלה ומביאה אותם לידי מימוש בצורה הטובה ביותר. גם היציאה מהבית, השנה הזאת שאתה מתמקד כמעט אך ורק במשימה בחברה הישראלית שהיא מדהימה. אני עשיתי את שנת השירות שלי בחוות הכשרה של הנוער העובד והלומד. אני חושבת שאת הכלים שהשנה הזאת נתנה לי, אי אפשר בכלל למדוד את זה בשום צורה שאנחנו מכירים.

זה שבסופו של דבר לא מתקצבים את זה, זה כל כך לא הגיוני מכל זווית שלא מסתכלים עליה. אפילו בשורה הכי תחתונה התקציבית, שמשרד האוצר נוטה להסתכל עליה, כל אדם שעושה שנת שירות, ערכו בחברה הישראלית כאזרח בוגר, זה ממש משדרג אותו באלפי מונים. האנשים שהשין-שינים מתנדבים ופועלים בקרבתם, גם השין-שינים עצמם ומה שזה עושה להם, אני חושבת שזה סופר קריטי. אני מקווה שיצאו תוצאות פרקטיות מהיום הזה.

אני רוצה לתקן את דבריו של חבר הכנסת חנין במשפט. מה שמוצג על הלוח ובדפים, מה שהיה לפני הוועדה. הוועדה הסדירה את התקצוב. אנחנו מבקשים לדבוק בהסדרה הזאת ואנחנו גם מתנגדים בצורה נחרצת לחוק. הוועדה ישבה במשך שנה שלמה ואנחנו רוצים לדבוק בהסדרה הזאת.

אני אומר כרגע את עמדתי אבל אנחנו עוד נקיים על זה דיון. לדעתי צריך להשוות את מעמד שנת השירות למעמד המכינות ואנחנו נצטרך לקדם חקיקה להגדרה. התחלנו להתעסק בנושא הזה. אני יודע את התנגדות התנועות הכחולות אבל אני לא מסכים אתכם. צריך לייצר כאן כי גם אם התקציב הוא נמוך, אם התקציב יגדל בהדרגה, כי תמיד אפשר להגיד בוא נשים וגם אפשר לשים מאה מיליון שקלים ומאתיים מיליון שקלים - - -

יש עשרה מיליארד עודפי גבייה ממסים.

לא. זאת דמגוגיה כי במדינת ישראל יש עוד הרבה דברים שאנחנו רוצים לעשות עם הכסף הזה.

התקציב למתנדב לשנת שירות ומכינה, הוא זהה.

בסדר, אבל האופק והיכולת לתכנן.

הוודאות.

הוודאות. יש לנו עוד הרבה דברים שאנחנו עושים עם הכסף בבלתי פורמלי, תכנית חוג לכל ילד שאנחנו דוחפים תקופה ארוכה וחשובה. אנחנו בכלל הגדלנו מאוד את ההשקעה בחינוך הבלתי פורמלי וזה לא נגמר כמובן רק בשנת שירות. לכן בואו נשים את הדברים על דיוקם. יש הרבה מה לעשות עם הכסף.

אבל, ראשית, אנחנו בוודאי רוצים להשוות איזשהו סטטוס בין המכינות לשנת השירות כי על זה אין ויכוח ובעיקר רוצים לייצר כאן יציבות, ודאות ואיזשהו מנגנון גידול. לכן בעיני יש שני אתגרים. האחד, לגבי החוק עוד נדבר. אני חושב שצריך להסדיר את זה כי כן צריך לייצר ודאות. אי אפשר שזה יהיה תלוי לחץ פוליטי רגעי בנקודה רגעית.

הוועדה קבעה מנגנון לוודאות הזאת.

בסדר, אבל מנגנון הזה לא התקבל.

לא, הוא התקבל.

הוא לא התקבל.

בימים אלה התקנה מתוקנת. תוך כמה ימים התקנה מתוקנת.

אני מזמין אתכם לעשות עבודה עד שעה 2:00 כי אנחנו מתקדמים. אם בשעה 2:00 שר החינוך וסגן שר הביטחון יצהירו שמתקדמים עם מנגנון, הם יכולים לדבר עליו. השיטה שמשרדים מתחמקים ואז באים לאוצר ואומרים שלא נותנים את חלקם, לא מסכימים, וגם תיארה את זה יפה קודם נעה. משרד הביטחון יכול לדבר על תקנים עד מחר והוא לא מוכן לתקצב את זה, אז מה עשינו? משרד החינוך אומר שהוא שם תקציב, חלק מהתקציב, ואז באים לאוצר. זאת לא שיטה שאפשר לעבוד בה. האוצר הוא לא שפכטל. זה לא לכסות בורות כל שנה ושנה. אם יש מנגנון ובונים תקציב, האוצר הוא לא משרד הוצאה, הוא לא מוציא כסף כי עכשיו שנת שירות זה דבר חשוב. משרד החינוך הוא האבא של שנת השירות והוא אומר שהוא רוצה לא אלפיים אלא הוא רוצה 5,000. אני לא נכנס למספרים.

יוצא שאין הסכמה או הסכמה שלכאורה מציגים כאן התנועות הכחולות שהגיעו אליה ועובדה שלא מיישמים אותה כי משרד הביטחון כרגע מתנער ממנה. הוא לא מוכן להגיד שהוא כל שנה מגדיל ושם את חלקו.

דיברתי על הסכמה במנגנון הגידול.

אני אזכיר מה שנאמר בפתח הדברים. לאור הנתונים שר הביטחון והמנכ"ל מראים כוונה ורצון.

אני בעד.

גברתי, שלוש שנים הם מראים כוונה.

שי, תודה. אנחנו מאוד מכבדים את שר הביטחון, את סגנו ואת המנכ"ל.

שלוש שנים מראים כוונה.

אגב, אני מייצג את תנועות הנוער ולא את התנועות הכחולות.

אני יודע. אנחנו עדיין לא צריכים להסכים אתכם.

נכון. לא חייבים להסכים.

אני אומר שאנחנו לא רוצים להגיע לאירוע שנה שעברה. לכן בבקשה, אתם יודעים להפעיל לחץ ציבורי ופוליטי. אני אישית מציע לכם להתאמץ כך שזה יסתכם בשעה 2:00 היום. תגיעו למצב שבו מצהירים משרדי הביטחון והחינוך שהמנגנון מאומץ, שאנחנו יודעים להגיד, ואז בתקציב 2019 יבואו משרדי הביטחון והחינוך ויאמרו מה התקציב שהם מקצים לעניין הזה, זה ייכנס לבסיס התקציב ובא לציון גואל, לא צריך חוק ולא צריך כלום.

לכן היעד שלנו הוא שבתקציב הבא, תקציב 2019 שאנחנו מתחילים לעבוד עליו עכשיו, תהיה הגדרה ברורה שכוללת גם בבסיס התקציב את התקצוב לשנת השירות וגם מנגנון גידול. לגבי המקורות, המשרדים האלה יודעים לדרוש ולהקצות לזה את המשאבים. אלה לא סכומים דרמטיים. אז לא יצטרכו חוק.

אני מזמין אתכם שהם יצהירו על כך. אתם מוזמנים להשפיע על הנאומים של שר החינוך וסגן שר הביטחון.

אנחנו נמשיך ללוות את העניין הזה כדי להגיע ליעד שהגדרנו כאן.

היום הזה עוד ארוך. אני מתנצל שלא היה מספיק זמן לכולם לדבר אבל לוח הזמנים של הוועדה היום הוא צפוף.

תודה רבה לכל מי שהגיע. ניפגש בהמשך היום.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.