ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-01OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 833

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י' בחשון התשע"ח (30 באוקטובר 2017), שעה 12:35

1. תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים - CRS), התשע"ז- 2017

2. הליך בחירת בעלי תפקידים בכירים בכנסת באמצעות ועדות איתור, על פי סעיף 41 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959 – בקשת מנכ"ל הכנסת מר אלברט סחרוביץ

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי לוי

משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר

פרידה ישראלי - רו"ח, המשנה לממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר

טליה דולן גדיש - עו"ד, היועצת המשפטית, מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר

עאסי קוסאי - רו"ח, מנהל תחום מיסוי בינלאומי, משרד האוצר

אהוד מוריה - עו"ד, מנהל מחלקת חקיקה, רשות שוק ההון, משרד האוצר

יצחק עירון - רו"ח, מרכז בכיר, מיסים, משרד האוצר

גל דרעי - עו"ד, מחלקת חקיקה, רשות שוק ההון, משרד האוצר

רונן ניסים - בנק ישראל

משה פרל - מנכ"ל איגוד הבנקים

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

עמיר פרנקל - עו"ד, איגוד הבנקים

יוני ירמיהו - עו"ד, בנק לאומי, איגוד הבנקים

לוני בכר - עו"ד, מייצג את התאחדות חברות ביטוח חיים ואת איגוד הבנקים

מיקי טמיר - עו"ד, איגוד הבנקים

עמיר פרנקל - בנק דיסקונט

ערן פאר - מנהל יחידת הרגולציה, בנק הפועלים

אריה בנינו - מנהל סניף, בנק הפועלים

אליהו מאיר - מנהל תחום CRS, בנק הפועלים

יהודה גנדלרנד - איגוד הגמ"חים

איתן צחור - מנהיגות אזרחית

רות פרמינגר - עו"ד, עמותת IFHC

דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים

טל אלוביץ - שדלנ/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד הבנקים, איגוד חברות הביטוח בישראל, בנק הפועלים

שגית אפיק

אייל לב ארי

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

1. תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים - CRS), התשע"ז- 2017

אני פותח את הישיבה. על סדר היום תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים - CRS), התשע"ח- 2017.

אני רוצה להקדים ולומר שיש דברים שאני מרגיש אחריות ממלכתית ואני לא שלם עם זה. מדינת ישראל חתמה על הסכמים עם ארצות הברית ועכשיו היא חתמה עם תשעים מדינות. אני רוצה שתדעו שבסופו של דבר יש לי אחריות גם כלפיכם לגבי ההסכמים שאתם חותמים אבל יש לי אחריות גם כלפי האזרחים וגם כלפי המוסדות הפיננסיים. בסופו של דבר זה מערים עליהם הרבה מאוד קשיים. די לנו במה שהיה לי עם הפטקא האמריקאי. רבים אמרו לי לא לאשר את זה מסיבות ענייניות, אגב, גם בתוך הממשלה אבל אישרנו את זה. אישרנו את זה עם המגבלות שקבענו וכולי אבל אישרנו את ההסכם הזה.

אני רוצה שתדעו שזה לא קל. לי זה לא קל. הסיפור הזה, אנחנו נדון בו, נגיע למסקנה וכנראה נצביע ונאשר את זה כך או אחרת אחרי שאולי נשנה דברים, נוסיף דברים ונוריד. אבל תדעו שיש ביקורת קשה על העניין דווקא מגופים ממסדיים וגם מאזרחים.

לאחר ההקדמה הלא סימפטית הזאת, אני מאפשר לכם להציג את התקנות.

אנחנו למעשה התחייבנו לקדם את החקיקה הזאת שלמעשה מאפשרת לכל המדינות להילחם בהון הלא מדווח ולצערנו יש הרבה מאוד הון לא מדווח מעבר לים וזה ביחס לכל המדינות. תושבי גרמניה יכולים להפקיד בצרפת, הצרפתים יכולים להפקיד בשוויץ וכן הלאה וכן הלאה. אם כל מדינה משתפת פעולה בהעברת מידע – דיגיטלי, אוטומטי, פיננסי – זה מאפשר למדינת התושבות לברר את ההון הזה ולגבות את מיסי האמת. אם כל מדינה תגבה את מיסי האמת שלה, אין ספק שכל המדינות יצליחו יותר.

לפרויקט הזה של ה-CRS שהוא דומה במהותו לפרויקט פטקא, כל המדינות, כמעט כולן כבר העבירו את החקיקות שלהן. היום יש שמונה מדינות שטרם השלימו את כל החקיקה וישראל היא בקטגוריה שהשלימה חקיקה ראשית אך לא השלימה חקיקת משנה. בתוך המדינות האלה אנחנו רואים את קטאר, את ערב הסעודית.

מה זה השלימה חקיקה?

השלימה חקיקה ראשית. עכשיו באים עם התקנות.

שיהיה ביחד עם ה-פטקא.

אנחנו עכשיו מדברים בתקנות.

זאת בעצם הייתה החקיקה של ה-פטקא.

זאת החקיקה המשלימה. עכשיו אנחנו דנים בחקיקת משנה משלימה.

אתה לא יודע במה זכיתם שיש לכם את הוועדה הזאת. אני פשוט לא יודע.

אנחנו נמצאים בקבוצת מדינות של איים כמו ארובה, איי מקלט.

תקנות המשנה עליהן אנחנו מדברים עכשיו.

כן. לכן אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה לאשר.

אמרת קודם קטאר?

אמרתי שהמדינות שלא סיימו את החקיקה, בין היתר אלה קטאר, ערב הסעודית, סנט מרטין, טובגו, ארובה, דומיניקנה.

לא אכפת לי להיות כמו קטאר. ערב הסעודית, גם לא רע.

יש עוד מדינות. אני אומר שאנחנו נמצאים ברשימה באמת לא מחמיאה. המדינות כבר מתארגנות.

מתוך 102 מדינות.

כמה לא השלימו?

שמונה.

שמונה מדינות. רק לשם הסטטיסטיקה. בשלב הראשוני, בספטמבר 2017, השנה הזאת, כבר העבירו אינפורמציה משהו כמו קרוב לשישים מדינות. אנחנו בגל השני אמורים להעביר בספטמבר 2018. זה הגל האחרון שמתאפשר לצורך העניין. מכיוון שיש כאן גם את החברים מאיגוד הבנקים ולבנקים גם יש היערכות שנדרשת מצדם, צריך כמה שיותר מהר לאשר את החקיקה הזאת ואז נוכל לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים.

זאת אומרת, אם יש בנק, נניח מרכנתיל או לאומי או מזרחי, סתם דוגמה, מכאן ואילך, אם יש אצלם אנשים שיש להם איזושהי זיקה למדינות חוץ לארץ - - -

אם הם תושבים של מדינה אחרת.

כן. אנחנו כנראה מדברים על מאות אלפים או על מיליון.

תושבים זרים.

לא תושבים זרים. הם אי שם באמצע. הם יצטרכו לדווח מהשקל הראשון.

יצטרכו לדווח עליהם.

מהשקל הראשון. אנחנו מדינה קולטת עלייה, אנחנו אנשים שאומרים ליהודים בכל העולם שיבואו לארץ.

אבל הם לא באים לארץ.

הם באים לארץ. הם כאן. על מי מדובר?

על תושבי חוץ.

אם הם תושבי ישראל שעלו לארץ, הם לא במגרש.

על מי מדובר?

הכסף עלה לארץ. הם נשארו בחוץ לארץ.

על מי מדובר? על מי צריך לדווח?

על תושבי חוץ. תושבי חוץ שיש שלהם חשבונות בנק בישראל.

מה זה תושבי חוץ?

אלה שמרכז חייהם בחוץ לארץ.

אני עליתי לארץ, אני נוסע הרבה פעמים לארצות הברית. אני יכול להגיד את זה על עצמי כי אף פעם לא נסעתי. המקום היחיד אליו אני נוסע הוא אילת. אני עליתי לארץ אבל אני לא ויתרתי על האזרחות האמריקאית או לא ויתרתי על האזרחות הקטארית. מה אז? צריך לדווח עלי?

לא.

לא. לגבי ארצות הברית, האזרחות היא מבחן.

תגידו לי על מי אנחנו מדברים.

על תושבי חוץ.

מה זה תושבי חוץ?

לא על העולה החדש. על תושב חוץ.

אבל אני לא ויתרתי על האזרחות הצרפתית שלי.

אזרחות רלוונטית רק לגבי ארצות הברית.

האזרחות היא לא פקטור.

האזרחות היא לא מבחן. קביעת התושבות, חוץ מארצות הברית, את זה כבר עברנו. ביתר המדינות האזרחות היא לא פקטור.

חוקי המס מדברים על תושבות ולא על אזרחות.

מדברים על תושבים ולא על אזרחות. לכן, אם נשארת עם אזרחות צרפתית ועלית לארץ, ברגע שעלית לארץ ואתה תושב ישראל, נגמר הדיון. לא צריך להעביר עליך שום דבר.

אולי הצרפתים יעבירו אליך כי מבחינתם אתה תושב חוץ.

מה תעשו אתי שעליתי מאנגליה ואצלכם רשום שאני גם אזרח אנגלי? מה תעשו אתי?

אני חושב שאתה נגעת בנקודה מאוד מאוד משמעותית.

מה זה נגעתי? אני כבר עברתי את זה. אתם, הבנקים, חבל על הזמן. רק הם אומרים איזו מילה ואתם כבר מרחיבים את זה. אתם מפחדים.

נכון, משלוש סיבות.

קודם כל, תשובה לשאלה שלי. אני אזרח אנגלי. עליתי לארץ אבל לא ויתרתי על האזרחות האנגלית וכשהפקיד בבנק שאל אותי למה לא ויתרתי על האזרחות האנגלית, אמרתי לו שיכול להיות שלא ימצא חן בעיני ולא יהיה לי חינוך טוב לילדים או שלא תהיה לי פרנסה, אני חוזר לאנגליה. כך אני עונה לפקיד. מה הדין שלי?

זאת שאלה משפטית ולכן אני מעדיף שעורך דין לוני בכר יסביר כדי להיות מדויק.

הדבר הכי נורא מבחינתי זה הייעוץ המשפטי של הבנקים.

אני מייצג את איגוד הבנקים ואת התאחדות חברות הביטוח. כאשר מדובר בתושב של מדינת ישראל, גם אם הוא עלה ממדינה אחרת ויש לו שלוש אזרחויות אחרות, זה לא משנה, הוא לא ידווח. השאלה היא מה התשובות שלו במקרה קצה. זאת יכולה להיות השאלה.

אתה שמעת את השאלה שלי למר פרל?

כן.

שאל אותי הפקיד למה יש לי אזרחות אנגלית ואמרתי לו כי אני מנסה. אני מחכה לראות אם אין לי בעיות עם חינוך, עם פרנסה וכולי.

זאת לא סיבה לדווח.

אז אתם לא מדווחים.

אנחנו מחכים לתקנות.

לפי מה שהציג משה אשר, פרידה ישראלי ואחרים.

לפי הסיפור שסיפרת, הוא לא אמור להיות מדווח.

אבל יש כאן אבל גדול כי אתה עלית על בעיה.

אני אגיד לך למה אני שואל. אני מפחד מכם, מהבנקים. כשהיה עם ה-פטקא האמריקאית והגענו להסכמות, עדיין היו בעיות עם הבנקים והיה נראה לי – אולי אני טועה, יכול להיות שאני טועה ואני אומר את זה במסגרת דיון ולא במסגרת הסכמות – שאתם מפחדים מאוד בעניין הזה. אתם פוחדים גם מחוץ לארץ וגם מכאן. אתם פוחדים שתקבלו עונשים שיגרמו לכם נזק ואז הראשון שסובל, זה הלקוח. יש לי דוגמאות כאלה. אני עמדתי בקשר עם בנקים על כל מיני דברים שהיו סיכומים לגביהם. נכנסתי לבנק – לא אומר את שמו כי זה כבר לשון הרע ואני בחודש חשון לא מדבר לשון רע – והמנהלת של הסניף שאלה אותי: המקרה הזה שיש לי כאן, זה גם שייך ל-פטקא? ואני מסתכל ואני אומר, לא. למה את שואלת? מה בדיוק הבעיה? הרי יש כללים וגם פרסמו את הכללים, המפקחת על הבנקים פרסמה, בנק ישראל פרסם ומשרד האוצר. היא אומרת: אנחנו מפחדים. סגרו חשבונות. שלא תהיה טעות, אדם מבחוץ שומע שסגרו חשבונות, לא נורא, סגרו חשבונות, יפתחו אחרים, אבל סגרו חשבונות לפעמים, פעמים רבות, זה הרבה כסף שנתקע בחשבון ולא יכולים להוציא אותו כי מחכים לראות מה יהיה. חז"ל אומרים שמי שנכווה ברותחין, נזהר בפושרין. נכווינו ב-פטקא האמריקאית ועכשיו תגידו את האמת. תגידו כאן את האמת.

אדוני, זאת נקודה מאוד משמעותית ואנחנו צופים שרמת החיכוך – אגב, להבדיל מה-פטקא – ביישום של התקנות האלה תהיה מאוד מאוד משמעותית משלוש סיבות. קודם כל, צריך להבין, כפי שאמר משה אשר, שמדובר כבר עכשיו בסיבוב הראשון על למעלה מתשעים מדינות. ב-פטקא דיווחנו רק למדינה אחת, ארצות הברית.

שנית, צריך להבין שישראל היא שונה מחלק גדול מהמדינות. אין מה לעשות, אנחנו מדינת עלייה ואני לא יודע כמה אני רוצה להיכנס כאן לפרטים אבל לפעמים יש תקופות שונות ואווירות שונות. יכול להיות שבנסיבות מסוימות יהודי שגר בצרפת רוצה לקנות דירה בנתניה והוא פותח חשבון בנק כדי לשלם את המשכנתא וכל החשבון הזה עוברים בו 3,000 שקלים. ב-פטקא לא היו מדווחים עליו וכאן יצטרכו לדווח עליו.

למה זה שונה מה-פטקא האמריקאית? רגע, אני יכול להגיד פטקא והכוונה היא אמריקאית?

כן.

למה זה לא נקרא פטקא?

כי זה CRS. כאן כל המדינות מדווחות לכל המדינות. קח את ה-פטקא ותכפיל אותה במאה. זאת מערכת אדירה. לכן נכון בהחלט לשקול להעלות את הרף אבל אני רוצה להסביר משהו שאתה רמזת עליו. כאן רמת החיכוך עם האזרח, אני לא אומר שלנו אין מטרה תפעולית ואנחנו מאוד היינו רוצים לצמצם דיווחים כאלה, אבל מה שאתה תיארת הוא מאוד מאוד נכון. משום שאם אני אאתר לפי האינדיקטורים שבתקנות שמישהו מסר כתובת בצרפת או למישהו יש חשבון, אני אצטרך להוציא לו מכתב ולהגיד לו שיש לי אינדיקציה שאתה תושב זר, בוא תסביר לי. מיליון אזרחים יצטרכו לבוא לסניף ולתת ניירות ולהסביר הסברים. אגב, חלקם יאמרו שהם לא רוצים לענות לי.

מה זה מיליון אזרחים?

אנחנו מעריכים שהתהליך שצריך לאתר את האנשים שיש להם פוטנציאל של הגדרת תושבות הוא מגיע למיליון רק במערכת הבנקאית, וכפי שאמר עורך דין בכר, כאן מדובר במהלך שיצטרך לעבור גם את המערכת הביטוחית. כלומר, יש כאן מסה אדירה. אני לא רוצה להגיע לחיכוך מיותר.

זאת לא סיבה טובה. אז מה אם מדובר במסה? גם הם לא ישתפו אתנו פעולה. זאת לא סיבה מספקת.

רוב המדינות כבר עברו את זה. למה שאנחנו לא נעבור?

אני לא מתווכח עם התקנות. אולי לא הסברתי את עצמי. אנחנו משתפים פעולה עם התקנות, אנחנו מבינים את התקנות, אנחנו מזדהים לחלוטין עם הצורך להעביר אותן מהר. אנחנו חושבים שאם אפשר לעשות את זה, כמו למשל ב-פטקא, ולקבוע סף שמי שיש לו פחות מחמישים אלף דולר בחשבון, אין צורך לדווח עליו.

צריך לשקול את זה ברצינות ולצמצם את הקבוצה. כך זה נהנה וזה אינו חסר. מי שיש לו 3,000 שקלים, אני לא בטוח שיש סיבה לדווח עליו וליצור את החיכוך הזה ולהתחיל להתכתש אתו והוא יתבע אותי ואני סוגר לו את החשבון ואני לא יודע איך לעשות איך זה וכולי וכולי.

אם יש תקנות, הוא לא יתבע.

עשינו את זה ב-פטקא ואפשר לעשות את זה גם כאן. אגב, בכל מקרה, מדובר בהיקפים כאלה אדירים – אני מניח שנגיע לזה בדיון – שנצטרך הרבה מאוד זמן ליישם את זה, אבל רמת החיכוך עם האזרחים זה נושא מזו'רי שכדאי מאוד לצמצם אותה. אני מציע פשוט לקבוע סף, כמו שקבעתם ב-פטקא, שממנו ומטה לא נצטרך לעשות את הדיווח.

תודה רבה. עוד משהו?

אחר כך אני אגיע לנושא היישום.

כן. אנחנו נעבור סעיף-סעיף. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס כללית לעניין?

בנק הפועלים. הבעיה שלנו היא לא האם אנחנו נדווח או לא. אנחנו נדווח על כל מי שצריך לדווח עליו. הבעיה היא שאני צריך לקרוא לבן אדם לסניף, אם יש לו אזרחות כפולה, כדי שיוכיח לי שהוא לא תושב חוץ, שלא חייבים לדווח עליו.

איפה כתוב אזרחות כפולה?

לקרוא לו לסניף, זה החיכוך האמיתי. חלק גדול מהאנשים שנקרא להם לסניף, לא צריכים לדווח.

אני מבקש לאפשר לאנשים לדבר. אנחנו נעבור סעיף-סעיף ונראה האם הוא צודק או לא צודק.

רשות המסים הגדירה מושג שנקרא תושבות מס. המושג הזה לא ברור לנו ואין לנו מושג איך לטפל בו. אנחנו נקרא לכל מי שעולה אצלנו במחשב שיש חשד, אינדיקציה, שיש לו יכולת או הוא יכול להיות תושב מס ואז נצטרך לקרוא לו כדי שיוכיח שהוא בסדר. אם נחשוב שהוא בסדר, לא נדווח עליו. תהיה בעיה, נדווח עליו.

בסדר או לא בסדר, זה רק אם הוא תושב או לא תושב.

נכון. צריך לברר את העניין הזה.

בסדר. לא מדברים על עבריינים.

נכון. הבעיה היא שגם אם מי שיש לו בחשבון אלף שקלים, חשבון חובה, אלפיים שקלים, צריך לראות את כולם ולא כמו ב-פטקא שם דובר על חמישים אלף דולר. אם נוריד את הרף למשל לחמישים אלף, שמונים אחוזים מהאנשים לא רלוונטיים ובכלל לא נקרא להם. המיליון אנשים ירדו מיד למאתיים אלף, ברגע שנשים את הרף על חמישים אלף כמו ב-פטקא. אני לא חושב שרשות המסים רוצה לדווח על מישהו שיש לו אלף שקלים בחשבון וזאת לא המטרה.

אבל הם אומרים שזה לא ה-פטקא. הם אומרים שזה דבר אחר. ה-CRS , אתה בקשר עם תשעים מדינות.

איפה אתה עושה את ההבדל. הרי עשו הסכם עם תשעים מדינות, עם ה-OECD. תעזוב את ה-פטקא. ה-פטקא הוא הסכם שנעשה עם ארצות הברית, וגם זאת לא הדוגמה הכי טובה.

אולי לא הובנו נכון. אנחנו ממש לא נמצאים במקום שבו נכון לשכנע את הוועדה להימנע מקידום התקנות.

את זה הבנתי. יש לכם אומץ מול הלקוחות. אין לכם אומץ כשהם יושבים כאן. זה בסדר. הבנתי. עברתי עם הבנקים כברת דרך.

אדוני, מערכת היחסים של יהדות התפוצות עם המשק הישראלי ובוודאי עם המערכת הפיננסית בישראל היא שונה ממדינות אחרות בעולם. יש אפיונים שבעולם הזה של ה-CRS שונים בישראל מאשר בכל תשעים ומשהו המדינות האחרות. אני משוכנע שאם אתם תטילו עלינו, על המדינה למצוא פתרון כדוגמת הפתרון שהצעתי, אולי יכולים להיות אחרים, שיצמצם את הקבוצה מצד אחד אבל לא יאפשר חלילה עבירות מס או משהו כזה, הוא יימצא על בסיס השונות הזאת. אנחנו יודעים שגם ב-פטקא, כשמצאנו איזה סוג של אפיונים שאפיינו את ישראל בצורה שונה, שיש בה אתגרים אחרים מאשר במדינות אחרות, ניתן להם מענה ואני מניח שגם את זה אפשר לעשות. אין לנו כוונה לדלג על התקנות האלה. זה ממש לא העניין. אני מניח שאפשר יהיה לצמצם כאן את הקבוצה באופן כזה שגם רשות המסים תקבל דיווחים.

תגיד לי איך זה יהיה שונה. נניח כל המדינות האחרות חתמו מהשקל הראשון. איך אנחנו נשנה את זה כאן? הלוואי שהיינו יכולים לעשות את זה אבל אם מדובר על הסכם שהוא רב מדינתי, תשעים מדינות נמצאות בעניין הזה, חתמו על ההסכם והם אומרים שכל תשעים המדינות, להוציא שמונה מדינות, בעניין.

ביצעו חקיקה.

איך אנחנו נוכל לשנות את זה? אני מאוד בעד. אם תימצא פרצה כדי לשנות את זה, אני אעשה, אבל תגיד לי איך אתה מציע לעשות. אם אתה היית במקומי, מה היית עושה במקרה הזה?

אני מבין. אין לי פתרון בשלוף. זאת אכן בעיה שהיא מאתגרת אבל נראה לי שהיא כל כך משמעותית שכדאי שתטיל על כל החדר הזה לייצר פתרונות ולחשוב באופן יצירתי.

הטלתי.

כשאני מתכוון לכל החדר הזה, אני מקווה שתסתכל לשם. לא אלי.

גם אתם אנשים יצירתיים. יש לכם עורכי דין, יש לכם חשבים, הבנקים הם גופים לא עניים.

אם אפשר להציע הצעה שתעזור. אתם לא נדרשים לדווח על כל מדינה בנפרד. הם מדווחים דיגיטלית אלינו ואנחנו מעבירים את זה ליחידת קצה אחת שממנה זה מתפרס לכל המדינות.

הבעיה היא שאני מול הלקוחות שלי ולא מולך.

אני מסביר את המערכת. לגבי ההכרעה האם הוא תושב ישראל או תושב אנגליה לצורך העניין, באופן עקרוני בתקנות יש קריטריונים. אני מציע שאנחנו נשב עם איגוד הבנקים.

ישבנו אתם.

לגבי גייד ליינס שיעזרו להם.

הדבר הזה עולה רק עכשיו. אנחנו בישיבות אתם מדצמבר. זה מוזר שהדבר הזה עולה.

אתה חושב שאני הולך להצביע בגלל שישבתם אתם?

לא, זאת לא הכוונה.

אם אפשר למצוא פתרון יצירתי, צריך למצוא. זה לא הליך פורמלי.

נכון.

שבו אתם.

אנחנו נשב אתם. אני אנסה לעזור. נשב אתם והם יציגו בפנינו את המקרים הקשים וניתן הנחיות.

צריך להגיע לפתרון.

בסופו של דבר רוב המערכות של הבנקים הן מערכות דיגיטליות.

בסדר, אבל מה זה משנה? מה שיקרה לאור ניסיון ה-פטקא, זה שאני באתי לגור בירושלים, פתחתי חשבון בבנק, נשארתי תושב צרפת או אנגליה או לא חשוב איזה מקום והבנק קורא לי ומושיב אותי מול איזה פקיד קשוח, על פי רוב הוא קשוח למרות שלא תמיד, והוא שואל אותי האם זה נכון שאני תושב צרפת. אני מתחיל לרעוד מפחד כי בטח תפסו אותי שם על איזו עבירה. הוא מתחיל להסביר לי שאני צריך להעביר. אתה הפקדת כאן אלף שקלים, צריך להעביר את זה עכשיו לרשות המסים. אותו אדם מתחיל לרעוד מפחד, ולמה? בגלל שהיה איזה גפני אחד יושב ראש ועדת הכספים שאישר את התקנות האלה כמות שהן. זה מה שיגידו לו. דרך אגב, זה מה שאומרים, שוועדת הכספים אישרה. לא אומרים רשות המסים אלא אומרים ועדת הכספים.

צריך למצוא פתרון עד כמה שניתן. אמרתי, אני הבאתי את זה לדיון בגלל האחריות הממלכתית. מדינת ישראל, רשות המסים או לא חשוב מי, חתמה על הסכם עם ה-OECD ואנחנו מביאים את זה לדיון. אנחנו נמצה את הדיון הזה עד תום כדי להגיע למצב שבו אפשר יהיה לצאת לרחוב ולהגיד שהקלנו בדברים כאלה. מה שאפשר לעקוף בהסכם הזה באופן כזה שלא פוגע בהסכם עצמו, אבל מאפשר לאנשים רגילים, לא עבריינים, אנשים שאנחנו קוראים להם לבוא לכאן, והבנק פתאום קורא להם והבנק לא יודע חכמות. הם כבר קודם לא היו כל כך נחמדים, הבנקים, אבל הצלחתם להפוך אותם לחצי רשעים.

יש מצב שללקוח יש חשבון ביותר מבנק אחד. אני לא יכול להעביר מידע לבנק אחר או לקבל ממנו מידע. אסור לי. הלקוח הזה, יש לו חשבון בשני בנקים והוא נכנס לאינדיקציות. ילך לשני בנקים, יטורטר בשני בנקים כדי להסביר שהוא בסדר גמור. אם היה מצב שהייתי יכול לקבל זיכוי ללקוח מרשות המסים, היו מדווחים לה ואז היא הייתה אומרת לי טפל בו כי הוא כבר זוכה על ידי בנק אחר, זה היה פותר חלק מהבעיה. מה שרשות המסים שוכחת כאן זה שהבעיה היא לא אני מולה אלא אני מול הלקוחות. ללקוח יש חשבון ביותר מבנק אחד ויש כמה לקוחות כאלה. תהיה בעיה אתם.

לפי החקיקה של ה-פטקא שהעברנו, אני אפילו לא מקבל את הנתונים. מבחינתי אני רק צינור להעברת הנתונים.

הוא אומר שאם אתה לקוח בשני בנקים.

אבל אני לא יודע בכלל שהוא במגרש הזה. אני בכל לא יודע שידווחו עליו או לא ידווחו עליו.

תפתח מאגר שיהיה פתוח לכל הבנקים ואני אוכל להיכנס ולבדוק את זה.

אתם רוצים שלקוח בבנק הפועלים, יעבור עליו מידע שיש לו גם חשבון בבנק לאומי?

לא. שיהיה אצלכם.

אני לא מסכים. לא ייפתח מאגר מידע. אצלי זה הדבר החמור ביותר שיכול להיות. לא מאגר מידע. צריך למצוא פתרון.

סיימנו את החלק הראשון. מי מקריא את התקנות ומסביר כל סעיף? כדי לאשר את התקנות, צריך דיון בוועדה. זאת אומרת, אתם צריכים להקריא את התקנות ולהסביר אותן כדי שאפילו הכי סתום בוועדה, אני, גם אבין.

בישיבה הקודמת שאלתם אותנו שאלות ובעצם ערכנו חומר ושלחנו אותו לוועדה. אני חושבת שהתקנות לא תמיד כתובות ברצף הלוגי של הדברים.

לא חשוב.

יש אפשרות שנקריא הגדרות ואחר כך את הסעיפים ויש אפשרות שניתן הסבר על התהליכים.

לא. להקריא ולהסביר.

אם אתם רוצים, אפשר לדלג על ההגדרות ולעבור ישר להסברים ואז לחזור.

ההגדרות חשובות מאוד.

ההחלטה בידיכם.

תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים - CRS), התשע"ח- 2017

בתוקף סמכותי לפי ההגדרות מוסד פיננסי וחשבון פיננסי שבסעיף 135ב לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) וסעיפים 135ג, 135ד ו-243 לפקודה, לאחר שהתייעצתי עם נגידת בנק ישראל, יושב ראש רשות ניירות ערך ושר המשפטים, למעט לעניין תקנה 7, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה.

הגדרות

בתקנות אלה -

"דולר" – דולר של ארצות הברית של אמריקה.

"התקן" – הנוהל לחילופי מידע אוטומטיים של חשבונות פיננסיים שפרסם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECDׂ) שבתוספת הראשונה.

הסבר. את הדולר את לא צריכה להסביר.

היא מפנה לתקן ה-CRS. זה התקן.

התקן האירופאי.

את התקן תרגמנו לעברית והוא מצורף כנספח לתקנות.

זה התקן שניסינו לתרגם אותו.

תרגמתם. זה חשוב מאוד מבחינתי שאתם יודעים לתרגם מאנגלית.

גם תרגמנו אותו מילולית אבל גם ניסינו לתרגם את מה שהוא דורש לתוך התקנות.

אולי לפני שטליה ממשיכה, אני אגיד שכעת אנחנו מקריאים סעיפים ששלחנו תיקון לתקנות שמחיל לגבי הגמ"חים את אותו הסדר שהם קיבלו לגבי פטקא. על אף שבתקן ה-CRS עצמו אין שום התייחסות למוסדות ציבור, מוסדות ציבור גמ"חיים או מוסדות פיננסיים קטנים.

רצית שקטאר יעשו נוסח על גמ"חים?

לבקשת יושב ראש ועדת הכספים, בהמשך לדיונים קודמים שניהלנו, אנחנו קיבלנו והפנמנו לתוך תקן ה-CRS את אותו הסדר גמ"חים שנקבע ב-פטקא.

"חברה לתועלת הציבור", "עמותה" "תעודת התאגדות" כהגדרתן בתקנות פטקא.

מה זה כהגדרתן בתקנות פטקא?

תקנות שאישרתם, שהעברנו אותן, שהן למעשה חקיקת המשנה שאפשרו לנו לקיים את חקיקת פטקא כדי להעביר את המידע לאמריקאים., זה מוגדר בהמשך.

לא היה צורך להגדיר את זה מחדש.

"חשבון בעל ערך גבוה" – חשבון קיים של יחיד שהיתרה המצרפתית שלו בחשבונות קיימים עולה על מיליון דולר ביום.

כאן פרידה מבקשת לא להתייחס כרגע לתאריכים כי נראה איך אנחנו מתקדמים באישור התקנות.

לא הבנתי. מה עולה על מיליון דולר? מה הדין שלו?

תכף נגיע. זאת רק ההגדרה.

חשבון בעל ערך גבוה, עולה על מיליון דולר?

יש סטנדרטים שונים של בדיקה של חשבון מעל מיליון דולר או חשבון מתחת למיליון דולר.

בסדר. לגבי התאריכים, הבנתי.

יהיו פה ושם התאמות בתאריכים.

לגבי התאריכים אנחנו לא אומרים עכשיו אלא נראה לפי המצב. אבל חשבון בעל ערך גבוה, זה מעל מיליון דולר. היות ואני לא יודע למה הכוונה, נראה בהמשך.

השאלה שעלתה גם כאן, ב-פטקא עשינו גם סכומים אחרים. אצלכם אני רואה שזה מיליון או לא מיליון. מה הם הסכומים שנקבעו לגבי הגמ"חים?

חמישים אלף דולר?

אותו הדבר. הגדרנו מוסד פיננסי ישראלי קטן הנותן שירותי פיקדון והלוואות ללא ריבית. בהמשך ההגדרות יהיה לנו מוסד פיננסי ישראלי שנותן שירותי פיקדון ואשראי ללא ריבית שעומד בדרישות המפורטות בסעיף ג' חלק 3 לנספח 2 להסכם פטקא. זה בדיוק המוסד הפיננסי הקטן.

זאת אומרת, בשונה ממה שביקשו כאן, אתם הגדרתם את זה רק ביחס לגמ"חים. כאן התבקשה החמרה ביחס לכל לקוח, אם אני מבינה נכון.

גם בגמ"חים אין הבחנות.

גם ב-פטקא עשינו את זה רק ביחס לגמ"חים.

לא.

אני מבקש סליחה. אמרנו שבשעה 13:00 מצביעים על בקשת מנכ"ל הכנסת. זה לא ייקח זמן רב ולכן אנחנו עושים הפסקה.

2. הליך בחירת בעלי תפקידים בכירים בכנסת באמצעות ועדות איתור, על פי סעיף 41 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959 – בקשת מנכ"ל הכנסת מר אלברט סחרוביץ

אני חוזר לדיון בנושא הליך בחירת בעלי תפקידים בכירים בכנסת באמצעות ועדות איתור, על פי סעיף 41 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 – על פי בקשת מנכ"ל הכנסת - הצבעה. אנחנו אמורים להצביע על נושא הרכבן של ועדת האיתור. הדיון התקיים בבוקר והיתה הסכמה, אף על פי שאנחנו נוהגים לעשות את ההצבעות רק לפחות יום אחד או יומיים - על פי הסכמה עם כולם, עם מנכ"ל הכנסת, היות והבקשה עצמה כבר הגיעה הרבה קודם, הנושא הזה שאנחנו אמורים להצביע עליו, אנחנו אמורים להצביע שתי הצבעות?

אפשר בהצבעה אחת על שתיהן, אבל צריך להקריא.

בסדר, אז אני מבקש להקריא. להקריא הכול?

כן, כי החלפנו את ההחלטה הקודמת.

בסדר.

הודעה בדבר קביעת משרות בכנסת שלא תחול עליהן חובת מכרז, לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959.

מודיעים בזה כי בתוקף סמכותה לפי סעיף 41 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959 (להלן – החוק), ובהתאם לסעיף 21 לחוק, החליטה ועדת הכספים של הכנסת בישיבתה מיום י' בחשוון התשע"ח (30 באוקטובר 2017), לקבוע פטור מחובת מכרז פומבי לפי סעיף 19 לחוק, למשרות כמפורט להלן, בתנאי שיקויים לגביהן הליך מיוחד של ועדה לאיתור מועמדים שעקרונות פעולתה נקבעו על ידי ועדת הכספים של הכנסת בהודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי.

(1) חשב הכנסת.

(2) ראש אגף בכיר משאבי אנוש ופיתוח ארגוני.

(3) מנהל חטיבת התפעול.

(4) מנהל חטיבת המידע.

(5) דובר הכנסת.

(6) מנהל החטיבה לקשרים בינלאומיים.

(7) ראש אגף טכנולוגיה ומחשוב.

(8) מנהל חטיבת קשרי ציבור והסברה.

(9) המבקר הפנימי.

10) מנהל מוזיאון הכנסת.

מובהר בזה כי הפטור ממכרז למשרות האמורות יחול בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20, וניתן יהיה בהחלטה של יושב ראש הכנסת, בהודעה מראש לוועדת הכספים ולוועד עובדי הכנסת, להאריכה לכנסת ה-21, ולאחר מכן יחזרו המשרות ויהיו כפופות לחובת המכרז.

תקופת כהונתו של נושא המשרה שייבחר באמצעות ועדת איתור כאמור, למעט המבקר הפנימי, תהיה ארבע שנים, ורשאי המנהל הכללי של הכנסת להאריך את תקופת הכהונה לתקופת כהונה אחת נוספת של ארבע שנים.

תקופת כהונתו של המבקר הפנימי, שייבחר באמצעות ועדת איתור כאמור, תהיה תקופת כהונה אחת של שמונה שנים בלבד.

מובהר בזה כי המשרות המפורטות בהודעה זו הן המשרות היחידות שיאוישו באמצעות ועדות איתור ולא תתווספנה עליהן משרות נוספות, וזאת עד לתום כהונתה של הכנסת ה-21, אלא אם כן ניתנה לכך הסכמתו של ועד עובדי הכנסת. הליך איוש כל יתר המשרות בכנסת עד לתום תקופת כהונתה של הכנסת ה-21 יהיה בהליך המכרזי כפי שהיה בכנסת ערב הודעה זו.

עם תום תקופת כהונתה של הכנסת ה-21, גם הליך איוש המשרות האמורות יחזור להיות ההליך המכרזי כפי שהיה ערב ההודעה בדבר קביעת משרות בכנסת שלא תחול עליהן חובת מכרז מיום ה' בכסליו התשע"ז, 5 בדצמבר 2016, אלא אם כן תחליט ועדת הכספים אחרת.

ההודעה בדבר קביעת משרות בכנסת שלא תחול עליהן חובת מכרז מיום ה' בכסליו התשע"ז, 5 בדצמבר 2016, בטלה. זאת ההודעה בעצם האחרונה שהיתה כי אנחנו מחליפים אותה.

עכשיו ועדות האיתור.

הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי. לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959.

מודיעים בזה כי בתוקף סמכותה לפי סעיף 41 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959 (להלן – החוק), ובהתאם לסעיף 21 לחוק, ולהחלטת ועדת הכספים בדבר קביעת משרות בכנסת שלא תחול עליהן חובת מכרז מיום י' בחשוון התשע"ח (30 באוקטובר 2017), ובכפוף להחלטת ועדת הכספים בדבר תנאים למינוי משרות בפטור מחובת מכרז פומבי מיום כ"ד בסיוון התש"ע (6 ביוני 2010), לפי העניין, קובעת ועדת הכספים של הכנסת את המנגנון לפעילות ועדה לאיתור מועמדים למשרות בכנסת שנקבעו בהחלטה האמורה כמשרות הפטורות מחובת מכרז, וכן את הרכבן של הוועדות לאיתור מועמדים ביחס לכל משרה כאמור, כמפורט להלן:

ועדות האיתור יהיו ועדות בוחרות ולא ועדות ממליצות, והרכבן ייקבע באופן שבו רוב חברי הוועדה ימונו בידי גורמים קבועים וחיצוניים לכנסת, כמפורט להלן. הרכבן של ועדות האיתור.

א. לעניין משרת חשב הכנסת –

(1) המנהל הכללי של הכנסת;

(2) אחת משלוש המשרות המפורטות להלן, שימונה על ידי יושב ראש הכנסת: מזכיר הכנסת, היועץ המשפטי לכנסת או קצין הכנסת;

(3) החשב הכללי במשרד האוצר או חשב בכיר בשירות המדינה שימונה על ידו;

(4) עובד בכיר בבנק ישראל שימונה על ידי המנהל הכללי של בנק ישראל;

(5) נשיא לשכת רואי חשבון או רואה חשבון שימונה על ידו.

ב. משרת ראש אגף בכיר משאבי אנוש ופיתוח ארגוני –

(1) המנהל הכללי של הכנסת;

(2) אחת משלוש המשרות המפורטות להלן, שימונה על ידי יושב ראש הכנסת: מזכיר הכנסת, היועץ המשפטי לכנסת או קצין הכנסת;

(3) נציב שירות המדינה או סגן לנציב שימונה על ידו;

(4) מנהל מינהלת הגמלאות במשרד האוצר;

(5) סמנכ"ל מינהל ומשאבי אנוש בחברה ממשלתית גדולה שימונה על ידי מנהל רשות החברות הממשלתיות.

ג. משרת מנהל חטיבת התפעול –

(1) המנהל הכללי של הכנסת;

(2) אחת משלוש המשרות המפורטות להלן, שימונה על ידי יושב ראש הכנסת: מזכיר הכנסת, היועץ

המשפטי לכנסת או קצין הכנסת;

(3) מנהל אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון;

(4) מנהל מינהל הרכש במשרד האוצר;

(5) סמנכ"ל תפעול של בית חולים גדול שימונה על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות.

ד. משרת מנהל חטיבת המידע –

(1) המנהל הכללי של הכנסת;

(2) אחת משלוש המשרות המפורטות להלן, שימונה על ידי יושב ראש הכנסת: מזכיר הכנסת, היועץ

המשפטי לכנסת או קצין הכנסת;

(3) גנז המדינה;

(4) מנהל היחידה הממשלתית לחופש המידע;

(5) פרופסור באחד מתחומי העניין הרלוונטיים לחטיבת המידע שייבחר על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות.

ה. משרת דובר הכנסת –

(1) המנהל הכללי של הכנסת;

(2) אחת משלוש המשרות המפורטות להלן, שימונה על ידי יושב ראש הכנסת: מזכיר הכנסת, היועץ המשפטי לכנסת או קצין הכנסת;

(3) מנהל מרכז ההסברה;

(4) דובר צה"ל או קצין בדרגת אלוף משנה המשמש בתפקיד רלוונטי למשרה בחטיבת דובר צה"ל שימונה על ידו;

(5) עיתונאי בכיר שייבחר על ידי נשיא מועצת העיתונות.

ו. משרת מנהל החטיבה לקשרים בינלאומיים –

(1) המנהל הכללי של הכנסת;

(2) אחת משלוש המשרות המפורטות להלן, שימונה על ידי יושב ראש הכנסת: מזכיר הכנסת, היועץ המשפטי לכנסת או קצין הכנסת;

(3) סמנכ"ל במשרד החוץ שימונה על ידי המנהל הכללי של משרד החוץ;

(4) סגן נשיא לקשרי חוץ של אחת האוניברסיטאות שייבחר על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות;

(5) בעל תפקיד בכיר במוסדות הלאומיים שייבחר על ידי המנהלים הכלליים של המוסדות הלאומיים.

ז. משרת ראש אגף טכנולוגיה ומחשוב –

(1) המנהל הכללי של הכנסת;

(2) אחת משלוש המשרות המפורטות להלן, שימונה על ידי יושב ראש הכנסת: מזכיר הכנסת, היועץ המשפטי לכנסת או קצין הכנסת;

(3) ראש רשות התקשוב הממשלתי;

(4) סגן החשב הכללי לענייני תקשוב;

(5) מנהל מערכות מידע ראשי במשרד הביטחון.

ח. משרת מנהל חטיבת קשרי ציבור והסברה –

(1) המנהל הכללי של הכנסת;

(2) אחת משלוש המשרות המפורטות להלן, שימונה על ידי יושב ראש הכנסת: מזכיר הכנסת, היועץ המשפטי לכנסת או קצין הכנסת;

(3) ראש רשות התקשוב הממשלתי;

(4) מנהל מוזיאון שייבחר על ידי יושב ראש מועצת המוזיאונים;

(5) מנהל מרכז ההסברה.

ט. משרת המבקר הפנימי -

(1) המנהל הכללי של הכנסת;

(2) אחת משלוש המשרות המפורטות להלן, שימונה על ידי יושב ראש הכנסת: מזכיר הכנסת, היועץ המשפטי לכנסת או קצין הכנסת;

(3) מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה שימונה על ידי מבקר המדינה;

(4) המבקר הפנימי של הנהלת בתי המשפט;

(5) פרופסור באחד מתחומי העניין הרלוונטיים לביקורת הפנימית של הכנסת שייבחר על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות.

י. מנהל מוזיאון הכנסת –

(1) המנהל הכללי של הכנסת;

(2) אחת משלוש המשרות המפורטות להלן, שימונה על ידי יושב ראש הכנסת: מזכיר הכנסת, היועץ המשפטי לכנסת או קצין הכנסת;

(3) גנז המדינה;

(4) מנהל מוזיאון בעל מאפיינים דומים שייבחר על ידי יושב ראש מועצת המוזיאונים;

(5) פרופסור באחד מתחומי העניין הרלוונטיים למוזיאון הכנסת שייבחר על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות.

ההודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי מיום ה' בכסליו התשע"ז (5 בדצמבר 2016) בטלה.

תודה רבה, אני מודה לך. שתיים מתוך המשרות הללו כבר נבחרו ונבחרו על ידי ועדות איתור ועמדו בהצלחה במינוי הזה, באמת מינוי מקצועי, אנחנו מודים על כך. אני מבקש לאשר את מה שהקריאה היועצת המשפטית של הוועדה. מי בעד אישור ההודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי, לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959.

צריך להצביע קודם על ההודעה בדבר - - -

אני מצביע על שתי ההודעות יחד. מי בעד אישור שתי ההודעות הללו שבאו כקבוצה אחת, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

ההודעות נתקבלו.

ההודעות אושרו, תודה רבה, שיהיה בהצלחה, תמשיכו באותה דרך ואל תמנו אנשים פוליטיים. תודה רבה.

תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים - CRS), התשע"ז- 2017

אנחנו ממשיכים בדיון.

כפי שנאמר קודם, ערך גבוה וערך נמוך מסתובב על המיליון דולר.

כן.

יותר ממיליון דולר זה ערך גבוה ופחות ממיליון דולר זה ערך נמוך. הדיון הזה היה ב-פטקא.

"חשבון בעל ערך נמוך" – חשבון קיים של יחיד שהיתרה המצרפית שלו בחשבונות קיימים אינה עולה על מיליון דולר ביום.

"חשבון בר דיווח" – חשבון שסווג כחשבון של תושב מדינה זרה לפי תקנות 3 עד 5 או לפי תקנה 11(ב) או (ג) לפי העניין ובלבד שאותה מדינה זרה היא מדינה בת דיווח.

"חשבון חדש" – חשבון פיננסי שנפתח ביום 1 באוקטובר 2017 או לאחריו.

"חשבון מוחרג" – כהגדרתו בחלק 8 סעיף (ג), סעיף קטן (17) לתקן וכן כל אחד מהחשבונות הבאים:

חשבון רדום שהיתרה בו אינה עולה על אלף דולר.

חשבון בקרן השתלמות כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל המיועדת לתשלום דמי השתלמות לעובדים.

חשבון בקרן השתלמות כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל המיועדת לתשלום דמי השתלמות לעצמאים ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים האלה.

ההפרשות השנתיות מוגבלות לחמישים אלף דולר או פחות.

היתרה אינה עולה על חמישים אלף דולר או שהמשיכות ממנו מותנות בעמידה באמות מידה אחרות ממטרתו של החשבון או שמוטלים קנסות על משיכות שנעשו לפני שאמות המידה כאמור מולאו.

תסבירי.

ב-פטקא היו מצבים של חשבונות שהאמריקאים ויתרו על הדיווח לגביהם משום שההערכה הייתה שזה לא חשבונות של סיכון להעלמת מס. דוגמה לכך הוא חשבון בקרן השתלמות לשכירים וחשבון בקרן השתלמות לעצמאים והם אישרו לנו בתנאים מסוימים. כעיקרון אפשר להפקיד כל סכום. לגבי שכיר שזאת הפקדה כאחוז מההכנסה שלו, המעביד וחלק העובד, באופן גורף קיבלו את זה שהחשבון הזה לא מהווה סיכון להעלמות מס והוא נכנס כחשבון מוחרג בקרן השתלמות. לגבי עצמאים, האמריקאים נתנו לנו התניה שערך החשבון, סך הכול לא עולה על חמישים אלף דולר או שההפרשות השנתיות מוגבלות לחמישים אלף דולר. בעצם בקרן לעצמאים ההפרשות לא מוגבלות אבל אותם חשבונות בערך נמוך, לא לדווח.

ה-CRS נתנו חופש פעולה מסוים לגבי חשבונות שיש להם מאפיינים כאלה שלא מהווים סיכון להעלמת מס, הכסף שבהם. אנחנו בעצם בחרנו שאת אותם חשבונות בעלי אותו אופי כמו שניתן לאסור ב-פטקא, להכניס גם כחשבונות מוחרגים לצורך ה-CRS וזאת דוגמה אחת לסוג חשבונות כזה. בעצם אמרנו שאפשר להעניק לו פטור כי ה-CRS, בחשבונות שיש להם אפיון ספציפי בכל מדינה. אנחנו כללנו את זה בדיוק באותה מתכונת שיש ב-פטקא. זאת אומרת, מי שפטור לעניין פטקא, פטור גם לעניין זה.

והם מסכימים? אלה שעושים את ההסכם מסכימים?

ב-CRS נקבעו העקרונות ואם העקרונות הם כאלה שהחשבון הזה, ההפרשות נקבעות כאחוז מההכנסה - - -

אין עליו סיכון של העלמת מס.

סיכון העלמה הוא נמוך מאוד.

כן, נמוך מאוד. אז הם מקבלים את זה.

אם אני אמצא דברים שלא מהווים סיכון להעלמת מס, יהיה אפשר להכניס את זה בתקנות.

לכן יש שם אפיונים שרשומים בצורה יותר ספציפית אבל בעיקרון אנחנו ניסינו לחשוב על הכול.

בקיצור, מה שאתם אומרים בסעיף הזה זה שזאת שלא הלכה למשה מסיני, יכול להיות הסכם שלל ה-CRS אבל לאם יש משהו שאין בו סיכון של העלמת מס, אפשר לתת לו פטור. למשל קרן השתלמות. אם שכיר שם את הכסף הזה לפי גובה המשכורת, אותו דבר לגבי עצמאי, שם יש הגבלה, אפילו שזה לא נמצא בהסכם עם ה-CRS, אפשר להכניס את זה ועובדה שאתם מכניסים. זה נותן לי פתח לחשוב על עוד דברים.

לדייק, כבוד יושב ראש. הם נתנו שם קריטריונים די ברורים שצריך לעמוד בהם. לדוגמה, החשבון צריך להיות מוטב לצורכי מס, אם הוא מוגבל ביתרה. זה לא כל חשבון. אין פתח שאתה יכול להיכנס בו. פשוט צריך לעמוד בקריטריונים שהם קבעו.

זה כתוב בצורה יותר ספציפית.

אם אתה מכוון לחמישים אלף דולר, זה לא בכיוון.

אני עוד אמצא. אל תהיה כל הזמן אופוזיציה. בוא נזרום.

לפי הפתח שנתנו כאן, אי אפשר להכניס תחת זה.

אני מוכנה להצהיר שאם היינו חושבים שאפשר להחיל את החמישים אלף דולר, כבר היית רואה את זה מצדנו.

אני מבין. בסדר. לפעמים אני עוזר לכם.

אני חושב שאם רשות המסים יכולה לעשות, יש לה מרחב תמרון שהיא צריכה להשתמש בו לטובת הלקוחות ולא לגרום לכך שלקוח שיש לו בחשבון אלף שקלים, יהיו חייבים לדווח עליו. אם חשבון רדום של אלף דולר נחשב כחשבון שהם מחריגים אותו, למה חשבון רגיל עם אלף דולר לא? אלף דולר הוא לא סכום של העלמת מס.

הם הגדירו שחשבון רדום של אלף דולר יוחרג מהדיווח. כך הוקרא כרגע. אם אלף דולר נחשבים כלא בעייתי מבחינת העלמת מס והם מכירים בזה, למה חשבון רגיל של אלף דולר לא יוחרג? מה הבעיה עם זה? מוגדר שאלף דולר זה לא בעייתי להעלמת מס. למה לקבוע רף של דיווח מאפס?

למה חשבון רדום?

הם הגדירו את זה.

אני עכשיו בצד שלהם. חשבון רדום הוא חשבון רדום. הם אומרים אלף דולר. אלף דולר, חשבון רדום. חשבון רדום על מיליון דולר, זה כבר משהו אחר אבל אלף דולר, חשבון רדום, לא צריך לדווח.

נכון. זה בדיוק העניין.

אתה בא ואתה אומר את מה שאני גם רוצה לומר וגם הם רוצים לומר. אם אלף דולר זה חשבון רדום וזה בסדר, אז צריך להיות גם אלף דולר שהם לא בחשבון רדום.

נכון.

זה לא נכון. מה לעשות? הלוואי וזה היה נכון. חשבון רדום זה משהו אחר. אנחנו כאן בחקיקה עוברים כל הזמן. חשבון רדום, יש לו מאפיינים אחרים.

צריך להתייחס לעניין של העלמת מס.

אני מבקש ממך, אל תתעמת על דבר שלא תצליח. תחפש דברים אחרים. זה מה שאני עושה כל הזמן. זה לא הפתרון. חשבון רדום, זאת הגדרה אחרת. אתה רוצה לכוון לחשבון שהוא איננו רדום.

נכון.

שהוא חשבון לא עם הרבה כסף. לא מכאן תבוא הישועה. בואו נחפש את הישועה במקום אחר.

חשבון בבנק כהגדרתו בתקנות לביטוח הלאומי, חיסכון ארוך טווח לילד, התשע"ו-2016 (להלן – תקנות חיסכון ארוך טווח לילדׂ).

חשבון על שם הילד בקופת גמל להשקעה כמשמעותו בתקנות חיסכון ארוך טווח לילד.

כאן אלה עוד שני סוגי חשבונות שמצאנו שהם עומדים בכללים בגלל שהם חשבונות מוטבים לצורכי מס, גם הפקדות של הביטוח הלאומי. הכנסנו אותם כאן לרשימה למרות שכאשר ב-פטקא חתמנו, עוד לא היו החשבונות האלה.

חשבון משותף שנפתח בעבור הלקוחות לפי סעיף 5(א)(7) לצו איסור הלבנת הון (חובות, זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור, התשס"א-2001 (להלן – צו איסור הלבנת הון).

חשבון המוחזק בישראל שנפתח בידי נציגות בית משותף כמשמעותה בסעיף 65 לחוק המקרקעין התשכ"ט-1979 לפי הכללים הקבועים בתקנה 4(ג).

רגע. אנחנו עכשיו מדברים על רשימה של חשבונות שהחשבונות האלה פטורים.

מוחרגים.

מוחרגים. אמרנו חשבון רדום עד אלף שקלים, חשבון בקרן השתלמות כהגדרתה בחוק הפיקוח, הפרשות השנתיות מוגבלות לחמישים אלף דולר, חשבון בבנק כהגדרתו בתקנות הביטוח הלאומי, תקנות של חיסכון.

זה הפקדה לילדים שנולדים.

זה הביטוח הלאומי.

נכון.

חשבון על שם הילד בקופת גמל.

זה אותו הדבר. אם אתה רוצה את זה בקופת גמל ולא בבנק.

חשבון משותף.

הוא מוגבל בסכום של נדמה לי 300 אלף שקלים.

חשבון משותף למה?

טוענים רבניים, עורכי דין או רואי חשבון.

עורכי דין יש יותר מטוענים רבניים, אז תתחיל מעורכי דין.

עורכי דין, רואי חשבון וטוענים רבניים שמחזיקים כספים עבור לקוחות במשותף בסכומים נמוכים ולזמנים מוגבלים.

עד 300 אלף שקלים בחשבון עבור קבוצה של לקוחות.

בנאמנות. חשבון משותף עבור כלל הלקוחות.

למה עד 300 אלף שקלים?

זאת ההגדרה.

ואם הסכום הוא 400 אלף שקלים אבל לזה חשבון משותף?

לקחנו את זה מחוק איסור הלבנת הון.

לפי חוק איסור הלבנת הון יש פטור מדיווח על הנהנים בחשבון. זה לצורך ביצוע פעולות מסוימות על ידי בעלי התפקידים האלה בסכומים נמוכים.

שאלה אינפורמטיבית. אם עורך דין הוא נאמן של תושב חוץ שבא לקנות כאן דירה ושם חצי מיליון שקלים?

חצי מיליון שקלים, לא.

בנספח יש פטור מזה? אתם מבינים שזה זמני. אני עכשיו ושמתי אצל עורכת הדין 800 אלף שקלים כדי לקנות כאן דירה.

בתקן יש סעיף שהוא בעצם מטפל אם יש לך חשבון שהוא גם לרכישת דירה. בתנאים מסוימים הוא כן פטור.

כי אני מחזיק את הכסף בחשבון נאמנות.

או לשלם את המס. ברישא כתוב "כהגדרתו בחלק 8 סעיף (ג)" ושם יש רשימה ארוכה של חשבונות. לזיכרוני החשבון הזה היה נמצא שם בהתקיים תנאים מסוימים כמו קבוצת רכישה שנמצאת שם.

רק תבדקו כדי שנהיה רגועים. אנחנו עלולים לסבך את האנשים.

בסדר. סיכמנו שאתם בודקים את זה ונותנים תשובה.

חשבון מוחזק בישראל שנפתח בידי נציגות בית משותף כמשמעותה בסעיף 65 לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969 לפי התנאים הקבועים בתקנה 4(ג) לתקנות צ'קים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן תקנות צ'קים ללא כיסויׂ).

אני מבקש לענות לחבר הכנסת מיקי לוי. בעמוד 38, אצל חלק מהאנשים זה כנראה בעמוד 37, בתחתית העמוד .

ממה אתה קורא?

זה התקן שצורף. אנחנו מפנים אליו ברישא.

אולי אני אבהיר כי אני מרגישה שזה לא מובן. חשבון מוחרג, כמו שהקראנו, זה חשבון לפי סעיף זה וזה לתקן שהוא נקבע וכן על דברים שאותם התחלנו לומר כמו קרן השתלמות וכולי.

הבנתי.

יש גם את הרשימה בתקן עצמה שזאת עוד קבוצה שאנחנו לא מקריאים אותה כי התקן כבר קבע שזה מוחרג.

הבנתי. אם כן, מה אתה אומר?

בתחתית העמוד יש סעיף (ה), חשבון שנוצר בקשר עם אחד מאלה. בסעיף 2, מכירה, החלפה או חכירה של מקרקעין או רכוש, ובלבד שהחשבון עונה על הדרישות הבאות ואז מפרטים מה הדרישות.

אם הדרישות הבאות והוא עולה על סכום החובה על הדיווח, אז שוב נצטרך.

לא. זה לא מוגבל בסכום.

החשבון ממומן אך ורק בכסף בתום לב, הפקדה בתחום מתאים להבטחת התחייבות הקשורה ישירות לעסקה או תשלום דומה או ממומן בנכס פיננסי המופקד בחשבון בקשר למכירה, החלפה או החכרה של נכס.

החשבון נוצר או משמש אך ורק כדי להבטיח את המחויבות של הרוכש לשלם את מחיר הרכישה עבור הנכס.

הבנתי. אל תקריא עוד. זה עונה על מה שאמר חבר הכנסת מיקי לוי?

כן.

כן.

אז אני מבקש לרשום את זה בהגדרות אצלנו. להסביר בעברית.

אתה רוצה להכניס את כל המוחרגים?

לא.

רק את זה?

רק את זה.

למה רק את זה?

כי זה לא כתוב ברור. אם זה יבוא לדיון, אני פוחד. כתוב שהחשבון נוצר ומשמש אך ורק כדי להבטיח את המחויבות של הרוכש לשלם את מחיר הרכישה וכולי.

יש הפניה לזה. זה חלק מהתקנות.

אני יודע אבל לא ברור שמה שהוא אומר, עונה על זה.

אם יהיו בעתיד שאלות ותשובות, אפשר להסביר בשפה של בני אדם.

איך אנחנו מבטיחים את זה? זה באמת יכול לגרום נזק אמיתי.

יהיו שאלות ותשובות, נניח תושב חוץ רוצה לקנות דירה בישראל.

מה זה שאלות ותשובות? יש את התקנות. את יכולה לעבור על זה ולראות שזה עונה על זה?

תמשיכו. נבדוק את זה.

זה גם מסוכן בגלל שמכלל הן שמשכנו מהתרגום של התקן לכאן עלולים לשמוע לאו לגבי רשימה של פרטים אחרים.

הבנתי. אני מבקש שוב לבדוק שזה עונה ללא עוררין על מה שהוא אמר.

זה עונה. הוא יכול להפקיד כסף לקנות.

חשבון המוחזק בישראל ונפתח בידי ועד עובדים כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים התשי"ג-1957 לפי התנאים הקבועים בתקנה 4(ג) לתקנות צ'קים ללא כיסוי ובסעיף 3(א)(6) לצו איסור הלבנת הון.

חשבון המנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוסדרת של נהנים שמתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 5(א)(6) לצו איסור הלבנת הון.

חשבון שבו הנכסים הפיננסיים היחידים הם מניות או אופציות המוחזקות על ידי נאמן בעבור עובדים לפי סעיף 102 לפקודה.

חשבון המוחזק אך ורק בידי עיזבון והמוסד הפיננסי המדווח אימץ את דבר הפטירה במרשם האוכלוסין כמשמעותו בחוק.

בסדר. כל אלה מוחרגים.

זה עוד מה שמופיע בתרגום של התקן.

בסדר. אני מבקש לעשות הפסקה לעשר דקות ואחרי כן נמשיך.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:30 ונתחדשה בשעה 13:50.)

אני מחדש את הישיבה.

אני מבקש גם מרשות המסים, גם מאיגוד הבנקים וגם מהיועצת המשפטית שלנו, מהלשכה המשפטית, אחרי שקראנו את הדברים שהם חריגים, כולל הנושא של מה שמופיע בהסכם של ה-CRS, לחפש אפשרות להגבלת הסכום שלא פוגע בעניין של העלמות מס. לחפש דרך. באמת המציאות הזאת, נעשה כולנו את החשבון, בה מהשקל הראשון יהיו אנשים שיצטרכו לדווח לרשות המסים ומרשות המסים זה ידווח למדינה עליה מדובר, זאת פגיעה מאוד מאוד קשה. אם היה אפשר להגדיל את הסכום שמסכום מסוים, כפי שיש ב-פטקא, אם היה אפשר לעשות את זה, וזה לא יפגע בהסכם של ה-CRS, אני מאוד מבקש לחפש פתרון לעניין הזה חפשו פתרון.

אני אומר גם לרשות המסים. גם רשות המסים בחוק שהביאה, היא הביאה דברים הגיוניים, דברים בהם יש החרגה של חשבונות. אני מבקש גם בלשכה המשפטית תחפשו פתרון לעניין הזה. אם יש פתרון לעניין הזה, זה מאוד מאוד מקל עלינו את התקנות. זה הופך להיות חלק מסוים מאנשים וגם בסכומים שהם סכומים לא מהשקל הראשון, לא אלף שקלים שהוא מפקיד באיזה חשבון אלא מדובר על סכומים יותר משמעותיים. זה מאוד יקל עלינו.

אנחנו ממשיכים הלאה. חשבון פיננסי. אלא אם כן יש למישהו הערה על כל מה שקראנו עד עכשיו עם ההחרגה של חשבונות.

"חשבון פיננסי" – כהגדרתו בסעיף 135ב לפקודה למעט חשבון מוחרג.

"חשבון קיים" – חשבון פיננסי שנפתח לפני יום.

את לא אומרת את התאריך.

בכוונה.

"חשבון רדום" – חשבון שעברו שש שנים או יותר מהיום שבו בעל החשבון יצר לאחרונה קשר עם המוסד הפיננסי שבו מוחזק החשבון ומהיום שבו נתקבלה מבעל חשבון הוראה אחרונה לגביו או לגבי כל חשבון אחר שבבעלותו שמוחזק במוסד הפיננסי שבו מוחזק החשבון.

למה שש שנים? אתם קצת מגזימים. חשבון רדום הוא שש שנים?

זה בתקן.

חייבים לקבל את מה שהם אמרו בעניין הזה? שש שנים זה המון זמן. אם בן אדם לא יצר קשר עם הבנק שלו ולא עשה שום פעולה שלוש שנים?

זה לא אומר כלום. יכול להיות שהוא איש מאוד עשיר שיש לו הרבה מיליונים והוא אומר שנוח לו שינוחו בבנק ובלבד שלא יעבירו את המידע.

אנחנו מדברים על חשבון רדום לגבי אלף שקלים.

לא. לכן אני אומרת שש שנים.

אבל חשבון רדום, אנחנו מדברים על אלף שקלים.

אלף דולר. נכון.

תבדקו להוריד את זה לשלוש שנים. שש שנים זה המון זמן.

נבדוק.

שש שנים הוא לא יחזיק אלף שקלים בחשבון. זה לא חשבון רדום.

יש מנותקי קשר עשרות שנים.

בסדר, אבל אנחנו מדברים על אלף שקלים ולהגדיר אותו כחשבון רדום שלא צריך למסור עליו דיווח, צריך להכניס כל דבר לפרופורציות. חוץ מזה, צריך להגיד למדינות ה-OECD שלנו יש יותר שכל מהן. אפשר להגיד את זה או לא?

הם יודעים.

"ישות אקטיבית" – NFE אקטיבי, כהגדרתו בחלק 8 סעיף 9ד לתקן.

ישות אקטיבית. כשאנחנו מדברים על חשבונות של ישויות, איזה סוגי גופים אנחנו מכירים. מכירים את הבנקים, חברות הביטוח וכולי. מכירים חשבונות של חברות. בדרך כלל חברות או ישויות אחרות כאשר הן מחולקות לישות אקטיבית או פסיבית.

מה זה אקטיבית. אקטיבית בדרך כלל זו חברה עסקית שיש לה פעילות עסקית או מוסד ציבורי שפועל לשם צדקה וכולי או חברה נסחרת בבורסה. גופים שיש להם פעילות שאז לגביהם אנחנו לא נזקקים לחפש את הפרטים של בעלי השליטה שלהם ולהעביר נתונים לגבי תאגידים שבעלי השליטה שלהם הם תושבי מדינות זרות.

מה זה תאגיד לא אקטיבי. זה תאגיד פסיבי שעיקר ההכנסה שלו, עיקר הנכסים שלו הם פסיביים ומשמשים להשגת הכנסה פסיבית כמו ריבית, דיבידנד וכולי כי היה חשש שיגידו שאם אנחנו מחפשים תושבות של יחיד, אם הוא תושב מדינה זרה אבל בתאגיד אנחנו לא נחפש אם הוא בעל שליטה, אז אנשים, במקום להחזיק כסף ישירות, יקימו חברה פסיבית שלהם, יהיו בעלי השליטה שם, יקימו חברה ישראלית ואז זאת חברה ישראלית ואין לי על מי לדווח אבל בעצם החברה הישראלית הזאת, מחזיק אותה בעל שליטה קנדי לצורך העניין.

אחר כך אנחנו נראה שיש הבחנה בין תאגיד פסיבי לאקטיבי כאשר בפסיבי הולכים לחפש את בעלי שליטה שלו ולראות מי הם ואת האקטיבי עוזבים.

"ישות פסיבית" – NFE פסיבי כהגדרתו בחלק 8 סעיף 8ד לתקן.

מוסד פיננסי ישראלי קטן הנותן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שעומד בדרישות המפורטות בסעיף ג' חלק 3 לנפסח 2.

זה אותו מוסד שאף פיקדון בו לא עולה על חמישים אלף דולר. אותו גוף קטן לעניין פטקא. מוסד פיננסי קטן.

אנחנו רוצים לבקש לחדד את הנקודה. אחרי שחוקקו התקנות של ה-פטקא התברר שהייתה אולי טענה או אמירה שיש לקונה מסוימת ביחיד שפתח גמ"ח שהוא לא מעוגן תחת העמותה. אז עמדה שאלה מצד הפיקוח על הבנקים האם הוא מוגדר כמוסד פיננסי או לא. כלומר, אדם יחיד שמחזיק גמ"ח והוא לא מאוגד, האם אפשר להגדיר אותו כמוסד פיננסי.

אנחנו מבקשים שהנקודה הזאת תחודד בתקנות האלו. בסופו של דבר יצאה חוות דעת של בנק ישראל אבל כן היינו רוצים שזה יהיה מחודד בתקנות.

שם הוצאנו את זה במכתב של המפקחת. זה יצא במכתב של המפקחת מספר חודשים אחרי. זאת אומרת, אחרי שראינו שביישום מתעוררות בעיות.

כאן אותו הדבר.

אוי ואבוי לחיים שלי אם זה יהיה אותו הדבר.

אנחנו לא רוצים להגיע לזה.

אתה צריך לשבת אצלי במשרד או אצלה במשרד ולראות. בנק סגר 16 חשבונות ואחד עם הרבה כסף בחשבון. עצרו לו את הכסף. אני לא הולך לעבור את זה עוד פעם.

אתם יכולים להראות לו את ההנחיה של המפקחת על הבנקים?

כן. אני אעביר לך אותה.

אני רוצה לומר שחוות הדעת שיצאה, היא לא הייתה על תקנות פטקא אלא על מוסד פיננסי בחוק. זאת אומרת, ההנחיה כבר תופסת כאן.

לא הבנתי. תסביר לי.

היה חוק פטקא. חוק פטקא הוא החוק שמסמיך כאן וחלק מההגדרות כאן נשלפות מחוק פטקא.

אתה מתכוון מהתיקון לפקודת מס הכנסה.

כן. חוות דעת שיצאה על ידי בנק ישראל או על ידי רשות המסים.

כן. זה היה בסיכום משותף.

לאחר סיכום משותף.

יצאה חוות דעת של המפקחת על הבנקים.

נכון. היא פירשה את החוק ולא את תקנות פטקא. אנחנו כאן עובדים לפי החוק, מכוח החוק, ולכן הפרשנות ההיא תחול אוטומטית גם כאן.

מקובל עלי. אני לא מתווכח אתך. אני רק לא רוצה לעבור את הסאגה שעברתי מאז אישרנו את תקנות ה-פטקא.

אנחנו עכשיו למדים מה-פטקא.

הבנתי. זה בסדר אבל את הסאגה הזאת אני לא רוצה לעבור. אם אין הסכמה, אין הסכמה. אם יש הסכמה, צריך להגיע לפתרון שמהיום הראשון שאנחנו מאשרים את התקנות, הבנקים יקבלו את ההודעה הזאת. הבנקים מאוד חוששים.

ההגדרה של מוסד פיננסי נמצאת בסעיף בחוק. סעיף 135ב לפקודה. הייתה כאן פרשנות האם מוסד פיננסי יכול להיות גם יחיד. אנחנו כעת בתוך התקנות שלוקחות את המושג מוסד פיננסי מהתקנות.

לבנקים קרו שני דברים. ראשית, הם נהיו עשירים יותר מכפי שהיו קודם, ואני מפרגן להם וזה בסדר, ושנית, הם נהיו פחדנים. הם היו פעם יותר אמיצים. אני אומר את זה כללית. אני לא אומר את זה כביקורת. הם לא רוצים שיהיה איזשהו דבר עלום ואחר כך יבואו ויאשימו אותם. הם חוששים שיבואו ויאשימו אותם. יבואו מדינות אחרות ויעשו להם בעיות בתוך החשבון או תבוא רשות המסים ותעשה להם בעיות או יבוא בנק ישראל ויעשה להם בעיות. הם רוצים שהכול יהיה מונח על השולחן וידעו בדיוק.

מאז שיצאו ההנחיות האלה, המצב יותר טוב. המצב יותר קל וקיבלנו פחות תלונות. לא סגרו חשבונות ונעשו פעולות. אני מקווה שהגמ"חים גם מעבירים עכשיו את הטפסים שהם צריכים להעביר כאשר מדובר בגמ"ח קטן שעומד בתקנות. אם מעבירים, אני לא חושב שתהיינה בעיות. אם אנחנו הולכים לאשר תקנות חדשות שלא אישרנו אותן קודם, שלא יבוא פתאום איזשהו הליך שמאוד קשה גם לתאם בין משרדי הממשלה ובוודאי לא בגופים חיצוניים. אני רוצה להיות בטוח שברגע שזה מאושר, הבעיה הזאת לא קיימת ויוצאת אותה הנחיה לגבי הנושא הזה.

מה רצית לומר?

אנחנו אומרים שאם אנחנו כבר בתהליך חקיקה חדש, בוא נעשה את זה כמו שצריך. אני לא יכול לדעת אף פעם איזה קצין ציות באיזשהו בנק יבוא ויגיד שבעצם הוא לא יודע אם אותה הנחיה של בנק ישראל חלה או לא חלה ואני צריך להתחיל להביא לו יועצים משפטיים. בתקנות האלה, בוא נעשה את זה בצורה מסודרת.

מה נעשה בצורה מסודרת?

שיהיה ברור שגם יחיד שמחזיק מס נחשב למוסד פיננסי.

את מקשיבה למה שהוא אומר?

כן. אז ייווצר המצב הבא.

הפוך. יגידו שאם כאן, זה לא כאן.

ומצד שני, כמו שהם אומרים לך, ההגדרה נמצאת בחוק. המכתב של המפקחת מבהיר את ההגדרה ולכן זה אמור לחול גם כאן אוטומטית.

אם זה יהיה כתוב כאן, מישהו בבנק יבוא ויאמר שאם זה לא כתוב, זה לא קיים. בסדר. נצטרך להחליט בזה.

נסתכל על זה שוב ונראה.

בסדר. יש עוד הערות? תמשיכי.

אתם צריכים להבטיח אותי אלא אם כן אתם לא רוצים שאני אבחר לכנסת הבאה.

רוצים מאוד.

תתחיל לי עוד הפעם הסאגה הזאת. אין לי יותר כוח לטפל בזה. מספיק. הם אמרו שהם כן רוצים שאני אבחר לכנסת הבאה כי אני מאשר להם הכול.

"יתרה בחשבון פיננסי", "ערך של חשבון פיננסי" או "יתרה מצרפית" – סך כל היתרות והערכים בחשבונות פיננסיים שבבעלות אותו יחיד או אותה ישות לפי העניין המוחזקים במוסד פיננסי ישראלי מדווח ובחשבונות המוחזקים בישות קשורה למוסד הפיננסי אם המערכת הממוחשבת של המוסד הפיננסי מקשרת את החשבונות לעניין זהות בעל החשבון ומאפשרת את צירוף היתרות או הערכים. לעניין זה, ישות קשורה כמשמעותה בחלק 8, סעיף ה(4) לתקן.

מה זה?

זה צירוף של יתרות.

הגדרה שיתרה בחשבון, אנחנו מדברים על יתרה מצרפית. אם המחשבים של אותו מוסד פיננסי מקשרים בין חשבונות שונים שיש לאדם באותו מוסד כדי לדעת אם אתה מעל מיליון דולר או לא.

אם יש לי חשבון בבנק וחשבון בחברת ביטוח, לא מחברים.

לא.

רק באותו בנק.

כן.

בתנאי שהמערכת ממוחשבת.

בדיוק. בדרך כלל באותו בנק היא יודעת.

"מדינה בת דיווח" – מדינה זרה שהמנהל פרסם לגביה הודעה לפי תקנה 10ח.

בתקנות זה מנהל רשות המסים שיפרסם את הרשימה של המדינות שאיתן הוא מגיע להסכמה שעושים החלפת מידע כדי שהציבור והמוסדות הפיננסיים ידעו.

זאת אומרת, מדינה שלא אישרה את התקנות או שלא הלכה להסכם הזה, לא צריך לדווח לה.

מדינה שיש עליה סיכום הדדי שהיא מדווחת לנו ואנחנו מדווחים לה, היא תהיה ברשימה.

זאת אומרת, אם יש מדינה שהיא גם חברה ב-OECD אבל היא לא אישרה תקנות והיא לא אישרה כלום, לא חייבים לדווח לה.

כרגע זאת רק ישראל.

קטאר.

היא לא חברה ב-OECD.

כרגע ישראל היא המדינה היחידה שהיא חברה ב-OECD ועדיין לא השלימה את החקיקה.

היחידה?

כן. היחידה.

אבל יש עוד מדינות. אם יש מדינה שהיא לא חתמה על ההסכם ולא השלימה את החקיקה כדי לקיים אותה, המנהל לא יפרסם אותה ברשומות וזה אומר שלא יעבירו את המדינה לגביה.

אנחנו היחידים ב-OECD?

כן.

כל שבועיים בערך אנחנו מקבלים מכתב מגורם זה או אחר.

כולל מזכ"ל הארגון.

החל מנציגים של רשות המסים, ממזכ"ל ארגון ה-OECD. אנחנו על סף כניסה לרשימות שחורות בנושא.

עכשיו אתם יכולים להגיד להם שהתחיל דיון רציני.

הם כבר שומעים את זה.

כשהנחנו את זה על שולחן הוועדה, כבר כתבנו להם.

היה דיון באוגוסט ואנחנו באופן חגיגי כתבנו להם שהנה מתקיים דיון ותוך זמן קצר אנחנו צופים את סיומו.

תמשיכי.

"מדינה זרה" – מדינה שאינה מדינת ישראל או ארצות הברית של אמריקה או אזור או שטח מחוץ לישראל שאינה מדינה המנויים בתקן ישראלי מספר 3166 שמפורסם באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי בכתובת.

מה זה מדינה זרה. בעצם המוסדות הפיננסיים יצטרכו לסווג כל חשבון אם הוא חשבון בבעלות של תושב מדינה זרה. מה זה מדינה? מדינה זה לא רק מדינה אלא גם יכול להיות לפעמים אזור.

טייוואן.

טייוואן, הונג קונג. יש רשימה שפורסמה על ידי מכון הקנים, מפורסמת, ולפי זה זאת הרשימה שלפי המדינות שם צריך לסווג. סיווג זה דבר אחד. הצעד השני יהיה דיווח. ידווחו רק על אותן מדינות שדיברנו עליהן, שהגענו אתן להסכם. בעצם הסיווג של כל חשבון למי הוא שייך, לתושב איזו מדינה, ייעשה בצורה הרחבה ביותר על פי הרשימה הזאת.

"מדינה משתתפת בשנה מסוימת" – מדינה שלמדינת ישראל יש אתה הסכם דו צדדי ליישום התקן וכן מדינה זרה שהתחייבה ליישם את התקן המנויה ב-1 בינואר ובאותה שנה ברשימה שמפורסמת באתר רשות המסים בישראל בכתובת.

זאת מדינה משתתפת שיש לנו למעשה אתה הסכם.

"מוסד פיננסי" – מוסד פיננסי ישראלי כהגדרתם בסעיף 135ב לפקודה למעט מוסד ציבורי.

למעט מוסד ציבורי מרמז לנו על ההסדר שהולך להיות. הגמ"חים שהם מוסדות ציבור, גוף שנותן שירותי פיקדון ואשראי ללא ריבית שבחר באופציה שהוא יהיה מוסד ציבורי, הוא כבר לא ייחשב כמוסד פיננסי. יש לנו את החלופה השנייה.

הוא יהיה פטור מדיווח.

כן, אבל יש לנו כאן גם את ההחרגה והנושא צריך להיות מוסדר עד אוגוסט 2018 כמו שהיה ב-פטקא. חקיקת הגמ"חים הכללית צריכה להיות מוסדרת.

"מוסד פיננסי ישראלי מדווח" - כהגדרתו בסעיף 135ב לפקודה למעט מוסד ציבורי ולמעט מוסד פיננסי ישראלי שאינו מדווח.

"מוסד פיננסי ישראלי שאינו מדווח" – כל אחד מאלה:

ישות ממשלתית כהגדרתה בחלק 8 סעיף ב2 לתקן.

ארגון בינלאומי כהגדרתו בחלק 8 סעיף ב3 לתקן.

בנק מרכזי כהגדרתו בחלק 8 סעיף ב4 לתקן.

מנפיק מוסמך של כרטיסי אשראי כהגדרתו בחלק 8 סעיף ב8 לתקן.

כלי השקעות קולקטיבי פטור כהגדרתו בחלק 8 סעיף ב9 לתקן.

חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל.

קופת גמל לרבות קופת ביטוח ולמעט קרן השתלמות וקופת גמל להשקעה כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל.

מנהל תיקים או יועץ השקעות כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995.

מנהל קרן כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות התשנ"ד-1994.

נאמנות של נאמן במוסד פיננסי ישראלי מדווח והוא מדווח על כל המידע החייב בדיווח לפי חלק 1 לתקן לגבי כל החשבונות בני הדיווח של הנאמנות.

מוסד פיננסי ישראלי קטן הנותן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית.

אולי נעצור כאן. פרידה, את רוצה לומר כמה מלים?

קראנו רשימה של מוסדות פיננסיים ישראלים שאינם מדווחים. הגופים האלה לא צריכים לדווח על החשבונות שלהם.

ראיתי.

מה שאולי חשוב להדגיש זה שהוספנו כאן את המוסד הפיננסי הישראלי קטן שנותן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית. הגופים הקטנים הם פיקדונות עד חמישים אלף דולר, כמו ב-פטקא. הגדרנו אותם כאן כגופים שאינם מדווחים.

הגופים הקטנים, רק להזכיר לי, הם לא צריכים להיות עמותה. הם צריכים למלא טופס שהם מוסד ציבורי קטן.

הם צריכים להיות קטנים.

למלא טופס בבנק או בחשבון בו הם מנהלים את המוסד הציבורי שהוא עד חמישים אלף דולר.

אותו הסדר שקיים היום לפי פטקא.

יהיה טופס. זאת אומרת, זה יהיה אחיד.

זה אותו טופס.

אני לא יודעת.

או טופס מקביל. אז גם לטופס חיכינו הרבה זמן אחרי ה-פטקא.

אפשר אותו טופס. למה צריך להיות טופס שונה? תקלו עלינו.

"מוסד ציבורי" – עמותה שהיא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה או חברה לתועלת הציבור שהיא מוסד ציבורי כאמור שנותנים שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית.

"מנהל קשרי לקוחות" – לרבות מי שממלא תפקיד דומה אף אם תוארו שונה.

"מספר TIN" – כהגדרת TIN בחלק 8, סעיף ה', סעיף קטן (5) לתקן.

"סממן של מדינה זרה" – כל אחד מהסממנים המפורטים בחלק 3, סעיף ב, סעיף קטן (2), פסקאות (א) עד (ו) לתקן.

"ראיה תיעודית" – כהגדרתה בחלק 8, סעיף ה', סעיפים קטנים 6(א) עד (ג) לתקן.

"שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית" –

אתם רוצים הסברים?

כן.

הסעיף שהיה לנו לגבי מוסד ציבורי, הוא פשוט להסדיר את אותו מוסד ציבורי שנותן שירותי פיקדון ואשראי ללא ריבית, שהוא לא ייחשב מוסד פיננסי.

מנהל קשרי לקוחות, אנחנו צריכים את ההגדרה הזאת כי למשל במקרים של חשבונות בעלי ערך גבוה, צריך לשאול את מנהל קשרי הלקוחות.

מספר TIN זה מספר הזיהוי שיש לאותו תושב שהוא צריך בטופס שהוא נותן הצהרה עצמית, היא צריך להצהיר עליו. זה אחד הנתונים שצריך להעביר לגביו.

סממן של מדינה, זה דבר חשוב. כל אחד מהסממנים המפורטים בחלק 3, סעיף ב', סעיף קטן (2), פסקאות (א) עד (ו) לתקן. כאשר יש לנו סקירה של חשבונות קיימים, נעשית בדיקה של חשבונות קיימים. התהליך מתחיל בסריקה אלקטרונית שעוברת על כל הנתונים שרשומים אלקטרונית לגבי החשבון בניסיון לראות האם יש שם סממן שמעיד על מדינה זרה שנמצאת כאן בקשר הזה.

מה הם הסממנים. האם רשום אצל הבנק תושבות במדינה זרה, האם רשום מען מגורים או מען דואר במדינה זרה, האם כתוב מספר טלפון זר בהיעדר מספר טלפון בישראל, האם יש הוראת קבע להעביר כספים לחשבון במדינה זרה, ואנחנו כבר יודעים שבישראל אין דברים כאלה ואין הוראות קבע להעברות למדינות זרות, האם יש ייפוי כוח או זכות חתימה שניתנו לאדם שיש לו כתובת במדינה זרה או האם יש הוראת שמירת דואר או מען במדינה זרה.

בהמשך אנחנו נראה שיש סממנים שנחשבים יותר חזקים, 1 עד 4, אבל הם רק סממנים. כלומר, יש כללים איך אתה מבין כל סממן. מתי שתרצו לדבר, אני אדבר.

נרצה בהמשך.

בסופו של דבר מה שחשוב להדגיש הוא שאזרחות היא לא סממן. להבדיל מה-פטקא, אזרחות אמריקאית שם מחויבים במס על פי בסיס אזרחות. ב-פטקא חד משמעית אדם שיש לו אזרחות זרה, לא אמורים לקחת את זה בחשבון.

הבנקים טוענים שמדובר במיליון אנשים.

שהם תושבי חוץ?

כן. שהם יהיו בהגדרות כאן.

אבל זה לא אמור להיות סממן.

אני לא יודעת מה זה המיליון.

שיש להם סממנים.

שיש להם סממנים מהסממנים.

זה מה שהם אמרו.

לפי הסממנים האלה, יש מיליון לקוחות. אנחנו כבר עשינו אצלנו בדיקה ולפי הסממנים שהקריאה רשות המסים, בלי אזרחות, יש מיליון בכל המערכת הבנקאית. 400 אלף בבנק הפועלים.

מה יצטרכו האנשים להביא כשיודיעו להם שנמצא אצלם סממן של מדינה זרה. שוב, אנחנו נדייק יותר אחר כך וכרגע אני אומרת בכלליות. יש שני סוגים של דברים שהם צריכים להביא. אחד, הצהרה עצמית, טופס בו הוא מצהיר שהוא תושב לצורכי מס בישראל וזהו. היא המדינה הזרה היחידה בה אני תושב או מדינה אחרת אבל בכל מקרה לא המדינה של הסממן. הוא צריך להצהיר היכן הוא תושב ולתת כמה פרטים אישיים עליו, השם שלו, לחתום שם וכולי. דבר שני הוא ראיה תיעודית. מהי ראיה תיעודית? הוא צריך להביא איזשהו אישור ממשלתי מאותה מדינה שהוא טוען שהוא תושב בה. אני טוענת שאני ישראלית, אני צריכה להביא צילום של רישיון נהיגה ישראלי, צילום של תעודת זהות ישראלית, איזשהו תיעוד ממשלתי.

צריך להוריד את המספר מיליון אנשים.

זה לב הבעיה.

אני יודע. אני מבקש גם מהם וגם מכם. גם אצלנו. נעשה איזה רעיון יצירתי להוריד את המספר. המספר כאן הוא הבעיה הגדולה. ברור שחלק גדול מהאנשים האלה, אין להם קשר.

"שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית" – קבלת פיקדונות ומתן אשראי כאחד הנעשים דרך עיסוק ובלבד שהפיקדונות והאשראי אינם נושאי ריבית. לעניין זה ריבית, כהגדרתה בחוק הריבית, התשי"ז-1957, למעט עמלות לכיסוי הוצאות תפעול, החזר הוצאות סבירות שהוצאו בשל פיגור בהחזר האשראי.

את זה לקחנו מהחוק.

"פיקדון" – כל תשלום לרבות הלוואה, מענק או תרומה שמתקיים לגביו אחד מאלה:

יש בצדו זכות לקבלו חזרה כולו או חלקו, בין שהזכות של נותן התשלום ובין שהוא הוכנסה לאדם שלישי.

יש בצדו זכות לקבל מענק או אשראי ממקבל התשלום, בין שהזכות היא של נותן התשלום ובין שהוקנתה לאדם שלישי.

כאן אנחנו רוצים לבקש ולחדד שכן היינו רוצים לבדוק. יש לא מעט ניואנסים בהגדרות של איך מגדירים באיזה מוסד פיננסי הוכנס. כן היינו רוצים לבדוק את הניסוחים המדויקים כך שיתאימו למה שאנחנו פחות או יותר סוברים.

בסדר. אתם יכולים לבדוק ותחזרו אלינו.

אתה מתכוון למה שיהיה בחוק הגמ"חים.

כן. שתהיה קואורלציה.

בסדר. זה חשוב גם לנו, שזה יהיה אחיד.

יש לכם את הזמן לזה, אבל אם אפשר לעשות את זה מהר.

אנחנו עושים כל מה שאפשר.

"שערו היציג של המטבע ליום כלשהו" – שערו היציג של מטבע החוץ בשקלים חדשים כפי שפרסם בנק ישראל באותו יום. ואם לא פרסם שער באותו יום, השער האחרון שפרסם לפני אותו יום.

"תושב מדינה זרה" – תושב של מדינה זרה לפי דיני המס באותה מדינה או עיזבון של מנוח שהיה תושב מדינה זרה באותה מדינה לרבות ישות שאין לה תושבות לפי דיני המס אם הניהול הממשי שלה נמצא באותה מדינה זרה למעט אלה:

תאגיד אשר מניותיו נסחרות בקביעות בשוק ניירות ערך מוסדר.

ישות קשורה של תאגיד כאמור בפסקה (1). לעניין זה, ישות קשורה כמשמעותה בחלק 8, סעיף ה4 לתקן.

ישות ממשלתית כהגדרתה בחלק 8, סעיף 2ב לתקן.

ארגון בינלאומי כהגדרתו בחלק 8, סעיף ב3 לתקן.

בנק מרכזי כהגדרתו בחלק 8, סעיף ב4 לתקן.

מוסד לפיקדונות ומוסד למשמורת, חברת ביטוח מסוימת.

ישות השקעות כהגדרתה בחלק 8, סעיף א סעיף קטן (6) לתקן ובלבד שאם ישות כאמור בסעיף קטן (6)(ב) היא תושבת מדינה זרה ומדינה משתתפת.

"תיעוד עצמי לגבי יחיד" - כמשמעותו בתקנה 9א.

"תיעוד עצמי לגבי ישות" – כמשמעותו בתקנה 9ב.

"תקנות פטקא" – תקנות מס הכנסה, יישום הסכם פטקא התשע"ו-2016.

לעניין ההפניות לתקן בתקנות 1, 3, 4 ו-5, בכל מקום בתקן במקום "סמכות שיפוט בת דיווח" יקראו "מדינה זרה". במקום "אדם בר דיווח" יקראו "תושב מדינה זרה", במקום "חשבון בר דיווח" יקראו "חשבון של תושב מדינה זרה".

תקנת משנה זו לא תחול על פסקה (10) בהגדרה מוסד פיננסי ישראלי שאינו מדווח שבתקנת משנה (א) – כאן עשינו התאמות של התקן – לכל המונחים בתקנות אלה תהיה המשמעות הנודעת להם בתקן אם לא נקבע אחרת בפקודה או בתקנות אלה.

כאן אנחנו עוצרים.

אנחנו סיימנו את סעיף 1 שיש בו את כל ההגדרות ואת כל מה שנלווה. אנחנו נמשיך בעזרת השם בישיבה הבאה בסעיף 2.

אני חוזר ומבקש שאת החלק הזה שעליו מדובר, שכל תושב מדינה שאתה אנחנו בהסכם, יצטרך לדווח, זה הופך את התקנות האלה לתקנות כמעט בלתי אפשריות. אנחנו נתחיל לקבל תלונות על אנשים ואנחנו מדינה שהי אלא כמו מדינה אחרת בעולם. אנחנו מדינה שיש אצלנו אנשים שמגיעים לארץ ויוצאים מהארץ. אנחנו בכל אופן מדינה שקולטת עלייה ולכן אצלנו זה יבוא לידי ביטוי.

אם אפשר למצוא הגדרה שתצמצם את המספר של האנשים שיהיו בדיווח, זה מקל עלינו מאוד לרוץ עם התקנות האלה ולסיים אותן. אם לא, אנחנו כל הזמן נתעורר בקשיים.

אני מסיים את הישיבה עכשיו. אני מבטיח לכם שאני מתחיל לקבל טלפונים ממספר גדול של אנשים ואומרים לי איך אני יכול לעשות להם דבר כזה. אני לא מקליט שיחות, אבל אני יכול להגיד לכם איזה תלונות אני מקבל ואלה תלונות לא קלות. תחשבו גם אתם. אני לא רוצה לפרק את ההסכם. אני מבין שמדינת ישראל מחויבת להסכם אבל צריך להגיע לפתרון. זה לא הלכה למשה מסיני. צריך למצוא פתרון.

אני אומר את זה גם לבנקים. אני לא רוצה אחר כך את העימות עם הבנקים. אני רוצה שהעניין הזה יוסדר.

אני מבקש מנציגי הגמ"חים להיכנס אלי. אני רוצה לשבת שתי דקות כי כאן הרבה דברים גם תלויים בחוק הגמ"חים ואני רוצה להתקדם עם זה. אני לא רוצה להשאיר את זה כך.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20.