ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-28OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 247

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ב' בכסלו התשע"ח (20 בנובמבר 2017), שעה 10:00

הקרנת סרטו התיעודי של העיתונאי לאוניד פרפיונוב: "יהודים ממוצא רוסי" המתאר את ההיסטוריה של יהודי ברית המועצות מ- 1948 עד ימינו

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

יואל רזבוזוב

שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר

ברטה גרינברג - מנהלת, גנז המדינה

מיכאל גרינברג - מנהל עמותה, גנז המדינה

ולנטין לידסקי - מנהל אגף עלייה, הסוכנות היהודית

אלונה סטבנס - מנהל אגף חינוף ב"פ, הסוכנות היהודית

אולג דובקין - ממונה תחום חוויות, הסוכנות היהודית

לאוניד פרפיונוב - עיתונאי, יוצר הסרט

נתי קנטורוביץ' - ממונה תחום מידע ומחקר, נתיב

מרינה שומונוב - רכזת מרכז בוכרה, ברית יוצאי בוכרה

עדה דבידוביץ - מורה, עיריית ירושלים

חיים פרידמן - מנהל חינוכי, המכון ללימודי היהדות

עמיחי עיטם - מנהל האגף הצבאי, המכון ללימודי היהדות

יונתן מאיר - מנכ"ל, המכון ללימודי היהדות

מיכאל קיפניס - ראש מרכז "מאיה", מרכז תיאום של קהילת יוצאי ברית המועצות

ירדנה ויזנר - מנהלת משרד, נעל"ה

איליה ליפצקר - סמנכ״ל, שישי שבת ישראלי

מריה ליפצקר - רכזת, שישי שבת ישראלי

לינדה פרדס פרידבורג - מנהלת, שישי שבת ישראלי

ולדימיר פרידבורג - מנכ"ל, שישי שבת ישראלי

אלכס קגן - ראש התכנון האסטרטגי, התנועה הרפורמית

מרגריטה פייצר - מנהלת מחלקת חמ''ע, התנועה הרפורמית

ליליה אוסטרובסקי - מנהלת משרד ישראלי, הקונגרס היהודי העולמי

חיים ויטלי בן יעקב - מנכ"ל, הקונגרס היהודי האירו-אסיאתי

ויקטוריה דולינסקי - עורכת ומגישה, תאגיד השידור החדש

סבטלנה בלכר - מנהלת תכניות חמ"ע וגרמניה, תגלית

ישעיהו יחיאלי - ראש מינהלת נעל"ה, האגודה לקידום החינוך

גנדי גזין - יו"ר קרן ג'נסיס

איליה סליטה - נשיא ומנכ"ל קרן ג'נסיס

טטיאנה קנטורוביץ מנוסובה - יועצת מנכ"לית לענייני קרן ג'נסיס, יד ושם

עופר קרז'נר - קונסול כבוד של אוקראינה בירושלים, קרן ג'נסיס

יוסף שמעוני - שותף –מנהל

יונתן שיף - עו"ד

לנה שטרן - יו"ר קרן יורי שטרן

דניאל גולדפלד - מנהל פרויקט

אור-לי רוזנבאום - מנהלת פיתוח עסקי מסע ישראלי

אלישע חנקין - מנהל מדרשה ציונית

אלי אוביץ - מנכ"ל Limmud

אסיה לרנרמן - מנהלת חשבונות

דוד קריסמן - שותף במשרד רו"ח

נדזדה ירמקוב - מומחה לתנועה הציונית בברית המועצות

איליה פלוטקין - מנצח אופרה ומקהלה

ליאת שקד כץ - עו"ד, הרצוג, פוקס נאמן ושות' עורכי דין

גליה קלינמן - הרצוג, פוקס נאמן ושות' עורכי דין

פיליפ בלנק - סטודנט, האוניברסיטה העברית בירושלים

לאוניד דבידוביץ - מרצה, האוניברסיטה העברית בירושלים

אריה צוקרמן - יועץ מיוחד ליו"ר יד ושם, יד ושם

דורית נובק - מנכ"לית, יד ושם

שרה טסלר - מנהלת מחלקה, החברה למתנ"סים

ימית שנון מזרחי - מנהלת קשרי חוץ, החברה למתנ"סים

יונה פרנקל - סמנכ"ל, ערוץ 9

אלאונור פלוטקין - מוזמן/ת

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר תרגומים

הקרנת סרטו התיעודי של העיתונאי לאוניד פרפיונוב: "יהודים ממוצא רוסי" המתאר את ההיסטוריה של יהודי ברית המועצות מ- 1948 עד ימינו

בוקר טוב, שלום לכל המשתתפים, במיוחד לשרת העלייה והקליטה, חברת הכנסת סופה לנדבר, ליוצר הסרט, מר לאוניד פרפיונוב, ליושב ראש קרן ג'נסיס, מר גנדי גזין, לנשיא ומנכ"ל קרן ג'נסיס, מר איליה סליטה, ולכל המשתתפים. אני מברך את המשתתפים, את יוצר הסרט ואת קרן ג'נסיס, שתמכה בהפקתו של הסרט. לבקשתו של יוצר הסרט אני מבקש לאפשר לו להבהיר בקצרה את מה שהוא רוצה להגיד לקראת הצפייה בסרט. אנחנו נצפה עכשיו בסרט, 'יהודים ממוצא רוסי' שמתאר את ההיסטוריה של יהודי ברית המועצות לשעבר מ-1948 עד ימינו. הסרט הופק בתמיכת קרן ג'נסיס ולאחר מכן כמובן נקיים את הדיון. אני מזמין את מר לאוניד פרפיונוב להגיד כמה דברים.

יום טוב. שלום. פה נגמר אוצר המילים שלי. מכן והלאה אני אדבר ברוסית.

(אומר דברים בשפה הרוסית, להלן התרגום החופשי)

רציתי לומר כמה מילים. זה סרט רוסי, של עיתונאי רוסי ובמאי רוסי. שמו יהודי רוסי - בעברית, אני לא יודע איך מתרגמים את זה לעברית, אבל בשם הרוסי של הסרט, המילה רוסי נמצאת לפני המילה יהודי. מדובר בטרילוגיה שמורכבת מ-3 סרטים אשר מספרת על היסטוריה לא של חייהם של יהודי האימפריה הרוסית בברית המועצות, אלא אלו שעברו לקריירה רוסית, תרבות רוסית, תייגו עצמם כחלק מההיסטוריה הרוסית, החברה הרוסית, החיים הפוליטיים, החיים הצבאיים, התרבות, קולנוע ועוד - ועוד - ועוד. כנראה שרק בארצות הברית היהודים תרמו תרומה אדירה לתרבות במדינה. באופן הזה, מדובר על סרט שמספר על יהודים שהתבוללו, זה לא אומר שהיוצר של הסרט קורא לאנשים להתבולל, זה אומר שמתוארת חלק מהתרבות הרוסית, וזה ההישגים והעשור של התרבות הרוסית, שיש בה גם אספקט כזה, יש גם אפשרות כזו להיות רוסי - להיות יהודי רוסי. ההפניה ברורה לכל מי שמכיר את ההיסטורי ולו במקצת, ברור שלפני המהפכה, קיום באימפריה הרוסית, מדינה עם דת מדינית היה אחד. אז התהליך של ההתבוללות רק החל, ולשלטון היה חשוב עניין הדת. זה הסרט הראשון, שמדבר על התקופה שקודמת ל - 1917. הסרט השני שהצגנו שלשום, בתאטרון גשר בתל - אביב, סוקר את התקופה שבין השנים 1917 - 1948. מדובר על תקופה אם להתבטא בצורה גסה, שלושה עשורים של - - - שאז יהודים יחד עם הורסים היו יוצרי העשייה הסוציאלית, המדינה הסוציאלית. היו יוצרים בתהליך בניית ברית המוצעות. החל מהמנהיגים עד למנעד רחב של אנשי תרבות, מוזיקאים, סיירים, מהנדסים, רופאים וכן הלאה וכן הלאה.

כאשר היהודים באינטליגנציה העירונית הזו, ביחד עם הורסים, היוו כמעט חצי מחיי המדינה. והסרט השלישי שתראו אתם, הוא המסכם, מדבר משנת 1948. גם כן מובן התאריך - פירוק הוועדה האנטי פשיסטית, ורצח של מיכולס. מהזמן שבו מתחילה אנטישמיות מדינית חדשה, שלא הייתה מוכרת כמשהו רשמי, אבל כולנו מבינים זאת בקלות. ואז הסרט מתאר את החיים הלא פוליטיים של היהודים, בניגוד לעשורים הקודמים, חלקם של היהודים בחיים התרבותיים והחיים החברתיים היה עצום, ובאופן כללי, הסיטואציה שנרקמה עוד לפני המלחמה, כאשר באליטות, בערים גדולות, בערי הבירה, היהודים היו העם השני במדרג, באופן שווה לרוסים. ובניגוד לעמי ברית המועצות אחרים, השתלבו עם העם הרוסי לא רק בנישואין, אלא גם בקבלת אנשים וגם קבלת האינטליגנציה העירונית שלוקחת את מסר החיים החדשים אל כל שאר המדינה. זה המצב. באשר לתחומים הלא קשורים לחיים הפוליטיים - קולנוע, מוזיקה, ספרות, בחיי החברה שלא קשורים עם פוליטיקה באופן ישיר, נשארה באופן דומה, תואר שני עד שילוב עם הראשון. הסרט יוקרן במשך שעתיים. אני מאחל לכם סבלנות, ולאחר מכן אחזור לשם מתן תשובות על השאלות שלכם. אין שום דבר נוסף בתכנית, נכון? לפני שיתחיל הסרט.

(הקרנת הסרט).

כולנו צפינו בסרט המרתק המתאר את ההיסטוריה של יהודי ברית המועצות לשעבר מ-1948 עד ימינו. אני מבקש לחזור ולהדגיש שהסרט הופק בתמיכת קרן ג'נסיס ואני מבקש להודות ליוצר הסרט, מר לאוניד פרפיונוב. אני יודע שהזמן שלנו רץ, יש לנו אנשים שאנחנו באמת ניתן להם להתייחס, אבל אני מבקש בקיצור, כי באחת יש לנו עוד דיון.

נמצאים איתי חבריי חברי הכנסת, טלי פלוסקוב הייתה פה והלכה, אני מקווה שהיא תחזור, חבר הכנסת יואל רזבוזוב וחברת הכנסת קסניה סבטלובה. גם שרת הקליטה הייתה פה.

אנחנו נשמע מחבריי חברי הכנסת וגם מהיוצר, אני בטוח שיש לכם שאלות, אני מבקש שכשאתם תשאלו תציגו את עצמכם לפרוטוקול ואנחנו נעשה את זה גם בקיצור. כמו שאמרתי, הסרט הופק בתמיכת קרן ג'נסיס, נמצא פה היושב ראש, מר גנדי גזין, ואנחנו נשמע גם ממנו. אני מזמין קודם כל את חבריי חברי הכנסת, התייחסותכם לנושא. קסניה סבטלובה, בבקשה.

תודה לך, כבוד היושב הראש. אני מודה מקרב לב לקרן ג'נסיס על כך שהביאו לכאן את האמת ההיסטורית שהייתה צריכה להישמע בכנסת ישראל. אני חושבת שכולנו, כל מי שהיה פה וכל מי שיצפה בסרט הזה, אנחנו אסירי תודה על כך שהאמת הזאת נשמעת. היא נשמעת בעוצמה, מצלצלת בדממה שהיינו עדים לה אז, כשהיינו בברית המועצות, ואנחנו כולנו חלק מהנרטיב הזה, מהמאבק הזה על האמת, מהדואליות, מהצער והכאב של הרדיפה והאהבה לאותה מדינה שאנחנו היינו חלק ממנה. הרבה מאוד מהמרכיבים של הנפש שלנו אנחנו עדיין חלק ממנה.

הדיאלוג הזה של הקשר של העם היהודי עם רוסיה, הוא עדיין מתנהל, הוא לא הסתיים ויש שם שאלות רבות שעדיין לא נענו. כל מה שראינו עכשיו, מבחינתי זאת הייתה חוויה פשוט מטלטלת, למרות שאת רוב העובדות, אני חושבת שלא רק ידעתי, אלא גם חוויתי דרך משפחתי. פרשת הרופאים והפיטורים של סבתי בשנת 53', סיפורים מזוויעים על כך שהיא ציפתה לגירוש ואולי אפילו למוות, למשלוח לסיביר ויכול להיות שגם למחנות ההשמדה, כך הם חשבו באותה עת, עם אמא שלי שהייתה ילדה צעירה, עם הכאב על אותם בני משפחה שנספו בשואה אבל אסור היה לדבר על כך, ובבית הספר, הכמויות, המספרים מעולם לא נשמעו. כאשר עברנו על הרוסים, האוקראינים והבלרוסים שנספו ונהרגו היהודים לא היו שם.

לכן זה כל כך חשוב שאנחנו נראה את הסרט הזה כאן, בכנסת ישראל. שאלו אותי עכשיו, כאשר פרסמתי בפייסבוק, מדוע בכנסת ישראל צופים בסרטים, אמרתי שזה לא רק סרט, זה תעודה, זו תעודה היסטורית שמוקרנת פה לפנינו על מנת שגם כאלה שיודעים ושכחו, גם כאלה שלא יודעים וילמדו, וגם כאלה שיודעים היטב ולעולם לא ישכחו את אשר היה, שאנחנו עוד פעם נעבור על הסדר של הדברים האלה.

וממך, כבוד היושב ראש, אברהם נגוסה, אני אבקש, וכבר שלחתי ללשכתך את המסמך, לקיים דיון על אותה תקופה נוראית של רדיפות של יהודי ברית המועצות, על אותם הקמפיינים האנטישמיים שהתנהלו, על אותו זיכרון היסטורי שהבאנו לכאן משם. אני חושבת שזו חובתנו, כמחוקקים כאן בכנסת ישראל, להעמיד את הדברים על דיוקם. אנחנו גם יודעים היטב שהשאלה הזאת של היחסים של רוסיה והיהודים תמשיך להיות מאוד משמעותית, גם עם כל מה שאנחנו רואים ברוסיה המודרנית של היום. אנחנו, יחד עם ההתחממות של היחסים בין המדינות שלנו, ואנחנו שמחים על כך ומברכים על כך, היא נדבך חשוב מאוד מהאישיות שלנו, גם עדים לתופעות מחרידות, תופעות של אנטישמיות במרחב הפוסט סובייטי והתבטאויות שמופנות כנגד יהודים, טון אנטישמי חריף מאוד, ואנחנו מחברים בין הדברים. אנחנו יודעים היטב שהמדיניות של אז, של שנות ה-40 הנוראיות, של שנות ה-50 החשוכות, מוצאת ביטוי גם בקולות של המודרנה, גם בקולות של רוסיה של היום.

אסור שזה יהיה כך וחשוב מאוד, לא רק פה בישראל, אלא גם שם, שיהודים - - - אותם הדברים שאתה, לאוניד, שאני צופה בך מאז שהייתי בת 8 או 9, וחלק מבחירת החיים שלי כעיתונאית הייתה באופן חלקי גם בזכותך ובזכות אותם אנשים שעבדו יחד איתך אז בטלוויזיה, עדיין עוד הטלוויזיה הסובייטית ואחרי זה הטלוויזיה הרוסית, בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90, על כן אני מודה לך מאוד ואני מודה לכולכם, למי שהביא את החוויה המטלטלת הזאת לכאן, לכותלי הכנסת. ומכם הבקשה היא רק בקשה אחת, לא לשכוח ולהמשיך לספר את הסיפור. תודה.

תודה. חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

תודה, כבוד היושב ראש, אורחים נכבדים, אני חושב שבאמת הייתה לנו כאן חוויה מדהימה. אני לא אסכם כאן כי חברת הכנסת סבטלובה סיכמה את זה מאוד מאוד יפה, אני חושב שבשם כולנו. האמת שאני לא ידעתי שבכנסת ישראל אפשר לצפות בסרטים, אני חושב שבזמן החופשי נוכל להשתמש בזה.

אז קודם כל אני רוצה להגיד תודה. תודה, לאוניד, תודה לקרן ג'נסיס, על הסרט המדהים הזה. אני חושב שהסרט הזה כולו תרבות, אני חושב שחשוב מאוד שגם כאן, לא רק בכנסת ישראל, אלא בטלוויזיה הישראלית, יראו את הסרט הזה, כי אני בסרט הזה ראיתי המון המון תרבות מאיפה שנולדתי, מאיפה שהגעתי ואם הייתי יודע את השיר שכמעט כל שבוע שרנו - - - מי הלחין, מי שר ומי כתב את המילים, אז הייתי די בשוק. אני חושב שבאמת זה הסיפור האמיתי וחשוב שיידעו אותו כמה שיותר, גם כאן וגם בברית המועצות לשעבר. ושוב פעם תודה, באמת תודה.

תודה לחבר הכנסת. אנחנו נשמע עכשיו את יושב ראש קרן ג'נסיס, מר גנדי גזין. בבקשה.

(אומר דברים בשפה הרוסית, להלן התרגום החופשי)

תודה. יושב ראש הנכבד, אורחים, חברים, שותפינו בקרן שלנו, אנחנו מאוד שמחים שהצלחנו להציג היום בכנסת את הסרט המסכם של טרילוגיית הסרטים - יהודים רוסים, שנוצרו על - ידי העיתונאי הרוסי הנפלא והמצטיין לאוניד פרפיונוב.

הבחירה שלנו להראות את החלק השלישי, הייתה מכוונת. הסרט השלישי האנלוגי, מספר על האירועים בצורה שיותר קרובה אלינו הן מבחינת זמן והן מבחינת הרוח שלנו. כיצד נראו חיי היהודים הרוסים, או כנראה יהיה יותר נכון לומר יהודי ברית המועצות, לאחר שנת 1948. לישראלים קודם - כל, זו היא שנת היווצרותה של מדינת ישראל. מדינה אשר נהייתה בית ליותר ממיליון מאלו שאנחנו מכנים אותם יהודים דוברי רוסית.

למה וממה היהודים עזבו את ברית המועצות? למה ובגלל מה הם נשארו? הסרט לא עונה על השאלות האלו, אבל אנחנו מקווים שיגרום להתעניינות חיה בנושא זה. לקראת סוף הסרט השלישי, אנחנו רואים שאינטרס לטרילוגיה, ובכלל לנושא היהודים דוברי הרוסית, לא נפסקת לא ברוסיה ולא מחוץ לגבולות רוסיה. ועובר הקרן שלנו, קרן גנסיס שמתעסקת בתמיכה ובפיתוח הזהות העצמית היהודית בקרב יהודים דוברי רוסית, היא מאוד חשובה. המשימה הראשית שלנו, היא לתת הזדמנות במיוחד לצעירים, הזדמנות לכולם אבל במיוחד לצעירים, להכיר את השורשים שלהם, את ההיסטוריה שלהם, את ההיסטוריה של משפחתם ואת ההיסטוריה של העם שלהם.

על פי הנתונים הדמוגרפיים, היום בעולם חיים יותר מ - 3 מיליון אנשים שאותם אנו מכנים יהודים דוברי רוסית. כלומר אלו שנולדו בשטח ברית המועצות, או אלו אשר הוריהם נולדו בברית המועצות. לכן היה לנו חשוב להציג לכם את הסרט היום. תודה רבה על תשומת לבכם. אני הייתי רוצה להעביר את זכות הדיבור למי שיצר והוביל את הסרט, מר לאוניד פרפיונוב.

(אומר דברים בשפה הרוסית, להלן התרגום החופשי)

אני לא יודע כל כך מה להגיד, חוץ מלהודות על ההזדמנות הזו. אני מקווה שהעדויות האלו היו מעניינות בשביל מישהו. מישהו מתעניין בעיקרון עצמו של סיפור באמצעות סרט. איך שניסינו ליצור את הסרט באמצעות שפה קולנועית עכשווית. מה עוד להגיד? אולי יש לכם איזה שהן שאלות? כי אני כבר דיברתי מהמסך, כבר שעתיים ו - 5 דקות. ועוד להגיד משהו נוסף. אז בכל מקרה, אולי ממה שאתם תבקשו.

אנחנו עכשיו עוברים לשאלות. כל אחד ששואל שיציג את עצמו, מי הוא, מאיזה ארגון, לצורך הפרוטוקול, ותעשו את השאלות בקיצור ואני בטוח שלאוניד יענה בקיצור. בבקשה.

קודם כל תודה על הסרט, פשוט מדהים, אין מה להוסיף.

הסרט הוא גם סרט מדהים. בשנים האחרונות, אני מניח, העמקת בהיסטוריה של היהודים ושל רוסיה ואני חושב שיש לך תובנות. והשאלה היא זו, רוסיה קיבלה את יהודיה בירושה מחורבות פולין, זו הייתה תוספת - - - והשאלה היא כזאת, האם כשאתה מסתכל אחורנית, מבחינתך המפגש הזה בין החלק - - - לבין רוסיה זו הייתה תאונה היסטורית או הצלחה היסטורית? גם בשביל היהודים.

(אומר דברים בשפה הרוסית, להלן התרגום החופשי)

יש לי השקפה רוסית על השאלה הזו. על הדרך שבה יהודים נפגשו עם הרוסים. לדעתי האישית, זה היטיב מאוד עם רוסיה. זה הרחיב את התרבות הרוסית. כבר אמרתי קודם לכן, להיות יהודי רוסי זה חלק מצורות רוסיה, אחד מסוגי הגורלות הרוסים. הרבה דורות חיו בצורה זו בלבד. הם לא עזבו את רוסיה לעולם, הם שירתו בצבא ברוסיה, וחייהם, הקריירה שלהם, השפה שלהם הייתה רוסית. ובזה היופי של התרבות הרוסית, שהיא כל - כך רחבה, שהיא יכולה לקבל לתוכה את כולם, ואם היא מרגישה את הבן - אדם כאחד משלה, אז לעולם לא תשאל יותר שאלות על המקורות שלו.

אדון הסגן הנכבד, לא ידע שאת היצירה ממה מתחילה המולדת כתבו יהודים. כן, נכון, במדינות אחרות שירים עם שם כמו ממה מתחילה מולדת, תמיד כותבים אנשים בעלי שם בתרבות. אבל בכך העניין, ליהודים רוסים היה שם בתרבות, וכאשר הם כתבו ממה מתחילה המולדת, הם כתבו על רוסיה. מה שכמובן הועיל לרוסיה. האם זו תועלת ליהודים עצמם? זו שאלה שלא נשאלת פה הרבה פעמים. אבל כנראה, מאוד הרבה מאוד, ועל כך מדובר, מוזיקאים ואנשי במה - קוללו משפחותיהם, קוללו ההורים שלהם, בגלל שהם עזבו את החברה היהודית, עזבו את בית הכנסת. אבל זו היה הבחירה שלהם.

כך זה היה בהיסטוריה. לאוניד אוטיוסוב, לא השאיר לנו אף עדות אחת שהוא התחרט על כך שהפסיק להיות לזרוב וייסביין. הוא פשוט הפך להיות אחד האומנים הרוסים הכי מפורסמים בחלק הראשון של המאה ה - 20. הוא בחר לעצמו קריירה כזו, הוא לא נשאר בתוך החברה היהודית. דוד טויסטרך היה תלמידו של פנחס סטולרסקי, שלא לימד אותם לנגן על הכינור מוזיקה יהודית מסורתית. כמו שעשו מספר דורות של כנרים לפני - כן. לנגן בחתונות ובלוויות. הוא רצה עבורם קריירה פילהרמונית מפוארת. ודוד פישל ויצ'ויסטרך שלאחר מכן נקרא פיודורוביץ', הפך להיות הכנר הכי דגול בכל תולדות האנושות. במובן הזה, אני חושב שזה שימש לו לכנפיים גדולות, והיה יותר טוב שהוא לא ניגן רק בחתונות ולוויות, אלא ניגן בפני העולם, ומת אזכיר, לאחר הופעה בארמון בהולנד, לאחר ההופעה האחרונה. למות בחזרות באולם כזה, זה כנראה אושרו של הכנר, ואין לנו את הזכות לשפוט אותו על כך שהפסיק להיות פישלביץ' והפך להיות פיודורוביץ'. כך אני חושב. מצטער שזה היה ארוך מדי.

קודם כל תודה רבה, לאוניד וג'נסיס על ההזדמנות הזאת, זה סרט באמת מדהים ונשאר טעם של עוד, אני מקווה שיהיה המשך. השאלה היא כזאת, האם הסרט הזה הוקרן גם ברוסיה, איפה, באיזה הזדמנויות ומה היו התגובות, של הקהל, של הממשלה, של כל מסגרת שבה הוא הוקרן.

(אומר דברים בשפה הרוסית, להלן התרגום החופשי)

הסרט הוא מיועד לטלוויזיה, ובסופו של דבר הוא יוקרן בשידור חי. זה הוא ייעודו. ברור שעל - פי האסתטיקה, מדובר על פנייה מהמסך, כמו גם הפנייה של מנחה הסרט. כרגע יש תקופה של boom non fiction וכמו כן, הטכניקה מאפשרת להקרין באולמות ואנו מקרינים בצורה תיאטרלית, זאת אומרת באולמות. הסרט השלישי הוקרן ב - 40 בתי קולנוע שזה נחשב להרבה מאוד בשביל סרט דוקומנטארי. שברור היה שבסופו של דבר יוקרן בטלוויזיה, אבל אנשים הלכו לצפות בו. אני בעצמי הייתי ב - 5 הקרנות בכורה. במוסקבה, ב - 5 הקרנות בכורה בבתי - קולנוע שונים, ביקשו ממני. טסתי להקרנת הבכורה בסנט פיטרסבורג וביקטירינבורג, במרכז יחצין. בכל מקום היו האולמות מלאים, והתקבלתי בברכה. נהגתי כך גם בסרטים הקודמים. לדעתי זה דבר טוב.

כמו שאתם מבינים, יש מעט מאוד קהל שמורכב מיהודים רוסים. אולי 5 אנשים שמורכבים מיהודים רוסים ביקטירינבורג, באולם דומה לזה, כל השאר רוסים, וצעירים רוסים. ברוסיה הסרט מתקבל כמו סרט על התרבות שלהם, על הציוויליזציה שלהם. ובאופן כללי, מתקבל בצורה יפה. מאוד נעים שהרבה צעירים צפו בו, היות והשתדלנו לעשות את הסרט בצורה מודרנית, שימשוך את עניין הצעירים. אחרת אם הם לא חיו אז, אי - אפשר להכריח אותם לצפות בסרט אם הוא ישעמם אותם בגלל השפה הקולנועית העתיקה.

תודה. אני אתן שאלה אחרונה, בבקשה.

(אומר דברים בשפה הרוסית, להלן התרגום החופשי)

מדוע הפרויקט לא התייחס לפרק הזמן לאחר ברית המועצות וההיסטוריה הסופר מודרנית? ולא הראה את תפקיד היהודים בהתהוות השכבה החדשה באוכלוסיה, של האוליגרכיה הרוסית? תודה.

(אומר דברים בשפה הרוסית, להלן התרגום החופשי)

היות וזה לא היסטוריה, זה כבר זמנים מודרניים. היות ומדובר בצורת חיים אחרת, צורת החיים שהחלה מההתפרקות בפולין, כמו שחשב, מדובר בתוצר לא צפוי. אף אחד לא חשב אז כאשר חילקו את פולין שכתוצאה מכך רוסיה תהפוך להיות המדינה שאוכלוסיית היהודים בה היא הגדולה ביותר. מדובר על הכרה ואי - הכרה, וההתנדנדות של ההתבוללות והמסורת. כל זה קרה בפרק הזמן של 200 שנים ביחד, מה שהיה בספר המפורסם שהופיע בתחילת הסרט, וזה נגמר. התחילה צורת חיים אחרת. זה לא קשור להיסטוריה ההיא, וככל שהזמן חלף כך מושפעים פחות, האולגרכייה הרוסית פחות מכול מושפעת מיוצרי השיר ממה מתחילה המולדת. זו מולדת אחרת, היסטוריה אחרת. אני לא קשור לצורת החיים הזו.

לכן, פשוט מדובר בסרט אחר. מדובר בנושא לסרט אחר. היה לי חשוב לשים נקודה על אותה תרבות שאנחנו כולנו חזינו בה, הדורות האחרונים של ברית המועצות, ואשר אנשים שנולדו לאחר אותה תקופה, כעת כבר לא מבינים אותה. את תקופת האוליגרכיה הם מבינים אבל את התקופה המתוארת לא. ולכן הסרט נוצר כמו כן גם בשביל ילדינו שיוכלו להכיר תרבות ותקופה שלא הכירו. תודה רבה.

אני רוצה גם להודות לאורחים שלנו, 150 חיילים שנמצאים פה והשתתפו וגם מתחיל כאן קורס סיום נתיב של צה"ל ואני מאוד מאוד מודה לכם שהשתתפתם בדיון.

אני מודה לכולם ואני סוגר את הישיבה, תודה שהגעתם לפה והשתתפתם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.