ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 15/11/2017

חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 58), התשע"ט–2019

פרוטוקול

 
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-30OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 610

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ו בחשון התשע"ח (15 בנובמבר 2017), שעה 9:30
סדר היום
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - עוסק שאינו ספק), התשע"ז-2016 (פ/3407/20) של חה"כ בצלאל סמוטריץ', אמיר אוחנה, יעקב מרגי, איתן כבל, שולי מועלם-רפאלי, דוד אמסלם, רועי פולקמן
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

עיסאווי פריג'
חברי הכנסת
בצלאל סמוטריץ'
מוזמנים:
עו"ד, משרד התמ"ת - אורית חנה טירי

הגנת הצרכן, משרד הכלכלה והתעשייה - אילנה מזרחי

מנהל תחום, משרד התיירות - אליהו ליפשיץ

מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה - דפנה עי-דור

עו"ד-רשות תעופה אזרחית, משרד התחבורה - אבישי פדה צור

מנהל אגף קתב"ל, רשות התעופה האזרחית - ישי דון יחיא

משפטנית - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - הלה דודוביץ

יועצת משפטית, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל - יעל טבק

מנכ"לית, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל - חני סובול

עו"ד, המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים - יעל כהן שאואט

מנכ"ל רביבוס, סוכנויות נסיעות - אליהו רביבו

עוזרת אישית למנכל, סימפלקס-שיווק בתי מלון, סוכנויות נסיעות - ליאת הילו

מנכל סימפלקס -שיווק בתי מלון, סוכנויות נסיעות - יניב מאירוב

מנכ"ל, יאט"א - קובי זוסמן

יועמ"ש, יאט"א - אסף רזיאל

מנכ"לית התאחדות המלונות בישראל, התאחדות המלונות - יהל בן נר

מנהל מחלקת רגולציה, התאחדות המלונות - ניר קפלן

מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות - פנינה בן דוד

עו"ד, אל על, חברות התעופה - הילה שטרן אטיאס

מוזמן/ת - אריק ליאם בלאד

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את אל-על - יהושע שלמה זוהר

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל - יעל גויסקי אבס

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את אל-על - נועה גונן

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל - מיכאל שאינסקי
ייעוץ משפטי
אתי בנדלר

איתי עצמון
מנהל/ת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
לאה קיקיון

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - עוסק שאינו ספק), התשע"ז-2016 (פ/3407/20) של חה"כ בצלאל סמוטריץ', אמיר אוחנה, יעקב מרגי, איתן כבל, שולי מועלם-רפאלי, דוד אמסלם, רועי פולקמן
היו"ר איתן כבל
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. היום יום רביעי, כ"ו בחשוון. בבית הספר, השבת נקרא את פרשת "תולדות", ואני מקווה שזה לא ייחשב כהדתה. כמו שאני אומר לבנות שלי בכל בוקר החלטתי גם פה להגיד. ברשותכם, נפתח את הבוקר כמו תמיד בשיר. הפעם ניסינו שיתכתב איכשהו עם נושא התיירות. יש לזה קצת הקשר יותר רחב. בחרנו שיר של יהודה עמיחי ששמו- תיירים.

פעם ישבתי על מדרגות ליד שער במצודת דוד/ את שני הסלים הכבדים שמתי לידי/ עמדה שם קבוצת תיירים סביב המדריך ושימשתי להם נקודת ציון/ "אתם רואים את האיש הזה עם הסלים? קצת ימינה מראשו נמצאת קשת מהתקופה הרומית" "קצת ימינה מראשו"/ אבל הוא זז/ הוא זז, אמרתי בליבי/ הגאולה תבוא רק אם יגידו להם: "אתם רואים שם את הקשת מן התקופה הרומית? לא חשוב. אבל לידה, קצת שמאלה ולמטה ממנה יושב אדם שקנה פרות וירקות לביתו"//.

קודם כל, השיר מדהים ומגניב, אבל הוא מתכתב עם העניין הזה, גם יש פרשנות כזו – שזה מנוגד לתפיסה של "הכל כלול", זאת אומרת, שזה מדבר על כך שכשתייר מגיע הוא ייצא מבית המלון ויראה שיש חיים ואפשר להתכתב עם המציאות בכל ישוב ויישוב שאתה מבקר בו כי יש בו גם אנשים, ויש בו בתי קפה, מסעדות ומקומות לתרבות, ולא רק לשבת ולטחון אוכל ב "הכל כלול". אז איך אומרים? חיברנו גם את הצעת החוק שמונחת פה, לפתחנו. אז נתחיל בהצעת החוק, ברשותכם – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - עוסק שאינו ספק), התשע"ז-2016.

אני מסתכל על חבר הכנסת סמוטריץ' ושואל – לא הפעילו עליך שום לחץ?
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
התכווץ, כנראה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אתה יודע שכשלוחצים עלי אצלי זה עובד הפוך. אתה מכיר אותי.
היו"ר איתן כבל
נראה לי שעשו עליך טלטולים. ברשותכם, אני רוצה לומר את הדבר הבא: אתם יכולים לדבר עם איזה חבר כנסת שאתם רוצים, זה לא יעזור. מה שישכנע אותנו כאן – הוא שיהיה. הוועדה מוכיחה את זה פעם אחר פעם בעבודתה. החכמה היא לשכנע אותנו, לא ללחוץ אותנו ולייצר תחושת כאוס. בסוף זו היא הצעת חוק צרכנית שנולדה מצורך. כמו תמיד- אתה מגיע אחרי הקריאה הטרומית במליאה, אתה עוסק בהכנה לקריאה הראשונה, ועולות שאלות, לגיטימיות יותר או פחות. יש קבוצות אינטרס וזה לגיטימי. החכמה שלנו היא באמת כל הזמן לנסות לייצר איזון בתהליך. זה העניין. אין כאן צדדים שצודקים בצורה קיצונית לא לצד זה ולא לצד זה.

אני אזכיר לכם שב-28 בפברואר, 2017 התקיים הדיון הראשון בעניין. ביקשתי מהיועצת המשפטית של הוועדה לבוא בדברים עם משרדי הממשלה השונים כדי לנסות להתמודד עם שאלות שעלו כאן מצד הגורמים העסקיים שעוסקים בנושא התיירות כי הם העלו טענות שעל פניו נראו שמצריכות מאתנו התעמקות יותר גדולה. אני יודע שנעשתה עבודה. גם אתמול ישבתי עם היועצים המשפטיים המכובדים שגם הציגו בפני דברים. אני אומר את זה כאן – החוק יהיה. כל העניין הוא שלא נגיע למצב שאתה אומר – זה לא יהיה וזה לא יהיה. החוק יהיה, אנחנו נמצא את נקודות האיזון.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
השאלה היא באיזה נוסח.
היו"ר איתן כבל
נכון, רק שלא יחשוב מישהו שאפשר להוריד אותו מסדר היום.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אני רק רוצה לפתוח בהכרת הטוב. הצעה שכאשר התחלתי אותה היתה נראית לי פשוטה התבררה כמורכבת. אני רוצה מאוד מאוד להודות גם לצוות המקצועי של הוועדה, גם למשרדים השונים, לרשות להגנת הצרכן וכמובן לעדיאל שלי, שעשו בחודשים האחרונים עבודה – אגב, בעיניי היא באמת מרתקת. השקיעו בזה הרבה מאוד זמן, מחשבה, שקלא וטריא, וכמו שאמר אדוני היושב-ראש, הגיעו לתוצאה שהיא ראויה בעיניי. עדיין אפשר להקשיב ולשמוע, כמובן, אבל באמת – להגיד תודה. אני חושב שהושקעה בהצעה הזו הרבה יותר עבודה ממה שאני חשבתי בהתחלה שיצטרכו להשקיע.
היו"ר איתן כבל
אני רק רוצה שתדע – בחקיקה יש סוד, שחלק ניכר מן המקרים אתה מגיש הצעה, וכמחוקק אתה אומר – כולה שורה.
לאה ורון
צריך דיון בוועדה של רבע שעה.
היו"ר איתן כבל
רבע שעה דיון בוועדה, צ'יק צ'ק, והיא הופכת להיות סיפור ארוך, ויש חקיקה שאתה מביא אותה עם חבילה כזו ואתה אומר – היא בטח תיקח - - - האמת שניסיתי הרבה פעמים אבל אתה אף פעם לא יודע בחקיקה איזה אבנים אתה מרים ומה מסתתר - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אני חושב שאני פה למדתי על כולם שהיתה פה נכונות של כולם להרים את האבנים. גם נניח - - - באה בראש פתוח, בהובלה, כמובן, של היועצת המשפטית.
אתי בנדלר
ניסינו להכין הצעת חוק שתואמת בדיוק להנחיות שקיבלנו מהוועדה בישיבה הקודמת. קודם כל, נקודת המוצא היתה כמו שהופיע בהצעת החוק המקורית וכמו שחזרו והדגישו כאן במהלך הדיון, שאנחנו מדברים אך ורק על שירות המתבצע במלואו מחוץ לישראל. התעוררה השאלה מה קורה עם חבילה שחלק ממרכיביה מתבצעים בארץ וחלק מתייחסים לשירותים שניתנים אך ורק מחוץ לישראל. הובהר לנו חד משמעית, והדברים נאמרו – שבמקרה כזה הטיסה לארץ וממנה, עליה הצעת החוק החדשה שמאפשרת ביטול ללא דמי ביטול, אבל לגבי המרכיבים מחוץ לארץ זה כן יחול. חיפשתי כרגע ולא מצאתי, אבל נדמה לי שאדוני אף התבטא בפרוטוקול שתהיה חובה להביא את התמחור לידיעת הלקוח מראש כדי שהוא יידע.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
דיברנו, דיברנו על זה שיהיה ברור - - -
אתי בנדלר
נכון, לגבי איזה מרכיבים בתוך הדברים. אחרי שקיימנו עבודה, והעבודה היתה משותפת לחלוטין עם היועצת המשפטית של הרשות להגנת הסחר ההוגן ועם עורכת הדין דוידוביץ ממשרד המשפטים, אלה היו הגורמים שהחלטת הממשלה, אם אינני טועה הורתה להיוועץ אתם. העברנו טיוטה גם לחבר הכנסת סמוטריץ' כדי לוודא שהטיוטה תואמת את ההנחיות ומקובלת עליו. רק בתוום התהליך הזה העברנו את הנוסח לוועדה. אני מוכרחה לומר שבימים האחרונים הגיעו מכתבים מצד התאחדות סוכני הנסיעות, מטעם התאחדות המלונות, ואולי עוד - - -
היו"ר איתן כבל
חוץ מתיירים – הגיע מכולם, מכל מי שעוסק בתחום. הייתי צריך להספיק לקרוא את כל החומר ששלחתם.
לאה ורון
חלק גם נשלח אתמול ב-17:00 כאילו שאפשר להספיק לקרוא ולהעביר.
אתי בנדלר
על כל פנים, הטענה העיקרית היא – מדוע מחילים את הצעת החוק הזו רק על שירותים המתבצעים במלואם מחוץ לישראל. זו הטענה העיקרית שלהם. אני מניחה שהם יציגו את זה, תהיה התייחסות של משרדי הממשלה ותהיה כמובן גם התייחסות שלי בעיקר למה שאני חששתי מלכתחילה, אם אתם זוכרים בישיבה הראשונה – וזה כדור השלג המתגלגל.

עד כאן דברי בשלב זה.
היו"ר איתן כבל
אני מציע כך – כיוון שיש נקודות מחלוקת שצריך לפרק אותן ואז ההקראה נהיית יותר פשוטה. אני רוצה, היועצת המשפטית חנה טירי – שימי לנו את הנקודות, נתחיל אחת-אחת ונשמע את הגורמים.
אתי בנדלר
רק אם מותר לי – במכתב שקראתי הבוקר שהגיע מהתאחדות סוכני המלונות, אם אינני טועה, נאמר ברישה שבו – מכתב שמופנה לעורך דין מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן מיום 8 בנובמבר, ובמשפט הראשון, בפתיח למכתב, נאמר: "במסגרת פגישתנו הנעימה שבסמך..." - פגישה מיום 18 לאוקטובר 2017 – " ...ציינת בפנינו כי הרשות לסחר הוגן כתבה נייר עמדה התומך עקרונית בהצעת החוק שבכותרת, ומבקש להחיל את ההסדר המאפשר הצעת עסקה שלא ניתנת לביטול גם על עוסקים נוספים בתחום התיירות, דוגמת מלונות ישראל". כיוון שאנחנו לא היינו מודעים להרחבה המתבקשת ולעמדתה התומכת, לכאורה, של הרשות, הייתי מבקשת את עמדתכם כי זה לא כל-כך תואם לדברים שנאמרו כאן.
חנה וינשטוק טירי
הבטחה כזו לא היתה, נייר כזה אין. יכול להיות שהיתה אי הבנה. היתה פגישה, היא התקיימה ברוח טובה, דברים נאמרו. הפגישה התקיימה גם עם נציגת סוכני הנסיעות, חני, וגם עם יהל, המנכ"לית מהתאחדות המלונות. הזכרנו את הנושא הזה במסגרת הפגישה, וכאמור, ההצעה הזו בתחילתה היתה באמת כדי לטפל באיזשהו כשל בממשק שבין סוכן נסיעות ובין ספק שמספק שירות שמסופק במלואו מחוץ לישראל. בכל מקרה, לא היתה הבטחה. אולי היתה אמירה שנשקול, אבל לא היתה הבטחה שאנחנו מחילים את זה על עוד בעלי עסקים ואני תכף אסביר גם למה ומה החשש.

אז כמו שאמרתי, ההצעה, גם במקור שלה נועדה לטפל בכשל שבין סוכן נסיעות, עוסק בישראל, שמוכר מוצרים של מישהו שלא יושב בכלל בארץ. יושב בחו"ל, מוכר בתי מלון, מוכר הופעות – והשירות ניתן במלואו בישראל. לאור זכות הביטול שקיימת לצרכן וחובת הסוכן או העוסק הישראלי להשיב את הכסף – נגרם לו נזק. המטרה היתה לצמצם היתה לצמצם נזקים בממשק הזה, וזה היה הכיוון שהלכנו אליו, ואלה היו ההסכמות שלנו, חבר הכנסת. צריך לומר את הדברים בצורה ברורה: לצרכן במכר מרחוק יש היום זכות ביטול רחבה. כל צמצום, אין ספק שההצעה הזו מצמצמת את זכות הביטול. אני תכף אסביר למה. היא מצמצמת את זכות הביטול, אבל מכיוון שבסופו של דבר הבנו את הקשר ואת הרצון לבוא ולצמצם נזקים ולאור העובדה שמדובר על עסקים קטנים ובינוניים הסכמנו לזה והלכנו עם ההצעה, אבל היא מצמצמת את זכות הביטול, כי אני לא יודעת מה תהיה התוצאה גם של ההצעה היום בנוסחה עם שתי החלופות. אני לא יודעת אם הפרקטיקה שתתפתח היא שיהיה מסלול אחד עם זכות ביטול במחיר מאוד גבוה ומסלול אחר בלי זכות ביטול עם מחיר מאוד נמוך.
היו"ר איתן כבל
סליחה שאני מתפרץ לדבריך החכמים. אצלי אני רואה את זה בצעד אחד נוסף – זכות הביטול אמרנו עליה, את יודעת את זה, היית שותפה בכירה כאן בתהליכים השונים, ועד שהצלחנו שתהיה זכות כזו ללקוח אני לא אתן מצב שיהיה כרסום כי ההתחלה של הכרסום בתהליכים האלה, בזכות שעמלנו כל כך קשה כדי שהיא תהיה למען הצרכן – אם היא תיפגע זו חרב מתגלגלת. בלי שנשים לב נמצא את עצמנו בנסיגה מוחלטת לאחור.
אתי בנדלר
אני מסכימה עם אדוני.
חנה וינשטוק טירי
אז זה החשש. לכן אנחנו אומרים – אנחנו רוצים לצמצם את ההצעה כמה שאפשר, באמת, למקטע הזה שאמרנו שיכולים להיגרם באמת נזקים, ואנחנו מכירים את העוסקים בתחום, ובאמת זה לא תאגידים ענקיים וכו' שיכולים לשרוד בכל מצב. הסכמנו ללכת לקראת, אבל באמת אנחנו לא יודעים מה תהיה התוצאה, ודבר נוסף – שאנחנו חוששים ממצב של מדרון חלקלק, מהרחבת חזית שלא התכוונו אליה מלכתחילה. צריך לומר בצורה ברורה: השוק היום הוא גלובאלי. הרבה מוצרים של עוסקים ישראלים נמכרים באתרים בחו"ל. התחרות מאוד גדולה ולא רק בתחום התיירות. אני יכולה לקנות היום בושם גם באתר ישראלי וגם באתר בחו"ל. יש מוצרים של עוסקים ישראלים שנמכרים גם באתרים ישראלים וגם באתרים בחו"ל. לבוא ולומר עכשיו – תפטרו אותנו ותנו לנו מסלולים כי יש תחרות בינלאומית? לזה אנחנו לא מוכנים. יש לזה השלכות רוחב מאוד מאוד רציניות. אנחנו נמצא את עצמנו בסופו של דבר שיבואו אלינו כולם ויגידו לנו: להם נתתם, תנו גם לנו שני מסלולים.
היו"ר איתן כבל
ברור, זה לא ייגמר.
חנה וינשטוק טירי
זה לא ייגמר ובסוף נמצא את עצמנו בלי זכות ביטול לצרכן במכר מרחוק.
היו"ר איתן כבל
יש כבר – אני יכול לומר לך, בחקיקות שמונחות פה, שכבר מנסים לייצר שני מסלולים. אפילו השבוע, באחת החקיקות.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
כל החוק הזה בסוף מאזן בין מציאות בלתי אפשרית – מצד אחד רוצים להגן על הצרכן, וזו נקודת המוצא, החוק להגנת הצרכן, ומצד שני צריך להיזהר מלהטיל נטל גבוה מדי ולייצר נזקים לצד השני. נקודת המוצא בדיון הקודם היתה שיש הבדל מאוד גדול בין מוצרים שמסופקים בחוץ לארץ ומוצרים שמסופקים בארץ בשני מובנים. ראשית, מוצרים שמסופקים בארץ בשני מובנים. ראשית, מוצרים שמסופקים בארץ – וכאן אני אשמח לשמוע התייחסות, נדמה לי שאנחנו נתנו בדיון הקודם אם אני זוכר נכון – שיעורי בית גם למשרד התחבורה וגם למשרד המשפטים, על היכולת לאכוף. הבעיה היא שמול מוצר שמסופק כולו בחוץ לארץ, הוא לא כפוף לדין הישראלי , ואני כסוכן נסיעות לא יכול - - - אבל טיסה שיוצאת מהארץ או נכנסת לארץ אני כן אמור בסופו של דבר להיות יכול לאכוף עליה את החוק ולחייב אותה להשיב את דמי הכרטיס בניכוי מה שקבוע בחוק. אז זה הבדל אחד – שמול שירות שמסופק בחוץ לארץ אין לנו כמדינה שום יכולת לאכוף, ולכן אני שם את סוכן הנסיעות מול מצב בלתי אפשרי, אל מול שירות שמסופק לפחות בחלקו בארץ ששם על פניו החוק הישראלי שמאפשר ביטול והשבה אמור לחול על אותו שירות. הועלו טענות אמיתיות וצודקות, אני חושב, עובדתית, שהחוק הזה איננו נאכף. זה תפקיד של משרד התחבורה ומשרד המשפטים לוודא שהחוק הזה נאכף.

דבר שני, הבדל שני – שאנחנו הערכנו שעל מוצרים שמסופקים בחוץ לארץ לא תהיה לחוק שלנו השפעה על המחירים שם, כי אנחנו peanuts. החשש הגדול – ופה אני אומר את זה גם להתאחדות המלונות: יש בעיה אמיתית. אני לא מתעלם מהקושי שאני יכול היום להזמין מקום במלון דרך Booking, ושם אני לא יכול לבטל, ולקבל מחירים זולים ובארץ אי אפשר. זו בעיה. אבל אם נאפשר גם בארץ את אותם שני מסלולים, אני אומר לך שההתנהגות של השוק תהיה כזו שהמחיר הסטנדרטי של היום ייהפך להיות המחיר הזול לבלי ביטול, ומי שירצה לבטל ישלם עוד סכום. זה ברור, לא צריך להיות גאון בכלכלה בשביל זה. ברור שלשם השוק יילך, וזה – אנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן לעשות, כי זה יפגע בצרכן. ההערכה שלנו היתה שאל מול שירותים שמבוצעים בחוץ לארץ לחוק הזה לא תהיה משמעות. החוק הזה לא יעלה ולא יוריד בסנט אחד את המחיר למלונות בניו-יורק, החוק של מדינת ישראל שממילא צורכת אולי פרומיל אחוז מהחדרים בניו-יורק. אבל אם נכניס את האפשרות הזו לארץ לי מאוד ברור שההתנהגות הטבעית של השוק תהיה לקחת את הסטנדרט ולהפוך אותו לבלי ביטול, ולהוסיף חדר מחיר מאוד גבוה למי שירצה לקבל את זכות הביטול.

אבל אני אשמח לשמוע התייחסות ממשרד התחבורה ומשרד המשפטים על אכיפה כנגד חברות שנותנות את השירותים האלה בארץ והן כפופות לחוק. החוק שמאפשר ביטול והשבה חייב לחול גם על החברות הללו ואם לא אוכפים את זה עליהן בגלל כל מיני אינטרסים של משרד התחבורה, אז באמת שוב מציבים את הסוכנים במצב בלתי אפשרי. אני חושב שהפתרון הוא לאכוף.
אתי בנדלר
אני מסכימה עם כל מילה שאמר חבר הכנסת סמוטריץ', חוץ מדבר אחד שיצאת מתוך הנחה שאין יכולת לאכוף את הדין בישראל. קודם כל אנחנו נמצאים כרגע בצעדים ראשונים בעניין הזה, במסגרת, אני חייבת לומר, שהוגשו מספר תובענות ייצוגיות נגד חברות בינלאומיות – Booking, Hotels Com., Viagogo.
חנה וינשטוק טירי
זה לא בתחום התיירות, זה בתחום הכרטיסים למופעים.
היו"ר איתן כבל
לא משנה, אבל זה העיקרון הוא אותו עיקרון.
אתי בנדלר
ובתי המשפט הכירו בתובענות הייצוגיות האלה, אבל אנחנו באמת בצעדים הראשוניים, כי בשלב זה כמובן שנטען על ידי אותן חברות שהן לא כפופות לדין הישראלי ואחרי הבחינה והאיזונים שבית המשפט קבע לבחינת מקום השיפוט והדין החל – הוא התיר את התובענה הייצוגית, אבל אין עדיין התפתחויות משמעותיות בתחום הזה, למיטב ידיעתי, אבל יש תחילת דרך. אני אשמח אם תתייחסי, לרבות לגבי עמדת משרדי הממשלה בעניין הזה. מדובר בתהליך, ולכן, לצורך הדיון ואך ורק לצורך הדיון אני מוכנה לצאת מתוך הנחה שהגם שחלק מהחברות הבינלאומיות שמוכרות בארץ – אני מבטאת את עמדתי המשפטית על כל פנים, אני לא יודעת איך זה יתפתח בהמשך – לגבי חלקן כן חל הדין הישראלי וכן ניתן לתבוע אותם בחוץ לארץ. לצורך הדיון אני מוכנה לצאת מתוך הנחה שבאופן מעשי בשל קשיי אכיפה יש צורך לתת תשובה נאותה לעסקים בארץ.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
מול החלופות שכן יוצאות מהארץ, כמו טיסות הלואו קוסט. שם אין שום בעיה משפטית, זו רק החלטה של משרד התחבורה אם הוא אוכף את זה או לא, אבל הטענות שנשמעות הן שמשרד התחבורה לא רוצה לאכוף, הוא נותן להם כאילו מין הטבה מתחת לשולחן כדי שהם ימשיכו לטוס פה, וזה כמובן לא פייר.
אתי בנדלר
לנושא הזה , כמובן, אינני יכולה להתייחס, כמובן.

לגבי השפעת המחיר, אני מקווה שאדוני צודק. באיזה מובן? אתה אומר – אנחנו פסיק, ולכן הם לא ישנו את המחירים. לפי כתבות שקראתי בעיתונות, וזו אסמכתא די לה לצורך בדיקת העניין אבל בכל זאת – החברות הגדולות, בעצם כל חברות להשוואת מחירים או המציעות מחירים הן חברות בת או חברות אחיות של שתי חברות גדולות – נדמה לי שזה Booking ואקספדיה. כל החברות האחרות נתונות להן, ויש להן היום כלים מיחשוביים שאם אני עושה השוואת מחירים לגבי חדר מסוים במלון מסוים, הם ידאגו לכך שכל החברות האחרות שאני פונה אליהן יידעו מה הוצע לגבי אותו חדר, ולא יאפשרו לי לקבל את זה במחיר יותר נמוך.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
הם קובעים את המחיר או המלון בניו יורק קובע?
אתי בנדלר
זה הם קובעים את המחיר. הרי אחת הטענות אומרות שאם אתה תפנה ישירות למלון אתה אולי יכול לקבל מחיר יותר זול – כך הוכח במאמר שפורסם ממש לאחרונה, שהמחירים בארץ, אם אתה פונה ישירות למלונות או לסוכנים ישראלים – נדמה לי שבאותה כתבה דובר על "איסתא" ו "גוליבר", אתה מקבל מחירים זולים יותר לחדרים בארץ מאשר באמצעות מנועי החיפוש הבינלאומיים, כך שאי אפשר לדעת אם זה לא ישפיע על הצרכן הישראלי. אבל אני מוכנה לצאת מנקודת הנחה שעדיין יש בעיה - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
הצד השני ודאי ברור: שאם אנחנו נכניס את זה בארץ אז ההתנהגות של השוק תהיה שהמחיר הסטנדרטי של היום יהפוך להיות - - -
אתי בנדלר
זה ברור.
חנה וינשטוק טירי
אני מוכנה להתייחס קצת לסוגיית תחולת הדין הישראלי על חברות כאלה וסוגיית האכיפה. דיברנו על זה הרבה פעמים במהלך הדיונים, לרבות בדיון הזה, אז בואו ניישר קו גם לגבי דברים שעשינו. אז כמו שאמרנו – המסחר הגלובלי תופס תאוצה. אנחנו ברשות בהחלט מזהים את זה. היום הרבה צרכנים רוכשים מאתרים בחו"ל. כמובן, צריך לומר – ככל שמדובר על חברה שיש לה סניף בארץ אז בוודאי הדין חל ויש לנו גם יכולות אכיפה. אנחנו גם עושים את זה בפועל. ככל שלחברה אין סניף בארץ, לא בכל מקרה אנחנו אומרים שהדין הישראלי לא חל. יש מבחנים ואנחנו הגשנו את העמדה שלנו למשרד המשפטים כדי לקבל עמדה של היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה הזו, ואנחנו באמת לומדים את זה לפחות במישור האזרחי – אנחנו לומדים את זה מפסקי דין כמו פייסבוק, כמו היתר המצאה מחוץ לתחום – עכשיו, בנושא של Viagogo וגם Booking. אנחנו רואים שבית המשפט בוחן את השאלה הזו לפי מבחן מירב הזיקות. הוא שואל את השאלה לאיזה דין יש את הזיקה הגבוהה ביותר לנושא שבעניינינו. בית המשפט אומר שככל שמדובר באתר שפונה לקהל הישראלי, בעברית, במקרים מסוימים גם עושה פעולות שיווק בישראל, מוכר מוצרים שנמצאים בישראל, והוא מגיע למסקנה שלפי מבחן מירב הזיקות, הדין הישראלי הוא הדין שחל. לכן, לא בכל מקרה שהחברה זרה ואין לה סניף אנחנו אומרים באופן רחבי שהדין לא חל. זה נבחן בהתאם לנסיבות, בהתאם למבחן מירב הזיקות, במישור האזרחי, כמובן. יש תובענות ייצוגיות על זה. אנחנו לא רוצים לחסום, בוודאי לא בחקיקה את היכולת של צרכנים לפנות לבתי משפט אזרחיים בעניינים האלה. ויש גם אמנות בינלאומיות ככל שמדובר בפן האזרחי של אכיפת פסקי חוק.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
למה אתם לא מגישים את התובענות?
חנה וינשטוק טירי
קודם כל, אין לנו סמכות להגיש תובענות ייצוגיות. אני אדבר קצת על מישור האכיפה. כל הזמן אומרים לנו שאנחנו לא אוכפים. סוגיית האכיפה מול חברה שלא יושבת בארץ ואין לה סניף בישראל היא לא סוגיה בעייתית רק במדינת ישראל. כל מדינות העולם מתמודדות עם הסוגיה הזו במיוחד עכשיו כשהמסחר הוא גלובאלי. אגב – אנחנו, מדינת ישראל, הרשות להגנת הצרכן – העלינו את הנושא הזה ב-OECD, ובגלל זה העבירו שאלון בין כל המדינות כדי לברר מה הסמכויות של כל אחד. בשורה התחתונה – אין היום הסכמים בילטראליים של אכיפה בין מדינות. גם אין נכונות מצד המדינות להסכמים כאלה, כי מה המשמעות? המשמעות היא – אל"ף, שאני עושה פעולות חקירה כנגד אזרחים של מדינות אחרות, ודבר שני, שאם אני מטילה עיצום כספי אני בעצם אומרת למדינה – בואי תגבי את העיצום נגד האזרח שלך. מדינות לא משתפות פעולה במובן הזה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
זה הדדי. גם בישראל לא יסכימו שאחרים יבואו.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אבל זה לא מה שביקשנו. משרד התחבורה יכול להתנות את הרישיון של אותן חברות בינלאומיות לטוס בארץ בזה שהם יכבדו את הוראות הדין הישראלי.
היו"ר איתן כבל
יש כאן דיון הרבה יותר עמוק כי מצד אחד מדיניות משרד התחבורה הוא פתיחת השמיים במקסימום.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
ומי שישלם את המחיר יהיה סוכן הנסיעות? כי עוד פעם – הוא הזמין כרטיס טיסה, הוא חייב לבטל - - - החברה לא נותנת לו - - -
חנה וינשטוק טירי
עוד מילה אחת – אני אומרת ביושר: כאשר אנחנו פנינו ליועץ המשפטי לממשלה ביקשנו לדבר על כל הנושא של המסחר האלקטרוני וביקשנו גם שתהיה עמדה גם לגבי חברות תעופה זרות. למשרד התחבורה יש את העמדה שלו והנושא הזה כרגע לא מוכרע. יכול להיות שיש נטייה לומר שככל שלא מדובר בחברות תעופה זרות שבאמת, לפי מבחן מירב הזיקות הדין חל – אבל כרגע הנושא הזה עדיין בדיון בכל מה שנוגע לחברות הזרות בגלל הסכם שמיים פתוחים, ומה המשמעות, וכו'. אני לא מעלה את זה לדיון, כמובן.
היו"ר איתן כבל
אני יכול לומר לך לגבי כל המסחר שמתפתח ברשת – המדינה עדיין מתקשה או מתחבטת באמת איך היא מתמודדת בשאלה הזו – גם מול עסקים קטנים בארץ. זה מאוד מורכב. עסקים ישראלים גם מוכרים את המוצרים שלהם כאילו אתה רוכש אותם מחו"ל – ואז כל אחד משחק פה איזה משחק, זה מרוויח וזה מרוויח. זו תופעה שמתפתחת מאוד, היום יש כתבה על זה ב "דה-מרקר", שרשות המסים מחפשת דרך הרשתות החברתיות כל מיני פעילויות של חברות ישראליות ש "משתבללות" בתוך הרשתות ועובדות מתחת לרדאר. זה עולם חדש שלא רק מדינת ישראל מתמודדת בו, נכון – מדינות אחרות בעולם נמצאות בחלקן כבר צעד או שניים לפנינו ויש להן את האומץ לעמוד מול גופים כמו פייסבוק, גוגל, ולהגיד להם – חברות וחברים עד פה.

הבנו, אנחנו מבינים שזה לא פשוט, מבינים שיש כאן עניין שצריך להתמודד אתו והוא אפילו מרתק, אבל אנחנו צריכים לתת לו מענה בכלים שעומדים לרשותנו.
אלי ליפשיץ
שלום, בוקר טוב. קודם כל – משרד התיירות בזמנו כאשר שינו את הזכות לבטל לא בעסקת מכר מרחוק – סברנו שיכול להיגרם עוול שלפחות לגבי עסקת מכר מרחק באים לתקן אותו בהצעת החוק הזו. וודאי שאנחנו מברכים על כך. אני רוצה לדבר על כדור השלג. זה קצת גם בהדגשה תיירותית לגבי שלג אבל כשמדברים על כדור שלג מדברים על הפחד מלקדם נושאים שעלול להיווצר מצב של מדרון חלקלק או מעבר לכך. אני רוצה להגיד שהנושא של ביטול עסקה בהקשרים אחרים נכון שהוא פחות חשוב מהנושא שנדון בו היום בהצעת החוק הזו אבל עדיין צריך לדבר על ביטולי עסקה גם בנושאים אחרים, ולבדוק האם לא נגרם עוול – אולי פחות, אבל עדיין נגרם עוול – בנושאים שונים. אני חייב להגיד שבזמנו משרד התיירות ניסה להוביל צמצום ביטול עסקה גם בנושאים אחרים ואני חושב שאנחנו לא צריכים לפחד לדבר על כך.
היו"ר איתן כבל
משרד התיירות הוא שחקן מאוד מרכזי בתהליך הזה ונראה כאילו אתם פה בחקיקה הזו מתגלגלים. עמדת השר – והשר הוא טיפוס דומיננטי, הוא עשה מהפכה מאוד גדולה בקדנציה שלו, אין ויכוח, אבל כאן זה נראה כאילו - - - זה שנרשמת ראשון הפתיע אותי. חשבת בטח שכולם כבר נרשמו. הכוונה שלי – זה נראה כאילו אתם לא בעניין, כאשר אני הייתי מצפה שבנושאים מהסוג הזה, לא משנה אם אסכים או לא עם משרד התיירות אבל המשרד היה צריך להגיד לנו – דעו לכם: אה נושאים תחת המטריה שלנו, ואנחנו חושבים על זה כך וכך. זה היה גם עוזר לנו, גם אם היתה לכם עמדת נגד, להתכתב עם ה - - -
אלי ליפשיץ
בכל אופן – למשרדי הממשלה יש עמדה אחידה, ומי שמוביל את העניין זה הרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה, בכל מקרה. קודם כל לא נרשמתי ראשון אבל אני רוצה להגיד: משרד התיירות בפירוש רואה את נושא עסקאות התיירות כעניין מיוחד שחייבים לקדם אותו, ובפירוש אנחנו רואים את המצוקה של העוסקים בתיירות נוכח אפשרויות הביטול הרבות. הוצגו כאן כבר שני הצדדים – מצד אחד ההגנה על הצרכן, ויש מספיק מאמרים אקדמיים שמדברים על נושא ביטול העסקה, ובוודאי בעסקאות תיירות שלפחות לדעתי זה לרעת הצרכן, וכדאי לדון בכך ולשמוע את הענף ולא להגיד – בזה לא נעסוק אף פעם, אף על פי שאין ספק שהצעת החוק שלפנינו היא חשובה מאוד. אני חושבת שהיא בעצם מתקנת את העוול שנטען לפני כמה שנים.
אתי בנדלר
אתה תומך בנוסח שהופץ לדיון?
אלי ליפשיץ
בוודאי. בוודאי. אני חושב שהשלב הבא הוא לדון גם בדברים האחרים, בלי לפחד.
אתי בנדלר
אין בעיה. תיזמו הצעת חוק מטעם משרד התיירות.
היו"ר איתן כבל
יהל בן נר, זו הזדמנות לברך אותך.
יהל בן נר
אני תוהה אם יש טעם בכלל להגיד משהו, לדבר, לטעון ולהציג, כי זה נראה כאילו גיבשתם כבר וזה סגור.
היו"ר איתן כבל
גם כשזה נראה מגובש, תמיד אפשר לנסות. אנחנו לא מתחייבים שנסכים אבל תמיד חשוב להעמיד את העמדה כי אתה אף פעם לא יודע איזה דבר חכמה תאמר.
יהל בן נר
בסך הכל מה שאנחנו מבקשים זה לא משהו חריג. זו הפרקטיקה שמקובלת בכל מדינות העולם שאתה יכול להזמין מלון, יכול להזמין אותו refundable, ואתה יכול להזמין אותו non-refundable. אנחנו נוסעים, מקרה אישי –לויטנאם . אנחנו מסתכלים באינטרנט ועושים את השיקול שלנו, האם אנחנו רוצים להזמין refundable או non-refundable, זה מה שאנחנו עושים. אני לא מצליחה להבין למה מדינת ישראל שונה מכל מדינה אחרת מתוקנת באולם. למה פה זה לא צריך לחול, ובמדינות אחרות יש את האפשרות הזו. אני לא מצליחה להבין.

אני גם לא מצליחה להבין למה נקודת המוצא בשוק משוכלל שיש בו תחרות, שעורך הדין ליפשיץ ממשרד התיירות מדבר על להרחיב את החוק ולהגיע למקום שבו אנחנו מתקדמים כמו שאר מדינות העולם יש איזושהי הנחת יסוד שהמחירים יעלו. אני לא מבינה על סמך מה זה מבוסס. להפך, המלון מפחית סיכונים. המלון יודע שיש לו גם עסקאות ב-non-refundable. מבחינתו הוא מפחית סיכונים. הצרכן ניהנה מזה כי הוא מקבל מחיר יותר נמוך, וכולם נהנים. אז אני לא כל כך מבינה על מה זה מבוסס. אנחנו יכולים לנמק ולבדוק במדינות אחרות ולהראות שזה לא ככה. זו פשוט הנחת מוצא לא נכונה.

ב-14 לאוגוסט הרשות להגנת הצרכן קבעה ש Booking מפרה את החוק ולא מציגה את המע"מ. אנחנו שלושה חודשים אחרי, ותראו מה קרה – לא קרה כלום. הפרקטיקה הזו נמשכת, Booking ממשיכה, רשויות האכיפה לא זזו – לפחות אנחנו לא יודעים שום דבר על זה – ואנחנו, מה קורה למלון, אתם יודעים? המלון, כשהאדם מגיע אליו, אז קודם כל עוד הרבה לפני שאדם מגיע אליו הוא מרים טלפון יזום ואומר לאותו אדם: מה שראית באתר Booking לא נכון, תוסיף לזה 17% מע"מ, ואז הוא מקבל על הראש ועסקאות מתבטלות, ועוד דבר: כשהוא מגלה את זה במלון עצמו, ואז הוא כועס על המלון. אז מה אנחנו עושים פה? אתם לא נותנים לנו, אתם חוסמים את האפשרות שלנו להתחרות, לגוון את המוצרים שלנו, להיות בדיוק כמו בכל מדינה מתוקנת בעולם, ומצד שני, כשאנחנו מתמודדים עם כל - - -
קריאות
- - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
מה עונים לנו על זה שבכל העולם - - -
חנה וינשטוק טירי
יש הרבה דוגמאות לכך שבישראל הדין הוא אחר ממה שקיים בעולם. אנחנו לא חייבים שהדין בישראל יהיה תואם - - -
קריאה
גם בארץ יש חובת הצגת מחירים על כל מוצר, ובאירופה – לא.
יהל בן נר
גם בכל העולם לא שורפים פסולת, כמו אצלנו.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אבל אתם מדברים פה על תורה מסיני. אם דברים בעולם זה אחרת, אז בואו נשקול אותם.
הילה דוידוביץ- בלומנטל
מה שונה בית מלון מכל מוצר או שירות אחר? אז בואו נבטל לגמרי את זכות הביטול.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
קודם כל שווה לשאול אותם אם זה שונה או לא. מה קורה אם מישהו תפס חדר? החדר תפוס, ועכשיו מישהו אחר ביקש את החדר הזה ולא נתתי לו אותו? אז אני נשארתי עכשיו עם חדר ריק. אם זה מקרר – אני מחזיק אותו במחסן, ואמכור למישהו אחר.
הילה דוידוביץ- בלומנטל
- - -מה זה משנה מכרטיס להופעה? יש אין ספור דוגמאות.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אז אני רוצה שנדון בזה. מותר לדון, לא צריך להיות מקובעים, כמו שאמר פה נציג משרד התיירות.
חנה וינשטוק טירי
אנחנו מרחיבים לחלוטין את החוק, ולזה אנחנו מתנגדים.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אנחנו עוד לא הרחבנו כלום, אנחנו רוצים דיון. אתם מתנגדים, התנגדותכם נרשמה לפרוטוקול, אם נעביר את החוק יהיה רשום שזה על אף התנגדותכם - - -
חנה וינשטוק טירי
זה התיאום בינינו. זה מה שתואם בינינו.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אני רוצה לדון. מה הבעיה לדון? לא מוכנים אפילו לתת תשובות.
היו"ר איתן כבל
זה לא רע אם ישבו בפרלמנט הגרמני או כל פרלמנט אחר ויגידו- הנה, תראו, במדינת ישראל זה עובד. תמיד אנחנו נותנים דוגמאות מה-OECD. יש גם חקיקה כאן, יש חברי כנסת שהובילו כאן חקיקה שהיא בעלת משמעות בין לאומית. היו לנו עניינים פה, בוועדה, בעניין של איסור עקירת ציפורניים לחתולים. זה היה תקדים כיוון שבארצות הברית התופעה קיימת. תמיד יכולת להגיד – הנה, זה מתאפשר בארצות הברית. היום זו הלכה שנלמדת במדינות רבות בעולם. כשאומרים לי חו"ל – בסדר, אנחנו הפלבאים כאלה שרק לפני 70 שנה הקמנו את העסק ויש לנו עוד הרבה ללמוד, אבל יש דברים שההפך – אנחנו, במימד הצרכני, במפתח הרחב, אנחנו בפיגור עצום אפרופו מערכת יחסים של לקוח ועוסק. יש פערים שעוד ייקח לנו זמן לעמוד מול העולם בסטנדרט הרצוי. אבל אני מבין את מה שאת אומרת.
יהל בן נר
בעיניים שלי, כשאתה מחריג את ישראל ואומר שכאן יהיה משהו אחר, אתה צריך למצוא סיבות טובות למה. לא כי אני פוחד, לא כי זה ייצור סחף, לא כי מה יהיה אם אחרים יטענו, אלא – למה כן.

עוד דבר קטן – אנחנו בתחרות בינלאומית. אנחנו בתחרות עם חו"ל. היום השמיים פתוחים, כל אחד רשאי לנסוע לאן שהוא רוצה, הוא בודק את אפשרות הנופש בארץ. למה שהכסף הזה לא יישאר בארץ? למה שהכלכלה המקומית לא תיהנה מהכסף הזה? זה מקומות עבודה, זה צמיחה, זה כלכלה. למה לא? אני באמת מבקשת שתגידו למה לא, לא על סמך ספקולציות ולא על סמך "נראה לנו" ו "אנחנו אחרים", אלא – אמיתית.
אתי בנדלר
שתי הערות – אחת פורמלית: הצעת החוק הזו מדברת מלכתחילה על שירותי תיירות שמתבצעים במלואם מחוץ לישראל. אם את רוצה להרחיב את זה לשירותי תיירות שנמצאים בארץ, נדמה לי שצריך פשוט להגיש הצעת חוק חדשה. דבר שני, את אומרת שצריך לעשות השוואה בינלאומית. אני מוכרחה לומר שכאשר חבר הכנסת כבל יזם בזמנו את הצעת החוק שמתנה בכלל זכות ביטול לצרכן, לא מעילות של פגם במוצר או מכר מרחוק, אלא כי "בא לי", בדקנו את ההצעה הזו מבחינה חוקתית כי יכול להיות שיש כאן פגיעה בקניין וכיוצא בזה. בין היתר עשינו גם בדיקה השוואתית וגילינו שבאותה עת בשום מקום בעולם הזכות הזו לא עוגנה בחקיקה, ואת יודעת למה? כי לא היה צורך, כי שם זה מנהג סוחרים מקובל, גם באירופה וגם בארצות הברית. לכן, כשאת אומרת "מה שקורה בעולם", יכול להיות. אל"ף, לא בדקנו את זה. דבר שני, צריך לראות מה מקובל באותן מדינות ואיך פועלים, למעשה.
יהל בן נר
אבל אנחנו מבקשים עוד חלופה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
הצעת החוק אכן באה על נקודה ספציפית של ההזמנות לחו"ל, אבל בואו נבדוק גם איך זה יכול להשפיע עלינו, פה, כי היום לרוב – הנופש בחו"ל יותר זול מאשר לעשות את הנופש פה, והשאלה איך זה יכול להשפיע. השאלה אם זה יכול להשפיע, בכמה, ואיך אפשר לבטל. גם כשאנחנו עושים הצעת החוק זה לא רק כי אנחנו רוצים הצעת חוק. הביטול הוא לא המטרה, הוא אמצעי, כי יש לי אופציה אחרת, נסיבות אחרות. השאלה אם אנחנו צריכים להתעלם מהנקודה הזו שזה גם יכול להשפיע באופן שלילי על תיירות הפנים.
חני סובול
קודם כל אני רוצה להגיד תודה רבה לחבר הכנסת סמוטריץ', לצוות המקצועי של הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן. אני באמת חושבת שהחוק הזה הוא חוק אמיץ. התחלנו את החוק הזה משתי נקודות משמעותיות – אחת, מהמקום שאני מייצגת אותו, המקום של הסוכנים שזה בעיקרם עסקים קטנים ובינוניים שמתחרים עם הגדולים, עם ענקי האינטרנט הבינלאומיים וכרגע נבצר מהם למכור כמעט 40% אם לא למעלה מזה מהטיסות שיוצאות ונכנסות לישראל, הלואו קוסט. נבצר מאתנו למכור בישראל החל ממלונות וגם אטרקציות כמו מיוזיקלס והופעות שיותר זול לראות בחו"ל מאשר בארץ, וכל הדברים האלה אינם ניתנים לביטול ולהחזרה. יוצא שרק מי שמנהל אתר בינלאומי או חי בחו"ל יכול ליהנות ממוצרים זולים משמעותית, כי גם אם הסוכנויות הגדולות כמו איסתא עושה את זה, אז היא מתמחרת את מחיר הסיכון שיש מספר מסוים של כאלה שמבקשים לבטל את העסקה, ואז היא צריכה להחזיר להם את הכסף, אז במקום שהיא תוכל להציע שני מוצרים מראש, שזה מה שאומר החוק, אנחנו לא מבטלים בשום מצב את האופציה של צרכן שירצה לבטל את העסקה. אנחנו מאפשרים אותה, מכבדים אותה וגם חושבים שהיא נכונה, אבל אנחנו חושבים שלמנוע מהצרכן את האופציה שהוא ממילא יכול להגיע אליה, כי היא קיימת היום באינטרנט – מי לא יכול להגיע אליה? הקהל החרדי, המגזר הערבי, אותם אנשים מבוגרים שהמיומנויות של האינטרנט אינם בידם, אלה שאין להם כרטיס אשראי בינלאומי ועדיין רוצים לנסוע לחו"ל, והם יכולים היום במציאות שנוצרה לנסוע לחו"ל – כל אותם אלה שנעזרים בסוכני נסיעות כדי שיעזרו להם לממש את החוויה שלהם ולצאת לחו"ל, אינם יכולים לעשות את זה כיום כי הסוכנים נמנעים למכור את אותם מוצרים שהם non-refundable. אז באמת יש פה צעד מאוד מאוד חשוב ומאוד משמעותי גם לכלכלת ישראל, כי כל אותם אלה שקונים באתרים הבינלאומיים – אמרה את זה יפה יעל, ואנחנו מצטרפים אליה – ההכנסות האלה נמצאות בחו"ל.
היו"ר איתן כבל
- - מנסים לפרשן דברים שם.
חני סובול
ההכנסות האלה – אנחנו לא ממסים את Booking, לא ממסים את Priceline, לא ממסים את Easy Jet - - -
היו"ר איתן כבל
את בעד החוק?
חני סובול
בוודאי שאני בעד החוק.
היו"ר איתן כבל
אז תני לנו להתקדם אתו.
חני סובול
אני רק מבקשת להוסיף לו נדבך קטן אחד: את חברות הלאו קוסט.
היו"ר איתן כבל
כשנגיע לעניין תתייחסי אליו.
וגיף אליאב
יש איזו הערה עניינית לשיטתי. ההצעה הנוכחית היא הרבה יותר מאוזנת מהקודמת, ואני מברך את הוועדה שבפעם הקודמת נתנה את ההערות הבונות, וההצעה הזו הרבה יותר מאוזנת בזכות אותן הערות.
היו"ר איתן כבל
אני זוכר, גם לך היה מקום נכבד.
וגיף אליאב
אבל יש פה עניין אחד. אני אתמול ראיתי כתבה באחד הערוצים שאמרו – בתמורה להנחה מסוימת תינתן עוד חלופה לצרכן ואז הוא יוכל לבחור מחיר מוזל יותר ללא זכות ביטול או מחיר גבוה יותר עם זכות ביטול. אני עובר על הצעת החוק, והנושא של לתמורה והנחה לא מספיק ברור פה. מדובר פה על שתי חלופות, את זה הבנתי, זה מקובל וזה שונה לחלוטין מההצעה המקורית, אבל לא כתוב לי ברור שאותה הצעה שנייה תהיה במחיר מוזל יותר מאותה הצעה – בעצם לעשות סדר. אני משפטן. תיאורטית אני יכול לדמיין מצב שתהיינה שתי חלופות באותו מחיר.
אתי בנדלר
אז מה יבחר הצרכן? ברור.
קריאות
- - -
וגיף אליאב
בתמורה למתן הנחה תינתן אופציה לצרכן לבחור חלופה שהיא ללא זכות ביטול, וזה מה שבעצם נאמר על ידי כולם פה. הרי מה אומרים כל הנציגים פה? שיהיה מחיר זול יותר ולכן לצרכן תהיה אפשרות לבחור. אז שזה יהיה בהצעת החוק.
יעל כהן שאואט
אנחנו דווקא גם מסכימים שהצעת החוק כפי שהיא מנוסחת היום היא יותר מאוזנת, אבל היא לא חפה מקשיים ואני רוצה למנות אותם בקצרה. קודם כל הנושא של חבילות נופש. אם אנחנו רוצים להגביל את תחולת החוק לשירותים שניתנים במלואם בחו"ל, אז זה לא יחול על חבילות נופש. בסופו של דבר אנחנו מדברים על לינות בבתי מלון, מדברים על שירותים להשכרת רכב ועל שירותים אחרים, אבל לא על חבילות שבהן אתה קונה גם טיסה וגם מלון.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אז מה שדיברנו – שנפריד.
יעל כהן שאואט
אז זה צריך להיות ברור.

דבר שני – מי אחראי על החזרת התמורה? ברגע שהצרכן יבחר בזכות הביטול לפי המדיניות של המלון, ולא זכות הביטול לפי החוק, אז אנחנו נמצאים מול ספק בחוץ לארץ. צריכה להיות אפשרות או הבהרה שהסוכן או העוסק - במונחים של החוק, הוא זה שיהיה אחראי להחזרת התמורה, גם אם הצרכן בחר במדיניות של המלון עצמו, שהיא לא - - -
אתי בנדלר
כשנקרא, אולי בסעיף הרלבנטי תעירי את ההערה.
היו"ר איתן כבל
אני רוצה לעשות הקראה ולהצביע על החוק. בקריאה השנייה נעבור סעיף-סעיף. מה שחשובה לי זו התבנית שמבחינתנו יש הסכמה גדולה, ואחר כך הדברים שנאמרו – נכניס או לא נכניס, אך המסגרת היא נקודת המוצא החדשה. אם אני מתחיל עכשיו לעבור דבר-דבר אז בשביל מה ישבנו חצי שנה?
אתי בנדלר
אבל עדיין יש נוסח חדש.
היו"ר איתן כבל
ברור, אמרתי. אני לא מתכוון לעשות עכשיו חפירה ארכיאולוגית.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
ומתי אתה מתכוון לעשות את החפירה?
היו"ר איתן כבל
עכשיו. זה חוק לא ארוך.
ישי דון יחיא
אני מרשות התעופה האזרחית. אני רוצה להתייחס בקצרה לטענות למשרד התחבורה. אני מדבר רק על הנושא של חברות התעופה, שום נגיעה לאתרי מסחר וכו' וכו'. בהיבט של התעופה אני חושב שלא ניתן לחלוק על זה שרפורמת שמיים פתוחות וכל מה שבא אתה הביאה אתה תועלות מאוד משמעותיות לצרכן הישראלי. החשש שלנו, ואנחנו בנקודת מחלוקת ארוכת טווח עם זה עם הרשות להגנת הצרכן, אמורה להיות לנו פגישה על זה אתם בזמן הקרוב - - -
היו"ר איתן כבל
זה נוגע גם לחוק טיבי.
ישי דון יחיא
חוק טיבי זה חוק שאנחנו - - -
היו"ר איתן כבל
לא משנה, אל תפתח אותו. הדברים שאתה אומר מתכתבים עם - - -
ישי דון יחיא
דווקא לא לגמרי. אני אגיד שבענף התעופה בכל העולם, אין אף מדינה בעולם למעט מדינת ישראל שיש לה את זכויות הביטול האלה שיש בחוק הגנת הצרכן.
קריאה
הללויה.
ישי דון יחיא
בכל העולם מה שקורה – רפורמת השמיים הפתוחים, חלק מהעניין שלה הוא שהרגולטור לוקח צעד אחורה, מאפשר אפשרות גישה כמה שיותר רחבה לחברות תעופה, כל עוד הן עומדות, כמובן, בתנאים של בטיחות וביטחון, ונגיד – בהסכם השמיים הפתוחים שלנו עם האיחוד האירופי יש תנאי מפורש שחברות קובעות מחירים ללא התערבות של הרגולטור. ההתערבות של הרגולטור בקביעת המחירים היא אסורה.

נוצר פה מצב, והיה פה דיון שלם לגבי התחולה של החוק הישראלי על חברות תעופה זרות – נוצר מצב שמדינת ישראל היא ייחודית לחלוטין במובן הזה. נוצרה אפליה בפועל בין החברות הישראליות שהן עוסק מורשה במדינת ישראל ובין החברות הזרות, שלכאורה ניתן להשוות אותו בשני דרכים – או להשתוות למה שקורה בעולם – שזו הגישה שלנו, כי עם כל הכבוד למדינת ישראל אנחנו גורם די קטן בשוק התעופה העולמי, או לבוא ולהחיל את חוקי הגנת הצרכן על כלל החברות שפועלות פה בארץ. אני רוצה לומר שבמקרה הזה נישאר עם זכויות ביטול מעולות אבל בלי חברות תעופה שירצו לטוס לפה. עם כל הכבוד, חברות הלאו קוסט – איזיג'ט, ריינאיר, וויזאייר – שאגב הן חברות שמוכרות רק במכירה ישירה באתרי האינטרנט שלהן, לא דרך סוכנים. הם פשוט לא יטוסו לפה. לא ניתן לחייב חברה זרה שישראל היא חלק מזערי מהפעילות שלה לבוא ולפתוח פה סניף. יש הרבה חברות, אגב, שהן לא חברות לואו קוסט שאין להן פה סניף, שנציג שלהם בארץ הוא נציג שאינו חלק מהאורגן המשפטי של החברה, חברת שירותי קרקע או משהו כזה שרק מספקת שירותים. לכן זו העמדה של רשות התעופה האזרחית ומשרד התחבורה ובעניין הנושא של האכיפה, למיטב ידיעתנו – אל"ף, אני רוצה להפנות את תשומת לב חבר הכנסת סמוטריץ' שמדובר בחוק של הגנת הצרכן שכל הסמכויות בו נתונות לרשות להגנת הצרכן ולא לנו, ולמיטב ידיעתי האכיפה על חברות זרות, על חברות שאין להן סניף בישראל, היא אפס מוחלט.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
ואתה גם אומר שאתה לא רוצה את זה, שאם תאכוף עליהן הן לא יטוסו לפה. נרוויח יופי של הגנה על הצרכן, הוא יוכל לבטל אבל ישלם פי שתיים.
היו"ר איתן כבל
אני לא יודע. יכול להיות שישי דון יחיא צודק, רק הניסיון פה הראה שכולם קודם כל מתחילים ברשימת איומים שאתה מתייבש. אין חוק פה שלא אמרו עליו שהוא יפיל את כלכלת ישראל. אין במשמעות הזו שיכול להיות שזה ייצר מצב שלא ירצו להתעסק עם השוק הישראלי, אבל אני לא מקבל את זה כתורה מסיני, ממש לא. אם הם באו לכאן הם לא באו או לא באו בגלל זכות הביטול. יש פה שאלות כלכליות הרבה יותר רחבות, כי גם אם הן עובדות על מתח נמוך זה עוד לקוח ועוד לקוח. אלה דברים שאתה לא יודע באמת מה עומד מאחוריהם. לכן אני אומר – אל תזלזלו, אינני מקל ראש באף מילה שאמרת, יש פה איזה היגיון שאתה מתכתב אתו. אבל חד משמעית, נקיים על זה דיון, אני לא מקבל את זה כתורה מסיני.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
בלי להמעיט מחשיבות הזכות של הצרכן לבטל – מראים לנו שלא יטוסו אם נכניס אותם בחוק הזה. השאלה היא: מה אחוז הביטולים בכלל. מישהו עשה סקר? מישהו יכול להגיד לנו?
היו"ר איתן כבל
יש איזשהו מאגר ביטולים?
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
יש משהו מוחשי שאנחנו נדע, כך שהחברות האלה יגידו שממילא הביטולים הם קטנים – אז ניקח את הסיכון.
יניב מאירוב
אני מנכ"ל של חברת סימפלקס, חברת טכנולוגיות. כבר מעל 12 שנה שאנחנו חלוצים בתחום של מסחר אלקטרוני לבתי מלון. אנחנו מייצרים כלים לבתי המלון כדי להתמודד בעצמם בשוק האינטרנט, ולמכור את הסחורה שלהם בעצמם מול כל הענקים העולמיים. אנחנו רואים בשנה וחצי-שנתיים האחרונות מגמה של התחזקות של דואופול של Priceline ו- Hotel.com, שמחזיקים בתוכם את Booking, אקספדיה וכו', וגם את אתרי השוואות המחירים Trivago, Trip Advisor, ו- Google Hotel ads, שגם נכנסו. אנחנו מחברים את בית המלון ישירות לשם. מה שקורה בפועל, היום, אם תיכנסו בעצמכם בערב, מחו"ל, לא מישראל אתם תראו שאל"ף, יש פער של 17% בין המחיר של המלון למחיר של אקפדיה ו-Booking, ועוד הרבה הרבה אתרים אחרים שקונים מספקי משנה.
היו"ר איתן כבל
לטובת מי?
יניב מאירוב
לטובת אקספדיה ו- Booking. אנחנו משקיעים כסף שם - - - לגבי השוואת המחירים – האתרים האלה של השוואת המחירים לא סוגרים בינם לבין עצמם. יש שם עניין של bid, שמשקיעים כסף. אנחנו משקיעים נניח 3-2 דולר למלון, וברגע שלוחצים משלמים את התשלום הזה. מה שקורה בפועל – מגיעים אלינו לאתרים, ונוטשים, ואנחנו מכילים היום מעל ל-200 בתי מלון בישראל, אנחנו רואים מעל ל-40% ביטולים. מה שקורה בפועל, נוצר מצב הפוך של כדור שלג. הדואופול הזה מביא יותר ויותר הזמנות לארץ מישראל. אני יכול להראות נתונים באופן חסוי ש-99% מההזמנות באילת דרך Trivago מגיעות בלבד מישראלים. זה לא הגיוני. זה פשוט לא הגיוני ש-Trivago ישלח את הלקוח הישראלי לשם, הוא יקנה מאקספדיה, מאקספדיה הוא יגיע למלון מסוים באילת. ישלמו לשם ועוד יצעקו במלון למה לא קיבלנו מע"מ. דבר יותר גרוע – אתם בעצם פוגעים בצרכן, לדעתי. אנחנו רואים מיליוני עסקאות בשנה. גם בתי המלון וגם הסוכנים ייפגעו. אנחנו לא סוכנים, דרך אגב, אנחנו רק חברה טכנולוגית. שני הצדדים ייפגעו. הסוכן הישראלי לא יוכל להתמודד. אל"ף, בגלל המע"מ וכל הסיפור הזה, בי"ת – בגלל שמאפשרים מוצרים שונים לחלוטין. Booking, אקספדיה ואחרים מאפשרים מוצר שונה, נפרד, עוד אפשרות יותר זולה עם אפשרות ביטול. אני כלקוח ישראלי אלך ל- Booking כי אני יודע שאני יכול. אני בטוח הולך לבית המלון בים המלח, ואני אגיע לשם ויש לי 20-15% הנחה – למה שאני אשלם 20% יותר? אז ברור שאני אלך אליהם. ואז, מה יקרה? אני אגיע לבית המלון וגם אצעק עליהם על המע"מ. בלי קשר.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
מה זה קשור לביטול?
יניב מאירוב
מה שקורה בפועל – אנחנו לא מאפשרים לצרכן הרבה יותר מוצרים. זה בעצם ההבדל בין סופרמרקט למכולת. אין לו אפשרות. יש אפשרות אחת, לקנות את החדר ב-1,000 שקלים, נגמר הסיפור. אם היתה לו עוד אופציה לקנות ב- non-refundable ב-800 שקלים, הוא היה קונה אותה. מה הבעיה? זה לא שאין את האופציה. יש את האופציה, אבל היא נמצאת באתרים בחו"ל. אז מה אתם עושים בפועל? הסוכנים ייסגרו לאט-לאט. אין מה לעשות. לא שווה לקנות בארץ.
היו"ר איתן כבל
בכל מקרה, אני לא רוצה להיות נביא זעם.
יניב מאירוב
בתי המלון ייפגעו – למה? – כי את המחיר החיצוני הם צריכים לשלם, את ה- 20,25,30% עמלת יתר, הם ימכרו בפחות 15%. מה נשאר להם? הם יצרכו להעלות מחירים. אז בכלל אנשים ייצאו החוצה מהארץ. יש פה אפליה מובנת של בתי המלון ושל הסוכנים הישראלים. לדעתי החוק הזה – ואתם תראו שתוך מספר חודשים יהיה פה כדור שלג. יכול להיות רק שלא תוכלו להציל חלק מהסוכנים הקטנים.
היו"ר איתן כבל
מה אתה אומר, מה דעתך על הצעת החוק?
יניב מאירוב
לאפשר את אותם מוצרים. גלובליזציה? לתת את אותם מוצרים. למה שמלון לא יוכל למכור בעצמו? אנחנו מייצרים לו כלים כדי שתהיה לו הזדמנות שווה מול ענקי האינטרנט. הוא לא יכול לייצר מערכות של 10,12 שנה שבודקות מחירים, משוות ונותנות אפשרויות לגולש. יום האתרים הישראלים הם האתרים הטובים ביותר בעולם של בתי מלון. תיכנסו לבתי מלון פרטיים בעולם – האתרים פשוט נראים זוועה. אי אפשר לבצע הזמנה. הפילו עלינו חוק של נגישות – כל אלה עלויות על בתי מלון. הם לא יכולים להתמודד. המלון וכל יחידת השיווק שלו יושבת עכשיו ב- Booking ואקספדיה ועוד חברים כאלה ואחרים. יגיע המצב שאחד הנקיים האלה יגידו – אתה לא משלם יותר עמלה? אין בעיה, אתה נעלם מהרשימה. זה כבר קורה. אתה נעלם מהרשימה ויבוא מלון אחר, ואז הוא יצטרך להעלות את העמלה. אז תגידו איפה הכדור שלג הזה ייעצר.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אפשר להציע הצעה? אני חושב שאסור לנו להתעלם מהדברים שנאמרו פה וצריך לראות שלא ייצא שכרנו בהפסדנו. הרצון שלנו להגן על הצרכן בסוף יהיה ההפך כי לא נאפשר תחרות. אנחנו עכשיו בקריאה ראשונה. אני מציע שנתקדם, ונצביע על הנוסח הנוכחי.
אתי בנדלר
לא קראנו, לא נתנו הערות.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אין מחלוקת על זה שהחוק הזה הוא טוב. כולם חושבים שהוא מקדם אותנו. יש כאלה שרוצים להתקדם עוד כמה צעדים, אין פה מישהו שמתנגד לחוק ואומר שהוא חוק נורא ואיום. אני מציע להצביע עליו. אני כן מציע שנזמן דיון או בוועדה או דיון באחד החדרים האחוריים ונדון בכובד ראש בדברים האלה, כי בסוף – יש כאן עבודה קשה לצפות התנהגות של שוק. אם נחשוב שנכון לייצר תיקונים, כמובן בדיאלוג עם נציגי הממשלה, שנכון לייצר עוד תיקונים לקראת שנייה ושלישית - - -
היו"ר איתן כבל
בוא נעשה סדר. יש כאן שני אנשים שתפסו את האוזן שלי. אני לא יודע להגיד כלום – ישי דון יחיא מרת"א, והדברים של הדובר האחרון – יניב, שאני לא יודע מה האינטרס שלו בתהליך הזה, אבל אי אפשר להתעלם מהדברים שהוא מציג. יש פה טענות שמחייבות אותנו- - - כמו שאמרת, אסור שייצא שכרנו בהפסדנו. מצד שני יש עוד דברים שאנחנו לא רוצים לפגוע בהם. כמו שתמיד, צריך לראות מה המשקולות – מה חשוב יותר. אז או שנצליח למצוא את נקודות האיזון או לא, או שנגיד – סליחה, עם כל הכבוד לדברים, אנחנו מקבלים את זה, רק צריך להבין שעולם התיירות עובר טלטלה. העולם החדש שינה לחלוטין את ההתנהגות. הכל אתה בא ומסדר לך, ללא סוכן. האתרים גם מתחרים ביניהם מי ייתן לך את השירותים, המחירים - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אצלנו שום דבר לא השתנה. שמנו אוהלים על האוטו ונסענו לכינרת.
היו"ר איתן כבל
אז ברשותכם, נתחיל את ההקראה ונשקול האם נעשה דיון עם כל הפורום הזה או שנעשה שני צעדים. זה מסוג הדברים שצריך לשבת ולבחון אותם.
יהל בן נר
כשתגיד – נתייצב לדיון, ונציג לך את כל התמונה.
היו"ר איתן כבל
לא התכוונתי שתהיו בדיון.
קריאות
- - -
היו"ר איתן כבל
מבחינתי – שני הדוברים האחרונים, אני רוצה שנשב אתם ונתעמק בסוגיות שהם מעלים. אחר כך נצא החוצה, אבל שתי הנקודות האלה שהעליתם משני צדי השולחן – אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהן.
איתי עצמון
אני קורא:

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – עוסק שאינו ספק), התשע"ז–2016 [פ/3407/20 ]

כמובן שהשם ישתנה.

הוספת סעיף 14ג2 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏ (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 14ג1 יבוא:

"ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי 14ג2. (א) על אף האמור בסעיף 14ג(ג), בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי המתבצעים במלואם מחוץ לישראל למעט האזור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, רשאי העוסק להציע לצרכן לבחור בין זכות הביטול בהתאם להוראות סעיף 14ג(ג) (בסעיף זה – חלופה ראשונה), לבין תנאי הביטול של נותן השירות מחוץ לישראל (בסעיף זה – חלופה שנייה), ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1) העוסק גילה לצרכן, טרם ההתקשרות, את שתי החלופות כאמור העומדות לבחירתו, ולעניין החלופה השנייה – את מדיניות נותן השירות מחוץ לישראל לעניין ביטול עסקאות ואת הזכות לבטל את העסקה ותנאי הביטול, ובכלל זה המועד האחרון לביטול, האפשרות לקבלת החזר כספי ודמי הביטול, ככל שישנם;

(2) גילוי החלופות כאמור בפסקה (1) ייעשה בעת השיווק מרחוק וכן במסמך כאמור בסעיף 14ג(ב);

(3) פרסם העוסק באתר האינטרנט שלו עסקאות שיש לגביהן חלופות כאמור – יפרסם גם את מדיניות הביטול של נותן השירות מחוץ לישראל.

(ב) בחר צרכן בחלופה השנייה, ותנאי הביטול לפיה כוללים זכות ביטול, יחולו על ביטול העסקה הוראות סעיף 14ה(א), בשינויים המחויבים.

(ג) נטל ההוכחה לעניין גילוי תנאי הביטול של נותן השירות מחוץ לישראל כאמור בסעיף זה מוטל על העוסק.".
אתי בנדלר
היו הערות נוסח. אם זה רק נוסח – נשנה בהמשך. השאלה אם יש משהו מהותי.
ישי דון יחיא
יש משהו מהותי. אני רוצה לשאול דרך הדוגמה לגבי ההגדרה של מה זה "מתבצעים במלואם מחוץ לישראל". נניח יש לי טיסת קונקשן – אני יוצא מתל אביב לניו יורק דרך פרנקפורט ואני קונה את הכרטיס מאל על ב-code share. אז את ה "לג" הראשון של הטיסה תל אביב –פרנקפורט אני טס באל על. את ה "לג" השני, פרנקפורט – ניו יורק אני טס בחברת אמריקן איירליינס. השאלה שלי – האם את החלק השני אפשר לבטל או לא? על זה אני רוצה להעיר שלדעתנו זה בעייתי, בלתי אפשרי טכנית ומעשית, כי לא ניתן להפריד בין המקטעים.
הילה שטרן אטיאס
אני מאל על. אני בדיוק מתחברת לנקודה הזו. כשאנחנו מוכרים כרטיס שנקרא "כרטיס אחוד", זאת אומרת – אנחנו מוכרים את כל הכרטיס, במיוחד אם זה במקרה של code share מתל אביב לניו יורק דרך פרנקפורט, במקרה כזה אני כרגע מחויבת גם לקטע הטיסה של החברה הזרה שאני מוכרת. טכנית זה לא יהיה ישים מבחינתנו לחלק את זה לשני מוצרים, כי אנחנו מוכרים את זה במחיר אחד.
אתי בנדלר
אני רוצה לענות כי אתמול שאלו אותי את השאלה הזו, עורך הדין רון חלפון מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה, ואמרתי לו כדלקמן: יש הבדל אם אני מזמינה למשל כרטיס טיסה לניו יורק, אני מתכננת טיול בארצות הברית, אני מבקשת הצעה שיתנו לי כרטיס טיסה ישראל- ניו יורק, אחרי שבוע – מניו יורק למיאמי, משם לאוקלהומה, לחוף המערבי וכו'. אלה טיסות שכל אחת היא טיסה בפני עצמה שאין קשר ביניהן. לכן הטיסה מישראל לניו יורק היא טיסה שהצעת החוק לא תחול עליה, ויתר הטיסות – יחול עליה. אבל הדברים שושנים אם אני מבקשת טיסה מישראל למיאמי, ולצורך העניין זו טיסה עם חניית ביניים, זאת אומרת, זה כאילו כרטיס אחד עם שני "לגים", כאן זה ידוע שזה נחשב לטיסה אחת, ולא מפרידים את החלק שבין ניו יורק למיאמי. זה לא עומד בפני עצמו, במקרה הזה. זה גם דבר ידוע שבמקרה כזה, נניח כשאני רוצה בסך הכל לטוס לניו יורק ומסתבר שהכרטיסים למיאמי הם יותר זולים, אז אני קונה כרטיס כזה ויורדת בניו יורק ורוצה לחזור אחר כך מניו יורק בלא שמימשתי את החלק למיאמי, לא מאפשרים לי לעשות את זה. זאת אומרת, זה באמת מעיד על כך שמדובר בטיסה אחת.
אסף רזיאל
אני יועץ משפטי ליאט"א. לגבי הניסוח עצמו בסעיף (ב), צריך לחדד את הנקודה לגבי מועד בחירת הצרכן לאופציית הביטול, כי זה לא ברור מתי הוא בוחר. אם אני מבין את השיחות שנערכו פה סביב השולחן מהבוקר, מועד הבחירה צריך להיות בעת עריכת העסקה ולא בעת הביטול.
אתי בנדלר
ברור.
קריאות
ברור.
אסף רזיאל
אז זה לא כתוב.
היו"ר איתן כבל
חברים. ברגע שהוא שאל, והוא הרי לא הגיע להיות יועץ משפטי רק בגלל שסידרו לו קומבינה, הוא בטח עבר איזה מסלול, הוא מבין עניין. אז אם הוא לא הבין, הנחת העבודה היא שצריך לחדד את זה. בסדר.
אסף רזיאל
אנחנו מבינים שזה אמור להיות במועד עריכת העסקה.
היו"ר איתן כבל
בסדר. מתכתבים אתך בעניין.
אסף רזיאל
רק הערה כללית ברשותכם – בסופו של דבר, לאור הדברים האחרונים שנאמרו, בסופו של דבר תיערך גם בחינה לגבי איזה שירות ייכלל במסגרת המסלול המיוחד הזה, האם זה רק שירותים מחוץ לישראל, או שירותים שבאיזשהו אופן גם יתחילו בישראל. אני רק רוצה להגיד הערה כללית שחברות הלואו קוסט שמדברים עליהן פה מבחינה צרכנית כעל איזה רעה חולה, שלא חלות לגביהן או לגבי חלקן זכויות הביטול המיוחדות שקיימות בחוק הגנת הצרכן, מבחינת מחיר עלות כרטיס טיסה ההשפעה שלהן על השוק הישראלי היתה רק אחת וזה להביא את המחירים למטה. אז זה לא אומר שבהכרח התוצאה של סיוג זכות הביטול, צמצומה או שינוייה יביא להעלאת מחירים, אלא זה יכול לגרום לדבר אחר וזה – ודאות במועד העסקה, וזה מוכח ברחבי העולם שהצרכנים מוכנים כנגד פגיעה, אולי, בזכות צרכנית מסוימת לשלם פחות. הם מכירים בעובדה שאחד בא תמורת השני.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
זה הדיון הבא.
היו"ר איתן כבל
זה הדיון הבא, אבל עזוב את זה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אני רק רוצה להעיר הערה קטנה על הקונקשן. אם אני מבין נכון, גברתי היועצת המשפטית, המשמעות היא שהחוק הזה לא יחול על הקונקשן. אני רק מעיר - - -
אתי בנדלר
לגבי הקונקשן – יראו את זה כטיסה שיוצאת מישראל.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אם יחליטו החברות לחלק את העסקה לשניים - - -
אתי בנדלר
אף אחד לא יחליט.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
זאת פריבילגיה שלהן. אם תחליט אל על שהיא - - -
קריאה
זה אסור לפי הסכמי תעופה בינלאומיים.
אתי בנדלר
אני מוכנה גם לבחון להעביר את זה בנוסח החקיקה אם תעיר לי הצעה כדי ש- - - השימוש במונחים הנכונים כדי לעשות את ההבחנה בין טיסה אחת עם חניית ביניים ולבין שתי טיסות שונות, לאותו מסלול.
הילה דוידוביץ- בלומנטל
עוד נושא שצריך לדון עליו בהמשך זה הנושא של המארגנים. מה קורה אם מדובר במארגן שרוכש מראש את כל ה - - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
מתכוונים לבילוי או על הטיסות?
הילה דוידוביץ- בלומנטל
גם וגם, יכול להיות.
היו"ר איתן כבל
נדון בזה ממילא בדיון הבא.
איתי עצמון
אני ממשיך בקריאה. סעיף 22ג זה הסעיף שמסמיך את הממונה על הגנת הצרכן להטיל עיצומים כספיים על גופים שמפרים את החוק:

תיקון סעיף 22ג 2. בסעיף 22ג לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (25) יבוא:

"(25א) בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי כאמור בסעיף 14ג2 –

(א) הציע לצרכן חלופות כאמור באותו סעיף ולא גילה לו, טרם ההתקשרות, פרט אחד או יותר שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות סעיף 14ג2(א)(1);

(ב) גבה מהצרכן דמי ביטול או לא ביטל את חיובו של הצרכן בניגוד לתנאי הביטול של נותן השירות מחוץ לישראל כאמור בסעיף 14ג2(א);

(ג) החיל לגבי עסקה כאמור את תנאי הביטול של נותן השירות מחוץ לישראל, מבלי לתת לצרכן אפשרות לבחור בינם לבין זכות הביטול לפי סעיף 14ג(ג), בניגוד להוראות סעיף 14ג2(א);".
הילה דוידוביץ- בלומנטל
סעיף (ג), אחרי שהתייעצנו אצלנו במחלקה הפלילית – הוא מיותר, כי בעצם נכלל כבר היום בסנקציה שיש לגבי מי שלא נותן בכלל זכות ביטול. זאת אומרת, התוצאה של (ג) היא בעצם אי מתן זכות גילוי לפי חוק הגנת הצרכן היום. לכן יש כאן איזושהי חזרה שהיא מיותרת.
אתי בנדלר
אנחנו נבחן את זה ביחד. בסדר? אני מבקשת שהוועדה תסמיך אותנו להשמיט את סעיף (ג) אם אנחנו באמת נשתכנע.
איתי עצמון
אני רק אזכיר שסכומי העיצום הכספי שניתן להטיל הם בסכום של 22 אלף שקלים חדשים ואם העוסק אינו תאגיד – 7,000 שקלים חדשים.

אני ממשיך בקריאה:

תיקון סעיף 31א

3. בסעיף 31א(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (4א) יבוא:

"(4ב) בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי כאמור בסעיף 14ג2 – ביקש צרכן כי עוסק ישיב לו את החלק ממחיר העסקה ששילם או ביקש צרכן לבטל את חיובו, בעקבות ביטול עסקה כאמור שלפי תנאי הביטול של נותן השירות מחוץ לישראל יש לצרכן זכות לבטלה – והעוסק לא השיב לצרכן את החלק ממחיר העסקה או לא ביטל את החיוב כאמור;".

הסעיף שאותו מוצע לתקן כאן זה הסעיף שמסמיך את בית המשפט לפסוק פיצויים לדוגמה.
היו"ר איתן כבל
הערות? אני מבקש להעלות את ההצעה למליאה - - -
אתי בנדלר
אני כבר אומרת – קיבלנו מספר הערות נוסח.
היו"ר איתן כבל
מעלה להצבעה את ההצעה לקריאה ראשונה, כולל ההערות שהיו כאן וכל מיני עניינים של נוסח שהייעוץ המשפטי שלנו יבחן. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - עוסק שאינו ספק), התשע"ז-2016, אושרה.
היו"ר איתן כבל
תודה, ההצעה אושרה והיא תעלה למליאה להצבעה בקריאה ראשונה.
לאה ורון
אגף התקציבים באוצר מסר שההצעה אינה כרוכה בעלות תקציבית כלשהי.
היו"ר איתן כבל
ברשותכם – אני רוצה לומר לכם תודה. זה נושא מאוד חשוב ואנחנו באמת נשתדל וגם המציע כאן – אני יכול לומר שנבחן את זה בצורה שלא חס וחלילה ייצא שכרנו בהפסדנו, אך נקודת המוצא היא נכונה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05

קוד המקור של הנתונים