פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-05OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 484

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"א בחשון התשע"ח (31 באוקטובר 2017), שעה 11:10

שילוב צעירים עם מוגבלויות במכינות הקד"צ - לציון יום תרומתם של מתנדבי שנת השירות וחניכי המכינות הקד"צ

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

איתן ברושי

מרדכי יוגב

נורית קורן

עמר בר-לב

אילן גילאון

לאה פדידה

סתיו שפיר

אירית ברוק - מנהלת גף תנועות נוער, קהילה והגשמה, משרד החינוך

מימי פלאצ'י - מדריכה ארצית, אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

שנית פנחסי הראל - עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד החינוך

צחי רביבו - סגן מפקד מיטב, משרד הביטחון

חביבה סלומון - ראש יחידת הנח"ל, ש"ש ומקד"צ, משרד הביטחון

עדן אברהם - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אולגה בן חי - מפקחת ארצית, שירות לטיפול באדם עם אוטיזם, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אסף וינרגרט - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

שלומי קסטרו - מנכ"ל מועצת ארגוני הילדים והנוער

דני זמיר - יושב ראש המכינות הקדם צבאיות

נפתלי דרעי - מזכ"ל מועצת תנועות הנוער

טליה בז'רנו - מנכ"לית כנפיים של קרמבו

לוטם - חניכה בכנפיים של קרמבו

אפרת אהרוני - ראש תחום מוגבלויות

מנחם גולדין - עו"ד, מנהל יחידת המידע ומיצוי זכויות, ארגון קשר

עדי רשף - עובדת מוגבלויות

עדי אוזדין - חניכה במכינה

אליה שורתי - חניך במכינה

נועה כהן - מוזמן/ת

מאור גיל - מוזמן/ת

אלמו אמסאלה - מוזמן/ת

איליה וקסלר - מוזמן/ת

אייל לוי - מוזמן/ת

יעל סומך - מוזמן/ת

מיה דיין - מוזמן/ת

אדיסו אשטה - מוזמן/ת

מאיר גיל - מוזמן/ת

יובל אבוטבול - מוזמן/ת

מיטל לבנה - מוזמן/ת

מגי מלאקו - מוזמן/ת

רמי מאושר - מוזמן/ת

יובל גמליאל - מוזמן/ת

אשטו אשטו - מוזמן/ת

יונתן טוויסט - מוזמן/ת

אשר טקלה יהונה - מוזמן/ת

שיראל צאלקר - מוזמן/ת

דגין דמאטה - מוזמן/ת

ניסים שלם - מוזמן/ת

מיטל ליבנה - מוזמן/ת

מיכל סדן - מוזמן/ת

מירי קלנר - מוזמן/ת

יצחק דוידוביץ - מוזמן/ת

שלום קלנר - מוזמן/ת

מרסלה אנסלרי - מוזמן/ת

שוקי כהן - מוזמן/ת

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר תרגומים

שילוב צעירים עם מוגבלויות במכינות הקד"צ - לציון יום תרומתם של מתנדבי שנת השירות וחניכי המכינות הקד"צ

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. אני אחליף את חבר הכנסת יעקב מרגי. נושא הדיון הוא שילוב צעירים עם מוגבלויות במכינות הקדם צבאיות – זה גם בשנת השירות למרות שזה לא כתוב כאן - לציון יום תרומתם של מתנדבי שנת השירות וחניכי המכינות הקדם צבאיות.

הדיון הוא דיון חגיגי כאשר לראשונה הכנסת מציינת את יום המכינות ושנת השירות. זה יום שאני, סתיו שפיר ורועי פולקמן יזמנו אותו. הוא מצוין בחמש ועדות של הכנסת. היה כבר דיון בוועדת הכספים, בוועדת העלייה והקליטה ובוועדת החוץ והביטחון, דיונים חשובים, ועכשיו אנחנו מקיימים דיון בוועדת החינוך ולאחר מכן בוועדת העבודה. כמובן שבשעה 2:00 נפתחת השדולה החגיגית באולם ירושלים יחד עם שר החינוך וסגן שר הביטחון חברי הכנסת כמובן וכל הארגונים השותפים לתכנית.

בגלל הזמן הקצר שהקציבו לנו, אני מבקשת מכולם להתייחס בשתי דקות. אני רוצה לומר שהנושא אותו רצינו להעלות כאן, וביקשו שנדחה בעוד שבוע והוא יחזור, זה הצעת החוק של חבר הכנס עמר בר-לב לשילוב צעירים עם מוגבלויות במכינות ובשנת השירות. אנחנו נדון בעניין בכל מקרה אבל אנחנו נתייחס גם בצורה יותר פורמלית לשילוב של צעירים עם מגבלויות. מי שמכיר את הצעת החוק והיה כאן, ונמצאים כאן חבר'ה שכבר היו, אנחנו נתייחס גם אליה.

אני אקצר ואני רוצה להתחיל קודם כל עם היוזמים. חברת הכנסת סתיו שפיר תתחיל ולאחר מכן תהיה התייחסות לסירוגין של חבר כנסת ונציג. מי שביקש להתייחס, רשום.

תודה רבה. זה כיף שאת מנהלת את הוועדה הזאת עכשיו. אנחנו באמת כבר אחרי שלוש ועדות ואת חלקכם פגשנו הבוקר. אני חייבת לומר שהלוואי שתבואו לכנסת כל יום. זה נותן תחושה טובה ואווירה טובה במשכן. אני חושבת שזה גם מזכיר להרבה מנבחרי הציבור למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים ובשביל מי. באמת, מתי שיש לכם זמן פנוי – ואין לכם, אבל כמה שאפשר - תבואו.

תודה ענקית למירב שותפתי ליום המיוחד הזה ולרועי פולקמן שהיה לנו מאוד מאוד חשוב לכנס מאחר ואנחנו מאמינים – ואני חושבת שאני מדברת בשם כל חברי וחברות הכנסת שנמצאים כאן – ששנת השירות והמכינות הן המפעל הציוני החשוב ביותר של דורנו. מפעל שהתפתח מהשטח, שגדל כל הזמן, הדרישה גדלה, הרצון גדל והוא בשנים האחרונות גם מצליח לעשות דברים שנראו לפני לא הרבה זמן – עשר שנים, 12 שנים – יותר מורכבים, להביא ולגייס לתוכו סוף סוף מגוון רחב יותר ויותר של החברה הישראלית. הרבה יותר נציגות של הפריפריה, יותר ויותר נציגות של אנשי עם מוגבלות, יותר ויותר נציגות של נוער שכאשר אני הייתי בשנת שירות התנדבנו יחד אתו והיום אני רואה אותם הולכים ומתנדבים בעצמם לשנת שירות. זה מעורר המון גאווה והרבה מאוד טוב.

נוסיף ונחזק שוב את הנתונים שהקראנו הבוקר ופורסמו הבוקר בעיתון. אלה נתוני מחלקת המחקר של הכנסת כי ביקשנו לקראת הדיון אותם. הנתונים מוכיחים שאנשים שהולכים לשנת שירות ולמכינות גם עושים תפקידים יותר משמעותיים בצבא, עושים שירות צבאי ארוך יותר, וגם אחר כך באזרחות. תרומה אדירה לחברה הישראלית. אינטרס של המדינה להגדיל את המפעל הזה עד כמה שרק אפשר. למצות את מלוא המכסה האפשרית, כך שכמה שיותר אזרחים וישראלים יוכלו ללכת להתנדב לשנת שירות ומכינות.

כאן מתחילים האתגרים שלנו, איך אנחנו משלבים יותר ויותר צעירים במפעל הזה, איך אנחנו מגדילים את המכסות, איך אנחנו מגדילים את התקציב. - דיברנו על זה עכשיו גם בוועדת הכספים – כך שלא כל שנה נצטרך לחזור ולבקש תקציבים וכל שנה יהיה חוסר ביטחון אצל הגופים המפעילים לגבי התקציב השנתי שלהם.

בדיון כאן נדבר גם על שילוב של אנשים עם מוגבלות וצרכים מיוחדים בתוך שנת השירות.

אני הייתי בשבוע שעבר, התארחתי בקומונה מדהימה של כנפיים של קרמבו שיושבים כאן מאחור. קומונה משלבת. יצאתי משם עם דמעות של אושר. אני חושבת שלראות את הצעירים האלה שמשלבים כמתנדבים, כפעילים, אנשים עם צרכים מיוחדים, חלק מהקומונה אינטגרלית בלי שום הבדלים ובלי שום פערים כאשר כולם עושים את אותה עבודה. ההשראה שהחבר'ה האלה מעוררים בכל בן אדם שהם פוגשים, זה משהו יוצא דופן. זה נותן כוח אדיר לחברה שנמצאת מסביבם, רואה אותם ופוגשת אותם ביום יום. פשוט כוח אדיר. זה נותן לאנשים שמסביבם, שמסביבכם, אומץ בלתי רגיל ללכת ולעשות הכול.

אלה החבר'ה שהולכים להנהיג את המדינה. אלה האנשים. האנשים של שנת שירות והמכינות, אלה האנשים שינהיגו את המדינה שלנו בעוד 15-20 שנים. אנחנו כאן צריכים לעשות הכול כדי להכניס כמה שיותר צעירים לתוך המסגרות האלה, לתת להם את כל הכלים כדי להתפתח, לצמוח ולגדול מתוך הבנה שהחבר'ה האלה הולכים להנהיג את המדינה שלנו בעתיד וזה המקום שבו הם הולכים לגבש את העקרונות ואת הערכים שיובילו אותם הלאה.

יש כאן משימה משותפת של אופוזיציה וקואליציה שאנחנו עושים ביחד. הייתי מאוד רוצה שנסיים את היום הזה עם כמה שיותר הישגים כדי שלא נצטרך לחזור עליו שוב אלא שאתם פשוט תוכלו לעשות את העבודה שלכם עם כמה שפחות הפרעות בדרך. תודה ענקית לכולכם.

תודה רבה. חבר הכנסת עמר בר-לב.

תודה רבה. המטרה העיקרית של הפגישה עכשיו הייתה לסיים את הדיון בהצעת החוק שהגשתי לשילוב ותקצוב צעירים וצעירות עם מוגבלויות במכינות הקדם צבאיות. ההצעה הזאת עברה אישור טרומי במליאה. היה לנו על זה דיון בכנסת נדמה לי ביוני. היו שני נושאים שתכף אני אציין אותם שמשרד הביטחון היה צריך לחזור אתם לוועדה ובעצם המטרה הייתה עכשיו – גם של מירב וגם שלי – לסיים את הדיון, לאשר את החוק ולהעביר אותו לקריאה ראשונה.

מה שקרה זה שבגלל – אני לא יודע אם כולם הבינו בדיוק את מה שמירב אמרה בהתחלה – בעיה, נקרא לזה פרוצדורלית, טכנית זה לא יוכל להיעשות עכשיו כי היועצת המשפטית של הוועדה איננה כאן. אבל הכוונה שלנו להשלים את הדיון וכמו שמירב אמרה, בשבוע הבא להתכנס שוב לדיון ממש קצרצר בו ההצעה הזאת תאושר ותעבור לקריאה ראשונה.

שני הנושאים שהיו פתוחים בדיון בפעם הקודמת היו שהצעת החוק אומרת שיוקצו תקנים מיוחדים, ייעודיים, לצעירים וצעירות עם מוגבלויות שמעוניינים להתנדב לצה"ל ושצה"ל מעוניין לגייס אותם. כאן היו שתי נקודות. נקודה אחת היא שהכוונה לתקנים נוספים ייעודיים. לא שתהיה הסכמה במסגרת התקנים הכוללים כי הדברים האלה כבר קיימים היום ולשם כך לא צריך הצעת חוק.

הנקודה השנייה. אני מניח שכל מי שמעורב בזה מכיר ויודע שפעמים רבות האישור של צה"ל על כך שהוא מוכן או מעוניין לגייס צעיר או צעירה עם מוגבלות, לוקח מספר חודשים והרבה פעמים האישור הזה מגיע כמעט בסוף השנה של אותה מכינה. לכן הכוונה שלנו היא שצעירים וצעירות עם מוגבלויות שמגיעים למכינות ושצה"ל יהיה מעוניין לגייס אותם, גם אם האישור הזה יגיע אחרי תחילת השנה – ובדרך כלל הוא מגיע אחרי תחילת השנה – וגם אם הוא יגיע ממש בסוף השנה, תהיה מחויבות של צה"ל להשלים את העבודה ואז התשלום יהיה רטרואקטיבי, מתחילת השנה. לא יהיה כמו ששמענו בוועדת חוץ וביטחון בדיון הקודם במקרים של מכינות אחרות שבסוף מגיע אישור אבל האישור כבר אחרי שנסתיימה המכינה ולכן לא מגיע התקצוב בעקבותיו.

אלו שתי הנקודות ואני מאוד מקווה שהיום נשמע ממשרד הביטחון שאכן הוא מבין שזאת כוונתנו. לא מדובר כאן בתקציבים גדולים. מדובר בסך הכול, אני חושב, בעשרות צעירים וצעירות כאלה מדי שנה וזה דבר שאני חושב שהחברה שלנו חייבת ומחויבת כלפי אותם צעירים וצעירות, ושנית, התרומה שלנו כחברה ושל צה"ל – וזה לא רק צה"ל אלא זה גם השב"כ וגם המוסד – בסופו של דבר יודעים לנצל את התכונות הייחודיות של אותם צעירים וצעירות עם מוגבלויות לצרכים שלהם.

לכן, גם מערכות הביטחון, גם אזרחי מדינת ישראל בכלל ובראש ובראשונה גם הצעירים והצעירות האלה, כולם יוצאים נשכרים מהתהליך הזה. תודה.

תודה רבה. אני מבקשת לשמוע את משרד החינוך, אירית ברוק. את מתייחסת להצעת החוק?

כן. אנחנו במשרד החינוך נוקטים ביוזמה כבר מזה מספר שנים לשלב חניכים עם מוגבלויות היכן שרק ידינו מגעת, גם בתנועות הנוער שם יש הצלחה מאוד גדולה וגם במכינות הקדם צבאיות. יש לנו הסדר כאשר לפני הצעת החוק הוא כבר מתקצב את החניכים עם המוגבלויות שנמצאים במכינות אבל כמובן בהגבלות שחבר הכנסת עמר בר-לב ציין.

עקרונית אנחנו בחנו את הצעת החוק. המשרד אומר שהוא ישמח לאפשר כניסה של מתנדבים עם מוגבלויות למערך המכינות ובלבד שהתקצוב יהיה בשיתוף עם משרד הביטחון ושמשרד הביטחון לא ישאיר אותנו לבד בסיפור הזה אלא יצטרף להסדר הזה.

נציין שהפעילות במשרד החינוך נעשית בתוך המשרד בשיתוף עם האגף לחינוך מיוחד וגם יש לנו ועדת היגוי, עם מועצת המכינות , עם ג'וינט אשלים , עם משרד הרווחה, עם הפדרציות ועם ביטוח לאומי, עם הרבה מאוד גופים שנרתמו לעניין הזה ולשמחתנו אנחנו יכולים להגיד שבתשע"ז הפיילוט הצליח ולקראת תשע"ח גדלו המספרים.

כמה התחילו השנה?

35.

במכינות?

כן.

ובשנת שירות?

בתשע"ז, בשנה שעברה היו כ-15.

כמה מכינות ושנת שירות ביחד? אני מדברת על צעירים עם מוגבלויות.

התכנית שלנו הולכת על המכינות ועל תנועות הנוער כרגע. לשנת שירות עוד לא נכנסנו בצורה מסודרת.

אם כן, רק במכינות היו 35, כפי שדני אמר. בסדר. הבנתי. תודה.

רק לציין שכל אחד ואחד מהמשולבים, זה אתגר חינוכי ממדרגה ראשונה.

כן. על זה אנחנו עוד נשמע היום.

מהצד השני זאת הזדמנות לחנך את חניכי המכינות.

שוויוניות וערכיות.

תודה. יש לנו 35 דקות לדיון ונמצאים כאן הרבה חברי כנסת והרבה נציגים. אני ממש ממש מבקשת שכל אחד ידבר שתי דקות. אירית, תודה רבה. עוד מישהו ממשרד החינוך שרוצה להגיב?

אני מהלשכה המשפטית. אני רק רוצה לציין שהשר כתב מכתב לוועדה עוד באוגוסט ובו הביע את העמדה שאירית כרגע ציינה. המכתב הזה מונח בפני הוועדה.

כן. ראינו. תודה רבה. חברת הכנסת פדידה.

אני רוצה להודות לך מירב, לרועי ולסתיו על היוזמה הנפלאה הזאת. כמי שעד לפני שבועיים החזיקה את התיק של חינוך בלתי פורמלי בעיריית יקנעם, אני יודעת כמה זה חשוב. אני יודעת בדיוק את מגוון תנועות הנוער ואת קרמבו שאצלנו ביקנעם נתנה מענה והפיחה חיים הן בהורים, הן בקהילה והן בילדים.

אבל אנחנו כמחוקקים צריכים לדעת שכאשר אנחנו נותנים דין ואומרים שרוצים אנחנו, אנחנו צריכים לדעת שמדיניות שווה תקציב וכמי שהייתה בשלטון המקומי ומאוד רוצה וגם חיבקה את תנועות הנוער בעיר יקנעם, אנחנו צריכים לדעת שאנחנו צריכים גם את הכלים. אשרי המדינה שיש לה ילדים וילדות שמוכנים לתרום מזמנם בשנת שירות, לעסוק בציונות האמיתית ואנחנו כאנשים שנמצאים כאן וניתנה לנו הזדמנות להחליט על סדר עדיפויות, צריך לתת את הכלים כדי שהנוער, הנער והנערה האלה שהחליטו לתרום, ימשיכו ויובילו את המדינה הזאת למקום טוב יותר. תודה.

תודה רבה. משרד הביטחון. צחי רביבו, סגן מפקד מיטב.

לאור מה שאמרתם, קודם כל אנחנו מאוד מעריכים את ההיבט של מכינות ושנות שירות. יש לנו תהליך הרשמה סדור עד סוף מרץ, שזה נותן מענה לכל האוכלוסייה, לכל מועמד לשירות ביטחון. גם אני ביקרתי בכנפיים של קרמבו ומאוד נהניתי. אני חייב לומר לגבי מתנדב עם מוגבלויות, שזה השיח המרכזי כאן, שבראייתנו ברגע שהוא מסיים את תהליך ההתנדבות לצבא והוא כשיר לגיוס, אם הוא מבקש מכינה או שנת שירות, אנחנו מאשרים לו. תהליך ההתנדבות הרבה תלוי בו ומבחינתנו הכניסה שלו לשערי הצבא, היא ברמת בשלות.

הוא בכיתה י"ב. זה לא רלוונטי.

אני יודעת בדיוק. זאת הצעת החוק. תאמין לי שעל זה ישבנו כאן שעה וחצי, על העניין הזה שזה בדיעבד ולא מראש.

כמו שאמרתי, תהליך ההתנדבות לוקח זמן ואנחנו רוצים שהמלש"ב שמתנדב יתגייס באותו שנתון ואז זה מתכנס בדיוק למה שאתה אמרת, שזה רטרואקטיבית להכיר בו. מבחינתנו בתהליך ההתנדבות הוא רק צריך לציין שהוא התחיל מכינה או שנת שירות. כשהוא מסיים את תהליך ההתנדבות, הצבא רואה בו בסוף – שוב, יש כאן פרוצדורה אבל זאת לא המהות – מישהו שאמור להתגייס באופן מלא ואז הוא מסנכרן את תאריך הגיוס שלו לסיום המכינה או שנת השירות. ניתן לבדוק את זה. זה מספר מאוד קטן. הצבא תומך בהיבט הזה באופן מלא. זאת אומרת, הוא מתזמן את תהליך הגיוס בהתאם לבקשת המלש"ב המתנדב.

תכף נדבר על הבעיה, בעיקר על הפרוצדורה. אנחנו גם העלינו את זה בוועדת חוץ וביטחון. דיברנו על העניין של ההכרה.

הבעיה היא לא הצבא אלא משרד הביטחון.

נכון. חבר הכנסת אילן גילאון.

תודה רבה גברתי. שתי דקות כאשר בדקה אחת אני אומר ציונות ובדקה שנייה מוגבלויות. המשפט אתם האנשים להם ציפיתם הוא המשפט שמדובר בכם ועליכם. אני פגשתי את רוב המכינות. אני מתמלא תקווה כי אני חושב שזה המקום היחיד שיש לו סיכוי להחזיר אותנו לתכנית המתאר עליה הוקמה המדינה הזאת. רק אתם. תכנית המתאר עליה הוקמה המדינה הזאת היא להיות מדינה שהיא אור לגויים ואנחנו היום נמצאים בעידן של פרות הבשן. זה מה שקרה במשך מאה שנים. קלקולים של הקמת מדינה. לכן אתם הגרעין לתנועת תיקון של מאה שנים שלמות כדי להחזיר את המדינה לקווי היסוד שלה.

הנקודה המרכזית בחיים האלה היא לא מה השקפתכם הפוליטית אלא איך אתם מסתכלים על זולתכם, איך אתם מסתכלים על בני האדם, האם כמטרות או כאמצעים. לצערי הרב היום אנחנו בתקופה שאנשים מסתכלים בצורה מאוד אינסטרומנטלית. ואהבת לרעך כמוך - ועכשיו ממשיך את הגנטיקה, אני ממשיך דרכו של רבי עקיבא כנראה, הוא אמר להביא את כל התורה על רגל אחת ולי יש רגל אחת – היא הדבר החשוב ביותר להפנים אותו. אין דבר כזה אנשים עם צרכים מיוחדים. כל בני האדם בלי יוצא מן הכלל הם אנשים עם צרכים מיוחדים. הם אנשים עם צרכים מיוחדים באופן פרמננטי, לעתים, יש בסביבתם אנשים כאלה. אנחנו כולנו רוצים להזדקן הרי זה האיחול שאני מאחל היום לאנשים להיות סבים וסבתות כדי שנהיה אנשים עם מוגבלות.

להזדקן בכבוד.

מילה אחת על כנפיים של קרמבו. חבר'ה, הגיע הזמן שתביאו קרמבו.

תודה רבה. משרד הבריאות כאן?

לא.

הם היו חשובים כאן. בכל מקרה, אנחנו יודעים שהם תומכים. משרד הרווחה.

משרד הרווחה רואה חשיבות רבה בפיתוח תכניות שילוב של אנשים עם מוגבלויות בצבא ובמכינות קדם צבאיות. אנחנו שותפים מלאים בתכניות. אנחנו מאוד תומכים ורואים חשיבות רבה. השנה משולבים שלושים חניכים במכינות קדם צבאיות.

קודם נאמר 35.

35. אנחנו הוספנו תקציב לליווי פרטני. התחלנו עם תקציב מסוים והשנה הוספנו תקציב נוסף.

מה העבודה שלכם מול אותם צעירים או מוגבלות? מה אותו צעיר מקבל ממשרד הרווחה?

הוא מקבל תמיכה. אנחנו שותפים בוועדות היגוי. התקציב תומך בהדרכות של הצוותים, בליווי פרטני, בהתאמה של נגישות, גם נגישות לשונית וגם נגישות פיזית, התאמה של תנאים ליציאה לטיולים, הדרכות של צוותים.

אני רוצה להבין משהו. עכשיו יש ראש מכינה שמכניס השנה שלושה-ארבעה חבר'ה עם מוגבלות. ראש המכינה מקבל סיוע? המבנה מקבל הנגשה?

בהחלט. אנחנו שותפים בכל הפרמטרים האלה שציינת. משרד הרווחה שותף יחד עם גורמים נוספים כמו ביטוח לאומי. אנחנו שותפים עם שאר המשרדים. התכנית היא כוללנית.

את אחראית על הנושא הזה במשרד הרווחה?

אני נציגת משרד הרווחה, נציגה של מינהל מוגבלויות. יחד אתי נמצאים בוועדת היגוי עוד אנשים שהם נציגים של מינהל מוגבלויות ואנחנו לוקחים חלק פעיל ומאוד אקטיבי בנושא הזה.

אני מנהלת תכנית שיבולים. חשוב לי להשלים את דבריה של אולגה. בעצם משרד הרווחה הוא אחד הגורמים המרכזיים שתומכים תקציבית בתקציבים מאוד גדולים במהלך שנת המכינה, בשילוב במהלך שנת המכינה. כלומר, כל מה שאנחנו כתכנית מספקים למכינות, אנשי המקצוע, הייעוץ, כל הדברים האלה, משרד הרווחה הוא אחד השותפים המרכזיים שתורם נתח גדול.

בסדר. עכשיו קיבלנו תשובה יותר ברורה.

חבר הכנסת מוטי יוגב.

אני מקשיב.

בסדר. מקשיב. דני, קיבלת את זכות הדיבור.

אני רוצה להסביר. שאלת איך זה עובד ואני אסביר איך זה עובד. יש את צוות ההיגוי. אפרת רכזת תכנית שיבולים. יש הרבה שותפים לצוות ההיגוי של התכנית וכולי, אבל ראשי המכינות שרוצות להשתתף, הכוונה היא שבכל המכינות יהיו בסוף אנשים עם מוגבלויות – כולל אלה שלא רואים אותן כי המכשירים השתפרו עם השנים – בסופו של דבר כעשרה אחוזים מהחניכים יהיו עם מוגבלויות. כדי לעשות את זה, זה תהליך הדרגתי, ראשי המכינות והאנשים הייעודיים שמתעסקים בתחום הזה במכינות, עוברים הכשרה במהלך השנה ואפרת מרכזת את ההכשרה וראשי המכינות מקבלים את המועמדים שמתקבלים ועם המשרדים תופרים את החליפה לכל המכינה כולל ההנגשה. האמצעים מסופקים על ידי משרדי הממשלה ואפרת עם צוות ההיגוי מרכזים את הכול. זה בעצם עובד דרך הוועדה הזאת כאשר הכוונה להגיע בסופו של דבר - כמו שאמרתי היום יש 35, זו שנה שנייה – למצב שעשרה אחוזים מהחניכים במכינות יהיו צעירים עם מוגבלויות.

כמה זה עשרה אחוזים?

עשרה אחוזים היום זה 350. אנחנו עומדים על אחוז.

עם היכנסה של חביבה לדיון, עכשיו בוא נדבר על הפיל בחדר, על הבעיה המרכזית של צעירים עם מוגבלות.

נכון. יש לנו בעיה אחת מרכזית. התקנים. התקנים - זה מוסכם על כולם – שיוקצו יהיו ייחודיים ולא חלק. הבעיה בעצם לא נפתרת על ידי החוק אם יהיה שינוי. בעצם אומרים שהתקן יתוקצב אם לאדם יש צו גיוס והוא השלים את הליך ההתנדבות. הבעיה היא שחלק גדול מהצעירים עם מוגבלויות לא יכולים להשלים את זה לפני כניסתם למכינה וחלק גדול גם לא משלים את זה תוך כדי המכינה כי זה תהליך ארוך ומורכב, במיוחד לאנשים עם מוגבלויות.

ברגע שזה אחד מהתנאים, בעצם החוק הוא הרבה פחות אפקטיבי כי רוב האנשים שמגיעים במסגרת תכנית, אין להם צו גיוס ביד והם גם לא יכולים לתת להם צו גיוס ביד. חייבת להיות החרגה ושינוי. לקבוע שמישהו בתקן הייעודי הזה, צו הגיוס הוא לא תנאי או לקבוע שהוא צריך לקבל תוך 36 חודשים. צריך שיהיה איזשהו הגיון כי אם לא, זה פשוט לא אפקטיבי.

שירות לאומי לא זכאים לזה?

לשירות לאומי יש תקציב ייעודי.

אולי שווה לתקן את זה.

תכף נדבר על הבעיה המרכזית של הצעירים עם מוגבלות. זה גם מה שניסה לעשות חבר הכנסת בר-לב ואנחנו ניסינו לעזור לו מול משרד הביטחון כדי באמת לטפל בבעיה.

לפני משרד הביטחון, אני רוצה לשמוע עוד קצת מהארגונים.

זאת הצעת חוק למכינות ולא לתנועות הנוער, אבל אני אגיד כמה דברים.

נכון אבל זה רלוונטי כי אתם הגופים המשלחים.

אני אומר כמה דברים בעניין של שילוב ילדים עם מוגבלויות. זאת תכנית שכבר ארבע שנים היא תכנית מרכזית בתנועות הנוער. אנחנו עומדים היום על כ-6,000 ילדים עם מוגבלויות שמשולבים בתנועות הנוער. כל תנועות הנוער עוסקות בשילוב של ילדים עם מוגבלויות בפעילות השוטפת. לשמחתי משרד החינוך, שר החינוך, הגדיל את התקציב לפעילות הזאת. יש לנו כרגע חניכים בודדים עם מוגבלות שמשולבים בשנת השירות בתנועות הנוער. אין לזה חוק מיוחד בעניין של המגבלה שכרגע שמעתי מדני לגבי מכינה שאין להם צו גיוס וכולי. אצלנו זה פחות בעיה. גם אם אין להם צו גיוס, אנחנו לא מכניסים אותם לתקנת שנת השירות אלא אנחנו מתקצבים אותם מתקנת תנועות הנוער.

איפה בעצם אלה שלא באו מהתנועה אלא שפשוט רצו לעשות מכינה לבד?

מכינה, זה לא אני. אצלנו עושים שנת שירות. לא עושים מכינות.

בשנת י"ג, ילדים שבגרו כיתה י"ב, יש להם שלוש אפשרויות במסגרת החינוך הבלתי פורמלי. אפשרות אחת היא מכינות קדם צבאיות, השנייה היא מתנדבי שנת שירות והשלישית היא תכניות אופק. אלה שלוש תכניות שהן שונות במהותן. מה שמאחד ביניהן זה הגיל, בשלושתן מתקיימת הכנה לצה"ל וכל אחת עושה את זה בדרך שלה, בדרך חינוכית אחרת.

במכינות קדם צבאיות מתקיים העניין של השילוב במכינות, שילוב הצעירים עם המוגבלויות. התכנית הזאת עליה אנחנו מדברים והחוק שחבר הכנסת בר-לב הציע. בשנת שירות יש הכנה ותקנת התמיכה יודעת לתמוך בשין-שינים עם מוגבלויות אבל המספרים הם נמוכים. הרבה יותר קשה כי בשנת שירות הצוות לא חי עם החניכים.

אני רוצה להבין משהו שהוא המהות של העניין. מה שאומר כאן דני זה שאם אותו צעיר שמגיע יכול לעשות שנת מכינה, הצבא לא משתתף בכסף – זה מתחלק בין החינוך ומשרד הביטחון – כי יכול להיות שבסוף הוא לא יתגייס.

נכון.

המספר כול כך נמוך שגם אם נכפיל אותו נגיע לשבעים וגם אם נשלש אותו, נגיע למאה. אני מזכירה שהתקציב הוא חצי-חצי ואם התקציב היום הוא בערך 26, אנחנו לא מדברים כאן על סכום כזה גבוה ודבר שיש לו ערך סימבולי ציוני משמעותי בו משרד הביטחון בא ואומר שהוא כן ישלם. גם כך מי שעובר מכינה של שנה, צעיר עם מוגבלות, יש כמעט תשעים אחוזים גיוס, זו הבעיה המהותית.

נפתלי מתנועות הנוער אומר שבכל מקרה להם יש איך לתקצב אותם. נכון?

יש שתי אפשרויות. או בתקנת שנת השירות או בתקנת תנועות הנוער.

אבל לא במכינות.

לא במכינות.

כי מכינות היא תכנית אחרת.

זאת בדיוק הצעת החוק של עמר בר-לב.

שלומי קסטרו, ארגוני הנוער.

שלום. אנחנו מרכזים עשרים ארגוני נוער מוכרים בישראל וגם את נושא שנת השירות של ארגוני הנוער והגופים המשלחים. בארבע השנים האחרונות יש עדנה לארגוני הנוער. זאת אומרת, משרד החינוך באמת לקח על עצמו את הדבר הזה. יש שותפים אסטרטגיים כמו קרן קיימת לישראל שנכנסו בצורה חזקה לתמוך בעניין והדבר הזה מתפתח.

בסוגיית הנערים עם צרכים מיוחדים, אני חייב להגיד שבארגוני הנוער הדבר הזה הבשיל למסה מרכזית. אנחנו קוראים ומבקשים גם ממשרד הרווחה להצטרף, לחשוב אולי לצאת לפרויקט גדול. היום אנחנו עם 180 אלף ילדים במפעל ארגוני הנוער ואנחנו חושבים שביחד אתכם ועם משרד החינוך אפשר לעשות קפיצת מדרגה בנושא הזה. יש לנו הרבה מה להציע בנושא.

בנושא שנת השירות. באמת כנפיים של קרמבו הם ראש חץ בנושא הזה. בנושא שנת השירות, אני חושב שהערך של ילד או ילדה, נער או נערה עם צרכים מיוחדים לקבוצה הוא ערך שקשה לתאר אותו. אני חושב שבסופו של יום קביעת מכינות, צריך להיות גם רלוונטי לעניין שנת השירות. כמובן כפי שחבר הכנסת מוטי יוגב ציין בוועדת החוץ והביטחון זה לא צריך להיות על המכסות אלא זה צריך להיות תוספתי. אנחנו מבינים שהעלות ושותפות של נערים כאלה היא עלות לא פשוטה וצריך לראות גם איך תומכים בזה ומסייעים.

תודה רבה. מי הנציג של כנפיים של קרמבו?

אני מנכ"לית כנפיים של קרמבו. ממש בקצרה. מאחורינו יושבת הקומונה המשולבת. עשרה בני נוער שגרים ביחד בתל אביב 24/7, חמישה עם ובלי צרכים מיוחדים – אני מסכימה עם חבר הכנסת אילן גילאון, גם אנחנו אומרים שלכולנו צרכים מיוחדים כאשר חלק נראים לעין וחלק לא נראים לעין – קומונה משולבת שיוצאת בבוקר, מתנדבת, הולכת ללמד ילדים בבתי ספר מה זה האחר הוא אני, איך אומרים מה נשמע בשפת הסימנים ושלום אם אתה פוגש אדם לקוי שמיעה.

אני רק אומר שהקומונה המשולבת שלנו הופכת את החברה הישראלית לחברה טובה יותר ואין מי שנפגש אתם ולא מפתח חשיבה נגישה, בין אם מה שאמרתי לדעת לגשת לאדם לקוי שמיעה ברחוב ולשאול מה נשמע, דבר הכי בסיסי, או כשהם יתגייסו לצבא, חלקם, או לא משנה מה, הם ידעו איך לגשת לאנשים, הם ירצו לשלב אנשים עם צרכים מיוחדים. אתה בכל מקרה לא יכול להיות בן אדם חשוך כשאתה מפתח חשיבה נגישה.

אני אומר משהו קטן. הקומונה המשולבת, בני נוער שלא מתגייסים לצה"ל לא מקבלים תקצוב. זאת אומרת, לנו יש למעלה ממאה מועמדים בכנפיים של קרמבו עם צרכים מיוחדים שלא יכולים להתגייס לצבא ויכולים לעשות שנת שירות אצלנו. זאת כמובן מעטפת של אנשי מקצוע וכולי אבל כרגע הם לא נמצאים בתקנת שנת השירות והם לא מתוקצבים.

יש לך אצלך חבר'ה שאחרי שהם מסיימים בתנועה הם הולכים למכינה קדם צבאית?

לא. זאת שנת השירות שלהם. הם צמחו בתוך כנפיים של קרמבו.

הם צמחו בתנועה ועברו לשנת שירות.

כן.

ומה קורה אחרי שנת השירות?

הם לא מתגייסים לצה"ל. הם לא יכולים להתגייס לצה"ל. זאת הבעיה. הם לא יכולים להתגייס לצה"ל ולכן הם לא מקבלים תקציב. מי שנושא בעלות שלהם, זה כנפיים של קרמבו ויש לי מאות כאלה. זאת אומרת, אנחנו נותנים להם אפשרות להשתלב בשנת שירות. שנת שירות נגישה עם כל מה שצריך, עם כל המשמעויות מסביב אבל אני לא מקבלת עליהם תקצוב אלא אני צריכה לקחת את זה על עצמי ומן הסתם זה פי שלוש, ואת זה אתם יכולים להבין.

טליה אמרה כאן חשיבה נגישה. אני רוצה שתבינו. חשיבה נגישה זה מושג חדש ומה זה אומר? זה אומר שאנחנו איננו מתקנים יותר אנשים אלא אנחנו מתקנים את סביבתם כך שכל אחד מן המקום בו הוא נמצא יכול להגיע למחוז חפצו באופן מכובד ועצמאי. למעשה זה כל תכלית החברה, חברים יקרים. זאת היא החשיבה הנגישה. אנחנו מנסים כאן בצורה מאוד פרטנית להנגיש מקום אחד או שני. כל אחד צריך להשתלב בכל רקמות החיים בכל מקום והכול צריך להיות נגיש. זה הרעיון המרכזי של חשיבה נגישה.

תודה רבה. חבר הכנסת מוטי יוגב, אתה רוצה להוסיף לדיון?

אני אומר מילה קצרה. אני מברך את חברי חבר הכנסת עמר בר-לב על הצעת החוק שהיא מאוד חשובה. כבר אמר כאן מי שאמר, זה נושא גם ערכי, גם שוויוני וגם תורם לצעירים בעלי המוגבלויות עצמם וגם בוודאי יתרום לחברה הישראלית ולצה"ל. אני שמח על קיום הישיבה ושותף לה.

תודה רבה.

שלום. אני לוטם. אני מקומונת תל אביב של כנפיים של קרמבו. אני עושה שנת שירות אחרי שהייתי שלוש שנים בקרמבו. בית ענק. אני ילדה עם צרכים מיוחדים. עם מוגבלות. המוגבלות שיש לי היא שיתוק מוחין קל. אני מרגישה שקרמבו זאת משפחה שמקבלת אותי איך שאני והכי כיף להיות בקרמבו.

מה נותנת לך שנת שירות בקרמבו?

זה נותן לי להיות איך שאני. זה נותן לי להכיר חברים חדשים. זה מרחיב לי מעגל חברות עצום שלא היה לי בעבר. משפחה חדשה. הכול.

כל הכבוד לך. שיהיה לך בהצלחה. קבלי כאן עידוד וחיבוק מהוועדה. תצליחי.

תודה רבה.

תודה. חברת הכנסת נורית קורן.

אני קודם כל רוצה להודות לסתיו שפיר, למירב ולרועי. אני יושבת ראש משותפת יחד עם אילן גילאון וקארין אלהרר בשדולה לאנשים עם מוגבלות. הנושא הזה קרוב גם ללבי ולכן גם הגשתי הצעות חוק בנושא הזה של שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה.

אני חושבת שהדבר החשוב ביותר הוא מערכת החינוך קודם כל. אם אנחנו מדברים על בתי הספר, פחות או יותר יש שילוב אבל עדיין לא מספיק, אבל אנחנו עכשיו מדברים על שלב של המכינות הקדם צבאיות שזה שלב הכי חשוב בחיים שלנו כי זה משפיע על העתיד שלנו. לכן אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות הכול שלא יהיו רק 35 חניכים לשנה אלא יהיו הרבה יותר. אתה דני דוגמה, כי אם אתה לא היית אדם עם מוגבלות, אתה לא היית פועל ודוחף את העגלה.

זה היה הפוך. רק כשהגעתי לנושא, הבנתי מה קורה.

אני אומרת שאנחנו צריכים אנשים שיבינו שהשילוב הזה הוא החברה, זאת הערכיות שלנו וזה בעצם השילוב שלנו ומה שקושר אתנו אחד לשני כדי להיות חברה ערכית ושוויונית וזה המקום. אנחנו כאן בכנסת נעשה הכול על מנת שיהיה שילוב ולא רק שילוב בדיבור אלא גם במעשים וגם תקציבים. צריך לעשות הכול כדי שהם יקבלו את הכול ויהיו כמו כולם ויתחילו התחלה שווה כמו כולם.

תודה רבה. חביבה, משרד הביטחון.

כמו שאמרתי בוועדה הקודמת, זה לא ברור מאליו. חברת הכנסת מירב, חברת הכנסת סתיו, חבר הכנסת יוגב, חבר הכנסת עמר ואחרים שאולי נמצאים או לא נמצאים אתנו כאן כל מי שנמצא כאן, הרבה ממה שאנחנו היום מתקדמים בסוגיה הזאת, זה הרבה מאוד בזכותכם. אם לא הייתם כאן, לא יודעת לאן היינו מגיעים עם זה.

דני, אני רוצה לומר לך, וגם דיברנו על זה לפני כן, שמשרד הביטחון מקצה שבעים דחיות גיוס מעבר לדחיות גיוס שמקבלים השין-שינים לטובת צעירים עם מוגבלויות. אני מאלה שהייתי די שותפה וחברה בצוות היגוי מהשלבים הראשונים ומאוד תמכתי ביוזמה הזאת שאני חושבת שהיא חשובה והכרחית.

מה לגבי התמיכה הכספית באותם צעירים עם מוגבלות שעד שהם שלא מתגייסים לא מקבלים את הכסף למכינה?

לצערי אני לא אשת בשורות. גם בוועדה הקודמת דיברנו על כך ואמרנו שכל נער ונערה עם מוגבלויות שישתלבו במכינה הקדם צבאית, הם יצטרכו להגיע עם צו ביד.

אם כן, אתם לא עושים כלום. החוק הזה יחוקק מעל הראש שלכם.

נבדקה חלופה של שירות אזרחי?

אני אומר לכם מה הצענו. משרד הרווחה נמצא כאן אתנו והמלצנו גם בפעם הקודמת שהוא יצטרף לפרויקט הזה.

לא היית קודם עת נציגת משרד הרווחה דיברה ואמרה שהם ללא התניות שותפים, מתקצבים ועוזרים.

גם משרד הבריאות. גם משרד החינוך.

חביבה, את אישה נהדרת ואני מפרגנת לך אבל אנחנו מדברים כאן על סכום נמוך מאוד. היום במכינות יש 35 צעירים עם מוגבלות. אמרתי את זה כשלא היית כאן, שגם אם נכפיל את המספר, לא נגיע למספרים גדולים. מן הדין ומן הצדק, נכון, משרד הבריאות ומשרד הרווחה הם אקסטרה, אבל לא יכול להיות שצעיר במכינה בלי מוגבלות – למרות שאילן אמר שלכולם יש מוגבלות – המדינה משתתפת חצי-חצי וצעיר עם מוגבלות שהכי צריך את המכינה הזאת, המדינה לא משתתפת. עמר ואני עשינו חישוב מהיר ואנחנו מדברים על 13 אלף לשבעים חניכים לשנה.

אני ממש מבקשת, תחזרי עם זה כי ההצעה של עמר תחזור. אנחנו חייבים תשובה. אם לא, אנחנו נמשיך.

לא שמענו תשובה גם על התקן.

אני מאמינה שעד ספטמבר כל מי שמחזיק צו גיוס והוא מתנדב - - -

לא, אבל אין לו צו גיוס במכינה.

אם הם מגיעים עם צו גיוס, הם מקבלים עד דצמבר.

כאילו לא היית בדיון הקודם. דיברנו על זה ארוכות בדיון הקודם וגם בוועדה הקודמת בה השתתפת, בוועדת החוץ והביטחון, דיברו על הנושא הזה וגם אנחנו הצענו בדיון הקודם הצעה. מכיוון שרוב רובם יתגייסו אבל באיחור כי התהליכים לוקחים זמן, ויש תקנים, הצענו הצעה לפיה שמונים אחוזים משרד הביטחון יממן אוטומטית ועשרים אחוזים, ובלבד שאותו בחור או בחורה יתגייסו לצה"ל תוך 12 חודשים מאז סיום המכינה.

נכון, וגם על זה לא קיבלנו התייחסות.

זה גם מחייב את מנהלי המכינות באמת לדאוג שיהיו שם מתנדבים ומתנדבות שיש להם פוטנציאל גיוס גבוה והם התחילו את התהליך אבל זה גם מאפשר למכינות לקבל את התקצוב הראוי וזה בעיקר מאפשר לנו, לאזרחי מדינת ישראל, להרוויח פעמיים, גם מבחינת ביטחון וגם מבחינת אזרחי מדינת ישראל שהצעירים והצעירים האלה משתלבים בחברה ואנחנו נותנים להם פוש קטן.

כפי שעמר בר-לב אמר בסוף דבריו. אנחנו יכולים להציג סטטוס התנדבות ואז הדבר הזה מראה את הרצינות של אותו מלש"ב. אין בעיה לעשות את זה. צריך להגיד שתהליך ההתנדבות, יש בו כל מיני אלמנטים ויש כאלה שהתהליך לוקח קצת יותר זמן אבל עדיין אתה רואה את התהליך שהוא עושה. אפשר להעביר את זה למשרד הביטחון. המספר הוא באמת לא גדול.

מצוין.

תוכל להעביר את זה לוועדה בבקשה? תודה.

המכינות הן מכינות קדם צבאיות. הסיפור הזה הוא קריטי לחבר'ה שלנו. מגיעים אלינו צעירים שלא בהכרח בנקודת הזמן שהם הגיעו אלינו הצבא היה מקבל אותם. הם עוברים תהליך במהלך השנה. הרעיון הוא שהם יגיעו לצבא מוכנים ושההיתכנות לגביהם תהיה וההתגייסות תהיה יותר גדולה. אנחנו לא יכולים לעשות את זה לפני, מראש.

זה ברור לנו.

אני מתנצל על הדילוג. אנחנו בוועדת כספים אבל אני רוצה לברך על הדיון. כמי ששירת בשנת שירות וכמי שהוביל את זה בתנועה הקיבוצית בתקופות קודמות וגם כמזכיר תנועה, אני מברך על היוזמה של שנת השירות והמכינות וקורא להגדיל את המספר.

אני רוצה לומר שני דברים. גברתי יושבת הראש, מדינה שנותנת פטור לחרדים ומשלמת להם כסף לא לשרת, מדינה כזאת חייבת לתת יותר תקציב למי שעושה יותר. לכן צריך לומר כאן את האמת. נותנים פטורים ועוד מרביצים מכות ברחובות כדי לא ללכת לקבל את הפטור.

ברושי, יש לך ממש דקה.

דקה. אני מניח שאת זה אף אחד עוד לא אמר. לכן אני חוזר ואומר שמדינה שנותנת כסף למי שמשתמט, כדאי שתיתן תקציב למי שמשרת יותר. היו לי שיחות עם שר הביטחון ליברמן. כל הדיבור לפני שנה-שנתיים היה על עשרה מיליון שקלים בתקציב של עשרות מיליארדים. זאת לא בעיה של כסף אלא זאת בעיה של סדר עדיפות.

לכן, מי שמחזיק עשרות מיליארדים לביטחון, צריך לתת את התקציב שמאפשר את הקיום בכבוד של המכינות ושנת השירות שהן הופכות להיות אוכלוסיות מובילות, מנהיגות ותורמות. אנחנו רואים את זה גם בהתייצבות לשירות המשמעותי והארוך בצה"ל.

אני רוצה לומר מילה לתנועות. אני כבן קיבוץ, חבר קיבוץ, רוצה לומר לאנשי ההתיישבות שהשירות הזה התחיל שם ומרביתם של משרתי השירות בתנועות וצרכים מיוחדים באים משם, ואולי לחברי הארגונים האחרים זה פחות ברור. לנו בתנועת המושבים והקיבוצים, זאת פעם ראשונה שבן התיישבות מקבל הכרעה אישית בעצמו על עצמו. זאת אומרת, הוא מחליט ללכת לעוד שנה. זאת לא חובה. הוא נולד בקיבוץ והוא גדל על כך שכאשר הוא מגיע לגיל 18, הוא הולך לשרת כמו כולם ויותר מכולם אבל יש כאן הכרעה אישית של מנהיגות, יוזמה והתנדבות ללכת למשהו שהוא יותר. לכן זה כל כך חשוב. כי פעם ראשונה, בעיקר אלה שנולדו למקום שלא בחרו כלום, לא שאלו אותם היכן להיוולד, איזה בית ילדים, איזו כיתה ואיזה בית ספר, פעם ראשונה שמי שגדל באין בחירות אישיות, גם לא באיזו תנועת נוער, מקבל הכרעה אישית, הוא ומשפחתו, ללכת לשנה ולתרום שנה. הייתי לאחרונה בערבה שלושה ימים ונפגשתי גם עם עבודה עברית וגם עם המכינות.

אני לא רוצה שהיום הזה יהיה רק הצגה. היום הזה צריך לעבור גם להצעת החלטה.

הוא רחוק מלהיות הצגה.

אני מציע לקבל את ההחלטות הנכונות, בטח על רקע המציאות של החברה הישראלית.

תודה רבה. חמי גולדין. אח של הדר גולדין.

אני אציג את עצמי. אני אשתדל לומר את הדברים בדקה ואומר דברים שנוגעים קצת לערכים. אני כאן בשני כובעים כאשר באחד אני מנהל יחידת המידע ומיצוי הזכויות בקשר, ארגון שעוזר, תומך ומסייע למשפחות שמתמודדות עם מוגבלויות. דרך אגב, אלה לא רק הורים אלא אלה גם אחים, גם דודים וכולי וכולי. אני יכול לומר לכם מהפן המקצועי שהמעבר לבגרות – וכאן נכנס בעיקר הצבא ואני כן רוצה לדבר על הפיל שבחדר – לתוך החיים האזרחיים, הוא שלב מאוד מאוד קריטי.

בכובע השני שלי - אני לא יודע אם זה כובע – אני אחיו של הדר גולדין שלצערנו עדיין נמצא בעזה, שהסתער – ואם יורשה לי, אם נציג הצבא יוכל להסתכל עלי, תודה – והוא הסתער בגלל הערך. הוא לא הסתער לא כי היו לו שרירים, הוא לא הסתער כי הוא היה חזק אלא הוא הסתער בגלל הערך. אם אני שואל, ואני מכיר את בני המכינות, מה היום גורם למדינת ישראל – ואני אומר את זה ברמה הביטחונית – לנצח במלחמה, אלה אותם ילדים שנמצאים במכינות ולוקחים את סל הערכים אתם ואתו הם מסתערים.

אז אני מדבר בעניין של בערך. אנחנו מדברים על מתנדבים לצבא. עצוב לי מאוד שצבא הגנה לישראל, לא זו בלבד שלאדם עם מוגבלות - לדוגמה, טרמפלדור, סתם לשם הדוגמה, אני לא יודע אם הוא היה עובר את כל הוועדות האלה אם הוא היה מגיע לכאן בלי יד. אני מרשה לעצמי להגיד את זה כעניין של בערך – אומרים לו שהוא לא יכול להיות חייל כי לפעמים בודקים את הדברים הכי אינטימיים ומגוחכים כאשר יש בצבא מפקדים בכירים שגם להם יש אותם, אומרים לו גם שהוא לא יכול להיות מתנדב, שהוא אפילו לא ראוי להיות מתנדב.

סליחה שאני לא מתייחס לבעיית התקציב כי אני לא חושב שלמשרד הביטחון יש בעיית תקציב. אני לא חושב שזה לשים רמפות. כמי ששירת בצבא, שמים בצבא סידורי פרחים, אספלט, הרבה דברים. אני מבקש מכם, באמת, תעשו חושבים. לא יכול להיות שלארגון שלי מגיעה ילדה שעשתה חמש יחידות מתמטיקה, חמש יחידות פיזיקה, חמש יחידות מחשבים, מבחינתי היא יכולה להיות הרמטכ"ל הבא ואומרים לה שמאוד מצטערים, את לא יכולה אפילו להיות מתנדבת.

בשני הדברים האלה, ובזה אני מסיים, אני כן הדבר על הפיל שבחדר. אח שלי הסתער בקרב בשל הערכים שלו. עם כל הכבוד לנושאים של אנשים עם מוגבלויות, אני חושב שהגיע הזמן לפתוח קצת את הראש, ללמוד ממשרד החינוך שעבר כברת דרך ארוכה וגם בהתחלה אמר דברים דומים, ללמוד גם מהרווחה שהקים את מינהל המוגבלויות וכבר לא מסתכל על האדם רק כאוטיסט או ככל דבר אחר. תעשו את החושבים הזה. הגיע הזמן להשתנות ולהיות צבא ערכי גם ובגלל שזה מה שיגרום לנו לנצח במלחמה. תודה.

תודה.

הייתי רוצה להזמין את מי שתבחרי לבקר במיטב ולראות תהליך של מתנדבים. גם אח של הדר, בשמחה. אני אשמח לשתף אתכם.

תודה רבה. תודה רבה חמי גולדין על הדברים שלך. אני לא חושבת שאפשר עוד להוסיף אחרי מה שאמרת.

זה סיכם את הדיון.

זה סיכם את הדיון עד תום. למרות שהייתי נותנת לך לסכם, אין ברירה, אני צריכה לסכם ולכן ברשותך אני אמשיך את מה שאמרת.

אנחנו בכנסת, כל מי שיושב כאן, כל הארגונים, המטרה והאג'נדה כאן היא לקדם צעירים עם מוגבלות. אמרתי את זה בחצי פה ואני אומרת את זה בפה מלא. לא יכול להיות שצעיר אחד הולך למכינה במימון של חצי-חצי וצעיר אחר שהכי צריך והכי רוצה, לא מקבל את המימון.

הנה, אני אומרת, ואמרתי את זה גם לעמר, אנחנו מתואמים בינינו, שהדיון על הצעת חוק המכינות לצעירים עם מוגבלות יתקיים כאן בשבוע הבא, לכל המאוחר עוד שבועיים. כמובן כל זה תלוי בגורמים וביועצת המשפטית של הוועדה. אתם תבואו. אנחנו נלך כאן לקדם את הצעת החוק. לא יכול להיות שמשרד הביטחון יעכב בגלל פרוטות את הצעירים האלה ולא יממן אותם במכינות.

אמרתי לך ואני אומרת את זה גם עכשיו. אני חושבת שאתם עושים עבודה נהדרת באגף הביטחוני חברתי אבל לא יקרה, לא בכנסת הזאת, לא בוועדה הזאת, שהחוק הזה יחכה. לא יכול להיות – עזבי את החוק – שהם יצטרכו לממן או להתדפק על דלתות או להשתמש בפילנתרופיה. אנחנו איבדנו את זה. מה זה? לא יכול להיות. עוד לא פתחנו את שנת השירות ואני וחבר הכנסת בר-לב דיברנו. אנחנו נסיים והפרויקט הבא יהיה שנת השירות. קחו בחשבון שלא יקרה שבמדינה הזאת תדירו אוכלוסיות שלמות ותגידו אתה כן ואתה לא רק בגלל שלצורך העניין הוא לא קיבל צו גיוס.

מתעכב צו הגיוס.

כן. התעכב. אמר מפקד מיטב שהוא יעביר לנו נתונים ולפי האופטימיות הנתונים הם גבוהים לגבי הגיוס. לכן אני אומרת שהחוק הזה יתקדם. החוק הזה יגיע והחוק הזה הוא לא רק בגלל עצם החוק אלא בגלל ההכרזה שהמדינה הזאת, ובטח הוועדה הזאת, תקדם צעירים עם מוגבלות להתגייס לצבא ולעשות שירות משמעותי. חמי גולדין דיבר על ערכים וכולנו התרגשנו כי כל מי שנמצא בחדר הזה, כולם, אלה שבמכינות, חברי הכנסת, מנהלי הארגונים, נמצאים כאן בגלל הערכים ולא בגלל דברים אחרים. הם כאן רק בגלל הערך ומהכרות אתך, חביבה, אני בטוחה שגם את.

אני מבקשת לחזור לוועדת החינוך עם תשובה להצעת החוק. זה בידי משרד הביטחון. כל השותפים כאן – רווחה, בריאות, חינוך והארגונים – כולם בעד הצעת החוק ובטח חברי הכנסת.

אני חייבת לסיים את הדיון ולעלות לוועדת העבודה והרווחה. מי שרלוונטי לדיון שם, מוזמן.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.