ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2017-11-06OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 482
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י' בחשון התשע"ח (30 באוקטובר 2017), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 30/10/2017
מתן מענה לימודי לתלמידים חולים במערכת החינוך - ישיבת מעקב
פרוטוקול
סדר היום
מתן מענה לימודי לתלמידים חולים במערכת החינוך - ישיבת מעקב
מוזמנים
¶
רחלי אברמזון - מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך
חיה הראל - ממונה ועדות מתוקף חוק, משרד החינוך
אורנה מידן - מדריכה ארצית באגף חינוך מיוחד, משרד החינוך
איל רק - לשכה משפטית, משרד החינוך
עדינה יוסף - המחלקה לאם וילד, משרד הבריאות
אבי זיו - משנה למנכ"ל, קדימה מדע
רויטל לן כהן - עורכת דין, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים
גלית חיים - נציגת ארגוני הורים
נעמה אריעם ענתבי - עורכת דין, האגף לקידום זכויות, עמותת אלו"ט
צביקה גולדפייז - עמותת גולים מהחיים
יוסי צרפתי - מנכ"ל המשמר החברתי
רעות ברג - רכזת כנסת במשמר החברתי
אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה, ארגוני נכים
נלה דוידוב - אמא לשני ילדים חולים
שרונה נמר - אמא לילד חולה
זהבית אור יושיע - אמא לילד חולה
אריק בן חמו - אבא לילד חולה
עטרה שלומיבץ - אמא
גילי ברנר - שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את עמותת גדולים מהחיים
טל אלוביץ - שלדן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את קדימה מדע
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. 30 באוקטובר 2017, י' בחשוון תשע"ח. הנושא על סדר היום – מתן מענה לימודי לתלמידים חולים במערכת החינוך – ישיבת מעקב.
מה זה ישיבת מעקב? "קדימה מדע לא" ירדה מהשולחן מאז שזכתה במכרז, אלה טוענים בכה ואלה טוענים בכה והילדים באמצע. אומר לכם שאחרי כל דיון יצאתי עם תחושה שאין ידי מגעת, אמנם בדקתי עד היכן שידי מגעת, אבל אין ידי מגעת לבדוק באמת את הדברים.
בתחילה היו חבלי לידה של הזוכה במכרז, גיוס כוח אדם. אנחנו מכירים את המצוקה של מקצועות פרא-רפואיים בכלל בארץ - סוגיה שחברי הכנסת חייבים להתאחד כולנו לטפל בה, כי משרד הבריאות כנראה יש לו דברים אחרים שלוחצים אותו יותר וצריך לעשות את הכל כדי שהמצוקה – יחד עם המל"ג, יחד עם משרד הבריאות.
לאורך כל השנה, לאורך כל הקדנציה ההורים המשיכו לזעוק ולזעוק ולזעוק שהטיפול הוא לא כדבעי ולא תואם את תנאי המכרז. קדימה מדע לאורך כל הדרך אמרו אנחנו מחויבים במכרז X, אנחנו אפילו עושים X + Y ונותנים ועושים ונותנים ועושים. תראו, אני מכיר שבדלתא סוג הטיפול הזה, שהמדינה נותנת אותו, בדלתא תמיד תמיד יהיו בתחילת הקליטה של הילד חריקות. אבל זה צריך להיות יום, יומיים, שלושה, ולאחר מכן זה צריך לעבוד כמו שצריך, לטיפול פרטני כמעט לכל ילד.
אני הייתי רוצה לשמוע תחילה, ברשותכם, את נציגי ההורים שהם בדרך כלל הטוענים וכותבים לנו. לאחר מכן נשמע כמובן את חברי הכנסת, שיוכלו להצטרף בכל שלב של הדיון. נשמע את קדימה מדע, נשמע את קדימה חינוך ונראה לאן אנחנו הולכים.
נרשמו לדיבור עורכת דין נעמה מאל"וט, בבקשה. תציגי את עצמך כמו שצריך.
נעמה אריעם ענתבי
¶
אני עורכת דין באגף לקידום זכויות בעמותת אלו"ט. אני רוצה לספר על הסיפור של קדימה מדע מנקודת המבט של חוויה שלנו. אנחנו הוצאנו איזו שהיא בקשת חופש מידע בחופש האחרון למשרד החינוך, באמת לנסות להבין מה עומד מאחורי התכנון של התכניות האישיות ותכניות הלימודים של קדימה מדע, ולהבין איך זה עובד מבחינת הפיקוח והפסקת התכנית במקרים מסוימים.
התשובות שאנחנו קיבלנו הן לצערנו תשובות שהן יחסית אמורפיות ולא מסבירות לנו בעצם מה קורה. תלמיד מתחיל בקדימה מדע, מה קורה מבחינת תכנית הלימודים שלו, מי מכין את תכנית הלימודים, מי מפקח על תכנית הלימודים, מה קורה אם תכנית הלימודים לא פועלת, למי פונים ואלה תשובות שלא קיבלנו. קיבלנו איזו שהיא תשובה שהתכנית נבנית יחד עם המתי"א בשיתוף עם ההורים, אבל לא ברור בדיוק - - -
נעמה אריעם ענתבי
¶
ביקשנו ממשרד החינוך וקיבלנו תגובה מהגברת אברמזון, שהיא עונה על השאלות שלנו, רק לא לגמרי ולא הצלחנו להבין בעצם מה הפרוצדורה בתוך הדבר הזה.
אז אנחנו יודעים מהשטח שבסופו של יום מגיעים הורים שאין להם הכשרה להתמודד יותר עם ילדים עם מוגבלות. הם לפעמים אפילו בכלל לא יודעים למי הם מגיעים, מה סוג המוגבלות, מדוע הילד בכלל נמצא בבית, מה הצרכים שלו, איזה תכנית אמורה לעבוד איתו ולא ברור לנו מי בונה את התכנית. האם משתפים את המסגרת החינוכית של התלמיד, האם בכלל עובדים על הצרכים שלו ומה התהליך פה וגם למי פונים אם התכנית לא עובדת, מי אחראי על זה?
ממה שאנחנו יודעים גם מתשובות שאנחנו קיבלנו בזמנו ממשרד החינוך, אין בעצם שום ליווי, שום פיקוח, שום הכשרה למורים האלה. הדבר הזה מוביל אותי גם לנקודה השנייה, של הפסקת התכנית. יש תלמידים - - -
נעמה אריעם ענתבי
¶
אלו"ט – אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם. הנושא השני שאני רוצה לדבר עליו בסיפור של קדימה מדע, זה הפסקת השירותים. למעשה אחת התשובות שקיבלנו היא שמפסיקים לתלמידים את השירותים שלהם בגלל ממצאי אלימות. הנושא הזה הוא נושא מאד מורכב, כי יש תלמידים שהם מלכתחילה, כחלק מהמוגבלות שלהם, מציגים איזו שהיא התנהגות מאתגרת.
זו הסיבה שבגינה הם בעצם נמצאים בבית ולכן כשמגיע מורה שהוא חסר הכשרה והוא חסר יכולת לטפל באותו ילד, או לתת לו את המענה ובעצם גם אין לו גב ואין לו איזו שהיא תמיכה מבחינת הפיקוח ומבחינת משרד החינוך, אז זה מועד לפורעות. ואז מה שקורה בעצם, גם המורה, יש איזו שהיא חשיפה שלו בעצם לתחושת הביטחון שלו וגם התלמיד מאבד את הזכאות שלו לקבל שירותים חינוכיים, שזה בעצם פגיעה נטו בזכות שלו.
אז בהעדר איזו שהיא הכשרה מסוימת ובהיעדר איזו שהיא תכנית מגדירה ואיזה שהוא מהלך של פיקוח באמת וסיוע לאותם מורים, זה עקר לחלוטין. ובעצם שוללים מאותו תלמיד את הזכות שלו לחינוך, שהיא מלכתחילה מגיעה לו.
נעמה אריעם ענתבי
¶
הסיפור האחרון שאני רוצה באמת להפנות למשרד החינוך, זה הפרוצדורה של הפסקת השירותים. נאמר שם באיזה שהוא אופן מאד אמורפי שהפסקת השירותים נעשית רק על ידי אישור מהפיקוח. לא ברור איזה אישור, מי מאשר, למה מאשר, למי מדווחים, כמה מדווחים. לצורך העניין שווה ערך לנושא ההשעיות בחינוך המיוחד, יש פרוצדורה מאד מאד ברורה, מאד אסופה, מאד מאד מדויקת, מאד מידתית, ופה בסיפור של קדימה מדע, פשוט שוללים את הזכות לחינוך בלי איזו שהיא פרוצדורה ברורה ואני אשמח לשמוע גם על כך. תודה.
גלית חיים
¶
שמי גלית חיים. אני אמא לחמישה ילדים, ביניהם אני אמא לה', שהיא חולה כרונית מגיל שנה. היא בת 12.5. ה' רוצה ללמוד בשנקר ואני כאן כדי לדאוג שהיא תגיע לשנקר. אנחנו, ההורים, לא באים בטענות לקדימה מדע. אנחנו באים למשרד החינוך. יש חוק חינוך חובה וגם לילדים שלנו, שהם חולים, מגיע להם ללמוד וכולנו מסכימים עם זה. אבל החוק ריק, בלי תקנות. החוק לא מסביר על מה מדובר, על איזה מקרים ואיך זה ייתן ומה יקרה, אז זה פתוח עכשיו. הכל פתוח לפרשנות איך שבא לכל אחד.
גלית חיים
¶
דוגמא: כתוב במכרז שצריך להביא מכתב של רופא וצריך להביא את האבחון של הילד. המכרז לא אומר שאני צריכה כל שנה להביא עוד מכתב מעוד מומחה ועוד מומחה, וקדימה מדע שולח תשובות בחזרה לבתי ספר, אני יודעת במקרה שלנו גם, שולח שוב ושוב מכתב לבית ספר – אם רוצים להמשיך לקבל, צריך לשלוח מכתב ממומחה. על מנת ליצור איזו הפסקה בטיפול, תלכו, תתרוצצו, גם כשאין צורך. ואנחנו, ההורים לילדים חולים, מאד עסוקים ומאד עייפים. אנחנו לא יכולים לרוץ סתם.
אנחנו דיברנו במגזר הערבי והדרוזי, גם דיברנו עם אנשים רוסים, שאין להם את השפה העברית, עם החרדים. הם לא יודעים את זכויותיהם. אנחנו קיבלנו פנייה מהורים במגזר הערבי והם אמרו לנו שגם הטפסים - אם הם יודעים על הזכויות שלהם, הטפסים הם בעברית והם יושבים בתוך בית הספר והצוות לא יודע איך למלא את זה. הם לא מבינים את זה. וגם הוועדה הארצי של המגזר הערבי דיווחו לנו בשבוע שעבר שגם אין שום תזכורת בערבית של זכויות של ההורים.
אז אנחנו יודעים שיש הרבה ילדים שלא מקבלים מה שמגיע להם וזה עוול. זה סבל לילד חולה לא ללמוד.
גלית חיים
¶
אני באתי לדבר כפסיכולוג חינוכי, לא רק בשם ה'. אני באה להגיד שאנחנו, ארץ ישראל, אנחנו הצטרפו ל-OECD בשנת 2010 והבחירה של המדינה להצטרף ל-OECD זה לקבל עזרה, תמיכה, כיוון של - - - – לא יודעת איך להגיד בעברית, סליחה, לקבל. לא להתחיל להמציא את הגלגל אלא לראות איך עובדים. ואם קוראים את החומר של ה-OECD, גם שלנו של ון-ליר, גם של אדווה, אתם תראו שהפרטה בחינוך היא אך ורק דרך להפריד, היא אפליה ומה שיהיה בסוף זה שאין שוויון זכויות, אין שוויון הזדמנויות לילדים שלנו.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
דווקא ב-OECD לא לגמרי אומרים את זה, אבל אני מסכים איתך. אבל ב-OECD כן יש חלונות שמאפשרים הפרדה, ובתנאי שהפיקוח יהיה משמעותי.
גלית חיים
¶
יפה. הם מדברים על הפיקוח. הם מדברים על הצעד הראשון של החקיקה ושל הפוליטיקאים, שקודם כל הם צריכים להיות מסודרים.
רויטל לן כהן
¶
בוקר טוב. רויטל לן כהן, עורכת דין, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. אני רוצה לדבר על זווית שאנחנו פחות מדברים עליה בקשר לקדימה מדע וזו העובדה שקדימה מדע הפך לצערי למקום מפלט לילדים שמערכת החינוך לא מסוגלת להכיל אותם או לא מעוניינת להכיל אותם ואז הפתרון הקל והנוח הוא לשלוח אותם החוצה מבתי הספר. שולחים את ההורים להוציא מכתבים מרופא, בדרך כלל מכתבים מפסיכיאטר ובעצם מה שאנחנו מקבלים פה זה הנשרה לגמרי לא סמויה של ילדים ואחר כך משרד החינוך מתלונן שיש קפיצה בכמות הילדים שהגיעה לקדימה מדע ובכמות התקציבים שצריך לשלוח לשם.
אבל אנחנו חוזרים שוב לאותו דבר. גם בתי הספר לחינוך רגיל לא יודעים להכיל את הילדים שלנו והחמור בעיני, שאנחנו מגיעים למצב שהכיתות לחינוך מיוחד ובתי הספר לחינוך מיוחד, לא מסוגלים להכיל את הילדים המאתגרים. והתוצאה היא שהילדים יוצאים החוצה מהמערכת.
רויטל לן כהן
¶
נכון. ואז גם קדימה מדע לא מסוגלת לעמוד בשירותים של הילדים האלה. קדימה מדע היא לא הפח של משרד החינוך. לא יעלה על הדעת שקדימה מדע תהפוך למשהו ש - - -
רויטל לן כהן
¶
אדוני, לפעמים הורה מגיע לקצה ובאמת הוא מגיע למצב שאין לו ברירה אלא להוציא את הילד מהמערכת, אבל מגיעים אלינו - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אוקיי, רויטל, אמרתי, המיקוד כרגע הוא על קדימה מדע ומתן השירות לילדים חולים. מיד אני עובר לחברי הכנסת.
יוסי צרפתי, המשמר החברתי, נמצא איתנו?
יוסי צרפתי
¶
שמי יוסי צרפתי, מנכ"ל המשמר החברתי. אנחנו מדברים פה על קיצוץ של זכויות לימוד, לילדים שגם ככה מקבלים מעט מאד שעות לימוד ואני רוצה שנסתכל על המציאות הזאת בפרספקטיבה קצת יותר רחבה ונסתכל על התנהלות משרד החינוך ונבין - - -
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
יוסי, יש לך נתונים שמאוששים את הקיצוץ, כי כשאני שואל את משרד החינוך, משרד החינוך אומר לא היה קיצוץ בשעות. יש לך נותן כזה?
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אם אתה אומר שיש קיצוץ, אתה מיד צריך לגבות את זה ואני לא אומר את זה בקנטרנות. זה חשוב לנו לדעת.
יוסי צרפתי
¶
אתה צודק. אני אסיים את דברי ונדבר על הקיצוץ. ברשותכם, אני רוצה לדבר על מה שכולנו אומרים ככה כלאחר יד, אבל הוא המוקד. והמוקד זה ההתנהלות של משרד החינוך. קדימה מדע הם לא העניין פה. ההתנהלות של משרד החינוך פה היא לא תקלה והיא לא תאונה, היא ממש לא במקרה. היא תוצר של הפרטה לא אחראית, נקודה. פשוט תוצר של הפרטה לא אחראית.
משרד החינוך אומר אני לא רוצה להתעסק עם הילדים האלה, שמישהו אחר יעשה את זה. גוף חיצוני יעשה את זה. במקרה הזה קוראים לו קדימה מדע - - -
יוסי צרפתי
¶
חבר הכנסת מרגי, הפרטה היא עניין שאפשר להתדיין עליו בעד ונגד במובן האידיאולוגי. אם כבר הפרטת, תעשה את זה בצורה אחראית. אם המשרד מפריט תחום פעילות כל כך רגיש, חובתו לוודא באלף אחוז שהדברים מתנהלים - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אז בוא נאמר שאנחנו אחרי הדיון הפילוסופי האידיאולוגי על ההפרטה. עכשיו קדימה מדע, יש לך?
יוסי צרפתי
¶
אני אגיד לך איזה נתונים מאד מרגיזים יש והם זמינים לכולם באינטרנט. שארבעה בכירים בקדימה מדע בשנת 2016 השתכרו בכמעט 2.5 מיליון שקלים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
טוב, זה לא רק מילדים חולים, בוא, בוא. רגע, רגע, מר צרפתי, תן לי רגע. רבותי, זה המדרון הכי פשוט והכי כייפי לדיון, במיוחד בכנסת. אני, מה לעשות, אומרים עלי שאני נאיבי, יכול להשתמש בבמה הזאת ולעשות מזה, לא רוצה קרקס. אני כרגע ממוקד מטרה. הדיון הוא על הילדים החולים. אני לא רואה ממטר כלום כרגע. אני עובד על עצמי לא לשמוע את מה שאתה אומר, לא לשמוע את מה שהיא אומרת. אני מכיר את זה, אבל זה לא הדיון. זה לא נכון לעשות את זה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תקשיב, שכר הבכירים של קדימה מדע, בוא תפתח את זה בדיון אחר. בוא, אפשר לפתוח את זה בדיון אחר, כי קדימה מדע זה לא רק ילדים חולים, זה גם בתי ספר תיכון ועוד דברים אחרים ורבים וכל העולם ואחותו, תרתי משתמע. אז למה? זה לא הדיון. אני כרגע אמרתי את זה ואמרתי את זה גם לרויטל. הדיון כרגע – האם הילדים החולים במדינת ישראל מקבלים שירות כפי שצריך, כפי שמשרד החינוך היה צריך לתת, בין אם זה תואם מכרז שקדימה מדע זכתה בו, או לא. אני צריך לדעת אם הילדים מקבלים את הטיפול הכי טוב שיכול להיות. זה הדיון שלי היום.
יוסי צרפתי
¶
בסדר גמור. אני אגיד שמשר החינוך, אם הוא מפריט משהו, חובתו לפקח ואם הוא מפריט תחום פעילות כל כך רגיש, אז חובתו לפקח בשבע עיניים. ושכר בכירים, אני אגיד שוב, של 2.5 מיליון שקלים בשנה, זה נורת אזהרה בגודל כזה, בצבע אדום, שמשהו פה לא מתנהל כמו שצריך. כי מצד אחד עושים מאות אלפי שקלים בשנה משכורות ומצד שני מקצצים לילד חולה, שלא יכול לצאת מהבית, בשעות לימוד, המשוואה פשוט לא מסתדרת.
עכשיו אפשר להגיד שקדימה מדע יכולים לעשות ככה, יכולים לעשות ככה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, אז בוא אני אגיד לך. אתה התחלת טוב. במסמך של קדימה מדע בעצמו זה מופיע ומפנה את תשומת ליבי היועצת המשפטית. הוא אומר ככה: כתוצאה מהגידול החריג במספר התלמידים הכולל הלומדים בתכנית, והן בשל עלייה במספר התלמידים הזכאים לסל השעות הרחב ביותר, נדרשה הגדלה של תקציב. לפיכך אישר לאחרונה משרד החינוך גידול בתקציב התכנית לצד הנחיה לקצץ בשעת הוראה אחת ובשלוש שעות סיוע חינוכי, על מנת לעמוד בדרישות התקציביות הנדרשות להשלמת שנת הלימודים הקרובה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, רגע, לא אתן לך. את מועדת בהתפרצויות. לא אתן לך. סליחה על הצעקה שלי. אני באמצע הדיבור. גם תרבות דיבור אין פה. משרד החינוך ראה שיש גידול. הגידול הוא X. הוא לא יכול היה להביא את כל ה-X ממנו. הוא אמר אני אתן חלק, תקצצו בשעה והתאים את עצמו. זו טענה שצריך לטפל בה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
בוא אני אומר לך. יש טענות שמרגע שילד זכאי לטיפול, לחינוך ביתי או לחינוך במסגרת קדימה מדע, לוקח כמה זמן עד שקדימה מדע משתלבת ומתאימה את הטיפול לילד. יש מקומות שיש קשיים בגיוס כוח הוראה או טיפולים פרא-רפואיים. זו הציפייה שלי לשמוע, אחרי כמעט שנתיים מהמכרז, רחלי?
היו"ר יעקב מרגי
¶
אחרי שנתיים אני, כמנהל גרוע, שנתיים, איך אומרים, זו תקופת הכשרה לא רק סבירה, מעל ומעבר שהעסק כבר יעבוד. הגענו לחלל. המצאנו, אנחנו הכי חדשנים בעולם בתחומים רבים, לא יתכן שמערכת לא תדע כבר לתפעל את עצמה, להכיר את עצמה בנושא הזה. קדימה מדע מצד אחד טוענת מה אתם רוצים? אני התבקשתי ל-X, אני עושה אפילו X + Y. ההורים לא שבעי רצון. משרד החינוך אומרים – מה אתם רוצים, קדימה מדע עומד בזה.
אנחנו פה נצטרך, חברי הכנסת, היום, היום, להצביע על הרעה החולה. ואם משרד החינוך יצטרך לתקן את המכרז, שיתקן את המכרז. אם קדימה מדע כשלה, שתלך הביתה ואם ההורים מקטרים, אני אגיד להם רב לכם, עד כאן, אבל צריך להגיע למסקנה.
ברשותכם נתחיל עם חברי הכנסת, לאחר מכן ניתן לאורחים. איתן ברושי יצא. מוטי היה שני אחריו?
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אדוני יושב הראש, אני רוצה להגיד כמה דברים מהתובנות מניסיוני. האחד, אין שום ספק ואני אמרתי את זה גם כשחברי הטוב היה שר החינוך, אבל בגלל ניסיוני הרב – 28 שנים במערכת החינוך – ההפרטה והוצאת האחריות לחינוך הילדים החולים מהרשויות ומבתי הספר, היא בכייה לדורות. אמרתי את זה אז ואני חוזר ואומר את זה היום.
אני הייתי בתקופה שהרשות ובית הספר לקחו אחריות על הילדים בתוך הקהילה שלהם. אנחנו הכשרנו את המורים, לקחנו בדרך כלל מורים מתוך המערכת, שרצו, שהייתה להם נשמה יתרה ואנחנו הכשרנו אותם. ובמקום כמו דימונה ובמקומות קהילתיים, העבודה הייתה עבודה נהדרת, כי זה יצר אינטראקציה מאד מיוחדת עם הילדים האלה. והחליט משרד החינוך מה שהוא החליט במסגרת שככל שאנחנו מפריטים אנחנו קצת מרחיקים את כאב הראש מאיתנו.
אני לא סוציאליסט בתפיסת עולמי ואני אומר - - -
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
הלוואי ויכולתי לתקן. בנושאי החברתיים אני בשמחה אצא מהארון. אבל אפשר היה להחזיר את הגלגל אחורה. אני אומר לך אדוני יושב הראש מניסיוני, ואני משוכנע שככל שאנחנו רואים את החריקות האלה, דעתי יותר מתחזקת. היה איומה ונוראה ההחלטה להפריט את זה ולהוציא את זה ממשרד החינוך.
ובכל זאת, היות וזאת המציאות ואנחנו כנראה לא נצליח בחודשים הקרובים לשנות את זה, משרד החינוך חייב לייצר מנגנון של פיקוח הרבה יותר משמעותי. משרד החינוך חייב שדרך מנגנוני הביקורת שלו יעברו אותם מורים שעובדים בקדימה מדע. לא צריך להסתפק ואני קראתי את ה - - -, לא צריך להסתפק בזה. מי שצריך לתת את החותמת זה לא אנשי קדימה מדע. מי שצריך לתת את החותמת זה האנשים הטובים ביותר שיש במשרד החינוך. כי אם אני מבקש ממורה בבית ספר להיות מיומן בעבודה עם כיתה הטרוגנית ובמיומנויות למידה, ממורה שבא הביתה לביתו של ילד חולה, אני מצפה להרבה יותר. זה מיומנויות. זאת חכמה רצינית. זאת תורה מסיני.
לבוא לילד, בין אם הוא אלים או בין אם ילד לא רגוע, או בין אם ילד שנמצא על רצף כזה או אחר, חייבים להיות הטובים ביותר. ולצערי הגדול הם לא הטובים ביותר. מי שנשלח לבתים הם לא הטובים ביותר. שוב, אני לא רוצה לכעוס על קדימה מדע. קדימה מדע ניגשו למכרז, מנסים לעשות כמיטב יכולתם. הסיפור הטרגי הוא שמשרד החינוך לא קיצץ בשעות. משרד החינוך לא מקצץ בשעות, אבל משרד החינוך נוהג קצת טיפה בהסתר פנים, בכל מה שקשור להתייחסות לפיקוח. ולכן שורש העניין הוא הפיקוח.
והדבר האחרון ברשותך - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
בסדר, תקשיבו. אני שמח שאתם לוקחים אותי ברצינות. הנקודה הראשונה בסיכום הייתה: הוועדה דורשת ממשרד החינוך להעביר לה תוך חודש תוכנית מובנית לבקרה על השירותים הנדרשים לילדים.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
ואני יודע אדוני יושב הראש שאתה תומך ותתמוך במה שאני אומר. ההחלטה הזאת גם יצרה מציאות חינוכית בתוך בתי הספר, שיותר ויותר מנהלי בתי ספר ורשויות, יודעים שיש מסגרת אחרת ולכן הם עושים את התנועה הזאת. אתם יודעים, כשהייתי ראש עיריית דימונה, בכל בית ספר תיכון הייתה כיתה לאוטיסטים. כלומר יש היום מהירות, יד קלה בזה שמצד אחד נענים מהר מאד להורים והורה בא ואומר ואני אומר להורים לא כל ילד אוטיסט צריך לקבל חינוך בבית.
מערכת טובה זאת מערכת שלוקחת את הילדים האלה ופותחת בתוך השכבות מערכות כאלה.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
זה נהדר. אין לכם מושג מה שזה. משרד החינוך לא מעודד את זה. מעדיף שהילדים האלה ילכו לקדימה מדע וכו', ואז מתחיל להיות השבר. אם רק נוכל לשנות אצל אנשי משרד החינוך, שיבינו, מצידי שיחייבו כל בית ספר תיכון וכל בית ספר שיפתח אצלו מסגרות כאלה. הן לא מסגרות מתייגות, אגב. הן מסגרות מפרות והן מסגרות מעצימות. לראות כיתה של ילדים בני 19, כיתה של אוטיסטים בתוך שכבת י"ב זה משנה את החיים של הילדים, כולל הילדים שהם נורמטיביים. חבל מאד שזה לא קורה.
אני באמת רוצה לשמוע מבחינת הנתונים האלה, כי החברה מהמשמר האזרחי - - -
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אני רק רוצה להגיד משהו. ברור לי, זה זכויות אזרח, ברור לי, אבל לשים את העניין, לחשוב ששורש הבעיה זה המשכורת של הבכירים, אדוני. כשאני בדימונה רציתי ש-40% מהתלמידים שלי בכיתה י"ב ייגשו ל-5 יחידות בפיזיקה, הבאתי מורה מתל אביב ושילמתי לו 300%. עכשיו יבוא המשמר החברתי ויגיד לי – נתת משכורת מופקעת. הלוואי והמשכורות האלה, אם הייתי יודע שקדימה מדע עם המשכורות האלה עושים את העבודה פיקס ואין טענות, תאמין לי - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
זו צורת הדיון. היא צריכה לשמוע לא רק את השאלה שלו, היא צריכה לשמוע עוד הרבה שאלות. אתה רוצה לדבר עכשיו?
היו"ר יעקב מרגי
¶
אז תשאל, אבל את התשובה היא תיתן בסוף, כמו שמאיר רצה. תשאל, בבקשה. חבר הכנסת מוטי יוגב.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
¶
אני אשאל. שאלה פשוטה. כפי ששאל חברי חבר הכנסת מאיר כהן, באמת מה הניע את משרד החינוך להעברה להפרטה לקדימה מדע ולאורך שנתיים-. רגע, נחזור על השאלה, מותר.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
¶
לאור העבודה של שנתיים, הרי לא מדובר בכמויות גדולות. מדובר במאות תלמידים בלבד ואנחנו מכירים גם את הרצפים, מכירים גם את הדברים הללו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, גברתי. את רוצה לדבר, נכון, נרשמת? אז אני מבקש לא להפריע ואף אחד לא יקרא פה קריאות ביניים. יש פה דיון מתורבת. אתם לא יודעים להיות בדיון מתורבת, תבחרו לכם ועדות אחרות.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
¶
קדימה מדע בדו"ח שלה מדברת על 561 תלמידים ויכול להיות שאני לא בקיא. אני שואל שאלות שאני לא בקיא. כך כתוב, שהם מטפלים רק ב-561 תלמידים. והאם זה נותן את התפוקה שהיינו רוצים, את ההתייחסות לתלמידים הללו, הקשים יותר, המאתגרים יותר והאם אין מקום לבחון החזרה לפורמט של טיפול ישיר של המשרד דווקא בנוער הזה.
אילן גילאון (מרצ)
¶
האמת היא שבזמן הזה חשבתי איך לא היה לי מנהל בית ספר כמו מאיר, שהייתי יכול להגיע לאן שהוא ולא הייתי נאלץ להגיע לפה.
אילן גילאון (מרצ)
¶
ובאמת העניין כאן וזה גם היה מה שהיה בדיון הקודם, התפלאתי שכבר עבר חודש ולא הרגשנו, היה מעמד קודם כל של הילדים שהם מחוץ לבית. אני מאד נאמן למחנך יהודי שקראו לו קורצ'אק. יש ספק לגבי הנושא הזה, אבל אני אומר יהודי אחלה. שאלו אותי פעם מה עם ילדים, הוא אמר שילדים הם כמו אנשים מבוגרים, רק שהם יותר נמוכים. אני רוצה לעשות פרפראזה על דבריו ולומר שילדים חולים הם גם יותר נמוכים, אבל בעיני הם הקדושים ביותר שיש בין הילדים ובהם צריך לטפל ראשונים וזה ברור לגמרי.
ולכן כל התפיסה של ילדי קבלן לא מקובלת עלי. זאת אומרת זה לא רק עניין ההפרטה. כאשר העניין של ההפרטה מדבר על חינוך ילדים שצריכים להיות חלק מן המניין, ואני מדבר רק על ילדים שהם בתוך המניין, לא איך אנחנו נכנסים לתוך המניין. זה ברור לגמרי שמה שצריך לקרות כאן, שהמורים שלהם צריכים להיות המורים הטובים ביותר מבית הספר והם צריכים להיות מורי משרד החינוך, זה ברור לגמרי.
השאלה השנייה מה התוסף לתקציב הזה, הרי עכשיו, כשההפרטה שלא מקובלת על רוב האנשים פה ליד השולחן קרתה ואיך זה השפיע בכלל על הילדים. מה הוא החשוב השעתי לילד חולה בבית? כמה שעות הוא צריך לקבל? אלה הם נתונים שהם נתונים מה שנקרא אובייקטיביים, שעליהם צריך לדבר. כמה תקציב תוסף, כמה שעות קיבלו, כמה תקציב תוסף יחסית לתקציבים אחרים בתוך משרד החינוך. ואלה הן השאלות המרכזיות.
לדעתי יש בעיה, כי אחרת אם לא הייתה בעיה, לא היינו היום יושבים בדיון הזה, חודש אחרי הדיון הקודם. זה ברור לגמרי.
אילן גילאון (מרצ)
¶
האם היום הילדים בבית מקבלים פחות שעות או יותר שעות? ואני רוצה לשמוע את התשובה במספרים, אם מותר. ב', מדוע בסופו של דבר, כמו שגם שאל חברי, משרד החינוך לא לוקח בחזרה את המטלות שהוא חייב להטיל עליהם, ודרך אגב, היום זה מאד מקובל כמה חינוך ביתי. אפילו משרד הבריאות יוצא לכיוון כזה, אז זה ברור לגמרי שאפשר לכל אחד לתת את המטרה. אני אומר את זה מפני התפיסה הנגישותית של העניין, שזה מה שתופס היום. משהו ששולט היום בכיתה זה הנגישות. איך אתה מאפשר לכל בן אדם, מן המקום שבו הוא נמצא, בכל מצב שבו הוא נמצא, להגיע למחוז חפצו מכובד ועצמאי. זה כל העניין.
ולכן היות ובעיני הילדים האלה הם המכובדים מבין כולם – קודם כל ילדים הם יותר מכובדים מבין כולם והילדים החולים הם מכובדים מבין כולם – אני לא מבין את כל התהליך הזה ולא הבנתי אותו גם לפני חודש, כפי שאתה אומר. אני לא מבין אותו גם עכשיו ואני הייתי רוצה שוב לדעת את התשובה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
תודה לך אדוני יושב הראש. אם אני רוצה לסכם את הדיון הזה בארבע מילים, אז ארבע המילים שאני בוחר ושיש ביניהן קשר הן אחת - הפרטה, שתיים – הפרדה, שלוש – אפליה וארבע – הפקרה. זה בעצם המהלך.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
ארבעה ה'. ז'בוטינסקי דיבר על חמשת ה-מ', אנחנו מדברים על ארבעת ה-ה' ובין חמשת ה-מ' לבין ארבעת ה-ה', יש את כל הפער שבעולם. אני אומר כמה מילים, כי אני חושב שיש קשר הדוק בין המהלכים האלה. בין ההפרטה לבין ההפרדה לבין האפליה לבין ההפקרה.
אבל אני אומר משפט על נקודת המוצא שלנו. נקודת המוצא שלנו, לפחות מבחינת החוק, היא אחרת לגמרי. חוק חינוך ממלכתי, חוק חינוך חובה, מדבר על תפיסה שוויונית ואינטגרטיבית לכל הילדים. אנחנו בכנסת, חברי, חבר הכנסת יוסי יונה, אני הצטרפתי אליו, העברנו תיקון לאחרונה, שעוסק בילדים חולים ומדבר על הפער, על הדלתא של גיל 3, כדי להכניס את הילדים החולים למערכת החינוך. כדי שמערכת החינוך תיתן תשובה לילדים חולים.
אז התיקון הזה עבר, לכאורה דבר יפה, אבל בפועל מה שקורה בשטח פשוט מקומם ומעורר חלחלה. ממש כך. תראו, ילדים חולים וילדים עם מוגבלות הם ילדים שכדי שהם ישתלבו בצורה שוויונית במערכת, צריכים סוג של תגבור וסיוע. במקום לקבל פלוס, הם מקבלים פחות. אנחנו שומעים עכשיו, הרי הפרידו את המערכת, נתנו קדימה מדע.
דרך אגב, חברי הטוב, מאיר כהן, אני לא חושב שאת הגלגל הזה אי אפשר להחזיר. אז זה לא גזירה מ - - -
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
אפילו בחודשים הקרובים. יש היום המון כסף למדינה, יש למדינה 15 מיליארד שקלים עודפים. אני שומע שראש הממשלה כבר רוצה להוריד את מס החברות וגם את מיסי ההון.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
17 מיליארד, עוד יותר. חברים יקרים, פה זה כסף קטן. על מה אנחנו מדברים פה? אני חושב שאנחנו צריכים לדרוש בהחלט, שלאור כל הכשלים שמתגלים כאן, המדינה תיקח אחריות - - -
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
תגיד אנחנו מחזירים את הילדים למערכת החינוך. אנחנו נותנים להם את הפיתרון האינטגרטיבי שהחוק דורש והחוק מחייב ואנחנו מבטיחים שהם מקבלים את כל השירותים התומכים והנלווים שצריך, כדי שהם ישתלבו במערכת הזאת בצורה המיטבית. במקום זה מה שקרה, הפריטו את זה החוצה וכמו שתמיד כשמפריטים אז אומרים בהתחלה Separate but equal. אבל איך בית המשפט העליון האמריקאי אמר בשנת 1954 - Separate is not equal. אף פעם הוא לא שווה. נפרד הוא אף פעם לא שווה. אתה מפריד מישהו החוצה, תמיד תמיד תמיד בסוף הוא יופלה לרעה וזו התוצאה.
עכשיו הפריטו אותם החוצה, העבירו לקדימה מדע, עכשיו זו מערכת חיצונית, מתחילים לקצץ בכספים - - -
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
קודם כל תודה על ההערה, אדוני יושב הראש. אתה צודק. האמת היא שאם אנחנו נעשה את חשבון ההפרטות ההיסטורי, הוא הולך מאד מאד רחוק. אני לא רציתי לפתוח את כל התיבה. הוא מגיע, עוד מפלגת העבודה בזמנו התחילה בתהליכי הפרטות.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
לא, לא, אני אומר, זו הערת ביניים נכונה וחשובה. אני תמיד הייתי באופוזיציה ותמיד גם לפני, קודמי התנגדו להפרטות. כאן תמר רוזנסקי, מסביב לשולחן הזה, נלחמה נגד ההפרטות האלה. אבל אני לא רוצה לדבר על ההיסטוריה, אני רוצה לדבר על האקטואליה. האקטואליה היא שאת המערכת הזאת צריכים להחזיר לאחריות המדינה וזה הלקח שאנחנו צריכים ללמוד ממה שקרה. הפרטנו את זה החוצה, עכשיו מקצצים וכדומה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
אנחנו בדיון הזה מתעסקים בעצם בשלל בעיות שיש ביניהן כמובן נקודת מפגש. יש ילדים עם מוגבלות, שזו מורכבות אחת, היא מורכבות ארוכת טווח. זה הרבה שנים יכול להיות אותם ילדים מתמודדים בתוך מערכת החינוך. זה סוג של חשיבה שצריך לעשות אותה. יש גם ילדים שהם חולים באופן אקוטי. זאת אומרת ילד שהוא בסך הכל במצב רגיל, אבל הוא סובל ממחלה, כתוצאה מהמחלה הזו הוא מחוץ למערכת והוא צריך סוג של פיתרון קצר טווח, אבל מספיק טוב ומספיק מחודד.
אנחנו רואים שגם אלה וגם אלה אוכלים אותה וזה פשוט דבר מקומם.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה. חברת הכנסת יוסי יונה. לאחר מכן חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין וניכנס לאורחים שהתווספו לנו במהלך הדיון.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אדוני יושב הראש, אני רוצה להתחיל קודם לתבוע את עלבונה של ועדת החינוך של הכנסת. כפי שאתם אמורים לדעת, אנחנו שמענו על ההפחתה הזאת ועל פי החוק ההפחתה לא יכולה להתקיים לפני שמביאים את הדיון לכאן, לוועדת החינוך של הכנסת. אז אנחנו מתחילים כבר עם טענה כבדת משקל שבעצם אנחנו רואים שמשרד החינוך, אדוני - וזו לא פעם ראשונה - אינו מכבד את ועדת החינוך ולא הביא את כוונותיו להפחית בשעות - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אז זה אחד. דובר רבות ובוודאי שכדאי לחזור על הדברים בעניין של ההפרטה. זה באמת אם כל חטאת הפרטה בכלל ובמקרה הספציפי הזה ומדוע? כי ראו, כי התכנית הזאת היא תכנית דינאמית. מדוע? כטי אנחנו לא יודעים בתחילת השנה, במהלכה של השנה, כמה תלמידים יהיו. ולכן תמיד יהיה איזה שהוא מצב כזה של משא ומתן להוריד, להוסיף ועוד דברים מהסוג הזה.
ובכל זאת, בואו נהיה קצת קונקרטיים לגבי הבעיה שאיתה אנחנו מתמודדים היום. אחת העובדות הקשות, העובדות המרכזיות, היא שהתקציב עלה. אז משרד החינוך מעלה את התקציב. מצד שני אנחנו למדים את הדבר הבא, שישנה הפחתה של שעות – משש שעות בשבוע לילד בחינוך היסודי, הרי שהופחתו השעות לחמש. אנחנו צריכים לדעת מדוע.
דבר נוסף, אנחנו יודעים שגם השעות הופחתו בחינוך העל יסודי, משמונה שעות שבועיות לשבע שעות שבועיות. כשאשר אנחנו חושבים, מספר התלמידים שנהנים מהשירות הזה הוא כ-1,200. עכשיו אנחנו צריכים לשאול את השאלה הקונקרטית הבאה – מה קרה? האם יכולים לבוא קדימה מדע ולומר הפחתנו משום שאין הלימה בין התקציב לבין המספר הגדל של התלמידים? אנחנו לא יודעים. אנחנו מבקשים תשובות לגבי השאלות הללו. שאלות מאד מאד קונקרטיות. מדוע הופחתו?
האם כמו שמר צרפתי כאן אומר, אולי התקורות גדלו? אולי השכר גדל? לכן אנחנו לוקחים את הנתונים הללו, אדוני יושב הראש, ל-1,200 התלמידים שלכאורה קיימים בתוך התכנית הזו ואנחנו שואלים אולי זה גדל ל-1,400 ואז הם במצוקה ואז הכל - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
לא, תראה, אם המספר של התלמידים גדל והם נמצאים במצוקה, אז הטענה תבוא למול משרד החינוך, להגיד לו היי, אתה צריך להוסיף תקציב כי מספר התלמידים עלה. אם מספר התלמידים נשאר קבוע, חברי גילאון, אז אנחנו פה פונים אל קדימה מדע ואומרים להם היי, מה קרה פה? האם אתם - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אלה הן בעצם השאלות שאנחנו צריכים, שאלות קונקרטיות מה קרה. ברור כאשר שאלת המסגרת, ואני מצטרף לחברים שאמרו כאן, פשוט עוול שהוא בלתי נסבל להפריד את השירות הספציפי הזה, אדוני יושב הראש ואני קורא שוב למשרד החינוך ואני חושב שזה מקובל - ככה הבנתי, על פי הדיון שאנחנו מקיימים פה – האם השירות הזה צריך לחזור – מוטי – זה לא לשאול את השאלה. לכן אמרתי תשים בבקשה סימן קריאה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אז זהו, אני מציע לך להצטרף אלינו בסימן קריאה, גם אל שר החינוך, שאתה נמצא במפלגתו. לבוא ולומר לו אדוני השר, אנא, אנחנו תובעים את החזרתו של השירות הזה למשרד החינוך ואני אומר לך גם למה. יש כאן בעיה מבנית לא רק במשרדי הממשלה. מערכות הפיקוח והבקרה במדינת ישראל, לא שכפי שאמרת - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
לא, חברי מאיר כהן אמר את הדבר הבא שאין מספיק פיקוח. מאיר, לא אין מספיק, אין. כאשר עולות בעיות למול קדימה מדע, אתה יודע מה התשובה שקיבלנו? אנחנו מקבלים מהם את הנתונים ובודקים את הנתונים. זאת אומרת אין מערך שמפקח - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
שלכל הרוחות מוכיח ויש טענה טובה להפרטה של שירות מסוים. אז לפחות שיהיה מנגנון של בקרה וביקורת, שאנחנו נדע מה קורה. לכן אני אומר - - -
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אבל אתה מוצא במנגנונים ממשלתיים, כמו שהיו במשרד הרווחה בתקופתי ואני שמח שזה השתנה אצלי וביתר שאת אצל השר הנוכחי, אתה מוצא 100 מוסדות ושני מפקחים.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אני אומר לאור הבעיות החוזרות ונשנות עם ההפעלה של הפרויקט הזה במהלך השנים האחרונות, בין אם זה קדימה מדע ובין אם זה טללים, אני חושב שהמסקנה המתבקשת רבותי, בוא נאמר ההפרטה במקרה הספציפי הזה, כמו במקרים רבים אחרים, כשלה. אנא ישקול משרד החינוך בחיוב העברת השירות הזה למשרד החינוך.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
תודה רבה. אני רוצה להתחיל באיזה כוכבית. יושבת כאן רחלי אברמזון ואני רוצה להגיד שאני מאד אוהבת ומעריכה אותה - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
וחשוב לי להגיד את זה בראשית דברי, כי היא יודעת את זה ואנחנו מדברות בינינו וכשיש לי בעיה עם ע' וכשיש לי בעיה עם ת', אני - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, רגע. אני אומר את זה אם נידרש למחוק שמות של קטינים, אנחנו נעשה זאת לפי הסעיף שמקנה לנו ואני אומר את זה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
עכשיו אני רוצה להגיד משהו. יש פה איזה שהוא חטא קדמון שאנחנו לא מדברים עליו וצריך להגיד. חבר הכנסת יוגב, הדיון שאתה ציינת הוא לא היה הדיון האחרון בנושא הילדים החולים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
והוא בוודאי לא היה הראשון ואנחנו מתעסקים עם זה בשנתיים וחצי האחרונות באופן קונסיסטנטי. אני בדיון האחרון ביקשתי להקפיא את המכרז מול קדימה מדע. אני פניתי למשרד החינוך בסוף אוגוסט, כי ראיתי כבר את הבעיות וראיתי ששוב חוזר על עצמו הפזמון וביקשתי שוב, בואו נבחן את המכרז מחדש. יש פה חטא קדמון.
כשאנחנו מדברים על טללים, טללים הייתה עמותה שעסקה רק בהוראת ילדים חולים. רק הוראה. באו ואמרו לא, לא מספיק הוראה. בואו נשים גם את השירותים הפרא-רפואיים, בואו נוסיף אותם לתוך קדימה מדע. טללים אמרה עם כל הכבוד, זה בכלל לא המומחיות שלי, אני לא יודעת לעשות את זה, אני לא רוצה לעשות את זה. נרתעה בצדק מהמכרז ובאה קדימה מדע לעולם. צריך להבין משהו, זה חטא קדמון משוגע לחלוטין. כי באמת מה הקשר, עם כל הכבוד בין הוראת היסטוריה לבין קלינאות תקשורת. בין פיזיותרפיה ללימודי מתמטיקה. מה זה קשור בכלל?
אז עכשיו יש פה באמת איזה שהוא שעטנז ממש ממש הזוי, בטח מנקודת מבטם של הילדים וההורים, שבסך הכל תאמין לי, אני בטוחה שאף אחד מהם לא היה רוצה להגיע לכאן ולהתלונן על השירותים שקדימה מדע נותנת להם.
אנחנו צריכים להבין כמה זה חמור, בגלל שבסופו של דבר, עם כל הכבוד גם משרד החינוך לא יכול לתת מענה לעובדה שבאזור אשדוד לא תמיד יש קלינאית תקשורת שמוכנה לבוא ב-120 שקלים. שזה כמובן כפול או כמעט כפול ממה שמקבל מורה שבא ללמד. אבל מי אמר שיש שם פיזיותרפיסט? או שלא לדבר על מקומות כמו קריית שמונה, או במקומות שבאמת מאד מאד קשה להגיע אליהם - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
רגע. הלוואי, באמת, חבר הכנסת מרגי. קודם כל אני רוצה להעיר הערה ואתה הערת על זה לא בפעם הראשונה. שיהיה לך ברור שעל המכתב שלי, שאתה כותבת אליו בהעתק, אני לא קיבלתי תשובה עד היום. אנחנו מדברים, היום אנחנו ב-30 באוקטובר.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
בדיוק, אתה יודע, אני אמשיך לחכות. אני בכל זאת רוצה לסיים את דברי כן בנושא של המשכורות, שמאיר כהן הזכיר. אני רוצה להגיד לכם משהו, אני סוציאל דמוקרטית, אבל אני לא בדת ההפרטה ולא בדת האנטי הפרטה. אני אומרת שצריך לבדוק כל דבר לגופו של עניין.
עם כל הכבוד מאיר, חברי הטוב וחלק מהמכתב שלי מתייחס לזה, לא יכול להיות שהמשכורות עלו בין שנת 2013 לשנת 2015 לחמשת מקבלי השכר הגבוה. הצטרף אליהם גם ראש ישיבה בשם אביר יעקב, לשכר שלהם, דבר שאני לא מצליחה להבין. המשכורות שם גדלו. אני מדברת רק על חמשת מקבלי המשכורות הגבוהות. הלוואי שהמורים היו מקבלים את השכר הזה. חמשת מקבלי המשכורות הגבוהים - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
משפט סיכום. אני מסתכלת – וסליחה שקודם הזכרתי את השמות שלהם – אני באמת מרגישה קשורה לילדים האלה. אני יודעת שגם לרחלי מאד מאד איכפת, אבל חברים וחברות מה שקורה כאן הוא פשוט לא יכול להימשך, ולגבי קדימה מדע, עם כל הכבוד, צריך כרגע להקפיא את המכרז, נקודה.
מירב ישראלי
¶
טוב, אני מרגישה קצת כמו תקליט מקולקל, כי אני אומרת את זה כל פעם שוב ושוב ושוב ואני רוצה להזכיר את המסגרת המשפטית שאנחנו פועלים בה. אנחנו פועלים במסגרת המשפטית של חוק חינוך חובה, חוק חינוך מיוחד, שהם קודם כל נותנים את המסגרת שכל ילד בישראל צריך לקבל אותה; ובנוסף יש לנו את החוק הספציפי שכבר דובר על התיקון האחרון שלו, חוק חינוך חינם לילדים חולים.
אני רוצה להזכיר שלפי סעיף 2 לאותו חוק, השר בהתייעצות עם הוועדה – זה היה צריך להגיע לוועדה – יקבע תכנית למתן חינוך לילדים מאושפזים ולילדים חולים והתכנית הזאת – אני אומרת את זה שוב ושוב וזה כל פעם מזעזע מחדש – הייתה צריכה להגיע לראשונה עד 30 באפריל 2005. כמה שנים זה?
מירב ישראלי
¶
אז כל השאלות שעלו פה, לדעתי אם הייתה תכנית כמו שצריך והיא הייתה מובאת לוועדה להתייעצות כמו שצריך, הייתה צריכה להיות התמודדות משפטית עמוקה עם כל השאלות שהיו פה. למשל עם נושא ההפרטה. זה לא מובן מאליו שאפשר להפריט כל דבר. בית המשפט קבע גבולות בנושא של ההפטרה, וגם דברים שמפריטים אותם, הנושא של הפיקוח הוא נושא שבית המשפט גם נתן לו. ברגע שמפריטים שירות שהוא שירות של זכויות בסיסיות - מדובר פה על זכות לחינוך של ילדים - אז הפיקוח צריך להיות גם במה שמפריטים. הפיקו צריך להיות עמוק והדוק ודברים שנשמעו פה, כמו למשל שקדימה מדע עצמם הם קובעים את הזכאות והם מהיום למחר אומרים לילד אם הוא כן זכאי או לא זכאי, זה דבר לדעתי שלא יעלה על הדעת.
היו"ר יעקב מרגי
¶
סליחה, לכל הפאנל הזה תהיה הזדמנות לענות על כל השאלות. אנחנו גם לא נוותר לכם על כל שאלה.
מירב ישראלי
¶
זה דברים שנאמרו. אני מתייחסת למה שאני לא יודעת אם זה קרה בפועל ונשמח לקבל תשובות על זה. אז בעצם ברגע שתהיה תכנית כזאת, אז אפשר יהיה לראות גם את הגבולות שלה וגם את הפרטים, שכל ילד צריך לקבל זכויות בהתאם. החוק קובע באופן מפורש שתכנית החינוך תיקבע בהתחשב בצרכיהם של ילדים מאושפזים וילדים חולים, במגבלותיהם הרפואיות ובתכנית הלימודים שלהם בטרם מחלתם.
ולכן להוציא למשל הוראה גורפת וגם לזה אני לא יודעת, יגידו לנו אם זה קרה או לא – שמקצצים באופן רוחבי שעות כאלה ואחרות לכל הילדים - - -
מירב ישראלי
¶
שוב, לפי זה, זה לא יעלה על הדעת. לכן חשוב לי – למרות שאני שוב ושוב אומרת את זה ואני מרגישה כמו תקליט מקולקל – המסגרת המשפטית לדעתי לא מאפשרת את המצב שקורה. כמובן שזה נוח שאין הוראות ולכן אפשר להוריד הוראה מיידית בשטח. ברגע שתהיה תכנית והיא תהיה בהתייעצות ויהיה דיון ציבורי עליה, לא ניתן יהיה להתנהג בצורה כזאת.
היו"ר יעקב מרגי
¶
משרד החינוך, הדברים מדברים בעד עצמם. אני לא רוצה לומר לכם מה אני אומר בסיכום, אבל הדלת הזו לא תהיה פתוחה לכם לשום יוזמה של המשרד, כל עוד אין לי את זה כתוב. תכנית כתובה, תכנית בקרה כתובה, תכנית טיפול כתובה ודיברנו על זה כמעט בכל הדיונים.
צבי גולדפייז, עמותת גדולים מהחיים, בבקשה. משהו שלא נאמר.
צביקה גולדפייז
¶
אני רק רוצה להגיד שיש פה מכנה משותף אחד. אם כולם אומרים אותו דבר, אז כנראה שכולם צודקים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
מישהו אמר השבוע, חזר על זה, אמר אם זה מגעגע כמו ברווז והולך כמו ברווז וזה, אז כנראה הוא ברווז. טוב.
לנה דוידוב. את יודעת שהרגשתי כמו – אני צעיר ממך – היו שולחים אותי מוקדם בבוקר לקופת החולים עם הפנקס האדום, לשים את זה על הדלפק. הייתי מגיע לקופת החולים – זה היה רחוק, זה לא היה ליד הבית – הייתה רק עובדת הניקיון עם העגלה הזו. הייתי שם את זה ככה ואחר כך הוא היה בא, הופך את זה. אז זה ברישום של הדוברים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, הפתק שלך הגיע לפני שהגעת. אני לא מפספס כלום, אני חייב לומר. זה האופי שלי. אז בבקשה.
נלה דוידוב
¶
אז קודם כל תודה. אני גם רוצה להצטרף לדברים של איילת ולהתייחס לגברת רחל אברמזון, שבאמת היא מלווה אותנו, את כל ההורים - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
את יודעת מה? עכשיו זה שלי, אל תכעסי. את יודעת, כשמתחילים להחמיא לי אני נכנס לכוננות ספיגה. עזבו את רחלי אברמזון. יש משרד החינוך. יאללה.
נלה דוידוב
¶
לא, אבל דקה, זה בדיוק מה שאני רוצה להגיד. היא המקור היחידי שאפשר לפנות אליו ושכל הנטל נופל פשוט עליה. תסכים איתי שמישהי שמנהלת את כל אגף חינוך מיוחד לא יכולה לטפל בהכל. מישהי שאחראית לנושא ילדים חולים, לא יכולה להיות מנהלת מת"יא, ולהקצות לילדים חולים פעם בשבוע אם בכלל. ובכלל, מתוך נקודת עמדה שקודם כל לילד הזה לא מגיע.
עכשיו אני אתייחס לשני הילדים שלי, שרשומים בקדימה מדע.
נלה דוידוב
¶
לא, בלי שמות. אני רוצה להעלות נושא עיקרי שזה שעות סייעת שניתנות לילדים חולים, שעד היום זה היה כ-60 דקות. השנה החליטו לקצץ את זה ל-45 דקות. אני מדברת על קרוב ל-60 שעות סייעת בחודש, שלא ניתנות לילדים שלי. זה בנוסף לקיצוץ שנעשה. עכשיו אין עם מי לדבר. אנחנו מחכים לתשובה כבר במהלך השנה, מה קורה עם שעות סייעת במקום 60 דקות שירדו ל-45 דקות. הוראה מפורשת ממשרד החינוך. לא יודעים מה. בדיקה שאורכת שנה, ילד שלא מקבל קרוב ל-60-70 שעות בחודש, שעות שהוא צריך. אתה יודע, בפועל הם זקוקים לזה, זה ילדים בכל מיני מחלות. זה קצת איזו שהיא בעיה.
אני מרגישה חסרת אונים - - -
נלה דוידוב
¶
בנוסף, הבעיה העיקרית, לילדים בחינוך מיוחד מתחילות ועדות השמה כבר בפברואר, מרס, אפריל. בקדימה מדע במשרד החינוך ילדים חולים זה דבר אחרון. בספטמבר רק מתחילים להגיש את הבקשות למשרד החינוך.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, רגע, אני לא מדבר על ההווה. אחד הדברים זה שהייתה לי ישיבה בשבוע שעבר עם המנכ"ל. אמרתי לו שהמציאות הזו, שאנחנו בחינוך המיוחד בשלוף, בתיקון תקלות, לא במשהו אקטיבי, יזום, צופה פני עתיד, ואנחנו נעשה ישיבה, אם צריך שולחן עגול, להתחיל למסד את זה בתאריכים, בתחנות מעקב, בזמן לעררים, איך עושים ערר, איך מגיבים, עד מתי.
נלה דוידוב
¶
אז זה באמת כאילו עד שכל זה יקרה, במידה ואתה תגיד, אז יש לי ילד אחד אונקולוגי. אתה יודע, אני לא יודעת מה זמנו. בינתיים זו שנה שנייה.
נלה דוידוב
¶
אני מאד מאחלת. אני גם נאלצת לעמוד לא מספיק עם קדימה מדע, גם עם משרד החינוך, עם שאלות. עם תשובות ומענה שאתה חסר אונים.
נלה דוידוב
¶
ואחרי יום מתיש של בתי חולים ובדיקות, לחזור ושנה שנייה לשבת על הזכות הבסיסית לבוא ולתת את החינוך לילדים שלי – תשמע, אמנם אני אולי יכולה לבוא ולתת את זה מהכיס, אבל משפחות אחרות לא. הפערים שנוצרים הם פערים גדולים.
בנוסף, מה שקורה היום זה שיש לנו בעיה בעיקר בנגישות למידע לגבי מה מגיע לכל ילד. לא ממש יודעים.
עטרה שלומיבץ
¶
עטרה שלומביץ. בני עבר במערכת החינוך את סיוט חייו. מילד שמח ונותן אמון באנשים, הוא היום ילד מדוכא. הוא עבר ארבע מסגרות. המסגרות התעללו בו.
עטרה שלומיבץ
¶
בפתח תקווה, לשם האירוניה. פתח לייאוש, לא לתקווה. והיה מעורב בזה גם האגף לחינוך המיוחד. אתה מכיר קצת את הסיפור שלנו. אני ביקשתי בשנתיים האחרונות, המסגרת היחידה שנתנו לנו, מה לעשות, משרד החינוך לא פותח היום בתי ספר ללקויי למידה. יש רק אחד ברמת גן, שריד היסטורי מהזמן שהיה הבית של תום.
האגף לחינוך מיוחד בפתח תקווה מטרפד את זה שנתיים בצורה לא כשרה, נגיד את זה בצורה עדינה. מאד לא כשרה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
קיבלתם איזו התראה, הסדרנים? התראה מודיעינית? הכל בסדר. יש פה גיוס כוחות, אני נבהלתי. ברוכים הבאים, תשבו. אנחנו נהנים בכם, זה בהומור. יש פה נושאים טעונים, לפחות צריך לפעמים לשחרר איזה-. בבקשה גברתי, סליחה.
עטרה שלומיבץ
¶
שנה שעברה למרות בקשתי, למרות תחנוני, למרות הכל, ממנהל אגף חינוך מיוחד בפתח תקווה, לשבץ אותו בבית הספר הזה ברמת גן – טורפד. הוא הכניס אותו לכיתה קטנה בבית ספר רגיל. זה כבר שנים אני אומרת זה לא מתאים לו. גם המטפלים אומרים שלא מתאים לו, אבל משרד החינוך, באמצעות השלוחה בפתח תקווה, אונס אותנו להכניס אותו למסגרת שלא מתאימה. זה מה שהיה שנה שעברה. אחרי חודש הוא יצא במצב דיכאוני קשה.
הפסיכיאטרית מיד נתנה מכתב שהוא לא יכול לחזור למסגרת הזאת.
עטרה שלומיבץ
¶
בוודאי, בוודאי. שנה שלמה הוא ישב בבית, הוא התחיל להשתקם. הוא לא במסגרת, הוא לא עובר התעללות. קבוצות של ילדים לא רצות אחריו בהפסקה ומרביצות לו. סוטרים לו בפרצוף, המנהל של בית הספר אומר לו אתה ילד מעצבן, תפסיק לבכות. אני כבר לא רוצה להיכנס לשקרים וכל מיני דברים שיש הקלטות שסותרות את הדברים שהם אומרים. פשוט הם אומרים לך הוא זורק כיסאות בפרוזדור.
עטרה שלומיבץ
¶
כן. הוא בקדימה מדע כבר שנה. בסוף השנה אמרו לי להביא מכתב חדש. שיבא הוציא, אנחנו מטופלים בפסיכיאטרית בשיבא. מכתב ענק כדי להכניס אותו עוד פעם לבית הספר הזה, לנסות עוד פעם לבית אקשטיין ברמת גן. הפסיכיאטרית שהוא אצלה במעקב תרופתי, הוציא מכתב נוסף שעד שיכניסו אותו למסגרת שמתאימה לו על פי מוצא פיו, על פי מה שאני רוצה ועל פי ועדת דורנר ועל פי כל העולם – יש עוד גורם היום בתוך המערכת הזאת. אני לא רוצה להעלות כרגע את שמו. אני סיפרתי את זה לפנינה. וכשאותו גורם באמת ייכנס לתמונה, יהיה באמת לא יפה. לא יהיה יפה למדינת ישראל.
עטרה שלומיבץ
¶
הם ביטלו בצורה שרירותית, לפי הוראות של – אמרו לי חיה הראל, אורנה מידן – את השירות בסוף ספטמבר. תפסיקו להגיע.
עטרה שלומיבץ
¶
לא. - - - אותו עכשיו מ-26 באוקטובר, אחרי מלחמות ואחרי שיחה עם רחל אברמזון ואחרי טענות ומענות של אורנה מידן – הוא לא צריך להיות במסגרת. אבל מה לעשות, גברת אורנה מידן, פסיכיאטרית ולא פסיכיאטרית - - -
שרונה נמר
¶
אני שרונה נמר, אמא לילד חולה סרטן כבר 12 שנה ובין היתר גם אחת מהנציגות של נציגות הורים לילדים חולים. אנחנו מלווים הורים, מידעים מה השירות שמגיע לכל ילד ואם צריך אז כותבים מכתבים מלווים, מקשיבים. בעיקר מקשיבים. אם יש משהו שמאד מאד חסר פה, בתוך מערכת החינוך, מישהו שקודם כל יקשיב לך ויבין אותך.
אני מגיעה היום כדי להקריא מכתב קצר, שכתבה ילדה חולה בשם כל הילדים, וזאת בקשה לחברי הכנסת, למשרד החינוך. אני ממש מבקשת. גם רחלי, רחלי אני מבקשת שתקשיבו למה שהיא כתבה. היא כתבה משהו מאד - - -
שרונה נמר
¶
אני גם אפיץ אותו אחר כך.
אני כותבת בשם כל הילדים החולים, כיוון שאני ככולם סובלת מבעיה רפואית מסוימת. אנחנו מתמודדים בקושי רב אך בגבורה עם בעייתנו הרפואית, אך אין ביכולתנו הכוח להתמודד עם קשיים נוספים. כפי שידוע לי, במדינת ישראל קיים חוק חינוך חובה שחל על כל תלמידי ישראל. גם על תלמידים שאינם מעריכים את המשאבים הניתנים להם. אך מנגד כתלמידה חולה ברצוני לשתף אתכם בתחושותיהם הקשות של תלמידים חולים במדינת ישראל, החווים קשיים רבים בשל בעיותיהם הרפואיות השונות ומצביהם הרפואיים והמורכבים וכעת נאלצים גם להתמודד עם החלטת משרד החינוך להפחית את שעות הסיוע הניתנות לנו בביתנו. זאת על מנת להוזיל עלויות.
אני חשה שמשרד החינוך לא מבין את המשמעות של שעות חינוך הניתנות לתלמיד חולה בביתו. עבורי ועבור כלל התלמידים החולים, השעות והמפגשים עם המורים בבתינו מהווים לנו קשר בודד עם סביבה חיצונית. בבית ספר ניתנות כ-40 שעות שבועיות, בעוד שלתמיד חולה ניתנת כמות פחותה פי כמה. ובכל זאת טוענים בפנינו – התלמידים החולים – כי שעת לימוד אחת, אחד על אחד עם מורה, טובה פי כמה וכמה משעה בכיתת לימוד בבית הספר.
ברצוני להבהיר כי במקרה של תלמיד חולה הדבר הזה לא נכון. מניסיוני אני יכולה להעיד כי אני בעת שיעור סובלת מכאבים שמפרים את הריכוז, מאטים את הקצב ובכך פוגעים בטיב השיעור. ולכן להפחית שעות נוספות מסל שעות מצומצם גם ככה, הוא דבר בלתי מתקבל על הדעת. צריך להבין שתלמיד שמתמודד עם בעיה רפואית, לא מאבד את זכאותו לקבל השכלה ותכנית לימודים ולעשות בגרויות באופן ראוי, שיאפשרו לו להגיע להישגים ככלל התלמידים. להיפך – יש להעניק לנו יותר שעות, שישלימו את הפערים הלימודיים שנוצרים עם הקשיים הבריאותיים ומהאטת הקצב הלימודי. וכמו כן לפגישות מרובות לשם חוויה חברתית שהמורים שמגיעים אלינו מספקים.
אנו, התלמידים החולים, מעוניינים ללמוד למרות ובצל כל הקשיים, אך זאת לא סיבה להתייחס אלינו כאל אוכלוסייה חלשה מאד שאפשרי וקל לפגוע בה. אנא עשו משהו ואפילו מינורי בדרך לשינוי משמעותי שיעזור ויקדם אותנו, כיוון שאנחנו נותרים מאחור.
אריק בן חמו
¶
אני אריק בן חמו מאשדוד, פעם שלישית כבר בוועדה הזאת. אני לא מחפש להאשים לא את קדימה מדע, אני פונה אך ורק למשרד החינוך. לצערי הטיפולים של הילדים שלנו – אני אבא לילד עם שיתוק מוחין מאד קשה ונדיר, נדיר, אין הרבה מקרים כאלה בעולם.
כולכם מכירים אותי כאן, הטיפולים של הילדים שלנו הם מצילי חיים. כשאנחנו באים ומבקשים טיפולים פרא-רפואיים, זה מציל חיים. כשאני מתעקש על פיזיותרפיסט – התוצאה שאני לא מקבל זה שלפני חודשיים גילו לבן שלי ארבע חוליות שבורות בגב, בגלל שאין לו פיזיותרפיה. בגלל שכבר שלוש שנים אין לו קלינאית תקשורת. אין לו מרפאת בעיסוק שלוש שנים. ואת יודעת מזה רחלי ואבי יודע מזה וכולם יודעים מזה.
מביאים לי קלינאית תקשורת שעוד לא סיימה את הלימודים שלה, שתהיה שפן ניסיונות על הבן שלי. אל תפריע לי בבקשה.
אריק בן חמו
¶
שתהיה שפן ניסיונות על הבן שלי. אני לא מוכן לזה בכלל. בכלל, בכלל, בכלל. אני רק אתקן דבר אחד שאתה אמרת ואתה התעקשת עליו בוועדה האחרונה שאני הייתי בה. ששר החינוך יהיה פה וייתן תשובות. לצערי הרב, גם במיילים שאנחנו שולחים לו, אין תשובות. אין תשובות לכלום.
אריק בן חמו
¶
סליחה, לא, לא. אני אומר שאתה ציינת את זה ואתה התעקשת על זה שהוא יהיה נוכח, אבל הוא לא נוכח. הוא לא מגיע. הוא גם לא עונה.
זהבית אור יושיע
¶
אני זהבית, גם חלק מנציגות ההורים וגם לי יש ילד חולה. אני גם כבר כמעט שנתיים מחכה לטיפולים פרא-רפואיים לבן שלי ומה שכמה פעמים נאמר לי מאורנה מידן – פעם אחת נאמר שאני נהנית מזה שהבן שלי בבית, ודבר שני חדש ששמענו ממנה, זה שאנחנו אשמים בזה שיש קיצוצים כרגע לתלמידים, בגלל שאנחנו בתור נציגות ההורים, באנו ומנסים לעזור להורים להגיד להם מה הזכאויות שלהם.
אני גם מחכה לטיפולים - - -
זהבית אור יושיע
¶
אני גם מחכה. קדימה מדע מתקשרים אלי מספר פעמים לבקש ממני טופס חתום, שהגן מילא - - -. הגן אמור למלא תכנית, שלפי התכנית שהגן ממלא, ככה הילד אמור לקבל. ההורה צריך לחתום על זה. אני רוצה לשאול שאלה אחת פשוטה: אם אני חותמת ואני לא מקבלת את הטיפולים, אז למה אני צריכה לחתום? אני שואלת אותך שאלה אמיתית. למה אני צריכה לחתום על משהו שבעצם אני מחכה לפיזיותרפיה כבר כמעט שנה, שנתיים, זה כבר השנה השנייה. אני מחכה לקלינאית תקשורת גם שנה שנייה, שאישרו לי אותה ועוד לא קיבלתי מקדימה מדע.
היו"ר יעקב מרגי
¶
סליחה, אני אשאל שאלה. כהורים לילדים, מרגע שהוא במסגרת הזו הוא לא יכול לקבל את הטיפולים הפרא-רפואיים האלה במסגרת הקהילה?
זהבית אור יושיע
¶
אוקיי, אז הם לא נותנים את זה. הם לא מספקים. הם טוענים שאין להם אנשים, שאין להם כוח אדם.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, רגע. תאמרי לי עוד משהו, רק משפט, זה דו שיח בינינו. אין ספק שמלכתחילה משרד החינוך, הקטע של הטיפולים הפרא-רפואיים, להכניס את זה, קודם כל זה לא בתחום הסמכות המוגדרת של משרד החינוך.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני לא יודע. אני שואל. הכל באוויר. אני לא יודע אם זה היה נכון וחכם וצריך לעשות זאת.
זהבית אור יושיע
¶
אני חייבת להגיד משהו אחד. אני רוצה להבין למה הגן צריך לרשום, אם הם רוצים לדעת, אז הגן רושם, נגיד סתם דוגמא, שעתיים קלינאית תקשורת, שעה פיזיותרפיה התפתחותית, 6 שעות פיזיותרפיה נשימתית וקלינאית תקשורת וכל מה שצריך. אבל בעצם אתה לא מקבל שום דבר מזה.
זהבית אור יושיע
¶
אז אני רוצה לדעת למה אני צריכה לחתום על טופס כזה? לא בא לי לחתום על הטופס, כי אני לא מקבלת את השעות.
זהבית אור יושיע
¶
לא, זה אומר שכאילו אני יודעת שהילד שלי צריך. אני בהתחלה, לפני שהגעתי לטופס כזה, קדימה מדע פודה את הכסף שלו ממשרד החינוך.
זהבית אור יושיע
¶
אני חייבת לציין עוד משהו. לפני שהכרתי את שרונה נמר לא ידעתי למה אני זכאית. ואז, אחרי שדיברתי עם שרונה - - -
זהבית אור יושיע
¶
אחרי זה גיליתי שבעצם מגיע לי סייעת. אף אחד לא אמר לי שמגיע לי סייעת. מה שנתנו לי זה רק מורה ולא נתנו לי שום דבר מעבר לזה.
זהבית אור יושיע
¶
משפט אחד. אני רוצה להגיד לאורנה מידן שאני מזמינה אותה אלי הביתה, כי אם היא חושבת שאני נהנית מזה שיש לי ילד - - -
זהבית אור יושיע
¶
שאני נהנית מזה שאני נמצאת עם הבן שלי בבית. אז אני לא נהנית. אני לא עובדת. אני לא רואה אנשים.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
רק שנייה בבקשה. משרד החינוך הולך להשיב, רק להוסיף שאלה לשאלות. לגבי התקציב שגדל משנת 2015 מ-32 מיליון שקלים ל-45 מיליון שקלים, אני אשמח מאד אם אתם תאמרו למה שימש הגידול הזה. האם לגידול במספר התלמידים - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
טוב. משרד החינוך, תקשיבו, נאמרו פה דברים רבים. עכשיו אני פותר אתכם מלהגיד למה לא תבטלו את ההפרטה, אלא אם כן יש לכם תכנית ידועה שהולכים לבטל אותה, כי זה לא התפקיד שלכם וזה לא ההחלטה שלכם. אני רוצה לדעת קודם כל אם יש תכנית כתובה ואושרה, או שזה כרגע טיפול בשלוף – כל אחד מחליט איך. אם יש תכנית בקרה כתובה, מובנית.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני מבקש לקבל הסברים על הגידול בתקציב ובד בבד תקציב לתלמיד בשטח. הטיפולים הפרא-רפואיים ועוד כל השאלות שנשאלו בהמשך. בבקשה, מי הראשון?
רחלי אברמזון
¶
רחלי אברמזון, מנהלת האגף לחינוך מיוחד. להגיד באמת שאנחנו עוסקים בנושא מאד מורכב, מאד רגיש, כי אני מקשיבה קשב רב גם למצוקות שההורים מביעים ומביאים לכאן, ויחד עם זה אני רוצה לדבר על המסגרת הכללית של מה נמצא.
אז ראשית אני אבהיר שלא קוצץ דבר ואני רוצה להתייחס - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, את לא צריכה לדבר אליהם. אני לא אתן לאף אחד להפריע, גם אם היא תאמר דברי אפיקורסות, בסדר? קודם כל היא תאמר מה שיש לה לומר ואף אחד לא יתפרץ פה ואני לא אתן לאף אחד להפריע.
בבקשה רחל.
רחלי אברמזון
¶
אנחנו פרסמנו מכרז מאד ברור ומאד מדויק והמכרז הזה עבר גם את הוועדה לביקורת המדינה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, אני עוזר לך, תני לי. אני עוזר לך כי יש לנו 10 דקות. יש לך הרבה מה לומר, אני רוצה להתמקד. אמרת לא היה קיצוץ, נכון? אז אל תדלגי.
רחלי אברמזון
¶
אז אני מסבירה. במכרז מפורסמות שעות הוראה לתלמידים. יחד עם זה אנחנו דנים במכרז בהיקפים משתנים, שבו גם המשרד לקח על עצמו לומר – לא ניתן רק 4 שעות לילד בגן, אלא ניתן טווח לילדי גן ובית ספר יסודי בין 4 שעות ל-6. ניתן לילדי העל יסודי לא רק להגיד 8 כל אחד, אלא בין ה-6 ל-8, ניתן את המנעד ואת בניית התכנית האישית. לתלמידים הבוגרים מ-י' ל-י"ב, אנחנו החלטנו על מתן זכאות ל-12 שעות. אף אחד סביב השולחן הזה - - -
רחלי אברמזון
¶
סליחה, אני מדברת על זה שיחד עם זה גם במכרז מפורסם שצריך באותה תכנית להתקדם. בשבוע הראשון הוא יקבל רק 4 ובשבוע השני, אם זה בסדר, ניתן 5. ואנחנו מלכתחילה אמרנו שאנחנו ניתן את זה בהתאמה אישית לכל ילד. אני מדברת עכשיו על הילדים החולים בביתם, כי תיכף ניגע באוכלוסיית התלמידים בחינוך המיוחד.
ועל זה אנחנו מדברים, שבעצם אנחנו התכנסנו ואמרנו בואו נבחן וכל שנה אנחנו בוחנים יחד עם קדימה מדע. יושבות כאן שתי הרפרנטיות מטעם האגף, שמלוות באופן צמוד ואם שאלתם על בקרה, אז חיה הראל, שממונה על חוק ילדים חולים באגף - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, רגע, את רוצה להשלים את הדיון בחוץ? אל תפריעי לי. את יודעת הכל הרי, אני לא יודע, אני לומד. לא באתם אלי לעשות פה איזה הפנינג.
תקשיבי, מצד אחד התקציב המספרי גדל, נכון?
היו"ר יעקב מרגי
¶
שרונה, את לא מפריעה לי. אתם יודעים, אני אשלח אתכם לוועדות אחרות לקיים את הדיונים האלה.
רחלי אברמזון
¶
אז אני עכשיו אסביר אותו, בסדר? אני רוצה רגע לומר, בתחילת המכרז יצאנו עם 31 מיליון שקלים בשנת 2015. התקדמנו ל-45 מיליון שקלים, כי הוספנו וראינו שהיקף הטיפולים הפרא-רפואיים לא - - -
רחלי אברמזון
¶
רגע, רגע. אז אני רוצה להסביר את מספר השעות לתלמיד. היום אנחנו יושבים על היקף של 49 מיליון שקלים ואנחנו נדרשים להתכנס למסגרת תקציבית, מפני שאנחנו מזהים שבתוך המנעד הזה שאנחנו מדברים עליו, ישנם ילדים שמקבלים הרבה מעבר למה שאמור להיות במכרז. ולכן אמרנו - - -
רחלי אברמזון
¶
רק שנייה. ולכן אמרנו אם ישנם תלמידים שבתכנית האישית שלהם יכולים להתכנס בין 6 ל-8 ל-7 שעות, אנחנו ניתן 7 שעות. ואם ישנם תלמידים שבין 4 ל-6 יכולים להתכנס ל-5 שעות, יכנסו ל-5 שעות. אין כאן עניין.
דבר שני, ההנחיה יצאה. כל התלמידים שקיבלו את השירות בשנה שעברה, אנחנו נותנים להם את המשך השירות ואף מעבר. אז כל הילדים שממשיכים משנה שעברה לשנה מקבלים את אותו הדבר ועוד הוספנו.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
האם קרה מצב – ואני חושב ששורש הרע הוא בדבר הזה – שהודיעו למשפחה שהילד אמור לקבל 8 שעות ואז משרד החינוך בא ואמר הוא צריך להתכנס ל-7 שעות.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
המסגרת מאד נכונה. אני חושב שהמשרד צריך לעבוד ולעמוד על התקציב. אם באמת המסגרת הייתה 45 מיליון שקלים וחרגתם ב-9 מיליון שקלים, זכותם לבקש. אבל איפה שורש הבעיה? שכשבאים ומודיעים לילד ולהוריו – מגיעים לך 8 שעות וחודש אחרי זה מחליט התקציבן שהוא נסוג מזה, ההורים - לא משנה מה יהיה - הם לא תופסים את הרציונאל שאני תופס. הם מבחינתם קיבלו אישור ל-8 שעות, קיצצו להם ב-7. יש קיצוץ. אתם צריכים להימנע מהדברים האלה. אתם צריכים להימנע בגלל הרגישות.
רחלי אברמזון
¶
אז אני רוצה רגע להסביר עוד פעם את העניין של הקיצוץ. הילדים שקיבלו כבר את השירות, לאף אחד לא נאמר שקיצצו להם. יחד עם זה אני אגיד לכם איפה אנחנו מזהים את הקושי ואת הבעיה.
שעות סיוע למשל לא הוגדרו במכרז. בעצם יכולתי לבוא ולומר – שעות הסיוע אני מגדירה אותם 20 שעות. נקודה. מי מתווכח על זה? אין כאן הגדרה של שעות הסיוע. הן לא זהות בכלל, אבל מגיעים הורים ומבקשים אחד לאחד את מה שהילד מקבל בתוך מסגרת חינוכית. כשילד נמצא בתוך כיתה - - -
רחלי אברמזון
¶
כשילד נמצא בתוך כיתה, בתוך מסגרת חינוכית, יש מורה ויש סייעת לכיתה. לפעמים יש שתי סייעות בכיתה, אבל כשיש לנו 340 תלמידים אם אוטיזם, שמגיעים עכשיו עם בקשה לשבת בבית בגלל חרדות, בגלל קשיים כאלה ואחרים, כל ילד זכאי מתוכם, חלקם באמת ילדים שאנחנו מזהים את המורכבות ולכן התכנית נבנית לכל ילד. כך שזה לא גורף שילד מקבל 5 שעות - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
רחלי, רגע. אני לא רוצה לומר מיציתי את סוגית הקיצוץ, כי לא מיציתי אותה, את יודעת למה? מרגע שאין לי תכנית שמחייבת אותך כמשרד - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
ואם יבוא גורם מקצועי ממשרד החינוך שיבוא ויחליט שצריך לשנות את התכנית, עומדת לו הזכות כי הוא הגורם - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני לא רוצה לומר מיציתי את הנושא של הקיצוץ. אני מבקש לדעת – אמרת שיש בקרה. אמרת שיש שתי נשים נפלאות שיושבות, שותפות לדיונים, אין לי בעיה. את יכולה לומר לי מה גודל הבקרה לתקציב של 49 מיליון שקלים? כמה אנשים זה כולל מעבר לחיה?
רחלי אברמזון
¶
לא סיימתי עדיין. אבל בכל מתי"א, בכל מרכז תמיכה יישובי אזורי, יש לנו כאלה 68 מרכזים ברחבי הארץ, יש מומחית תחום לעניין ילדים חולים, שזה התפקיד שלה, ללוות את הילדים החולים בביתם וזה התפקיד שלה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
ואני לא אשמח שתפריעי לי יותר, שמעת? אל תנצלו את זה. אתן לא הוגנות. באים לעזור לכם. אתם רוצים לקשקש, תקשקשו. לא יהיה סיכום. אל תפריעו. מה, אתם לא רואים שזה דיון רציני? יושבים חברי הכנסת מוטי יוגב, מאיר כהן, יוסי יונה, אנוכי, יושבים מתחילת הדיון כדי לתת לכם – עאידה הגיעה, ברוכה הבאה, יושבת ראש ועדה עסוקה.
לא, אני לא יכול להירגע, כי אני משקיף משאב ציבורי. אני רוצה להגיע כבר סוף סוף לתכלית ראויה בקדימה מדע עם ילדים חולים. אני לא מצליח להגיע לתכלית ראויה. אל תפריעו.
יבוא גורם מקצועי, אין לי בעיה. שיבוא. יהיה דיון, אמרנו בסוגיה הזו. תכנית הבקרה – יש תכנית כתובה, כמה פעמים - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
יש תכנית יזומה לבקרה? שוב, החטא הקדמון זה שלא הבאתם את זה לכאן, לא דנו בה ולא נגענו בה. אני מבקש להגיש לי את שתי התכניות האלה.
רחלי אברמזון
¶
אני אגיד כך, קודם כל הטיפולים הפרא-רפואיים זה אחת הסוגיות שבגינה אנחנו כל הזמן מרחיבים את ההיקף התקציבי של המכרז, אז כך שאם זאת הסיבה, אז כמובן שהטיפולים האלה ניתנים. יחד עם זה, זה נכון שאנחנו - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
רחל, יש פער בין מה שההורים טוענים לבין מה שהמשרד מציג. את אומרת מצד אחד הוספנו תקציב ייעודי לסיפור הזה.
רחלי אברמזון
¶
לא, יש לי דיווח על שעות, אחד לאחד ביצוע בפועל, כולל שמות המטפלים, איפה הם היו, באיזו שעה הם היו וכמה הם נתנו.
רחלי אברמזון
¶
אני אגיד איפה הפערים, כי אני גם קשובה ואני מכירה גם את הסוגיות והמקרים. ישנם באמת מוקדים מסוימים, שאם גם היינו כאן בדיונים הקודמים על כל הנושא של הטיפול הפרא-רפואי יחד עם משרד הבריאות ויחד איתנו לגבי מתן השירות הזה, אנחנו לפעמים מזהים חסר באנשי מקצוע. חסר באנשי מקצוע שמוכנים גם להגיע הביתה, בגלל הרגישות ובגלל המורכבות של השירות הזה, ומצד שני גם חסר במקומות בפריפריה. כשאנחנו מדברים על נסיעה רחוקה, לא תמיד אנחנו יכולים להסדיר באזור קריית גת או באזור אשדוד או באזור הערבה או קריית שמונה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
שנייה, לא, אני בכוונה שם אותו בסוף. את יודעת מה, גם לא בא לי בכלל שהוא יענה. את הריבון, את הרגולטור, את המשלמת. הכי קל להגיד הנה הוא פה, שיענה. אני שואל אותך שאלה – הזכיין זכה במכרז, יש לו מפרט. את משלמת. את אומרת שיש תכנית בקרה. היה צריך לצוף לך שבאזור גליל, נגב לצורך העניין, שאנחנו יודעים שיש מצוקה, יש מחסור במקצועות הפרא-רפואיים, וחבל ששר הבריאות לא יושב פה, בדיונים האלה, לשמוע את המצוקה הזו, בשביל להתחיל לשחרר התמחות או תקני התמחות, כי זה כבר זועק לשמיים.
אולי פעם בחוסר המודעות, לפני 40-50 שנה חשבו שהמקצועות האלה זה משהו שהוא זניח ולא הכרחי. זה מוכח. זה הכרחי. זה עושה רגרסיה לילדים שלא מקבלים את הטיפול הזה. אומר לך האבא אל פריצות דיסק לילד שלא מקבל את הטיפול.
יו"ר יעקב מרגי
¶
סליחה, עוד יותר חמור. אני בא ואומר לך, יש פער? מה עשיתם בשלוש השנים האחרונות? אם המכרז של קדימה מדע, הזכיין יגיד לו תשמע, לא מעניין אותי, לך תביא עובדים זרים, לך תעשה, לך תעמוד בתנאי המכרז.
רחלי אברמזון
¶
לא, אני אתן לך דוגמא. קדימה מדע הביאו קלינאית תקשורת מירושלים, לאזור שהוא לא שייך בדיוק לאזור ירושלים. אז זה כן נעשה. זה נעשה - - -
רחלי אברמזון
¶
רק שנייה, אני באמת לא רוצה להיכנס למקרים פרטניים על שלוש שנים וכו', כי צובעים כאן את כל הצבע הזה ב - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, לא, רגע, רחלי, סליחה. זה שאת מכירה את המקרים זה טוב, זה שההורים האלה הם גם מייצגים את כלל ההורים וגם יש להם בעיות אישיות, פרטניות עם הילדים שלהם, זה לא המפלט שלנו כמשרד, זה לא המפלט שלי כחבר כנסת ולא המפלט של קדימה מדע. הבעיה הידועה היא על השולחן: יש מחסור במקצועות הפרא-רפואיים בפריפריה. שלוש שנים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לכו תתכנסו, תתקנו, תגידו לקדימה מדע תקשיב, מבחינתי או שהשירות הזה בתמורה עולה X, או שאת נותנת לו תוספת תקציבית. אם עולה לו להביא 500 שקלים לא מירושלים, מצדי גם מהונגריה, שיביא, שייתן אותם, אבל המדינה צריכה לשלם, המדינה צריכה להוביל מהלך כזה. אם לא נעשה מהלך כזה בשלוש השנים האחרונות, זאת אומרת יש בעיה, תסלחו לי כולם על הביטוי – הכלבים נובחים, השיירה עוברת ואני לא רוצה להגיד לך עוד משהו.
רחלי אברמזון
¶
לא, אני רוצה להגיד, מפני שבסוף אנחנו מתכנסים לשלושה, לחמישה מקרים, אבל רוב הילדים מקבלים את המענה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתה לא צועק. סליחה. רחלי, אם זו התמונה כמו שאת מציקה, אז את עושה חטא לעצמך. היית צריכה לפתוח את הדברים בשאלה – כשעברנו לשאלה של הטיפולים הפרא-רפואיים – לבוא ולהגיד סליחה, עם כל הכבוד אין פער. יש חמישה-שישה מקרים שאנחנו מתמודדים איתם, אבל זו לא תמונת המצב. את בעצמך, את יכולה לומר לי שזאת תמונה המצב? שיש חמישה-שישה מקרים?
רחלי אברמזון
¶
אני רוצה להגיד שאם יש פער בנושא הפרא-רפואי, הוא לא רק צובע את קדימה מדע. ויחד עם זה לגבי ה - - -
רחלי אברמזון
¶
אבל עוד הפעם אני רוצה להגיד לגבי הנושא הזה של מקצועות הבריאות, אנחנו מטפלים ברמה מערכתית, בלי שום קשר לקדימה מדע. יחד עם זה, אם אני מתכנסת והדיון עכשיו נוגע בקדימה מדע, אני רוצה להגיד שזה מקרים בודדים שנמצאים על שולחננו, נקודה.
עכשיו, רגע, אם יש מאות ילדים, סליחה, אני חייבת להגיד את זה - - -
רחלי אברמזון
¶
אם ישנם מאות ילדים בקדימה מדע, שלא מקבלים טיפולים פרא-רפואיים, אני רוצה לראות את זה כתוב על שולחני, נקודה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, לא, אני לא אכניס אתכם, עם כל הכבוד. אלימות לא כאן, תעשו בכבישים. עם כל הכבוד, פה אתה לא תעשה שוק. אל תעשו שוק.
היו"ר יעקב מרגי
¶
דיברתי איתו, לא עניתי לך. אל תפריעו לי. הדיון נגמר. אין לכם רשות דיבור, אל תפריעו לי.
כרגע אני בא ואומר רחלי, את אומרת בצורה החלטית, חד משמעית - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
סליחה, אני מדבר עכשיו ואתם לא עונים לי, אתם מקשיבים. אני עוזר לך, גברת דוידוב, אל תפריעי לי. אני בא ואומר – יש פה אמירה חד משמעית, החלטית. אם יש לכם תמונת מצב אחרת, אני מבקש את הסעד הזה. אני מבקש מכם את הסעד הזה, תביאו לי, תציגו לי אותו.
רחלי אברמזון
¶
אני רוצה להגיד עוד דבר אחד. אם במסגרת המכרז תלמיד זכאי, כי אנחנו באמת מנסים לתת את המענים גם בהתאם למסגרות, אבל אם ילד במסגרת המכרז זכאי לארבע שעות, במכרז כתוב 3 אבל אנחנו מאפשרים גם 4 שעות. והילד זקוק למשל - - -
רחלי אברמזון
¶
יש מסמכים תומכים ו - - - לכן אנחנו באמת מבקשים, כי לגבי ילדים חולים בדרך כלל אנחנו זקוקים למעקב הרפואי. לפעמים מחמיר מצבו של ילד, לפעמים משתפר מצבו.
רחלי אברמזון
¶
רק שנייה. אני רוצה רגע להסביר על הטיפול. לפעמים המענה, בדרך כלל המענה מתכנס לארבע שעות ממקצועות הבריאות הפרא-רפואיים, אבל למשל ילד זקוק לפיזיותרפיה נשימתית, אז הוא מקבל 6 שעות פיזיותרפיה נשימתית. אז מתוקף המכרז בעצם כל השעות נמצאות בטיפול של הפיזיותרפיה הנשימתית, אבל אנחנו עדיין אומרים רגע, אז אנחנו נאפשר אולי לחפש את קלינאית התקשורת בתוספת, למרות שעל פי המכרז הוא אינו זכאי, אבל אנחנו מדברים - - -
רחלי אברמזון
¶
לא. משרד החינוך מכתיב, רגע, אני אתן את הדוגמא. לכן משרד החינוך - - - חד משמעית לתת גם את זה וגם טיפול נוסף, אם צריך קלינאי תקשורת, אם צריך מרפאת בעיסוק, להוסיף על מה שהוא מקבל בצורך הבסיסי שלו.
ולכן מה שאני רוצה לומר, באמת הבחינה היא בחינה אישית על כל - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
תגידי, אני שואל אותך שאלה מתבקשת. מרגע שמשרד החינוך לקח על עצמו את הטיפול הפרא-רפואיים, הילד הזה תלוי אך ורק במשרד החינוך בטיפולים הפרא-רפואיים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, אז אל תגידו לי למה. רגע. אני שואל אותך שאלה, אתם מגובים באיזה צוות רפואי שיודע לומר מה ילד מונשם צריך?
קריאה
¶
אבל יש מכתב מרופא, יש דברים ברורים שהרופאים שלי רשמו לילד שלי. היא דיברה ספציפית על הבן שלי.
רחלי אברמזון
¶
אני לא מדברת. אני רוצה רגע לומר, אם הרופא – וזאת הנקודה שבה הרופאים מלינים, על זה שכל פעם הם נדרשים להעביר את המסמך. המסמך חייב להיות מוצג בפנינו, כי על סמך הבדיקה או האמירה של הרופא, אנחנו מבצעים את הטיפול ואנחנו בונים את התכנית הפרא-רפואית.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
¶
אני אדבר במשפטים מאד קצרים. ראשית לתחושתי ואני יודע שיש פה ותיקים ממני בדיון, הדיון לא תם והוא חייב להימשך. אחד.
שניים, אני גם משבח את רחלי, כי בזמן האחרון בפניות שלי אליה, לכל פנייה קיבלתי מענה. יחד עם זאת אני מרגיש שיש פה משהו לא הגיוני
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
¶
אם צריך יותר טיפולים, זה לא משרד החינוך. היה צריך להפקיע את זה ממשרד החינוך, להשיב את זה למשרד הבריאות ולשאול את השאלות האלה, כי ילד חייב את מלוא הטיפול שלו, בכל הדברים ולא רק את שש השעות שלפעמים מוקצות לו בקדימה מדע. זה פשוט לא הגיוני. לכן צריך את זה בהמשך.
אנחנו גם במשרד העבודה והרווחה והוא היה צריך לעשות את זה במשותף, נדבר על כך. אנחנו באים לזה והפערים הם גדולים. רחלי, אני נפגשתי עם משפחות בנגב, חברי - - - בנגב לילדים אוטיסטיים עם פערים מאד גדולים ופניתי אלייך עם פרטני אחד, אבל נפגשנו עם חמש משפחות. הפערים הם גדולים, לפחות בתחושות שלהם בגזרת באר שבע, עומר. יש מחסור חמור הן בהכשרה באוניברסיטת הנגב וצריך להביא את המל"ג לעניין; הן בהתמחות בסורוקה וצריך להביא את משרד הבריאות לעניין.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
¶
בסדר, אז צריך. בשורה תחתונה אני אומר המצוקות קשות, הדיון חייב להימשך בפרקי זמן קצרים ולצרף לתוכו גם את - - - וגם את העבודה והרווחה ואת הבריאות, - - - את החינוך.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
¶
כאשר מדברים על זכויות גם רפואיות, טיפוליות וגם חינוכיות, זה שתי זכויות נפרדות. אי אפשר שאחת תבוא על חשבון השנייה. אי אפשר אם מוקדש במכרז – ואת המכרז אתם כתבתם אותו, אתם שמתם את הנהלים בתוך המכרז. אם הקדשתם 6 שעות, כי זה מה שהתקציב מאפשר, זה לא יכול להיות שהרפואי בא על חשבון החינוכי, כי בסופו של דבר המטרה העיקרית, כי יש ילדים שהם רב טיפוליים. הם צריכים טיפולים בכמה אסכולות, אז אי אפשר לבוא ולהגיד שש שעות ונתחלק ונראה מה שאפשר. אני חושבת שה הדבר הראשון שרציך לטפל בו.
הדבר השני הוא המצב באוכלוסייה הערבית ואצל ילדים חולים ערבים. עצם העובדה שבאתר שאמור להנגיש את הזכויות אין את השפה הערבית, זה דבר שאי אפשר לעבור עליו בשקט.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
¶
דבר שני הוא מנגנון הבקרה. הרבה מהיועצות בבתי הספר והרבה מההורים מדברים על מצב שבו הם מגישים את הבקשות, מחכים, מחכים, לא חוזרים אליהם עם תשובה. אם חוזרים, אז הם מתקשרים ואומרים להם הפקס הלך לאיבוד ולפעמים הילדים חוזרים לבית הספר לפני שקיבלו את מה שמגיע להם כאשר שהו בבית.
מה הוא מנגנון הבקרה? האם זה בנוסף להיות האוכלוסייה לרוב חיה בפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל והיא תהיה גם כן בפריפריה השירותית מבחינת השירותים? אני יודעת שיש בעיה בדרום, אבל יש גם בעיה בצפון מאד מאד ברורה.
מה אתם בדיוק עושים כדי לשנות את המצב הזה?
היו"ר יעקב מרגי
¶
אוקיי, תודה. רבותי, תקשיבו. אני לא נועל היום את הדיון. לא מסכם אותו. אני אתן לכם מטלות במשרד החינוך מה אתם צריכים להגיש לי ויהיה דיון המשך בנושא הזה, תוך זמן קצר מאד.
רק אבי, אני בעיקרון, בגדול, אם לא הייתה השאלה לגבי השפה הערבית, לא הייתי נותן לך לדבר היום. כי באמת אני עוד לא התחלתי לגעת בך. קודם כל אל מול הריבון. אחר כך צריך לבדוק. ברגע שנקבל תכנית טיפולית מוכתבת על ידי גורמים מקצועיים ואני מקווה שהיא מתייחסת לכלל הטיפולים בסוגיה הזו שמתנייד מטיפול רפואי לשעות חינוך לטיפול פרא-רפואי – זו סוגיה שצריך לטפל בה, כי אף אחד לא עושה תשובה למישהו. אם יש החלטה שצריך לקבל X שעות חינוכיות ו-X שעות רפואיות לפי מסמך רפואי, זה צריך היות סטטי, קבוע. לא תלוי במשהו אחר. זה דבר אחד.
היו"ר יעקב מרגי
¶
סליחה, סליחה, זה השתמע מהדברים, אבל סליחה, תני לי חיה. אני לא נועל את הדיון היום. סליחה. תני לי.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
שנייה אדוני יושב הראש, אני מבקש. מה שהשתמע והוא לא פחות חמור, שהמשרד אומר יש 4 שעות לטיפולים פרא-רפואיים. אם הילד צריך טיפול נשימתי, אם הוא צריך 4 שעות אז הוא לא מקבל קלינאית תקשורת.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אבנר תודה, שמעתי. אני אומר לך, רק על השפה הערבית. בדיון הבא לגבי קדימה ניתן לך את כל הזמן.
אבי זיו
¶
טוב. הנושא של שפה הוא קיים, יש בערך 40% מהמטופלים שהם מהמגזר הערבי. אני לא יודע על איזה נתונים מדברים פה. זה מה שאני יכול להגיד.
חשוב לי לומר, כבוד יושב הראש, שאני לא נוגע בנושא ההפרטה – כן או לא – אבל אני יכול להגיד ברשותך - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא. אבי, זה לא חכם, לא צודק ולא הוגן, כי הדיון לא הסתיים. לא נגענו בכלל בקדימה מדע, אנחנו עדיין מתמקדים במשרד החינוך. עוד לא ירדנו לראות אם אתה עומד בתנאי המכרז או נותן את הטיפול. אנחנו לא שם, לכן זה לא הוגן. תעזוב את זה. שמעת דברים, אני חושב שבסך הכל בינתיים הקושיות הופנו למשרד החינוך, לכן אל תרגיש מקופח.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, אל תתנצלי. אל תפריעי. למה שתתנצלי, אל תפריעי.
משרד החינוך – הדיון לא הסתיים. אני מבקש לדיון הבא, מאחר שהן קיימות, אמרתם שהתכניות קיימות וכתובות, אז לשבוע הבא. אני מבקש את תכנית העבודה לשבוע הבא. אני מבקש את תכנית הטיפול, תכנית כתובה, טיפולית, שזה כולל שעות מוקצבות, פרטניות. טיפולים רפואיים על סמך מה ואיך. תחשבי כאילו כתבנו תקנות לחוק ומה יהיה צריך להופיע בתקנות מ-א' עד תו, אני רוצה את זה כתוב.
היו"ר יעקב מרגי
¶
מאחר שאין, אני אומר כאילו תקנות. תכנית בקרה. אני מרגיש שהייתי שם. אני מבקש תכנית בקרה מפורטת, איך זה אמור להיות צעד אחר צעד אחר צעד אחר צעד. אני לא רוצה שזה יהיה תלוי בך או תלוי בזמן הפנוי שלך או בתשומת הלב שלך או בתשומת הלב של מאן דהוא במשרד.
אני רוצה שתהיה תכנית כתובה. אני אדע לתחם את ההורים. עם כל הכבוד, גם לבקשות ההורים יש מגבלה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני יודע לומר את זה, כן. אני מאלה שלא הולך לאזורי הנוחות. אני לא יכול להשתיק אותם ולומר להם כשאין תכנית כתובה. את יכולה לומר X, הם יכולים לומר Y והם צודקים, כי הבעיה אצלם כרגע.
אני צריך תכנית כתובה, מפורטת. זה יהיה לשבוע הבא ואנחנו נקבע מועד - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, אין סיכוי. כל הטוב לב שלי נגמר כבר. נתתי 20 דקות.
תודה רבה. הישיבה נעולה. תם ולא נשלם. בדיון הבא נמשיך.
הישיבה ננעלה בשעה 11:20.