פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-06OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 618

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"א בחשון התשע"ח (31 באוקטובר 2017), שעה 11:00

במסגרת ציון יום הנגב בכנסת: מצב שירותי הרווחה בנגב ובכפרים הבלתי מוכרים

חברי הוועדה: טלי פלוסקוב – מ"מ היו"ר

אלי אלאלוף

טלב אבו ערר

ג'מעה אזברגה

מסעוד גנאים

דב חנין

אחמד טיבי

יוסף עטאונה

ישראל בודיק - מנהל מחוז דרום, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

אנה גוברמן - ע. מרכזת בכירה, תקצוב רשויות מקומיות, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

קרן כץ - מרכזת בכירה תקצוב רשויות מקומיות במחוז דרום, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

שירלי אבינרי - אגף שירות לקוחות, המוסד לביטוח לאומי

עטיה אל עאסם - ראש מועצת הישובים הלא מוכרים

מיכל פנט פלג - צוות שת"פ, עמותת "נשים עושות שלום"

פנינה צח - פורום בריאות דרום, לקידום שוויון הנגב

מיכל גרמי - פורום בריאות דרום, לקידום שוויון הנגב

לאנה פלדמן - פורום בריאות דרום, לקידום שוויון הנגב

חגית כהן - פורום בריאות דרום, לקידום שוויון הנגב

נור אלעוקבי - יו"ר האגודה לסיוע והגנה על זכויות הבדואים

חסן אבו עליאן - עמותת בני השכונה, חינוך בלתי פורמאלי

עטא אבו מדיעם - חבר הנהלת העיר רהט

חסין אלעוברה - חבר ועדת היגוי, ערביי הנגב

טלאל אבואלגיעאן - חבר עמותה

ענת כהן שמואל

ר.ל., חבר המתרגמים

מצב שירותי הרווחה בנגב ובכפרים הבלתי מוכרים

שלום לכולם. היום יום שלישי, 31 באוקטובר 2017, י"א בחשוון התשע"ח. השעה 11:09. אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות והישיבה הזאת מתקיימת לכבוד יום הנגב שיזם חבר הכנסת טלב אבו עראר. אני מאמינה שהוא יגיע לכאן. בדרך כלל הדיונים, כשזה יום שהוא כולו לנושא אחד, הדיונים מתקיימים בכל הוועדות וחברי הכנסת היוזמים מתרוצצים בין ועדה לוועדה ואני מאמינה שזו הסיבה שאנחנו עדיין לא רואים את חבר הכנסת טלב אבו עראר, אבל כפי שהבנתי עוד מעט הוא יגיע. נמצא איתנו יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אלי אלאלוף, תושב הנגב, אני תושבת הנגב וברור לכולם שהנגב בלב שלנו ואנחנו מנסים כאן, בבית המחוקקים גם להעלות סוגיות על סדר היום.

והנה, חבר הכנסת טלב אבו עראר הגיע, יופי. בוודאי ובוודאי שאנחנו מנסים פה, בבית המחוקקים, לדבר על סוגיות שונות הקשורות לנגב, גם אם זה באמצעות חקיקה, גם אם זה באמצעות הצעות לסדר, גם אם זה באמצעות שאילתות לשרים ולפעמים אנחנו שואלים שאלות קשות, בלי שום קשר באיזה צד פוליטי אנחנו נמצאים.

אני מאוד שמחה לארח פה, אני רואה פה הרבה תושבי הנגב שנמצאים היום איתנו, אני מאוד שמחה לראות כאן גם את מנהל המחוז של משרד הרווחה, של מחוז הדרום אני מבינה, נכון?

כן.

מר ישראל בודיק. אנחנו כמובן נשמח לשמוע אותך, אבל ראשון הדוברי, כיוזם הדיון, הוא חבר הכנסת טלב אבו עראר, בבקשה, אדוני .

תודה, גבירתי היושבת ראש. אני מברך את כל אלה שהגיעו, אורחינו מהנגב, גם את יושב ראש הוועדה, אלי אלאלוף, על היענותו לבקשתנו ביום הנגב הזה, להעלות את הנושא שהוא כל כך חשוב והוא ענין הנגשת השירותים החברתיים ליישובים ובעיקר ליישובים הבלתי מוכרים.

כל אזרח במדינת ישראל זכאי לשירותים, שירותי חינוך, רווחה, לחבר אותו לחשמל, מים, כל אזרח באשר הוא ואיפה שהוא. ישנם עשרות אלפי תושבים, תושבי הנגב, ביישובים נטולי ההכרה, שהם לא נגישים לשירותים החברתיים. אנחנו יודעים שביישובי קבע יש שירותים חברתיים, פחות או יותר, יש שם מחסור מסוים, אבל המחסור בולט ביישובים הבלתי מוכרים שאנשים צריכים ומתאמצים להגיע למקומות סמוכים, בגדול, למרכז חייהם בבאר שבע. זה מקשה עליהם והם לא נהנים מהשירותים האלה.

בזמנו, כשהיה ברווחה מאיר כהן, ביקשנו ממנו ואז, לא יודע, הוא סיפק שני רכבים שיגיעו ויספקו את השירותים ליישובים הבלתי מוכרים, אבל זה עדיין לא מספיק. גם היה דיון בוועדה לצדק חלוקתי עם מיקי זוהר, שדיברנו וסיכמנו שבכל יישוב, אפילו בלתי מוכר, יהיה שם מוסד חינוכי, יהיה שם מוסד לרווחה, מוסד לכל דבר ביישובים האלה. יש שם זקנים, יש שם ילדים, יש שם משפחות במצוקה אדירה. חברים, לא נשכח שהם אזרחי מדינת ישראל ואת, גבירתי, גם כיושבת ראש הוועדה עכשיו, את גם שכנה שלנו ויודעת מקרוב, חיה את החיים שלנו, אפילו כדי להגיע לתחנת האוטובוס, כמה אישה הולכת, כמה קילומטרים, לא כמה מטרים.

גם שירותי הרווחה. היינו בישיבת ועדת הפנים, דיברנו על מענקים שניתנים לרשויות המקומיות בנגב, מְחשבים במענקים האלה רק תושבים שהם בני המקום, בזמן שבוא נגיד, היישוב ערערה בנגב, יש שם כ-17,000 בני אדם תושבים, המועצה נאלצת לספק שירותים לכעוד 20,000 בני אדם הסמוכים ליישוב ומשרד הפנים לא לוקח את זה בחשבון. גם כגון הרווחה, מגיעים ליישוב ערערה בנגב, זו דוגמה, יש שם בחורה, בלקייה, בכסייפה, בכל היישובים שם, שהם נאלצים להגיע לשם, או בגדול, קל להם או לא קל להם, אלא מחוסר ברירה, הם נוסעים עד לבאר שבע כדי לקבל את השירותים האלה. על זה ביקשתי את הדיון, על השירותים החברתיים לתושבים שחיים במצוקה, חיים בעוני, באבטלה, במצב שלא ניתן לתאר במלים. תודה.

שאלה לי אליך, בוועדת הפנים, הם חישבו את הדבר שאמרת?

לקחו את זה בחשבון, ידעו על זה, דיברו ראשי רשויות בצורה הכי מקצועית שיש, הסבירו בדיוק את המצב הקיים, את המצוקה הקיימת.

והמליצו בוועדה?

כן. נכון מאוד, נכון מאוד.

אני שמחה, כי זה באמת נכון. לפני שאנחנו עוברים לדוברים כאן, אני כמובן אשמח מאוד להזמין את ידידי - - -

:

אחרי ישראל.

אז סגן מנהל מחוז הדרום, האם זה התפקיד, או מנהל המחוז?

אולי כדאי שישמע אותנו ואז יגיב.

לא, אנחנו קודם כל ניתן למנהל המחוז להגיד. כל מי שרוצה לדבר, בבקשה להירשם אצל מנהלת הוועדה ואני כבר אקבע את הסדר שאנחנו נדון. כרגע מנהל המחוז, ישראל בודיק, בבקשה, אדוני.

בוקר טוב לכולם, קודם כל זה באמת אתגר מאוד מאוד גדול לספק שירותי רווחה לתושבים בכפרים הבלתי מוכרים וזה דורש יצירתיות, שוני בתפיסה ואחד הדברים שאנחנו עשינו זה קודם כל, תקציבי הרווחה לכפרים הבלתי מוכרים הם ב-100%. זאת אומרת שכל תקציב שמגיע שינוצל ושלא תהיה שום מגבלה לנצל אותו, שלרשות לא תהיה שום אפשרות להגיד שהיא לא מנצלת, בגלל שיש חשב, בגלל ההשתתפות, בגלל המצ'ינג, התקציבים הם ב-100% מדינה.

הדבר השני שעשינו הוא כך, לכל אחת מהמועצות האזוריות יש שני ג'יפים, כשהרעיון הוא להגיע עם הג'יפ עד לכפר הכי רחוק, לבית הכי רחוק, מגיע עובד סוציאלי יחד עם נהג שמשמש גם כמאבטח ואם צריך נותנים סמך מקצועי, נותנים סל שירותים בתוך הבית.

כמה רכבים כאלה יש לכם?

יש לנו ארבעה רכבים כאלה פלוס משאית שנמצאת עכשיו בתקופה של פיילוט - - -

לכמה תושבים?

על כל תושבי הפזורה.

כמה תושבים, בערך?

80,000 תושבים.

80,000, ארבעה רכבים.

הבנתי.

רגע, רגע, שניה. בוא, אני רוצה שהדיון - - -

לא, שהיא תדע רק.

מה שאני מציע, אני לא רוצה שנהיה במשא ומתן שתוקפים אחד את השני, אני רוצה שמהדיון הזה נצא - - -

אנחנו לא נמצאים בזה ולא אתן גם שזה יקרה פה.

אני אומר, אני באמצע הדברים, אתה כבר ככה וזה - - -

לא, כדי שהקהל יבין גם למה. אני רוצה לקבל - - -

ישראל, אני רק רוצה להגיד לך שאנחנו, אלה שיושבים בבית הזה כבר מכירים את האימפולסיביות של חבר הכנסת טלב אבו עראר, אז אל תיקח את זה - - -

לא, זה בסדר גמור.

אני חייב להודות שגם זכיתי להכיר, אבל אני אומר כך כדי שנקיים דיון טוב ודיון פורה. הדבר השני שאנחנו עושים הוא שאנחנו הקמנו בכל אחת מהרשויות שלוש שלוחות. יש שלוחות. לא כל בן אדם רוצה שיגיעו אליו הביתה וכל בן אדם, יש לו שלוחה והוא יכול להגיע לשלוחה שהיא סמוכה למקום מגוריו. הקמנו שלוש שלוחות, אנחנו בתהליך של הקמה של עוד כמה שלוחות.

דבר נוסף, יש אפשרות להגיע לבאר שבע. אנחנו זיהינו שיש תושבים, בעיקר נשים, שרוצות דווקא כן להגיע לבאר שבע, לא רוצות שיבואו אליהן הביתה. מבחינתן זה סוג של הזדמנות לצאת, להכיר, להיות בחוץ ומבחינת סל השירותים והנגישות אנחנו מאפשרים שלוש אופציות: בבאר שבע, בשלוחות ובאמצעות הרכבים. אנחנו נמצאים בתקופה של פיילוט, שיש משאית, שהיא ברמה שיש שם שני חדרים, מזגן, בא בן אדם, עולה למשאית, מקבל שירות בפזורה, במקום שהוא סמוך למקום מגוריו, הוא מקבל משרד. כל אחת מהאופציות האלו.

הדבר הנוסף שאנחנו עשינו, בעצם יש לנו סל שירותים די רחב, לילדים, לקשישים, לכל קבוצות האוכלוסייה. כל שירות שאנחנו יכולים להכניס עם רמה של גמישות, שאם משפחתון לא יעבוד בצורה הכי טובה, עם פעילות שהיא מתקיימת בתוך - - - זאת אומרת, כל פעילות שאנחנו יכולים להקים ואנחנו עושים, בתוך האמצעים המורכבים שקיימים, אנחנו עושים.

דבר נוסף, שזה דבר מאוד מבורך, יש החלטות ממשלה בנושא האוכלוסייה הבדואית. אחד הדברים שאנחנו עשינו ואנחנו ביקשנו מהמשרד והמשרד החליט, שכל התכניות נקבעות על ידי השטח. לא אנחנו קבענו. חילקנו כסף לפי קריטריונים ומדדים מסוימים והעברנו את הכסף למחלקות. אמרנו להם: חבר'ה, תציגו לנו את סל הצרכים שלכם, תבנו את התכניות שאתם רוצים, תשתפו את התושבים בתוך התהליכים האלה ועם זה תבנו כל תכנית. יש לנו מגוון, יש לנו מט"לים, יש לנו "בתים חמים".

עכשיו, לבוא ולהגיד שכל הפתרונות ניתנים? זה ממש לא. אני יכול להגיד לכם שהיום הבעיה היא לא כסף. אנחנו, מבחינתנו, כשבאה מחלקת רווחה ומבקשת מאיתנו פרויקט, כל עוד הוא עומד בסטנדרטים ובתוך הקריטריונים, אנחנו משתדלים להיענות ולפתוח את השירות הזה. הבעיה היא כרגע לא כסף. יש כל מיני חסמים, יש חסמים של תכניות לימודים. סטודנטים שמגיעים, אנחנו עושים להם עכשיו תכנית הכשרה מיוחדת כדי שהסטודנטים שמטפלים באוכלוסייה והעובדים הם יהיו ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות. אנחנו גם משתדלים לעסוק בנושא של הכשרה מקצועית.

יש שלוש סוגיות ליבה שאנחנו עוסקים בהן בתוך התכניות, בנושא אלימות, בנושא מנהיגות ובנושא חירום. אנחנו זיהינו באג, שלמעשה האוכלוסייה הבדואית, לצערנו הרב, לא הייתה ערוכה לחירום. אנחנו הסתובבנו במבצעים, השוק היה פתוח, הכול היה פתוח. נכנסנו למהלך אינטנסיבי עם פיקוד העורף ורח"ל ואנחנו היום נמצאים ברמת היערכות אחרת. אפשר להגיד שהאוכלוסייה היא ברמת מוגנות הרבה יותר גבוהה, קיים מרכז חירום ומרכז חוסן בדואי שעובד ונותן שירותים שעוסקים בנושא חירום.

בנושא אלימות, אנחנו מוסיפים תקנים לכל המחלקות. כל מחלקה תקבל תקן נוסף לטיפול באלימות. אנחנו עשינו הכשרה לכל המנהלים והעובדים הבדואים בנושא אלימות ואנחנו פותחים מרכזים למניעת אלימות בכל אחד מהיישובים הבדואים.

יש לנו מרכזי גישור ויש לנו כמעט כל תכנית אפשרית. אני לא רוצה לצבוע את זה בצבעים ורודים שהכול טוב והכול יפה, אני רק אומר, אני כן מבקש שהדיון יהיה, אם יש חוסרים ויש דברים שאנחנו יכולים להשלים אנחנו פתוחים לשמוע. אנחנו מוכנים לשבת עם כל אחד, אבל בסופו של דבר, מבחינתנו, התכניות נקבעות על ידי השטח, הם מביאים אותן אלינו, אנחנו בודקים שהן עומדות בקריטריונים, אנחנו עושים כמעט כל מאמץ אפשרי כדי שזה יתקיים. אני אשמח לשמוע עוד דברים שצריך - - -

אני שואל שאלה. האם המדיניות של הממשלה מפריעה לכם בעבודה כלפי התושבים הבדואים?

המדיניות של הממשלה?

כן.

כל מי שצריך לקבל שירות מקבל, זה מה שאני אגיד לך.

אני אתרגם פשוט את השאלה, האם ליישוב יהודי אתם נותנים יותר לפי הקריטריונים ומה שנקבע מאשר ליישובים בדואיים?

לא ,לא. ממש לא, ההיפך.

תשובה חד משמעית.

אגיד לך למה, בוא נגיד בתחום הבריאות שם, משרד הבריאות הודה, 'שמע, הממשלה מונעת מאיתנו, בוא נגיד, לפרסם מכרזים לבניית קופות חולים שם, ביישובים הבלתי מוכרים'. האם אכן כך?

אמרתי לך שאנחנו מקימים שלוחות, הקמנו שש שלוחות. עכשיו, שוב, הכול במסגרת החוק. אנחנו לא יכולים להקים - - -

אתה לא יכול להביא עוד ארבעה רכבים? אם אין לך בעיה של תקציב, ככה אתה אומר, 'אין לי בעיה של תקציב'.

רגע, רגע, אדוני, רגע, רגע, לאט לאט.

כך אתה אומר, שיש לכם תקציב.

הרכבים, אני אומר, שוב, העניין של הרכבים הוא ענין של תקציב וזה ענין של קונספט. הרכבים לא קשורים למגבלות של המדינה, הם קשורים לסדרי עדיפויות בחלוקת התקציב. אני לא בטוח כרגע שצריך עוד ארבעה רכבים. אנחנו מנסים לייצר שלוחות. אנחנו לא רוצים, האוכלוסייה הבדואית, בגלל שהיא גרה בכפרים בלתי מוכרים שיתגנבו להם לתוך הבית, יחדרו להם. אני אומר, אנחנו לא רוצים שיחדרו להם לתוך הבית, אנחנו רוצים שהוא יקבל את השירות בצורה הכי טובה שהוא רוצה לקבל. אם אתם מזהים יישוב מסוים שצריך לקבל שירות יותר אינטנסיבי באמצעות הג'יפים או מקומות שרוצים יותר, כי זיהינו מגמה הפוכה, באו ואמרו לנו, "חבר'ה, אנחנו רוצים להגיע לבאר שבע. גם ככה אנחנו לא יוצאים מהיישובים שלנו, אנחנו רוצים גם קבלת קהל". בבאר שבע ניסינו להעביר כמה שיותר קבלת קהל לתוך הכפרים, אמרו חלק, "אנחנו רוצים להגיע לבאר שבע. באותה הזדמנות אנחנו יוצאים לשוק, באותה הזדמנות רואים עולם" וכחלק מההבנה הזו אנחנו גם מוציאים הרבה מאוד תושבים לפעילויות שביישובים היהודיים אנחנו כמעט שלא עושים, של הפגות ותכניות ומוציאים אותם ממש לרמות של בריכות וספא - - -

איפה זה? איפה זה?

מעולם לא היה.

לא, אני מבקשת, מי שיושב, חוץ מחברי הכנסת, אף אחד לא יכול להתערב בדבריו של נציג הממשלה.

אני אומר, בחורה, בכסייפה, אני יכול להביא לכם רשימה. בלקייה הוצאנו משפחות, נשים, ילדים, קשישים. בְּחורה הגדיל לעשות מוחמד, מתקציבי הרווחה, הוא הוציא קבוצה של קשישים כולל רופאים, כולל מערכת רפואית שהיא תומכת, ליום שטח בלילה. אנחנו מוציאים לפעילויות הפגה, שאנחנו פחות אוהבים את זה, בתוך הפעילות השוטפת. אנחנו משתמשים בצרכים, אנחנו משתדלים מאוד לקנות לילדים ביגוד, תיק בית ספר, משתדלים שהילדים, ילדי הרווחה, יגיעו ברמות הכי גבוהות, שכשהוא בא לבית ספר שהוא יהיה הילד שמגיע כמו כולם לבית הספר.

לְאלה לא חסרים לך תקנים בשירות הרווחה?

שוב, המושג של חסר תקנים הוא תמיד נכון במדינת ישראל. אנחנו נמצאים בפער במדינת ישראל של 1,000 תקנים. אני לא יכול לדבר איתך על תקנים כי זה לא ברמה שלי ולא בסמכות שלי וחבל, אני רוצה לשמוע איפה יש פערים בקרב האוכלוסייה שמקבלת שירות. תציגו לנו מסמך כזה, אני מבטיח לכם שתוך זמן - - -

מר בודיק, קודם כל אני רוצה להודות לך ואני רוצה להגיד לך שיעלו פה עוד הרבה סוגיות בנושא. אגב, אני רוצה להגיד שכמה מן הדברים, אני גרה עד היום בעיר ערד, אז אני רוצה להגיד לך שיש לנו דברים משותפים ואני מדברת על עיר יהודית, יישוב יהודי, כן? זאת אומרת שיש לנו הרבה דברים שהם קשורים לנגב כולו ולא סתם אנחנו מדברים על יום הנגב, והבעיות הן משותפות. כשאתה מדבר על תקנים חדשים אני יכולה להגיד גם בשם ערד, אני גם צריכה תקנים נוספים - - -

גם, גם, לכל תושבי הנגב.

נכון, אם אני מדברת על שלוחות אז כן, אתה יודע מה, גם בערד אין משרדים, יש שלוחות, אבל אנשים יודעים לנצל את זה נכון, ואני גם ממליצה לך לוותר על הרכבים האלה ולדאוג שיהיו לך שלוחות, שאנשים יידעו שהמשרדים מגיעים אליך ונותנים את השירותים במקום שלך. אני מאמינה שלמר בודיק עוד יהיו שאלות במהלך הדיון, אבל קודם כל חבר הכנסת, ידידי, אלי אלאלוף, יושב ראש הוועדה הקבוע, אני היום רק ממלאת מקום, אז הוא יגיד כמה מלים כי אני יודעת שהוא חייב לצאת. בבקשה, אלי.

:

תודה רבה, טלב, על זה שהבאת אותנו לדיון הזה. זה חד משמעי, זה ברור, יש פחות מדי בשירותים חברתיים ולא רק בפזורה הבדואית אלא בכלל, במיוחד בפזורה הבדואית. לפי הנתונים שלי זה לא שחסר, אין עובדים סוציאליים.

יש אחת.

:

שמתעסקת בכפרים הלא מוכרים?

אני הייתי מציע - - -

אדוני, לא מפריעים כאן.

היא יושבת ראש הוועדה, היא תנהל את העניין, לאט לאט.

:

יש לי בקשה, בואו, חברים, חברים.

אדוני, מי שמדבר ומפריע פשוט ייצא מן האולם, שיהיה ברור, בסדר? כשמדברים חברי הכנסת אז לא מדברים.

:

חברים, אנחנו רוצים לצאת מפה, מהישיבה הזאת, עם תכנית עבודה. לא שרק תתקן לי את העברית שלי ואת הטרמינולוגיה שלך. זה לא חשוב, זה באמת לא חשוב. אנחנו רוצים שכל אזרח, כל ילד, כל קשיש, כל מוגבל, שאמור לקבל שירותי רווחה, יקבל אותם, ברמה כזו או אחרת, כמו כל אחד מאזרחי המדינה. אני רוצה גם להגיד לכם שהתקבלו החלטות והן מיושמות, לכל ילדי ישראל, כולל השכנים שלי. אני מבאר שבע, השכנים שלי, אפילו יש כאלה שמכירים אותי לפני שהייתי חבר כנסת, עשיתי הכול כדי שזה יהיה כך. יש היום פערים אדירים. יש שיטת עבודה ואחד מהם יודע לנצל את זה מצוין, מאתמול חבר כנסת, נהיה חבר כנסת, כבר לא רק חבר שלי.

אנחנו נברך אותו עוד מעט.

:

אני באמת חושב שהבעיה שלנו היא תכנית עבודה מסודרת. אני שמעתי את ישראל, הוא אומר לך, "יש לי", "מי שיבוא אליי" וכו', מה זה אומר? אני אתרגם את זה כאיש תכנון, אני מתרגם את זה, מי שיתכנן לו דבר מסודר, יוסף, אתה יודע לעשות את זה, ייקח את התיק הזה של הרווחה, יישב מול ישראל, אני אומר לכם, אם יחסר כסף יימָצא. הבעיה זה לא כסף, הבעיה זה ניצול אמיתי ושיטתי של המערכות הקיימות במדינה. למה אתם לא מתלוננים על בטוח לאומי? כי הוא לא שואל אתכם. הוא שולח לילדים את הקצבה, להורים עבור הילדים, הוא שולח לזקנים את הקצבה שלהם. יש כאלה שלא יודעים את הזכויות שלהם.

רק גרושים הקצבה עכשיו.

לא חשוב, לא חשוב, הגרוש שלך הוא כמו הגרוש של יעקב במקום אחר. אני חושב לתקן את העיוות כלפי האוכלוסייה הבדואית בדרום. יש עיוות, זה ברור. יש פערים אדירים, זה ברור. אם אנחנו נתקן את הקצבה של הקשישים, גם הבדואים אוטומטית כאזרחי המדינה יקבלו את זה ואוי ואבוי אם נעשה אחרת. ודאי שלא תיתן לעשות את זה ואף אחד לא מתכוון לעשות את זה. כשאתמול הוחלט על שכר מינימום, זה שכר מינימום לכל אזרחי המדינה, כולם, אחד אחד.

אני רוצה לסכם. המלצה שלי, ויוסף, אתה מביא כוח שאני מכיר טוב, למרות שהספקתי להכיר את הכוח של אחרים, וזה התכנון. תתכננו את מה שחסר. תתכננו מה שהייתם רוצים לראות בעשייה שיטתית, הגיונית, ואני בטוח שההיגיון יהיה פה, לא מהיום נקפוץ מאפס למאה, נלך בדרך ונעשה את זה.

דבר נוסף, יש דבר מדהים שהשתנה וזה כוח האדם הבדואי, שהיום מאוד מקצועי. יש יותר ויותר עובדים סוציאליים, שלא לדבר על מורים ומורות, יש כוח אדם שצריך להתבסס עליו כדי שהם יעשו את השינוי החברתי הנדרש באוכלוסייה הבדואית, כי הם מכירים טוב יותר את הבעיה. ראיתי את הדוגמה של מרכז החוסן ושגב שלום, פשוט מדהים. מנוהל על ידי עובדות מהמגזר, שמכירות טוב את הנושא, נעזרות לפי החלטתן בכוח אחר, ורואים שהם מקבלים את כל הדברים שמגיע להם. צריך עוד יותר, כי יש פער באוכלוסייה, אבל זה תוצאה של לקיחת אחריות או חוסר לקיחת אחריות היום ולקיחת אחריות מהיום באופן מתוכנן, לבוא עם זה לעשות.

אחד הדברים שחסרים שאמרתָּ ואני רוצה לחזק אותו, יש מחסור אדיר בתשתיות של הרווחה. לא יכול להיות שאין פנימייה בדרום לילדים בדואים.

יש, יש בלקייה.

בלקייה?

אני מוכן להגיד שאין מספיק מוסדות חברתיים של תחום הרווחה. אתה רוצה לתקן אותי בפיפס? אז תתקן, אני אשמח להיות טועה.

במקרה הזה רק.

אני אומר לך, חסר היום, בתשתיות של הרווחה, חסרים הרבה מאוד מוסדות ואת זה צריך להתחיל לתכנן. אם רוצים פנימיות אז מספיק פנימיות, אם רוצים מרכזים לנוער אז מספיק מרכזים, כל שירותים, אם רוצים מקלט לנשים מוכות במקום אחר עבור כאלו ואחרות. יש מחסור אדיר במוסדות וזה חשוב, מפני שהמוסדות האלה לא רק מביאים פתרון אלא המוסדות האלה יביאו גם את הכוח אדם וזה עושה דינמיקה מטורפת. אתם מכירים את זה משפ"י, באזור מכירים את מה שקרה עם "יחדיו". "יחדיו" זו עמותה שהתחילה לפני עשר שנים מאפס, היום היא מעסיקה 400 עובדים סוציאליים שמשרתים את מי? את האוכלוסייה שלהם. לכן המוסדות הם בסיס, הם תשתית בסיסית לצורך מתן שירותים לכל החברה הערבית. לשמחתי, יש יותר ויותר כוח אדם מתאים שיכול להפעיל. הוועדה שלנו, בשם הוועדה, מוכנה לעשות יחד אתכם תכנית עבודה ולעשות את המעקב.

תודה, אלי, באמת תודה.

תודה רבה. תודה רבה ליושב ראש הוועדה, אלי אלאלוף. אני חייבת להגיד לכם שהלב שלו באמת פתוח. יושבים פה חברים מ"הרשימה המשותפת" ויכולים להעיד על כך.

נכון מאוד.

ואני רוצה להגיד לכם שגם בישיבות הסיעה שלנו במפלגת "כולנו" לא פעם אלי מעלה את הסוגיות האלו, מול שר האוצר כמובן, בכל הסוגיות הקשורות לאוכלוסייה הבדואית. תודה רבה, אלי. אני רוצה לברך, זאת ההזדמנות הראשונה שלי, חבר כנסת שרק אתמול נכנס לתפקיד, חבר הכנסת יוסף עטאונה, מאיזה יישוב אתה?

חורה.

הוא מנהל מחלקת חינוך.

אני יודעת שהוא עבד בחינוך.

הוא מנהל מחלקה עד היום.

אני חייבת להגיד לך שגם לפי נאום הבכורה אתמול, קודם כל העברית הרהוטה שלך וכושר ההבעה שלך זה משהו שמראה איפה אתה נמצא ואני מאוד שמחה שחברי כנסת חדשים ברמה הזו מצטרפים אלינו, אז ברכות כמובן ובטח ובטח שזאת ההזדמנות הראשונה שלך להשתתף בוועדה ולהגיד כמה מלים לאנשים שנמצאים כאן, בבקשה.

קודם כל תודה רבה גבירתי היושבת ראש. עוד פעם, גם ברכה ותודה לחברי טלב על היוזמה והדיונים על הנגב. לגבי נושא השירותים החברתיים, אני חושב שהאוכלוסייה החלשה ביותר במדינה, המוזנחת והסובלת מאפליה, היא האוכלוסייה הבדואית, במיוחד בכפרים הבלתי מוכרים, ששנים רבות נמנעה מהם אספקה של שירותים חברתיים בסיסיים. זה יצר פערים מאוד מאוד גדולים בתחומי הרווחה ובשירותי הרווחה בכל התחומים.

אני עבדתי באגף החינוך, במערכת החינוך, גם בהלימה עם שירותי הרווחה בחורה, אני חושב שלילדים בעלי צרכים מיוחדים מעל גיל 21 אין מספיק מסגרות בתוך המגזר הבדואי ולכן גם על הנושא הזה צריך לחוות דעה.

אני מנצל הזדמנות זו ורוצה ללמוד את הנושא, אני מתכוון להיפגש עם כל מנהלי השירותים החברתיים במגזר הבדואי, גם ביישובים הקבועים וגם בבלתי מוכרים ולקיים דיון שממנו יכולים לקדם ולפתח את המערכת.

אני רוצה גם להודות לאלי אלאלוף, אנחנו חברים וידידים מאוד ותיקים הרבה שנים, שיתפנו פעולה בכל מיני תחומים, גם בקרן רש"י בחינוך ואני אשמח גם לשתף פעולה כאן, עם כל חבר בבית, למען החברה הבדואית. תודה רבה.

זו בדיוק שאלה שרציתי לשאול אותך, האם אתה תהיה מוכן להצטרף לאותו צוות, שיציג בפני משרד הרווחה את התכנית שתבנו ביחד? אני חושבת שזה מאוד מתאים לך.

אני אשמח מאוד להיות חלק מהצוות, גם עם המנהלים של השירותים החברתיים, גם עם המשרד שאני מכיר אותו הרבה שנים. אני מוכן להיות חלק ולתרום את חלקי. בשביל זה אנחנו פה.

מצוין. תודה רבה לך והמון הצלחה, כמובן, בתפקיד החדש.

תודה, תודה.

הבקשה הראשונה הגיעה לכאן מנציג של רהט, האם יש לך תפקיד בעירייה של רהט?

כן, אני חבר הנהלה. לשעבר ממלא מקום ראש העיר.

עטא אבו מדיעם, בבקשה.

קודם כל, צהריים טובים. אני מודה לכל הח"כים, ליו"ר וליו"ר היוצא, על הכינוס. שני דברים אני אגע בהם, זה בריאות ורווחה. אני אתחיל עם הרווחה. קודם כל, לציין לשבח שאנחנו עיר עם 70,000 תושבים ויש לנו קשר הדוק עם המחוז, עם ישראל, שנים אנחנו עובדים ביחד, אנחנו מחוברים, אבל המעמסה היא גדולה. כ-18,000 מטופלים יש בתחום הרווחה ברהט. זה מספר אדיר. שומעים על עיר, חושבים שכולם מלקקים דבש, זה לא נכון.

רגע, סליחה, אני כבר שואלת אותך, 18,000 תיקים פתוחים ברווחה?

18,000, כן, מטופלים.

וכמה עובדים סוציאליים?

אנחנו 70,000 תושבים.

כמה עובדים סוציאליים יש לכם?

את המספר אני לא יודע, תקנים לא חסר לנו. אין לנו בעיה של זה. אני אגיד לך מה, זה התהפך, אני פעם הייתי עוזר פרלמנטרי בשנות התשעים פה, היינו אז דואגים למכסה, כל 1,000 – עו"ס, זה התחיל בשנות התשעים, ואנחנו היינו אומרים, "בוא ניאבק בשביל לקבל את זה", היום, עו"סים - - -

המצב השתנה. לטובה.

המצב השתנה, בטוח, אנחנו מדברים על שהוא משתנה.

הכוונה, אין מחסור בתקנים?

לנו אין מחסור בתקנים. להיפך, אני אציין לשבח את מנהל המחלקה, מנהל האגף, סעיד אל עוברה וכל הצוות שם, צוות אדיר, עם בניין ענק, חדש, עוד לא נחנך, ארבע קומות, אנחנו חונכים אותו, התקציב רובו בא מהרווחה. צריך לציין את הדברים הטובים וגם את הדברים שהם בבעיה. מה שחסר אנחנו נדבר, נדבר בגובה העיניים ולא נסתיר שום דבר.

כרגע, כמו שפתח חברי, הוא תמיד קולע, אני גם דיברתי על זה, גבירתי, בחינוך, בוועדת החינוך, השירות הפסיכולוגי, כל הנושא של הטיפול בפנימיות, בנוער בסיכון, כל מעגלי הסיכון האלה הם קצת במינוס אם לא הרבה במינוס. אנחנו כחברה סובלים מאלימות ומעוני, שני הדברים האלה לא הולכים ביחד. אם הם הולכים ביחד הם מכרסמים את החברה. אנחנו צריכים להתמודד גם עם נושא עוני, תעסוקה וטיפול הולם, ולחיות בכבוד, וגם בנושא אלימות, צריך למגר את זה ולשים הרבה תכניות איך למגר את זה.

לגבי הפערים בחברה, אני אומר לָך, ישנם פערים. לא יכול להיות שהמדינה עד עכשיו לא מאפשרת לנו לתת, כמו שהיא נותנת לפריפריה, הרי היום סיפחו לנו שטחים עם תושבים, לעיר רהט, למשל, והמדינה, מה עושה? אלה שהם מחזיקים בקרקע רק בחזקה, נותנת להם קרקע בחינם, אבל אנשים חיים ברהט בפחונים. יש פערים, אי אפשר להתעלם מזה. יש פערים והפערים האלה, הם תופסים לנו שצ"פים, שפ"צים, הם חיים בצריפים, ובצדק הם צריכים להיות שווים. משם נוצר הניכור וגם האלימות. המדינה אטומה, היא לא רוצה לעשות הסדר עם האנשים האלה שיתפנו ל-7,000 יחידות דיור שכבר מתוכננות אצלנו, שיקבלו בחינם כמו אלה שקיבלו. הרי גם יש להם את החזקה על הקרקע, היא כבר קיימת. זה אחד הדברים. החסם השני, אני אומר לך - - -

סליחה שאני עוצרת אותך, אני מבקשת לצמצם כי יש פה הרבה אנשים שרוצים לדבר.

אני אגיד את זה בטלגרף. לגבי פנימיות, לגבי כל הנושא של המערך, אם זה פחות מ-21, עם פיגור, פחות או יותר, זה חסר לנו. אני חושב שהנושא של נערים, נשים מוכות ובית חם, יש לנו הרבה פרויקטים משותפים, אנחנו הפעלנו את כל מועדוני הנוער שהם בנויים ולא פתוחים בשיתוף פעולה, אבל יש להדגיש שצריך להוסיף עוד מעונות יום כדי לתת לאשה העובדת והלומדת, העובדת בעיקר. יש לנו הרבה ביקוש למעונות יום. היה קול קורא, לא כולם הספיקו. לא מספיקים לי מעונות היום שיש ברהט. אני מבקש גם לגבי המשפחתונים, כל מערך המשפחתונים, תחזירו לנו את המשפחתונים, לפחות בעיר רהט, שיהיה לנו, על ידי האגף.

הם היו וביטלו?

זה מנוהל על ידי עמותה חיצונית.

ביטלו אותם?

קודם כל זה שייך לזרוע העבודה ואם אני לא מדייק אז זה בגלל שזה - - - אבל מה שאני יודע זה הולך כך, זה מופעל במכרז ארצי ועמותת "סכנין" זכתה בזה. כיוון שהעמותה הזאת זכתה היא זו שאמורה להפעיל את כל המשפחתונים.

לא נכון, אמרו לנו חסם אחר.

לא, יכול להיות שאני לא מדייק, אנחנו - - -

יכול להיות. גבירתי, אני אומר לך, לא יכול להיות, אנחנו מחוברים, עובדים ביחד, הנשים עובדות. ב-2013 היינו 33% אבטלה, היום אנחנו עומדים על 15%. זה בגלל שיש הרבה הכשרה, גם לנשים וגם לגברים.

נכון.

אבל מעונות יום ומשפחתונים, אנחנו רוצים להיפטר מהעמותות האלו. המונופול הזה של "סכנין" ואחרים, אני רוצה, כעיר, להיפטר מזה.

דבר נוסף, אם כבר, את גם בכובע של בריאות, אנחנו צריכים לברך את כל הרופאים החדשים שעברו את הבחינה אתמול, מאות. המנה של הבדואים היא 35 רופאים, הם בטוטאל 450 היום עובדים במערכת הבריאות, זה אומר שלהשקיע במשאב האנושי זו אחלה השקעה, אבל יש לנו בעיה עם משרד הבריאות. אני מקווה שאחד הנציגים נמצא כאן. משרד הבריאות, הקב"ט שלו, הקב"ט המחוזי, גם הקב"ט הארצי, אדוני, סוגר לנו טיפות חלב.

אני חייבת לסיים.

אני מבקש להעלות דבר. אני ישבתי איתם עד שיצאה לי הנשמה כמעט. משרד הבריאות מסרב לפתוח טיפות חלב בגלל שהייתה אלימות כלפי מבנה, גבירתי היושבת ראש, כלפי מבנה. ירו על מבנה, אני לא יכול להסתיר פה עובדות, ירו, אבל גם במקומות אחרים - - - אני מבקש, את הנושא הזה של טיפות החלב, לפתוח אותן, אלה שסגורות. לא יכול להיות שאשה הולכת קילומטרים בשביל לקבל טיפול שצריך. תודה רבה.

תודה, תודה רבה. אני רק רוצה להגיד לך שוב, אני שמחה מאוד לשמוע מדבריך שיש שינויים, שינויים חיוביים, זה אחת. שתיים, אני לגמרי מסכימה פה עם הגישה מול כל משרד ממשלתי, ואנחנו עושים את זה בהרבה ועדות, ואני גם בקשר אישי עם החשב הכללי, להפסיק את ההפרטות האלו ולהפסיק לתת שירות דרך חברות. הרשויות מסוגלות לתת את אותו שירות שנותנת החברה. אתם יכולים רק לחסוך כסף. עם כל הכסף שאתם משלמים לחברות האלו על ניהול הפרויקטים, העירייה יכולה לבצע את הפרויקטים לא פחות טוב מחברת "סכנין" או אחרת. אני חושבת שפה צריך לחשוב על שינוי שיטה ודיברנו על פרויקט להב"ה, אני לא יודעת, אני חושבת שיש גם ביישובים בדואים את הפרויקט הזה. מספיק לממן את החברות האלו. אנחנו, הרשויות, סליחה, אני אומרת אנחנו כי אני הייתי שם, מסוגלות לעשות את זה לבד. תודה.

בבקשה, דב חנין.

תודה, גבירתי יושבת הראש. אני רוצה קודם כל לברך כמובן את חברי, חבר הכנסת טלב אבו עראר, על היום הזה. אני עובר בין הוועדות, הוא יום מוצלח בצורה בלתי רגילה, מבחינת השתתפות, מבחינת דיונים, מבחינת הבעיות שמעלים כאן. גבירתי יושבת הראש, אנחנו עוסקים, אני חושב, באתגר הכי גדול, האתגר של איך אנחנו מייצרים שוויון לאזרחים הערבים הבדואים בנגב, זה אתגר ענקי. הוא כולל הרבה מאוד מרכיבים.

הסוגיה של מערכות הרווחה, אנחנו שמענו את נציג עיריית רהט עם חלק מהבעיות, הסוגיה של מערכות הבריאות, אני מאוד מודאג מן העמדה שאנחנו שמענו כאן, של משרד הבריאות, שלא לפתוח תחנות טיפת חלב בגלל שהייתה אלימות. כולנו נגד אלימות כמובן, אבל הפתרון הוא לא שאם יש אלימות אז אין תחנות טיפות חלב, וגם 99% מהאזרחים שהם לא אלימים ייענשו בגלל איזשהו עבריין שירה ועשה מעשה חמור. איזו מן גישה זו? זו גישה שפשוט לא מתקבלת על הדעת.

אני רוצה לומר גם שבציבור הזה ישנן המון המון יוזמות. יש כוח ויצירתיות פנטסטיים. את, גבירתי, יושבת ראש הוועדה, בירכת פה את חבר הכנסת החדש, יוסוף אל עטאוונה, שעמד בראש מערכת חינוך בעיר חורה, שהתוצאות שלה הן כל כך טובות, לא רק בהשוואה לחינוך הערבי בנגב אלא בכלל בהשוואה לחינוך בנגב, אז זה אומר שבאמת יש כוחות נהדרים, אבל צריך לתת להם גב, צריך לתת להם תמיכה, צריך לתת להם גיבוי. הוועדה הזו יכולה להיות מקום טוב לעשות את זה. אני מאוד מברך על ההצעה להקים איזשהו צוות שילווה את הנושא הזה ברמה המעשית וינסה לקדם אותו.

תודה רבה. אנחנו ממשיכים. אני חייבת להגיד לכם, בשעה 12:00 מתכנסת כאן, במקום הזה, ועדה אחרת, לכן כל מי שמדבר, קצת להצטמצם בדברים למרות שאני מבינה את החשיבות של כל נאום בנפרד. אני אבקש מנציגה של "נשים עושות שלום", מיכל פנט פלג, בבקשה, מיכל.

שלום, גבירתי, ושלום לחברי הכנסת הנכבדים מהנגב וממקומות אחרים. אנחנו קיימנו מסע שלום בחגים, לפני חודש, במשך שבועיים ושבוע שלם מתוך השבועיים האלה היינו בנגב. הסתובבנו ביישובים היהודיים והערבים.

נפגשנו בדימונה, לא?

כן, כן, נכון, אני בדימונה לא הייתי, אבל - - -

אני הייתי בדימונה עם "נשים עושות שלום".

היינו בחורה, היינו בלקייה, היינו ברהט, היינו באום בטין, מקום לא מוכר, ובכל מקום נפגשנו עם נשים, קבוצות נשים והבקשה העיקרית שלהן הייתה שתי בקשות. אל"ף, הכשרה מקצועית, של נשים שלא עובדות כי אין להן מקצוע ואין להן אפשרות, הבקשה השנייה הייתה הכשרה או שיפור העברית שלהן. רבות מהן יש להן עברית מאוד בסיסית וזו אחת הסיבות שקשה להן לקבל עבודה. לכן, אולי בשמן, אני רוצה לפנות ולבקש שיתנו להן איזשהם קורסים לעברית, לשיפור העברית. זו לא עברית מ-א', אלא עברית מ-כ', נאמר.

את זה תצטרכו להכניס לתכנית שלכם.

לגבי היישובים היהודיים, לא הייתי בדימונה אבל הייתי בעוטף עזה למשל ושם הגברים והנשים דיברו בעיקר על בעיות ביטחון. הבקשה שהובעה על ידי כל ראשי המועצות האזוריות שם היא לשפר את החיים בעזה כדי שהחיים שלהם ישתפרו, כי הביוב של עזה עובר וה-pollution של עזה עובר וכל הדברים האלה.

תודה, תודה, גבירתי. אנחנו חוזרים לשולחן חברי הכנסת. חבר הכנסת מסעוד גנאים. בקצרה בבקשה.

שלום. תודה, גבירתי היושבת ראש. אני גם מצטרף לברכות ליום החשוב הזה, לחברי טלב ולך, גבירתי היושבת ראש וליושב ראש הוועדה, אלי, שכולנו יודעים שהוא יושב ראש עם לב, עם רגש. פוליטיקאי עם רגש ועם לב לא תמיד מוצאים אבל בְּאלי מצאנו את זה.

אין ספק, גבירתי היושבת ראש, שהמצב ביישובים הערבים, במיוחד הלא מוכרים בנגב, הוא מצב קשה מאוד לפי כל הנתונים. אחוזי עוני גבוהים, אחוזי אבטלה גבוהים, אלימות, כל המשברים האלה וכל הבעיות האלו בסוף מתנקזים לשירותי הרווחה, כי שירותי הרווחה, שירות הרווחה וגם השירות הפסיכולוגי הוא בסוף מתמודד עם כל הבעיות האלו שהן רלבנטיות לכל המשרדים, דרך אגב, גם למשרד החינוך, גם לעבודה, גם לאוצר, גם לכולם. לכן המשימה שלנו צריכה להיות לחזק את המחזקים. שירותי הרווחה, העובדים הסוציאליים, הם מחזקים, הם מנסים לעזור לכל אלה הזקוקים, לכן אנחנו צריכים לעזור להם. הכוונה היא בתקנים, בתקציבים, במשאבים, כדי שבאמת יעמדו מול כל המשברים והבעיות שהזכרתי ויעזרו לאנשים. במיוחד, נכון שכל היישובים יש בהם בעיות, גם אם הם מוכרים, אבל היישובים הלא מוכרים הם הסובלים ביותר.

תודה, אדוני. אין ספק. אני אבקש עכשיו מאל-עוברה חסין, חבר ועדת היגוי – ערביי הנגב. בבקשה, אדוני. רק בבקשה בקצרה כי יש עוד כמה אנשים ואני רוצה לתת זכות דיבור לכולם.

אתה לקחת מהזמן שלי. אני רוצה לדבר על החינוך. קחי דוגמה ברהט, 30% מהתלמידים בקושי קיבלו בגרות. מהי הסיבה כאן? יש מורים לא מקצועיים, יש מנהלי בית ספר שם לא מקצועיים, מקבלים את זה דרך פרוטקציה, קרוב משפחה, הוא עובד לא יודע עם מי, עם מוסדות, מקבל כל הדברים האלה.

תדבר רק על הרווחה.

נכון, נכון. הוא צודק, תהיה ממוקד. הוא צודק, תהיה ממוקד. אנחנו מדברים פה על רווחה. הנה, כבר התחלתי להבין מה הוא אומר.

גם תיקחי את התקציב של הרשויות שלנו, הרשויות שלנו בנגב, האוכלוסייה הערבית. אינני מבין למה כל הזמן הן בסוגריים, הרשויות הבדואיות, אנחנו חלק בלתי נפרד מאזרחי מדינת ישראל ומהערבים. אז הרשויות הערביות, צריך לקרוא לילד בשם שלו, הרשויות הערביות בנגב. התקציבים עוברים דרך עקיפה, דרך מישהו שמתנחל, יושב שם והוא מזרים את הכספים איך שהוא רוצה, נותן את הכסף לרשות. למה זה, למה?

לא הבנתי למה אתה מתכוון.

המנהלה.

מנהלת הבדואים?

כן, הרשות.

כן, גם בדברים האלה הוא מונע ועושה מה שהוא רוצה. לא נותן לרשות לקבל את התקציב. אני לא מבין, למה צריך לקבל את התקציב בעקיפין? למה לא ישירות מן המשרדים הממשלתיים? הרשות שלנו, לא משנה, ברהט, אני תושב רהט, תודה לאל יש לנו ראש עירייה מוצלח וכל הכבוד, אבל הכסף הזה, למה אני צריך, למה הרשות שלי צריכה לקבל את זה - - -

גם בתחום הרווחה?

הכול, לא רק - - -

כל הרווחה מגיעה ממשרד הרווחה.

תאמיני לי, אל תשמעי, זה הכול בשביל להיות, איך אומרים את זה?

תגיד בערבית.

יענו תחת פיקודו. אני צריך להיות שייך - - -

לסיכום, מה שאתה מציע הוא לבטל את המנהלת?

כן, זה אחת. יש לי עוד דבר קטן. הרי אם אנחנו רוצים למנוע את האלימות ואת כל הדברים שקורים במגזר שלנו היום, צריך שיהיו מועדונים לנוער. ברהט יש לנו מועדונים אבל זה ארבעה קירות.

יש צורך ביותר?

לא, ארבע קירות, אין תקן, אין כלום.

אין תוכן?

אין כלום, אין שום דבר.

אבל אני שמעתי דברים אחרים עכשיו.

שמעתְ, כל דבר יכול להגיד מה שהוא רוצה, אני נמצא ואני מכיר את כל הבעיה הזו. המועדונים של הנוער שם - - -

תודה רבה, אדוני. אני מבינה שאתה תהיה חלק מהקבוצה שתציג תכנית למשרד הרווחה, נכון?

אני מקווה.

כי אתה התחלת לעסוק בדברים. תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אדוני.

קצר. אני מדלג מוועדה לוועדה, חבר הכנסת אבו עראר, בזכותך.

כל הכבוד.

סיפרתי לחברים פה שמה שקורה היום זה - - -

כל הכבוד לך. היום הזה הוא יום חשוב, הוא ממקד את אור הזרקורים בבעיות הבדואים והאזרחים הערבים בדרום, שהם הקבוצה הכי נחשלת, בחי"ת ולא בכ"ף, הכי מוחלשת גם ואין ספק שבכל מה שקשור לשירותי הרווחה, תקנים, תקציבים לעובדות סוציאליות ועובדים סוציאליות, פסיכולוגים ושירותי רווחה ברשויות המוכרות ובעיקר בכפרים הלא מוכרים, הם נושא שצריך לעניין את כולנו. יש דפיציט עצום בתקציבי הרווחה האלה ובשירותים שהאזרח מקבל מהרשויות. מה שחסין אל-עוברה התכוון לומר זה, כמו שאמר עמיתי טלב אבו עראר בוועדת הפנים, יש מה שקרוי מנהלת הבדואים. אני אסביר את זה בצורה שאנשים יבינו. הם, הבדואים וכולנו, רוצים שהקשר עם משרד החינוך או משרד הפנים או עבודה ורווחה יהיה ישר לרשות כמו שקורה בטייבה ובקרית שמונה.

נכון. כמו שקורה בערד גם.

פה יש מין קומיסר, קומיסר שמנווט את התקציבים לפי החלטתו. הוא אמר "תחת פיקודו". זה כאילו שמדובר באוכלוסייה דרג ח', ט', מבחינת הדירוג של היחס של המדינה אל האזרחים ולכן הם מבקשים לבטל את מִנהלת הבדואים. אני לא יודע אם זה ישפר באופן טוטלי אבל מדובר בסממן של פטרונות והדרה, צריך לבטל אותו והיחס יהיה ישיר.

אתה מדבר על עצמאות של כל הרשויות.

כן.

אפשר להגיב לזה? אני קרן, תקציבאית מחוז דרום במשרד הרווחה.

בבקשה.

אם הדיון הוא רווחה, ואני יכולה כמובן לענות רק לגבינו, התקציבים שלנו עוברים ישירות מול הרשויות. אין תקציבים של הרווחה שעוברים דרך שום מִנהלת. הדבר היחיד שיש לנו הוא החלטת ממשלה שמי שמנהל אותה הוא משרד החקלאות, אבל מה שהם עושים זה רק מעקב אחר ביצוע וגם התקציבים של החלטת הממשלה עוברים ישירות - - -

מה זה קשור למשרד החקלאות?

זה חקלאות ופיתוח הכפר, בגלל זה. ברור לי. תודה, גבירתי, אני חושבת שזו נקודה נכונה מאוד שהצגת. תראו, אני מבינה את הטענות שלכם. אנחנו כאן אמנם מדברים רק על רווחה אבל אני שומעת שעולות סוגיות שונות לחלוטין על השולחן, את כולן אנחנו לא נפתור.

אני מאוד רוצה לשמוע את יושב ראש המועצה לכפרים הבלתי מוכרים, מר עטיה אל עסאם, בבקשה. אחר כך חבר הכנסת אזברגה. בבקשה, אדוני.

שלום לכולם, אני עטיה אל עסאם, יושב ראש המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים והמצב שלנו בכפרים הלא מוכרים הוא הכי רע במדינה. אנחנו בעצם מנוהלים על ידי הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית ופיתוח הכפר שכל דבר שאנחנו רוצים לקבל הוא זורם דרכם. לצערי הרב, הם רואים פתרון לא מקצועי ולא אזרחי, אלא הם רוצים פתרון אידיאולוגי שהם חושבים עליו. אנחנו מדברים על רווחה, על שירותי רווחה, אני אגיד לכם שהרבה אזרחים, הרבה תושבים בכפרים הלא מוכרים לא יודעים מה זה ואפילו לא יצרו שום מגע עם הפקידים של משרד הרווחה, כי הכפר, אין בו תחבורה ציבורית, לא יכולים להגיע. אם הם רוצים לקבל את השירותים הם צריכים לגשת לבאר שבע, במקרה הטוב, שהמשרדים של הרווחה נמצאים שם בבאר שבע ואין תחבורה בכפרים הלא מוכרים. לכן הם לא מגיעים לשם. הפתרון לכל הבעיות שלנו הוא להתנתק, לנתק את היישובים הבדואים מהרשות לפיתוח הכפר.

הבנתי. תודה, אדוני. אני שוב פעם אומרת, יש פה הרבה סוגיות ואנחנו יכולים שלוש שעות לשבת ולדבר, אבל אנחנו צריכים לסכם את הדיון. אני בכל אופן מאוד רוצה לתת לחבר הכנסת ג'ומעה אזברגה להגיד כמה מלים ואנחנו נסכם את הדיון.

אני רוצה להגיד לא הרבה אבל הערה חשובה מאוד, אולי לא הזכירו את זה קודם. אנחנו מדברים, התקציבים שעוברים, עם כל הכבוד, ממשרד הרווחה, עוברים ליישובים המוכרים אבל הבעיה שהזכיר עטיה, האנשים שמטופלים סוציאלית הולכים לכפרים המוכרים, לא לכפרים הלא מוכרים כי בכפרים הלא מוכרים אין מחלקה עם עובדת סוציאלית, אין רווחה, אין כלום. השירות עכשיו הופך מעמסה פעמיים. פעם אחת שהבן אדם לא מטופל בכפר הבלתי מוכר ובפעם השנייה שהכפר המוכר נותן שירות שכביכול לא אמור לתת. זו מעמסה תקציבית. התקציבים הם גם ככה דלים, גם ככה דלים ואני אומר לך, בדרך זו או אחרת, אולי לא בצורה בולטת לעין וגורפת, שכן, הרשות לפיתוח הנגב, אני לא יודע איך נקראת, הרשות של התיישבות הבדואים קוראים לה, השם הזה, אני תמיד מסתבך אתו, כי אין בכל התכנית הזו של הרשות להתיישבות הבדואים אפילו יישוב בדואי אחד שמכירים בו חדש, אין. לא קיים דבר כזה.

לא מכירים?

הרשות להתיישבות הבדואים, השר שאחראי עליה הוא שר החקלאות ופיתוח הכפר ואין אפילו, אני אומר, לא פיתוח ולא התיישבות ואפילו לא יישוב אחד חדש בכל התכנית הזאת. מה שרציתי להגיד הוא שהעניין של התקציב בכפרים המוכרים הפך להיות מעמסה ואנשים בבלתי מוכרים גם לא מקבלים את השירות וגם מעמסה. תודה.

תודה רבה לחבר הכנסת אזברגה. רבותיי, אני לצערי, חייבת לסכם את הדיון. טלב, אתה כיוזם אני חייבת, בבקשה.

ביקשתי את רשות הדיבור.

אנחנו לא יכולים, אדוני, אני מצטערת.

אני רק כועס על זה שאומרים בפזורה הבדואית. אין פזורות, יש שבטים בדואי ולא פזורות.

תודה, אדוני.

תודה חברים, סיכום הישיבה, שמענו והשמענו. מנהל המחוז - - -

אני חייב.

לא, לא, לא, אני מבקשת, לא. אנחנו כבר דקה אחרי השעה 12:00. היית צריך בתחילת הישיבה להגיד שאתה רוצה לדבר. אני לא יכולה, רבותיי, אני מצטערת. אנחנו כאן מדברים על בעיות רווחה ואני מבקשת מהיוזם לסכם את הדיון ואנחנו סוגרים את הישיבה, בבקשה.

אני שוב פונה ומבקש, גם ממנהל המחוז של הרווחה שנמצא כאן בישיבה, להנגיש כמה שיותר את השירותים ליישובים הבלתי מוכרים. העדפתָּ את הקמת המבנים שם ביישובים הבלתי מוכרים, גם אני מעדיף, אבל עד אז להביא עוד ארבעה רכבים, חמישה רכבים, שיגיעו עד לבתיהם של הנזקקים. חוץ מזה, קחו בחשבון וניקח כולנו בחשבון ויש מחקר שקראתי לפני יומיים שלושה, שהריסת הבתים גורמת פגיעה נפשית בילדים ובזקנים, גם בנשים. הלוואי ששקד, שבאמת מתעניינת באשה הבדואית לאחרונה ומרחמת עליה, זה טוב מאוד אבל שהיא תרחם עליה בכל התחומים, גם בהריסת הבתים, שהיא מפקירה את האישה וילדיה בלי קורת גג, גם זה חשוב מאוד, שהיא תיקח את זה בחשבון. בשירותי רווחה אנחנו מצפים, יש מקום לשיפור המצב שם ובעיקר ביישובים הבלתי מוכרים. תודה רבה.

תודה, כמה מלים לסיכום ממני. אני שמחתי מאוד לשמוע בכל אופן שיש שינויים חיוביים מצד משרדי הממשלה והרווחה - - -

את שמעת צד אחד, את לא שמעת אותנו.

אדוני, אני מבקשת לא להפריע.

אנחנו צריכים - - -

סליחה, אני לא אמרתי את זה, אני דווקא שמעתי את זה מתושב רהט. אני רוצה להגיד לכם שבוודאי ובוודאי יש לנו מה לעשות בתחום. אני עוברת תמיד בדרך שלי לעבודה, לכאן, ליד היישובים ואני רואה מה קורה שם. לכן, אני קוראת לך, כיוזם יום הנגב, ולחברי הכנסת שנמצאים כאן, לבנות תכנית מול משרד הרווחה, לשבת מול משרד הרווחה, מה ששמעתי ממשרד הרווחה הוא שאין בעיה תקציבית, יש בעיות אחרות וצריך לפתור אותן. אני מציעה לכם שתבנו תכנית ולא בשיטת כיבוי שריפות אלא תכנית, איפה אתם רואים, באיזה יישובים ואני מבינה היום שהבעיה העיקרית היא עם יישובים לא מוכרים. להציג את התכנית קודם כל מול מנהל המחוז, קודם כל מול מנהל המחוז. אני לא חושבת שתהיה בעיה לעשות את זה גם פה בוועדה, אלי אלאלוף בשמחה רבה ייקח את זה וילווה אתכם מול המחוז.

אני רק רוצה להגיד לכם שהיום יש לנו, לכל יישוב בדואי יש תכנית עבודה מאוד מסודרת לחמש שנים.

אז תתאמו את זה עם היישובים. תתאמו את זה, אל תהיו מנותקים.

הדלת שלנו, קודם כל, פתוחה לכל אחד. הדבר השני שאני מציע כדי שזה יהיה מסודר - - -

דוגמה. תענה לי, תענה לי, התכנית - - -

טלב.

אני שואל, תענה לי.

תן לו לסיים משפט בבקשה.

אני מכיר אותך מלפני הרבה שנים.

נכון, לכל יישוב - - -

בזרנוג יש תכנית?

איפה?

כפר זרנוג.-

הבעיה היא ביישובים הבלתי מוכרים. ברור לי כאן, רגע, טלב, אני רוצה לעזור לך.

אני רוצה לענות. מה שאני רוצה להגיד הוא שיש מועצה אזורית - - -

אום אל חיראן, יש לה תכנית?

רבותיי, לא, לא, בבקשה, תנו לו לסיים, אני חייבת לנעול את הישיבה.

אני רוצה שבמקום שנתקיף אחד את השני, שנהיה יעילים. מה שאני אומר הוא שלמועצות האזוריות נווה מדבר ואל קסום, יש תכנית. תפנו קודם כל אליהן, אתם יכולים לפנות גם אלינו, בכל רשות יש מנהל מחלקה ומפקח שצמוד אליהם ברמה הכוללת, יש להן תכנית עבודה. תציעו את ההצעות שלכם. אם יהיו פערים תקציביים הדלת שלנו תמיד פתוחה.

יופי. אני מסכמת את זה. אני מצפה לשיתוף פעולה בין היישובים המוכרים והלא מוכרים לבין משרד הרווחה, ושוב אני אומרת ואני אומרת את זה בשם יושב ראש הוועדה אלי אלאלוף, הוא ישמח ללוות את כל התהליכים האלה כי הוא ישמח לראות תוצאות חיוביות לגבי האוכלוסייה הבדואית.

תודה רבה, רבותיי, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:06.