פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 616

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, י' בחשון התשע"ח (30 באוקטובר 2017), שעה 10:45

1. תקנות שירות המדינה (גימלאות) (רישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני), התשע"ז-2017

2. תקנות שירות המדינה (גמלאות)(היוון קצבאות ותביעות נגד צד שלישי)(תיקון), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

טלי פלוסקוב

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר - עפרי גופר

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר - אריאל פרץ

עו"ד, משרד האוצר - אסי יוסף מסינג

מפקחת ארצית-נפגעי עבירה קטינים, משרד הרווחה - רחל איגר

פקידת סעד ראשית לס"ד, משרד הרווחה - סימונה שטינמץ

עוזר ליועמ"ש, משרד הרווחה - נועם פליק

ע יועמש פרט, משרד הביטחון וצה"ל - אולג זבורוב

רע"ן תשו"ג, משרד הביטחון וצה"ל - אביהו לנדסמן

נציגת המועצה לשלום הילד - רחל הכהן

נציג ההסתדרות, הסתדרות החדשה - אלי יריב

חברת ועדת פורופ משפחה, לשכת עורכי הדין - עדי חן

ממונה חקיקה, לשכת עו"ד

_

מזל פיטוסי

נעה בן שבת

אתי שבתאי

אתי בן-שמחון

תקנות שירות המדינה (גימלאות) (רישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני), התשע"ז-2017

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. היום ה-30 לאוקטובר 2017, י"ב בחשוון תשע"ח. הנושא: תקנות שירות המדינה (גימלאות) (רישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני), התשע"ז-2017.

אני חייב להגיד, שהתאריך הזה לא נראה לי נכון. ביקשתי הסבר, אבל תבדקו אם התאריך נכון.

אני רוצה להעיר הערה כללית שאנחנו רוצים שייכתב בפרוטוקול. אנחנו מבקשים להאריך את הזמן הרטרו-אקטיבי ליישום סעיף 30 לחוק שהוא מוארך עד פברואר 2018, משום שהוא לא מספיק, יש הרבה מאוד נשים שבאמצע תהליך, ולכן אנחנו רוצים לפחות להאריך את זה בשנה, זו הבקשה שלנו.

את מדברת על פסקי דין שניתנו בעבר, ונשים שרוצות להצטרף להסדרים שכוללים קצבת שאירים.

אנחנו רוצים שזה יהיה בפרוטוקול, אנחנו נפנה לחברי הכנסת מפני שחברת הכנסת זהבה גלאון שטיפלה בנו פרשה.

מה אומר האוצר להערה זאת?

אני, כזכור, בפעם הקודמת ציינתי שנראה לי שזה המקום לעצור את הארכות, כיוון שכבר אנחנו מדברים על שלוש שנים לאחר מועד תחילתו של החוק, כלומר, שלוש וחצי שנים לאחר הזמן שניתן להיערכות, אבל אנחנו נבדוק אם יש עדיין איזושהי בעיה קשה, ולכן יש כמות של פסקי דין שהם נמצאים תקועים בבתי-משפט, להבדיל מכאלה שעוד טרם התעוררו ועוד לא למדו בכלל שהחוק קיים, מכיוון שבסופו של יום לא יהיה לזה סוף, ואז אנחנו נתקע את זה.

אני מזכיר שההתעקשות בנושא הזה נובעת מהעובדה שאינטרס מסוים בסופו של דבר עשוי להיות של הצדדים לדחות כמה שיותר את קבלת ההחלטה כדי להימנע מתשלומים עודפים, זה דומה לבן-אדם שמבקש לא לבטח את הרכב שלו, ואז, רגע אחד לפני שהרכב נגנב הוא בא לבטח ומבקש שלא יכירו לו – שהוא לא הצטרך לממן את העבר. לכן, ככל שעובר פרק זמן רב יותר, אז יש להניח - ציבור יכול לפעול משני מניעים: 1. לדחות את קבלת ההחלטה, ואנחנו יודעים שיש כאלה שדוחים את קבלת ההחלטה כדי להימנע מתשלומים, זו לא תופעה שאני חושד בכשרים. העניין השני הוא, זה אנשים שפשוט לא מודעים.

נדמה לי שהמודעות יותר ממה שנעשה עד היום יהיה קשה, אנחנו גם במקביל פועלים קצת לפרסם את החוק באמצעים של משרד האוצר, בכפוף לאילוצי תקציב פרסום.

מה, לאוצר יש בעיות תקציביות?

יש בכלל בעיית הוצאות פרסום של כלל משרדי הממשלה.

השאלה אם אי השלמת ההיערכות של צה"ל למנגנון הרישום, היא לא עוד אחד מהדברים שפוגעים באפשרות?

לא חושב שזה קשור. אף אחד לא יטען שפסק דין שהגיע ועוד לא יושם, ככל שהוא לא ייושם, הוא לא עומד במגבלות של הזמן.

אבל בדיון הקודם כן טענו – כשיש בלגאן ולא יודעים איך להגיש, ופונים ושואלים, אז אומרים להם, אנחנו עוד לא יודעים, עוד לא ברור למי לפנות ואיך לפנות, ואז נוצר בלגאן. אלה היו הטענות שנשמעו בדיון הקודם.

אני לא אדבר בשם נציגי צה"ל. החוק מיושם בצה"ל, אני לא חושב שיש בעיית התאקלמות, אבל הם יוכלו להשיב.

לרוב אין בעיות של יישום. אנחנו בקשות שמקבלים - - -

כי בצה"ל זה קל, הפצה מגיעה בצ'יק, הבעיה שזה באזרחות - אם הפרסום הוא דל, והמודעות לא קיימת, אז זה ברור שהאזרחים הפשוטים - הרגילים, לא פשוטים, נפגעים מזה. אני רוצה לציין פה, אסי, זה חוק שנעשה לטובת הנפרדים למיניהם, בעיקר לנשים שבהם. זה דורש גם תיקון חוק לפי מה שהוסבר לי. אני רוצה שתחשבו טוב, ותביאו הצעה בכיוון הנכון, מפני שאסור שאנשים שיהיו זכאים למשהו של מיצוי זכויותיהם, לא נעשה מרוב, בגלל שזה לא הגיע לידיעתם והם סובלים - מי שסובל זה בדרך כלל החלק החלש של הזוג לשעבר.

נקודה שנייה שאני רוצה לציין, אני מצטער שאני עושה את זה בפורום כל כך מצומצם, אני רוצה להודות לחברת הכנסת זהבה גלאון, שהיא הייתה המנוע מאחורי החוק הזה. גם אם בסוף זה הגיע כחוק ממשלתי, וזה גם יפה, זה גם הישג שלה בעיניי, ולאחל לה הצלחה בכל מה שתעשה.

אם כך, נעבור לתקנות.

אני אציג. אני רק אגיד שלא יובן אחרת. אנחנו כמובן חושבים שהחוק הוא מטרה ראויה. הובלנו בסופו של יום עם הגיבוי, כמובן, של חברי הכנסת מהאופוזיציה, אבל בסופו של יום מדובר בחקיקה ממשלתית, היה מאמצים גדולים מאוד גם להעברתה וגם ליישומה, היישום היום-יומי הוא לא פשוט, הוא לא קל לעיכול. אבל יחד עם זאת, בסופו של דבר הצטרך להיות פה איזשהו סוף לעניין השני.

היות ולא אמרנו שיהיה סוף בדיון הקודם, אחרי שנקבל את ההחלטה, נגיד שזה יהיה סוף.

אני רק מדגיש, אנחנו מדברים אך ורק על פסקי דין שנתנו לפני מועד חקיקתו של החוק, שלכאורה, במצב דברים רגיל בכלל לא היה מקום להחיל לגביהם את החוק, אבל אנחנו חשבנו שבגלל שהם הניעו את כל המהלך, אז יש מקום כן.

התקנות הללו הן תקנות משלימות לתקנות הכלליות שהוועדה אישרה לפני כשנה, לדעתי, או פחות חצי שנה, והן תקנות לפי חוק הגמלאות. הסיבה שהן התעכבו עד כה, זו הפרוצדורה שנדרשת לפי חוק הגמלאות בעבור חובת היוועצות תיווך עם ארגון העובדים היציג. ועדת שירות, אלה תקנות שנחקקות לפי חוק הגמלאות.

מה שכאן מוצע, זה למעשה פחות או יותר משינויים אולי קלים המנגנון שאושר בתקנות הכלליות ביחס למי מבני זוג כשהזכאי זכאי לזכות לקצבה לפי חוק שרות המדינה, גמלאות. אנחנו מדברים על פנסיה תקציבית שחלה על עובדי מדינה, עובדי כוחות הביטחון, למעט חיילים משרתי קבע, לגביהם יש חוק נפרד ועובדי הוראה.

שירות הביטחון אתה כולל משטרה וכיבוי אש.

כן, כל כוחות הביטחון בפנסיה תקציבית כמובן, למעט צה"ל שיש לו חוק נפרד, ונושא משרה ברשויות שלטון, חברי כנסת, שרים, מבקר המדינה, נגיד בנק ישראל, שופטים, נדמה לי שאלה שהחוק מתייחס לגביהם. מה שיש לנו כאן, גם המנגנון הזה בסופו של דבר מאומץ גם בהסכמים לגבי כל מי שיש לו הסדרי פנסיה תקציבית שמתבססים על חוק שירות המדינה, גמלאות – זה בעיקר רשויות מקומיות, ועוד חברות ממשלתיות שאימצו את חוק שרות המדינה, גמלאות.

למעשה, מה שאנחנו מציעים כאן, כמו שאמרתי מנגנון דומה של הגשת בקשה לרישום, הכול כמובן מבוסס על הוראות החוק שנחקק. למעשה, בתקנה 2 אנחנו מדברים על בקשה לרישום תוגש לממונה לפי טופס שמפורט בתוספת. הניסיון של הטופס הוא לנסות לפשט את אופן ההגשה, גם בסופו של דבר שבתי המשפט יראו מה נדרש כדי שאפשר יהיה ליישם את החוק ביישום פשוט.

אנחנו מציינים יחד עם זאת, ככל שישנה סתירה בין פרטי פסקי הדין, כפי שציינו בתוספת לבין מה שיש פסק הדין, אז כמובן הבקשה ניתנת לפי פסק הדין. לבקשה אנחנו מבקשים שיצרפו את פסק הדין וצילום תעודת זהות של בן הזוג לשעבר. אופן הגשת הבקשה מתבצע באמצעות דואר רשום או במסירה אישית למינהלת הגמלאות, לפי כתובת שמפרסמים באתר האינטרנט.

החוק, אני מזכיר, מדבר על שני מועדים עיקריים - הראשון שבהם הוא קליטה של הבקשה שמתחילה להפעיל את מנגנוני ההגנה שקיימים בחוק. המועד הקובע, המשמעותי ביותר, זה המועד בסוף שרושמים את הבקשה, כמובן לאחר מכן אישור הבקשה לרישום. כאן אני אקדים את המאוחר, אנחנו מבקשים לאחר בחינה נוספת במנהלת הגמלאות, ובהינתן העובדה שחלק מהתשלומים משולמים לגמלאים בעיקר בגופים הביטחוניים על ידי הגופים עצמם, ולא על מינהלת הגמלאות, מאחר ומדובר בדרך כלל בפרטים של גמלאים שאי אפשר להעביר אותם באמצעים ממוחשבים, ולא פיזית, בגלל הרגישות הביטחונית שיש בנושא, אנחנו מבקשים שרק במקרים הללו, במקום 20 ימים ממועד אישור הבקשה, יהיה 30 ימים כדי לתת לו פרק זמן נוסף שלא ייווצר בסיטואציות האלה הפרת הוראות התקנות - זה לגבי מועדי רישום.

לאחר מכן, יש איך הממונה שולח את ההודעה, ולמי הוא שולח אותה. הודעה על הרישום עצמו, זה להערה. יש כאן אפשרות לשלוח את ההודעה גם באמצעות כתובת דואר אלקטרוני. ישנה הוראה נוספת בדבר ההודעה על תחילת תשלום הקצבה לבן זוג לשעבר, למעשה, ההודעות הן גם בדבר רישום ההערה, וגם בדבר תחילת תשלום הקצבה שהם לא בהכרח מועדים חופפים. למשל, יכול להיות מצב שהפירוד היה עוד כשבן הזוג, כשהעובד עדיין עובד, ורק לאחר שנים רבות, לאחר מכן מתחיל להיות משולמת הקצבה, ואז כדאי שבן הזוג לשעבר יידע שיתחיל לשלם את הקצבה. לפעמים בהיעדר תקשורת בין בני הזוג, ההבנה של המידע יכולה להיות אך ורק באמצעות - - -

הוא לא משלם ישירות, אלא באמצעות הגוף.

הגוף משלם במישרין. ההנעה של תחילת התשלום תלויה בגמלאי. אם הוא לא תובע לגמלה, מנהלת הגמלאות לא משלמת.

אז למה יהיה לו אינטרס לדווח?

שהוא יתחיל לשלם לגבי עצמו. הוא מניע את התשלום של כלל הקצבה, והחלק, הקצבה שמגיעה לבן הזוג לשעבר משולם לבן הזוג לשעבר.

זה לא דורש הסכמתו?

לא, זה לא דורש הסכמתו, זה רק דורש תביעה לגמלה בעבורו. אנחנו מניחים שבמצב הזה מחויבת להיות הגשה. אני מזכיר שבמצב שבו אין זכאות, לבן הזוג לשעבר לא קמה זכאות עצמאית. למשל, אם נניח הגמלאי נמצא בכלא, אז בן הזוג לשעבר אינו זכאי, אלא אם כן הוא מגיש תביעה עצמאית לתלויים לפי סעיף 62 לחוק הגמלאות, זו פרוצדורה נפרדת. אבל למעשה הזכאות של בן הזוג לשעבר רודפת ונסמכת על הזכאות של הגמלאי הקיים.

אתם דואגים שתהיה הרבה עבודה לעורכי הדין פה.

לדעתי, זה יפחית את עבודת עורכי הדין - כך אני מעריך לפחות, מכיוון שעד היום, לפחות עורכי הדין שטיפלו בתחום, היו משוכנעים שלחלק קצבה זה כמו לחלק רכב – זה קצת יותר מורכב.

יש לנו את ההודעה על תחילת תשלום קצבה, לאחר מכן, יש דוחות במהלך תשלום הקצבה הרגיל, אז יש דוחות שמחליפים למעשה תלושי גמלה לבן הזוג לשעבר. כאן, כמובן, כאן אנחנו מציעים את ההודעה הראשונה איך יהיה פירוט של הקצבה, והחלק של הקצבה שזכאי לה בן הזוג לשעבר, תוך פירוט של ההפחתות שנעשות לצורך קבלת קצבת השאירים, השיעור להעברה, והסכום המועבר שהם פחות או יותר תעתיק של מה שיש בפסק הדין, בהנחה שפסק הדין עומד בהוראות החוק. יש פה את ההודעה בדבר ההיוון, אני אדבר על זה.

יש לנו גם את פירוט כללי תשלום האפשריים לתשלום של הפחתות אחורה, כי יכול להיות מצבים שבהם הגמלאי פרש, הוגשה בקשה לרישום ולחלוקה שנים לאחר שנפרדו, ולאחר שמקבלים את הקצבה, ואז יש צורך לשלם גם הפחתות אחורה, ויש לנו כללי תשלום, אפשר לחלק ל-12 תשלומים, וכו' - הדבר הזה יפורט לפני בן הזוג לשעבר.

מי אמור לתת את ההסברים לבני הזוג הנפרדים?

יש לנו פירוט במסגרת הדוחות שאנחנו משתמשים. אבל בסופו של דבר הם צריכים להתייעץ עם בעלי מקצוע. הדבר דומה ליישום של כל הוראת חוק אחרת.

מי במקרה זה עושה? שירותי הרווחה לא מתעסקים בזה. זה אוטומטית רלבנטי לגוף שנותן הסבר בתשלום.

את כל המידע הרצוי והנתון יש במינהלת הגמלאות, אנחנו גם מפרסמים את זה.

זה כשזה עובד מדינה, וכשהוא לא עובד מדינה?

אנחנו פועלים בזמן הקרוב בכפוף לאילוצים לפרסם איזה מורה נבוכים, נדמה לי שמורה הנבוכים יהיה רלבנטי גם לגבי מי שלא עובד מדינה, יש כוונה לפרסם אותו באתר האינטרנט של שוק ההון. מעבר לכך, בסופו של דבר, כמו עוד חוק, אני מזכיר שבני הזוג, יש להניח מוציאים הרבה כסף על אופן החלוקה של הרכוש, ושהוא יעמוד בכללי דיני המשפחה. אני מניח שהם יקבלו גם סיוע לצורך היישום שלו. אמרת שחלק מעורכי הדין התפרנסו, יש להניח שגם על זה.

טוב, אתם מבינים שאתם לא נותנים כלים לנצל - - -

לא, בוודאי שנותנים כלים. בסופו של יום מדובר בתביעה לגמלה פשוטה. התביעה צריכה להיות מצורפת אליה - יש לנו פה טופס, הטופס הוא מאוד קריא. הוא נמצא בתוספת, הוא משתרע על עמוד אחד. כל מה שבן הזוג לשעבר צריך לעשות כדי ליישם את הוראות החוק אחרי שיש לו פסק דין, זה פשוט למלא את הטופס. מעבר לכך, הוא לא צריך לקבל שום החלטה.

אז אני חוזר ואומר, זה בן הזוג שהיו לפחות אחד מהם בשירותי המדינה. מה עם האזרחים?

יש טפסים לכול. אני מזכיר, בתקנות הקודמות שאושרו, אושרו הטפסים המתאימים לעניין של חלוקת פנסיה בקרנות הפנסיה הוותיקות והחדשות, וגם טפסים לצורך חלוקת חסכון פנסיוני אחר, בין אם באמצעות פוליסות ביטוח חיים, ביטוח מנהלים מה שמכונה, ובין אם קופות גמל וקצבה אחרות, גם יש טופס לחלוקה לכל קופות גמל לתגמולים. ובכך, למעשה, הפנסיה התקציבית השיעורית שאינה נכללת פה, בכך למעשה אנחנו מקיפים את כל המוצרים, לכל אחד יש את הטופס שלו, לפעמים זה טופס גנרי, חוץ מהצבא שהצטרכו להשלים את המהלך, זה הדבר היחידי שהוא לא באחריות שלנו.

להבנתי, כדי ליישם - הקריאה היא קודם כל למלא את הטפסים, זה הדבר הפשוט ביותר, אם הם ימלאו טופס ויש בפסק הדין בעיה, את הריג'קטים יקבלו מהגוף המשלם, ויפעלו בהתאם לריג'קטים שנקבעו, או שיתקנו את פסק הדין, או שפשוט פסק הדין יושם לבני הזוג – אלה האופציות. להבנתי, יש לנו כבר ניסיון עם הרבה גמלאים שמיישמים לגביהם את פסק הדין, והעסק הזה פשוט. לכן בהקשר הזה, אני חושב שזה קצת חבלי קליטה, אבל העסק פועל.

אם אני אחזור על התקנות המוצעות, אז הדבר האחרון – בנוסף לדוח החד-פעמי הראשון שנשלח, אחת לשנה לפחות, מנהלת הגמלאות תשלח דוח תקופתי לבן הזוג לשעבר שכולל את כל הפרטים שדיברנו עליהם קודם לכן שהם לא חד-פעמיים ושהם תשלומים קבועים, זה כולל בעיקר את הקצבה המלאה לאחר הפחתה. קצבאות, בעיקרון, אני מזכיר היום בעולם של שיטת ההצמדה, משתנים אך ורק ככלל באמצעות תשלומים של הצמדה למדד אחת לשנה, במקרה של עליית המדד. הדברים האחרים שהם יכולים להיות, זה במקרה אם יש לגמלאי ניכוי של קופה ציבורית אם הוא התחיל להשתכר, או דברים מעין אלה.

הצמדה למדד חיובי לא שלילי.

כן, אמרתי, רק במקרה של עלייה. זה כמובן צריכה להיות עלייה מצטברת אם מדובר בכמה שנים. אני חושב שבשנים האחרונות לא היה - - - במצטבר שלילי.

אלה התקנות הללו. אנחנו מציעים כדי שאפשר יהיה ליישם אותם כמה שיותר וצריכה הערכות מחשובית בעניין שהחלה, תחילתן של התקנות יהיה שישה חודשים מיום פרסומן. התקנות הנוספות שאנחנו מביאים כאן, שהן משלימות, אלה תקנות שהן בעיקרן טכניות שהן נדרשות לפי תיקון החקיקה שדיבר על כך מיהו המבקש להוון במקרה של חלוקת פנסיה תקציבית. למעשה, כמו שקבוע בחוק, אבל החוק קבע את המגבלות שצריכים לקבוע אותם בתקנות - שזכאי לקצבת פרישה הינו רשאי להוון שיעור מהסכום המועבר לבן הזוג לשעבר, כלומר, הגמלאי לא יכול להוון לבן הזוג לשעבר, אלא אם כן אותו בן זוג ביקש להוון – הוא יכול להוון מטעמים של פשטות ויכולת לבצע את ההיוון, זה את אותו שיעור גם מהחלק שלו.

זאת אומרת, אם נניח לצורך העניין, גמלאי יכול לבקש להוון עד 25% מהקצבה שלו למשך 5 או 6 שנים. אנחנו אומרים אותו דבר בן הזוג לשעבר יכול את השיעור שבחר הגמלאי ולתקופה שהוא בחר, שיהיה פשוט היוון פשוט. אז אם הוא מבקש, מהוון. אם לא, נשארו אך ורק החלק של הגמלאי, ואז הוא יקבל את הקצבה שלו באופן שוטף.

אתה מבין את כל מה שאתה אומר? אני פחות מבין, לא מה שאמרת, אבל זה נראה לי טוב.

זה בכל מקרה יישום של הוראת החוק. אין פה שינוי, אין פה עניין של שיקול דעת.

אני סומך על היועצת המשפטית.

לנו יש שלוש הערות. נתחיל בהערה כללית לגבי המסמכים שצריך לצרף לבקשה. אחד המסמכים הוא צרוף פסק דין. אנחנו סבורים שאין הצדקה לצרף פסק דין, אלא פסיקתא כמו שאמרתי בדיון הקודם. אין שום סיבה בעולם שהקופות תדענה מה קורה באמת בתוך אותה משפחה – מי בגד במי, מה קורה בין ההורים לילדים, אלה פרטים לא רלבנטיים שחשיפתם פוגעת בפרטיות. לכן אנחנו מבקשים שתצורף פסיקתא, שבית-המשפט ייתן צו שאומר איך לחלק את הפנסיה מתקופה איקס עד תקופה איקס, זה מה שצריך. לא צריך שום דבר מעבר לזה, לא צריך את הניירת, לא צריך את פסקי הדין שמשתרעים על פני 30 ו-40 עמודים שהרבה פעמים פוגעים בפרטיות החקיקה שלהם.

מה אתם אומרים?

הנושא הזה כבר נדון בפעם הקודמת. אני אזכיר, אנחנו מדברים כאן אך ורק על עניין הגמלאות, כמובן שנושא הגנת הפרטיות והמחויבות לרשות מנהלית לשמור על פסק הדין הם כמובן מובנים מאליהם. בנוסף, כדי לעשות מה שהתבקש כאן, צריך לייצר הליך חדש בחקיקה שהוא אינו קיים כרגע, והוא יצירת הפסיקתא שתקבע גם במפורש שאין פסקי דין קודמים או החלטות קודמות שהן לא משנות ממה שקיים, ומאחר ואנחנו לא מסוגלים לדעת את זה כרגע, ואין הליך כזה, ההערה הזאת צריכה להידחות לדיון בהליך חקיקה שיבוא, ואנחנו צפויים לעשות תיקוני חקיקה בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני.

תיקוני חקיקה גם לעניין ההליך, ההליך של הפסיקתא?

גם לעניין ההליך של הפסיקתא. כמובן, אנחנו נצטרך לעשות את זה בתיאום עם הנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים ביחד לייצור מעין החלטה שאינה קיימת היום בצורה מפורשת בחקיקה. יש מונח שנקרא פסיקתא, הוא קיים, אבל זה לא הפסיקתא שעליה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים פה על איזשהו תמצות נקודתי של עניין מאוד מסוים בפסק הדין, לטעמנו, לא דיי בו כרגע בלי הוראה מחייבת.

זה אוטומטית חוזר לחוק עצמו, וכשאנחנו נדון בתיקונים הנדרשים - את יכולה להסתפק בתשובה הזאת?

לא, אני אשמח להשיב. יש לנו פרקטיקה, אנחנו בפרקטיקה הנוהגת היום. אנחנו מגישים בקשות לבית המשפט לענייני משפחה, מצרפים את פסק הדין ומבקשים פסיקתא, ומקבלים את הפסיקתא. בתי המשפט נוהגים בהתאם לבקשות האלה, ומוציאים צווים, אז יש אופציה היום. אפשר אולי עכשיו כאשר שמעתי את דבריך, אני יכולה לחשוב שאפשר בתוך החוק לחייב את בית-המשפט כשהוא מוציא פסק דין שדן בנושאים הרכושיים, להוציא יחד בד בבד פסיקתא, זה כן אנחנו מוכנה לחשוב על זה. אבל כעיקרון קיימת הפרקטיקה להוצאת פסיקתאות בבתי-המשפט למשפחה.

הפרקטיקה אינה מספיקה, והיא לא מספיקה - - -

למה אם אפשר להגיד אבל? אם יש פסיקתא – למה לא?

אין שום כוונה, אף פעם אנחנו לא מבקשים מסמכים יתר על המידה. כדי ליישם את החוק, ולראות שאנחנו עומדים בהוראות – האם זה פסק דין ישן, אנחנו לא יכולים להסתפק אך ורק בפסיקתא ובפרקטיקה של שופט כזה או אחר.

למה?

פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני בחלק הכללי, לא מדברת על תחום הגמלאות. "פסק דין שנקבעה בו בין השאר חלוקה של חיסכון פנסיוני בין חוסך ובין בן זוגו לשעבר בשל פירוד". פסיקתא ממה שאני לפחות קראתי, זו הבהרה של פסק הדין, זה לא פסק דין שעומד בפני עצמו. כך שבעצם אין בעיה להביא פסיקתא יחד עם צרוף של פסק הדין עצמו. ככה זה נכון לנוסח החוק היום, זאת אומרת, בכל מקרה הדבר דורש תיקון חקיקה. מעבר לכך, גם ברמה המהותית, בגלל שהחוק מבחין בין פסקי דין ישנים לחדשים, ברגע שיביאו רק פסיקתא, בעצם לא נוכל לדעת אם יש פה פסק דין ישן או חדש, כי תמיד אפשר לעשות פסיקתאות והבהרות, בגלל זה נדרש גם במהות להסדיר את זה. גם טכנית אני לא חושבת שההגדרה היום מאפשרת להעביר פסיקתא, צריך לתקן את זה גם ברמה הטכנית וגם ברמה המהותית, זה משהו שדורש חשיבה על הליך, ואנחנו עושים את החשיבה הזאת. זאת הערה שכבר העירו לנו בעבר.

אם אני זוכרת נכון, גם בהליך החקיקה כן תפסו את זה בתור משהו שבסופו של דבר בית המשפט ייצר איזשהו משהו שעונה על כל הדרישות, האם ויתר, האם לא ויתר.

חבל שלא הבאתי פסיקתא לדוגמה בלי שמות.

יכול להיות שיש שופט כזה או אחר שקבע פסיקתא שיכולה לעמוד במסגרת הנתונים, עדיין לא דיי בזה, אנחנו לא נוכל לדחות פסיקתא רק בגלל אם השופט פעל כמו שצריך או שלא.

יש לי הצעת סיכום בנקודה זאת. מי שיכול להביא פסיקתא ללא שינוי חוק שיבושם לו. מי שלא יכול, אז בהצעת חוק, בתיקונים המתוכננים של הצעות חוק, אני מציע שתביאו הצעה.

חשוב לי להבהיר נקודה מסוימת, כשבתי הדין הרבניים, ובתי המשפט למשפחה דנים בעניינה של משפחה מסוימת, אז כל העניינים נדונים בבת אחת - גם המשמורת, גם המזונות, גם הרכוש, והכול מופיע באותו פסק דין.

אנחנו מאפשרים השחרה של פרטים שהם אינם נדרשים.

אז לכן צריך פסיקתא.

אז תביאו את זה במסגרת התיקון המתוכנן. בינתיים את יכולה להתבסס על הפרוטוקול כאסמכתא שמאפשרת להמשיך לבקש.

אם מאפשרים השחרה, בעצם את מביאה את העמודים הרלבנטיים, לא כל ענייני המשמורת כפי שציינת ועניינים אחרים, אלא אותם עמודים רלבנטיים אם הם מאפשרים השחרה.

לדיון הבא אני אבדוק את האפשרות.

נסתפק בסיכום שלי.

ההערה השנייה היא מאוד קריטית, והיא דורשת את התערבותכם. נוצר מצב בשל חוסר הבהירות קיימת דיס-הרמוניה וחוסר אחידות בהחלטות של בית המשפט למשפחה. הסוגיה הזו עניינה בשיטת החישוב. כיום איך מחשבים תקופת החיים המשותפת ממועד הנישואין עד מועד הקרע, או עד המועד הקובע שזו נקודת העצור שחושבים, וחלקי תקופת הצבירה של הפנסיה. בתי משפט לענייני משפחה חלוקים בעמדות שלהם. חלק מהשופטים מורים על חישוב לפי כל תקופת הצבירה, וחלק אחר של השופטים הולכים לפי תקופה חלקית של הצבירה, רק תקופה ממועד הנישואין עד למועד הקרע. נוצר מצב שיש לנו חוסר אחידות בפסקי הדין וחוסר בין קהל הפונים. לכן אנחנו מבקשים ההתערבות וליבון הסוגיה הזו איך בדיוק מחשבים את תקופת הצבירה.

זו סוגיה שיש לגביה גם דיון בהליך חקיקה היא, אבל היא אינה רלבנטית לכלל התקנות שמונחות כאן. אנחנו מדברים על תקנות שמפרטות למעשה את אופן ההגשה, ואת הבקשה, אינן דנות במהות. ההערה שמדברת כאן היא הערה מהותית, יש שאלה שלמה אכן על אופן חישוב התקופה.

לא מהותית, תאורטית - היא מהותית שהיא פוגעת בצדדים.

לא, אבל היא מהותית - - -

שנבין, כשהיא מהותית היא פוגעת בשני הצדדים, או אחד משני הצדדים. אז מה עושים?

יש לנו שורה של הצעות שאנחנו נביא אותן במסגרת תיקוני חקיקה.

הבעיה היא שאנחנו לא יודעים מה המחצית – האם אנחנו עוברים את מחצית משיעור ההעברה?

החוק היום בהקשר הזה מאוד ברור.

לא, אבל יכולה להיות פרשנות אחרת, אם אני מבינה נכון.

פסקי דין סותרים, זה אסור שיהיה.

אני לא יודע אם יש פסקי דין סותרים, תמיד יכולים להיות פסקי דין סותרים. העניין הוא כשנחקק החוק, הכוונה הייתה מאוד ברורה. מאחר ואי אפשר לדעת מתי אדם יסיים את עבודתו בשרות המדינה, או בשרות כל אחד מהגופים, צריך להניח כרגע הנחות. אז להנחה שבחרנו בה, זו הייתה גם המלצת ועדת שוחט, לחתוך במועד הפירוט. כאילו זו מלוא התקופה שיש לו. הנחה לאחר חשיבה נוספת היא לא בהכרח זו הדרך היחידה האפשרית, ולכן אנחנו מציעים הצעה נוספת, שוב, זה דורש תיקון חקיקה וברור שהוא משנה.

מה הערכה שלכם – תבואו לתיקוני חקיקה למיניהם?

אנחנו הפצנו במקור תסקיר אם לאחר ההערות שקיבלנו על התסקיר, סברנו שיש מקום לעשות מקצה שיפורים ולהפיץ את התסקיר מחדש, ואני מעריך בהערכה לא מחייבת שייקח לנו סדר גודל של עוד חודש כדי להפיץ תסקיר פעם נוספת.

אז אני אהיה לארג', אני נותן לך חודשיים. אנחנו קובעים את המועד שתוך חודשיים תפיצו תסקיר. אחר כך, תמשיכו לשחק בזמן, והאנשים ימשיכו לסבול למרות שהחוק הזה רצה להיטיב עם האזרח. חבר'ה, קצת תחשבו שזמן זה גם סבל.

השאלה אם דרך החישוב, למשל, מפורסמת על ידי - - - גמלאות.

אין דרך אגב דרך נכונה אחת או אחרת, צריך פשוט לבחור. מאחר ויש נעלם, כמו שאמרתי, מהו בסופו של דבר תקופת העבודה, אני מזכיר שאי אפשר להכריח אדם להמשיך לעבוד רק בגלל שהוא התגרש. לכן בהקשר הזה, יש הצעות לכאן ולכאן, אנחנו נציע את ההצעה, יבוא לדיון פה בוועדה, ומה שיחליטו, יחליטו. אני אומר שוב, אין פתרון של קסם בהקשר הזה.

חשוב לי להדגיש, אלמלא אנחנו טיפלנו בבעיה כזו שאין לה באמת אבא ואמא, לא היה בא לעולם החקיקה. אנחנו עושים את כל הניתן כדי שהחקיקה הזאת תהיה המיטבית ביותר.

מצווה עושים עד הסוף.

בסדר, היא תהיה מיטבית ביותר.

גם בלוח זמנים סביר, זה מה שמבקשים. אנחנו יודעים שיש פה מאמץ, נעשה מאמץ גם כלכלי לא קטן, גם תקציבי לא קטן, מודה. אבל באמת תלכו עד הסוף. תיקחו בחשבון שסבל זה גם זמן.

הערה שלישית ואחרונה. תקנה 9(ג) "לעניין תקנה זו לא יובא בחשבון סכומי קיצבה שפסק הדין לחלופת החיסכון אינו חל לגביהם". כאן, אני רוצה לשתף את הוועדה הנכבדה בדברים שאני אישית נחשפת בהם.

לפני כניסת החוק קיבלנו פסקי דין משופטים רבים שקובעים שבן הזוג זכאי למחצית מהזכויות הפנסיוניות עד אחרית ימיו של בן הזוג העמית. זה היה המצב המשפטי - שפנסיה לא משולמת אחרי הפטירה. היום, לפי החוק החדש, בן הזוג לשעבר זכאי גם לפנסיית שאירים כנגד תשלון, מעין קנס, אם זו אשה 2.8 - עד כאן הכול בסדר. אבל מה קורה כשיש לי מצב של פסק דין שניתן לפני כניסת החוק, והוא סותר את הקביעה של החוק. הרי הקביעה הזו של בן זוג לשעבר זכאי לפנסיית שאירים היא כבר מנדטורית, היא כבר מחייבת את כולם, צריך ליישם לגביה את עקרון השוויון - מה קורה במצבים כאלה? גם זה כאן נדרש טיפול והתערבות.

את רוצה עכשיו שהיות ויש חוק שמאפשר, יש אפשרויות חדשות, יחולו גם על פסקי דין שהיו לפני החוק? נראה לי - - -

אם אני מבינה נכון, ואני חושבת שאני מבינה נכון, שהמצב החדש יחול גם רטרו-אקטיבי. מי שרוצה לקבל פנסיית שאירים, משלם מעין קנס.

זה לא רלבנטי לתקנה הזו, אבל אני אזכיר את הוראות החוק. הוראות התחילה הן בין המורכבות בהוראות החוק, מכיוון שהם התייחסו ליכולת הניבוי של הצדדים למה יהיה החוק שנחקק, אני מניח שאף אחד לא יוכל לנבא מה תהיה התוצאה, בטח לא התוצאה הזו. לכן, אנחנו נתנו שלוש אפשרויות.

אפשרות ראשונה - פסק הדין שהוא מיושם בצורה פשוטה ואך ורק לחלוקת הקיצבה בלי זכאות של קצבת שאירים, זה יחסית טכני, מרבית פסקי הדין עומדים בתנאים. האפשרות השנייה היא, זה ליישם גם לגבי זכויות קיצבת השאירים, שזה למעשה אחד מהבשורות הגדולות של החקיקה. אבל כדי למנוע מצב כמו שנאמר כאן, שבו במסגרתו, במסגרת האיזון בין בני הזוג, הביאו בחשבון בצורה מפורשת ונתנו לכך אפילו מענה בין בני הזוג לכך שלא תהיה קצבת שאירים לבן הזוג הגרוש, ונתנו, למשל, בתמורה לזה רכב, או דירה, או כל דבר אחר. בית המשפט לפני שיישם את האישור שאפשר יהיה להחיל את זה גם כזכאות לקצבת שאירים – אני מזכיר, יש מישהו שגם נפגע כתוצאה ממתן הזכות הזו, זו בת הזוג החדשה ככל שישנה. אז נתנו את האפשרות לבית המשפט לקבוע פוזיטיבית. אנחנו מחייבים פסק דין פוזיטיבי, וזה מחזיר אותנו לתחילת הדיון שבו אמרנו עד מתי זה יקרה אותו פסק דין פוזיטיבי, אותן שלוש וחצי שנים שאמרתי שיש היערכות.

האופציה השלישית – אם זה לא מתאים, ולא זה מתאים, נתנו אפשרות לבית המשפט גם לשנות את פסק הדין ולהתאים אותו להוראות החוק, אבל זה צריך, שוב פעם, פסק דין פוזיטיבי – אלה שלושת האפשרויות. ככל שלא מתקיים אחד משלושת האפשרויות אז אין מענה, אנחנו לא יכולים לפתור את כל הבעיות הקיימות, בוודאי לגבי פסקי דין ישנים. שוב, נקודת המוצא יכלה להיות שבכלל אנחנו לא מטפלים בפסקי דין שניתנו לפני החוק, זה היה הפשוט ביותר, זה היה מוריד כאב ראש, וגם לא היו הרבה תלונות.

חשבנו יחד עם הוועדה כאן בדיון, שזה לא נכון לעשות כן, מכיוון שהטריגר לחקיקת החוק היו בסופו של דבר פסקי הדין של העבר. נתנו את פתרונות הביניים המאזנים, מרבית המקרים שאנחנו נתקלים בהם מסתדרים לפי הוראות החוק. מי שבוחר בסופו של יום זה הרי אפשרות, לא חובה. בני הזוג שבוחרים בהסכמה או שלא בהסכמה זה כבר לא באמת חשוב לא ללכת במתכונת של החוק, זה גם אפשרות.

למרות שלגבי קצבת שאירים אין לזה שום ממשות. הבעיה היא שזה רכיב שאין אותו בחלוקה בין בני הזוג.

נתינת הנכס הפיננסי האחר, פיננסי או לא פיננסי אחר. יש אפשרות כזו, עשו את זה גם בעבר. האמירה הייתה, וזה גם דרך נוספת שבני הזוג מתאזנים ביניהם בדרכים אחרות. דרך אגב, פה אני מזכיר, אותה זכאות לקצבת שאירים עולה כסף. זה הדבר היחידי שבאמת לבני הזוג עולה כסף. לכן, יכול להיות שהם יבחרו, במיוחד לגבי פסקי דין שניתנו לפני הרבה שנים, ושבני הזוג כבר התחילו לקבל קצבה לפני הרבה שנים. יכול להיות שהחלופה רציונאלית כלכלית תהיה לקחת משהו אחר, גם אפשרות.

תודה רבה. אני רק שמעתי כאן מחברתי, נציגת נעמ"ת, שהם ביקשו ארכה, אז אנחנו מבקשים להצטרף לארכה. תודה רבה לכם.

אנחנו כן נוהגים לקרוא, למרות שבאמת תיאור ההצגה של הדברים הייתה מאוד מפורטת.

אני ראש ענף תכנון שכר וגמלאות בצה"ל.

דיברנו על כך שהממונה רשאי לשלוח הודעה כאמור במסגרת הדואר האלקטרוני. סעיף מקביל לא נמצא לגבי הפרט, שנראה לי שזו הדרך הכי נוחה לשלוח את ההודעה לרשויות צה"ל או רשויות המדינה באמצעות הדואר האלקטרוני. אז אולי אם אפשר להוסיף לסעיף 4 גם שליחה באמצעות דואר אלקטרוני.

זה לא תקנות שחלות עליכם.

אבל גם על האזרח.

הנקודה הזאת עלתה גם בתקנות הכלליות שעלו. השאלה אם לאפשר העברה של הבקשה גם בדרך אלקטרונית עם כל הדברים, בסופו של דבר, האוצר, עמדתכם הייתה לא לאפשר דרך כזאת.

למה? מה, אתם נגד אלקטרוניקה?

נדמה לי שאפילו בהתייעצות עם משרד המשפטים.

יש פה שאלות של הגנת הפרטות, הן מחייבות מערך מותאם ברמה אלקטרונית. הוא לא קיים לגבי כלל התביעות לגמלה, זה דורש בכלל בדיקה. אני מזכיר, יש פה עניינים שצנעת הפרט, והוזכר גם בהקשר של פסקי הדין, אבל היא רלבנטית לעניינים אחרים, זו זכות. סכום הקיצבה לו זכאי הגמלאי, מי הם השאירים שלו - אלה הם עניינים שצריך להסדיר אותם בצורה טכנית עם הקפדה מאוד יתרה מטעמים של הגנת הפרטיות.

ופסק דין של בית המשפט זה לא - - -

גם שם אנחנו מבקשים מסירה אישית. במסירה האישית העניינים יחסית פשוטים.

אתם בצה"ל תעשו מה שטוב לכם. ...

תקנות שירות המדינה (גימלאות) (רישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני), התשע"ח – 2017

בתוקף סמכותי לפי סעיף 42ג לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן – החוק), ובהמלצת ועדת השירות לפי סעיף 104 לחוק, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

הגדרות 1. בתקנות אלה -

"בקשה לרישום" – בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 42א לחוק;

"בקשה מלאה" – בקשה לרישום שצורפו לה המסמכים הנדרשים בתקנה 3;

"הגשת בקשה" – מסירת בקשה לרישום לממונה;

"הערה" – כמשמעותה בסעיף 42ב לחוק;

"זכאי" – זכאי לקצבת פרישה לפי החוק;

"יום עסקים" – כהגדרתו בחוק השקעות משותפות הנאמנות, התשנ"ד-

1994, למעט פגרת פסח ופגרת סוכות, כהגדרתן בתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ"ג-1983;

כיוון שאנחנו מדברים על גורם שנמצא במדינה, אז לא עובדים במועדים האלה באותן פגרות של פסח וסוכות.

"מועד הזכאות לקבלת קצבת פרישה" – מועד הזכאות לקבלת קצבת פרישה לפי החוק;

"קליטת בקשה" – רישום במערכות הממונה לפיו התקבלה במשרדי הממונה בקשה לרישום.

אני רוצה רק לוודא, כי אנחנו מדברים פה על בקשה לרישום פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, אנחנו מדברים על פסק דין במובנו הרחב, כולל פסק דין לאיזון, אלא אם כן, ישר מוגשת בקשה לקצבת שאירים.

אני מזכיר שבפסק דין לאיזון הוא למעשה אחרי הפטירה, הוא תמיד לאחר פטירה, והוא רק במצב של פטירה ולא במצב או זכאות של קצבת זיקנה.

לגביו ההפחתה תתחיל תמיד ממועד מאוחר יותר.

אין הפחתה מהקצבה עצמה. כי לא היה מעולם גירושין. בסופו של דבר, פסק דין לאיזון הוא במצב שבו עצם הפטירה רואים אותה כיצירת הגירושין.

כיוון שיש את האפשרות הזאת - - - של קבע, אז יכול להיות שיש גם תמריץ להמתנה פה לקבל פסק דין לאיזון, ואז לא לעשות את ההפחתה - זה גם כן שיקול, זאת אומרת זה תמריץ קיים.

לאחר מכן, לאחר הפטירה?

כן, ממתינים. אפשר להמתין לאחר הפטירה, לקבל דבר פסק דין.

צריך להניח הנחה. יש בן זוג גרוש שיהיה מוכן להמתין לצורך קבלת הזכויות שלו למועד לא ידוע של פטירה, זה נראה לי מאוד מרחיק לכת. זה תכנון שגם אנחנו לא חושבים עליו.

פרק ב': בקשה לרישום, קליטתה ורישומה

הגשת בקשה לרישום בקשה לרישום תוגש לממונה לפי הטופס שבתוספת.

קיימת סתירה בין פרטי פסק הדין כפי שצוינו בטופס שבתוספת לבין הפרטים הכתובים בפסק הדין, תיבחן הבקשה לרישום על בסיס הפרטים שבפסק הדין ופרטים אלה יירשמו בהערה, אם היא תירשם.

התוספת מופיעה כאן, והיא מציינת באמת את אותם פרטים, גם לגבי מגיש הבקשה, גם לגבי הזכאי, פרטי פסק הדין והנתונים שנאמרו בו, וגם הוראות מיוחדות לגבי החלטות מיוחדות שיכול להיות שהן נקבעו בפסק הדין, למשל ויתור על נושא של קצבת השאירים וכן הלאה, או מועדים מאוחרים יותר לתחילת החלוקה.

(3) המסמכים שיצורפו לבקשה לרישום לבקשה לרישום יצורפו המסמכים האלה:

) 1) פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או העתק נאמן למקור של פסק הדין;

אם הבנתי נכון מהסיפור, אדוני, אנחנו לא מכניסים פה כרגע את האפשרות של פסיקתא, עד לתיקון החקיקה.

)2) צילום תעודת זהות של בן הזוג לשעבר.

(4) אופן הגשת הבקשה לרישום

בקשה לרישום תוגש בדואר רשום או במסירה אישית לכתובת שפרסם הממונה באתר האינטרנט שלו לצורך הגשת בקשה לרישום.

(5) מועדים לקליטת בקשה

קליטת בקשה לרישום בידי הממונה תיעשה לא יאוחר משבעה ימי עסקים ממועד הגשת

בקשה מלאה.

דיברת על זה שהמועד של הקליטה הוא המועד המשמעותי מתחילת ההגנה על הכספים.

אני רק אדגיש פה, מאחר ובתקנה הבאה, כפי שאמרתי בתחילת דבריי, אנחנו מבקשים במקרים שבהם התשלום הוא אינו נעשה באמצעות הממונה, וכך גם הגשת הבקשה בפועל לא מגיעה לממונה במישרין אלא לגוף המשלם, שזה מרבית המקרים מדברים על משטרה, שב"ס, שב"כ ומוסד, אלה הסיטואציות. במקרים הללו, למעשה מי שמשלם בסוף זה החשבות של אותו גוף, והכול מטעמים של שמירה על חיסיון הפרטים הנדרשים בין היתר זה הטעמים העיקריים. לכן מה שאני מציע, זה לקבוע גם את החריג ב-6 שבמקרה כזה זה יהיה יותר מ-20 ימי עסקים, וגם צריך להתייחס לזה בסעיף 5 שלמעשה מי שקולט את הבקשה בפועל זה לא הממונה, אלא זה גורם שהוא הסמיך לשם כך, ולצורך העניין הזה החשב הרלבנטי.

אם כך הדבר שאנחנו מגישים את הבקשה לא לממונה, אלא לגוף, אנחנו צריכים להתאים עוד הוראות בתקנות. זאת אומרת, אנחנו צריכים גם את ההוראות של איך מגישים לכתובת שפרסם הממונה. השאלה אם אנחנו מסתפקים בהוראה הזאת, אתם מדברים פה על משהו שהוא באמת מערכת נפרדת.

את כל ההוראות באמת הממונה מפרסם בכול, זה יהיה הכול מפורסם על ידי הממונה, הוא בסוף קובע את הזכות. אני רק אומר טכנית, הוא גם מאשר את הבקשה. הדבר היחידי שלא הוא עושה בגלל פערי הזמנים, זה הקליטה עצמה שהיא מחויבת להיות כמה שיותר מידית.

השאלה אבל אם הגשת בקשה היא מסירת בקשה לרישום לממונה, אז ממילא כשאנחנו מדברים על הגשת בקשה, אנחנו אומרים 7 ימים מיום הגשת בקשה, אני לא אוכל להגיד הגשת בקשה לגוף אחר, כי לא אליו אמורים להגיש. אני מבינה שצריך להגיש לממונה את הבקשה הזאת. אמנם לכתובת שפרסם הממונה - - -

הם מבצעים את זה תמיד באמצעות הגוף עצמו.

כיוון שהקליטה לא מערבת, בניגוד לרישום ההערה שאתה אומר, אני רוצה לדעת מה השיעור להעברה אם הוא לא עולה על מחצית משיעור משותף, האם פה בכלל יש שיקול דעת. מגיעה בקשה, אני בסך הכול צריכה לרשום הערה שקיבלתי בקשה לרישום פרטי פסק דין, מדוע זה צריך להיות יותר מאשר 7 ימים?

לא, לא ביקשתי יותר מ-7, רק ביקשתי להבהיר שזה לא הממונה. כי אנחנו מחדדים את זה ב-6.

אתה רוצה להגיד שקליטת בקשה לרישום בידי הממונה? אז אולי צריך להגיד, קליטת בקשה לרישום תיעשה - - -

בסדר.

אנחנו אומרים –

(6) מועדים לרישום בקשה

הממונה ירשום ברישומיו הערה בדבר פסק דין לחלוקת חסכון פנסיוני לא יאוחר מעשרים ימי

עסקים ממועד הגשתה של בקשה מלאה.

עכשיו אתה אומר שיהיה (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) לעניין זכאי לקצבה, אתה רוצה למנות את הגופים שבהם מדובר? לעניין זכאי לקצבה - משטרת ישראל, שרות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי והמוסד.

תכתבי רק איזה סעיף מילוט כזה, או גוף אחר.

שהקצבה משולמת לו לגוף משלם שלא ממונה. אז ירשום הממונה את ההערה כאמור בתקנת משנה (א) לא יאוחר מ-30 ימי עסקים ממועד הגשת בקשה מלאה.

מתן הודעות ומועדים למסירתן –

(7) הודעת בדבר רישום הערה

הודעת הממונה לזכאי ולבן זוגו לשעבר בדבר רישום הערה לפי סעיף 42ב(ג) לחוק תכלול, בין השאר, את הפרטים שנרשמו לפי סעיף 42ב(א) לחוק.

נוסף על משלוח הודעה כאמור בדואר רשום, הממונה רשאי לשלוח הודעה כאמור לזכאי ולבן זוגו לשעבר לתיבת דואר אלקטרוני שמסרו הזכאי או בן זוגו לשעבר ובלבד שנתנו הסכמתם לכך.

אני רוצה לציין בקשר להערה שנשמעה קודם, הדרך של מסירה בדואר אלקטרוני היא נוספת, היא לא דרך חלופית למשלוח בדואר רשום לפי ההמלצה כאן.

(8) הודעה על תחילת תשלום קצבה לבן זוג לשעבר

נרשמה הערה לפי סעיף 42ב(א) לחוק, לפני שהחלה להיות משולמת קצבה, ישלח הממונה הודעה לבן זוג לשעבר על מועד התשלום של קצבת הפרישה לגמלאי, תוך ארבעה עשר ימי עסקים מהמועד שבו קבע הממונה את זכאותו של הגמלאי לקצבה.

פה אנחנו אומרים, שבסופו של דבר, למרות שיש גוף משלם, בסופו של דבר הממונה הוא זה שמוציא את התביעה בדבר הזכאות, ובסופו של דבר הוא גם זה שצריך לשלוח את ההודעה.

(ב) הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול את הפרטים והמסמכים הנדרשים לפי החוק לצורך תחילת תשלום קצבה לבן זוג לשעבר.

זה כל מיני עניינים שנוגעים לפרטים שנדרשים כעת לברר למשל האם יש בן זוג חדש, מה מצב החשבונות.

(9) דוחות והודעות לבן זוג לשעבר של גמלאי

(א) עד היום החמישה עשר בחודש שבו החל הממונה להעביר לבן זוג לשעבר חלק מקצבת פרישה של זכאי, ישלח גוף משלם לבן הזוג לשעבר שמועבר לו חלק מקצבת פרישה לפי סעיף 58א לחוק דוח אשר יכלול את הפרטים האלה:

(1) סכום הקצבה המלאה לאחר הפחתה כמשמעותה בסעיף 21א לחוק ככל שישנה;

(2) סך כל ההפחתה כמשמעותה בסעיף 21א לחוק ככל שישנה;

(3) השיעור להעברה;

(4) הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר מקצבת הפרישה לפי סעיף 58א

לחוק;

(5) היוון זכאי חלק מקצבתו לסכום חד פעמי לתקופה שאינה עולה על 5 שנים לפני מועד קליטת הבקשה, ובמועד שבו החל הממונה להעביר את קצבת הפרישה לבן זוג לשעבר טרם הסתיימה ההפחתה של חלק הקצבה המהוון מסכום הקצבה, יצוין השיעור שמנוכה מהקצבה של בן הזוג לשעבר בשל ההיוון ומשך התקופה שלגביה בוצע ההיוון;

לא הכנסנו פה התייחסות לחמש שנים לפני, זה לא התכוון להיות חמש שנים לפני, אבל מדובר על תקופה שאינה עולה על חמש שנים. לא היה ברור לנו מאיפה הגיעה ההגבלה הזאת, כמובן ההיוון צריך להיעשות במסגרת אפשרויות ההיוון, אנחנו מדברים על היוון שכבר קיים, ובגללו מופחתת הקצבה, ולכן, המידע הזה חשוב לבן הזוג לשעבר.

(6) במקרה שבן זוג לשעבר התחייב לשאת במלוא סכום ההפחתה לגבי העבר, יפורטו כללי התשלום כהגדרתם בסעיף 30(ב)2(ד) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו התשע"ד-2014. והכל לפי הסעיף האמור.

(ב) בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), ישלח הממונה לבן זוג לשעבר של זכאי, אחת לשנה לפחות, דוח תקופתי שיכלול את הפרטים שבתקנת משנה (א)(1) עד (4).

השאלה היא האם אנחנו לא צריכים לכלול – סליחה שאני שואלת את זה רק עכשיו, אבל כאשר ציינת את הסעיף הזה, האם אנחנו לא צריכים לכלול גם את הפרטים - אולי פרט 3 הוא פחות משנה, קשור להעברה קבועה בפסק הדין, אבל פרט 5 ו-6 הם פרטים שיכולים להיות שינויים לגביהם. אנחנו מדברים על השיעור שמנוכה.

זה היוון חד פעמי. 5, ו-6 הם חד-פעמיים. זה היוון שהוא חד-פעמי.

ההיוון והתשלום בהגדרה - - -

את אומרת כל זמן שמנוכה, אפשר להוסיף לזה – ככל זמן שהוא מנוכה, בשנים שזה עדיין מנוכה. 6 זה רק כללי התשלום.

זה עד שנה גם ככה. אני מסכימה שאם נותנים במהלך השנה הזאת, אפשר לציין את זה אבל אנחנו לא מחייבים יותר משנה.

את אומרת שזה ממילא לשנה. אולי לגבי 5 אם יש היוון לתקופה ארוכה.

אפשר להוסיף. רק כל עוד ההיוון – כי גם הוא מוגבל.

ההחלטה על ההיוון מבוצעת.

לעניין תקנה זו, לא יובאו בחשבון סכומי קצבה שפסק הדין לחלוקת החיסכון אינו חל

לגביהם.

נתתם דוגמה בדברי ההסבר לכזה מקרה, סכומים שפסק הדין לגבי חלוקת פנסיוני לא חל לגביהם.

אנחנו מדברים בעיקר על מצב שבו למעשה כמו למשל רציפות זכויות שבמסגרת הזו יכול להיות מצבים שפסק הדין אינו חל. בכל זאת, מי שמשלם זה מינהלת הגמלאות, אז במצבים האלה צריך להוציא אותם. בכלל, נושא שלא הסתבכנו אתו בזמנו במודע עם כל נושא רציפות זכויות בגלל המורכבות שיש ברציפות דורש השלמות חקיקה שאנחנו נעשה אותם גם כן בחקיקה, אבל בשלב הזה זו הדוגמה הבולטת לדוגמאות שהן אינן מובאות בחשבון.

זה יכול להיות גם במצבים של צירוף תקופות שגם לגביהן אנחנו נעשה התייחסות מפורשת. למשל, אדם היה בשרות קבע בפנסיה תקציבית, סיים את שרות הקבע שלו, אינו זכאי לפנסיה תקציבית מצה"ל, והלך והתחיל לעבוד בשרות המדינה שנים לאחר מכן, והנישואין החלו רק עם כניסתו לשרות המדינה – אז השאלה היא מה דינה, והוא מצרף את תקופת שרות הקבע, עכשיו השאלה מה דינה של אותה תקופה שרות הקבע, האם זה נכס בר איזון, או לא נכס בר איזון, שאלה שאפשר להציג פנים לכאן ולכאן.

לנו יש עמדה, אנחנו נציג אותה בתסקיר. כרגע, לשיטתנו לפחות, בדוגמה הזאת היא לא מובאת בחשבון, היא מחוץ לתקופת השיתוף. זו זכות, ואת הזכות עצמה בסוף מי שמחליט עליה זה העובד עצמו האם הוא מצרף או לא מצרף, הוא לא חייב לצרף, הוא גם משלם עליה כסף. לכן זו שאלה, לנו יש את העמדה שלנו.

פרק ה: תחילה –

(10) תחולתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.

כאן מופיעה לפנינו התוספת עם הטופס כפי שהזכרנו.

התקנות השניות –

תקנות שירות המדינה (גימלאות) (היוון קצבאות ותביעות נגד צד שלישי)( תיקון) התשע"ח – 2017

בתוקף סמכותי לפי סעיף 109 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן – החוק), ובהמלצת ועדת השירות לפי סעיף 104 לחוק, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 8. בתקנות שרות המדינה (גמלאות) (היוון קצבאות ותביעות נגד צד שלישי), התשנ"ט – 1999 בתקנה (8) האמור בה יסומן (א) ואחריו יבוא (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) זכאי לקצבת פרישה אינו רשאי להוון שיעור מהסכום המועבר לבן זוג לשעבר כאמור בסעיף 58(א) לחוק, אלא אם כן ביקש להוון את אותו שיעור גם מהחלק מקצבת הפרישה שנותר לו לאחר העברה ובעד אותה תקופה, וניתן לכך הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר, אותו היוון שנעשה לגבי שני החלקים של בן הזוג ושל הזכאי.

זה פשוט הנוסח שכתוב גם בחוק שצריך לתקן בו את התקנות. אני חושבת שאפשר להבין אותו גם אם הוא יוצא קצת מסורבל, כי לא ברור מי יזם את הבקשה. לכאורה, בן הזוג לשעבר מבקש את הדבר, הוא יוזם את הבקשה להיוון, ואז החוסך צריך להסכים להוון גם את החלק שלו.

בדרך כלל ברירת המחדל זה החוסך פונה, ואז שואלים אותו מה לגבי החלק שאתה לא יכול להוון. זה חייב להיות מצב שיש בו כבר הערה, כי אם אין הערה, אז אף אחד לא יודע שזה בכלל קיים עם בן הזוג לשעבר. ולכן, במצב הזה הוא צריך להביא את ההסכמה – זה הליך קצת פרוצדורלי.

החוסך יכול בעצמו לבקש רק להוון את החלק שלו, בלי לגעת בחלק של בן הזוג לשעבר.

כן, זו ברירת המחדל.

ואז הוא מהוון רק את החלק שלו, וזה לא משפיע על בן הזוג.

אני רק מבקש וממליץ לצה"ל להביא את התקנות שלו.

אנחנו נאמץ את התקנות כפי שהן מופיעות פה, כפי שהן מופיעות בתקנות שרות המדינה בשינויים המחויבים לצה"ל. כבר התחלנו לגבש את התקנות.

זה אומר תוך כמה זמן אתם תביאו את זה?

נראה לי שתוך חודש וחצי זה משהו ריאלי.

חודשיים.

תודה לאנשי משרד האוצר. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד.

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות שירות המדינה (גימלאות) (רישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני),

התשע"ז-2017 אושרו.

תודה גם ללשכת עורכי הדין על ההערות. תמצאו את התשובות כנראה במסגרת תיקון חקיקה.

תודה לכולם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:55.