ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-24OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 494

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, י"ז בחשון התשע"ח (06 בנובמבר 2017), שעה 10:00

תקנות הרבנות הראשית לישראל (אגרות) (תיקון), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

אכרם חסון – מ"מ היו"ר

יואב בן-צור

יעל גרמן

איגי פז - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

משה דגן - מנכ"ל הרבנות הראשית, הרבנות הראשית

יהודה גליקמן - מנהל מח' בחינות, הרבנות הראשית

דוד דהן - עוזר מנכ"ל, הרבנות הראשית

אריאל מואב - רכז מחקר ופעילות ציבורית, מכון עתים

אלעד קפלן - מנהל המחלקה המשפטית, מכון עתים

שגיא צבע אהרון - נציג התנועה המסורתית

רוני טיסר

לאה קריכלי

יפעת קדם

תקנות הרבנות הראשית לישראל (אגרות) (תיקון), התשע"ז-2017

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום: תקנות הרבנות הראשית לישראל (אגרות) (תיקון), התשע"ז-2017. אנחנו נתחיל עם היועצת המשפטית שתסביר לנו, אחרי זה נעביר את רשות הדיבור לרב משה דגן, מנכ"ל הרבנות הראשית. בבקשה.

מונח לפניכם נוסח לתיקון תקנות הרבנות הראשית בנושא האגרות. הרבנות הראשית ביקשה לקבוע בחוק סמכות בגין ערעור שמוגש לרבנות. אנחנו בחנו את התחשיב שהוגש לנו, את ההסברים שהונחו בפני ועדת האגרות. אני מציעה שנציגי הרבנות יסבירו לנו את הנסיבות ואת העובדות שעמדו בבסיס התחשיב הזה. לנו כייעוץ משפטי יש הערה אחת לנושא הזה. התקנות קובעות שבמקרה והערעור מתקבל, למנהל הרבנות הראשית יש סמכות, אם הוא חושב שהתקיימו נסיבות המצדיקות זאת, להורות על השבת האגרה. אנחנו סבורים שבמקרה וערעור מוגש ומתקבל – על כן גם הגשתו הייתה מוצדקת - יש לבחון האם נכון לקבוע כי צריך להחזיר את האגרה בכל מקרה. מדובר בערעור שהתקבל, לכן, כמו שאמרתי, הגשתו הייתה מוצדקת ולכן מלכתחילה הציון היה גבוה יותר וצריך להחזיר את האגרה. אני יכולה להצביע שבתקנות אחרות נקבע שבמקרה והערעור מתקבל והציון עולה מעבר ל-60, בכל מקרה מוגשת האגרה. אפשר להשתמש בזה כנקודת ציון, לקבוע את זה באגרות.

מר דגן, בבקשה.

שלום וברכה. מוגשת בקשה לוועדת הפנים לאשר לנו אגרה בגין ערעור על בחינות הרבנות הראשית. כמה מילים ככה ברקע. הרבנות הראשית אחראית, בין היתר, על הסמכת רבנים ודיינים. התהליך של המועמדים להסמכה הזאת הוא תהליך של בחינוך רבות. לצורך העניין, רב שכונה צריך לעבור 8 מבחנים, רב עיר צריך לעבור 13 מבחנים, דיין צריך לעבור 6 מבחנים, אחד מתוכם הוא בעל-פה. מטבע הדברים כשמדובר בעשרת אלפים נבחנים לערך, יש לא מעט בקשות לערער על ציון הבחינה.

(היו"ר דוד אמסלם)

עשרת אלפים בחינות?

עשרת אלפים נבחנים. כדי לסבר את האוזן, כל בחינה נבדקת על ידי שני בודקים. אנחנו לוקחים את שני הציונים שמתקבלים משני הבודקים, עושים שקלול בציונים. זה, למעשה, הציון הסופי. עדיין יש מצבים של ערעור. צריך להבין שבחינות הרבנות הן בחינות מאוד מאוד קשות, הן מקיפות הרבה מאוד חומר. יש צורך בבחינות האלו לציין הרבה מאוד מקורות מההלכה.

גם בהבנה.

הבנה וסברה. בבחינות האלו, שהן לדעתי לא נופלות מבחינות של לשכת רואי חשבון או מועצת עורכי הדין, יש מתחם של שיקול דעת אצל הבודק, כלומר, לבודק יש מתחם שיקול דעת. כדי לצמצם את שיקול הדעת כמה שיותר, אנחנו עושים כמה וכמה פעולות בין עורכי השאלות לבודקים על-מנת שיבינו מה השואל התכוון לשאול בשאלון, מה הבודק צריך לבדוק. כשהגעתי לפני שנה וחצי לרבנות, הבנתי שיש לא מעט נבחנים שמבקשים לערער על הבחינה, כשהאפשרות הזאת לא ניתנה להם. החלנו את הפלטפורמה להגשת הערעור. בין היתר יש פה את העלויות שאנחנו צריכים לממן אותן. צריך להבין שמדובר פה במערכת שמתופעלת על ידי תקנת הוצאה בהכנסה. כל התקנה הזאת עובדת על גבייה מהנבחנים. כל התפעול מתבצע באמצעות התקנה הזאת - תשלום לבודקי בחינות, טקסים וכו'. בערעור, שזה מה שבאנו ואמרנו, אנחנו צריכים לממן את העלות של בדיקת הבחינה. בדיקת בחינה של הרבנות, עלותה לפי מכרז היא 80 שקלים. בדיקת בחינה של דיינות, עלותה היא 121 שקלים. מהציפייה ומהערכה שלנו יהיו הרבה מאוד מערערים. כדי לסבר את האוזן, בכל מועד אחוז המעבר הוא בערך 70%. אם אנחנו עושים את זה במכפלות על פני שנה, מדובר על 3,000 נבחנים שנכשלים בשנה. הערכה שלנו שיהיו לא מעט ערעורים.

אתם מגבילים את האפשרות לערער.

אני כבר אגיע לזה. אנחנו חווים את הדברים האלה מפניות רבות שמגיעות אלינו, לכן היינו צריכים לסנן, כלומר, מי שקיבל ציון שהוא נמוך עד 10 נקודות מציון עובר, רק לנבחן כזה תהיה זכאות ערעור. אם אנחנו מדברים על מבחן רבנות שהציון העובר הוא 65, אז מי שקיבל מציון 55 ומעלה יוכל לערער. בבחינה בדיינות ציון עובר הוא 70, אז מי שקיבל מ-60 והלאה יוכל לערער על הציון. ככה אנחנו מפחיתים מהעומס הגדול.

אגב, מי שנכשל יכול לגשת שוב?

אין הגבלה על זה. מי שנכשל תמיד יכול לגשת למועד העוקב, אין על זה הגבלה. אנחנו חושבים גם פה להגדיל, לתת איזה שהוא מרווח מסוים, כדי שבן אדם ישב עם עצמו פעם נוספת לפני שהוא ניגש לבחינה, שזו לא תהיה איזו הגשת מועמדות סיטונאית ולא מבוקרת.

היינו בתחשיב. התחשיב, כמו שאמרתי, הוא כזה: למבחן ברבנות עלות הבדיקה היא 80 שקלים, בדיינות היא 121 שקלים. בנוסף, יש לנו את העלות התפעולית. כידוע לכם, חברת "מרמנת" זכתה במכרז לתפעול כל המערכת הזאת. העלויות הנוספות לתפעול הן בערך 45 שקלים. היה איזה שהוא שלב שביקשנו להתייחס גם לעלות התפעולית אצלנו במשרד. הערכה שלנו הייתה שבערך מדובר בחצי שעה בהשקעת משאבי זמן של העובדים למבחן. ניסינו גם את זה לשקלל, אבל בסופו של דבר אנחנו נשארים עם התחשיב הזה. האגרה שמבוקשת פה לאישור היא 166 שקלים במבחן דיינות, 125 שקלים במבחן ברבנות.

עכשיו אני אתייחס לנושא של החזר האגרה, דיברה על זה גברתי. פה האבחנה שלנו היא מאוד פשוטה. כמו שהסברתי, מאחר ובמבחני הרבנות והדיינות יש טווח של שיקול דעת מאד רחב, אז לכאורה גם אם ערעור התקבל ונבחן קיבל ציון עובר, זה עדיין לא אומר שמישהו פה טעה או מישהו בבדיקה הראשונה שגה, כי כמו שאמרתי, המבחנים האלה עוברים שתי בדיקות, כאשר אנחנו מדברים על ציון משוקלל. כדי לתת מענה לנושא הזה, באנו ואמרנו שבתוך התהליך, בתוך תהליך הגשת הערעור הנבחן יצטרך לציין האם מדובר בערעור טכני או בערעור מהותי. ברגע שהוא מקבל את כל החומרים, שזה בעצם השאלון, מחברת הבחינה שלו והערות הבודק, הוא יוכל להתייחס לגופם של דברים.

משה, ברור לנו העניין. אני רוצה להתקדם ברשותך בדיון. בסך הכל אני מבין שכל המהות כאן זה האגרה להגשת ערעור. אני חושב שזה הליך מבורך ובסדר, לכן אני רוצה ברשותכם להביא את זה להצבעה.

הייתה לנו הערה אחת: במקרה ויתקבל הערעור, ולזה הוא התייחס, כן לשקול אם להחזיר את האגרה.

מה אתה אומר על זה?

אני רוצה להתייחס לזה. זה בדיוק מה שכעת דיברתי. בתוך התהליך הזה, ברגע שהנבחן יקבל את מחברת הבחינה שלו - -

רק רגע ברשותך, אני רוצה לשאול את רוני שאלה. מה קורה בבית משפט? נניח שבן אדם הגיע לבית משפט בערעור על המדינה ויצא זכאי. מחזירים לו מבית המשפט את האגרה?

את האגרה לא. בית המשפט יכול לקבוע פטור מראש בנסיבות מסוימות. בבחינות אחרות, שזה משהו שאני בחנתי, יש מנעד רחב של ערעורים והתייחסות אליהם. למשל, אם מתקבל ערעור והציון עולה מעבר ל-60 - במקרה שלנו 65 שזה ציון העובר - אז מוחזרת האגרה.

במועצת רואי החשבון, למשל, לא מחזירים את האגרה.

למועצת רואי חשבון יש את ההוראה כמו שקבעתם.

הסכום הוא סכום יחסית נמוך. רוני כרגע מעלה בפניכם דבר שלדעתי שווה חשיבה.

יש לי תשובה לזה. אני חושב שגם גברת רוני הסכימה איתנו. מה שאנחנו עושים זה ככה: ברגע שהנבחן מקבל את החומרים, דהיינו, את מחברת הבחינה שלו עם הערות הבודק, הוא בודק את זה אצלו ומחליט. או שהוא מגיש ערעור טכני, שזה אומר שאלות מסוימות לא נבדקו, שהסיכום של הנקודות לא היה תקין. אלה בעצם מצבים שאנחנו אפילו לא נגבה ממנו את האגרה, הוא יגיש ערעור טכני ואנחנו נבדוק. מצבים שזה ערעור מהותי זה עניין של שיקל דעת. אם אני כמנכ"ל, מאחר והסמכות היא שלי להשיב את האגרה, אראה שהפער הוא מאוד משמעותי, כלומר, איזה פתאום 30 נקודות יותר, אז כנראה שהייתה פה טעות ויש מקום לכאורה להחזיר, אבל זה לא יהיה אוטומטי.

זאת אומרת, באופן בסיסי אנחנו מאפשרים במסגרת הזאת שיקול דעת למנכ"ל.

יש לכם בעיה שנכתוב שאם מדובר בערעור טכני – ננסח את זה אחר כך – ובמקרה שלא, אז המנהל ישקול?

אם מדובר בערעור טכני, בוודאי ובוודאי שהבן אדם לא צריך לשלם. להיפך, עוד צריך לשלם לו על כך שעשו לו את הטעות. אם מדובר בערעור מהותי, נשאיר שיקול דעת למנכ"ל. כמו שהוא אמר, אם זה באמת איזה שהוא פער עצום שבאמת הוא הבין שנפלה טעות רצינית בבדיקה, אז בסדר.

אני מציעה לתת למנכ"ל את האפשרות שהוא יקבע את התבחינים מתי באמת להחזיר, מתי לא להחזיר, אבל שהתבחינים יהיו ברורים והם יובאו לפנינו. שיקול דעת, אתה יודע, זה שיקול דעת.

אם עכשיו תעבירי לנו את התבחינים, אני אכניס אותם פה, אם אני אחשוב שהם נכונים.

אני חושבת שאנחנו כבר קבענו שני תבחינים.

אחד בוודאי. אמרנו, יש טכני - -

קבענו שני תבחינים: טכני שמשלמים, ואם זה מהותי - -

בטכני לא משלמים.

במהות, איזה עוד הבחנות את רוצה לעשות, את מבקשת? אני מתחבר איתך. בבקשה.

אני חושבת בדיוק מה שהמנכ"ל אמר. הרי צריך לבוא ולראות - -

פער נקודות ניכר למשל.

בדיוק, פער נקודות ניכר, אבל שזה יהיה רשום. זאת אומרת, זה יהיה תבחין ברור.

אני אסביר למה אני לא רוצה להכניס את התבחין הברור. בגלל שאם יש עוד שיקולים שלא כתבנו אותם - -

אז אפשר לכתוב, לרבות - -

פער נקודות ניכר.

בסדר. בוא נסכם ככה: רוני, תשבי אחרי זה עם משה, תעשו את כל מה שאנחנו יכולים להתייחס אליו באופן ספציפי, אבל בסוף תשאירו, אם לא עלינו על נקודות מסוימות, שיקול דעת.

אנחנו נכתוב לרבות, נתייחס לפער נקודות ניכר בטכני, כאשר את השאר נשאיר לשיקול דעת.

תקנות הרבנות הראשית לישראל (אגרות) (תיקון), התשע"ח-2017.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 31א לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון סעיף 1. בתקנות הרבנות הראשית לישראל (אגרות), התשע"ו-2016 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1, האמור בה יסומן "(א)" ואחריה יבוא:

"(ב) בעד הגשת ערעור על ציון בחינה תשולם אגרה כמפורט להלן:

בעד בחינה לדיינות – 166 שקלים חדשים;

בעד בחיות אחרות – 125 שקלים חדשים."

תיקון סעיף 2. בתקנות 2 לתקנות העיקריות:

בכותרת השוליים במקום "פטור" יבוא "החזר אגרה"

האמור בה יסומן (א) ובוא, במקום המילים "בתקנה 1" יבוא "בתקנה 1(א)";

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) שילם אדם אגרה בעד הגשת ערעור כאמור בתקנה 1(ב), והערעור התקבל, כולו או חלקו, רשאי מנהל הרבנות הראשית, אם ראה כי התקיימו נסיבות המצדיקות זאת – וכאן אנחנו נכניס את הלרבות ואת התבחינים שנקבעו – להורות על השבת האגרה ששולמה בעד הערעור, כולה או חלקה".

איפה יראו את התבחינים?

אמרתי שאחרי המילים "המצדיקות זאת" נוסיף לרבות התבחינים שדיברנו, שזה פער נקודות ניכר - -

והטכני.

טוב, רבותיי, מי בעד התקנות כפי שהקראנו, כולל השדרוגים, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות הרבנות הראשית לישראל (אגרות)(תיקון), התשע"ח-2017 אושרו.

אני קובע שהתקנות אושרו ברוב של 4, אין נמנעים ואין מתנגדים. תודה רבה והמשך יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 10:18.