פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 96

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום רביעי, י"ב בחשון התשע"ח (01 בנובמבר 2017), שעה 9:41

בחינת השירותים והמענים לקליטה ועידוד אוכלוסיות חרדיות בערי הפריפריה

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

יעקב אשר

אכרם חסון

ישראל אייכלר

יואב בן צור

מיכאל מלכיאלי

אורי מקלב

לאה פדידה

נועה אבירם - מנהלת אגף א', רישוי ותפעול תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שמואל ליטוב - ראש אגף בכיר לפיתוח הפריפריה החברתית, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל

דבורה אייפרמן - מנהלת אגף מבני דת, המשרד לשירותי דת

ד"ר שרי פייר - מנהלת תחום בכיר לחינוך, משרד העלייה והקליטה

שולמית גרטל - מרכזת בכירה, תכנון ערים, משרד הבינוי והשיכון

רם נהרי - מרכז בכיר, מיפוי ותכנון, משרד החינוך

פרג פראג' - אחראי על מחוז צפון, אגף הבינוי, משרד החינוך

שי קלדרון - מפקח, משרד החינוך

ירושלם ברוך - מרכזת בכירה, נהלים, אגף בכיר, אסטרטגיה, משרד הכלכלה והתעשייה

ניצה כהן - אחות, מפקחת ארצית בבריאות הציבור, משרד הבריאות

יואל סילבר - סגן ראש המועצה האזורית גוש עציון

ד"ר, הרב משה טויבי ליבוביץ - מתנדב לקידום וניווט חרדים בפריפריה

מנחם אסטריכר - נציג הקהילה, מעלות תרשיחא

אלי מיוסט - מנהל גרעין מעלות תרשיחא

יהודה אריה לוי - מנהל העמותה, שכונת רסקו, נצרת עילית

אורי דיסלר - מנכ"ל קהילה תורנית, גבעת המורה, עפולה

גרשון ברלין - יו"ר הקהילה, הר יונה ג'

ציון כהן - סוכן, גבעת אדומים

דרור שאולאוף - סוכן, גבעת אדומים

שמואל גרוסמן - רכז הפקה ואירועים

יצחק אליהו - פעיל חברתי

אריאלה אהרון

אהובה שרון, חבר תרגומים

בחינת השירותים והמענים לקליטה ועידוד אוכלוסיות חרדיות בערי הפריפריה

אני מתכבד לפתוח דיון בוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי. הנושא שלפנינו הוא בחינת השירותים והמענים לקליטה ועידוד אוכלוסיות חרדיות בערי הפריפריה.

כמו שאנחנו יודעים, יש רצון של כולנו לחזק ולעודד את האוכלוסיות החרדיות לעבור דווקא לאזורי הפריפריה ולאו דווקא להיות באזורי המרכז. אנחנו בכלל רוצים לפזר את האוכלוסייה בכל רחבי הארץ. אחד הדברים שאנחנו רוצים לקיים עליו את הדיון הגיע בעקבות פניות ציבור כאשר אנחנו מזהים שיש חוסרים משמעותיים בשירותים בסיסיים אלמנטריים שהאוכלוסייה החרדית זקוקה להם, במיוחד בערי הפריפריה ובעינינו זה קיפוח משווע.

קהילות חרדיות בצפון ובדרום, בסופו של דבר צריכות להתמודד עם אתגרים שונים בפריפריה בדגש עם בעיות וצרכים ייחודיים שהמגזר הזה צורך ואנחנו צריכים להתייחס לזה באופן קונקרטי ולהתאים את הדברים כפי שאנחנו נדרשים כמדינה. זה גם יעזור לחזק את הפריפריה כי בעיית הדיון במדינת ישראל היא בעיקר במרכז הארץ ובאזורי הפריפריה אפשר לתת מענים מבחינת דיור. אם אנחנו כמדינה נעשה את הפעילות הנדרשת, נוכל לקלוט את הציבור הרחב הזה גם באזורי הפריפריה.

אנחנו נאפשר למספר גורמים לדבר כאן היום. יתחיל בנושא החשוב הזה דוקטור משה ליבוביץ שכמובן הוא חלק מיוזמי הדיון והוא פעיל מאוד למען האוכלוסייה הזאת. נשמח לשמוע כמה דברים ממך, גם על העיר כסיף, גם על קידום תכניות להשכלה גבוהה, גם על גבעת אדומים ועל עוד נושאים. לשיקולך.

ברוך הבא חברי חבר הכנסת בן צור.

תודה רבה אדוני היושב ראש. ציבור נכבד. האוכלוסייה החרדית היא אוכלוסייה שהולכת וגדלה בלי עין הרע והיא התמקדה עד הניסיון של עמנואל והכישלון של זה, שגם אני הייתי חלק ממנו, בהצלחה של ביתר עילית וקריית ספר ושכונות נוספות במרחבי ארץ ישראל.

התופעה החיובית שקורית היא שקבוצות קבוצות, בהנהגתם של גדולי ישראל, לדוגמה, קחו את ראש הישיבה שליטא מר"ם ראש הישיבה הרב שטיינמן שיהיה בריא שהקים נקודה בכרמיאל, נקודה שהולכת וצומחת עם ישיבה והוא משקיע שם הון גדול מאוד. כמו כן בעוצם, בנתיבות ובמקומות אחרים בפריפריה.

חוסר מענה לדיור במרכז הארץ והעלויות הגבוהות של האוכלוסייה הזאת, היא מתגבשת ופונה אלינו כדי לקבל מענים ואנחנו מנסים לעשות. שלחנו אנשים מצפת עד למעלות, עד לנצרת עילית, עד להר יונה, עד חיזוק ירוחם, באופקים יש לנו קהילה חדשה ועוד כאלה וכאלה. כולל מעלה עמוס. למקומות האלה אנחנו שולחים אנשים שהם תלמידים שלי ואנחנו בונים שם מנהיגות צעירה.

אבל ראה זה פלא, ליושב ראש יש את החומרים, גדולי ישראל, כולל את הרב חיים קנייבסקי שליטא, את הרב וולדנר זצ"ל ועוד, שלחו אותי למצוא חטיבת קרקע כדי לבנות עיר בדרום לבאר שבא. הנה, לא מרכז הארץ. המטרה היא לפנות קרקעות יקרות כאשר יש לחץ וביקוש של האוכלוסייה החרדית במרכז הארץ. לקחת את האנשים דרומה, שם יש הרבה מאוד שטחים, אמנם לא בחטיבה אחת. לאחר מאמצים גדולים מצאנו שטח אש שזה מול כסייפא, העיר כסיף הידועה.

לפני כעשר שנים השתתפתי בוועדת של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, העברנו את ההחלטות, התקבלה החלטת ממשלה לפני כעשור והעיר הזאת לא עולה על הקרקע. היא לא עלה על הקרקע מסיבות שאינן רלוונטיות. ראשי הישיבות מהגדולים ביותר – ראש ישיבת סלבודקה, ראש ישיבת אור ישראל וכך הלאה – רוצים להיפגש עם שר השיכון ושר השיכון מסרב לכך. הוא רוצה לקבל תשובה נחרצת מחברי הכנסת. הסברתי, גם כאשר ביתר עילית עלתה על הקרקע, שלא רק שהמצב היה כמו שהיום אלא הוא היה הרבה יותר גרוע. המצב היה שכל חברי הכנסת החרדים מהשיקולים שלהם התנגדו לביתר עילית.

חבר כנסת באוכלוסייה החרדית, הליטאית בעיקר, רוצה להביא בשורה של דיור במרכז הארץ קרוב למרכזים. חברי הכנסת כבר אמרו מיליון פעמים שהם לא יתנגדו אבל לא יצאו בקול קורא.

ובכן, האוכלוסייה רוצה, משוועת, מעוניינת ושר השיכון והצוותים שלו לא נפגשו עם אף אחד שעשה בנושא הזה.

נלך להר יונה. הר יונה, נצרת עילית. נצרת עילית, אנחנו יודעים שעד היבחרותו של רונן פלוט, המצב, לפני כשנה, היה כל הזמן בהידרדרות רצינית של הגירה שלילית של יהודים וערבים מהעיר נצרת עילית. המצב היה גרוע מאוד. רונן פלוט עושה מהפך אבל זה התחיל רק לפני שנה. אז החליטו, משרד השיכון עם ראש העיר הקודם מר גבסו, שמקימים שכונה של 3,000 יחידות דיור עם שטח התפרסות עד לצומת גולני עם 18 אלף יחידות דיור. יש לזה הרבה משמעויות של פתרון בעיית דיור. יש משמעויות ביטחוניות. יש משמעויות של חיזוק הפריפריה ועוד כהנה וכהנה שאין צורך לפרט אותן.

מה קרה שם? נתתי חוות דעת שאורי אריאל, בהיותו חבר כנסת, שאי אפשר להקים שם שכונה במקום כזה מכיוון שמעולם לא ראו שם איש חרדי. לא שאנשים לא רוצים אלא הם לא מכירים ולא נלמד אותם.

יש להם קרניים.

זאת אוכלוסייה שיש לה צרכים. אני אספר לך חבר הכנסת בן צור ידידי שבהר יונה חשבו שאפשר לשווק בלי תכנית שיווק לחרדים וחשבו שזה תל אביב. בנו 170 יחידות דיור, גרות 130 משפחות במשך שלוש שנים, עד לסוכות לא הייתה שם כיתת גן אחת, יש שם מקווה במעיין שבנו התושבים במאה אלף שקלים, כל השנים האלה התושבים החזיקו את כיתות החינוך שלהם על ידי מפעילים. השנה ברוך השם, אחרי שלוש שנים, רשת הגנים הסכימה לקחת את זה אבל יש להם שני מבנים, רק שתי כיתות מתוך חמש. אז מה עשו? משרד השיכון החליט שלא צריך חמש כיתות. הוא צריך בית כנסת לעשרה חסידים. הוא החליט כך כי הוא לא מכיר את הנושא. הוא הביא בית כנסת ועכשיו עושים אותו ומפצלים אותו לעוד שלוש כיתות כי יש בית כנסת, אמנם לא מוסדר ולא חוקי, איזשהו מבנה ארעי שהקבלן זרק שם.

אבל אתה מדבר עכשיו במלים נגד שר השיכון ואני רוצה לומר לך שדווקא אנחנו זוכים אצלו לאוזן קשובה.

מצוין. אני לא מדבר נגד מישהו. אני מדבר כרגע לטובת תושבי הר יונה ג', שם יש פוטנציאל של 18 אלף יחידות דיור. מחירי הדירות ירדו שם פלאים. מעבר לכביש, בהר יונה ב', אתה שוכר דירה ב2,000-2,220 שקלים. שם אתה ב-800 שקלים לא יכול לשכור דירה. מקווה נשים, אתה הולך בחושך בשטח לא מבונה במשך כעשר דקות. מקווה גברים נמצא במעיין שנבנה עם איסכורית.

הכי כשר.

נכון. בסדר גמור אבל לשלטונות החוק יש בעיה עם זה. כיתות לימוד, אני מסביר. מעונות, התחילו רק לפני חודש. גם מעונות בתוך דירות, שלוש שנים אין סמל מעון ולכן התושבים צריכים לתת גם את ההשתתפות של המדינה. התושב שמגיע לפריפריה צריך להוציא כספים מכיסו בנוסף לכך שהוא עובר, בנוסף לכך שיש כאלה שרוצים להתפתח בלימודים, בנוסף לכך שהוא רוצה לעשות ציונות, הוא רוצה גם להיבנות ולעומת זאת הוא הולך אחורה. לא פעם הנושא הזה עמד לפני פיצוץ כי אנשים יעזבו את המקום.

תודה רבה על הסקירה המעניינת.

דרך אגב, אותו דבר במעלות, בעפולה וכך הלאה. אני לא מתריס נגד מישהו. אנחנו כאן כדי להעלות את הבעיות. אני מתנצל, הם יצאו ב-5:30 בבוקר כדי להגיע לכאן.

נציג נצרת עילית נמצא כאן?

לא. עוד לא הגיעו. הם בדרך.

נמצא כאן נציג מהר יונה?

הם בדרך.

נציג ממעלות? בבקשה.

נראה לי שזה כבר לא שוויוני לפתוח ועדה בשעה 9:30 בבוקר למי שגר במעלות. אנחנו יצאנו ב-5:30 בבוקר והגענו כעת.

אני תושב ירושלים לשעבר, אולי עדיין מרגיש תושב ירושלים, והגעתי למעלות לפני 11 שנים. לפני 11 שנים היו באות משפחות, מגיעות לגיל חינוך של הילדים ועוזבות את העיר. בשנים האחרונות ניסינו, ואנחנו במהלך, להקים מוסדות שמתאימים לציבור החרדי. כמובן שהציבור החרדי הוא רק גוני. אנחנו נתקלים בקשיים הן מצד הרשויות והן מצד משרד החינוך ומצד גורמים רבים שאו שלא רוצים שהפריפריה תתפתח או שלא רוצים שהיא תתפתח בכיוון מסוים.

הערת ביניים. אחד הדברים שהכי מקוממים אותי – אני הרי בא מהשטח, הייתי סגן ראש עיר ואני מסתובב הרבה ברחבי הארץ – הוא שכל מקום שיש בו ריכוז אוכלוסייה חרדית, לא נותנים את המענה בצורה חוקית אלא משהו פרוביזורי, בגלל הלחץ, בגלל הצרכים של קרוואנים, של מה שנקרא טלאי על טלאי. זה נראה זוועה, זה לא בטיחותי, זה לא נעים לשימוש אבל זאת הסיטואציה כמעט בכל רשות מקומית. סוג כזה של דרך חיים כזאת שהתקבעה לה גם בקרב המגזר החרדי וגם בקרב כמובן הרשויות המקומיות וכנראה במשרדי הממשלה, שפשוט כעובדה הציבור החרדי לא מקבל. או שלא נותנים להם במכוון, או שגם אם נותנים להם, נותנים להם פחות ממה שהם צריכים. בסוף אתה מגיע כמעט לכל שכונה חרדית במדינת ישראל ואתה רואה שם מבנים לא חוקיים ואתה תראה שם כל מיני קרוואנים.

אני לא רוצה לבוא בטענות לאוכלוסייה החרדית כי יש לה צרכים. זאת אוכלוסייה גדולה, מתרחבת, יש הרבה ילדים ברוך השם במשפחות האלו והם ברוך השם מביאים ילדים בקצב מהיר וטוב שכך. בסופו של דבר אנחנו לא נותנים את המענה כמדינה וזו הסיבה המרכזית שרציתי לקיים את הדיון הזה, כי את הדבר הזה בעיקר ניתן לראות באזורי הפריפריה כי קשה מאוד למצוא חרדים בעיריות כמו תל אביב, כמו ראשון לציון, כמו רשויות חזקות. בדרך כלל אתה תמצא אותם ברשויות יותר חלשות. בדרך כלל, ברשויות עם מצב סוציו אקונומי נמוך ושם בין כה וכה מצב הרשות הוא לא מצב כלכלי טוב, קשה לה לתת את המענים אבל אנחנו כמדינה לא נוקפים אצבע. אנחנו רואים מצבים בלתי מתקבלים על הדעת שאוכלוסיות גדולות חרדיות גרות במצב לא אידיאלי.

אני חושב שאם יש אינטרס למדינה שהציבור יצא מהמרכז או מאזור ירושלים לכיוון הפריפריה, היא צריכה לדאוג לכלל התושבים. לדוגמה, אני תושב ירושלים רוצה ללמוד במוסד מסוים שההשכלה היא מסוימת, אני יכול לבחור לעצמי היכן לבחור או היכן הילדים שלי ילמדו. כשאני מגיע לפריפריה, אומרים לי, לא, יש כאן מוסד אחד, תסתדר. לא מתאים לך, אז יש כאן את היציאה מהעיר. אני לא חושב שזאת מטרת המדינה. המדינה צריכה לייצר מצב שכל תושב שרוצה לגור בפריפריה, לכל עיר יש את המעלות שלה ואפשר לומר שירושלים היא כלילת המעלות למעט מעלה אחת שאין לה או שיכול להיות שאין לתושבים שגרים בפריפריה, לקנות כאן דירות. זה חסרון בבן אדם ולא חסרון בעיר עצמה.

כאן יש תושבים שבאים ורוצים לעשות משהו, שהיום ציבור מסוים כמונו יוכל לבוא לעיר הזאת, אומרים: לא, יש כאן מוסד אחד, תסתדרו אתו.

אגב, בסופו של הדיון אני רוצה להעלות עוד נושא בעניין.

העירייה לא משתפת פעולה עם זה?

לא. לא רק שהיא לא משתפת פעולה, אלא היא משתפת פעולה הפוך.

יש עיריות, במיוחד בפריפריה, במצב סוציו אקונומי נמוך. אם הממשלה לא תיתן כאן את הכתף, כלום לא יזוז והחרדים ימשיכו ללמוד במוסדות לא תקניים, לא חוקיים, מסוכנים.

כן, אבל המבנים האלה הם לא על חשבון הרשות.

נכון. אנחנו דוגמה.

זאת בדיוק הנקודה. המדינה צריכה לתת את התקציבים, הרשות צריכה להוציא את זה אל הפועל אבל רשות מקומית, אם אתה תחכה למצ'ינג שלה או לתב"רים שלה, אתה לא תצליח להגיע לזה. אם אתה הולך לרשות מקומית במצב סוציו אקונומי נמוך, יש אוכלוסייה חרדית, אתה רוצה לבנות מבנה, באה המדינה ואומרת לך שהיא נותנת איקס כסף, צריך לעשות מצ'ינג של העירייה באמצעות תב"רים. אין את זה בנמצא. בסוף מי מפסיד? האוכלוסייה החרדית.

הוא מדבר על עוד נקודה. הוא אומר שגם כאשר מדברים על הציבור החרדי, מדברים באופן כוללני. הציבור החרדי, יש לו גם גוונים שונים.

הוא אמר את זה.

לכן מה זה נקרא בסקאלה הזאת שיש גוונים רבים? זה אומר שזה בא לידי ביטוי במוסדות החינוך ובאופן החינוך שמוקנה לילדים ואז הוא אומר שגם אם נניח בפריפריה הוא יבוא לעיר פיתוח ושם יש מוסד מאוד יפה, אלה לא המוסדות שהוא יכול לשלוח אליהם את הילדים שלו כמו בירושלים ובמרכז. אנחנו יודעים שכאשר אנחנו מדברים על אוכלוסייה, אם אנחנו רוצים היום לפתח מקומות חדשים למגורים, אנחנו מיד משתדלים שהמספר יהיה גדול כי אנחנו יודעים שלא יכול להיות שאלף משפחות חרדיות שמגיעות למקום אחד, לא נוכל לתת מענה לכולן מכיוון שיש פיצולים. יש חסידים, יש ליטאים וכולי.

גם זו נקודה חשובה שמעלה חבר הכנסת מקלב.

זאת לא סיבה לעכב. זאת סיבה להכיר את הצרכים ולדעת לתת להם מענה. בסופו של דבר אלה אותם אזרחים. זה לא משנה אם אתה מקים בית ספר אחד גדול או שני בתי ספר באותו מגוון או שאתה בונה שני תלמודי תורה שלכל אחד יש את האופי שלו. מבחינת ההשקעה של הרשות, ההשקעה של המדינה, היא לא יותר גדולה. אנחנו לא מדברים על פיצולים שמכבידים אלא פיצולים שהמקור שלהם הוא מתוך אופי וסגנון.

בפגישות שיש לנו גם עם ראשי הערים בפריפריה, הם אומרים לנו שהתושב החרדי לא עולה להם יותר. הם אומרים שהם נותנים סל תרבות וסל חינוך ועוד דברים שהוא נותן לציבור הרחב ואותו אחד שהוא תושב חרדי שמגיע אליו, הוא לא מכביד עליו. זה לא נכון שהוא מכביד עליו. נכון שיש לו צרכים אחרים אבל בסך הכול בעלות של פר תושב בעיר, אם הוא מהציבור הכללי או שהוא חרדי, הדרישות החרדיות לא מכבידות באופן אמיתי. אומר ראש העיר שלציבור הרחב הוא נותן הרבה כי יש לו דרישות ממנו להעשרה, לתרבות, לתרבות הפנאי והציבור החרדי מבקש רק את המינימלי. מבחינת הרשות זה לא עולה יותר. הוא אומר שהתקציבים הממשלתיים, שם מתחילה הבעיה כי הם לא מכירים בזה ולא נותנים אותם לפי הצרכים. אתה אומר פר משפחה עם מפתח לכך וכך תושבים שדורש כך וכך בתי ספר, זה לא מספר המשפחות אלא המודל צריך להיות מספר הילדים.

בהרבה מאוד מקומות אנחנו רחוקים מזה. צפת היא לא דוגמה, שם היו תלמודי תורה. אני מדבר על נצרת, על הגרעין. אני מדבר על הר יונה. שלוש שנים לא הייתה כיתה אחת ואנחנו רוצים כגוש ראשון להכניס את כולם לאותה כיתה. אנחנו לא רוצים שהמקווה יהיה מחוץ לאזור.

עוד הערה. זה קצת עניין שוויוני. לפתוח היום מוסד, אחד ממבחני התמיכה אומר שצריכים להיות 22 ילדים בכיתה כפול שתי כיתות או כפול כיתה א'-2. לא נראה שיכול להיות דין אחד, לא דין ירושלים כדין פריפריה. בפריפריה, אם אתה רוצה להקים מקום, אתה לא מייצר 22 ילדים במכה אחת ויכול לפתוח אתם כיתה כפול שתיים. זה לא ריאלי.

יש תקן מסוים שהוא תקן מינימלי. אז זה בעצם מונע.

כן. ברגע שאתה לא מגיע לתקן, משרד החינוך אומר שאתה בכלל לא יכול לפתוח ולכן לך הביתה. במשפט אחר אומרים לתושבים שלכם אין את השירותים במקום הזה, תמצאו לכם עיר אחרת ושם אולי יש את השירותים הנלווים.

זה ידוע וברור.

אני אתן דוגמה ממעלות. לפני שנתיים אנחנו פתחנו תלמוד תורה, לא במעלות כי במעלות היו הרבה התנגדויות בתוכה אלא פתחנו אותה במעלה יוסף. יש שם ילדים ממעלות ומכל יישובי מעלה יוסף. היום הגענו למצב שעיריית מעלות התקשרה לכלל ההורים ואמרה להם שהמוסד לא תקני. היא אמרה שרשמה את הילדים בבית ספר ממלכתי דתי, את כל הילדים, והיא תובעת אותנו כהורים בבית משפט על כך שאנחנו שולחים את הילדים למוסד לא רשמי עדיין. זה בתהליך רישוי וכמו שאנחנו יודעים משרד החינוך עושה מאמצים לאשר את זה. לא ביקשנו שהעירייה תעזור לנו אבל למה להפריע? כולנו יודעים למה זה גורם.

יש נושא מאוד חשוב שקשור דווקא למעלות ולא לשאר המקומות וזה אגרות חוץ. זה קשור לאותו נושא.

לא. אנחנו לא מתעסקים ברשויות ספציפיות.

זה קשור לחינוך.

אנחנו מדברים על הסוגיה עצמה. ההערות שלך חשובות והבנו את העניין. אנחנו רוצים לדייק בנושא הקיפוח. אנחנו לא מדברים על רשויות מקומיות ספציפיות.

אני מדבר על נושא הקיפוח. יש מושג של אגרות חוץ. תלמיד שיוצא החוצה, הרשות לא משלמת עליו את אגרת החוץ שמשרד החינוך מעביר. כל הרשויות בדרך כלל מעבירות, עושות ביניהן הסכם. אני כהורה קיבלתי טלפון מעיריית כרמיאל שם לומדות הבנות שלי ואמרו לי שאני צריך לשלם 800 שקלים עבור הילדה הגדולה ו-600 שקלים עבור הילדה הקטנה כי העירייה לא מעבירה להם את הכסף. אין לי מוסד שאני רוצה לבנות שלי במעלות ולכן אני שולח אותן לכרמיאל. אני משלם עבור ההסעות.

זאת לא סוגיית הדיון. צר לי על הסיטואציה.

זה נושא שוויוני.

תודה. נציגי עפולה נמצאים כאן?

לא. לצערי הרב לא.

אנחנו נשמע את חברי הכנסת.

בוקר טוב. אני רוצה לברך על הדיון. אני מזדהה עם הדיון כי גם אני בא ממגזר שתמיד מרגיש מקופח. אנחנו בוועדה שהוקמה במיוחד כדי לתמוך בחלשים ולתמוך בפריפריה. אני יכול להשוות ולהגיד לכם שמצב החרדים במדינת ישראל הוא מצב דומה למצב הערבים והדרוזים, כל אלה שגרים בצפון ובדרום, בפריפריה. המצב אצל המיעוטים הוא אותו מצב.

אני גם ראש עיר לשעבר וגם חבר כנסת לשעבר. אני רוצה לומר לכם שיש הרבה החלטות ממשלה שנעשו כדי לתמוך בחרדים. זאת זכות לתמוך בחרדים ולתת להם להיות אזרחים שווים כי מגיע להם. לצערי הרב, שבעים אחוזים מההחלטות של הממשלה לא יושמו.

יש לנו בעיה עם שני גורמים ובואו נגיד את האמת. יש לנו בעיה עם שני גורמים חשובים במדינה. קודם כל, ראשי הרשויות שחלק מהם לא פועל ולא מקריב כמו שהקריבו פעם ראשי הרשויות כדי לתת שירות. אני בדקתי היום ואני אומר לכם לגבי המגזר הדרוזי. יש ארבעים מיליון שקלים לבינוי, השנה מסתיימת ושבעים אחוזים מהסכום לא נוצלו כי המהנדסים לא מהנדסים וזה לא מעניין את ראשי הרשויות. אחר כך אנחנו באים ודופקים על השולחן כאן ומעסיקים את מיקי זוהר ואת כל המכובדים, ואנחנו רואים שאת העבודה שלנו אנחנו לא עושים בכפרים.

מצד שני יש פקידות אטומה שלא מעניין אותה ליישם את ההחלטות וזה כאילו עובר לה ליד האוזן ולא חשוב.

אני מציע, מאחר ואני מכיר את ידידי מיקי זוהר והוא עומד על המשמר, ובאמת מאז הוקמה הוועדה הזאת הרבה דברים השתנו כאן, להביא משרד- משרד. להביא לכאן כל משרד ממשלתי כדי שייתן דוח מה בוצע ומה לא בוצע, מה המצב וכולי. אנחנו שמענו סקירה מקיפה מחברינו. נעבור ישוב ישוב. אם אנחנו נלך עוד פעם במדיניות כוללת, אנחנו נתאסף בעוד שנה, למרות הלחץ של המכובדים שיושבים לשמאלי וגם של חברי יושב ראש הוועדה שיושב לימיני, כי ימרחו אותנו, יגידו לנו מחר ומחרתיים. אנחנו צריכים לעשות תכנית מיוחדת ולבדוק את הישובים.

יש היום מיליארדי שקלים לקידום הצפון והדרום מבחינת הפריפריה. כמה כסף נוצל? להיכן הכסף הלך? מה נעשה עם הכסף? הרי חלק מהכסף הזה צריך לפתור את הבעיות הקשות שאתם הזכרתם כאן. אני במקרה מכיר את הנושא של הר יונה כי היו אצלי אנשים מנצרת עילית והיו לי אנשים מהאזור ושמעתי אותם. אני לא יכולתי לעשות הרבה דברים כי גם הרשות הייתה צריכה לעשות הרבה דברים. היא הייתה צריכה לקבל החלטות ולהסיט תקציבים שקיבלה לדברים האלה.

אני חושב שהדיון הוא מבורך והוא חשוב מאוד. אנחנו נמשיך ביחד לשלב ידיים ולעשות הכול על מנת שאנחנו נשנה את המצב העגום וכל אזרחי ישראל יהיו שווים.

תודה רבה. חבר הכנסת בן צור.

תודה אדוני היושב ראש. אני חושב שזאת הישיבה השנייה שאני נמצא בוועדה שלך ואני רוצה לומר לך שאתה מנהל אותה בנועם ובחן.

תודה.

אתה מנהל את הוועדה בדיוק כמו שצריך לנהל ועדה כזאת שדורשת צדק חברתי.

אני רוצה לומר שלדעתי הבעיה המרכזית כאן היא שיש ראשי ערים ברחבי הארץ שפוחדים מהציבור החרדי שמגיע אליהם. כשהולכים לפרויקטים של דיור כאלה ואחרים, צריך להיות ראש עיר אמיץ לכאורה שמסכים לקבל את הציבור החרדי.

אני רוצה לומר לכל אותם ראשי ערים: דעו לכם שהציבור החרדי הוא ציבור איכותי.

נכון.

הוא ציבור שיש לו כוח קנייה גדול.

הוא ציבור שלא מתעסק בפשיעה.

זה ברור.

ציבור ששומר על הסדר.

זה ברור. מעבר לכך, זה ציבור שיכול לחזק כלכלית כל עיר. כוח הקנייה הגדול וההתנהגות של אותם חרדים, של אותן קבוצות שנמצאות שם, היא מופת. הם לא אנטי אלא הן בעד.

אחת הבעיות היא כמה קיצוניים שכל הזמן בערוצי הטלוויזיה דואגים להראות אותם שהם לא משקפים את הציבור החרדי האמיתי ופשוט פוגעים בשמה הטוב של האוכלוסייה החרדית. אלה אך ורק אותם קיצוניים שאף אחד לא מכיר בהם. גם חברי הכנסת החרדים שלנו כאן לא מכירים בקבוצות האלה. הם בזים להם. האנשים האלה גורמים לנו נזק בלתי הפיך בגלל ערוצי הטלוויזיה שמראים רק אותם כל שבוע כמי שמייצגים את המגזר החרדי כאשר אין לזה שום קשר למציאות.

הציבור הישראלי צריך להפנים שכמו שהחברה הכללית לא נמדדת ואף אחד לא מייחס פשיעה כזו או אחרת, הציבור צריך להפנים שאם יש מישהו שהולך בלבוש כזה או אחר, זה עדיין לא אומר שהוא משקף את האוכלוסייה. אם זה יופנם, הכול ייראה אחרת.

תודה על הדברים שלך.

אני מציע לכל ראשי הערים שחוששים ופוחדים מהקמת מרכזי דיור לציבור החרדי, ללכת ולשאול את אותם ראשי ערים, שכבר יש אצלם ציבור חרדי, איזה ערך הם מקבלים מהציבור הזה. לאחר שהם ידברו אתם, הם יבינו כמה הם מפסידים אם לא יקבלו את הציבור החרדי. לציבור הזה אין יצר השתלטות על שום דבר. הם יכולים ללכת עם ראש עיר שמספק את הצרכים. הם צריכים את הצרכים המינימליים שלהם ובאמת הם לא עולים הרבה לעירייה. לכן הם רק רווח ולא הפסד. באותה מידה, ראש עיר שיבדוק בערים אחרות ויראה מה קורה אתם, אני חושב שכל ראש עיר היה מתברך בציבור כזה.

לשמחתנו אנחנו גדלים טבעית, קצת יותר מהממוצע הארצי. לכן אנחנו צריכים פתרונות דיור מרכזיים רבים בהרבה מקומות בארץ. בכל מקום שיפתחו פרויקטים כאלה ואחרים, כמעט ואין לי ספק, אפילו בכסיף, זה יצליח. תודה.

תודה רבה חבר הכנסת בן צור.

אנחנו רוצים לפחות את אותם תנאים שיש לבדואים שאני חלק מהם.

חבר הכנסת מקלב.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש. אני רוצה להודות לך גם על קיום הישיבה הזאת וגם על הדברים שאמרת בעבר. הפעילות שלך היא לא רק שכר אלא גם עובר לשכר עשייה טובה וחשובה ובאמת חשוב ההמשך של הדיונים האלה.

הנושא שאתה מעלה אותו הוא נושא מאוד מאוד חשוב והוא נותן את היכולת להתיישבות ולחיזוק המקומות שאנחנו מחכים ומצפים לחזק אותם, את הפריפריה. אם ניקח את הדרום כדוגמה, אם נסתכל על העבר, הציבור החרדי שבא לגור בירוחם, בדימונה, באופקים, בנתיבות, חיזק את המקומות האלה. הוא נתן להם חוסן, כפי שאמר חבר הכנסת בן צור, במאות דברים מסיבות כאלה ואחרות, בשיתוף הפעולה. הציבור טוב ונעים גם עם התושבים וגם עם ראשי הערים. אפשר להגיע לשיתוף פעולה ואם יש משהו, זה רק דימוי שלילי אבל לא המציאות האמיתית.

צריך להיות שיתוף פעולה גם ממשלתי וגם מוניציפאלי. הממשלה צריכה ללכת לפי מפתח של מדדים לאוכלוסייה כאשר בציבור החרדי המדדים הם אחרים וגם הצרכים הם אחרים. כשיודעים מראש ומכירים בזה, גם העבודה המוניציפאלית, העבודה של ראש העיר והנהלת העיר, היא אחרת. זה נכון שלצערנו לפעמים ראש העיר בצרכים שיש לו – ולכל ראש עיר יש צרכים – רואה בדברים האלה צורך משני.

לכן שילוב של פעילות ממשלתית, לקחת את כל משרדי הממשלה ולהביא אותם לכאן כדי לראות מה הם עושים ואיך הם פועלים, יחד עם ראשי הערים, אני חושב שזה יכול להיות שילוב שיקדם את הנושא

כפי שנאמר, אולי לא מספיק חד, הציבור החרדי שרוצה לבוא לפריפריה ולחזק אותה ולגור במקומות האלה, דבר ראשון שהוא בודק זה מה קורה עם החינוך במקומות האלה, האם יש שם מוסדות חינוך מתאימים לילדים שלו. אחרי כן הוא גם בודק אם יש מקום עבודה. זה אולי שונה מציבורים אחרים שבודקים דבר ראשון האם יש מקום עבודה ואחר כך הוא ממשיך. כל אזרח במדינת ישראל, היכן שהוא גר, יש לו את המענה לילדים שלו והוא לא צריך לחשוש שלא יהיה לו גן ילדים אלא הוא יודע שיהיה לו גן ילדים, לפעמים יותר טוב ולפעמים פחות טוב, לפעמים יותר קרוב ולפעמים פחות קרוב, אבל יש לו. יש לו בית ספר לבן ויש לו בית ספר לבת. ציבור חרדי שבא לגור במקומות האלה, יש מצב שאין לו את הדברים האלה. לא רק שלומדים בקרוואן, אלא אין לו מקום או שיש מקומות שלא ראויים להיות מוסדות חינוך.

המפתח לחיזוק המקומות האלה ולגרום לציבור לבוא לגור בהם, וכמו שאני אומר הוא בא לחיות באחווה, ברעות ובשלום, זה לדעת לתת מענה אפילו מינימלי לצרכים שלו. ברגע שיש שיתוף פעולה בין הממשלה לבין הרשות המקומית, אנחנו יכולים להגיע להישגים מאוד גדולים בעניין הזה.

תודה. חבר הכנסת יעקב אשר.

אדוני היושב ראש. קודם כל, תודה על הדיון. אני חושב שהוא חשוב לא רק לציבור החרדי אלא הוא חשוב גם לאג'נדה ולמדיניות של חיזוק הפריפריה. הדברים האלה ברורים לגמרי.

בוא נשים דברים על השולחן. בסופו של יום, מי כמונו יודעים את זה, אין שיתוף פעולה ואין רצון של המדינה – זה יורד גם לראשי הרשויות – לקבל את הציבור החרדי. זאת אומרת, יכול להיות ראש עיר שהופך את העולם כדי שיבואו אליו עוד מאה משפחות, ופתאום הוא שומע על גרעין של מאתיים משפחות אבל הן חרדיות – הוא נרתע מהעניין.

אני לא רוצה להיכנס לעניינים של ההסתה והתדמית. אלה דברים שמתנפצים על סלע המציאות וכל אחד יודע את זה. אי אפשר לבוא בטענות לראשי הרשויות האלה - זאת אומרת, אפשר לבוא בטענות, צריך לבוא בטענות – אבל אפשר לפתור את הבעיה הזאת בצורה שאם באמת המדינה תראה שזה אכפת לה, זה יהיה אחרת. אם המדינה תראה שזה אכפת לה וכל ראש עיר יודע שאם הוא לוקח אוכלוסיות מסוימות – אגב, לא רק חרדים אלא אלה יכולות להיות גם אוכלוסיות מיעוטים אחרים עם מורכבות כזו או אחרת – הוא יודע שיחד עם זה הוא מקבל איזשהו מנגנון של ביטחון שהוא לא הולך להיכנס להוצאות יותר גדולות.

אנחנו מדברים כאן על יישובי פריפריה, ישובים שבדרך כלל הם לא חזקים ובדרך כלל אם הם לא מקבלים מענקי איזון, הם יכולים לסגור את העיר. אין להם הכנסות, אין להם תיירות, אין להם ים, אין להם מלונות והם חיים מהיד אל הפה. עכשיו מגיעה אוכלוסייה שגם אם נגיד ראש העיר מאוד רוצה אותה, הוא בא ומתחיל לעשות את החשבון כי היא מגיעה עם הבעיות שלה. הבעיות שלנו מול המדינה שלא יודעת לתת את הפתרונות לפערים הללו. אם זה בנושא של חינוך כמו שאמרו קודם, אם זה בנושא של תעסוקה. אנחנו מנסים כולנו בכוחות עצמנו לעניין חברות ויש דרישה לציבור החרדי במקומות הללו לכל מיני בתי תוכנה ודברים מהסוג הזה. לחברות אין איזשהו מנגנון ביטחון שהן יצליחו שם ואנחנו יודעים שללכת לפריפריה זה דבר קשה.

אני חושב אדוני היושב ראש שכל הדיבורים וכל ההצהרות, אנחנו יודעים את הבעיה. מדינת ישראל משקיעה הרבה מאוד כסף – וכאן אני עונה לדוקטור ליבוביץ לגבי כסיף. אנחנו התנגדנו לעניין הזה של כסיף ואנחנו יודעים גם למה התנגדנו. אנחנו יודעים איך זה הולך במדינה. אומרים לך כסיף, ההיתכנות של כסיף עוד כך וכך שנים, ועכשיו כל פעם שנבוא ונרצה להביא במקום אחר אלף יחידות, אלפיים יחידות, יאמרו, לא, הפתרון שלכם הוא כסיף. מצאו את המקום כמעט הכי רחוק בארץ, כסיף.

אני אומר שבואו נעשה מבחן לכסיף. בואו נתחיל כרגע את כסיף אבל במקומות קטנים יותר. בוא נראה איך המדינה יודעת להביא את עצמה לכסות את הפערים האלו ולגרום לכך שראשי הרשויות ירצו את זה. הרי זאת השקעה כספית. בואו ותתחילו את זה היום. תעשו כסיפים קטנים בדרום. לא כל כך רחוק, לא ממש על הראש של הבדואים אלא קצת קודם, באופקים, בנתיבות, בכל המקומות הללו. אנחנו הרי באים למקומות כאשר לציבור הזה יש צרכים מיוחדים ויש לו דברים מיוחדים שלו, שזה לגמרי בסדר גמור.

גם לתושבי בני ברק המדינה לא יודעת להתאים את זה. אתה יודע כמה שנים לקח לי לשנות את הפרוגרמה במשרד החינוך, עת עוד הייתי עובד בעיריית בני ברק, מנהל אגף חינוך? לשנות פרוגרמה של כמה שטח קרקע צריך לכיתת לימוד, לקבל תקצוב לכיתת לימוד? אני הייתי צריך חצי דונם. שאלתי איפה אני יכול בבני ברק להביא חמישה דונם עבור עשר כיתות. בחמישה דונם, יש לי היום חמישה תלמודי תורה. אתה יודע איך הם נבנו? כאשר המדינה שינתה את הפרוגרמה והבינה שיש מקומות צפופים ויש מקומות ייחודיים שיש להם צורה אחרת - היא בנתה לגובה. יש תלמודי תורה בחמש קומות והחצר שלהם היא על הגג בצורה מסודרת ובצורה ייחודית. היום משרד החינוך, בגלל מחסור בקרקע, מתחיל לחפש לעשות כך בכל רחבי הארץ.

המדינה צריכה להתאים את עצמה וברגע שהיא תתאים את עצמה בנקודות הללו – ואלה לא הרבה נקודות אלא אלה נקודות של חינוך, נקודות של תחבורה, נקודות של תעסוקה. למה ראש עיר באופקים או במקום כזה לא ידע שאם מגיעים אליו 200 או 300 משפחות כאלו, הוא יוכל לקבל גיבוי מהמדינה, להביא יזמים ולפתוח שם שלוחות של חברות גדולות כך שיהיה להן איזשהו מנגנון ביטחון שאם חלילה זה לא יצליח, המדינה תשפה אותן. לא מדובר כאן במיליארדים. זה הרבה פחות ממה שיעלה כסיף, רק הטרקטור הראשון.

תראו כוונות אמיתיות. אתם הרי לא רוצים אותנו ברמת גן. אתם לא רוצים אותנו במקומות הללו. אתם לא רוצים אותנו. בוא נקרא לילד בשמו. הכוונה לא אליך כמובן אדוני. אני מדבר על המדינה כקולקטיב. בואו, קחו את הדברים הללו, תפתרו את הבעיות האלה, תגרמו לראשי הרשויות לעשות, ואני ראש רשות לשעבר ואני יודע מה זה כשאני עושה פעולה מסוימת והמדינה עומדת מאחורי ונותנת לי את הגיבוי. לא מדובר כאן על כסף רב אלא על הרבה פחות ממה שכל אחד מדמיין לעצמו.

כך תיצור גרעינים כאלה טובים שיתחילו טוב. אתה יודע מה? גם אותם ראשי רשויות שעדיין חיים באג'נדה הזאת שאוי ואבוי שחרדים יהיו אצלם, גם הם יבינו הפוך. זאת בוננזה. הם יקבלו תקציבים, הם יכולים לפתח עוד בית ספר, הם יכולים לתת להם בית כנסת ועוד. למה לא? איזה ראש עיר לא אוהב לבוא ולחנוך בית כנסת גם אם הוא לא מתפלל? למה לא? מדובר על רשויות שמשוועות לתושבים, רבות ביניהן על תושבים.

לכן אדוני, אני חושב שאנחנו צריכים לא רק הצהרות. אני לא יודע אם בכוחך לעשות את זה אבל לו אדוני שמעני ותהיה לך סייעתא דשמיא תוכל לעשות את זה עם הוועדה בראשותך, תוכל לארגן יום, אוטובוס מנכ"לים שייסע לשלושה-ארבעה ישובים בדרום ובצפון. הדברים הם לא בשמים והם לא גדולים. יראו את הדברים איך שהם באים לפתרון קל. הרי משרד הכלכלה יכול לעודד מעסיקים כאלה. משרד התחבורה יכול להבין שהוא צריך להשקיע קצת יותר כאשר מגיעה קבוצה וצריכה חיבור לבני ברק ולקריית ספר ולא לנסוע חצי מדינה כדי להגיע להורים שלהם. הרי הם מתנתקים מההורים שלהם. הם הולכים לגור בפריפריה, הם מחזקים את עם ישראל, את מדינת ישראל, אבל יש קשיים אובייקטיביים. אז פותרים אותם ולא מדובר במיליארדי שקלים.

אדוני, אני מאתגר אותך. אוטובוס מנכ"לים. אני כבר רואה אותך ליד הנהג, איך אתה יושב קדימה ומוליך את העניין. אני אומר לך, אתם תראו, הבעיות הן קטנות והן פתירות. זה רק רצון טוב. את כל הרצון הטוב שרוצים לשים בכסיף, וכל היום מבלבלים אותנו עם הדבר הזה, ומשקיעים שם מיליוני והולכים להשקיע שם מיליארדים, תתחילו קודם. תנו מה שנקרא דמי רצינות במקומות האלה ואז נדבר על כסיף.

תודה.

אדוני, בזבוז הכספים שנעשה בהר יונה ובכסיף עד היום, יכתבו אחר כך באוצר כמה כסף נתנו לחרדים. הכול טעויות. חבל על הכסף הזה. צריך לקחת אנשים כמו חבר הכנסת יעקב אשר, ראשי רשויות לשעבר, אולי כמוני, כיועצים מתנדבים, ללוות את הוועדה הזאת למשרד השיכון ולמשרדים האחרים. הטעויות הן במיליארדים.

הפתרונות הם בעשרות מיליונים.

נכון. לא, אין פתרון. לכן הוועדה.

תודה רבה. חבר הכנסת מלכיאלי.

תודה אדוני היושב ראש על הדברים. אני רוצה לציין נקודה אחרת שאני חושב שגם בה טמונה הבעיה. אנחנו תמיד נוהגים גם להפיל הרבה, ובצדק, על ראשי הרשויות. מגיע ראש עיר ואומר שהוא לא רוצה חרדים אצלו, ולא מתבייש לומר את זה. היו בכנסת נציגים של מעלה אדומים - וגם ראש עצמו, שאומר שהוא לא רוצה חרדים אלא שילד חרדי שלומד אצלו ילך ללמוד בירושלים, שעה נסיעה בפקקים של הבוקר, אני חושב שזה חלק מהמחדלים.

אני חושב שהמחדלים יוצאים גם מהבניין הזה. אני אתן לך דוגמה. מי שילך לבדוק את הסכמי הגג. משרד האוצר עם כוונות טובות השקיע כסף רב כדי לבנות הסכמי גג. בונים הסכמי גג לירושלים למשל כאשר בירושלים כמעט ארבעים אחוזים חרדים, 17 אלף יחידות דיור, אפילו לא בית אחד לחרדים. זאת אומרת, כל הבנייה תהיה בנייה לגובה ורק אחרי לחץ והתערבות של חברי הכנסת החרדים הוחלט להקפיא את המהלך. לדוגמה אשדוד. אם לא השר דרעי אמר שהוא יילחם בדבר הזה, החרדים לא מקבלים.

התפיסה שיש מושג בנייה לחרדים לא קיימת במינהל התכנון. זאת נקודה אחת שצריך לתת עליה את הדעת. אני חושב שאם תצא מכאן קריאה ששוויון חברתי אמיתי בתכניות בנייה בתוך ריכוזים מעורבים, זה א'-ב'.

אתמול למשל פורסם על קירוי כביש בגין בירושלים. בניינים לגובה. אף חרדי לא יגור בהם. אנחנו רואים ראשי ערים בכל הארץ שמדירים את הציבור החרדי ועושים זאת במכוון.

אתן לך עוד דוגמה. יש עיר מסוימת שהוציאה הנחיה מרחבית של מהנדס העיר, כאילו החלטה מקצועית האומרת שיותר לא יהיו מרפסות שמפוזרות לאורך הבניין אלא הכול בצורה עוקבת. כל מי שקצת מבין, מבין שזאת החלטה האומרת שלא יהיו כאן מרפסות סוכה. כשאין מרפסות סוכה, אין חרדים. כך זה עובר בעוד עיר ובעוד עיר. כאשר מקבלים גיבוי מכאן, ממינהל התכנון, אני חושב שזאת תחילת הבעיה. אני חושב שכדאי שתצא החלטה מכאן שקודם כל בתכנון של מינהל התכנון, בהסכמי גג, להפריש מלכתחילה – לא אחרי לחצים ומריבות – אחוז מסוים לציבור החרדי. אני חושב שזה גם מביא פתרון.

תודה. חברת הכנסת לאה פדידה.

אני רוצה להודות על הכינוס המעניין והמאתגר הזה אבל אני מבקשת כן להתייחס לדבריו של חבר הכנסת מקלב שלצערי לא נמצא כאן. הוא אמר שהציבור החרדי קודם כל בודק את מוסדות החינוך והציבור החילוני לא עושה כן. אף אחד לא בא על חשבון אף אחד אחר. הציבור החילוני בודק את מערכת החינוך בדיוק כמו הציבור החרדי ותפקידנו כמחוקקים לדאוג לתלמיד ולתלמידה, לכל צרכיהם, בין אם חרדים ובין אם הם חילוניים. תפקידנו לספק גם אם זאת מרפסת סוכה וגם אם זאת כיתת גן.

בואו נסתכל על הבעיות האובייקטיביות. אני באה מעיריית יוקנעם, שם הייתי משנה לראש העיר ויש לנו מספר בעיות. הבעיות הן ברצון הטוב של הרשות המקומית כן לספק את השירות. הבעיה העיקרית לפעמים היא שאין לך מספיק תלמידים לפתוח גן חרדי או מספיק תלמידים לפתוח צהרון חרדי. עד לפני כשבוע הייתי אחראית על כל מערך הצהרונים ביוקנעם ואני פותחת צהרון חרדי עם שמונה ילדים, צהרון שמפסיד כסף, ואף אחד לא משפה אותנו על כך אבל אני מסתכלת בעיניים של אימא חרדית ואני לא יכולה להגיד לה, אין לי לב להגיד לה שאני לא פותחת לה צהרון. לכן באמת משהו כאן נופל על הרשות המקומית. משהו כאן נופל על טוב ליבה ועל הפתיחות או האטימות של ראש הרשות. כדי לתת מענה, אנחנו צריכים תקציבים. אני לא מכירה אדם שלא רוצה לתת מענה לשכן שלו, לאזרח שלו, לתושב שלו ואם זה כך, מקומו בטח לא כאן ומקומו לא במדינה שלנו. מבחינתי השכן שלי שצריך סוכה, הוא צריך סוכה. אנחנו יודעים לחיות בשלום ובאחווה.

גם גני ילדים וגם בתי ספר, ויש מספר אולפנות ואני התמודדתי עם זה ואמרתי שננסה לשלוח את הבנות. גם אצלכם בתוך המגזר החרדי יש כל מיני זרמים. הכיצד אני אשלח מספר נערות שכל אחת רוצה בית ספר אחר? גם זה מטיל עול מאוד כבד. הפתרון שמצאנו הוא להסיע את אותן נערות לאולפנה אליה הן יכולות להגיע.

צריך לחשוב איך אנחנו מוצאים פתרון הולם. מבחינתי החרדים, זאת לא קבוצה אלא זה חלק מאתנו שנמצא אצלנו בערים ובארץ. מחובת המחוקק למצוא פתרון. במקום שאין מספיק ילדים, אנחנו צריכים לנסות למצוא איך אנחנו מתגברים תקציבים של הסעות מה שמשתק את הרשות המקומית ולא נותן מענה. במקום שיש מספיק ילדים, הרשות המקומית כבר פותחת את המוסד. היא משתדלת ועושה.

צריך ליצור מתווה. כמו שיש סל לתלמיד, צריך להיות, בלי להתבייש, סל לתלמיד או לתלמידה החרדים והחרדיות עם המענה לצרכים שלנו. אם אני הייתי יוצאת מכאן בלב שלם כי גם אתם וגם אני, כולנו יודעים מה הילד צריך, הייתי עושה סל. מיקי, בוא ניצור בוועדה מסוימת סל לתלמיד החרדי, מה הוא צריך ואיך אנחנו מוצאים את הפתרון כי זה חלק מאתנו ומי וייתן ונמצא פתרון.

הדברים שאת אומרת, הם כל כך נכונים. כל אוכלוסייה, יש לה הצרכים שלה. לאוכלוסייה החרדית יש צרכים משלה. אם היה סל ספציפי לאוכלוסייה שבעצם מתאים את הצרכים של האוכלוסייה, זה היה יכול לפתור הרבה מאוד בעיות. אני מצטרף לדבריה של חברתי חברת הכנסת לאה פדידה, לכך שהרשויות המקומיות חייבות שיפוי שונה למגזר החרדי. זה לא יכול להיות שיפוי זהה כי במגזר החרדי, כמו שציינה חברת הכנסת פדידה, לעתים לא מצליחים להביא מספר מספיק של תלמידים ואי אפשר לממן את זה, במיוחד ברשויות מקומיות במצב סוציו אקונומי נמוך כאשר גם כך התקציבים שלהן הם לא כל כך גבוהים.

נעבור למשרדי הממשלה.

אדוני, הגיעו הנציגים מעפולה ומנצרת עילית.

בהמשך ניתן להם להתייחס. עוד מעט מסתיים הדיון ואני רוצה לשמוע את משרדי הממשלה כי בלי משרדי ממשלה, לא עשינו כאן כלום היום.

נתחיל עם שירותי דת כי הבנתי שהנציגה צריכה לצאת.

תודה רבה. אנחנו במשרד לשירותי דת מתקצבים באופן שוטף מבני דת לכל הרשויות במדינת ישראל. יש לנו בערך שישים-שבעים מיליון שקלים כל שנה. אני כן רוצה להדגיש שאנחנו אלה שמתקצבים.

תלוי מי השר.

בקדנציה הקודמת לא היו לכם שבעים מיליון שקלים.

זה ממוצע. חשוב לי להדגיש שאנחנו גורם מתקצב. אנחנו לא הגורם המבצע. הרשות המקומית היא זו שאמורה להגיש את הבקשה, היא הגורם שגם בונה והיא גם הגורם שבעצם מייעד את הקרקע.

אין לנו תנאי סף לפיהם אנחנו מתקצבים רק את הפריפריה אבל יחד עם זאת אנחנו כן מביאים בשיקול מדד פריפריאלי בעת ניקוד הבקשות.

אני כן יכולה לומר שכל הערים שהוזכרו כאן קודם באמצעות דוקטור ליבוביץ, כן תוקצבו על ידינו ואני יכולה גם להגיש את טבלת התקצוב של שנים קודמות ואתם תיווכחו לראות שכל הערים האלה – נצרת, מעלות – תוקצבו על ידינו בבינוי של בתי כנסת ומקוואות.

אני רוצה לומר שיש לנו ממשק עם משרד השיכון. אנחנו ומשרד השיכון ביחד מתקצבים בנייה של מקוואות ובתי כנסת.

כל נושא כזה שיעוגן בהחלטת ממשלה ייעודית, יש לנו את הכלים להתמודד ולתקצב אותו בעדיפות לשאר הארץ.

מה המצ'ינג שרשות מקומית צריכה לשים על מקווה?

אנחנו מתקצבים בערך מיליון שקלים למקווה.

תגידי באחוזים.

אבל אלה לא אחוזים כי יש מקוואות שמצליחים לבנות במיליון שקלים, אם זה מקווה קטן כמו במושבים קטנים או בישובים קטנים, ויש מקומות שמוסיפים עוד שני מיליון שקלים.

מה קורה אם יש רשות מקומית שאין לה את הכסף והמצב הסוציו אקונומי שלה נמוך? מה קורה עם רשות מקומית שאין לה יכולת להביא את המצ'ינג? היא לא תבנה מקווה?

קודם כל, המשרד מתקצב אבל יש לנו סכומים. אנחנו נותנים בין מיליון למיליון וחצי שקלים.

זאת הבעיה.

אני מצטרף לדברי חברתי. הטענה שלנו היא על שיטת התקצוב שלכם שהיא לא נכונה. אני מציע לכם ללכת לשיטות תקצוב אחרות.

אם אין מצ'ינג של שני מיליון שקלים, לא יהיה מקווה?

או שתממנו עלות בסיסית של מקווה והרשות המקומית, אם היא תחליט שהיא רוצה לשדרג אותו ויש לה עודף כסף ובא לא לעשות מקווה מפואר, היא תוסיף מכספה. אבל אם לא, אתם צריכים לתקצב סכום.

אני אשאל מהו הסכום הנכון.

אנשי מקצוע מוכשרים יקבעו כמה עולה לייצר מקווה בסכום המינימלי ואחר כך לרשות תהיה את האפשרות להחליט אם היא עושה אותו קצת יותר מפואר או פחות מפואר. זה עניין שלה. אבל לעשות מקווה במחיר הבסיסי, אתם צריכים את זה לפחות לתקצב. אתם לא יכולים להגיד שזה מה שיש, יש לכם עוד קצת כסף, יהיה מקווה, ואם לא, לא יהיה. זה נראה לי לא הגיוני.

כך בדיוק אנחנו פועלים. יש לנו שלוש דרגות של מקוואות לפי גודל של מקווה. לרוב הרשות מוסיפה תקציב כי היא רוצה משהו קצת יותר מפואר.

אין מקווה במיליון שקלים. אני באה משם. רשות מקומית שאין לה הון עצמי להוסיף, לא יכולה להקים מקווה וזה אומר שדווקא במקומות שצריך את המקווה, ואנחנו יודעים שבפריפריה יש זיקה יותר חזקה לדת, ובמקום שאנחנו ניתן מענה אמיתי, המקוואות שלהם נראים בצורה לא נעימה. אישה או גבר שהולכים למקווה צריכים לקבל את התנאים הטובים ביותר. לא יכול להיות שהכסף הזה יצטרך לבוא מהון עצמי של הרשות המקומית.

זה בלתי אפשרי, במיוחד בפריפריה.

זה תנאי בסיסי לאמונה של הבן אדם. הוא לא יכול להיות בלי מקווה, אז לא ניתן לו את זה?

כמו שאני אומרת, המשרד מתקצב את המקוואות האלה.

אבל התקצוב לא מספיק.

אני רוצה להתייחס לערים שקודם הוזכרו כאן.

הר יונה.

הר יונה ג', יש לנו תקציב לבניית בית כנסת, 812 אלף שקלים. יש לי כאן אפילו את הגוש ואת החלקה.

זה במקום בו עדיין לא גרים בו.

אני רק אומרת מה אנחנו מתקצבים. האחריות לביצוע בפועל, היא על הרשות. יש תקציב של מיליון ומאתיים אלף שקלים לבניית מקווה.

איזה גוש וחלקה?

תב"ע ג' 19278, גוש 17470.

אני מבקש, גברתי, שתביאו לוועדה נתונים עם העלות המינימלית של מקווה, באיזה היקפים, כמה מטרים ובאיזה סטנדרט. אני רוצה שיתקיים דיון אצלכם במשרד שידבר על כך שהתקצוב הבסיסי יהיה עלות של מקווה סביר והרשות תוכל לשדרג בהתאם ליכולות הכלכליות שלה. תודה.

משרד החינוך.

אדוני היושב ראש, חברי כנסת, ציבור. עלו כאן טענות בתחומים שונים, בתחומים של בינוי, הסעות, תחומים פדגוגיים של פתיחת מוסדות חינוך. נשתדל לעשות סדר.

אני אתחיל בתחום של הבינוי ואני רוצה לעשות קצת זום אאוט לרמה הארצית כי גם היו כאן כל מיני טענות ברמה המקומית.

למען הסר ספק, משרד החינוך לא מבצע איזושהי הבחנה בין אוכלוסיות, בין חילוני לחרדי, יהודי וערבי, אלא כולם נבחנים באותם קריטריונים ובאותה שיטה.

זו הבעיה.

זו הבעיה.

רגע. אני אסביר.

לכל אוכלוסייה יש צרכים אחרים.

נבחנים באותם קריטריונים ועם זאת מכירים את הצרכים של כל אוכלוסייה. לכן אנחנו גם מסתכלים על כל מקרה לגופו. בהתאם לכך, אגב, גם בתקצוב ואני אפרט אחר כך.

מבחינה תקצובית. אני רוצה לבשר שמשרד החינוך הפעיל חומש חדש של תקצוב מבחינת בינוי והתקציב הוא פחות או יותר כמעט והוכפל. אם בשנת 2014 במגזר החרדי תוקצבו 403 כיתות, היום, ב-2017, תוקצבו כבר כמעט 740 כיתות, שזאת כמעט הכפלה וזה מספר מאוד יפה. אגב, באחוזים זה הרבה יותר מהאחוז היחסי באוכלוסייה במדינת ישראל.

באשר לשיטתיות. צריך להבין שהמגזר החרדי נתקל בכל מיני מכשולים ויש כל מיני חסמים. אגב, אלה צרות שמוכרות לכל האוכלוסיות ובכל הארץ, סוגיות של קרקע, סוגיות של מאבקים פנימיים בין אוכלוסיות, וצריך להבין שמשרד החינוך יכול לתקצב כיתות רק כאשר פרויקט עבר איזשהו מסלול מסוים. זאת אומרת, מסמכי קרקע, הקרקע יכולה להכיל מוסד חינוכי, פרוגרמה ולאחר מכן תכנית אדריכלית. רק אחר כך אנחנו יכולים לתקצב מוסד חינוכי.

אם אנחנו יורדים לרמה המחוזית – דיברנו כאן על דרום וצפון – אפשר לראות שלמשל בדרום, מתוך 81 כיתות שהיו זמינות לתקצוב, בשנת 2017 תוקצבו כמעט שישים כיתות שאלה אחוזים מאוד מאוד מאוד גבוהים של תקצוב. במחוז צפון, מתוך 11 כיתות זמינות לתקצוב - תבינו, אלה המספרים, מספרים נמוכים וזה עצוב כי הצורך הוא הרבה יותר גבוה - שמונה כיתות תוקצבו, שאלה אחוזים מאוד מאוד גבוהים.

שמונים אחוזים מ-11 כיתות, זאת בושה וחרפה.

אני מדבר רק על שנת 2017 ועל שני ישובים ספציפיים. צריך להבין שזה פרויקטים שהיו זמינים לתקצוב.

משרד החינוך מחויב לתקצוב בין היתר על סמך החלטות ממשלה. יש החלטת ממשלה שנוגעת לבדואים, למגזר הדרוזי, והחלטת ממשלה של הסכמי גג. אנחנו עובדים על פי החלטות ממשלה אלה. אגב, אני רוצה לבשר לכם שלגבי המגזר הבדואי עמדנו ביעדים שלנו לשנת 2017. סדר גודל של יותר ממאתיים מיליון שקלים הוקצו מגזר הבדואי.

אם אתם רוצים, אתם יכולים, אז בוא נעמוד גם ביעדים האלה.

מה זה אם אתם רוצים אתם יכולים? אנחנו יכולים לתקצב מה שזמין תקצוב. בנוסף, כמו שגם משרד הדתות העלה, חשוב להבין שהשותף העיקרי שלנו בבינוי מוסדות חינוך הוא השלטון המקומי. אנחנו הגורם המתקצב, השלטון המקומי הוא הגורם המבצע ואם שם יש כל מיני חסמים, במקרים נקודתיים אנחנו יודעים לטפל בהם. במקרה של ערד הייתה מורכבות מאוד מאוד קשה עם האוכלוסייה המקומית שם אבל ידענו להתערב והשנה נפתחה כסדרה עם כיתות, ואגב, כך יקרה גם בתשע"ט. כבר עכשיו אנחנו מקדמים עשר כיתות גן בתשע"ט ובשנת תש"פ יהיו עוד כיתות. זאת תמונת המצב הארצית והמחוזית. נמצא כאן את ידידי שיוכל לתת תמונת מצב מקומית.

יש לי תחושה שהחלפנו צד. בדרך כלל הפוליטיקאים מדברים ולא עונים וכאן אתה לא ענית. במבנים אני מבינה, אבל איפה מה שהעליתי ומה שהעלה כבוד היושב ראש לגבי הצרכים המסוימים כאשר אין לנו מספר ילדים ועל הסעות? אתה יודע שהרשות המקומית צריכה לממן ארבעים אחוזים מההסעות.

חברי יתייחס לזה.

צריך לשלוח תלמידה לאולפנה כלשהי.

חברי יתייחס. אלה תחומים שונים.

אני אחראי על מחוז צפון באגף הבינוי. אני רוצה להתייחס לנושא הבינוי. יש לי כאן נתונים לגבי הר יונה, גם לגבי מעלות וגם לגבי עפולה. אני מופתע מכך שכבודו אומר לי שהם לא מתוקצבים. הר יונה, תקצבנו לפני שלושה חודשים, אחרי כל התהליך שעבר, כל התכנון, כל מה שצריך.

לשלוש שנים.

הר יונה היה מאושר. אני מקבל את הבקשות מהרשויות. מה ששלחו לנו, אישרנו. כל התהליך של הכנת החומר, זה דרך הרשויות.

אתם בעצם מאשימים רק את הרשויות.

לא.

המדינה לא צריכה להתערב והיא לא צריכה להיות אקטיבית.

אנחנו כן דוחפים.

היזם של הר יונה זה משרד השיכון.

אנחנו מקבלים את הבקשות ועונים. כל התהליך של הכנת החומר והתכנון, זה מול הרשויות אבל אנחנו במעקב. בהר יונה, עד שיוכנס הבלוק הראשון, אנחנו השקענו שם, תקצבנו 24 כיתות בבית ספר יסודי ועוד שישה גני ילדים. הרשות עכשיו צריכה לצאת למכרז ולבצע. זה בידי הרשות. אני כגוף ממשלתי לא יכול לכפות על הרשות שתצא למכרז.

שלשום הייתי שם. יושב ראש הוועדה חתם על התכנית.

זאת כבר בשורה טובה.

אחרי שלוש שנים.

מעלות, לפני שנתיים ראינו שיש בעיות מבחינה מספרית, יש מוסדות, שדה צופים שהיה במעלה יוסף, וביקשנו והעברנו אותם למעלות. סידרנו להם מקום ראוי. השקענו שם 12 מיליון שקלים בקריית חינוך. באר חיים, הייתה אלי בקשה ואושרו 1,400 מטרים. מה שאנחנו מקבלים מהרשות, אנחנו מיד מגיבים ועונים.

יש רשויות בהן יש בעיה עם מחלקת הנדסה. חבר הכנסת אכרם חסון התכוון לכך שיש בעיה עם המהנדסים בהכנת החומר. אני כממונה על מחוז צפון דואג כל הזמן ודוחף שיביאו את החומר יחד עם הנציגים. יש נציגות מהאוכלוסייה החרדית שמכירה אותי אישית ובאה אלי למשרד בירושלים ויושבים ובודקים לעומק.

שוב, מבחינת התקצוב, התקציב קיים. אנחנו מסתכלים על כל הבקשות ללא יוצאי דופן. הרשות צריכה עכשיו להתעשת, להיכנס לתמונה ולבצע. בצפת למשל כאשר נכנסתי לתפקיד לפני ארבע שנים, לא היו מוסדות חינוך. תעלה עכשיו לצפת ואתה רואה בנייה. ארבע שנים עבדנו ביחד ויש כאן בשורה. יש בינוי רציני לאוכלוסייה החרדית.

תודה. שי קלדרון.

בוקר טוב. אני מהמחוז החרדי להיבטים שלא קשורים לבינוי כמו שהעלתה חברת הכנסת פדידה. ברכות למינוי החדש.

תודה רבה.

קודם כל, לפני שנתיים הוקם מחוז חרדי וזאת בשורה גדולה כי זה למען ולשירות הציבור החרדי כמחוז ארצי שרואה את הצרכים ויודע אותם ומכיר את הצרכים הייחודיים למגזר. זאת בשורה אחת גדולה שהייתה לפני שנתיים והפירות שלה הם שיתופי הפעולה הרבים והמשמעותיים של המפקחים וכל האחראים, גם עם הרשויות המקומיות.

הזכירו כאן הרבה מאוד את נצרת. נצרת עילית למשל היא דוגמה יפהפייה לרשות שכלל לא הכירה את המגזר ועשתה כברת דרך ארוכה מאוד בהבנה של הצרכים של המגזר, בהבנה של האינדיבידואליות שלו ואנחנו משתפים פעולה במחוז אתם מאוד יפה. רק השנה מנהל המחוז היה בנצרת פעמיים.

גם שר החינוך היה.

נכון. מנהלת מחלקת חינוך הצטרפה לפורום מנהלי אגפי חינוך שלנו במחוז והיא מגיעה כל חודש ומתערה ומבינה ופוגשת מנהלי אגפי חינוך אחרים ברשויות בהן יש ריכוזים חרדיים. זאת למידת עמיתים חשובה.

יש לנו אתגר גדול שצריך לדבר עליו והוא בתי הספר או מוסדות החינוך המאוד קטנים. יש אתגר שצריך לדבר עליו בגלוי על השולחן. המגזר החרדי מאוד מאוד רוצה לכל תת אוכלוסייה שלו להקים מוסד. זה אתגר קשה מאוד. דיברו כאן על מעלות ואני עשיתי בדיקה על המקום. במעלות רוצים להקים תלמוד תורה חדש. יש בו שלוש כיתות עם 33 תלמידים. כלומר, א'-1, ממוצע של 11 תלמידים לשלוש כיתות. זה אתגר מאוד קשה. לא בקלות מקימים מוסד עם מספרים כאלה נמוכים ולא רק בגלל תקנות יבשות אלא גם בגלל שיקולי דת. אלה גם שיקולי דת פדגוגיים, עם כיתות של שבעה-שמונה ילדים אין אקלים חינוכי מיטבי, אין אווירה חינוכית וזה אתגר גדול מאוד. למרות זאת המחוז מגלה גמישות לצרכים ואם הבאנו את מעלות כדוגמה - אחרי שיג ושיח אושר לתלמוד תורה הזה להקים תלמוד תורה כמוסד פטור אחרי שיגישו את כל הדברים שהם מחויבים להגיש וכבר השנה, תשע"ח, אושר להם להקים מוסד. זאת אומרת, צריך לקחת בחשבון שאי אפשר לפתוח מוסד על כל עשרה או שמונה ילדים.

ברשותך, דבר אחרון. חברת הכנסת העלתה את נושא ההסעות. גם בנושא ההסעות המשרד מאפשר לרשתות הגדולות תשלום גדול מאוד ורחב מאוד על הסעות מעיר לעיר, מישוב פריפריאלי כזה או אחר, תשלום של פר קפיטה לשתי הרשתות הגדולות שהוא בהחלט משביע רצון ומאפשר הרבה מאוד אפשרויות. אם אין מענה בתוך העיר, נותנים להם הסעות להגיע לעיריות סמוכות.

גם באוכלוסייה החרדית יש מוגבלויות שצריך להתייחס אליהן. לא רק בית ספר חרדי אלא גם עם מוגבלויות ואז אנחנו צריכים לשים גם מלווה מתאים. גם את זה צריך לקחת בחשבון, אם כבר מתקצבים.

משרד השיכון והבינוי, שולמית גרטל.

שלום. כבוד היושב ראש, ועדה נכבדת. משרד הבינוי והשיכון פועל לתכנון ובנייה של שכונות בישובים למגזר החרדי בפריפריה ומהסיבות שצוינו קודם לכן. אנחנו פועלים על מנת לתת את המענה הנדרש ובמסגרת הכלים העומדים לרשותנו.

אני אדווח לכם על הישובים שהוזכרו ואני אתחיל עם כסיף. בנושא הקמת הישוב העירוני כסיף בצומת תל ערד. העיר החדשה כסיף מתוכננת לאוכלוסייה בצביון חרדי המונה כמאה אלף נפשות, כ-18 אלף יחידות דיור. היא תהווה רק חלק מפתרון הדיור למגזר החרדי, עד 2035, והיא תהיה מוקד עירוני חרדי גדול באזור הנגב.

הרעיון הוא שיהיה קשר עם מרכז הארץ ועם המוקדים האחרים אבל ממש להקים מוקד באזור הדרום.

הקמתו של הישוב הוא תהליך של הקמת ישובים חדשים של היועץ המשפטי לממשלה והליכי התכנון הסטטוטוריים העיקריים שעבר הפרויקט הם על פי הנוהל וכוללים שלוש החלטות ממשלה, החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר שינוי לתמ"מ והכנת תכנית מתאר מקומית לעיר החרדית. נכון לעכשיו המשרד נמצא בשלב של הכנת תכנית בניין עיר, תב"ע. שלב א' לרובע הראשון של כסיף עבור 25 אלף נפשות, כ-5,200 יחידות דיור.

חשוב לי לציין שהעיר מתוכננת בתיאום מלא עם קבוצות שיתוף הציבור ועם ייעוץ מומחים בנושא ההתאמה לצרכים של המגזר וזה על מנת לתת מענה לכל צורך שנדרש לאורך החיים החרדי, להביא את הפתרונות הפרוגרמתיות מותאמות מראש, על מנת שלא נצטרך לעשות שינויים בהמשך. מדובר כאן בחינוך, בתחבורה, בתעסוקה, בשירותי דת, בבנייה נמוכה עם הכנה לסוכה ועוד ועוד.

הכוונה היא שמוסדות הציבור יוקמו לקראת האכלוס הראשון.

איך תביאו תעסוקה? משרד השיכון, פעם אחרונה שהקים עיר, זה היה באלעד. נדמה לי.

כי לא כל יום מקימים עיר.

כל יום מקימים עיר על הנייר. לא כל יום מקימים עיר, זה נכון. באלעד הגיעו תושבים לגור בה והדיבורים על מרכז תעסוקה שיחזיק את עצמו ושיוכל לתת פרנסה, נמצאים כרגע בהליכים. זאת אומרת, 18 שנים אחרי שהקימו את העיר הזאת ואחרי שמדינת ישראל השקיעה בה. איך פותרים את הבעיה הזאת? אולי אנשים ייסעו בהליקופטרים החדשים לתעסוקה במקומות אחרים.

אני אוהבת לחשוב שהמשרד לומד מהליקויים של העבר. אנחנו באמת פתחנו ועשינו מחקר שלם על איך הקמנו ישובים גם באופן כללי וגם עבור המגזר החרדי.

האם במסקנה הזאת הסקתם שקודם כל צריך לעשות מבני ציבור ודת ורק אחרי כן בתים?

יש כבר החלטה כזאת.

קודם כל לעשות מבני ציבור שאלה בתי ספר, מבני דת וכולי.

ותעסוקה.

יש החלטה שהוביל אותה אחד התלמידים שלנו, סגן ראש עיריית ירושלים הרב פינדרוס, יחד עם משרד השיכון לפי כל תושב שמגיע לישוב חרדי חדש, במקביל ייבנו גם מוסדות הדת ומוסדות חינוך.

אם זה לא יהיה כך?

אם זה לא יהיה כך, אני אצא בהפגנות.

זה לא יהיה כך. זה לא תקציב צבוע. זה תקציב שמשריינים במשרד החינוך.

אם אברהם אבינו לא היה מאמין להשם, לא היה בא לארץ.

יש לנו עוד עשר דקות לסיום הדיון, אז אני חייב לנעול את הדיון ויש עוד לפחות שלושה דוברים. אנחנו ניתן דקה לכל דובר ואחרי כן שתי דקות לחבר הכנסת אייכלר. לאחר מכן נסכם את הדיון. לא יותר מדקה למשרד הבריאות, לאחר מכן משרד התחבורה, לאחר מכן משרד הכלכלה ולאחר מכן משרד הקליטה.

ועדה נכבדה, אני האחות המפקחת הארצית בבריאות הציבור. אני רוצה להגיד כמה דברים על הר יונה. בהר יונה, מיוני 2015, התקבלו מאה משפחות חרדיות. כרגע הנתונים הם שיש לנו בתחנת טיפת חלב 34 תינוקות, 185 פעוטות. האוכלוסייה הזאת מקבלת שירות בתחנת טיפת חלב ותיקה שנמצאת בהר יונה, מרחק של שתי תחנות בתחבורה ציבורית. רוב האוכלוסייה מבני ברק, רכסים, ביתר עילית וירושלים. כרגע התחנה נותנת את המענה לציבור. אין עומסים מיוחדים. הוספנו שליש משרת אחות עם ההנגשה התרבותית המתבקשת כדי לתת מענה אופטימלי לציבור.

לגבי שאר הארץ, יש לנו שירותים שאנחנו נותנים בטיפות חלב. לא מדווחים עומסים מיוחדים.

תודה. משרד התחבורה.

מנהלת אגף רישוי ותפעול תחבורה ציבורית. משרד התחבורה בהחלט מזהה ומכיר את השימושים והביקושים השונים שמאפיינים את משתמשי התחבורה הציבורית החרדיים הן מבחינת ההיקפים והן מבחינת מרחקי הנסיעה, זמני הנסיעה והזיהוי של המיקומים הייחודיים, הסיפור של ילדים שעוזבים וגרים במקומות מרוחקים מהמשפחות והנסיעות בסופי שבוע, כולל גם שימושים של תיירות פנים שהם שונים.

אנחנו רוצים בהר יונה רק פעם אחת ביום נסיעה לירושלים כדי שיבואו לקנות דירות.

אני ארחיב ספציפית לגבי הר יונה. המשרד מזהה את זה. המשרד מעוניין להמשיך ולעודד את הציבור החרדי כמשתמש בתחבורה הציבורית, כציבור שהוא גם ברמת מינוע נמוכה ולתת לו, כמו לכלל הציבור, שירות תחבורה ציבורי מיטבי.

המשרד מגבש כבר תקופה תכנית אב למגזר החרדי שתוכל לצפות אסטרטגית גם בהתאם לשימושים עתידיים ובהתאם לבינוי עתידי, גם את השירות וגם צורכי קרקע דוגמת מסופים ותחנות קצה שמן הסתם, ככל שיש שימוש יותר גבוה, גם בתחבורה יש צרכים בקרקע. זה בהיבט האסטרטגי.

דרך אגב, המשרד פועל בסיוע של גורמים במגזר החרדי שמייעצים. חברות התחבורה הציבורית שפועלות במגזר החרדי מחויבות מכרזית להעסיק יועצים מהקהילות כדי שבאמת ייתנו את האימפוטים הייחודיים למגזר, כולל ברמה היום יומית כאשר היום יש אירוע מסוים, ולנסות להתאים את התחבורה ככל הניתן.

בשוטף יש כל הזמן שיפורים ושדרוגים של השירות. שאלתם ספציפית על הר יונה ואני אומר שהר יונה, נסיעה לירושלים - - -

פעם אחת בשבוע, ביום שישי. לא, לירושלים אין בכלל. רק לבני ברק. גם בתוך נצרת עילית לא היה אוטובוס במשך חצי שנה.

קודם כל, ברור שתחבורה ציבורית מבוססת גם על מעברים ולא מכל מוצא ליעד יש שירות. דרך אגב, הרפורמה שנעשתה בתחבורה הציבורית והורדת המחירים בהחלט מסייעים ומאפשרים את זה.

האם את חושבת שצריך לנסוע מהר יונה לנצרת ומנצרת לעפולה?

בכל מקרה, בהר יונה מתוכננת הרחבה.

משפחה עם שלושה ילדים ושלוש עגלות, קצת קשה לה לעשות את המעברים האלה.

תודה רבה.

ראש אגף בכיר לפיתוח הפריפריה החברתית, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. אנחנו מקיימים שיתוף פעולה הדוק עם כל הרשויות המקומיות. אנחנו מודעים לצרכים של הציבור החרדי. בהר יונה, כיוון שזה עלה בדיון בצורה ספציפית, השקענו בשנתיים האחרונות למעלה משבעה וחצי מיליון שקלים במוסדות ציבור. אם אתה רוצה פירוט, אין בעיה לתת אותו.

אנחנו נבוא אליך.

אין בעיה.

לגבי דברים נוספים וצרכים נוספים. יש אפשרות לכל הרשויות המקומיות לקבל מאתנו מימון לתכנית אב לתעסוקה, לתת מיפוי ספציפי לכל האוכלוסיות בתוכן, עם אופק ועם מענים אפשריים שמותאמים לכל ישוב וישוב.

רק תרשום שאין משפחתונים בנצרת עילית. תרשום את זה.

אני מדבר אתך על סכומים. זה החלק הכי חשוב. לגבי הר יונה, אם אתה רוצה, נשב ונראה נתונים.

דרך נוספת בה אנחנו מעבירים מימון לרשויות היא דרך זרועות הביצוע שלנו כמו הרשות לפיתוח הגליל והרשות לפיתוח הנגב. גם שם העברנו להר יונה עכשיו תקציב למתאם ספציפי שיעמוד מול משרדי הממשלה.

אפשר לקבל את הפרטים?

אין בעיה. תקבל.

כי אין גרוש אחד לזה.

תודה. משרד הכלכלה.

שלום. במשך שלוש השנים האחרונות השקענו 78.3 מיליון שקלים רק בהעסקת חרדים. בשנת 2017 הייתה לנו כרגע הקצאה בתכנית של שילוב אוכלוסיות שם שיעור השתתפותן בתעסוקה נמוך וכנראה זה יהיה בסכום של 26 מיליון שקלים רק לתחום של חרדים. אנחנו גם עוסקים בעידוד יזמים ובעלי עסקים חרדים. נתנו שירותים עסקיים לכ-1,032 יזמים. נפתחו 33 קורסים של יוזמים עסק. במקומות שאין לנו סניפי מעוף, שאלה סניפים שנותנים שירותי ייעוץ עסקי, יש מרכז מפתח כאשר זה בעיקר בערים כמו אלעד, מודיעין עילית, ביתר עילית ובית שמש.

הדובר האחרון, חבר הכנסת ישראל אייכלר ולאחר מכן אני אסכם את הדיון.

מה עם משרד הקליטה?

אני חייב לנעול את הדיון.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לברך את חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר. אין לך צדק חלוקתי יותר גדול מאשר לקיים דיון על הציבור החרדי. בעבר – לא רק בעבר אלא גם בהווה בהרבה דברים – הם לא קיימים בספירה ובעניין. למשל, הר יונה – אין בכלל משפחתונים ואין מעון.

צהרונים.

העירייה רוצה אבל היא לא מקבלת כלום.

תחבורה ציבורית, נושא אליו התייחסה נציגת משרד התחבורה. אני יכול לקבוע שאחד הדברים שגורמים לסבל הגדול ביותר לפריפריה ולצדק החלוקתי של הציבור החרדי הוא התחבורה הציבורית. דווקא בגלל מה שאת אמרת, שרוב האנשים משתמשים בתחבורה הציבורית, זה מתחת לכל ביקורת בכל הארץ ובוודאי בפריפריה. חייבים לשנות את זה. אוטובוס מהר יונה לירושלים הוא הכרח. כמו שהציבור מגיע מבני ברק, הוא גם מגיע מירושלים. גם הרכבת הקלה שאתם מתכננים לעשות שם, לא תגיע להר יונה.

לגבי תעסוקה. מדברים על כסיף. בכסיפה רמת האבטלה הכי גבוהה בארץ. אז איך בכסיף תהיה תעסוקה? אם צריך לעשות הפגנה נגד זה שאין תעסוקה, תעשה את זה בביתר אותו אתה הקמת ועד היום אין בה מרכז תעסוקה.

אני מברך על קיום הדיון ואני חושב שצריך לקבוע דיונים נוספים על צדק חלוקתי.

תודה. מסקנות הדיון.

הוועדה קובעת כי קיים קיפוח כלפי האוכלוסייה החרדית באופן קליטתה בערי הפריפריה. קליטה זו לוקה בחסר היות והשירותים והמענים הייחודיים לאוכלוסייה זו כגון שירותי חינוך, שירותי דת וכיוצא בזאת אינם ניתנים במלואם.

על גורמי הטיפול הממשלתיים לשים דגש על מענים הולמים לשירותים אלו תוך התייחסות קונקרטית ומותאמת לצרכיה של אוכלוסייה זו בפרט באזור הפריפריה.

הוועדה קובעת כי המדינה לא עושה די בנושא ועל הממשלה לתת את התקציבים לרשויות למטרה זו ולוודא את ייעודם הסופי ולשימוש נכון בתקציבים.

הוועדה קוראת למשרד לשירותי דת לפעול לאלתר להקמת מקוואות תקניים, נגישים ומתוחזקים הן לגברים והן לנשים בשכונת הר יונה ג'. הוועדה מבקשת עדכון בנושא הנדון בתוך שבועיים מהיום.

הוועדה דורשת לפעול לשינוי שיטת התקצוב למימון הקמת מקוואות ומבקשת להעביר לוועדה מהי עלות בסיסית למקווה, באילו היקפים וסטנדרטים וכן דורשת לקיים דיון מעמיק שהתקציב הבסיסי יהיה עם עלות מינימלית של מקווה סביר.

הוועדה קוראת למשרד החינוך -

לפעול לאלתר ליצירת מבני לימוד הולמים ותקניים בהר יונה ג'. הוועדה מוחה על העובדה שמזה שלוש שנים ילדי הגנים בגילאי שלוש עד שש לומדים בדירות מאולתרות שאינן מותאמות לגנים כפי שהובהר לוועדה. ניתן אישור זמני על ידי המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. הוועדה דורשת לתת את הדעת לסוגיה זאת.

להגביר את הטיפול למתן רישיון תקין למבני בית הספר לבנים לכיתות א'-ג' תוך שיתוף פעולה עם הרשות.

לפעול להיערכות לשנים הבאות למתן פתרונות לבתי ספר גדולים ותקניים והתאמתם לגודל האוכלוסייה ולצרכיה.

לפעול לתכנית עתידית לקידום ללימודים אקדמיים ופיתוח ההשכלה לכלל האוכלוסייה החרדית בערי הפריפריה ובאזורים שעלו בדיון.

הוועדה קוראת למשרד העבודה והרווחה, אגף מעונות יום –

לפעול להגביר את הטיפול במתן סמל למעון יחיד הפועל בשכונת הר יונה ג' הממוקם כאמור בדירת מגורים, מעון שעבר שיפוץ ועומד בקריטריונים. הוועדה דורשת עדכון בנושא בתוך שבועיים מהיום.

לבחון סוגיית מתן סמל למעון במעלות תרשיחא, מדוע אינו עומד בקריטריונים.

הוועדה קוראת למשרד התחבורה לפעול בהקדם לשיפור התחבורה הציבורית לאוכלוסייה החרדית באזורי הפריפריה בכלל ובפרט באזורים שעלו בדיון. לבחון מחדש סוגיה זו -

לפעול לקו תחבורה ציבורית ישיר מנצרת עילית לירושלים וכן לפעול לתחבור הציבורית פעמיים ביום מירושלים לבני ברק עד הר יונה.

לפעול להגברת התחבורה הציבורית הפנימית בנצרת עילית מעבר לפעם אחת בשעה.

לפעול להגברת התדירות של הקווים הבין-עירוניים מנצרת עילית לבני ברק ולערי המרכז.

הוועדה קוראת למשרד השיכון ולמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לפעול ליצירת תכנית שיווקית בשכונות רסקו בנצרת עילית.

הוועדה קוראת למשרד השיכון לפעול לקידום ויישום החלטת הממשלה שקבעה הקמתה של העיר כסיף בתל ערד, החלטה שנתקבלה לפני למעלה מעשור.

הוועדה קוראת לראש הממשלה לפעול ליצירת תכנית ניווט לקליטת האוכלוסייה החרדית בפריפריה.

לבקשת חברת הכנסת פדידה, הוועדה תקיים דיון בכל מה שקשור לקיפוח בסל התלמיד החרדי ביחס לסל התלמיד החילוני לאור הצרכים המיוחדים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:02.