ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-14OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 22

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלהלתחבורה ציבורית

יום שני, י' בחשון התשע"ח (30 באוקטובר 2017), שעה 14:00

יישום פרויקט "מהיר לעיר" - הכשרת נתיבי תחבורה ציבורית בגוש דן

חברי הוועדה: דב חנין – היו"ר

יעקב אשר

יעל כהן-פארן

סגנית ראש מינהלת נתיבי ישראל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - הילה חדד חמלניק

סמנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - שי מלכה

מנהלת אגף הפעלה ורישוי תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - נועה אבירם

מנהל תחום תח"צ, מחוז מרכז, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - ניר משה

מנהל אגף בקרה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - איתי אילן

סמנכ"לית, ראש מינהל "מהיר לעיר", חברת נתיבי איילון - רותי אמיר

ראש חטיבת התנועה, דן, מפעילי התחבורה הציבורית - יעקב בבילה

מהנדס תנועה, אגד, מפעילי התחבורה הציבורית - פנחס גרשון

ראש תחום תכנון תנועה, דן, מפעילי התחבורה הציבורית - אסף שומרון

ראש מינהל ביטחון, מ. שלטון מקומי - יוחאי ואג'מי

ראש עיריית פתח תקוה - יצחק ברוורמן

ממונה על תיק התחבורה וסגנית ראש עיריית תל אביב-יפו - מיטל להבי

מחלקת תנועת תחבורה, עיריית הוד השרון - גלית הוד

ס. מהנדסת העיר, עיריית רמלה - יגאל שפושניקוב

מהנדסת העיר, עיריית רמלה - ז'אנה סולובייצ'יק

מנהל אגף תנועה, עיריית חולון - ולדימיר טפליצקי

מחזיקת תיק תחבורה, עיריית קריית אונו - ליאת ארבל

מנהל אגף תשתיות ופיתוח, עיריית בני ברק - חנוך זיידמן

מנהל מחלקת תנועה, עיריית רמת גן - יעקב ברטוב

עו"ד, מנכ"ל חכ"ל, עיריית לוד - בן מיוסט

מ"מ וסגן ראש העיר, עיריית כפר סבא - צביקה צרפתי

מהנדסת העירייה, עיריית כפר סבא - ענת צ'רבינסקי

עוזר ראש העיר, עיריית כפר סבא - דותן חנסנסון

מהנדס העיר נס ציונה, עיריית נס ציונה - בועז גמליאל

מנכ"ל 15 דקות - גיל יעקב

מלווה מארגנים קהילתיים, מגמה ירוקה - רז אונגר

ראש תחום התחבורה, מגמה ירוקה - יעל שמר

סמנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל - סער נועם בן צבי

מזכ"ל-תנועה להעצמת ירושלים, התנועה להעצמת ירושלים, מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה - איתן פרנס

נציג התנועה המסורתית - שגיא צבע אהרן

תנו יד לחירש, נכים למען נכים - דן קדרון

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את אגד - יהושע שלמה זוהר

עידית חנוכה

אושרה עצידה

יישום פרויקט "מהיר לעיר" - הכשרת נתיבי תחבורה ציבורית בגוש דן

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לענייני תחבורה ציבורית. אני מקבל בברכה את כל האורחים והאורחות שלנו בדיון הזה.

ברוך הבא לחבר הכנסת אשר.

לפני שניכנס לתוך הנושא, אני רוצה לחלוק איתכם את תחושותיי לקראת הדיון הזה. ועדת המשנה לענייני תחבורה ציבורית קיימת כבר יותר משנתיים בכנסת. אנחנו מתעסקים פה בהמון המון נושאים מעשיים, אופרטיביים, ומשקיעים בהם הרבה הרבה מאמצים. אבל בדרך כלל גם משקיעים מאמצים וגם רואים תוצאות. אם, למשל, הנושא שאנחנו עסקנו בו בוועדת המשנה היה הנושא של המחירים, אנחנו רואים תוצאה משמעותית. המחירים בתחום התחבורה ציבורית ירדו. במטרופוליטניים המחירים מגיעים לרמות סבירות. יש לנו עדיין אתגר גדול של רפורמת מחירים בין-עירונית, אבל העבודה שעשינו לא היתה לשווא. אם אנחנו מדברים על קידום של מהלכי תחבורה ציבורית ביישובים ערבים, משקיעים בזה הרבה מאוד מאמצים, אבל רואים גם תוצאות. רואים גם הישגים, רואים התקדמות.

אני יכול לעבור איתכם על רשימה ארוכה של נושאים שבהם השקענו מאמץ, עשינו עבודה מאוד מאוד גדולה, אבל בצידה של העבודה הזו ראינו גם תוצאות. לכן, אנחנו מרגישים נוח וטוב עם העבודה שעשינו.

אני בדיון הזה מרגיש קצת אחרת, ואני חייב לחלוק איתכם את התחושה הזו. תוכנית "מהיר לעיר" היא תוכנית מאוד חשובה. מיד נדבר על הרציונל שלה. כיוון שהיא תוכנית מאוד חשובה, אנחנו הקדשנו לה המון המון מאמצים כדי לעזור ככל שאנחנו יכולים לגרום לדבר הזה לקרות ולצאת לדרך.

על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על זה שבעיות התחבורה הציבורית בארץ הן במידה רבה בעיות של תחבורה ציבורית במטרופולינים שנסתמו לחלוטין, שאין להם יכולת עוד להמשיך ולהכיל רכב פרטי, ולמרות זאת אין בהם חלופה מתקדמת ומודרנית של תחבורה ציבורית. אנחנו לא יכולים להמשיך במצב הזה. אזרחי ישראל תקועים בפקקים בכל מקום שהם רוצים להגיע אליו, בכל כיוון ולכל כיוון. את המציאות הזו אנחנו חייבים לשנות, ואנחנו חייבים לשנות אותה באופן מהיר.

אני לא מגלה פה דבר שלא ידוע לכל החברים והמשתתפים בדיוני ועדת המשנה. מדינת ישראל נמצאת בפיגור של עשרות שנים בתחום התחבורה ציבורית. כולנו מכירים את זה ממסך רשמי של משרד התחבורה ומשרד האוצר שנכתב עוד בשנת 2012. אנחנו נמצאים בפיגור מאוד גדול בתחום התחבורה ציבורית וצריך מהפכת תחבורה ציבורית שתאפשר לנו להשתחרר מהתלות ברכב הפרטי. מהפכה כזו, אדוני וחברי חבר הכנסת אשר, מחייבת השקעה גדולה בתחבורה ציבורית. בין היתר, אמצעים חדשים של תחבורה ציבורית: רכבות, רכבת תחתיות, רכבות עיליות, רכבות קלות. לכל הדברים האלה יש חשיבות. אבל אנחנו לא יכולים גם להמתין עוד הרבה הרבה שנים עד שכל המערכות התחתיות והמטרו למיניהן תפעלנה יהיו במקום. אנחנו לא יכולים להמתין כל כך הרבה שנים, אנחנו חייבים לייצר פתרון לימינו. לא לימי נכדינו. גם לימי נכדינו, אבל גם לימינו. פתרון לימינו הוא פתרון שהעיקרון המרכזי שלו הוא לא בנייה של עוד תשתיות, אלא העדפה בתשתיות הקיימות לפתרון הציבורי. יש לנו כבישים, ואת הכבישים שהם נכס ציבורי והם מרחב ציבורי אנחנו מעמידים לרשות הפתרונות הציבוריים. זה העיקרון שאם נדבק בו נוכל לקדם תחבורה ציבורית מודרנית בימינו.

אנחנו מדברים על יצירת מערכת, בשורה התחתונה, שתוכל לפעול כמו שקורה במקומות אחרים בעולם בדיוק, כמו רכבת תחתית מהירה, לא תקועה בפקקים, קווים שמחוברים זה לזה, כרטיס זול ונוח - ממש כמו רכבת תחתית, בשני הבדלים מאוד קטנים: היא לא תהיה רכבת והיא לא תהיה מתחת האדמה. מערכת כזו יכולה לפעול.

לכן, אחרי הרבה דיונים והידברויות כאשר משרד התחבורה החליט לאמץ את הכיוון הזה, אני בירכתי מאוד על ההחלטה הזו. אני חשבתי שזו החלטה חשובה והיסטורית. בגילוי נאות, אנחנו מדברים על תוכנית "מהיר לעיר", אבל עוד בשנת 2008 כשהתמודדתי על ראשות עיריית תל אביב-יפו הצענו – תנועת "עיר לכולנו" - תוכנית שנקראה "מהיר בעיר" שהתבססה על אותם עקרונות: יצירה של מערכת אוטובוסים מהירה בתוך העיר שתזכה לעדיפות דרך ותוכל לשחרר את תושבי תל אביב-יפו מהפקקים.

כאשר משרד התחבורה אימץ את התפיסה הזו ברמה העקרונית והתחיל את המהלך הזה של "מהיר לעיר" אנחנו מאוד מאוד בירכנו על כך. כשאנחנו נכנסנו לתמונה היה תהליך של הידברות בין משרד התחבורה לבין הרשויות המקומיות בגוש דן, ואני ער לכך שמדובר פה בסבך גדול מאוד של רשויות מקומיות כשבכל רשות מקומית יש ראש עיר, יש מועצת עיר ויש אינטרסים מקומיים. יש חששות מה יקרה עם מקומות החנייה ועם כל מיני דברים אחרים. לכן, ההתערבות שלנו כוועדה, בעזרת חברי הכנסת ששותפים בוועדה הזו, היתה מאוד מאוד חשובה. אנחנו נכנסנו למרתון של עבודה מול כל הרשויות המקומיות במטרופולין גוש דן. נסענו לבקר ברשויות האלה, ביקרנו ברשויות מקומיות, דיברנו עם ראשי ערים. נכנסנו לפרטי הפרטים, התווכחנו על נוסחאות. בסופו של דבר, לפני קצת יותר משנה אפשר היה לחשוב לרגע שהנה יצא עשן לבן והרכבת התקועה של התחבורה הציבורית בגוש דן יוצאת לדרך. נחתמו הסכמים בין משרד התחבורה לבין הרשויות המקומיות כשבמהותם הם הסכמים של קידום תוכנית "מהיר לעיר. ההסכמים האלה כוללים הקצאה מטעם הרשויות המקומיות של נתיבים לטובת תחבורה ציבורית, ומצד המדינה השקעת כסף. התוכנית הזו שאנחנו מדברים עליה היא תוכנית שעולה כסף, ואגב, לא מעט כסף. מעט כסף אם אנחנו נשווה לרישות כל מטרופולין גוש דן ברכבות תחתיות, אבל הרבה כסף בהשוואה לכל דבר אחר. המדינה, ופה אני רוצה לומר את זה לזכות משרד התחבורה וגם לזכות משרד האוצר שהנציג שלו יצטרף אלינו עוד כמה דקות, היו מוכנים להשקיע כסף. אנחנו מדברים על סדרי גודל לא של מאות מיליונים, אלא של יותר מזה. הרבה מאוד כסף שהמדינה היתה מוכנה להוציא מהתקציב שלה כדי לקדם את המהלך.

כי הם מבינים שזה גם עולה להם יותר.

בוודאי. זה הרבה כסף שמוציאים על זה, אבל זה חיסכון גדול מול מערכות אחרות של תחבורה ציבורית, אם אנחנו מדברים על רכבות תחתיות למיניהן, וזה חיסכון ענק מול המצב הקיים שבו אנחנו תקועים בכל מקום ומכל מקום' ושבו אנחנו נהיה עוד יותר תקועים אם המצב הזה יישאר.

נחתמו הסכמים עם 17 עיריות במהלך 2016 בשלוש פעימות. זה אחד המהלכים הכי מסובכים, ואני אומר לכם את זה כחבר כנסת שנמצא בבניין הזה כבר יותר מעשר שנים, של הידברות בין שלטון מרכזי לבין שלטון מקומי - מהלך כולל, גדול, משמעותי, מתוקצב שיצא לדרך: 17 רשויות מקומיות – 2016. כשאנחנו נכנסנו לתמונה ב-2016, אנחנו הבנו שלוח הזמנים הוא קריטי כי בסוף שנת 2018 יש בחירות לעיריות, לרשויות המקומיות. החשש שלנו היה ממצב שבו עיריות שלא מתחילות את התהליך בשנת 2017 יחששו להיכנס לזה ב-2018: סוגרים רחובות, עושים עבודות תשתית. זה לא נוח, זה לא קל, זה לא פשוט. לכן, 2017 היתה צריכה להיות שנת המפנה הגדול.

למרבית הצער, שנת 2017 לא היתה שנת המפנה הגדול. אנחנו התכנסנו היום כדי לבחון איפה אנחנו תקועים ומה צריך לעשות עכשיו כדי לחלץ את ההיתקעות הזו ולצאת לדרך. אני יודע שכשאנחנו עושים את הדיון הזה עכשיו לקראת סוף 2017, אנחנו כבר יותר קרובים לבחירות לרשויות המקומיות. אנחנו כבר שנה לפני הבחירות.

אנחנו כבר בתוכו.

חבר הכנסת אשר שהוא מומחה ממני - הוא גם התמודד לראשות עיר, אבל הוא גם ניצח, אני התמודדתי ולא ניצחתי - יודע לומר לנו שאנחנו כבר בשנת הבחירות.

מכאן אני רוצה לומר לכם שאני מבין את החששות של ראשי ערים מעבודות תשתית בשנת בחירות. אבל גם לחתום על צ'ק של הבטחה לשחרר אותנו מהפקקים ולא לפרוע את הצ'ק הזה, גם זה דבר שאולי יש לו מחיר פוליטי, וגם זה דבר שאולי הציבור שתקוע בפקקים בתוך מטרופולין גוש דן יידע לבוא לגביו בטענות.

אנחנו, אם כן, נמצאים בדיון שמטרתו היא לחלץ את האוטובוסים שאנחנו רוצים לקדם ב"מהיר לעיר" מהמקום שבו הם תקועים כדי לקדם את המהלך הזה בצורה מהירה ויעילה. לסיפור הזה יש משמעות מאוד מאוד גדולה. אם נצליח לבצע את הצנתורים האלה שאנחנו רוצים לעשות, לצנתר את כבישים הסתומים לטובת מערכות של תחבורה ציבורית, אנחנו נגרום לאנשים לחסוך הרבה מאוד זמן.

נמצא איתנו גיל יעקב מנכ"ל ארגון 15 דקות שעשו עבודת מחקר בעניין הזה, ומיד תציגו אותה. אני לא רוצה להציג אותה במקומכם. אני רק רוצה לומר שהמסקנה מהמחקר שעשיתם, ומיד תפרטו, זה שאנשים יחסכו ימים בכל שנה, ימים, אם אנחנו נצנתר את הכבישים לטובת תחבורה ציבורית.

אדוני היושב-ראש, לפני המחקר אולי כדאי קודם כל שנקבל סטטוס, איפה החסמים.

בהחלט כן, כן. מיד נשמע את נציגי משרד התחבורה ונתיבי איילון. תודה לך.

הנה אני מעביר את רשות הדיבור.

קודם כל, נעים מאוד. זו הפעם הראשונה שלי פה בוועדה.

ברוכה הבאה, הילה.

מה תפקידה בכוח?

אני הילה חדד, אני סגנית סמנכ"ל תשתיות ומנהל מינהל הפרויקטים של המשרד כשזה הפרויקט המרכזי שבו אני מטפלת ביום יום בצורה חד-משמעית by far משאר הפרויקטים.

הילה, ברוכה הבאה. לפני כל הביקורת שבטח יבקרו אותך פה, אני מאחל לך בהצלחה. זו הפעם הראשונה שלך בוועדה. זו ועדה שמאוד אוהדת את ענייני התחבורה הציבורית. כמי שמתעסקת בזה תרגישי שגם הביקורת שלנו נועדה להיות רוח גבית.

הדבר הראשון שרציתי להגיד, כל מה שאמרת מבחינת הרציונל הוא מקובל לחלוטין. אני חושבת שהיום המשרד שם לחלוטין. אין חולק על הדברים שנאמרו שאין מניעה מלצנתר את אותם צירים בגוש דן ולאפשר תחבורה ציבורית. פה כולנו מסכימים.

עם זאת, פרויקט "מהיר לעיר" - גם ביציאה לדרך, דובר על פרויקט של חמש שנים. הלוואי והיינו יכולים, והיו מחשבות כאלה שלצערי לא יכולות להתממש כי אין קסמים, לקחת פח וצבע ולהתחיל לצבוע כל מיני דברים. זה ייצר לנו אליה וקוץ בה. כי אנחנו נייצר מערכת לא אמינה, עם תשתיות עירוניות שלא יחזיקו את הדבר הזה, בלי רמת שירות סבירה. ואז אם רצינו לשנות הרגלים שזה המהות של הפרויקט הזה והפרויקט הנוכחי שאנחנו מבצעים בגוש דן, ולהעביר את האנשים מהרגל מאוד מאוד חזק שלהם לנסוע בנוחות שלהם ברכב שלהם אל התחבורה ציבורית, אני חושבת שלא היינו מצליחים בזה. לכן, "מהיר לעיר" כמובן שצריך להיות מהיר, וזה הקו המנחה. אנחנו dedicated ללו"ז, מתכננים למינימום זמן. אבל ברמת שירות סבירה שתחזיק את עצמה, שתהיה אטרקטיבית לאנשים לוותר על הרכבים שלהם ולהיכנס לאותה מערכת, אחרת גם נבנה אם את הקילומטרים של הנת"צים הם יישארו ריקים ולא ישתמשו בהם - זה ברמת הכותרת. אני חושבת שאנחנו מסכימים בצורה מוחלטת.

גברתי, הדברים שאת אמרת הם כמובן נכונים. אני רק רוצה לחדד את הנקודה. כשאנחנו ניהלנו את הדיאלוג מול משרד התחבורה בענייני "מהיר לעיר" דובר בהחלט על נת"צים, ונת"צים הם הבסיס כי בלי נת"צים לא יהיה מהיר. אבל דובר על חבילה שלימה של צעדים נוספים שמשרד התחבורה מימן כמו: תוספת שירות, שדרוג תחנות.

נכון. הפרויקט הוא בהחלט בעיקרו פרויקט של תשתיות כי קודם כל צריך שיהיה איך לנסוע. הוא כולל הקמת מערכי אכיפה בכל אחת מהרשויות, הקמת מערכת אחזקה, שיפור השירות והגדלת נפח האוטובוסים שנוסעים בערים, תוכניות תפעוליות מתאימות לאותם שירותים, שבילי אופניים. כמעט בכל טווח רחוב שאנחנו נכנסים אליו, אנחנו גם מתאימים אותו לשביל אופניים. כי שוב, אם אנחנו באים לדבר על שינוי בהתנהגות, אז מבחינתנו אנחנו רוצים להיפטר מהרכב הפרטי, ואופניים ואוטובוס עושים את הפעולה הזו והם משלימים. העדפה ברמזורים כמובן. כל הדברים האלה זה פרויקט "מהיר לעיר". אבל מן הסתם המשקל הכבד הוא ביישום התשתיות.

מבחינת הסטטוס, חתמנו, כמו שאמרת, עם 17 רשויות בשלוש פעימות, כשהיום מרבית הפרויקטים - - -

למעשה, אני רק אומר למען הפרוטוקול למי שלא יודע, אנחנו מדברים על כל גוש דן רבתי שבו העיריות כולן, למעט גבעת שמואל שמשום מה לא מרגישה צורך להתחבר לאזורים אחרים בגוש דן, חתמו על ההסכם הזה. זה מהלך באמת גדול מאוד ומורכב מאוד. עם חלק גדול מהעיריות היו גם הרבה הרבה ויכוחים והרבה התלבטויות, אבל בסופו של דבר כולן משולבות בתוכנית בצורה כזו אחרת. כל ההסכמים האלה נחתמו ב-2016. איפה אנחנו עומדים מול הרשויות האלה?

מול מרבית הרשויות אנחנו סגרנו את שלבי התכנון הראשונים. משמע, אנחנו יודעים להגיד בכל רחוב איך ייראה הנת"צ, אם הוא ימני או שמאלי, אם הוא ימני איזה - - -

זה ידענו ב-2016.

לא, לא ידענו ב-2016.

כן, זה חלק מההסכמים.

לא. בהסכמים יש רמת פירוט מסוימת שכשיושבים אנשי המקצוע עם הרשויות צריך לעשות drill down לתוך הדבר הזה ולהגדיר, למשל, כמה פניות ימינה אני מבטל כדי שהנת"צ יהיה יעיל. ואם אני מבטל את אותן פניות ימינה, מה אני עושה ברחוב הרביעי. זה לא הרמה שמגיעים אליה ההסכמים. ממש חתכי הרחוב, מה יהיה רוחב הנת"צ, מה יהיה הרוחב שיישאר לשביל האופניים, מה יהיה רוחב המדרכה, האם אנחנו צריכים להוריד עצים באותו רחוב, או לא. אני מציינת כל דבר כזה, כי כל דבר כזה, ובצדק מבחינת הרשויות, היה issue. כי בתוך הרשות בסוף אם יש רחוב שהוא כולו מלא עצים ואנחנו רוצים לשמור אותו מוצל, ועכשיו יש דילמה האם מורידים את העצים בשביל לאפשר אופניים כדי לאפשר את אותה חיבוריות או לא, זו דילמה קשה. כל דילמה כזו היא מול כל רשות. לשמחתי, רובן מאחורינו.

כשאת אומרת "רובן", איפה אנחנו עומדים?

אני אפילו לא יודעת להגיד כי אם יש עוד פערים, הם פערים שבשוליים שמנהלי הפרויקטים - - -

זאת אומרת, בסך הכול אנחנו היום עומדים במצב שמול 17 רשויות התכנון הזה שגברתי כרגע תיארה אותו, בגדול נמצא מאחורינו, והוא מוסכם על הרשות ועל המשרד.

נכון, נכון.

הוא טרם ירד לתוכנית עבודה? כי זה עוד סיבוב. אנחנו רוצים סטטוס, אנחנו לא רוצים כלום. שימי רק סטטוס.

הוא יורד. תנו לי להשלים. הלוואי והייתי יכולה לייצר קסם. אני אסביר רק את התהליך. תמתין משפט ותבין את הסטטוס.

במקביל לאותו תהליך תיאום עם הרשויות השונות - שוב, למרות הרצון שלנו ללכת מהיר ואמירה של: מה שחתמנו בהסכמים, בואו נתקדם - היו מקומות, כמעט אגב בכל הרשויות, שבאו הרשויות ואמרו בצדק: שניה, חשבנו שוב. פה שינוי קטן יהווה שינוי מאוד מהותי עבור התושבים. בדקנו תמיד אל מול הזמן, ה- time budget הוא הדבר המכריע. אם זה משהו שיכולנו להכיל אותו, קיבלנו את השינוי והתאמנו.

הדבר שקורה במקביל הוא איתור התשתיות הקיימות. אנחנו נכנסים ללב ליבן של כל הערים בגוש דן. אלו רחובות לא חדשים, אלה שכונות שרובן לא תוכננו בשנים האחרונות, וצריך להבין בכל אחד מהצירים האלה איפה יש קו בזק ואיפה יש קו הוט ואיפה יש תשתיות עירוניות של ביוב, של סיבים אופטימיים כאלו ואחרים. לחלקם יש תוכניות ויכולנו רק לאמת אותן בשטח, ובחלקן היו הפתעות מוחלטות שגם אם סיכמתי עם העירייה על משהו וגיששו במקביל את התשתית וגילו פתאום קו הוט שבמקום להיות לפי התוכנית בעומק 50 ס"מ בוצע לפני 20 שנה בעומק של 10 ס"מ, אנחנו צריכים לחשוב לרגע איך אני נכון להתמודד איתו, כשאני מזכירה, וזה גם האמירות שלנו מול הרשויות שלפעמים הן אוהבות, ולפעמים לא אוהבות - זה בסדר, זה חלק מהשיח המקצועי - שאנחנו נמצא את הפתרון כמה שיותר מהיר כדי לאפשר לפרויקט הזה לצאת לדרך.

שני הדברים האלו קרו במקביל, והיום אנחנו בשלב של התכנון המפורט על בסיס שני הדברים האלה. זה אולי יצר איזושהי אווירה של חוסר עשייה כי הפגישות עם הרשויות קצת נרגעו, אבל היום אנחנו בשלב שיושבים עם המתכננים בשביל לאפשר את המקביליות של הדבר הזה. בנתה חברת נתיבי איילון מינהלת מקצועית לדבר הזה כשלכל עיר מוגדר מנהל פרויקט ככה שכביכול כל עיר מנוהלת כפרויקט נפרד בשביל לא לייצר תלות ניהולית.

היום כל אחת מחבילות הביצוע, ויש מעל 70 כאלו, נמצאת בשלב של תכנון מפורט. שוב, למעט צירים נקודתיים שבהם או שבגלל תשתיות חזרנו אחורה לתכנון שוב עם העירייה על איך ייראה הרחוב - זה בשולים. זה השלב שבו אנחנו נמצאים היום. מה שיכולנו לקדם מעבר לזה ולרוץ איתו כי היו הזדמנויות לקדם, למשל, לוד עובדת באחד מהרחובות שאנחנו אמורים לבצע בו ציר, שמנו שם עוד יותר קשב כדי לנסות להשתלב בעבודות שלהם. שיפוץ הנת"צים בתל אביב שרצינו לקדם במהלך יולי-אוגוסט - גם שם נתנו גז. במקומות כאלה אנחנו כבר בביצוע או לקראת ביצוע כשהשנה ייצאו בעיקר שלושה פרויקטים כשהראשון, לדעתי, הוא מאוד מאוד חשוב למערכת התחבורה הציבורית בגוש דן, וזו הסיבה שגם רצנו עליו, וזה מת"צ באזור שבעת הכוכבים. אם היום האוטובוס צריך לעשות סיבוב לתוך התחנה, ואני מניחה שכולם מבינים על מה אני מדברת, אז כחלק מ"מהיר לעיר" יש קיצור דרך אך ורק לאוטובוסים או לתחבורה הציבורית שיאפשר לאוטובוס משבעת כוכבים ישירות לתחנה ולצאת. זה יקצר את זמן הנסיעה באופן משמעותי והחיבוריות בין הרכבת לאוטובוס. לכן, גם הוא ייצא עוד השנה. אנחנו פועלים שהוא ייצא עוד השנה. אני מאמינה שבמהלך החודש הקרוב אנחנו כבר נצא. עבודות מכינות בצומת לוס אנגל'ס בקריית אונו, ורחוב שהוא הכנה לביצוע נת"צ בחולון.

שוב, ככל שאנחנו כבר יכולים לבצע, אנחנו מבצעים. אבל צריך להבין שבסוף מדובר בפרויקט תשתיתי מורכב ואי אפשר לעשות בו קסמים, ועדיין אנחנו מדברים על לו"ז שהוא מאוד קצר יחסית לכל פרויקט תשתית אחר.

גברתי התייחסה למצב הקיים היום. יש לך איזושהי הערכה מה הולך לקרות בשנה הקרובה בתחום הזה? דיברת על מה קורה עכשיו ממש. מה הולך לקרות בשנה הקרובה מבחינתכם?

לקרא הרבעון הראשון של 2018 אנחנו מדברים על עוד בין שלוש לארבע חבילות ביצוע שנצליח להוציא אותם כבר ברבעון הראשון של 2018.

והן מפורטות במצגת שהעברתם לנו.

של 2018 לא מפורטות. מרבית או חלק מהותי מחבילות הביצוע – אני לא יודעת להגיד אם זה יוצא הרוב או לא - יהיו מוכנות במהלך הרבעון השני והשלישי של 2018. ככל שחבילה מבוצעת אנחנו גם יורדים. יש תכנון מפורט ויש שלבי ביצוע, וזה גם תיאום הדוק שאנחנו עושים עם הרשות המקומית, עם המשטרה, כי אנחנו מדברים על צירים מאוד מרכזיים. צריך להסתכל על היבטים של ביטחון ומה קורה אם יש אירוע חירום – כל התיאומים האלה. אנחנו מסיימים תכנון מפורט. במקביל, מתאמים שלבי ביצוע. השאיפה היא ככל שפרויקט סיים את התכנון המפורט שלו לרוץ לביצוע. מרבית הפרויקטים יהיו מוכנים לביצוע במהלך הרבעון השני והשלישי של 2018. נראה עוד גל ב-2019 של הפער בין הפעימות בחתימה. כל פרויקט תלוי בחבילת הביצוע, כמה זמן הוא ייקח. ישנם פרויקטים של כמה חודשים וישנם פרויקטים של כשנה.

מבחינתכם, נקודת הסיום של המהלך בכללותו היא מתי?

לדעתי, האחרון בתחילת 20' - 21'.

תחילת 20' – 21' אנחנו משלימים את כל המהלכים לפי התוכנית שלכם הנוכחית.

נכון.

האם אתם רואים איזשהו עיכוב בפרויקט לעומת מה שתוכנן ב-2016?

אנחנו חושבים שמבחינת הסיום היום אנחנו עוד לא רואים עיכוב. האם אנחנו רואים חלוקה אחרת ממה שהערכנו בזמנים? כן, זה עובדה. אי אפשר להתווכח איתה. אבל היום אני חושבת שאנחנו משנים את שיטת הניהול, מתאימים אותה, לומדים לקחים. למשל, שיפרנו מאוד את התיאום שלנו עם חברת חשמל ומקורות ושאר החברות. אם עד לפני חצי שנה היינו מציגים להם באופן עורקי - זאת אומרת, כל פרויקט היינו באים ומציגים מה התיאומים - אז היום אנחנו בונים להם חבילות עבודה מולם. אנחנו מנתחים, למשל, לכל אורך חבילות הביצוע מה התיאומים הנדרשים עם חברת חשמל ויושבים איתם על הכול, כי בסוף זה מחוז גוש דן וצריך לדעת להתארגן לכל העבודות. לא מעניין אותו רשות רשות או פרויקט פרויקט. מקיימים איתם שיח איך אפשר לעזור להם לעזור לנו לעשות את זה מהר ומה התרומה שלנו יכולה להיות לזה. לכן, אני חושבת שאנחנו יכולים לעמוד לחלוטין במועד שהגדרנו לעצמנו לסיים את הפרויקט הזה. חלוקת הזמנים כמו שהיא היתה עד היום מן הסתם משתנה כי אנחנו מתקדמים בזמן.

חבר הכנסת יעקב אשר.

תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, העיר לי אחד מחבריי בעיריית בני ברק שנמצא כאן בדיון שבדיוק בעוד שנה הבחירות - כעת חיה, מה שנקרא. ניקח את זה בחשבון.

זה הזמן לקרוא לאנשים לצאת ולהצביע.

אני מאחל לך בהצלחה בתפקיד. אני חושב שהנושא הזה הוא חשוב מאוד. הפרעתי לך באמצע ונגעתי גם בשאלות כי התחושה שלי היא שאתם לוקחים את זה כפרויקט אחד גדול. כפרויקט אחד גדול זה אליה וקוץ בה - וואחד קוץ. אני אומר לך את זה מתוך ניסיון כראש רשות. אמרת עכשיו דבר שהוא רעיון מצוין. לשבת מול חברת חשמל ולבנות איתם חבילה, זה מצוין. אם את בונה את כל גוש דן כחבילה אחת מול חברת חשמל, האמיני לי קחי את הזמן – לא בגללם ולא בגלל אף אחד. ההסתכלות הזו היא לא נכונה. לדעתי, אתם חייבים לנוע במקביל ולא בטור. לכן, רציתי לדעת כמה באמת אתם נמצאים היום בשטח, מה הצפי שלכם לכניסה לשטח במקומות אחרים. אני אומר לך מניסיון, זה שבודקים בכל מקום גם נושא של עצים וגם נושאים אחרים, זה מצוין וזה חובה, וזה בסדר. תחתכו את הפרויקט הזה לחתיכות יותר ממוקדות ויותר נקודתיות ותרוצו בכמה כיוונים כי אין פה קישורית מלאה בכל הפרויקט. יש קישוריות רעיונית, אבל היא לא כמו קו רכבת שאם הוא מגיע למקום שאין בו רכבת אז זה ללא מוצא, אז נגמר הסיפור. כאן מספיק שתצליחו ארבעה-חמישה פרויקטים קטנים בחודשים האלה וזה כבר הקלה לאותו אזור. אל תקשרו הכול ביחד כי בסוף הרכבת הזו מאוד מאוד כבדה, פרויקט כבד מאוד.

אני שמחה לאמץ כל מילה שאמרת. זה בדיוק השיטה שבה אנחנו פועלים.

אם כך, זה בסדר. בהתחלה זה עשה רושם לא כזה.

בסוף אני כן רואה את עצמי אחראית על המפלצת הגדולה הזו. אבל ברמת הניהול ואיך שאנחנו מתייחסים - - -

היא לא מפצלת, היא דבר מאוד מאוד חיובי. אנחנו אוהבים אותו.

יש מפלצות טובות. אין שום בעיה עם מפלצות, אנחנו אוהבים אותן. יש לי ילדים קטנים, ואצלנו מפלצות בע"מ הן חמודות. אנחנו עובדים כמו שציינת. בשביל זה לכל אחת מהערים הגדרנו חברה אחרת שהיא מנהלת הפרויקט עצמו כדי לא לייצר תלות ביניהן.

לביצוע בשטח.

גם לביצוע בשטח וגם לניהול הפרויקט. איתור התשתיות - הוצאנו מכרז שבו זכו שלוש חברות שונות כדי לחלק כוחות. חבילות הביצוע הן יותר מ-70 חבילות ביצוע. הן מחולקות למספר האסטרונומי הזה שניהולית אין לו היגיון, הוא יצרוך משאבי ניהול, מכרזים, חוזים אין סופיים, אבל הם בדיוק כמו שאתה אומר. לכל קטע שמצאנו בו תועלת בפני עצמו פירקנו לחבילת ביצוע. זה מאפשר לנו אז לעשות בדיוק את מה שאומר. ככל שיש חבילת ביצוע כזו קטנה שמוכנה, להתקדם איתה. זו בדיוק הגישה והשיטה שבה אנחנו נוקטים מול הפרויקט הזה, ובסוף יוצא פרויקט גדול.

הילה, עוד שאלה אחת. אנחנו דיברנו בצדק על נושא של עבודה מול הרשויות המקומיות במקטעים העירוניים. אבל חלק מאוד מרכזי מהפרויקט הוא גם בכבישים הבין-עירוניים. פה במובן מסוים המצב יותר פשוט כי אתם לא צריכים להסתדר עם רשויות מקומיות, אתם צריכים להסתדר רק עם רשויות מדינה אחרות. אבל לפעמים זה יותר מסובך כי אנחנו יודעים שהממשלה לא יודעת לדבר עם עצמה. אבל בכל מקרה לסוגיה הבין-עירונית יש משמעות קריטית.

בהמשך למה שנאמר פה קודם, כדי לא להסתכל על הכל בבת אחת ולהפוך את הכל טורי, נתיבי איילון מתמקדת בתווך העירוני ועובדת מול הרשויות. נתיבי ישראל מקדמת את הצירים הבין-עירוניים. ציר 2, ציר 5, שבו אנחנו מקדמים את הנת"צים, ציר 4 - כל עבודה שם היא עבודה מורכבת. ציר 4 דורש, למשל, העתקה של קו מקורות מסיבי שמעביר מים לכל גוש דן. גם בנתיבי ישראל בהקשר של הפרויקט הזה יש קשר מאוד הדוק. גם המנכ"ל, מי ששמע אותו, דיבר השבוע בכנס הזה. מבחינתי, זו אמירה שהיא הצלחה גדולה לכל מי שרוצה לדחוף את התחבורה הציבורית. כשאומר נסים פרץ מנכ"ל נתיבי ישראל: העתיד הוא בתחבורה הציבורית ולא בכבישים, זה אומר שהצלחנו לעשות את הסוויץ' הזה שאומר: אנחנו משקיעים בנתיבי תחבורה ציבורית. גם שם אנחנו עוזרים להם לעזור לנו לקדם את הפרויקטים ככל שניתן בכל אותם מחסומים, חסמים, שיש עם החברות הממשלתיות האחרות מול הרשויות שגובלות. למשל, היום אנחנו מקדמים מול משטרת ישראל. אני מנסה לקדם איזשהו פורום כי ברור לכולם שאי אפשר יהיה לעבוד, למשל, במקביל בציר 4, בציר 5 ובציר 2, בלי איזשהו תיאום בין העבודות כי אז אתה אפילו לא מאפשר דרכי גישה לאירוע חירום. אנחנו עושים את כל הדברים האלה. הדברים רצים במקביל. שוב, זה לא קל. אבל אנחנו עובדים על זה, וזה יהיה.

הילה, תודה על הסקירה שנתת לנו. לפני שאני פותח את הדיון, אני רוצה לומר לך שאנחנו כוועדה ממשיכים לעמוד לרשותכם בעניין הזה. זאת אומרת, כאשר אתם נתקלים בחסמים, בין אם הם מול רשויות מדינה אחרות, חברות ממשלתיות אחרות, עיריות או בעיות מסוגים אחרים, אנחנו כמו שעשינו קודם, בפרק הקודם של הטיפול בנושא הזה, מוכנים מאוד מאוד להתגייס. כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים שהתקשורת בינינו תהיה מאוד שוטפת. כשאתם נתקלים בבעיה תשתפו אותנו ואנחנו מתחייבים מבחינתנו להתגייס במלוא העוצמה גם בערוצים הפורמליים שלנו כוועדה אבל גם בערוצים הלא פורמליים, גם תוך הסתייעות בחברי כנסת, כדי לפתוח את הדברים שצריכים לפתוח כדי לקדם את הדבר הזה. ברור לי לגמרי שאנחנו מדברים על פרויקט סופר סופר גדול ומסובך.

מכבד אותנו בנוכחותו ראש עירית פתח תקוה, מר ברוורמן. גילוי נאות – אני נולדתי בפתח תקוה בבית חולים השרון. פתח תקוה היא באמת עיר ואם בישראל, אבל היא גם מקום שיש בו, מצד אחד, תנופת פיתוח מאוד גדולה ובנייה מאוד גדולה. מצד שני, אנחנו שומעים יותר ויותר על אנשים בפתח תקוה שמרגישים קושי בגלל שהם מתקשים להגיע לכל מיני מקומות מחוץ לפתח תקוה. דווקא מכיוון שפתח תקוה כל כך התפתחה ובונים ובונים עוד יותר, ויש אפילו תוכניות עוד יותר לבנות מעבר לעוד יותר, אצלכם זה כמו מצב של חולה לב שאם לא עושים לו צנתור מיד אז חס וחלילה אנחנו עלולים להיות במצב מסוכן

מכובדי ראש העיר.

אני יכול להתחיל עכשיו לדבר ולסיים בערב על בעיות התחבורה של פתח תקוה. אני מניח שכולם יודעים את המאבק שלי בנושא התחבורה על תוכניות הבנייה החדשות. אבל אני רוצה להתמקד ולהתייחס רק לפרויקט "מהיר לעיר". קודם כל, אני מברך על הפרויקט, על הרעיון, על המחשבה. אני מודה, אני הייתי ראש העיר האחרון שחתם והצטרף לפרויקט הזה כי היו לי התלבטויות קשות.

על חלק מצומצם מהפרויקט - - -

נכון, נכון - אכן כן. ראשית, כי משקיעים הרבה כסף ולא תמיד אני חושב שזה לתועלת. יש צירים פנימיים בתוך העיר שבהם זה חסר טעם כי הם צירים קטנים והם יוצרים מהומה וצפיפות ובעיות אחרות. אני דווקא רוצה להתמקד בבעיה שאולי קיימת גם במקומות אחרים. לנו יש ציר ראשי שעליו יש את התוכנית וזה ציר רבין. זו דרך באמת מהירה שאפשר לעשות בה תנועה עם עדיפות לתחבורה ציבורית וזה מאוד טוב ויעיל. יש עם זה שתי בעיות: אחת, כביש כזה או נסיעה מהירה כזו של אוטובוס לא משרתת את פתח תקוה כי היא לא עוצרת לתושבי פתח תקוה. היא רק חוצה בצמוד לפתח תקוה. הבעיה היותר גדולה היא שהאוטובוס ייסע מהר, מהר, בדרך רבין, יגיע לז'בוטינסקי ויעמוד בפקק. ולמה? כי אנחנו כבר שנים טוענים שצריך בז'בוטינסקי לעשות הפרדה מפלסית כדי לתת עדיפות לתחבורה הציבורית. מתנגדים ומתנגדים, ועכשיו הרכבת הקלה שנבנית והולכת להיות לפני סיום עוד מעט, פחות או יותר בתאריכים שדיברו עליהם, ברגע שהיא תהיה אי-אפשר יהיה לעשות יותר. איך אמרת: לא מדברת רשות אחת עם השנייה - לא מדברים. כי אם לא יעשו את זה אז מה הועילו חכמים בתקנתם. האוטובוס ירוץ בכביש רבין, לא יעצור לתושבי פתח תקוה, יגיע לז'בוטינסקי, יעמוד בפקק. כל מה שהרווחת, אתה מחזיר. אז מה עשינו? בעיניי, זו אחת הבעיות היותר גדולות. הוא לא יוכל להיכנס לנת"צ, הוא יעמוד בפקק כי הוא לא יוכל לפנות ואין לו מעבר ולא רוצים לעשות הפרדה מפלסית מסיבות לא ענייניות, לדעתי. אבל זה לא משנה כרגע. כל הרעיון של יצירת רצף - אם לא יעשו את זה עכשיו בתוכנית זה לא יתקיים בעולם. אז מה עשינו? יהיה מקטע. לכן, יש לי בעיה עם המחשבה הזו של לעשות קטע, קטע, קטע. נכון, טכנית זה יותר קל. אפשר לעשות את זה יותר בפשטות. אבל הראייה צריכה להיות שזה צריך להיות רצף אחד שמשרת את כל הנוסעים. לא יכול להיות מצב שבו אין רצף. גם אוטובוס שהוא רץ מהר לא עוצר בפתח תקוה. אז מה עשינו? מה יעשו תושבי פתח תקוה? שוב, לא ייסעו בתחבורה הזו כי זה לא משרת אותם.

בגללך אין רצף, זה לא מישהו אחר מונע את הרצף. אם רשות מקומית נוגסת ברצף של רשת שהוכנה מראש לפי שיקולים תחבורתיים ועירייה נוגסת ברצף הזה אז - - -

סליחה, אתה טועה. אנחנו נאבקים להפרדה מפלסית ואנחנו דורשים הפרדה מפלסית בז'בוטינסקי. מי שמסרב זה לא אנחנו, זה רשויות המדינה והרכבת הקלה. אז בואו לא נזרוק סתם סיסמאות. להיפך, אנחנו דורשים את זה. זה מופיע בכל הדרישות שלנו וכל פעם מוצאים לנו תירוצים מתירוצים שונים למה לא לעשות את זה. אם זה לא ייעשה עכשיו, זה לא יהיה לעד. אז מה זה יועיל? זה לא יועיל. ישקיעו מאות מיליונים בפרויקט הזה שהוא לא ישרת את מטרתו. אם לא יתנו אוטובוסים לתושב פתח תקוה במרכז העיר למקומות הללו, הוא לא יוכל להגיע.

אני יכול להראות ולדבר על כל התוכניות היפות של סירקין וכל הבנייה הגדולה שאין פתרונות תחבורה. מה מציעים? אין. לא רכבת כבדה, לא רכבת קלה, לא כלום, לא נגישות. גם פה אותו דבר. לדעתי, יש פה תפיסה מוטעית שחייבים להתייחס אליה ולתקן אותה.

תודה לך. הילה ורותי, אאפשר לכן אחר כך להתייחס.

אנחנו נמשיך עם השלטון המקומי. נמצאת איתנו מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, והיא גם הממונה על תיק התחבורה בעיריית תל אביב ואורחת קבועה בוועדה שלנו. אנחנו תמיד שמחים לראות אותך ולשמוע את תרומתך לדיון. בבקשה, גברתי.

קודם כל, אני רוצה להגיד תודה להילה חדד. אתמול בשעה 20:30 קיבלתי ממנה בשורה שמשרד התחבורה ומשרד האוצר הגיעו לסיכום לפיו הם יממנו - - -

להבנות, להבנות. עוד אין סיכום. אל תקדימי את המאוחר.

להבנות, להבנות. בשבילי זה סיכום, אבל לא משנה. עד עכשיו היתה סוגיה מי יממן את התשתיות החשמליות במסופים תחבורתיים. זה מנע מאוטובוסים חשמליים אפשרות להיכנס למסופים שאין בהם תשתית חשמל. ההבנות האלה לפיהן חשמל זה חלק מתשתיות בסיס של מסופים כי אחרת לא נתקדם לתחבורה ציבורית חשמלית היא הבנה חשובה. זה פותח לנו את הדלת לשדרג כמה מסופים לקלוט תחבורה חשמלית. זה חשוב מאוד. על זה אני רוצה להגיד תודה. יש לנו עבודה.

דבר שני, לגבי תחבורה ציבורית שצריכה להיות גם חשמלית בעתיד כי אחרת היא תזהם לנו את האוויר והיא מזהמת לנו את האוויר – ה"מהיר בעיר" כבר יושם בתל אביב. למעשה, זה היה, למשל, הציר של אבן גבירול. התוכניות שאתה התחלת איתם אז כשרצת לראשות העיר למעשה כבר קודמו בתל אביב, ואנחנו נמצאים בתהליך השדרוג של הנת"צים ומחכים לבין-עירוני.

אני רק רוצה לומר שאני מתחברת לקושי כי כל רחוב זה יצירה בפני עצמה. זה לא פשוט לשתול לתוך חתך קיים את הנושא של תחבורה ציבורית. אני רוצה להציע שהזמן הזה של התיאום תכנון עם השיהוי הזה שאתם צופים אותו בסוף 2018 נותן לנו הזדמנות לשדרג את כל הרמה התפעולית שאתם מתכוונים לספק על הנת"צים. כי הדבר האחרון שאנחנו נרצה לראות כראשי ערים, כסגני ראשי ערים, כחברי כנסת, כמשתמשים, זה נת"צים ריקים. אני אומרת לכם שספרתי את האוטובוסים הבודדים בדרך לירושלים, ואני כל הזמן מנסה להבין את ההספק לנת"צ בין-עירוני או לנת"צ עירוני. אם אנחנו סופרים אוטובוסים בבודדים זה לא יעבוד עבור השירות. זה דבר שאנחנו מצפים בתפעולי.

מה שקורה היום בתוכניות בניין עיר, ואני מזדה לגמרי עם ברוורמן, כל תוכניות העיר של פי 5 הכפלה בלה-גרדייה, ובניית שכונות חדשות, הכול מתבסס בסוף בתוכניות על תחבורה הציבורית. אבל תחבורה הציבורית, למעט סימון נת"צ, אין לו ערך סטטוטורי. זה חתך דרך. תוכנית תפעולית לא נכנסת בתוך תוכנית סטטוטורית שמצופפת לברוורמן או לנו את העיר. ברגע שאנחנו שמים בתחשיב של התחבורה, 60% או 40% בתחבורה הציבורית, ואין אוטובוס אחד שמתוכנן להגיע למקום הזה כי זה יבוא אחר כך, זה לא קשור לתכנון, יש פה כשל. אני חושבת שאחת המשימות שלנו, אם יש לנו זמן לעבוד במקביל, זה שלכל תוכנית שמוסיפה ציפוף, תוכנית תחבורה הציבורית לא תהיה שרטוט של נת"צ אלא תכיל מענה מה יחובר, כמה אוטובוסים, באיזה תדירות.

איך אתם באים ואומרים לנו ש-40% מהתושבים שלנו ייסעו באוטובוסים ולא ברור שיהיה אוטובוס לתל השומר? יש לי שכונה בצפון תל אביב שלא מחוברת היום לתל השומר. חבר'ה משרתים בצבא וצריכים כמה אוטובוסים בשביל להגיע לתל השומר - שכונה מתפקדת. התכנון של האוטובוסים, לצערי, בא אחרי שכבר בני אדם יושבים במקום, ואני חושבת שהוא צריך להיות תנאי. תוכנית תפעולית בתכנון ערים, לא רק תוכנית עתידית. זה חלק מהבנייה של הנת"צים כי נת"צים זה רק תשתית, ובלי התפעול והמחסור של נהגים, והמחסור של כלים, והמחסור של חניונים ומסופים שאין עליהם תוכנית אב ותוכנית מתאר ואין עליהם שום תוכנית, אנחנו יכולים לבנות ולבנות על תחבורה ציבורית, ובסוף היא לא תגיע גם אם יהיו נת"צים. אני אומרת לכולם, קחו את הזמן הזה כדי לייצר פתרונות אמיתיים כדי שלא נימצא אשמים בהפקרת מרחב ציבורי לדבר שלא יגיע.

תודה, גברתי.

מר גיל יעקב, מנכ"ל 15 דקות. בבקשה, אדוני.

תודה. קודם כל, אני מברך את הוועדה על הדיון. אני שמח שזה הדיון הפותח של הוועדה ויש פה אמירה. אני חושב שכל מי שנמצא כאן בחדר רוצה בסך הכול לקדם את התחבורה הציבורית. אבל כשאנחנו נכנסים לפרטים אנחנו כן מוטרדים, בסופו של דבר, כציבור מהביצוע בפועל. לדעתי, עוד מעט נסגור שנתיים בפרויקט "מהיר לעיר", ובעצם סנטימטר אחד של נתיב תחבורה ציבורית לא בוצע. זה מאוד מאוד מטריד.

אנחנו שמנו בפני הוועדה את תוכניות העבודה של משרד התחבורה בנושא הזה. תוכניות העבודה אומרות שכרגע, ברבעון האחרון של 2017, אנחנו היינו אמורים להיות ב-15 רשויות שנמצאות בתחילת ביצוע. מדובר בדחייה מאוד משמעותית בביצוע בסופו של דבר. המחיר שהציבור משלם הוא מאוד מאוד כבד. יש היום כבר בצירים הבין-עירוניים, בחלק מהם יש הצדקה לשים נת"צ. למשל, בכביש 4 שיש בו ארבעה נתיבים, יש כמות אוטובוסים של למעלה מ-20 אוטובוסים לשעה, ויש הרבה מעבר לזה, ומשרד התחבורה לא מוצא לנכון לקחת נתיב אחד ולהקצות אותו לנתיב תחבורה ציבורית. לא, יוצאים לפרויקט תשתיתי מורכב. בכביש 5 לקח שנה וחצי להחליט האם הנת"צ יהיה ימני או שמאלי, ועדיין אנחנו לא קרובים לביצוע.

יש פה הרבה מאוד גופים וחברות שגוזרות קופון על הפרויקט הזה, וזה חשוב שיהיו אנשי מקצוע בפרויקט וגופים חיצוניים. אבל בסופו של דבר את הציבור זה לא מעניין, וצריך למצוא את המקומות שבהם אפשר כן לקחת צבע ולשים צבע על נת"צ, אפילו כנת"צ מכין - אני בטוח שאתם שמעתם על המושג "נת"צים מכינים" - ולבוא עם איזושהי בשורה לציבור. נכון שיש הרבה פרטים וכשנכנסים לתוך הערים זה הרבה יותר מורכב, ואין ספק שגם אנחנו כארגון בחזית מול הרשויות המקומיות, ודוחפים אותם להתקדם ולבצע, אבל צריך להראות התקדמות ואי אפשר לתת למצב הזה להמשיך.

דבר נוסף שהוא מאוד משמעותי ומתחבר גם לדברים שמיטל אמרה, זה נושא של תוספות שירות. הגיע הזמן להתחיל דיאלוג עם הציבור ועם הרשויות מה יהיו תוספות השירות במסגרת הנת"צים. זה דורש זמן תכנון, זה דורש שיתוף ציבור, זה דורש סקרים והרבה מאוד דברים. זה גם דורש סגירה עם האוצר לגבי תוספות שירות. להפתעתנו, כשאנחנו מדברים עם רשויות מקומיות שנמצאות בתוך "מהיר לעיר", הן לא מודעות לכך שיש אפשרות לקבל תוספות שירות במסגרת "מהיר לעיר" בחלק מהרשויות. זה אומר שמשהו בממשקי העבודה הוא בעייתי.

מה שהוא אומר זה עובדה. יכול להיות שהם לא יודעים. אני שמחה להגיד שהתקלה היא אולי תקלת תקשורת ולא תקלה מהותית.

כן, יש תקלת תקשורת והיא מהותית. תקלת התקשורת היא מהותית מכיוון שהרשויות המקומיות צריכות לשווק לאזרחים שלהן, לתושבים שלהן, ולהסביר להם איך הנת"צים יהוו פתרון לבעיות תנועה, לפקקים, לבעיות חניה, והם אכן יהוו פתרון כזה. אבל אם אין בשורה ברורה לבוא לציבור ולהגיד: הנה, אנחנו גם עושים לכם רשת נת"צים וגם ניתן לכם תוספות שירות והנה התוספות המוצעות, אז איך מצפים שהרשויות המקומיות יקדמו את זה? אנחנו מאוד מצפים שיקדמו את זה, אבל צריך גם לספק את הסחורה בקצה השני. בינתיים הציבור ממשיך לסבול.

אנחנו באמת מבקשים מכל הגורמים שכל אחד יעשה את חלקו. אני פונה פה גם לרשויות המקומיות. זה מאוד נוח לבוא ולהגיד: אין התקדמות בבין-עירוני אז מה רוצים מאיתנו? אבל כל אחד יעשה את חלקו ובסוף זה יתכנס. אבל אנחנו באמת קוראים למשרד התחבורה, ולשר התחבורה במיוחד, לקחת פיקוד על הפרויקט הזה ולשים את כובד משקלו על הסיפור הזה.

אני חייב לומר. הילה וכל הנמצאים פה, אתם באמת אנשי מקצוע מצוינים, אבל כל אחד מכם עסוק בהרבה מאוד פרויקטים. בסופו של דבר, בתוך משרד התחבורה עד היום אין בן אדם אחד שזה התפקיד הבלעדי שלו, שאין לו שום תפקיד אחר.

אני לא מקבלת את האמירה שלך. אני לא יודעת באיזה שעות אתה עובדת, אני עובדת, ומספיק שעות, כדי לתת ל"מהיר לעיר" את כל הקשב הנדרש. אני חושבת שמרבית מנציגי הרשויות יידעו להגיד את זה. זה לא היה בעבר, אני יכולה להסכים. היום משרד התחבורה נותן את כל המשאבים שהוא יכול ונדרש לטובת קידום הפרויקט הזה. אגב, גם המשאבים שלי כמי שמתעסקת עם זה ואנשים שלי שעובדים בדבר הזה, וגם המשאבים הניהוליים גם של סמנכ"ל תשתיות, גם של המנכ"לית, ובטח ובטח של השר שבקי בפרטי הפרטים.

בסופו של דבר, הציבור מצפה לבשורה, ללוחות זמניים, מתי יהיו נת"צים. לצערי, לא מקבלים את זה גם בדיון הזה בצורה ברורה. אני חושב שפרויקט שהוא כל כך מורכב, צריך שיהיה לו גאנט מאוד ברור, ושיהיה שקוף לציבור ושכולם יהיו שותפים לו וחלק ממנו וירגישו בעלות עליו. פרויקט בלי גאנט שקוף - בטח שיש לכם איזשהו גאנט משלכם - יש לו את הבעיות שלו.

אנחנו באמת מבקשים מכולם להאיץ. אנחנו נמצאים במשבר תחבורתי, אנחנו לא נמצאים באיזושהי תקופה שיש זמן ובואו נחכה ויום אחד זה יהיה יותר טוב. אנחנו נמצאים ברק בתהליך שמדרדר. קוראים לכולם להתכנס ולקדם את העבודה בנושא הזה כי הציבור משלם בזמן וכסף.

גיל, תודה.

נמצא איתנו צביקה צרפתי, ממלא מקום ראש העיר כפר סבא שהוא גם ראש העיר בפועל. שלום, מכובדי. בהצלחה בניהול כפר סבא.

משתדלים, כבר עשרה חודשים.

כן, עיר ירוקה. ירוקה זה תחבורה ציבורית, קודם כל.

ירוקה תחבורה ציבורית, ואני יכול להגיד שאנחנו בתוך העיר מתחייבים לעשות תחבורה ציבורית טובה, אבל זה לא מספיק. הדיון הזה בא לנו כמו כפפה ליד.

משרד התחבורה עושים בסך הכול עבודה טובה. הם חשובים, אבל לא הכול נמצא ביכולות שלהם או יכולים להזיז דברים. אני מסתכל אחורה. אני מאלה שהתחילו את ה-BRT שנפל. באופן אישי אני חושב שזו היתה טעות כי אם ה-BRT היה יוצא לדרך היום היינו נמצאים במקום אחר לגמרי. לא היינו יושבים פה. אבל לא בוכים על חלב שנשפך.

הדיון הזה בא לנו בזמן כי השבוע פתחו כמה רמפות בכביש 531. אבל מה לעשות? זה גרם לפקקים אדירים בתוך כפר סבא. השיפור שהיה אמור להיות גרם לפקקים אדירים כי בתוך המנהרה נהיה נתיב אחד משני נתיבים ואנחנו תקועים, ועכשיו מגיעים מרעננה לכביש 4. אבל אם היום ה"מהיר לעיר" היה מקודם בצורה הרבה יותר מהירה, - - -

זה כלל גדול בחיים: יותר כבישים יותר פקקים. זה כלל המפתח של הבנת התחבורה.

אין קו אוטובוס אחד שנוסע על 531. אפרופו, החששות מתשתיות - אני מוכן לשבת איתך ולהראות איזה קווי אוטובוס אפשר.

לא צריך לתכנן כבישים שאין בהם קו אוטובוס. תבטלו את הכבישים שאין בהם קו אוטובוס.

אני עוצר אותך פה לשנייה כיוון שחילופי הדברים האלה הם חשובים. נציגי משרד התחבורה, אנחנו נמצאים במצב מאוד מאוד פרדוקסלי ואבסורדי. המדינה משקיעה הרבה כסף בלייצר כבישים טובים. כביש 531 הוא בסך הכול כביש טוב. אבל לא ייתכן שאנחנו את הפתרונות הכי טובים והכי יקרים נותנים לרכבים פרטיים. לא ייתכן שאנחנו נהיה במצב שבו התשובה שאנחנו מקבלים עכשיו: כביש 531 לא מתאים לתחבורה ציבורית.

כביש 531 הוא פרויקט של בן יותר מ-12 שנה. אפשר להגיד הרבה דברים על מדינת ישראל, אבל לא משרד התחבורה הוא הגורם היחיד שגורם לפרויקטים פה לקחת כל כך הרבה שנים.

בקיצור, כל מה שאנחנו בונים היום תכננו לפני 12 שנים, וכל מה שאנחנו בונים היום לא מתאים. אפשר לעבור אחד אחד ולשאול את עצמך - - -, זה לא בסדר.

הילה, אל תרגישי שאת צריכה פה להיות בתפקיד של סנגורית. אני רוצה לשים על שולחנכם כנציגי משרד התחבורה דבר מאוד מטריד. תשתיות הכבישים הכי טובות שהמדינה משקיעה בהן לא משרתות תחבורה ציבורית בצורה מספקת, וזה מצב אבסורדי. התכנון היה ישן - מקבל את זה. התכנון היה אולי לא מתאים – גם את זה אני מבין. היום אנחנו נמצאים במקום אחר, היום אנחנו בתפיסה מודרנית. בואו ניישם את התפיסה המודרנית על הכבישים המודרניים – שלא יהיה מצב שהכבישים המודרניים נשארים עם התפיסה האנכרוניסטית שהם נועדו לרכב פרטי ולא לתחבורה ציבורית. כשכביש חדש נפתח, השאלה הראשונה שצריכה להיות על שולחנו של שר התחבורה, לדעתי, היא איך הכביש החדש הזה משרת תחבורה ציבורית יותר טוב. ואם הוא לא יודע לענות על השאלה הזו, שיזמין אתכם, את אנשי המקצוע שלו, וידרוש מכם לתת תשובות איך אנחנו משתמשים בנתיב החדש הזה שנוצר כדי לשפר את התחבורה הציבורית, קודם כל.

בבקשה, אדוני ממלא מקום ראש העיר.

היום אנחנו נמצאים במצוקה מאוד מאוד גדולה כי אני לא רואה את הפתרון שלה. אנחנו מוכנים להתחיל את הפרויקט מחר בבוקר. אנחנו זקוקים לזה כמו אוויר לנשימה. יש דבר אחד שלא מדברים עליו אף פעם ואני תמיד אומר אותו. במקרה גם אני בא מתחום התחבורה ואני יודע לתכנן תחבורה. החלום הוא באמת שתהיה תחבורה כמו רכבת תחתית בלונדון שהיא אומנם מעל פני האדמה, אבל אני אסע מפה לשם ותהיה תחלופה בכל נקודה ואני אוכל להגיע לנקודה שלי אפילו אם אסע בשלושה אוטובוסים. ירדתי בתחנה אבל יש לי אוטובוס שמביא אותי לנקודה הבאה. זה החלום ואני מקווה שהחלום הזה יקרה כל עוד שכולנו נמצאים פה.

לא שמעתי פה בוועדה הזו אף אחד שאומר על ריבוי הרכבים הפרטיים. הרי 60% מכלל הרכב זה רכבי ליסינג. אני חושב שמישהו צריך להיות אמיץ במדינת ישראל ולהחליט שהמס על רכבי הליסינג הוא 70% - 80% כדי שלא ארצה לגעת ברכב הזה. גם אם התחבורה עדיין לא מושלמת אני אשתמש בתחבורה, ואז אולי נפתור חלק מהבעיות של מדינת ישראל.

ואחזקת רכב.

תודה, אדוני.

מנכ"ל החברה הכלכלית לוד, בבקשה אדוני. תציג את שמך למען הפרוטוקול.

אני בן מיוסט, ואני מנכ"ל חכ"ל לוד. שמעתי פה כמה דברים, ומעבר לברכות אנחנו שותפים אליהם. הילה, שכחתם אותנו. אנחנו הראשונים שנתחיל לבצע. אנחנו התחלנו לבצע.

לא. אתם מופיעים במצגת, רק לא הצלחנו להציג.

אני עד שאתם מופיעים במצגת שהם לא הצליחו להציג. קראתי אותה בתשומת לב ובעיון.

התחלנו לבצע מהסיבה הפשוטה והיא שכשהתחיל התהליך של "מהיר לעיר" הודענו לנתיבי איילון שאנחנו כעיר רואים בזה כהזדמנות, ואת אחד הרחובות הראשיים של לוד שיש בו קו ניקוז מהתקופה העות'מאנית שעמד לקרוס והיה ברור שצריך להשקיע בו הון עתק, העירייה הרימה את המושכות והחליטה כבר לעשות את התשתיות וגם משרדי התחבורה וגם נתיבי איילון הבינו.

זה מתקשר לנקודה החשובה שלי. אני יודע שזה יישמע לא פופולארי, וכאני כגוף תשתית זה יישמע לכם אפילו מוזר. אבל אני הייתי דווקא אומר קצת להירגע עם המהר מהר, ואגיד למה. רוצים מהר מהר ואחר כך בוכים על איכות איכות. כי כשלוחצים את משרד התחבורה עם הגב לקיר, ואני יכול להבין למה – שנים מחכים ופוחדים שיחכו עוד שנים, כל החששות ברורים. לא סתם לא הבאתי את העובדים שלי לפה. אם הם היו שומעים מדבר עכשיו, כנראה שהיה להם דיסוננס מוחי. אבל צריך להיזהר. כשאני בא לנתיבי איילון ולמשרד התחבורה ואומר: יש בעיה מסוימת, ואפילו אם אנחנו מסכימים לא הייתי רוצה לשמוע: הלו"ז הוא קדוש, אי-אפשר לזוז מהלו"ז גם אם אתה צודק, גם אם זה נכון, גם אם זה משרת את אותם ערכים שאנחנו מסכימים עליהם - זה דבר אחד.

שנית - רותי אולי תקני אותי, אבל אני לא יודע שזה קורה בלוד. אנחנו זועקים כבר שנה וחצי, לא כלפי נתיבי איילון, שלא יכול להיות שמתכננים לנו קווים מהירים בתוך העיר ולא עוזרים לנו לתכנן את הרשת. צריך בסופו של דבר לזכור שבלוד יש שני צירים. ייסעו על שני הצירים האלה, אבל 80% מהאוכלוסייה לא גרה על שני הצירים. היא גרה בשכונה שצריכה להגיע לציר. יכול להיות שיש במקרה קו ויכול להיות שאין קו. כשאנחנו באים ואומרים: רגע, אין לנו בעיה לתכנן את הקווים האלה, אומרים לנו: לא, זה לא אפשרי כי הקווים הם לא רק קווים של לוד. לפעמים הם קווים שעוברים מלוד, לרמלה, לבאר יעקב, לראשון. לכן, הרשת הזו היא קריטית.

הילה, את יודעת שזה כסף קטן.

לא, זה גם קורה. זו הערה שאי-אפשר להתעלם ממנה כי היא עובדה. אם מנהל החברה הכלכלית לא מכיר, יש פה בעיה. לשמחתי, זו בעיה תקשורתית ולא בעיה מהותית. אנחנו נשפר את זה

מעולה, אשמח לדעת. מתקצבים תוכניות אב לתחבורה, וכשאנחנו באים לעשות תוכנית אב לתחבורה אומרים לנו: אבל אנחנו לא עושים סקרים למיפוי האוטובוסים, התחבורה הציבורית. כשבאים למשרד התחבורה, אני לא אומר על האגף של הילה, אבל מאגף אחר אמרו לנו: אנחנו לא מתכננים את הרשת הפנים תחבורתית של העיר. זה אנחנו לא עושים. אני לא מחפש עכשיו אשמים, רותי. אני רק בא להגיד שזו סוגיה שחייבים לטפל בה. אי-אפשר שלא, בעינינו זה קריטי.

שנית, הייתי דווקא רוצה לראות בפרויקט הזה הזדמנות גם לטפל בבעיות שורש, ואני לא מדבר כרגע על בעיות שבהכרח משרד התחבורה צריך לטפל בהם. אני נמצא עכשיו בסיטואציה שאני צריך לבחור אם אני מחליף קווי ניקוז, או לא מחליף קווי ניקוז. מי שמכיר את הפרויקט, יודע שהפרויקט הזה משנה תכסית. לא נראה לי הגיוני ואף אחד מאיתנו לא היה רוצה שאם בשנת 2019 שיניתי תכסית, בשנת 2020 אני אפתח ארבע מהרצועות. ואז יבואו נתיבי איילון אליי ויגידו לי: איך פתחת? זה לא כתוב בהסכם, אבל ברור לך שלא לזה התכוונו. נגיד: מה לעשות? קו הניקוז עמד לקרוס. והכול שוב בלחץ של זמנים.

אני כן מבקש, גם אם זה קשה. צריך לזכור עוד דבר, וזה אולי לא נאמר פה. אני לא יודע איך ראשי הערים לא אמרו את זה. אמר פה את זה חבר הכנסת: יש בחירות. אני רוצה לומר לכם שזה כבר לא כל כך משנה שיש בחירות כי תמיד ראש העיר בתודעה של בחירות. זה בסדר, זה התפקיד שלו. אני רואה מה קורה היום כשאני עובד ברחוב של 1.2 ק"מ. את הסוחרים לא מעניינת התחבורה הציבורית. אותם מעניין שלוקחים להם את החניות. אנחנו יודעים להסתכל מעבר לזה. אנחנו יודעים להגיד: זה אלטרואיסטי, אבל אנחנו מאמינים שזה יותר טוב לכם. אבל גם צריך להיזהר ממצב שבו בגלל שאנחנו נאיץ. אני במצב שאין לי תשובות כי כל עוד הטרקטורים עובדים אז לפחות קצב העבודה מחפה על העובדה שאני הולך בתקופת הביניים קצת להרע את חייהם בגלל בעיות תכנוניות. כי למשל, אתה מגלה תוך כדי תשתיות שלא נבדקו כמו שצריך ואלף ואחד תיאומים שלא נסגרו עד הסוף, והתכנון במרוץ הזמן לא בדיוק הדוק, בסוף אתה מוצא את עמך עם טרקטורים עובדים, חודש עיכוב כי חברת חשמל שינתה משהו, ואז והפרויקט הזה יקרוס. הדבר שיכול לגרום לזה לקרוס זה לא כסף, זה לא העיריות, זה לא משרד התחבורה, זה לא נתיבי איילון, זה התושבים. צריך מאוד להיזהר מזה.

לכן, אני הייתי מציע שגם אם עכשיו צריך להגיד כאמירה מוועדת הכלכלה: קחו עוד שלושה חודשים, קחו עוד שישה חודשים, לא כי אתם איטיים. עובדים על זה בטירוף, אני אומר את זה בידיעה. אנחנו עושים ישיבות שבועיות. אין פרויקט נוסף שאנחנו עושים על זה ישיבות שבועיות, ובהיקף כזה אתה לא עושה. אין זמן לתכנן. אנחנו עושים ישיבות שבועיות כי כל הצוותים מסונכרנים. אבל גם צריך להגיד לצוותים: עוד שלושה חודשים, אבל תכנון סגור כך שאני יודע שמהרג שהטרקטור עלה והוא עובד, הוא לא מפסיק לעבוד עד שאני סיימתי, אחרת נהיה במצב - - -. מופעל עלינו לחץ מאוד כבד ממשרד התחבורה, ואני מבין אותו. אני לא מעז. אפילו אם אני מגלה תקלה אני כבר לא מעלה אותה. אני כבר לא יכול להעלות אותה כי אני כאילו בסכנת הפרת חוזה.

ועוד בקשה אחת או המלצה. אני חושב שנת"צים לא שונים מרכבת. כמו שאף אחד לא היה חושב שאת הרכב בלוד צריכה לתחזק עיריית לוד, ואת הרכבת ברמלה עיריית רמלה, וכך הלאה, אני חושב שגם נת"צים צריכה להיות להם מערכת תפעול אחת לאומית. הסיבה היא לא בגלל שאנחנו לא יודעים לתחזק רחוב, בגלל שאני לא בטוח שאני יודע לתחזק אותו ברמה הדרושה. אני לא בטוח שיש לי את המשאבים ואת ההבנה ואת המקצועיות נניח ויש לי מאבק, ואין לי כזה, עם רמלה על גבולות שהוא בתחום אחר לגמרי והוא לא קשור. במאבק הזה אם אני צריך להחליף נורה ברמזור שבמקרה נפל בתחום שלו אבל מחובר למרכזיה שלי, אני אתקע בלי הרמזור הזה שלושה חודשים כי אנחנו רבים על שטויות אחרות. הדברים האלה יכולים לקרות. זו תשתית לאומית, לא תשתית עירונית. איך תתחשבנו? – זה כבר סיפור אחר. אבל בתפיסה היום העובדה שאני יודע שבסוף אני מוסר את זה לעיריית לוד. אנחנו גם מבצעים את הפרויקט עבור נתיבי איילון, את המקטע הראשון, כחכ"ל לוד. אם אני הולך למסור את זה לעירייה, אני מאוד סומך על העירייה, אבל אני חושב שהעירייה תקבל את זה כמו שהיא מקבלת כל רחוב שכונתי אחר בכל שכונה אחרת. ואני חושב שהנת"צ הוא שונה.

תודה רבה.

דן קדרון, תנו יד לנכה, בבקשה אדוני.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש, מנהלת הוועדה. הילה, בהצלחה לך. אני דן קדרון, תנו יד לחירש, נכים למען נכים.

שני דברים ואעשה זאת בקצרה. פנו אליי 32,000 תושבי גילה. נפתח לא מזמן כביש בגין החדש, ומאז לוקח להם שעה ורבע להגיע בשעת העומס לעבודה. הם פנו למשרד התחבורה והתשובה שהם קיבלו: כביש בגין לא לאוטובוסים.

כן, כן. זה אותה בעיה שתשתיות התחבורה הכי הכי טובות, הכבישים הכי טובים, הם לרכב הפרטי ולא לאוטובוסים, וזה בעיה. זה בעיה של השקפת עולם שבה אנחנו צריכים להחליט באופן ברור: יש כביש טוב. הוא קודם כל לאוטובוסים, קודם כל לאוטובוסים.

כבוד היושב-ראש, בכביש הזה לא צריך לעשות שום שינוי. הוא בנוי, הוא מוכן לאוטובוסים. אין שום בעיה. פשוט זה התשובה שהם קיבלו. אני בהזדמנות הבאה אני אביא את כל המכתבים שקיבלו.

שנית, את הציבור שלי, ציבור הנכים, לא רוצים בתחבורה הציבורית. בשבוע שעבר הייתי בכמה מקומות, עמדתי בכמה תחנות. עמדתי בתחנה אחת, שמונה אוטובוסים עברו ו אף אחד לא הסכים להעלות נכה. באוטובוסים התשיעי עצרתי נהג ואמרתי: תראה, יש פה נכה על כיסא גלגלים. האם אתה מוכן להעלות אותו? הוא אמר: לא, האוטובוס שלי מלא. אני לא יכול להעלות אותו. כולם רוצים להשתמש בתחבורה הציבורית, גם ציבור הנכים.

אנחנו הולכים לכיוון של 400 הרוגים. התחבורה הציבורית תוריד בחצי כמות את ההרוגים ונוכל סוף סוף להיות מאושרים עם פחות הרוגים. אני מקווה שמשרד התחבורה ייקח את זה לתשומת ליבו. אני נמצא בוועדה הזו מההתחלה. בטוח שהוועדה המכובדת הזו תוכל לעשות את הנושא כי מפה צריכה לצאת הבשורה. תודה רבה לכם.

תודה לך, אדוני.

הגברת יעל שמר ממגמה ירוקה.

שלום לכולם. שמי יעל, אני גרה בתל אביב. בת 24 ורוכבת על אופניים, משתמשת בתחבורה ציבורית, ולא מתכננת לקנות רכב בשנים הקרובות. אני מאוד שמחה על ביצוע הפרויקט. אנחנו - הסטודנטים - איתכם. אנחנו מבקשים קווים מהירים לקמפוסים, אנחנו מבקשים תעדוף. אנחנו אוכלוסיית היוממים שאפשר להוריד מהכבישים כבר שנה הבאה. מדובר בכמות לא מבוטלת של תושבי מדינת ישראל, ובעיקר בגוש דן, עשרות מכללות ומוסדות אקדמאיים, שצריכים אליהם בתחבורה ציבורית. שום סטודנט בישראל לא רוצה להחזיק רכב. אין דבר כזה, אין אדם בישראל שרוצה להחזיק רכב ובוחר אחרת.

אני חושבת שגם ניתן לקשר את יוקר המחיה ואת משבר הדיור היום למצב התחבורה הציבורית. אנחנו מבקשים חופש תנועה. סטודנטים, ובעיקר סטודנטים צעירים, הם הציבור הראשון שעליכם לפנות אליו, חופש מידע, שקיפות מלאה, ובאמת איך אפשר לחבר את הנושא לשכונות חדשות וכבישים חדשים שנבנים ללא השפעה וחשיבה קדימה על איך אפשר באמת לתכנן את גוש דן לעשר השנים הקרובות.

תודה רבה.

תודה לך, גברתי.

אני רוצה בהחלט להביע הערכה לפעילות שלכם במגמה ירוקה. כפי שגם את שמעת, גברתי, אחד החששות שהועלו כאן גם בדיון הזה הוא שבגלל הקשיים שהפרויקט הזה יוצר בחיי היום יום, פתרונות לסוחרים, מקומות חניה וכד', אחד הקשיים הגדולים יהיה תגובה ציבורית שבה אנשים יגידו: לא רוצים את זה. לכן, התייצבות של ציבור, במיוחד ציבור של אנשים צעירים, עם אמירה ברורה: אנחנו רוצים לקדם את הפתרונות האלה, אנחנו מפעילים לחץ על מקבלי ההחלטות כדי שיקדמו את הפתרונות האלה, אנחנו נבוא בביקורת על מקבלי ההחלטות שלא מקדמים את הפתרונות האלה, הדבר הזה הוא מאוד מאוד חשוב ומאוד חיוני. לכן, חשובה מאוד באמת ההתייצבות שלכם פה בדיון.

אנחנו פעלנו השנה עם עיריית גבעתיים, לשכנע את מר רן קוניק, ראש העיר של עיריית גבעתיים להשתתף ב"מהיר לעיר". כרגע קיבלנו סירוב על כצנלסון. אנחנו מחכים לשמוע. אני רוצה באמת שנבדוק איך אנחנו יכולים לגרום לציבור בישראל להצביע לראש עיר ששם בסדר העדיפויות את התחבורה הציבורית ושבילי האופניים.

בתנאי שתעבוד גם 24/7.

בתנאי שתעבוד גם 24/7, ובעתיד אפשר יהיה אפשר גם לדבר על ימי שבת. אבל אני חושבת שזה הקלף שלנו השנה, ב-2018, לראות איך אנחנו גורמים לציבור להצביע לאותם נבחרי ציבור שמגיעים לעבודה באוטובוס, שרוכבים לעבודה באופניים, ושבאמת יודעים מה הציבור שלהם חווה ביום יום.

- - - יש לי סגן ראש עיר שנוסע באופניים ועכשיו הוא נדרש להחזיר את כל אחזקת הרכב חזרה לקופת העירייה כי הוא טען מעל במת המועצה שהוא נוסע באופניים לעבודה. בזירה פוליטית מתחממת גם זה קורה – אמיתי.

תודה, גברתי.

הגברת ליאת ארבל מחזיקת תיק התחבורה הציבורית בקריית אונו.

תודה רבה. קריית אונו היתה בין הרשויות הראשונה שהצטרפה ל"מהיר לעיר". אנחנו רשות מאוד קואופרטיבית מבחינת תוכניות מפורטות. כמו שהילה ציינה, באמת החליפו אצלנו כיכר ברמזור כחלק מהכנה לנת"צ. אבל, וזה אבל מאוד מאוד גדול, אנחנו בתחושה של להתחיל איתנו או עם רשויות אחרות שהן כן משתפות פעולה, יצור אצלנו בעיה מאוד קשה מול התושבים כי אין פה רשת בפועל. זאת אומרת, מדברים על לוחות זמנים שאנחנו לא יודעים אותם, מדברים על איזשהם תכנונים שהם די באוויר לתושבים.

העיר שלנו הולכת לעבור מפנה מאוד גדול. אנחנו נכפיל את הגודל שלנו מ-40,000 ל-80,000 תושבים על-פי התכנונים של משרד הפנים. זה בלתי אפשרי להתקדם עם הבנייה עם כל מצוקת הדיור בלי לאפשר את התשתיות הראויות שיישאו את הדבר הזה. קריית אונו שהיא עיר כלואה בין כבישים חייבת, חייבת, חייבת, נת"צ .זה משהו שבלעדיו גם עם הליקופטרים אנחנו לא נצליח לצאת. איפה הבעיה שלנו? הילה, אני מכבדת מאוד את מה שאת אמרת. אבל עם כל ההצהרה שמשרד התחבורה נותן עדיפות לתחבורה ציבורית, אצלנו בפועל לא רואים את זה. אנחנו מבקשים קווים חדשים מסוימים למעלה משנתיים, שנתיים.

קריית אונו לא מחוברת לשדה התעופה וזה משהו שהוא בלתי ברור בעליל. אנחנו 5 ק"מ משדה התעופה, והדרך היחידה להגיע לשם היא לקחת אוטובוס לתל אביב ואז רכבת שזה הכי לא הגיוני. שדה התעופה אצלנו הוא גם מקור תעסוקה ואזור תעסוקה. זה לא רק עניין של נסיעות לחו"ל - זה דבר אחד.

דבר שני, עם הפינוי של תל השומר תיבנה אצלנו שכונה גדולה וחדשה. משרד הפנים ביטל את השלביות. אנחנו מדברים פה על הכנה של תשתיות לקראת שכונות חדשות. ביטלו את השלביות של התוכנית הזו. זה בלתי אפשרי שהולכים לאכלס דרך הסכמי הגג של אור יהודה, וגם את יחידות הדיור שייבנו בקריית אונו, שכונה גדולה משמעותית שיודעים שיא תיבנה, וביטלו את השלביות. אין שם כרגע התייחסות לנושא הכבישים.

גם תהליך תוכנית המתאר שנעשית אצלנו וגם ברשויות אחרות, מנותקת מההיבט התחבורתי. זה בלתי אפשרי. זה יוצר לנו כרשות מקומית בעיה מאוד קשה. אי-אפשר לרוץ בשני קווים מקבילים כשבסופו של דבר הכול מתנקז לתושב הבודד. אלה שתי הסוגיות שאנחנו חייבים לתת להן מענה ממש ברמת דחיפות עליונה. תודה.

תודה לך, גברתי.

אני רק רוצה להפנות לתשומת ליבך שאנחנו פה עומדים לרשותכם. זאת אומרת, סוגיה כמו קו אוטובוס ישיר מקריית אונו לשדה התעופה, בוודאי כשאנחנו מדברים על אזור תעסוקה, לא צריכה דווקא להמתין לדיון. אני אומר את זה לא רק לך, אני אומר את זה לכל ראשי ונציגי הרשויות המקומיות. אם אתם נתקלים בבעיות כאלה, אתם בהחלט מוזמנים לפנות אלינו. אנחנו עובדים מול משרד התחבורה. בדרך כלל אנחנו גם מקבלים אוזן קשובה לפניות כאלה וגם מצליחים לפתור אותן. לא בהכרח צריך להמתין לדיון.

נשמח לכל עזרה כי מול משרד התחבורה אנחנו לא מצליחים להתקדם.

אז הוועדה עומדת לרשותך. הנה הכתובת, ואנחנו פה. עידית מנהלת הוועדה ואני שמחים לסייע.

משרד הפנים - - -

את אומרת לי משרד הפנים. אבל את יודעת, משרד הפנים, משרד התחבורה, קווים אומרים. בסופו של דבר, יש מציאות קיימת בשטח שלא מתקדמת.

אני לא מתווכחת איתך.

תודה לך, גברתי.

מר גמליאל, מהנדס העיר נס ציונה שהוא גם חבר ועד איגוד מהנדסי ערים, בבקשה. שלום, אדוני.

אני רוצה לפתוח ולומר שיש קשר הדוק בין התחדשות עירונית לבין תכנון של תחבורה ציבורית. אנחנו מדברים על תחבורה ציבורית, אבל אנחנו לא מדברים על הקישוריות לתחבורה הציבורית, לאוטובוסים. אני יכול לתת לכם דוגמאות שאני נתקל בהם ביום יום כמהנדס העיר מול חברת נתיבי ישראל. למשל, אנחנו חייבנו את חברת נתיבי ישראל להכניס תחנות אוטובוס על כביש 423 שעובר בקטע המזרחי של נס ציונה, רחובות, ו-431, אבל בזה זה נגמר. יש גשר, צריך לרדת מהגשר עם מדרגות בשביל לאפשר את הגישה של הולכי רגל לתחנות האוטובוס האלה. אני בכוונה יורד לרזולוציה הזו. התייחסות לא קיימת לנושאים האלה. אני צריך להילחם על הדברים האלה על מנת שהם ייכנסו לתוך המכרז. זה בדיוק הדברים הקטנים של שימוש בתחבורה הציבורית, כן או לא. אומרים שאלוהים נמצא בפרטים.

בתפקידי הקודם הקודם הייתי גם מנהל אגף בעיריית רחובות. היה לי אותו סיפור עם צומת גבירול וכביש 411. גם שם נלחמתי על מדרגות שיאפשרו את הגישה לתחבורה ציבורית. ועוד דוגמה נוספת שקשורה להליך אישור של תכנון ציר בנס ציונה לצורך העניין. אני נותן את הדוגמאות מהעיר שבה אני חי, אבל אני גם מייצג גם את האיגוד בנושא הזה. כשאנחנו היום באים עם ציר לתכנון של מאסף בנס ציונה ואנחנו מציעים שם פרויקטים עם תחנות אוטובוסים, לוקח חודשים רבים לקבל את התייחסות משרד התחבורה לתכנון. הילה, את עושה עבודה נפלאה. אבל במשרד התחבורה יש בסך הכול נציג אחד במחוז תל אביב והמרכז שנותן אישורים לדברים האלה. כשהוא אומר לי היום: תחכה לנציג הבא שאנחנו עכשיו מגייסים כדי שתתחלק העבודה בינינו, זה ייקח עוד שלושה חודשים.

מגייסים שלושה. אתה מכיר את הקושי בגיוס מהנדסים, לצערי. אבל גם שם אנחנו - - -

חייבים לדבר על גיוס של כוח אדם מקצועי במשרד התחבורה שייתן מענה.

בתוך הממשלה ולא יועצים חיצוניים, וזה קושי.

נכון. משרד התחבורה צריך גם לשחרר לרשויות. כל תחנת אוטובוס שאני צריך לאשר בעיר או בכל מקום, נדרש אישור של משרד התחבורה שלוקח חודשים לקבל אותו לשינוי של מיקום תחנת אוטובוס. אז זה הדברים הקטנים. דיברו על תכנון התחבורה הציבורית, יהיו נתיבים מדהימים. אבל אם הם לא יתופעלו נכון ולא תהיה גמישות שתאפשר לתת לרשויות את הסמכויות לאשר, אז זה לא יקרה. זה לא יעבוד טוב ואז הנתיבים האלה יהיו ריקים לחלוטין.

אני רוצה לתת עוד דוגמה מחיי האישיים. הילדים שלי לומדים ברחובות והם משתמשים בתחבורה הציבורית. הם גרים בקצה השני של העיר רחובות והם נדרשים להחליף שני אוטובוסים. לוקח להם שעה ורבע לחצות את העיר מצד לצד. הם מאחרים לבית הספר. נאלצתי לקחת אותם בבוקר כי הם לא עומדים בזמן. הם יוצאים עם האוטובוס הראשון ולא מגיעים בזמן. אלה הדברים הקטנים כשאני מדבר על הקישוריות בתחבורה הציבורית. הקווים האלה יכולים לתת מענה לצירים הראשיים, אבל אם לא תהיה קישוריות לאותם קווים אז זה לא יעבוד. צריך להחזיר את העניין כי פנינו למשרד התחבורה על מנת לאפשר קווים לתלמידים. משרד התחבורה כבר לא מאשר קווים לתלמידים שהם האוכלוסייה השבויה בתחבורה הציבורית. אין להם ברירה, הם חייבים לנסוע בתחבורה הציבורית, ולהם אנחנו לא מאפשרים. בעבר משרד התחבורה אפשר קווים לתלמידים. הוא הפסיק עם זה ואני לא מבין למה.

אני גם פניתי בבקשה לעבות את השירות לאיזה בית ספר בשעת הצהריים בלבד כשהם יוצאים מהלימודים, והתשובה היתה: אנחנו לא נותנים מענה למוסד ספציפי של בית ספר - אגב, בית ספר יסודי – שאותם אנחנו רוצים לחנך.

הם המשתמשים העיקריים. זה מתחיל באמת בחינוך. כמו שבעניין איכות הסביבה המשרד להגנת הסביבה והמדינה יצאו עם הרבה מאוד קידום לנושא של איכות הסביבה והמחזור, צריך לעשות את זה כי זה הדרך לחנך את האנשים לעבור לתחבורה הציבורית. צריך להתחיל מגני הילדים.

דבר אחרון, אישור תוכניות לתחבורה ברת קיימא בכל עיר, ולהכניס את זה לתוכניות המתאר. אנחנו מקדמים תוכנית מתאר לנס ציונה. קידמתי בתפקידיי הקודמים גם תוכניות מתאר לרחובות. זה לא באג'נדה של תוכניות המתאר של המדינה - תקצוב של תחבורה ציבורית במסגרת תוכניות המתאר. חייבים להכניס את זה לתוך האג'נדה שתחבורה ציבורית תהיה חלק מתוכניות המתאר, שיהיה מסמך מדיניות לנושא התחבורה הציבורית כי משם זה מתחיל. תוכנית המתאר היא החזון של העיר.

תודה, אדוני.

מר פיני גרשון, מהנדס תנועה של אגד.

שלום, ותודה. בתקופתך היה "מהיר בעיר", היום זה "מהיר לעיר". בינתיים מה שקורה מבחינתנו זה שעומדים בעיר. אתם מבינים מה המשמעות של זה? אנחנו בקצה, ואני מנסה לייצג גם את חבריי המפעלים.

עומדים בעיר ביחד.

תבינו, אני מיום ליום צריך להביא עוד נהגים ועוד אוטובוסים בשביל לשמור על המצב הקיים. אני לא מדבר על להתפתח ועל שדה תעופה או כל מיני רעיונות, והכל בסדר. אני צריך לגייס עוד נהגים, להביא עוד אוטובוסים, לשמור על מה שהיה אתמול.

מצוקת הנהגים ידועה לכם. דיברו פה על אזור השרון וגיל יעקב עשה גם עבודה על רחוב אחוזה ברעננה, מי שמכיר. זה ארבעה ק"מ - 50דקות. זאת אומרת, נהג יוצא מצומת רעננה לתל אביב, בערך שעתיים. הוא עושה את זה הלוך חזור, הלוך חזור, הוא סיים יום עבודה, זהו. העבודה צריכה להמשיך להתבצע. תביא עוד נהגים ועוד אוטובוסים. אני מציע לשים את הדגש גם על ההיבט הזה. יש לנו מצוקה לבוא ולהדביק את הקצב.

רבותי, אני מניח שכולם ירוצו לשירותים כשהדיון הזה ייגמר בעוד חצי שעה כי זה קרוב ואין בעיה. אבל מה אני אומר לנהג אחרי שעתיים של נסיעה? מה אני אומר לנהגת אחרי שעתיים נסיעה? אולי נקרא לפרויקט גם שירותים בעיר? כי אנחנו מחפשים שירותים בעיר. איפה התשתיות לנהג? הרי כולנו יודעים איך כולנו מתנהגים כשאנחנו לחוצים. בסופו של יום, הנהג צריך לתת שירות. וגם אלמנט הבטיחות בכבישים. אם הוא גם טיפה לחוץ כי הוא לא התרוקן, סליחה על הביטוי, אז המצב יכול להיות גם טיפה לא נעים. תודה.

תודה לך.

ענת צ'רבינסקי, מהנדסת העיר כפר סבא, רצית להוסיף משהו.

בראש השנה היה איזה סקר בעיתונות המקומית בעיר כפר סבא ושאלו את התושבים מה הם רוצים. אחת הכותרות היתה: יותר חניה, פחות פקקים. תחשבו על המשפט הזה: יותר חניה ופחות פקקים. זה אוקסימורון, המשפט הזה לא מתחבר יחד.

דיבר ידידי מהנדס העיר נס ציונה ואמר שזה קשור לחינוך ואני רוצה לחנך את התושבים, צריך לחנך את התושבים. אני חושבת שלא באנו לחנך אף אחד, זה לא התפקיד שלנו. התפקיד שלנו זה לתת חלופות כדי שאנשים יבחרו בבוקר לנסוע בתחבורה ציבורית. מה זה אומר חלופות מתאימות? הילדים חוצים בשעה אחת את רחובות. אני גרה בתל אביב וכשהגעתי לכפר סבא נסעתי בתחבורה ציבורית. הניסיון הזה ארך בדיוק שלושה ימים כי לא היתה לי חלופה. אף אחד לא רצה לחנך אותי, זה לא תפקידנו. תפקידינו לתת חלופות. למה אני מתכוונת בלתת חלופות?

אני מאוד אשמח אם הדיון הזה יהיה פלטפורמה בכלל לא לדון בפרויקט "מהיר לעיר" אלא לדון בפרויקט החיים בעיר. בסך הכול, הפרויקט הזה יכתיב איך תיראה המדינה שלנו בעשורים הקרובים ואיך ייראה בכלל הפיתוח של המרחב עירוני שאנחנו כל כך מדברים על מה זה עירוניות, איך הערים שלנו נראות, מה זה קישוריות בעיר. אנחנו לא מתעסקים בכפר סבא, ברעננה, בהוד השרון, בכל עיר בפני עצמה, אנחנו מתעסקים באגד ערים שהולך להיות אזור השרון כמו אזור תל אביב כולו. השאלות האלה הן מהותיות ואקוטיות בלתרגם את הפרויקט הזה "מהיר בעיר" ל"חיים בעיר.

אני חושבת שבוועדה הזו צריכים לשבת לשולחן אחד. למה שר התחבורה צריך לדאוג לאוטובוסים להסעות? איפה שר החינוך? איפה שר הבינוי והשיכון שהוא צריך להיות הראשון בדיונים כאלה פה? איפה שר הכלכלה כשאנחנו מדברים על אזורי תעסוקה בעיר וכמה הם חשובים וריכוזי הכנסות בין הרשויות? כל הנושאים האלה קשורים ביחד לנושא של תחבורה ציבורית. גם בכפר סבא הנושא של תנועה ותחבורה ציבורית - המחלקה החשובה ביותר כי היא משפיעה על כל תחומי החיים שלנו. אנחנו חייבים לקדם את הדיונים האלה ברמה של ועדות שהן חוצות מגזרים ומחייבות בשולחן אחד להבין איך המרחב העירוני שלנו ייראה. שוב, לא לחנך את האנשים. יושב מולי ניר משה שאני מאוד מעריכה את העבודה שלו ואת האנרגיות ואת ההתלהבות שלו, אבל לא יכול להיות שקו שאנחנו מנסים לקדם לתל אביב, אז פעם אחת אין אוטובוס, פעם אחת אין נהגים, פעם אחת אין תקציב, ופעם אחת תקציב שאושר ב-2016 או 2017 לקו הזה עדיין אנחנו לא מקבלים. לא יכול להיות שברמזור שאנחנו רוצים להזיז על רחוב ויצמן אנחנו צריכים אישור כמעט של ראש הממשלה לזה. למה?

ראש הממשלה, צריך לומר, עסוק כרגע בדברים אחרים אז אין לו זמן לרמזור שלכם.

תודה, גברתי.

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה, בבקשה. אדוני, ברוך הבא.

אני רוצה להגיד כמה דברים בשם האנרגיה הירוקה. זה צעד מאוד חשוב לאנרגיה הירוקה בתחבורה. התחלנו לעסוק בנושא של תחבורה חשמלית. כמו שאמר בצדק יושב-ראש הוועדה, אנחנו רוצים לראות יותר נתיבים של תחבורה ציבורית כדבר ראשון בכל כביש חדש שנבנה. אנחנו נרצה לראות שבכל נתיב של תחבורה ציבורית ייקבע מראש ביעד כמותי כמה רכבים חשמליים ינועו באותו נתיב לאורך זמן. זאת אומרת שמראש הנתיב הזה יתוכנן ככזה שעומד להכניס לתוכו כמה שיותר תחבורה חשמלית מתוך התפיסה שצריך להפחית את השימוש בדלקים. זה מתחבר לתוכניות אחרות של הפחתת פליטות גזי חממה. כמובן שמשרדים אחרים, כולל רשות החשמל, צריכים לעסוק בזה. שם מכינים היום תוכנית אב למשק האנרגיה. אני מקווה שחלק גדול מצריכת החשמל העתידית תהיה מתחבורה חשמלית. לכן, הדברים מצריכים תיאום בין-משרדי גם של משרדים שלא נמצאים היום סביב השולחן, כולל משרד האנרגיה.

משרד האנרגיה קיבל מנכ"ל חדש, אודי אדירי, שבעברו היה רפרנט תחבורה במשרד האוצר. לזכות שיתוף הפעולה איתו אני זוקף את חקיקת סעיף 77ב רבתי לפקודת התעבורה שנדבר עליו עוד מעט שהוא סעיף שנותן גם, בין היתר, סמכויות למשרד התחבורה לקדם תחבורה ציבורית. לפחות למשרד האנרגיה יש היום מנכ"ל שהוא בוגר מאבקי תחבורה ציבורית, וזו חדשה טובה מבחינת משרד האנרגיה.

השאלה מה ייצא מזה.

תמיד תמיד השאלה מה ייצא. אבל הוא לפחות התחיל ממקום טוב.

זה מצוין. אנחנו מברכים פה, מנצלים את הבמה, מבחינתנו הראשונה הציבורית לברך את אודי אדירי שחיכינו לו שנים רבות עוד מאז שהיה רפרנט אנרגיה במשרד האוצר והיום הוא מנכ"ל המשרד.

התחבורה החשמלית מתחילה, קודם כל, בתחבורה הציבורית. שם הרבה יותר קל לתכנן את מקטעי הנסיעה, וזה כבר קורה. זאת אומרת, כבר עכשיו בישראל יש תחבורה חשמלית ציבורית. היא תגיע לפני הרכב החשמלי בפריסה רחבה. לכן ,כבר היום בכל תוכנית כזו אנחנו ממש מבקשים, וגם מהוועדה, לאמץ לא פחות מחשיבה אסטרטגית על יעדים כמותיים. צריך לדבר במספרים וביעדים. חבר הכנסת חנין, מי כמוך יודע שהמספרים האלה בסוף גורמים למשרדי הממשלה לנסות ולעמוד בהם. זה המסר שלנו.

תודה לך, אדוני.

כן, בבקשה.

גלית הוד, מנהל מחלקת תנועת תחבורה.

ברוכה הבאה.

תודה. ראשית, אני מאחלת הצלחה להילה. אני לא מכירה אותך. לדעתי, אני חושבת שבעניין הזה חשוב מאוד כן לקבוע פגישה עם הרשויות, כן להכיר אותך.

אנחנו עכשיו עם המנכ"ל החדש של נתיבי איילון עוברים שוב בכל הרשויות ונכיר.

מעולה, כי יש איזשהם חסמים וחשוב מאוד גם לפתוח אותם.

כידוע, הוד השרון נמצאת בפיתוח מואץ של בנייה מואצת, וכמובן שכל נושא התחבורה הציבורית עולה לכותרות. פרויקט "מהיר לעיר" שהתחלנו והיינו בין הרשויות הראשונות שחתמנו, הנושא הזה תקוע. להבנתי, נתיבי ישראל, שרים חתמו. פה בעניין הזה כן חשוב מאוד שמישהו יתערב. ראש העיר מוכן לצאת מהיום להיום כבר לפרויקט. אין לו בעיה בחירות, לא בחירות. זה הדבר החשוב.

הדבר הנוסף, בפרויקט "מהיר לעיר" התכנון הוא עד כביש 40. זאת אומרת, צומת עדנים. מצומת עדנים לסגולה זה משהו שמתחיל ומסתיים באיזשהו קטע דרך. לא ידוע לנו לאן זה ממשיך ומוביל. זה פרויקט שחייב להיות מסונכרן, מוביל לאן שהוא, ולא מתחיל ונגמר בתוך הוד השרון.

הדבר שלא דובר עליו זה הנושא של השירות הלקוי שהתושבים סופגים. אני מקבלת תלונות בלתי פוסקות של תושבים על ביטול קווים, על איחורים, על הרבה בעיות. יש לנו קו ביום שלא פועל ביום שישי, הוא פועל בכל השבוע. אני מרגישה שאני יכולה לפנות אין סופי, אין תשובות. התשובות הן לא לטובת התושבים או העירייה אלא לטובת החברה שמתפעלת, וחבל. זו תחושה של חוסר אונים לא רק לי אלא גם לתושבים. אם אני צריכה להעביר פנייה ואני מצפה לאיזושהי תשובה, אני מרגישה שאין איזה מישהו שמפקח. אין איזה אח גדול שיכול לפקח על כל מה שנעשה. זו תחושה נוראית, הן כלפי אותם תושבים חסרי אונים שפונים אליי, והן כלפי מה שאני רואה. תחבורה ציבורית - מדברים ומדברים על כן לעודד וכן לשפר, אבל אני מרגישה חוסר אונים בקטע הזה. אני חושבת שזו תחושה של הרבה רשויות ולא רק שלי. זה כמו שלא סופרים את התלמידים שהם מגיעים. למה בצהריים לא צריך להחזיר אותם? בבוקר כן להסיע אותם. אנחנו מקבלים המון המון פניות מהסוג הזה. היום פנה אליי יושב-ראש הנהגת הורים. הוא חסר אונים, כל מיני בעיות שיש לתלמידים.

זה התחושה שאני יכולה להעביר במסר הזה. הילה וניר, קחו את זה בחשבון בעניין הזה. אם רוצים לעודד תחבורה ציבורית זה לא רק תשתית אלא באמת לבדוק גם את השירות של הנהג, של החברה, איך היא מתפעלת, כי יש המון המון בעיות. אני יכולה לאסוף בעיות, כל יום בעיה: הקו לא הגיע, מאחר, כתוב בשלט האלקטרוני שהוא מגיע והוא לא מגיע. כל מיני סוגים כאלה. זה חוסר אמינות כלפי התחבורה הציבורית. איך אני יכולה לבוא ולעודד? אם קו נוסע פעם בשעה איך אני יכולה לבוא ולעודד? יש לנו קו נפלא שאני חייבת לציין - 249. הוא מעולה, הצלחה בלתי רגילה. זה לתל אביב ונוסעים ומשתמשים בזה – יופי. היתר - גם לא. גם אין פרסום כמו שצריך. יש קווים חדשים? אוקי, סימנו שיש קו חדש. איפה פרסום? אולי כן אפשר לעודד נסיעה של חודש מבלי תשלום כמו שעושים ברכבות כדי להכיר את הקו, כדי לגרום לכך שאנשים יתחילו לנסוע בתחבורה ציבורית. המסר הזה חשוב לי. אני מקווה שהפעם תהיינה אוזניים קשובות.

תודה לך על תרומתך, גברתי.

הילה ורותי, התייחסויות.

לשמחתי, הדיון נוגע באתגרים רבים שקיימים בהקשר הזה, לאו דווקא ב"מהיר לעיר". אבל זה טוב. זה אומר שאנחנו הולכים לתוך ההבנה הזו שהמערכת כסיסטם כמו שאתם רואים כמערכת אחת חייבת לפעול. אחרי זה רותי תתייחס לפרויקט ספציפית, אבל אני אבקש נועה אבירם נציגת תח"צ להתייחס לנושאים הכללים שעלו פה.

ברוורמן כבר לא פה, אבל דיבר, למשל, על ז'בוטינסקי. ז'בוטינסקי זה עוד פעם מחזיר אותנו לחשיבה של לייצר פתרון ולשפר את מצבו של נוסע הרכב הפרטי שלא יעמוד בפקקים לפני שאנחנו מייצרים נת"צ. זו חשיבה שאנחנו מתקשים להתמודד איתה כי זה נוגד בדיוק את מה שאנחנו מנסים להגיד. אנחנו רוצים לקדם את הנת"צים. היינו אמורים השבוע להיפגש עם ברוורמן, ולא הסתייע מסיבות של יומנים. אנחנו ניפגש איתו ואתייחס מולו. אני לא רוצה לפתוח את זה פה, בטח כשהוא לא נמצא.

הנושא השני וזה גם עלה פה בכמה רשויות, קריית אונו, והתייחסויות כאלו ואחרות – אפשר לומרNIMBY , זה לא אצלי. בואו תעשו קודם כל את כל השאר, וכשתסיימו תחברו גם אצלו ואז אנחנו נהיה מוכנים. זה לופ שלא נוכל לצאת ממנו, זה לולאה שאנחנו לא יכולים לצאת ממנה. לכן, צריכים לקבל החלטות אמיצות. אני חושבת שרוב הרשויות שם ואנחנו גם נפתור איפה שלא. צריך להתחיל, צריך רגל אחת בפנים, רגל אחת בדלת ואז היא תיפתח. זה בקשה שאנחנו מבקשים מכל הרשויות - ואגב, אנחנו גם נענים בהתאם - בואו תנו לנו להתחיל, בדיוק כמו שאמר חבר הכנסת. אי-אפשר להסתכל על הדבר הזה כמפצלת, אי-אפשר יהיה ביום אחד להתחיל וביום אחד לסיים. מה שיהיה מוכן – ככל שאפשר. ושוב, שלבי הביצוע מתואמים עם כל אחת מהרשויות. לדוגמא, זלמן ארן בחולון שייצא עכשיו לביצוע מאפשר קודם כל פתיחה של ציר, ואחר כך הפרעה בציר אחר. עם כל אחת מהרשויות אנחנו יכולים לעשות את שלבי הביצוע האלה ואנחנו נעשה את זה. זה חלק מהתכנון. אבל לא ניתן לצפות שקודם כל יהיה את הרשת פה, ורשת פה, ושיסיימו כל השכנות שלו, ובסוף תבואו אלינו ותפריעו אצלנו בחניות. אי-אפשר, צריך להתגייס. זהו אתגר לכולנו, וכולנו צריכים להתחבר לדבר הזה ולהבין שכולם בתוך הסירה ביחד יוצרים הפרעה מסוימת בשביל לייצר את המצב שאליו אנחנו שואפים להגיע.

שני נושאים נוספים שאני חושבת שגם מעניינים את הוועדה הזו וגם מעניינים את הרשויות ואני רוצה לשים אותם על השולחן: אחד, ברור לנו שכדי שהניצולת של אותם נתיבי העדפה תהיה טובה, אנחנו חייבים לאפשר את נושא הקארפולים בתוך הנת"צים האלו. כמו שאתם אומרים, אם אנחנו בסוף נקצה נת"צים אבל הם יעמדו ריקים, לא עשינו שום דבר. אגב, ככל שנוסעים בהם אוטובוסים עדיין להגיע לניצול מלא של אותו שטח אספלט, אפשר וצריך לאפשר לקארפולים לנסוע בהם. האתגר שם הוא דבר דווקא אתגר טכנולוגי. יצאנו למכרז, חברת נתיבי איילון הוציאה מכרז בין-לאומי לטכנולוגיות שיאפשרו לנו לזהות את הקארפולים ואז בהתאם לאפשר את הנסיעה ולבצע את האכיפה המתאימה. לשמחתנו, היתה התעניינות רבה.

כלומר, רכב פרטי, אבל מלא.

רכב פרטי, אבל עם שלושה או ארבעה נוסעים. זה כבר עניין של מדיניות ויכולות קיבולת של הכביש. אנחנו מקווים תוך חודש לסגור את המכרז. היעד ששמנו לעצמנו הוא בינואר להיות בעלי יכולת טכנולוגיות לאכיפה של קארפולים ונת"צים ותחילת יישום של 20 ק"מ בשביל לבחון את הנושא הזה גם מול רשויות החוק ומול הרשויות המקומיות שיצטרכו לבצע את האכיפה. הרי הסמכות לאכיפה אינה בידינו. ואז זה גם ישדרג את כל הסיטואציה שאנחנו מדברים עליה. כי אומנם מי שיבחר לנסוע לבד ברכב הפרטי, אין בכוונתנו לשפר את מצבו. נכון שלא להרע, אבל בטח איננו מתכוונים לשפר את מצבו. אבל מי שיבחר לקחת סטודנטים שייסעו ארבעה ברכב, כמו שאת אומרת, אין שום סיבה שלא נאפשר להם ליהנות מאותה העדפה - זה מכרז אחד.

המכרז השני מדבר על מה שהתייחסת, לנושא של תכנון התחבורה ומוצא ויעד. אנחנו ערב פרסום מכרז, גם כן בין-לאומי כי אנחנו חושבים שבעולם בהקשר הזה יודע יותר טוב מאיתנו, לטכנולוגיות שיאפשרו לנו לקפוץ קפיצת מדריגה משמעותית בתכנון מוצא ויעד. אם היום אנחנו מסתמכים על סקרים, על נתוני בחינה שקיימים פה, אנחנו רוצים לייבא טכנולוגיות ושיטות בחינה של מוצא ויעד אחרות מהעולם. נעזרנו בזה בניסיון שיש לעיריית תל אביב. כתבנו מכרז בין-לאומי. יהיו גם חברות ישראליות שיתמודדו בו וגם חברות בין-לאומיות. אני מקווה שנוכל להביא טכנולוגיה שתאפשר לנו את אותה קפיצת מדרגה בתכנון הקווים ובתכנון הנת"צים, גם התשתית וגם השירות, שיתאימו לא רק למי שהיום נוסע בתחבורה הציבורית, אלא יזהו את הביקושים האמיתיים ואת מי אפשר להעביר מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית ולתכנן עבורו. זה נתון שהיום בכלים הקיימים קשה יותר לזהות ולחוש אותו.

נושא שהוא מבחינתנו הוא מאוד מאוד חשוב זה נושא המסופים וחניוני הלילה. זה ה-NIMBY הכי גדול. כולם רוצים תוספות שירות ועוד אוטובוסים, וכולם רוצים שיהיו להם עוד ועוד נהגים ואוטובוסים. אי-אפשר לתת את הדבר הזה בלי להקצות מתוך שטחי הרשות ושטחים נוספים, מסופים ביום שבהם אותו נהג יכול לעצור ולהתרענן ולהתחיל בנסיעה הבאה, וחניוני לילה. בסוף האוטובוסים צריכים להיות במקום כלשהו כשהם לא נוסעים וכשהם לא בשימוש. אתן דוגמה לפתרונות שאנחנו מנסים לייצר: תחנת רעננה-מערב שתיפתח ב-531. אנחנו מקווים לייצר שם מודל שיחסית לא עשינו עד היום שהחניון ביום משמש כחניון רכבים, בלילה ישמש חניון לילה לאוטובוסים, וכך לנצל את עירוב השימושים הזה. אנחנו מחפשים יחד עם גורמי עיריית תל אביב, למשל, מקומות נוספים בתוך העירייה, יחד עם הרשויות הנוספות. אבל אנחנו חייבים פה התגייסות. אני יכולה מאוד להבין שאף אחד לא רוצה שבשש בבוקר באיזשהו רחוב בעיר שלו ינועו האוטובוסים וייצאו לדרכם. עם זאת, אין לנו מקום אחר לשים אותם, אחרת הם לא יוכלו לתת שירות לגוש דן.

תהפכו אותם ממטרד למשאב, תהפכו אותם למשהו שנראה ונשמע ומריח אחרת.

נכון. כמו שאמרת שעדכנתי אותך אתמול, אנחנו מקדמים את נושא האוטובוסים החשמליים, בוחנים בכל מסוף כזה איזה תשתיות חשמל צריך, איזה עמדות טעינה.

גברתי, אני ער לדברים היפים שאתם עושים בתחום האוטובוסים החשמליים. אנחנו מאוד רחוקים משם. כדי שלא תהיה פה איזושהי אי-הבנה, במדינת ישראל התקבלה לפני הרבה שנים החלטה מאוד מאוד בעייתית להשעין את התחבורה הציבורית בישראל על דיזל. לכן, עם כל הדברים הטובים שאתם עושים, ואני מצטרף לכל מילה של מר פרנס לקידום של תחבורה ציבורית חשמלית, אנחנו בשנים הקרובות עדיין נשארים בתלות בדיזל. כשאנחנו תלויים בדיזל אנחנו תלויים באוטובוסים שהם במקרים רבים מזהמים, מזהמים מאוד אפילו, מרעישים, לא נעימים ומטרידים. איך אנחנו פותרים את זה? אנחנו פותרים על-ידי זה שלמשל בריכוזי אוכלוסייה אנחנו מוציאים את האוטובוסים האלה מהשירות. אבל זה עניין של תקציב, זה עניין של כסף. זה עניין של כסף שמשרד התחבורה נותן כדי להוציא את האוטובוסים האלה בגוש דן ובאזורי המטרופולין החוצה מהשירות.

בבקשה, גברתי. תמשיכי.

נועה תתייחס כי אנחנו פועלים בכיוון הזה. בן לא פה, אבל צריך להבין גם את נושא הבטיחות. בסוף כשאתה הופך כביש לנת"צ, יש המון היבטי בטיחות. פתאום אתה מכניס את האוטובוס לתוך מקום שהולכי הרגל והרכבים לא רגילים. נכון שצריך מהר, מהר, מהר. אנחנו לא נתפשר על בטיחות, אנחנו לא נבוא לוועדה בעוד שנה שתשאל אותנו: כיצד יצרנו מוקדי סיכון בתוך אותם נת"צים. זה אחד ההיבטים שחד-משמעית לא נוכל להתפשר בהם. אנחנו לא רוצים לייצר מוקדי סיכון חדשים כתוצאה מאותו "מהיר בעיר". שוב, זה חלק ממה שהסברתי על התכנון המפורט ולמה זה מורכב, ואני לא חושבת שצריך להגיד.

נושא כפר סבא - גם כבר לא פה - נושא תאגיד המים שם מעכב אותנו. היינו שמחים לעזרה שלה.

רותי, את רוצה להתייחס?

בסך הכול, נאמרו רוב הדברים. אני רוצה, קודם כל, להודות לוועדה הזו, ולך דב, שסייעתם לנו באמת בהחתמה של 17 הרשויות. זה היה תהליך מאוד קשה. מאז שחתמנו אנחנו עובדים באמת בשעות מאוד ארוכות ובצוות מורחב, כפי שהילה פירטה, לעשות תכנון. כפי שהיא אמרה, אנחנו נמצאים בחלק גדול מהרשויות בתכנון מפורט. אני לא צריכה להגיד שבסך הכול 17 הרשויות משתפות פעולה איתנו בצורה יוצאת מהכלל. יש פה דברים מאוד קשים. לא תמיד האינטרסים הם זהים. בסך הכול עובדים פה ביחד מאוד קשה. התחושה שלי היא שכל ראשי הערים עדיין מחויבים למה שהם חתמו עליו ורוצים לקדם את מה שהם חתמו עליו.

שתי נקודות שפה עלו על-ידי כמה נציגים שלצערי הם כבר לא כאן. אחד העקרונות החשובים של התוכנית נשאר והיה זה הרציפות. ציר רבין שדיבר עליו ברוורמן מפתח תקוה הוא ציר המשכי לציר לוי אשכול שממשיך בקריית אונו. לצערנו, בתוך פתח תקוה לא הצלחנו להמשיך למרכז העיר כי עיריית פתח תקווה לא הסכימה לתת העדפה במרכז העיר. יחד עם אגף תחבורה ציבורית ויחד עם הרשויות אנחנו עושים במקביל לתכנון התשתיתי תכנון של פריסה מחדש של קווי התחבורה הציבורית, שיפורים ותגבורים. אבל כמו שהילה אמרה, אם לא יהיו מסופים, אם אין לאוטובוס איפה לעצור בסוף, וכמו שפיני אמר, אם אין לנהג איפה לעשות את צרכיו בסוף, אי-אפשר לתגבר אוטובוסים. זה באמת אולי הקושי העיקרי שעומד בפנינו היום. תודה.

גברתי, תודה על דברייך.

אני רק רוצה לומר לך שגם בעניין הזה באופן פרטני אנחנו נשמח לעמוד לרשותכם. זאת אומרת, אם אתם ככל שהתוכנית מתקדמת רואים: הנה, יש לנו חסם במקום כזה וכזה, באמת באופן פרטני גם ברמה הפורמלית וגם ברמה הלא פורמלית, בערוצים המגוונים והרבים שיש לנו כוועדה וכחברי כנסת, אנחנו נשמח לעזור בדברים האלה.

בבקשה, הגברת אבירם. ברוכה הבאה.

תודה רבה. אוסיף בכמה מילים קצרות להשלים את התמונה ולהרחיב קצת על נושאים שעלו פה. קודם כל, באמת אנחנו מדברים פה על פרויקט שהוא רחב והוא גדול, אבל בסוף הוא פרויקט אחד תחת כל מטריית הפעילות הרציפה בנושא של תחבורה ציבורית, בפרט תחבורה ציבורית במרכז הארץ. חשוב לציין שאף אחד לא מחכה ל-2019 או 2020 או 2022, כדי להמשיך ולשפר ולשדרג את התחבורה הציבורית במדינת ישראל, ובפרט במטרופולין שברור לנו הצורך הגדול שם.

מושקעים עשרות מיליוני שקלים ואלפי קילומטרים. זה יישמע קצת כמו תקליט שרוט, אבל הרבה פעמים החסם הוא בהקצאת התשתיות, בקצה אין לנו אפילו לשים את האוטובוסים. זה מסופים בפתח תקוה או בתל אביב שמלאים או בכל מקום אחר שזה היום חסם. אני שמה על השולחן. שוב, יש כסף זמין להרחבת שירות שקשה לממש אותו מהסיבה הזו. זה לפתחן של הרשויות המקומיות. אנחנו מסייעים בכל הנדרש במעטפת, אבל לצערי השטח הוא לא שטח שברשות המדינה.

דובר פה רבות על הנושא של הנעות חלופיות. ברור שיש עוד כברת דרך ארוכה ורבה לפנינו, אבל אני חושבת שהיום במשרד התחבורה ובמשרד להגנת הסביבה והאנרגיה ומשרד ראש הממשלה, כולם משתפים פעולה, וכמובן גם עם הרשויות המקומיות, בהבנה שהעתיד נמצא שם. הלוואי וזה היה ההווה, אבל כרגע זה העתיד. אנחנו מדברים שב-2018 אנחנו כבר נראה קרוב ל-200 אוטובוסים בהנעות חלופיות ברחבי המדינה. זה גם בלמידה, אנחנו לומדים את הנושא זה. אנחנו צריכים ללמוד את ההתאמה של כל סוג הנעה לתוואי השטח ולטופוגרפיה ולתפעול ולצורכי התשתית וכו'. בהחלט אנחנו בדרך לשם. כרגע כשעדיין הענף נשען על דיזל אז כן מחדשים את צי הרכב. כמובן שהיום התנאי הוא יורו 6. אנחנו בשיתוף המשרד להגנת הסביבה גורטים רכבים מיורו נמוך ושמים מסננים על רכבים מיורו נמוך, בהעדפה כמובן למרכזי הערים בהבנה ששם הפגיעה מזיהום היא הרבה ביותר.

לנושא של כבישים מהירים חדשים שיש עליהם שירות ושאין עליהם שירות - אני לא אכנס פרטנית כי על 531 אפשר להגיד הרבה דברים. קודם כל, תחנות רכבת שיהיו שם הן בוודאי תחבורה ציבורית. הכביש היום לא מותאם כי הוא לא פועל בצורה סימטרית. אבל בגדול תחבורה ציבורית באה לשרת את האנשים, ואם אנחנו נסיע אותם ממוצא ליעד לא יהיו משתמשים.

על כביש בגין פועל שירות, פועל כבר שנים ארוכות שירות. ספציפית מגיעים מגילה. התשובה שקיבלו הפונים, ואני ראיתי את התשובה הזו בכמה מקומות, כולל בתקשורת, היתה חד-משמעית: ב-2018 ייפתח קו מהיר מגילה לתחנה מרכזית ירושלים.

אז אפשר לבשר להם.

כאמור, הם קיבלו את התשובה הזו. בסוף התכנון הוא על סמך הצרכים, על מיפוי הצרכים. הזכירה פה הילה איך אנחנו רוצים לקדם את הנושא של איסוף המידע. כאמור, אנחנו מקדמים את הפרויקט הזה, מקדמים הרבה פרויקטים במקביל, ושיתוף הפעולה מהרשויות הוא קריטי להצלחת הדברים.

תודה רבה.

תודה רבה לכל המשתתפים בדיון. לפני שאכנס לפרטים אני רק חוזר ואומר שעבודת הוועדה לא מסתכמת בישיבות של הוועדה. נועה, אני אומר את זה לאור הדברים החשובים שאת אמרת על החסמים בנושאים של תשתיות, נקודות קצה וכד'. אנחנו לרשותכם בדברים האלה מול רשויות מקומיות או כל רשות אחרת שצריך. אנחנו מוכנים לסייע ואנחנו יודעים לעשות את זה.

נאמרו פה דברים מאוד נכונים על זה שתחבורה ציבורית עוסקת בחיים שלנו. זו השאלה של החיים עצמם, אם תרצו, ואיך החיים שלנו נראים. אני מאוד מקבל את האמירה הזו. אני חושב שתחבורה ציבורית זה גם תיאור של איך החיים שלנו יכולים להיראות. זה גם מנוף, אם תרצו, נהדר לשנות דרכו את צורת ההתנהלות בחברה שלנו, ואני מתייחס לזה מהכיוון הזה. תחבורה ציבורית – צריך לראות אותה גם במבט מאוד כולל. צודקים האנשים שדיברו פה על ראייה רשתית לגמרי, כי אם זה לא עובד ברשת בסוף נתקע באיזושהי חוליה, וזה גם בעת ובעונה אחת משהו שהפרטים בו נורא נורא חשובים.

בחלק גדול מאוד מהדיונים של הוועדה הזו אנחנו מתעסקים בשאלות מאוד מאוד פרטניות כמו איך נראית תחנת האוטובוס. אגב, נציגי משרד התחבורה, אני רוצה לבשר לכם שבקרוב תגיע לוועדת שרים לענייני חקיקה פעם נוספת הצעת החוק שלי בעניין תחנות האוטובוס. ברמה המקצועית, אני חושב שמשרד התחבורה בסך הכול תומך בה. אני מאוד הייתי שמח שאתם תמליצו בפני השר על תמיכה במהלך הזה כי אני חושב שצריך לקדם הסדר נכון יותר של תחנות אוטובוס שייתן גם לכם כמשרד התחבורה יותר כלים לקדם את הפתרונות בתחום הזה.

תחבורה ציבורית זה גם הרשת וגם המבט הכולל, אבל זה גם הרבה מאוד פרטים קטנים. כשאנחנו מדברים כאן על רשת אנחנו באמת מדברים על מערכת אמינה, ועל אמון של הציבור שהוא נשען על האמינות הזו. לכן, אנחנו מדברים על מורכבות מאוד מאוד גדולה. אנחנו ערים למורכבות הזו.

הבעיה היא, ואני אומר את זה בצורה מאוד פתוחה כאן, שמערכת מורכבת תמיד נבחנת לפי החוליה החלשה בה. יכולה להיות מערכת שתפעל נהדר בכל החוליות, ובסוף חוליה אחת לא עובדת וכולנו כבני אדם נזכור רק את החוליה ההיא שבה נתקענו. אנחנו נשכח את כל הדברים שעבדו בסדר, ואנחנו נזכור את החוליה האחרונה שלא עובדת. לכן, האתגר שעומד בפנינו הוא כל כך מורכב – איך לייצר באמת מערכת שתעבוד בכל החוליות שלה, כשמבחן החוליה החלשה ביותר יהיה כזה שהיא תעבור אותו בהצלחה.

לפני שאני מגיע לעיסוק בשאלות שהועלו כאן בעניין "מהיר לעיר", אני, נועה, מאוד רוצה להתחבר לאמירה שלך ש"מהיר לעיר" זה פרויקט סופר סופר חשוב. אבל זה לא אומר שכל שינויי וקידומי התחבורה הציבורית במטרופולין גוש דן, נמתין בהם ל"מהיר לעיר" - ממש לא. במקביל ל"מהיר לעיר" אנחנו צריכים לעבוד על מה הם הדברים שאנחנו יכולים וצריכים לשפר עכשיו, מחר בבוקר.

לעניין הפרויקט – כמו שזה עולה מהדיון הזה, ואנחנו כולנו יודעים ומכירים את הפרויקט הזה, אנחנו מדברים על פרויקט מורכב ביותר. אני אומר גם בגלוי, אנחנו מציינים כהישג גדול את העובדה שהיו הסכמים עם 17 רשויות מקומיות. אבל צריך להגיד את זה כאן למען הצדק ההיסטורי והדיוק ההיסטורי, בחלק מהמקומות כדי להגיע להסכמים אנחנו ומשרד התחבורה, כולנו ביחד, התפשרנו. אולי אפילו, אני אומר את זה בגילוי לב, אולי אפילו התפשרנו יותר מדי לפעמים כדי להבטיח את שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות. התוצאה עלולה להיות מערכת שגם כשהיא תעבוד, לא תעבוד בצורה האופטימלית.

אני אומר את הדברים כיוון שאני חושב שצריך להתייחס לפרויקט הזה בשני אופנים. אני חסיד גדול של שיתוף פעולה בכל מקום שאפשר לייצר שיתוף פעולה. אבל אם וככל שאתם תבצעו הערכת מצב - ואני חושב שהערכת המצב הזו צריכה להיעשות לא כשהפרויקט יסתיים, אלא במקביל לקידום הפרויקט - אם וככל שאתם תגיעו בהערכת המצב שלכם להבנה שאנחנו תקועים באיזושהי חוליה, באיזושהי מערכת, והוזכרה כאן, אני לא רוצה להביע דעה כרגע לגופו של עניין על מרכז פתח תקוה, אני לא מביע דעה בנקודה הזו, אבל מרכז פתח תקוה כדוגמה. אתם מגיעים למסקנה בהערכת המצב שאתם צריכים לעשות אותה, צריכים להתחיל לעשות אותה בחודשים הקרובים, שבגלל איזושהי חוליה כזו מערכת גדולה של כלל גוש דן נתקעת לנו, אני קורא לכם בשם הוועדה לנצל את הסמכויות שיש לכם כמשרד התחבורה להכריז על הקטע הרלוונטי כדרך חיונית. זה תיקון שאני באופן אישי אחראי להעברתו במסגרת חוק אוויר נקי. זה חקיקת סעיף 77ב רבתי לפקודת התעבורה, סעיף שמטיל על הרשויות המקומיות חובה לקדם תוכניות תחבורה ציבורית בתחומיהן כדי להפחית את זיהומי האוויר, אבל גם נותן למשרד התחבורה את הסמכות להכריז על נתיבים כדרכים חיוניות, ואז הוא מטיל על משרד התחבורה לקדם את התוכנית לקידום התחבורה הציבורית בקטע הזה. זה משהו שנמצא כבר היום בחוק.

משרד התחבורה מתוך חשש ממה יעשו הרשויות המקומיות כשעבר התיקון בשנת 2009 מיהר להכריז על המון המון דרכים בתחומי מטרופולין גוש דן כדרכים חיוניות. מה הוא עשה עם ההכרזה הזו? הוא אמר: בכל הדרכים שהכרזתי כדרכים חיוניות, אני מונע ממשאיות לנסוע בין השעות שתים עשרה לשתיים. זאת אומרת, הוא לקח את הדרכים האלה, הכריז עליהן כדרכים חיוניות, אבל נמנע מלעשות משהו חזק, אופרטיבי, שהחוק מאפשר לו לעשות. אני אומר את זה כי אני חושב מתוך היכרות עם פרטי התוכנית שככל הנראה לא תהיה ברירה, ואחרי שנמצה את תהליך ההידברות ושל העבודה המשותפת עם הרשויות, במבט כולל מטרופוליני יהיו כמה חוליות שיחייבו גישה אחרת. לכן, אחרי מיצוי ההידברות והמשא-מתן, אני מציע לכם כבר עכשיו להתחיל לחשוב איפה הנקודות שבהן המערכת שלנו עלולה להיתקע. אנחנו לא רוצים שהיא תיתקע, אנחנו לא רוצים שכולם יעשו מאוד מאמץ גדול בכל מיני מקומות פריפריאליים כדי שבסוף האוטובוס ייתקע בפקק שהוא לא צריך לעמוד בו.

בעניין המהלכים שאנחנו מבצעים - אני חושב שהגישה שלכם שאומרת שצריך פה להתקדם גם מהר וגם נכון, היא גישה נכונה. אני באמת חושב שטעויות זה דבר שאנחנו צריכים להימנע מהן. המגמה שלנו היא שזה יתקדם גם מהר וגם נכון. כי אמרנו "מהיר לעיר", ו"מהיר לעיר" לא יכול להיות איטי לעיר. זה חייב להיות "מהיר לעיר". אבל פה יש עוד היבט אחד שאני רוצה לשים אותו על שולחנכם, ואני מדבר כאדם פוליטי שמכיר את הרגישויות ואת המערכת הפוליטית. קידום של פרויקט כל כך מורכב גם בהחלט עלול להיתקע. זה יכול לקרות, וזו סכנה מאוד גדולה שעומדת בפנינו. כדי שפרויקט כזה לא יתקע הוא צריך כבר להתחיל להיות מבוצע, לא רק בהיבטים נקודתיים, מבודדים, באיזשהם מקומות שוליים בתוך המערכת, אלא צריך למצוא את הדרך איך אתם לא רק בראייה המקצועית, אלא בראייה הציבורית, ראייה של מערכה על ליבו של הציבור, איך אתם עושים כבר בשנת 2018 איזשהו מהלך אחד גדול ומשמעותי שיודע לייצר הבדל. יכול להיות שהמהלך הגדול והמשמעותי הזה צריך להיות בכלל בנתיב בין-עירוני. צריך לקחת את הדבר הזה ולהגיד לאנשים: הנה, אתם רואים? ככה זה יכול לעבוד. אנחנו בכביש זה מאפשרים לאנשים להגיע ממש מהר אם הם בוחרים בתחבורה ציבורית, וכך כל גוש דן ייראה בעתיד אם המערכת כולה תהיה במקום. אבל הכביש האחד הזה שאנחנו הופכים אותו לספינת דגל ואנחנו נלחמים עליו ואנחנו גורמים לו להתבצע לא רק בתוכנית אלא במשהו שאנשים יכולים לחוות אותו בעין, אני חושב שהדבר הזה הוא חשוב וחיוני בצורה בלתי רגילה.

למשרד התחבורה יש סמכות באזורים העירוניים. דיברנו על סעיף 77ב רבתי לפקודת התעבורה. יש למשרד התחבורה סמכויות עצומות בכבישים הבין-עירוניים. אם יש בעיות מול רשויות מדינה אחרות, אנחנו מוכנים לעזור בעניין הזה.

הראל נציג משרד האוצר לא יכול היה להגיע. הוא חשב להגיע, אבל הוא לא הצליח כנראה להגיע. אבל מכל נציגי משרד האוצר, אגב, בכל הדרגים, אני שומע פעם אחר פעם את האמירה: יש לנו כסף לתחבורה ציבורית, ויש לנו כסף ל"מהיר לעיר". זו הזדמנות שאסור אסור להחמיץ.

נקודה נוספת, סוגיית האכיפה. אנחנו העברנו כאן בכנסת את החוק שמאפשר אכיפה יעילה ומהירה בנת"צים. אני יודע שעיריות כבר התחילו את התהליך הזה. עיריית תל אביב, אני מברך אתכם על הביצוע. אבל כאן אני רוצה להעיר משהו. אני מקבל תלונות מאנשים שאומרים לי שהסימון הנוכחי של הנת"צים מאוד מאוד מבלבל. אנשים כשאין להם שום רצון לעלות על נת"צ לפעמים מתחילים את הדרך בכביש שהוא לא נת"צ, פתאום הוא הופך באמצע הדרך לכן נת"צ. אנשים עלולים לקבל קנסות. זה לא המטרה שלנו, המטרה שלנו היא לא להכשיל אנשים. אני חושב שמאוד מאוד חשוב - גברת אבירם, אני לא יודע אם זה שייך ל"מהיר לעיר" או שזה שייך למעקב השוטף של התחבורה הציבורית - לעבוד מול הרשויות המקומיות ולהסתכל באופן נקודתי איך המערכת הזו מסומנת. אנחנו צריכים בסוף את הציבור לצדנו. כדי שהציבור יהיה לצדנו הוא צריך להבין שזה לא מערכת שנועדה לבלבל אותו, להכשיל אותו, ולגרום לו לשלם לו כסף מיותר. זו מערכת שצריכה להיות נורא נורא פשוטה, נורא מובנת, ושבן אדם יידע: אם אני לא עושה, אני לא הסתבכתי. לא נסעתי בנתיב תחבורה ציבורית.

מי אחראי על האכיפה? לא יודעים מי אחראי על האכיפה.

חברים, יש אחראים לאכיפה ויש רשויות מקומיות. התהליך נכנס לפעולה. מבחינה זו אנחנו נמצאים במקום טוב.

אנחנו בנושא הזה נקיים עוד דיוני מעקב, אבל המעקב של הוועדה שלנו כמו שאתם יודעים לא יישאר רק במסגרת דיוני ועדה. נעשה אותו באופן שוטף.

אני רוצה להודות לכולכם על ההשתתפות בדיון הזה. אנחנו מסיימים לקראת פתיחת המליאה בעוד ארבע דקות.

תודה רבה לכם, יום טוב. בברכת "מהיר לעיר".

הישיבה ננעלה בשעה 15:56.