ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-30OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 611

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ד' בחשון התשע"ח (24 באוקטובר 2017), שעה 9:00

הצעת חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה) (תיקון), התשע"ו-2015

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

אילן גילאון

מיכאל מלכיאלי

מסעוד גנאים

דב חנין

סאלח סעד

אור רוזנמן - יועץ משפטי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

הדיל יונס - עורכת דין, משרד המשפטים

חמוטל בן דור - סגנית הממונה על השכר, משרד האוצר

נעם דשא - סטודנט הסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה

מיכל וקסמן-חילי - ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים

אבי ניסנקורן - יו"ר, ההסתדרות החדשה

גלי שטיינברג - עו"ד באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, ההסתדרות החדשה

מיה פרי אלתרמן - יו"ר אגף הפנסיה בהסתדרות, ההסתדרות החדשה

דני בונפיל - יו"ר מרחב ירושלים, ההסתדרות החדשה

אלון מרקוס - נציג ההסתדרות, ההסתדרות החדשה

עדי קוסטה - מנהל חטיבה, הסתדרות העובדים הלאומית

מרים שמלצר - מנהלת אגף מחקר, המוסד לביטוח לאומי

טליה דוד - יו"ר ועדת נגישות לאנשים עם מוגבלויות, לשכת עורכי הדין

פנחס קבלו - קשרי שלטון מקומי, מרכז שלטון מקומי

יהודה דורון - יו"ר הארגון, ארגון נכי הפוליו

בונדי יוסף ארביב - חבר, ארגון נכי הפוליו

אבנר עורקובי - יו"ר אהב"ה, ארגוני נכים

עמיחי תמיר - ארגון הנכים

אייל לוי - הנוער העובד והלומד

נעה בן שבת

אפרת סלבין

ענת כהן שמואל

יפעת קדם

הצעת חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה) (תיקון), התשע"ו-2015, מ/968

בוקר טוב, היום ה-24.10.2017, ד' בחשון תשע"ח, השעה 09:13. אנחנו פותחים את הישיבה. הצעת חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה) (תיקון), התשע"ו-2015, מ/968. אני באמת שמח לפתוח את הישיבה הזאת. כל המהלכים האלה הם בזכות אבי ניסנקורן, יושב-ראש ההסתדרות, ויושב ראש המעסיקים, שרגא ברוש, וכמובן בתמיכה מלאה של הממשלה. זה לא רק מפני שאני שייך למפלגה של שר האוצר, יו"ר המפלגה שלי, שאני מברך גם אותו על המהלך הזה, זו חובה והרגשה טובה לעשות את זה כיושב-ראש.

הנושא של שכר מינימום - - אם כבר מדברים על חוקים בצרפת, אני חייב להגיד לכם ששכר המינימום שלנו, שנאשר אותו היום, יהיה גבוה יותר משכר המינימום בצרפת.

כמה יהיה לשעה?

לשעה יהיה 28.5, ליום עבודה זה 245.

שם לא היה - - אתמול בדקתי את זה. זה לפי החוק הצרפתי. שם יש 35 שעות עבודה בשבוע.

אל"ף, יש 35. אצלם יש מס, אבל המס אוכל חלק לא קטן. אני בדקתי את המספרים בצרפתית, גם ביורו. זה הנתונים שאושרו גם על ידי - - אתמול משלחת צרפתית שהייתה, ביקשו וקיבלו את זה. אני מציין את זה, כי מאוד חשוב שנדע. אנחנו משתייכים ל-OECD. ל-OECD יש דרישות. אנחנו מתקרבים פה לדרישות של ה-OECD.

אני רוצה לציין, אמנם זו כאילו פעימה רביעית, אבל היא פעימה חדשה. היו 3 פעימות שהשגתם בהסכם הראשון. כולן בוצעו. הן אפשרו לפי המ.מ.מ שלנו הורדה באחוזי העוני ב-1.3%. זה מאוד משמעותי בפעימות הקודמות. אני מניח שהפעימה הזאת תאפשר עוד פעם הוצאה מתחת לקו העוני של אוכלוסיות מסוימות.

אחד הדברים שמעיקים עלי, אני חייב להגיד לכם, זה שעובדי מדינה צריכים השלמה של השכר שלהם באמצעות השלמת הבטחת הכנסה. זה נראה לי לא הגון. זה אחד המאבקים הבאים שאני בטוח שנגיע. אין שום סיבה שהמדינה תיכנס לרזרבות של הביטוח הלאומי כדי להשלים את העסקת העובדים שלה. בדקתי את זה באופן אישי בתלוש של הנכד של אחותי שהוא קצין מודיעין. ראיתי שגם הוא מקבל השלמת הכנסה בדרגת סגן. זה ממש מראה שהיום אנחנו עושים צעדים משמעותיים, וזה צעד נפלא. אני חושב שיש צורך שמוסדות המדינה ומוסדות הציבור, כולל הרשויות המקומיות שהתחייבו להעסיק עובד, יעסיקו בשכר מינימום מלא על תקציבם, לא על תקציבי הביטוח הלאומי, גם אם יש השלמות של הביטוח הלאומי באמצעות העברות של המדינה. אני גם רוצה לציין שיש עוד כיסים של אנשים שלא מקבלים את שכר המינימום, שזה צפון דרום, אבל הכי גרוע זה גולן, אזור הגולן. אני חייב להגיד שזה מצבים לא סבירים. זה גם עניין של פיקוח, תפקיד של משרד העבודה, וגם אחריות של המעסיקים. למרות שהמעסיקים עושים מאמץ גדול, זה נופל על המעסיקים הקטנים. כמעט שליש מהעובדים שלהם יקבלו תוספת בזכות שכר המינימום.

אני חייב להגיד שיש לזה השפעה מאוד גדולה על מצב העוני, כי שכר המינימום הוא בסיס גם לחלק מהקצבאות, בוודאי חלק ממה שנקרא מענק עבודה או מס הכנסה שלילי. כשעולה שכר המינימום יש תוספות שמגיעות מהמערכות השונות שציינתי. זה טוב מאוד, לכן אני לא יכול שלא להתרגש. באמת, אבי, כל הכבוד לכם על היוזמה. לא לשכוח שזו יוזמה של שני גופים מאוד אחראים, גופים ציבוריים חיצוניים לממשלה. הם הביאו את הממשלה לכבד את ההתחייבות. אני חושב שזה מהלך שרק משבח ומביא את הממשלה להחלטות טובות. אני משבח את הגופים היוזמים.

אני חושב שאין טוב בלי שיהיה מה לתקן לידו. יש פה את כל הנושא של המעסיקים הישירים, אם זה הקשישים, אם זה הנכים שמעסיקים באופן ישיר עובדים זרים או לא זרים. אנחנו מדינה עם אחריות מוסרית מאוד גבוהה, לכן זה גם חשוב שאנחנו נכבד את הזרים שמשרתים אותנו, שעוזרים לנו, שעוזרים לקשישים ולנכים שלנו, לתת להם את המגיע להם בהתאם למוסר שלנו. לא לשכוח, הגר הגר בתוכנו הוא חלק מאיתנו. דבר שני, זה גם כן מחייב אותנו, לפי ההסכמים הבינלאומיים שיש לנו, להמשיך לכבד, למרות שלפני כמה דקות רדיו מסוים, צפוני הפעם, ירד עלי ואמר: "איך אתה מעז לבקש שגם הזרים יקבלו את התוספת". אז אני לא מעז, אני פשוט מגיב, ואני בטוח שאחרים יגידו את זה, ואומר שזה נראה רק טבעי לעשות את זה. אני באמת מביא את זה שוב לדיון ולאישור. זה יעבור היום לקריאה ראשונה.

זה יעלה לקריאה שנייה ושלישית. התקווה שזה יונח היום, אבל אני לא יודעת בעקבות ההצבעות פה ובעקבות האפשרויות - -

שנייה שלישית היום.

שנייה ושלישית. אנחנו נניח. ההצבעה, אני מניחה, תהיה לפי מועדים של המליאה.

אוקי, אז בקשה, הפתיח שלי נגמר. בקשה, אבי ניסנקורן.

טוב, זה יום מאוד מרגש בשבילי ואני חושב גם לציבוריות הישראלית. אנחנו התחלנו מהלך לפני כשנתיים וחצי להעלאת שכר המינימום. אז אמרתי ששכר המינימום צריך לעלות ב-1,000 שקלים - מ-4,300 ל-5,300. היו הרבה אנשים סקפטיים. אנחנו משלימים מהלך של העלאה של שכר המינימום ב-1,000 שקלים - כמעט 25%, כמעט רבע בהעלאה של שכר המינימום - בתקופה קצרה, באינפלציה שלילית. זה משנה בצורה משמעותית את מפת אי השוויון בישראל. אנחנו עושים פה צדק חלוקתי וצדק היסטורי שהם חלק ממהלך ודרך של שינוי חברתי. אני חושב שהמהלך הזה הוא צעד מאוד מאוד חשוב, מאוד מרכזי. אני חייב להגיד, אני מסתכל פה בגאווה גם על ההסתדרות, גם על שיתוף הפעולה עם המעסיקים כי המעסיקים הלכו איתנו יד ביד פה בשיתוף פעולה - שרגא ברוש הוא שותף שלי למהלך הזה - גם על ההירתמות של שר האוצר שרואה את הנושא החברתי כנושא מרכזי, גם על יו"ר הוועדה, אללוף, שאני מודה לו מאוד, גם על חברי כנסת שידועים כלוחמים חברתיים, כמו חבר הכנסת שיושב פה לצידי, לשמאלי, כמו שהוא אמר. אנחנו באמת היום עושים צעד מאוד חשוב ומאוד מרכזי.

צריך לקחת בחשבון שההשפעה של העלאת שכר המינימום - - אנחנו מדברים על 800 אלף משפחות שיש בהן מפרנס אחד לפחות שמרוויח עד שכר מינימום. זה אומר כמעט רבע מהמועסקים. כמעט רבע מהמועסקים השכירים מושפעים באופן ישיר מהתהליך הזה של העלאת שכר המינימום ב-1,000 שקלים. תחשבו שזה אומר - - לתא המשפחתי אנחנו הוספנו בתקופת אינפלציה שלילית בין 1,000 ל-2,000 שקלים במונחי משרה מלאה. אם שני בני הזוג עובדים, זה 2,000 שקלים. אם בן זוג אחד, זה 1,000 שקלים. זה מסבר את האוזן על עוצמת ההשפעה הזאת. כמעט רבע מהמועסקים, 800 אלף מועסקים. ראינו גם את ההשפעה של שכר המינימום על השכר הממוצע במשק. השכר הממוצע במשק ב-3 וחצי השנים האחרונות עלה כמעט ב-10%, אחרי שנים, כמעט 20 שנה, של קיפאון מול המדד. אנחנו ראינו ב-3 וחצי השנים האחרונות האצה של העלאת השכר מול המדד, כמעט 10% מעבר למדד. והפעם, בניגוד לעבר, הקידום של השכר היה גם מלמטה. ראינו את זה בפרסומים בשנים האחרונות על השכר החציוני ב-2015 שעלה ב-4.5%, אני בטוח שנראה גם העלאה כזאת או גבוהה של השכר החציוני ב-2016, ב-2017 וב-2018. במידה רבה הסיבה, הקטליזטור זה שכר המינימום, כי כששכר המינימום עולה, הוא מתחיל להעלות אחר כך את כל בעלי השכר הקרובים אליו. מי שמרוויח 5,300 דוחף להעלות ל-5,500, ל-5,600. אנחנו רואים דחיפה להעלאה. זה מייצר תופעה של העלאת השכר החציוני, העלאת השכר הממוצע במשק, והעלאת השכר מלמטה. אני חושב שזו בשורה מאוד מאוד חשובה למשק.

אי אפשר להשלים את הנושא הזה בלי לדבר על הקצבאות. במדינת ישראל ברגע שהשכר הממוצע במשק עולה ושכר המינימום עולה, בעלי הקצבאות, שזה גם הנכים וגם הקשישים, אם הם לא עולים, נשארים מאחור. אני השתתפתי במאמץ או משתתף במאמץ להעלות כרגע את קצבאות הנכים. קצבאות הנכים יעלו בינואר בין 340 שקלים לצפי של 540 שקלים. זו רק פעימה אחת מתוך 4 פעימות שיהיו במסגרת הסיכום שהגענו אליו, במסגרת הקצאת 4 מיליארד ו-200 מיליון שקל לטובת העלאת הקצבאות, העלאה של כמעט 50% בקצבאות הנכות הכללית. כ-8 מיליארד שקל היום לכיוון של מעל 12 מיליארד שקל. אני אלווה את זה. אתמול העברתי לחיים כץ את הסיכום שהגענו אליו באותו לילה, בשביל שבמושב הזה ועד סוף דצמבר זה יבוא לידי חקיקה משלימה. אנחנו נראה כולנו ונעקוב כולנו שהסיכום יתקיים במלואו. מעבר לזה הגענו שם לעיקרון חשוב מאוד של הצמדה לשכר הממוצע במשק. זאת אומרת, בעתיד, כשהשכר ימשיך לעלות, גם הקצבאות ימשיכו לעלות. מצב הקשישים, שהוא מצב לא פשוט, זה מצב שצריך להמשיך ולטפל בו. אנחנו חייבים לזכור תמיד את האוכלוסיות בעלי הקצבאות, בייחוד הקשישים ובייחוד הנכים. כשאנחנו מצליחים להעלות את בעלי השכר הנמוך, צריכים גם לזכור גם אותם.

לגבי הנושא של עובדים זרים, אני גם רוצה להתייחס לזה. אנחנו מדינה שמחויבת בשוויוניות, מדינה שמחויבת בערכים. עובר זר שעובד בישראל הוא בדיוק כמו כל עובד אחר. כשהוא נמצא בישראל הוא זכאי לקבל בדיוק את אותן זכויות. מי שנותן לנו שירות, מטפל בנו ביום יום בעבודה קשה ועושה את זה באמת מתוך מחויבות, צריך לקבל את שכרו בצורה מלאה. הפתרון לאוכלוסיות שנזקקות לטיפולים האלה צריך להיות דרך הקצבאות, לכן המאבק להעלאת הקצבאות ולהצמדתו לשכר הממוצע במשק. צריך לזכור גם שהחלק הסיעודי שבחוק ביטוח לאומי, העלאת שכר המינימום משפיעה באופן ישיר. ברגע שאתה מעלה את שכר המינימום הנוסחה מתעדכנת באופן אוטומטי בחלק שהוא לא תקורה. באופן אוטומטי יש עדכון של קצבאות הביטוח הלאומי בנושא הזה. זה מקבל ביטוי במי שמקבל בעצם את ה- -

מי שמקבל את השירות הישיר מהביטוח הלאומי, לא בהעסקה ישירה.

את שעות הסיעוד מהביטוח לאומי. הפתרון בהעסקה ישירה הוא העלאת הקצבאות. בקצבת ינואר זה כבר אמור לעלות ב-340 שקל ומעלה, עד 540 שקל. אנחנו, ההסתדרות, מחויבים לשוויון חברתי, מחויבים למאבק חברתי, מחויבים לצמצם פערים. אנחנו נמצא את עצמנו, ואני מקווה ביחד, כולנו, כל מי שיושב פה שהוא לוחם חברתי, ואני מקווה גם ששר האוצר, במלחמה לפתרון הנושא הסיעודי שהוא לפתחנו עד סוף השנה, אבל יש פה באמת יום היסטורי. זה יום של צעד מאוד מאוד חשוב לחברה הישראלית כחלק ממדינית שקורית בשנים האחרונות. אני בטוח שאנחנו נראה את זה בשנים הקרובות גם במדדי אי השוויון. אז באמת תודה לכולם, לכל מי שיושב פה, שהיה חלק חשוב בהובלת הנושא הזה. זה לא לבד, זה כולם ביחד. תודה רבה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אי אפשר להפריז בחשיבות של מה שקורה כאן כרגע. הייתי אומר שזה כמעט אנומליה במציאות שבה אנחנו חיים היום, מציאות שבה החברה שלנו מושתתת על נוסחה שבה פחות אנשים כל הזמן מקבלים יותר ויותר אנשים כל הזמן מקבלים פחות. הנה קורה דבר. אני בהחלט רוצה גם להחמיא פה לך, כמובן, וליושב-ראש ההסתדרות, שיש לו תרומה משמעותית בעניין הזה. הוא דווקא עוסק ברצפה של הדברים, כי היא הדבר החשוב ביותר. פול גטי, מנהיג האיגודים האמריקני בשנות ה-50, הסיסמא שלו הייתה more. לעצמנו אני מאחל כאן ששכר המינימום יהיה שכר מקסימום, אבל עליו צריך להביט כעל basic income, כלומר שזה הבסיס שאסור ליפול מתחתיו. כשאני רוצה להגדיר את מפלס החרדה הקיומי של האנשים, שזה לא בנוי על חמלה - - אני בכלל מאוד מתקומם שמדברים איתי על כלכלה של חמלה, אדוני היושב-ראש. אני מאמין בחלוקה. כמעט השם הזה של חברתיות, לוחם חברתי - - אבי, אני מקווה שיום אחד נהיה רק חברותיים, לא לוחמים. אני חושב שאנחנו בחיים האלה יותר מידי לוחמים בשביל דברים שהם מובנים מאליהם. חבל, כי החיים האלה הם חיים חד פעמיים. ככל שתהיה הגינות בחלוקה, מה שכאן אנחנו עושים, כך תהיה פחות מלחמה ופחות מאבק. זאת נוסחה ביחס ישר. ברור לגמרי שכל מה שנגזר מזה, וזה כמובן הקצבאות – אנחנו הנחנו עכשיו חוק לגבי עדכון כל הקצבאות מהסוגים השונים, אם זה קצבאות הזקנה, חד הוריות והקצבאות האחרות של הביטוח הלאומי – יהיו קשורות לעניין של הכנסת היסוד. אנחנו תמיד נשאף ונרצה יותר, אבל כנראה שזה הבסיס למה שנקרא basic income ב-OECD. זו הכנסת היסוד. בהכנסת היסוד הזאת אנשים צריכים לדעת אל"ף, שלא יהיה להם פחד שיהיה להם יותר מידי קר בחורף או יותר מידי חם בקיץ, שהם לא יצטרכו להתלבט בין פרוסה לתרופה, שיהיה להם אוכל במקרר של עצמם, כי זה דבר מאוד חשוב, זה הקיום הבסיסי ביותר. זה הפחדים. אני יודע שלכל בן אדם יש. בגיל מסוים יש עוד כמה פחדים כי קורים דברים בלתי צפויים, לכן זאת ברכה. כמעט ולא תפסו אותנו על זה. אני בטוח שאם היו שמים לב למה שמתרחש פה לא בטוח שהיינו מעבירים את זה, רק שתדע. אני מתייחס לזה כמו לנגישות.

מותר לנו לגלות לך סוד? לקחנו בחשבון את מה שאתה אומר. בתכנון לקחנו.

אז יפה מאוד. באמת ברכות לכל העושים במלאכה. אנחנו צריכים מעלה מעלה. זאת אומרת, אני לא יודע, שתגיע התקרה לאן שתגיע, אבל הרצפה חייבת להיות גבוהה, כל הזמן יותר ויותר גבוהה, זה דבר חשוב.

תודה לך, אדוני היושב-ראש, וברכות על הישיבה ועל הנושא של הישיבה הזו. בישראל אנחנו צריכים להעלות את השכר. חלקו של השכר בעוגה הלאומית נשחק לאורך השנים, חלקם של הרווחים עלה, זה דבר שצריך לתקן אותו. אנחנו מדברים הרבה מאוד על יוקר המחייה, אבל הצד השני של המטבע כשמדברים על יוקר המחייה, הצד השני של המחירים הגבוהים זה השכר הנמוך. כאשר השכר נמוך גם אי אפשר לקנות מוצרים, גם אי אפשר לממן את שכר הדירה, החיים הם יותר קשים. צריך להעלות את השכר בישראל. נכון מאוד להעלות את השכר בישראל קודם כל מלמטה, לכן המהלך הזה שנעשה כאן היום הוא מהלך כל כך חשוב.

אני רוצה להביע הערכה גדולה, ידידי יושב-ראש ההסתדרות, להתייצבותה של ההסתדרות במערכה הזאת. אגב, לא רק היום, אלא לאורך כל התקופה של המאבק להעלות את שכר המינימום. ההסתדרות מילאה פה תפקיד מאוד משמעותי ומרכזי, תפקיד של ראייה רחבה של מקומם של העובדים בתוך המשק ודאגה לעובדים המוחלשים והעניים ביותר. אני רוצה גם להביע הערכה לשר האוצר ששיתף פעולה עם המהלך הזה, ולך, אדוני היושב-ראש, שאתה מוביל פה את הדיון ואת העיסוק בנושא הזה. אני רוצה להביע הערכה לציבור שהתגייס למערכה ואמר שצריך להעלות את שכר המינימום. אני רוצה להזכיר שהתחלנו בזה כאן בכנסת, ידידי אילן גילאון, לפני 3 שנים. אז העלינו את התביעה למינימום 30 שקל לשעה. בהתחלה זה היה נראה קצת הזוי, אפילו אמרו לנו שזה לא יקרה אף פעם, הסבירו לנו שדווקא אצל נתניהו זה לא יקרה, והנה זה כן קרה. זה קרה בין היתר בזכות הרבה מאוד אנשים שהשמיעו קול והצטרפו למערכה הזאת, בזכות העובדה שחברי כנסת הצטרפו לדרישה הזאת, בזכות ההצטרפות וההתגייסות של ההסתדרות למערכה הזאת. והנה אנחנו רואים שכשלוחצים ופועלים למען הדבר הנכון הוא גם קורה. אני מאוד מברך על העלאה ל-5,300. אני חושב שזה מהלך נכון, ראוי וחשוב. אני גם מצטרף לצורך להשלים את המהלך הזה גם בצד של קצבאות הקשישים ובצד של קצבאות הנכים. אם קבענו שיש מינימום של 5,300, שהוא המינימום לחיים בכבוד בישראל, המינימום הזה חייב לחול גם על הקשישים והנכים שלא יכולים לעבוד. הרי מה אנחנו נגיד? אנחנו נגיד שבן אדם בריא יכול לחיות מ-5,300 אבל בן אדם שהוא נכה, שיש לו צרכים נוספים, יכול להסתפק בפחות מזה? אין היגיון במהלך הזה. אני מברך על העובדה שבאמת בלחץ גם של ההסתדרות, גם של המאבק הציבורי וגם של אילן שהוביל את המערכה הזאת פה בכנסת, התקדמנו בנושא הזה והושג הסכם שמשפר את המצב הקיים, אבל אני חושב שאנחנו צריכים להמשיך הלאה. אנחנו צריכים לדבוק בעיקרון שאומר: מינימום זה מינימום. גם לנכים המינימום הוא מינימום. לא יכול להיות שנכה הוא מתחת למינימום.

זה יותר גרוע, כי גם יש מינימום וגם אתה צריך לשלם לעובד זר. אתה צריך פעמיים. יש לך את זה כפול.

נכון, אדוני באמת מעיר פה הערה נוספת שהיא חשובה. לנכים גם לפעמים שכר המינימום הוא הוצאה. אם יש לי עובד, אני צריך להוציא. עכשיו, אנחנו דורשים מהנכים לפעול במסגרת החוק, הם יצטרכו להוציא יותר כסף. איך הם יוציאו יותר כסף לעובד ישראלי או לעובד זר, לא משנה, אם הקצבה שלהם לא עולה? מאיפה הם יוכלו לחיות עם זה? המהלך המשלים של העלאת הקצבאות של הנכים והקשישים הוא מהלך הכרחי וחיוני. צריך לעשות אותו בנשימה אחת ובדחיפות.

אני רוצה לומר משפט אחד אחרון, אם כבר אנחנו מתקנים ומשפרים דברים. גם הסוגיה של הביטוח הסיעודי והכללתו במסגרת סל הבריאות היא סוגיה מאוד מאוד חשובה. הייתה פנייה של חברי כנסת בנושא הזה. אני אומר למה אנחנו מחברים את כל הנושאים האלה יחד. אנחנו קוראים שיש כספים, שיש היום כספים. מדברים על 15 מיליארד שקלים באוצר המדינה. אני שמעתי אתמול את ראש הממשלה מדבר על הורדת מסים. המסים שהוא מתכוון אליהם זה קודם כל מס החברות. מס החברות בישראל מגיע עכשיו לשיעור הכי נמוך בהיסטוריה – 23%. לפני שנותנים עוד הורדה במס החברות ונותנים עוד מתנה לבעלי הון, בואו נדאג למי שאין לו. אם יש כל כך הרבה כסף ורוצים לתת עוד לבעלי ההון, בואו נדאג לאלה שאין להם – לנכים, לקשישים, לאנשים שזקוקים לביטוח סיעודי. תודה רבה.

אני יושב-ראש ארגון נכי הפוליו ויושב-ראש ארגון היל"ה – ארגון לרווחת הנכים בישראל. אני מייצג כרגע 15 ארגונים שנמצאים באוהל, 15 ארגוני נכים. התלכדנו על מנת לבלום את מה שכרגע נעשה. אנחנו רוצים לשפר את המצב של הקצבאות שנתנו לנכים, שנגיע למצב שגם הגמלאים הנכים יקבלו את הסיוע. אם אני מדבר היום על נכים שהם גם גמלאים, ברור שהם הנכים הקשים ביותר בקרב הנכים. הם גם גמלאים וגם נכים. ברור ששני הדברים יחד הם הקשים ביותר. אותם לא הכלילו במסגרת ההסכם. אני אומר שצריך לבוא היום ולדבר על הדברים כמו שהם.

אני נוגע בנקודה שאנחנו דנים בה כיום, זו הפעימה הרביעית שהולכת להיות. פעימה אחת קיבלנו, גם לא מלא. היום אתם מעלים את זה בעוד פעימה. אנחנו נהיה בחסר של 900 שקל בתשלום שאנחנו צריכים לשלם לעובד הזר. אתם אומרים לנו: אנחנו נגדיל את הקצבה שלכם בעוד כמה שקלים, ב-300, אבל לקחתם 900. 900 שקל הורדתם. עכשיו הנכה צריך לשלם את זה. הוא לא יכול לא לשלם. אם הוא לא משלם, העובד הולך לבית הדין לעבודה ותובע את הנכה והנכה מסתבך. אני לא רוצה להגיד לכם שהתשלום שהביטוח הלאומי נותן לנכה לא מכסה רבע מהסכום שהוא צריך לשלם. הוא לוקח מהניידות, הוא לוקח מפה, הוא לוקח מהמשפחה ומשלם. עולה לנכה 10,200 שקל, נתון שלכם פה בכנסת, לא אני המצאתי אותו. מחלקת המחקר עשתה את הנתון. 10,200 שקל צריך לשלם לעובד הזר, כאשר אנחנו מדברים בטופ על 4,000. אתם כל הזמן מעלים, מעלים, מעלים, אבל שוכחים שגם אנחנו צריכים לשלם.

גם לזקנים יש בעיה. אני מדבר על הזקנים הסיעודיים הרגילים, לא על הנכים. מי משלם? ביטוח לאומי נותן להם. סך הכל הוא מקבל, אם הוא לוקח עובד זר, 30-32 שקל. זה יוצא בערך 2,500 שקל. מי משלם את היתרה? אנחנו. אבא שלי בן 111. אתמול בערב הבאתי לו עובדת. מאיפה משלמים לו את זה? אנחנו 3 נכים בבית. אני , אח שלי, אחותי נכים בבית. מה אנחנו עושים? אנחנו צריכים לשלם לאבא, אנחנו צריכים לשלם לעצמנו. אני שואל אתכם, איפה אתם נמצאים? אתם רוצים להעביר את החוק הזה היום. אתם יודעים שאתם תפגעו בנו. דיברנו על זה כבר בדיונים הקודמים, אמרנו שלא מעלים, שאם אתם רוצים, תחריגו את הנכים. אתם לא יכולים כי יש חוק. אתם רוצים להיות הומניים? גם אני רוצה. אני רוצה לתת לעובד יותר כדי שהוא ישרת אותי, אבל אם אין, איך אתם יכולים לעשות את זה? אתם אומרים שאתם נותנים לנו קצבה, שאתם מגדילים את הקצבה, אבל זה לא עוזר לנו. הקצבה היא למחיה שלנו, לא של העובד. אני צריך את הכסף שמשלמים גם לעובד. מאיפה? תחשבו על זה. למה אתם לא מנסים להעמיד את עצמכם במקום הנכים, במקום הקשישים? אני לא מבין.

זה יום שחור לנו פה היום.

אנחנו פה עכשיו לא נזוז. אני אומר לכם, הייתי 4 חודשים, אני אהיה גם שנה פה. אנחנו נסגור את המדינה. שדה התעופה יהיה סגור, אני כבר אומר לכם. כל המדינה תהיה סגורה.

זו בושה. פה קוברים את הנכים, את הזקנים.

אני הולך להודיע לכל הנכים בכל הערים שבכל עיר יסגרו את הצמתים. כל הארץ תהיה סגורה. אם אתם לא תבינו שפה אחרת, זאת תהיה השפה. הגיע הזמן שתבינו, אי אפשר לשחק איתנו.

יושבים פה ודואגים לעובדים זרים. מה עם הנכים, מה עם הקשישים?

יש לי קרוב ל-3,000 נכים שנתבעים בבית הדין לעבודה על אי תשלום לעובד. מי שמנחה אותם זה "קו לעובד", אומר להם, תגישו תביעות, והם מגישים תביעות. 30,40 עד 100 אלף שקל הנכים צריכים לשלם על זה שהעובד לא קיבל את שכרו כפי שאתם קובעים על פי החוק, על פי חוקי העבודה. ואני שואל אתכם, מאיפה הוא ישלם? מ-2,300, מ-4,000? מאיפה? איך אתם יכולים להמשיך לשבת פה ולדון כל הזמן על להעלות? גם ההורים שלי עובדים, גם האחים שלי עובדים. צריך להעלות את השכר, אבל מצד שני צריך לחשוב איך אנחנו עומדים בנטל. ואני אומר לכם, אין לכם תשובה היום. גם מה שישבנו בהסתדרות, זאת לא תשובה. לתת לי 340 בפעימה הראשונה, בפעימה שנייה, זה צחוק בעיניים לנכים. אני רוצה שיינתן היום פתרון. אני אומר, לא נשקוט. מרגע זה שאני יוצא מפה ההפגנה תהיה יותר חזקה, זה מה שאני אומר לכם. מפה אני קורא לכם, חברי הכנסת, אל תמהרו להצביע היום, תחשבו קודם כל, תפעילו לחץ שיהיה פתרון לנכים ולקשישים, כי אחרת אתם תשלמו להורים. אם להורים שלכם אין, אתם תעבדו בשביל ההורים. לא כולם מסוגלים. אם אתם מרוויחים שכר מינימום, מאיפה תשלמו להורים שלכם? אני מדבר על הבריאים. מאיזה סכום תשלמו להורים שלכם? יש הרבה שנופלים בדרך, גם הבריאים, וזורקים את ההורים לכל מיני מקומות שלא נעים להיות והם לא רוצים ללכת.

אדוני, אני חייבת לציין שאני, כמו שאמר חברי יהודה, יושבת פה ומרגישה שלבה בוערת לי בתוך הגוף. אני לא מאמינה. המדינה דוחקת את הנכים לעברי פי פחת, המדינה דוחקת את הנכים להיות עבריינים, המדינה דוחקת את הנכים להיות כלום, אוויר, שקופים. אני מחזיקה מטפלת. העלות שלה, כמו שאמר חברי, כ-10,000 שקל. אני אדם שעובד - עם 3 תארים - מגיל 19 ועד גיל 56. המדינה ואף אחד מכם פה לא יכול לבוא אלי בטענות שלא עשיתי את המקסימום להשתקם ולהיות אזרחית כמו כולם. אף אחד באופן אישי. אני עובדת ומרוויחה משכורת סבירה, משכורת ממוצעת במשק, קצת יותר. כל חודש, בנוסף ל-4,300 שקל מהשר"ם שאני מקבלת, אני לוקחת בערך 4,500, 5,000 ומעבירה לעובד הזר בחלוקה של 12 חודשים, עם כל התנאים המופלגים שנתתם להם שאני לא יודעת אם אני מקבלת אותם כאזרחית המדינה. כל חודש במקום להיות במצב יותר טוב מבחינה כלכלית, מבחינת ביטחון סוציאלי, מבחינת עצמאות כלכלית, מבחינת הזקנה שאני צועדת אליה, אני יותר ויותר דועכת ונכנסת לבור שאין לו סוף. על מה מדבר חברי ניסנקורן? יש 3 אופציות במתווה הזה. אחד, או שהמדינה תעסיק את העובדים הזרים ותוציאו אותנו מהבור הזה שאין לו אור, אין לו תקווה, אין לו שום יעד לנכים. זה אל"ף. דבר שני, אתם לא רוצים להעסיק אותם כי זה מכה לא פשוטה? תנו לנו בהתאמה את כל התנאים שאתם מבקשים מאיתנו לשלם לעובדים זרים - ביטוח בריאות, הבראה, פנסיה שהם יוצאים אליה בגיל 30,40 ואני כאזרחית המדינה לא אקבל את זה לפני 62, יום חופש, יום חופש חודשי, 9 ימי חגים, פיצויים, 80 אלף שקל לעובד שעבד פה 10 שנים. מה, אנחנו השתגענו? מה, אנחנו ירדנו מהפסים? אני אזרחית שעושה את הכל. אני כבר לא מדברת על חבריי שחיים רק מהקצבאות. גם לי יש מוסר, גם אני עובדת בתפקיד מוסרי, אני גם מועמדת לשיפוט. אני אדם לא פחות מוסרי מכל אחד שיושב פה, סליחה על חוסר הצניעות. לאן הגענו? או שתעסיקו אותם, או שתתנו לנו בהתאמה את כל הרצפה מותאמת לכל מה שאתם מעלים להם, אחד לאחד, בלי למצמץ, לכל אלה שמעסיקים עובדים זרים והשר"ם שלהם הוא 180 לשבוע, או שתחריגו אותנו עד שמשרד האוצר ימצא דרך לעשות התאמה. אתם לא יכולים להפיל את התיק הזה עלינו. זה לא מוסרי, זה לא אנושי, זה לא נכון כלכלי.

גם אני רוצה שמדינת ישראל תהיה ב- OECD, שתהיה מדינה מובילה חברתית, מוסרית, משלמת לעובדים, אבל למה על הגב של החלשים? איזה מסר אתם מעבירים לנכים? גם אם תעבדו, גם אם תקרעו את התחת, סליחה על הבוטות, גם אם תשקיעו כל החיים לא תגיעו לכלום, כי תמיד העובדים הזרים יהיו מעליכם, תמיד חרדת העובדים הזרים תהיה לכם - איך לשלם, איך להשלים. העובדת שלי כל פעם אומרת לי: הוא מקבל את זה, הוא מקבל את זה. יש להם רשת אינטרנטית ביניהם כמה מקבלים. סליחה. או שתחריגו אותנו. 340 שקל זה מגוחך. אם קצבת השר"ם היא 4,500 או 4,300 לעובדים הזרים של הנכים הקשים, איך אתם רוצים שנגיע איתם ל-10,000, 10,500 עם כל התנאים מסביב? זה לא שפוי, זה לא הגיוני, זה לא מוסרי. אני לא יודעת, אני כאילו מרגישה שאני נמצאת במדינה שדואגת לאזרחים הזרים יותר מאשר לי, לא משנה מה אני עושה. אם אני עובדת זה לא טוב, אם אני לומדת זה לא טוב. והנה נמצא פה חבר מועצת עיריית ירושלים שיודע שאני עובדת קשה, בין 10 ל-12 שעות ביום. לאן אתם רוצים להביא אותנו? תשלמו להם 50,000 שקל בחודש, תנו להם ישירות לבנק, שחררו אותנו מהעול הזה.

אני רוצה לומר לך, להזכיר לך, אדוני היושב-ראש, בהמשך לכל הדברים של החברים שלי פה. אתה אמרת דבר מסוים באחת הישיבות שלך. אמרת שאתה לא תיתן ידך לפגוע באנשים אלא אם כן יש להם פיצוי. אמרת שתביא חוק כזה, שלא תיתן להעביר פה שום דבר שיפגע בנו. אני מבקש ממך להפעיל את הסנקציה הזאת, לא לתת לזה לעבור פה.

גם אני לא שותף לשמחה הגדולה ששרתה כאן היום, מכיוון שהזחיחות על היותנו מאוד מתקדמים, נאורים, בין המדינות המובילות ב-OECD - זה מעציב אותי. מעציב אותי לשמוע את הזחיחות הזאת. כפי שחברה שלי כאן אמרה, ואנחנו בדקנו את זה אחד לאחד, תוך רישום מדוקדק, העלות של עובד זר היא 10,000 שקלים לחודש. אני מקבל 188, זכאי ל-188, כלומר למקסימום של השר"ם. אני מקבל 5,000 שקלים. עלי או לוותר על השירות הזה ולחיות חיים מאוד מאוד קשים מעבר לקושי של הנכות, או למצוא עוד 5,000 שקלים כדי שאוכל לעמוד בדרישות שהמדינה עצמה העמידה לי לשלם לעובד או לעובדת הזרה. אני שואל שאלת תם –הכיצד, מאיפה? נכון, אנחנו מקבלים, הנכים הקשים מקבלים גם גמלת ניידות. אני מקבל 3,200 שקלים. ה-3,200 שקלים הולכים אך ורק למטרה אחת: אחזקת הרכב על הוצאותיו השונות - ביטוח מקיף כי מחייבים אותנו לעשות ביטוח מקיף, תיקונים, טיפולים ודלק. לא נשאר מזה כלום. קצבת המחייה, דמי המחייה שלנו היא קצבת הנכות הכללית העומדת עם קח"ן -תוספת ספציפית מיוחדת משנות ה-2000 - על 2,690 שקלים. האם מתוך זה אני יכול להשלים את ה-5,000 לעובד הזה, שאז אני במינוס ביום הראשון שאני מתחיל את חיי כל חודש?

זה לא 5,000. 5,000 זה באותו רגע.

חברים, אני חושב שהמספרים כבר נהירים לנו מספיק. תעברו הלאה.

אני חושב שאת הנושא הזה של העלאת שכר המינימום על כל היפה שבזה וכל הטוב שבזה צריך, לדעתי, להפסיק או להקפיא, או במקביל למצוא פתרון מידי לפער שנוצר בין העלאות השונות של שכר המינימום, כולל העובדים הזרים, לבין הפיגור העצום שבו אנחנו, המעסיקים, המשלמים, לא יכולים לעמוד. השלימו לנו את הסכומים שחסרים לנו כדי להעסיק את העובד הזר, בלי להיכנס לעניין של דמי המחייה שגם הם עלובים למחייה היום יומית, וזה משהו אחר לגמרי.

בזהירות הכי רבה שיכולה להיות בדבריי אני רוצה להגיד לכם, גם העובדים ללא תוספת סובלים משכר מינימום כזה. אל תשכחו שהם במאות אלפים. מצד אחד, אסור לפגוע בכם, ואני עומד במה שאמרתי, אבל מצד שני, אל תשכחו שיש עוד עובדים שהשכר שלהם בקושי מספיק. בצורה אחראית מאוד צריכים להזדהות עם שני הצדדים. תחשבו גם על האחרים. עכשיו נעשה מאמץ, ואני אומר ראשון, מדהים, של תוספת של 4.2 מיליארד שקל לטובת הנכים. לא מספיק, אני אומר לכם, אבל תנו להתחיל. זו גישה אחרת. תנו להתחיל. עם כל הכבוד והסבל הנורא שאני לא יכול לתאר לעצמי כשאני רואה אתכם בהפגנות, הסבל היום יומי אפילו, אבל תנו להתחיל. זה לא היה לפני שנתיים, זה לא היה לפני שנה. פה נעשה מאמץ אדיר. ואני אומר לכם, הוא רק ההתחלה. תנו להמשיך. אני מאמין שלא תפסיקו להיאבק גם כשיחולק מה שיש כרגע בקופה. יש פה קואליציה, נדמה לי, שלא הייתה אי פעם בארץ. ההסתדרות בכיוון מאוד חברתי, יותר ממה שהיה בעבר. אני לא חבר הסתדרות בשביל להגן על ההסתדרות, אבל אני רואה את ההתנהגות של ההסתדרות של היום. מדהימה, פשוט בלתי רגילה. היא אחרת. אם זה היה כך כשהצטרפתי למדינה לפני 50 שנה, הייתי רץ להסתדרות. אז לא הייתה הסתדרות כזאת. יש פה מעסיקים עם אחריות בלתי רגילה. יש פה קואליציה חברתית בממשלה הזאת. לצערי אני לא יכול להגיד כל מה שאני יודע, אבל זה 4.2 מיליארד שקל תוספת מיוחדת לנכים. היא לא מספיקה. אני רוצה שתבינו, צריך גם להתחשב במאות האלפים שסובלים משכר מינימום כזה. כשעמיר פרץ אמר, "אני אעלה את זה ל-1,000 דולר" מה זה צחקו עליו, מסכן. אנחנו מתקרבים ל-1,800. תסתכלו על זה.

אבל למה על הגב שלנו?

אני אמרתי וחוזר על מה שאמרתי לאבנר. ברור שצריך למצוא. אמר את זה בניואנס מאוד ברור יושב-ראש ההסתדרות, שהפיצוי יבוא בזכות הקצבאות, שהוא יתוקן.

קצבה זה נפרד.

אבנר, אני לא מדבר בשמך, אני מדבר בשמי. אתה תגיד מה שאתה רוצה, אני אגיד מה שאני חושב.

שר"ם זה לא נפרד. שר"ם יוצא מהכיס שלי. זה כואב לי.

לוועדה הזאת יש כמה זכויות בשינוי הצעות חוק ממשלתיות. עשינו שינויים. תנו לנו להתחיל.

אז תחריגו את העובדים הזרים.

חבר'ה, אתם יושבים ולא רוצים לסכם, זו בעיה. אין לי טענות, זו זכותכם, אני לא מתערב לכם.

אני נלחם על החיים שלי.

אבנר, אני אלחם בשבילך על החיים שלך.

אתה לא נלחם על החיים שלי. בוא תדחה את התשלום הזה לעובדים הזרים. תחריגו את הנכים.

אני לא אפרוס בפניך את המצב המשפחתי שלי. אני אמרתי שלא נוריד את זה לפסים אישיים.

זה לא פסים אישיים.

ה-4 מיליארד 200 נועדו לצורך הקצבה, לא לצורך השר"ם. אני רוצה שנעשה הפרדה בין שני הדברים.

את זה תעשו בדיונים, בפירוט.

תודה לך, אדוני יושב-ראש הוועדה, על הדיון. תמיד טוב לפתוח את מושב החורף בדברים טובים, אם כי יש לנו כאן טעם שאני לא רוצה להגיד חמצמץ ברוח הימים, אבל טעם לא טוב על פי מה ששמענו. באמת כואב הלב כשאני שומע את עורכת הדין טליה דוד שאני מכיר הרבה שנים. משעות הבוקר המוקדמות עד השעות הקטנות של הלילה היא עזרה להמון אנשים בדברים מאוד מסובכים בעיריית ירושלים. לשמוע שאנשים שעובדים קשה צריכים לבוא ולהתלונן על מצבם זה באמת כואב הלב. אין ספק שאתה, אלי, עסוק בנושא הזה. אני רוצה גם ברשותך, אבנר, להגיד שדווקא יושב-ראש הוועדה הוא אדם שלא - - את הביקורת לא צריך להפנות אליו, כי בכל דבר שקשור לנכים או בכל נושא של קצבאות הוא הראשון לקפוץ ולעזור. צריך להפנות קצת יותר גבוה. כאן בוועדה יש לנו מקום טוב להביע את דעתנו. אני ברשותך, יושב ראש הוועדה, רוצה לומר שגם הנושא שלשמו התכנסנו, שכר המינימום - אני חושב שטעם טוב אין לי בסיפור הזה. נמצא פה יושב ראש ההסתדרות. יש הסכם קואליציוני. ש"ס חתמה על הסכם קואליציוני עם הליכוד. חתומים עליו כל המרכיבים בקואליציה. ראש הממשלה חזר כמה פעמים שהוא מתחייב לכבד את כל ההסכמים הקואליציוניים. ההסכם הקואליציוני של ש"ס מדבר על כך שהעלאה ל-5,300 שקל שכר מינימום אמורה להיות ב-1.1.2017. אנחנו היום היינו צריכים להתכנס.

לא נכון.

מה לא נכון, אני מקריא.

את ההסכם הקואליציוני?

הסכם קואליציוני. סעיף 36 בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לש"ס שחתומים עליו כל מרכיבי הקואליציה: "הממשלה תקדם חקיקה להעלאת שכר המינימום בסכום 5,300 החל מיום 1.1.2017, זאת על פי.."

ההסכם בין ההסתדרות, המעסיקים והממשלה הוא ב-1.1.2018.

1.12.

כנראה שהממשלה חתמה שני הסכמים סותרים. ואני ממשיך: "בהמשך, לעבוד בין הסתדרות העובדים לבין נשיא הארגונים וכו' וכו'.. בפעימה נוספת בשנת 2018. עבודת הצוות תחל החל מיולי 2017". קודם כל, צריך לברך על העלאה הזאת. הטענה היא לא אליך, היא לא להסתדרות.

רק תיקון אחד. כיוון שאני ליוויתי את כבוד הרב דרעי בהסכם הקואליציוני בנושא הזה, פשוט יש פה טעות סופר. העלאה בהסכם הקואליציוני זה ב-1 לדצמבר 2017. לדעתי זו פשוט טעות סופר אצלך. סוכם בהסכם הקואליציוני שביוני 2017 תקום ועדה שתדבר על עדכון נוסף ב-2018.

אולי התיקון הזה היה אחרי שהממשלה קמה. יש לי את המסמך המקורי, הוא מופיע גם באתר של הליכוד. אנחנו מברכים על עצם העלאה. חבל שזה מאוחר מידי. אני מחריג את כל הסיפור שדיברנו מקודם, שלדעתי הוא באמת צריך העלאה מיוחדת כמו שציינת, אדוני היושב-ראש.

אני רק רוצה להגיד דבר אחד. אני מחויב באופן אישי בנושא של אנשים עם מוגבלות. מאז שנכנסתי לתפקיד אני מטפל בזה, גם בחובת העסקה של 3% במגזר הפרטי ו-5% במגזר הציבורי. הוועדה במושב הקודם העבירה חקיקה שחייבה העסקה של 5% במגזר הציבורי. היא עוקבת אחרי האכיפה של זה. אנחנו גם בהסתדרות עוקבים אחרי האכיפה של זה. גם בנושא של העלאת הקצבאות. העלאת הקצבאות מכ-8 מיליארד בכמעט 50%, אני חושב שזו העלאה היסטורית. שינוי שיטת ההצמדה לשכר הממוצע במשק זה שינוי היסטורי שמחזירים מצב שהיה ב-2003. אנחנו עושים פה צעדים חשובים. דרך אגב, העלאה אמורה להיות, לפי הצפי שעשינו, בין 1,200 ל-1,700 שקלים, מחולק ל-3 שנים, כשהפער הוא לבעלי השר"ם שיקבלו יותר.

יש גם את ההצמדה. אני רק רוצה לתקן אותך בקשר להצמדה. ב-2001 נקבע שההצמדה צריכה להיות לשכר המינימום, ב-2003 ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על הצמדה יותר חמורה.

זה הפער.

ועכשיו אנחנו מחזירים את זה לשכר הממוצע במשק. אנחנו משנים את שיטת ההצמדה לטובה, באופן שלא יישארו הפערים. אני חייב להגיד משהו או מרגיש צורך להגיד משהו אחד. החזרה על המינוח "עובדים זרים" אותי קצת מקוממת. זה עובדים. דרך אגב, יש אנשי סיעוד שהם לא עובדים זרים. עובד זה עובד. לא לבוא ולהגיד, הם עובדים זרים. הם עובדים כמו כל אחד במדינת הזאת. ברגע שהביאו אותם הם עובדים. הניסיון כל הזמן להגיד "עובדים זרים" - זה לא עובדים זרים, זה עובדים. מי שמדבר על אנשים שעובדים אצלו - הם עובדים. לא עושים עוול בעוול, לא מתקנים עוול בעוול. יש נושא חשוב מאוד, שהוא שכר המינימום, שמשפיע על 800 אלף משפחות. טוב שהוא עולה, הוא צריך לעלות, והוא צריך להמשיך לעלות גם בעתיד. יש נושא של קצבאות נכים שקודם כל צריכות להיות צמודות לשכר הממוצע במשק קדימה, וזה מה שאנחנו עושים עכשיו. צריכים לעדכן את הקצבאות. אנחנו עושים מהלך מאוד חשוב של עדכון כמעט של 50% מעלות הקצבאות. את הנושא הזה גם צריך להמשיך קדימה. גם בו צריך להמשיך לטפל. יש לנו מטלה מאוד מאוד חשובה לכולנו - לראות שהמיליארד 200 באמת קורים, באמת מתממשים, שבמושב הזה באמת קורים ומתממשים. זו גם מטלה שלנו, מטלה גם שלי. אני חושב ששני הדברים האלה צריכים לדור בכפיפה אחת ולחיות אחד עם השני. אני לא חושב שאמירות של "בוא לא נעדכן" או "בוא לא ניתן לעובדים אצלנו" הן אמירות נכונות. צריך לעדכן את הקצבה. 4 מיליארד 200 זה המקסימום שהצלחנו להביא. צריך לראות שזה קורה, צריך לראות קדימה.

בתכל'ס היום אנחנו לא יכולים לשלם.

צריך לראות קדימה שאנחנו ממשיכים ומשפרים. הדבר הכי גרוע זה לא לקבל החלטות בחיים, הכי גרוע.

האם אדוני מתחייב שב-2021 השכר לא יעלה?

אני רוצה לומר שזו לא פעם ראשונה שאנחנו נופלים על הבור הזה. אני רוצה להתחיל מהדברים של חברתי טליה, שהם דברים מרים כלענה וצודקים כאבן. אין לי איך להגדיר את זה אחרת. הנושא כבר עלה כאן. זה מתחיל ברעיון האווילי והנואל שבכלל אנשים נכים הם מעסיקים. זה דבר שאסור היה שיקרה מראש. מה זאת אומרת נכה הוא מעסיק? אולי עוד מעט הוא יצטרך תיק מעסיק. יש לזה הרבה מאוד. אני לא רוצה עכשיו לתת את נתיב הכסף, כי אני יכול להסביר עוד כמה אינטרסים שעובדים בעניין הזה, אם מבחינת ייבוא העובדים הזרים, מי מרוויח מזה, למה הביטוח הלאומי לא מעסיק אותם. לי יש חוק בעניין שהנחתי. עורקבי, תאמין לי, גם אני יודע משהו, אני רוצה גם להרגיע אותך. כל ההפגנה שאתה עושה, האות הכתובה היחידה בנושא של קצבת הנכות היא החוק שלי שמדבר על 5,300. לו הייתי אדם בלתי אחראי - -

שהוא קפוא פה.

לו הייתי אדם בלתי אחראי הייתי צריך להתעקש על זה, זה הכי מתאים לי מבחינה פוליטית. מה יותר טוב לי מזה? אבל היה צריך לעשות עוד כמה חשבונות רחבים, לאומיים, אחרים. דבר ראשון, לא להביא את עצמנו כל פעם מחדש למצב שאדם חלש שולח את ידו בגרונו של אדם חלש אחר. זאת המציאות. כשאמרתי שטוב שלא תפסו אותנו, לכך התכוונתי. תיזהרו. זאת המציאות. צריך לעשות פה שני דברים במקביל. אחד, ללכת ולהפריד את הנושא של העבודה מהאדם הנכה. האדם הנכה הוא איננו מעסיק. מדינת ישראל, מבחינתי שתביא את העובדים הזרים, אם אין כוח אדם אחר במדינת ישראל, או תשלם כך שבמדינת ישראל יהיה כוח אדם. חברות הייבוא לכוח האדם, כל ספסרי כוח האדם שמייבאים לכאן אנשים, צריכים לעשות איזה שהוא קופון, זה ברור לגמרי. הכי מעצבן שזה באישור פוליטי של ממשלה. אני תמיד אומר לכם, תצאו פחות לרחובות, לכו יותר לבחירות, תעשו את השיקולים התבוניים שלכם כשאתם צריכים להחליט על החלוקה. אז יהיה הרבה פחות מאבק. אל לכם ללכת ולהתנגש עם אנשים חלשים אחרים, אין לזה שום טעם. אני אומר, אדוני היושב, זה מה שאנחנו צריכים לעשות, היות ויש לי הצעת חוק מוכנה בנושא הזה. דיברתי על זה כבר לפני שנתיים. הדיון הזה כבר עלה פה מזמן. כל ההכנסה של הנכים והפיכתם למעסיקים היא פשוט דבר מנוגד להיגיון, כמו עוד כמה דברים שהם מנוגדים להיגיון. למה קיבלתי - למרות שהיה לי נוח מבחינה פוליטית לא לקבל את זה - והלכתי יחד עם אבי? אנחנו עשינו פשרה מתוך מציאות שאנחנו יודעים שאנחנו חיים לא בחלל ריק, חברים. אני צריך לדעת מה אני מחליט באופן אחראי. האם אני בוכה על כך שאני במרחק של 1,300 שקלים מהקצבה שרציתי וכתובה לי בחוק - אני היחיד שיש לו הוכחה לנושא הזה, אני כתבתי את זה -או אני מביא בחשבון - -

על קצבת הנכות אתה מדבר, לא על השר"ם. אנחנו מדברים כרגע על השר"ם.

אני אומר שצריכה להיות הפרדה. אני רוצה שאתה לא תתעסק עם השירות הרפואי שאתה צריך לקבל. זה נקרא ביטוח סיעודי. זה השם שלו כאן אצלי, השלמה לביטוח הסיעודי. זה נקרא שאתה לא מעסיק יותר. זו לא בעיה שלך. אל תלך לחברה, אל תקבע אתה את ימי המנוחה. מי שצריך לקבוע את זה הוא מי שמביא את העובד לעבוד אצלך. זה לא תפקידך.

ומי שמשלם.

מי שמשלם הוא בעל האחריות, לא אתה. כל הסיבוך הזה היה מתוך מה שאמרנו קודם - מדינה שמחלקת פחות ליותר ויותר לפחות. עכשיו, תסתכלו איפה אנחנו נופלים בפח, זאת אומרת, עכשיו מול מי אנחנו, הנכים, בדיוק יוצאים? מול אלה שלא מגיעים לשכר מינימום, שם העניין?

לא.

הבעיה צריכה להיפתר בצד אחד. קודם כל לשמוח מזה שיש שכר מינימום - גם מתוך הטעמים שאבי אמר אותם - כי הדבר הזה באופן אוטומטי יעלה את הקצבה. הרי מה רצינו להשיג בעניין של הצמדת הקצבה? עכשיו זה מוצמד לשכר הממוצע. אני יותר אהבתי את רעיון שכר המינימום, כי אני יודע שיום אחד אני אגיע לאפשר קצבה של שכר מינימום. שכר ממוצע אני לא יכול להבטיח במהלך החיים שלי, אני אדם מבוגר. אל לכם לראות את הדברים כך, כי כאן אתם בדיוק משרתים את השיטה שמפילה אתכם. אני מבקש סליחה ומחילה מכל הפנתרים, מכל הנכים שהופכים לפנתרים, על כך שלא יכולנו יותר מזה, אבל בהתחשב בכך שכנראה בחירות מתקרבות, הכוחות כלים, החורף מתקרב, גם המאבק הזה הוא מיותר, מהסיבה הפשוטה שהוא לא היה צריך להתקיים מראש - - אף אחד בכלל לא חשב . למה בכלל הבאנו חוק, הרי הממשלה הייתה צריכה להחליט את הדבר הזה לא בחקיקה פרטית, לתת לבן אדם את הבסיס של קיום בכבוד? מתוך כל האילוצים האלה בחרתי להיות שיפוצניק, לא מהפכן.

ב-4 פעימות?

אתה יודע, יש לי בעיה קטנה. אימא שלי רצתה שאני אהיה שר אוצר, אבל לא יצא בסוף. זו הבעיה הקטנה שלי. אז הייתה לי איזו תשובה אחרת אליך.

אין לנו טענות אליך.

אותו דבר אללוף, אני מדבר גם בשמו.

לא באנו אליך בטענות.

אני מדבר בשם כולנו כאן. אני מתחנן ומבקש מכם, במאבק הזה, אם אתם חושבים שאתם תפתרו אותו בכך שתצאו מול קבוצה יותר חלשה, אנחנו נבעט לעצמנו פנדל עצמי וזה חבל. לכן אני אומר, אלי, יש את החוק הזה. צריך להפריד. אין שום סיבה שהאנשים האלה יהיו מעסיקים. נכה מעסיק זה דבר מטורף.

רגע, מי חלש, אני או אחר חלש? אתה מגדיר אותי יותר חלש מחלש. בהצבעה הזאת אתה מגדיר אותי יותר חלש מחלש. אתם עושים אותנו יותר חלשים. על מה אתם מדבר, אילן?

זו המלחמה שאתה רוצה, מול שכר המינימום, לא מול מס החברות שהוא אמר פה קודם? אתה יודע לאן הולך הכסף? זה הרי מצמרר. אתמול ישבנו עם הילדים האלה עם ה-SMA, שיכולים להציל את החיים שלהם. נכון או לא? זה מזעזע שאנשים צריכים להתחנן לחיים. בשביל מה אנחנו קיימים בכלל? למה יש מדינה, למה יש חברה, אם אנחנו לא מסוגלים להציל ילדים? זה עוד יותר מצמרר כשאני יודע לאן הכסף הזה כן יכול ללכת, לאן הוא יכול ללכת, איפה עושים מיגון כזה ומיגון אחר, מחלף כזה או אחר. אני יכול להיכנס ל-1,000 רזולוציות. אני אומר, אל תחלישו.

אל תשתמש בי - -

אני לא משתמש בך.

זה יותר קרוב אלי מאשר קרוב אליך.

אני, בניגוד למי שאתה מכיר, לא עושה שימוש באנשים, בכלל לא משתמש. אני מסתכל בצורה מאוד סולידרית.

אל תאמר שלמדינה אין כסף.

הוא אומר שיש המון כסף, רק לא מתחת לפנס, צריך להסתכל הצידה.

אני אומר לך גם עכשיו, 8 שניות לוקח לי להראות מאיפה הכסף הזה. לא צריך לצמצם בשכר המינימום.

תלך לוועדת הכספים, תראה כמה מיליארדים זזים שם.

אני רק אומר לכם, תנהלו את המאבק נכון. זה שאתם כל כך הרבה ארגונים מפוצלים זה דבר שמשמן את השיטה שהמדינה רוצה לנהל מולכם.

אל תציג אותנו - - זה לא הוגן.

יש חוק בעניין.

תראה, אנחנו היינו הראשונים שהיינו צריכים לתמוך בהעלאת שכר המינימום, אבל היום אין קשר בין שכר המינימום לקצבת הנכות הכללית. הצעת החוק של אילן גילאון נדחקה החוצה, יש איזה מתווה. אני מוכן להתמודד עם כל אדם, להציג למה המתווה הזה שהושג בהסתדרות, שהתנגדתי לו 12 שעות של וויכוחים, הוא לא טוב לנכים. עכשיו אני נאלץ להסכים עם חבריי, כי אני רואה מה קורה לעובד הסיעודי שמקבל עוד ועוד כסף, כשהמעסיק שלו לא מסוגל לעשות את זה. לי אין לב לבוא לאנשים שלי - אני לא איש שר"ם, אני לא בכיסא גלגלים, אני לא מקבל את הקצבה הזאת – ולהגיד: בואו נתמוך בעליית שכר המינימום, כשאתם תאכלו אותה בעוד קצת.

אני מפטר את העובד הזר שלי, אין לי ברירה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך על הצעת החוק, על העלאת שכר המינימום. לפי דעתי כל שיפור, כל התקדמות בנושא הזה רק עושה טוב לאנשים הנזקקים, עושה טוב גם למדינה. אתמול ראש הממשלה – אתם שמעתם את הנאום שלו – אמר שהמצב בישראל הוא גן עדן, המאושרים ביותר. אנחנו רוצים בפועל, לא בנאומים, לא בסיסמאות, לעשות את המקום הזה מאושר דרך שיפור מצבם הכלכלי של כולם - אם זה בעלי המוגבלות או האחרים. כל אלה שזקוקים במדינה, לפי דעתי זו מבחנה של ממשלה, שלנו כחברי כנסת ושל מדינה.

אני רוצה שתשימו לב רק לדבר אחד. הדיונים פה הם לא פוליטיים, הם מאוד עניינים. קואליציה, אופוזיציה, יש פה מסר אחד שעובר, שאנחנו אמורים לדאוג לכל ילדנו. מי שבא ממשפחה ברוכת ילדים כמוני, יודע שאי אפשר לתמוך באחד ולשכוח את השני. אנחנו נמשיך, ניאבק בדרכנו ואתם בדרככם כדי לשפר את העיוותים.

יש חלש יותר וחלש פחות.

אנחנו נתקן. אני לא רוצה לעשות את זה. אני לא עושה דירוגים. מי שחלש, אנחנו צרכים לדאוג לו, לא חשוב באיזו רמת חולשה הוא נמצא. אנחנו כרגע מתעסקים בנושא של שכר המינימום. אמרנו, יש לנו כלי שעוד לא נסגר. הוא מתחיל בצורה מדהימה, ב-4.2 מיליארד שקל. חברים, תבינו. אני אומר, זו התחלה. החוק הזה כולו הוא בין 400 ל-500 מיליון שקל. לא כולו על המדינה, הוא גם על מעסיקים כמוכם.

אל תעשה אותי מעסיק. זה מרגיז אותי. תשלם לו אתה.

אני לא הייתי כשעשו אותך בהחלטה המטופשת הזאת מעסיק. אני מסכים. גם את זה נחפש לתקן, תאמין לי. אני רוצה לעבור לקריאת החוק, אחר כך אנחנו גם נצביע עליו.

הצעת חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה) (תיקון), התשע"ח-2017

תיקון סעיף 1. בחוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשע"ה – 2015 (להלן – הוראת השעה), בסעיף 1 –

בפסקה (1), בהגדרה ""שכר מינימום", לחודש" –

בפסקה (4), במקום "תום תוקפו של חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשע"ה-2015 (בחוק זה – הוראת השעה)" יבוא "יום י"ב בכסלו התשע"ח (30 בנובמבר 2017)";

זאת הפעימה של 5,000 ₪. היא תסתיים ב-30 בנובמבר 2017 לפי המוצע.

אחרי פסקה (4) יבוא:

"(5) בתקופה שמיום י"ג בכסלו התשע"ח (1 בדצמבר 2017) עד תום תוקפו של חוק שכר מינימום (העלאת סכומי מינימום – הוראת שעה), התשע"ה-2015 (בחוק זה – הוראת השעה) – סכום השווה ל-5,300 שקלים חדשים, כפי שהוא מוגדל במהלך התקופה האמורה בפסקה זו, על פי סעיף 4;";

בפסקה (3)(א), במקום "בפסקאות (1), (2), (3) ו-(4)" יבוא "בפסקאות (1) עד (5)".

תיקון סעיף 2. בסעיף 2 להוראת השעה, במקום "בפסקה (4)" יבוא "בפסקה (5)".

יש הערות?

אדוני, דבר אחד וזהו. הקיפאון בקצבאות שלנו הוא לא באשמתנו. 15 שנה הקפיאו לנו את הקצבאות.

יש לך הערות לסעיפים שהוקראו?

לא קשור לסעיפים האלה.

חברים, אנחנו יכולים להצביע? מי בעד ההצעה כפי שהוקראה, מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה) (תיקון), התשע"ח-2017, אושרה.

ההצעה התקבלה, היא עולה לאישור המליאה בקריאה שנייה ושלישית.

המצב שבו אנחנו נמצאים כעת הוא תולדה ישירה של החלטה ב-2002 או 2003 על הקפאה רוחבית, החלטה של שר האוצר דאז, היום ראש הממשלה, להקפיא את קצבאות הנכות. אותו פער שהצטבר לו במשך 15 שנה - -

אתה רוצה שאני אגיד שאתה צודק? זה ידוע. אמורים לתקן.

אם זה כל כך ידוע, יש מקום לתקן עוול קשה זה.

בחוק אחר אנחנו נטפל.

זה יום עצוב למדינת ישראל. אתם לא רואים את השקופים.

אני רוצה להודות באופן חם לאבי ניסנקורן, לכל התמיכה, לכם. אנחנו מחויבים לכם לא פחות גם אחרי החוק הזה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25.