פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-05OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 240

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, י"א בחשון התשע"ח (31 באוקטובר 2017), שעה 9:51

שילוב עולים חדשים במכינות הקדם צבאיות - לציון בכנסת של יום תרומת מתנדבי שנת השירות וחניכי המכינות הקדם צבאיות

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מירב בן ארי

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

רן קלדרון - מנהל תחום צה"ל ותפקידים מיוחדים, משרד העלייה והקליטה

גילת דנה - מפקחת ארצית חינוך חברתי קהילתי, משרד החינוך

ניסים שלם - יו"ר, מועצת תנועות הנוער

עודד פויר - המחלקה לעידוד עליה, ההסתדרות הציונית העולמית

מרים לקס - מנהלת רשת מכינות כל עמי, הסוכנות היהודית

טלי ארנולף - מנכ"לית חמל, מועצת המכינות הקדם צבאיות

יערה שור - אחראית גיוס, מועצת המכינות הקדם צבאיות

לילי הלפרין - יו"ר, מרכז אמת לסובלנות

אלירן גפסו - ראש ההנהגה, הנוער הלאומי בית"ר

יצחק יבלונסקי - ראש המכינה הקדם צבאית יונתן

הילה שמיר - מרכז מעשה, גרעין יחד

ראובן קדמה - ש"שין, גרעין צמרת

נבו פרץ - ש"שין גרעין יחד, מרכז מעשה

שיר נגר - ש"שין, גרעין צמרת

שירז ישראלי - ש"שין, גרעין צמרת

עוז פריש - ש"שין, גרעין יחד

אורי גרינגולד - ש"שין גרעין יחד, מרכז מעשה

עידן - ש"שין, גרעין יחד

גיל - הנוער העובד והלומד

אחיטוב אילון - מוזמן/ת

אביה מלס - מוזמן/ת

איציק - מוזמן/ת

בן סימון גיא - מוזמן/ת

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

שילוב עולים חדשים במכינות הקדם צבאיות - לציון בכנסת של יום תרומת מתנדבי שנת השירות וחניכי המכינות הקדם צבאיות

בוקר טוב לכולם. אנחנו דנים היום בנושא עולים חדשים במכינות הקדם צבאיות.

ובשנת שירות.

בסדר, תרחיבו אחר כך. לציון יום תרומת מתנדבי שנת השירות וחניכי המכינות הקדם צבאיות. אני מאמין ששילוב עולים במכינות קדם צבאיות עוזר לעולים חדשים והוותיקים לשפר את הקליטה שלהם בצבא ובחברה הישראלית. אני מרגיש שזו דרך מצוינת לשפר את הקליטה ושילובם מצד אחד, ולתרום לשירות משמעותי ותורם יותר לעולים בצבא. הנושא הזה כמובן הצבא הוא המקום הכי טוב לקליטתם ושילובם של עולים חדשים, וכמובן המכינות הקדם צבאיות יותר יחזק אותם להשתלב ולהתקדם. אנחנו רואים את הנושא כמאוד חשוב, וקבענו את הדיון במסגרת היום שהכנסת מציינת היום.

איתי נמצאת חברתי חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חברה בועדה. לפני שאני נותן את רשות הדיבור לאחרים, אם את רוצה להתייחס בשלב זה?

לא, בוא נשמע קודם אחרים.

רשות הדיבור לניסים שלם, יו"ר תנועת הנוער. בבקשה.

שלום, בוקר טוב לכולם אנחנו נחלק את זה בצורה, לפחות של תנועות הנוער בגלל שחוץ ממני אף אחד עוד לא נכנס עוד. אני אפתח בכמה מילים, נחכה שגם הנערים והנערות יגיעו על מנת שיוסיפו. אני רוצה לברך את הכנסת על ההזמנה ליום הזה, אני חושב שמיטב הנוער יושבים פה, בנות השירות, המכינות, הארגונים. אני חושב שהאור הזה של הצעירים האלה שמקרינים לנו, אנחנו המבוגרים גם מסתכלים עליהם ואנחנו רואים שהחברה הישראלית הולכת לכיוונים נכונים. כל הנושא של קליטת עליה בתוך המגזר השלישי, בתוך החברה האזרחית, אני חושב שגם אנחנו עומדים מול הכנסת, מול הממשלה, מול הגופים האחרים, ואנחנו מראים איך עושים את זה. וההוכחות הן בשטח.

זה אומר אותם בני נוער שנקלטים בשנת השירות לדוגמה, מתחילים ד', ה', ו', הם מכינים את עצמם לקראת השלב הזה של השירות. לא כל ילד נכנס לשם, ואנחנו יודעים את זה וזה חבל ואין מספיק תקנים וזה חבל. אבל כל נער ונער שנכנסים יוצר מצב שהתנועה, אחר כך מסתכלים עליהם, על אותם מאות ילדים, מדובר על 2,000 חבר'ה שנמצאים היום בשנת שירות, בחלקם עולים חדשים, בחלקם מבני העדה האתיופית שגדלו בתוך תנועות הנוער, זה אומר גדלו, עשו את כל המסלול ונכנסו לשנת שירות, והיום אני חושב שהם המנהיגים בשטח, הם מנהיגים של קבוצות חברתיות שעושים שינוי חברתי בתוך החברה הישראלית. אנחנו נחכה שהם יגיעו שנשמע גם אותם מדברים. תודה רבה.

תודה. אנחנו ממשיכים לשמוע. אני לא יודע מי נמצא מתנועות הנוער, טל מדר נמצאת?

לא, היא לא נמצאת.

נציג משרד העלייה והקליטה, אולי תעדכן אותנו מה אתם עושים, מה החלק שלכם בנושא הזה ואיך אתם משתלבים במהלך הזה ושיתוף הפעולה ביניכם. נשמח לשמוע.

אני מנהל תחום צה"ל במשרד העלייה והקליטה. מי שאחראי בעצם בלעדית על הנושא הזה של המכינות הקדם צבאיות וגם שנת השירות זה משרד הביטחון, האגף הביטחוני חברתי, הם בעלי הבית. אנחנו שותפים לחלק מהמהלכים, אני יכול לפחות לציין את כמות המשתתפים העולים כמו שאנחנו מכירים אותם בתוך התהליך הזה, מדובר בעשרות בודדות של עולים וכל האלפים שמשתתפים זה סדר גודל, אם הבנתי את הנתונים נכון ממשרד הביטחון, בסביבות ה-7,000 שמשתתפים בכלל המכינות והכל, כמות הנתונים על פי הנתונים שאני קיבלתי ממשרד הביטחון זה עשרות בודדות, 20 או 30 חבר'ה שהם משתתפים.

מתוך 7,000 זה 20-30 עולים?

עולים לפי הגדרות המשרד. כן.

זה מספר, נראה לי מוזר, לא?

שזה עד 10 שנים בארץ ו-15 מעליית אתיופיה.

מה הסיבה? אתה יכול לומר לנו?

אני יכול אולי, שני דברים, אני לא רוצה לדבר בשם משרד הביטחון כי הם בעלי הבית של הדבר הזה, אבל אני יכול להגיד שני דברים מההבנה שלי,

הנתון לא נכון פשוט. הנה משרד החינוך,

אנחנו נשמח לשמוע.

נשמח ממשרד החינוך. אבל בואו ניתן לו את רשות הדיבור למשרד הקליטה, ואנחנו נשאל אותו.

אני רק אומר את ההבנה הצנועה שלי מהעניין הזה, אמרתי שוב, אני מזכיר, משרד הביטחון הוא בעל הבית. ההבנה שלי – אחת – זה להאריך את השירות בשנה, לא כל העולים רוצים את המסגרת של להאריך את השירות לכאורה הצבאי בשנה, דבר שני, יש מסגרות להבנתנו שהן לפעמים יותר אטרקטיביות ומעדיפים להגיע במסגרתם, או למשל גרעיני צב"ר, שמתחילה הכנה בחו"ל דרך הצופים, מגיעים לשלושה חודשי הכנה ודרך זה הם מתחברים. זאת ההבנה הצנועה שלנו מהעניין הזה. המספרים גם מתחברים אל מול התקצוב שאנחנו נותנים לעניין הזה. אני אגיד משהו על החלק הזה, כבר בסוף שנה שעברה זיהה משרד העלייה והקליטה צורך לסיוע ותמיכה בקרב העולים הבודדים שעלו לארץ שנה לפני הגיוס, כאן אולי אני מתקן, אני מדבר על האוכלוסייה הזאת, כי זו האוכלוסייה שאנחנו לפחות תומכים בה, אותם עולים בודדים שמגיעים ולוקחים חלק או בשנת שירות או בקדם צבאי. הצורך נגע בחצי השני של השנה שהם נמצאים כאן לאחר שהם סיימו את סל הקליטה שהוא בגובה של 2,622 שקל ובעצם היה חסר להם החצי השני מבחינת התמיכה. המשרד זיהה את זה בסוף שנה שעברה ובהוראת שעה שיצאה בתחילת השנה הזאת, הוראת שעה של המשרד, מעניק משרד העלייה והקליטה לאותם עולים בודדים דמי קיום בסך 1,524 שקלים בחודש, כמובן לחצי השנה השניה עם תום סיום סל הקליטה, ועד הגיוס. זה אלה שמגיעים לשנה, השלמנו את החצי השני ובעצם בסכום הראשון באותו סל קליטה מגולם גם שכר דירה למשך שנה. לכן ההשלמה והצורך היה לדמי קיום. הצורך זוהה, ויצאה הוראת שעה וזה כבר יצא לדרך מתחילת השנה, מפברואר.

להגדיל את מספר העולים החדשים שישתלבו במסגרת, מי צריך להוביל את הדבר הזה ומי רואה את זה כאינטרס? כמובן כל המשרדים רואים את זה כאינטרס לאומי, לשלב ולחזק את העולים החדשים, אבל בראש ובראשונה אחריותו של משרד הקליטה להיות הפה של העולה וגם לדאוג, שנמצא בהגדרה של הזכאות, האם משרד הקליטה לא לקח יוזמה לדבר עם משרד הביטחון ולעודד את העולים להשתלב במסגרת? האם עשיתם את זה?

אני אומר שוב, כל העיסוק סביב הדבר הזה, צריך גם להסתכל אל מול עידוד עליה וגם אל מול הסוכנות, כל הקבוצות שעובדות מול עידוד העלייה בחו"ל. לפי מה שאני מכיר, גם ממפגשים עם הנוער בחו"ל הנוער מעדיף מסגרות אחרות שדרכן הוא חושב שההשתלבות שלו בתוך השירות בצה"ל תהיה הכי נכונה. ולוקחים למשל את גרעין צב"ר שדיברתי עליו קודם, שהוא מסלול יחסית אטרקטיבי. מגיעים כקבוצה, כגרעין, עושים הכנה בחו"ל, הצופים מזהים את הצורך, אוספים את כולם. מגיעים לארץ שלושה חודשים לפני, נכנסים למסגרת של קיבוץ שבעצם מחבק את כל הקבוצה הזאת, מקבלים שם מסגרת תומכת, יום יומית עם משפחות מאמצות, כולל אולפן מאוד אינטנסיבי שמביא אותם לנקודת זינוק הרבה יותר טובה במהלך השירות. המסגרת הזאת מכה גלים והחבר'ה הצעירים מעדיפים כנראה להגיע עם מסגרת כזאת, עם קבוצה, כקבוצה של שווים וכנראה להמשיך. זה מה שאני יכול להגיד מהגזרה שלנו.

תודה רבה לך. אנחנו רוצים לשמוע מנציגת משרד החינוך, יש לך מחלוקת על הנתונים שהוצגו כאן, את יכולה לתת לנו את התמונה הכללית?

כן. אני ממינהל החברה ונוער במשרד החינוך. אני שמחה לומר שאנחנו העמדנו קרן מלגות לשנת י"ג זה אומר גם לקדם צבאי וגם לש"ש. הפריזמה שלי היא על הדרך החדשה של יוצאי אתיופיה. אנחנו הענקנו 320 מלגות בתשע"ח, מקווים לחלק 450 השנה. תיכף יהיו לנו נתונים, בנובמבר, אני מקווה שיהיו כבר נתונים על החלוקה. וזה רק יוצאי אתיופיה, כך שבוודאות לגבי - - -

יוצאי אתיופיה שהם עולים חדשים?

לא. זה לא מתייחס, התכנית הממשלתית החדשה לא מתייחסת לעולים חדשים.

נכון, אלא מעל 15 שנים.

לכן גם אני רוצה להזכיר שבתכנית כתוב כל שנה 1,000. אם את אומרת לי שזה 300 ומשהו לפני שנה, ועכשיו אתם מתכוונים ל-400 ומשהו, אני רוצה לדעת את היתר, לאיזה מסגרות שילבתם אותם או שבכלל לא שילבתם?

אוקיי. העניין הוא שאנחנו מצאנו שהמודעות בקרב העדה בכלל לגבי שנת שירות, קד"צ וכולי, והאפשרות לקבל מלגה היא לא גבוהה, ואנחנו בחרנו את המקום הזה כמקום משמעותי להתפתחות אישית ומוביליות בחברה הישראלית, זה מוכח. לכן אנחנו פונים גם למגשרים, גם למנהלי יחידות נוער, גם למנהלי בתי ספר, להגביר את המודעות. ברגע שאת או אתה מעוניינים באחת המכינות, המכינה מתומרצת ונותנת את המלגה, לא אנחנו. לא צריך להגיע אלינו. מספיק שאתה מגיע למכינה וכבר שם יודעים את הנוהל.

מעבר לזה, בהכנות עם תנועות הנוער כבר יצאה תקנת תנועות הנוער עם סבסוד לחניכים יוצאי העדה כדי שגם בהרשמה, במפעלים, במחנות הקיץ יהיה סבסוד ויהיו חניכים, שוב, מקום למוביליות בחברה הישראלית והתפתחות אישית, וכאן יש לנו, נוכל להציג מספרים מאוד יפים גם תנועות וגם ארגונים, כ-6,500 חניכים שאנחנו את זה מתכוונים להעלות ב-1,000 כל שנה.

אני רוצה שיהיה ברור, אנחנו התחלנו בעולים חדשים. את הכנסת אותנו לתכנית הממשלתית שלא שייכת לעולים החדשים. אני רוצה להחזיר קודם כל את הנושא לעולים. נציג משרד הקליטה אמר שמתוך 7,000 שמשרד הביטחון הכניס למסגרת, בין 20-30 הם עולים חדשים. אני רוצה לדעת, שמעתי שיש לך מחלוקת לגבי הנתון הזה, אז מה הנתון של משרד החינוך לגבי העולים החדשים. אל תיכנסי לתכנית הממשלתית, זה החלק הבא שאשאל אותך עליו. אני רוצה לדעת עכשיו כמה עולים חדשים השתלבו במסגרת הזאת שאנחנו דנים עליה היום.

מבחינה ארצית אנחנו נעזרים בראמ"ה, הרשות הארצית למדידה והערכה, והם נתנו לנו אומדן ארצי של 20% מכלל תנועות הנוער למשל, הם עולים חדשים או עולים מכל הארצות.

בואי נלך על המספר שהוא נקב בו, 7,000. את אומרת ש-20% מתוך 7,000 הם עולים חדשים.

7,000 אמרת בקד"צים?

בגדול זה הנתון שאני מכיר ממשרד הביטחון.

משרד החינוך, ראמ"ה, לא בודקת אחרי גיל 18. בודקת עד גיל 18 ואנחנו תלויים בראמ"ה. אז שנת י"ג, קד"צ.

אנחנו דנים היום על המכינות הקדם צבאיות. למי מיועד?

מעל גיל 18. ושם, בדרך החדשה נותנים מלגות כדי לתמרץ.

לצעירים יוצאי אתיופיה.

כן.

אבל לא קשור לעולים חדשים.

נכון. אין - - -

בואו נעשה סדר. הנתון שהוא נתן זה עולים חדשים. עולים חדשים הכוונה ל-10 שנים ו-15.

אנחנו מייצגים את מועצת המכינות, אז אם אפשר גם להתייחס לנתונים.

אנחנו נגיע אליכם.

משרד הקליטה הוא לא אינדיקציה למי יש היום במכינות או בשירות לאומי או בשנת שירות, ואני אגיד לך למה. משרד הקליטה לפני 4 שנים התנתק מתנועות הנוער. הודיעו לנו רשמית שהם לא מטפלים ולא העבירו כסף כבר 4 שנים, זה אומר שאנחנו והם כבר לא מעבירים רשימות, אין לנו קשר עם משרד הקליטה.

אבל שיהיה ברור, כי הוא אמר לפני כמה דקות שהנתון הזה התבסס בגלל שהם מעבירים תקציב למשרד הביטחון.

אני יכולה להגיד על זה משהו על החיילים הבודדים אם אתם רוצים.

אני רוצה להבין בדיוק.

מדובר בתנועות עולמיות, שלא נתבלבל. יש תנועות ארציות ויש עולמיות. כשהוא דיבר על צבא, זו תנועת הצופים העולמית שמביאה בני נוער לפה. זה משהו אחר לגמרי. תבינו, אם אנחנו מדברים על 7,000 חבר'ה שמתגייסים למכינות ושנת שירות, מתוך ה-7,000, 2,100 מתנועות הנוער, יש עוד בנושא של ארגונים, יש מהתנועה הקיבוצית, מדובר עד 2,000 שלא נמצאים בכלל בתקנה של משרד החינוך. אם אתה מסתכל על כל המכלול הזה, כשילד שלי נכנס לשנת שירות אני לא מודיע לא למשרד הקליטה ולא לצבא. אין לי פריבילגיה שאני יודע הוא עולה חדש.

גם אם הם עולים חדשים?

לא, כלום. אני לא מקבל עבורו כלום. והנה משרד החינוך פה. ילד הוא ילד, לא משנה מה. עכשיו רק הם הוציאו את הנושא של יהדות אתיופיה שהגיעו, אמרו זה במיוחד, תצבעו, אני לא רוצה להגיד צבע, אבל לצבוע, וזה מה שאמרו לנו, ותתקצבו אותם במיוחד. השאר, אתה עולה מצרפת, הייתה עליה מצרפת בנתניה, של חבר'ה שנמצאים, הם לא צבועים, אנחנו לא צובעים אותם. אנחנו לא יודעים היום. אין לי ספירה. אז למה יש לי צורך?

אז אני רוצה שהדברים יהיו ברורים.

המשרד תומך בעולים הבודדים. באותם עולים בודדים עליהם אנחנו מדברים, שעבורם משרד העלייה והקליטה מעניק את אותה תמיכה.

מי שלא בודד לא זכאי?

לא, זה לא חלק מהתקצוב.

משרד הביטחון מתוקצב על כל האירוע הזה, הם חסרים פה, אבל הם צריכים לתת את התשובות. זה אירוע שלהם.

בסדר, משרד הביטחון מתקצב באופן כללי, אבל לעולים חדשים מגיע להם סיוע עד הזמן שהם מוגדרים כעולים חדשים. השאלה למה משרד הקליטה לא נותן תקציב עבור העולים החדשים. אני לא מדבר עבור הוותיקים, אלא עבור העולים החדשים שנמצאים במסגרת של ההגדרה של עולה, 10 שנים או 15, ולכן למה משרד הקליטה לא עושה את זה? למה רק לבודדים? מישהו יכול לענות לי?

אני רוצה להוסיף לשאלה שלך. אני מנהלת את רשת מכינות "כל עמי", מכינות משותפים לישראלים וחו"לניקים, ובנוסף אנחנו עושים גם תכנית שנקראת "ברק" שהיא תכנית משותפת, משרד הקליטה מעביר בה תקציב למשרד הביטחון עבור חיילים מתנדבי מח"ל ועולים חדשים. שני דברים שאני רוצה להעלות בנקודה הזאת - - -

בסוכנות היהודית, כדאי להגיד.

בסוכנות היהודית. מיסודה של הסוכנות היהודית.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת מירב בן ארי. תמשיכי בבקשה.

אני חושבת שהתכניות המתוקצבות הן באמת תכניות לחיילים שעומדים להתגייס או העולים החדשים, גם אופן התקציב צריך לדבר עליו בדיוק איך הוא עובר ולמי הוא מגיע, שזה מורכב, אני הצפתי את כבר מול המנכ"ל אצלכם. מעבר לזה אני יודעת שיצאה עכשיו הוראה חדשה על מה שדיברת, על ה-1,560, אבל זה באמת משהו שעדיין לא נכנס בצורה משמעותית כנראה לתוך עולם המכינות ולא מודעים לתקציב הזה, הוא תקציב אישי למשתתף, הוא לא תקציב לארגון ויכול להיות שזה גם חלק מהעניין. אנחנו מכירים אותו ומתחילים לפעול כדי לנסות להשיג אותו עבור החניכים שלנו, אבל בגדול זה משהו שהוא עכשווי.

אני רוצה להעיר על מה שאמרת לגבי גרעין צב"ר שזו באמת תכנית מצוינת ואין לי עליה מילה, אבל אני חושבת שמחובתנו לעודד תכניות שונות, א. סתם בעניין של מגוון והיצע, אין סיבה שלעולה חדש לא יהיו כמה אפשרויות, וגם בגלל שאני חושבת שהמעורבות של עולים חדשים בתוך מכינות קדם צבאיות ובחברה הישראלית נותנת להם בונוס הרבה הרבה יותר משמעותי, בסוף כשהם מתגייסים עם קבוצת חברים ישראלית יכולת ההשתלבות שלהם בצה"ל, התמיכה שלהם וכולי היא משמעותית יותר טובה, לכן אני חושבת שיש מקום שמשרד הקליטה יעודד את העולים החדשים להתגייס, להצטרף לש"שין ולמכינות הקדם צבאיות כי שם הם באמת יקבלו רשת בטחון וכניסה לחברה הישראלית בצורה הרבה הרבה יותר משמעותית ותמיכה חזקה. זה בהקשר הזה, נשמח לעשות עם זה עבודה.

חברת הכנסת נכנסה מאוחר, כדי להכניס אותה למסלול נסביר, קודם כל אנחנו מדברים על העולים החדשים. אנחנו נמצאים בוועדת העלייה והקליטה.

כן אבל אדוני, יש דגש - - -

בני עולים גם. בסדר.

לא, הדגש הוא על התכנית המיוחדת של המשרד לשילוב צעירים יוצאי אתיופיה במכינות. זה לא רק העולים החדשים. משרד החינוך עוד לא דיבר, נכון?

היא הייתה באמצע דבריה.

אנחנו רוצים לדעת את הנתונים.

לכן אנחנו נמצאים במסגרת הזאת. שאלנו את משרד הקליטה כמה הוא תומך בתכנית הזאת, למי שמוגדר עולה חדש. דווח לנו שמתוך 7,000 שנמצאים במסגרת 20-30 בודדים שהם תומכים. שאלנו איך יכול להיות.

שהמספר כל כך נמוך.

בוודאי. ואז הייתה מחלוקת במשרד החינוך. שם קצת עשית לנו "סלט" ולכן אמרתי שאני לא רוצה שתלכי לכיוון הזה כי אז את נכנסת לתכנית הממשלה שלא קשורה בכלל לעולים חדשים ולכן אני אומר, בואי נלך במסלול של העולים החדשים, לזה אנחנו נחזור אחר כך. את לא נתת לנו נתון שמתנגד לנתון שהוא נתן לנו.

אני יכולה לומר משהו בתור יוזמת היום? כי אני פשוט רצה מוועדה לוועדה. קודם כל יש לנו שלוש ועדות במקביל שרצות עכשיו, שזה כספים, חוץ ובטחון ועליה וקליטה לכן אני רצה ממקום למקום.

וחבל לנו מאוד שאין מפה נציג ממשרד הביטחון, זה חסר.

זה גם נכון.

הם הוזמנו והחליטו שלא לבוא.

אני אגיד רגע בצורה ממלכתית שמי שיוזם את היום הזה אני, חברת הכנסת סתיו שפיר וחבר הכנסת פולקמן. אני לא אכנס ל- - -, חבל על הזמן. אני רוצה להגיד רק משהו אחד שחשוב שיהיה כאן. יש עולם מכינות, עולם המכינות ושנת השירות. העולם הזה הוא עולם שיש בו אלפי צעירים, בעיני זו הציונות החדשה, נמצאים שנה לפני גיוס, מתנדבים, עושים פעילות נהדרת. הכנסת פעם ראשונה, אדוני היושב ראש, מציינת יום הכרה. עד היום לא היה את זה. אז קודם כל זה יום חגיגי ויום חשוב כי אנחנו מציינים ומפרגנים ומברכים לעולם החשוב הזה.

בתוך כל זה, ואמרתי את זה גם בחוץ ובטחון, אנחנו צריכים להיות בעין ביקורתית. וזה מה שעשית גם עכשיו. ולבחון האם באמת באמת המכינות ושנת השירות מונגשים לכלל הצעירים במדינת ישראל. אגב, בוועדת החינוך בשעה 11:00 יהיה דיון גם על צעירים עם מוגבלות, עוד אוכלוסייה. האם באמת אנחנו מנגישים את העולם הזה לכולם. והדגש שביקשתי מהיושב ראש זה באמת להתייחס לצעירים יוצאי אתיופיה. לא כי אני חושבת שהמצב אצל העולים טוב, ממש לא.

מה עם העולים האחרים?

אצל כל העולים. אבל מדינת ישראל יצאה בתכנית בשנה האחרונה שבה חניך צעיר יוצא אתיופיה ניגש למכינה, יוצא אתיופיה במיוחד, כי יש לנו שם בעיה, ומקבל כסף אישי שהוא יוכל להיות במכינה. ואני באתי ואמרתי ליושב ראש "בוא נעשה דיון ונבדוק" ולא נשלב עוד שנה. התכנית כבר יצאה לדרך. כל מה שהיה צריך זה לבחון כמה צעירים השתלבו, כמה מכינות. כמובן שעל הדרך, בגלל ש- - - להתייחס למספר עולים, אבל אדוני, 80% חשוב, חשוב מאוד לשים על התכנית הלאומית לשילוב יוצאי אתיופיה בשנות השירות, א. כי הם לא יודעים, ואמרה את זה, שמעתי את זה פה. הם לא יודעים. ב. כי אנחנו לא עושים מספיק מאמץ.

אני חייבת להגיד לך משהו אדוני באופן אישי, מילה אחת. אני 10 שנים ניהלתי מרכזים לנוער בסיכון בנתניה ובהרצליה. היו אצלי הרבה חבר'ה צעירים יוצאי אתיופיה וגם חבר'ה יוצאי, לצורך העניין, חלק מההורים שלהם נולדו בארץ וחלק מההורים שלהם גם נולדו במרוקו ולוב. ולא היה לי חניך אחד שהגיע למכינה בשנת שירות. אני לא רוצה לדוש בעבר, אני רוצה להתקדם אל העתיד ואני רוצה לראות חבר'ה שמגיעים מפריפריה, ובעיקר חבר'ה שהמדינה שמה עליהם כסף, אני לא רוצה להחזיר את הכסף הזה לאוצר. אני רוצה שהכסף יחזור ושחניכים כאלה יגיעו למכינות. יכול להיות שהם מתאימים ויכול להיות שלא, יכול להיות שישב ראש המכינה ויגיד לו 'תשמע, עם כל הכבוד יש מישהו יותר טוב ממך' אבל אני רוצה שהצעיר הזה ייכנס לתוך המכינה, הוא ישב שם ותהיה לו הזדמנות כמו כל הצעירים במדינת ישראל. סיימתי.

אז תחכי כמה דקות, אני רוצה לשאול את נציגת משרד החינוך. באוקטובר 2015 ועדת השרים בראשות ראש הממשלה קיבלה אישור לשלב בתנועות הנוער יוצאי אתיופיה, כל שנה 1,000. ארבע שנים – 4,000. על זה קיבלתם תקציב והתכנית למיטב ידיעתי החלה ב-2016. אני רוצה לשמוע כמה השתלבו עד כה במסגרת התקציב הזה.

תודה. אז על כך אמרתי ואני אחזור, נתחיל בתנועות הנוער כי רובן מזינות את הגופים המשלחים לשנת י"ג בכלל, זה שנת שירות ומכינות קד"צ. בתנועות וארגוני הנוער, אני חוזרת, יש לנו כיום 6,500 יוצאי אתיופיה. אנחנו רואים גידול של 1,000 כל שנה. בשנה שעברה עוד לא פעלה תקנת סבסוד חניכים יוצאי אתיופיה, השנה היא כבר פועלת, כל תנועות הנוער יודעות - - -

נקודת ההתחלה הייתה 8,000. ב-2015 כבר היו 8,000 בתנועות הנוער ואז התכנית הייתה להוסיף עוד 4,000.

נכון, אתה צודק, אבל כאן אצלך בישיבה היה ויכוח גדול. המספר לא היה נכון, זו הייתה השערה, ותיקנו פה.

אז הציגו לנו סתם.

מזכירת הוועדה בוודאי יודעת. העברנו נתונים ותיקנו ועמדנו על 6,500. השנה עוד מעט יהיה לנו אומדן, אנחנו מקווים, ב-1,000. 7,500, 8,500 זאת אומרת נגיע ל-10,000. זה תנועות וארגוני נוער עם תקנה שתעודד, כי לקח שנה ליצור. אתם יודעים, עם הערות הציבור ומשפטנים וכולי. כיון שהם הגופים המשלחים, אני חוזרת שחילקנו 320 מלגות בתשע"ז ליוצאי אתיופיה, כי זאת התכנית. לשאלתך, אין תמרוץ לעולים באשר הם. יש אפלייה מתקנת ודגש של ממשלת ישראל על ילדי העדה האתיופית.

העדפה מתקנת.

העדפה מתקנת. מכיתות א' בלא פורמלי, אתה בוודאי יודע על הפורמלי. אני לא חוזרת על זה. בלא פורמלי לקחנו ארבעה עוגנים וארבע נקודות בחייו של הפרט להתפתחות אישית ולמוביליות חברתית. חוגים איכותיים משחייה וג'אז וג'ודו ומה שנרצה, איכותיים עם ציוד, שהם פתוחים לכל הקהל ברשות המקומית מול המתנ"ס, אבל הם מסובסדים עבור ילדי העדה. תנועות נוער שעכשיו הסברנו, הכנה לצה"ל כמוביליות בחברה הישראלית ומלגות שחילקנו 320, השנה אנחנו מקווים ל-450, וכך עולים. אבל כמו שאמרה חברת הכנסת, המודעות לנושא המלגות נמוכה בסוציאליזציה של העדה. כאן אנחנו מאוד נעזרים במגשרים, במנהלי בתי ספר, במנהלי יחידות הנוער לשגרר את זה, להודיע את זה, לשווק את זה. רק תירשמי או תירשם, מחכה לך שם מלגה. אתה לא צריך לכתת רגליים, תבחר כמו כל אחד מכינת קד"צ או שנת שירות, תגיע לשם – מחכה לך מלגה, והמכינה מתומרצת.

מה קורה לעולה אחר, עולה מצרפת, עולה מאוקראינה שמגיע?

אין. נאדה.

למה? למה משרד הקליטה לא מכסה את זה? הרי יש להם תקציב לזה. למה משרד הקליטה לא מעביר את התקציב עבור העולים?

אני לא יודע לדבר על כל החלק הזה, הדבר היחיד שאני יודע לדבר עליו זה איפה זוהה הפער לגבי החיילים הבודדים ששם יש פער בתמיכה של משרד העלייה והקליטה. כל השאר נכנס בתוך סלי הקליטה והתמיכה הרגילים.

אין תכנית מיוחדת.

לא.

אולי תשאל במשרד ותעדכן אותנו, אולי תצא תתקשר ותחזור ותגיד לנו?

אפילו יותר טוב, קח את התכנית הקיימת - - -

פשוט לא ייתכן שמשרד הקליטה שיש לו תקציב, זה משרד שאמון על קליטת העלייה, לא משתתף במשימה הלאומית הכל כך חשובה הזאת. חברת הכנסת קסניה סבטלובה בבקשה.

תודה לך כבוד היושב ראש ומירב היקרה, באמת לך ולחברייך שיזמו את היום הזה, הרבה כבוד. סוף סוף באמת מציינים את היום החשוב הזה כאן בכנסת. אין מה להמשיך ולדבר בשבחן של המכינות הקדם צבאיות, הדבר מובן וברור ואני מסכימה איתך שלגמרי זו דרך ציונית נפלאה וזו דרך שבונה את הזהות של הצעירים והצעירות, וזו דרך שגם עוזרת להם כמו שנאמר פה גם, להתקדם בסולם החברתי. מעניק להם מוביליות נוספת והדברים האלה כולם חשובים.

הדיון הזה בשמו, אני עכשיו מצטטת, שילוב עולים חדשים במכינות הקדם צבאיות, כל העולים. אני אתייחס כמובן לכל העולים ולא רק לקבוצות ספציפיות שלגביהן כבר יש איזו שהיא דרך.

התכנית לא שייכת לעולים. התכנית של יוצאי אתיופיה לא שייכת לעולים.

זו תכנית שהולכת לעולים ותיקים יותר, או בני עולים אפילו. אנחנו מדברים עכשיו גם על עולים חדשים ואני אתייחס גם לעולים שהם אינם חדשים, שזה חלק הארי באוכלוסיית העולים ואי אפשר לפסוח על זה, ולומר 'טוב אנחנו עכשיו נתמקד באותם 20, 30, ונחשוב איך אנחנו יכולים לגרום לכך שיהיו 50 או 80'. ולא לחשוב גם בצורה יותר רחבה על כל השאר שככה נותרים מאחור, כי עם השנים ככל שעוברות השנים של העלייה, המשפחות לפעמים לא עולות ברמה של המוביליות וברמה של החיברות במדינת ישראל אלא יורדות בסולם הזה ואני יודעת את זה היטב, ואני יכולה להגיד לכם גם על ניסיון אישי, גם פונים אלי אנשים ואני גם בקשר עם הרבה מאוד אנשים, אני לא מכירה ממשפחות של עולים מחבר העמים, אין לי משפחה אחת ששם בן או בת הלכו למכינה קדם צבאית. אני לא מכירה. חלקם לא יודעים שזה בכלל קיים. אז יש פה עניין של אינפורמציה, שעוד פעם – אסור להתמקד אך ורק בעולים החדשים הטריים טריים, הם צריכים יותר עזרה מכולם, וזה ללא עוררין, אבל אם לא עובדים עם כלל האוכלוסייה ומנסים גם, כמו שאנחנו פה לא פעם דנים, על הקושי של העולים הוותיקים יותר שהם עדיין עולים, הם עדיין לא נקלטו פה באופן מלא, הם עדיין זקוקים לעזרה של המשרדים. אני יודעת שמשרד העלייה מגדירה את זה בתחומים של 10 ו-15 שנה ואולי אין הרבה מה לעשות עם זה ואולי כן אפשר, כי אם נשאר כסף מאיזו שהיא תכנית אז למה לא לדון?

צודקת חברת הכנסת קסניה סבטלובה כשאומרת שאם התכנית באה ושמה דגש באמת על צעירים יוצאי אתיופיה, זו תכנית נהדרת. אבל אם אתם באים, פותחים שנה, ואומרים מתוך 7,000, 8,000 חניכי מכינות בשנת שירות, יש לך רק 300. אז אתה אומר רגע, תן עוד 100 לאותם צעירים שגם מגיעים. ודרך אגב גם יכולים להיות ותיקים, שנולדו בארץ.

קודם כל הייתי רוצה להבין האם יש לנו מספרים מדויקים של העולים הוותיקים, אלה שכבר עברו את ה- 10 או 15 שנה, כמה יש מתוכם, בתוך ה-7,000? הייתי רוצה לדעת כמה יש, קודם כל. להתחיל מזה. כי אני אומרת, באופן אישי אני לא מכירה אף אחד. ואני אגיד לכם גם למה. כי לעולה, אפילו שנמצא פה 15 שנה או 20 שנה, קשה לו יותר לתרום את השנה הזאת, כי בשנה הזאת אנשים הולכים לעבוד ומפרנסים את המשפחות שלהם והקשיים של העלייה והקליטה, אנחנו יודעים שהם לא מסתיימים אחרי 10 שנים. להיפך. כשכבר לא מקבלים שום תמיכה ושום עזרה. הקשיים האלה הופכים לממשיים יותר, כי אתה מרגיש שאתה לבד לגמרי בעניין הזה, ואני יודעת על הרבה חבר'ה מצוינים שהיו שמחים מאוד להשתלב במערך הזה, אבל פשוט אין להם את היכולת.

אז בואו נתחיל אולי, מבחינה פרופורציונלית לבדוק כמה עולים ותיקים וכמה עולים חדשים יש, פרופורציונלית לאוכלוסייה. האם יש איזו שהיא דרך להעלות את המודעות, להעניק מלגות או אפשרויות או כל מיני אולי תנאים קלים יותר לאותה אוכלוסייה כדי למשוך גם אותם, כי זה יתרום להם יותר אולי אפילו מאנשים שנולדו פה ויש להם רמת חיברות אחרת, אולי קשיים אחרים אבל לא אותם קשיים כמו של העולים.

היא תענה בהמשך, אבל כרגע הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב חבר הוועדה. בבקשה.

תודה כבוד היושב ראש, אני מברך על הדיון ועל כל היוזמים. אני מסכים עם חברת הכנסת קסניה סבטלובה על הנושא של לשבח את המכינות, אני יודע עד כמה שהן טובות. אני באתי דווקא הפוך, ראיתי מגמה אחרת. אח שלי היה במכינה בקציני ים עכו, במכמורת ואני גם הייתי כמה פעמים בטקסי פתיחה וראיתי דווקא הרבה עולים. אז חשבתי ההיפך, הייתה לי מגמה שמכניסים לשם רק עולים ועולים ותיקים.

אני גם כן מסכים, אנחנו צריכים מספרים כדי לראות מה המגמות, וכמובן אני חושב שאנחנו צריכים לדחוף את התופעה, ואם יש כפי שאומרים כאן חוסר מודעות ומשתמשים במגשרים ומנהלי בית ספר כי הרבה אנשים לא יודעים את הזכויות שלהם, ואנחנו יודעים שהדבר הזה הוא חיובי, המכינות הקדם צבאיות ואנחנו צריכים את המכינות האלה, אז אם יש לנו את הפער הזה בין המודעות והתודעה של האנשים, המטרה שלנו כאן בוועדה היא לתת את כל הכלים ולחשוף את זה. אז אני רק יכול לברך על זה.

תעדכני אותנו מבחינה מספרית.

אני נציגת מועצת המכינות הקדם צבאיות. אני רוצה לחלק את הדיון לשניים ולהתייחס קודם כל לנושא העלייה הכללית שלא קשורה ליוצאי אתיופיה, שתיכף יערה תרחיב על הנושא הזה. מבחינת נתונים, היום יש לנו 3,500 חניכים במכינות, ב-54 מכינות קדם צבאיות שנתיות. כ-3,500 חניכי מכינות קדם צבאיות ב-54 מכינות שנתיות, מתוקף חוק המכינות. בתוך המכינות האלה יש לנו השנה, תשע"ח, 75 חניכים חו"לניקים שמתפזרים במכינות, הם לא במכינה מסוימת, ובכל מכינה משתלבת בדרך כלל קבוצה קטנה של 3, 4, 5.

זה לא קשור לעולים. המכינות האלה הן מכינות אחרות, מכינות שמביאות חבר'ה שגרים בחו"ל. זה לא רלבנטי ל - - -

אני לא מדברת על עולים ותיקים, אני מדברת על אנשים שמגיעים מחו"ל לשנת המכינה ואני רוצה להמשיך ולהגיד שמתוכם כ-70 חבר'ה נשארים.

הם עולים או לא?

לא, הם מגיעים לשנה הזאת.

בבקשה אל תעשו סלט. אני אומר לכם, אנחנו דנים על עולים ובני עולים. לא על תיירים ולא מתנדבים.

אני לא מדברת על המכינות של הסוכנות, מכינות כלליות שנתיות שפשוט זה ערוץ מדהים לקלוט צעירים שמגיעים לארץ לשנה מאוד חווייתית ומשמעותית. אני רוצה להגיד, מה שאמר נציג משרד הקליטה, שהחבר'ה שמגיעים למכינות קדם צבאיות הם דווקא חבר'ה שרוצים להשתלב בתכנית אינטגרטיבית של ישראלים וחו"לניקים ביחד, ולאו דווקא רוצים להגיע לתכנית או לקבוצות מבודדות של עולים מחו"ל שהם רק חו"לניקים כמו גרעין צב"ר ולכן אנחנו כן רואים את הערך המוסף בשילוב של חבר'ה מחו"ל במכינות הקדם צבאיות כמו שהן מתקיימות עם קבוצה מעורבת של ישראלים וחו"לניקים. אני רק רוצה להגיד שמתוך החבר'ה שמגיעים היום כ-70% אחרי זה מתגייסים לצה"ל ומתחילים איזה שהוא תהליך של שילוב לחברה הישראלית, באמת מתוכם בסופו של דבר יש פחות חבר'ה שעושים עליה, אבל זו בהחלט משימה שזיהינו אותה כמשימה לאומית.

אני לא מזלזל בזה, אבל אני רוצה שתביני. אנחנו פה ועדת עליה וקליטה, הנושא החשוב ביותר להבין את המציאות ואז אנחנו צריכים ללחוץ את משרדי הממשלה שיעשו את חלקם. לכן גם חבריי חברי הכנסת שאלו, אנחנו רוצים לדעת מבחינה מספרית כמה עולים, כמה לא עולים. כולם עולים או בני עולים, אבל יש הגדרה, ויש לה משמעות תקציבית. אני לא יכול לבוא למשרד הקליטה, לטעון שהם לא עושים עבודתם, אם אין לי נתונים של עולים חדשים שהם 10 שנים או 15 שנים ליוצאי אתיופיה. לכן אני שואל ואנחנו כולנו שואלים, תנו לנו נתונים. כך וכך עולים חדשים על פי ההגדרה של משרד הקליטה, כך וכך מעבר ל-15 שנים. לכן אנחנו רוצים לדעת. מי שבהגדרה שלו הוא עולה, יש לנו כתובת – משרד הקליטה. מי שמעבר לזה – יש לנו כתובות גם. יכול להיות משרד החינוך, יכול להיות משרד הרווחה, אנחנו נחפש דרך. לכן תנו לנו תמונה כללית. אני לא מזלזל במתנדבים.

הוא לא מזלזל במפעל שמעודד עליה, זה דבר חשוב מה שאמרת. אבל התפקיד של ועדת העלייה והקליטה זה לדאוג לאלה שכבר עלו, כבר פה, איך הם משתלבים באוכלוסייה.

אני לא יכול לבוא בטענה למשרד הקליטה לפרויקט שאת מדברת עליו כי הם לא עולים חדשים.

נכון. אז אני אסכם ואני אגיד שקודם כל אני אברר בצורה מדויקת את הנתון הזה ואני אחזור אליכם עם הנתון. מירב בן ארי בקשר איתנו עם המכינות כל הזמן ואני אתן לה את הנתונים המדויקים. אני רק רוצה להגיד שמבחינתי זו יוזמה מבורכת, הקריאה למשרד הקליטה להצטרף ולתמוך גם בארגונים שמעודדים עליה ויוצרים איזה שהוא נתיב של השתלבות לצעירים מחו"ל במכינות ובהקשר הזה אני רוצה לחזק את מה שהצעת ולראות אם יש אפשרות של משרד הקליטה לתמוך בארגונים שמעודדים עליה, אנחנו כרגע כיום כל התכנית שלנו ממומנת על ידי כספי פילנתרופיה והשנה גם השתלבות של קק"ל בתמיכה במלגות לחבר'ה כאלה שמגיעים מחו"ל. אם אתה רוצה שנציג עכשיו את הנושא של שילוב יוצאי אתיופיה, אני אשמח שיערה תציג.

אני מרכזת את נושא הגיוסים במכינות. בתוך הנושא הזה יש גם את פרויקט עידוד השתלבות צעירים בני הקהילה האתיופית במכינות. אנחנו זיהינו בשנת תשע"ה לפני כשלוש שנים את האתגר של גיוס בני העדה האתיופית למכינות. בהמשך גם משרד החינוך וגם משרד הביטחון הבינו את האתגר ועזרו לנו בעזרת מתן מלגות. כשהתחלנו את הפרויקט היו כ-100 חניכים יוצאי העדה האתיופית בכלל המכינות וכדי באמת לשפר את המצב אנחנו גם נעזרנו בארגונים כמו "זינוק בעליה" ו"אחרי" כדי לשפר את המצב. בשנה שעברה, תשע"ז, סיימו את השנה כ-270 חניכים, שזו קבוצה ענקית. 270 חניכים יוצאי אתיופיה.

מתוך ה-3,500.

מתוך ה-3,500 חניכים, שזה בעצם קרוב כבר ל-10%, שזה גם יותר מאחוזם היחסי באוכלוסייה שעומד על כ-2% אחוזים, יוצאי העדה האתיופית. עוד שינוי שעשה הפרויקט הוא בעצם המגוון שאליו הולכים החניכים יוצאי העדה. עד תחילת הפרויקט החניכים היו בעיקר במכינות ייעודיות לכך, והיום הצעירים פזורים בכלל המכינות הקדם צבאיות, שזה שינוי מאוד משמעותי.

אני רואה את החסם של הצעירים יוצאי העדה האתיופית שהוא דווקא לא חסם כלכלי כמו שאמרו לפני, אלא יותר חסם תרבותי. היום כשליש מחניכי המכינות בכלל נעזרים במלגות. כיום בעיה כלכלית היא כבר לא חסם לחניכים במכינות, הבעיה היא בעיקר תרבותית, בעיה של היכרות בכלל עם עולם המכינות.

אלה צריכים להיות ברובם הגדול ילידי הארץ. אז מה זאת אומרת בעיה תרבותית? אי ידיעה על המסגרות זו בעיה תרבותית או חוסר העברת המידע?

אני חושבת שגם חוסר היכרות עם העולם - - -

עם העולם הזה של המכינות ושנת השירות.

בדיוק. חוסר היכרות עם העולם של המכינות, וגם חוסר הבנה של המשמעות.

השאלה היא אם אתם מנגישים את זה בצורה כזאת שבאמת הם ייחשפו לעולם, כי נכון, גם אני כשהייתי בגיל שלהם, אמא שלי לא הייתה בעולם הזה, הם הגיעו בקושי למעברה פה. השאלה אם אותם צעירים שנמצאים במקומות שאנחנו יודעים, אם אנחנו באים ובאמת מלמדים אותם על עולם המכינות, זה מה שאני רוצה לדעת. כי לבוא להגיד לבית הספר 'תשמעו יש מכינה', היא תגיד 'סבבה, מה עכשיו שנה מהחיים שלי'.

זה בדיוק מה שהפרויקט הזה בא לעשות, בגלל זה אני מציינת שהדגש הוא לא כלכלי אלא תרבותי וזה באמת מה שאנחנו מנסים לעשות, אנחנו עושים הרבה חשיפה להורים ולתלמידים, ואנחנו עובדים קשה להציע לחבר'ה שהם מתאימים, יוצאי העדה האתיופית, ולחבר אותם למכינות. זו המהות של העבודה שלנו עכשיו.

והיום המוקד הוא יותר על תהליכים ארוכי טווח כמו שציינת. לבוא להגיד בבית ספר 'יש מכינה, תבואו' זה לא מספיק היום, אנחנו מבינים שהם צריכים תהליך של חשיפה משמעותי, שיש שם גם מישהו מאחורה, איזה אח בוגר שאומר להם "תלכו, זה חשוב, תקשיבו" ועושים תהליכים הרבה יותר ארוכים עם בתי הספר, עם תלמידים בכיתה יא' ובכיתה יב' ומלווים אותם לאורך זמן.

השאלה האם נעשים מאמצים או האם יש לכם תכנית הסברה כדי להביא למודעות, למשל שההורים ידעו.

כן. היא אומרת שעושים ערבים של החניכים וההורים.

אני אגיד שני דברים בהקשר הזה. דבר ראשון, אנחנו עושים באמת פעולות חשיפה - - -

האם אתם משתמשים בכלי התקשורת באמהרית שקיימים, אם זה רק"ע ואם זה הטלוויזיה באמהרית?

כן. הרדיו והטלוויזיה. זה בעיקר אנחנו עושים בזכות קרן הידידות שהם מאוד חשפו אותנו לעולם הזה ויש להם את הכלים ואת הנגישות ואת הידע לעשות את זה, וזה בעיקר שיתוף הפעולה שלנו איתם, לעודד את המודעות מהצד של ההורים והקהילה שתתמוך במהלך ותתמוך בהגעה של הצעירים למכינות.

זה יפה כי שמת את הדגש בגלל שהמדינה שמה. ואני חושבת שפה, דווקא זה קטע, כי אני אמרתי לך להתמקד על צעירים יוצאי אתיופיה ואני רוצה גם שנשמע, אבל שדווקא מפה תצא הבשורה שאם זה מצליח פה, למה זה לא מצליח אצל שאר העולים?

בוודאי. אבל אני רוצה להבין, עדיין אני לא מרוצה, מבחינה מספרית. 270, המספר גדל, זה חלק מהתכנית הממשלתית?

כן. בזכות תמריץ כלכלי ושיווק.

הבנתי. אבל אם היו אנשים אחרים, הייתם יכולים גם לתת? הבעיה היא זה לא כסף? כי הייתם צריכים לשלם 1,000 לשנה. לכן אני אומר שמתוך 1,000 תוספת של 170, כי הרי היו 100 בכל זאת. זה לא משהו ש- - -

זו תוספת מאוד משמעותית. אין להקל בזה.

אני מבין, בפרופורציה. אבל תקציב משרד החינוך הוא ל-1,000 לשנה.

לשלוש שנים. 250 כל שנה.

לא. אני חושב שכתוב באופן ברור שכל שנה 1,000 לשלב בתנועות הנוער.

אתה מדבר על תנועות. היא מדברת על מכינות.

מכינות קדם צבאיות בלבד.

אז שאלתי אם זה חלק.

זה המכינה. זה אחרי התנועה.

הבנתי. לכן שאלתי קודם ואת אמרת לי 'כן'.

כן על התנועות. אבל התנועות מזינות את המכינות. זה עד 18.

אנחנו קוראים לזה תנועות משלחות. להזין זה לא נשמע טוב.

רק אני אענה שאנחנו משרתי ציבור. אנחנו משרתים את הציבור ומבצעים החלטות ממשלה. הדרך החדשה היא החלטת ממשלה מגובה בתקציב. כואב וצובט, ואנחנו מבינים עכשיו, ואני גם אשמח לתשובתך, האם אתם בכלל מזהים, סופרים, שואלים אם אתה עולה חדש, אם את עולה חדשה, מכל ארץ שהיא, האם יש לנו נתונים, אני לא חושבת.

בוודאי שיש למכינות ברמה הפרטנית. אני פשוט בתפקיד קצת שונה - - -

יש לך מספרים?

כן. אלה נתונים שאפשר לאסוף אותם. כל מכינה מרכזת את הנתונים וזה אחד הדברים בוודאות שהם שואלים כשהם באים למכינה.

אני רוצה לעשות סדר, נניח אם כמו שאמרת 250 כל שנה יש לכם תקציב לפי התכנית הממשלתית, זה מיועד לוותיקים. לא לעולים חדשים. עכשיו אני אומר אם יש יוצא אתיופיה עולה חדש בהגדרה של 15 שנה, הוא לא צריך להיות בתוך ה-250 האלה. לזה משרד הקליטה צריך להעביר את התקציב. וה-250 האלה מעבר ל-15 שנים. ברור? האם אתם עושים את ההבחנה?

בין?

בתוך יוצאי אתיופיה, האם אתם מבחינים בין עולים וותיקים?

כן. כל מכינה עושה את זה בתוך המכינה שלה ויודעת לתת את הזכויות לאותם חניכים.

יש לכם את הנתון עכשיו מתוך ה-270 כמה עולים חדשים?

לא, אני אשמח לברר ולתת לכם את המידע. גם על עולים חדשים באופן כללי וגם על עולים יוצאי אתיופיה.

חשוב מאוד, פה יש בריחת תקציבים. אמנם לא בכוונה, אני לא מאשים אף אחד, אבל יש פה בריחת תקציבים. למשרד הקליטה יש תקציב לממן לעולים חדשים עד 15 שנים. משרד החינוך יש לו במסגרת התכנית הממשלתית מעבר ל-15 שנה. אני רוצה לדעת מתוך 270 יוצאי אתיופיה שהשתלבו, כמה מהם עד 15 שנה, וכמה מהם מעבר. אז אני אוכל לדעת אם באמת משרד החינוך עמד ביעד של התכנית, כשהוא קיבל את התקציב. אני רוצה לקבל את זה בכתב לוועדה, את הנתון הזה.

בסדר גמור. רשמתי.

אני רק רוצה להציע הצעה, מבחינתנו מה היה לפני ארבע שנים. הייתה תכנית מגשרים גם בנושא של קליטת העלייה של יוצאי אתיופיה, אז לא הייתה התכנית הממשלתית. היו מגשרים בכל הסניפים וראינו שאותם מגשרים מקומיים עושים את העבודה. הקרן לידידות שמה את חלקה, משרד הקליטה שם את חלקו ומשרד החינוך. ברגע שהקרן לידידות עברה את הארבע שנים, הוציאו את היעד, יש להם תכניות שנתיות מסוימות, איזו תכנית חומש כזאת שהם יצאו, אמרו עכשיו משרד הקליטה ייתן את היד שלו. באותו רגע כל התכנית עצמה ירדה בגלל שמשרד החינוך לא יכל להחזיק את התכנית הזאת לבד, של אותם מגשרים מתוך הקהילות. דיברנו לא רק על נושא יוצאי אתיופיה. יש בקרית אליעזר בחיפה משפחות של עולים חדשים. אנחנו קוראים להם עולים חדשים. אלו אותם ותיקים שהסבתא והסבא עוד נמצאים שם ולא כולם גם דוברי עברית עד הסוף, באותם נכדים אנחנו מטפלים בהם. אין מישהו שמטפל בהם היום.

צריכה לצאת קריאה מהוועדה הזאת לשרת הקליטה, שנכון שהיום תנועות הנוער יש, והיא קיבלה את כל המסמכים של 20% מתוך תנועות הנוער, מתוך 300,000 בני נוער שלנו 20% עולים חדשים. הם לקחו את המספר והיא אמרה 'רגע, הם מסתדרים, למה אנחנו ניתן להם'. מה זה הם מסתדרים? אנחנו צריכים לעלות שלב. ואנחנו רואים את המספרים פה, וראיתם איך משרד הביטחון מבולבל.

איך נקראה התכנית הזאת?

מגשרים בקהילה. יש נערה שהייתה צריכה להגיע לפה מראשון, לא הגיעה. להביא לכם דוגמה של ילדה בתכנית מגשרים שהיום היא מדריכה וחלק ממה שהבאנו לך היום להראות את התכנית עצמה, היא הייתה ילדה שגדלה שם. בתוך תכנית המגשרים. זה אומר, איבדנו משהו או מישהו משך פה את הגלגל והכל נפל. וזה ה--- של הוועדה צריכה להיות, ואז חלק הפסיפס הזה יסתדר.

תראו, לוועדה יש סמכות לפקח על משרדי הממשלה. ארגונים אחרים, זה טוב שהם עוזרים, בסדר גמור. שלא עוזרים גם אנחנו לא יכולים לבוא בטענה. אבל אנחנו יכולים לבוא בטענה כלפי משרדי הממשלה. לכן אני אומר, כמו שאמרתי גם בקשר ליוצאי אתיופיה, גם על העולים האחרים באופן כללי אתם צריכים להציג לנו נתונים כמה מהם עד 10 שנים וכמה מהם מעבר ל-10 שנים. אני מדבר על כלל העולים. לכן אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד, 'הנה, אתה אומר לי 20%' - - -

לא, 20% זה עד גיל 18. זה ראמ"ה הביאו מסמך מדהים, של אוכלוסייה לפי ערים אפילו. כמה יש.

יש לך את הנתון הזה?

אני מביא לך את המחקר של ראמ"ה, הוא נערך על שנים 2014-2015, ותראו איך זה הולך שם. פשוט מדהים. בתי ספר, הכל.

אז תעבירו לנו, ועל סמך הנתון הזה אנחנו נבוא בטענה למשרד הקליטה ונגיד איך אתם לא מממנים. יש לך תגובה לזה?

אני רוצה להבהיר, אולי לא הייתי ברור למה הכוונה באותו כסף סיוע שאנחנו נותנים. הוראת השעה, הכותרת שלה זה השלמת הכנסה לעולים בודדים. השלמת הכנסה. זו הכותרת. הסיפור הוא כזה: מי שעולה לארץ עם ההורים שלו הוא מקבל את סל הקליטה במסגרת המשפחתית וההורים מקבלים הבטחת הכנסה. אחרי סל הקליטה, יש עוד חצי שנה שמשרד העלייה והקליטה נותן, ומהחודש ה-13 ביטוח לאומי דואג להשלמת הכנסה.

אנחנו זיהינו פער לגבי העולים הבודדים. עולה בודד בסיום החצי שנה של סל הקליטה לא היה זכאי עד השנה. העולה הבודד שעלה לארץ בחצי השנה הראשונה קיבל את סל הקליטה ואז זיהינו פער שבחצי שנה אחרי הוא לא זכאי לקבל השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי. לכן משרד העלייה והקליטה נכנס בתווך, ומשרד הקליטה משלים הכנסה לבודדים שאינם זכאים לביטוח לאומי מהחודש השישי עד ה-12. זה הסיוע. כל השאר זה במסגרת סלי הקליטה והביטוח הלאומי, לא קשור למשרד.

הבנתי, אבל זה בעניין הבודדים הסברת לנו. אני מדבר על הנוער בכלל. הנוער העולה בכלל. האם למשרד הקליטה יש תכנית, האם משתתפים בתכניות הקיימות, אלה דברים שאנחנו צריכים לברר. אם לא, למה? אלה דברים שאנחנו רוצים לברר ולכן תנו לנו את הנתונים ואחר כך נעשה את העבודה. אני לא אעשה מולך כי אני מבין שזה צריך להיות ברמת השרה, היא צריכה לקבל החלטה כזאת מבחינה מדינית, אם עד עכשיו אין מדיניות כזאת.

אין.

הבנת אותי? זה לא שאני מזלזל באנשים. הזמן שלנו רץ. אנחנו עכשיו נשמע את ראובן קדמה.

אני כרגע עושה שנת שירות בגרעין צמרת. אני רוצה להגיד בתור אחד שלא עשה עליה, שנולד כאן, שאני חושב שהמפגש של ש"שין אתיופי עם החבר'ה האתיופים, אנחנו בגרעין צמרת נמצאים לא רק בפריפריה, אנחנו נפגשים לרוב עם העדה האתיופית שהמפגש הזה באמת עוזר ותורם לכל ה, אתם אמרתם שלא מראים - - נגישות, כל המכינות וכל השנת שירות בעדה האתיופית ואני אומר לכם בתור אחד שזה ממש לא כך, אני הייתי ב"אחרי" 4 שנים, ואני יכול להגיד שב"אחרי" הייתה לי נגישות גם לשנת שירות, גם למכינת גל וגם למרכז מעשה בכללי, שזה גם מספיק גופים של שנת שירות ומכינות. גם היו לי ש"שין של צמרת וגם הייתי עם ש"שין של 'יחד', יש מספיק נגישות, זה לא בעיה שאנשים לא יודעים. אנשים כן יודעים. זו בעיה של אנשים שפשוט לא חושבים שזה מספיק חשוב. ובתור אחד שמגיע אליהם ובא להסביר להם בתור אחד מהם, מה שנקרא, שזה באמת חשוב, יכול להיות שהם מבינים אותי יותר מאשר אם יבוא להם מישהו בצבע עור אחר. כי הם אומרים לעצמם 'אני גם יכול להיות אחד מ ---'

אתה המגשר.

בדיוק. אני המגשר מה שנקרא.

מודל.

בדיוק. הם מסתכלים עלי ואומרים "וואלה, גם אני יכול. אין סיבה שלא". אז אני יכול להגיד שממש נשמע לי לא הגיוני שאנשים לא יודעים כי אנשים כן יודעים, אני פשוט חושב ש, לא יודע איך להגיד את זה. בקיצור, אני רוצה להגיד שזה חשוב, שזה ממש מעולה שיש נגישות ושלפי דעתי הרבה אתיופים, מכיניסטים וש"שינים עושים את העבודה כמו שצריך.

אני רוצה לשאול אותך ראובן, שמעת קודם שהבעיה אינה בעיה כספית, כלכלית, אלא בעיה של מודעות ואנשים לא באים להשתתף. אתה בתוך הקהילה, מה אתה חושב, איפה הבעיה? למה הרבה בני העדה הצעירים לא באים ומשתלבים? איפה המחסום לדעתך?

כנראה שזה גם מחסום כלכלי, לפי הנתונים האלה אני יכול להגיד לכם בתור אחד שאמא שלו עובדת במשק בית ואבא לא עובד, שיכול להיות שזה מחסום כלכלי. גם יכול להיות שהם נרתעים מזה. כדי להשיג את המלגות צריך קודם כל ללכת, לבדוק את המכינות אם אני לא טועה, אבל אנשים נרתעים מזה, כי הם לא יודעים.

אבל שמעת גם ממשרד החינוך, גם מהמועצה שמעת שזו לא בעיה, יש תקציב שהממשלה העבירה, אבל הקהילה לא יודעת ולא באה ולא מנצלת.

זה הקטע, אז כנראה שפשוט לא מסבירים את זה מספיק טוב שיש מלגות, שיש אפשרות. כי הם יכולים פשוט להירתע ולהגיד 'אה, אני לא יכול, אין לי את התקציב לזה, אז אני לא אעשה את זה'. אז אני חושב שצריך להנגיש את זה יותר, להסביר יותר בתור מכיניסטים או ש"שינים, או בתור המשרד עצמו, שיש אפשרות, שיש את המלגות, רק בואו וקחו.

אתה רוצה להוסיף? בבקשה.

אני מצטרף לדברים של ראובן אבל אני חושב שהוא קצת מקטין את הבעיה. צריך גם לזכור שיש פער בין מכינות לשנת שירות. עכשיו יצאתי מוועדת כספים ואנחנו מנסים כבר הרבה שנים להילחם בנושא הזה של הכרה בשנת שירות, ואתם יודעים מה המצב עם זה. אנחנו מדברים פה על מלגות. מלגות בסופו של דבר זה לקבל מתנה. בואו נגיד את הדברים בצורה ברורה. לקבל מלגה זה לקבל מתנה. אני לא אפרט, אבל כולם פה מבינים את הדקויות ויש אנשים שלא נוח להם לבקש מתנות. אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד - - -

בהגדרה אני אומר שזה זכות. לא הייתי אומר שזו מתנה, זו זכות כי הממשלה החליטה והממשלה הקציבה. אתה לא בא לבקשם מבנאדם פרטי מהכיס שלו. המדינה שלך הקציבה כדי לקדם אותך ולכן זו הזכות שלך.

אני מסכים איתך לחלוטין, יחד עם זאת אני אומר שכאשר ש"שין או ש"שינית באים אלינו, בסופו של דבר אלינו, לגוף המשלח, צמרת, בתוך המועצה הציונית ומבקשים מלגה זה לבקש מאיתנו. כי מה שיש בחקיקה כיום, מה שיש בתקנה שכל שנה נלחמים עליה מחדש, לא מספיק והרבה ש"שינים נרתעים מזה. אנחנו כל שנה מסיימים את סמינר ההכנה שאנחנו עושים לש"שינים בערב הורים ותמיד תמיד ההורים שואלים "אבל מאיפה הש"שינים יכולים להתקיים עם דמי קיום כל כך נמוכים". אנחנו צריכים כל פעם לתרץ תירוצים, ולהגיד "אבל הם יכולים, וזה, ובסוף אפילו חוסכים", וזה נכון, זה חלק מהחינוך שאנחנו משתדלים בהכשרה לתת להם. אבל בסופו של דבר כולם יודעים שזה לעשירים בלבד. כולם יודעים שבסופו של דבר ההורים צריכים לתמוך, וההורים אומרים את זה בעצמם. ואם זה ככה, אז מה אנחנו אומרים פה? איך אנחנו מצמצמים פה פערים?

אנחנו פועלים כמו שראובן אמר גם בערים שיש בהם עולים מאתיופיה, כמו בבית שמש שראובן נמצא שם, או במרכז הקליטה בצפת, שם הש"שינים שלנו גרים כבר למעלה מעשר שנים. אנחנו שואפים שהחניכים שלהם ממרכז הקליטה יבואו ויהיו ש"שינים בצמרת. איך זה יכול לקרות אם אין להם את הכלים לגשת אלינו בכלל?

אני מאוד מתוסכל. אני אגיד לך את התסכול שלי. בעניין העולים האחרים דיברנו, נקבל נתונים. אבל בנושא של יוצאי אתיופיה אני מתוסכל מכיוון בהכרה, מה שאתה הגדרת, המצב הסוציו אקונומי של המשפחות, הממשלה באה ואומרת שמתקצבים כדי לעזור לנוער להשתלב, ולכן כל שנה משרד החינוך קיבל ל-250 מילגות. אני רוצה שנעשה סדר. 250 מילגות. ההחלטה התקבלה בסוף 2015, אז לוקח זמן, זה התחיל ב-2016. היום הייתי צריך לקבל דיווח שלפחות 500 צריכים להיות בתכנית. 250 ב-2016, ו-250 ב-2017. קיבלנו דיווח על זה ש-100 היו לפני התכנית, והתוספת היא רק 170. וזה מתסכל אותי. לכן אני אומר בואו לא נדבר על בעיה כלכלית. המדינה נתנה את הזכות ואם אני לא מנצל את הזכות שיש לי, אז יש לי תסכול. את רוצה לעזור לי, להוציא אותי מהתסכול? אני שואל איך נתקן את זה.

אני עושה שנת שירות ב"אחרי". רציתי להתייחס למה שראובן אמר לגבי חשיפה בשנת שירות. בני העדה האתיופית לא נחשפים כמעט לשנת שירות, למכינות, לשום דבר. אני ילידת הארץ ובאתי ממקום שאין בו שנת שירות, ואין בו חשיפה לשום דבר. אני גרה במגדל העמק ולא נחשפתי לשום שנת שירות, שום מכינה. נכנסתי ל"אחרי" ומשם רק נחשפתי. ב"אחרי" אצלי גם אין אתיופים, אני הייתי האתיופית היחידה. גם בבית הספר שלי, משרד החינוך לא נותן לזה אפשרות ולא מעצים את זה בשביל שבאמת בני העדה האתיופית יכנסו לשנת שירות ומכינות, ואני חושבת שבאמת צריך לתת לזה יותר הדגשה ובאמת לדבר על זה כמה שיותר ולהעצים את זה, כי גם רוב ההורים מבני העדה האתיופית לא יודעים מה זה וצריך לבוא ולדבר גם איתם ולא רק עם בני הנוער. זה מה שאני חושבת.

אפשר להוסיף על מה שהיא אומרת?

כן.

אני מהנוער העובד והלומד. הצטרפתי לנוער העובד והלומד לפני שבע שנים, בגיל יחסית מאוחר. דרך פרויקט מגשרים. אני אגיד שמבחינתי ברור שיש את ההיבט הכלכלי, ואת המצב הסוציו אקונומי אבל אני חושבת שזה משהו הרבה יותר רחב מזה. אני חושבת שזה שהיום אין דמויות מבוגרות מבני הקהילה האתיופית בתוך תנועות הנוער, בתוך ארגוני הנוער, אני חושבת שזה איזה שהוא מכשול. אני מאוד מסכימה עם מה שאביה אומרת, אני חושבת שההנגשה או החשיפה קשורה לזה שבאמת אין דמויות, כל מיני מודלים לחיקוי. אני יכולה להגיד שעצם העובדה שאני הצטרפתי לנוער העובד והלומד בתור מדריכה, דרך הפרויקט הזה, לא הכרתי את התנועה הזאת לפני. אני במקור מבאר שבע, כשאני הייתי נערה לא היינו חשופים לתנועות נוער, ואני יודעת להגיד שעצם העובדה שאני הגעתי לקן כמדריכה בנוער העובד והלומד, זה גרם לחניכים שלי לרצות להיות כאלה, לרצות להיות בתנועה, לזהות את עצמם כחלק מהתנועה.

אני חושבת שזהו מקור הבעיה. לפחות אחת מהן. אני גם חושבת שההיבט הכלכלי, לא משנה אם יהיו מלגות, לא יהיו מלגות, אם החניכים לא יבחרו לקחת אחריות בחברה הישראלית, אם החניכים לא יבינו שהם יכולים לעשות את זה, כי יש בני קהילה מבוגרים או צעירים שרואים אותם כדמויות לחיקוי, אז זה לא משנה כמה כסף ישימו על זה.

זה גלגל חוזר. ככל שיהיו יותר ש"שינים בערים, בדיוק מה שראובן ואביה אמרו, ככל שיהיו שם יותר אנשים, דמויות לחיקוי כפי שאת אומרת, באמת יבואו יותר וירצו יותר.

כן. אני חושבת שאפשר גם לעשות את זה בדרכים, אפשר לחשוב - - -אתה לא תצמיח עכשיו צעירים שלא הכירו את - - -

מה לדעתך אפשר לעשות כדי להגביר את ההשתתפות?

אני הייתי מציעה לפתוח משרות לצעירים שלא בהכרח גדלו בתנועה, שלא בהכרח גדלו באותו ארגון נוער. כאלה שיש להם איזה שהוא ממשק לחינוך בלתי פורמלי, עשו משהו בצבא שקשור להדרכה ולהפנות את המשרות האלה לאותם צעירים יוצאי אתיופיה. וכן, גם הקשר של ההורים מאוד מאוד חשוב. חשוב שההורים ידעו לאן הילדים שלהם מגיעים, חשוב שהם יבינו שתנועת נוער זה בהכרח אומר לקחת אחריות על החברה הישראלית.

משרד החינוך, מה הבעיה לעשות את זה?

כמו שאתה יודע, אנחנו פותחים את בתי הספר לימי חשיפה למכינות, מזמינים אותם פנימה. בתי ספר נוסעים למכינה לדוגמה וחיים שם חצי יום.

לא, לשים משרה כדי שיהיה מעקב. כי הצגה זה יום אחד, באים משתתפים והולכים. אבל צריך להיות מישהו במשרד שהוא יעקוב אחרי זה וייתן גם הסברה. זה גם יהיה מפגש או הסברה להורים וגם לנוער. מה הבעיה שאתם יכולים לעשות ולקחת מישהו שהוא מודל לחיקוי ולשים אותו במשרה, ושהוא יביא הנגשה. מה הבעיה.

הרעיון הוא מצוין, כמובן שמשרה, סליחה שאני מדברת כמו ממשלה, משרה שווה תקציב.

אני מדבר במסגרת התקציב.

לא, אנחנו לא יכולים להסיט. אבל הנה, פעולה. הקצינו לכל רשות מקומית סכומים דיפרנציאלים לפי גודל הרשות ומספר יוצאי אתיופיה בה, ליוזמות רשותיות להכנה למנהיגות ולשנת שירות בכל המסגרות. יוזמות רשותיות. צור קבוצה מעורבת, לא מבודלת, קבוצה מעורבת, קחו אותה, הקצינו גם מיליון ₪, אם אתם מכירים את מיזם אריאל, יש שם אקסטרים, איזה מפעל של מנהיגות עם מגדלי טיפוס וכל מיני דברים שהנוער מאוד אוהב. זה כלול בתקציב. תיצרו קבוצה של 20-25 חבר'ה מעורבים, אבל עם דגש, לפחות 30%-40% בני הקהילה ואותם תחשפו למכינות, תחשפו לשנת שירות, תגדלו מנהיגים צעירים. הקצינו לזה תקציב.

כן בבקשה.

אני ממכינה קדם צבאית. אני חש את אותו תסכול כמו היושב ראש. אני מכתת את רגליי למקומות שנמצאים שם הקהילה האתיופית. אני לא מסכים כל כך עם מה שחברנו ראובן פה אמר, - - - עם מה שאמרו שאין חשיפה, זאת אומרת שבסופו של דבר הם לא מכירים, הם לא יודעים את העולם הזה, הם לא יודעים מה זה אומר, הם לא מבינים את המשמעות. זה שאני בא לבתי ספר מהקהילה האתיופית ואומר "תבואו, זו שנה משמעותית, אתם תעשו שינוי בחיים שלכם" פתאום בא אליהם איזה מישהו מאיזה שהוא מקום, הם לא מכירים אותו בכלל ואומר להם דברים מאוד גבוהים, זה לא מחובר למציאות שלהם. זה לא גורם בסופו של דבר שהחבר'ה האלה באים למכינה שלי לבדוק, הם לא באים ולכן המספרים שנאמרו פה כאילו שיש כל כך הרבה בתנועות הנוער, ומבחינתי תנועות הנוער אמורות לחנך במהלך השנים להוביל לש"שינים ולמכינות קדם צבאיות, המספרים לא תואמים בכלל. הם נאבדים שם איפה שהוא בכיתה י"א-י"ב, כשהם לא לוקחים את זה עוד צעד אחד קדימה לכיוון המכינות.

- - -

לא, אני לא אומר את הפתרון, אני אומר, שיש פה - - -

הזמן שלנו רץ ואנחנו צריכים לסיים.

אני אסיים במשפט, אני חושב שהעניין הוא לא רק שמכינות ילכו ויכתתו את רגליהם, זה משהו בחינוך המוקדם יותר בכלל שצריך להשריש בקהילות האלה את החינוך לעשות עוד משהו לפני השירות הקדם צבאי.

גם מה שראובן דיבר זה כשחשיפה על ידי ש"שינים שחיים שם במקום. לא ימי חשיפה שאתה מדבר עליהם.

אבל לפעמים יש מקומות שאין בהם את הש"שינים שיחשפו אותם.

תודה. הזמן שלנו רץ. מילה ואז נסכם.

אני ש"שין בגרעין יחד. אני יכול להגיד לכם ספציפית עלי שאני בא מכפר הנוער בן שמן, גדלתי וחונכתי מכיתה ט' עד יב' בכפר הנוער. אני לא מסכים עם הקטע שלא חושפים לבני העדה האתיופית. בכפר הנוער שלנו רובנו היו בני העדה האתיופית וגם רוב בוגרי הכפר שלנו יצאו לתכניות של שנת שירות ומכינות קדם צבאיות. ברגע שאחד שאתה מכיר, בוגר שאתה מכיר, והיה דמות גדולה בשבילך, בא ומסביר איזה שינוי זה עשה אצלו, אז כמו שאמרו, זה לא משרה. אבל זה לבוא ולהביא מישהו דומיננטי שאתה מכיר, לא סתם מישהו, יבוא ויגיד לך 'הנה, זו המכינה'. יש תודעה גבוהה, לפחות ממה שאני יודע, יש תודעה גבוהה מאוד לגבי עולים או בני העדה האתיופית, ואצלנו הרבה מאוד מהשכבה שלי מבני העדה האתיופית יצאו לתכניות קדם צבאיות ולתכניות של שנת שירות. העניין הוא לפי דעתי שיכול להיות באמת שלא בכל מקום יש את האדם שאפשר להתחבר אליו ושבאמת יצליח להזיז בורג ולשכנע אותך לבוא ולראות מה אנחנו עושים בשנת שירות ובמכינות.

תודה. מילה אחת בבקשה.

אם אפשר לסיים בנימה אופטימית ולהציע גם כיוונים לפתרון המצב, אני חושבת שזה מתחלק פה בין כמה דברים שאנשים אמרו ואני רוצה לחלק את זה בין התפקיד של המכינות לבין התפקיד של הרשויות המקומיות כמו שאני רואה אותו. בהקשר הזה, אני חושבת שמה שהמכינות צריכות לעשות זה לגדל יותר ויותר בוגרים בני העדה האתיופית שהם יחזרו באמת לחבר'ה הצעירים, ידברו איתם בגובה העיניים ויהוו מודל לחיקוי, וככל שאנחנו מגדילים את מספר החניכים במכינות בסופו של דבר גם יש לנו יותר אפשרות להשתמש בהם כבוגרים, לגייס את החבר'ה הצעירים ולהוות איזה שהוא מודל לחיקוי. זה התהליך שאנחנו עושים וזה תהליך ארוך טווח שייקח כמה שנים טובות ואני מקווה שאנחנו נהנה מהפירות שלו בשנים הקרובות.

לצד זה אני רוצה להגיד שמשרד החינוך עושה באמת המון מאמצים והמון השקעה ברשויות המקומיות בתכניות של הכנה לצבא, בזינוק בעלייה ובכל מיני תכניות אחרות במרכזי הצעירים ואני חושבת שתפקיד מאוד משמעותי שיכול להיות שם, זה שם דווקא לשים את המשרות של חבר'ה מהשכונה, מהקהילה, מהאזור, שהם מדברים עם הנוער ומאתרים את הנוער ומלווים אותם בתהליך ארוך טווח. דיברנו קודם על משרה, היא הציעה, אני חושבת שזה כיוון שהוא נכון אבל זה לא יכול להיות מנותק מהסביבה המקומית, כי חלק מאוד חשוב מהמשרה הזאת זה הקשר האישי וההיכרות, ולכן לא יכול להיות מישהו שעושה את זה ברמה ארצית אלא מישהו בכל רשות מקומית שהוא מכוון למשימה הזאת והוא מכיר את החבר'ה הצעירים בקהילה ויודע למשוך אותם למקומות האלה ולהכווין אותם.

תודה. אני חייב לסכם. קודם כל אני מאוד מברך את המשתתפים שהגיעו לפה, נציגי משרדי הממשלה, נציגי תנועות הנוער וארגונים אחרים. הנושא מאוד חשוב ואנחנו נמשיך לדון בנושא הזה, כי עדיין לא מיצינו את מה שצריך לעשות. יש רעיונות אבל אנחנו צריכים להתקדם כדי להפוך את הרעיונות לדבר מעשי.

אני פונה גם לתנועות הנוער, גם למשרדי הממשלה, תביאו לנו את הנתונים. תעשו הפרדה בכתב, לא פיזית. פיזית אל תפרידו בין העולים לוותיקים. אני רק אומר שיהיה נתון פנימי שיהיה מי הוא עולה ומי ותיק, כדי שנוכל לדעת ולדרוש מהמשרד שאחראי לעולים, ומשרד שאחראי לוותיקים. זה באופן כללי.

בנושא יוצאי אתיופיה יש גם תכנית מיוחדת לוותיקים, כלומר לא לעולים חדשים, והעולים החדשים כמו עולים אחרים. לכן אנחנו רוצים לקבל את הנתונים האלה בכתב בהקדם האפשרי. אני רוצה לדעת כי פשוט אנחנו נלחמים כדי שיהיה תקציב, בסוף אנחנו משיגים את התקציב אך לא מנצלים אותו והוא חוזר כשהוא לא מנוצל, כשיש צורך בשטח. אנחנו צריכים לעשות סדר בנושא. אנא עזרו לנו להשיג את התמונה האמיתית כדי שנוכל לעזור ולקדם את הנוער ולשלבו בתוך החברה הישראלית.

אני מודה לכם על העבודה שאתם עושים, החניכים, ראשי תנועות הנוער. יישר כח. תמשיכו ונמשיך ביחד כדי לחזק את החברה הישראלית. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:12.