פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-10-29OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 114

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שני, ג' בחשון התשע"ח (23 באוקטובר 2017), שעה 14:00

פניות ציבור בנושא: הסכנה להולכי הרגל החוצים את כביש גהה, בגלל עיכוב תיקון הגשר שקרס

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

ראיק סאלם - מנהל אגף תשתיות בינעירוניות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

סנ"צ עמיר ג'יבלי - סגן מפקד מתנ"א, המשרד לביטחון פנים

שבתאי גרברציק - דובר למגזר הדתי חרדי, המשרד לביטחון פנים

אלון פלג - מנהל מרחב מרכז נתיבי ישראל

מיכאל שיגול - מנהל מחלקת גשרים, נתיבי ישראל

רותי אלבז - פונה

פנינה עמר - פונה

ורד קירו-זילברמן

שלומית אבינוח-קואולמן

ר.כ., חבר תרגומים

הסכנה להולכי הרגל החוצים את כביש גהה, בגלל עיכוב תיקון הגשר שקרס

שלום לכולם. אנחנו פותחים את הישיבה הראשונה של מושב החורף של הוועדה לפניות הציבור בנושא הסכנה להולכי הרגל החוצים את כביש גהה, בגלל עיכוב תיקון הגשר שקרס.

אני רוצה לומר שהכנסת חוזרת עכשיו מפגרה של כמה חודשים. אני לא יודע כמה ועדות התכנסו במשך הפגרה כמה וכמה פעמים. הוועדה היחידה שפעלה 24 שעות בכל התקופה של הפגרה זה הוועדה לפניות הציבור, ברשות המנהלת הגברת שלומית והצוות; ואני חייב לציין שהפניות לא הפסיקו להגיע וגם התשובות ממשרדי הממשלה לא הפסיקו להגיע.

הבשורה הטובה שהייתה לנו לקראת הדיון הזה, שלפני הדיון חשבנו שאנחנו צריכים ללחוץ וייקח זמן עד שיבואו המהנדסים והאנשים שיגידו שאפשר להתחיל על הגשר שקרס בכביש גהה, והנה שמענו אתמול שבדיוק אתמול התחילו את העבודות וזה צירוף מקרים משמח מאד. הלוואי בכל דיון שאנחנו נעשה על נושא מסוים, אז יום לפני כבר יתחילו לעבוד. זה כבר קרה לא פעם בהעברות תקציביות ובדברים כאלה, אבל להתחיל לעבוד יום לפני, זה יצא בדיוק בול. אני מניח שאם מתחילים לעבוד, אז כבר ההכנות היו קודם, זה לא ברגע האחרון.

ובכן, הוועדה מתכנסת בעקבות פניות ציבור של תושבי האזור, שטוענים שיש גם סכנת נפשות וגם קשיים ואי נוחות בגלל קריסת הגשר להולכי רגל, שמחבר את בני ברק עם גבעת שמואל, שבמדינות אחרות זה עיר אחת, אבל פה בארץ כל כמה שכונות זה עיר, בפרט בגוש דן. אבל התושבים לא מסתכלים על הבעלות המוניציפאלית, הם עוברים. וכאשר קרס הגשר ב-14 באוגוסט 2017, בכ"ב באב תשע"ז בגלל מנוף גבוה שהיה על המשאית והתאונה הזאת גרמה לעומסי תנועה כבדים והאזור נחסם לזמן ממושך והכביש נפתח רק לפנות בוקר. אבל הדבר המצער ביותר זה שנהרג נהג המשאית, אליחי טדרי זיכרונו לברכה.

בחקירת התאונה עלה שהחלק העליון של המנוף יצר חיכוך שזעזע את הגשר. כדי להקל על הפקקים שנוצרו באזור הוסרו מעקות ביטחון המפרידים בין הנתיבים, כדי לאפשר לנהגים שנסעו בקטע החסום לצאת מהמקום ולנסוע בכיוון ההפוך. זה היה באותו הלילה, אבל מאז שהמנוף נכנס מתחת לגשר עד היום הזה אין גשר. לפי מה שהתפרסם, המנוף הרים את הגשר, משך אותו מנקודת העיגון של הקורה. נתיבי ישראל מינו צוות מיוחד שכלל מומחים לבחינה והמלצה על דרך הפעולה המיטבית לתיקון הגשר.

לפי התשובות שקיבלנו מהם, מונה קבלן לביצוע העבודות וכבר החלו העבודות לייצור קורה והם מתכננים להרכיב את זה כבר במהלך נובמבר 2017. זו התקדמות גדולה מאד, כי בהתחלה אמרו לנו שרק בינואר 2018 והיינו מודאגים. אנחנו באמת מקווים שזה יהיה בזמן.

עוזרת המנכ"לית במשרד התחבורה כתבה לנו שעבודות תיקון הגשר יסתיימו כבר עד סוף נובמבר 2017 ויש גם הפקת לקחים, שאנחנו נדבר על זה יותר מאוחר.

לפני שנפתח את הדיון על ידי הפונים והפונות, אז אני רוצה לציין שיש לנו בעיה בוועדה לפניות הציבור, שיש הרבה פניות שאנחנו מעבירים למשרדי הממשלה, שהם נענים בנפש חפצה וברוח טובה וממש זו הכתובת האחרונה לאנשים שאין להם עם מי לדבר. לעומת זאת, יש משרדים ויש בעיות שלוקח המון המון זמן עד שאנחנו מקבלים תשובות ואנשים שואלים – קיבלנו תשובה מכם שזה בטיפול, כמה זמן צריך לקחת טיפול?

אני מבקש ממנהלת הוועדה והוועדה שישלחו וירכזו את כל הפניות, שלא התקבלו תשובות חיוביות או ענייניות במשך תקופה קצרה כמה שאפשר, פשוט להעלות את זה למודעות הציבורית ואולי אפילו נעלה מעל במת הכנסת את רשימת הדברים שלא קיבלנו תשובות. אין לנו דרך אחרת. אני רוצה לציין שהמשרד שיש הכי הרבה תלונות שלא קיבלנו תשובות זה משרד התחבורה, בעיקר לגבי התחבורה הציבורית. לא כל כך לגבי כבישים, יותר לגבי תחבורה ציבורית.

אני חושב שאחרי החגים האלה כולנו צריכים לעשות חשבון נפש כמה אנשים חיכו וסבלו בגלל העדר תחבורה ציבורית ובגלל העדר התארגנות מספקת ולקחת בחשבון שיש פקקים ויש עומס. הכל טוב ויפה. צריך לראות שהציבור לא כל כך יסבול, בפרט כשמדברים על הורדת מספר הרכבים הפרטיים. זה בלתי אפשרי.

היום גם התפרסם סקר שלהגיע לעבודה בכל הארץ, לא רק באזורים העמוסים, עדיף להגיע ברכב פרטי מאשר בתחבורה הציבורית. זה בדיוק הפוך ממה שקורה בעולם המתועש וגם בעולם הפחות מתועש. ידוע שתחבורה ציבורית זה הדבר הראשון. רכב פרטי זה כבר למי שרוצה לוקסוס. היום מתברר שצריך את הרכב הפרטי בשביל להגיע לעבודה. ראיתי שזה ממש עולם הפוך. משקיעים מיליארדים בכבישים, בנתיבים וזה מאד מאד חשוב, אבל אם היו שמים קצת כסף על התחבורה הציבורית יותר מאשר היום, ואני אתן לכם דוגמא, הדוגמא הכי חשובה.

יש מחסור בנהגים. אין. תארו לעצמכם שמשרד הבריאות יגיד יש לי מחסור ברופאים, יש לי מחסור באחיות ואנשים ישכבו במסדרונות בגלל שיש מחסור. אז מה עושה המדינה? מוסיפה כסף. אם יש מחסור בנהגים, תשלמו יותר לנהגים. למה יש מחסור? כי אנשים לא רוצים לעבוד בזה. חסרים כמה נהגים? אלפים?

3,000.

3,000 נהגים. זה אומר שהמדינה לא מעוניינת בתחבורה הציבורית. אם כן, אם היו חסרים 3,000 רופאים מה היו אומרים? היו מוסיפים להם. בכל אופן עד כאן בנושא הכללי, עכשיו אני חוזר לנושא הפרטי, הספציפי, שבשבילו התכנסנו וזה הגשר בכביש גהה.

המנהג של הוועדה שלנו, שראשונים הם הפונים, כי זו הוועדה שלהם. הגברת רותי אלבז והגברת פנינה עמר. בבקשה, רותי אלבז.

אני תושבת בני ברק, עובדת במועצה הדתית בגבעת שמואל. בעלי רב בית הכנסת, גם בגבעת שמואל. הוא לא מקבל משכורת, הוא עושה את הכל בהתנדבות מוחלטת. הזמן העיקרי שאנחנו עובדים זה שבתות, חגים. עברו עלינו עלינו חגים מאד מאד עמוסים והדרך מהבית שלנו לגבעת שמואל הפכה מ-10 דקות ל-50 דקות, כי העיקוף הוא כל כך רב.

עד איפה אתם צריכים להגיע?

אנחנו צריכים להגיע מרמת אהרון ל - - -

איך אתם מגיעים?

דרך גשר קוקה קולה, אלא אם כן מעיזים ועוברים את הכביש.

לא, זו סכנה.

זו סכנה גדולה. בכיפור זה היה אפשר, כי לא היו מכוניות. זה היה היום היחיד שהיה אפשר לעשות את זה.

אז 50 דקות בשביל לעבור?

50 דקות בשביל ללכת להתפלל או למסור שיעור, שזה אפילו לא המשכורת שלו והפרנסה שלו, זה באמת נטו-נטו להחזיק שם את המקום.

אני עובדת במועצה הדתית בגבעת שמואל. בימי חול יש לנו את האוטובוס. עוד רגע נדבר על האוטובוסים. בשבת אנחנו חייבים ללכת ברגל, אין אוטובוסים בשבת. הדרך הופכת להיות לנו, פשוט אנחנו מגיעות הביתה בסעודת שבת אחרי כל הסעודה, כי חייבים לפתוח מקום שאנחנו עובדות כל יום, כל השנה לבד מיומיים ואנחנו פשוט סובלות. אז כל החודש, מאז שנפל הגשר, אני הפסקתי לעבוד בשבתות. אין בכוחי ללכת כל כך הרבה, אבל יש אחרות שעובדות. זה דבר אחד.

דבר שני, אנחנו חוזרים מתל השומר. מי שמאושפז בתל השומר, יש לנו את קו 70, הוא מאד מקל לא להיכנס לתוך הפקקים הנוראיים של בני ברק. אין אפשרות לעבור את הגשר. אין מצב. אנחנו רוצים לנסוע - - -

אני רוצה להבין מה קשור קו 70 לגשר?

בקו 70 הם צריכים לרדת ואז לעלות את הגשר ולהיכנס לבני ברק. אתה יורד בתחנת הדלק בעיר - - -

אה, אתם יורדים בכביש גהה, שלא ייכנס לעיר.

נכון, בשביל לא להיכנס לתוך כל הפקקים.

קו 70 לא נכנס לבני ברק, הוא עובר בכביש גהה לכיוון תל אביב.

נכון, הוא עובר בכביש גהה לכיוון תל אביב. גבעת שמואל בלי עין רעה נהייתה היום מאד מאד מרובת ילדים, משפחות צעירות רובן של דתיים לאומיים. משפחות צעירות עם ילדים. רוב המטפלות זה נערות ונשים מבני ברק. אתם לא יודעים מה שקורה - - -

והם עוברים בכביש גהה?

הם לא עוברים, הם חייבים לקחת אוטובוס. אז יש את 18, יש את 17, יש את 69. קו 69 הרבה פעמים כבר לא עוצר, כי הוא כל כך מלא. ודאי לא בבוקר, ודאי לא אחרי צהריים. מה שגורם שבכל הכניסה בגשר קוקה קולה, יש כזה פקק גדול. תמיד יש פקק. הרי כל האוטובוסים צריכים להיכנס ואנשים עם רכבים פרטיים צריכים להיכנס לגבעה, זה פשוט בלתי אפשרי. אנחנו לפעמים עומדים ברמזור ירוק שעובר שלוש פעמים, כי הרכבים של הצד השני לא נותנים לו לעבור. כל זה בגלל שאנחנו חייבים גלגלים להיכנס לתוך הגבעה. פעם היינו עוברים את הגשר ומשם היינו מסתדרים.

ועוד דבר. ילד נפל, נחבל באחד החגים, מה קורה? לוקחים אותו ישר לעזר מציון. זה לא עולה כסף למדינה. אין מצב. אישה צריכה ללדת בשבת, אין מצב. אי אפשר לעבור את הגשר, חייבים רכב, חייבים אמבולנס. אז אלה דברים שצריכים לתת עליהם את הדעת.

חוץ מזה שבחורים, נערים וילדים עוברים את הכביש בלי לשים אלינו לב. הם עוברים, כי אין להם זמן לעשות כל כך הרבה עיקוף. ועוד דבר, יש איזו מנהרה קטנה מתחת לכביש, שהיא מלאה ביוב. היא לא מלאה, אבל קצת והם עוברים משם.

מה את אומרת?

אתה רואה אותם, ילדים מלוכלכים וסוחבים שם אופניים קטנים.

חשבתי שרק בספרים יורדים במנהרות כאלה.

לא, לא, הם יורדים משם והם מנסים כל פעם. יש שם איזו מנהרה קטנה.

זה גם לא בריא, יכולים להיות חיידקים ומחלות.

אז אני מציינת הצעקה שלנו. אנחנו בבני ברק, אבל אנחנו עובדים בגבעה, תורמים לגבעה, נותנים את זמננו, נותנים את כוחנו ואנחנו מאד מאד תלויים - אין לנו רכב פרטי, לא היה אף פעם – תלויים בקווים שלא תגברו אותם. סובלים.

כן, הגברת עמר.

אני גרה בגבעת שמואל ורוב הילדים שלי מחוץ לגבעת שמואל ואותו סיפור. אף אחד לא יכול להגיע אלי. ערב שבת אם הם רוצים לחזור, אי אפשר דרך הגשר. זה המקום היחידי שאפשר להם להגיע אלי. רוב המשפחות שמרובות ילדים בגבעת שמואל, ששולחות את הילדים שלהן דרך הגשר לתלמודי תורה, לכל האזורים כדי ללמוד, אין להם אפשרות והם נאלצים לקחת תחבורה ציבורית או מוניות או דברים כדי להיעזר, כי אין שום דרך איך להגיע לצד השני.

ההוצאות הן מרובות למשפחות. זה נטל גדול ומחפשים דרך איך לעזור גם לכל אחד.

לכל העובדים מתל אביב, כשהם חוזרים, אין איך להיכנס.

קו 69 הוא עמוס, הרבה פעמים הוא לא עוצר בתחנות וזו הדרך היחידה כדי להיכנס לגבעת שמואל.

זאת אומרת גם הסבל לנוסעים הרגילים בקווים האלה, לתל אביב וכל אלה. הם סובלים כי יש פתאום עומס שלא צריך להיות.

כן.

כן, יש עומס.

אז קודם כל ניתן לסגן ניצב עמיר ג'יבלי, סגן מפקד מתנ"א, שייתן לנו את הצד הבטיחותי של המשטרה בעניין הזה.

אז קודם כל אין לי אלא להצר על כל מה ששמעתי פה על עוגמת הנפש שזה גורם לאנשים. כמו שפתחת אדוני יושב הראש, האירוע הוא אירוע מאד מצער שבמהלכו גם נהרג אדם עקב איזו שהיא תקלה בהפעלת המנוף.

מה שאני יכול לומר זה שאנחנו מסיירים שם המון והגברנו גם את הנוכחות שם על מנת לצמצם את האפשרויות שבהן אזרחים חוצים את הכביש, מסכנים את עצמם ואת ציבור משתמשי הדרך. אני לא אקדים את חברי מנתיבי ישראל, אבל כבר השבוע אנחנו יושבים על התכנית של החסימות להרמת הגשר חזרה, שתיכף הוא ירחיב.

איך אומרים, זה קורם עור וגידים. אני לא במקום של לפרגן למשרד התחבורה ולנתיבי ישראל, אבל זה הרבה יותר מהר ממה שמצופה. הם עושים ככל שניתן בשביל להרים את הגשר הזה חזרה ולתת את האפשרות ואת המענה לציבור שם לחצות את הכביש.

אבל אם אתה כבר מדבר ואתה סגן מפקד מתנ"א, בוא נדבר קצת רחב יותר לא רק על הגשר הספציפי הזה. בעניין אם מנוף כזה יכול להפיל גשר וגם ראינו מנופים שעמדו בצד הכביש והאסון עם האוטובוס שנכנס ונהרגו שישה אנשים שהיה שם והיה עוד איזה אירוע עם מנוף בזמן האחרון.

זו פעם שנייה שזה קורה.

שנתקע מתחת לגשר.

כן, כן. מה אתם עושים כמשטרה? מה אתם יכולים לעשות כדי למנוע את זה? אני יודע שבמדינות אחרות יש המון המון גשרים ובמשך שנים לא שומעים על דברים כאלה. מה עושים?

אז בוא נעשה קצת סדר. כל מה שקשור לבניית הגשרים, הקונסטרוקציה, הגבהים והכל זה בכלל לא בתחום אחריותנו. אנחנו לא אלה שעושים את זה. זה נתיבי ישראל, משרד התחבורה – הם אחראים על כל מה שקשור לתשתית, שבכלל זה גם הגשרים.

אבל אני כן יכול לומר שכל מה שקשור למשאיות, לאכיפת רכב כבד, זה בטח לא סוד, זה גם פורסם בתקשורת. אנחנו כבר במרס פתחנו יחידה ייעודית שמטפלת ברכבים הכבדים. אנחנו לא מטפלים רק בנהגים, איך אומרים בש"ג, בשליח. אנחנו מטפלים בבעלי החברות, במשלחים. יש לנו תוצאות עסקיות מצוינות וכבר רואים שיש מודעות והרתעה מביצוע עבירות.

כמו שאמרתי בפתיח, אין לנו שליטה על נהג כזה או אחר שמשאיר מנוף פתוח.

אבל יש לכם אולי שליטה על השילוט. זאת אומרת לבקש מנתיבי ישראל שלטים אתם יכולים.

יש על כל הגשרים במדינת ישראל שילוט של גובה.

כן, תמיד חשבתי שזאת המלצה יפה כזאת, לא ידעתי עד כמה זה חמור.

הבעיה היא לא הגשר עצמו והגובה, אלא הנהג שחורג מהגובה המותר או לחילופין משאיר חלק מהרכב – זה יכול להיות גם טרקטור ששמים - - -

הענישה היא פר נהג או פר החברה?

זה מה שהוא אמר, שעכשיו מטפלים גם בחברות.

מטפלים גם במשלחים ולא רק בנהגים.

זה יותר חשוב, כי הנהג מה הוא?

ויש תפנית מאד מאד גדולה בנושא הזה.

כן. בעלי החברות יודעים, חברות ההובלה של משאיות, אוטובוסים, יודעים שהם אחראים על זה.

כולם. גם נהגי האוטובוס.

כבר נקנסו אנשים, חברות?

אנחנו לא נותנים קנסות למשלחים, אנחנו פותחים להם תיקים פליליים, חוקרים אותם באזהרה ולא מעט אנשים שהם משלחים ובעלי חברות נעצרו והובאו במעמד עצורים לבתי המשפט, על מנת שייתנו את הדין.

יש לך איזה מספר של דברים כאלה?

אני יכול לומר בגדול שההערכה שלי היא שרק מתחילת הפעילות מעל 250 – אני לא אגזים גם את זה 300 משאיות – הושבתו, הושבתו מפעילות לתקופות של 30, 60 ו-90 יום ובערך 10 משלחים ובעלי חברות נחקרו, נעצרו והובאו לבית המשפט בתיקים פליליים על האחריות שלהם על הנהגים ועל העבירות שהם מבצעים.

ועל נושא בטיחות של ה - - -

בטח ובטח. חלק מהעניין זה בטיחות. נתת לנהג אוטובוס לנהוג, להסיע אנשים עם צמיגים שחוקים, חוקרים אותם גם על זה. על אוטובוסים לא תקינים, על משאיות לא תקינות. כל מה שקשור לבטיחות.

את הבדיקות האלה אתם עושים ביחד עם משרד התחבורה אני מבין, כי אין לכם לכלים לבדוק.

עושים את זה עם המשקלים, עם הכל כולל הכל.

בדיוק. למשל צמיג שחוק אתה לא יכול לקבוע.

גם שוטר פשוט ולא צריך חוקר פלילי, גם שוטר בודד יכול - - -

הוא רואה שמשאית יושבת ככה על הכביש - --

הוא יכול לטפל בנושא אכיפה לכלי רכב שעל פניו רואים ליקוי, אבל בנושא של הורדות מהכביש והכל, צריך סייר בוחן. אנחנו נעזרים המון במשרד התחבורה בנושא המשקלים וכדומה.

אז עכשיו נדבר עם מי שממונה על הביצוע – נתיבי ישראל. קודם כל ברכות על הכבישים הרחבים שעשיתם לנו. זה לא פשוט. אני יודע כמה שנים היה לוקח לעשות פעם כביש בסמטה, אז על כאלה מערכות אפשר רק להתפעל. אני חושב שכל האזרחים רואים את זה. אני אומר את זה דווקא כמי שהוא המבקר הכי חזק של מערכת התחבורה הציבורית. זה לא סתירה. מה שמגיע - ברכות מגיע.

אבל בעניין הגשרים, איך באמת קרה שגשר כזה נופל? האם הגובה היה מתאים? האם יש לכם תקנים? אולי תספרו לנו. תציג את עצמך.

אני יכול להתייחס לזה. שמי מיכאל שיגול, אני מנהל מחלקת החזקת גשרים בנתיבי ישראל. העולם הזה של גשרים ושל הגובה המותר, מתנהל על פי תקנים, תקנות והנחיות מקצועיות.

בין לאומיות או מקומיות?

לכל מדינה יש דרישות אחרות על אותו מצאי של גשרים באותה מדינה, כי יש גשרים היסטוריים, אבל במדינת ישראל בתקנת תעבורה 85, גובה מקסימאלי של כלי רכב שמותר לא לכל כלי הרכב, רק למשאיות מעל 15 טונות, בהתניות מסוימות של מטענים שלא ניתנים לחלוקה, מותר עד גובה 4.8 מ'.

הגשר שמשאית התנגשה בו היה בגובה 5.25 מ'. זאת אומרת היה שם מרווח ביטחון מהגובה המקסימאלי שמותר.

40 ס"מ?

כמעט 50 ס"מ והאירוע הזה לא היה אמור לקרות, אבל הוא קרה. מבחינת התנגשות ומבחינת נפילה של הקורה, גשר הולכי רגל, הקורה שלו יש לה משקל יותר קטן מגשר רכב והאימפקט של מגע של משאית או אנרגיה של - - - פשוט הרים את הקורה והזיז אותה מהתומכים שלה והפיל אותה. פשוט היא נפלה.

בתקנים יש תקן ל - - -

שאלה של אדם שלא יודע – כמה ברגים עבים וחזקים בזה היו עוזרים, או שזה לא?

אני אתחיל מזה שבתקינה עד לאחרונה לא הייתה שום דרישה לתכנון או בדיקה של הגשר להתנגשות בגובה הגשר. כן היו דרישות להתנגשות למטה, בניצבים של הגשר.

בעמוד.

ולזה גשרים נבדקו ותוכננו. רק בתקן העדכני ממרס 2017 יש התייחסות לעניין של התכנון של גשרים חדשים וההתנגשות בגובה של 5-5.5 מטר, אבל הגשר הזה תוכנן בשנות ה-70. אני בספק שאמצעים פשוטים, אם הגשר לא היה מתוכנן לזה, היו עוזרים מול המכה הזו, במהירות שהמשאית נסעה, להערכתי.

כי אני מבין שהוא פשוט הרים והפיל את הגשר. אם היו כמה ברגים, לכאורה הוא לא יכול היה להרים אותו.

הוא לא היה מרים את זה. הוא נכנס בקורה.

כן, אבל התוצאה הייתה שהוא הרים אותה. זאת אומרת הגשר לא התפרק.

הוא לא הרים אותה פיזית, אבל מספיק שהוא הרים אותה לחלקיות של מילימטר בשביל להגדיל את החיכוך של הסמכים שהקורה עומדת עליהם.

אני שואל לגבי המסקנות, הלקחים. זאת אומרת אתם עושים הרי בעמודים למשל ברגים חזקים מאד ואתם כמהנדסים יודעים כמה משקל יכול לספוק כזה מין בורג. הגשר הזה, כפי שהבנתי רק מהתקשורת, הוא בכלל לא היה מוברג, הוא רק היה מונח ככה.

זה לא הגשר היחיד. רוב הגשרים מונחים ככה והגשר הזה - - -

אז אולי צריך להפיק לקחים שכן צריך?

זה לא הברגות. היו שם אביזרים או חלקים שהם היו מונעים את התזוזה של הקורה, אבל לא במכה כזו, שהיא מכה מאד גדולה.

מה למשל היה שם?

היו שם הגבהות, בראש הנציב היו הגבהות מהצדדים, שהן פשוט - - -

שכמה ס"מ היה הגובה?

20-25 ס"מ בצד - - -

הוא הרים את זה יותר מ-20 ס"מ?

כן. בצד אחד זה נגזר ובצד השני פשוט הקורה קיבלה תנופה והיא - - -

היא התהפכה.

מזל שלא נהרגו עוד אנשים.

זה היה נס גדול, כי זה כביש עמוס. תנסי למצוא בשעות אחר הצהריים רגע אחד שאין מתחת לגשר בכביש גהה מכוניות.

אני חייב לציין שאי ציות לתקנות בהובלה של מטענים גבוהים, זה דבר שאנחנו סובלים ממנו בהרבה גשרים. זה לא מגיע לכלי התקשורת אם הרכב לא נפגע ויצר פקק, אבל יש פגיעה בתשתיות.

וזה קורה?

זה קורה הרבה. זה לא קורה מעט.

אם היו איזה פסים אדומים – לבנים על הגשר, זה היה יותר טוב?

יש הנחיות של משרד התחבורה להסדרי תנועה בסביבת מכשולי גובה. כל דבר זה מטענים פחות מגובה 4.8 מ'. זאת אומרת אם יש לי גשר כמו למשל במחלף זיכרון יעקב, שהגובה שלו היא 4.3 מ', שהוא פחות מ-4.8, זאת אומרת פחות מהגובה המותר לרכב, שם יש לנו מערכת של - - -

אזהרות.

שלטים ותמרור ואבזרים מפריעי גובה, שבכל זאת אנשים לא מצייתים גם לזה ופוגעים בקשר הזה כל כמה חודשים. יש הרבה גשרים בארץ שפשוט סובלים מהתנגשויות של כלי רכב. פשוט בגשרי רכב בעיקר, משקל הגשר והקונסטרוקציה שלו כל כך חזקה, או שרכב כמו כלי הדחפור בכביש 1 נתקע ונפל. אתה יכול רק לדמיין - - -

בגשר נתב"ג.

בגשר בכניסה לנתב"ג, שהוא בגובה תקני כמו גם בגשר הזה, דרך אגב, מישהו העמיס דחפור כבד מאד על המשאית ונכנס בתוך הגשר הזה. אתם רק יכולים לדמיין מעוצמת המכה, שהכלי הזה, אחרי שהוא מתנגש, הדחפור שמשקלו אני מעריך 50 טונות, הוא נפל פשוט מהמשאית. זאת אומרת מה המכה שצריכה להיות בגשר.

להבנתי, יש בעולם הזה, ההנדסי, יש תקנות, יש מרווחי ביטחון. זה כמו שנעבור באור אדום. מה אתה יכול לעשות לאנשים שלא מצייתים באור אדום? יש אחוז קטן להערכתי שעושים את זה מתוך תקלות – למשל ברקסים או איזו שהיא תקלה, אבל הרוב המכריע של ההתנגשויות הן בגלל אי ציות לתקנות התחבורה, שזה בעצם עולם שעושה רגולציה בכבישים, גם בתכנון גשרים.

אבל להבדיל מרמזור אדום, שרובו זה הגורם האנושי שמחליט לעבור באור אדום, אני מניח שאף נהג משאית לא מחליט להתחכך בגשר.

אז להבנתי ומניסיוני, אני חושב שהרבה נהגי משאיות פשוט לא מודדים את ה - - -

מה, לא איכפת להם?

זה לא שלא איכפת להם. הם עוברים מתחת לגשר אחר והם חושבים שזה בסדר. הם לא שמים לב לזה. יש אנשים - - -

אז שוב, צריך הגברת ענישה. זה כבר שייך אליכם.

אני מסכים עם זה שהגברת אכיפה ויכול להיות שגם חינוך יכולים לעזור הרבה, כמו שבכל הדברים.

אני חושב שגם שילוט יכול לעזור הרבה.

ברשותך.

תציג את עצמך לצורך הפרוטוקול.

אלון פלג מנהל המרחב. אני חייב לומר לך שאנחנו כבר התחלנו בחשיבה ליישום מערכות התרעה לכיוון נושא של גשרים ולפני גשרים כמובן. יחד עם זאת, הרבה מאד הובלות שהן הובלות בסדרי גודל של גבהים או ברוחב של משאיות הרבה יותר רחבות, נדרשים לקבל מאיתנו לגבי המסלול. הם ממש עולים מולנו לבחינת המסלול, כדי לראות שהם יכולים לעבור בכל המקומות האלה. זו גם אחת הדרישות שאנחנו מצפים שאם אתה מוביל איזה שהוא משהו כבד או גורר איזה משהו, קודם כל גם בשיתוף עם - - -

מה, אלה השיירות שנוסעים בלילות ודברים כאלה?

כן.

אבל ברגיל? הרי אנחנו מדברים על תאונות, לא על משהו מתוכנן. אז אתם יכולים לשים שילוט זוהר ומזהיר?

אז אחד הדברים שאנחנו מתכננים זה הוספת שילוט אזהרה. יש חשיבה גם להוספת מערכות - - -

זה לקח מהתאונה הזאת?

זה אחת מהפקות הלקחים שאנחנו - - -

אני חייב לומר לך שאם אני רואה שלט קטן – 4.3 מ', או 4.8 מ', זה נראה כמו הודעה – הכניסה מפה, הכניסה משם. אם זה יהיה מזהיר וזוהר, זה יהיה אחרת.

אם יורשה לי, בנושא של שילוט ותמרור על הגשר לגבי גובה, ההנחיות של משרד התחבורה הן מאד ברורות. הן קשורות גם לגובה המקסימאלי של הרכב המותר. ברגע שאני עובר את הגובה של 4.8 מטר פלוס מרווח ביטחון, זאת אומרת יש פער פיזי בין מה שרשום על הגשר והגובה האמיתי שלו, הנתון של 20-30 ס"מ. אני חייב לרשום את המספר עם פחות ממה שיש. זה לפי ההנחיות.

ברגע שאני פחות מ-4.8 מטר, אם תשימו לב, התמרור הופך מתמרור הודעה לתמרור אזהרה, איסור. התמרור הוא עם רקע אדום על רקע לבן ורשום שם את המגבלה עצמה.

אז אולי צריך להגביר את זה. אני ראיתי למשל גשרים שהמשאית יכולה לעבור רק באמצע, לא בצד, כן?

לא.

יש דבר כזה, שרק באמצע הוא עובר ואז הוא דוחק הצידה את כל המכוניות הפרטיות - - -

משאית רגילה שעוברת ללא אישורים מיוחדים, ללא מטען חריג, פחות מגובה 4.8 מטר, יש גשרים בודדים בארץ ששם יש לנו מגבלת גובה אמיתי פחות מ-4.8 מטרים.

אולי המפקד יעזור לי. אתה יודע על מה אני מדבר, שיש מקומות כאלה?

כן, אפשר לראות את זה בכביש 6, שבגלל המנהרה גם, אז האמצע הוא יותר גבוה, אבל זה לא - - -

כן, בדיוק, ואז הטריילרים הגדולים מעיפים את כל המכוניות כדי להיות באמצע.

אבל זה לא אמור להיות פחות ממה שהמהנדס ציין פה.

יש מרווח ביטחון של מטר, אפילו במנהרה יש. בנתיב מה שרשום 5 ו-5.5 באמצע. מותר למשאית מקסימום 4.8 מטר איפה שרשום 5. בפועל זה 5.3 מטר.

אז להם הם מזיזים את המכוניות?

כי כנראה שהם יודעים, יכול להיות שהם לא מדדו מה שמותר להם. להערכתי הם פשוט - - -

אתם מודעים לסכנה שם באזור הזה? הנה, עובדה שאתה ידעת על זה.

אבל עוד פעם אני אומר שגם החלק הנמוך, זאת אומרת יש גשרים שהאמצע למשל זה 5 מטרים ובצד ימין – סתם דוגמא – 4.8 מטר – אני סתם זורק מספר, אבל בכל מצב בכל הגשר אין גובה שהוא פחות מהסטנדרט, מה שהוא אמר.

במנהרה הזאת יש פס לבן?

לא קו קטעים.

אולי צריך לעשות פס לבן? בניו יורק ראיתי שהם עשו את כל המנהרות האלה פס לבן, שאסור לעבור ממסלול למסלול.

למה?

כי זו סכנה. בגלל הסכנה הזאת שמעיפים. אתה עובר בתוך מנהרה ממסלול למסלול, אתה מעיף ואין להם לאף לברוח.

המשאית כאילו?

המשאית מזיזה את הקטנים, כי היא רוצה להיות במרכז.

חקיקה ושינוי זה - - -

לא, זה אתם. פסים. זה פשוט צבע לבן. טוב, לגבי המסקנות והלקחים. לגבי הגשר הזה ספציפית, מה המסקנות שלכם ומה הפעלתם?

קודם כל אני רוצה לציין עוד דבר אחד. מיד במהלך סיום האירוע שמנו גדר הפרדה, גדר בטיחות באורך של 200 מטרים לגובה של 2 מטרים, כמדומני, כדי שלא יחצו מצד אחד לצד שני, כדי למנוע חס וחלילה שיהיו לנו נפגעים. זה דבר ראשון שעשינו מיד עם הפינוי.

מעבר לזה אמרתי את כל הנושא של הוספת השילוט, כשאנחנו חושבים על הדבר הזה. ניתנה איזו שהיא הנחיה של תכנון של חלופה בטווח של השלוש שנים, להחליף את הגשר הזה בעוד גשר של בר אילן, לגשרים חדשים הרבה יותר גבוהים.

מבחינתנו, כמו שאמרנו גם לפני כן, המטרה שלנו לסיים כמה שיותר מהר.

מתי אתה חושב?

עוד הפעם אני אומר, התאריך שלנו הוא לקראת סוף נובמבר. אנחנו נשתדל ואם הכל יהיה בסדר, שזה יהיה עוד לפני. יש לנו איזה לו"ז. אני לא רוצה להתחייב עליו ספציפית, שלא חס וחלילה, אבל אני אומר עד סוף נובמבר בשאיפה שיש לנו גשר - - -

זאת אומרת עוד חודש אחד. אז תהיה כבר הקמה.

הגשר כבר קיים.

יש קורה חדשה שאנחנו מייצרים כרגע במפעל. זה הכל תהליך שהתחילו לעבוד לא אתמול אלא לפני מספר ימים בשטח בשביל להכין את הניצבים ל - - - הקורה. זה קורה כבר כמה ימים וזה עניין של תכנון. קורה הוזמנה במפעל והיא תהיה מוכנה בעוד כמספר שבועות ואנחנו מתכננים את כל המערכת הזו.

כמה שעות הכביש צריך להיות סגור בשביל העניין הזה?

אנחנו מתאמים מול משטרת ישראל את הסגירה של זה.

בלילה.

רק אל תעשו את זה בשבת.

אנחנו מתכננים לעשות את זה באחד מהימים באמצע השבוע, בין השעות שאנחנו מתאמים עם המשטרה, בסביבות חצות לחמש בבוקר.

זה בתיאום מלא.

בטח תודיעו לציבור קודם, כדי שימצאו כבישים חדשים.

כן.

משרד התחבורה. בבקשה.

ראיק סאלם, מנהל אגף תשתיות בינעירוניות במשרד התחבורה. התאונה קרתה ב-14 באוגוסט 2017. מיד אחרי שקרתה התאונה השר נתן הנחיה לטפל ולהחזיר את המצב לקדמותו בהקדם האפשרי. המנכ"לית הנחתה את נתיבי ישראל לטפל בעניין בצורה הכי מהירה שאפשר. כיום אנחנו כבר ב-22 באוקטובר כבר התחילו את הביצוע וזה זמן שיא. הרי צריך לשלוח לשם מודדים, למדוד את האזור, לתכנן ולעבור את ועדת המכרזים. לבחור קבלן מתוך המאגר של מע"צ ולהכין את הקורות ואת כל הציוד הנדרש.

זה בדרך כלל לוקח הרבה יותר זמן ולכן זה נעשה בזמן יחסית מהר מאד ואנחנו שמחים שזה נעשה. חוץ מזה גם כן מתוכננים בנתיבי ישראל להחליף עוד שני גשרים באותו קטע, בגבעת שמואל ובבר אילן. להחליף עוד שני גשרים, אבל כשנסיים את הגשר הזה אז נתחיל לעבוד גם כן בשני הגשרים האלה, גם כדי שלא יהיה יותר מדי עומס.

ידוע לכם על עוד גשרים מסוכנים, שנדע את זה.

הרי במע"צ יש מערכת מל"ג – מערכת לניהול גשרים והיא מתוקצבת ממשרד התחבורה בכ-90 מיליון שקלים בשנה. במערכת הזאת יש מהנדסים שהולכים לכל גשר וגשר ובודקים אותו ונותנים לו ציון והוא מקבל ציון ולפי הציון שלו ולפי התקציב – הרי התקציב לא מספיק להכל כל הזמן.

אפשר לקבל את הדו"ח של המהנדסים האלה – איזה גשרים נמצאים בסיכון?

אני חושב שכן.

אז תשלח את זה לוועדה.

לא סיכון, הם לא נמצאים בסיכון, הם צריכים תחזוקה.

אני מדבר על תחזוקה.

הגשר הזה לא היה בסיכון.

אני יודע, אני יודע. אני שמעתי את זה בתקשורת.

לכן התקציב הזה מיועד לתחזק את הגשרים האלה ועושים את זה לפי סדר עדיפויות. מתחילים בגשר הכי מסוכן וכך הלאה. ואם צריך להגדיל את התקציב אנחנו נפנה לאוצר.

כן, אז תשלח לנו את הרשימה, כדי שנוכל לראות את הדברים האלה. אני רוצה להודות לכם ואני רוצה לסכם את הדיון.

קודם כל הוועדה מברכת על זירוז העבודות בגשר גבעת שמואל ועל ההודעה שהעבודות תסתיימנה עד סוף נובמבר 2017.

אני מבקש להודיע לציבור על סגירת הכביש לפני שתעשו את זה, לפני שתקימו את זה, אבל אני גם רוצה להזהיר את הציבור שזו סכנה גדולה מאד לעבור שם ואני מקווה שהמשטרה תטפל בעניין הזה, בפרט מה ששמענו פה בוועדה בעניין המנהרות האלה.

זה לא מנהרה, זה חור ביוב כזה גדול.

ביוב.

אנחנו נבדוק את זה מול הרשות. אני לא יודע בדיוק - - -

אז תבקש לסגור את חור הביוב.

כן, זו סכנת נפשות.

זה תעלה של מים. כשיש מים זה איסוף גשמים.

כן, בי זה מעורר צמרמורת, כשהייתי קורא בספרים על מקומות שהיו צריכים ללכת דרך תעלות ביוב. אני חושב שזה דבר נורא.

אנחנו פונים לשר התחבורה ולמשטרה להגברת האכיפה והענישה של נהגי משאיות ומכוניות שחורגות מעבר למותר גם ברוחב, גם בגובה, גם במשקל, כי עכשיו אנחנו רואים שזה עניין של חיי אדם. זה לא רק שאלה של נוחות או אי נוחות. גם תקינות צמיגים וכל הדברים האלה.

הוועדה מבקשת לקבל את הדו"ח של המהנדסים לגבי הגשרים שנמצאים בסיכון, לגבי תחזוקת הגשרים ממשרד התחבורה ואנחנו נשמח לקבל את זה תוך 30 יום. זה נראה לי זמן סביר לקבל את הדו"ח הזה, שנוכל להתייחס לזה.

אני רוצה לברך אתכם ובאמת לראות את השלמת הגשר.

אפשר בבקשה עוד מילה? להודות לחבר הכנסת אייכלר, שמיום שהגשר קרס, דיברו על זה באותו יום ויום אחרי ואחר כך שקט. כאילו לאף אחד לא היה איכפת מהציבור שבאמת סבל. הראשון שדיבר על זה באחת המהדורות של החדשות זה היה חבר הכנסת אייכלר. אז אני באמת - - -

טוב, הפרוטוקול רשם את הדברים ותודה רבה לכם שבאתם, טרחתם והגעתם. כל הכבוד. אנחנו ניפגש בדברים יותר משמחים.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:40.