ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-10-31OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 478

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ג' בחשון התשע"ח (23 באוקטובר 2017), שעה 11:15

משבר בביה"ס "נעמי שמר" בת"א - העסקת מורה פדופיל

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

מאיר כהן

איילת נחמיאס ורבין

דליה מזרחי - סגנית מנהל אגף בכיר כא"ב, משרד החינוך

חיה שיטאי - מנהלת מחוז תל אביב, משרד החינוך

יוהנה צימרמן - מפקחת בתל אביב, משרד החינוך

לירון ניסן ספרד - עו"ד, עוזר ראשי ליועץ המשפטי, משרד החינוך

בלה רדונסקי - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החינוך

גבריאלה פיסמן - עו"ד, עוזר ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

רפ"ק ליאורה סולטן - ראש חוליית ייעוץ וחקיקה, מידע פלילי, המשרד לביטחון פנים

כרמית פולק כהן - עו"ד, היועצת המשפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד

ד"ר כרמית קלר חלמיש - עו"ד, היועצת המשפטית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

פנינה אמסטרדמר - מפקחת על יועצות בתל אביב, ארגוני מורים

זהבה שפר - הנהלת ארגון המורים, יו"ר מחלקת כספים

שיר דגן - מרכז פורום בתי ספר יסודיים, ועד ההורים תל אביב-יפו

זאב גולדבלט - מנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים

ענת הוכנר - יו"ר ועד הורי תל אביב-יפו, פורום ועדי ההורים היישוביים

עמרי
פרנק

–
-

הורה לתלמיד כיתה ג'
אב לתלמיד

יפעת - אימא לתלמיד

דפנה - אימא לתלמיד

עדי ואקנין - סגנית יושב ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית

נעמה מדמון - מועצת התלמידים והנוער הארצית

מאיר אסרף - עו"ד, שדלן/ית, מייצג/ת את הסתדרות המורים

מתן צדיק - שדלן/ית, משרד עו"ד אסרף, מייצג/ת את הסתדרות המורים

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר תרגומים

משבר בביה"ס "נעמי שמר" בת"א - העסקת מורה פדופיל

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר היום משבר בבית הספר "נעמי שמר" בתל אביב, העסקת מורה פדופיל.

מספר מילות פתיחה. אני חייב לומר שחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין לא עזבה אותי במהלך הפגרה והאיצה בי לקיים את הדיון. היו כמה בקשות לכך אבל אפשר לומר שחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין היא יוזמת הדיון.

בעקבות המקרה שקרה בבית הספר נעמי שמר, התקיים דיון בוועדה לא על בית הספר אלא על בכלל העסקת מורים במערכת החינוך ואיך קורה דבר כזה. התגלתה לנו תמונה מאוד בעייתית. באותו דיון, מי שנכח בו, השגנו בעזרת המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, ומשרד החינוך את התחייבות המשרד לעשות סקירה כוללת על כל מי שנמצא במערכת החינוך, עובדי הוראה בכלל, והמשרד נתבקש לחדד נהלים איך זה לא קורה במצב של מילוי מקום. החמור מכל, ואני חוזר ואומר ואי אפשר לטאטא את זה, הוא שהסתבר שהיו התראות. היה כאן כשל של המשרד. אנחנו נתייחס בהמשך הדיון לסיכום שהיה בדיון הקודם אבל הדיון היום הוא משהו אחר.

לא יתכן שבית ספר שאמור להיות המקום הכי בטוח לילדים שלנו, קורית חוויה קשה כזו והטיפול הוא רק משטרת ישראל, משרד החינוך מלמעלה ואין מי - אני אומר הכול בהסתייגות ואם זה לא נכון, תקנו אותי – שחושב שצריך לטפל אולי גם בתלמידים שחוו את החוויה, בצוות המורים, בהורים של אותם תלמידים. אני לא רוצה להאמין, לא רוצה לחשוב שכך זה ואם זה כך, זה חמור מאוד וגובל, לא רוצה לומר ברשלנות פושעת, בחוסר אחריות משווע של המערכות. נחנו מדברים על בית ספר. זה מחויב מציאות בכל מערכת או מסגרת שעוברת חוויה כזאת.

אני אאפשר קודם כל לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין להציג את הנושא ולאחר מכן נשמע מספר דוברים שביקשו להתייחס. לאחר מכן נשמע התייחסות של משרד החינוך בסוגיה הזאת.

תודה רבה חבר הכנסת מרגי. אני באמת רוצה להודות לך וגם לחברתי מירב בן ארי. מבחינתנו הפגרה הייתה משהו סמלי, משהו טכני.

הייתה פגרה?

בדיוק. אני מרגישה צורך להגיד את זה דווקא כאן בוועדת החינוך כי הוועדה הזאת עבדה באופן אינטנסיבי גם בפגרה.

אני רוצה להתנצל בפני ההורים בבית ספר "נעמי שמר". אני חייבת לבקש מחילה.

אני מבקש לא לציין שמות של קטינים. אם הורים לא רוצים, לא לציין את שמם.

גם של ההורים שלהם.

אנחנו מראש מודיעים שבפרוטוקול לא נציין את השמות.

ישיבת הוועדה מצולמת.

כן, אבל התלמידים לא כאן וגם לא השמות.

תשתדלו לא לציין שמות.

אני חוזרת לדבריי. אני רוצה לבקש מחילה מההורים בבית ספר "נעמי שמר" ואפילו מחילה גדולה. כאשר הפרשה פרצה בתחילת יוני, אני לא הייתי מסוגלת להתעסק בה. לא הייתי מסוגלת לגעת בה. זאת פרשה שחשוב שכולנו נדון בה כחברי כנסת, שנתייחס אליה, שנבין איך קרה דבר כזה ואת כל השאלות ששאלתי, אני תכף אתייחס אליהן. רציתי שיהיה ברור שוועדת החינוך של הכנסת היא זו ששואלת את השאלות הקשות ולא חברת כנסת אחת.

אני רוצה להתנצל בפניכם. כאימא לילדים במערכת החינוך בישראל, אני פשוט פחדתי לגעת בזה. אני מודה. זה כל כך הבהיל אותי, חבר הכנסת מרגי, שלא הייתי מסוגלת לגעת בזה. אני אפילו חושבת שאמרתי לך את זה בשיחתנו הטלפונית האחרונה בעניין. פשוט פחדתי לגעת בזה.

אני מבקשת מכם מחילה.

אני התחלתי ללמוד את הפרשה בצורה קצת עקומה. אני לא מדברת כרגע על החשיפה התקשורתית אלא בכלל. ניגשו אלי שתי אימהות וביקשו לדון בכל הסוגיה של מורים ממלאי מקום במערכת החינוך. התחלתי לבדוק את כל הנושא של מורים ממלאי מקום. אני תכף אתייחס לנושא של מהירות התגובה של משרד החינוך בנושאים כאלה שהיא מאוד מאוד מטרידה אותי ואני מניחה שגם את יושב ראש הוועדה.

התחלתי להתעסק בזה דרך העניין הזה של כמה מורים מחליפים יש במערכת, כמה שעות נדרשות במערכת, איזה סוג מורים מחליפים מגיעים למערכת ואיך מטפלים בעניין הזה. יכול להיות שאנחנו בכלל צריכים לעזור למשרד החינוך בעניין הזה כי יש בעיה בגיוס מורים במדינת ישראל וזאת תופעה כזאת שאנחנו לא יכולים לעמוד מנגד.

אבל אז פגשתי אימהות לילדות שנפגעו. אני רוצה להתייחס למשהו ולהוריד אותו מסדר היום. אני יודעת שיש מורכבות פוליטית בבית הספר. יש מערכות יחסים מורכבות בין הורים בבית הספר.

בינם לבין עצמם.

כן. אני לא מביא את זה לשולחן.

בינם לבין עצמם. תאמינו לי שמה שאני שאלתי את משרד החינוך, בשום צורה לא קשור לזה. אני סיננתי מבין השאלות של ההורים שהועברו אלי את השאלות שחשבתי שאולי מישהו יכול לחשוב שזה מה שנפל בהן. אני לא מתייחסת לפוליטיקה הפנים ארגונית של בית הספר. היא לא מעניינת אותי. אותי מעניין איך התקבל מורה כזה למערכת, איך התקבל מורה כזה שהיה חסום במערכת, איך עקפו את המערכת. אותי מעניין מה קרה מרגע שגילו שהמורה הזה הוא מורה פדופיל, איזה יחס הילדים קיבלו, ואגב, למען הסר ספק, אני יודעת מה מערכת החינוך עושה. אותי מעניין איזה טיפול קיבלו הילדים, איזה טיפול קיבלו ההורים, מה עשתה המנהלת כדי לטפל במרקם הבית ספרי שבכלל אין ויכוח על כך שהוא נפגע מעצם זה שהיה אירוע כזה, גם אם כולם היו בסדר. משהו קרה כאן, משהו מאוד מאוד מטלטל וזה לא יכול לעבור ככה.

חבר הכנסת מרגי, אני הייתי בקשר עם ההורים בחודש וחצי האחרונים באופן אינטנסיבי כי מדי פעם הייתי חוטפת צמרמורת ואז הייתי אומרת שאני צריכה להתקשר לאימהות. למה? כי מי שליווה אי פעם בחיים שלו נפגעות תקיפה מינית, ובוודאי כאשר מדובר בילדות רכות בשנים, יודע שמדובר בתהליך. זה שהיום למשל היה בסדר והילדה הסכימה ללכת לבית הספר, לא אומר שגם מחר יהיה בסדר. התקשרתי אליהן והסיבה שהיה לי חשוב להעביר לך את המכתב המסודר מאוד מאוד הזה ולבקש ממך לקיים דיון היא כי הילדות במצב מאוד מאוד, מאוד, מאוד קשה.

צריך להגיד עוד משהו. בתוך התהליך, פתאום יש ספקות בשאלה האם גם ילדים, בנים, נפגעו. כלומר, ממשיכות לצוף שאלות שאני לא לגמרי בטוחה שהמערכת נכונה מספיק להתמודד אתן. צריך להגיד את האמת. זה רגע מבחן מאוד מאוד קשה למערכת החינוך ואני לא בטוחה שחווינו הרבה רגעי מבחן כל כך קשים.

אני רוצה שיהיה לכם ברור לגמרי שכאימא בישראל, אבל גם אם לא הייתי אימא לילדים בישראל, המחשבה שמורה יכול להיכנס דרך מערכות החינוך מבלי לעבור שום משוכות, מבלי שמישהו יודע משהו על עברו, היא בלתי נסבלת ואם נדרש תיקון חקיקה לעניין הזה, אנחנו גם נעשה תיקוני חקיקה בעניין הזה.

יש חקיקה. זה משהו אירוני. אני לתומי אמרתי שברוך השם יש לנו חוק שמונע העסקת עברייני מין במוסדות חינוך. אמרתי שנשלים את התמונה. במושב הקודם חוקקתי חוק לגבי עובדי שירות שהם לא עובדי חינוך. מסתבר שהשער עוד פתוח. אני הלכתי לחסום את זה.

בדיוק. כל הזמן נדמה לי שאנחנו מצמצמים את הפתח בדלת, אבל מסתבר שהפתח עדיין קיים. לכן רגע המבחן הזה של המערכת הוא רגע מבחן כל כך קריטי, משום שכל מי שיודע משהו על ההורים האלה, יודע שההורים האלה בסך הכול מחפשים איך להחזיר את הילדים שלהם לשגרה.

כל הורה במדינת ישראל חייב לדעת שהוא שולח את הילדים שלו למקום שבו עושים כל מאמץ כדי שמורה כזה לא יהיה במערכת. המורה הזה היה חסום במערכת. הוא היה חסום. איך עקפו את החסימה? איך הגיעו למצב שאפשר בכלל היה לעקוף את החסימה? אז מגלים בדיעבד שכן הייתה שם הטרדה מינית.

משפט אחרון. זה דיון שהוא מאוד קשה לנו. אני בטוחה שמערכת החינוך, ויושבים כאן הנציגים שלה, תתייחס.

בהמשך נשמע אותם.

אנחנו מאוד סומכים עליכם אבל אני רוצה שההורים שיושבים כאן גם יחזרו לסמוך עליכם. תודה.

תודה. הורים מבית הספר "נעמי שמר".

אנחנו רוצים מאוד מאוד להודות, גם לאיילת וגם לך כבוד היושב ראש, על הדיון הזה. זה דיון מאוד חשוב ולצערי אני אפילו אומר שהוא לא מובן מאליו כי לקח לנו לא מעט זמן להגיע לדיון הזה וארבע התרעות שנתנו. זאת גם טעות שלנו עד שהגענו אליך. אם כן, קודם כל, באמת תודה רבה.

לגבי מה שאמרת אתה ומה שאמרה איילת. זה אולי הסיכום הכי טוב שאנחנו היינו יכולים לומר אבל אני אנסה קצת להרחיב.

אנחנו מדברים כאן על מורה מחליף. המורה המחליף הזה חינך שתי כיתות במשך שנה וחצי בבית ספר "נעמי שמר". זה לא מורה שעבד שעתיים-שלוש. במשך שנה וחצי, שמונה חודשים הוא היה מחנך בכיתה ב2 בזמנו, היום כיתה ג2. מורה מחנך. לא נעים להגיד בפורום הזה, אבל זה מה שקרה. המורה הזה במשך שמונה חודשים ישב בכל פורום אפשרי והכניס אצבעות לגוף הפרטי של בנים ובנות. במשך שמונה חודשים, עשה זאת מאות פעמים. קשה לשמוע. הילדות עברו את זה וגם הילדים עברו את זה. ילדים שעד היום לא נרדמים בלילה. ילד עומד, נפל לו משהו על הרצפה, אימא שלו אומרת לו תרים את זה – אני מדבר על מקרה מלפני שבוע – והוא אומר שהוא מפחד להתכופף כדי שלא יגעו בו.

עוד דבר שקרה לפני שבוע. קיבלנו מסמך מהשירות הפסיכולוגי לחתום עליו שאנחנו מסכימים לטיפול. כלומר, עד עכשיו לא היה טיפול. לא חתמנו על שום מסמך, לא קיבלנו שום מסמך, מסמך שבלעדיו אסור לתצפת על ילדים. לשירות הפסיכולוגי עד עכשיו אסור היה לתצפת. לא לדבר, לא לטפל, לא כלום, לא לתצפת על הילדים. הם אפילו לא העבירו לנו את המסמך של התחלת הטיפול אותו קיבלנו לפני שבוע, חמישה חודשים אחרי. הילדים האלה בינתיים עברו טיפול פרטי מן הסתם כי הבנו שאין לנו על מי לסמוך. אמרה איילת שאנחנו רוצים להחזיר את האמון במשרד החינוך ואכן אנחנו מאוד רוצים אבל אין לנו על מי לסמוך. חמישה חודשים הילדים לא קיבלו טיפול עת צעקנו, בכינו ודיברנו. עשינו הכול. ביקשנו שיטפלו בילדים ואחרי כן תטפלו בשאר ילדי בתי הספר כי גם הם עברו חוויה. יש לי ילד בכיתה אחרת בבית הספר הזה, נפגע לא פחות. טפלו בהורים. ההורים צריכים לדעת מה לעשות. ביקשנו הנחיות איך לטפל בילדים, על מה לדבר עם הילדים. נכנסה מנהלת בית הספר יום אחרי האירוע ואמרה לילדים: אל תדברו על המקרה הזה, זאת שמועה ואסור לדבר על זה.

בלי שעדכנו את ההורים קודם לכן.

המנהלת הנחתה את הילדים ואת הנפגעות לא לדבר. ילדות שהגיעו לחקירה במכון לין, אמרו שאסור לדבר, המנהלת לא מרשה. ילדים שהגיעו הביתה, אנחנו גילינו את זה במקרה דרך העיתונות. מבית הספר לא קיבלנו הודעה רק בערב באיזה מייל צדדי קיבלנו הודעה, מה שהתפוצץ ב-6:30 בבוקר. הגיעו ילדים הביתה, דיברנו אתם, מה היה, מה קרה, רצינו להבין, אבל אמרו לנו שאסור לדבר, המנהלת לא מרשה. ילדים הלכו לצחוק על הנפגעות.

אתה יודע מה אתה מזכיר לי? אני לא אומר את זה בהומור. כשהתפוצצה פרשת ואנונו, אני עבדתי שם, קראו לנו ואמרו שמבקשים מאתנו לא לדבר. סוד הגרעין.

אצלנו אין סוד גרעין אבל גם אסור לדבר. ילדים שהחליטו שאסור להם לדבר על זה כי המנהלת אמרה.

בזה אני אסכם את נושא המנהלת ואעבור לדברים הבאים. אני יכול לתת כאן פרטים במשך חמש שעות.

לא. אין לנו זמן.

אין לנו זמן.

גם לא בדקות הקרובות. תסכם.

המנהלת מבחינה ניהולית כשלה כישלון גדול אחרי הפרשה, לא בזיהוי אלא אחרי, בטיפול. יש כרגע שבר ענק בין הנהלת בית הספר לבין ההורים.

עד לפרשה הייתם מרוצים ממנה?

אני לא מדבר על אירועים מהעבר. יש כאלה שיגידו כן ויש כאלה שיגידו לא. אני הייתי מרוצה.

לגבי משרד החינוך. משרד החינוך הכניס לנו פדופיל לבית הספר, הכניס לנו בצורה אקטיבית. היה פדופיל בבית ספר בראשון לציון. גילו את זה, ידעו את זה, הפסיקו את העסקתו על רקע זה שהוא פדופיל וחסמו אותו במערכת השכר ואז אמרו לו בוא תעבוד בתל אביב. הכניסו אותו בצורה אקטיבית. מישהו פתח את החסימה הזאת, מישהו העסיק אותו, מישהו שילם לו שכר.

וצריך לחקור אותו.

כל הכתובות האלה, זה משרד החינוך. צריך לחקור את זה. אמרת שיש כאן רשלנות, אמרת שיש כאן חוסר אחריות - - -

בררתי את המילים שלי.

אני לא. יש כאן אחריות פלילית.

יכול להיות שיש פן פלילי שצריך לחקור. יכול להיות. לא פוסל את זה על הסף.

מעבר לזה, בפגישה עם חיה שיטאי שיושבת כאן גילינו שיש מאות מורים חסומים שמועסקים במערכת. זה דבר שכל הורה במדינת ישראל צריך להפסיק לישון בלילה.

תודה.

מה שקרה בבית ספרנו זה מחדל יום הכיפורים של מערכת החינוך ואני מקווה שכולכם מבינים את זה. במשך שמונה וחצי חודשים בתוך שטח בית הספר, בתוך כיתה, מורה, איש מטעם משרד החינוך ששימש כמחנך של הכיתה, תקף מינית בנים ובנות באופן יום יומי. המורה הזה, העירו לו. המנהלת העירה לו. היא הודתה שהיא העירה לו. מורות העירו לו וכלום לא קרה.

חלפו ארבעה וחצי חודשים מאז האירוע, אף אחד לא יודע מה קרה. אנחנו מנסים – לפני שנחפש אשמים – לדעת מה קרה. פנינו למשרד החינוך שלא ענה ולא הגיב עד אשר השבתנו את בית הספר על 600 התלמידים שבו. רק 15 מתוכם הגיעו לבית הספר. עד אשר זה לא קרה, משרד החינוך לא הסכים להיפגש אתנו. נפגש אתנו, לא מוציא פרוטוקולים. אנחנו שאלנו - רשימה של שאלות שהועברה לחיה – מה קרה. איך יכול להיות שהוא חסום והוא השתחרר מהחסימה? איך יכול להיות שהעיפו אותו מבית ספר בראשון לציון בגלל תקיפה מינית והעבירו אותו לתל אביב? האם המנהלת – היא קיבלה את כל האישורים – קיבלה אישור העסקה. האם היא קיבלה עליו המלצות? אנחנו בסך הכול רוצים לדעת מה קרה.

מעבר לזה שאנחנו לא יודעים מה קרה, אנחנו גם לא יודעים מה אתם עושים כדי שזה לא יקרה שוב. אם הבת שלי בכיתה ג' שואלת אותי אם יכול להגיע אדם כמו שאול לבית ספר, אין לי שום יכולת להגיד לה לא כי אני לא יודעת. אתם יודעים, יש תחקיר על ירי בשוגג, עושים תחקיר אבל איפה התחקיר שלכם?

המטרה שלי ובקשתי מהוועדה הזאת היא שתקום ועדה חיצונית אובייקטיבית שתבדוק מה קרה ומה עושים כדי שדבר כזה לא יקרה שוב, לא רק בבית הספר שלנו אלא בשום בית ספר בארץ.

יש לי שאלה. אני לא בא בטענות. יכול להיות שהייתם בהלם. כשקיימנו כאן דיון, לא שמענו את הקול שלכם. אני לא מאשים. אני מרגיש עכשיו תחושה של החמצה. אני כיושב ראש ועדה, היה לי כלי ודיון בוועדת החינוך של הכנסת הוא משאב רציני שיש לו משמעות ויש לו גם שיניים, נקרא לזה כך. היה כאן דיון רציני עם משטרת ישראל ומשרד החינוך על העסקת מורים. איך אני החמצתי, איך אתם החמצתם את הדיון הזה?

זה היה שבוע אחרי שהתגלתה הפרשה. ההורים, מה שהם עברו, אתה צריך להבין. אתה מבין ששלחת את הילד שלך מיוזמתך למקום שכל יום מתעללים בו מינית.

לא באתי בהאשמה.

אחרי השביתה, בבית הספר החליטו סוף סוף להיפגש עם חלק המהורים.

מי זה החליטו?

משרד החינוך. עד אז פנו אליו וחלק כן הסכימו וחלק לא הסכימו להיפגש. צריך כאן טיפול לא רק לילדי הכיתה אלא לכל בית הספר.

אני יכול לשאול שאלה?

כן.

מנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך, הרגשתם שהיא משתפת אתכם פעולה או שהיא חוסמת?

אני רוצה לתת לעומרי לענות על זה.

משתפת פעולה, זה 180 מעלות ממה שקיבלנו.

לא הבנתי את התשובה.

לא שיתפה פעולה.

אנחנו שלחנו מכתבים, ביקשנו פגישות. חד משמעית – לא.

נראה לך שהיא גם שימשה כחסם מול המשרד?

כן.

שימשה בעבר והיא עדיין משמשת.

אתה מבין למה יש חד גדיא באגדה? אף אחד לא מבין מה הקשר בין חד גדיא לאגדה. מה קורה בין המורה למנהל, המנהל ומפקח בית הספר, עד שהוא מגיע למשרד החינוך.

כבוד היושב ראש, חשוב לי להגיד משפט אחד בהקשר הזה. אנחנו שלחנו מכתב לפני הפגישה עם 16 שאלות שכל אחת מהשאלות האלה, אם היא הייתה נבדקת לפני, הייתה מונעת את המקרה הזה. שאלנו למה לא נבדק לפני כן, ומה התשובות? עד היום, במשך חודש וחצי, אחרי שהבטיחו לנו תשובות תוך שבוע, אנחנו מחכים לתשובה.

תודה.

מה קרה בבית הספר יום אחרי השביתה?

לא קרה כלום. יש ניסיונות להשתיק אותנו, לבוא ולומר לנו שאנחנו פוגעים בבית הספר. יש כאן ניסיון להשתיק ולטייח כאשר הדגל של משרד החינוך ושל בית הספר הוא שרוצים להמשיך כאילו כלום לא קרה.

אני אענה לך על השאלה ששאלת את יפעת.

שאלתי גם את עצמי ולא רק את יפעת.

אני אימא לילדה בכיתה. אני בחודש הראשון אחרי שגיליתי מה שגיליתי – אגב, בזכות אימא ולא בזכות איזושהי ערנות ואיזשהו משהו שבא מבית הספר – היינו בהלם. אנחנו ניסינו להבין איך לעזור לילדים ומה לעשות עם הילדים. יתרה מכך, גם כשקמו קולות מתוך כיתות אחרות שזה לא בסדר, שהמנהלת לא בסדר, שמשרד החינוך לא בסדר, אני השתקתי את הקולות. אני יצאתי מקבוצת הווטסאפ כי אנחנו טיפלנו בעצמנו. לאחר מכן ניסינו לפנות, במהלך כל הקיץ, לעירייה, למשרד החינוך, כי זה מה שאנחנו יודעים. אנחנו לא עובדים בזה, אנחנו לא מבינים למי לפנות. רק אחר כך התחילו כל מיני הורים ואנשים אליהם פנינו לומר למה לא פניתם לזה ולמה לא פניתם לזה.

גם אני הייתי קצת אשמה בזה.

מאז, דרך אגב, אנחנו עובדים בזה בחצי משרה, כל ההורים.

אני רוצה לומר בנוסף לכל מה שנאמר כאן שאנחנו כן צריכים לדעתי לדבר גם על מה שקרה, גם על האחריות של מנהל לגבי העסקה וגם לגבי אחריות המנהל לגבי מה שקורה במהלך שמונה חודשים כאשר יש פגיעה יום יומית. ערנות של מנהל שאמור לדעת מה קורה בבית הספר שלו והאחריות שלו. אנחנו כן צריכים לדבר על הנושא של המורה החסום ואיך מורה שחסרה לו השתלמות ומורה שהוא חסום בגלל שיש חשד שהוא פדופיל, נמצאים באותה קטגוריה. מי היה אחראי להודיע למנהלת בית הספר ולמשרד החינוך, ואיך זה לא עבר, שהוא הושע במהלך העבודה שלו במעשה אינוס. הפרקליטות אמרה לנו שמה שקרה כאן היום, זה תקדים במערכת החינוך החילונית. כזה דבר עוד לא היה. אנחנו לא שמענו אף אחד.

אמרת חילונית. תורידי את המילה חילונית. זה קורה במערכות חינוך אחרות.

אני יודעת שזה קורה. זה מה שהפרקליטות אמרה. למה שקרה קוראים מעשה אינוס פומבי כי כל הילדים נפגעו, גם הילדים, הבנים והבנות, שנפגעו פיזית, גם הילדים שראו ולא מבינים, גם הילדים ששמעו וגם ההורים והמשפחות. שום דבר לא עובר עלינו מאז בשקט. כך צריך לראות את זה.

אנחנו לא קיבלנו עזרה. אנחנו משתמשים בעזרה פרטית. גם עכשיו כאשר כבר מציעים לנו עזרה, זה תחת זה שאנחנו נחתום שהילדים שלנו יהיו מקועקעים לעד כמי שהיה תחת טיפול פסיכולוגי בגלל פדופיל, מה שיכול להשליך עליהם גם על עתידם מתי שהוא. אם הם ירצו להתקבל לצבא לאיזושהי יחידה או לעבודה מסוימת, זה עלול לצאת. זה לא מקובל עלי. זה מאוד חשוב שיהיה טיפול. הקבוצה לא מתפקדת, המורה לא קיבלה הנחיות. המחנכת החדשה והטובה לא קיבלה הנחיות מה לעשות. היום יש לנו כאן איזושהי התפוצצות כמו אתמול לדוגמה. בנים צעקו על הפדופיל שאול המלך, שאול המלך, ואתם יכולים לתאר לעצמכם שהבנות והבנים שנפגעו לא יודעים איך לאכול את זה. אנחנו לא קיבלנו כל דיווח מבית הספר ושום דבר לא נעשה.

תודה. הדברים מדברים בעד עצמם. זה רק מחזק את זה שהיה צריך לפעול עוד קודם לכן.

אני חייבת לציין עוד משהו בנושא תפקוד המנהלת.

בפרשה.

בפרשה. מעבר לכל מה שנאמר עד עכשיו, המנהלת, לפי מה שאנחנו הבנו מנציגי משרד החינוך, מחיה ומנציגת העירייה, היא הודיעה להן שהכול בסדר והכול בטיפול. הן בפעם הראשונה שפגשנו אותן שמעו שאף פעם המנהלת לא הרימה אלי טלפון לשאול מה שלום הבת שלי ואם אנחנו מתמודדים ואם אנחנו רוצים עזרה או להיפגש. היא סגרה את אתר בית הספר, היא לא קיימה אספות הורים, היא כן לקחה עורך דין ואיש יחסי ציבור. היא לא הסכימה בתחילת השנה, עד להנחיה ממשרד החינוך, להיפגש עם נציגי ההורים של הכיתה.

תודה. חבר הכנסת מאיר כהן.

אדוני היושב ראש, פגשתי חלק מההורים, כולל היושבים כאן, וכן דיברתי עם משרד החינוך, עם הגברת שיטאי, כמה וכמה פעמים. ראשית, אני הצעתי להורים, ואני מציע שוב, לעשות הכול, וגם למשרד החינוך, כדי להחזיר את בית הספר לשגרה. אני חושב שמה שעובר על הילדים שם הוא קשה מנשוא.

אם יכולתי להגדיר את זה במילה אחת, חוסר השקיפות של המשרד הוא הסיבה לכל דבר. ניהלתי בית ספר הרבה מאוד שנים. זה לא יום הכיפורים. היו דברים כאלה.

כיתה שלמה?

לא משנה. אל תתווכחו על סמנטיקה.

כאשר דברים כאלה קרו, וזה טראומתי, טרגי וקשה מאוד, ישר דאגו האנשים שהיו במשרד החינוך, לפחות אלה שעבדו מולי, להפוך את ההורים לשותפים מלאים. אלה לא שני מחנות של הורים כנגד בית הספר. בית הספר ומשרד החינוך אימצו אליהם את ההורים ואמרו שאתם הנפגעים, אתם והילדים שלכם, שבו אתנו בשולחן, אנחנו ביחד בודקים את הנושא הזה בשקיפות מלאה ועליונה ושום דבר לא יוסתר. ברגע ששום דבר לא מוסתר, הכול מתפרק כי התחושה הצודקת של ההורים, ואני חייב להגיד זאת, היא שהם לא מקבלים תשובות. משרד החינוך, אחרי חמישה חודשים - גם אם הדבר הזה נחקר במשטרה ועדיין אין סגירה סופית של החקירה – היה צריך להניח על שולחנם של ההורים דוח בשקיפות מלאה כאשר בדוח כתוב מה קרה, מה הם עושים, איך מטפלים בכיתה, איך מטפלים בילדים, איך מטפלים בבית הספר.

מאיר, ברשותך, אנחנו במושב הרביעי. קיימנו דיון על המעשה הטרגי בכפר סבא של אותה תלמידה שהתאבדה. עדיין לא קיבלנו תשובות. כרמיאל, כפר הנוער, לא קיבלנו. סוגיית ועדות הבדיקה של משרד החינוך טעונה בדיקה.

אוסיף עוד משפט. כמדומני שאמרתי לגברת שיטאי שאני חייב לציין שכשהתקשרתי אליה ב-11:00 בלילה, היא ענתה לי, כך גם בבוקר וגם בצהרים, ולא הסתירה דבר ממני כחבר כנסת. אני חייב לומר שההורים האלה הם לא האויבים של משרד החינוך ואני אומר את זה לאנשי משרד החינוך ובוודאי זה צריך להיאמר גם בוועדת החינוך. הורים שבאים ואומרים שהילדים שלנו נפגעים ואנחנו, זכותנו הבלעדית, זה חוק היסוד הראשון, לדעת איך אתם מטפלים, שלחנו את הילדים למרחב הכי בטוח.

לכן אני עדיין אומר למשרד החינוך שלא תהיינה מחשבות מה יעשו ההורים או לא יעשו ההורים, זכותם לעשות מה שהם רוצים. אם ההורים חושבים שאחרי שהפרשה הזאת, אחרי שקיבלו את כל הדוחות, יש להם דרכי פעולה, ראשית, למוסס את השבר הזה בין ההורים לבין המנהלת ולראות מה עושים. יש שבר גדול מאוד בין ההורים לבין המנהלת למרות שאני מסכים אתך שיש פוליטיקה.

לא. המשרד מתנהג כאילו יש לו מה להסתיר.

אני פונה לגברת שיטאי ששמעתי שיש לה הרבה מאוד ניסיון. הסיפור הוא סיפור של שקיפות. מחר בבוקר לקרוא להורים ואם יש דוח שכותבים אותו, לפרוס את ממצאי הדוח כבר עכשיו בפני ההורים ולתת להורים את האפשרות לערער על הדוח הזה, להגיד שבדוח הזה יש דברים שחסרים בו ודברים שאנחנו רוצים כהורים. פרק שלם של הדוח צריך להיכתב על ידי ההורים כי ההורים הם אלה שרואים את הילדים שלהם כשהם מגיעים הביתה. זה פרק שצריך להיות בדוח של משרד החינוך.

להפתעתי הרבה הבוקר אני שומע שבעצם רק עכשיו שפ"י ביקש מכם לחתום. אני הייתי בטוח שזה צעד שיעשו הרבה לפני. תודה רבה.

יושב ראש הוועדה העביר למשרד החינוך מכתב לפני חודש עם 13 שאלות פשוטות ולא מסובכות. איך יכול להיות שלא הגיעה תשובה?

כדי שיענו לי, הייתי צריך לשלוח מכתב עם שתי שאלות.

איך ולמה.

אלה היו שאלות פשוטות.

חברת הכנסת מירב בן ארי.

תודה, אדוני היושב ראש. אני לא מצליחה להבין את מעטה החשאיות והסודיות.

הכול לכאורה.

צריך לעשות כאן איזון ולשמוע תוך כדי את המשרד. אני אומרת לך שבישיבה הקודמת הם דיברו בשתי הדקות האחרונות ולא הבנתי כלום.

לא. הפעם הם יקבלו מספיק זמן.

תן להם לדבר לחילופין אתנו ועם ההורים.

אין לנו הרבה דוברים. הם ידברו.

אני אומרת לך שזה מאוד חשוב כי הנקודה של ההורים ברורה. ההורים כאן משום מה נכנסו לאיזה מבצע של השב"כ. אני לא מצליחה להבין מה מעטה החשאיות. יש בעיה, צריך לדבר עליה.

אני חייבת לומר לכם שהנושא הזה של עובדים בחינוך, ברווחה, ברפואה, שהרבה פעמים רק בדיקת דופק מספיקה לפני שהם נכנסים למערכות, אנחנו נתקלים בזה בכל ועדות הכנסת, מאחיות, מטפלים וכולי. בעיני הכבוד מונח בכל מקום שעוסקים בחסרי ישע אבל כאשר עוסקים בתלמידים צריך להיות הרבה יותר גבוה מהכול.

הדבר שהכי מטריד אותי הוא מה לומר לאנשים האלה. בית הספר עבר טראומה, ההורים עברו טראומה. קטונתי, אני לא מנהלת בית ספר ולא הייתי מנהלת בית ספר. אני תמיד מספרת שעשר שנים ניהלתי מרכזי נוער בסיכון ועבדתי מול בתי הספר. הדבר הכי חשוב בניהול מערכות חינוך הוא פתיחות והיכולת להכיל את המצב הזה של ההורים. אני מאוד מאוד מקווה שיש לכם איזשהו הסבר אבל ההסבר הכי טוב שיהיה הוא לא להניח את ההיסטוריה בצד. מה שכן, ואני מאוד מקווה שאנחנו נלמד, כי זה לא לכאורה אלא יש כבר תהליך מול המשטרה ואני חושבת שדבר ראשון זה כיבוי שריפה, ואני הייתי לוקחת את ההורים – אני לא יודעת כמה נפגעו, סליחה – ונותנת טיפול נקודתי להורה ולילד. זה דבר ראשון ואז מתחילה לכבות את מה שאנחנו קוראים לו השלכות רוחב על הכיתה, על השכבה, על הבנים שצעקו. על כולם.

אם אין טיפול, יהיו עוד בנים שיצעקו.

כשניהלתי את המרכזים, היו אצלי רק נערים. חיה, את מכירה אותי ואת יודעת שהקמתי אותם מאפס. הנערים האלה, ואני ידעתי את הבעיות, לפעמים היו במקום מטריד. לא בעייתי אלא במקום מטריד. הטיפול היה אתם. לא עם הילדה לה הוא זרק הערה אלא הטיפול היה אתם ואלה הן השלכות רוחב. בעיני זה קודם כל לקחת את ההורים האלה שנפגעו, קודם כל לתת להם טיפול, קודם כל לתת להם את האפשרות. משרד החינוך באמת עושה עבודה נהדרת אבל לתת להם את הטיפול ואחרי כן לטפל בבית הספר.

הדבר האחרון הוא מה אנחנו מסיקים לגבי המקרים הבאים ואיך אנחנו מסירים את מעטה החשאיות ובפתיחות מלאה עובדים מול ההורים והילדים. לדעתי זה הדבר החשוב ביותר.

תודה. נמצאת אתנו נציגת מועצת התלמידים.

אני מבית ספר שער הנגב, נציגת מועצת תלמידים ונוער ארצית. אנחנו רואים במעשה זה מעשה חמור שממש לא אמור להיעשות בשום פן ובשום מקום. בית הספר אמור להיות המקום שאתה יכול לקום בבוקר וללכת אליו ללא חשש וללא סיכון. כשחוסר אחריות כזה מתרחש אפילו פעם אחת, איך נדע שזה לא יקרה שוב? איך נוכל לוודא שנרגיש בבית הספר בנוח? אם זה המצב כמו שאמרתם, שמנהלת מחפה ומטייחת מקרה כזה, איך אני אדע שהכול בסדר בבית הספר שלי ושמשהו לא קרה אצלי? איך אני אדע שהמורה שלי הוא לא כזה כפי שאני חושבת שהוא? איך אני אדע שהאחים שלי בגן שלהם בסדר וחוזרים הביתה בשלום?

אנחנו מבקשים פה אחד למצוא פתרון, בין אם זה אבחון פסיכולוגי לכל מורה ובין אם זה אפילו מעשה קיצוני יותר. כל דבר שיגרום לנו התלמידים להרגיש יותר בנוח בבית הספר, ללכת אליו בבוקר בביטחון ובשמחה.

תודה. אני חושב שזה מתבקש. זעקתכם נשמעה.

המועצה לשלום הילד.

אני מאוד מתחברת לדברים שאמרה חברת הכנסת בן ארי. אנחנו שומעים כאן תחושות מאוד מאוד קשות של ההורים ואנחנו מבינים, גם אם נקבל מענה מסוים ממשרד החינוך, ויכול להיות שניתן מענה, זאת התחושה הסובייקטיבית שלהם. במובן הזה, כמו שאמרה חברת הכנסת בן ארי, אני חושבת שיש כאן איזשהו מקום לשיח אולי מתקדם יותר או משותף יותר שבאמת יכול להוביל לתחושות אחרות. אנחנו יודעים שנפגעי תקיפה מינית וקרוביהם, זה כמו פיגוע רב נפגעים. זה לא רק הילד נפגע אלא הקרובים לו. אתה מרגיש שאיבדת את האמון בכל המערכות. במובן הזה אני מקווה שייווצר איזשהו שיח שיקדם באופן מיטבי ויספק איזושהי מעטפת הגנה.

מנכ"לית המועצה לשלום הילד פנתה למשרד החינוך וכמובן גם למשרד המשפטים במטרה להקים איזשהו מנגנון. כל הרעיון הוא למנוע את הנושא ומקרים שלצערנו קיימים. יש לנו גם תכנית ליווי לילדים נפגעי עבירה ולצערנו קיימים עוד מקרים במערכת. אנחנו פוגשים אותם לא אחת ולא פעמיים. השאלה איך אנחנו מונעים את המקרה הבא.

כאשר קורה אירוע כזה בבית ספר, אתם נכנסתם לבית הספר? יש לכם אפשרות להיכנס אליו?

אנחנו מלווים את הילדים שנפגעו בעבירות.

הייתם? דיברתם עם ההורים?

כאן ספציפית ההורים פנו אלינו והצענו להם את הליווי אבל הם לא רצו. זה לשיקולם. אנחנו מלווים אותם.

רגע. לא הבנתי. יש לנו כאן את המועצה לשלום הילד, ארגון חשוב, ואני רוצה להבין. שאלתי אם זה בכלל קורה, והיא אמרה לי כן. אז שאלתי למה לא היה חיבור עם המועצה לשלום הילד.

אחת האימהות פנתה אלינו ורצתה לשתף את התחושות האלה כפי שהם משתפים כאן. אנחנו הצענו לה במסגרת מה שאנחנו נותנים גם את תכנית הליווי שלנו והיא בחרה שלא לקבל אותה. זה עניין של בחירה. אנחנו לא מכריחים אף אחד.

זה לא אומר שהם לא לקחו תכנית אחרת.

היא שאלה משהו ספציפי.

אני שאלתי על המועצה.

תודה. שיר דגן.

אני מרכזת את הנהגת ההורים של בתי הספר היסודיים בתל אביב. אני מלווה את יושב ראש הנהגת ההורים של בית הספר ואת אחד הנציגים מהכיתה כבר מאותה תקופה.

את מי את מלווה?

יאיר גולן, הייתי אתו בקשר ועם דרורה באופן שוטף.

את הוויכוח הזה אני לא רוצה כאן. אנחנו רוצים לטפל בילדים.

אני חושבת ששני דברים צריכים לקרות כאן ואני פונה למשרד החינוך. אני רוצה לדעת מי הבן אדם או המחלקה שאישרו לבן אדם כזה להמשיך לעבוד במערכת. אני ראיתי את הדיון שהיה כאן עת המשטרה אמרה שהעבירו את המידע על הרשעה בפדופיליה למשרד החינוך והבן אדם עדיין המשיך לעבוד במערכת החינוך. אנחנו רוצים לדעת מי האנשים האלה והאם הם עדיין עובדי משרד החינוך כי זה מאוד מאוד חמור.

תשאירי לי. זה חלק מהשאלות שלי.

אני באתי במיוחד מתל אביב. שאלה שנייה. אני כן רוצה לדעת בדיוק מה הולך להיעשות קדימה ואיך הולכים לבדוק כל מי שנכנס לשטח בית הספר, כל מי שמטפל בילדים ולא רק בשעות הבוקר אלא גם בשעות הצהרונים כאשר עכשיו אתם אחראים גם על כל מי שעובד בצהרונים. כדי להיכנס היום לעבוד בצהרון, אתה לא צריך אפילו לא דופק אלא אתה צריך להיות בן אדם.

את יושבת ראש הנהגת ההורים, של מה?

אני מרכזת הנהגת ההורים של בתי הספר היסודיים בתל אביב. שבעים בתי ספר.

את פגשת את ועד ההורים של בית הספר?

את יושב ראש ועד ההורים.

יושב ראש ועד ההורים לא קשור אלינו.

הוא לא קשור אליהם.

מירב, את מהווה דוגמה לא טובה לאורחים שלנו.

למה? אני שואלת. אני חברת כנסת ויש לי זכות אחת בישיבה והיא לשאול שאלות. שאלתי את המועצה לשלום הילד ואני רוצה להבין גם כאן. אני רק רוצה לדעת האם היא ישבה עם ההורים שיושבים כאן, עם נפגעי העבירה לצורך העניין.

תודה. שאלה ברורה. יש תשובה?

אני יושבת ראש ועד ההורים המרכזי. זה חלק מהמערכת שלא פעלה לגמרי ריק. אנחנו בדרך כלל עובדים מול ועדים ובנושא הזה היה שבר גדול בבית הספר, גם בין הוועד לבין קבוצת ההורים. אני צודקת?

במידה מסוימת.

גם אנחנו בעניין הזה צריכים לעשות מהלך יותר לעומק וסיכמנו אתם שנעשה זאת. הפנייה למשרד החינוך בעינה עומדת והיא לא קשורה למה שאנחנו עושים.

אני מתקדם. אחרונת הדוברות, זהבה שפר.

אני חברת הנהלת ארגון המורים. אני מוכרחה לומר שאני יושבת כאן וכולי רועדת. אני שומעת את הדברים שנאמרים ורועדת.

אני יכול לומר לך שזה חידוש מרענן במושב החורף, לפתוח ביום הראשון עם נציגת ארגון המורים. הם היו נפקדים בשנתיים האחרונות. אנחנו לא נוזפים באלה שבאו אלא אנחנו מברכים. באתי לברך על השינוי המרענן שאני מקווה שיימשך לאורך כל המושב.

אני שומעת כאן את הדברים שנאמרים על ידי ההורים ולבי אתם. אנחנו מחכים לתשובות ממשרד החינוך שאומר שהכול בסדר ומטופל, ניסיונות להשתיק ולטייח, רוצים להמשיך כאילו לא קרה כלום ואני כאן מזהה איזשהו דפוס התנהגות. אני באה עכשיו לא כנציגת ארגון המורים אלא כסבתא לנכדים בחיפה ואני שומעת שם את אותם דברים. לשמחתי זה לא פגע בנכדיי אבל אני מוכרחה לומר שאני לא ישנה טוב בלילה יחד עם ההורים בדיוק בגלל אותם דברים. המנהלת משדרת שהכול בסדר והיא עשתה הכול ולא קרה כלום, אבל היא לא עשתה שום דבר. משרד החינוך לא מזמן את ההורים לא קורא להם לשיחה ולא שומע מה יש להם לומר. ניסיונות להשתיק ולטייח וכולי וכולי.

כארגון מורים אני יכולה לבקש זה קודם כל לדרוש בדיקה מעמיקה. אני לא יודעת מה נעשה בעניין הזה.

אנחנו נשמע מה נעשה.

צריך לדרוש מהם לדעת מה קרה. מה המנהלת ידעה, מה היא עשתה כשנודע לה מה שקרה, וכל מי שלא טיפל כראוי במקרה הזה, אנחנו שולחים את הילדים והנכדים שלנו למקום שאנחנו בטוחים שזה המקום הכי בטוח. כל אחד כזה שלא עשה את עבודתו כמו שצריך, לא צריך להישאר במערכת וצר לי לומר את זה כנציגת ארגון. קשה לי לומר את זה. בתפקידי הקודם הגנתי על מורים, על זכויותיהם וכולי אבל במקום הזה אם מישהו כשל, שילך הביתה.

תודה. המשרד לביטחון פנים. אני לא יודע אם את הכתובת, אבל בהמשך לדברים שנאמרו בדיון הקודם, שמשרד החינוך ידע, שהמשטרה הפנתה את תשומת לבו של משרד החינוך, האם בענפי החקירה של המורה הפדופיל נחקרו או אמורים לחקור או יחקרו איך קרה. אולי יש כאן יוזמה של מאן דהוא במערכת שהיה לו עניין להכניס את אותו מורה למערכת? אני חושב שזה דבר שהוא טעון חקירה. אולי מישהו במשרד, אולי מישהו בבית הספר, אולי מישהו בדרך בין המשרד לבית הספר ברמת המחוז? לא יודע. אנחנו שואלים וחוקרים. השאלה האם זה חלק מהחקירה? אנחנו לא מבקשים שתאמרי לנו תכנים מהחקירה. אם אין לך תשובה בנושא הזה, אני מבקש שתעבירי את זה הלאה. אני אדרוש את זה בסיכום הדיון.

אני גם אחראית מתוקף התפקיד על החוק למניעת העסקת עברייני מין. בהמשך לישיבה שהתקיימה כאן, בדיון שהתקיים לאחר האירוע הטרגי והדרמטי גם מבחינתנו, אנחנו ביצענו כמה בדיקות. רק לחדד, אתה צריך להבין איך המערכת עובדת. אנחנו מעבירים מידע לכל גוף זכאי במדינה שהוא גוף ציבורי.

זה היה הדיון הקודם.

כי אמרת את זה לא בדיוק מדויק. זה לא שאנחנו נוקשים בדלת של משרד החינוך ואומרים לו, ראה, תיזהר, יש איזשהו דבר.

אתם לא אקטיביים. ודאי.

הם מקבלים את המידע, הם זכאים לבדוק מעת לעת והם זכאים לבדוק כל רגע. זה בידיים שלהם והיכולות שלהם. זה נעשה ודיברנו על זה ומשם גם יצאו הנחיות שיישמנו אותן ומיד נכנסנו לפעולה וקיימנו את כל מה שביקשה מאתנו הוועדה.

בנוגע לשאלה שלך. יש המלצות שנכתבו על ידי והן הועברו למי שצריך. מי שאמור לענות על השאלה שלך והוא באמת האוטוריטה בעניין, זה כל מה שקשור למדור חקירות שהוא בתוך החטיבה שאני נמצאת בה אבל זה מדור אחר.

את מוכנה להעביר את הדברים אליהם? אנחנו נכתוב את זה בסיכום הדיון.

זה יועבר.

זה בחקירת המשטרה.

השאלה אם הסוגיה הזאת נחקרה.

היושב ראש שואל אם בכלל נפתחה חקירה.

את לא יודעת אם נפתחה חקירה?

ודאי. כלפי מי שהכניס אותו. כלפי מי שאישר.

כלפי התנהלות בית הספר.

מה הבעיה לשלוח שאלה בווטסאפ?

זה לא עובד כך, עם כל הכבוד.

האם נפתחה חקירה?

אנחנו נעלה את זה בסיכום. מקובל. יש לך עוד מה להוסיף?

לא.

תודה. משרד החינוך.

תבררי אם התחילו חקירה או לא התחילו חקירה.

משהו חשוב. לפני שמשרד החינוך מתייחס, משהו חשוב.

הכול חשוב. תוכלו להתייחס אחר כך. הדיון לא הסתיים. משרד החינוך. אני רוצה למקד את ההתייחסות שלכם. נאמרו הרבה דברים. יש כאן דיון ספציפי על צורת הטיפול אחרי שהמקרה התפוצץ, ובזה אנחנו עוסקים. מעבר לזה, אני מבקש את ההתייחסות גם לגבי מה ששאלתי את נציגת משטרת ישראל וגם לשאלות ששאלו נציגי ההורים. מאחר שמדובר במחדל, האם משרד החינוך בדק איך קרה ולמה קרה ומי הגורם, והאם ננקטו צעדים כלשהם.

אני רוצה לתת את כובד המשקל. יש כאן פצע פתוח מדמם שלא טופל. לתחושת ההורים, לא רק שלא טופל אלא יש גם ניסיון הסתרה.

אחרי הרשלנות, יש הסתרה.

עזבו את התחושות. עובדות. הילדים עד היום לא טופלו. ההורים עד היום לא טופלו. בית הספר לא טופל עד היום.

התייחסות בבקשה.

אני מהלשכה המשפטית של משרד החינוך.

עומרי, עם כל הסימפטיה, אני אוציא אותך. אין התפרצויות כלפי עובדי המשרד. היא עוד לא דיברה.

מתנצל.

תודה. התקבלה התנצלותך.

אני רוצה להעיר בתחילת דבריי שעל מנת לתת מענה לחלק מהשאלות שנשאלו כאן ועל מנת לתת את התמונה באופן מלא, אנחנו כמה אנשי מקצוע שרוצים להשלים את התמונה.

אני אאפשר לכולכם. כל אחד בהיבט שלו.

בדיוק. כל אחד בהיבט המקצועי שלו. בסופו של יום אני חושבת שהתמונה תהיה הרבה יותר ברורה.

קיבלת את רשות העברת רשות הדיבור, אחרי שתסיימי, למי שתרצי.

תודה. ראשית, אני לא פגשתי את ההורים. אמנם דיברתי בוועדות אחרות בנושא הזה. אני בהחלט רוצה ממש ברמה הכי ברורה להישיר מבט ולומר שבאמת מדובר באיזשהו אירוע קשה, חריג, יוצא דופן שאנחנו מתייחסים אליו בכובד ראש בכל מערכת החינוך, הן ברמה המחוזית, הן ברמה הבית ספרית והן ברמת המטה.

אנחנו יודעים שזה אירוע שמשפיע בקשת מאוד רחבה, לא רק כמו שאמרתם על התלמידים שנפגעו אלא על כלל תלמידי בית הספר, מורי בית הספר, עובדי בית הספר וגם על משרד החינוך, גם על האנשים שעובדים במטה. אני מלווה את היחידה לפגיעות מיניות שבע שנים באופן צמוד ואני פוגשת הרבה מאוד הורים שהילדים שלהם נפגעו בפגיעות מיניות גם בין תלמידים וגם על ידי אחרים.

איך קרה שלא פגשת עם ההורים?

רגע. אני אתייחס. אני יותר בחלק של בתי המשפט ובחלקים אחרים.

אמרת שאת פוגשת.

אני פוגשת אותם, בהחלט. אני פוגשת רבים. אנחנו יודעים שהפגיעה היא מערכתית ורחבה. אנחנו מתייחסים לזה בהתאם.

אני רוצה לציין שמרגע שנודע לנו על האירוע בו אנחנו דנים כרגע, משרד החינוך, וגם בית הספר וגם המחוז, נקטו בפעולות רבות שחלקן יפורטו כאן. רבים היו מעורבים גם בטיפול, להבדיל ממה שנאמר כאן, ורבים דנו בנושא הזה לרבות מנכ"ל משרד החינוך ומנהלת המחוז חיה שיטאי, שהיו מעורבים ברמה האישית לאורך כל הדרך.

למה שפ"י לא הגיע לדיון היום? למה שפ"י שמקפיד להגיע לדיונים כאן, לא הגיע היום?

השירות הפסיכולוגי הייעוצי?

כן. למה הוא לא הגיע לדיון כאן?

אנחנו לא דנים ספציפית כאן בילד ילד. יושבת כאן פנינה שתכף אני אתן לה לדבר, שהיא היועצת הבכירה של מחוז תל אביב, שהיא חלק משפ"י ואכן היא תתייחס. חשבנו שלא צריך לדבר ברמת המטה אלא ספציפית במחוז.

זה פיגוע רב נפגעים. זה ברמה ארצית.

נכון. אנחנו נתייחס לזה. תן לי לתת קצת נקודות ואחר כך האנשים יתייחסו.

רק להבין. כשאת אומרת שהדברים טופלו כשזה קרה, על ידי מי טופלו?

היא תפרט.

אני תכף אפרט. בואו נתחיל לפרט. מעבר לעובדה שאנחנו בחנו, בוחנים, למדים ומפיקים לאורך חמשת החודשים האחרונים, ארבעה וחצי חודשים אחרונים, את האירוע עצמו, אני רוצה להתייחס פרטנית מה שכן נעשה הן ברמת המטה והן ברמת המחוז.

מערכת החינוך היא מאוד גדולה ומעסיקה הרבה מאוד מורים בצורות העסקה שונות. כל נושא ממלאי המקום, ההנחיות והנהלים של משרד החינוך, עד פרוץ האירוע, לא חייבו במקרה של ממלא מקום אישור מראש של אגף כוח אדם והוראה.

הוא היה מורה. לא ממלא מקום.

הוא היה מחנך.

הוא היה ממלא מקום.

הוא היה ממלא מקום שקיבל רשות לחנך.

הוא היה ממלא מקום.

שנה וחצי הוא חינך כיתה למרות שהוא היה ממלא מקום.

היא אמרה עד קרות האירוע. עכשיו נשמע.

את נגעת בנקודה מאוד כאובה. הוא היה ממלא מקום שנה וחצי שקיבל רשות להיות מחנך.

עומרי, תירגע. אתה לא תעשה תנועת ביטול. אני מכבד אותך ואתה גם מצפה שיכבדו אותך.

לממלא מקום אין זמן מוגדר?

חברות הכנסת לא מסייעות בידי להגיע ליעד.

אדוני היושב ראש, האם לממלא מקום אין זמן מוגבל שהוא ממלא מקום? הוא ממלא מקום במשך שנה?

אני אסביר. יש הנחיות מאוד מדויקות גם בתקשי"ר לגבי העסקת ממלאי מקום ובאיזה אופן הם נכנסים לבתי ספר.

למה אתם לא עונים למרכז המחקר והמידע של הכנסת? ביקשתי כבר בחודש יולי האחרון. למה אתם לא עונים לעבודת מרכז המחקר והמידע? אני קיבלתי מהם לפני כמה ימים תשובה האומרת שהם לא מצליחים לקבל כל נתונים על ממלאי מקום.

איילת, הדיון יסתיים, לא נקבל תשובות וההורים יצאו מאוכזבים.

אתה צודק.

תנו לי למקד.

שאלתי כמה זמן הוא ממלא מקום. כל החיים הוא ממלא מקום?

אני מבקש מכן. לא נתקן את כל מערכת החינוך ומשרד החינוך בדיון הזה. תנו לי להתמקד בסוגיה לשמה התכנסנו. עזבו את השאלות האחרות.

אני אומרת עובדתית. ממלאי מקום, עד קרות האירוע, לא חייבו אישור מראש של אגף כוח אדם בהוראה וגם לא חייבו מראש השכלה פדגוגית כמו שנדרש מעובדי הוראה.

מיד אחרי קרות האירוע, אנחנו שינינו. אגף כוח אדם בהוראה שינה את הנהלים באופן כזה שאני רק אציין כאן ארבע נקודות מתוך הנהלים. הראשונה, על מנהל בית הספר היום לבדוק מראש האם הוא מאושר בכלל לעבודה. השנייה, שהליך האישור כולל הגשת מסמכים כאשר ממלאי מקום כבר לא יכולים – להבדיל מעובדי הוראה – להגיע ללא הגשת מסמכים כולל אישור משטרת ישראל על אי מניעתה עסקת עברייני מין. השלישית היא שמנהלי המוסדות מתבקשים להגיש את כל המועמדים למילוי מקום מבעוד מועד כי בפועל, במציאות, אתם יודעים, מורה חולה, קורה משהו, מחפשים מילוי מקום. המערכת שינתה בכלל את ההסתכלות על ממלאי המקום.

יש העדפה לממלא מקום מתוך מערכת החינוך.

העדיפות היא לממלא מקום בתוך המערכת אבל כאשר לא נמצא, וקורה שלא נמצא כי כל המורים צריכים להיכנס לכיתות, אז אנחנו דורשים היום מכל המנהלים להיערך מראש לגבי מילויי המקום.

אין ספק שהיה כאן כשל. בבית ספר "נעמי שמר", המורה, נשוא הדיון הזה, אני לא רוצה לכנות אותו בכינויים נוספים, שנה וחצי מחנך. גם אם בהגדרה, בטייטל, הוא ממלא מקום, היה כאן כשל שמעלה שאלות. התחושה שלי, ואני לא סובל מפרנויה, שלמאן דהוא במערכת היה עניין שהמורה הזה יועסק.

אני לא מכירה את העניין הזה.

זה חייב להיבדק ולהיחקר.

איך הוא עקף את החסימה? אדוני היושב ראש, היא אומרת מה המסקנות שהוסקו.

התשובה שלה לא הסתיימה.

לוועדה יש זמן מוגבל. מה עשיתם עת קרה המקרה?

התחלתי לפרט. אני תכף אסיים ואת תשמעי את הדברים.

כשבאה יועצת משפטית לענות על משבר כזה, זה נורא קשה.

היא מסיימת את החלק המשפטי ונעבור לאנשי המקצוע.

אני לא רוצה תשובות משפטיות. אני רוצה תשובות ענייניות, חינוכיות.

אני אתן הכול.

לא, את לא תתני הכול. אני אומר לך מה תתני.

עוד שתי נקודות ונעבור לצוות. אני רוצה להעלות עוד שתי נקודות קצרות ונעבור לצוות שידבר על מה נעשה בפועל בשטח.

מעבר למה שאני קראתי שאלה הנחיות שינוי במטה, אנחנו גם בקשר עכשיו עם משרד המשפטים ובדיונים. אחרי הדיון הזה אנחנו הולכים לדיון המשך במשרד המשפטים לגבי הנושא של התראה בזמן אמת על ידי המשטרה. כמו שאמרנו, זה לא היה יזום. זאת הייתה בקשה שלך בישיבה האחרונה ואנחנו הרמנו את הכפפה יחד עם משרד המשפטים ויחד עם המשטרה ואכן אנחנו עובדים על זה בצורה מאוד רצינית.

גם אתם הייתם בפגרה? גם משרד המשפטים היה בפגרה?

לא. המשכנו. זה לא מפגש אחד.

אני מבקש להאיץ את זה.

זה בטיפול המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

זה גובל בפיקוח נפש.

ללא ספק.

אלה תקנות לשעת חירום. עוד לא דיברנו על המורים במוכר שאינו רשמי, שלא בממלכתי. אני מבקש, ביום יום, בשעה שעה, בכל רגע. אני לא רוצה להיות דרמטי ולומר שילדי ישראל בסכנה, אבל הם בסכנה.

מבחינתנו הנושא הזה מאוד מאוד גבוה.

נקודה אחרונה לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לצוות. אני רוצה לומר שכמערכת מאוד מאוד גדולה המטרה העיקרית שלנו הייתה, זה לא עניין של טיוח למרות שזה נתפס כך, כדי שמקרה כזה לא יישנה, שזה לא עניין של רמה פרסונלית אלא ברמת המערכת, ההנחיות והנהלים.

את מבינה שאנחנו מתאפקים. את אומרת דברים ואנחנו מתאפקים. אני מעביר את רשות הדיבור למנהלת מחוז תל אביב. אני לא אתן לאף אחד להתפרץ. אנחנו נשאל שאלות נוקבות ומתבקשות, אבל אני לא אתן לאף אחד להרים את הקול, גם אם היא תאמר דברים שלא מסתדרים לכם עם העובדות ועם האמת. חכו, תקבלו זמן להגיב.

גברת חיה שיטאי, אמרתי קודם. יש כאן תחושות קשות ועובדות קשות. לא רק תחושות אלא עובדות קשות. אני חוטא למטרה כשאני אומר תחושות של ההורים. עובדתית בית הספר לא טופל. אני מאתגר אתך להתמודד עם זה. עובדתית הילדים לא טופלו על ידי המערכת. עובדתית המורים לא טופלו על ידי המערכת. עובדתית חייתם – סליחה, תכחישי את זה – די בשלום עם מה שקורה בבית הספר "נעמי שמר" אחרי האירוע. כמה חודשים מאז האירוע קרה?

זה היה בתחילת יוני.

חמישה חודשים.

עכשיו תתמודדי עם השאלות.

קודם כל, אני כן אומר שעם היוודע האירוע, נערכנו בחשיבת חירום איך לשלוח צוותים מוגברים לבית הספר. זה אירוע כואב וקשה ואני יכולה קודם כל לומר באופן אישי, ומי שמכיר את דרך ההתנהלות שלי יודע, שמאז קרות האירוע ועד היום אני מעורבת בו כמעט ברמה יום יומית.

דווקא כדי שנקצר ונגיע לעיקר הדברים שאני אוכל גם לענות על שאלות, אני רוצה לאפשר למפקחת על הייעוץ לתת סקירה קצרה ומסודרת של הפעולות שעשינו.

גברתי המפקחת, אין לנו הרבה זמן להתחיל לדבר באופן כללי. את אמרת שנקטתם בחירום. חירום, אני יודע מה זה חירום. בעברי גם הייתי אחראי על תחום חירום ברשות מקומית גדולה מאוד. אני יודע מה זה חירום. אני יודע מה זאת התנהלות בחירום ומה זאת התנהלות בשגרה. כשאת אומרת לי חירום, בשבילי כל הנורות האדומות דולקות, מהבהבות ועובדות. את יכולה לומר לי איזה צוות מקצועי פסיכולוגי קיבלו הילדים? קיבלו ההורים? קיבל בית הספר? קיבלו המורים?

אני מאוד מבקשת שהיועצת שהייתה מהיום הראשון, אני שלחתי אותה להיות נוכחת, תתייחס. משפט אחד שאני חייבת לומר כי היה קשה לי לשמוע אותו. מאז שקרה האירוע אני פתחתי את דלתי ולא היה אחד, הורה – ויש לי על זה תיעוד – שרצה לפגוש אותי ולא פגש אותי, גם ברמה הפרטנית וגם ברמה קבוצתית. לא היה מצב שלא נעניתי לכך. אני מוכרחה להגיד את זה. נפגשתי במהלך הקיץ באופן פרטני, נפגשתי אחר כך עם ההורים שפנו בכל שבר וגם אחרי כן נפגשתי עם נציגויות של הורים.

קשה לי להבין את הפער ואמרתי את זה גם להורים בפגישה. אמרתי להם שעם רגשות אני לא יכולה להתווכח ואני קשובה לרגשות שלהם אבל יש כאן איזשהו פער, ואני חוזרת על הדברים שלי, איך רואים את הדברים. ברגע שיש פער כזה, אני מחויבת להתייחס אליו.

בסדר, בואי נשמע אם הפער מציאותי או לא. יכול להיות שהם הוזים הזיות. בואי נשמע.

אני המפקחת בעיר תל אביב-יפו. אני רוצה להקדים ולומר שזה אחד המצבים היותר קשים. אני חושבת שזה סיוט של כל הורה.

לבית הספר הזה יש יועצת חינוכית?

יש יועצת.

כמה שעות תקן יש ליועצת?

משרה מלאה. מאה אחוזי משרה.

מאז המקרה או בכלל, תמיד היה?

תמיד.

בכלל. תמיד יש יועצת בבית הספר.

לא. אל תגידי בכלל. יש בתי ספר שאין בהם יועצות.

בבית הספר יש יועצת במשרה מלאה. תמיד הייתה.

נגמר. קיבלתי תשובה.

בעקבות האירוע, מנהלת המחוז הקצתה שעות נוספות וגייסנו וקלטנו יועצת נוספת לטובת בית הספר יועצת נוספת בשם רינת בורוביץ שהיא נקלטה.

נשמח להכיר אותה.

עם מי היא נפגשה?

היועצת לא פגשה את ההורים?

היועצת הנוספת נכנסה כדי לתת מענה לכיתות על מנת שיועצת בית הספר אביטל תוכל להתפנות לנושא.

תודה. הבנו.

מה הבנת?

היא אמרה שכדי לפנות את היועצת הקבועה רק לנושא הזה, נכנסה יועצת נוספת.

אני רוצה לסקור את הפעולות שעישנו מאז האירוע. באירועים חריגים, כשיש מצב משברי, אחת המטרות שלנו היא להחזיר את בית הספר לשגרה.

מתי? מתי אתם רוצים להחזיר את בית הספר לשגרה?

ברגע שההורים יפסיקו להפגין בשטח בית הספר.

אל תעזור לי.

אני אומר מה עשינו באופן כללי. מיד עם היוודע האירוע, התגייס צוות של פיקוח כולל ופיקוח על העיר, נציגי השירות הפסיכולוגי, כדי לסייע לבית הספר להתמודד. הפעולות המיידיות שננקטו היו קודם כל לגייס את המחנכת של הכיתה שהייתה בחופשת לידה, להביא אותה, להכין אותה, לעזור לה וללוות אותה בשיח עם הכיתה. פעולה נוספת הייתה לכנס את חדר המורים, גם להיות שם עבורם כי זה היה הלם וטלטלה לכל בית הספר.

אני שמח על החרדה לצוות המורים וצוות בית הספר.

כולם עברו את זה.

כולם עברו את החוויה.

זאת הייתה הפתעה מאוד גדולה. אני אומר שכולם שאלו את השאלה איך זה קורה. היה צריך לדבר גם עם המורים ולעבוד אתם. המורים הונחו איך לאתר ילדים בסיכון ואיך לאתר ילדים במצוקה. בדרך כלל בשגרה יש פסיכולוגית אחת לכל בית ספר אבל לאור המצב הנוכחי, מיד אחרי שזה נודע, שתי פסיכולוגיות – מנהל התחנה לשירות הפסיכולוגי - - -

עם מי הם נפגשו?

עם כל הכבוד, אני אוציא אותך.

תרשה לי לשאול את פנינה שאלה קטנה. מישהו הנחה את המנהלת להתקשר להורים של הילדות והילדים שנפגעו?

לא צריך להנחות.

כן צריך. תנו לנו לעשות את העבודה שלנו.

אני רוצה לדייק ולהגיד לך שלא ברור היה בשלב זה, למעט ילדה אחת שהאם הגיעה לבית הספר ודיברה עם המנהלת וסיפרה לה, לא היה ידוע, ועד היום ספציפית. אנחנו יודעים היום על שלושה ילדים שנפגעו.

מה?

פנינה, תעצרי. תקשיבי טוב. אני לא צריך תשובות. לי כבר יש את המסקנה של הדיון. תקשיבי טוב טוב. ברגע שאמרת שהיה ידוע לכם על אחת, שתיים, שלוש, ארבע, זה מעיד כאלף עדים. הפתיח שלכם היה גרוע. החרדה לצוות, אמרתי. תמיד אמרתי טיפול במורים, טיפול בהורים, טיפול בילדים. יכול להיות שזה הפער. טיפלתם בצוות. תקשיבי. אם את אומרת לי שהיה ידוע לכם על אחד-שניים, מזל שעצרתי אותך ולא נתתי לך להמשיך. אני חושב שהייתי מאופק והתאפקתי וגם קצת סובלני וסבלני לשמוע את הדברים למרות שהדברים זועקים. לא לחינם רמזתי על ועדת הבדיקה בכפר סבא, בכרמיאל ועוד כמה בדיקות שהמשרד מסמס עד שאנסנו אותו לקיים את הדיונים. את המסקנות לא קיבלנו. לא יודע מה החרדה הזו, להגן ולהגן.

עם כל הכבוד, זה שאתם מדריכים את המורים, לא בהכרח המורים מסוגלים לתת את המענה הנדרש כאן. אתם יודעים איך היה צריך לטפל בזה? אני אומר לכם איך היה צריך לטפל. מרגע שקרה מה שקרה בבית הספר, הפיגוע הזה קרה בבית הספר, לא עוד יועצת, לא עוד פסיכולוגית אלא צוותים שלמים שלוקחים ילד-ילד והורים. זה הפער כי אצלכם כנראה לא נפל האסימון. תבואו ותגידו ביושר.

זה לא נעשה.

אני מזהיר אותך. אני אוציא אותך.

תקשיבו טוב. זה הפער. אולי עשיתם מה שאתם רגילים לעשות בשגרה. יש התנהלות של חירום ויש התנהלות בשגרה. עובדתית בית הספר "נעמי שמר", הטרגדיה השנייה שלו היא שהמחלוקת בין ההורים נתנה לכם מפלט.

נכון.

אני אומר את זה כי אני לא מאמין שאנשי מקצוע יכולים לקבל בשוויון נפש את קצב הטיפול שלכם מול גודל הבעיה. אתם רוצים שאני אתן לכם כאן הרצאה על מה קורה לילד שניפגע? מה הוא יכול לפתח? איך משפחה, סליחה על הביטוי, מתחרפנת? אתם יושבים ומדברים אתי על נכנסנו לפעולות חירום, אנחנו דנים, שמנו עוד יועצת, שמנו עוד פסיכולוגית, אבל על מה אתם מדברים? חדר מיון קדמי צריך להיות בבית הספר הזה. זה שעד היום לא הוסקו מסקנות כלפי מי שאישר את המורה הזה, זה פשע. זה פשע. אני אומר לכם שזה פשע. זה שמערכות היחסים, בכלל, זה לא רק לדיון הזה, מפקחת מול מפקחת, מפקחת מול מנהלת מחוז? תגדירו את זה איך שאתם רוצים. יש כאן משבר. לא ייפגע אגו של אף אחד אם צוות התערבות של המשרד ייכנס לנהל את בית הספר לצד המנהלת, לראות איך קורה דבר כזה.

אני יושב בסבלנות מתחילת הדיון כדי באמת לתת לכם להסביר. תסלחו לי, אלה תשובות של התנהלות יום יומית בבית ספר שאולי איזה ילד התבטא בצורה פוגענית כלפי חברו או עשה מה שעשה.

לא השלמתי את הדברים.

אני אתן לך להשלים. כאן היה פיגוע רב נפגעים. היה צריך לשמוע את הזעקה שלהם היום, חמישה חודשים אחרי? מי יתקן את הנזק הזה?

אגב, אפילו שלא ידעו מיד שזה פיגוע רב נפגעים, תוך כמה זמן הבינו שהאיש הזה פגע בהרבה ילדים.

יש לי בעיה עם ההבנה שלכם, של המשרד. יש לי בעיה עם ההבנה של המשרד.

פנינה לא סיימה את ההתייחסות שלה. שנית, אני מבקשת לקחת בחשבון שבמקביל הייתה חקירת משטרה.

בגלל זה לא טיפלו בילדים?

את יודעת מה קורה לך? בדיוק ג'יפ שנכנס לחול ומתחפר. כל תשובה מחמירה את המצב ואת הרושם העגום הזה. מה הקשר לחקירת משטרה? טיפול פסיכולוגי בילדים? יש מניעה לתת אותו? אל תסתתרו. אל תנסו לתקן כי כל תיקון מחמיר את המצב שלכם.

אני חוזרת לדבריי. היועצת של בית הספר, צוות הפסיכולוגית שתוגברו, אנשי המשרד, מדריכה למניעת פגיעות מיניות בשפ"י ומרכזת התחום בשירות הפסיכולוגי הגיעו לבית הספר והיו שם עבור ההורים.

איזה הורים? אני לא מכירה אותך. אני יושבת כאן בדיונים רבים וזאת פעם ראשונה שאני נתקלת בך. עם כל הכבוד, תסבירי לנו במחילה עם מי מההורים נפגשו. יש כאן הורים שאני פגשתי ואני פגשתי כאן לפחות חמישה הורים.

ביום הראשון, ברגע שזה התפרסם, הגיעו לבית הספר. אף אחד מאתנו עוד לא ידע שזה התפרסם מה היקף התופעה. הגיעו הורים לבית הספר, צלצלו, היו היסטריים, בית הספר תגבר את הכוחות כדי לדבר עם ההורים, להקשיב, לשמוע. השירות הפסיכולוגי הזמין את ההורים לדבר.

לא באנו ל-גוגל.

צא אתה והחבר שלך להתרעננות. סליחה, אבל אין ברירה. תנו לי לנהל דיון. באתי לעזור לכם.

אנחנו מודים לך.

אל תודה לי.

יש כאן הורים שלא דיברו.

תיארתי לעצמי. רק תתאפק. אתה רואה שאני התאפקתי עד שהתפוצצתי.

השלב הראשון כשקורה דבר כזה, נכנסו לכיתות כדי קודם כל לראות מה קורה עם הילדים ולשמוע.

איך את מתמודדת עם הטענה של הילדים בחקירות שאמרו – וילד לא משקר – להם לא לדבר ולא לספר? איך מתמודדים עם זה?

אני לא יודעת על משפט כזה שנאמר. אני לא שמעתי משפט כזה.

אמרו להם.

לא שמעתי משפט כזה.

לא ידעת על זה.

לא ידעתי על דבר כזה.

גם לא תדעי ואני אומר לך גם למה לא תדעי.

לפחות מאנשים שאני עובדת אתם - - -

לא יספרו לך.

אני לא בטוחה. אני חושבת שאני במערכת יחסים מאוד פתוחה עם הצוות של בית הספר.

זאת הבעיה. עם הצוות.

עם הצוות הטיפולי ועם הצוות החינוכי.

זה הקשר. זה הפער.

אני רוצה להגיד שהיו פגישות עם הורים.

אני לא אומר שלא עשיתם כלום, פנינה, חיה ובלה.

אני דווקא אדם שפתוח להערות והארות וגם בפגישה שלי עם ההורים, הבנתי שיש פער בציפיות ויש פער קודם כל במה שהם מרגישים.

אומר עומרי לשאלתי לגבי מנהלת המחוז שמדובר ב-180 מעלות.

שמעתי מה הוא אמר.

לי היה קשה להבין מה זה 180 מעלות כי לא למדתי ליבה, אבל הוא הסביר לי.

אני לפחות ברמת הדיווח, ואמרתי את זה גם להורים, קיבלתי דיווח מאוד מדוקדק ואמרתי שבכל מה שצריך לתגבר את בית הספר, שיתגברו את בית הספר.

את יודעת למה לא יתנו לך? יש כאן איזה חסם באמצע. כנראה לא השכלת לזהות אותו או שלא רצית לזהות אותו.

לא יודעת. אני בדרך כלל לא בורחת מדברים לא נעימים ואני היא לא הסיפור. הסיפור הוא הילדים, עם כל הכבוד לי, וגם אמרתי את זה יותר מפעם אחת. כשישבו אצלי ההורים, עת הגיעו אלי, ודרך אגב, במהלך הקיץ הורים שרצו לפגוש אותי באופן אישי - - -

למה נפגשת עם ההורים רק בסוף חודש ספטמבר?

אני אגיד לך למה. גם המפקחת וגם מנהלת צוות הפיקוח של היסודי היו בקשר עם בית הספר, עם ההורים - - -

והכול היה טוב. הכול היה מהמם.

לא הכול היה מהמם. היה ברור שיש הרבה מאוד עבודה. את לא תשמעי ממני שהיה מהמם. הם נפגשו אתם וטופלו. הורים שפנו אלי במהלך הקיץ, מסתבר שהם הורים שלא מייצגים את ההורים האלה אבל אני לא נפגשתי דווקא עם הורים מייצגים. אני אמרתי וההנחיה שלי הייתה שכל מי שרוצה להיפגש אתי, יכול להיפגש אתי. פגשתי את ההורים כמנהלת מחוז, יש צוות מקומי שמטפל בסיפור, הקשבתי להם. עלו הרבה מאוד אמוציות ואמרתי להם, חברים, כדי שנוכל להתקדם, מה צריך לקרות עכשיו? מה הייתם רוצים שעוד נוסיף על מה שנעשה? בנינו יחד עם ההורים. דרך אגב, גם עומרי עוד ישב אצלי פעמיים עם צוות מורים.

את שוכחת שבחוויה של ההורים הם היו צריכים – דבר שבעיני הוא פשוט מילה גסה בהקשר של הבית הזה – להפעיל קשרים כדי שתיאותי להיפגש אתם.

אף אחד לא הפעיל קשרים.

הפעילו קשרים כדי שתיאותי להיפגש אתם. זו החוויה שלהם. לא שלי. לא שאת משיבה לי לטלפונים, אבל זאת החוויה שלהם.

עם רגשות אני לא יכולה להתווכח. לא הייתה פנייה אחת ואנשים גם יודעים שיש לי דלת פתוחה ואין דבר כזה שהורה או מי שרוצה לפגוש אותי, לא יפגוש אותי. אף אחד לא הפעיל קשרים כדי לפגוש אותי. מצטערת. אף אחד. הייתה פנייה ואמרתי שכמובן אני אפגש אתם. בקיץ שלושה הורים באופן פרטני רצו לפגוש אותי. אמרתי שיקבעו להם פגישה. אין שום בעיה עם זה. לא יודעת, יש כאן איזשהו פער.

אני מתאפקת.

תתאפקי.

אני תוהה. חברת כנסת משאירה הודעה והיא לא חוזרת אליה, אז מתי היא חוזרת להורים? בסדר. אין בעיה. לא שאני חושבת שאני מורמת מעם, למען הסר ספק.

שוב אני אומרת שאני לא חושבת שאני כאן הסיפור. אני כן רוצה שפנינה תאמר איזו תכנית רב מערכתית נבנתה ובואו נראה איך ממשיכים הלאה.

עד שלא תהיה שקיפות. את כרגע אמרת שאת לא העניין, אבל בכל הכבוד, את בעניין כי את המייצגת הישירה של המשרד. אם המשרד לא מוצא לנכון להשיב על שאלות ששלחנו – עם כל הכבוד, לא אני אלא יושב ראש ועד החינוך – ומי שבא להציג את העמדה שלכם היא קודם כל בלה, עם כל הכבוד שיש לי לייעוץ המשפטי של משרד החינוך, סליחה, יש כאן בעיית שקיפות קשה. סליחה. תענו על השאלות. אני מוכנה להקריא אותן.

אני רק רוצה לעדכן את הוועדה. בימים אלה אנחנו מסיימים מסמך לגבי הדברים שאנחנו גם נוציא, גם להורים, באופן מאוד מסודר גם לגבי נושא המערכות וגם לנושא השינויים שנעשו והנהלים שחודדו. כל ההיקף של הדברים. זה יצא בימים הקרובים.

יצא מה שהיה בפרשה? איך תפקדה המנהלת וכולי וכולי וכולי?

יש דברים. מאוד חשוב לי שפנינה כן תציג את הדברים.

יש מהלך דברים שעשינו. אני קודם כל רוצה להגיד שהשירות הפסיכולוגי היה שם כל יום, כל הזמן, ונתן מספרי טלפון של הרווחה של השירות הפסיכולוגי ופנה אל ההורים וביקש, כמו צוות בית הספר, לפנות ולהתייעץ. הם שם לכל דבר ועניין לאורך כל היום. היו טלפונים להורים, נעשו פניות להורים במהלך כל התקופה הזאת וביקשו לדעת מה הצרכים של ההורים ואיך אפשר לתת להם מענה.

זאת שערורייה מה שקורה כאן.

בסדר. אמרתם. אני אסביר לכם. אל תתפלאו. פנינה, אתם לא משכילים להבין.

אני רוצה להציג את התכנית שנבנתה מערכתית.

לא. אני אדרוש ממך להגיש לי אותה, את התכנית שנבנתה. אנחנו במרחק של חמישה חודשים. יש כאן משהו שקשה לי להבין למה לא מובן לכם. לא מובן לכם הפער. התוצאות שלהם הן שאותם ילדים צועקים שאול המלך.

ואלה צועקים הצילו.

אם זה היה מטופל, אם כל תלמידי בית הספר היו מטופלים - - -

זה טופל.

לא. לא טופל. לא טופל.

עומרי, צא החוצה.

זה מטופל. זה תהליך.

טופל לטעמך. בסדר? אני מרגיע אותך. תקשיבי טוב טוב. הנה, אני אומר לך פה אחד בוועדה שהטיפול שלכם מבחינתנו לוקה בחסר בצורה משוועת למקרים חמורים כאלה.

פושע.

בסדר. לא נתווכח. לא נפל לכם האסימון להישיר מבט ולהבין את הפער. עשיתם. אני לא אומר שהלכתם לחוף הים במשך חמישה חודשים. טיפלתם. כנראה, מה לעשות, אתם לא מורגלים במקרים כאלה. זה לא הטיפול. אם עשיתם ואם זה מה שעשיתם וזה מה שתפרסמו שתעשו תכנית מהיום והלאה, אני אומר לכם שזה לא הקצב שאנחנו מצפים לו כהורים וכאזרחים. זאת לא המקצועיות שאני כמחוקק, כיושב ראש ועדת החינוך, מצפה ממשרד שמחזיק מערך פסיכולוגי חינוכי עתיר משאבים לתת לבית ספר במשבר. כנראה לא תבינו. אני חולק עליך.

אני כיושב ראש ועדת חינוך אומר לך בצורה חד משמעית שאני לא שבע רצון ואפילו מאוכזב. אני גם מכה על חטא כיושב ראש ועדת חינוך שהסוגיה הזאת צפה לנו רק במישור הפלילי. אמרתי ביושר. לא רק באתי אליכם בטענות אלא גם לעצמי. אם זה היה נופל בשבוע שקיימתי דיון עם המשטרה יחד עם משרד החינוך על המורה הפוגע, תאמינו לי שלא היינו במצב הזה. הייתי מביא את שר החינוך ואת מנכ"ל משרד החינוך ואת תקציב משרד החינוך לגייס כיתת פסיכולוגים שישבו מבוקר ועד ערב לטפל.

לא הייתה היענות הורים לפסיכולוגים. הפסיכולוגים היו כל הזמן.

את לא מבינה.

לא היה כלום.

הם ישבו בחדר המורים.

צוות הפסיכולוגים לא הגיע.

עומרי, צא החוצה.

לא הגיע כלום ממה שאמרתם. כל מה שאת אומרת, זה שקר.

תוציאו אותו החוצה.

אני יוצא. כל מה שאמרת, זה שקר אחד גדול. למה המנהלת לא כאן? כי היא לא מעזה להראות את הפרצוף שלה.

למה המנהלת לא כאן?

בושה וחרפה. עומדת מולנו ומשקרת.

פנינה, כשאת מנסה לענות לי ולומר לי מה שעשית ועושה פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, אני מבין עד כמה השבר גדול. יש הסבר לפער. אל תנסו להסביר. יש פער והפער מובן לי. כואב לי שלא מובן לכם. כואב לי ואני מנסה לא ללכת למקום שנוח לכם לא להבין את זה. יש כאן כשל חמור מאוד של משרד החינוך בטיפול בבית ספר "נעמי שמר" על כל היבטיו. נקודה. זו המסקנה. זו המסקנה המתבקשת. אלה לא תחושות.

גברת חיה, אני רוצה לשמוע ממך עוד. הספיק לי מה שאמרת עד עכשיו. יש כאן כשל חמור וכנראה גם יש לכם בעיה בתפיסה. תצטרכו לכתוב תורת לחימה חדשה, איך מתמודדים עם תופעה כזאת. אני אומר לכם, אל תישנו טוב. לצערי הרב אני בתחושה שיש עוד בתי ספר שחווים את זה וזה עוד לא התגלה. עוד ילדים חווים את הרעה החולה הזאת ביום יום שלנו, בהווה. זו הייתה מנת חלקנו בעבר. חשבנו שעם המודעות שהולכת וגוברת שלנו בחברה לגבי פגיעות מיניות, אולי התופעה הזאת פסקה, אבל אני שומע תשובות ממשרד החינוך ואומרים בסדר, מטפלים. לא מטפלים. תקשיבו טוב טוב, כל ילד בבית הספר "נעמי שמר", אני לא מדבר על אלה שנפגעו, שהיה תלמיד בבית הספר הזה בזמן הזה, חייב טיפול. חייב טיפול. כל הורה של ילד שנפגע חייב טיפול. לא צריך את בית המשפט כדי שיכריע. אתם יודעים מי אמור לממן ולתת את הטיפול המקצועי הכי טוב? המדינה. המשרד. המשרד פשע, המשרד כשל, המשרד העסיק מורה פדופיל במערכת החינוך בידיעה. הייתי מצפה שמי שכשל יתנהל אחרת. קיבלתי, כמו שאני מקבל בהרבה נושאים במשרד החינוך, שיש זמן ואנחנו מטפלים.

בדרך כלל אני לא יוצא כך על עובדים. אני לא בא אליכם כבלה, כחיה, כפנינה אלא אני פונה משרד החינוך. אל תענו לי. תעשו לי טובה, אל תענו לי. לא אתן לך כי זה רק יחמיר את המצב של המשרד. אני אומר לך בצורה חד משמעית שאני פונה למשרד ואני בדרך כלל שומר על כבודם של עובדי משרד החינוך בוועדה. לא הוכשרתי למה שאתם הוכשרתם אבל הייתה לי ציפייה כאזרח, כאבא לילד במערכת החינוך הממלכתי, כיושב ראש ועדת החינוך שמישהו מאנשי המקצוע מבין. לצערי הרב לפחות אלה שיושבים כאן, שניסו להסביר לי, לא מבינים את השבר.

אני אבא לילד שהוא לא בשכבה. הוא נחשף לזה כמו כל ילדי בית הספר. אני רוצה לקחת משהו שאתה כבוד היושב ראש אמרת בתחילת הדברים. אתה הזכרת אירוע שהיית בו בכור ואמרת באופן מאוד מאוד טבעי שכינסו את כולם ואמרו. כאן מנהלת בית הספר, ענת מני, לא כינסה אף אחד. אף אחד. עד עצם היום הזה אף ילד לא קיבל תשובות. הבן שלי לפני שבועיים שאל אותי האם יש גם מורה פדופילית. אף אחד לא בא ואמר להם זה לא יקרה יותר. המשפט הפשוט הזה לא נאמר.

זה נאמר.

לא לילדים.

זה נאמר לילדים.

את לא ברשות דיבור. את לא עונה.

לא נפגשו עם אף ילד בבית הספר.

הדבר השני. אתה אמרת דבר מאוד נכון. יש דעות שונות בבית הספר. יש דבר אחד שצריך למוסס אותו ואתם מנצלים אותו ואלה הדעות השונות בקרב ההורים, ואתה אמרת את זה. אסור שזה יהיה. אתם מנצלים את זה בצורה צינית.

למה אתה פונה אליהם?

יש כאן ניהול כושל של בית הספר שמתחיל במנהלת ועובר עד משרד החינוך. מתחיל במנהלת. אני גמלאי של משרד ראש הממשלה, אני אומר לך כבוד היושב ראש שלמנהלת יש מחויבות כלפי המורים, כלפי התלמידים וכלפי ההורים. היא קודם כל מנהלת בית ספר. כמו שלמנכ"ל יש מחויבות כלפי בעל המניות שלו, הלקוחות שלו והעובדים שלו. כאן היא כשלה. חוסר האמון הגדול שיש מתחילת השנה הוא על הדבר הזה והם נותנים גב בצורה קטגורית למנהלת הזאת.

תודה.

חשוב לי לומר משהו. לאור כל מה שנאמר כאן ולאור הפער האדיר בין מה שהנכבדות כאן חושבות שנעשה, שלא דובר עם שום ילד. הילדה שלי בכיתה ג' מקבילה. אני אתאר לכם מצב. את אומרת שהיה צי של יועצות. בשבוע אחרי שזה קרה, אתם יודעים שילדים מכיתות ה' ו-ו' ירדו לילדות בכיתות ב' ושאלו איפה נגעו בהן ומה עשו להן ואיפה הוא דחף להן אצבעות? את יודעת שהבת שלי בכיתה המקבילה, לא בכיתה הנפגעת, יודעת להגיד כל אחת איפה הוא נגע בה ולמה? את יודעת שמאז שהמנהלת הסתובבה ואמרה להם לא לדבר, אף אחד לא דיבר עם הילדים? יש לי ילד בכיתה ו', יש לי ילדה בכיתה ג', אף אחד לא נכנס לדבר עם הילדים ולהגיד להם שהם שמורים ומוגנים. לצערי גם אני לא יכולה להגיד את זה.

הדבר הכי חשוב שאני רוצה שיצא מהוועדה הזאת, לאור כל מה שנאמר כאן, והפער האדיר בין זה שהן בטוחות שהיה טיפול מצוין לבין התחושות הקשות מאוד של ההורים, המערכת הזאת לא יכולה לבדוק את עצמה. חייבת לקום ועדה חיצונית שתבדוק את המערכת. אני רוצה להגיד לך שבשנת 2013 התקיים דיון בנושא מורים מחליפים. הייתה כל הגוורדיה של משרד החינוך. אם היה מתקיים חצי ממה שנאמר שם, המקרה הזה לא היה קורה.

לכן המערכת הזאת לא יכולה לבדוק את עצמה. אין לנו אמון שהמערכת הזאת תדע להפיק את הלקחים לא רק בשביל הילדים שלנו אלא בשביל כל הילדים במדינת ישראל. ממש חשוב לי שמהוועדה הזאת יצא שתקום ועדה חיצונית אובייקטיבית לבדוק את כל האירוע שקרה ומה צריך לקרות. עובדה שאנחנו נמצאים כאן חמישה חודשים אחרי ויש פער, יש תהום בינינו. תהום. כנראה משהו לא עבד. אם אני חושבת כך ואת חושבת כך, כנראה משהו לא עבד ולכן רק גורם חיצוני יוכל לבדוק את האירוע בלי לכסתח על אף אחד. לבדוק את כל הפרטים, איך אדם שהיה חסום במערכת נכנס, מי שחרר אותו מהמערכת, גם הפקת לקחים אישית לכל הגורמים במערכת ומה צריך לעשות כדי שהדבר הזה לא יקרה בשום בית ספר כי אם חס וחלילה – ואני מסתכלת לכם בעיניים – עוד ילד אחד ייפגע מינית בבית ספר, זה על ראשכם, זאת אחריות שלכם כי אתם לא הפקתם לקחים. זאת גם אחריות שלי כאימא.

גם אנחנו רוצים לחזור לשגרה. זה מאוד שקשה לנו לחזור לשגרה. יש אצלנו באמת איזושהי מחלוקת בין ההורים. לדאבוננו אנחנו נציגים של כיתה שנפגעה. יש גם הרבה הורים נוספים שמבינים את חומרת המקרה, מה קרה בבית הספר, מה קרה במשרד החינוך ושהילדים שלהם כמעגל שלישי גם הם פגועים. יש גם הורים שחושבים שהם מעדיפים לטמון את הראש בחול ולא להבין מה זה שהילדים שלהם נכנסו אליהם ודיברו אתם על פדופיל, אגב, לפני שדיברו עם ההורים. הילדים למדו מהמורים שהיה בבית הספר פדופיל. הילדים באו הביתה וסיפרו שהיה פדופיל.

ישבנו ביחד. חיה, גם אנחנו רוצים שגרה. אנחנו לא יכולים לנהל שגרה. את צריכה להנחות את המנהלת לדבר עם ההורים, לעשות אספות הורים. אני פעם ראשונה פגשתי אותך פנינה באספת ההורים בה עומרי ביקש באופן מתמיה – אספת ההורים הייתה בסוף ספטמבר – לעשות מיפוי של הילדים בכיתה כי עד אז לא היה טיפול ולא היה מיפוי. מנהלת בית הספר ישבה מולי לפני סוכות ואמרה לי שכנראה היו פגיעות בילדים. שיש לה כיתה שלמה. היא אמרה כנראה. היא אמרה שהיא לא יודעת כמה ילדים נפגעו. אנחנו עכשיו מגלים עוד כל מיני פגיעות. הם לא יודעים שבנים נפגעו. אנחנו מדברים על כמעט כיתה שלמה שנפגעה פיזית. ההתנהגות הזו בכיתה נובעת מחוסר טיפול. שתי פסיכולוגיות שדיברת עליהן, הן פסיכולוגיות שעובדות בבית הספר ומלוות את השכונה תמיד. פסיכולוגית אחת התקשרה אלי ואמרה לי שאני צריכה לפנות לפסיכולוגית חיצונית שמתמחה בנושא. המקרה שהיה לפני שבועיים בכיתה, התפרצות של ילדים, המחנכת עצמה אמרה לנו ולבית הספר שהיא יודעת שהיא לא למדה איך לטפל במקרה. אף אחד לא לימד אותה. היא מחנכת, היא נכנסה לכיתה בלי שום הסברים איך לדבר עם הילדים האלה. לא היא קיבלה הנחיות ולא אף מורה אחר. חיה אמרה שהיא קיבלה מהמנהלת רשימה של הורים שהיא התקשרה אליהם. אני מבטיחה לך שאלי אף אחד לא התקשר. היועצת התקשרה אלי פעם אחת בתחילת החופש הגדול וזהו. המגמה היא דלתי פתוחה, להתראות ואני משתדלת לא לראות אתכם. היועצת ישבה אתי ובכתה. כל פעם שאנחנו מדברות, היא מלאת דמעות. אז לא, הם לא קיבלו, לא הצוות קיבל טיפול, אף אחד בצוות לא קיבל טיפול.

אנחנו נמצאים ביום במצב שאנחנו ישבנו בשבוע שעבר עם התכנית שרצית לדבר עליה שגובשה לכיתה, אנחנו מדברים על חמישה חודשים אחרי המקרה אז גובשה התכנית ואנחנו צריכים לתת הנחיות לצוות. כן, אנחנו יושבים עם הצוות ואומרים לו, תשמעו, שלוש קבוצות, אתם חייבים לעשות שלוש קבוצות לפי התוכן של הילדים ולא סתם לחלק ביניהם. יש ילדים שכן יכולים לדבר ויש ילדים שלא יכולים לדבר. אל תדברו אתם על פגיעה מינית, אל תדברו אתם על פדופיל, אל תתחילו עם רגשות עצובים. ואת יודעת מה? הן כותבות את הכול כי זאת פעם ראשונה שהן שומעות את זה. הטיפול שהם רוצים לתת לילדים שלי, אני צריכה לחתום שהם נותנים טיפול? לא. אינסטינקט בסיסי. אינסטינקט בסיסי היה להתקשר להורים ומדובר בשלושים הורים בכיתה. לשאול אם הכול בסדר, אם אפשר לעזור.

אני חושבת שהדבר שהכי מפריע הוא שאנחנו כאן חודש אחרי ועדיין אנחנו מדברים על מה נעשה בגלובלי ואלה שאלות שכולנו שאלנו למעלה מחודש.

עצם זה שאתם אומרים לנו שדלתי פתוחה ומי שרוצה, שיפנה אלי. אמר כבוד היושב ראש וציין את זה שזה פיגוע. ראית פעם פיגוע שהפצוע קשה מתקשר להזמין אמבולנס? אנחנו לא צריכים לבוא אליכם אלא אתם צריכים לבוא אלינו.

אמרתם שנכנסתם לכיתות. נכנסתם בתיאום עם מי? נכנסה המנהלת ואמרה: אל תדברו על זה. לשם כך נכנסתם לכיתות.

משרד החינוך בחר להתחיל את דבריו עם יועצת משפטית וזה אומר הרבה. מנכ"ל משרד החינוך, אמרתם שהוא עסוק בזה. שלחנו עשרות מכתבים אבל לא קיבלנו תשובה אחת.

אמרתם שמשרד החינוך לא ענה לנו מעבר לישיבה. כל מה שסיכמנו בישיבה עם חיה, לא קיבלנו כלום ממה שאמרת כאן. אמרת צוות רחב של פסיכולוגים. אחד לא הגיע. אמרת שתשלחי יועצת למנהלת בית הספר - - -

עמרי, די. תודה.

אני מבקש מהיושב ראש דקה. זה חשוב. באמת התאפקתי הפעם.

אמרת שתשלחי יועצת למנהלת בית הספר, היועצת מציגה את עצמה כיועצת להורים. אנחנו לא צריכים יועצת. שלחנו מכתבים שלא נענו על ידך. את אומרת את לא זוכרת. תבדקי. יש לך במייל ממני. אמרתם שיש יועצת – אנחנו לא מכירים אותה. המחנכת שאמרתם שהחזרתם, חזרה לשעתיים בשבוע. אתם מציגים את זה כאילו מי יודע מה עשיתם.

את אומרת שכולם שאלו שאלות. מי צריך לענות? אתם צריכים לענות. אתם הכתובת לתשובות.

תודה.

משפט סיכום. אני מבקש להתנצל על זה שצעקתי ועל כל מה שנאמר. אני מתנצל ואני אומר לך למה. אנחנו ישבנו מולם שלושים פעמים. לך יש סמכות. אתה בא ואומר להם אל תענו, כן תענו ומשתיק אותם. אותנו משתיקים. אני יושב עם חיה בישיבה והיא אומרת לי שאם אתה תדבר, נגמרה הישיבה. אלה התשובות שאנחנו מקבלים. חיה, אל תקטעי אותי. אלה התשובות שקיבלנו. משתיקים אותנו.

תודה.

אני מקריא את הסיכום.

הוועדה שמעה על חוסר המעש המחפיר של משרד החינוך, מחוז תל אביב, מנהלת בית הספר בטיפול בילדים הנפגעים, בילדי בית הספר בכלל ובהורי הילדים.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להיכנס לבית הספר עם צוות פסיכולוגים לטיפול פרטני וקבוצתי בילדים ובהורים. אם הם לא מסוגלים, הוועדה קוראת למשרד החינוך לתת הפניות – מה שנקרא ואוצ'רים – לטיפול פרטי ופרטני.

הוועדה שמעה שיש תלמידים שמעצימים את מעשה המורה הפדופיל וקוראים לו בקריאות בתוך בית הספר, שאול המלך, כמעודדי המקרה. זה מעיד על כך שלא נעשתה עבודה מקצועית וחינוכית בתוך בית הספר אחרי המקרה.

הוועדה קוראת לשר החינוך ומנכ"לו להקים ועדת בדיקה שתבדוק את התנהלות המערכת לפני המקרה בהעסקת המורה כלפי מי שאישר את העסקתו ולבדוק ולחקור למי היה עניין להכניס את המורה הזה למערכת. זה לא תמים שמורה ממלא מקום נשאר שנה וחצי. וכן לחקור את התנהלות מנהלת בית הספר וכן התנהלות המחוז בסוגיית בית הספר "נעמי שמר" ולהגיש לוועדת החינוך את המסקנות של ועדת הבדיקה הזאת תוך שישים ימים מהיום.

הוועדה קוראת למשטרת ישראל לחקור בחקירה פלילית כלפי האחראים להעסקתו של המורה בהיבט הפלילי ולבחון האם היו היבטים פליליים. הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל להודיע לחקור נקודה זו.

הוועדה תמשיך לעקוב אחרי התנהלות משרד החינוך בסוגיה.

שישים ימים מהיום, יהיו תשובות. לא יהיו תשובות, יהיה כאן דיון נוסף. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.