ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-08OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 829

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ה' בחשון התשע"ח (25 באוקטובר 2017), שעה 9:30

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 241), התשע"ז-2017 (מ/1144) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

יצחק וקנין

מיקי לוי

עודד פורר

מיקי רוזנטל

מוסי רז

מנהל רשות המסים, משרד האוצר

–

משה אשר

עוזר ראשי מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

–

ישי פרלמן

מרכז בכיר מיסים מנהל הכנסות המדינה, משרד האוצר - יצחק עירון

יועץ למשנה למנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה - עמיחי גרינוולד

בורסת היהלומים הישראלית - יורם דבש

חבר הנהלה ונשיא התאחדות תעשייני היהלומים - קובי קורן

חבר בורסה, יועץ משפטי, בורסת היהלומים הישראלית - דניאל פסרמן

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את המכון הישראלי ליהלומים - איתן אלון

שגית אפיק

אייל לב ארי

טמיר כהן

תמר פוליבוי

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 241), התשע"ז-2017, מ/1144

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. יש לנו הצעת חוק לפקודת מס הכנסה (מס' 241), התשע"ח-2017, שעוסקת בנושא של היהלומנים.

אני ביקשתי הצעה לסדר.

משה, אבקש אם תוכלו לתת סקירה יותר נרחבת על העניין הזה, ולא רק להתמקד בחוק, בגלל שדיברנו על זה כמה פעמים, הם היו אצלי בעבר, ואחרי זה גם ניגש להצעת החוק.

הצעה לסדר, חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, יושב ראש רשות המסים. אתמול התפרסמה בגלובס כתבה לא מפתיעה – למי שעוקב אחרי הדברים – על טענות של מפעלים ותעשיינים על גריעת כספים ממענקים בגין אי עמידה בתנאים של חוק עידוד השקעות הון לתעשייה גם לגבי הייצוא.

לאחרונה ביקרתי במפעל בקיבוץ משאבי שדה, שגיב. אדוני היושב ראש, המפעל הזה הוא הכי קרוב לקבר של בן-גוריון בשדה בוקר, שציווה עלינו את יישוב הנגב. במפעל הזה עובדים כ-200 עובדים, רובם ככולם מירוחם, דימונה, יישובי הנגב, גם יהודים וגם ערבים, והנה גרעו מהם מאות אלפי שקלים בגין אי-עמידה ב-25% ייצוא.

אנחנו התחייבנו כאן בוועדת הכספים, אחרי שיש לנו נטו למשפחה וברוטו אני לא יודע למי, שגם יהיה סיוע לתעשייה. היו פה דיונים ועמדנו על כך שתימסר אינפורמציה. הגשתי הצעת חוק שאומרת שיינתנו מענקים, בכרמיאל, קווי העימות, אזורי העדיפות; כאשר סוגרים מפעלים בירוחם, לא פותחים בדימונה, לא פותחים במצפה רמון; כאשר אנחנו ביקשנו שיהיה חוק עידוד השקעות, שאומר שיינתנו מענקים גם למי שמייצר מקומות עבודה, ולא רק למי שמייצא, בטח לא 25%.

אדוני היושב ראש, אני קורא לך לקרוא למשרד הכלכלה והתעשייה, לפחות לוותר למפעלים באזורי עדיפות לאומית ובקווי עימות. לא יכול להיות שהממשלה תעודד תעשייה מצד אחד, ומצד שני תחנוק אותה.

אני חייב להעיר פה הערה לסדר, ואני מתנצל. העמדה העקרונית שלנו היא שאנשים צריכים לעמוד בחוק, ואם הם לא עומדים בחוק, הם צריכים להחזיר את המענקים. אפשר לשנות את החוק, יכול להיות, אבל אנחנו לא מפירי חוק.

אל תבטלו לי את השבוע בזה...

אני רק אגיד לך שאני מהקואליציה והוא מהסיעה שלך, נכון? והוא אומר דברים בשכל, רק מה? אני רק אעיר הערה קצרה.

קודם כל, אני לא שמתי לב שיש פה קואליציה.

מיקי, אני חושב שבכל זאת כל דבר צריך להיות לגופו של עניין. אתה אומר דברים כלליים - - -

אפשר רק הצעה לסדר?

אני לא נותן. באמת, יש לנו זמן קצר. חבר הכנסת וקנין, אתה יותר מכולם יודע שאנחנו - - -

כשטיפלנו בשתולה, טיפלנו באותו דבר, המצאנו חוק לשתולה.

אנחנו היינו במעלות. אני הבטחתי שאני אקיים דיון על הנושא הזה. אמרתי בשבוע הראשון שאני אקיים דיון, אבל לא הצלחנו השבוע, אני הולך לעשות את זה בשבוע הבא, בעזרת השם. אמרנו שנקיים דיון על היישובים המעורבים, יש שם מעלות תרשיחא, שלמעשה מקבלת תקצוב על עיר אחת. אם היא היתה נפרדת, היא היתה מקבלת יותר כסף. אני הולך לקיים דיון על היישובים המעורבים. פנו אלי ראשי המועצות האזוריות ופנה אלי חבר הכנסת איתן ברושי על הבולענים בים המלח. אני הולך לקיים דיון, תיכף נדבר עם מנהל הוועדה, שיכין סדר יום. יהיה באותו יום דיון על עידוד השקעות הון ועל אזורי עדיפות לאומית. לפי דעתי, אנחנו נשארנו במשהו אנרכיסטי, משהו ישן כזה, שכבר לא מתאים.

אי אפשר לעשות דברים נגד החוק, צריך לשנות את החוק.

ואז אני מקווה כשנדבר באותו יום על הבולענים, לדבר גם על הנושא של ים המלח, שזה מעניין לעניין באותו עניין ולא בדיוק אותו דבר. זה לא אותו דבר, אבל אני הבטחתי שנקיים את הדיון הזה. אני הייתי אצלו יחד עם חבר הכנסת וקנין, ואני רוצה לקיים את הדיון הזה. נצטרך למצוא לזה יום, כי השבוע תהיה גם ישיבת פרידה משלושת חברי הכנסת.

מנהל רשות המסים, מר משה אשר, אני מבקש שתסביר את הצעת החוק המונחת לפנינו, אבל אני רוצה לפני זה שתאמר לי גם דברי רקע, מכיוון שהיו בעיות עם היהלומנים.

אל"ף, בוקר טוב. אני מודה לחברי הוועדה וליושב ראש הוועדה שזימן את הישיבה. נמצאים אתנו בשולחן גם יורם דבש שהוא נשיא בורסת היהלומים הישראלית וקובי קורן שהוא נשיא התאחדות תעשייני היהלומנים ועורך דין דני פסרמן.

בשנים האחרונות, זה לא מהלך שקרה בין לילה, לאורך שנים התדיינו בוועדה שבחנה את הנושא הזה, את ענף היהלומנים. זה ענף שבבנקאות נחשב כענף בסיכון יותר גבוה מכל מיני סיבות, ואנחנו גם ראינו שבעולם המס היו דיווחים חסרים בענף. בחנו את הנושא הזה, איך גביית המסים תהיה שוויונית ואחידה גם בענף הזה, וסיכמנו על מספר המלצות והבאנו אותן, כמובן בדיאלוג רצוף עם נציגי היהלומנים, עם הנשיאות, עם הבורסה, והגענו בסופו של יום להצעת חוק מוסכמת, שנלווית לה גם הליך גילוי מרצון עם פלטפורמה מיוחדת ליהלומנים, שמתאימה את ההליך הקיים בכל המשק גם לייחודיות של ענף היהלומנים.

בגדול, ייחודיות ענף היהלומים ביחס ליתר הענפים במשק שמדובר בסופו של דבר בעסקאות במלאים שהגודל שלהם נורא קטן והשווי שלהם הוא ענק, אבל מצד שני המרווח שלהם הוא מאוד קטן, 5% או משהו כזה. אתה יכול למלא בכוס אחת יהלומים וזה יכול להיות שווה מיליוני דולרים, והמרווח, הרווח, הוא יחסית קטן. בענף התעשייה כשיש לך מיליוני דולרים, אתה צריך למלא מחסנים והכול אפשר לספור, למדוד ולהעריך את השווי בצורה מדויקת יחסית. בענף היהלומים זה דבר שהוא יותר קשה, ואם אתה לא מקצוען עם עין מיוחדת ומכשירים נכונים – ויש היום גמולוגים, שיודעים להצביע על שווי בצורה יותר מדויקת, אז קשה לעקוב אחרי הדברים, בוודאי לרשות המסים קשה למדוד. אם יש בדיני החשבונאות ובדיני המס דברים שמאפשרים חופש פעולה גדול מדי, אנחנו סברנו – ובסופו של יום בעצה אחת עם היהלומנים – לצמצם את חופש הפעולה וחופש קביעת שוויי המלאי. אם נדע לעקוב אחרי המלאי – גם היהלומים לעניין העסקים שלהם וגם אנחנו כעושי ביקורת לצורכי מס של היהלומים בשיטת מלאי כזאת או אחרת, בשיטת רישום מלאי כזאת או אחרת – אז אנחנו נוכל למעשה לבצע מעקב טוב יותר, וגם רואי החשבון, קודם כל רואה החשבון עושה ביקורת על העסק, על הנהלת החשבונות של העסק, ורשות המיסים באה בהמשך.

אני פעם דיברתי, אתך נדמה לי. היות ותיארת נכון את הנושא של ענף היהלומים, שזה יכול להיות משהו קטן שהווי שלו ענק, היה כל הזמן נושא של גילוי מרצון.

נכון, אני תיכף גם אתייחס לזה. אני רק אסביר שהבעיה לא רק של רשות המסים, אלא גם של עולם החשבונאות. למעשה, עד היום – אני מניח שגם השנה הזאת זה יקרה, כי אנחנו עדיין בתוך התהליך – רואי החשבון באופן גורף וכללי, אל מול כל התיקים של החברות של היהלומים, הסתייגו מהדוחות. אנחנו לא יודעים למדוד את המלאי, והמלאי הוא ערך מהותי מאוד בגלל מה שתיארתי.

מכל הדוחות הם הסתייגו?

כמעט בכל הדוחות בענף היהלומנים, אין ענף כזה שיש הסתייגות קבועה.

מוסי, היתה איזה הסכמה לגבי הנושא הזה, הסכמה של רשות המסים.

היתה החלטה לא פורמלית.

אני אשים את הכול על השולחן.

זאת בעיה אמיתית, והענף יכול היה ליפול.

הנושא הזה של ענף היהלומנים זה לא המצאה ישראלית, בכל העולם זה פחות או יותר אותו דבר.

הענף הזה כבר נפל, מה זה "יכול היה ליפול"? הממשלה הפילה גם את זה פעם.

תגיד לי, אתה הגעת אופוזיציה אופוזיציה, או השארת איזה מרווח?

הפילו את החקלאות, מה נשאר? הפילו את החקלאות, הפילו את התעשייה, הפילו את היהלומים, מה נשאר? מכירת מכוניות וכרטיסי טיסה לחו"ל. חזרנו לימי הפירמידה ההפוכה, הסוחרים למעלה, החקלאים – דורסים אותם, זאת הממשלה.

נושא של מלאי יהלומים מדויק יותר ונכון יותר יאפשר גם לרואי החשבון לחתום על הדוחות ביתר קלות, ואז המערכת הבנקאית תיתן יותר אמון בדוחות, ואז אנחנו נוכל לשחרר אשראים ואז הענף יהיה בסיכון פחות גבוה. גם החשבונאות צריכה את זה, מבקרי החשבונות שעושים ביקורת על העסקים, וגם רשות המסים כדי לבדוק שהכול נרשם, ונרשם כמו שצריך, ואין משחקים בשווים של המלאי, ולכן סוכם על דעת הענף יחד עם הענף על המודל שאנחנו נשים אותו פה.

במקביל, מי שזוכר, עד סוף 2016 היה הליך גילוי מרצון ברשות המסים, והיה צריך להתאים אותו ברמת הנוסחאות, ברמת היישומים שלו גם לענף היהלומים. אחרי דין ודברים משמעותי ועמוק עם ענף היהלומנים, בדצמבר, ממש בחודש האחרון, אנחנו הגענו להבנה עם היהלומנים, ולמעשה בחודש הזה, או במחצית החודש האחרון שנותר, מתוך ה-7,500 בקשות של גילוי מרצון שהוגשו, ערך מאוד משמעותי, 500 בקשות של יהלומנים, ולפי הערכה של נשיאות הבורסה, זה מכסה בערך 90% מהמחזור של הבורסה. בסופו של דבר, זה מהלך שהוא משולב. אם בסופו של דבר מצד אחד נסדיר את החקיקה כמו שאנחנו מביאים אותה היום בהסכמה, ומצד שני ההליך של גילוי מרצון יסתיים – כבר התחלנו אותו, יש כבר תיקים שנחתמו עם הסכמים, אני מקווה שהתהליך יתפוס תאוצה רבה, גם חלק מזה כרוך בהבאת מסמכים מחוץ לארץ, מהבנקאות, רואי החשבון צריכים לעשות דוחות וביקורת, יש הליכים שלוקחים את הזמן שלהם, אז אין ספק שהמהלך בכללותו יביא להסדרה היסטורית של הענף הזה. אני מאמין שזה לא רק בעולם המס – עולם המס, זה התפקיד שלנו – אבל זה יביא גם להסדרה שלהם מול מערכת הבנקאות, מול היכולת של מקבל אשראי והורדת הסיכון בתוך הענף באופן כללי.

איך אתם מציעים לעשות את זה בחקיקה? איך אנחנו מחזירים את כל מה שעכשיו אמרת?

איך אנחנו עושים את כל הדברים הגדולים האלה בחקיקה הקצרה שיש לפנינו? אנחנו מגדירים באיזה דרך, באיזה אופן יוכל היהלומן לקבוע את ערך המלאי לסוף שנה. באופן עקרוני, אנחנו נסמכים על העלות.

נברר את זה, אני לא מצליח להבין איך. הצגת בעיות נכונות וקשות, איך בחוק הקטן הזה אתה פותר את זה?

הפתרון הוא פתרון טוב.

אז תן לו לדבר, אני לא כל כך מצוי בעניין. תודה רבה.

אבל הוא הרבה פעמים לא קונה את היהלומים, הרי רוב הפעמים הוא מקבל בקונסיגנציה, ואז יש בלגן, אבל נראה אם פתרתם את זה.

נשיא בורסת היהלומים הישראלית, בבקשה קודם התייחסות כללית ואחרי זה תגיד איך אתה רואה את הפתרון.

בהחלט, אז קודם כל תודה רבה מר גפני יושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה, שליוו אותנו בשנה האחרונה.

לשאלה שלך, במשך 40 שנה ענף היהלומים עבד בשיטה של מס מחזור. היה הסכם מול רשות המסים, שהענף עובד במס מחזור, וזאת היתה השיטה. דרך אגב, זאת שיטה עולמית, מכיוון שכמו שמשה הסביר, קשה מאוד לאמוד את ערך הסחורה. תיתן אבן יקרה ליהלומן, ל-10 יהלומנים, יהיו לך שמונה, תשע הערכות.

אגב, אתה יכול להגיד מה מצב תעשיית היהלומים היום? איפה אנחנו עומדים עם זה?

אני אתן את זה במספרים מאוד מוחלטים. בחמש שנים האחרונות יש ירידה של 40% בענף, 40% בייצוא. הענף היה מייצא קרוב ל-11 מיליארד דולר, מעבר למסחר הפנימי כמובן, היום הוא מייצא במאמץ 7, 7.2 מיליארד. עדיין הוא 13% מהייצוא התעשייתי של מדינת ישראל, שזה מספר מקובל.

למה זה קרה?

זה קרה מכמה סיבות – אחת, והעיקרית שבהן, שהיום היהלומן הישראלי, שלטעמי כמובן וגם לטעם הקולגות שלי – חזרתי מאנטוורפן לפני יומיים – הוא הכי מוכשר בעולם, הכי יצירתי, הכי טכנולוגי, כל הטכנולוגיות של ענף היהלומים מיוצרות בארץ, אין טכנולוגיות בהודו וכו', אבל אנחנו היום במשחק של ממשלות. כלומר, אנחנו לא מתחרים יהלומן מול יהלומן הודי או בלגי או סיני, אנחנו מתחרים מול ממשלות, ואם אתה תרשה לי, אני אפתח את זה.

בהודו, הממשלה זיהתה את ענף היהלומים כענף בעל פוטנציאל לפיתוח, ענף שמעסיק הרבה ידיים. היו כמיליון לוטשים בהודו, מעבר לסוחרים ובכל הענפים מסביב. ב-2008, כשהיה המשבר העולמי שלא קשור ליהלומים, באופן טבעי הבנקים בארץ ובעולם לחצו על הלווים לצמצם את האשראי. הענף היה אז ברמת אשראי של 2.7 מיליארד דולר. הבנקים, כתוצאה מקשיים אחרים שלא קשורים אלינו, ביקשו מהיהלומנים לממש נכסים, למכור יהלומים ולהוריד את רמת החוב. מי שלא מכיר, היהלומנים, שזה עם שחשוב לו מאוד היושרה, הכבוד האישי והשם הטוב שלו. כל העסק שלנו יושב על שם טוב. הם הלכו ומימשו סחורות במחירים זולים, מימשו נכסי נדלן והורידו את החוב מ-2.7 ל-1.2 מיליארד דולר, ואלה עובדות, בגלל הלחץ של הבנקים, שהוא היה טבעי לאותם ימים. מי שזוכר, גם דיברו אולי בנק יפשוט רגל וכו', היתה סערה בשוק, הישראלי והעולמי.

חשוב לציין שסטנלי פישר, שהיה נגיד בנק ישראל, היה אצלנו בביקור, והוא אמר מעל הבמה בהרצאה שלו: אין ענף בישראל, שעבר את המשבר של 2008 כמו ענף היהלומים, אין תקדים לזה, רק מה שקרה בהודו – וזה מה שמעניין – זה שהממשלה התנהגה אחרת. הבנקים שם, Bank of India, הוא בנק ממשלתי, 70% הממשלה מחזיקה בו והם עשו הפוך, באו היהלומנים שמאוד מקורבים שם לשלטון ואמרו: קשה לנו, לוחצים אותנו, לא קונים מאתנו סחורות, אנחנו צריכים לתת אשראים גבוהים, כי השוק לא קונה סחורה באמריקה וכו', והממשלה הזרימה והגדילה, במקום ארבעה מיליארד דולר שהיו פתוחים, שמונה מיליארד דולר, פתחה קווי אשראי. הם מארבעה עלו לשמונה, ואנחנו מ-2.7 ירדנו ל-1.2.

לכן הם כל כך מעריכים אותנו, ההודים...

עזוב רגע את הודו, מה עם בלגיה?

לא היה גם שינוי של דה-בירס במסחר, במדיניות שלו ורוסיה שנכנסה? הכול קרה לפני 2008.

כן, אבל זה לא קשור לענף בישראל. יש כל מיני שינויים, כל יום שינוי.

אבל הירידה לא התחילה ב-2008.

הירידה התחילה ב-2008 חד משמעית.

היהלומים הסינטטיים אולי.

לא, הסינטטיים עוד לא ממש מחזיק מים, אבל אם אפשר לגבי - -

רגע, לגבי בלגיה. לגבי הודו אני הבנתי.

דבר נוסף, לפני תשע שנים דובאי זיהתה את ענף היהלומים, השייח' שם שהוא קרוב לנסיך שמנהל את הממלכה, קרוב משפחה שלו, העביר חוק שהיהלומנים לא ישלמו מס במשך 50 שנה. אתם לא צריכים שאני אסביר מה קורה במצב כזה. נוצרה משיכה עצומה – יהלומנים מכל העולם, גם ישראלים, בעיקר בלגים, טסו לשם ופתחו עסקים. כיום דובאי מגלגלת למעלה מ-20 מיליארד דולר בשנה, כאשר יש לה 1,000 חברות של יהלומים. כמה חברות מקומיות יש שם? תשע חברות, כל השאר זה חברות זרות, והם לקחו לנו נתח שוק גדול. אז יש לנו את הודו, את דובאי.

לגבי בלגיה – אפשר להגיד שבבלגיה היו לנו הרבה אי-הבנות בין היהלומים שם לבין רשויות המס. רשויות המס רדפו את היהלומנים, רצו לשנות את חוקי המסים ושינו. זה גרם לבלגיה להתרוקן במעבר גדול לדובאי ולישראל. הרבה יהודים עלו לישראל וחיזקו את הבורסה הישראלית.

את הענף פה.

כן. בשנה האחרונה הם התעשתו.

בעצם אתה אומר עכשיו מילות שבח לרשות המיסים כאן, מכיוון שאם יהודים באו לכאן והעבירו לפה את הענף ושם לא הסתדרו עם רשויות המס, זה אומר שפה טוב יותר.

קודם כל, אני רוצה להגיד שאנחנו במשא ומתן עם רשות המסים חמש שנים. מאז שמשה אשר באופן אישי נכנס בסביבות אוקטובר, ספטמבר שנה שעברה, המשא ומתן התקדם. הוא איש משכמו ומעלה וכבוד לנו לעבוד אתו. זה שאנחנו בצד אחר של המגרש, זה לזכותו.

אבל לגבי בלגיה, המסחר שם ירד בצורה משמעותית. בשנה האחרונה הם סיכמו הסכם נוח ביותר עם רשות המסים שם, שמהווה כר פורה לזה שהיהודים עכשיו חוזרים חזרה לשם. לצערי, אלה הן העובדות. כן, גם מדובאי חוזרים. הם העבירו הסכם מיסוי נפלא – אני לא אכנס עכשיו לפרטים שלו – שמקל על הענף. יושבים פה נציגים של הכנסת, אני רוצה שישמעו – ממשלת בלגיה הוציאה קול קורא ליהלומנים היהודים: תחזרו לבלגיה, באנו לקראתכם בנושא המיסים, כך שאנחנו לא קוזקים ונגזלים, אבל בהחלט אנחנו מאבדים את השוק, ואם הכנסת והממשלה לא יעשו צעדים משמעותיים, יהיה אפשר להגיד קדיש על ענף היהלומים בתוך מספר שנים, פשוט לא מסוגלים להתחרות. יכולת, ידע, חריצות, מסורת, דור שלישי, קפיטל, לא מספיקים, זה משחק של ממשלות, אבל זה אני מניח בנושא אחר.

לגבי הנושא שלשמו התכנסנו, ענף היהלומים עבד במשך 40 שנה במס מחזור, עברנו דרך ארוכה, הגענו לשלב שבו אנחנו עברנו לניהול ספרים מלא. החוק שאנחנו מאשרים היום הוא חוק קשה לענף.

אנחנו עוד לא מאשרים, אנחנו עוד לא מכירים אותו, מה זה מאשרים? הממשלה אישרה, אנחנו עוד לא.

אוקי, הוא חוק קשה, הוא מפלה אותנו, הוא חמור, אבל אנחנו הסכמנו עליו ואנחנו אנשים של מילה. אנחנו רק רוצים לציין שבהסכמות סוכם שבעוד שלוש שנים, אם הכול ילך כסדרו, אנחנו נשב עוד פעם, ואני מקווה שנחזור להיות כמו כל הענפים במדינת ישראל.

תודה רבה.

ענף היהלומים מתנהל במשך 40 שנה על פי חוק ועל פי תקנות. היו מספרים דברים שהיו נכונים במשך 40 שנה, הרבה דברים בעולם השתנו, כל התקנות הישנות לא מתאימות להיום. מבינים את זה ברשות המיסים, מבינים את זה היהלומנים ומבין את זה כל אדם. יש דברים שהשתנו בעולם.

התקנים שהיו לפני 40 שנה זה שהיהלומן יעריך את מלאי היהלומים, מה שבמשך השנים גרם להרבה עיוותים, ואת העיוותים האלה היה צריך לשנות. הוקמה ועדה שבמשך חמש שנים לא היה פסיק ולא דבר שלא דנו בו, עליות, מורדות, ויכוחים, הסכמות, אי-הסכמות וכדומה. בסוף זה הגיע ליועץ משפטי, חזר, הגענו בסוף להסכמות. ההסכמות האלה הן הסכמות להיות בדיוק כמו כל המשק בישראל. אנחנו היום מבינים שאנחנו תלויים באשראי, יש חוקי הלבנת הון, אנחנו צריכים לתפקד בצורה השקופה ביותר, ואנחנו כמנהיגים של הענף מסבירים את זה לחברי הבורסה שחוסר השקיפות נעלם. הגענו להסכמות שאנחנו היום מבחינתנו יכולים לחתום עליהן, אנחנו מאשרים אותן. לקחנו פסק זמן של שלוש שנים. כמו שאמר יורם, במשך הזמן שאנחנו ניהלנו חמש שנים מגעים, גם הבלגים שינו את החוק. החוק שלהם הרבה יותר גמיש. נבדוק מה קורה במשך שלוש שנים, ואז נדון, אולי צריך שינוי קטן פה, שינוי קטן שם, התאמות, אבל בעיקרון אני חושב שיכולם לצאת לדרך חדשה. על מנת לצאת לדרך החדשה, נדרשו התאמות שונות, הגענו להסכמה עם רשות המסים.

הגעתם להסכמה עם רשות המסים, אני שומע כבר 16 פעם, אבל מה ההסכמה? הסכמה זה חשוב, אני תמיד מבקש שיבואו להסכמה.

מה שעומד בבסיס ההסכמה זה שהיהלומן לא יוכל יותר להעריך את המלאי, יעשה תיקון על הערכת המלאי המתאים להיום, ישלם על זה כך וכך כספים לפי איזה תהליך מסוים, כמו תהליך של גילוי מרצון. ניהול הספרים יהיה כמו כל המשק, להפך, יותר מחמיר, כי לא יוכלו להוריד עלויות, אבל לא ניכנס לכל הפרטים הקטנים האלה. יש חוק שמתאים ממש לכל המשק מצד אחד, ומאפשר ליהלומנים - - -

מה הבעיה עם הבנקים? מסתדרים עם הבנקים?

קשה מאוד, לא.

לא מסתדרים עם הבנקים, אז איך זה יפתור את הבעיה? הרי אחת הבעיות שהעלית זה הנושא של האשראי, של הבנקים.

לגבי השאלה של הבנקים, כבר היו לי מספר שיחות עם חדוה בר, גם אתמול כשהיא היתה פה בעניינים אחרים, ואני מבין שענף היהלומים יבקש איתה פגישה, היא תזמן אותי ואז נסביר לה את כל התמונה, כולל החקיקה, כולל ההסבר לגילוי מרצון.

זה לא עושה לי טוב מה שאתה אומר עכשיו, היינו שם בפגישות האלה.

ואז רמת הלחץ לפחות עד הסגירה הסופית תהיה טובה יותר.

הכול עובר לתקנות, כי החוק הזה הוא בעייתי. אתה אומר ששר האוצר יעשה מה שבא לו, וזה לא נראה לי.

מיקי, גם התקנות פה, הכול פה, כל ההסדר נמצא לפניכם. כל התקנות אצלכם.

רק לצרכי גילוי נאות, אח שלי היה יהלומן הרבה שנים, אז אני מבין בענף וכל מה שאני אומר זה ברקע הזה.

זה גילוי נאות? אני, יש לי חשבון בבנק המזרחי, זה גם גילוי נאות?

היועץ המשפטי של הכנסת קבע, שחבר קיבוץ לא בניגוד עניינים גם כשהוא מדבר על הקיבוצים כמו איתן, יש הסכמה.

זה ברור.

כן, אבל אם אח שלך יהלומן - - -

עדיין יהלומן?

לא, הוא כבר פרש.

מה ניגוד עניינים פה?

אולי יש לו מלאי בקונסיגנציה, מאיפה אני יודע?

זה חוק שמתקן את סעיף 85 לפקודת מס הכנסה, שזה סעיף שמדבר על אופן חישוב מלאי. כמו שאמר פה מנהל רשות המסים ונשיא התאחדות תעשייני היהלומים, אחד הדברים הכי בעייתיים בהקשר של יהלומים בכלל זה אופן חישוב המלאי והעובדה שעד היום יהלומנים היו מחשבים את ערך המלאי על בסיס השווי שלו כפי שהם ראו אותו, ולכן מה שהחוק קובע זה שהמלאי יחושב על בסיס העלות שלו, על בסיס כמה רכשו את היהלום, שזה משהו שהוא הרבה יותר קל למדידה, כשניתנת סמכות לשר האוצר לקבוע באישור ועדת הכספים של הכנסת – בגלל שאנחנו מבינים את החשיבות של העניין, כבר הכנסנו לפה שזה באישור ועדת הכספים של הכנסת, שיהיה פיקוח פרלמנטרי - - -

פיקוח פרלמנטרי על מה?

על התקנות, שיאפשרו לקבוע במקרים - - -

אבל מה החוק אומר?

התקנות יגידו מה היתה העלות?

אבל מה החוק אומר? אישור ועדת הכספים זה בסדר, אבל על מה? הרי אנחנו רוצים לתקן את המצב.

החוק אומר שם שהשווי של המלאי ייקבע על פי העלות, כששר האוצר באישור ועדת הכספים רשאי לקבוע מקרים שבהם זה ייקבע לא על פי העלות.

זאת חצי עבודה.

לא, הוא גם קובע את אופן מדידת עלות המלאי וגם את מה שעכשיו אתה אומר.

נכון, גם אפשרות למדוד את המלאי על פי השווי, במקרים מסוימים שבהם אנחנו לא רואים בזה בעייתיות, וגם לקבוע איך למדוד.

שר האוצר יודע להגיד לנו מה הוא הולך לעשות עם זה?

כן, הוא כבר העביר לכם את החומר.

כן, אבל עוד לא למדנו את זה, זה הגיע אתמול.

אני גם לא ראיתי את זה.

ביהלומים זה עובד כך – אחד קונה יהלום, אחר כך הוא יכול להעביר את זה בשרשרת לשלושה יהלומנים שונים. אני עכשיו יהלומן שקיבל את זה – לא שילמתי. אם אני אמכור, אתן. מה המלאי שלי או את מי אתה מחייב על המלאי? איפה אתה מודד את המלאי? אצל הראשון ששילם? ככה עובד הענף.

לא בהכרח.

אף אחד לא משלם לפני שהוא מוכר. אם יש אחד שקונה יהלומים, המלאי עליו?

קודם כל, יש פה אנשים שמומחים בענף, אז הם יסבירו מתי זה קונסיגנציה ומתי זו מכירה סופית.

ברגע שאדם קונה יהלומים, יום אחרי זה או באותו יום – לפי ההסדרים החדשים – צריכה לצאת חשבונית וקבלה, כמובן אם הוא נותן צ'ק וכדומה. ברגע שהוצאה החשבונית או הקבלה, המלאי עובר מרשות אחד לשני. בחשבונית עצמה מפורטים גודל האבן, כמות האבן.

חבר הכנסת רוזנטל שואל – אני קניתי יהלום, אבל לא עשיתי אתו שום דבר, אני גם התכוונתי להעביר אותו למישהו אחר, והשני מעביר אותו לשלישי.

אין מעביר, או קונה או נותן בקונסיגנציה.

בסדר, אני לא שילמתי.

מספר הקונים הוא זעום, מספר המתווכים הוא עצום, זה נכון עד כאן?

זה מסחר.

עזוב, היום בשוק שלכם מספר האנשים שקונים יהלומים בפועל הוא קטן, נכון?

אני מוכר לכל העולם, מה זאת אומרת? לא הבנתי את השאלה.

נאמר שיש 1,000 עוסקים ביהלומים, מספר האנשים שקונים יהלומים מדה-בירס או מרוסיה או מרואנדה הם עשרות. כל היתר לא קונים יהלומים, הם מקבלים בליטוש, בקונסיגנציה.

מיקי, יש מספיק קונים בעולם, אין לנו בעיה של קונים, יש לנו בעיה של רווחיות.

אני בעד הענף, אני לא נגד הענף, אבל אני לא יושב עכשיו בכובע הזה. אנחנו בוועדת הכספים ואנחנו צריכים לקבוע האם החוק הזה טוב ליהלומנים ולמדינה, ואני שואל שאלה ואני מרגיש מתי מתחמקים ממני. כמה אנשים עוסקים בענף היהלומים בארץ?

בארץ יש 3,500 חברי בורסה, נכנסים למתחם כל יום בסביבות 12,000 איש, פקידות, עוזרים וכו'.

מתוך ה-3,500, כמה אנשים קונים יהלומים מהמקור הגדול?

מהמקור הגדול – 10.

אני קניתי מדה-בירס או ממישהו אחר, לא חשוב, ברוב המקרים הסוחר הגדול הזה שקונה, לא מוכר אותם לאחרים. יש כמה קוני ביניים וכל היתר הם מתווכים או סוחרים בבורסה, אבל הם לא משלמים על היהלומים. היהלומים עוברים בקונסיגנציה. אם מה שאני מתאר לא נכון, תגיד שזה לא נכון.

לא, זה לא נכון, זה לא מדויק.

אז תאר לי את התהליך שזה עובד.

אני אסביר את התהליך. קודם כל יש שני תחומים שונים – אחד גלם, השני מלוטש. הכול מתחיל בגלם. דה-בירס – יש לה בסביבות 70 קונים מוסדרים עולמיים, אלרוסה – יש לה בסביבות 70, 80 קונים עולמיים. שתי החברות האלה שולטות ב-75%-70% מתנועת הגלם בעולם. כל קונה שם, קונה במיליונים או עשרות מיליונים ומוכר מנות קטנות ליד שנייה. כשאני קונה ג'ינס, אני קונה אותו בחנות בתל אביב, אני לא קונה אותו במפעל באיטליה או בסין, יש כמה ידיים, יש שרשרת מזון.

אז כמה יש ביד השנייה? יש 10 שקונים בכמויות בהיקפים של מיליונים, כמה יש כאלה שהם יד שנייה?

בבורסה ליהלומים יש אולי 1,500 חברות שרשומות, יש 400, 500 חברות פעילות, וזה המצב, כל השאר – חלקם פנסיונרים, חלקם מחזורים קטנטנים. אנחנו מונים היום 400, 500 חברות רציניות.

אז התיאור שלי לא היה לגמרי לא מדויק. יש 10 שקונים בכמויות גדולות ויש עוד כמה מאות שקונים מהם בכמויות בינוניות, וכל היתר בכלל לא קונים, הם מתווכים. אם הם לא הוציאו חשבונית - - -

הוא לא מסכים עם ההגדרה הזאת. עד ההגדרה האחרונה שציינת הוא הסכים, זאת תמונת המצב, אבל הוא לא אמר שהאחרים מתווכים.

לא, הם סוחרים, תקרא להם איך שאתה רוצה. אבל הם סוחרים שלא קונים.

למה הוויכוח הזה קשור לשינוי?

הוא הכי קשור, ואני אסביר למה הוא קשור. אני סוחר בבורסה, אין לי אמצעים. בנק איגוד גם רוצים למכור אותם וגם לא רוצים לתת לי אשראי, אני לא יכול לקנות יהלומים. יש אחד שיש לו הרבה כסף בבית או עובד עם בנק מזרחי ובנק מזרחי נותן לו אשראי והוא קונה יהלומים.

אז הוא הבעלים של היהלומים.

אז הוא הבעלים של היהלומים, כאלה יש רק מאות, לעומת זאת יש אלפי אנשים שמסתובבים בבורסה – סוחרים, מתווכים. הם לא קונים.

יש סוגי עסקאות – יש עסקאות שאתה מעביר את המלאי לבעלות הבאה ומקבל את הכסף באשראי או לא באשראי, וזה רוב העסקאות.

אין בעיה עם העסקאות האלה, כי הוצאת חשבונית.

יש עסקאות שהכמות שם קטנה, שהיא בקונסיגנציה, זה אומר שאני שם אצלך את המלאי, ביום שאתה תמכור אותו הלאה, אז למעשה תתבצע מכירה גם מולי.

ואז מי עומד מולכם?

זה סוגי עסקאות, זה לא סוגי עוסקים. זה אומר שהמלאי שנמצא אצלך הוא שייך לי, בספרים בסוף שנה הוא יהיה אצלי, לפי השיטה החדשה שדיברנו – אצלי, לא אצלך, אצלי כי זה מלאי שלי. ביום שאתה תמכור אותו לצרכן הבא בתור, אז למעשה מתבצעות פה שתי עסקאות: אחת מולי ואחת מולו, ואז למעשה כל אחד רושם בספרים לפי הכללים שלו. רוב העסקאות הן לא כאלה, הן בשיטה הרגילה כפי שציין יורם, אבל יש גם עסקאות כאלה.

אתה אומר שהמדינה לא מפסידה. המלאי הזה, איפה שהוא לא יהיה מונח, הוא משלם. כשהם רוצים – יתחשבנו אחד עם השני, מה זה ענייננו?

כן, המדינה לא מפסידה. עסקאות מסוג קונסיגנציה קיימות גם בענפים אחרים. בסופו של דבר, בסוף שנה, במועד הרלוונטי, ב-31 בדצמבר יש בעלים אחד ליהלום, והוא זה שחלים עליו הכללים האלה, זה הכול.

רק כדי לסבר את אוזנם של חברי הוועדה, הערך נרשם פעם בשנה, וזה פתח – זה תמיד היה פתח לבעיה מבחינת רשות המסים.

ואנחנו סוגרים אותו.

המדינה לא גבתה מס, אני לא יודע להגיד אם המס הראוי או לא, אבל בגלל שזה רק פעם בשנה בניגוד לתחומים אחרים, קנית את היהלום ב-40 דולר, מכרת אותו ב-60, אבל עכשיו שוק היהלומים שווה – ואתה יכול לרשום את זה כאילו הרווחת פחות או יותר, או כל מיני משחקים מהסוג הזה, שהחוק לא פותר.

לא, החוק פותר.

הוא לא פותר בעיני, אבל אני מפנה את תשומת לב חברי הוועדה לעניין הזה.

אפשר להמשיך הלאה.

אני אתחיל לקרוא:

"בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), בסעיף 85, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ה) בקביעת הכנסתו החייבת של יהלומן, יימדד המלאי העסקי לפי עלותו, ורשאי שר האוצר לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את אופן מדידת עלות המלאי; ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בדרך האמורה, לסוגי יהלומים, בתנאים ולפי הוראות שיקבע, כי המלאי העסקי יימדד שלא לפי עלותו, ואת אופן המדידה; בסעיף קטן זה –

"יהלומן" – מי שעסקו או חלק מעסקו עיבוד יהלומים, מסחר ביהלומים או תיווך ביהלומים;

"יהלום" – לרבות אבן חן מסוג אודם, ברקת או ספיר או אבן חן אחרת שקבע שר האוצר לעניין זה, בצו;

"עיבוד" – לרבות ליטוש, ניסור, חיתוך, ביקוע, ניקוי ומיון."

זה בעצם הסעיף העיקרי שעליו דיברנו.

זה בעצם סעיף הסמכה בלבד.

אני צריך להעיר לגבי העניין הזה. החוק הוא טוב, יש גם הסכמה, זה בסדר. אנחנו עברנו את השלב הזה שאנחנו אומרים לכם לשבת עם הלשכות. בסדר, זה יפה מאוד, אני משבח אתכם שישבתם, אף על פי שהם בלחץ גדול.

המציאות הזאת שבה אנחנו נדרשים כאן לחקיקה, שהחקיקה לא אומרת לנו דבר וחצי דבר. שלחתם תקנות, התקנות הגיעו רק אתמול. אנחנו לא הספקנו לעבור, אני לא למדתי את זה. אני חושב שחלק מהתקנות צריך להכניס לחוק. אנחנו מאשרים את החוק באופן עקרוני.

אנחנו נאשר את החוק.

כן, נאשר את החוק.

אתה יכול את כל כניסת החוק לתוקף - - -

לא, אתה צריך לשנות את החוק. הנושא המרכזי של החוק הזה – הסביר את זה מאוד יפה משה אשר בהתחלה – זה נושא מדידת המלאי. הם עשו עבודה, אני לא מתעלם מזה, הם הביאו תקנות, אבל הם הביאו את התקנות אתמול. אני עוד לא למדתי, אתה עוד לא ראית אותן. אני ראיתי אותן, אבל לא למדתי אותן. חלק מהתקנות צריכות להיכנס לפה. אני רוצה גם פתרון לבנקים. אנחנו עברנו סאגה עם הבנקים, צריך גם להכניס את העניין הזה, שהבנקים לא יסגרו לאחד היהלומנים חשבון. צריך שהבנקים יידעו, שמי שיש לו אופן כזה של היהלומים, לא סוגרים לו את החשבון, ומי שיש לו אופן אחר, יצטרך להתנהג אחרת, כי אחרת יסגרו לו את החשבון. אבל כל זה צריך להיות כאן, צריך לדבר זה וצריך להחליט לגבי זה. עברנו את זה כבר. אנחנו יודעים שלסמוך היום על הבנקים זה כמו לסמוך על – לא חשוב מה.

היהלומנים עוד לא מבינים מה יהיה להם.

אני מציע שנמשיך את ההקראה.

אני רוצה להעיר על מה שהוא קרא. זאת לא פעם ראשונה שמביאים לכאן אישורים, ובסוף אומרים – "לרבות אבן...או אבן חן אחרת שקבע שר האוצר". אני שואל מה הדבר הזה, שבכל דבר בסוף משאירים לשר האוצר, כאילו לא ברור שהוא שר על. אדוני היושב ראש, אני לא מבין מה האינטרס שלנו לאשר בכל מקום חוץ ממה שאנחנו מחליטים, ששר האוצר יכול לעשות מה שהוא רוצה. אני תיארתי את המשבר, אבל מה זה הדבר הזה? מכניסים כל פעם את שר האוצר.

- - - שר החקלאות?

כי היהלומים יוצאים מהאדמה? ברוך בורא פרי האדמה - - -

יש מקרים שאתה שואל את השאלה הזאת והיא שאלה נכונה. במקרה הזה שאתה שואל את השאלה, יש לה תשובה. היו בעיות מתמשכות בין רשות המסים – אבל לא רק – לבין היהלומנים. זה קיים בכל העולם, אתה כנראה מכיר את זה, אני למדתי את הבעיה של היהלומנים, כשהם נפגשו אתי ודיברו אתי על העניין. באה רשות המסים, ישבה באופן מסיבי, לא יודע כמה ישיבות קיימו, אבל הם באו עם הצעה, לאחר שהם הגיעו איתם להסכמה. לא שהם רוקדים משמחה – אתה ראית שהם לא רוקדים משמחה, אבל הם רוצים להגיע לדרך המלך, שענף היהלומים יוסדר כאן.

אחרי שישבה על זה הרבה זמן, חוקקה רשות המסים חוק, שהוא חוק שמסמיך. היא הכינה תקנות. עוד לפני שאתה מאשר את החוק, יש לנו כבר תקנות על השולחן, כשחלק מהתקנות לפי דעתי צריכות להיכנס לחוק, חלק צריך לאשר בתקנות. שר האוצר פה שקובע לגבי האבן? בסדר, יכול להיות שצריך אישור ועדת הכספים.

הוא קובע בדגים, כי הוא מבין בדגים.

זה לא דגים, זה יהלומים עכשיו...

אין לי טענה, להפך, אני משבח את רשות המסים בעניין הזה. צריך להשלים את המלאכה.

הערה אחת חשובה מאוד, בסופו של יום, התקנות והחוק הם עסקת חבילה.

היות ואתם עוסקים בעסקת חבילה ובדילים, אנחנו חברי הכנסת לא עוסקים בדילים, אנחנו נדון לגופו.

נאמר פה לפרוטוקול שיאושר החוק והתקנות אחר כך. אנחנו אומרים שמבחינתנו, התקנות הן חלק גורף, ההסכמה שלנו מבוססת גם על - - -

תודה רבה, אני אמרתי בדיוק את ההפך.

הוא אמר שאנחנו רוצים חלק מהתקנות להכניס לחוק.

נכון, ואנחנו נאשר את התקנות מיד, יחד. זה מה שאמרתי, לא אמרתי אחרת.

אני ממשיך לקרוא:

"2. סעיף 145א1 לפקודה – בטל".

סעיף 145א1 לפקודה קובע הליכי שומה מיוחדים ליהלומנים. זה חלק מההליך של הסדרת הענף והרצון לקבוע להם כללים דומים לשאר הנישומים, אף שהסעיף הזה מיותר ואנחנו רוצים לבטל אותו. יחולו הליכי השומה הרגילים, כמו שחלים על כולם.

סעיף 3 זה התאמות טכניות בסעיף 146, שצריכים לעשות בגלל הביטול של סעיף 145א1:

3". בסעיף 146 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (א)(2), הסיפה החל במילים "בעררו של יהלומן" – תימחק;

אתם מבטלים את הערר, תסביר לנו, מה היה להם עד עכשיו ומה יהיה להם.

עד עכשיו היה הליך מיוחד, שבו לפקיד השומה היתה סמכות לעשות שומה מיוחדת, סמכות רחבה יותר מהסמכות שיש לו במקרים אחרים. אם הוא משתמש בסמכות הרחבה הזאת, יש אפשרות ליהלומנים לערור לוועדה מיוחדת, שיש בה נציג של היהלומנים.

נציג של בורסת היהלומנים.

עכשיו אנחנו מורידים את שני דברים – גם אין סמכות יותר רחבה לפקיד השומה, וגם אין נציג כי זה כמו כולם.

לאן מגישים את ההשגה?

אנחנו משווים את הענף ליתר הענפים.

כן, את זה הבנתי, אני שואל אם הסכמתם. זו ועדה של הכנסת, תעשו לנו טובה, אנחנו לא רוצים לשגות. הסכמתם – מקובל עלינו, זה בסדר. קיבלתם שאתם הולכים לוועדה רגילה, אתם לא צריכים את ההחמרה של הוועדה הקודמת, אבל אתם מאבדים את הנציג שלכם בוועדה. אני שואל, אם לא היתה ההסכמה, מה הייתם אומרים על זה? הרי נותנים לכם הטבה מצד אחד והחמרה מצד שני. אם לא היו לכם הסכמות, מה הייתם אומרים? תחשוב ותגיד לי עד הישיבה הבאה.

רק שתדע, מבחינת נתונים, 75% מהיהלומנים ערערו באופן שוטף מדי שנה על הוועדה הזו.

בסדר, גם עכשיו הם יכולים לערר.

זה לא נכון.

תן לי נתון אחר, מה המספר?

לדעתי מקרים בודדים, אם בכלל.

ערערו על השומה? לא לוועדה. 75% מהיהלומנים ערערו על השומה?

לא, שואף לאפס. בגלל התחשיב, היה להם תחשיב.

אדוני היושב ראש, לסיים את ההקראה של החוק?

לא, אני לא יכול כבר, הם מקפידים על המליאה. אני לא רוצה שנעשה פה שגיאה, כי אני רוצה לאשר את החוק הזה.

אנחנו עוצרים כאן, יש דברים אחרי זה שהם משמעותיים? בסדר, אנחנו נמשיך את ההקראה בישיבה הבאה, ועד הישיבה הבאה, אני רוצה - - -

גם בתקנות.

אמרתי. אני רוצה בהסכמה עם רשות המיסים להחליט מה אנחנו מכניסים בחוק ומה אנחנו צריכים לאשר באותו יום, את התקנות.

אבל זה כולל את התקנות.

כן, בוודאי.

הן לא היו עם החוק.

לא, הן לא היו, הן הגיעו רק אתמול, אמרנו את זה בהתחלה.

אני מבקש גם שתגידו את דעתכם. תעשו לנו טובה, אנחנו נכבד את ההסכמה ביניכם, אבל תגידו מה היה קורה, למשל כשאני שומע פה – מה שלא ידעתי קודם – הם נותנים לכם הקלה והם נותנים לכם החמרה, מה הייתם עושים אם לא היו הסכמות?

אם היו רק הקלות...

אנחנו לא רוצים לשגות בעניין הזה, אין לנו פה שום עניין פוליטי, אנחנו רוצים לעזור גם למדינה מבחינת הנושא של המיסוי, וגם התיאור שתיארתם - - -

אין לנו ויכוח שאם נוכל לקבל רק את ההקלות, אנחנו נשמח מאוד.

בסדר, לא על זה דיברתי. אני רוצה להגיע לחוק טוב, שבסופו של דבר יעשה טוב עם רשות המסים, כלומר עם מדינת ישראל, וגם אתכם אנחנו רוצים להגיע למה שהיה פעם, שזה ידרבן את הענף.

יש קושי רב לענף להכיל את ההסכם.

אנחנו לא יכולים להמשיך.

זו באמת הזדמנות פז להסדיר את הנושא הזה, את השוק הזה בשיתוף פעולה בין האיגוד לבין רשות המסים. זה פורה ומבורך, בואו נסיים את זה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:02.