ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-10-30OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 822

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ג' בחשון התשע"ח (23 באוקטובר 2017), שעה 12:15

תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) (תיקון) התשע"ח-2017 (הפחתת תעריף מינימום למבנה חקלאי)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

יצחק וקנין

מיקי לוי

עודד פורר

מיקי רוזנטל

שרון רוברטס - עו"ד, עוזרת ראשית, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

סיוןן להבי - סגן מנהל המינהל לשלטון מקומי ומנהל האגף לפיתוח כלכלי, משרד הפנים

רעות פרקש - עו"ד הלשכה המשפטית, משרד הפנים

יורם קרין - ראש המועצה האזורית עמק המעיינות

נדב שטילמן - סמנכ"ל משק וכלכלה, התאחדות האיכרים והחקלאים

דוד קשני - יו"ר פורום הדיור הציבורי

יניב דהן - מוזמן/ת

יעקב יוסף - מוזמן/ת

שגית אפיק

שיר שפר

טמיר כהן

אירית שלהבת

תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) (תיקון) התשע"ח-2017 (הפחתת תעריף מינימום למבנה חקלאי)

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) (תיקון) התשע"ז-2017 (הפחתת תעריף מינימום למבנה חקלאי).

מי מציג את התקנות?

אני סגן מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים.

הנכסים ברשויות המקומיות מחויבים על פי צווי המסים והתקנות קובעות סיווגים ראשיים לנכסים שמגבילים את הרשויות המקומיות בתעריף מינימום ובתעריף מקסימום. קיימים שני סיווגים שעוסקים בחקלאות: האחד נקרא "אדמה חקלאית" והשני נקרא "מבנה חקלאי". ב"מבנה חקלאי" מדובר בחממות, בתי אריזה, סככות וכדומה שממוקמים על אדמה חקלאית.

למשל לולים.

גם לולים. התעריף המינימלי למבנה חקלאי עומד היום על כ-35 אגורות למטר, כלומר 350 שקל לדונם, ושל אדמה חקלאית עומד היום על כ-9 אגורות למטר. קיים פה פער גדול מאוד. מי שמגדל את התוצרת החקלאית שלו בתוך חממה נדרש לשלם סכומים גבוהים משמעותית ממי שמגדל את התוצרת החקלאית שלו בשדה פתוח.

שר הפנים קיבל פנייה מחקלאים ומרשויות, שפנו בבקשה לשרים להפחתת תעריפים ונתקלו במגבלת המינימום של 340 שקל לדונם. בעקבות זה השרים פונים לוועדה בבקשה לאפשר הפחתה של התעריף המינימלי של מבנה חקלאי ל-0.1 שקלים, כלומר 100 שקלים לדונם. ההפחתה הזאת תאפשר לרשויות לפנות לשרים בבקשה להפחית תעריפים. ככל שהמליאה של הרשות תאשר את ההפחתה והשרים יאשרו את ההפחתה, החקלאים יוכלו ליהנות מן ההפחתה הזאת.

הנושא נידון עם מרכז המועצות האזוריות, שבחן את ההשפעות הכלכליות ואנחנו מתואמים לגבי הבקשה הזאת לוועדה.

אתם מתקנים רק את תעריף המינימום? אתם לא נוגעים אף פעם בתעריף המקסימום?

עסקנו בתעריפים, להזכירכם, בעולם של הפוטו-וולטאי.

לא דרוש להתייחס למקסימום?

המקסימום הוא 45 שקלים. הפער מאפשר לכל הרשויות למצוא את התעריף שמתאים להן.

דיבר אתי חבר הכנסת אורי מקלב, הוא העלה את העניין שנדון פה על הפוטו-וולטאי. היה פה מישהו, שבינתיים כבר סגר את העסק, שעשה חקלאות על הגג. אני לא חושב שיש רבים מן הסוג הזה, אם יש בכלל. הוא ביקש ממני אם אני יכול בתקנות האלה להכניס גם את נושא החקלאות שמתבצעת על הגג. המקרה הספציפי שעליו דיברנו אז כבר לא קיים מכיוון שהוא כנראה לא עמד בזה מבחינה כלכלית וסגר את העסק. אני רוצה לדעת האם תסכימו להכניס גם את הנושא הזה בתקנות. זה חקלאות.

הפנייה הזאת מוכרת ויש לנו גם פנייה ממש מהשבועיים האחרונים של עיריית תל אביב. בשנים האחרונות יזמים ואנשים מגדלים סחורה חקלאית על גגות. זה יכול להיות תבלינים, זה יכול להיות גינה קהילתית.

מגדלים שם בעיקר סמים...

כפי שפתחתי ואמרתי, יש קשר בין שני הסעיפים. מבנה חקלאי על פי התקנות חייב להיות ממוקם על אדמה חקלאית. לכן ככל שהחממה ממוקמת על גג, שהוא לא אדמה חקלאית, אי אפשר לסווג אותה כמבנה חקלאי. הפתרון האפשרי לסיטואציה הזאת הוא אולי לבטל את הקשר הזה, אבל פה חייבת להיות הבנה שההפחתה של ההכנסות יכולה להיות דרמטית מאוד לרשויות מקומיות ולכן אנחנו שוקלים, בוחנים לקדם את הרעיון הזה, אבל לפני כן אנחנו חייבים להתייעץ גם עם משרד האוצר וגם עם מרכז השלטון המקומי ועם כל מי שנדרש.

כמה זמן?

אנחנו יכולים להביא את זה במהלך המושב. שוב, ככל שהשרים יהיו מעוניינים.

אנחנו לא נסכים.

אני מבקש לציין שני דברים. אנחנו מקיימים עכשיו הסדרה כוללת של תחום הארנונה. יכול להיות שזה יוסדר שם.

תשתדלו עד ינואר.

ספציפית לגבי התקנות האלה, יש הכרח לקדם את התקנות במהירות, כי אחרת רשויות שכבר ביקשו לא יוכלו ליהנות מן התיקון.

קודם כול, אני מברך על המהלך שמשרד הפנים עושה. ניהלתי במשך קרוב לשנה דין ודברים על הנושא הזה. זה אבסורד. אסביר את המהות של העניין כדי שנבין. יש שטחים פתוחים שאין ברירה במקומות מסוימים, כמו למשל בבקעת בית שאן, במועצה האזורית עמק המעיינות, וכך גם בעוטף עזה, יש מקומות שהם חמים ולפעמים שמים על הגידולים כיסוי מפלסטיק. בשל הכיסויים האלה שילמו מחיר יקר מאוד בארנונה וזה הטיל מעמסה כבדה על החקלאי. ניהלנו דין ודברים ותכתובת עם שר הפנים ועם ראש הרשות וגם עם מרכז המועצות האזוריות.

אני רוצה לברך על המהלך הזה. אני חושב שהוא הכרחי מפני שמצב החקלאות היום הוא לא פשוט, הוא קשה מאוד, במיוחד עם ההכבדה של מחירי המים. בעמק המעיינות זה בכלל קטסטרופה. עם התיקון שעשינו, לצערי הרב רשות המים לוקחת את עצמה לאן שהיא רוצה, מקבלת החלטות כפי שהיא רוצה וזה שם את החקלאים בסד כזה שהם לא יכולים לגדל היום כמעט שום גידול. לכן כל הפחתה, כל דבר שיוריד מן המעמסה על החקלאים לדעתי צריך לברך עליה ולהגיד תודה על המהלך הזה.

תודה רבה. יורם קרין, ראש המועצה האזורית עמק המעיינות, בבקשה.

קודם כול, באמת תודה. אני גם מצטרף לתודות, גם למשרד הפנים, גם לחבר הכנסת וקנין. זה נושא חשוב מאוד לנו. לחקלאים יש היום תקופה קשה מאוד. לצערי מייבשים שטחים, חממות נסגרות. כבר זמן רב אנחנו עוסקים בעניין הזה. אנחנו מוותרים על הכסף במקרה הזה, על הארנונה. אנחנו רוצים לגבות פחות אך התקנה לא אפשרה לנו. זה יאפשר לנו לגבות פחות מן החקלאים, להקל קצת ולאפשר אולי את המשך קיומה של החקלאות. אני מודה מאוד לכל העוסקים במלאכה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, פניתי ליושב-ראש הוועדה כבר לפני מספר שבועות וחודשים בבקשה לקיים דיון בוועדת הכספים על מצב החקלאות ותקציב החקלאות. אדוני היושב-ראש, אתה ידוע ברגישותך לחקלאות. אני רוצה שתדע שהמצב בכהונת הממשלה הזאת חמור יותר מאשר היה בעבר, וחלקו מצטבר. משבר המים, שרמזנו עליו בישיבה הקודמת, הוא אולי המסמר האחרון בארון המתים שבו הממשלה קוברת את החקלאות.

מוצע כאן דבר פשוט מאוד – לתת לראש הרשות מנדט להקטין את הנטל על גידולים, שחלקם לא רווחיים. אם רמי לוי מוכר ירקות בפחות ממחיר העלות, והוא הפך להיות בכלל יקיר האומה, אתה יכול להבין שזה על חשבון החקלאות שנרמסת ברגל גסה. לכן אני מבקש ממך בהזדמנות הזאת – וראית מה קרה במושב שקף, חיסלו מושב כאשר 100 פלסטינאים נכנסו למושב, זה היה יכול להיות אסון לאומי. בינתיים זה הפך להיות האסון הפרטי של המגדלים, שכל חטאם שהם יושבים במקומות האלה. משהו גדול השתבש כאן.

אנחנו צריכים לקיים דיון בוועדה מוקדם ככל האפשר. אני גם אציע ביום רביעי – אני מקווה שהקואליציה תתמוך – להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין המשבר.

לגבי הארנונה, וגם לגבי עובדים זרים ולגבי כל מיני דברים נוספים שמכבידים על החקלאות שבקושי מתקיימת, תנו לראשי הרשויות לקבל החלטה על הגבול שאליו הם יכולים לרדת בנטל. תודה.

תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) (תיקון), התשע"ח-2017

"בתוקף סמכותנו לפי סעיפים 8(ב) ו-9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג–1992 (להלן – החוק) ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 9(ד) לחוק, אנו מתקינים תקנות אלה:



תיקון תקנה 6

ב

בתקנה 6 לתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007 (להלן – התקנות העיקריות), בפסקה (12) תחת הטור שכותרתו "בשקלים חדשים למטר רבוע" במקום "0.28" יבוא "0.1"."

מה היא התחילה שאתם מבקשים?

אנחנו מבקשים שהתחילה תהיה ב-1 בינואר 2018.

עד אז תביאו תיקון כפי שביקש היושב-ראש?

עד 1 בינואר. קחו את זה ברצינות. מבקש חבר הכנסת מקלב, שעוסק בעניין הזה זמן רב. זה נושא שהוא באופן עקרוני נכון. אם אי אפשר לעשות את זה אז בינואר נדע שאי אפשר לעשות את זה, אבל עד ינואר אני מבקש תשובה. אני חושב שכן אפשר לעשות את זה. זאת לא פגיעה גדולה. לא עושים את זה במקומות רבים, לפחות אני לא מכיר. אם תעשו עבודה אתם תכירו ותדעו. תודה רבה.

נצביע על תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) (תיקון) התשע"ח-2017, עם התיקון של התחילה שתהיה ב-1 בינואר 2018. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 5

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) (תיקון) התשע"ח-2017, עם התיקון של הוספת מועד תחילה, נתקבלו.

התקנות אושרו. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.