פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-15OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 481

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, ה' בחשון התשע"ח (25 באוקטובר 2017), שעה 9:00

פתיחת שנת הלימודים האקדמית

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

חנין זועבי

מרדכי יוגב

חיים ילין

עודד פורר

טלב אבו עראר

דב חנין

אחמד טיבי

יוסי יונה

עליזה לביא

אברהם נגוסה

מפקח הכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך - כמאל חואלד

רפרנטית מו"פ והשכלה גבוהה-אג"ת, משרד האוצר - מיכל רעות גלברט

מנהלת מחוז ירושלים, משרד הביטחון - רחל אגאי

סגן ראש המינהל לסטודנטים עולים,, משרד העלייה והקליטה - אייל ניצני

מזכיר אקדמי, אוניברסיטת בר אילן - שלי רחל לוי - דרומר

פרופסור, סיו"ר מל"ג, המועצה להשכלה גבוהה - אדו פרלמן

סמנכ"ל לעניינים אקדמיים ומזכירת מל"ג, המועצה להשכלה גבוהה - מיכל נוימן

ראש מינהל ור"ה - דבורה מרגוליס

סגן נשיא המכללה האקדמית הדסה ירושלים - יצחק מילגרום

מזכירה אקדמית, אוניברסיטת בר-אילן - שלי רחל לוי-דרומר

יועץ, אוניברסיטת חיפה - ניצן הדס

יו"ר ועד הארגון, אוניברסיטת חיפה - מיכל אבן

ראש מסלול משאבי אנוש, מכללות - אפרת קנולר

מנהל ארגון צעירים דוברי צרפתית - סם קדוש

יו"ר המועצה המתאמת - ענת פלדמן

יו"ר מרכז אמת לסובלנות - לילי הלפרין

מנהל מרכז מידע - גמליאל גוטשל

ראש פורום מדיניות ציבורית - עודד פריד

סטודנט, ארגון הסטודנטים

-

שני זלמן

נציגת התאחדות הסטודנטים - מירב סלע

אגודת הסטודנטים - עדי משניות

ראש אגף מדיניות, אם תרצו

-

אלון שוורצר

שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות - צח בורוביץ

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי האוניברסיטאות, מכון וייצמן למדע - עידית שבתאי סידיס

שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות - קרן ברק

יהודית גידלי

רויטל יפרח

פתיחת שנת הלימודים האקדמית

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. 25 לאוקטובר 2017, ה' בחשון התשע"ח. הנושא שעל סדר היום: ישיבה מיוחדת – פתיחת שנת הלימודים האקדמית. המועצה להשכלה גבוהה תציג לנו מצגת ותיתן לנו סקירה אבל לפני כן, אני אומר מספר מילים שהן יותר תהיות, שאלות, לא קובע כלום. זורק אותן לחלל האוויר או למרכז האולם, מה שתרצו, ומי שירצה יתייחס. זאת תהיה התשתית של מהלך הדיונים במושב החורף בכבל מה שקשור להשכלה גבוהה במדינת ישראל אלא אם כן יצוצו עוד דברים אחרים. אני שמח שהשביתה שהיתה מתוכננת במכללות על ידי הסגל הבכיר של המכללות לא פרצה.

יום אחד.

יום אחד. לא פרצה ולא התקיימה. אני שמח שהגיעו להבנות והסכמות. אנחנו לא אוהבים להתעסק בזה אבל אם אין ברירה גם בזה אנחנו מתעסקים.

מדינת ישראל היא מהמדינות המובילות או המובילה במדינות העולם בשיעור הישראלים בגילאי העבודה שהם בעלי תואר אקדמי. אכן, ישראל נעשתה משכילה יותר, וכפי שידוע בתחומים אחרים, כשמגיע השפע מגיעות אתו תופעות או שאלות ותהיות. אנחנו רואים פערים גדולים בשיעור האקדמאים בקבוצות אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. נכון, מסתמן גידול בחברה הערבית אבל עדין לא די, לא מתאים לחלקם וגודלם באוכלוסייה. יש מגמות חיוביות בציבור החרדי, שלצערי הרב יש קבוצות בתוך ההשכלה הגבוהה שלא מבינות ואצה להם הדרך לקדם אג'נדות שלהם, שיכולות לחסום את המגמה הזאת.

הפערים בין המוסדות להשכלה גבוהה – אם פעם היו האמירות נאמרות ברמזים, מתחת לפני השטח, הדברים היום נאמרים בקולי קולות. תחומי הלימוד, שאלות על תחומי הלימוד, האם הם תואמים את צורכי התואר בעצמו, את צורכי המשק, את צורכי החברה הישראלית, צופים פני עתיד? אני לא קובע עובדות, אמרתי שאני שואל שאלות. והשאלה הנשאלת האם אוניברסיטאות המחקר, לאור כל ההישגים שמנינו, האם הן פועלות בכיוון הפוך למגמות של צמצום פערים? האם הקולות להוספת שכבה נוספת בין התיכון לאוניברסיטאות באו לשרת עוד פעם מעמדות? ליצור מעמדות בתוך האקדמיה או אולי לא נוח כשצפוף שם למעלה וצריך עדין לחזור למצב הקודם של שנות ה-70? אולי נעים מאוד במגדל השן כשהכמות לא גדולה? אני שואל, אני לא קובע. הקולות שנשמעים לאחרונה מתבקשים. נעשה שינוי מבורך מבחינתי בתחום ההשכלה הגבוהה. נכון, זה לא תכלית הכל. עדין יש שאלות האם חוסר שביעות הרצון של הסטודנטים ממה שהם לומדים בתכנית הלימודים לתואר שהם מבקשים לרכוש, צריך שמישהו יעשה כאן עבודה כדי לשנות את התחושה הזאת? מה עתידו של המחקר האוניברסיטאי?

לאחרונה שמענו שמקומן של האוניברסיטאות הישראליות קצת ירד בסולם העולמי אם התגאינו פעם. עדין אומרים לי: שמע, אבל אנחנו עדין, האוניברסיטה העברית עדין בתוך ה-100. מבורך. אנחנו נמצאים במקומות ראשונים בהרבה תחומים, טובים ולצערי הרב גם לא טובים אבל לפחות כאן אנחנו צריכים לשאוף. המגמות האלה, צריך שמישהו יגע בהן. ואני שואל שוב האם לא הגיע הזמן שהמועצה להשכלה גבוהה, שגם הריבון וגם העם חושב – יכול להיות שאין הגדרת תפקיד, שצריך תיקון חקיקה - תניח את הידיים כפי שאני אומר כבר שנתיים וחצי על ההגה ותנווט ותאמר את אשר יש לה לומר? זה לא פגיעה בחופש האקדמי. זה שיש היום מקצועות נכחדים בהשכלה הגבוהה בתחומי הרוח ותחומים אחרים – מה לעשות? הם לא מייצרים הכנסה גבוהה. האם אין לנו מה לומר בתור מדינה בנושא הזה? בתור חברה?

יש תפקיד חשוב למועצה להשכלה גבוהה, והציפיות שלנו ממנה הן מעבר למה שהיא עושה היום. כן, היא צריכה לומר את דברה לאוניברסיטאות. כן, היא צריכה לומר את דברה למכללות. כן, היא צריכה להיות הווסת באינפלציית התארים. היא צריכה לומר את דברה בתארים לא איכותיים. רמת ההשכלה הגבוהה זה לא פגיעה בחופש המחקר. הרמת הרמה, הגבהת הרמה לתארים איכותיים זה לא פגיעה בחופש האקדמי, סליחה. לומר לאוניברסיטאות איך הן צריכות להתנהג, למכללות, איזה תארים הם צריכים להוציא ואיכותם. ואתם יודעים מה? בר מינן, סליחה על הביטוי, אני אומר את זה בלשון קצת נמוכה: כן, לומר איזה תארים אקדמיים ותחומי הידע שהחברה הישראלית והמדינה אכן זקוקה להם. האוניברסיטאות והמועצה להשכלה גבוהה של מדינת ישראל, כן.

אני את כל זה שם באוויר אבל תחילה נפתח במצגת של המועצה להשכלה גבוהה. פרופסור אדו פרלמן, למרות הצרידות ביטאתי את שמך בא'. בבקשה אדוני.

תודה רבה. אני חבר סגל בטכניון או הייתי חבר סגל בטכניון עד שפרשתי, בפקולטה לרפואה. במסגרת שירותי בטכניון הייתי דיקן בית הספר ללימודי מוסמכים, תארים מתקדמים במשך ארבע שנים, והייתי דיקן הפקולטה לרפואה במשך שש שנים.

איפה למדת? בטכניון?

למדתי תואר ראשון ושני בטכניון. ראשון בכימיה ושני בכימיה פיזיקלית, ואחר כך עשיתי דוקטורט - אני לא רופא, אני חוקר - עשיתי דוקטורט בארצות-הברית באוניברסיטת מישיגן באן ארבור. וכמובן שסיימתי את הדוקטורט חזרתי מיד לארץ, אבל זה היה מזמן. עוד שאלות?

לא. עכשיו למצגת.

בסדר. אז על דבר אחד אני מוכרח להתנצל, יש לכם חוברת של המצגת שעוזרתי סיגל הדפיסה אתמול. אני קצת אובססיבי בהרצאות שלי, וכשאני מרצה בטכניון אני יושב ככה עד אמצע הלילה, ואז אני משנה ברגע האחרון שתיים, שלוש שקופיות, אז תסלחו לי בבקשה.

נזרום אתך.

חבר הכנסת מרגי, אני מקווה שאתן תשובה לחלק מהשאלות שלך. אם לא, תרגיש חופשי לשאול.

יש לנו מושב ארוך ופורה.

(מצגת)

אז קודם כל, רק מפה כללית על אבות ההשכלה הגבוהה בארץ. לפני כ-18,17 שנה, כפי שאתם רואים המספר שלהם הלך וגדל. לא רק המספר הכללי אלא גם ה - - -. אם ב-1989-1990 היו לנו שמונה אוניברסיטאות מחקר, חמש מכללות מתוקצבות, מכללה אחת לא מתוקצבת ושבע מכללות להוראה, הגענו לשיא ב-2012-2013, בסך הכל 67 מוסדות להשכלה גבוהה. עדין שמונה אוניברסיטאות מחקר, 21 מכללות מתוקצבות, 16 מכללות לא מתוקצבות ו-22 מכללות להוראה, וכיום יש ירידה הדרגתית קלה, הגענו ל-62, וכמו שאמר חבר הכנסת יש לנו שאיפה לאחד מכללות, לגבש אותן ביחד כדי לתת להן עוצמה אקדמית, עוצמה ניהולית. יש לנו היום מכללות הוראה בעיקר שיש להן 800 תלמידים, 600 תלמידים, 1,000 תלמידים וזה לא נותן להם את החוזק שהם - -

במסגרת המעבר ממשרד החינוך למל"ג-ות"ת, אנחנו מנסים ליצור את המיזוגים הללו. כמובן שהמטרה היא win-win situation, שהמכללה החדשה נקרא לזה או המיזוג יהיה מוצלח - -

או שהגדולה תבלע את הקטנה.

בסדר. אז הגענו ל-62 מוסדות היום. כפי שאתם רואים, מספר אוניברסיטאות המחקר היה יציב עד לפני שנתיים, שזה כולל גם את האוניברסיטה הפתוחה. מאז יש לנו את אוניברסיטת אריאל, שהצטרפה למל"ג-ות"ת, ואנחנו גם אוחזים בה.

אם אני מסתכל על מספר התלמידים שלמדו באותם מוסדות מאז, אז כפי שאתם רואים, אז אם יש לי רמה יציבה פחות או יותר בתחילת שנות ה-80, אמצע שנות ה-80 של בערך 80,000 סטודנטים טוטאל בכל המוסדות, היום יש לנו בערך 309,000 שזאת בעצם תחזית. זה מבוסס על – כל הנתונים שאני מראה לכם זה נתוני למ"ס, נתוני 2017-התשע"ח, זו בעצם תחזית. התחזיות של המל"ג הן די טובות אז אני אשתמש בהן. זה קצת פחות מפי ארבע כך שבאמת יש לנו אחוז מאוד גבוה ויש לנו כמות מאוד גדולה של תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה.

בואו נסתכל איך גדלנו, מה הסיבה שהצלחנו לגדול בצורה כזאת. שוב, ב-1989-1990 אנחנו מראים פה שקף שמדבר על אחוזי זכאי בגרות, שהם המועמדים, הפוטנציאל ללימודים אקדמאים לעומת אלה שמתחילים ללמוד, וכפי שאתם רואים, בשנים האחרונות הם כמעט משיקים זה לזה. אם יש לנו באוכלוסייה הכללית כולה, כל האוכלוסייה במדינת ישראל אחוז זכאי בגרות 18 פלוס של 54% בערך מהאוכלוסייה, אם נסתכל על שנתון שבא ללמוד, אנחנו מסתכלים על השנתונים של 22-24, בוגרי צבא, אז יש לנו בערך 47%. אנחנו כמעט מנצלים את כל הפוטנציאל שיש לנו.

ברשותך, זה אחוז המתחילים. מה אחוז המסיימים?

שאלה טובה. יש לנו בעיה. אחוזי המסיימים באוניברסיטה הפתוחה הוא יותר נמוך בגלל שהלימודים מתפרשים שם. בעצם זה לא כלול - -

האוניברסיטה הפתוחה לא כלולה?

לא כלולה מפני שאני לא יכול לעשות לפי זכאי בגרות כי הם יכולים להתקבל ללא בגרות. אז אם אני מסתכל על – אני אתן לך סתם הערכה גסה, בסדר? אני מעריך שאחוז הנשירה מכל אלה שמתקבלים נע בין 10% ל-30%, וזה תלוי בפקולטות, תלוי במוסד.

השאלה שלי אם יש שלב המשך. אנחנו רואים את החרדים שנכנסים - -

עליזה, הצעה לסדר: - -

אז ברשותך, רק שנדע איפה אנחנו עומדים. מתחילים אבל - -

תרשמי את השאלות. להתקיל אותו בתחילת המצגת זה לא נכון. כל שאלה היא טובה.

אני מבקש שתשאלו בזמן כי אחר כך אני אשכח.

אנחנו לא נשכח.

אבל אדוני היושב ראש, מתחילים וגם מסיימים - - - כי הנשירה הולכת וגדלה אדוני.

זה נתון חשוב ולא נפספס אותו.

אם אני אקח לך את אחוזי הסטודנטים לתואר ראשון שלומדים לפני סוגי מוסדות, אתם יכולים לראות שזה שקף קצת מורכב – אלה המכללות לחינוך, האקדמיות לחינוך. אתם רואים שיש עליה הדרגתית כמו שאלה, מספרם גדל, מספר הלומדים גדל. מכללות חוץ-תקציביות גדלו בצורה די רצינית. כפי שאתם רואים, בשנים האחרונות יש איזו שהיא התייצבות מסוימת עם נטייה לירידה. אני לא מתייחס כל כך ברצינות היום לתנודות במספר התלמידים. מספר התלמידים זה מספרים מאוד גדולים. אם יש לי פחות 1,000 או יותר 1,000 זה לא משמעותי כי בשנה הבאה זה יכול להשתנות. באוניברסיטה הפתוחה יש לנו גם נטייה לעליה עם התייצבות מסוימת. במכללות המתוקצבות יש לנו עליה מאוד יפה, ופתאום ירידה מסוימת ואני תכף אסביר מאיפה באה הירידה הזאת. באוניברסיטאות יש התייצבות, שם יש לנו עליה. השינוי פה זה בגלל אוניברסיטת אריאל. השנה צירפו את מספר הסטודנטים שבאוניברסיטת אריאל לאוניברסיטה והורידו את זה מהמכללות.

אז זה גדל שם וירד במכללות.

זה מקזז אחד את השני. אנחנו רואים שבאמת עדין מבחינת חלוקה למוסדות, מכללות חוץ-תקציביות, מכללות אקדמיות לחינוך, מכללות מתוקצבות - עבור כל סוג של מוסד, האוניברסיטאות עדין מובילות בראש אבל אם ניקח ביחד את כל המכללות, אז המכללות השיגו את האוניברסיטאות והן מתייצבות על בערך 60% מהסטודנטים והאוניברסיטאות על בערך 40%, פלוס מינוס כמה אחוזים.

בואו נסתכל מה התחומים שהסטודנטים לתואר ראשון בחרו ללמוד, וזה השוואה של 10 שנים: אם נסתכל, נראה את טוטאל מספר הסטודנטים. לפני 10 שנים זה היה 101,000 והשנה זה 191,000. זה רק סטודנטים לתואר ראשון. אם נסתכל, כמו שחבר הכנסת מרגי הסביר, מדעי הרוח היה אז 18% מהכלל, היום זה רק 9%. יתכן ש-9% מ-190,000 זה קצת יותר גבוה מ-18% של 101,000 אבל עדין זה אחוז. זה מסביר על התרחקו של הנוער שלנו מלימודי מדעי הרוח. לעומת זאת, בהנדסה ואדריכלות, שהיה אז 12%, היום זה 19%. זה מצביע על שתי פעולות – קודם כל, ביקוש של השוק ואז סטודנטים יותר הולכים. ב. יש לנו בשנתיים האחרונות פעילות מאוד מאסיבית של המל"ג-ות"ת בעידוד הממשלה. המשק משווע למהנדסים, להייטק, לקטר המוביל את המשק הישראלי ולכן, יש עידוד של לימודי מתמטיקה חמש יחידות על ידי משרד החינוך והשר נפתלי בנט. המועצה להשכלה גבוהה וות"ת פועלים בכמה מסלולים כדי לעודד את האוניברסיטאות ואת המכללות לקבל יותר סטודנטים על ידי תשתיות, על ידי קידום תשתיות, על ידי עזרה בגיוס סגל וגם באמצעים שונים אנחנו מקווים להגדיל את זה קצת יותר. כן, קצת בעידוד הממשלה, יש פה יותר מהנדסים ממדעי הרוח.

מה זה בעידוד הממשלה?

הוא אמר, תמרוץ. יש פעילות של המל"ג לעודד את – המתמטיקה בתיכון- -

- - - את המוסדות להגדיל את הקבלה להנדסה, בייחוד הנדסה הייטק ומדעי המחשב קצת אבל בעיקר הנדסה הייטק.

וגם ההסללה, במיוחד במגזר הערבי.

לא, המפעלים לא קשור.

נכון, תכף נדבר על המגזר הערבי גם כן אבל בסך הכל יש פעילות מאוד ענפה. אם תסתכלו על עסקים ולימודי הניהול, זה היה 7% והיום זה 10%, זה עליה קטנה. משפטים – 6% לעומת 7%. נגיע גם למשפטים. מקצועות עזר רפואיים זה 4% והיום 6%. הכל קצת התרומם, הכל קצת כנראה על חשבון מדעי החברה שירד מ-23% ל-16%, לימודי הרוח שירד - -

רפואה איפה נמצאת?

רפואה זה כל כך קטן, זה אפילו לא אחוז. רפואה יש לנו היום בשנה ראשונה לתואר ראשון, יש לנו נניח פי 6 מאשר שנה א'. שנה א' זה 700 סטודנטים בכל הארץ - -

היה 600, גדל ל-700, זה אפילו כמעט לא נמדד.

אני אשמח שנתייחס גם לזה כי אתה יודע כמה לומדים בחו"ל.

בסדר. אז זה הפילוג, והפילוג באמת מראה על צרכי המשק והוא חלק ממנו.

שוב, זה מראה את הנטייה העולה ללכת למקצועות מדעי הטבע והטכנולוגיה. היה לנו פיק בתשס"ג, בתשס"ב. היתה ירידה די משמעותית במשך השנים ועכשיו בעקבות צרכי השוק ומאמצים זה הולך ועולה. פה יש לנו כבר את הקפיצה הקטנה הזאת. תשע"ח אין כאן כי אין לנו מספר, והמספרים האלה הם מספרים קטנים אז לא רצוי לנחש אותו.

מאיפה באים הסטודנטים? מה המקור שלהם? מה המקור? שוב התפלגות האוכלוסייה כיום במדינת ישראל, 67% זה כללי. החרגנו את החרדים ל-12% והאוכלוסייה הערבית זה בערך 21%. ואז אנחנו באים להתפלגות הסטודנטים, אז הכללי זה 82% ממספר הסטודנטים, החרדים זה 4.5% והערבים זה 13%. וזה ברור לנו כשמש שיש תת-ייצוג באקדמיה לאוכלוסיות מסוימות. הזכרת – ערבים וחרדים, ויש עוד אוכלוסיות שהן יותר קטנות. אתיופים למשל, יש תת-ייצוג אבל אלה הם 2% או 1.5% - -

חבל שלא הצגת לצד זה את המגמות של השנים האחרונות.

נכון, כי לחרדים יש מגמה טובה מאוד וגם לערבים. אם - -

צריך לראות שאנחנו באותה מגמה ובאותו שיפוע גם.

אדוני, יש לנו ישיבה אז בבקשה את אחוז המסיימים כי כאן אי אפשר לנתח.

אנחנו לא נוותר על זה היום, תאמיני לי.

זה ברור שהיעד שלנו להגדיל את הנגשת המיעוטים, להגדיל את הנגשת החרדים כי כמו שראינו קודם, זכאי בגרות, קשה לנו למשוך אוכלוסייה כללית יותר. 82% - יש אחוז גבוה מאוד - -

אבל עדין, לעומת שנות ה-70-80 שלא היה שייך מי שלא זכאי, לא היתה אופציה למי שלא זכאי לגשת מיד לאקדמיה. היום יש מגמות - -

נכון, היום יש אמצעים לאפשר להם. אז אחת המטרות העיקריות היום של מל"ג-ות"ת זה להגביר את הנגשת הערבים והחרדים וכמובן גם כשאני מדבר ערבים, אני מדבר על כל אוכלוסיית המיעוטים אבל כמובן שגם אתיופים - -

גם אפשר להתייחס לזה: כמה מיועד תקציב לזה בעניין הנגשת ההשכלה הגבוהה לערבים.

פרופסור אדו, אני לא שאלתי מה אורך המצגת.

היא קצרה.

אני אתן עוד חמש דקות אחרונות להתמקד במצגת כי חברי הכנסת, יש להם דיונים. לא בגלל שהם לא יכולים להתאפק, יש כאלה שלא יכולים להתאפק אבל בא, יש להם דיונים אחרים ואילוצים אחרים וזה חשוב להם והם הגיעו לדיון.

דבר נוסף, חשוב לראות את התפלגות הסטודנטים לפי מחוז לימודים. אתם רואים שבתש"ן היה לנו 91% מהמטרופולין, תל-אביב וסביבותיה, ירושלים וחיפה, ורק 8.7% מהצפון והדרום, מהפריפריה. בתשע"ז יש 67% מהערים הגדולות ו-24% מהצפון והדרום. ובעיקר בזכות המכללות, הן שזורות היום מקרית שמונה עד שדרות ובאר-שבע, והן מהוות את האמצעי העיקרי להנגיש סטודנטים מהפריפריה - -

עוד קצת פתיחות של המל"ג וזה יעזור גם בתחומים אחרים שראינו בשקפים האחרים. אני מקווה שהבנת אותי עם הפתיחות...

הבנתי מצוין. סיכום של מה שאמרתי עד עכשיו, שכמות הסטודנטים לא צפויה לגדול בשנים הקרובות באמצעים הרגילים. כדי שהיא לא תקטן וכדי להגדיל אותה ולטובת מדינת ישראל, הכלכלה הישראלית, החברה הישראלית, נדרש מיקוד מערכתי - -

אין לכם ברירה כי השנתונים הם בירידה. בעשור הקרוב השנתונים בירידה.

נכון. אנחנו רוצים מיקוד מערכתי ולהתמקד באוכלוסייה החרדית.

בעשור הקרוב, הוא יאשר את זה, יש מצוקה. יש ירידה של השנתונים. האופציה הכי סבירה לא לומר לך להישאר באותה מגמה אלא ליישר את העקומה, נקרא לזה את הקיעור ולא את הקימור, זה באמצעות האוכלוסיות הממודרות מהאקדמיה שזה החרדים והערבים.

שמענו שב-19-20 חוזרים למספרים שהכרנו.

אני לא יודע - - - ההשכלה הגבוהה - -

יכול להיות שזה בגילאי 18 והם מחפשים אותם בגילאי 23.

כן, זה בדיוק ככה. ממוצע כניסה לאקדמיה הוא לא 21, זה גם מעבר.

אחת המטרות של המל"ג-ו"תת זה לגייס סטודנטים מהתפוצות מחו"ל. חלק מזה זה בגלל הבינלאומיות. חשוב מאוד להפוך את החברה הישראלית לעוד יותר רב-גונית. אנחנו רוצים - -

- - - וחצי הסטודנטים הערבים לומדים בחו"ל.

נתייחס לזה בהמשך.

אם אתה רוצה להביא את הסטודנטים, אתה מחפש סטודנטים בינלאומיים ולא סטודנטים ערבים? חצי מהם זה - -

לא, זה לא קשור לזה. חנין - -

זה כן קשור. זה שאתה לא רואה את הקשר זו בעיה.

חנין, אנחנו רואים את זה כבעיה, הזכרנו אותה לפני שהגעת, על הסטודנטים שלומדים – רגע, את לא מקשיבה לי.

- - - למה אני צריכה - - -

עליזה, תקשיבו. הסטודנטים הבינלאומיים זה לא כדי למלא את החוסר. אמנם זה נאמר בסמיכות אבל זה במסגרת מערכות היחסים הבינלאומיים בתחומי האקדמיה וההשכלה הגבוהה.

אז יש מערכת יחסים יותר חשובה.

נכון, צריך לטפל בה. זה כשל.

גם וגם, זה לא קשור.

אם - - - אינה נמצאת פה כמטרה. זה ההבדל. יש מטרה של למשוך סטודנטים בינלאומיים. אין מטרה שחצי הסטודנטים הערבים לומדים בחו"ל והם לא מוכנים - - -

- - -

אוקי, תודה.

למה את תמיד מתנגדת?

אני לא מתנגדת. אני אומרת - - -

מירב, את לא תורמת לי.

יותר מחצי, 50% - - -

חנין, לא קיבלת תשובה? חנין, את מפריעה לי לדיון. חברת הכנסת חנין זועבי. מירב, אני מבקש. תודה. חנין, זו הפרעה אחרונה להצגת המצגת. פרופסור אדו, אני מבקש להתקדם לסיכום.

זה שקף מאוד מעניין, הוא מראה לכם את מספר הסטודנטים באוניברסיטאות ואת כמות הסגל הבכיר באוניברסיטאות, שזה העמודות. אתם רואים שמספר הסטודנטים עלה ועלה והתייצב, ופה מספר הסגל הבכיר עלה עליו במקביל כדי לקיים את ההוראה כסדרה, ואז יש לנו את מה שאנחנו קוראים "העשור האבוד". היו קיצוצים, מספר הסגל הבכיר ירד וירד וירד - -

עזב את הארץ.

כן. ואז באמת ההוראה היתה מאוד קשה באוניברסיטאות, ולמזלנו הרב - -

מתוך בורות אני אשאל שאלה: יכול להיות שיש בה קצת ערמומיות, בסדר? יכול להיות, אני אדם שקוף. האם הסגל הבכיר זו גזירה משמים, הוא משאב בלתי משתנה? האם אנחנו לא יודעים לייצר, לקדם, האם זה מעיד על תקרת זכוכית מסוימת? סגל בכיר זה לא רק פועל יוצא של גובה השכר. ככה מבחינת השקפת עולמי.

זה בכלל לא ערמומי, זאת שאלה טובה.

אז צריך לייצר את זה. אין עשור אבוד. יש מישהו שרצה לייצר עשור אבוד בגלל זה.

לא, זה סגל בכיר שלא היה תקציב - -

אמרתי, זה לא פועל יוצא.

על זה נדלג, זה לא חשוב כל כך. מה שאנחנו עוסקים עכשיו זה קודם כל שיפור איכות ההוראה. כדי לעשות את ההוראה יותר טובה יש לנו גיבוי. עוזרים למוסדות לגייס אנשים שהם אנשים מומחים לשיפור ההוראה, לקדם את ההוראה.

משהו יותר קונקרטי? כי זה אחד החוליים של המערכת.

למשל, אחד הדברים – קודם כל, אנחנו מנסים להקפיד קצת יותר על רמת ההוראה בקידומים אקדמיים, שזה דבר חשוב מאוד מפני שלא נתייחס רק למחקר. דבר שני, מפתחים שיטות – אנחנו חיים היום במאה ה-21 - -

זו בשורה כי זה לא היה ככה. זה נכנס - -

יש עידוד. עוזרים למוסדות, יהיה מרכז לשיפור הוראה כדי שיהיו אנשים מומחים להוראה שיוכלו לתדרך את חברי הסגל, לעודד את אלה שהם מקבלים ציוני מעקב לא טובים, לא בגלל זה שהם מתעצלים אלא בגלל זה שחסרים להם כלים - -

בואו נתקדם לפי המצגת אני מבקש.

קידום ייצוג נשים זה נושא מאוד חשוב. אני לא יודע מי מכם מכיר את המספריים החשובות - -

מכירים.

אז מבין התלמידים יש כ-50% סטודנטיות נשים, וככל שמתקדמים למאסטר ודוקטורט האחוז שלהם הולך ויורד. מסתכלים על כמות הסגל, הוא יורד, וכשהולכים לדרגות הבכירות ביותר ולתפקידים הבכירים ביותר במוסדות אז האחוז שלהן יורד ומנסים לקדם את זה. זה לא כל כך קל בגלל כל מיני אילוצים אבל בין השאר יש מלגות מיוחדות לפוסט-דוקטורט לנשים וכך הלאה.

קידום מדעי הרוח – יש לנו ועדת היגוי מיוחדת שתפקידה לקדם במיוחד את מדעי הרוח על ידי מלגות, תקציבים. מדעי הרוח, מדעי היהדות, ישראליות וכן הלאה.

עוזרים בפיתוח פיזי של המוסדות כולל מעונות, שזה אחד הדברים החשובים ולהגדלת מספר חברי הסגל כדי שיתאימו. סיימתי.

תודה רבה. אנחנו נפתח את הדיון. נשמע גם את חברי הכנסת וגם את האורחים. תרשום לך התייחסויות כי אנחנו נבקש בהמשך גם תשובות למה שיצוף כאן. חבר הכנסת מוטי יוגב, בבקשה. לפי סדר ההגעה.

ברשות היושב ראש, ברשות כל הנוכחים, אני אומר לפרופסור אדו כסגן ראש המל"ג, לא כמי שמכיר לעומק - -

אני סגן היושב ראש.

- - לא כמי שמכיר לעומק סוגיות אחרות אבל כמי שרוצה להסב תשומת לב ומעריך מאוד את הכל. אין לי ביקורת לכלום. אני רוצה להסב תשומת לב לשתי נקודות שאני ער להן מוועדות אחרות, מוועדה אחרת שעמסתי על עצמי לפני כארבעה חודשים, ועדת העבודה והרווחה, ועדת משנה לענייני שיפור שירותי הבריאות בפריפריה. הייתי מבקש מהמל"ג כרגולטור, להסתכל, והמגמה היא חיובית ממה שאני רואה לאורך השנים. עדין אני רואה פערים במקצועות רפואיים או פרה-רפואיים. אני כרגע עם איזה שהוא דגש במיקרו על הדרום, וכן שמתם שם איזה שהוא ניסיון של תשובה בפרה-רפואי בקלינאות תקשורת או בריפוי בעיסוק, והחוסר הוא עצום בדרום. אנשים מחכים שנה לאבחון, הורים לילדים אוטיסטים ושנה לטיפול. העשירים נוסעים לתל-אביב, העניים, גם במגזר הבדואי, אין טיפול.

אני אגלה לך שלא הכל מל"ג כי אחרי שהדרומים מוכשרים, הם הולכים לעבוד פרטי במרכז ב-500 שקל לשעה.

נכון. ולכן, אני אהיה עכשיו מאוד קונקרטי ואני רוצה לומר שמחשבה על כך ש - - - לא תיתן את התשובה ולא באר-שבע, ויש פה עוד מעגלים: שתהיה גם התמחות בבית החולים סורוקה בדרום, יש עוד מעגלים שצריך לסגור ואנחנו נשתדל בוועדת העבודה והרווחה - - - אבל אנחנו בהחלט רוצים כן לתת את הדעת באופן רגולטיבי שהדברים יהיו גם בבאר-שבע כי אחרת מאחווה הולכים צפונה. מאחווה לא נשארים בדרום, כבר טועמים את טעם תל-אביב והמטרופולין היא לא באר-שבע. באר-שבע משמשת מטרופולין לכל מה שמדרום לה, מדרום-מזרח לה, מדרום-מערב לה. אחווה כבר שייכת למטרופולין תל-אביב, וסטודנט שגומר שם כבר לא חוזר דרומה. ולכן, זה עלול לא לתת את המענה. זו התייחסות אחת.

התייחסות שנייה היא לכל מה שקשור לעליה, ואנחנו מבורכים בעליה ואנחנו עוסקים בוועדת עליה וקליטה המון, והתקדמנו גם מזה. הכרה בדיפלומות, כוח אדם שתורם למדינת ישראל בכל היבט, ודאי באקדמיזציה. מומחים שמגיעים, ואספנו יותר גם בצד הרפואי, של דיפלומות ועכשיו הצד של הסיעוד של דיפלומות, ואיך מסיימים דיון כשאנחנו מפסידים אנשים? וזה משדר אחורה לארצות שונות, אם לצרפת, אם לדרום אמריקה ומקומות אחרים שזה קשה, ולכן יש עצירה כרגע בהגעת כוח אקדמי בעיקר רפואי, ויש מחסור ויש צורך. אז אם תוכלו גם בזה לקדם, איך המל"ג נכנס לסוגיה הזאת בלי להוריד כמובן איכות של אנשים אבל איך הוא מבצע סטאז' וחניכה. יכול להיות שעל ידי - - - אבל אני חושב שיש פה צורך בקידום נוסף. אם כן, צד אחד זה הפריפריה, צד שני זה הכניסה שלכם למענה בתחום הזה עם משרד הקליטה. אני חושב שנתברך כולנו באקדמיזציה.

תודה. חברת הכנסת דוקטור עליזה לביא, בבקשה.

אני מתנצל שאני יוצא לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.

הכל יהיה בפרוטוקול.

תודה רבה אדוני היושב ראש, שכבר בשבוע הראשון מקיים דיון כזה חשוב. אני, מיומי הראשון בכנסת ישראל, קשובה ומעורבת בנושא של הסטודנטים ויחד אתי חברת הכנסת בן ארי. אנחנו ראשות השדולה של הסטודנטים כאן, בכנסת ישראל, גם בצד של הסטודנטים עצמם, אם זה המקרה המיוחד של הסטודנטים הישראלים, מילואים ופריון בגילאים האלה ועוד ועוד, וכמובן עם כל מה שקשור ל - - - אקדמיה. יש לי כמה נקודות אבל אני חייבת לומר שהנקודה שמטרידה אותי יותר מכל זאת האמירה שלך, אדוני, שאין צפי שתהיה עליה במספר הסטודנטים בשנים הקרובות, ואני מאוד מאוד מוטרדת מכך. כשאנחנו באים לדבר על ההשכלה הגבוהה, אדוני היושב ראש, אנחנו לא מדברים רק על הסטודנטים. אנחנו מדברים על איך תיראה החברה בישראל. איך יהיו אבני היסוד גם בעולם העבודה, גם ההוראה ובכלל, בבתי הספר ועוד ועוד, וזה שיקוף של מציאות עתידית שכולנו צריכים לבוא ולהתגייס ולראות אותה כך שבאמת, אני מאוד מוטרדת מכך שאתה לא מזהה מגמה שעתידה לעלות, במיוחד שאנחנו מדברים על אוכלוסיות נוספות שבהגדרה, ויש פה החלטות קודמות והן מתכתבות, של להגדיל את מספר הסטודנטים. ולא בכדי, לא יכולתי שלא לשאול תוך כדי הצגת המצגת מה מספר המסיימים. יש פה קבוצות שמצד אחד אנחנו מקבלים, מנסים לראות איך עם כל הקשיים, ואני יודעת אדוני היושב ראש שאתה מקדיש לכך זמן - -

יש אחוז נשירה גבוה מאוד עם השקעה רבה וחבל.

אחוז גבוה מאוד, והוא נובע ברובו מחוסר - -

לשם הגילוי הנאות, בהצגת תכנית החומש, אני אומר את זה לטובת העניין: בהצגת תכנית החומש על ידי פרופסור יפה זילברשץ, יו"ר הות"ת, הוצגה התכנית לליווי סטודנטים באותן אוכלוסיות, וגם תהינו והעלינו קולות על מכללות שמייצרות פערים לא אפקטיביים. אבל אימוץ המודל הזה שקיים במספר מכללות, של ליווי סטודנטים מהאוכלוסייה החרדית והערבית במהלך תקופת הלימודים כדי למנוע צמצום, לצמצם את אחוזי הנשירה, וחבל... נשמע על זה בהמשך.

אני מודעת ולכן אני מוטרדת יותר שאין צפי בעליה. זה נתון שמוצג כאן, במצגת, והוא חייב להדליק נורה אדומה תוך כדי הדברים שאתה כרגע הזכרת על תכנית החומש כי אם אנחנו רואים את זה גם בחומש, גם במלגות, גם במשרדים נוספים שהתגייסו, משרד העבודה ומשרד הכלכלה וכמובן משרד החינוך - -

ומשאבים רבים מושקעים.

ברור. אז למה אנחנו לא רואים את המציאות הזאת מתכתבת מבחינת נתונים ותחזית שאדוני הציג עכשיו?

נקודה נוספת שמטרידה מאוד גם בפערים שהוצגו לנו בתקשורת לגבי הפערים בין האוניברסיטאות לבין המכללות: אנחנו מדברים כאן על רמת ההוראה. אתה כרגע ציינת שהוקמה ועדה לגבי רמת ההוראה כדי התחשבות ביכולת הנגשת הידע של מרצה ומרצה, מה שמעולם לא נחשב או נכלל לגבי קידום באקדמיה, ובכלל עזרים. אני באה מהאקדמיה, אנחנו ראינו את הפערים בהנגשת הידע וההוראה במכללות לעומת הקיבעון באקדמיה, במיוחד במחלקות שזקוקות היו מלכתחילה לעזרים וליכולת ובכלל היום, איך מרצים משנים את מה שהם לימדו לאורך כל השנים כשהסטודנטים חשופים למידע והוא נגיש תוך כדי שיעור בפלאפונים שלהם. השאלה באמת אם הדברים שאמרת עכשיו, כהוראה של המל"ג, ייכנסו לגבי קידום מרצים. האם הנושא הזה של הוראה ושל המשובים שנעשים על סטודנטים כי משובים נעשים. השאלה מה נעשה עם המשובים האלה? האם יש השפעה לגבי איכות ההוראה שהיא עקב אכילס של האקדמיה חד-משמעית, וצריך לבוא, לראות ולהתמודד.

נקודה שלישית שנגעת בה - -

להתייחס במשפט, סליחה שאני מפריע לך: לא בהכרח מרצה אקדמאי בעל תואר שסיים את התואר שלו, יודע להעביר את החומר שהוא למד. נתקלנו בזה בעיקר בהנדסה ובטכנולוגיה - היה קושי ומחסור גדול של מרצים איכותיים להביא את התלמידים אל היעד, את הסטודנטים.

נקודה נוספת שנגעת בה אדוני, ופה אנחנו מדברים על עולם משתנה ועל חברה שלמעשה צועדת לקראת זה ש-40% מהמקצועות יעלמו. השאלה איפה כאן אנחנו רואים את זה גם באקדמיה וגם בהכוונה. אנחנו מכירים את הנתונים שרק 30% מהסטודנטים מבוגרי האוניברסיטאות עובדים בתחומים שהם למדו. 30% בלבד. האם הנתון הזה מוכר, מטופל, ידוע? עולם העבודה משתנה. הרבה מאוד מהמקצועות נעלמים. איפה כאן מתכתבת מציאות בעתיד - -

צופה פני עתיד.

- - ואנחנו צריכים לראות איך כל המערכת מתגייסת, כמובן כולל מערכת ההשכלה הגבוהה. אני לא מדברת רק על לימוד מקצוע כי בוודאי ובוודאי מה שאמרת על לימודי היהדות, מי כמוני יודעת שחשוב לבוא ולראות מה ואיך מעבירים אבל גם כשמלמדים לימודי יהדות, אפשר לבוא ולדבר בשפה עכשווית ואיך מלמדים את זה כדי להתכתב עם מציאות משתנה ועם מקצועות עתידיים שיתווספו למקצועות שיעלמו, והאם יש ראיה הוליסטית כוללת לגבי כל השינוי של המקצועות שהולכים ונעלמים?

אדוני, אנחנו נשמח, מירב ואני, להעביר לך רשימה של נקודות שאנחנו נבקש לדון בהן במושב הקרוב.

בשמחה. דב חנין, בבקשה.

תודה רבה לך אדוני. קודם כל, ברכות על פתיחת שנת הלימודים, ואני שמח שגם השביתה המוצדקת של הסגל הבכיר במכללות הובילה להתקדמות מסוימת בתנאי העבודה שלהם. אני חושב שההתקדמות שהושגה היא לא מספקת. אני חושב שעדין הסגל הבכיר במכללות סובל מתנאי עבודה גרועים בהרבה מאשר אלה שנמצאים באוניברסיטאות אבל יש התקדמות מסוימת. אז אני קודם כל מברך את ארגוני הסגל הבכיר על המאבק שהם ניהלו, ואני מברך על כל התקדמות שנעשית למרות שאני חושב שההתקדמות צריכה להיות יותר גדולה. גם במכללות, סגל בכיר צריך לבצע עבודות מחקר. זה נכון שזה יהיה כך, זה ראוי שזה יהיה כך כאשר חלק כל כך משמעותי ממערכת ההשכלה הגבוהה בישראל היא מכללות, אנחנו לא יכולים להמשיך להתייחס למכללות כסוג של בנים חורגים של המערכת האוניברסיטאית.

אגב, אני מבין שעדין נמשכת שביתה באקדמית?

יום אחד היתה.

לא, במכללות הסתיימה. באקדמית תל אביב-יפו עדין נמשכת השביתה או שאני טועה? כדאי לשמוע על זה.

הסגל הזוטר, לא?

הסגל הזוטר זה גם שביתה, זה גם בני אדם.

אני אשמח לשמוע על כך כי אנחנו לא רוצים לברך על פתיחת שנת לימודים כאשר יש עדין סטודנטים ומרצים שלא - -

אנחנו נברך ונאחל להם לסיים את השביתה בהקדם.

נסייע להם כדי לקדם את הפעילות שלהם.

מכל הסוגיות הרבות שאתם העליתם, אני רוצה להעלות את סוגיית עצמאותה של האקדמיה. עצמאותה של האקדמיה היא סוגיה קריטית בחיים שלנו. בדרך כלל, מדברים על עצמאותה של האקדמיה מול השלטון, ואני בהחלט חושב שזו סוגיה חשובה ביותר. האקדמיה צריכה להמשיך להיות עצמאית כלפי השלטון. אנחנו צריכים להיות כולנו מאוד מאוד נחושים מול כל מגמה של השתקת ביקורת, של הנמכת קומה ושל ניסיון למשטר את הדיון האקדמי אבל לעצמאותה של האקדמיה יש היבט נוסף: לא רק עצמאות מול השלטון אלא עצמאות מול הממון. ובעצמאות מול הממון אנחנו באתגרים לא פחות קלים. אני יודע שבלא מעט מהמערכות האקדמיות, היום השיקולים הכלכליים הופכים להיות שיקולים מרכזיים. זה דבר בעייתי, זה דבר בסופו של דבר מסוכן, וזה דבר שמאיים על ההתפתחות של האקדמיה ועל ההתפתחות שלה כמערכת של יצירת חשיבה יצירתית, ביקורתית, אלטרנטיבית למערכות השלטוניות אבל גם למערכות הכלכליות, החברתיות והתרבותיות שבהן אנחנו חיים.

כשאני מדבר על שיקולים כלכליים, אני מדבר על שיקולים בשתי רמות: אני מדבר על כלכלת לימודים. על מהלכים שבהם האוניברסיטה והאקדמיה מנווטות את עצמן לתחומים שבהם ה"ביקושים" יותר גדולים, ואז אנחנו עומדים מול תהליכים של צמצום היצע ודלדול של תחומים שבהם הביקוש נמוך יותר. אני חושב שזה דבר בעייתי. אגב, זה תהליך שאנחנו רואים אותו בתחום מדעי הרוח, וזה סוג של מעגל שוטה מכיוון שככל שאנחנו מציעים פחות לסטודנטים בתחום מדעי הרוח, המגוון מצטמצם, היכולת של המערכת להציע דברים מאתגרים ומעניינים נפגעת ואז גם מגיעים פחות סטודנטים, מה שמוביל לפגיעה מתמשכת נוספת בתחומים האלה, שהם תחומים חיוניים לגמרי לחיים שלנו כחברה. אני רוצה להפנות לספר החשוב של מרתה נוסבאום על חשיבותם של מדעי הרוח לדמוקרטיה. אם אנחנו רוצים להמשיך ולהתקיים כחברה דמוקרטית, אנחנו צריכים להבין שמדעי הרוח מאוד מאוד חיוניים בהקשר הזה.

אני מסיים ורוצה לומר שהשיקולים הכלכליים נמצאים לא רק בכלכלת הלימודים אלא גם בכלכלת התרומות. העובדה שאוניברסיטאות מכוונות את עצמן לתחומים שבהם מישהו מוכן לתת כסף זה בעייתי. והתשובה לדבר הזה, בסופו של דבר, חייבת להיות הגדלת העוגה התקציבית הממלכתית של האוניברסיטאות. יש היום הרבה מאוד עודפים תקציביים בתקציב המדינה. אני חושב שהמערכת האקדמית צריכה לבוא למשרד האוצר, למשרד החינוך ולגורמים השונים ולהציב מפה של דרישות. אם אנחנו רוצים שהאקדמיה הישראלית תמשיך להתפתח ולמלא תפקיד חשוב בחברה, היא צריכה לקבל יותר כסף, וזה חייב להתבטא בשיקולים התקציביים. אנחנו, אגב, מתחילים עוד מעט דיוני תקציב לשנה הבאה וזה הזמן שלכם להיות כאן ולהתחיל להשפיע.

מירב בן ארי, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. קודם כל ברכות לכל מערכת ההשכלה הגבוהה על פתיחת שנת הלימודים, גם במכללות וגם באוניברסיטאות. זה דיון חשוב, בסך הכל זה גם דיון חגיגי. אנחנו, ביחד עם הוועדה, ביחד עם המל"ג, ור"מ, התאחדות הסטודנטים - -

שכחת את ור"ה.

אמרתי, האוניברסיטאות – אנחנו עוסקים בנושא של הסטודנטים לאורך כל השנה וכך צריך ומצופה מוועדת החינוך.

אני, יש לי דברים שמטרידים אותי, הם עדין מטרידים אותי. אני מקווה שתיקח לתשומת לבך כי אתה היום רק יושב וכותב. דבר ראשון, יש את התכנית החדשה של הצבא "ממדים ללימודים". תכנית נהדרת שבה הצבא נותן שלוש שנים ראשונות תואר ראשון במימון מלא של הצבא. זה נהדר, אני חושבת שזה חשוב מאוד. אני חושבת שסוף סוף מתגמלים את מי שבאמת ראוי. אני כן חושבת שאם יש תכנית כזו שבה הצבא נותן מימון מלא במשך שלוש שנים ונכנס לסוג של קרן המלגות של מדינת ישראל ובכלל, כל הקרנות "אייסף", "אימפקט" כולן, חשוב מאוד שתהיה הלימה ושיתוף כי לא יכול להיות שמצד אחד יהיה חייל שמקבל את השלוש שנים ללא שום מעורבות חברתית, ולצדו אותו סטודנט מ"אימפקט" או מ"אייסף" או מכל קרן אחרת שמחויב במעורבות החברתית. זה משהו שחשוב שיהיה לפתחכם כי כדי ליצור את האיזון כי בסופו של דבר, אנחנו רוצים שיקבלו אבל לדעתי הם צריכים לדעת גם לתת.

דבר שני, משהו שהיושב ראש מכיר ואנחנו עוסקים בו כל הזמן זה הנושא של הדרוזים. הכנסתם אותם בתוך הסטודנטים הערבים, בסדר גמור. במשרד החינוך זה אחרת, יש יחידה מיוחדת לדרוזים - -

דרוזים הם ערבים.

הם ערבים אבל - -

זו דעתה, חנין זועבי. סליחה, מה זה משטר מחשבות? היא חושבת ככה. אל תפריעי לה.

- - - העדה הזאת הם ערבים.

אל תפריעי לה. יש לה חור בהשכלה והיא החליטה שלא.

הדרוזים במדינת ישראל משרתים בצבא ההגנה לישראל, יש חובה - -

גם למרונים מתייחסים כערבים בלבנון? בלבנון מתייחסים למרונים כערבים?

עודד, לא חייבים להתייחס. אנחנו בישיבה חגיגית, נכון?

אני מעריכה את התגובות של חבריי. הם משרתים את מדינת ישראל, הם זכאים למלגות כיוצאי צבא ולכן, בעיני, יש מקומות שבהם צריכים לעודד ולתת, וזו תפקידה של מדינת ישראל. לא רק לדבר על ברית דמים, והיושב ראש מכיר את זה, אלא גם בהחלט לתת להם עדיפות בהשכלה הגבוהה, חד-משמעית. אגב, כמו שאני חושבת שבכל מקום צריך לתת נקודות זיכוי למילואימניקים. כן, כי מה לעשות? הם נותנים יותר מאזרחים אחרים במדינה וחשוב לפרגן להם את זה. וזו בעיני ציונות לכל דבר. ואם במוסד מסוים – אגב, כבר 16 מוסדות נותנים נקודות זיכוי למילואימניקים ובמוסדות אחרים לא נותנים, כן, יש פה אפליה. אגב, אם אני הולכת בצורה רחבה יותר, אני, האג'נדה שלי היא לתת נקודות זיכוי פעם בתואר, קורס אחד על מעורבות חברתית. אחד. מה ביקשנו? לא ביקשנו להתערב בחופש האקדמי, לא ביקשנו לקבוע מה יהיה בקורס אבל כן ביקשנו לעודד סטודנטים לצאת להתנדב למען הקהילה ולהפוך אותם לחברתיים יותר. יש מוסדות שעושים את זה. חבל שמוסדות אחרים רק - -

כל עוד המל"ג-ות"ת יושבים בשב ואל תעשה ולא מתערבים בסוגיה הזאת, תמונת המצב תישאר כפי שהיא או שמונח לפתחנו, חברי הכנסת, יוזמת חקיקה.

זה החוק הראשון שלי בכנסת.

אני הייתי מעדיף שמל"ג יעשה זאת ללא יוזמת חקיקה. אם לא תהיה ברירה, יהיו פה יוזמות חקיקה וחבל.

נכון. דרך אגב, זה החוק הראשון שלי בכנסת אבל ביקשו שהמל"ג יעשה ויעודד, בבקשה. למה במוסד אחד סטודנט מתנדב מקבל ובמוסד אחר לא? קורס אחד כל התואר.

דבר אחרון שרציתי לומר בענין – אנחנו מאוד עוסקים בכמויות של סטודנטים, במספר הסטודנטים. אגב, אני מברכת על זה שיש ירידה בסטודנטים למשפטים. אני מברכת על זה. די, יש מספיק. חשוב לעודד מקומות אחרים אבל גם חשוב מאוד מאוד לשים דגש על האיכות. ראינו את הסקרים שהיו פה בתקופה האחרונה - -

יש עליה. יש ירידה במגמת העליה אבל יש עדין עליה.

איכות זה לא מילה גסה. בסוף סטודנט צריך לצאת מוכן. מוכן לשוק התעסוקה, מוכן בכלל לתואר שני אפילו. אנחנו מתעסקים המון בכמויות, פתחנו עוד כיתה אבל בסוף, אם יוצאים עוד ועוד סטודנטים להשכלה גבוהה או נושרים, כמו שאמרה עליזה, אחרי שנה, מה הועילו חכמים בתקנתם? הרי בסוף אנחנו רוצים לעודד השכלה איכותית. ובעיני זה צריך להיות מדד, כן, גם אם בסוף תפתח כיתה אחרת אבל תמצא את המרצה הכי טוב לאלה שכבר נכנסו ללימודים.

אני רוצה לאחל הרבה הצלחה לכל הסטודנטים והסטודנטיות ולכל סגלי ההוראה שפתחו את השנה הזאת, ואני מבטיחה לכם שעוד יהיו הרבה דיונים בוועדה הזאת כי בעיני הסטודנטים וחלק מהחינוך חייב להיות כאן, בוועדה. בהצלחה.

מסעוד גנאים, בבקשה.

תחילה, אדוני היושב ראש, אני גם מצטרף לברכות לכל הסטודנטים והסגל באוניברסיטאות ובמכללות לרגל פתיחת השנה החדשה.

בקשר לכל הנתונים, ושמענו חלק מהם – ברור שאחוז הסטודנטים הערבים הוא מאוד נמוך. מדברים על 13%.

הם בערך 20%.

אתם אולי גם לא לוקחים בחשבון שבאוניברסיטאות, אני לא יודע אחוז, אולי 7 אולי 8 אולי 9 - -

20% סטודנטים ערבים.

לא. 21% מהאוכלוסייה.

וככל שעלינו בתואר, העניין הופך למעט מאוד. אם זה תואר שני, אם זה תואר שלישי, זה מעט מאוד. גם בקשר לסגל האקדמאי – מרצים ערבים זה גם אחוז, אני לא יודע כמה אבל הוא מאוד נמוך. לכן שאלתי, לאור כל הנתונים האלה, גם בקשר לפריפריה מתוך הנתונים שעדין הסטודנטים מהמטרופולין, מהמרכז, הם האחוז הגבוה ביותר באוניברסיטאות ובפריפריה הם פחות. לכן שאלתי בקשר לתכניות של הנגשת השכלה גבוהה לסטודנטים הערבים. גם התקציב, לאן זה הגיע וגם שאלה חשובה יותר: האם יש תכניות, ואני יודע, יש אוניברסיטאות כמו הטכניון למשל – האם יש תכניות שהן מוסדרות כדי להתחיל את זה מוקדם, הכוונה בתיכונים. איך לעודד את הסטודנטים בבתי ספר תיכון, אם זה בבחירת מה המקצוע, איך מעודדים אותם כדי ללמוד בהשכלה הגבוהה ובאוניברסיטאות. גם העניין של כל הלימוד האוניברסיטאי, אנחנו יודעים שהלימודים והתואר זה חשוב אבל גם חשוב יותר האווירה, החיים האוניברסיטאיים, שהם מעצבים בסוף את דמותו של הסטודנט כי בסוף הם אלה שיובילו, שינהיגו, שיהיו בחברה ואני מדבר על העניין של כל החופש האידיאולוגי הפוליטי, הביטוי הפוליטי האידיאולוגי של כל הסטודנטים הערבים. אנחנו היינו עדים לכמה מקרים, לא הרבה, שהאוניברסיטה מנעה פעילויות לסטודנטים הערבים. אני חושב שחופש ביטוי זה הרוח, זה הנשמה של החיים האוניברסיטאיים. תודה.

תודה. חנין, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, קודם כל, אני שיערתי לעצמי שאתה, אדוני היושב ראש, תעצור את הדיון כאשר משתמשים במילה "האוכלוסייה הכללית" לעומת - -

לא עצרתי בחרדים לעומת היהודים? וכפי שזכור לי הם יהודים גם כן.

בסדר. אני לא מבינה איך מדברים על אוכלוסייה כללית לעומת החרדים והערבים. האוכלוסייה הכללית היא האוכלוסייה הכללית, שהיא כוללת את כולם כאזרחים, בתוך הכללי הזה יש את הערבים והחרדים. אבל לדבר על אחוז של אוכלוסייה כללית ולהוציא את הערבים כאילו זה מעבר לכללי, זה כבר טעות בתפיסה וביחס - -

בטרמינולוגיה, אבל המטרה ידועה לך למה זה נעשה?

זה ברור. אחרי זה אם היו - - -

מירב, תני לה. נא לא להפריע.

הטרמינולוגיה והמושגים זה תפיסת עולם, זה לא משהו טכני. השפה שלנו היא לא רק אמצעי לתקשורת, היא אמצעי למחשבה והיא משקפת ערכים והיא משקפת תפיסת עולם. אז יש כללים שזה כולם. אז תגיד הסקטור הלא-חרדי, תיתן לו שם שהוא לא חרדי ולא ערבי, לא יודעת, הוא אשכנזי ויש חרדים ויש ערבים.

דווקא החרדים היו צריכים להתלונן כי - - - החרדים, תכניסי אותם לתוך היהודים.

מירב, תני לה, אני מבקש להתמקד בדיון. חנין בבקשה.

עכשיו, אני רוצה להבין: אם אנחנו מדברים על להעלות את מספר הסטודנטים ואם המטרה כמטרה להעלות חרדים וערבים אבל אין אסטרטגיה מרכזית – למה אני אומרת שאין אסטרטגיה? אני מברכת, מאוד מברכת על תכנית ההנגשה. אני חושבת שנעשו שם מאמצים. אני לא רוצה למחוק את החיובי, אני רוצה להתמקד בשלילי כי רק כאשר מתמקדים בשלילי משפרים. אם אין אסטרטגיה למשוך ערבים, סטודנטים בחו"ל שממילא לומדים מקצועות מאוד קשים של רפואה, משקיעים פי שלוש בתקציבי ההוראה בירדן, ואתם יודעים ששם הרמה - אני לא רוצה להנמיך איכות, אני לא רוצה על חשבון איכות. אנחנו רוצים חינוך אקדמי-מקצועי עם איכות מאוד מאוד גבוהה.

רגע, איפה האיכות יותר טובה, שם או פה?

פה. היא מעדיפה שהם ילמדו פה.

רגע, אני רוצה לשמוע אותה.

הפוך, היא באה ואומרת - -

למה אני אומרת? הרפואה בירדן מאוד טובה, לכן הם - -

אז איפה יותר טוב? בירדן או פה?

אנחנו רוצים להשקיע ברמה איכותית - -

- - -

את רוצה שילמדו פה - - - את יכולה להגיד את זה.

עודד, תנו לה לסיים.

אני רוצה שהסטודנטים ילמדו פה. אז מה? אני ככה - - - אתה לא הבנת את הנקודה הזאת.

עודד, זכות דיבור של שלוש דקות, הפכו אותה ל-10 דקות. תנו לה סיים בבקשה.

הסטודנטים הערבים שמסיימים רפואה עם רמה גבוהה גם בירדן, המסקנה שהם יכולים לסיים רפואה של רמה גבוהה פה כי הם כבר מסיימים עם תארים ועם רמה איכותית טובה בירדן, והם באים ועושים את מבחני המדינה והם נכנסים ועובדים כרופאים. אם ממילא אם הם יכולים, בסופו של תהליך ארוך ומייגע, אם הם עוברים את המבחנים והם מוכשרים ונכנסים כרופאים אז למה שלא ילמדו פה? האם אתם מכירים מדינה אחת בעולם ש-50%, מירב, מהסטודנטים של סקטור מסוים לומדים בחו"ל? 50%. על עצם האחוז הזה, אני חושבת אדוני היושב ראש, צריכים להקצות ישיבות מיוחדות לבעיה הזאת, איזו מין תופעה זאת. 50% מהסטודנטים הערבים לומדים בחו"ל. אם אין אסטרטגיה קודם כל למשוך חלק מהם שהם יכולים ומסוגלים - -

זה קשור לתחום שפת ההוראה. זה קשור גם למערכת החינוך שלנו לגבי התלמידים במגזר הערבי, על איכות ההוראה, על רמת המורים. יש לזה הרבה פקטורים. - -

נכון.

- - בין היתר, המקצועות הנבחרים על ידי האוכלוסייה הערבית הם יותר בתחום הרפואה ופרה-רפואי, כשכאן יש לנו מצוקה בהקצאה. אני חושב שהמדינה ממזמן צריכה לשדל מערכות, והמספר 700 זה לא ערך מקודש. צריך להתאים אותו וזו סוגיה של משרד האוצר עם משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה, להגדיל את מספר מיטות ההתמחות כדי להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה בארץ.

חנין, לסיכום.

אז אני חושבת, וזה חוזר על עצמו כל שנה, שצריכים תכנית מיוחדת כמטרה. סטודנטים שהם יכולים, מוכשרים, לא סטודנטים כמו שאמרה מירב, שהם לא מתאימים לתנאי הקבלה. הרי הם כן מתאימים אבל בסופו של דבר, כמו שאמרתי, אם הם די מוכשרים בשביל לעבור את המבחנים להיות רופאים אז מה המסקנה? המסקנה שתנאי הקבלה, מירב, לא מתאימים, לא נכונים. הרי בסופו של דבר אתם מקבלים אותם.

אמרתי, אמרתי.

הדבר השני, ובזה אני מסיימת: אני מאוד מודאגת שאנחנו לא מפרידים בין סטודנטים שמסיימים במכללות לסטודנטים שמסיימים באוניברסיטאות. אם אני לא טועה, מספר הסטודנטים הערבים שסיימו באוניברסיטאות לא עלה ב-15 השנים האחרונות באוניברסיטה. מה שעלו, כל העלייה של הסטודנטים הערבים היא עלייה של סטודנטים בוגרי המכללות. אולי באחוז אחד הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות עלו מאז 2000, אדוני היושב ראש. הכל עליה במכללות. אנחנו מאוד מלינים על הרמה הלא כל כך איכותית במכללות שבהן לומדים סטודנטים ערבים. אנחנו לא רוצים רק להגדיל את כמות הבוגרים. אני חושבת שארבעה אחוז מה-14% האלה של הסטודנטים הערבים, מירב, יש להם תארים שאינם מותאמים לשום עבודה, הם תארים פיקטיביים. הם תארים של אבטלה. ארבעה אחוז, אדוני היושב ראש, התארים שלהם לא, לא נותנים להם - -

תודה. היה דיון בנושא הזה.

אז אני חושבת שבהצגה הבאה, אנחנו רוצים להפריד - -

את יודעת מתי התחלת לדבר? שלא תגידי לי שאת מקופחת.

משפט אחרון – אנחנו רוצים שיפרידו בין אחוז הערבים בוגרי האוניברסיטאות לבין אחוז הערבים בוגרי המכללות, ואנחנו צריכים לדון על - -

אנחנו בסיכום נתייחס לזה. תודה רבה. חבר הכנסת חיים ילין.

תודה רבה. אני מברך על פתיחת שנת הלימודים האוניברסיטאית. פעם שאלתי למה הכנסת מתחילה אז הם אומרים: מתחילים יחד עם הסטודנטים לעבוד ביחד. אז יש משהו משותף.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות שלדעתי הן מרכזיות: אחת – לגבי סטודנטים מחו"ל וסטודנטים שנוסעים מפה לחו"ל. אני רואה את זה בחיוב, אני לא קיצוני. אני חושב שסטודנטים מחו"ל שבאים לפה, הם הופכים להיות שגרירים של מדינת ישראל. כמו כן, סטודנטים של מדינת ישראל שיוצאים ללמוד בחו"ל הם הופכים ומכירים את המנטליות הבינלאומית, שהיא לא תמיד דומה למנטליות שלנו. אנחנו יכולים לייצר את כיפת ברזל בשנה מה שאולי בארצות-הברית היה לוקח להם שמונה שנים. זו הגדולה שלנו. הגדולה שלנו, שאנחנו פחות "יקים" אבל אנחנו גם יודעים איך לפתור את הבעיות תוך כדי תנועה. זה טוב וזה לא טוב אבל זה אנחנו, זה הדי.אן.איי שלנו. אני לא חושב שאתה תעשה תכנית עכשיו לשנות די.אן.איי של הסטודנטים באוניברסיטה כי זו הגדולה שיש אצלנו.

אל תיתן רעיונות בבקשה כי יש כאלה שיקפצו על זה.

- - -

אני אומר את הדברים האלה כי אני חושב ששיתוף הפעולה בין סטודנטים - זה שגדלים ביחד, אחד באנגליה ואחד במדינת ישראל ולמדו ביחד באותם מוסדות, בסופו של דבר זה מוביל לשיתוף פעולה והם הופכים להיות שגרירים וזה מוביל - -

זה "פינטס" קטן בתוך המועצה.

אתה יודע שרק מי שיכול נוסע. מי שיש לו כסף.

תקשיבו לי טוב: אני לא רוצה להתחיל עכשיו בדברים אישיים כי זה לא - -

זה לא אישי.

לא אישי שלי, לא קיבלתי אישור אבל אני אומר לך שלא תמיד מדובר על כסף, ממש לא מדובר על כסף. מדובר על דברים אחרים לחלוטין כי במדינת ישראל קשה. סטודנט שרוצה לסיים תואר ראשון ותואר שני צריך לא מעט כסף.

הנושא השני שאני רוצה לדבר עליו – אני לא יודע אם אתם מודעים מה עשה ומה עושה גידול סטודנטים באזור כמו באר-שבע. 1. זה שכונות שלמות שהולכות לפינוי-בינוי, שהולכות לשנות את אורח החיים שלהם - -

שינו כבר.

לחלוטין. מקצה לקצה. ואני מדבר אתכם על שכונה ד', שכונת סמים.

היתה.

אין יותר. אין. אני אומר את הדברים האלה בגלל שלאוניברסיטאות, כמו בצה"ל, כל אחד יש לו תפקיד אבל תוצר הלוואי החיובי הוא שינוי החברה מסביב. לא החברה בתוך האוניברסיטאות אלא בתוך הקהילה עצמה, שזה אחד הדברים החשובים ביותר שיש.

תראו, חברת הכנסת זועבי אני רוצה להגיד משהו: בסורוקה מדברים הרבה יותר ערבית מעברית.

תשאל אותם איפה הם למדו.

הם דוברי רוסית גם כן. עניתי לך, הם גם דוברי רוסית, תביני איפה הם למדו.

הרבה מאוד סטודנטים לומדים במזרח אירופה רפואה יחד עם סטודנטים ישראלים באותה רמה, שלא התקבלו באוניברסיטה פה. אותו דבר בווטרינריה ואותו דבר בהרבה מאוד - -

50%. איך אתה משווה?

בסדר, זה בולט. תודה חנין. עשר דקות התייחסת לזה. הוא הפנה את תשומת הלב. לא חייב לפתחת דיון על כל אמירה.

כמה סטודנטים יהודים לומדים בירדן? מה האפשרויות שלנו ללמוד בירדן?

- - -

חנין זועבי, אני גמרתי את הדיון על הסטודנטים שלומדים בחוץ.

אני אומר את זה לחיוב: מי שהולך היום לקחת תרופה מבית מרקחת, כולנו יודעים שענף הרוקחות כולו זה סטודנטים ערבים.

פעם זה היה דרום אמריקאי, היום זה...

ואני לא מתלונן. לא מתלונן שהעדה שלי לא השתלטה בכלל וגנבו לה את כל... הם כל הזמן מקופחים.

קדימה, סיכום. יש לנו אורחים שרוצים להתבטא ולא דיברו.

הנושא השלישי: כאחד שגר בפריפריה ומטפל בפריפריה, אני חושב שהשתה - אני אומר את זה מתוך היכרות של שער הנגב, שמכללת ספיר, שהיא התחילה יחד עם בן-גוריון, בשנות ה-90, כשהם התחילו היתה אוניברסיטה מול מכללה, עדין השת"פ הזה הוא חיוני ואני אסביר לכם איך: יש למכללות את הגמישות שאין לאוניברסיטה, ואנחנו יודעים את זה. מכללה יכולה לבנות תכנית מיועדת למפעל שיש לו צורך מיוחד. אני אתן לכם דוגמה: "אמדוקס" בשער הנגב. אבל לפעמים הם דורשים גם את המחקר שלא קיים במכללות והוא כן קיים באוניברסיטאות. אם נצליח לחבר מפעל, הון לצורך העניין, אוניברסיטה שזה המחקר עצמו והתארים שיינתנו במכללה בלי אגו – מה אמרתי? מי שימציא את הכדור נגד אגו באוניברסיטאות הוא יהיה אלוף העולם, בסדר? בלי אגו. אני חושב שנצליח להעמיד את הפריפריה ואת האוניברסיטאות ואת המרצים במקום אחר לחלוטין. כשאני שומע את הוויכוח שפרופסור – פרח לי השם בנושא של מובילאיי – פרופסור שעשוע, שבעצם יש ריב על קרדיט שאם זה היה מכללה או אוניברסיטה - די, זה לא מעניין. מה שמעניין זה שיתוף הפעולה בסופו של דבר, ומי שצריך להרוויח זו מדינת ישראל. אני חושב שאם כולנו נתחבר ביחד, הפריפריה תרוויח.

אני מברך על הנתונים לגבי הפריפריה, זה באמת מחמם את הלב. איך תמיד אני אומר? אם הגעתם עד הלום אז אפשר הרבה יותר. תודה רבה לכם.

תודה. עודד פורר בבקשה.

תודה אדוני. אני חייב לומר שיש לי הרבה מה להגיד אבל אני אתרכז בנושא אחד גם כדי לאפשר לאחרים לדבר. במשפט אחד: האפשרויות של האוניברסיטאות ומאיפה להביא סטודנטים – נגענו בזה, דיברנו על זה, דיברת על זה גם עם חבר הכנסת טרכטנברג. יש הערכה של כ-300,000 סטודנטים יהודים ברחבי העולם. צריך לבנות תכניות שימשכו אותם ללמוד באוניברסיטאות פה כסטודנטים שבאים מבחוץ גם אם הם לא עושים עליה. זה גם פוטנציאל לעליה וזה גם פוטנציאל למשק וזה גם פוטנציאל לאוניברסיטאות ולמכללות, ואתה זה אני שם בצריך עיון.

אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר וזה על דוח שקיבלתי לידיי, דוח של מחקר שעשתה תנועת "אם תרצו", בעקבות דיון שנערך פה, בוועדה, על היחס למילואימניקים ומה נותנים למילואים ומה לא נותנים למילואימניקים. אני חייב להגיד שהדוח הזה לצד מעט ממצאים חיוביים הוא מאוד שלילי בעיניי והוא שם או מדליק לא מנורה אדומה אלא גרילנדה של נורות אדומות על כל מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ביחס שלהם למילואימניקים, והאם מילואים נחשב לפעילות חברתית, והם נחשבים. בהתאם ליכולת החקיקה אפשר להכיר במילואים למתן שתי נקודות זכות. מתוך 63 מוסדות להשכלה גבוהה רק 16 מכירים בימי מילואים כנקודות זכות - -

מה הקשר מילואים לבין - - - בין כורח במלחמה לבין - - -?

שאלת, אוקי. תודה.

העובדה שאת יכולה לשבת פה היא בזכות המילואימניקים האלה, ששומרים עליך ועלי.

הצחקת אותי.

החברים שלך מעבר לגבול טובחים בהם אבל בואו נדבר על מה קורה פה: אנחנו מדברים על מספר שעות מופרך בהשוואה למספר השעות שמקבלים על פעילות חברתית נקודות זכות. אז כן, אני רוצה לציין ואני אציין לחיוב מוסד שאני במקרה גם הבוגר שלו, המוסד הבינתחומי בהרצליה, ששם אומרים שעל עשרה ימי שירות ברצף במהלך שנה שווים שווה ערך לפעילות חברתית גם כשמכמתים את השעות. במקומות אחרים זה לא ככה.

אני כן אציין פה, ואני רוצה שזה יהיה לפרוטוקול, האוניברסיטאות שבהן משרת מילואים לא זכאי לנקודות זכות: אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון והאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת אריאל והאוניברסיטה הפתוחה ומכון ויצמן לא מעניקים נקודות זכות למילואימניקים. אני חושב שזו אות קלון על האוניברסיטאות האלה. אני כן אציין את אוניברסיטת חיפה במובן הזה שהיא לא נמצאת ברשימה הזאת. יש לי טענות אליהם הרבה פעמים בדברים אחרים. בעניין הזה אני חושב שהם חלוצים, ואני מצפה שכל האוניברסיטאות והמוסדות להשכלה גבוהה ילכו אחריהם.

אני מבקש, אדוני, שזה ייכנס לסיכום שכל מוסדות ההשכלה הגבוהה צריכים – ועוד פעם, אנחנו לא רוצים לחייב את זה בחוק. תנו את זה אתם, שתי נקודות זכות על עשרה שלא נמצאת ברשימה הזאת. בעניין הזה הם חלוצים. אני מבקש, אדוני, שזה ייכנס לסיכום שכל מוסדות ההשכלה הגבוהה צריכים – תנו אתם שתי נקודות זכות על עשרה ימי מילואים כשווה לשעות שאתה עושה פרח, לשעות שאתה עושה מילואים. תאמינו לי, זה שירות למען הקהילה ואין היום מילואימניקים היום לצערי, ולא כולם מופיעים לשירות המילואים שלהם. זה שירות למען הקהילה לא פחות משירות אחר שאנשים עושים. תודה.

תודה. חבר הכנסת אברהם נגוסה, יושב ראש ועדת העלייה והקליטה. אתמול ציינו בכנסת את יום העלייה. בבקשה אדוני.

בהחלט, אדוני היושב ראש, אני מברך על קיום הדיון הזה ביום שהאקדמיה חוזרת, ואני חושב שזה מאוד חשוב. אני מצטרף לברכות על פתיחת מערכת ההשכלה הגבוהה.

אתמול אנחנו חגגנו את יום העלייה במדינת ישראל על פי החוק שנחקק בכנסת הנוכחית, בכנסת ה-20. אני חושב שזה היה יום גדול אתמול, שכל המוסדות קיימו אירועים כדי להבין, ללמוד, לחזק את הידע בתרומתה של העלייה למדינת ישראל.

אני קראתי אתמול גם במליאה וגם באירוע החגיגי שעשינו באודיטוריום עם ראש הממשלה – ואהבת את העולה כמוך. למה אמרתי את זה? אני מתכוון את הדברים האלה, שאנחנו צריכים לעשות את זה במעשים ולא רק בסיסמאות. והמעשים שאנחנו מחבקים את העולים החדשים, לפתוח את שערי האוניברסיטאות, לתת להם שוויון הזדמנויות להשתלב באקדמיה, במכללות, במוסדות החינוך של המדינה, זה מה שאני מבין את הפסוק. ולכן, חשוב מאוד שהמערכת להשכלה גבוהה צריכה להשתנות, לפתוח את השערים לאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. להשתחרר מהדעות הקדומות שיש להם בעיה של שפה, הם לא יצליחו. בואו נשחרר את זה. היה לי גם הדבר הזה כשעליתי והתחלתי את זה, ואני חושב שזה שנתנו לי הזדמנות אז הצלחתי לסיים את הלימודים שלי, ואני היום אחד המחוקקים של מדינת ישראל.

דוקטור אברהם נגוסה.

ולכן, אני קורא לתת שוויון הזדמנויות ולא לסגור בפני העולים החדשים וגם אוכלוסיות שונות, נקרא להן חלשות, בחברה הישראלית.

אני חלקתי על דעותיו של חבר הכנסת חיים ילין, חבל שהוא יצא. אני הייתי ברומניה, קבוצת חברי כנסת, היינו ברומניה בחול המועד, ושם שמענו שהרבה ישראלים לומדים רפואה שם. אני אומר שהם חוזרים עם התואר מקבלים אותם פה. אז אני אומר: מה היתרון לצאת מהבית שלהם, להיות במדינה אחרת? אוקי, אבל מי עושה את זה? ברגע שלא נותנים לו את ההזדמנות, מי שיש לו כסף נוסע לרומניה או למדינות אחרות או לירדן כמו שהיא אמרה אבל מי שאין לו כסף הולך לשמור את שערי האוניברסיטאות כשומרים. וכאשר יש להם את אלה מהחברות האליטה שיש להם כסף, הם אלה שימלאו את האוניברסיטאות, ואלה מהאוכלוסיות החלשות ישמרו אותם בשער האוניברסיטה. ואת זה צריך לשנות, וצריך להראות גמישות וצריך להראות אכפתיות וצריך להראות שליחות לאומית לחבק ולחזק ולהביא שוויון בחברה שלנו. אם לא ניתן השכלה גבוהה, לא יהיה שוויון בחברה שלנו. ולכן, אני מברך אותך.

תודה. אחרון חברי הכנסת – 12 חברי כנסת באו, כבדו ודיברו - טלב אבו עראר, בבקשה.

תודה כבוד היושב ראש. אני רוצה להתייחס לנושא ואני מציע לך להעלות אותו באחד הדיונים שלך בוועדה הזאת, שהוא למה האחוז הקטן של הסטודנטים הערבים לומדים בארץ, והאחוז הגבוה, הגדול בחו"ל ובבית? אני יכול לענות לך אבל זה צריך דיון בשביל זה, שהוא החסמים - -

קיימנו ונקיים עוד.

- - שעומדים בפני הסטודנט הערבי בדרכו לאוניברסיטאות או למכללות והמכללות הפרטיות אפילו. מי כמוך יודע, אדוני היושב ראש, שאתה ואני גרים באותו אזור בנגב, שהמצב הסוציואקונומי בישובים הערבים בנגב הוא מהאחוז הנמוך ביותר. הדבר הראשון שיש זה האבטלה שם והעוני, דבר שמקשה על הסטודנט הבדואי, הערבי ללמוד בארץ בהשכלה הגבוהה.

הנושא השני הוא מדיניות הממשלה. כל יום הריסת בתים, כל יום השמדת יבולי החקלאות, כל יום הפקעת קרקעות. אומרים שבמקום לראות את מוסדות ההשכלה הגבוהה, רואים את התחתית.

אבל עכשיו פרופסור אדו - - -

בסדר - - -

- - -

הוא בא מאזור חיפה, מהגליל. שם הוא רואה רק ירוק.

אין אף אזרח בארץ ישראל שלא מעורב היום במערכת הפוליטית ששולטת במדינה הזאת. אין.

אתה רוצה מערכת אחרת שתשלוט?

עודד, תן לו, זה לא דיון מדיני. עזוב, רק השכלה גבוהה. אני רוצה למצות את הדיון יחד עם האורחים שהגיעו לוועדה.

ולכן, רואים את הסטודנטים הערבים ברובם הגדול או ברשות הפלסטינית או בחו"ל. זה המצב.

תודה.

אני עוד לא סיימתי, מה תודה? שניה.

הנושא הזה, דנו בו כבר כמה פעמים.

מבחן יע"ל - הנושא הזה הוא חסם בפני הרבה הרבה סטודנטים שלא יכולים להתקבל למוסדות ההשכלה הגבוהה. אפילו גם במכללות פרטיות התחילו לבקש אותו, שהסטודנט הערבי יעבור אותו.

אני מציע, בדומה לאיחוד האירופי, להקים ועדה ארצית לסטודנטים ששפת האם שלהם לא עברית, שתבחן את אמות המידה בעניין לימוד השפה העברית האקדמית. אז לכן, להקים מרכזים בישובים ערבים, בערים כמו רהט, כדי שיקל על הסטודנטים להתקבל לאוניברסיטאות.

הסוגיה של שפת ההוראה ושפת הדיבור ורמת ההוראה היא קריטית בסוגיה הזאת כהכנה. בכלל הכנה של הבוגרים במערכת החינוך במגזר הערבי לאקדמיה. זה קריטי ואני לא יודע למה – יש שיפור אבל...

זה לא ביעדים.

לא שלהם. זה של משרד החינוך.

אם אנחנו לא נדאג לסטודנטים הערבים להתקדם, לא בארץ ולא בחו"ל, אז לאן נשלח אותו? שולחים אותו למעגלים שלא רוצים אותו. מעגל פשע, דברים שבכלל לא קשורים לחינוך, לעוני. זה המצב. תודה רבה.

תודה. סיימנו עם חברי הכנסת בסבלנות רבה של האורחים. דוקטור צחי מילגרום, בבקשה ובקצרה. לא כמו חברי הכנסת, תהיו ממוקדים.

אני סגן נשיא המכללה האקדמית הדסה ומייצג את ור"ם – ועד רשאי המכללות הציבוריות המתוקצבות. קודם כל, אני מברך על הדיון הזה, ואני שמח שהתחלנו את שנת הלימודים. אצלנו במכללות אמנם היה יום אחד של שיבוש בלימודים אבל לשמחתנו, השביתה הסתיימה ואני רוצה לקחת דקה לומר את זה, בגלל נכונות ורצון טוב של כל הצדדים, קודם כל המועצה המתאמת של ארגוני הסגל, שהיושבת ראש שלה יושב כאן והנהלת ור"ם – ועד ראשי המכללות אבל כמובן, אי אפשר היה להגיע להסכם ללא הבנה מלאה של אנשי האוצר וות"ת, של החשיבות שבקיום של הסכם יציב לאורך שנים, ואני חושב שבאמת צריך לברך על זה.

אני מבקש להתייחס לכמה נקודות שנאמרו כאן על ידי חברי הכנסת – כמה מילים שאמרו, שכמו שנאמר שלפעמים גם למילים יש משמעות. היושב ראש הזכיר את המכללות כשכבה נוספת בין התיכונים לאוניברסיטאות. אני לא מקבל את ההגדרה הזאת, כבוד היושב ראש. אני חושב שהמכללות היא לא שכבה בין התיכונים לאוניברסיטאות. המכללות קיימות לצד האוניברסיטאות וממלאות תפקיד מאוד חשוב.

לא הבנת את העקיצה שלי, את הרמיזה שלי. האם אין בכך רצון של קבוצה אליטיסטית ליצור את המעמד הזה.

אתה הרמת להנחתה ואני הזמנתי את זה, בסדר גמור. הזמנתי את ההבהרה הזאת, אני חושב שהיא חשובה מאוד.

דבר נוסף שהוזכר כאן הוא חוסר שביעות הרצון של הסטודנטים. אנחנו מאוד מחשיבים את שביעות הרצון של הסטודנטים. אנחנו מאמינים ששביעות הרצון הזאת היא משמעותית יותר כאשר הסטודנטים האלה עוברים לשלב הבא, ומאוד חשוב, אנחנו עושים את זה, לברר בכל פעם את שביעות הרצון של הבוגרים בדיעבד מהלימודים שלהם, כיצד הם עזרו להם להמשיך בחיים שלהם, המקצועיים והאקדמיים. ופה אנחנו שמחים לראות במכללות שביעות רצון גבוהה מאוד של הסטודנטים שאומרים: אכן הכנתם אותנו לשלב הבא.

אני יכול להגיד על המכללה שלי, ש-85% מהבוגרים עוסקים תוך חצי שנה בתחום המקצוע שהם למדו, ואני חושב שאם אמרו כאן שהסטודנטים מוכשרים לאבטלה, לפחות לגבי הבוגרים שאנחנו מכירים זה פשוט לא נכון, ואני חושב שכדאי להזכיר - -

גם כאן אני מתקן אותך: גם אלה שאמרו מה שאמרו, אמרו לגבי אותן מכללות, לרוב זה הפרטיות, שאכן - -

אני לא רוצה להתייחס - - -

לא משנה, הבהרנו.

אני חושב שאנחנו לא רוצים להתייחס לזה.

אבל אל תגיד שהטענה לא נכונה. אולי אתה מוחרג מהטענה הזאת אבל היא טענה.

לא, המציאות היא אכן כך. זה מתחלק לרוב ונופל בגדול - -

בתחומים מסוימים.

במכללות הפרטיות.

יכול להיות אבל אני במפורש אומר שאנחנו, לגבי הסטודנטים שלנו, בהחלט מכירים את התועלת העצומה ואת התפקיד החברתי העצום שיש למכללות הציבוריות, המתוקצבות בעניין הזה.

ראינו בשקף שפרופסור פרלמן הציג את העלייה במוסדות, ראיתם שהעלייה הגדולה ביותר היא באמת במוסדות שלנו, ואני חושב שצריך לברך על זה. אצלנו במכללה כדוגמה, אני לא יודע את המצב בכל המכללות שבעולם, אני יודע שהוא דומה. אצלנו במכללה היתה עלייה ב-20% במספר הנרשמים לשנה א'. השנה יש עליה של 10% בנרשמים לשנה א' ומה שאני שמח לציין שזה בכל התחומים. כלומר, זה גם בביוטכנולוגיה וגם בחשבונאות. זה לא רק בתחום אחד.

ולסיכום? אני אוהב את הברכות, את ההישגים. אף אחד לא מדבר על האתגרים והקשיים.

אני חושב שאחד האתגרים שלנו, וזה גם דבר שראינו בשקף – פרופסור פרלמן דיבר על הצמצום, על הזהות בין בוגרי בעלי זכאות לבגרות לבין המתקבלים לשנה א'. אני חושב שכל הגדולה שלנו והערגה שלנו והחובה שלנו זה בדיוק לכל אלה שלא סיימו מכל מיני סיבות את הבגרות ולא זכאים לבגרות, לזכות להשכלה גבוהה, איכותית, למשל בזכות המכינות הקדם-אקדמיות, שבזכות הוועדה הזאת ויושב ראש הוועדה נכנסו למל"ג וות"ת, ואני חושב שהתפקיד שלהם החברתי, האקדמי, ההשפעה שלהם על החברה בישראל, אני חושב שהיא לא תסולא בפז, והאתגר הזה חייב להתקדם מכיוון שעדין נערכים במל"ג ובוות"ת להפעלה התקינה והאיכותית של המכינות.

הנושא של המחקר – הוזכר פה מחקר באוניברסיטאות. לא רק באוניברסיטאות קיים מחקר. חייבים להזכיר את זה, ובזכות - -

אני אומר לך כבר מראש שהסיכום שלי, כתבתי אותו תוך כדי הדברים ואנחנו נדרוש מהמל"ג – זה חזון שלי, שאני מטפטף אותו ומטפטף, להתחיל להגדיל את עוגת המחקר גם במכללות כפרמטר שיעודד תלוי מצוינות של מכללות מתוקצבות. שזה יהיה פרמטר מעודד מכללות להרים את הרמה, להצטיין כדי שכך זה יהיה גם הבסיס להגדלת תוספות - -

אמרת את זה יותר טוב ממני. אני רק חייב לציין שזה הובא בחשבון - -

יש כאלה שעכשיו הפסידו פעימה וילכו לבדוק את ההמוגלובין אחרי הדיון. הם צופים בנו ויכול להיות שיש חלק באולם הזה אבל לא יעזור כלום. התהליך שקורה בחברה הישראלית זה שהמדינה אפשרה. יש מגמות מבורכות, ולפחות במכללות המתוקצבות אני חושב שצריך להתחיל. זהו, אנחנו בשנת ה-70 של מדינת ישראל, צריך להתחיל לפתוח את השורות ולהביא משאבים. אני לא אומר להקטין את תקציבי המחקר לאוניברסיטאות, ההיפך הוא הנכון. אני מבקש להביא משאבים נוספים ולהתחיל להפנות גם תקציבי מחקר. יאמרו לך שמפנים. זה זעום, זה אפילו לא מדיד כמעט. לכן, להתחיל להפנות תקציבי מחקר גם למכללות המצוינות, וזה יהיה תלוי רמת המכללות.

הללויה. אני רק רוצה להגיד שבאיזה שהוא מקום זה גם בא לידי ביטוי בהסכם האחרון שנחתם, וההכרה של כל הגופים, גם אלה שהתייחסת אליהם, לעובדה שהמכללות מחויבות בקיום מחקר כדי לשמור על האיכות של הסגל, הדברים האלה אכן באים לידי ביטוי.

תודה.

הוא לא התייחס לעניין המילואים.

אין מה להתייחס. במכללות המתוקצבות, ברובן, ככל שאני יודע והיה פה אתמול דיון על המילואים אז בדקתי את זה, ברוב המכללות המתוקצבות נותנים את כל הזכויות, כולל אלה שהזכרת, למשרתי המילואים כמו גם לאוכלוסיות האחרות.

תודה. דוקטור ענת פלדמן בבקשה.

אתם לא נותנים נקודות זיכוי?

אנחנו למשל כן אבל זה לא משנה.

אתה, אבל לא כ - -

חלק גדול מהמכללות נותנות. אני עשיתי בדיקה על כל המכללות המתוקצבות, ורובן הגדולות קיבלתי תשובה שכן.

אני שמעתי שיש 16.

16 מ-20 זה לא רע.

16 מ-65.

תודה. בסדר, הבנו. רבותי, יש פה איזה טון שכל הערה זה דיון. לא.

לא, זו הערה חשובה.

את לא הקשבת, אמרנו 16 מתוך 65 המוסדות.

אני יושבת ראש המועצה המתאמת של הסגל הבכיר במכללות הציבוריות, במכללות האקדמיות והציבוריות.

כבר בירכנו שאין שביתה.

נכון, אבל אני רוצה שני דברים: אחד בצ'ופצ'יק של האין-שביתה. אני רוצה להגיד לכם ולכולם, לכל מי שצופה בנו: תראו, ביום חמישי אנחנו פוצצנו את המשא ומתן. ביום ראשון הרמנו שביתה, וביום ראשון בלילה קיבלנו בדיוק את התנאים שבגללם יצאנו באמצע המשא ומתן ביום חמישי אחר הצהריים. זה היה מיותר השביתה.

זה הדי.אן.איי שלנו, וזה סימן שאת במדינת - - - את מכירה את המערכות.

אז רק שתדעו שזה זה, זה היה מיותר אבל זה האוצר.

עכשיו, אני רוצה להגיד דבר חשוב באמת: קודם כל, באופן אישי הוא הלך חבר הכנסת הזה אבל אני נותנת בונוס לסטודנטים שעושים מילואים.

אני רוצה להגיד דבר אחד חשוב - -

מאיזו מכללה את אגב?

מכללת אחווה בדרום. אני רוצה לומר דבר אחד שיכול לקדם אותנו מאוד: תראו, אולי אתם לא יודעים ואולי כן, אני ראיתי פה חברי כנסת מאוד מגויסים וזה פשוט עשה לי טוב על הלב אבל תראו, אני רוצה שתדעו שהוות"ת שיושב כאן, לשמאלי, מתקצבים על כל - - - שהמרצים באוניברסיטאות מביאים, הם נותנים לו מצ'ינג לאוניברסיטה, לא למרצה. על כל מחקר שהמרצים באוניברסיטה מפרסמים, האוניברסיטה מקבלת מצ'ינג, לא לכיס של המרצים. המשמעות היא שהאוניברסיטה יכולה לתת פסיליטיז: מעבדות, חדרים ממוחשבים, ספריות, כיתות, הכל לסטודנטים ישר. זאת אומרת שברגע שהוות"ת יתנו לנו את זה. לא לי, לא - - -

מצ'ינג את מבקשת.

מצ'ינג כמו באוניברסיטאות, את זה אני רוצה למכללות ופתרת המון בעיות. תודה.

למה אתם לא תומכים בהכשרת עוד מורים?

יש אינפלציה של מורים.

זה לא אני, זה הוות"ת.

עודד פריד, בקשה.

שלום כבוד היושב ראש, אני את שתי הדקות האחרונות שניתנו לנו דווקא אתן לחברי מהאחווה הסטודנטיאלית הגאה, שבא להציג את המחקר שמצא שסטודנטים וסטודנטיות להט"בים, חברי הקהילה הגאה, חשופים פי 6.5 יותר להטרדות מיניות מסטודנטים וסטודנטיות של הציבור הכללי. כדאי שהוועדה תכיר את זה. אני רק אגיד שאנחנו חייבים להפוך את המוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל למרחבים בטוחים ותומכים בעבור הקהילה הגאה. אנחנו נמצאים בכל מקום, בכל קמפוס, בכל אוניברסיטה. מכללות מתוקצבות ולא מתוקצבות, יש תמיד חברי הקהילה הגאה, זה ברור לכולם. אנחנו צריכים לתת חבר סגל בכיר שייתן מענה לצרכים האלה, ולאפשר את הפעילות של האחווה הסטודנטיאלית הגאה. סתם שתדעו, יש מכללות שעדין אוסרות על פעילות גאה בקמפוסים אבל יש באמת מחקר. שני, אם אתה יכול להציג. את השתי דקות שלי אני נותן.

אני אגיד את זה ככה בכמה נקודות: 66% מהסטודנטים שהשתתפו במחקר חשופים לאמירות פוגעניות על רקע מיני. 26 מתוכם, שזה יוצא פי 6.5 מכלל האוכלוסייה חוו הטרדה מינית בתוך המוסד. 87.4% מתוך מי שהוטרד לא דיווח על זה, ומתוך מי שכן דיווח, 50% דיווחו שזה לא טופל בכלל. 61% מהסטודנטים הגאים נמנעו מלחשוף את זהותם או שהם חזרו לארון ברגע שהם הגיעו למוסד האקדמי ובחרו שלא לחשוף את זה, וגם 33% מתוך האוכלוסייה שהשתתפה במחקר, הם ראו שהם חששו לכתוב או להביע את דעתם בעבודות הקשורות לזהות להט"בית. בסופו של דבר, אנחנו מדברים כאן הרבה על המקרו. אני אתייחס קצת על המיקרו, האקלים שאנחנו מייצרים בתוך הקמפוסים: מה שיוצא זה שאוכלוסיית הלט"ב לא מוגנת, אין לה מרחב בטוח - -

למי הפניה שלכם מופנית?

אני אגיד לך, דיברנו על זה גם בוועדה – לור"ה ולור"ם. בסוף, אותה סמכות בקמפוס שאחראית על הטרדות מיניות צריכה להיות, לכל מה שקשור – אם הרמטכ"ל שינה את יועצת הרמטכ"ל במקום לענייני נשים, הוא עשה את זה לענייני מגדר, זה מה שצריך להיות בקמפוסים. שאותה אישה, גבר, אני לא יודעת, מי שאחראי על הטרדות מיניות בקמפוס בדרך כלל זה אישה, אין מה לעשות, צריך שזה יהיה לענייני מגדר ולא לענייני נשים. פשוט מאוד.

מירב תודה.

- - -

אדוני, העברת את רשות הדיבור? זה לא שוק.

צריך לחדד את זה אדוני היושב ראש.

תודה. אני חושב שהקריאה נשמעה ברורה, זה לא לדיון.

כן, פשוט מאוד. זה גם בצבא ככה.

הנקודה התחתונה היא שאנחנו מחפשים שותפים לדרך, וזה לא - -

לכן יש לכם פתרון פה ולכן קיבלתם פתחון פה, והדברים נשמעו וגם יעלו.

חבר הכנסת דוקטור אחמד טיבי, ויוסי יונה שהיה כאן, פרופסור יוסי יונה.

תודה אדוני. אפרופו אקדמיה, הנושא שאנחנו דנים ודשים בו רבות, בעיקר בכל מה שקשור למרחב האקדמי והסטודנטים הערבים, הנגשה וייצוג. לגבי הייצוג, הן מבחינת הסגל ההנהגתי והן הסגל האקדמי – יש תת-ייצוגו ברור, מביך. כ-2.5% במרצים ופחות במנהלה. יש דרישה של הקמת אוניברסיטה בישוב ערבי, אוניברסיטה ערבית - -

יש החלטה.

ההחלטה לא מתקיימת, לאחרונה היא כמעט מתפוגגת. הבוקר שוחחתי עם שר החינוך, השר נפתלי בנט - -

שהוא יו"ר המל"ג.

כן, והוא הוציא הודעה. הוא אומר שהמל"ג, יש לה עמדה לגבי הרמה האקדמית וכדומה. אני לא חושב שזה יכול להיות מחסום נצחי מפני הקמת מוסד אקדמי בישובים הערבים, וביקשתי מהשר לבדוק שנית, והוא הבטיח לחזור ולבדוק את הנושא שנית. לגבינו זה נושא חשוב ביותר.

לגבי המכללות – אני חושב שהמכללות הן פתח חיובי וקרש הצלה של הפריפריה של הערבים. חשוב לחזק את המכללות, את הרמה האקדמית. אני אשמח אם שכר הלימוד ירד קצת - -

הוא לא עלה כבר - -

במכללות הציבוריות הוא כמו באוניברסיטאות.

צחי, אני מבקש לא להתפרץ.

השכר הוא מעל 30,000 - -

זה הלא-מתוקצבות. אז לא צריכים ללכת ללמוד.

למה? אפשר להגביל את שכר הלימוד - -

סליחה, המכללות הלא-מתוקצבות לא מקבלות שקל מהמדינה, אתה לא תגביל להם את השכר, עם כל הכבוד.

מירב, את לא חייבת להשיב להם, עם כל הכבוד.

הן לא מקבלות שקל מהמדינה. עשה לי טובה, באמת. מה זה, יש גבול להפקרות של הרגולטור.

תודה.

- - -

תהיה הסכמה. - - -

מה יקרה אם בבינתחומי יורידו קצת? מה יקרה?

סליחה, אני קיבלתי מלגה מלאה בבינתחומי.

אחמד, בבקשה.

הנקודה השנייה, אדוני, גם במכללות וגם באוניברסיטאות הסטודנט הערבי מרגיש זר כאשר הוא מגיע בתחילת דרכו לאוניברסיטה. פתאום אין שפה ערבית למרות החלטה של המל"ג - -

למרות החלטה על השילוט.

למרות החלטה גם על השילוט, גם על האתרים בערבית של כל המכללות והאוניברסיטאות, וזה לא מיושם באופן מלא. וגם על השפה באופן כללי וגם על מתן מקום לתרבות הערבית של הסטודנט הערבי בתוך המוסד האקדמי. גם האקלים התרבותי, גם השפה, גם המרחב, כל זה, אדוני, עדין לא מיושם. אני חוזר ואומר, דיבר חברי טלב אבו עראר על הכשרת מורים – כיום יש אלפי מורים ומורות ערבים שהם לא מועסקים בגלל קשת של מערכת החינוך, של איזון לקוי והיעדר בניית בתי ספר - -

שים יד על ההגה, זוכר מתחילת הדיון? שימו יד על ההגה.

- - היתר בניית בתי ספר וכדומה ותקציבים. כך אפשר לקלוט חלק גדול מהאלפים האלה, ואולי אנחנו צריכים לכוון שאנשים גם יפנו למקצועות אחרים, נדרשים, לא רק להוראה.

אני שב ואומר, אדוני היושב ראש, ובזה אני אסיים, שכמו שאת אמרת עיר ערבית ובית חולים ערבי, אוניברסיטה ערבית עם דרישות קרדינליות, אי אפשר שכל שנה אנחנו נתחיל והנושא הזה ממשיך - - - תודה רבה.

פרופסור יוסי יונה, בבקשה.

אדוני היושב ראש, באתי בשלב מאוד מאוחר של הדיון ולא עקבתי אחר - -

אנחנו ניקח אותך למשהו שנגענו בו - -

לכן, אני אסתפק במספר קצר של מילים: האחד, בוודאי לברך את הסטודנטיות והסטודנטים שהחלו את שנת הלימוד שלהם, ולאחל להם שתהיה להם שנה מעניינת, מרתקת. אני תמיד רואה את החוויה כשאני אומר לסטודנטים שלי: אני מזמין אתכם לאיזו שהיא אודיסיאה אינטלקטואלית, ואם אני אעשה את עבודתי נאמנה ואתם תיהנו וזה יעניין אתכם, עשינו באמת את מה שמוטל עלינו ללא שום קשר עם ציונים כי זה גם מתקשר אדוני, פרופסור פרלמן, למקום של החינוך, מדעי הרוח באוניברסיטה. זה הדבר שאני חרד לו. אני בא מהמקום של הפילוסופיה, למדתי פילוסופיה באוניברסיטאות ואני מתאר לעצמי ממה שנאמר כאן, על פי המצגת, שיש לכם כוונה לחזק את הנושא הזה, ואני מביע גם חרדה ודאגה כי קשה לקדם אותו באקלים התרבותי-חברתי שבו אנו חיים.

אני מקווה שאכן נוכל ליצור את התנאים שיאפשרו את הקידום של הנושא הזה של החינוך ההומניסטי כי הדגש לטעמי המוגזם שניתן לאינסטרומנטליזציה של החינוך, מה יוצא לי מזה, מחמיצה המון כי לאוניברסיטה, כפי שאני רואה אותה, יש לה גם תפקיד בהנחלתה לפחות של חשיבה ביקורתית, של תרבות ועוד דברים מהסוג הזה - -

אם מדברים על נקודות זיכוי לצבא אז אתה מדבר על ערכים. פה חצי הדיון היה על הצבא.

בסדר חנין, אני לא ארשה לך. 10 דקות דיברת.

הדבר שבאמת גם חורה לי זה היחס ההולך וגדל בין מספר המרצים לבין מספר הסטודנטים. זאת אומרת, יש יותר מדי סטודנטים על מרצים כך שהחוויה הזו של הלמידה, החוויה של מה זה להיות באקדמיה וליהנות מהידע המיוחד של המרצים, הוא לא מתאפשר. לכן, אנחנו נהיה אתכם במאבק ובניסיונות אל מול המדינה כדי להגדיל את התקציבים של האוניברסיטאות כך שיוכלו להגדיל את התקנים כי באמת המצב, אנחנו יודעים אותו היום ואני מסיים בכך, שרוב חובות ההוראה הולכות למרצים זוטרים לעוזרי הוראה וכולי, וזה דבר נורא ואיום. אנחנו צריכים לתת לדבר הזה מענה.

אני מקווה שאנחנו נוכל גם להפעיל את הלחצים וגם נוכל להיות שותפים שלכם בהגדלת התקנים של האוניברסיטאות כי בסופו של יום, וזה המשפט האחרון, אדוני היושב ראש, באמת רמתה התרבותית של החברה שלנו המוסרית, התרבותית, היא צריכה להיות המטרה שעומדת גם למול תפקידה של האקדמיה, ולכן זה בנפשנו. תודה אדוני היושב ראש.

תודה. דוקטור יוסף ג'בארין ולאחר מכן דוקטור אפרת קנולר.

תודה לכבוד היושב ראש. אז קודם כל, באמת ברכות לסגל הבכיר על ההצלחה במאבק. אני חייב גילוי נאות שאני גם בסגל הבכיר בחל"ת, אז זה - - - על ההצלחה. אני ממכללת תל-חי. אני גם ליוויתי את כל הנושא. אני יודע שחלק מהדברים עוד לא ממש נסגרו אז צריך לאחל שבאמת זה ייגמר טוב.

בזמן המועט שנותר אני רוצה לחדד - -

אנחנו רוצים את הארבע דקות האחרונות לתשובות. נשארו עוד ארבעה, חמישה דוברים אז אני לא יודע איך אני עושה את זה כי חד-משמעית ב-11 אני נועל את הישיבה. משפט וחצי שניים.

לחדד את שתי המטלות העיקריות שאני כבר בשנה השלישית בכנסת מדבר עליהן: 1. כל מה שקשור לייצוג האקדמאים הערבים בסגל האקדמי, בין אם זה הזוטר ובין אם הבכיר. הנתונים מוכרים לכם, זה פחות מ-3%. אם בעבר הטיעון היה שאין אולי מספיק אנשים שסיימו וכדומה, היום יש כבר שפע של אנשים מוכשרים. לצערי, חלקם עדין עוזבים את הארץ ומלמדים באירופה ובארצות-הברית כשאנחנו כל כך צריכים אותם.

הייצוג בקרב הסגל המנהלי. זה פשוט בושה. ממש בושה. זה פחות מ-2%. ואם ניקח דוגמה כמו אוניברסיטת חיפה, שבה הסטודנטים הם שליש מכלל הסטודנטים, ולראות ששם, באוניברסיטה בחיפה, הסגל המנהלי הערבי שם בקושי שני אחוז, זה פשוט לא מתקבל על הדעת. לכן, אני קורא להתערבות המל"ג ולנציגי המל"ג - -

יש לכם הזדמנות, עכשיו אתם הולכים להגדיל את הסגל הבכיר.

אני עוקב אחרי הנושא של קול קורא בישוב הערבי. הקול הקורא הסתיים. קיבלתי תשובה לשאילתה מפברואר, שהיו אמורים להכריז מי הזוכה, עדין אנחנו לא יודעים מה קורה. יש שמועה שכאילו המכללה בקרית אונו נכנסת לתמונה. צריך אולי להבהיר מה קורה כאן, אחרת החשדות רק יגברו.

לגבי תכנית החומש לאוכלוסיית מיעוט, לחברה הערבית - -

תודה, היה דיון ועוד ניגע בזה.

אם יהיה דיון נפרד זה יהיה מצוין. אלה הנושאים שרציתי לדבר עליהם בנושא סוגית התרבותה ערבית והשפה, שעדין נעדרת ממוסדות ההשכלה האקדמיים.

תודה.

אני מהמכללה האקדמית צפת. המכללה שלנו היא רב-תרבותית ואני נתקלת בבעיות של אותם מגזרים שעברית היא לא שפת אם שלהם, ושחסר להם מקצועות ליבה. אני מציעה, מתוך הניסיון, מכינות חינם מפני שהמכינות עולות כסף. מגיע לסטודנטים האלה להגיע לדרגה כאשר הם נכנסים לאוניברסיטה בחינם. גם בעיות של תחבורה – קשה להגיע מהכפרים ומהישובים, גם הסעות לתת להם אפשרות להגיע. ואם לא, לפחות מעונות. לבנות מעונות כמו בכל אוניברסיטה בעולם, שאפשר יהיה לשבת שם וללמוד.

תאמינו לי שכל הנקודות שהעליתם, יש לי תחושה שהייתי שם והוועדה דנה בהם, נגעה בהם, אנחנו ערים להם, ויש לנו מושב ארוך להמשיך להתמקד. הישיבה הזו היום, נכון שזה גורלן של כל הישיבות של פתיחות שנת לימודים מעמיסים עליהן את הכל. אפשרתי זאת, נתתי שעתיים אבל אני אאיץ בכם. תודה. מיכל אבן, בבקשה דקה.

תודה. אני אגיד שאני יו"ר הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת חיפה. תודה, אדוני היושב ראש, על הישיבה ועל רשות הדיבור. אנחנו רגילים בישיבות האלה לשבת ולשמוע ולא לדבר, וזה בסדר. בתמצית ובדקה - -

אני, לימדו אותי תמיד: תשמע יותר, דבר פחות. הכי טוב.

היא העלתה כאן איזו טרוניה באופן מאוד עדין.

הבנתי. בבקשה.

אני כאן בשביל כל עמיתנו בסגל האקדמי ובאוניברסיטאות, כבערך 14,000 חברי סגל זוטר, סטודנטים ולא סטודנטים. האוניברסיטאות עושות מחקר בהוראה. יש מי שבאים בשביל מחקר. סטודנטים, אם מותר להתחצף ולהגיד באים קודם כל בשביל הוראה. אני חושבת שמגיעה להם חוויה של הוראה טובה, איכותית, מעניינת, מעוררת מחשבה, מעוררת השראה - -

יצאת מעודדת כשראית את שיפור איכות ההוראה בתכנית העבודה של המל"ג?

לא.

למה?

משום שמדברים על זה הרבה. בתכניות האלה, בוועדות האלה שקמות אנחנו לא שם.

זו הסיבה שכבר בסיכום שכתבתי תוך כדי, ביקשתי לקבל את התכנית.

בסדר גמור, ואני מבינה שבשביל זה שאלת אותי. בכל הדיונים על איכות ההוראה, יחס סגל בכיר סגל זוטר, אנחנו למעלה מחצי. מי שעושה את ההוראה ומי שבא בשביל ללמד - סגל זוטר בא נטו בשביל ללמד, אנחנו לא שם. שמענו הרבה על הבכיר, לא שמענו כלום על הסגל הזוטר. ואנחנו נמצאים, אתם ודאי יודעים, בעיצומו של משא ומתן להסכם החדש. התחלנו אותו כבר בפברואר וביקשנו מהשותפים שלנו לסיים אותו עד אוקטובר, עד תחילת השנה, וזה לא קרה. התאפקנו בניגוד לדי.אן.איי של שביתה-תוצאה אבל - -

בגלל זה התוצאה כפי שהיא. תודה. בנימה אופטימית זו, בעצה הסמויה שנתתי לך ואני לא אוהב אותה אבל מה לעשות? עדי משניות מהתאחדות הסטודנטים, בקצרה.

תודה אדוני היושב ראש. אני אעשה זאת הכי בקצרה שאפשר: קודם כל, באמת אנחנו, בהתאחדות הסטודנטים, נתעסק בהרבה מאוד אתגרים של - - - אני מאוד שמחה שהזכירו פה הרבה את הנתונים לגבי איכות ההוראה וגם את תוצאות הסקר. בדיוק בשביל זה אנחנו עושים אותם, כי חשוב שהנתונים האלה יהיו ויגרמו לכל המוסדות לשפר את עצמם.

דיברו פה הרבה על הנגשה – אני רק אעיר בהקשר הזה שבאמת נעשים הרבה מאמצים, גם אנחנו נמצאים שם ולמרות חוסר הזמן אני אברך את פרופסור אדו פרלמן ואת השותפים שלנו במל"ג, שכן עושים הרבה גם בתחום של - - - וגם בתחום של ההנגשה. אני כן אזכיר שהיתה בסוף המצגת שלך התייחסות גם לפריפריה, כשדיברתם על אוכלוסיות ממודרות. אנחנו חושבים שזה שם. התכנית החמש-שנתית לא מפותחת מספיק, לא מעמיקה מספיק. פה זה גם המקום של המכינות הקדם-אקדמיות להיכנס, ואנחנו מצפים לראות את התכנית הזאת מורחבת ומועמקת.

אני רוצה להתייחס כן לדבר אחד שכמעט ולא עלה פה, הוא עלה בדברים של חלק מהדוברים: אנחנו, בהתאחדות, רוצים לשים על הזרקור לקראת שנת הלימודים הזאת את הרלוונטיות של התואר בעבור הסטודנטים לעולם המשתנה, לשוק העבודה ולכישורים שהם צריכים לקבל גם בשביל התעסוקה, ולא פחות בשביל זה, בשביל המחקר, שגם הוא משתנה.

תודה.

אני רוצה להתייחס רגע, זה קורה בשלושה מוקדים: בשלב שלפני התואר – אנחנו בשנה שעברה עשינו קמפיין על האופן שבו מכללות ואוניברסיטאות כאחד נאלצות הרבה פעמים לפרסם את התארים בצורה שלא משקפת לו לבחור את מה שיהיה המקצוע, שגם נכון עבורו וגם נחוץ - -

זה לא רציני.

- - ואנחנו הולכים לפתח כלים מעשיים יותר עבור סטודנטים לקבל מידע נגיש ואמין ואמתי בשביל לבחור את התואר. אנחנו חושבים שזה לא נכון שגם האוניברסיטאות וגם מכללות הרבה פעמים מנסות למשוך את הסטודנטים בגלל אותה מצוקה שדיברנו עליה - -

גברתי הנכבדה, תודה. אנחנו ניתן לכם הזדמנות, ואני מושיט לכם כתף - תגישו נייר עבודה לדיון, למספר דיונים בנושאים שהם אקוטיים לכם במושב החורף, ואנחנו נקיים אותם.

מעולה, תודה רבה.

סם קדוש, בבקשה, משפט וחצי.

אז דיברנו לפני הפגרה וזה נושא למל"ג וגם ביום הסטודנט – אז ראיתי את המצגת. כמו שאמרתם, יש המון התייחסות גם למגזר הערבי, גם למגזר החרדי אבל עוד פעם, אנחנו ביקשנו שתהיה התייחסות לעולים שהם גם בתכנית החומש. אין התייחסות לעולים ומזה נובעות המון בעיות, ואנחנו מבקשים שהנושא של העולים יעלה לפחות בכתב ובמצגת. תודה.

תודה. אני חושב, בעיקרון, שמה ששאפת נאמר אבל זכות הדיבור נתונה לך בדקה האחרונה. הסדרן נשלח לנזוף בי על ידי יו"ר הכנסת, אז בבקשה.

אני מתנועת "אם תרצו". אני באמת שמח שחברי הכנסת – שלחנו לכל חברי הוועדה את הדוח והם התייחסו לנושא. אני אגע בקצרה בנתונים עצמם: אז באמת אנחנו מדברים על 16 מוסדות מתוך ה-63 שאנחנו בדקנו, שבאמת נותנים ומאפשרים את הנקודות זכות לחיילי המילואים. מתוך זה, בתוך המוסדות שכן מאפשרים את הנקודות זכות לחיילי המילואים, ראינו בלגן שלם במספר ימי המילואים שנדרשים מהמרכז הבינתחומי שציינו שבעצם מספיקים 10 ימי מילואים ועד מוסדות אחרים שצריכים 30,40 ולפעמים 70 ימי מילואים מצטברים כדי לקבל את אותן שתי נקודות זכות.

1. זה הפער. כלומר היום, מי שמאפשר נקודות זכות למילואים, זה מי שמאפשר נקודות זכות על פעילות חברתית. יש פער חסר תקדים של מאות ואלפי אחוזים בין השעות הנדרשות. כלומר, חייל מילואים נדרש ל-500 שעות ואילו מי שעושה פעילות חברתית שהיא מבורכת נדרש ל-60 שעות בלבד.

אנחנו גילינו שיש היום מוסדות ואוניברסיטאות שמאפשרות פעילות חברתית. לדוגמה: אוניברסיטת בר-אילן מאפשרת פעילות חברתית. אוניברסיטת באר-שבע וירושלים מאפשרות השתתפות בנבחרת הספורט ולקבל נקודות זכות, ולא מאפשרות בכלל נקודות זכות לחיילי המילואים. מוסד שלא מעריך ומתגמל בעצם פוגע בעצמו יותר מהכל.

אמרת, זעקת. תודה. משרד האוצר, שמעת? תכינו שיעורי בית כי תידרשו לדיונים הבאים כתוצאה מאילוצי זמן.

ועדת החינוך מברכת את מערכת ההשכלה הגבוהה לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית, ומאחלת הצלחה לכ-310,000 סטודנטים ולסגל כמובן.

הוועדה עמדה מקרוב על המגמות המבורכות בעליית שיעור הערבים והחרדים באקדמיה אך חרדה מכך שמספרם לעומת חלקם באוכלוסייה נמוך בהרבה.

הוועדה מבקשת מהמל"ג להגיד לה את התכניות המעשיות שננקטות בחומש זה להגדלת מספר הסטודנטים הערבים והחרדים להשכלה גבוהה.

הוועדה קוראת למל"ג להכין תכנית ייעודית לשילוב האוכלוסייה הדרוזית בהשכלה הגבוהה לאור הפער. מי ששאל למה? אז אני עונה, בלי צעקות, לאור הפער הגדול שקיים בין אחוז מסיימי תעודת בגרות לבין חלקם של הסטודנטים הדרוזים בהשכלה הגבוהה.

הוועדה מבקשת מהמל"ג להגיש לוועדת החינוך את תכניתה להגדלת מספר סטודנטים המסיימים את התואר הראשון לעומת המתחילים לתואר.

הוועדה מבקשת מהמל"ג להכין תכנית רב-שנתית להגדלת עוגת המחקר למכללות המתוקצבות לפי מדדי איכות שישמשו כתמריץ למצוינות של המכללות המתוקצבות.

הוועדה קוראת למל"ג לפעול לכך שכל מערכת ההשכלה הגבוהה תכיר במתן נקודות זכות למשרתי מילואים כפעילות חברתית ולהשוות זאת בכל המוסדות האקדמיים.

הוועדה קוראת למל"ג להכין תכנית – אני לא מבין את הכתב שלי...

הוועדה מברכת על הצגת שיפור איכות ההוראה כתכנית עבודה והגדלת מספר חברי הסגל האקדמי, ומבקשת להגיש לה את תכניתה להתמודדות עם השיפור לאיכות ההוראה.

הוועדה מודה למל"ג על המצגת ועל הנתונים המופיעים בה. חבל שאין בה גם קשיים ואתגרים.

הוועדה מושיטה כתף חמה לשיתופי פעולה בין הכנסת, ועדת החינוך למל"ג-ות"ת לעמידה באתגרים הרבים שבפניהם עומדת מערכת ההשכלה הגבוהה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

- - -

סליחה, את רואה? עזרת לי.

התייאשתי מזה.

הוועדה קוראת למל"ג להכין תכנית איך היא מתכוונת להתמודד עם צמצום המגמה של יציאת סטודנטים ללימודים בחו"ל, ובפרט בקרב האוכלוסייה הערבית.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:06.