ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-10-31OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 591

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י' בחשון התשע"ח (30 באוקטובר 2017), שעה 9:30

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 116), התשע"ז-2016 (מ/1085)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

ג'מעה אזברגה

עבד אל חכים חאג' יחיא

עיסאווי פריג'

סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד התחבורה - חוה ראובני

מנהל אגף א' לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה - דרור גנון

מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה - דפנה עין-דור

מנהל מחלקה, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - אוהד מעודי

משרד המשפטים - דרור וגשל

ראש מדור יעוץ וחקיקה באגף התנועה, המשרד לביטחון פנים - דנה ימינחה

רפרנט-פיקוח על הביטוח אגף שוק ההון, משרד האוצר - אלעד אלקובי

יו"ר, ארגוני המוניות - יהודה בר אור

יושב ראש, ארגוני המוניות - מצליח שבתאי

מנכל, ארגוני המוניות - שי דיין

חבר הנהלה, ארגוני המוניות - מנשה אלמסי

חבר הנהלה, ארגוני המוניות - עזרא לוי

חבר ועד, ארגוני המוניות - יהודה מזרחי

מנכ"ל שלמה sixt, חברות להשכרת רכב וליסינג - דידי רוזנפלד

יועץ משפטי, ניו קופל, חברות להשכרת רכב וליסינג - טל שרם

מנהלת חב' מוניטקס, יצרני משווקי ומתקיני מונים למוניות - מיכל ברק

מרכז קשרי צבור, איגוד לשכות המסחר - יצחק דניאלי

יור ועדה אלמנטרית, לשכת סוכני הביטוח - אריאל מונין

עו"ד המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים - אביטל פריזמנט

מזכיר ענף רכב באיגוד, איגוד השמאים - אביב בן אברהם

יו"ר וועדה מקצועית ארצית, איגוד השמאים - אורי גורביץ

מנכל, ארגון חברות ההסעה - שוקי שדה

גט טקסי - סיון דאוטוקר

מנכ"ל אר.אם אלקטרוניקה (ספקית ציוד של איתוראן) - יהושע מזרחי

עמותת תנו יד לחרש נכים למען נכים - דן מיכאל קדרון

מנכ"ל איגוד המוסכים - אריה אשד

יו"ר איגוד המוסכים - רונן לוי

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את איגוד המוסכים, לשכת סוכני ביטוח בישראל - יעל גויסקי אבס

שדלן/ית (עצמאי/ת), מייצג/ת את איגוד השמאים בישראל (ע"ר) - לירן בן הרוש

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את התאגדות נהגי מוניות השירות - איתן אלון

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את איגוד המוסכים, לשכת סוכני ביטוח בישראל - מיכאל שאינסקי

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את איגוד המוסכים, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל - פז אגמון

איתי עצמון

לאה ורון

הדס צנוירט

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 116), התשע"ז-2016 (מ/1085)

בוקר טוב לכולם. בדיוק צייצתי שב-07:35 הורדתי את הבת שלי בגן, ודוממתי את האוטו ב-09:20. לא ירד גשם, לא היה משהו דרמטי. אני אומר, 2.5 מיליארד שקל שדרוג כביש, כדי שנגיע יותר מאוחר. זה מטורף לגמרי. עוד נעסוק בעניין הזה, אפרופו - הוועדה הולכת להוביל שימוע של לפחות עשרה דיונים על התחבורה הציבורית. אני לא מתכוון לפתוח את זה, אבל אין ספק שמה שעשה השר כץ בכבישים אין לו אח ורע. זו מהפכה שלא היתה, ולא יודע אם תהיה עוד בסדר גודל שכזה. אבל יש רגע, שלא משנה כמה תשים אספלט; אם לא יהיה שינוי של השקעה לפחות בסדר גודל כזה, אם לא יותר, בתחבורה ציבורית – וכל העולם מבין את זה, אגב. אז ישראל עומדת. הגעתי לכניסה לכביש מס' 6. יש שלב של החיבור שאתה רואה את כל הכבישים פרוסים - הכול עומד. מימין, משמאל, פשוט הכול עומד. אגב, נסעתי לצדכם. אחלה אוטו...

בוקר טוב, גברתי מנהלת הוועדה, היועץ המשפטי, רשמת, דובר. לפני הכול אני רוצה לברך את חברנו אוהד מעודי על המינוי החדש. זה לא עניין של מה בכך, שמונה ליועץ לדורית סלינג'ר, המפקחת על הביטוח ושוק ההון. בעיניי זה שדרוג. כמובן, אני מאחל לך הצלחה. עכשיו, איך אומרים - אם הרגת רק אותנו, עכשיו תהרוג את כולם... ואם כבר, דנה, בהצלחה. מכל הלב. מזל טוב.

ברשותכם, נתחיל בהקראת שיר כמדי בוקר. היום יום שני. מי שלא יודע, נקרא בשבת את פרשת וירא. מי שלא יודע, אני אזכיר לו את זה. בכל מקרה, אומר לכם עוד דבר – אתחיל מדי שבוע להקריא שירים, פעם בשבוע שיר של המשוררים הצעירים, כדי לנסות להביא אל מרכז הבמה כמה וכמה זווית של השירה העברית והישראלית.

ברשותכם, אני רוצה להקריא אצת שירו של רעואל שועלי. הוא משורר ישראלי בן 36, גדל במצפה רמון וגר בתל-אביב. טייס חיל האוויר במילואים. בוגר תואר ראשון בתוכנית המצטיינים במדעי הרוח והאומנות של אוניברסיטת תל-אביב, וכיום סטודנט לתואר שני בפילוסופיה יהודית. ממקימי כתב העת לשירה הבה להבא. השיר "ערימת ילדים" לקוח מספרו הראשון "עורבא", שיצא לאור בשנת 2016. זה שיר שתפס את עיניי, כי אין לי ספק שהוא ידבר לכל אחד ואחת שיקשיבו לו: "וכשאחד היה מכריז "ערימת ילדים", היה נשכח הכול: הכדור, הניצחון. והיינו בגופים קטנים מתגלגלים ונמעכים, פעם על ופעם תחת. עד שאחד מבעד לסבך זרועות ורגל, היה צועק: אני נחנק. מצחוק, דמעות ורגל היינו נשכבים לאחור, מותשים, וכובד העולם, פעם על ופעם תחת". אין לי ספק שגם אנשים מבוגרים נזכרים בערגה במישהו שצועק "ערימת ילדים".

ברשותכם, נעשה מעבר חד, ושבוע שעבר, כשדיברתי על תאונות הדרכים, אמרתי, שאמנם המספר לצערנו, חצה את גבול ה-300 הרוגים, אבל לרגע היה גם מצב – כל הזמן אנחנו מנסים לסדר לעצמנו ולומר: לפחות לא נגיע למספר שהיה בשנה שעברה, כי הפער היה עשרה הרוגים, לצערנו, לטובת – במירכאות כמובן – שנה שעברה. המספר הולך ומצטמצם. הוא כבר הגיע למינוס 2. כלומר אנחנו שוב חוזרים למצב שבו אנחנו עלולים – בוודאות כבר חצינו את גבול ה-300, אבל אנחנו במצב של להשוות את המצב הרע של שנה שעברה, ואולי אף לחצות אותו. נמשיך להזכיר ולצעוק את העניין הזה. ראיתי שהרשות מתחילה לטפל – כי כשמסתכלים פנימה, בסך הכול הכללי אתה רואה סוג של שינוי לטובה, אבל יש שניים-שלושה מוקדים שלא רק שאין שינוי לטובה; יש החמרה מאוד גדולה, ושם באים לידי ביטוי המספרים. דווקא בתוך העיר מספר התאונות הולך וגדל. כפי שאנחנו מכירים את זה, גם אנשים מבוגרים, המספר הולך וגדל – במעברי חציה, חלקם הלא קטן, ותאונות של רוכבי אופנוע, שחלקם, מה שנקרא, תאונות עצמיות לחלוטין, וכמובן המגזר הערבי, שלצערי, לא מצליח להתמודד עם העניין, ולא מצליח להוריד את הקטל בדרכים, וזה ממש-ממש מנקודת המבט שלי, מאוד רע ועצוב. ביקשתי גם מהרשות, לעשות שם סוג של – לנסות לפחות לייצר טלטלה ולגייס את כל הכוחות למען העניין הזה.

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 116), התשע"ז-2016. אני מזכיר לכם, שהיה כבר דיון בעניין, הרחבנו בו. נשלחו חלק מהאנשים לעשות עבודה – כמדומני, בעיקר בכל הנוגע למונים, כי אם יש תחרות, אין תחרות, תהיה תחרות. היו פה כמה וכמה אנשים שכפרו, אם איני טועה, בעניין הזה שיש תחרות.

לבקשתך, העבירה דפנה עין-דור מסמך, שמתייחס לתחרות בתחום המונים.

ברשותך, דפנה, תציגי בפנינו בכמה נקודות, ממש בקצרה, ונתקדם. תודה.

דפנה עין-דור, מנהלת אגף כלכלה במשרד התחבורה. מה שהכנתי הוא סקירה של השוק, משהו קטן מאוד, שמתייחס למה המצב כיום. כיום פועלות בענף שתי חברות מונים, שמפעילות סניפים בפריסה ארצית. חלוקת השוק ביניהן – אני יודעת על 60-40. בדיון הקודם נאמר 50-50. מבחינת הפריסה הארצית, ברגע שיש עדכון או אירוע שדורש מנהגי המוניות להגיע, אז נפתחים מרכזים שאליהם מגיעים נהגי המוניות לצורך עדכון המונים.

מבחינה רגולטורית, לנו אין חסמי כניסה. כל מפעיל שמעוניין למכור מונים, יכול להיכנס לענף, ובתנאי שיעמוד בדרישות התקן של מונה. כיום התקן העדכני הוא משנת 2013. הדרישות הן לא רק של משרד התחבורה – יש גם דרישות של רשות המסים, כי המונה הוא קופה רושמת.

אנחנו עשינו לפני כמה שנים – כיום אנחנו לא מפקחים על מחיר מונה חדש.

את חוזרת על ההרצאה מהפעם הקודמת. אלוהים נתן לי הרבה מגרעות, אבל זיכרון לא רע. אני צריך את השורה התחתונה. מתקיימת תחרות, או היא לא רלוונטית?

שני מפעילים זו תחרות מוגבלת. ב-20 ומשהו שנים האחרונות לא נכנס אף מפעיל לשוק הזה, כך שכנראה, זה לא שוק שיש לו אטרקטיביות מצד השוק. צריך מפעיל. משרד התחבורה לא חוסם את הכניסה, אבל מאידך, אף אחד לא מוכן להיכנס לשוק. מגיעות אלינו מפעם לפעם בקשות, אבל לא קורה עם זה יותר מדי. זה התעניינות, סקרנות, אבל לא קורה עם זה שום דבר.

מבחינתנו, כל עוד אין דרישות שלנו למונה חדש, ברגע שנחייב מונה חדש, יכול להיות שיהיו שחקנים חדשים.

אני רוצה לומר - אלא אם כן יקום מישהו או מישהי תקום ויאמר: זה הכול שטויות. כי הנחת העבודה שלי - מספר המוניות הוא מוגבל. זה לא משהו שאם תייצר תחרות, ייקנו עוד מוניות. אתה לא קונה מונית כי מחיר המונה יורד.

יחד עם זאת, אם המחיר בעיני נציגי נהגי המוניות למיניהם והסוגים שלהם, מבחינתם, גם אם אין תחרות, הפערים הם לא בלתי-נסבלים, מצד אחד, ומצד שני, אלה מחירים שהם סבירים, כלומר גם אם ייכנס גורם שלישי, המחירים לא- - -

היקף רכישת המונים החדשים היום הם עשרות בודדות בשנה. אין שוק כזה.

ואם אתה רוצה לייבא מחו"ל באופן עצמאי?

אין מי שיקנה.

לא. קניתי מונית, ורציתי להזמין מחו"ל – כמו שאתה לוקח אייפון.

זה לא אותו דבר בכל מדינה.

כלומר אתה אומר, זה תו תקן ישראלי. דיברנו על זה גם בפעם הקודמת, ונשאל שוב – יהודה, אם תדע לענות לי, או את, ודאי דפנה, אם בדקתם את זה.

אנחנו לא מפקחים על מחיר המונה החדש. אבל אין בעיה, כי אין מי שקונה מונה חדש.

ביקשתי ממך להתגונן? מה את מתגוננת?

אני מסבירה.

אני מנסה לברר נתונים כדי להתקדם. האם מי מכם יודע, כשנהג מונית במדינות המערב מבקש לרכוש מונה, מה הפער? בבקשה.

בגלל התחרות שיש בין החברות, הן נותנות את המונה אפילו בחינם, רק שישלם את השירות השנתי. המצב היום לא כדאי ולא רווחי כל כך לזכיין שלישי. כפי שדפנה אמרה, זה מחזק את זה. הן נותנות שירות במחיר סביר, במחיר השירות.

האם קיבלתם תלונות? בבקשה.

דרור גנון, משרד התחבורה. אני מנהל אגף, תחבורה ציבורית. קודם כל, יש לנו הרבה פניות והצעות לגבי חברות שונות שרוצות להכניס מונים חדשים, שמסתמכים על ה-GPS. הם יודעים לייצר מיקומים. נהג המונית גם יכול לשלוח לנוסע את זמן הנסיעה שלו והכול, כלומר אתה מכניס טכנולוגיות אחרות, שמנהלות את כל העסק הזה בענן – לאו דווקא בתוך המונה, ואני כן חושב שיש מקום לפתוח את השוק הזה לתחרות, מה גם שכך אתה מייצר טכנולוגיות חדשות, אתה מעודד פיתוח טכנולוגיות.

אתם עובדים באותו משרד?

זה מה שאמרתי.

רציתי לוודא אם יש עוד אגפים אצלכם שאביא אותם לפה, כדי שיתאמו פה. אני צוחק. אומר את זה בציניות.

אנחנו רוצים לשפר את רמת השירות. בסוף – נאמר זאת בצורה ברורה – המונית היא האמצעי. המטרה – להסיע את הנוסע. אנחנו רוצים לספק לו, וגם איגוד המוניות ויהודה בעיקר, רוצים לתת את השירות הטוב ביותר. האפשרות להכניס ספקים חדשים- - -

מה מונע את זה?

צריך לייצר תקינה לסיפור הזה, וזה בחקיקה. כיום החקיקה לא מאפשרת את זה.

מי אמור לעשות את זה? בוא נסכם. אני רוצה לסכם את העניין הזה. קודם כל, תודה לך, מר גנון. אני חושב שסיום דבריך הכניסו אותנו לתוך התלם, כי אני חושב שהכול כל כך מתקדם, שזה יכול לתת הרבה מידע לנהג, מצד אחד, ומצד שני, גם ללקוח. לכן אני מבקש, לקבל - חודש ימים יספיק לקבל בכתב התייחסות שעושה לנו סקירה, מה אתם עושים בעניין? איפה אתם עומדים? מר גנון, אחרי שתיאמת ועברת מחדר לחדר, עברת בין חוה שאמרה שלא צריך חקיקה; מה שחוה אמרה, שלא נדרשת חקיקה, לבין דפנה שאמרה, למה להפריע לנו בעבודה? שקט. תנו לנו להמשיך.

זה לא מה שאמרתי.

לא צריך חקיקה כדי לאשר מונה חדש. ברור שאם רוצים להוסיף לו פונקציות פועלות וכו', צריך לבחון זאת פרטנית.

חוה, פה זה לא לשכת השר. אני רוצה מסמך סדור, שיודע לומר לי מה אתם עושים כדי לשפר את המצב, נקודה. מה העניין. בבקשה.

לדעתי, יהיה נבון שיהודה בר-אור יהיה שותף למפרט הטכני.

הם עוד לא יודעים מה הם רוצים. אני עזרתי להם להיפגש פה היום. אתה כבר מבקש שיהודה ייכנס, ידבר? עוד אין עגלה, עוד אין סוסים, אין עוד כלום. הנחת העבודה שלי – ואני מקווה שכך זה יהיה - - -

זה לא מדויק. שמי מצליח שבתאי, מארגון נהגי המוניות. לדעתי, יש הרבה חברות מונים – יותר חברות אפליקציות - שרוצות להכניס את המונה הדיגיטלי. ידוע בשוק המוניות.

מר גנון הרים לי להנחתה. חבל. נתקדם. העניין ברור.

אבל הכול ידוע.

יכול להיות, אבל עובדה, אני לא יודע. אם לא גנון מבקיע גול בהארכה, אני אפילו לא מעלה את העניין. אני אומר: כולם מבסוטים, איש תחת גפנו ותחת תאנתו. אז קודם כל תודה. אני אומר את זה לא בציניות. זאת המשימה שלנו פה – לעשות דברים נכון וטוב יותר. כל שאר הדברים, הנחת העבודה שלי – הרי הם יעשו איזה שימוע, ויגידו מה מתאים, לא מתאים. זה לא דבר שאתה אומר למישהו: סידרנו לך במדף. יצטרך לראות שזה מתכתב באמת עם היכולות השונות. לא דומה נהג מונית של ספיישל לבין מונית שירות. אני מניח שיש פה דרישות אחרות שיש להתכתב אתן. לכן אני אומר, שהנחת העבודה שלי, שהם יבואו אתכם בדין ודברים. אם לא יבואו בדין ודברים, אני פה. אנחנו פה גם כדי לנסות לייצר את המצב. אני אומר לכם – זה מסוג הדברים שנעביר בו הילוך. אין צורך פה בוועדות מיוחדות. אם רוצים, אפשר לקדם את זה, ואין לי ספק שהשוק יידע לתת את המענים מה יותר מהר. בבקשה.

יהודה בר אור, יו"ר איגוד המוניות הארצי. הנושא שביקשתי קשור לעניין? אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה, שאלתי שאלה, שאם העניין של העמדה הסופית, שאנחנו בחלק מהדברים מסכימים ובחלק לא מסכימים, האם ניתן שיתוף פעולה? כי יש דברים שלא נוכל להסכים אתם, וחבל שלא נפתור אותם לפני.

הסעה שיתופית זה מוצר נוסף לאזרח, שיהיה בתוך המונה.

שנייה. אנחנו לא עוסקים עכשיו בנסיעה השיתופית. יתקיים פה דיון. היו פשרות – אני מזכיר – בעניין הנסיעה השיתופית. הרי זה לא מצב שבו רקדתם על הגגות כשזה הגיע, אבל בין הברירה של לקבל את הפשרה לבין מה המצב שיכול היה להיות עבורכם, שבמידה רבה היה מחסל לכם את הענף, נמצאה פשרה סבירה. אני לא רוצה לומר, אם היא טובה יותר לפה או לשם; פשרה שיכולתם לחיות אתה. אבל אני לא רוצה להיכנס עכשיו לעניין הזה. זה לא על סדר-יומנו. נתקדם. בבקשה.

נתחיל בהקראה, אדוני?

כן. דיברנו מספיק.

תודה שקבעתם את זה לתחילת המושב. שיהיה מושב פורה.

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 116), התשע"ז-2016. כמובן, המספרים צריכים להתעדכן.

תיקון סעיף 1. בפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), בסעיף 1 – (1) לפני ההגדרה "בעל" יבוא: "אמצעי שליטה", "שליטה" - כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; (2) אחרי ההגדרה "בעל" יבוא: "בעל עניין", "נושא משרה" – כהגדרתם בחוק החברות, התשנ"ט-1999; (3) אחרי ההגדרה "עגלה" יבוא: "עוסק מורשה" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 .

פסקאות (1) ו-(2) זה העברת הגדרות שהיום נמצאות בסעיף 14ז לפקודה, שנדרשו רק לצורך הפרק הזה, בסעיף (1) אחר כך נראה שמוחקים אותם בסעיף 14ז.

עוסק מורשה – זה אנחנו מכירים, זו הגדרה שתידרש פה לצורך הסעיף הזה.

כשחוה מקריאה - לא אעצור אותה. אם מישהו יגיע למצב שהוא לא מבין או רוצה להעיר, ירים את ידו ואני אעצור אותך, חוה.

זה אותן הגדרות בדיוק, אני רק מעבירה אותן מקום. כשהן ב-14ז, הן חלות רק על פרק אחד מסוים. כאן אני מעבירה אותן לסעיף 1, והן יחולו על כל הפקודה. זה אותן הגדרות.

מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 1 – פה אחד

סעיף 1 אושר.

סעיף 1 אושר. הלאה.

2. בסעיף 14ז לפקודה, ההגדרות "אמצעי שליטה, בעל עניין ושליטה" ו"נושא משרה" – יימחקו.

זה המשלים.

מי בעד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד סעיף 2 – פה אחד

סעיף 2 אושר.

תודה, אושר. הלאה.

3. כאן אנחנו מגיעים ללב העניין. הוספת סימנים ג'2 ו-ג'3 בפרק שני. כאן אני מבקשת לציין – בין מתי שהצעת החוק הזו פורסמה להיום התפרסם לנו הפרק של הנסיעות השיתופיות, והמספרים יצטרכו להתעדכן. אני אקרא לנוחות הציבור עם המספרים הנוכחיים. כשנגיע לשלב של קריאה שנייה ושלישית, זה יתוקן.

כלומר המספרים שפה הם לא המעודכנים. אנחנו נעדכן בין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית.

כי זה סימן ג'3, וכבר לא 14יט אלא 14כד. זה עניין טכני לגמרי. בפרק שני לפקודה, לפני סימן ד' יבוא: "סימן ג'2: התקנת מונים ואחזקתם. הגדרות. 14יט. בסימן זה - "אמצעי לזיהוי נהג" – אביזר הכולל רכיב אלקטרוני המפעיל את המונה והמכיל, בין השאר, את פרטי הזיהוי של הנהג; "התקנה", של מונה – לרבות ביצוע חיבורים, אימות הפעלה תקינה של המונה וחתימת המונה בחותם בתום ביצוע הפעולות האמורות, וכן הכנה של אמצעי לזיהוי נהג, התאמתו למונה ומסירתו לנהג.

מה זה שונה מהקיים?

היא תסביר.

הרבה מאוד דברים מהדברים שבהצעת החוק הזו אינם שונים.

תני לי להסביר. לא אתפלא, אם הרוב לא שונה, אבל כשאתה מכין חדש, אתה לא אומר שמה שהיה כתוב קודם, אסור שייכתב שוב. המסגרת או הפלטפורמה נשארת, מתקיימת, בתוספת המתבקשות או ההורדות המתבקשות מקיום החוק החדש. התאמת חקיקה מעודכנת. כלומר לא כל דבר שאתה מכיר אותו מהפעם הקודמת – יכול להיות ש-70% זה כמעט אז איז מהפעם הקודמת, אני אומר את זה באצבע.

הרבה מאוד כאן מאוד דומה להסדר הקיים; אנחנו פשוט מוציאים אותו מצו פיקוח, ומכניסים אותו לפקודת התעבורה. הרבה מאוד מהצעת החוק כולה – אגב, לא רק במונים – דומה מאוד להסדרים הקיימים בצווי פיקוח, אבל אנחנו נמצאים במהלך רוחבי כלל ממשלתי, ממשלה-כנסת, לבטל צווי פיקוח תלויי שעת חירום, ולעשות את זה בחקיקה ראשית מסודרת. אז אני צריכה לקבוע את ההסדרים, שההסדרים שם יבוטלו. ככל שזה מתאים, זה יישאר אותו דבר.

לוועדת הכלכלה יש שניים או שלושה נושאים שנשארו תחת ההגדרה של תקנות שעת חירום, שצריכים להוציא אותם מתוך המקום הזה שהיה בו, ולהתקין את זה בחקיקה ראשית. זה אחד הנושאים. יש דבוראים גם, יש צעצועים מסוכנים. יש כל מיני דברים שאתה לא מבינים.

הוועדה עשתה הרבה מאוד עבודה.

"חוק הפיקוח" - חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996;

"חותם" – אמצעי המותקן במונה, המאפשר לוודא אם בוצע שינוי או ניסיון לשינוי במונה לאחר חתימתו;

"מונה" – מיתקן לקביעת שכר ההסעה במוניות עבור כל נסיעה במונית, הכולל קופה רושמת, המופעל באמצעות אמצעי לזיהוי נהג, ושיש לגביו אישור שנתן המפקח על התעבורה בהתאם לתקנות לפי סעיף 70(6);

"מתקין" – מי שניתן לו רישיון לפי סעיף 14כ ומי שפועל מטעם בעל רישיון כאמור;

"שירותי אחזקה" – כל שירות הנדרש לשם הבטחת פעולתם התקינה של מונה ושל אמצעי לזיהוי נהג, לרבות פירוק המונה ממונית והתקנתו במונית אחרת, התקנת מונה חלופי, בדיקות תקינות ודיוק ומתן אישורים על תוצאותיהם, תיקון, החלפת חלקים, שיפוץ, סיכה, כיוונון, עדכון תעריפי שכר ההסעה במוניות, הרצה, חתימה בחותם בתום ביצוע הפעולות האמורות, ניהול רישום על ביצוע הפעולות האמורות וכל שירות אחר הכרוך באלה;

"שכר ההסעה במוניות" – מחיר ההסעה במונית שנקבע לפי חוק הפיקוח.

אני מציע שתסבירי לוועדה את המודל שאתם מציעים כאן לעניין רישוי המתקינים, כי לפי ההגדרה וגם לפי הסעיפים האופרטיביים, אני מבין שמתקין חייב ברשיון, אבל הוא יכול להפעיל או להסמיך אדם מטעמו שיבצע את הפעולות האלה, ולא יהיה חייב ברישוי.

נכון. אנחנו נותנים רשיון לגורם מרכזי, שהוא או עוסק מורשה או תאגיד, שהוא יקבל את הרשיון, הוא אחראי על החוקיות, על התקינות. אתו מתשרים בהסכמים. יחד עם זאת, שירות למונה צריך להינתן בפריסה ארצית, למעלה מ-23,000 מונית בכל רחבי הארץ, וחלק מהשירותים הללו צריכים להינתן בדחיפות רבה. אם אנחנו מעדכנים את מחירי הנסיעה במוניות, העדכון של המחיר הזה לתוך המונה צריך להתבצע מיידית, כדי שלא תהיה גבייה בלתי-חוקית. בדרך כלל אמנם המחירים עולים, אז לנהגי המוניות יש אינטרס; מדי פעם הם יורדים - זה קרה פעם אחת לפני כשנה, אבל מבחינתנו, חיוני- - -

לא היה צורך.

הנושא כאן אינו מחירי הנסיעה במוניות. הצעת החוק הזו אינה נוגעת במחירים. לכן אנחנו מציעים שלמתקינים האלה - אין הצדקה ואין היתכנות להקים, לפרוס מתקינים בכל רחבי הארץ. אנחנו צריכים את המתקין, אבל שיהיו לו אנשים, שיודעים לעשות את העבודה הם בפריסה ארצית. זה מודל דומה לזה שקיים כיום ממילא, והם יפעלו באמצעות גורמים שהם תחת אחריותם כמובן. הם פועלים מטעמם. הם אחראיים על זה שהם יעשו את העבודה, אבל הם ייתנו את השירות בפריסה ארצית.

המודל הזה רלוונטי גם ליחיד וגם לתאגיד? כלומר יכול להיווצר מצב שבו אדם יחיד מקבל רשיון, אבל פועלים מטעמו עובדים שלו, שמבצעים את הפעולות?

למשל, מוסך. יש בעל מוסמך שיש לו הסמכה להיות בעל מוסך, אבל הוא מעסיק מכונאים, והם מתקנים גם את המכוניות. הוא אחראי מבחינת ההסמכה.

במודל זה לא כך.

זה די דומה. אתה מכשיר מתקין שהוא מבחינתך הוכשר ויודע ומכיר ונותן את האחריות ואחראי מולך. הוא יכול להעסיק טכנאים שמתקינים בפועל.

מה הבעיה, לדעתך?

לפי המתווה מהמוצע, נותנים רשיון למתקין. נגיד, הוא אחראי על אזור כל המרכז, ואז הוא מסמיך את איתן ואת עיסאווי, נותן לעיסאווי בכפר קאסם להתקין, נותן לאיתן להתקין. אבל לנו אין רשיון.

אני מבין מה אתה אומר.

זה רשיון מינהלי ולא מקצועי.

לא. אני לא רואה זאת כך. אזכיר לך מאיפה. מכון המתקנים זו דוגמה קלאסית. או חוק רישוי שירותי רכב - זו דוגמה עוד יותר טובה, כי נזכרתי בהגדרה של המנהל. אתה לא יכול שהמנהל יהיה מומחה לכל דבר ודבר.

אני מדבר על רשיון מקצועי, לא מינהלי. לא תיווך.

גם שם העניין הוא כזה בדיוק, שהוא הסמכות העליונה, אבל לכל דבר יש איש המקצוע שיודע לתת את המענה הספציפי לעניין מסוים.

בסוף זה מכשיר אלקטרוני.

המכשיר האלקטרוני הזה הוא עולם ומלואו, המכשיר האלקטרוני. צריך לשנות מונה, להחליף מונה.

ממש לא.

לכן אנחנו עושים רגולציה. אגב, השר יקבע דרישות הכשרה מקצועית מאלה שיפעלו מטעמם. זה בהמשך.

זה ממש לא, עיסאווי. אף אחד לא רואה בזה- - -

זה כמו מתקין דיבורית, אז הוא מקבל את ההסמכה והוא מורשה, ומישהו אחר מטעמו- - -

עיסאווי, ממש לא. תקשיב בשטח איך זה עובד. בבקשה.

אותו מתקין שקיבל את הרישום, הם מפזרים את השירות. חייבים לפי החוק בארבעה מקומות – בבאר-שבע, חיפה, ירושלים ותל-אביב. אלה המקומות שהם יכולים. לא מפרידים ממקום למקום, כי לא יבואו מתל-אביב לבאר-שבע ולא יבואו ההפך. כל מקום נותנים לו את השירות שלו. הפיקוח של האנשים האלה – ופה יושב אחד ממפעילי החברה - הם לא יכולים לתת את האפשרות שלהם לכל מוסך ומוסך, לכל מקום ומקום, אלא יש פיקוח של משרד התחבורה שאומר : ארבע נקודות בסך הכול.

ודאי. האמת לומר לך - אני ממש לא חושב שיש עם זה בעיה. ממש לא.

תראו בהמשך. זה לא נטול הסדרה.

אוקיי. תודה. עוד הערות להגדרה?

הצבעה

בעד סעיף 14יט – פה אחד

סעיף 14יט אושר.

אושר. הלאה.

רישוי מתקינים. 14כ. (א) לא יתקין אדם מונה ולא ייתן שירותי אחזקה, אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת המפקח על התעבורה או אם הוא פועל מטעמו של מי שקיבל רישיון כאמור.

מה שאמרנו. כן.

(ב) רישיון לפי סעיף קטן (א) (בסימן זה – רישיון מתקין) יהיה תקף לשלוש שנים, ואולם המפקח על התעבורה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לתת רישיון כאמור לתקופה קצרה יותר.

אני מציע שתעצרי כאן. אני מבקש להעיר שהמשמעות של הסעיף הזה היא לתת למפקח על התעבורה סמכות לקבוע בעצמו את תקופת הרשיון בנסיבות מיוחדות שהוא יקבע ולתקופה שהוא יקבע. אני מפנה את תשומת הלב לכך שהמודל הזה שונה ממה שהוועדה אישרה בחוק שירותים ומקצועות בענף הרכב, שם תקופת הרשיון נקבעה במפורש בחוק, והנסיבות או קיצור התקופה היא רק לפי תקנות שהשר קובע באישור הוועדה.

אתה מציע שתהיה התאמה, אלא אם כן תציגו בפנינו סיבה שאנחנו אומרים- - -

בחוק המזון זה משהו אחר.

לא ידעתי שנהייתם גם אימפריאליסטים על חוק המזון...

דוגמאות.

כל מה שאומר היועץ המכובד שלנו – אנחנו עוסקים ברכב על כל גוניו. שהחקיקה תהיה חקיקה קוהרנטית.

מעבר להתאמה, אני חושב שלא ראוי לתת לאדם אחד להחליט גם על הנסיבות, גם על תקופת תוקף הרשיון. צריכים להיות פרמטרים ברורים ו-וודאות בשוק.

בדיוק. בבקשה.

רונן לוי, יושב-ראש איגוד המוסכים בישראל. גם קיבלתי עכשיו מהיועצת המשפטית שלנו שאלה, האם מתקין של מונה הוא רשיון מוסך, בגלל חוק הרישוי?

אתה אומר – אתה לא רוצה עוד. אתה שולט בעניינים. יבואו עוד, אתה לא יודע מה יהיה.

בחוק הרישוי, שירותים לרכב, יש רשימה סדורה.

אתה רוצה אותם אצלך?

בשמחה...

העניין ברור. תודה. אני חושב שההערה של היועץ המשפטי שלנו היא במקומה, ואני מבקש שההתכתבות תהיה בהתאם, דהיינו התאמה.

המודל שנקבע בחוק שירותים ומקצועות בענף הרכב הוא ששר התחבורה באישור ועדת הכלכלה רשאי לשנות את תקופת תוקף הרשיון, ולקבוע נסיבות מיוחדות, שבהתקיימן המפקח רשאי לתת רשיון לתקופה קצרה יותר.

דהיינו כמו סעיף 7ג.

אני מוכן כמובן, לוותר בכלל על התוספת הזאת, ושהרשיון יהיה תקף לשלוש שנים, נקודה. גם זו אפשרות.

לא נקצר את התקופה סתם. לפעמים המונה יצא מתוקף, או התחלף.

בבקשה.

דרור וגשל, משרד המשפטים. נכון מה שאיתי אומר – המודל הזה, גם אנחנו מעדיפים אותו, ולא נכון בכל מצב, שזה יהיה אותו אדם. פה זה קצת שונה, המקרה הספציפי הזה – זה שוק לא גדול, שני בעלי רשיון. זה לא שוק שצריך בו איזה ודאות. כפי שאמרו קודם, אין שוק. אז המצב הזה נוצר במקרים מאוד-מאוד חריגים. במקרה הזה נראה לי שאפשר להסתפק בהוראה הספציפית הזאת של מפקח על התעבורה.

אני רוצה לסכם. אני לא יודע אם זה קשור, שוק גדול, שוק קטן. בסוף צריכה שתהיה שפה. אני מתייחס פה לשפה. גם יש פה מהות. קשה לי לתת לאדם אחד, שיהיה בעל הבית. אתה לעולם לא יכול לדעת, אנחנו לא יודעים לצפות את שלל המצבים שיהיו.

כיוון שלא נסיים את החוק היום, אני רוצה להציע כך: לא נצביע על הסעיף הזה – ממילא לא נסיים את כל הצעת החוק. יש פה יום לימודים ארוך, ואנחנו צריכים לסיים עוד רבע שעה את הישיבה. אני מציע שהסעיף המסוים הזה, תבואו בדברים, וגשל, משרד התחבורה, איתי. תראו. זה לא יום הרת עולם שאפשר להגיע ביניכם. בבקשה.

דידי רוזנפלד, שלמה סיקסט. אין ספק שלפי איך שמנוסח החוק, חייב להיות בעל רשיון למוסך. אם הוא נוגע בחוטים של האוטו- - -

הוא לא נוגע. היבואן מקים לו יציאה.

לא צריך לסבך את זה.

רוצים עוד כסף.

- - -

אנחנו נעשה את ההתאמה לחוק רישוי שירותים ורכב. אם תגיעו למסקנה ביניכם, שזה יותר מדי, אם כן, נשנה, ואני אפתח. אתם כבר מכירים.

אם יהיה לנו חשוב, נבקש, ואדוני יפתח את זה.

אתם מכירים את הנוהל – כל סעיף, גם אם הוא אושר, ויש משהו שפתאום אומרים: אנחנו רוצים להוציא תחת ידינו את התוצאה הטובה ביותר - לא צריכה להיות בעיה. הלאה.

(ג) המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון מתקין למבקש אם התקיימו כל אלה: (1) המבקש הוא אחד מאלה: (א) עוסק מורשה שהוא תושב ישראל או אזרח ישראל; (ב) תאגיד הרשום בישראל שאחד לפחות מבעלי העניין בו, הוא תושב ישראל או אזרח ישראל; (2) המבקש, ואם הוא תאגיד – גם בעל שליטה ונושא משרה בו, לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום שטרם ניתן בו פסק דין סופי, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המפקח על התעבורה, לקבל רישיון מתקין; (3) אם היה המבקש תאגיד – מטרותיו, לפי מסמכי ההתאגדות שלו, מסמיכות אותו לבצע את כל אלה: קניה, מכירה והתקנה של מונים ומתן שירותי אחזקה למונים.

בבקשה.

על הסעיף הזה יש לנו הבהרה גדולה מאוד. אנחנו נמצאים בשוק שיש בו אנשים בעלי הון ובעלי שליטה, ואני לא מתבייש לומר זאת בצורה ברורה – כגון גט טקסי, שיכול לממן מונים ויכול לממן הכול. אם מחר הסעיף הזה יהיה שכל אחד מהם, אלה שיכולים ועובדים או מפעילים תחנות מוניות, או מפעילים גם מוניות וגם יפעילו מונים, לא רק שהם יהיו פה קרטל, אלא הם יהיו פה שלוחה שלא נוכל להתגבר עליה. גם ככה קשה לנו.

אני מתנצל, לא הבנתי. אני רוצה להבין את השורש. חוה, תסבירי לי במה דברים אמורים.

זה עניין רוחבי בחקיקה: תאגיד אינו רשאי לעשות דבר שהוא לא בסמכויותיו לפי מסמכי התאגדות שלו. לפיכך אנו כאן דורשים את הדרישה האלמנטרית לפי עיקרון החוקיות, לומר שתאגיד לא יקבל רשיון אלא אם כן המטרות שלו במסמכי ההתאגדות שלו כוללות את הפעולות - לא יותר מזה. לא אמרנו דבר על – זה לא בא במקום שום דרישה אחרת. זה אומר שתאגיד שכתוב במטרות שלו שהוא עוסק במכירת מזון, לא יוכל לקבל רשיון. תאגיד שכתוב במטרות שלו שהוא יכול לבצע את הדברים האלה, כן יוכל לקבל רשיון.

העניין ברור. יהודה, בבקשה.

עזוב את גט טקסי. קח את יהודה בר אור, בעל תחנת מוניות. הוא לא יכול להפעיל חברת מונים, כי ככל שאתה חזק יותר, ויכול להפעיל את המונים ולתת אותם במתנה, או במחירים שאנחנו לא יכולים לעבוד בהם, שאר הנהגים, אתה הופך להיות קרטל, אתה הופך להיות מישהו ששולט בשוק. כמו שהיום הוא רוצה לתת נסיעות בחינם חודש ימים, או בחינם, מי שירצה לנסוע, הוא יכול. אני לא יכול. שום תחנה לא יכולה לתת מתנה לנוסעים, חודש לימים לנסוע. מה יוצר הכוח הזה – שאם ייתנו לו מחר אפשרות להפעיל חברת מונים שהוא יפעיל אותה, הוא גם יפעיל מונים, גם יפעיל נהגים, גם ייתן בחינם, ואני אלך הביתה.

תודה. בבקשה.

לא ייתן שירותים של מונים אדם שיש לו נהיגה בהסעות. מי שעושה הסעות למיניהן, לא יכול לפתח מונה. זה לא נכון.

ברשותכם, אני רוצה להבהיר, איפה אני – לפחות בשלב הראשון – מתכתב עם העניין הזה. אם יש גוף, שהוא גם חברת מוניות וגם שולט בשוק המונים, שגם ככה הוא שוק לא בדיוק גדול, אתה עלול לייצר סוג של הטיות – במתן מונים חינם, בכל מיני דברים כאלה. לשיטתי, עלול – ודרור, תאר לי איך אתה מתכתב עם זה – עלול לייצר סוג של אפליה בתוך השוק. גם ככה זה לא שוק תחרותי בצורה מטורפת. זה לא מונית שרצה מהר-מהר, אומרת לך: בוא תעלה, אני בארבעה שקלים לוקח אותך עד שדה התעופה, או הפוך. בסוף כולם פועלים בתוך המרחב, וכל פעולה מטה לצד כזה או אחר. אין פה מחיר על תחרות.

נכון, שעכשיו יש כל מיני תחנות מוניות שאומרת לך – שזה דיון אחר, העלו בפניי, באה תחנת מוניות, אומרת לו: אתה תתחיל אצלי, המונה יתחיל לפעול – סתם דוגמה – מארבעה שקלים. לא כמו שהוא.

אין דבר כזה.

חברים יקרים, פנו אליי. אני לא יודע אם זה נכון; אני מתאר מצב. אני לא פותח את הדיון הזה. רק אני אומר שמצב כזה אולי יכול להתקיים. זה סוג של תחרות. אין באמת תחרות בשוק הזה. אני לא מבין, למה צריך לאפשר גם להכניס עוד שחקן. קודם דיברנו שאין שחקנים בכלל, וכנראה לא צריך בכלל.

קיימת תחרות חריפה מאוד.

ההערה שנשמעה פה היא אינה על סעיף זה, אלא הוא מבקש להוסיף עוד תנאי, לומר: אחרי כל הדרישות - לאסור על גופים מסוימים לעסוק בזה. אל"ף, אני לא בטוחה שזו הגבלה לגיטימית על חופש העיסוק. יש לנו חוק הגבלים עסקיים, שנועד למנוע פעולות, ואני מבקשת לציין – אם אנחנו מדברים על תאגיד, נאסור על תאגיד שנושא את זה, אז הוא יקים תאגיד בת או תאגיד נכד, ואז הוא עקף את כל זה, ומה עשינו?

לא נוכל לבדוק, למי יש מונית ולמי אין מונית, ומי מחזיק מונית ומחזיק הפעלת מונה. אני גם לא בטוח שמי שאין לו מוניות- - -

מר גנון הנכבד, בוא לא נמצא שכל נהג מונית יקים לו - בואו נגזים. אנחנו מדברים על שוק- - -

יש הקשחה פה.

אין כזה דבר, שתאגיד עושה משהו שאין לו סמכות. גם היום אין איסור כזה.

אני יכול לנהל את הדיון הזה? אני רוצה לסכם את זה כך. אני לא יודע במקום הזה, איפה המקום הנכון מבחינת החקיקה. כלומר יכול להיות שהטענה שלך היא נכונה, אבל היא לא מתכתבת עם הסעיף המסוים הזה. אני עוד לא יודע אם אתה צודק, לא צודק. אתה מעלה בעיה, שאני רוצה לתת עליה את הדעת. אני לא יודע לומר. חברים יקרים, אל תנפנפו אותנו. מר גנון, גם בנועם אמירותיך – אתה מהנהן, אבל בשורה התחתונה אתה מנפנף אותי. לא ממקום רע אני אומר את זה. אני אומר את זה. יש פה אנשים שטוענים טענות. יכול להיות – אגב, אני אומר לכם – 80% מהטענות שלהם זה מחששות שברורים. מטה לחמם.

זה האוכל שלי.

מה שאני מנסה לומר בעניין הזה, שיש שאלות שמונחות לפתחם, שעד שהם לא יהיו בטוחים בעניין, הם מבקשים לקבל תשובות. עוד לא אמרתי אם הם צודקים, לא צודקים. וסביר להניח ש-80% מהטענות שהם מעלים, זה יותר חששות מאמת. אבל ה-20% - כיוון שאני לא יודע עדיין מה נכלל ב-80%- - -

צריך לשמוע את החששות שלהם.

לגמרי. זה מה שאני אומר – כיוון שאיני יודע, כשנאמרים הדברים, האם האמירה הזאת היא חלק מה-80 או חלק מה-20, אני רוצה שהדברים יתבררו.

לכן אני מסכם כך. אני לא מסיר את הבקשה של יהודה ב' ויהודה מ'. נאשר את הסעיף הזה, אבל אבקש תשובות ברורות – או בהמשך, במקום שלדעתנו צריך שיתבררו העניינים, או אנחנו נחזור לסעיף הזה כדי להסדיר את העניין. שהדברים יהיו ברורים. דעתי אינה נוחה, ואני מבקש גם דרור וגשל ממשרד המשפטים, ברשותך, שתחשבו על הדברים, ונסו לחדד את הדברים מול נציגי הגופים השונים של המוניות. אני טוען שזה לא יום הרת עולם, אבל החשש הזה הוא חשש שמתקיים. בבקשה.

הוא הזכיר את ההסעות. הזכיר את זה.

מחזיקה גם בייצור, גם בהולכה, גם בחלוקה? חייבים להפריד אותה בחוק, ושמי שמייצר, לא יחלק. כשהיום, מי שמחזיק אותם הוא לא נהג הסעות, מדובר פה על איזו אפשרות תיאורטית שאולי תקרה בעתיד, ועכשיו ניצור הגבלה בחוק על חופש העיסוק?

חופש העיסוק זו מילה גדולה כשאתה לא רוצה להתעסק עם דברים מלמטה. אתה ממריא – חופש העיסוק. יכול להיות שאתה צודק.

אתה צודק. עיסוק.

עיסוקים של אנשים.

זה הרבה אנשים.

אם הוא יציג איזשהו ניתוח, איזושהי ראיה למצב התפתחותי שזה יכול להיות, יהיה יותר קל.

לא. אתה מייצג את משרד המשפטים אחר כבוד פה. אנחנו לא מחוקקים בגלל התחלה. אנחנו מחוקקים כי אנחנו מייצרים את הפלטפורמה שאנחנו חושבים ששוק צריך להתנהג בצורה מסוימת. לא מחשש. יכול להיות שלעולם זה לא יקרה. יכול להיות שאין אף בית או משרד שחושב על זה, או כנראה גם לעולם – ורוב הסיכויים שזה לא יקרה. אבל אם זה לא יקרה, זה בקל וחומר. אני רוצה רק לבחון, עד כמה זה עלול להתנגש בחופש העיסוק. בבקשה.

אני רק מבקשת לציין, שהחשש הזה נכון להיום לא התממש. צו הפיקוח הקיים לא מונע מגט טקסי – כמשל כמובן; לא פרסונלי – מלהקים לשווק מונים, כי עובדה, למרות שזה מותר לה ושהיא פועלת בשוק כמה שנים, היא לא עשתה זאת. זה אולי מהווה, לדידי, אינדיקציה לאפשרות הזאת.

אל"ף, הם הגישו בקשה ולא אישרו להם.

מגישים אלינו. לא הגישו.

אני מכירה שהגישו בקשה.

שישמע בדיוק מה שאני הולך לומר – אין לי בעיה שמי שעובד עם מוניות, שימשיך לעבוד עם מוניות. לנו יש בעיה עם אלה שרוצים- - -

יהודה, תודה. נבחן את זה, ונחזור לזה בדיון הבא. הלאה.

(4) לרשות המבקש מערך מחשובי מתאים לניהול רישומים ומתן דיווחים לגבי התקנה של מונים ומתן שירותי אחזקה, בהתאם לדרישות המפקח על התעבורה, שיפורסמו באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; (5) התנאים שקבע השר בעניינים הבאים – אני מזכירה – אנחנו בתנאים לקבלת רשיון, אז תנאים שייקבעו בתקנות: (א) הכשרה מקצועית הנדרשת לצורך ביצוע פעולות התקנה של מונים ומתן שירותי אחזקה; (ב) מספרם ופריסתם של האתרים שבהם יינתן שירות מטעם המבקש, רמת השירות וסוג השירות שיינתן בהם, מועדי פתיחתם, לרבות לעניין פריסה הדרגתית של האתרים האמורים;

(6) המבקש הפקיד בידי המפקח על התעבורה או מי מטעמו את המידע הדרוש לשם מתן שירותי אחזקה למונים שהתקין, לרבות מידע על מבנה המונים, אופן הפעלתם, תוכנת ההפעלה של המונים ועדכונה ואופן תיקונן של תקלות הניתנות לצפייה מראש, באופן שגורם אחר מטעם המפקח על התעבורה יוכל לתת שירותי אחזקה למונים שהתקין המבקש אם רישיונו יבוטל או יותלה, או אם תהיה מניעה אחרת שבשלה לא ייתן המבקש שירות אחזקה למונים אלה.

אני חושב שהפסקה האחרונה טעונה הסבר.

אנחנו נמצאים במצב שבו מצד בהמשך, אנחנו נבקש סמכות לבטל רשיונות או להגבילם או להתלות אותם עקב הפרות באופן שהוא נפוץ ומקובל בענף הרגולציה, וגם יכולים להיות מצבים שחברת המונים מאיזושהי סיבה נסגרת מטעמים שלה – לא מטעמים רגולטוריים, ונמצאים בשוק 10,000 מונים, ומי ייתן להם שירות? אנחנו רוצים לוודא שגם במצב כזה תהיה המשכיות שירות. לכן ברשות המפקח על התעבורה יופקד הידע שיאפשר לגורם מטעם המפקח על התעבורה להמשיך לתת שירות, בין אם בעלת ביטול הרשיון, בין אם בעת סגירת חברה שכזו.

השקיע כל כך הרבה כסף בעניין הזה – למה שייתן את זה למישהו אחר? סתם כשאלה. אין לי חברת מונים. סתם שואל.

היה מישהו שמכר לך מונה, או נתן לך מונה, ומחר בבוקר פשט את הרגל. אנחנו רוצים שימשיך להיות לך שירות לאותו מונה עד שיהיה לך תחליף, כי ברגע שהוא פושט רגל, אתה נשאר בלי כלום, ואז לכאורה אתה גם לא יכול לעבוד, כי המונה שלך לא יכול להיות מופעל. אנחנו מבקשים שיופקד אצלנו – אצל המפקח על התעבורה – כל הפרטים, שנוכל להמשיך ולתת את השירות. אני חושב שזו דרישה לגיטימית, וטענת אותה גם קודם.

אני טוען שזה נכון, אבל אני יודע שיש מגמה מאחורי העניין.

אין מגמה. אנחנו לא כאלה מתוחכמים. אמרתי לך, יהודה.

אני יודע שיש מגמה מאחורי העניין, שאתם רוצים לקבל- - -

תגיד: אני חושש. אל תגיד: אני יודע.

אי יודע. זה נמצא בחיסיון של החברות, אצל המונים. ופתאום עכשיו הם באים, ותבוא חברה אחרת – למשל, גט טקסי תקום, וייתנו לה את כל החסיונות של כל נהגי המוניות. איזה מין דבר כזה?

זה מידע על המונים.

בתוך המונה נמצאים הפרטים על כל נהג בנפרד.

זה יהיה גורם שיפעל מטעם המדינה.

בואו נרגיע. בואו נשים את המונה במקום. חאג', בבקשה.

אני חושב, אם העניין הוא לתת המשך שירות, יש כמה סוגי מונים שיכולים להיות. הידע על כל סוג מונה שיהיה אצלכם. אבל למה הפרטים האישיים?

לא ביקשנו. זה לא מה שכתוב פה.

אני לא רוצה כל מונה.

הם יסבירו.

אם יש לנו שניים-שלושה סוגים - איך מתקנים אותם, איך מבטלים אותם?

זה מה שמבוקש.

שמעתי אתכם וקראתי שוב, ולא הבנתי.

חוה, לפני שתעני, יש הערה ליועץ. בבקשה.

רציתי להעיר הערה קטנה והערה יותר משמעותית. הראשונה, בכל מקרה המידע צריך להיות מופקד בידי המפקח על התעבורה או עובד המשרד מטעמו ולא מי מטעמו.

זה חשוב.

היא לא קטנה. היא גדולה.

אין בעיה.

אתה לא רוצה שפרטים שלך יהיו אצל מישהו- - -

אין בעיה.

הערה יותר משמעותית היא יותר שאלת הבהרה. אני לא מבין איך המודל הזה יעבוד. הרי הפעולה הזאת של התקנה ומתן שירותי אחזקה היא פעולה שטעונה רישוי. מה שאתם מציעים פה, המשמעות של הדברים היא שלמעשה יהיה גורם שיפעל לתקופה בלתי-מוגבלת ללא רשיון. אני לא מבין אילו סמכויות אכיפה יהיו לגביו, ואיך הגורם זה יפעל? יפעל לתקופה בלתי-מוגבלת, וייתן את אותם שירותים, כאשר במקביל אתם דורשים רשיון מגורמים שירצו להיכנס לשוק? אפילו כרגע זה מצב תיאורטי, אבל זה מה שיהיה קבוע בחוק.

אסביר. קודם כל, השאלה של הנתונים הפרטיים: אחזור ואקרא איזה מידע אנחנו מבקשים לקבל: מידע על מבנה המונים, אופן הפעלתם, תכנת ההפעלה של המונים ועדכונה, ואופן תיקונן של תקלות. זה המידע המבוקש.

ולא קשור למי זה הותקן?

לא. זה לא ענייננו.

בצורה הזו – מקובל.

לשאלת היועץ המשפטי של הוועדה, אנחנו אומרים שהגורם שישתמש במידע הזה, היה וייווצר צורך שחברת מונים תיסגר, יהיה גורם מטעם המפקח על התעבורה. זה יהיה גורם שהמדינה תתקשר אתו, על-מנת שייתן את השירות הזה. זה יהיה זכיין של המדינה, זרוע ארוכה של המדינה. המפקח על התעבורה ייתן את השירות הזה בעצם – באמצעות איש מקצוע חיצוני, אבל עדיין, זה יהיה המודל. ברור שגם אנחנו לא נרצה לעשות זאת לאורך זמן. אז אם רשיון המתקין מותלה, הוא מותלה לתקופה.

עם זה יש פחות בעיה, אבל כתבתם שהרשיון מבוטל.

זה מצב שאין ממנו מנוס – אחרת יישארו אלפי מונים, שלא יוכלו לקבל שירות, ואז אנחנו שולחים את האנשים - המונים שלהם בסדר, אבל אם יש עדכון מחיר, הם צריכים להחליף את המונים.

אבל את המידע הזה אי-אפשר להעביר לגורם שיקבל רשיון, לפי המתווה שאתם מציעים כאן?

למה יש הנחה שהוא לא יקבל רשיון? אם יפעל גורם פרטי, אין סיבה שהוא לא יקבל רשיון.

אני גם חושב, אבל זה לא מה שכתוב כאן. מה שכתוב כאן בסעיף הזה הוא שלכאורה, לתקופה בלתי-מוגבלת גורם אחר מטעם המפקח על התעבורה, ייתן את השירותים האלה.

בגלל ה"מטעם"?

אני קורא את מה שאתם מציעים. זה לא בעל רשיון.

אין לנו התנגדות, שהגורם האחר הזה גם יקבל רשיון, אם הוא יפעל מעבר לתקופה מוגבלת מאוד.

אבל צריך יהיה לקבעו את ההסדר – לאיזו תקופה ומתי יהיה הליך מתן הרישוי. אני מניח, שמצב כזה צריך להיות מצב זמני, עד שיסתיימו הליכי מתן הרשיון לגורם אחר, שיקבל את המידע מכם, ויוכל לתת את השירותים האלה לפי רישוי שיקבל לפי החוק. אבל לא לתקופה בלתי-מוגבלת.

אני לא יודעת בשליפה. אני חושבת על סדר גודל של 90 יום או משהו כזה, כדי לכסות שבמקרים שמדובר רק על התליה, שלא נצטרך להיכנס לכל ה- - -

מה קורה במצב שבו היה רשיון לחברה, אבל הוא פשוט לא חודש, כלומר לא מצב של ביטול או התליה?

זה נכנס מניעה אחרת, שבשלה לא ייתן – אין לו רשיון בכלל.

אפשר לחלץ אותנו מהפקק שנוצר. כוחות השוק יותר חזקים מהנייר שאתם כותבים אותו. יש מצב שכשחלילה חברה כושלת, השנייה או השלישית - אני לא רואה בעיה.

יהודה, אני לא יודע מה יהיה. או יקרה, או לא יקרה, או אנשים – למשל, החליפו, נניח, הגיע הממונה, ועברנו את כל השלבים, היה מכרז, ויצאו מונים חדשים, משוכללים, ואנשים קנו אותם. הרי אתה לא עושה את החוק רק למצב הקיים. גנון סיים את כל התהליך. אנשים באו, התחרו, קנו. זה דבר שיכול שיקרה, שבתקופת ההרצה, ופתאום העסק מתחיל לעבוד בשטח, ויש תקלה גדולה פתאום. אתה לא תגיד לכולם: תעברו עכשיו לחברה המתחרה, כי גם שם צריך לשלם. לא ייתנו להם בחינם. ועד שהחברה ההיא תגיד: תנו לנו את הזמן לתקן.

החוק צריך לדעת להתכתב עם האפשרויות השונות. לא לומר: טוב, שהשוק ישבור את הראש. אני אומר את זה, יהודה מ', מהאינטרס שלכם. בסך הכול הסעיף הוא לא דרמטי, אבל הוא מחייב חידוד והבהרה. אם יועץ משפטי שלנו – הוא מבין דבר וחצי דבר. אם זה לא נהיר, אם חלילה, אם נידרש להתכתב במציאות עם זה, כנראה גם יהיה עורך דין אחר, שיבין את זה כך וההוא כך. בואו נשאיר את זה במינימום. אם אנחנו יודעים שיש כאן אי-הבנה – אני אאשר את הסעיף.

יש שתי אפשרויות: אפשר לומר כרגע מה העקרונות, שאנחנו מבקשים להטמיע בפסקה הזו, ואפשר שהמשרד יחזור עם נוסח.

מה אתם מציעים?

אני מציעה שנסכם על העקרונות, ונעבוד על הנוסח.

אפשר לקבוע שאותו גורם אחר מטעם המפקח על התעבורה, ייתן את השירותים לתקופה שלא תעלה על 90 ימים פלוס אפשרות להאריך ל-90 ימים נוספים מנימוקים שיירשמו עד מתן רשיון חדש, לפי הסעיפים המוצעים.

מקובל.

ואז בסוף, מעבר לזה מתן רשיון.

מעבר לכך גורם קבוע של מתן רשיון.

מאה אחוז.

מקובל עלינו.

נעלה להצבעה את הסעיף עם התיקונים שהיו לנו בדרך. כל סעיף 14כ.

עדיף לסיים את ההקראה, ואז נוכל לאשר את כל הסעיף.

(ד) המפקח על התעבורה יפרסם הודעה ברשומות על מתן רישיון מתקין וכן יפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רשימת שמות של בעלי הרישיונות התקפים, ויעדכן אותה מעת לעת.

את ההודעה על מתן רשיון אפשר לפרסם גם באתר המשרד. לא כתוב. כתוב: המפקח על התעבורה יפרסם הודעה ברשומות על מתן רישיון – וכאן צריך להוסיף: ובאתר המשרד - וכן יפרסם באתר האינטרנט את רשימת שמות בעלי הרישיונות.

אני לא יודעת מה הנפקא מינה על פרסום באתר, על מתן הרשיון, ממילא מפרסמים את בעלי הרשיונות. אבל לא אכפת לי. אני לא נגד.

אני חושב שהסעיף הזה מותאם לנוסח שנקבע בחוק הרישוי. רגע אבדוק. בחוק הרישוי נקבע שהמנהל יפרסם באתר של המשרד רשימה של שמות בעלי הרשיונות התקפים וייתן סוג הרשיון ומספרו בלבד, ורשימה כאמור תעודכן מעת לעת. לא נקבע שיש צורך לפרסם הודעה על מתן הרשיון.

זה מה שיש פה.

מה אתם מציעים?

כמו שכאן. ברשומות מפרסמים על מתן הרשיון.

למה לא לפרסם את זה גם באתר? הפרסום ברשומות הוא כל כך לא נגיש.

- - - את בעלי הרישונות.

אפשר לוותר על זה. אני חושב שמה שחשוב, שבאתר המשרד תהיה רשימה של בעלי הרשיונות התקפים. אז נוותר על הרישא?

אין בעיה. אז נוותר על פרסום הודעה, על הרישא. יישאר: המפקח על התעבורה יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את רשימת בעלי הרישיונות התקפים, ויעדכן אותה מעת לעת.

רוצים להוסיף שיהיה מספר הרשיון?

לציבור זה לא מעניין.

(ה) רישיון מתקין אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול אלא לפי אישור מראש בכתב מאת המפקח על התעבורה ובהתאם לתנאיו, ואם ניתן רישיון מתקין לתאגיד, תהא העברת השליטה בו טעונה אישור מראש בכתב של המפקח על התעבורה; אישור כאמור יינתן אם מצא המפקח על התעבורה כי מתקיימים בנעבר או בבעל השליטה החדש, לפי העניין, התנאים המנויים בסעיף קטן (ג)(1)(ב) ו-(2); הועברו הרישיון או השליטה, לפי העניין, בלי שניתן אישור כאמור, יראו את הרישיון כאילו הותלה עד למתן האישור.

כיוון שחלק מתנאים למתן הרשיון התנאים פרסונלית, שצריכים להתקיים בבעל האישור או בבעלי השליטה בו- - -

הערות. אני מעלה את כל סעיף 14כ, עם התיקונים והתוספות והשינויים, להצבעה. מי בעד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד סעיף 14כ – פה אחד

סעיף 14כ אושר.

תודה. הסעיף אושר. הלאה.

תפקידי המתקין וחובותיו. 14כא. (א) מתקין לא יתקין במונית – (1) מונה שלא סומן בסימון המעיד על בדיקת דיוקו בהתאם לתקנות לפי סעיף 70(6); (2) מיתקן שאיננו מונה אך נחזה להיות מונה.

לוודא שהמתקינים הם מונים ולא דמה, ולא כאלה שלא עומדים בדרישות.

ברור.

נהג שלא עושה זאת, אנחנו שולחים לו התרעות.

איך אתה יודע? אתה עולה על מוניות מחופש?

מקבל תלונות מהנוסעים.

חשבתי שאתה מתחפש ונוסע במוניות...

(ב) נקבע מחיר מרבי למתן שירותי אחזקה לפי חוק הפיקוח, יפרסם בעל הרישיון את המחיר האמור באתר האינטרנט שלו, אם ישנו וכן יציג הודעה על מחיר זה בעברית ובערבית במקום בולט לעין, במקום עסקו ובכל אתר שבו הוא מתקין מונים או נותן שירותי אחזקה.

יש לי שאלה שהתחדדה אצלי עכשיו אגב התיקון שאושר בפסקה (6). החובה כאן חלה רק על בעל רשיון; לא על הגורם אחר.

או מטעמו? בסדר.

האם יש צורך לקבוע שכל חובות בעל רשיון יחולו בשינויים המחויבים גם על אותו גורם שיתקין מטעמכם?

אני כבר אומר לך שכן.

זה בסדר גמור.

נוסיף הוראה כללית.

הלאה.

(ג) מתקין ייתן שירותי אחזקה לגבי כל מונה שהתקין, ובכלל זה אספקת חלקי חילוף הנדרשים לשם כך, במשך שבע שנים לפחות מיום שהתקין את המונה.

אני מציע שכאן תסבירי, איך ההוראה הזו עולה בקנה אחד עם תקופת תוקף הרשיון, שהיא לשלוש שנים, או לתקופה קצרה יותר, לפי תקנות שתאשר הוועדה.

אין קשר הכרחי בין השניים. נניח שנתנו רשיון לאותן שבע שנים, אבל בחצי השנה האחרונה הוא מתקין מונה.

אבל מתן שירותי אחזקה זו פעולה שטעונה רישוי. איך מתקין יוכל לעשות את הפעולה הזאת בלי רשיון? אם הרשיון שלו פקע אחרי שלוש שנים- - -

אומר לך איך אני רואה את זה. אם יתקנו אותי – יתקנו אותי. חוה, אני מסביר אתכם. מה שהם אומרים – חברה זכתה, נותן את השירותים. קרה מצב, הרישון פג. הרי ממילא, אם לא הגוף שהתקין מטעמו, יהיה גוף אחר, שהתקין מטעמו, או להאריך.

אפשר להאריך את התוקף אחרי שלוש שנים.

ברור שהם יכולים.

מהותית זה נכון, אך מבחינה משפטית אני חושב שיש פה קושי, כי הפעולה חייבת רישוי. אם אין רישוי, איך הוא יוכל לבצע את הפעולה הזו?

אבל גם בחוק רישוי יש מצב כזה של רשיונות לשש שנים, ממלאי חלקים.

מפעילי תחבורה ציבורית קונים אוטובוסים, מחזיקים נהגים ומחודש להם רשיון כל שנה. לכאורה, אם הוא לא מחדש את הרשיון, נשאר עם האוטובוסים? גם מייבא המונים יכול לכאורה אחרי שלוש שנים, להחליט שהוא לא רוצה , להביא חלפים, ומישהו אחר יתקין עבורו את המונים האלה. זה יכול לקרות, ויכול להפסיק להתקין, כי זה לא יהיה נוח לו. אבל אני כן רוצה שהחלפים יישארו בשוק, ושעדיין תהיה מחויבות.

אפשר לרשום: מתן שירותי אחזקה כל עוד זה בתוקף, והחלקים, למשך שבע שנים. גם להכניס, שהרשיון בתוקף – העניין של האחזקה, ואז אם רק האריכו לו, עדכנו אחרי עוד שלוש שנים - ימשיך לתת?

צריך להוריד מהסעיף הזה את שירותי האחזקה. העיקר הוא החלפים.

חאג', אני רוצה להעלות עניין שאני חושב עליו, ואני נתקל בו גם כצרכן. אנחנו כל הזמן מגבילים חלפים. מה בעצם אתה עושה – אתה אומר: אני מכרתי 10,000 מוצרים מסוג מסוים. לא חשוב עכשיו - יכול להיות חלף לרכב מסוים ועד לא יודע מה. מה העניין – כפי שבדרך כלל קורה, מגיע שלב, שהמוצר מתקלקל. הוא נותן עבודה. זה יכול להיות שואב אבק, אפילו מזגן. מעבר לזמן שיש חלפים. פתאום אתה מוצא את עצמך עם מוצר שהוא עדיין במצב שמיש, כאילו כשאני בא לקנות מוצר, אני יודע שיש לו פג תוקף. אני רוצה לחשוב על זה עם משרד הכלכלה. אני קונה מוצר, ואני יודע שאם אחרי חמש או שש שנים מתקלקל לי המוצר – אצטרך לזרוק אותו; או לחילופין, אספר לך מקרה שהגיע אליי – אדם קנה מוצר בעולם האלקטרוניקה, והיו לו תקלות. בא לחנות, קנה אותו במחיר מסוים, 5,000 או 10,000 שקלים – סכום מכובד – ואין חלף יותר לתוכנה הזו. נגמר. אמרו לו: ניתן לך מוצר אחר שעושה את העבודה בדיוק אותו דבר. הוא כבר לא עולה 5,000 בשוק אלא 3,500. אז הוא יקבל את כספו חזרה? הוא קנה מוצר ב-X שקלים. מה הבעיה שלי עם החובה הזו – יש פה בעיה, שאיני יודע איך להתמודד אתה, שכשאתה מגדיר חלף עד תאריך מסוים, יש מוצרים שאם כעבר הזמן, אתה צריך לזרוק אותו. אתה צריך לקנות.

יכול להיות שהספק כן יחליף מוצרי חילוף.

אנחנו נותנים לך את הזכות להחליף את המונה, לעשות מה שאתה רוצה, אבל הספק כן מחויב, כל עוד אתה מעוניין להשתמש במוצר. להחליף מונה זה לא עניין פשוט. יש לזה עניין עם קופה רושמת. זה תהליך. זה אחת.

שתיים, למה לא להגן על הלקוח ולתת לו אפשרות להחזיק?

מר גנון, אתה מערבב פה בין שני עניינים.

לא רוצים את ההגבלה של שבע שנים.

אם יש החלטה במשרד התחבורה, שנמצא מונה חדש אפרופו מה שתביא לנו, שגם מבשל, גם מטפל בלקוח תוך כדי נסיעה, וזו חובה שתחול על כולם – אין מחלוקת על זה. ברגע שהוא נכנס לזה. ויש כל מיני סוגים אחרים, שהם לא המוצר הזה, אבל הוא עונה על כל הדברים האלה. ברגע שאתה תוחם אותו בזמן, והמונה נותן את כל העבודה שנדרשת, ואתה לא ביקשת לבצע שום שינוי בכללים, שצריך להוסיף עוד משהו – התמונה של הנהג עם הקבלה, או משהו כזה, אם התקלקל לו אחרי שבע שנים, זה אומר ששגם אם הוא עובד טוב, הוא צריך לקנות חדש. זו המשמעות. בבקשה.

קודם כל, ארבעים שנה לא נתקלנו במצב שנגמר לנו זמן האחריות. ואפילו לא קיבלו תשלום.

מה קרה – היתה תקופה לפני כעשרים שנה, שא"ב אלקטרוניקה, חברה שלישית, שהיא נמחקה, ומייד הנהגים הופנו לקבל שירות לשתי החברות שנותרו, ובזה נסגר העניין. החלקים של העניין הזה עד היום – מאז שאני מכיר את עצמי - לא היה מצב שלא היה שירות לחלקים.

טוב. יש הצעה פה. בבקשה.

רק כדי לסבר את האוזן – מה עלות מונה?

עכשיו כ-1,200 שקלים עם הגובה. זה היום ממש זול. כולל את הכובע שלמטה.

כדי לדעת על מה אנחנו מתווכחים.

הבנו. בבקשה, אדוני.

מה שאפשר לעשות הוא לשנות את נוסח ההוראה. אני לא בטוח שההסדר הזה לגמרי נקי מספקות – תכף אסביר. לקבוע שמתקין יספק חלקי חילוף הנדרשים לגבי כל מונה שהתקין במשך שבע שנים מיום ההתקנה וזאת אף אם רשיונו אינו בתוקף, אבל כל עוד רשיונו בתוקף, הוא מחויב לתת שירותי אחזקה למונה שהתקין.

הבעיה שלי לגבי ההצעה הזו, אני מתלבט אם אפשר לקבוע את החובה לספק חלקי חילוף בלי לקבוע מי אמור להתקין, כי ברגע שהוא מספק את חלקי החילוף, יהיה גורם שיידרש להתקין את החלקים האלה.

בעל רשיון. אין מניעה שיהיה גורם - את שירותי האחזקה צריך לתת בעל רשיון מתקין, אבל שהוא ירכוש את החלקים שנדרשים למי שאינו בעל רשיון.

נכון.

השאלה אם לא צריך ליצור חובה ביניהם לשתף פעולה, נאמר שאותו בעל רשיון מחויב לקבל את החלקים האלה גם מגורם אחר, ולתת להם את השירות.

אני לא יודעת אם אני רוצה לחייב בעל רשיון לרכוש ממאן דהוא.

אז מה המשמעות?

להבטיח שבכל מקרה תהיה באר בשוק הזה לאותם מונים למשך שבע שנים. מישהו אחר, אם יש למישהו אחר. אם לא, להבטיח שאיפשהו יהיה מלאי.

אין לשוק חלקים – אני- - -

יש לזכור – זה לא כמו רכב שעולה 100,000 שקלים. מדובר פה על מוצר בסכום סמלי ביותר. זה לא היבט של בטיחות. לא יהיו לנו סנקציות אכיפה נגד זה. ככל שנכביד, זה יעלה אולי מחיר, למי שבסדר, אבל מי שלא בסדר, זה לא יעזור נגדו.

מה שהקראתי, מקובל? אוקיי.

שאלה לחוה. איפה כתוב שהמונה, שיש פיקוח על זה שבכל מונית יהיה מונה אחד?

לא הבנתי.

שאלה. חברי העלה את זה. האם יש בחוק, כתוב, שיש פיקוח על זה שבכל מונית יהיה מונה אחד?

לא כתבנו איסור כזה.

כי אנחנו מכירים נהגי מוניות, שעושים חאפלות כאלה. לכן חברות המונים רוצים שיהיה פיקוח עליהם. אם אין לו מונה מסודר, הוא בבעיה.

זה נשמע לי כמו לנהל ספרים כפולים. אני לא חושבת שרשויות המס אוהבות את זה במיוחד.

אנחנו יודעים על זה. אני בא לפתור לך בעיה.

תכתוב מכתב אנונימי למשה אשר ממס הכנסה... זה לא בתחום שלה. מה היא תעשה? אתה אפילו לא יודע.

אם יהיה חוק ששמים מונה אחד לכל אחד, ואז המונים יהיו חייבים להיות אחראיים על זה שלא יהיה כפל.

לא. סלח לי. הוא יכול ללכת לשוק שחור. כדי לנכלל לא פועלים בצורה ישירה. אם הכול ידוע, זה לא מוחק. הבנתי את יהודה ובדיוק מה הוא אמר. יהודה, התקדמנו. תכתבו מכתב אנונימי שניכם.

אני לא מסתיר דבר.

הלאה.

(ד)(1) מתקין יעדכן את שכר ההסעה במוניות במונה שהתקין, בתוך שלושה ימי עבודה מהמועד שבעל המונית ביקש זאת ממנו; (2) מתקין ייתן שירותי אחזקה, למעט עדכון כאמור בפסקה (1), בתוך 14 ימי עבודה מהמועד שנמסר לו המונה לשם כך, ואולם רשאי השר לקבוע תקופה מרבית אחרת לעניין שירותי אחזקה שיקבע, ובלבד שאם משך התיקון הצפוי עולה על 12 שעות או עלה על כך בפועל – יתקין המתקין מונה חלופי במונית עד גמר שירותי האחזקה.

כאן הרעיון הוא עדכון מחירים שלושה ימים. לא הציבור ולא מפעילי המוניות ייתקעו עם מחירים לא מעודכנים. זה ב-(1).

(2) – הנושא של תיקונים. תקרה של 14 ימים. יחד עם זאת, על כל דבר שחורג מ-12 שעות, מונה חלופי כדי שהמונית לא תושבת.

ב-14 יום המונית לא תעבוד?

תקרא את החצי השני של המשפט. מעל 12 שעות מונה חלופי. המונית לא תושבת.

אני הולך, פושט רגל. את מחזירה אותי עשרים שנה אחורה.

אני מציע לכתוב: בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימי עבודה.

בסדר.

(ה) מתקין ידווח בדיווח ממוחשב למפקח על התעבורה, באופן שעליו יורה לו, על התקנת מונה ופרטיו, לרבות פרטי מונה חלופי כאמור בסעיף קטן (ד), החלפתו, העברתו למונית אחרת, הסרתו או גריטתו, ועל פרטי המוניות שבהן בוצעו פעולות כאמור, והכל בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושה ימי עבודה לאחר ביצוע אותן פעולות.

(ו) מתקין ימסור למפקח על התעבורה מידע מלא על עדכונים ושינויים במידע שמסר לפי סעיף 14כ(ג)(6) – להזכיר, זו מסירת המידע הטכני על המונים - במועד העדכון או השינוי וכן לפי דרישת המפקח על התעבורה.

אפשר להצביע עם השינויים, התוספות?

סעיף כללי, שכל החובות האלו יחולו גם על מי שפועל מטעם- - -

בדיוק.

כל סעיף 14כא, פלוס ההוראה הכללית שכרגע הסברת.

מי בעד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד סעיף 14כא – פה אחד

סעיף 14כא אושר.

תודה. אושר.

אני רק רוצה לברר, אם מיכל ברק ויהודה לוי נמצאים פה. ויהודה לוי גם פה? נציגי שתי חברות המונים.

בבקשה, תמשיכי.

14כב. ביטול רישיון מתקין, התלייתו או הגבלתו. המפקח על התעבורה רשאי, לאחר שנתן לבעל רישיון מתקין הזדמנות להשמיע את טענותיו, לבטל את רישיון המתקין, לסרב לחדשו, להתלותו או להגבילו לתקופה שיקבע או לקבוע בו תנאים, אם נוכח שהתקיים אחד מאלה: (1) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מן התנאים למתן הרישיון לפי סעיף 14כ(ג); (2) הרישיון ניתן על יסוד מידע חסר, ואולם המפקח על התעבורה לא יפעיל סמכויותיו לפי סעיף זה, אלא אם כן נתן לבעל הרישיון הזדמנות להשלים את המידע החסר בתוך תקופה שיורה, והוא לא עשה כן בתוך התקופה האמורה; (3) הרישיון ניתן על יסוד מידע שגוי או כוזב, ואילו היה המידע הנכון והמלא בפני המפקח על התעבורה בעת מתן הרישיון, לא היה נותן את הרישיון; (4) בעל הרישיון הפר את חובותיו לפי סימן זה; (5) בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון.

אולי סעיף (3) מכניס את זה – אפשר יהיה להכניס את זה.

זה כוזב. זה נוכלות. זה כמו שתבוא לחנות מכולת – יש לו קופה רושמת לשכנים וקופה רושמת לאלה שנכנסו כבדרך אגב.

יש להם אחריות על המונה. ברגע שאחד לא יכול, עוקף אותם, אין להם אחריות. אחרת הם מוכנים. באה הצעה מחברות המונית.

לא העניין של ההצעה. זה לא המקום שעוסק בעניין זה. שוב – אני מדבר ברצינות – אני לא אומר את זה, מעבר לצחוק, יכולה לצאת פנייה, גם אם לא פורמלית, לגורם המוסמך, שישים לב לעניין הזה. הרי מה אתה חושב – אם הוא רוצה לרמות, הוא לא יידע לעקוף גם את בעל המונה, את חברת המוניות? הרי בהגדרה, למה אתה אומר, הוא נוכל? אם היינו יודעים לזהות אותם, הם לא היו. אבל אתה לא יודע.

פה הוועדה, לתת הגבלה נוספת לבעלי המפעילים של המונים. זה בא בהסכמתם. לי אין עניין בזה. להם יש.

תבקשו מהשר לכתוב תודה לנהגי המוניות על הייעוץ שהם נותנים לשר, ותפנו מכתב למשה אשר. ברצינות – זה שם. זה תפקידו, זה העניינים שהוא אמור לעסוק בהם.

מבחינתי זה מונה וזה מונה.

היא לא נכנסת לזה. היא תגיד: זה המונה הנכון, ההוא המונה הנכון? זה לא תפקידה.

יש לי מספר הערות לסעיף הזה. הסעיף הזה הוא גנרי שמופיע בהרבה מאוד דברי חקיקה שעניינם רישוי. העברתי מספר הערות למשרד התחבורה בעניין הזה; לא כולן הוטמעו.

ההערה הראשונה היא לעניין הגבלה או התליה של הרשיון. אתם מבקשים כאן לתת סמכות למפקח על התעבורה, להתעלות או להגביל לתקופה שיקבע. המודל הזה הוא שונה מהמודל שקיים בהרבה מאוד חוקים עדכניים שבהם נקבע שהתליה עד לקיום תנאים, כלומר שהמפקח על התעבורה לא יכול לומר: עכשיו הרשיון מותלה או מוגבל לתקופה מסוימת ללא כל הצדקה ממשית, כלומר עד לקיום תנאים מסוימים שעל בעל הרשיון למלא – זו הערה אחרת. מה שאני מציע, להגבילו עד לקיום תנאים שיקבע.

לעניין הסמכות שאתם מבקשים לתת למפקח לקבוע תנאים ברשיון, אני חושב שהסמכות הזו מיותרת, כי ברור שהמפקח על התעבורה יכול לקבוע תנאים ברשיון. זה מהות הרשיון. יתקן אותי דרור אם אני טועה, אבל אני לא מכיר הוראה כזאת בסעיפים מקבילים. בשורה הרביעית כתבתם: או לקבוע בו תנאים – כלומר לקבוע תנאים ברשיון. אני מניח שברשיון יש תנאים שעל בעל הרשיון למלא.

לא. זה מתייחס למה שאמרת קודם, שצריכים לקבוע תנאים.

זה לא מה שכתוב. כתוב: להתלותו או לקבוע בו תנאים, אבל יכול היות שאם אתה לא רוצה להתלות רשיון, אבל אתה רוצה - תמשיך לפעול השבוע, אבל עד סוף השבוע אתה נותן לי את המסמך, אתה קובע תנאי כדי לתקן הפרה.

רק שימו לב שזו סמכות שבעיניי היא אינהרנטית, אבל אין לי התנגדות שהיא תיכתב פה.

הערה נוספת לעניין פסקה (3) – הרשיון ניתן על יסוד מידע שגוי, וכתבתם פה: כוזב. המודל שאני מכיר הוא שאם הרשיון ניתן על יסוד מידע כוזב, זו עילה אחת, ועילה אחרת לעניין מידע שגוי שעל בסיסו ניתן הרשיון, ואז הסיפא מתאימה – ואילו היה המידע הנכון והמלא בפני המפקח בעת מתן הרשיון, לא היה ניתן הרשיון. אני מציע לשנות את זה. כלומר הרשיון ניתן על יסוד מידע כוזב – זו עילה אחת. העילה השנייה – הרשיון ניתן על יסוד מידע שגוי, ואילו היה המידע הנכון והמלא בפני המפקח בעת מתן הרשיון – לא היה ניתן הרשיון.

שאלה נוספת לעניין ביטול הרשיון. בתוך כמה זמן יוכל אותו גורם להגיש בקשה לרשיון חדש, אם בכלל?

השאלה, מאיזו סיבה בוטל הרשיון שלו.

לא משנה. מכל סיבה שהיא. ברגע שאתה מבטל את הרשיון, השאלה, אם יש אפשרות לבקש רשיון חדש בתוך תקופה מסוימת? אני רוצה להזכיר שבמספר דברי חקיקה יש הוראות שקובעות תקופה.

הוא יקים תאגיד חדש, אז זה לא באמת משנה.

ברור שאנחנו נבחן אותו.

אני רק מזכיר שיש במספר דברי חקיקה התייחסות לתקופה. יש בחלק מהחוקים שלוש שנים, באחרים - שבע שנים. יש תקופה שנקבעת לעניין הזה.

אין לי התנגדות לקבוע תקופה כזו. שלוש שנים?

אתה רוצה יותר?

אין לי עניין בזה.

הסעיף הזה נכון לגבי כל העילות?

לא, רק לגבי ביטול.

ביטול זה לא עילה. יכול להיות ביטול כי חדל להתקיים בו תנאי, ויכול להיות ביטול כי הוא שיקר. אם חדל להתקיים בו תנאי, וביטלנו לו, ברגע שיתקיים בו התנאי, צריך להחזיר לו.

אין לי התנגדות. אתה מבקש לסייג את ההוראה הזו, רק להוציא מכלל ההוראה את פסקה (1), שהיא לא תחול במקרה שחדל להתקיים תנאי למתן הרשיון?

גם (3) זה לא חייב להיות, שאין בו יסוד של שקר, אבל צריך לבטל את הרשיון- - -

אני מניח שהמפקח על התעבורה מפעיל את סמכותו במידתיות, כלומר אם יש אפשרות להתלות או להגביל, הוא לא יבטל. אם הוא הגיע לכדי ביטול, בעיניי זו צריכה להיות הפרה מאוד חמורה, ואז השאלה היא אם אין מקום בכל זאת לתת את תקופת הצינון הזאת של שלוש השנים. השאלה, אם אתה יודע למנות את העילות שאתה לא רוצה להחיל אותן כאן, כי חדל להתקיים תנאי זה יכול להיות תנאי מאוד מהותי, ויכול להיות תנאי יותר טכני, למתן רשיון.

נכון, אבל כל עוד התנאי מתקיים- - -

אמרתי, שאם מדובר בתנאי מאוד מהותי, אני מניח שהוא היה מגיע לכדי ביטוי- - -

אז זו הפרה. אם זה תנאי מאוד מהותי והוא לא מקיים אותו, הוא מפר את הוראות הרשיון.

אני מקבל את מה שאתה אומר, אבל חושב שצריך לבדוק את זה יותר בדקדקנות. הוועדה, להצעתי, יכולה לאשר את הסעיף, אבל להוסיף את הסייג בדיון הבא, ככל שנקבע.

אין בעיה. אני מעלה להצבעה את 14כב עם השינויים, תוספות ותיקונים. מי בעד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד סעיף 14כב – פה אחד

סעיף 14כב אושר.

הלאה. נתחיל בנושא הבא. לא נספיק הרבה.

יש עוד סעיף אחד שקשור למונים, בסוף. תיקון סעיף 70, בעמוד לפני האחרון. סעיף 5, תיקון סעיף 70.

בסעיף 70 לפקודה, בפסקה (6), בסופה יבוא "וכן אישור דגמי מונים בידי המפקח על התעבורה ובדיקה של דיוק מונים וסימונם, ובכלל זה תקנים או סטנדרטים ישראליים או בין-לאומיים שלפיהם יבוצעו האישור והבדיקה כאמור.

פה מדברים על סמכות השר להתקין תקנות. פה השר יקבע תקנות בעניין אישור דגמי מונים, התקנים שיחולו עליהם וכו'. כל הסטנדרטיזציה של בדיקת אישור מונים.

בבקשה.

כל מה שדיברנו על המונים, הכול טוב ויפה. רוב הדברים, היה ברור שאנחנו היינו צריכים להיכנס אליהם ולהבין אותם, אבל הסעיף הזה אומר שיוכלו להכניס כל מיני סוגי מונים, ומחר המונים האלה שיכניסו אותם, וכרגע הם לא מפרטים מה. לכן כל עוד לא מפרטים מה, לא יכולים לאשר את הסעיף הזה, אני חושב. הם לא מסבירים פה אילו מונים. איזה מונה? מונה שאולי לא מתאים לענף? אולי אנחנו לא חושבים שיכול לעבוד בשטח? אנחנו השטח – לא הם. הם מדברים, אבל אנחנו עובדים. לכן צריך להבין מה הם מציעים. הם לא מציעים. הם אומרים: אולי נכניס דגם מיוחד, כל מיני דברים שהם יכולים להיות. אני לא מכיר. הם לא הציגו את זה בפנינו.

יהודה, תשמור את הנאום לפעם הבאה.

אנחנו נאשר את הסעיף באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ואז זה יעבור את התהליך שזה עובר. אם מישהו רוצה להביא מונה חדש, אתם תוזמנו, ותהיה לכם אפשרות להתייחס לדברים, כפי שכל הליך נעשה.

אני מבקשת להדגיש – פה לא מדובר על זה שהתקנות יקבעו מונים, אלא יקבעו את הסטנדרטים ואת הדרישות מהמונים.

חוה, אני מודה לך על ההבהרה. חשבתי לרגע שלא הבנתי.

מה, אתם רוצים להכניס לנו עזים?

להפך. אין שום הגבלה. קשרתי לעצמי את הידיים.

יהודה.

אני מבקש רק לחדד – פסקה (6) היא פסקה קיימת בסעיף 70 לפקודת התעבורה, ועניינה חיוב לקיים מונים במוניות והסדר השימוש והטיפול בהם. כאן מוצעת התוספת. השאלה שלי, האם כל התקנות לפי הפסקה הזאת יהיו טעונות אישור ועדה, או רק החלק שעכשיו מבקש משרד התחבורה להוסיף – אישור דגמי מונים, תקנים וסטנדרטים?

חיוב לקיים מונים ממילא חייב אישור ועדת כלכלה, כי זה איסור פלילי. לכן הפרה של זה ממילא תצטרך להגיע לאישור ועדת הכלכלה. כנ"ל אם נרצה לקבוע הוראות שמחייבות נהגי מונית, השימוש והטיפול במונים, כי אלה תקנות שיוצרות איסור פלילי, ממילא- - -

אז הכול יהיה באישור ועדת הכלכלה, כל פסקה (6).

אם תהיה שר התחבורה, אוותר...

החיים בנויים מזה שאתה לא אומר: מי יבוא אחריי, מעניין מה. אתה חונן לאדם דעת. זה אמור להגיע לוועדה. יש שקלא ותריא בתוך הוועדה. יש דיון שקוף. יש ועדות שההרכב הוא יותר טוב, פחות טוב, אבל בסך הכול הכללי, גם לך יש האפשרות, אם הדברים לטעמך לא נעשים בצורה שקופה, תמיד ניתנת לך אפשרות לומר את הדברים. זו הכוונה. הרי תוכל לומר – הוא כבר לא יהיה השר, הוא לא יהיה יושב-ראש. לא לקחתי את זה אישית. אם אתה פה, תחשוב שאני אתך במונית, ואתה שואל אותי שאלה ואני עונה לך.

אנחנו לא לבד. כשאנחנו לבד, מדברים אחרת...

אני מעלה להצבעה את סעיף 5, עם התיקון.

הצבעה

בעד סעיף 5 – פה אחד.

סעיף 5 אושר.

תודה. אושר. תתחיל.

אני שואלת, אם נתחיל פרק חדש, או יש בעמוד האחרון את הוראות התחולה ומעבר.

אני חושב כדאי לעשות את הוראות התחולה בסיום הדיונים.

אני לא חושב שכדאי להתחיל את ההשכרה. רק ברשותכם, כדי שניכנס לתוך הדיון הבא – אבקש את זה גם בדיון הבא, אבל אם תוכלו לתת לי את הכותרת של מה אתם מבקשים פה.

ואם יש לכם התייחסות לדבריו של היושב-ראש בעניין חובת הביטוח שאתם מבקשים על חברות השכרת הרכב.

תודה, אדוני. אני מזכיר שבדיונים הקודמים נושא הביטוח היה אחד העניינים המרכזיים בדיון. אני אבקש – אתם לא חייבים עכשיו, כי אם זה דיון שילך ויתפתח – אבל אם תדעו לומר לי במשפט את פרשת הליסינג ואת פרשת הביטוח, או אולי אוהד יודע לומר כמה דברים, אשמח בחמש דקות.

ההסדר שאנחנו מציעים פה לעניין השכרת הרכב – נדמה לי שאמרתי את זה בדברי הפתיחה בדיון הקודם – זה עניין של הסדר רגולציה רזה ומינימלי לענף ההשכרה. הדגש שלנו כאן הוא זה הצרכני. לכן יש הסדרים – עדיין בתוך הרגולציה הרזה הזו, יש יותר הסדרים להשכרה פרטית והרבה פחות רגולציה לליסינג התפעולי, ששם יש יחסי כוחות הרבה יותר שוויון- - -

את אומרת לי: זה לא נוגע- - -

איפה ההבדלה? אני שומע פה דברים חדשים.

דידי, אתה מעלה בדיוק מה שאני רציתי לומר, בלי קשר. אני אומר את זה בהקשר הזה - זה נוגע למערכות יחסים לא כנסת אל מול חברי כנסת, נכון? אני איתן כבל, מחר רוצה לקנות לרעייתי או לבתי רכב. אני אומר לעצמי, כפי שקורה היום יותר ויותר – אולי זה יעלה לי קצת יותר ביד זה או לא חשוב, באחת הידיים או במגרש, אבל זה עושה לי ראש שקלט. אני נכנס ועושים לי את כל הטיפולים וכו'. אנחנו מדברים רק על המסגרת של האנשים האלה. האדם הפרטי שנכנס, נוקש בדלת, מתיישב.

אנחנו עוסקים כאן בשני סוגי השכרה, הצעת החוק: אחת, הפרטית, הקלאסית, שבו אדם בא לסוכנות השכרה, לוקח רכב לארבעה ימים, יוצא לנופש, מחזיר את האוטו – קבוצה אחת. קבוצה שנייה היא הליסינג התפעולי – ההסכמים של בדרך כלל מפעלים, עסקים. חוכרים כמות מסוימת של כלי רכב לציי רכב. הקבוצה שאינה פה בהצעת החוק – אנחנו לא מתערבים בה – זה מה שמכונה הליסינג המימוני. אצלנו הוא לא דומה להשכרה אלא יותר לקנייה באשראי – מקדמה על תשלומים תקופתיים ואז הרכב שלך.

איך כנסת או עובדי כנסת, למשל?

ליסינג תפעולי.

התפעולי הוא חלק מהחוק?

כן.

תפעולי, גם לפרטיים. גם שם יש מקרים שעושים את הביטוח עצמאית.

למה אתה פה? כי אתה הולך להידפק מהתהליך?

כן. אני לא יודע אם אני הולך להידפק, כי אני גם חברת ביטוח. יש לי כמה כובעים...

מה אתה לא? אתה מוסכניק, אתה שמאי, אתה הכול.

כל הפרטים של החוק... אדוני היושב-ראש, אגב – במוניות אני לא מתעסק. שם אני לא.

אין לי ספק, הגענו לחלק המרגש בחקיקה. עד עכשיו זה היה מאוד משמים, שעה וחצי לדבר על מונה... גם אם היו קצת יצרים, עדיין זה משמים.

בכל מקרה, החלק הראשון הוא הסדרת שוק. גם זה חשוב. גם זה נכון, גם זה חלק מאותו תהליך שמשרד התחבורה מבקש לייצר, הסדרה של כוחות כאלה ואחרים, ותבורכו על כך. ביטול חקיקה. להתאים אותה. עכשיו הגענו לנושא שהוא סוג של מהפכה.

גם לזה צריך פיקוח.

אתם קובעים שינוי.

אם זה רק היה לחצות את הכביש במעבר חציה, אף אחד לא היה מתרגש. עדיין לא קבעתי אם אני בעד או נגד, אבל יש פה מעשה שצריך לתת עליו את הדעת. הוא משפיע על השוק. אני עדיין לא יודע על מי משפיע יותר – את מי שמייצג דידי ודומיו, כמה הצרכן אמור להרוויח מהתהליך הזה. אני כבר אומר לך, דידי – אתה בן בית פה, תרתי משמע. אני אומר לך, שתדע, וידעו שולחיך – בסוף-בסוף נקודת המוצא שלנו היא הצרכן.

אתה צודק. יש עוד דברים.

איני אומר, איני קובע. אבל אני רוצה שכל אחד מאתנו יבין את נקודת היציאה או הכניסה לתוך התהליך הזה. כל דבר שמשרדי הממשלה מביאים או כל גוף שיודע להתכתב נכון, ומשנה מערכות יחסים לטובתו של הצרכן, מבלי לפגוע פגיעה אנושה, למרות שלדעתי אתה כבר מגיע עם קביים לדיון הבא - במובן הציורי.

בנוגע לפרק הזה, ישבנו גם עם חברות ההשכרה והליסינג מספר פעמים.

זה פעם מנע מכל גוף לחזור לפה, או להתייחס פה כאילו מעולם לא דיבר אתך? מה זה קשור? בבקשה.

אביטל פריזמנט, המועצה לצרכנות. גם בהקשר למה שאמר משרד המשפטים, אני מציעה גם לשבת אתנו. יש לנו סקירה ודי הרבה הצעות לשיפור. אשמח לומר זאת או בדיון הזה או בדיון הבא. גם סקירת התלונות, גם הצעות לשיפור.

אני מציע שבדיון הבא. אני לא יודע אם את צריכה לשבת אתו. אני לא אומר שלא תשב אתך – מי כמוך יודעת באיזה צד אני נמצא. בכל מקרה תעבירי להם את החומר, תכיני חומר שהוועדה – ודאי אאפשר לך להציג את זה, ואם בדיון הבא יסתבר שהחומר שאתם מניחים לי יחייב שאכפה פגישה בין הגורמים, היא תיעשה. ואם יש הערות קונקרטיות לסעיפים, כבר להעביר ליועץ המשפטי של הוועדה וגם לחוה. את חדשה כאן – את דיון שני או שלישי כמדומני. זה מקרוב באת. לכן תעבירי את החומר, כדי שיהיה להם ספק להתכונן.

נתבקשתי להתייחס אליך יפה...

אריאל מונין, לשכת סוכני ביטוח. קודם כל, לגבי המימוני, מבחינתנו אין בעיה, כי ברגע שהרכב על שמו של האדם, הוא אחראי. הרי הבעיה נוצרת כשהרכב לא על שמו.

ברור. זה העניין. עכשיו נגעת בבעיה בה"א הידיעה.

בנושא הצרכני, אנחנו כבר הגשנו לכם את כל הבעיות שיש לנו בלשכה והצטברו – עשינו על זה עבודה מקיפה, טבלת אקסל מסודרת. הבעיה היא, גם אם זה לא סטטיסטית, ברור שיש פה בעיה צרכנית. ערבים בחברות הביטוח או חברות הליסינג, ודידי מכיר אותם, כי הוא רב עם עצמו - זה לא צריך לעניין את הציבור. אנחנו פה בלשכה מייצגים בפירוש את הציבור.

תודה רבה, חברתכם נעמה לי מאוד. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.