ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-08OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 114

מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

יום שני, י"ד בטבת התשע"ח (01 בינואר 2018), שעה 10:20

מדד שקיפות משרדי הממשלה - משרד הכלכלה

חברי הוועדה: סתיו שפיר – היו"ר

מוזמנים: שי רינסקי
–
מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייהמיכל פינק
–
סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה עופר פורר
–
מנהל מחלקת אמריקה, משרד הכלכלהרועי פישר
–
סמנכ"ל משאבי אנוש, משרד הכלכלההדר וינטר גולן
–
אגף אסטרטגיה, משרד הכלכלהאלי לוי
–
מרכז השקעות, משרד הכלכלהשמעון ברונר
–
מנהל אגף בכיר מערכות מידע, משרד התמ"תמוחמד קדח
–
עו"ד, היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטיםמתן אברמוביץ
–
רכז סביבה עסקית, ממונה נושאים מוניציפאלי, התאחדות התעשייניםאייל פרובלר
–
ממונה משפט ורגולציה, התאחדות התעשייניםדור דאודיאן
–
נציג התאחדות המלאכה והתעשייה, מלכ"רסמדר אונה
–
חברת קיבוץ איילת השחר

לאה גופר

הדס לוי, חבר תרגומים

מדד שקיפות משרדי הממשלה - משרד הכלכלה

שנה אזרחית טובה, מאושרת, שמחה ומוצלחת לכולם. הדיון הזה ממשיך את מרתון השקיפות במשרדי הממשלה, נמצא איתנו מנכ"ל משרד הכלכלה, שי רינסקי, ונציגי המשרד.

הקדמה קצרה - אנחנו כמו ממש בכל שבוע בחודשים האחרונים מגיעים לפה מנכ"לי משרדי הממשלה כדי לדווח לוועדה על מה הם עושים בתחום השקיפות, איך הם פותחים את המשרד לציבור, איך הם משקפים מידע חיוני, ממידע תקציבי ועד למידע על הזכויות שהציבור יכול לבקש. במקרה שלכם באמת ציבור רחב שכולל תעשיינים, וחברות ועסקים קטנים וגדולים וכו' וכו'. איזה מידע הם מקבלים בבואם לבקש את הסיוע מהמשרד, מה הם יודעים, מה הם ההליכים הבירוקרטיים בדרך ואיך מייעלים אותם. וגם המענה לשאילתות, המענה לשאילתות של חברי הכנסת, מענה לבקשות חופש מידע וכו' וכו'.

אתם עשיתם במשרד הכלכלה עבודה מאוד מקיפה לקראת הדיון הזה ואנחנו מודים לכם על כך- -

הסיכומים פה הם לא רק לקראת הדיון אנחנו מפרסמים, אה, המצגת - - -

- - ואנחנו מודים לכם על כך, מקבלים מחמאות אז תקחו. האמת שהיה לנו כאן דיון רק לפני שבועיים בהקשר של טבע עם משרד הכלכלה אז יש לנו כמה שאלות המשך בנוגע אליו ועל הדרך שבה זה נעשה.

אנחנו נפתח את הדיון בהצגה שלך של המדדים המרכזיים שלכם ומה שהייתם רוצים להראות לציבור כהצלחות שלכם בחשיפת מידע. אחר כך יש לנו כמה שאלות וגם שאלות שיבואו מארגוני החברה האזרחית וישאלו אתכם או שאלות שנקבל מהציבור, וקיבלנו גם לפני הוועדה. וכמובן יש איתנו את נציגי היחידה הממשלתית לחופש המידע שהם שותפים לקביעת המדד הזה במשרד המשפטים שגם יספרו לנו איפה ממוקם המשרד, אם זה בפרסום התקשרויות, במענה לפניות חופש מידע מהציבור וכו'.

שי, אליך, תודה רבה.

בוקר טוב. קודם כל אנחנו שמחים להיות פה כי אחד היעדים שלנו זה שיפור השירות אז חלק משיפור השירות שלנו זה שקיפות המשרד עד כמה שניתן אנחנו משקיעים בזה לא מעט מאמצים, עוד שנייה אנחנו נראה ונדבר על זה כי אנחנו חושבים שכלי הסיוע של המשרד הם רבים, מגוונים ובאוכלוסיות מאוד מגוונות, ולכן המטרה שלנו שהמידע שלנו והשקיפות תהיה מלאה. ככל שיפנו אלינו יותר אנחנו נהנה מזה. זה בגדול.

בוא נדבר קצת על מטרות המשרד ואני פה אתן נקודה שצריך לשים אליה לב. אנחנו מדברים בעיקרון על 2016. תחילת 2017 היה פיצול של המשרד. אנחנו ניסינו לגעת בנתונים שקשורים למשרד ששייכים אלינו היום, גזרנו את המטרות של המשרד היום מול המטרות שהיו בעבר כך שבעיקרון מה שיש פה - - -

הפיצול הסתיים? הוא נערך במלואו?

אתמול הוא הסתיים עקרונית, באלמנטים מסויימים. זאת אומרת, מבחינת האנשים, עברו אבל מערכות כאלה ואחרות נשארו מחוברות. כאן ב-31.12.2017 לפחות זה הסתיים, במחשוב עדיין לא נגמר - - -

ההפרדה של החלק המחשובי היא קצת יותר מורכבת, היא פרוייקט שיימשך גם במהלך 2018.

בגס אנחנו חצויים, התקציב היה משותף בחלק של 17' ו-18' הוא כבר - - -לחלוטין וביחד.

מה שאתם ראיתם כאן, שלחתם לנו מצגת של משרד העבודה והרווחה, בעצם התכנון שלהם של 16' נעשה איתנו, הביצוע כבר הציגו לכן, אנחנו מראים כאן את המטרות של 17' כי אנחנו לא נשים עכשיו הגדלת שיעור השתתפות בשוק העבודה ונסביר איך עשינו את זה. יחד עם זאת, מתחת פרטנו את כל מדדי 16' כי זה מה שביקשתם לראות. אז רק החלוקה היא שונה.

בדיוק. אז קודם כל מטרות המשרד, יש לנו חמש מטרות: מטרה ראשונה זה פיתוח מנועי צמיחה ושיפור הפריון במשק הישראלי. עוד מעט אנחנו נצלול לכל מטרה, לכל משימה ומה נעשה בה ועמדנו או לא עמדנו. משימה שנייה זה הפחתת יוקר המחייה והגברת התחרות. בימים אלה אנחנו משקיעים בזה לא מעט. מטרה שלישית זה פיתוח כלכלי חברתי כתשתית לצמיחת המשק. מטרה רביעית זה חיזוק העסקים הקטנים והבינוניים. המעטפת של ארבעת המטרות הללו זה שיטות השירות ומתן מענה מיטבי ללקוח. והלקוח, חלק מזה, זה הישיבה שלנו בוועדה פה עכשיו כדי לראות מה אנחנו עושים לטובת הלקוח.

החזון של המשרד זה קידום המשק הישראלי בנתיב חדשנות וצמיחה, חיזוק כושר התחרות בתעשייה ובסקטור העסקי, פיתוח כלכלי חברתי, הפחתת יוקר המחייה ושיפור הסביבה העסקית וכן לטובת מיקום ישראל בין 15 הכלכלות המפותחות בעולם. אנחנו היינו לפני כמה שנים במקום 25, עלינו ב-8 שנים האחרונות ב-4 מקומות. המטרה שלנו, אחרי זה תראו את זה בהמשך, להגיע למקום ה-15 עד שנת 2025.

לפני שאנחנו צוללים כמה דברים שאנחנו עושים במסגרת המערכות מחשוב שלנו כדי להנגיש את כל הנתונים ואת כל הפעילות שלנו למעשה. אני יכול לומר שנראה את זה בהמשך. אני גאה בכך שהאתר של משרד הכלכלה זכה במקום הראשון מכל אתרי משרדי הממשלה, 22 אתרים - - -

כן, הוא נראה מצויין, באמת נראה מצויין.

קיבלנו גושפנקא מ- - -

היחידה הממשלתית לתקשוב.

גם על התוכן, גם על הצורה, גם על החומר כך שאנחנו מאוד גאים בזה. אז קודם כל - - -

לכמה שפות הוא מתורגם?

אנגלית, ערבית ועברית. כל מה שעולה לגובה - - - בעברית עולה גם באנגלית וגם בערבית.

יפה מאוד.

קודם כל האתר מונגש לאנשים עם מוגבלויות הן מבחינה טכנולוגית, כל המסמכים עולים לאתר. שאלת, אז האתר הוא מתורגם לשפות. אנחנו רק רואים עכשיו במחצית 2017 נכנסו 100 אלף משתמשים בחצי שנה האחרונה. אנגלית גם כן.

מדריכי שירות - יש לנו לא מעט אנשים שנעזרים בנו ביבואנים, יצואנים, אנשים שמגישים תלונות על היצף, היטלי סחר, שאלות על מכס, אגודות שיתופיות - האתר בנוי ככה שכל אחד יכול לגשת, לראות, יש לו מדריך שירות, אם יש לו שאלות הוא מקבל תשובות דרך מדריך השירות.

בכל אותם יחידות שיש גם בפנייה טופס ממוחשב, כל הטפסים ממוחשבים, התהליכים ממוחשבים מ-א' עד הסוף. הוא בודק את הטופס, מצרף את הצרופות, עושה שגר ושכח וניתן לבדוק, יש סטטוס נט באתר שהוא יכול בכל רגע נתון להכנס עם האימייל שלו ולראות מה סטטוס הבקשה בכל אחת מהבקשות שהוא הגיש.

יפה. כמה פניות יש אליכם בשבוע?

אנחנו צריכים להתרגל למספר החדש. בגדול היו לנו קרוב למיליון כשהיינו עבודה יחד עם תחום תעסוקה בשנה שעברה. החלק של הכלכלה נכון ב-17', נכון לעכשיו, בערך קרוב ל-70 אלף.

70 אלף בשנה.

ב-17' רק התחום כלכלה.

צריך לזכור שהקהל שלנו הוא בעצם - - -

אמרת קרוב למיליון?

כן, רק - - -

מקהל של אנשים פרטיים שצרכו שירותים כמו מעון יום הפכנו בעצם להיות משרד של - - -

היה מעונות יום, אגף להכשרה, כל הרישום מהנדסים, חשמלאים, רשיונות, הכל ממוחשב היה. נתנו מתנה למשרד השכן.

מה זמן המענה?

זה מיידי.

מענה מיידי?

באותם נגיד, העמיל מכס שפונה לבקש שחרור במכס זה באותו יום.

ענייני מכס זה באותו יום, יחידות אחרות זה קצת יותר.

זה תלוי האם צריך לעבור שלב של השלמת מסמכים או האם הגישו את כל - - -

נקח פה דוגמה. סחר חוץ, זה הסיוע של סחר חוץ. מה זה מענה? הבקשות מגיעות גם דרך האתר אבל צריך לבדוק אותן וזה לוקח זמן. אבל אנחנו רואים שבמהלך 2017 תרחישי הסיוע של סחר חוץ, 14 אלף משתמשים נכנסו לבדוק, לראות מה הם זכאים, הם יכולים להנות מכלי הסיוע של המשרד.

אזורי תעשייה - היום כל יזם שרוצה להגיש בקשה, הכל נעשה דרך האינטרנט. כבר יש לו מפה, הוא רואה במה מדובר, איזה שטח, הוא מציין לנו, אנחנו פותרים לכולם גם כן את התשובות באינטרנט. המטרה שלנו, אנחנו נראה את זה בסוף, את הניירת לחסל ולהגיע, היום אנחנו עומדים על סדר גודל של 80% מהבקשות שהן ממוחשבות, להעלות את זה עם השנים שנגיע שנה הקרובה ל-85% ולהגיע למספרים גבוהים.

מחשבות - - - בשלוש שפות. אנחנו מדברים על קהל שגם לא יהודי, יהודי, יבין מה העלות שלו על הקרקע. אם הוא רוצה גודל של קרקע מסויימת מה המשמעות של זה. בכל מקום זה עלות שונה ואחרת, כמה זה אמור לעלות לו.

ברשות להשקעות - - -

רק עוד הערה, כל אותם מידעים שאנחנו נותנים, במידה ומעורב לזה גם גוש, חלקה כמו המקרה הקודם שהוא דיבר עליו אנחנו מציגים את הגוש, חלקה, אנחנו עובדים במה שנקרא שקיפות מלאה מול מפ"י. אנחנו מציגים את הגוש, מציגים את החלקה, הוא נעמד על הגוש עם העכבר, הוא אומר לו מה הגודל, מי לפניו, כל הנתונים מוצגים בשקיפות מלאה. הכל מתוך המערכות הממוחשבות.

לרשות להשקעות יש כבין 20 ל-30 מסלולים שהיא מסייעת למפעלים. הכל נמצא פה, ההגשה נמצאת פה, פעמיים בשנה מפורסמות התוצאות של הבקשות כדי שכל עם ישראל יראה מי קיבל וכמה קיבל.

רשימת מכסות ייבוא - יש לנו עשרות מוצרים שחלק מהמלחמה ביוקר המחייה יש הפחתת מכסים למכסות הללו. היבואנים פונים, מקבלים, יש להם תאריכים להגשת הבקשות ואחרי זה גם מפורסם מי קיבל, כמה קיבל ובאיזה מחיר הוא קיבל.

אתר הוראות מנכ"ל - הוראות מנכ"ל יוצאות בתדירות על כל תקציב ויש לה שני חלקים: אחד זה הוראה ארוכה בה כל המפרטים והוראה פשוטה בה יש את תמצית התקציר של ההוראה ושהדיוטות עם ישראל יראו את העמוד הראשון, תמצית מנהלים כזאת, יבינו האם הם יכולים להנות מההוראה הזאת, מהתקציב הזה ואם כן איך הם - - -

חשוב להגיד שמרבית הכלים שלנו שהם לא על פי חוק הם מונגשים באמצעות הוראות מנכ"ל שהם מסלולים, כלי הטבות שאנחנו מפרסמים לציבור, זה יכול להיות הקצאות למפעלים שלא על פי חוק עידוד, מסלולי תעסוקה לסבסוד שכר, עידוד ייצוא וכן הלאה. למעשה כל הכלים של המשרד נמצאים בצורה הזאת. אנחנו דואגים מאוד להנגיש אותם גם ברשימות באתר, גם בתמציות כדי שהתמצית תהיה מאוד מאוד קריאה ופחות משפטית. דרך זה הם יכולים להכנס פנימה אבל באמת מאז שהכנסנו את התמציות לפני כשנתיים באמת יש שינוי גדול גם בפניות וגם בהענות מהבחינה הזאת שמבינים. זה מאוד מאוד משמעותי.

ו- - - משרדי חדש שיהיה נעים, נגיש, ידידותי למשתמש וזה חלק מהפרס שקיבלנו עליו מול שאר משרדי הממשלה. אז כמו שאמרתי מקודם, אנחנו בטפסים מקוונים אנחנו רוצים - - - כרגע ב-17' השתמשו 68 אלף וב-18' אנחנו רוצים שישתמשו 100 אלף, לעלות מ-80% ל-85%, על כל שלל יחידות המשרד.

סיכום קצר - זכייה במקום הראשון בקטגוריית אתר האינטרנט על הצטיינות והענקת שירותים ייחודיים, שיפור השירות מבין 22 משרדי הממשלה מטעם רשות התקשוב.

מילה אחת על מה שיש למטה. שער אחר לכלכלה זו אפליקציה שאנחנו עובדים עליה להנגשת כלי המשרד לעסקים בצורה פרואקטיבית. הרעיון הוא לא רק שאתה תכנס להוראות מנכ"ל שלנו או לכלי סיוע שראיתם ותראה מה יש אלא שבעצם לקוח מזין את המאפיינים שלו ואנחנו מציעים לו בפוש כלים שהוא לא היה מודע לקיומם. אם הוא אומר, אני בפריפריה, אני מעסיק ערבי, אני מתעסק בענף זה וזה, אז אנחנו בעצם נדחוף את זה ונציע לו. אנחנו עובדים על האפליקציה הזו, זה נחשב למיפוי כלים מאוד מאוד ענף ואנחנו השנה מתכוונים להתקדם עם זה.

יפה.

המשמעות של הדבר הזה - - - פשוט אנשים לא מכירים את כל - - - שמדינת ישראל נותנת להם.

את הזכויות, נכון, כך בכל משרד.

פה אנחנו משתדלים לדבר על זה.

אמת.

בוא נדבר על מענה לפניות ציבור, חופש מידע.

רק שנייה בוא נגמור את הנקודה הזאת - ביצוע החלטות ממשלה והנגשת מידע לציבור - אנחנו רואים שב-2016 משרד הכלכלה עמד על כ-80% מימוש מהחלטות הממשלה ועוד 20% נמצא בשלבי התארגנות, זז, מתקדם לשנים הבאות. חלקם נתקע בחסם כזה או אחר והנקודה המרכזית היא שאנחנו מדברים על השוואה ממוצעת של הממשלה ל-70%, אנחנו כמעט ב-20% מעל.

יש לנו מערך מאוד סדור אצלנו, במקרה הזה באגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות שאנחנו עוקבים אחרי כל החלטות הממשלה כאשר המשימות מפורקות אצלנו ישר לתוך תכניות העבודה של היחידות. זאת אומרת, לא רק מה שעוקבים במשרד ראש הממשלה אלא גם הפרטי פרטים של כל שורה בתכנית העבודה מתוך נגזרות החלטות הממשלה ואנחנו עוקבים אז זה באמת מגביר ביצוע.

ומה שאתם רואים פה על המסך אלה שלוש חברות שגם מסרנו לכם, הסיכום השנתי של עיקרי העשייה בתמצית, זה ממש תכנית העבודה אבל גם את הדוח של הוראות מנכ"ל שהזכרנו כאן בעצם עם כל הכלים לציבור ואתם יכולים לראות את החתכים של הביצוע: כמה ערבים, כמה חרדים, כמה באזורי עדיפות לאומית, כמה בכל רשות וכן הלאה, כל דבר לפי החתכים שלו, זה גם כבר מפורסם באתר ואנחנו מקפידים לעשות את זה על מנת שבאמת תהיה תמונה בהירה לגבי ה- - - לדעתי את מסתכלת על השנייה. כן, אז פה באמת בהוראות מנכ"ל יש שם את כל החתכים של איך הכלים שלנו בעצם השפיעו ברמת משק.

כמה אנשים עם מוגבלות אתם מעסיקים במשרד?

זו השאלה שרציתי לשאול.

מענה לפניות ציבור, שאילתות חופש מידע, אולי אתה רוצה להתייחס רגע מהיחידה לחופש המידע, מה מצבם של משרד הכלכלה?

יש נתונים לגבי שנת 2017 לפי המצגת?

לא, פה זה 2016, לא 17'.

כי אין לנו את הנתונים לגבי 2017, אנחנו עוד כחודש אמורים לקבל אותם.

חופש מידע יש להם עד יולי במצגת.

גם זה חשוב כי הפיצול הזה הוא דיי משמעותי בהקשר הזה, ולכן חשוב שגם נסתכל על הנתונים של 2017 נכון גם לפי השנה הראשונה. אבל ככלל מבחינת פניות במשרד הכלכלה היה מספר רב של בקשות חופש מידע מבין המשרדים המובילים, נדמה לי השני או שלישי מבחינת היקף הבקשות לחופש מידע. מבחינת אחוז ההענות החיובית לבקשות, הכוונה מי שמבקש לקבל מידע גם האחוזים יפים, אני מדבר על הנתונים של 2016 - שלושת רבעי מהבקשות ממי שביקש מידע הוא קיבל מידע והיתר אני מניח שהייתה איזשהי הצדקה או שזה סוד מסחרי או פגיעה בפרטיות.

בשנת 2016 היו 423 בקשות, אפשר לראות שב-2017 יש ירידה חדה, יש סך הכל 68 ונדמה לי אם עושים ממוצע ייצא משהו כמו 130-140 בקשות, אני מניחה, עד ל-2017. לדעתי, ככה על פני הדברים נראה שהפיצול אכן גם רואים אותו בנתון הזה כי מטבע הדברים חלק רב מהבקשות נגעו לזרוע העבודה ושהיא עברה למשרד הרווחה עכשיו. אבל יש שתי הערות בנוגע לדוח התקשרויות, צריך לפרסם אותו, למעט הדוח האחרון - - -

כן, אגב, לגבי העניין של ההעברה של כל נושא רווחה, תעסוקה עובדים - הציבור יודע שחל השינוי הזה? לא.

לא, הוא לא יודע משתי סיבות: גם כשהיינו משרד אחד עדיין הייתה ועדת עבודה ורווחה בכנסת הזאת, זה לא מה שנקרא בא לידי ביטוי בכל הרמות - - -

כלומר, כשהם פונים אליכם אתם מעבירים אותם - - -

כשפונים אלינו - - -

בדיוק, איך מפרסמים לציבור שחל השינוי הזה? זה שינוי מאוד משמעותי.

אנחנו קודם כל הפרדנו את אתר האינטרנט במהל ך2016- - -

אבל פונים אליכם אז אתם מעבירים את המידע?

לא, לא, לא, הפנייה מאחר וכל הפניות בתחום התעסוקה במקרה הזה, אם זה חשמלאים, מהנדסים, הכל נעשה ישירות דרך האתר אז מאחר והפרדנו את האתר הוא באופן אוטומטי ניגש לאתר סוג תעסוקה שאנחנו בנינו אותו כחלק - - -

הפנייה ליחידות היא הייתה תמיד ישירה. מי שהיה צריך מעונות יום פנה למעונות יום, לא הורגשה טלטלה בצד של הלקוחות. בצד שלנו - - -

מבחינת הלקוח הוא לא מרגיש, מה שאנחנו עשינו שינינו את הלינק מכתובת כזאת לכתובת כזאת.

בסדר. סליחה, התקשרויות.

אז לגבי דוח התקשרויות למעט הדוח האחרון, אני אקדים ואומר ככה : דוח התקשרויות מוגש כל רבעון והמועד להגשתו זה 45 יום אחרי שמסתיים כל רבעון למעט הדוח האחרון שלושת הדוחות הקודמים פורסמו באיחור וחשוב שיישמר השטף הזה, צורת העבודה הרגילה של פרסום הנתונים האלה כי נתונים מתפרסמים במקביל על ידי כל משרדי ממשלה ויחידות הסמך, ולכן חשוב שהנתונים יפורסמו בבת אחת עם כל המשרדים האחרים.

עוד נקודה אחת שהיא נוגעת יותר לממדדים שלנו - יש נוהל של פרסום תשובות שניתנו בבקשות חופש מידע שצריך לפרסם אותן באתר המרכזי לחופש המידע. לדוגמה אם מישהו ביקש לקבל איזשהו נתון, פרוטוקול מסויים, סביר להניח שיש לו איזשהי חשיבות ציבורית אז הנוהל מכוון למקרים האלה שצריך להעלות את התשובה הזאת, מקום שאין פגיעה בפרטיות של מאן דהוא אז צריך לפרסם את התשובה הזאת באתר הממשלתי. ב-2017 לא פורסמו תשובות על ידי משרד הכלכלה וזה מן הסתם יבוא לידי ביטוי בדוח של 2017 שנפרסם אותו במהלך השנה הבאה.

מה עמדתכם בעניין?

נתקן, נשפר את זה.

זה יחסוך לכם גם הרבה עבודה לפרסם מענה לפניות חופש המידע.

עשינו סדר רציני אצלנו בתחום הטיפול בחופש המידע מינינו ממונה חדש, נתנו לו את כלי העבודה- - -

מי הממונה?

יוסי דולפה.

והוא במשרה מלאה?

הוא לא במשרה מלאה אבל יש לו את כל הזמן שהוא צריך בשביל להתעסק בעניינים האלה, אנחנו באמת רואים - - -

מה התפקיד המקביל שלו?

הוא מנהל המידע במנהל שלי, במנהל משאבי אנוש והוא עשה סדר גם אחורה וגם קדימה - - - עושה עבודה טובה. אני משוכנע שהוא יבוא לפה בשנה הבאה ו- - -

אני רואה גם שבמענה לשאילתות ישירות של חברי כנסת, הוגשו לכם רק שתי שאילתות עד יוני - - -

תזכרי שלא היה פה שר ב-2016 - - -

אבל היה משרד.

היה שר, לא היה שר במשרה מלאה אתה מתכוון, תמיד יש שר.

אבל ראש הממשלה - - -

אבל עד יולי 2017 הוגשו רק שתי שאילתות ואחת מהן לא נענתה?

ככה לפי נתונים שקיבלנו, קיבלנו - - - אני לא יודע לדווח מה הייתה השאילתה שלא נענתה או הנסיבות - - -

לא, זה שאין שר זה לא אומר שלא עונים לשאילתות. גם למשרד החוץ אין, לפי הקו הזה גם משרד החוץ הוא ללא שר, משרד הבריאות היום ללא שר, לא חסר. הם עדיין צריכים לענות לשאילתות. הם גם מצליחים לענות לשאילתות, לפחות לחלקן. אז השאלה מה - - - אפשר לדעת מהי, מה הייתה הבעיה שם?

אנחנו נדאג לזה, נברר מה הייתה השאילתה.

לגבי השאלה שלי על העסקת עובדים, גם עובדים עם מוגבלות וגם בכלל אוכלוסיות ייעודיות.

יש לנו 10 עובדים בעלי מוגבלות משמעותית עם כניסתנו למשרד החדש הם מהווים 2% מכוח העבודה במשרד.

ועובדים - - -

בני מיעוטים 3.5% - - -

חשבתי שתגיד 3.5 עובדים.

אבל בני העדה האתיופית 1. - - -

מתוך כמה עובדים?

570.

אוקיי, כלומר יש עוד מה לשפר בכל הקטגוריות.

- - - אנחנו בסדר יחסית, ב- - - אנחנו בסדר. בבני המיעוטים אנחנו רחוק מהיעד הממשלתי וגם במוגבלות.

נשים/גברים?

יש לנו רוב של נשים במשרד ורבע משולחן ההנהלה הן נשים.

איך זה מסתדר? מה קורה להן בדרך לשולחן ההנהלה?

בכל הסטטיסטיקות היינו הרבה יותר טובים - - -

יש לכם פה דוגמה נפלאה לעובדת משרד.

- - -

צריך לומר ביושר שאנחנו עבדנו, הנתונים שאנחנו מציגים אנחנו למעשה מציגים אותם לראשונה והוא נחתך באופן שלא התחשב בדברים האחרים. היו לנו סטטיסטיקות הרבה יותר טובות גם של בני מיעוטים וגם מוגבלים וגם של נשים מסביב לשולחן ההנהלה ובדרגות בכירות ואנחנו צריכים עכשיו כשנגיש תכנית עבודה של המשרד החדש אז לקבל גם מענה שם.

אני חייבת לומר משהו, גברתי, ברשותך, והמנכ"ל התייחס לזה. שנת 2016, ותיכף נציג גם את תכנית העבודה, הייתה שנה של טלטלה במשרד הכלכלה. מעבר לכך שהשר האחרון, אריה דרעי, עזב בסוף 15' והשר אלי כהן נכנס בתחילת 17' היינו תחת ראש הממשלה ושר האוצר לסירוגין. באותה תקופה גם פוצל המשרד. טלטלה מאוד משמעותית, מ-1500 הפכנו ל-500, החלוקה לא הייתה נתונה בידינו. במקביל גם החלק של הרשות לחדשנות, מהמדען הראשי הפך לרשות.

זאת אומרת, אנחנו עברנו טלטלה מאוד גדולה ובתוך כל הדבר הזה אנחנו בתור המשרד, הדרג המקצועי שמצליח כן להרים את הדברים ולהשאיר אותנו באמת בצורה הטובה ביותר וראיתם את הדוגמאות גם של אתר האינטרנט וגם של ביצוע תכניות העבודה והוראות מנכ"ל וכל מה שאנחנו יודעים להציג. אנחנו צריכים עוד איזשהי תקופה להתיישר על הדבר הזה וצריך לקחת את זה בחשבון.

אוקיי. היה לנו פה דיון שאת נכחת בו, אני חושבת, בעניין של חברות ייעוץ.

לא הייתי אני חושבת שהייתה נציגה.

כן, זו כנראה הייתה נציגה, זה היה כבר לפני שנה. עם איזה שירותי ייעוץ המשרד עובד, באיזה היקף? יש לכם מחלקת אסטרטגיה שזה דבר נפלא, בהרבה משרדי ממשלה הדבר הזה יצא לחברות חיצוניות, אבל עם איזה חברות ייעוץ אתם עובדים בשוטף בקבלת החלטות, בכתיבת מכרזים.

היקפים ברמה משרדית כוללת אני לא יודעת אבל אנחנו נוכל להשיב לכם בנפרד. בעיקרון כאגף לתכנון מדיניות הוצאנו מכרז שהוא ייחודי מבחינת המשרד, מבחינת השימוש שלו, שהוא בעצם מאפשר ליחידות המשרד בעבודות מדיניות וייעוץ כלכלי ואסטרטגי להעזר במאגר שלנו באופן שאנחנו ברמה המקצועית חולשים על העבודות האלה ולא שכל יחידה נאלצת להוציא מכרז עצמאי ולהעסיק את כל המערכת בדבר הזה.

אני לא יכולה להגיד שאנחנו בכיסוי מלא בהקשר הזה, יש עדיין עבודות כלכליות נוספות שמתבצעות בנפרד על ידי היחידות, ולכן גם אין לי את התמונה המלאה. אבל אין ספק שצורת העבודה הזו מוכיחה את עצמה הן מבחינת התכנים, מבחינת ניהול הידע של המשרד. אם יוצאת עבודה מסויימת ואנחנו יודעים שיחידה כבר עשתה ונדרשה, סתם אני ממציאה עכשיו, לסקירה על ענף המתכת ויחידה אחרת נדרשת לזה אז אנחנו פשוט מנגישים. אנחנו גם מנגישים את המחקרים בתוך הפורטל המשרדי, אין סיבה שיהיו כפל עבודות - - -

ברור.

זה לא ברור. כי איך שעובדים בעיקרון במשרדי ממשלה הרבה פעמים שכל דבר כזה יוצא במכרז נפרד ליחידה נפרדת וכל הנושא של - - -

אנחנו כבר ראינו מצבים שבהם משרדי ממשלה לוקחים חברת ייעוץ לעשות להם עבודה וחברת הייעוץ כבר לא עומדת בהיקפים של הבקשות מהמשרד והיא לוקחת חברת ייעוץ בעצמה כדי לעזור לה עם הבקשות של המשרד. זה קורה במשרדי ממשלה זה כבר- - - כולל בנושאים שהם נושאים אסטרטגיים לא בנושאים רק של ייעוץ ממש מקצועי אלא תחומים שאולי באמת המשרד לא יכול להכנס אליהם.

אנחנו נעזרים בחברות ייעוץ, אנחנו עושים את זה במקומות שבהם צריך מכפיל כוח מבחינת הידע שלנו ובסוף עובדי המדינה גם בידע מוגבל ומספר מוגבל כמה שיש לנו יותר נשים באגף עדיין. ובכל זאת, גם כשהעבודות האלה נעשות הן נעשות באמת כדי להעשיר את הידע וחשוב להגיד שקבלת ההחלטות והתווית המדיניות נעשית על ידי המשרד, אנחנו לא מפריטים את הדבר הזה - - -

מה ההיקף התקציבי של ייעוץ, הסתכלתי בדו"ח ההתקשרויות אז ראיתי ייעוץ למכרז על 400 אלף ₪, עוד ייעוץ למכרז על 380 אלף ₪, מה ההיקף הכולל?

ייעוץ למכרז זה משהו שאני לא מתעסקת בו כי הוא לא כלכלי אסטרטגי. אני לא יודעת להגיד על היקפי התקשרויות כוללים. אני יכולה להגיד לך שבהקשרים שלנו, של עבודות מדיניות שמלוות, אגב זה לא רק ייעוץ, אם אנחנו הולכים למשל על מהלכים בתחומי יוקר המחייה אז אנחנו גם רוכשים מאגרי נתונים מנילסן. זה לא הכל ייעוץ שבנאדם בא ומייעץ, זה המון מאגרים, נתונים, מידע. אנחנו הגענו בשנה האחרונה, אם אני לא טועה, ל-6 מיליון ₪ אבל זה לא כולל רק עבודות נקודתיות של האגף, זה גם עבודות של יחידות. אבל כאמור זה לא מכסה את הכל, אין לי את התמונה המלאה של כל סוגי התשלומים למיניהם זה מן הסתם יותר מזה.

וכל המידע שהן עובדות עליו, החברות החיצוניות, כולו נשמר?

בוודאי.

אני רוצה לחזור רגע לנושאים - - - שלחנו לכם מספר שאלות בעקבות הדיון הקודם על החוק לעידוד השקעות הון ועל המענקים. אחד הדברים שנאמרו לנו כאן על ידי רשות ההשקעות זה שכמדיניות גורפת ובלי בחינה פרטנית אתם לא מפרסמים נתונים בנוגע לפרטי ההתחייבויות של מפעלים שנעשו בתמורה לקבלת מענקים מהמדינה, על אף שהחוק מאפשר לכם לעשות זאת.

בהתאם להסכמות שהגענו עם התנועה לאיכות השלטון אנחנו מפרסמים פעמיים בשנה את כל תיק האישור שהרשות הוציאה. במסגרת זה נאמר שם שם החברה, המיקום שלה, במה היא מתעסקת, גובה ההשקעה ומספר העובדים אליו היא התחייבה.

כן, את זה ראינו את הטבלאות האלה. אבל פרטי ההסכם, למה התחייבה החברה בשביל לקבל את המענק, לכמה העסקת עובדים, היכן העובדים האלה - - - באיזה דרגות, בתוך כמה זמן, היכן זה אמור לקרות. כל הפרטים שיכולים לשרת גם את הציבור שבסוף הוא משקיע המענק, זה כספו - - -

אני לא חושב שפירוט פנימי של העובדים זה דבר נכון לפרסם כי בכל זאת אנחנו גם - - -

לא פירוט של השמות שלהם.

לא, תפקידי עובדים, אם חברה מתקדמת - - -

עובדים בכירים, יש קטגוריות שרלוונטיות שאפשר להכנס אליהן.

אצלנו העסקת עובדים זה בעיקר עובדי ייצוא, זה פחות עובדי מנהלה, עובדים חייבים לעבוד בתוך המפעל ולא לשבת באיזה מטה כזה או אחר שהוא אינו - - -

בתוך המפעל, לא מחוץ למפעל.

אז ככה, כשכל העובדים מבחינתנו עובדים של המפעל רובם ככולם הם גם עובדי ייצור כי לשם אנחנו מוכוונים. מעבר לזה הוספנו עוד פרמטרים החל משנת - - -החל מ- 2014 שעכשיו באים לפתחנו של שכר עבודה, פריון, וזה לא נתונים - - -

נתונים כמו כמה עובדים בפריפריה המפעל הסכים להעסיק, זה אתם מפרסמים?

כן.

בחלוקה? בטבלאות שהצגתם לי לא היו שם דוגמאות לכמויות בפריפריה.

אני יכול להראות לך דוגמה של ה - - -

כל החוק - - - היום זה רק פריפריה. זאת אומרת שיש את מצבת העובדים במפעל, 20 עובדים בתוך המפעל.

ברור, זאת מטרתו, אבל מתייחסים בסוף לכמות עובדים כוללת.

- - - שכוללת.

מתוך תושבי הפריפריה, לא רק איפה המיקום של המפעל. מפעל מגיע לקריית גת, כמה עובדים מתוך קריית גת.

אני יכול להראות לך דוגמה של מה שאנחנו מפרסמים, שוב, זה פעמיים בשנה, זה כתבי אישור. לדוגמה באשדות יעקב, אזור פיתוח א' אושרה לחברת לוג מוצרים פלסטיים 1993 בע"מ, מספר תאגיד, הרחבה למפעל לייצור פקקים ייחודיים, בקבוקי חסם, אביזרים רפואיים ובקבוקי תרופות BMS בהיקף השקעה של 31,843,000 ₪ המפעל יקלוט ששה עובדים נוספים בגין תכנית זו. זה יעד העובדים של ה- - -

כן אבל אנחנו לא יודעים אם העובדים האלה הם תושבי הפריפריה או לא.

הם לא מחייבים אותם להעסיק את תושבי הפריפריה. הם חייבים לעבוד בפריפריה אבל הם לא חייבים - - -

במסלולי תעסוקה יש להם לפריפריה - - - אבל יש במסלולי תעסוקה שמתחייבים לנגיד 90%, 50% פריפריה.

אנחנו לא מחייבים את העובדים לגור בפריפריה. המפעלים עצמם חייבים להיות בפריפריה - - -

אבל חלק מהמטרה היא להעסיק עובדים, בשביל זה נותנים את הכסף, המטרה היא להעסיק עובדים מהפריפריה לא רק - - -

סביר להניח שרוב עובדי המפעל הם לא עובדי המטה אולי. אולי עובד מטה יכול לעבוד מחוץ לבית - - -

בעיקרון חוק עידוד השקעות הון עובד באזור פיתוח א' בצפון ובדרום עובד גם באזורי מיעוטים שנמצאים במרכז אבל זה לא הדיון כאן. חשוב להגיד שאנחנו נעים בין הרגישות העסקית והמחוייבות לסודיות מסחרית שאנחנו מחוייבים כלפי החברה. צריך לדעת, הם מגישים לנו תכניות עסקיות מקיפות ורק על בסיסן אנחנו בוחנים ומאשרים. אנחנו מוציאים החוצה דברים שאנחנו מחוייבים אבל שלא פוגעים בסודיות המסחרית.

צריך לדעת שהרבה פעמים בשלב הזה כשהם מקבלים כתב אישור הם עדיין עוד לא חושפים. יש מפעלים שעוד הרבה אחרי מבקשים שלא נוציא לאור במה הם עומדים לעסוק, ואיזו תחרות הם עומדים להכניס במשק. אנחנו בתווך, ולכן במקרה הזה כשאנחנו אומרים שהתכנית עוסקת ספציפית באיזשהו ענף וזה מספר העובדים ואיפה היא תשב, אני חושבת שבאמת נתנו פה את המקסימום כאשר המסלולי תעסוקה כפי שנאמר הם גם יתייחסו לאוכלוסיות וכן הלאה, ערבים, חרדים, ושם אפשר גם לרדת ליותר פרטים ואנחנו עושים את זה.

לא כל כך הבנתי מה העניין. זאת אומרת, סודיות מסחרית בוודאי וגם תמיד אפשר להוריד חלקים שהם לא מתאימים או שאי אפשר להכניס אותם, גם חוק חופש המידע מגן על הזכות הזאת, בוודאי, אבל מה הסודיות המסחרית במקרה כזה. מגיעה חברה לבקש מענק, סביר להניח שהיא תגיע בכל מקרה גם אם זה יפורסם. הזכרנו כמה דוגמאות, מה הבעיה לפרסם את פרטי ההסכם עם השחרה של דברים שעלולים לפגוע במסחריות של החברה.

פרטי ההסכם זה הכתב אישור למעשה והכתב אישור זה בינינו לבין אותם חברות. הכתב אישור הוא גם אחיד לכל החברות שמקבלות, אין פה איזה משהו שונה.

זה רק מחדד את השאלה. למה זו בעיה לפרסם אותם?

אין פה משהו שהוא סודי בעיקרון.

בגלל זה אני שואלת.

- - - אין שום פרט שלא מופיע פה, אין פרט, ההשקעה היא רשומה בכתב אישור, היא רשומה גם כאן. ההתחייבויות שלהם לא רשומות בכתב אישור, זה חלק מהבקשה שהם מגישים ששם יש עוד המון נתונים מסחריים של החברה - - -

איזה עוד נתונים אז נמצאים שם חוץ מכמות העובדים שזה מה שאתם מפרסמים. אתם מפרסמים מיקום, כמות העובדים והמפעל.

וגם - - -

ברור, שוב, ברור, זה כספי ציבור, זה ברור שאתם מפרסמים, אבל מה הדברים האחרים שלא נמצאים שם?

בהוראות מנכ"ל יש את הפירוט מה הוא צריך לעשות המפעל כדי לעמוד ב- - -אבל זה כבר נמצא בהוראות מנכ"ל.

לא, גם בכתב אישור, כמו שאלי אמר, יש המון פרטים בבקשה וכתב האישור מאשר את הבקשה. לכאורה אם היינו חוזרים לבקשה היינו צריכים לפרסם מחזורים עסקיים של אותו מפעל, כל מיני נתונים שהם ברשותו, ולכן במקרה הזה כשאנחנו מפרסמים את אותן שורות אחרונות אני חושבת שאנחנו נותנים את - - -

כן, אבל זאת שורה תחתונה שלא נותנת לציבור אפשרות לבחון האם החוק הזה הוא חוק שעדיין מתאים גם לציבור וגם לנו חברי הכנסת. האם זה חוק שבאמת משתלם לנו כחברה להשקיע בו, באיזה היקף צריך להשקיע בו, האם באמת צריך להשקיע בעיקר במפעלים גדולים, בחברות גדולות או שאולי הציבור, ושוב, אולי אנחנו נציגיו רוצים בכלל לשנות את המצב הזה כדי להשקיע יותר דווקא בעסקים קטנים. אולי זה יותר משתלם מבחינת העסקת עובדים בפריפריה. כדי לבחון את כל הנתונים האלה אנחנו צריכים מידע.

הנתונים האלה הספציפיים של תאגידי עופר לא יתנו את התשובה. אנחנו נמצאים כרגע - - -

אם את יודעת לבוא ולהגיד, אינטל קיבלו, אני סתם משתמשת כדוגמה, אבל כמה עובדים הם באמת מעסיקים מתוך קריית גת, כמה עובדים הגיעו למשרות בכירות, למשך כמה זמן העסקה. יש המון נתונים שאנחנו יכולים להעזר בהם כדי לבחון אם זה נכון לתת לארבע חברות את כל ההטבות שבעולם או שאנחנו מעדיפים לחלק אותם ליותר חברות.

זה באמת עולם של מדדי התוצאה, התפוקה שנראה כאן עוד מעט וגם זה עולם של בחינות אפקטיביות שאנחנו מנהלים כרגע בכמה וכמה מישורים במשרד. זה תהליכים מחקריים, הם יותר ממושכים - - -

אבל אנחנו צריכים לפקח על זה. כדי שאנחנו נפקח אנחנו צריכים לראות את המידע.

זה ייצא ברגע שאנחנו - - - אבל זה תהליכים מחקריים כדי להראות האם בפריפריה זה שהשקענו בסוג השקעה א' ולא בסוג השקעה ב' זה לא פרטי כתב אישור כזה או אחר.

לא, אבל שוב, אנחנו מדברים על מידע גולמי אנחנו לא מדברים על מידע ערוך אחרי המחקר שלכם.

- - - אנחנו לא מבקשים להעסיק עובד שגר בפריפריה, זה לא חלק מה - -

אז אולי צריך לבקש - - -

- - מהחוק והנהלים - - - שנמצאים באזור פיתוח א' - - -

אז הסבירות הזאת היא לא נכונה, בגלל זה אני מתפרצת. אני גרה בגליל העליון אני יודעת על מה אני מדברת גם.

אני מניח שדווקא בגליל העליון פחות בעייתי. אני מניח שמישהו - - -

אז ההנחה הזאת היא לא נכונה. אני יכולה לתת לכם נתונים שההנחות שלכם לא נכונות ולכן מה שסתיו שאלה - - - אני סמדר אונה, אני הייתי בכירה בהייטק, אני חברת קיבוץ איילת השחר, אני הייתי טסה לעבודה פה בירושלים. זאת אומרת, מצד אחד כאילו מדברים, נותנים לפריפריה וגליל עליון זה פריפריה מן הסתם, ומצד שני כשנותנים, ואני יכולה להצביע על המון פרוייקטים כאלה אצלנו בגליל ב-20+ שנה האחרונות. בסופו של דבר יש מנהרת הטסה של אנשים ולא משתמשים בכוח הפנימי.

אני הייתי אחת היזמים יחד עם מתי קריית שמונה שנשלב את הפעילות של - - - יש לנו שלוש אקדמיות באזור. זה תל חי, צפת וירדנו גם לעמק הירדן שם. אחר כך נפתחה גם ברמת הגולן. זאת אומרת, יש לנו אקדמיות - - - להיפך, אתם, אני חושבת שמה שסתיו אולי גם צריכה לשאוף בזה, צריכים לחייב אותם להשתמש בכוח מקומי במיוחד במקום שיש אקדמיה. זאת אומרת, בואו נגיד שהאוכלוסייה לא מוכשרת במרכאות אז יש אקדמיות אז בואו נכשיר, תחייבו את החברות בדברים האלה. כי מה החוכמה שאני אטוס לעבוד בירושלים, למה שאני לא אעבוד באזור המגורים שלי.

נכון להיום אין חובה להעסיק אנשים מהפריפריה, בואו נודה על האמת, נשים את הדברים על השולחן. אני מניח כשמדברים על אולי מה שקרוב למרכז, יוקנעם וקריית גת שאולי זולגים אנשים לא מאזור הפריפריה, ככל שנכנסים פנימה יותר אני מניח שאנשים שגרים באזור באים לשם. וזה המצב נכון להיום.

אבל זו תכלית החוק.

אנחנו נתקלים בכל כך הרבה - - -

אתה לא מוצא סתירה בין תכלית החוק שאחת המטרות המובהקות וגם ממש כתוב כמהות החוק היא לדאוג להעסקה ועידוד תעשייה בפריפריה. ואז הדבר הזה אפילו לא נבחן, כמה עובדים מועסקים מהפריפריה.

שאלה, אנחנו לא - - - אנשים מהפריפריה לא - - - ולא בדקנו את זה אף פעם.

אז איך בחנתם אם כדאי להמשיך עם המענקים האלה?

הבדיקה היא קודם כל שאנחנו רואים שמפעלים זזים צפונה ודרומה, זזים מהמרכז, אנחנו רואים את היעילות של זה, זה קיים, הפעילות היא קיימת - - - כ-40 מפעלים מורחבים או זזים, מעתיקים את עצמם. יש לנו 40 ו-15 חדשים, 25 מתרחבים בגלל ההטבות הללו.

יש לכם מיפוי במפעלים שמוקמים בפריפריה כמה מהעובדים באמת שייכים, גרים בפריפריה?

מי ששייך למענק נגב, מי שזכאי למענק לנגב הוא נחשב - - - שם אחד התנאים הוא שגם העובדים יהיו מהפריפריה, אחד הפרמטרים ש - - -

ומה הנתונים?

אין לי את ה- - -

כמה מפעלים יש שם וכמה עובדים מהפריפריה?

אין לי את הנתונים כרגע אני מחר - - -

ולגבי מפעלים אחרים, 40 המפעלים שהזכרת?

לא, הרבה פעמים זה חלק מקו 100.

למשל חברות שהמנכ"ל דיבר על כרגע שאישרנו עכשיו בדרום. כשמוקמים ששה מפעלים בערד אנחנו נוטים להניח שמי שיעבוד במפעלים האלה הם אנשים או מערד או מהפזורה הבדואית או מקסימום מהיישוב הקצת יותר מרוחקים אבל מהאזור. אנחנו לא נוטים לחשוב שאנשים מתל אביב יסעו לעבוד בערד, למרות שאני לא פוסלת שזה יכול להיות - - -

יש פה משהו ששווה לבדוק. חוץ מזה יש הבדל - - -

אני אומרת לכם, אני חיה בפריפריה, אל תטעו לחשוב שזה ככה, זה ממש לא נכון. זה חלק מהבעייה הכי מרכזית של כל הסיפור. אני יכולה להגיד לכם שהיה קו פעיל ארקיע- ישראייר ממחניים על הבוקר, לפני 8:30 יצאו שבע טיסות מהצפון ובמקביל השבע טיסות הביאו מהמרכז. מה ההיגיון של זה בכלל? אני מעריכה שגם באזור נהרייה והצפון שם זה קורה עם הרכבת. זאת אומרת זה - - -

ברור, ויש שאלה נוספת שרוצים לקבל עובדים ולהעסיק עובדים אבל אם העובדים מועסקים בשכר מינימום, כל העובדים שהם עובדים מהפריפריה, זה דבר שצריך לבדוק אותו שוב. במחשבה של איפה אנחנו רוצים לשים את הכסף הזה, מה הסך הכולל של כל המענקים?

בשנה לכולם זה באזור ה-700 מיליון.

ב-700 מיליון ₪ בחלוקה של כמה היה צריך לתת לחברות מסוג כזה או אחר. מחשבה - אולי היה עדיף להעביר את 700 מיליון השקלים האלה ל- - -

לא הכל הרי הולך למסלול השקעות. השקעות הון זה 350 אלף ₪.

גם יש לנו במסלולי התעסוקה שכר מינימלי. אם זה מסלול 4-18 שזה מסלול השקעה בשכר גבוה. שאגב, בתכנית צפון הגדרנו עכשיו 90 מיליון ₪ לטובת 4-18 ועדיפות לאזורי פריפריאליות 1 עד 4 שזה קו כרמיאל צפונה ומזרחה. אנחנו מעסיקים שם בשכר מינמלי של, תזכירי לי הדר, 10.5 כמינימום - - -

זה בין השכר הממוצע ל-2.5, זה בין 10 ל- 25- - -

יש לנו גם במסלולים - - -

כמה עובדים?

על 90 מיליון - - -

לא, בפועל כמה נענו. זה את לא זוכרת.

צריך לעשות את התחשיב כרגע של כמה זה יוצא מבחינת מספרי עובדים. אבל חשוב להגיד, גם במסלולי התעסוקה אם עכשיו אנחנו מדברים גם על האוכלוסיות, גם על הנושא של שכר גבוה. בכל מקום יש שכר מינימלי שהוא גבוה משכר המינימום במשק. זה 6000 ומעלה במסלולי תעסוקה 6500 אם אני זוכרת בעל פה. אבל כל הדברים נוכל לתת לכם, זה עכשיו בשלוף מהזיכרון.

בכל מקרה אנחנו בהחלט מתמרצים לשכר ראוי כאשר לגבי הצפון, האמירות לגבי האקדמיה וכן הלאה, רעיון בין היתר, ואני לא אמנה את כל הכלים בתכנית צפון, אבל הרעיון הוא בין היתר ליצור מנועי צמיחה להקמת חממה ביוטכנולוגית, מכון מזון, מכון לאומי לייצור מתקדם, תשתיות לאומיות שיישבו בצפון ויתקשרו עם האקדמיות בצפון באופן שמשרות בשכר ראוי ולאנשים בעלי מקצוע אקדמאי ספציפי ורחב, אגב, המכון לייצור מתקדם זה מטכנולוגיה, יגיעו לעבוד בצפון ולהנות מהחוזקות של המקום הזה. ובין היתר זה הרבה מאוד תושבים חוזרים - - -

אני רוצה רגע לחדד. אנחנו מדברים פה, אני לא נכנסת למהות של החוק ויש לי מה להעיר עליו, אני תוך כדי חושבת למה החוק לא מחייב את המפעלים גם העסקה של - - - ראינו את זה דווקא בחלק מהדוגמאות שכן קיבלו מענקים, אבל לא בכולן, העסקה של נשים, העסקה של נשים עם מוגבלות, כל מיני דברים שאם המדינה מחלקת מענקים המדינה גם צריכה לעודד אותם. זה דבר אחד. וכמובן, העסקת נשים בפריפריה, זה במהות.

אבל אני רוצה לדבר איתכם על הסיפור הזה של חשיפת מידע ושל שקיפות לכלי לקביעת מדיניות. כשאנחנו ניגשים ורוצים לבקר את החוק הזה אנחנו ככנסת או אנחנו כציבור הרחב, אם לא מונח לפנינו המידע הזה אין לנו שום דרך להבין אם החוק טוב או לא טוב, אם הוא יעיל או לא יעיל, אין לנו שום דרך להבין את זה. אני מבינה שאתם עושים איזשהו מחקר פנימי, הבנתי שגם על חלק מהנתונים לא הסתכלתם אבל על חלקם בוודאי ובוודאי שכן ואני חוזרת ואומרת, אתם עושים עבודה מאוד רצינית במשרד שלכם ואני מברכת על כך.

זה מידע שאנחנו ממש זקוקים לו כדי להבין אם אנחנו נמצאים במצב נכון או לא נכון עם החוק הזה. ואין לי איפה להשיג אותו. בטבלאות שאני מסתכלת מי קיבלו את המענקים אני לא יכולה להבין כלום כי כמות העובדים לא משקפת לי אם זה בדיוק העובדים שאנחנו רוצים לעודד את התעסוקה שלהם. אתם כתבתם את תכנית הצפון, אתם יודעים איזה בעיות תעסוקה מטורפות יש שם ואותו דבר קורה גם בנגב. אתם יודעים כמה זה קשה להגיע לעבודה, כמה המשרות דלות, כמה לסטודנט שמסיים במכללת תל חי לימודים יש בערך, אם הוא יסיים בתחומים טכנולוגיים, יש לו בערך מקום אחד להתמחות בו וזהו, מי שנמצא בצפון - - -

לא הכל בחוק עידוד - - - גברתי, לא - - - וחשוב לי להגיד שהיא לא סתם אצלכם. אם תפתחי ברשותך חוברת הוראות מנכ"ל בעמוד 14 את תוכלי לראות את השאלה שלך לגבי השכר, אנחנו לא מתחילים עכשיו להקריא את החוברת אבל אתם תוכלו לקבל כאן את ה- - - בצד משמאל, עמוד 15. את יכולה לראות כאן את כל הפירוט לפי שכר, לפי המסלולים, אחר כך לפי אוכלוסיות. כל השאלות האלה תוכלו לקבל עליהן תשובות כאן. מדובר פה כאמור על כל מסלולי התעסוקה המנהליים לפי סוגים ואלה ללא השכר גבוה, אלה לפי אוכלוסייה. לגבי חוק עידוד מה שאנחנו יכולים לתת - - -

כן, אבל זה נתון כללי, שוב, הנתון פה לא - - - הוא נתון כללי מדיי. הוא נותן לי ממוצע והוא לא נותן לי באמת את הפילוח של המשרות. כשאנחנו מדברים על מידע אנחנו מדברים פעם אחר פעם על מידע גולמי. אני לא רוצה שיעשו בשבילי את הניתוחים של המידע. אני רוצה שיהיה לי מידע גולמי, אני סומכת על החברה האזרחית ועל ארגוני המחקר גם כאן בכנסת ועל חברי הכנסת שיכולים לנתח את המידע. אתם תעשו את הניתוחים שלכם, תנו לנו מידע גולמי שנוכל לעבוד איתו.

טוב, אנחנו שומעים מה שאת אומרת.

ועמדתכם בנושא?

נראה מה המשמעות של הדבר הזה. אני לא יודע להגיד לך ככה בשלוף, לא יודע.

יש איזה מניעה לפרסם את זה?

לא יודע. לא עניין של מניעה, בדיקת - - -

לתחושתך, מהידע שאתה מכיר - - -

על פניו לא. נגיד ככה, יותר מזה, אני חושב בגדול, תחושה, תחושה שרוב המשרות הן של תושבים שגרים באזור. תזכרו שהמענקים האלו זה לא ניתן על מנת שמנהלים יעבדו בשכר מאוד מאוד גבוה, זה לא אנשים שבאים מ- - - אז יש מנהל אחד אולי אבל לא בגלל זה המענק ניתן או גדל. אנחנו מדברים בעיקר על תעשייה שהשכר הממוצע הוא כ-12 אלף ₪ בחודש. אני לא יודע אם יש יותר מדיי אנשים מתל אביב שמגיעים צפונה ודרומה.

אז בתחושה, יכול להיות שבאמת באזורים הקרובים יש חפיפה או זליגה מאזורים שלא פריפריאלים או עדיפות לאומית שנוסעים ליקנעם או נוסעים לקריית גת. אבל רוב המקומות, נאות חובב, ערד, דימונה, קשה לי להניח ש- - -

אני חייב לציין שאנחנו גם נפגשים יום יום עם תעשיינים ואנחנו שומעים את הקושי שלהם בהעסקת עובדים. ולהכנס אליהם לתוך הניהול של המפעל, של העסק שלהם, אני אישית חושב שזה גם לא יהיה נכון אבל כשאתה שומע את כל הקושי שלהם בהעסקה שזה גם אחד הפרמטרים בנוסף לשכר עבודה שאנחנו דורשים מהם אז עוד להגביל אותם אני לא חושב שזה יהיה נכון במתכונת הנוכחית של החוק - - -

כן, שוב, אתם מדברים על התוצאות של מה יקרה כשנראה את המידע. אני מדברת על לראות את המידע. לא דיברתי על התוצאות, לא דיברתי גם על להגביל אף אחד, דיברתי על לראות את המידע כדי שנוכל להבין אם אנחנו עושים טוב או לא עושים טוב, זהו, זה א-ב של לתחקר את עצמנו ולמדוד את עצמנו.

למעט במענק נגב לפחות במסלול מענקים אנחנו לא דורשים מהם שאותו עובד יישאר בפריפריה כזו או אחר, ולכן גם אין לנו את המידע הזה, זה לא משהו שיש לנו.

אם אין לכם בכלל את המידע שדיברתי עליו זה מידע שאני חושבת שאתם צריכים לבקש וזאת גם בקשה של הוועדה, זה מידע חיוני. אנחנו עכשיו בודקים, אני רוצה עכשיו לבוא ולנסות לתקן את החוק הזה אני לא רוצה להתבסס על אוויר, אני רוצה מידע.

אנחנו רשמנו לפנינו את בקשתך, אנחנו נבדוק מה המשמעות.

והמהות החוק שהיא החשובה ביותר של באמת להביא לעידוד תעסוקה בפריפריה. אנחנו מבינים שזה לא עובד אז צריכים לחשוב על דרכים חדשות אבל בשביל זה צריכים להבין מה עובד, נורא פשוט, הרי כולנו שותפים למטרה הזאת.

אמת.

עידוד תעסוקה והכשרות תעסוקתיות זה כבר לא אצלכם?

עידוד תעסוקה יש אצלנו, הכשרות לא.

מסלולי תמרוץ שכר - - - שכר אצלנו, אותו גרף שלמשל הסתכלנו עליו- - -

הכשרות לאוכלוסייה החרדית, לנשים, זה יצא לחלוטין?

כן.

אוקיי. לגבי תכנית הצפון - מה הסטטוס, איפה זה עומד, כמה כסף הושקע בשנה האחרונה עכשיו כשסיימנו את 2017.

הסטטוס כרגע - יצאנו עם כל המקצים ממש עכשיו בסוף השנה, אין בפניי כרגע עדיין מספרים כי ההגשות עכשיו הסתיימו של 17' ועוד מעט ייצא מקצה 18'. כל המקצים, קרי גם כל המסלולים החדשים שבעצם הומצאו במהלך תכנית צפון אמירה של התמודדות עם פריון בתעשייה, של מסלולים חדשים שלא היו קודם למפעלים לא מייצאים, כל השינויים במסלול 4-18, שכר גבוה כדי להתאים אותו לצפון קרי חברות יותר קטנות ודלתות יותר קטנות וכן הלאה. כל המקצים האלה יצאו, ממש בשבוע שעבר יצא המקצה האחרון בפריון למספר שירותים ואנחנו במהלך הרבעון הראשון של 2018 נסיים את המחוייבויות שלנו מבחינת התשתיות שצריכות לקום שזה המכון מזון ומכון לייצור מתקדם, ייצאו למכרז. אנחנו כאמור הוצאנו מקצים ראשונים, במהלך 18' אנחנו נשלים את התקציב בסך הכל משרדי זה ייצא משהו כמו 900 מיליון לרבות חוק עידוד לביצוע בשנים 17'-18', אין לי עוד את המספרים - - -

ב-17' כמה היה?

את החלוקה אני לא זוכרת בעל פה אבל אפשר להתייחס לכל כלי. זאת אומרת, מסלול פריון למשל יהיה בו 60 מיליוני שקלים, יצא מקצה ראשון ב-17' של 20 מיליון, 40 מיליון ייצא ב-18'.

גם בתעשייה, גם בשירותים עוד 30 מיליון.

30 מיליון עכשיו עכשיו יצא ממש בשבוע שעבר יצא לפרסום. נראה בהתאם לבקשות אם זה לא נענה בצורה מהירה אנחנו עוצרים ואז מוציאים מקצה. שוב, יצאנו בהליך פרסומי ביחד עם המקצה הראשון. אנחנו נערך לעשות כזה גם. החוברת היא חלק מהעניין על מנת להנגיש את הכלים. יש אתר אינטרנט, אם תחפשו תמצאו תחת "הגיע הזמן צפון" שיש בו באמת הנגשה לכל אחת ואחת מהוראות המנכ"ל. כאמור מספרים עוד אין לי כי ממש עכשיו אוספים את כל הבקשות ומגיעות לוועדות אבל אנחנו נוכל בהמשך.

ובסך הכל ההשקעה של המשרד בתכנית זה 900 מיליון?

כן, 900 מיליון, חלקם לא בגוף ההחלטה אלא באמת הקצאות ייעודיות שהולכות לעידוד השקעות הון וכן הלאה.

שזה גם היה קודם.

לא אבל אנחנו עשינו התאמות הרי ברגע שהגדלנו את שיעור המענק של 30% לפריפריאליות 1 עד 4, מכרמיאל צפונה, אנחנו בעצם שריינו לטובת העניין כספים שאמנם היו כספי חוק עידוד קודם אבל הם לא שוריינו לטובת האזור. זאת אומרת- - -

כן אז הם היו אבל כבר 300 מיליון השנתי שלכם בכספי חוק כבר נמצאים שם ממילא - - -

בכספי חוק נכון אבל לאו דווקא משוריינים לאזור ו- - -

פשוט הסתתם אותם, העברתם אותם להתמקד בצפון, אבל זה לא תקציב חדש.

חלק מהם נכון וחלקם - - -

התכנית הזאת דיברה על 19 מיליארד ₪ תקציב חדש לצפון, לא רק ממשרד הכלכלה, כמובן, אבל בסך הכל.

מתוך ה-19 מיליארד, 12 מיליארד זה על תחבורה, משהו כמו 2 זה על בריאות. אנחנו קצת פחות ממיליארד בהחלטה - - -

משרד הבריאות עדיין חולם לקבל את התקציב הזה.

גם אנחנו היינו רוצים יותר, שהתכנית הייתה יותר רחבה. שמנו באמת תמונה יותר יותר מקיפה אבל גם עם מה שיש אנחנו מנסים לעשות את המקסימום.

לא אבל אני שואלת, על מה התקציב התוספתי. הזזתם תקציבים קיימים שהיו בחוק לעידוד השקעות הון, הזזתם אותם להתמקד בצפון, כלומר על חשבון מקומות אחרים פשוט בארץ. מה התקציב התוספתי שקיבלתם?

תקציב חדש לגמרי שלא צבענו במרכאות אלא - - - כי צריך לראות, האמירה הזו היא לא מדוייקת - - - כי בסוף זה מייעדים לצפון מה שקודם לא היה - - -

בסדר, הכל בסדר, אבל התקציב כבר היה.

משהו כמו 300 מיליון אם אני לא טועה - -

שאיפה נמצא?

- - 250-300.

לשנתיים.

כן.

כלומר 150 מיליון לשנה.

250 לשנתיים, זה לא בהכרח מתחלק חצי חצי.

שלאיפה הם הלכו?

90 זה 4-18 הוראת מנכ"ל שכר גבוה, 60 זה לפריון בתעשייה, 30 זה לפריון במסחר ושירותים, מכון ייצור מתקדם 20 מיליון, מכון מזון 15. כמה הגענו?

215.

אז יש עוד קצת ברשות לחדשנות. משהו כמו 250 הוא חדש לחלוטין והיתר - - -

כמה זה היה אמור להיות בתכנית המקורית?

אני לא יודעת, כשהגשנו את כל החלומות?

כן.

לא יודעת, הרבה יותר.

כמה?

עזבי - - -

אנחנו לא סתם התעקשנו לחשוף את התכנית הזאת, רצינו להלחם על החלומות שלכם.

היו כל מיני רמות של חלומות.

הבנתי. ואגב התקציבים, אתם בימים האחרונים היו בוועדת כספים סערה של העברות עודפים ותקציבים ממקום למקום, אתם יודעים כמה כספים כאלה הועברו, מה סך העודפים שנוצרו במשרד, כמה מהם עודפים מחוייבים?

לא מכיר את המספרים בשלוף לומר אותם אבל אני כן יודע שזה לא חריג משנים עברו. זה משהו ש- - -

העובדה שזה לא חריג היא החלק המדאיג של הסיפור הזה. כי הרבה מהכספים שם ממש מתגלגלים משנה לשנה בלי שמשתמשים בהם.

לא אין דבר כזה שלא משתמשים בהם. אם למשל בחוק עידוד השקעות הון אישרו בסוף השנה סכום כסף ב-X חברות אז זה חייב להתגלגל לשנה הבאה. אם החברה עובדת אז היא מקבלת את הכסף - - -

אבל הנה, אישרתם לטבע 30 מיליון ₪ והיא לא קיבלה בסוף אז מה קורה עם הכסף הזה?

ברגע שאם ויבוטל להם כתב האישום אז הכסף חוזר לדעתי - - -

אבל כבר הסתיימה השנה.

הם צריכים לממש את הסכום כמה שנים - - -

אוקיי, אבל הקציתם את הכסף הזה, כלומר זה כסף שמור - - -

לפי החוק 7 שנים, שנתיים משנת ההפעלה, הם יכולים להגיש דוח ביצוע ואז בודקים אותם אם הם עמדו או לא עמדו. והיה ועמדו יקבלו את הכספים שמגיעים להם והיה ולא עמדו - - -

הבנתי אבל והיה ולא עמדו, הכסף הזה מה קורה איתו?

חוזר. זה כבר משא ומתן בינינו לבין האוצר, או חוזר לתקנה עצמה או חוזר לאוצר.

כלומר יכול להיות שפשוט מאבדים את הכסף הזה במקום שהוא ישמש לעידוד תעסוקה או עידוד תעסוקה בפריפריה כמו שדיברנו, פשוט חוזר לקופה.

כן. לוקחים מחברות ערבויות כדי שאם הם לא עומדים אז קונסים אותן.

טבע נקנסה על הדבר הזה?

לא אמרתי שטבע, אני לא יודע - - -

טבע לא קיבלה כסף בכלל מאתנו.

אבל התייחסתי למשהו אחר. היא לא קיבלה את הכסף אבל בגלל שהכסף כבר הוקצב והיה מיועד למטרה מסויימת אז עכשיו אי אפשר להשתמש בכסף למטרות אחרות. כלומר, אולי בכלל חוזר למשרד האוצר כדי ללכת לכל מיני מקומות אחרים או כדי לא ללכת בכלל, סתם להיות תקוע. כסף שהיה אפשר להעזר בו, 30 מיליון ₪ זה המון כסף.

זה עלול. בדרך כלל אנחנו במגעים עם האוצר, אנחנו מגיעים איתם להבנות כאלה ואחרות שאנחנו לא מחזירים הכל לאוצר. צריכים להשתמש בזה לטובת תוספות כאלה ואחרות.

איזה סוג של הליך יש לכם מול האוצר כשאתם לקראת כזה דיוני סוף שנה בהעברות תקציביות? אתם יודעים בדיוק כמה הולכים לקחת לכם, כמה מקצצים לכם?

כן כיוון ש- - -

אני שואלת כי לא היו נציגי משרד הכלכלה בוועדה, לא קיבלנו פרטים על מאיפה הקיצוצים או ממי נגרע כסף בגלל הקיצוצים האלה.

אז התשובה היא כן, אנחנו יודעים, אנחנו מתואמים איתם, זה לא שאנחנו לא מתואמים.

אוקיי, אז אתה יכול לענות לי על זה?

על מה?

על ממי נגרע הכסף בקיצוצים של סוף שנה, מאיזה פרוייקטים זה ירד.

זה רשימה שירד מפה שניים, עבר לפה שניים, אנחנו יושבים על זה לפני כן ועושים את הקלקולציה הזו. בעל פה להגיד לך אני לא זוכר. זה גם לא יותר מדיי.

מה ההיקף של זה? כמה זה?

כמה עשרות בודדות.

כמה עשרות בודדות של מיליוני שקלים.

הסתות של סוף שנה - - -

שנדבר על מה אפשר לעשות בעשרות בודדות של מיליוני שקלים? יש לי כמה רעיונות, אפשר לדבר על זה.

זה לא שזה הלך לאיבוד, זה לא הלך לאיבוד, זה הסתות שהלכו, היה חוסר פה ב-2-3 מיליון, עבר לשם.

כן, חלק מהכסף ממש עבר לתכניות אחרות, חלק מהכסף עבר להסכמים פוליטיים עם חברי כנסת שממש לא קשורים למשרד הכלכלה אלא אם התחלתם לעסוק במנהלת הזהות היהודית. עובר ונחתך ממשרד הכלכלה, במקביל לזה שזה נחתך מעוד משרדי ממשלה וזה עובר למקומות אחרות, זה לא עובר הסתות בתוך המשרד. אני אומר לך מה, ולמה אני שואלת את השאלות האלה. אנחנו לא מקבלים מידע על התקציב ברמת ה-8 ספרות ומעלה. כלומר אני יכולה לראות רק 6 ספרות ומשם אני יכולה להבין תכניות כלליות בלבד ואני לא יכולה באמת להבין מאיפה הכסף ירד ולאיפה הוא הולך.

זאת בעיה קשה של הפיקוח של הכנסת, לא יכולים לפקח ברמה הזאת. וכשאני מגיעה לוועדה ומקבלת כזה קיצוץ, אני כדי לפקח ולהבין צריכה מידע, אני צריכה להבין מאיפה הקיצוץ נעשה. אולי אנחנו לא מאשרים את הקיצוץ הזה. אמנם אתם מהמשרד הגעתם, פה אנחנו גם יכולים לעזור לכם, אולי הגעתם לאיזשהם הסכמות עם האוצר שהן היו לכם פחות נוחות ואנחנו רוצים כן להתעקש לשים את הכסף הזה בעוד עידוד תעסוקה במפעלים בפריפריה. חלק מתפקידנו כחברי כנסת, אבל אין מידע.

אז אני ספציפית לא מכיר, לך אני אומר, מספרים גדולים שעברו עכשיו, לא מכיר. אם יהיה משהו תשאלי אותי, אני אבדוק את זה, תראי לי אני אבדוק את זה.

זו שאלה כללית כי מה שהייתי רוצה לראות זה את כל רשימת התקנות כדי להבין והקיצוצים שנעשו בתקנות האלה. זה המידע שהיה יכול לעזור. זו ממש שאלה כללית כי לא קיבלנו את המידע הזה בכלל. אני פשוט רואה, משרד הכלכלה - קיצוץ, זה לא מידע על פיקוח תקציבי, זה לא אומר לי כלום. כל רשימת התקנות, מה קוצץ, מה התווסף, איך זה משפיע על השנים הבאות, איך זה משפיע על אנשים שאמורים לקבל את הכסף הזה. זה מידע בסיסי, שאגב מאוד יעזור לכם לפרסם אותו.

אני לא חושב שיש פה משהו שאנחנו מסתירים - - -

אני גם לא חושבת שאתם מסתירים, אני חושבת שזה הרגל שמשרדי הממשלה לא מפרסמים ואנחנו נלחמים על לפרסם אותו אבל אם הדבר הזה ייעשה ביוזמתכם הדבר הזה מאוד יכול לסייע למטרות שלכם. ככה רואים היכן מתבצעת עבודה טובה ואפשר להשקיע בלגרום לזה שהיא תקרה עוד ועוד.

אוקיי, שומע.

טוב.

אפשר לשאול שאלה?

כן, שאלה ואנחנו תיכף מסכמים.

שתי שאלות. אחת זה לגבי הפריפריה והיוזמות ויעבדו שם וכו'. אחת מהבעיות בפריפריה זה תחבורה ואני כבר גיליתי שאני מהגליל העליון אז אנחנו הכי מסכנים בתחבורה. השאלה אם זה שנותנים כסף למישהו ממפעל יש איזה מחוייבות שהוא יביא את העובדים מהמקום בהסעות או אם יש קשר עם משרד התחבורה, זה צריך ללכת יחד כי אחרת עובדים לא יכולים להגיע. אז זו שאלה אחת.

השאלה השנייה וזה אולי נושא יותר של הצעה אפילו. אני לא יודעת מי אחראי על פרוייקט הגליל העליון, אם זה משרד הכלכלה או מישהו אחר - - -

משרד המדע וחינוך.

למה רציתי להציע, שזה רק התחיל אני הייתי חלק מזה עד שמצבי הבריאותי התדרדר וכשדיברו מקודם על המאגר לדעת איפה אנשים גרים וכו' וכו', לפחות הידיים שלי כתבו את ההתחלה של תכנית המחשוב בשביל לייצר את המאגר מידע, אני חושבת שצריכים להתחבר לזה יחד כי אוספים שם מידע מדהים שיכול לשמש גם את השירותים שלכם. למרות שהזהות הראשונית שם זה עבור מערכת החינוך אבל כל המאגר הוא מאוד - - - אני פשוט הייתי עסוקה בתחילתו של כל התהליך אז אני מכירה את זה.

לגבי משרד התחבורה ושיתוף פעולה?

היה לנו בכובע הקודם שיתוף פעולה מאוד הדוק עם משרד התחבורה בהקשר של נשים ערביות וכן הלאה. כי באמת צריך לציין שהטיפול בפרט עבר לצד של משרד העבודה ואנחנו פחות מתעסקים היום ברמת פרט. כן במקומות שבהם אנחנו רוצים לעודד מקומות עבודה למשל עכשיו אנחנו עובדים על איזשהי תכנית של עידוד תעסוקת נשים בדואיות, אנחנו שוקלים להכניס לשם את הנושא של היסעים אבל ככלל זה חלק שפחות אנחנו עוסקים בו היום ברמת טיפול בפרט כמו שאנחנו לא מתעסקים בהכשרות וזה יותר הצד של משרד העבודה, לכן - - -

אבל אתם כן מתעסקים? אני התבלבלתי. בעידוד תעסוקת נשים בדואיות, עידוד תעסוקת נשים ערביות אתם כן מתעסקים בזה?

ההבחנה שאנחנו עושים בין המשרד שנשאר למשרד שהתפצל, בין צד ההיצע לצד הביקוש, משרד העבודה מטפל בהיצע העובדים, הוא מטפל בהכשרות, בהכוונה, בהשמה וכן הלאה. אנחנו מטפלים ביצירת הביקוש לעובדים, קרי יצירת מקומות העבודה. יש מקומות שבהם זה קצת מתממשק, מסלולי התעסוקה שלנו מתמרצים מעסיקים להשתתפות בשכר עובדים כדי ליצור את מקומות העבודה לאותן אוכלוסיות. עם זאת אנחנו לא מטפלים בפרט, אנחנו לא מטפלים במרכזי הכוון, בהכוונה שלו - - -

אבל אם אנחנו עכשיו הרי יודעים שהתעסוקה בישראל הולכת מאוד מאוד להשתנות בשנים הקרובות עם מעברים לטכנולוגיה, עם מעברים לבינה מלאכותית, עם החלפה של בני אדם במכונות וכו' וכו' ואנחנו נצטרך לעשות שינוי משמעותי שהוא לא רק ברמת איזה תעשיות מגיעות אלא איך אנחנו מכשירים אליהן את העובדים.

אני אגיד איפה כן וזה בדיוק בהקשר שגברתי אמרה. מסלולי הפריון שהזכרתי קודם - - -

לחלקים ממנו יש הגיון ובחלקים האלה זה מאוד מאוד משונה.

אני אגיד בדיוק בהקשרים שדיברת על טכנולוגיה. כל המסלולים של תמרוץ פריון, קרי הכנסת טכנולוגיה בין אם זה לתעשייה ובין אם זה למסחר ושירותים אנחנו מלווים את זה בהכשרות כוח אדם מכוון שברור לנו שכוח אדם קיים חייב לעבור שדרוג על מנת לקלוט טכנולוגיה חדשה. בתכנית צפון הכנסנו את זה לראשונה, אמרתי, 60 מיליון לתעשייה, 30 מיליון למסחר ושירותים. מתוך זה, מסלול פריון יש לו 70% השקעות קשות בייצור ורובוטים וכן הלאה ו-30% רכות שהן - - - בנושא הזה של כישורי ניהול והכשרה מקצועית. חוץ מזה כן יש לנו תכניות לעידוד סטודנטים - - -

באיזה היקף ההכשרות האלה?

זה תלוי בגובה ההשקעה אבל - - -

בתוך החברה. מענק פריון הוא עד 3 מיליון ₪ והחברה יכולה 30% מתוך המענק עבור הכשרות פנימיות - - -

אבל זה כבר של עובדי החברה. אני מתייחסת לאנשים שעדיין לא עובדים.

לא במגרש שלנו - - -

במקום שאנחנו עושים - - - לסטודנטים - - -

אתם נותנים את ההמלצות לפחות, את עובדים מול החלק המפוצל של המשרד שלכם בעניין הזה? לתת הכוונה, אלה סוג המפעלים שמגיעים לפה, מול זה צריך לעבוד, יש - - -

אנחנו יוצרים את ערוצי שיתוף הפעולה כרגע. עשינו למשל סקר מאוד גדול לדרישות לעובדים בתעשייה ואיזה מקצועות בין היתר קיבלה - - - לברית המועצות. מייד הנגשנו את זה למשרד העבודה, לאגף להכשרה מקצועית, אנחנו כן עובדים בשיתופי פעולה. אני חייבת להגיד בהמשך לדיון הקודם אנחנו גם בונים את כל התשתיות האלה - - -

ומול משרד החינוך?

פחות. הזרוע עבודה שהייתה לנו חלק מהמשרד התעסקה בזה עד היום. יצאו מאתנו, אנחנו מרגישים עכשיו את החלל, מתחילים לבנות את זה אבל אין ספק שצריך להיות פה שילוב. ואז צריכים לזכור שהמשאבים נמצאים לא אצלנו, נמצאים שם.

בסדר, אבל מבחינת ההכוונה אתם בכל זאת הגוף שיש לו את הידע בנושא הזה. מה צריך להכניס היום למערכות החינוך כדי שיהיו לנו בעתיד את העובדים.

גם בוועדה של - - - לדעתי עד ה-2030 אנחנו חברים, אני באופן אישי, הוועדה בראשות פרופסור אקשטיין והממונה על התעסוקה, אנחנו מכניסים שם את ההיבטים שלנו ברמה של השדרוג הטכנולוגי שהמשק צפוי לעבור. וכן, ברור לנו ששדרוג כוח אדם קיים חייב להיות חלק מעליית הפריון ואנחנו הכנסנו את זה גם למסלולים שלנו, זה דבר חדש, מלפני שנה וחצי זה לא היה, מלפני שנה.

זאת התפתחות שאנחנו עוברים ומכניסים את זה יותר ויותר למסלולים. יש לנו גם מסלולים לעידוד סטודנטים להגיע לתעשייה ושם אנחנו כן מתייחסים בהחלט גם לחלק של השמה. זאת אומרת, אנחנו כן קצת יותר שם מסתכלים גם ברמת הכישורים של הפרט אבל שוב המטרה היא לבוא מצד המעסיק, לסבסד אותו ולעודד מקומות עבודה לסטודנטים כדי שהם ישתלבו בתעשייה היצרנית.

טוב, אנחנו נסכם אלא אם יש למישהו הערות נוספות, יש לך משהו לסכם איתו? מחשבות לעתיד, תכניות, הבטחות.

הבטחות עוד לא.

תקוות.

תחילת שנה, מה, בלי הבטחות בתחילת שנה.

היעד המשמעותי ביותר שאתה רוצה להגיע אליו.

היעד המשמעותי ביותר שלנו זה - - - אני חושב כי אני לא רוצה לדבר גבוה, אני רוצה להתכנס למה שהסביבה פה עוסקת. לא מדבר איתך על החזון של המשרד ויעדי המשרד אלא יותר בשקיפות מה שנקרא. כמו שאמרתי מקודם, אני מקווה מאוד שעד סוף השנה שער הכלכלה יהיה מוכן כדי שבאמת אם זה יהיה אני חושב שזה יקפיץ ויעלה משמעותית את כלי הסיוע ואת בקשות כלי הסיוע. אנחנו נשמח שיהיה יותר ביקוש לכספים שלנו, למרות שזה ייצור לנו בעיה אבל ככל שעם ישראל יכיר ויידע - - -

אולי יעלו הכספים גם עם הביקוש. אבל ככל שעם ישראל?

ככל שעם ישראל יכיר ויידע את הכלים ויבקש וינצל אותנו כך יטב.

טוב. אנחנו גם נשמח לכך אז נצטרף למשאלות. אני רוצה להודות לכם מאוד על הדיון הזה וגם על ההכנה לקראת הדיון ובאמת אתם עושים עבודה מאוד רצינית. גם כשעברנו על המידע לפני כן, ישבתי גם על עבודת התחקיר לפני הוועדה, אנחנו עוברים על האתרים, על המידע שאני מבקשת, אנחנו מנסים קצת כמו הלקוחות שלכם להכנס פנימה ולחפש. וממש הופתענו לטובה, באמת, הופתענו לטובה לא באשמתכם אלא בגלל משרדי ממשלה אחרים שחלקם לא הפנימו את בואו של האינטרנט בעולם בשנות ה-80'. אבל באמת ממש שמחנו לראות ורואים שיש פה הכוונה ורצון להביא לנגישות לציבור ולאזרח ולהתקדם עם הטכנולוגיה ואני מברכת אתכם מאוד על כך.

כמה נקודות שנבקש עליהן תשובות בהמשך: קודם כל לגבי הפרסום דוחות התקשרויות - אז בפעם האחרונה זה כן היה בזמן. ולפני כן זה לא נבקש בפעם הבאה באמת נמשיך לעמוד בזמן עם פרסום ההתקשרויות, הפרסום הזה הוא צעד מאוד מאוד משמעותי במשרדי הממשלה.

פירוט של שאילתות של חברי הכנסת שלא נענו?

אז השאילתות כן נענו שתי השאילתות האלה ששלחת לנו.

אתם כתבתם שלא נענו.

לא, נענו אחת במועד ואחת לא במועד אבל כן נענתה.

אוקיי. אנחנו נבקש מחברי הכנסת להפנות אליכם יותר שאילתות, אני רואה שאתם במחסור.

השקעות הון. אנחנו מבקשים לקבל נתונים גולמיים שיאפשרו בחינה של מידת היעילות של מענקים לפי חוק עידוד השקעות הון בשיפור התעסוקה בפריפריה. נתונים גולמיים ככל האפשר. כמובן על מי העובדים שהם מהפריפריה, העסקת עובדים לפי אוכלוסיות שהמדינה מבקשת גם בשורה של חוקים לתמוך בהעסקתם, דיברנו על חלקן.

- - - לציבור.

כן, כן, כמובן שזה מידע שמתפרסם לציבור.

חשוב לציין, אני חושבת שזה נאמר בהקשר הזה - אם המידע הזה אינו ברשותנו ואנחנו צריכים עכשיו לבצע סקר בקרב החברות אני לא בטוחה שזה עונה על הקריטריון של שקיפות, אני חושבת שזה קצת יותר מזה אז צריך לראות איפה אנחנו - - -

בדיוק שקיפות. זה גם מידע שהיה ראוי שיהיה לכם ואנחנו - - -

אנחנו לא מסתירים אותו.

גם לא לבקש את המידע זה גם בתוך הקטגוריה של הסתרה כי זה מידע שאנחנו צריכים כדי להבין אם החוק הזה הוא נכון או לא. בעתיד - - -

אנחנו מעודדים תעסוקה - - -

אבל אנחנו רוצים להבין איזה סוג של תעסוקה, איפה מעודדים תעסוקה. החוק הזה נועד לעודד תעסוקה באוכלוסיות שיותר קשה להן להגיע למעגל העבודה. אם זה מבחינת מרחק, אם זה מבחינת מעמד חברתי, ניידות חברתי וכו' וכו'. זאת המשמעות של החוק ואנחנו צריכים לקבל את המידע הזה כדי להבין אם הוא חוק טוב או לא ואיך אפשר לשפר אותו, אגב, זה לא בשביל לבטל אותו זה כדי להבין איך אפשר להפוך אותו לנכון יותר.

אני רק מזכיר לגבי הערתך בנושא השקיפות, אחד מתפקידיה של הוועדה וזה גם במסגרת סמכויותיה לפי החלטת הכנסת על הקמתה זה בחינת סוגי המידע שעומדים לרשות הציבור. אז בהחלט חלק מתפקידי הוועדה לבדוק איזה סוגי מידע עומדים לרשות הציבור ואיזה לא ואיזה ראוי שיהיו.

וזה גם ברמה, שוב, פילוח של כמות העובדים שגרים בפריפריה, רמות שכר, כל מידע כזה שיוכל מאוד לעזור, נשים גברים, העסקה של אנשים עם מוגבלות, כל מידע כזה יוכל לסייע לנו מאוד, מיעוטים, כמובן, כל הפירוט הרגיל והמתבקש.

נבקש את הפרסום של התקנות שמהן ירד או התווסף כסף במסגרת העברות תקציביות של 2017 והשפעה של הקיצוצים על היוזמות והתכניות השונות. וגם מהו נוהל העבודה בהקשר לעניין הזה, אם קיים בכלל נוהל עבודה מסודר ומהו נוהל העבודה לקראת כל הסאגה הזאת של השינויים התקציביים, בעיקר לקראת סוף השנה, ואיפה הנוהל הזה מתפרסם או לפי מה אתם עובדים.

לא דיברנו על לוביסטים אבל אני רק אשאל בשאלה אחרונה אם יש איזשהו נוהל אצלכם לגבי התקשרות של תקשורת של עובדי המשרד עם לוביסטים?

לא , אין התקשרות של עובדים המשרד עם לוביסטים.

אין?

אין.

איך אתה יודע את זה? באיזה כלי פיקוח אתה משתמש?

זה המשרד שלנו, אנחנו יודעים על מה יוצא הכסף, אנחנו יודעים מי משתתף בוועדות, מה הם אמרו - - -

שיחות, פגישות?

אין לנו, לא נתקלנו.

אפשר להוציא כזה גם אם אין.

מה, נוהל?

כן. שמסביר לעובדים, מן כללי - - - אפשר לקרוא לזה גם כללי אתיקה אבל שאומר לעובדי המשרד מה מותר ומה אסור.

מקובל.

מצויין. טוב אז שוב המון המון תודה, בהצלחה, ואנחנו נעקוב.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.