הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 211

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון. ל' חשון התשנ"ד (14 בנובמבר 1993). שעה 00;10



נכחו; חברי הוועדה;

ג' גל - היו"ר

די מגן

מ"מ

י י ביבי

די תיכון

מוזמנים;

דורון לוי - נציב מס הכנסה

טי אלדר, די יהושע - אגף מס הכנסה, משרד האוצר

טי דולן - מינהל הכנסות המדינה

יי אופיר . - סגן החשב הכללי, משרד האוצר

יי אבן, אי דריימן, אי גפן, ני מיכאלוב, גי הכהן,

ר' אלון, אי וייסמן, - אגף התקציבים, משרד האוצר

ת' פנהסוביץ - יועצת משפטית, משרד המשפטים

בי יפה-נוף - משרד העבודה והרווחה

ש' מרדכי - משרד התעשיה והמסחר

י' יהושע - המשרד לענייני דתות

י' שטראוס, אי גלעד - לשכת רואי החשבון

חי ישראל - התאחדות התעשיינים

יועץ משפטי; אי דמביץ

יועצת כלכלית; סי אלחנני

מזכיר הוועדה; אי קרשנר

קצרנית; ת' שפנייר



סדר היום;

1) חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ד-1993 -

פרק די; פקודת מס הכנסה.

2) קביעת מוסדות ציבור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

3) קביעת מוסד ציבורי לפי סעיף 61 לחוק מס שבח מקרקעין.

4) שינויים בתקציב לשנת 1993.



5) מכירת אחזקות המדינה בחברת נפטא - חברה ישראלית לנפט בע"מ.



חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב). התשנ"ד-1993 -

פרק די; פקודת מס הכנסה

היו"ר ג' גל;

אני פותח את הישיבה. על סדר היום - חוק ההסדרים במשק המדינה, פרק די;

פקודת מס הכנסה. נציב המס, דורון לוי, יציג בפנינו את הצעת החוק, למה היא

נועדה ומה היא תתרום. יש פה גם משלחות שניתן להן להביע את דעתן.

די תיכון;

יש לי הצעה לסדר. סעיף 8 דן ברפורמה במס הכנסה ל-1995. אני מבקש לדלג

עכשיו על הסעיף הזה ולדון בו מיד לאחר שייגמר הדיון על התקציב. הוא עוסק

בחקיקה חשובה מאוד, אבל שתתחיל ב-1995, והייתי רוצה שיהיה לנו שיקול דעת

מירבי.

היו"ר ג' גל;

כשנגיע לסעיף הזה, נראה מה לעשות איתו.

דורון לוי;

אני מציע שנלך לפי הסעיפים. סעיף 4: "בפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה) -

(1) בסעיף 3, בסופו יבוא; י(יא(1) בעל מניות בחברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76,

שקיבל הלוואה מהחברה, יהא חייב במס בשיעור של 2.5% מסכום ההלוואה; (2) שר

האוצר רשאי לקבוע את דרך חישוב סכום ההלוואה וכן את דרך חישובו של כל נתון אחר

הנחוץ לצורך סעיף זה, את מועדי תשלום המס והוראות בדבר ניכוי המס במקור;

(3) האמור בסעיף קטן זה אינו גורע מהוראת סעיף קטן (ט)."

היטל קליטת עליה מתבטל בסוף 93 'כי מדובר בהוראת שעה. בחוק ההיטל ישנו

סעיף שמתייחס להלוואות ומשיכות שמבצע בעל שליטה בחברת מעטים, ואנחנו מבקשים

לצרף את הסעיף הזה לפקודת מס הכנסה ואסביר מדוע. בגדול, יש לנו שתי קבוצות

נישומים - העצמאים והחברות. לגבי החברות אנחנו בתהליך של הפחתת מס החברות עד

שנת 96', כאשר ב-96' הוא יעמוד על 36%, בעוד שמיסוי יחידים עומד על רמה של 48%

פלוס היטל של 5% עד סוף 93' - דהיינו שיעור מס מירבי של 50.4% - ובמסגרת הצעת

החוק מוצע להעמיך את שיעור המס על 50%. הפער בין המס על חברות שיעמוד על 36%

לבין המס על היחיד במדרגה הגבוהה, שתהיה 50%, יוצר מצב של תכנוני מס שיכולים

לעוות את כוונת המחוקק להעמיד את שיעור מס החברות על 36%. בעוד שהכוונה היתה

שיהיה בכך משום תמריץ להותיר כספים בחברה לשם השקעה חוזרת בעסק, הרי בהחלט

קיים כאן פתח להוציא את הכספים מהחברה בטכניקה אחרת, ובכך לסכל את כוונת

המחוקק.

די תיכון;

איזו טכניקה?

דורון לוי;

למשל בדרך של משיכת הלוואות, גם כאשר זו הלוואה צמודה. לפי סעיף 3(ט}

לפקודה אין בעיה כאשר ההלוואה היא צמודה, ועדיין היא מוטבת ויוצרת יתרון

מסויים לבעל השליטה, ולעתים היא עדיפה לו , על פני משיכת הכספים כדיבידנד

מהחברה.

קיימות ארבע חלופות להוצאת כספים מהחברה - אחת, בעל השליטה יכול להוציא

את הכספים מהחברה בצורת דיבידנדים, ואז הוא ישלם על זה מס של 25%, שיעמיד אותו



במס כולל של 52%. חלופה שנייה, בעל השליטה יכול גם למשוך את הכסף כמשכורת, ואז

הוא ישלם מס הכנסה ויגיע ל-50% מס, עם עלויות נלוות כמו ביטוח לאומי וכיו"ב.

חלופה שלישית - בעל השליטה יכול גם למשוך את הכספים החברה בצורת הלוואה, כלומר

משיכה זמנית. חלופה רביעית, במקום למשוך את הכספים מהחברה, הוא יעשה בהם שימוש

בתוך החברה, בעצם חצי לשימושו הפרטי. זה מה שנקרא הוצאה עודפת, ואם אתם רוצים,

ארחיב על כך את הדיבור. שתי החלופות הראשונות מחייבות במס מלא, 52% או 50%.

החלופה השלישית אומרת את הדבר הבא: לכאורה הכסף יישאר של החברה בפועל, אבל לא

ישמש את החברה למטרותיה - והרי לשם כך נועד המס המפוצל בין החברה לבין היחיד -

אלא ישמש אותו למטרותיו הוא, כאשר כל מה שהוא ישלם אלו הפרשי הצמדה בגין הכסף.

במשך שלוש השנים האחרונות, מאז שנקבע ההיטל לקליטת עלייה - ואז גם נוצר הפער

המאוד משמעותי בין חברה לבין יחיד - פתרנו את הבעיה באמצעות אותו קנס של 2.5%

שמוטל על בעל מניות בחברת מעטים שמקבל הלוואה מהחברה. הואיל וההיטל מתבטל אבל

הבעיה נותרת בעינה, אנחנו מבקשים להפוך את ההוראה הזאת מהוראה זמנית בחוק

ההיטל להוראה של קבע בפקודת מס הכנסה.

ס' אלחנני;

האם זו לא דרך קצת עקומה לפתור את הבעיה הזו? לדעתי לא צריך לפתור אותה

לא על-ידי ההיטל, אלא להגדיר את המצב ולהחליט על נטל מס אחיד על הדברים האלה.

בצורה הזאת, כל פעם כשייעשה תיקון מס הכנסה, במשך חודשיים האנשים האלה יעשו

רווחים משוגעים עד שמישהו פתאום יתפוס את זה ותכניסו תיקון. צריך ליצור מצב של

קבע.

דורון לוי;

את צודקת במאה אחוזים, ועוד בתקופתו של משח גביש כנציב הוא מינה ועדה

לטיפול במיסוי חברות. בפקודת מס הכנסה קיים עיוות, לפיו הלבוש המשפטי שאתה

נותן לעסק בהחלט יכול להשליך על שיעור המס שישולם מהעסק הזה בגין הרווחים.

הדבר דורש רפורמה מקיפה וכוללת, שמשמעותה שלא משנה מה הלבוש המשפטי שתיתן לעסק

- תוצאת המס תהיה זהה. אלא שבנקודה אחת זה מתנגש במטרת המחוקק, כי המחוקק יצר

מצב במפגיע, ששיעור המס על חברות בגין הרווחים הלא מחולקים יהיה נמוך יותר

מאשר אם הרווחים האלה מחולקים, מתוך יציאה מנקודת הנחה שהכסף ישמש בעסק למרות

העסק.

די תיכון;

תסביר לי מה הנחיצות של מה שאתה אומר כאן לחוק ההסדרים, ומדוע אתה צריך

לבוא אלינו עם חוק מיוחד דחוף-דחוף? מה נתגלה לך שלא ידעת לפני חצי שנה ושנה?

אנחנו דנים עכשיו בחוק ההסדרים, שבו מכניסים את כל מה שרוצים לתקן באופן דחוף

ויש לו זיקה כלשהי לתקציב המדינה. פה יש לך פירצה בחוק, אתה בא לכאן עם עשרות

הצעות חוק במשך שנה. מדוע לא תבוא בהליך רגיל ונדון בעניין הזה?

היו"ר גי גל;

סיפרו לי על חברה שנמכרה ובעל השליטה מקבל שם משכורת כיושב-ראש של 4

מליון שקל בשנה, ובדרך זו הוא מושך חזרה את כל ההשקעה שלו על חשבון החברה

והבעלים האחרים. כיצד מה שאתה מציע משנה מצב כזה?

דורון לוי;

אין שום קשר, אם הוא מקבל משכורת הוא משלם מס הכנסה. אם מישהו מוכן לקבל

משכורת של 4 מליון, בבקשה.



י' שטראוס;

אני רוצה להתייחס למה שאמר חה"כ תיכון ולהוסיף על כך. דבר ראשון, ההערות

של דורון לוי הן נכונות - יש כל מיני דרכי עקיפה והערמה בכל החוקים, איך שלא

תעשה חוק, תמיד אפשר למצוא דרך של הערמה זו או אחרת. לכן לא אעסוק בהערמות אלא

דווקא בעניין המהותי. כמו שציין דורון לוי, בהיטל קליטה הטילו בזמנו את ה-2.5%

כהוראת שעה, וחשבו שמישהו ייקח הלוואה עד סוף היטל הקליטה ולמחרת היום ייקח את

הכסף. עכשיו נגמרה הוראת השעה, אז אומרים לנו: 'במשך שלוש שנים התרגלתם לשלם

עוד 2.5% אם צריך או לא צריך, תמשיכו הלאה'. זה משאיר טעם רע, משום שהיום היטל

הקליטה נגבה רק מיחידים ולפי ההצעה זה מוטל גם על חברות. תיאורטית, לא שינו את

הנוסח של החוק, אבל בפועל נציבות מס הכנסה לא גבתה את זה מחברות, כי היטל

קליטה נועד במקורו ליחידים, ולמרות שלגבי הלוואות לא היה כתוב שזה יחול גם על

יחידים - שלא על פי הלשון הכתובה בחוק, הנציבות גבתה זאת בפועל רק מיחידים.

הפעם זה חוק חדש שלא כתוב עליו שהוא חל רק על יחידים, לכן באופן אוטומטי הוא

בוודאי גם יחול וגם יפעל לגבי חברות. לפי ההצעה הזו, במקרה שחברת אם לווה

מחברה בת, חברת האם צריכה לשלם על זה 2.5%, במקום היטל קליטה. אבל לא היה היטל

קליטה על חברות.

דורון לוי;

לא היתה שום כוונה כזאת. ממילא בין חברה אם לחברה בת זה יימשך כדיבידנדים

לא חייבי מס.

י י שטראוס;

אז קודם כל, ברור שאתם הולכים לתקן שזה יהיה רק על יחידים.

די תיכון;

דורון לוי, תראה לנו בדיוק מה היה המצב אתמול, מה יהיה המצב מחר, אחרת

אנחנו לא יודעים וזה הופך לוויכוח בין מומחים.

היו"ר גי גל;

אני מצטרף לבקשתו של חה"כ תיכון.

דורון לוי;

בשנת 90' עמד שיעור מס חברות על 40%, והשיעור המירבי על יחידים עמד על

48%. הפער היה 8%. בשנת 90' נוצר תהליך שיגדיל את הפער עד רמה של 14% בסוף

הדרך. מצד אחד, שיעור המס על חברות מופחת באחוז לשנה עד שנת 96', כך שהוא

יעמוד בסוף הדרך על 36%. מאידך, לגבי שנות המס 1991-92-93 נקבע היטל לקליטת

עליה בשיעור של 5%, שהעמיד את מדרגת המס העליונה ליחידים על 50.4%. ואז, אותו

פער של 8% יצמח לפער של 14%.

ס' אלחנני;

ה-14% זה באופן תיאורטי, תגיד כמה הפער ב-93'.

דורון לוי;

בשנת 93' שיעור המס על חברות היה 39% ושיעור המס המירבי על יחידים -

50.4%. הפער הוא 11.4%. אם מתקבלת ההצעה שמעמידה את שיעור המס המירבי ליחיד על

50%, ומצד שני כל שנה מוקטן מס החברות באחוז אחד - הרי בשנת 95' הפער יהיה 13%

ומ-96י זה יהיה 14%. ככל שהפער בין שיעור המס ליחיד לבין שיעור המס על חברה

גדול יותר, כך קיים התמריץ של היחיד שלא להוציא את הכספים מהחברה בדרך

המקובלת, קרי משכורת ודיבידנדים, שהרי אם הוא ימשוך את הכסף-כמשכורת, הוא יגיע

למס המירבי של 50%; אם הוא ימשוך את הכסף כדיבידנדים, הוא יגיע למס כולל של



52%. לכן, או שהוא יותיר את הרווחים בחברה, וזו היתה כוונת המחוקק, או

לחילופין ידאג למשוך את הכסף בדרך אלטרנטיבית. הדרך שאולי תהיה זולה יותר היא

לעשות שימוש בכספים באמצעות הלוואה צמודה, שהיא עדיין טובה יותר מהלוואות

אחרות שהוא יכול להשיג בשוק החופשי. אם בעל המניות מקבל הלוואה צמודה מהחברה,

זה מסכל את כוונת המחוקק להותיר את הרווחים בחברה, וגם מאפשר לו לקבל הלוואה

בתנאים מוטבים.

אבל על ההטבה יש מס.

דורון לוי;

לא, ברגע שהוא לוקח את ההלוואה הצמודה, אין לו שום מסים, מכיוון שסעיף

3(ט) מדבר על הלוואה שהיא פחות מצמודה. ברגע שהוא לקח את ההלוואה הצמודה

בריבית אפס, יש לו מקור אלטרנטיבי למקורות מימון שאינם מהבנק.

די תיכון;

מה המגבלות לגבי ההלוואה הצמודה? הוא יכול לקחת אותה לכל החיים?

דורון לוי;

אין מגבלות של זמן, אבל הואיל ופקיד השומה בוחן פעולות במצבים

רטרואקטיביים בביקורת של שנתיים-שלוש אחורה, תיאורטית - ואני מדגיש תיאורטית

לחלוטין - יכול פקיד השומה אחרי מספר מסויים של שנים, לבוא ולומר: 'אדוני, אני

רואה שלא החזרת את ההלוואה,, ולדעתי גם אין סיכוי שתחזיר אותה, ובעצם משכת את

הכסף'. אז אפשר להוציא לו שומה ולהתחיל להתווכח איתו האם מדובר בהלוואה או

במשיכה.

. אין כללים מה זו- הלוואת בעלים?

אין כללים כאלה. הכללים הם משפטיים, דהיינו מתי אפשר לומר שמתקיימים יחסי

מלווה-לווה, ובאיזו נקודה מכאן ואילך אפשר לומר שמדובר במשיכה שחייבת במס.

אנחנו מציעים להטיל על הלוואת בעלים היטל בשיעור 2.5% מההלוואה, לפי תקופת

ההלוואה - כל שנה 2.5%.

לא משנה אם זו הלוואה צמודה עם ריבית או בלי ריבית?

אם ההלוואה היא עם ריבית, אז באמת יהיה פה כפל מס. אנחנו הסמכנו את שר

האוצר לקבוע כללים לגבי דרך חישוב סכום ההלוואה וכו'.

מה עשית השנה?

השנה, מכוח חוק ההיטל, היה היטל של 2.5% על הלוואה שניתנה מכספי החברה

לבעלי שליטה בחברת מעטים. חברת מעטים היא חברה שחמישה בני אדם שולטים לפחות

ב-50% מהחברה.

זה כולל את רוב החברות הרשומות בבורסה.

דורון לוי;

השאלה אם העובדה שהברה רשומה כבר בבורסה, לא הופכת אותה לחברה ציבורית.

היא ממשיכה להיות חברת מעטים.

דורון לוי;

אתה אומר את זה... אני הייתי אומר שזה כולל את רוב החברות שאינן

ציבוריות, אלא חברות רגילות.

היו"ר גי גל;

על-פי מה שאתה אומר, במצב שייווצר אחרי ביטול היטל קליטה, הרי בן-אדם

שייקח הלוואה צמודה ללא ריבית, לא ישלם מס בגין ההלוואה. צירוף הסעיף הזה

לפקודת מס הכנסה יפתור את בעיה, ויגרום שהוא ישלם לפחות 2.5% על מלוא ההלוואה.

די תיכון;

דורון לוי, אני לא מתמצא בענייני מס, אבל אני יכול להעלות את דעתי שיש

דרכים נוספות להוצאת כספים מחברת מעטים, שלא חייבות במס.

למשל לתת לאח של בעל המניות, לבן או לאבא.

היו"ר גי גל;

אין לזה סוף. על כל מה שנעשה פה, תמיד אפשר למצוא דרכים להערמה.

די תיכון;

לפי דעתי אתם חוסמים קטע קטן, כאשר הפירצה היא ענקית.

י י שטראוס;

כמעט כל מה שדורון לוי אומר מקובל עלי, פרט לשני דברים. אחד, גם ה-2.5%

שמטילים היום על הלוואות עבר ללא דיון ציבורי, זה לא הופיע בהצעת חוק ההסדרים

(בחוברת הכחולה) כשזה עבר פה בוועדת הכספים, וכשאנחנו הופענו בחוק ההסדרים,

אפילו לא ידענו שאחרי שנצא מהחדר, מישהו פתאום ימציא את העניין הזה. אם הוא

היה אומר זאת בפנינו, היינו אומרים אז את מה שאני הולך להגיד כעת; בטכניקה

שנקבעה כאן, אם בעל מניות - אפילו יש לו מניה אחת - מקבל הלוואה, יטילו עליו

2.5%, גם אם הוא משלם ריבית ריאלית. אם למישהו יש 2% מהמניות, הוא ודאי משלם

ריבית ריאלית, כי אף אחד לא נותן לאדם עם 2% מהמניות הלוואה בפחות מריבית

ריאלית. זאת אומרת, ההיטל של 2.5% יחול גם כשהלווה משלם ריבית ריאלית.

היו"ר ג' גל;

מוסכם על נצי מס הכנסה שאם אנחנו מאשרים את הדבר הזה, הרי מי שישלם

ריבית ריאלית של 2.5%, ההיטל הזה לא יחול עליו. אם לשם כך צריך לתקן את הנוסח,

הוא יתוקן.



י' שטראוס;

קודם כל, לעניין התקנות כתוב "שר האוצר". אני מציע שזה יהיה "שר האוצר

באישור ועדת הכספים של הכנסת", שלפחות תהיה ביקורת ציבורית על העניין. שנית,

אם דורון לוי יאמר שזה לא חל על חברות הרשומות בבורסה, חשוב שהוועדה תקבל את

זה בכתב, כי נכון להיום, כשהחברות האלה באות לעשות ביטוח מנהלים למנהליהן,

אומרים להן שהן חברות מעטים כי הן בשליטה חמישה, ולא מרשים לעשות ביטוח של

המנהלים שלהן שהינם בעלי מניות. אבל נעזוב כרגע את הנקודה הזאת, כי אם נציבות

מס הכנסה תחליט על אותה פרשנות שדורון לוי אמר כאפשרות, חלק מהטענות תיפולנה,

וזה בתנאי שבאמת יכריזו על דרך פירוש של סעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה.

דורון לוי;

מה זה קשור לזה?

י י שטראוס;

זה קשור לשאלה מה זו חברת מעטים, כי סעיף 32(9) חל רק על חברת מעטים.

בחברות בורסאיות, אם אין להן דמ"צים מספיק חזקים, בדרך כלל בעל השליטה

מושך כספים מהחברה כפי שהוא רוצה, כהלוואה צמודה. אתה רוצה שנציב מס הכנסה

יודיע שהחברה הציבורית היא לא חברת מעטים, על מנת שבעל המניות יוכל למשוך כמה

שהוא רוצה?

י י שטראוט;

אני הייתי רוצה לסיים את טענותיי נגה ה-2.5%. לפי ההצעה, ה-2.5% מוטל גם

כשמשלמים ריבית ריאלית. יש לנו שני דגמים אופייניים שבהם החברה מלווה לבעלי

אחד, יש לה עודפי הון ואין לה מה לעשות בהם, והבעלים בינתיים מושכים

זאת, וכך החברה מקבלת הגנה על ההון שלה בגובה המדד. אם אותם הבעלים מושכים את

הכסף של עצמם ומשלמים על זה ריבית-מדד, למה צריך להטיל עליהם עוד 2.5%? זו

הדוגמא הקלה. הדוגמא היותר גרועה היא כאשר לחברה אין כסף והיא לווה כספים

בבנק; נניח שהיא משלמת מדד פלוס 5% והיא מלווה את זה לבעלים שלה. נכון להיום,

אם הבעלים משלמים מדד, הם נהנים מההקלה כתוצאה מכך שלחברה יש כאילו הוצאה

ריאלית של 5%. אבל זה לא נכון - מס הכנסה עושה שומה לחברה ואומר שה-5% אינם

הוצאה מוכרת, מאחר והכסף הזה שימש לא כדי לעשות עסקים אלא כדי לתת אותם

לבעלים. במילים אחרות, גם היום כאשר חברה לוקחת הלוואה כדי לתת לבעלים שלה

הלוואה, הבעלים עצמם צריכים לשלם ריבית בגובה מדד או מס על ריבית שהם לא שילמו

ולחברה לא מכירים בריבית הריאלית. אם יטילו את ה-2.5% יקרו שני הדברים - גם לא

יכירו בריבית הריאלית כהוצאה של החברה, וגם יטילו על בעל המניות 2.5% על סכום

ההלוואה שלו, כולל אם הוא משלם ריבית ריאלית. לכן ההצעה הזו פסולה, כי היא

נוגדת את כל עקרונות המסים.

דורון לוי;

הנקודה השנייה מקובלת עלי.

י י שטראוס;

אילו האוצר היה אומר שהריבית שמחייבים את בעלי המניות, את הלווים האחרים,

את נותני השירותים והשכירים - שהיא רק בגובה הצמדה למדד - היא לא נכונה וצריך

להיות בסעיף 3(ט) לא ריבית-מדד אלא מדד פלוס 2%, הייתי מבין. אינני יודע אם

הדבר היה טוב או רע, אבל זה לפחות היה הגיוני, כי זה אחיד לכולם. פה יוצרים

נורמה שהיא לא נכונה במהות שלה ולא נכונה בדרך הביצוע שלה. הבעיות שהעלה דורון

לוי הן נכונות, אבל כל הפתרונות אינם נכונים.



היו"ר ג' גל;

ישראל שטראוס, דורון לוי אומר נכון, שהעובדה שאפשר למשוך הלוואה צמודה

ללא ריבית ולא לשלם מס על ההטבה, זו פירצה ויש מקום לסגור אותה. אבל אתה אומר

שלא צריך לעשות את זה בסעיף הזה או בהקיקה הזאת. האם אי אפשר להגיע להסכמה

באיזו חקיקה זה כן ראוי שיהיה, או שאתם תשקלו באיזה סעיף לשים את מה שהם

מציעים?

י י שטראוס;

בתנאי נוסף - שיכירו להברה בהוצאות הריבית, כי אהרת מגיעים למיסוי כפול -

לחברה לא מכירים בריבית כהוצאה כי הריבית לא שימשה אותה בעסק, ואת האיש יחייבו

במס.

דורון לוי;

מכיוון שכך, ובמקום לסבך את העניין, הצענו את סעיף 3(יא) כפי שהוא מופיע

כאן, ובסעיף (2) הסמכנו את שר האוצר - ואנחנו יכולים כמובן להוסיף פה "באישור

ועדת הכספים" - ולציין בכללים שאותו סעיף לא יחול כאשר מדובר בבעל מניות שמשלם

ריבית, או לחליפין כאשר פקיד השומה לא מכיר לחברה בהוצאות הריבית.

י' שטראוס;

אז נשאר רק גורם האפליה בין מי שיש לו מניה אחת לבין מי שאין לו מניה

אחת, ואפשר להמשיך לתת לבן או לאבא או לאח ולאחות.

דורון לוי;

השאלה אם גורם האפליה בין שכיר אחר לבין בעל מניות היא לא במקומה, מכיוון

שקיימים יחסים כפולים בין בעל המניות לבין החברה.

י י שטראוס;

אבל באותה מידה יכול מנכ"ל של חברה ציבורית גדולה לקחת הלוואה של 10

מליון שקל, לשלם רק מדד, להכניס את זה ישר לבנק לפקדון צמוד + 2% ולהרוויח 2%

ריאלית. ממנו לא יקחו 2.5%, כי הוא שכיר ,של החברה ולא בעל מניות.

דורון לוי;

אם הוא שכיר וגם בעל מניות שהוא בעל שליטה בחברה, זה נכון.

די תיכון;

אני רוצה לשאול משהו שלא קשור ל-2.5%. אם אדם הוא בעל עניין וגם שכיר

בחברה, והוא פורש ממנה ואומר; 'יש לי מוניטין על התרומה שנתתי לחברה, אני רוצה

שתכירו בחלק מן הפיצוי שלי כמוניטין'. האם זה שהוא בעל עניין וגם שכיר בחברה,

לא מונע ממנו לקבל דמי מוניטין אם זה מגיע לו?

דורון לוי;

אם מגיעים לו דמי מוניטין, הוא יקבל זאת.

היו"ר ג' גל;

דורון לוי, אני מבין שכל העניין של הכנסת הסעיף של ה-2.5% לפקודת מס

הכנסה, מותנה בכך שלא יאריכו את היטל הקליטה. ישראל שטראוס, אתה הושב שיש סעיף

יותר מתאים להכניס את התיקון הזה?



י' שטראוס;

כן, סעיף 3(ט). אבל זה בתנאי שלא יכו את בעל המניות פעמיים. היום בהרבה

מקרים מכים גם אותו וגם את החברה פעמיים, ודורון לוי לא בעד זה.

דורון לוי;

אני סבור שברגע שאנחנו את הסעיף בצורה כזאת, אנחנו לא פוגעים במה שהיה

קיים עד היום, ובעצם אנחנו משנים מיקום של סעיף - במקום בחוק הוראת השעה לשלוש

שנים, אנחנו מכניסים אותו לפקודת מס הכנסה ולא נוגעים בשום דבר אחר. ברגע

שנכניס אותו לתוך סעיף 3(ט), נצטרך להתחיל לחשוב מחדש מה ההשלכות של פעולה

כזאת.

די תיכון;

אתה מכניס את הסעיף הזה לפקודה עם מגבלת זמן?

דורון לוי;

לא.

האם את ה-50% אתה כן מכניס עם מגבלת זמן, או שאתה יוצר מדרגת מס חדשה -

50% במקום 48%?

דורון לוי;

סעיף 121א קובע מדרגת מס עליונה של 50%, אבל זה מחייב הסבר יותר מפורט.

אם אתם רוצים, אני יכול להסביר עכשיו.

די תיכון;

ישראל שטראוס, יש לי אליך שאלה - נניח שחברה אי נותנת ליחיד הלוואה צמודה

פלוס 0.5%. האם גם במצב כזה צריך לשלם 2.5%?

י י שטראוס;

לא. גם אם זה יהיה צמוד פלוס אפס, לא משלמים את ה-2.5%. לפי ההצעה הזו,

רק אם ללווה יש מניה, עליו לשלם 2.5%. אם אין לו מניה, הוא לא צריך לשלם. לכן

אני נגד ההצעה הזאת, כמו שהיא מנוסחת. בעצם דורון לוי אומר; י יש לנו פה דבשת,

אבל אנחנו נמתן אותה, ניצור מבנה כאילו אין דבשת. על-ידי תקנות של השר האוצר

נבטל את כל העיוותים ונשאיר רק את הדבר שאנחנו רוצים להשיגי. מה שהוא רוצה

להשיג, זו ריבית ריאלית על כספי החברה.

דורון לוי;

אני לא רוצה להשיג ריבית ריאלית. אני רוצה לעשות סעיף אנטי תכנוני - אם

יש רווחים בחברה, שהם יישארו בחברה. אם אדם רוצה להוציא את הכספים מהחברה, -

בבקשה, אבל שישלם מס, כמו שגם על דיבידנד משלמים מס.

י' שטראוס;

אדוני הנציב, אתה לא מבטל את התכנון, אתה רק גורם לכך שיהיו מתוחכמים

ויתנו את ההלוואה דרך צד שלישי. ברגע שההלוואה תינתן דרך צד שלישי, גם אם לא

תשולם שום ריבית ריאלית אלא רק מדד, לא תדרוש את ה-2.5%. לדעתי מה שיקרה,

שפתאום כל ישראל יהיו חברים זה לזה - החברה תלווה למשה אברמוביץ' ומשה

אברמוביץ' ילווה את הכסף הלאה.



דורון לוי;

זה קצת יותר מורכב.

י' שטראוס;

למרז? הוא יחתום לו ערבות נגדית, הוא בסך-הכל יצטרך חתימה. המשק מלא שטרות

טובה, אז יהיה עוד שטר טובה אהד. לדעתי אם רוצים ריבית ריאלית, צריך לעשות זאת

בדרך הנכונה ולהכניס את התיקון לסעיף 3(ט). אם לא רוצים ריבית ריאלית, צריך

להבין שההצעה כמו שהיא מוצעת היא עקומה ויוצרת מצב לא נכון מבהינת דיני מסים,

שבו אתה מטיל על הלוואה מעצם קיומה - בין אם היה בה יתרון מס ובין אם לאו -

,/'2.5. אומר דורון לוי: 'נקבע בתקנות שזה יחול בפועל רק במקרים שזה ינוצל לרעה

ובמקרים .הלגיטימיים זה לא יחול'. אני אומר לכם שהמקרים הלגיטימיים יכללו מתן

הלוואה לבן, לאבא, לאה ולאהות.

די תיכון;

יש לי שאלה פרוצדורלית. ישראל שטראוס, אני מבין שאתה מייצג את לשכת רואי

החשבון. האם קיימתם דיון בעניין הזה, כשהוא הגיש את הצעת החוק?

י' שטראוס;

לא. אמנם קיבלנו את חוק ההסדרים כמנויים, אך רק ביום רביעי נודע לנו על

הדיון היום בכנסת.

י י שטראוס;

האם לפני כן לא באו בדברים אתכם?

ת' פנחסוביץ;

לא היה זמן. הוא פורסם ב-24 באוקטובר.

היו"ר ג' גל;

ישראל שטראוס, אנחנו שמים פה נקודה ונאפשר לכם לשוחח, להתייעץ ולראות אם

אפשר להגיע לנוסח יותר טוב. נחזור לזה בעוד כמה ימים, ואז ניתן לכם אפשרות

להתבטא.

די תיכון;

יש לי הצעה משופרת. אני מבין שישראל שטראוס אומר שלא באו איתם בדברים

לגבי כמה מתיקוני החקיקה שעוסקים במיסוי. אני מציע שתוך שבוע ימים ישבו אנשי

לשכת רואי החשבון עם נציבות המס וילבנו את כל הבעיות שלא הובאו לידיעתם.

סי אלחנני;

דורון לוי, החישובים שאתה עושה נכונים לשנה הזאת, כיוון שאנחנו בקצב יורד

של מס חברות, אז כל שנה הפער הולך וגדל. למה אתה משתמש פה באהוזים קבועים מראש

ולא בנוסחה מתימטית שהיא פונקציה בין שיעור המס השולי המירבי על יחיד לבין

שיעור המס המירבי על חברות?

היו"ר ג' גל;

אנחנו הולכים הלאה.



דורון לוי;

"(2) בסעיף 38(א), במקום '0.5 נקודת זיכוי' יבוא '1.5 נקודות זיכויי

ובמקום 'ו-0.75 נקודות זיכויי יבוא 'ו-1.75 נקודות זיכויי; (3) בסעיף 39,

במקום '0.5 נקודת זיכויי יבוא '1.5 נגידות זיכויי ובמקום 'ו-0.75 נקודות

זיכויי יבוא 'ו-1.75 נקודות זיכויי".

כותרתם של סעיפים 38(א) ו-39 הוא "זיכוי בעד בן זוג עובד" וזיכוי בעד "בן

זוג עוזר". בסעיף 38 לפקודת מס הכנסה, כאשר מדובר בבן זוג שעובד עם בן זוגו

(יחיד תושב ישראל שהוא בן זוג רשום שהכנסתו החייבת כוללת את הכנסת בן זוגו),

או בסעיף 39 כאשר מדובר בבן זוג שעוזר לבן הזוג שמפעיל את העסק - אנחנו נתקלים

במצב שמדובר בשני אנשים שעובדים בעסק אחד; ולמעשה מדובר במדרגת מס אחת, שהרי

כל ההכנסה נחשבת כהכנסתו של בעל העסק. לעומת זאת, כאשר כל אהד מבני הזוג עובד

במקום עבודה אחר, ממילא לכל אחד מהם נעשה חישוב נפרד וכל אחד מהם יש נקודות

זיכוי נפרדות ובמדרגות מס שוליות נפרדות. "בן זוג עובד" הוא בן זוג העובד יחד

עם בן זוגו בעסק, ואילו "בן זוג עוזר" הוא בן זוג עוזר לבן זוגו בעסק לפחות k2

שעות בשבוע במשך תשעה חודשים בשנה. פה אנחנו הולכים לקראת בני הזוג הללו

באמצעות הענקת נקודת זיכוי נוספת על אלה המגיעות להם היום.

די תיכון;

נניח שלשניהם יש הכנסות נפרדות, אבל בן הזוג עוזר לבן זוגו גם בעסק

המשותף.

דורון לוי;

זאת הדוגמא של עוזר שיש לו הכנסה נפרדת, אבל הוא גם עוזר לבן הזוג בעסק

המשותף, לפחות 24 שעות בשבוע במשך תשעה חודשים בשנה. לגבי ההכנסות שיש לו

במקום אחר, יש לו חישוב נפרד, ולגבי ההכנסות מהעסק שבו הוא עוזר, החישוב הוא

יחד עם בן הזוג שלו הוא עוזר. כפי שאמרתי, פה אנו מעניקים לבן הזוג העובד ולבן

הזוג העוזר נקודת זיכוי נוספת על הנקודות שהיו להם עד עכשיו.

די תיכון;

במשך שנים נלחמנו כדי להשיג את העניין הזה, ונאמר לנו שהוא כרוך באובדן

מס ענקי. אולי תאמר לנו מה אובדן המס הצפוי כתוצאה מתוספת נקודת הזיכוי?

אם אינני טועה - ואני אבדוק ואשיב לוועדה בפעם הבא - זה מסתכם ב-20 מליון

שקל.

י' שטראוס;

מדובר ב-1,200 שקל לשנה פר בן זוג עובד או בן זוג עוזר. זה חל גם במקרים

שיש תלות במקורות ההכנסה - למשל, כשהבעל והאשה הם עורכי-דין ועובדים במשרד

אחד, או כאשר שניהם רופאי שיניים ויש להם קליניקה משותפת ופציינטים משותפים.

אם יש להם פציינטים נפרדים, זה לא נחשב עסק משותף.

ד' תיכון;

מה היו השיקולים שלך כשהחלטת לתת נקודה נוספת ולא נקודה וחצי או נקודה

ורבע?



דורון לוי;

השיקול היה פשוט תקציבי - ישבה ועדה ציבורית, בחנה את העניין והמליצה את

ההמלצות האלה, ואנחנו קיבלנו את ההמלצות שלה.

ס' אלחנני;

הסיבה שזה לא היה מוכר עד היום, כי זה אמצעי להעלמת מס. כל בן זוג רושם

את בן זוגו בתור מסייע. יש לי שאלה - האם תוספת נקודת הזיכוי משנה משהו לגבי

נקודות הזיכוי שמקבלת אם בגין ילדיה?

דורון לוי;

לא.

סי אלחנני;

במקרה של שכיר שאשתו עוזרת לו בבית, כלומר הוא לוקח עבודות נוספות ועובד

מהבוקר עד הערב ואשתו היא עקרת בית - אני מבינה שהוא לא מקבל שום דבר מלבד

נקודת זיכוי אחת בגין בן זוג תלוי.

י י שטראוס;

הוא מקבל נקודות קיצבה בגין הילדים.

די תיכון;

אם אשה עובדת עם בעלה בעסק פרטי, מכירים בה כאילו היא נישום נפרד?

דורון לוי;

לא.

ד' תיכון;

מאחר ויש לנו הצעות חוק שעומדות בסתירה לעניין הזה, שמוגשות בעיקר בידי

חברות הכנסת, הייתי רוצה לדעת איפה עומדות היוזמות של חברות הכנסת מן הקדנציה

הקודמת, בראשותם של דדי צוקר ושרה דורון?

דורון לוי;

העניין של תיקים נפרדים התקבל.

היו"ר ג' גל;

מה שמוצע כאן בסעיפים 2(4) ו-(3) זו מגמה שציפו לה הרבה זמן, ולכן אין

ספק שהתיקון הזה הוא חיובי. כמובן יכול להיות ויכוח אם זה צריך להיות נקודה או

נקודה ורבע, אבל סיכמנו את הדיון בסעיפים האלה. לסעיף 4(1) עוד נחזור.

"(4) בסעיף 46(א), במקום '25%' יבוא '30%' ובמקום '200,000 שקלים חדשים'

יבוא '300,000 שקלים חדשים'". סעיף 46(א) מאפשר לתרום למוסדות ציבור סכום

מסויים ולקבל זיכוי בשיעור של 35% מסכום התרומה, אך הוא קובע שתי מגבלות;

א) מגבלת סכום - אדם יכול לקבל זיכוי בגין תרומה עד סכום של 200,000 שייח בשנה,

והצעתנו היא להעלות את הסכום ל-300,000 שקלים. ב) מגבלה אחוזית - אדם יכול

לקבל זיכוי על תרומה שלא תעלה על 25% מההכנסה החייבת של התורם באותה שנת מס;

בהתאמה להעלאת סכום התרומה, אנחנו מציעים גם להעלות את האחוז שאותה תרומה

מחווה מתוך סך ההכנסה החייבת שלו, מ-25% ל-30%. דהיינו, אדם יוכל לתרום עד

סכום כולל של 300,000 ש"ח בשנה ולקבל על כך זיכוי, ובלבד שהסכום הזה לא עולה

על 30% מתוך הכנסתו החייבת.



היו"ר ג' גל;

מה השיקולים של תורם מצוי בישראל?

דורון לוי;

השיקולים של תורם הם רבים ומגוונים, חלקם במישור הפסיכולוגי וחלקם במישור

הפרקטי. לפי מיטב ידיעתי, גם בארה"ב באירופה בהחלט מקובל להשתמש במתן זיכוי

במס כמנוף להגברת התרומות לגופים מוגדרים. אצלנו הם מוגדרים כמוסדות ציבור.

היו"ר ג' גל;

יש איזושהי הערכה מה הפסד המס הכרוך בעניין?

ס' אלחנני;

לפי האומדן, הזיכוי הזה עולה למדינה 75 מליון שקל לשנה.

מצד שני זה חוסך כסף למדינה, משום שהיא לא צריכה לבנות מוסדות ציבור

שנבנים באמצעות תרומות.

דורון לוי;

סעיף (5); ייבסעיף 46א, במקום '45%' יבוא '50%'". סעיף 46א אומר שאדם מקבל

הרבה זיכויים וניכויים מכל מיני סוגים - זיכויים בגין תרומות, בגין השקעות

במחקר ופיתוח, הטבות על השקעה בניירות ערך שתמורתם נועדה למחקר מדעי וכן הלאה.

הסעיף קובע שכל הניכויים ביחד לא יעלו על 45% מהכנסתו החייבת של הנישום. הואיל

ואנו מגדילים את סכום התרומה, אנחנו רוצים להגדיל בהתאמה גם את השיעור בסעיף

הסל, 46א, מ-45% ל-50% . לסיכום, יש פה כמה תקרות וכמה מגבלות - א) אחת ספציפית

שמתייחסת לתרומה; סכום מקסימלי 300,000 ש"ח. ב) שנייה ספציפית שמתייחסת

לתרומה; לא יותר מ-30% מההכנסה החייבת, ג) כאשר אתה לוקח את כל הניכויים

והזיכויים מכל מיני מקורות, לפי סעיף 46א, יש תקרה שלישית - 50%. זו נגזרת של

העלאת התקרה בסעיף (4), כי אם מצד אחד אני משאיר את הסל מוגבל ל-45% ומצד שני

מעלה את האפשרות להגדיל את התרומה, יכול להיות מצב שלא עשיתי כלום.

ס' אלחנני;

הסעיף הבא על סדר היום הוא אישור מוסדות ציבור לפי סעיף 46 לפקודת מס

הכנסה. לי יש תיק שלם איך מקבלים אישור למוסד ציבורי - כל מוסד כזה חייב להגיש

דו"חות כספיים כל שנה או שנתיים, להצהיר שזה עומד במטרות המוגדרות, שלחברי

העמותה אין עניין אישי בזה, שהם לא יפיקו הנאה, שלא יעשו עסקים עם העמותה.

רשימת המוסדות היא ארוכה לאין סוף, יש מאות-מאות עמותות כאלה והמספר גדל באופן

אקספוננטיאלי. אז או שאף אחד לא בודק את זה או שהקימו במס הכנסה מנגנון חדש עם

תוספת כוח אדם כדי לקרוא את כל הדוייחות הכספיים של העמותות. לדעתי צריך להעלות

את זה על מחשב, כדי לוודא שאין כפילויות במספרי העמותות והשמות ושלא יהיו

זהויות בלתי ברורות.

כתוצאה מהזיכוי בגין תרומות למוסדות ציבור, יש פה הוצאה תקציבית שאיננה

לפי סדר עדיפויות של המדינה. המדינה חייבת להקים בתי-כנסת לפי הסדר שבו מקימים

בתי-כנסת. אם אנשים רוצים להקים להם עוד אחד, שיקימו לעצמם. לפי סעיף 46(א) הם

מקבלים חצי מהסכום בחזרה מהמדינה! עד עכשיו התייחסתי לדברים שהם בונה פידה.

אבל לא בונה פידה - אפשר להשתמש בעמותות הללו כדי לפרנס בני משפחה שאחרת היית

צריך לשלם משכורת מהעסק שלך, ואתה יכול לסדר מלגות לכל מיני מקורבים.

די תיכון;

זו עבירה על החוק. יש אנשים שעומדים על כך לדין כרגע, בתוככי הבית הזה.



ס' אלחנני;

אבל כמעט אי אפשר להוכיח את זה.

היו"ר ג' גל;

אני רוצח לומר לזכותם של אנשי מס הכנסה, שהם נוהגים בעניין הזה בזהירות

הראויה. אני יכול לתת כדוגמא את המקרה של אותה קבוצח שניסתה לשלוח לניתוח

השתלת איברים את הבחורה מכפר הס. מכיוון שהתורמים לא התחייבו להעביר את הכסף

לעמותה מרכזית שלא מחזירה כספים, אלא אמרו שאם לא ישתמשו בכסף הוא יוחזר, לא

הסכימו לתת להם את האישור, ומי שתרם לא קיבל פטור ממס.

די תיכון;

אני מציע שנחזור לנושא הזה בסעיף הבא. באמת יש כאן שאלה למה אתם לא מעלים

את כל הנושא על מחשב, דבר שייעל את כל הטיפול.

אנחנו מטפלים בנושא חמלכ"רים באופן שוטף. אם אינני טועה, ממחשבים עכשיו

את כל האגף וגם את הנושא הזה. אם תיתן מספר עמותה, תקבל את המידע שאתה רוצה.

היו"ר גי גל;

הדיון בסעיף 4(4) ו-4(5} סוכם.

דורון לוי;

סעיף (6); "בסעיף 88, אחרי הגדרת 'סכום אינפלציוני' יבוא; "'סכום

אינפלציוני חייבי - כל אחד מאלה: (1) הסכום האינפלציוני המחושב לפי פסקה (2)

להגדרת סכום אינפלציוני; (2) הסכום שהיה נחשב כסכום האינפלציוני אילו נמכר

הנכס ביום י"ז בטבת התשנ"ד (31 בדצמבר 1993) כשהתמורה היא יתרת המחיר המקורי

המתואם; 'נכס' - למעט מוניטין או זכות חזקה במקרקעין שלא שולם בעד רכישתם;'".

מדובר על הסכום האינפלציוני שבגינו מוטל מס בשיעור של 10%, פעולה שעוררה

בשנים האחרונות הרבה הדים ציבוריים. נניח שאדם רכש נכס ב-100 שקלים, ובין מועד

רכישת לבין מועד מכירתו המדד עלה ב-300% - הרי הערך המתואם של הנכס (כלומר,

כמה שווה ההשקעה ביום המכירה, לפי ערכה המתואם) הוא 400% שקל. מול זה, נבדוק

בכמה נמכר הנכס. אם הנכס נמכר ב-400 שקל, זאת אומרת שהאיש לא הרוויח ריאלית,

כי הוא מכר את הנכס בדיוק במחיר ההשקעה כשהוא מתואם. אם הוא מכר את הנכס ב-450

שקל, הרי יש לו רווח ריאלי של 50 שקל. נכון להיום, פקודת מס הכנסה מבחינה בין

הרווח הריאלי, קרי אותם 50 שקל, לבין הסכום האינפלציוני, שהוא הפער בין ההשקעה

הנומינלית לבין ההשקעה המתואמת, קרי הפער בין ה-100 לבין ה-400. בסה"כ האיש

הרוויח בין ה-100 לבין ה-450 - 350 שקל, מתוכם 50 ריאלית ו-300 נומינלית (או

"סכום אינפלציוני", כפי שזה נקרא בפקודת מס הכנסה). על הרווה הריאלי הוא שילם

בהתאם לשיעורי המס השוליים שלו אם מדובר ביחיד (החל מ-35%), וכשמדובר בחברה -

שיעור המס הרגיל שלה. על הסכום האינפלציוני, הוא שילם 10% מס.

היו"ר ג' גל;

למה מתייחסים לזה כרווח, זו הרי שמירת חערך?

סי אלחנני;

על זה צעקו כל השנים!

דורון לוי;

על אותם סכום אינפלציוני, שהוא בעצם שמירת ערך, הוא "נקנס" בשיעור 10%.

אמנם מס מוקטן, אבל בכל זאת 10%.



ד' תיכון;

אבל הוא היה יכול לנכות את ה-10% באיזושהי צורה.

דורון לוי;

אתה נכנס פה לשאלה של הפסדים - מה קרה כאשר מצד אחד היה לו הפסד הון ומצד

שני רווח הון, שחלקו אינפלציוני וחלקו ריאלי. על זה נתנו לקזז את הרווח הריאלי

ביחס של 1:1 ואת הסכום האינפלציוני ביהס של 3.5:1 כנגד ההפסד שהיה. עניין

קיזוז ההפסדים כתוב בסעיף 92 לפקודת מס הכנסה, שיעורי המס רשומים בסעיף 91

לפקודה וחישוב הסכום האינפלציוני - בסעיף 88.

כדי שתבינו טוב יותר, ארשום את הדוגמא על הלוח: מחיר קנייה - 100 שקלים.

הפרש על פי הצמדה למדד - 300 שקלים

ערך מתואם - 400 שקלים.

30 = 10%+400-100

30 = 10% 400 - 100 X

25=50%X50

50 שקלים.

עכשיו אנחנו מציעים לבטל את המס בגין הסכום האינפלציוני. אתן דוגמא

עתידית - נניח שמדובר בנכס שנרכש ב-1.1.94 ועכשיו אנחנו ב-1997-98. במקרה כמו

בדוגמא לעיל, נחייב בתשלום מס אך ורק את הרווח הריאלי, קרי ה-50 שקלים, ולא את

הפער בין ה-100 ל-400. זאת בהנחה שמדובר בנכס שנרכש ב-1.1.94, הוא היום

שההוראה החדשה תיכנס לחוק.

מה קורה לגבי נכסים שנרכשו בעבר? אנחנו עוצרים את הסכום האינפלציוני

ב-1.1.94, כלומר אנו מחשבים את המס על הסכום האינפלציוני של הנכסים הישנים

נכון ל-1.1.94, כאילו הנכס נמכר באותו יום. כמובן שהמס לא ישולם עכשיו אלא רק

כאשר הנכס יימכר, וישלמו אותי בערכים נומינליים בלי הצמדה, כפי שחושב

ב-1.1.94. פירושו של דבר, שבמהלך השנים, ככל שהנכס יוחזק בידי אותו אדם, המס

למעשה יישחק. לגבי נכס חדש, כפי שאמרתי - מלכתחילה לא יוטל עליו שום מס בגין

הסכום האינפלציוני. מדוע אנחנו לא מבטלים את המס על כל הצבר? כי עלות של מהלך

כזה היא במכה אחת 400 מליון שקלים, בהנחה שכל הנכסים יימכרו בבבת אחת. בהנחה

שהנכסים ימשיכו להיות מוחזקים ויהיה תהליך רגיל של אחזקת נכסים ומכירתם -

לאורך השנים ברור שנפסיד חלק בלתי מבוטל מה-400 מליון, כי אנו שוהקים את המס

מכיוון שאנחנו עוצרים אותו במונחים של 1.1.94.

לסיכום, על נכסים חדשים לא יוטל מס בגין סכום אינפלציוני, לגבי נכסים

ישנים - הצבירה תחדל מינואר 94', כאשר המס יילך ויישחק עם השנים, מותנה במועד

המכירה של הנכסים. זה שיפור אדיר לעומת המצב הקיים שבו משלמים מס על סכום

אינפלציוני, אך אין פה מחיקה את כל הסכום האינפלציוני לגבי העבר.



י' שטראוס;

אני מסכים שזה שיפור אדיר בקונספציה אבל לא במספרים ולא בסכומים ולא במה

שקורה היום. החל מ-1.4.82 אין בישראל מס על סכומים אינפלציוניים שמושקעים

בעסקים, אך נמשך המיסוי האינפלציוני על מה שהיה לו העדפה עד לאותו תאריך.

אסביר את עצמי - מ-1975 עד 1981, אם לאדם היו נכסי הון כמו מניות בחברה או

נחלה במושב, אזי כשבאו למכור זאת, נקבע שעל הסכום האינפלציוני - שהוא בעצם לא

רווח אלא שמירת ערך הכסף - יש 10% מס. אבל, על כל ההכנסה האינפלציונית שהיתה

במשק ובחברה (למשל על המלאי) היה מס מלא. זאת אומרת, לעובדה שבגין נכסי הון

גבו רק 10% היה יתרון, כיוון שעל נכסים אחרים גבו מס מלא. ב-1.4.82 הפכו את

'לא מוצדק להטיל מס על סכומים אינפלציוניים', וביטלו את

המס על הרווח האינפלציוני לפי נוסחה מסויימת - לפעמים היא פעלה טוב, לפעמים

היא פעלה רע, אבל העיקרון היה שאין מס על סכומים אינפלציוניים. כתוצאה מכך, כל

אלה ששילמו קודם 10% מס, נשאר להם ה-10%, והאחרים, שקודם שילמו 50% ו-60%,

בוטל הכל. נוצר מצב שהוא אנומליה מוחלטת, שבתחום שהיתה העדפה עד לאותו יום

הוקפא המצב הקודם והוא הפך להיות מופלה לרעה.

הדוגמא שנתן פה דורון לוי, של 100 ו-300% היא דוגמא יפה, אבל עליכם לדעת

שמ-1.1.80 ועד היום המדד עלה ב-1.500% - לא מ-100 ל-400 אלא מ-100 ל-150,000!

ומ-1.1.70 המדד עלה פי 300,000, כלומר שקל של ינואר 70' הוא היום 300,000 שקל!

במילים אחרות, אם מישהו השקיע שקל אחד בינואר 70' והיום הוא מוכר את הנכס -

הוא משלם מס של 10% מתוך 300,000, שהוא הערך המתואם.

כל הנושא של 10% נולד על-ידי ועדת חבש ביוני 1975. אמרו: יבואו נסתפק בכך

שנטיל על רווחי ההון מס של 10%, כשבמקרים אחרים - אם הכסף היה מושקע במלאי

הוטל מס מלא. זה היה עיוות נורא, שבסופו של דבר בוטל בשנת 82' על מלאי ודברים

אחרים, ואילו לגבי רווח חון נשאר מס, מצב שמקודם חשבו שהוא בלתי נסבל. אבל

אנשי קהיליית העסקים היו באופוריה משום שפתאום לא חיה מס על רווחים

אינפלציוניים, ולגבי המס של 10% שיצטרכו לשלם כשימכרו את הנכסים, הם אמרו:

ידיה לצרה בשעתה; העיקר שהיום אנחנו יכולים לחיותי. בינתיים עברו 11 שנה, המדד

עלה בסביבות 1,000%, ומה שהתחיל כאופוריה, הפך עם הזמן למס כבד, כי משלמים 10%

על התמורה, לא על הרווח.

יעד היום עשינו עוול וחיינו עם זה טוב. בואו נחליט שלא

נגדיל את העוול, אלא נתחיל לשחוק אותו עם עליית המדד'. אם אתם מחליטים שהיה

עוול, ומסיבות תקציביות אינכם יכולים לספוג 400 מליון שקל - תורידו את זה במשך

ארבע שנים, כמו שהוא חילק את הורדת מס החברות על פני ארבע שנים. נניח, השנה

תורידו את המס ל-7.5%, ובשנים הבאות ל-5%, 2.5%, עד לאפס. כאן קבעו נוסחה

שמותנית באינפלציה - דהיינו, אם האינפלציה תיעצר, ימשיכו לקחת מס של 10% על

הרווח הנומינלי ביום המכירה (גם אם זו רק שמירת הערך), אם מדובר בנכסים

ותיקים. אל תלכו שולל מהדוגמאות של 100 שקלים ו-300%, אלו הדוגמאות הקטנות,

הזניחות, כי ברוב המכריע של המקרים מדובר על נתח של 10% או 8% מההשקעה עצמה.

אם אתה נותן דוגמא, אז תשלים אותה - כאשר מדובר על נכסים בני פחת, ממילא

כבר קיבלת פחת מתואם וכיו"ב. אם אתה נותן הסבר, תיתן הסבר מלא.

חילקתי לכם פה שני דפי נייר, ובהם כתוב גם מה שאתה אומר כעת. הדף האחד

עוסק רק ב-10% והדף השני עוסק גם בהיבט של המשאית. לא אכנס לבעיית המשאית או

הטרקטור, אלא אדבר על הנחלה ועל המניה. אם היום מישהו מוכר מניה ותיקה או

נחלה, הוא משלם 10% מהתמורה, אפילו אם הפסיד ריאלית. זאת אומרת, אם ב-1.1.70



הוא השקיע שקל, ששווה עכשיו (על-פי הצמדה למדד) 300,000 שקל, והוא מוכר את

הנכס היום ב-150,000 שקל - היינו הפסיד חצי מההון שלו - עדיין מהיתרה הוא משלם

10% למס הכנסה. זו המשמעות של מה שאתם מציעים. לכן אנהנו בדעה שהפתרון המוצע

הוא לא נכון. אם הבעיה היא תקציבית, צריך לעשות את זה בדרך אחרת. למשל, על-ידי

ירידה הדרגתית של ה-10% - היינו, שנה ראשונה לרדת ל-7.5%, שנה שנייה לרדת ל-5%

וכו', כמו שאת מס הרוברות מורידים במשך ארבע שנים.

ה-10% חוזרים על עצמם גם בחוק מס שבח מקרקעין וגם בחוק מס הכנסה (תיאומים

בשל אינפלציה). הבעיה זהה בכולם, וחבל שנדון בזה בנפרד. אבל מה שמוצע פה בחוק

התיאומים הוא שגיאה לוגית - למעשה, בחוק התיאומים הרעו את המצב הנוכחי ולא

היטיבו אותו. אני לא אומר שעשו זאת בכוונה, אולי זה נעשה בהיסח הדעת כי לא שמו

לב למשמעות הניסוח.

דורון לוי;

אני חייב לציין שזה לא כולל נכסים בני פחת, שבהם אין בכלל סכום

אינפלציוני כי לא נותרה בהם יתרה לאחר ניכוי הפחת.

י י שטראוס;

אם מדובר על נכסים בני פחת שנרכשו אחרי 82', אתה צודק (חוץ מבניינים).

אבל לגבי נכסים בני פחת שנרכשו לפני 82', אלה שהפחת ביזם הוא נמוך כמו בניינים

- השחיקה עוד יותר גדולה ממה שאמרתי, כי לא רק שישנו מס ריאלי של 10% על

התמורה, יש גם מס ריאלי על הפחת שהיה לפני 1.4.82 ; יש מס מלא על כל אותו פחת

מתואם.

אי דמביץ;

אני רוצה להזכיר שלפני כשבועיים עסקה הוועדה בעניין הארנונה, ודובר על

שחיקת הסכום הנומינלי, שחס ושלום לא ישונה עד שהוא יישחק. אני נטלתי אז את

רשות הדיבור כדי לומר שהדבקות בסכום הנומינלי היא מין אמונה טפלה, וכאן אני

חושב שצריך לומר זאת שוב. הקדושה שמייחסים ל-10% - שהם יישארו, ובלבד שלא

יפחיתו לאט-לאט בצורה מודעת, אלא שהשינוי יהיה תלוי בקצב האינפלציה שיכול

להיות מהיר או איטי - זו אמונה טפלה. יותר נכון להוריד במפורש אחוז מסויים,

כמו שעשו במס חברות. הגישה שבמקום לקבוע מה שאנחנו רוצים, ניתן לקצב האינפלציה

לקבוע את קצב הירידה בערך המס שאנו גובים - נראית לי מאוד מוזרה. אבל יש לנו

כבר תקדים עם הארנונה, כך שכבר אינני יודע מה להגיד.

דורון לוי;

אלא שאז אתה יוצר אפליה בין מי שמכר את הנכס היום או במהלך 93' לבין מי

שימכור אותו אחרי ה-1.1.94. נניח ששני אנשים רכשו אותו נכס בשנת 70'; האיש

שימכור את הנכס היום, ב-93', ישלם 10% מס בגין כל הרווח הצבור מ-70' עד היום,

והשני שימכור את הנכס ב-95', 96' או 97' - ישלם מס מופחת.

סי אלחנני;

אבל ההכנסה שלו, עם היטל הקליטה, היה יותר גבוה ב-93י!

היו"ר ג' גל;

דורון לוי, כדי- לא ליצור אפליה, אתה רוצה להרע גם לשני...

בנאומי התקציב שלי, אני נוהג תמיד לדרוש את ביטול ה-10% מס אינפלציוני.

אם היה אי פעם צידוק למס הזה, בשנים 1975-76, הרי שמ-1979 צריך היה לבטל אותי

לחלוטין. שעה שהאינפלציה עלתה למימדים אדירים של מאות אחוזים, לא היה יותר

צידוק להטיל מס בשיעור של 10% שהרי לא היה רווח של אגורה אחת, שהרי ברגע

שהטלנו את המס הזה, כאילו הלאמנו את רכושו של האדם. אינני רוצה להיכנס עכשיו

לשאלה האם המס הזח מתאים לחוקי היסוד באשר לזכויות הקניין של אנשים - נדמה לי

שלא, כל אדם יכול היום לעתור לבג"ץ ולומר שב-10% יש משום הלאמת רכושו, שהרי

אין לכך צידוק. אומר בצדק ישראל שטראוס: היתה אינפלציה בשיעור של עשרות אלפי

אחוזים וכתוצאה מכך אתה מנציח את העוולה הזאת עד ה-1.1.94 ומתאריך זה אתה

מתחיל לעשות צדק, כי אתח אומר שהשעון מפסיק לדפוק ב-1.1.94.

ס' אלחנני;

אם לא תהיה אינפלציה, התיקון הזה כבר יהיה לא רלוונטי.

זה נכון וטוב שמבטלים את העניין; לפחות אינני יכול לומר שהממשלה אטומה

לרחשי הציבור, כי מה-1.1.94 היא לא ממשיכה עם העוול. אבל ישנה החטוטרת של

העבר, ואני חושב שבצדק אומר ישראל שטראוס: אתה צריך להציע לנו הצעה בקשר לכך.

אנחנו ערים לעובדה שהיו הכנסות ממס לא צודק במשך שנים רבות ובשל גובח

האינפלציה לא יכולנו לגעת בו, שכן תקציב המדינה היה נפגע ואי אפשר היה לכסות

את הפערים שהיו כרוכים בביטולו. תציגו לנו הצעת חבילה, כדי שבאיזשהו שלב נוכל

לומר: 'גמרנו עם המס הזה, הוא לא קיים יותר'. יש לעשות צדק גם כלפי העבר; אי

אפשר לומר שמעתה ואילך הוא לא ישלם על האינפלציה העתידית, שהרי בעצם האינפלציה

העתידית הולכת ויורדת ומתכנסת לשיעורים פחות או יותר נורמלים. הייתי רוצה

לשמוע אם אתה עדיין נחוש בדעתך לגבות את ה-10% גם כשאין רווח ריאלי (שאז נגרם

הפסד של 10%) וגם כשישנה שחיקה של 50% בשווי הריאלי.

אני לא יודע אם המס הזה צודק או לא צודק. אני מניח שאלה שהחליטו שכך

יהיה, ודאי חשבו שזה צודק, שאם לא כן לא היו עושים זאת. אבל יש אפליה מתקנת

ייש אפליה מחמירה. לפי ההחלטה הזאת, אם מישהו קונה נכס בפברואר 94', כשהוא

ימכור את הנכס - הוא לא ישלם את המס הזה. אם הוא קנה לפני 94', האינפלציה

שתהיה מ-94' לא נכנסת לחישוב הזה אלא רק העבר. בצדק אפשר לבוא ולומר: אם אתה

משנה את זה מ-1.1.94, אמנם לא נעשה עוול לאף אחד, אבל אתה מפלה לטובה את מי

שמכר נכס ב-94' לעומת מי שמכר ב-93', ב-92 א'ו ב-91'.

ב-93' קיבלו שש מלקות וב-94' יקבלו רק חמש מלקות...

דורון לוי, לפני שאנחנו מסכמים, אני מציע שתבדוק את האפשרות לעשות את

הירידה על ציר הזמן. זאת אומרת, שיהיה איזשהו מועד שמי שמוכר נכס לאחריו, כל

הנושא האינפלציוני לא קיים, ושעד לאותו מועד - תהיה ירידה הדרגתית של המס. מצד

אחד, זה לא יפגע בקופה באופן דרמטי, מצד שני לא תהיה לחלק מהציבור הרגשה שהם.

חיו קורבנות של דבר שלא היה במקומו, ומצד שלישי במידה והיה פה אי-צדק, הוא

יתוקן - לא בשנה אחת אלא בחמש שנים.



די תיכון;

או לחילופין - תגישו לנו הצעה שאומרת שמה-1.1.94 ה-10% יירדו 9%.

כלומר, לא יהיה פטור מינואר 94', אלא השיעור יירד, וכולם ימשיכו לשלם אותו

שיעור, שיילך ויתכנס לקראת אפס אי שם בסוף שנות ה-90י. כי ככל שתתרחק

מה-1.1.94, יהיה לך יותר ויותר קשה להסביר את המס האינפלציוני. אנשים לא

אם הכרת כבר שזה לא צודק, מדוע אתה עוד לוקח אחורנית?

י י שטראוס;

בתוך התזכיר שלנו הצבענו על עוד נקודה לגבי מיסוי על רווחי הון - יש גם

הבעיה של המיסוי הריאלי ולא רק המיסוי האינפלציוני.

היו"ר גי גל;

אני מציע שגם על העניין הזה תדברו כאשר תשבו עם אנשי מס הכנסה.

דורון לוי;

ביקש ממני מר דמביץ, ובצדק, להבהיר את הגדרת הנכס - למעט מוניטין או זכות

חזקה במקרקעין שלא שולם בעד רכישתם". המיקום של זה לא נכון, צריך להזיז את זה

סנטימטר שמאלה, כי זה שייך לפסקה (2) ולהוסיף לפני כן "לעניין זה".

אי דמביץ;

לעניין הסכום האינפלציוני החייב בלבד.

י' שטראוס;

אדוני היו"ר, העניין של 10% חוזר פה ארבע פעמים. אם יתנו לנו להגיד עכשיו

את מה שאנחנו רוצים להגיד באותם מקומות, פשוט נשחרר אתכם מנוכחותנו, כי לנו

אין הערות נוספות.

היו"ר גי גל;

זה דבר גדול...

די תיכון;

מר שטראוס, אין לך מה להעיר לגבי הרפורמה המוצעת מ-1995?

י י שטראוס;

אני מסכים אתך שבהכנסות הגבוהות הורידו פה 0.4%, אך בהכנסות הנמוכות

הורידו רק 0.18%. אם משווים את המצב אחרי הרפורמה למצב הקודם כולל ההיטל - המס

על ההכנסות הנמוכות הוקטן מ-15.18% ל-15% והמס על ההכנסות הגבוהות הוקטן

מ-50.4% ל-50% . הואיל והסולם לא בדיוק חופף, יש אולי באמצע כמה נקודות שזה כמה

גרושים יותר או פחות. לא בדקתי את העקומה, אלא בדקתי את ההתחלה והסוף. בהתחלה

יש ירידה של 0.18% ובסוף - ירידה של 0.4%. אני שמח שאני אתעשר ב-0.4% וכואב לי

הלב שלמזכירות במשרדי הממשלה מורידים 0.18%. אבל אנחנו לא מתערבים בזה כלשכת

רואי החשבון, אני רק מציין עובדה טכנית.

היו"ר גי גל;

אני מבין שאתה לוקח את ההיטל כחלק ממרכיב המס; בחישוב שלך אתה לא מנטרל

את ההיטל לקליטת עלייה.



י' שטראוס;

בוודאי, כי אם לא לוקחים בחשבון את ההילטל לקליטת העלייה, הרי שיעור המס

בכל הרמות הועלה; בדרגה הגבוהה, למשל, הוא הועלה מ-48% ל-50.4%.

אין לכם עמדה בעניין הזה?

י' שטראוס;

יש לנו ועדה לתגובות על נושאים כלכליים, אני צריך לשאול אותם. לי אישית,

כיו"ר ועדת המסים, אין עמדה בעניין של שיעורי המס.

די תיכון;

מר שטראוס, אני מתפלא עליך ועל התגובה של המוסד שאתה מייצג. כאשר הטלנו

את ההיטל לקליטת עלייה בשיעור של 5% אמרנו: 'יש לנו עלייה גדולה, אנחנו

מוכרחים לגייס כסף, לא ניכנס לפרוגרסיביות, נטיל אותו 5% flat על המס ועם

ישראל ניצל'. אז היה צידוק לכך כי היה צריך משאבים במהירות, כל חודש הגיעו

40-30 אלף למדינה, לא ידענו מה עושים, אפילו לא נכנסנו לעניין - בא שר האוצר

וקיבלנו את הצעתו. עכשיו באים אנשי מס הכנסה לעגן את מה שנותר מן ההיטל בחקיקה

ראשית, במס לדורי דורות, על פי אותה קונספציה שגויה שאז אושרה בחיפזון, ואתה

'אנחנו נאשר את הכל. אנחנו בעדי. אני מתפלא.

אני במקרה גם יועץ למסים של לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, אבל אינני

מופיע פה מטעמם אלא מטעמה של לשכת רואי החשבון. לשכת רואי החשבון לא נקטה

מעולם עמדה בשיעורי מס, כי היא ראתה בזה עניין של התפלגות ההכנסה הלאומית בין

מגזרי המשק השונים. לעומת זאת, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בהחלט דרשה

הפחתה ונדמה לי שהם דרשו שימשיכו את תהליך ההפחתה בהדרגה, נדמה לי ל-36%. אין

ספק שמגזרי המשק הכלכליים דרשו הפחתה, אבל לשכת רואי החשבון בתור שכזו, לא

הופיעה אף פעם בוועדת הכספים של הכנסת לדבר על שיעורי מס בתור שכאלה. כשראינו

עיוות יחסי, כמו למשל ה-10%, הפנינו את תשומת ליבכם שלמעשה לא עושים כלום וזה

עיוות. אבל אף פעם בעבר לא נקטנו עמדה בשאלה אם אדם ישלם 50% או 48% או40%

מס. לכן אל תכעס עלי אם כנציג לשכת רואי החשבון אינני רוצה להביע עמדה.

ישראל שטראוס, ביקשת להעיר עכשיו את כל הערותיך בעניין ה-10%. בבקשה.

הערה ראשונה, סעיף 4(7) - "בסעיף 91(ג), אחרי 'האינפלציוני' יבוא

'החייב'" - הוא פועל יוצא של סעיף (6). זאת אומרת, הפתרון לסעיף (6) יצטרך

להכתיב גם מה יהיה בסעיף (7).

בסעיף 5 מדובר באותם 10%, ולכן כל ההערות שהערנו קודם חלות גם על הסעיף.

הזה. בסעיף 7, מס הכנסה התכוון שזה יהיה אותו דבר אבל ,הוא טעה בניסוח וזה לא

אותו הדבר. דורון לוי, אתם רוצים להקפיא, אבל פה הקפאת את הסכום שאתה מפחית

וזה גרם לתוצאה יותר גרועה מהמצב הנוכחי. אני מקווה שאתם ערים לכך שעליכם לתקן

זאת.

אני מקבל את ההערה הזאת.



י' שטראוס;

בסעיף 8 מדובר על אותו נושא, ואני מודה ומתוודה שלא בדקתי מה המשמעות

המדוייקת של סעיף 53ג(ב) בחוק לעידוד השקעות הון. בעיקרון, אני מניח שאלו אותם

10%, ולכן הערותינו על ה-10% נכונות גם כאן.

היו"ר ג' גל;

תודה רבה. דורון לוי, תמשיך הלאה בבקשה.

"(8) במקום סעיף 121 יבוא: '121. (א) החל בשנת המס 1995, המס על הכנסתו

(1) על כל שקל מ-28,200 השקלים החדשים הראשונים -

15%; (2) על כל שקל חדש מ-32,400 השקלים החדשים הנוספים - 30%; (3) על כל

שקל חדש מ-58,200 השקלים החדשים הנוספים - 45%: (4)על כל שקל חדש נוסף -

50%"; (ב) בשנת המס 1994, המס על הכנסתו החייבת של יחיד יהיה כלהלן: (1) על

כל שקל חדש מ-27,600 השקלים החדשים הראשונים - 15%; (2) על כל שקל חדש מ-

16,200 השקלים החדשים הנוספים - 30%; (3) על כל שקל הדש מ-17,400 השקלים

החדשים הנוספים - 35%; (4) על כל שקל חדש מ-33,600 השקלים החדשים הנוספים -

45%: (5) על כל שקל חדש נוסף 50%. (ג) את הסכומים הנקובים בסעיף זה יראו

כאילו תואמו לאחרונה ביום י"ד באב התשנ"ג (1 באוגוסט 1993).'

(9) סעיף 121א - יימחק.".

את המצב החוקי כפי שקיים בפקודת מס הכנסה עד סוף 93' בקשר לשיעורי המס של

יחידים, אפשר למצוא בסעיף 121 לפקודה, שקובע מדרגות מס שוליות - החל מ-30% עד

48%, כאשר יש פה גם הוראות מיוחדות לגבי הכנסה מיגיעה אישית או מנכס בית עם

מדרגה של 20%. בנוסף לכך, ישנן ההוראות לגבי היטל קליטת עלייה שמוסיפות שיעור

של 5% על המס, וגם קיים סעיף 121א שכותרתו "זיכוי נוסף" - זהו עוד זיכוי שמקבל

היחיד ומתקנן את מדרגות המס, באופן שהוא נותן זיכוי גבוה יותר לבעלי הכנסות

נמוכות וזיכוי נמוך יותר לבעלי הכנסות גבוהות. לסיכום, יש לנו הוראת חוק

מדורגת, יש תקנון של הוראת החוק באמצעות הזיכוי הנוסף בסעיף 121א, ועל הכל יש

את ההיטל לקליטת עלי יה בשיעור של 5%. זה המצב נכון להיום, עד סוף 93'. המגמה

שלנו בשיעורי המס החדשים ליחיד, היא: א) לבטל את ההיטל לקליטת עלייה; ב) לבטל

גם את הזיכוי ממס הנוסף שניתן לפי סעיף 121א וכאמור מתקנן את המדרגות, לקבוע

מדרגות חדשות שלוקחות בחשבון את נקודות הזיכוי הללו, ובאמצעות המהלך חזה לפשט

את חישוב המס ליהיד. אגב, יש כמובן גם עוד תרומה תקציבית לפעולה הזאת, שהיא

נפרסת על פני שתי שנות מס - ראשית, במהלך ביניים לגבי שנת k9' ושנית, במהלך

סופי משנת 95' ואילך. זו הסיבה שאנחנו מבחינים בסעיף 4(8) להצעת החוק שלפנינו

בין ההוראות שאנחנו מציעים שיחולו בשנת 95' לבין ההוראות לתקופת הביניים (שנת

94'). מדובר במהלך כולל.

.

למה אתם לא עושים זאת בשנה אחת?

כי העלות התקציבית של המהלך הזה היא בסביבות 1.2 מיליארד . ש"ח. לכן אנו

מציעים שזה יבוצע בשלבים - שלב ראשון: 500 מליון ש"ח, והשאר בשלב השני, ב-95'.

למה אתה כבר מכניס כאן את מה שיבוצע ב-95'?האם אתה יודע מה יהיו

האילוצים התקציביים ב-1995?



ס' אלחנני;

כדי ליצור תמונת מצב יציבה לאורך זמן. הרי אנחנו דורשים כל הזמן מהממשלה,

שהיא תגיד למשקיעים כמה הם ישלמו.

דורון לוי;

נכון. אנחנו אומרים זאת גם לגבי שיעורי המס על הברות, שמופהתים באחוז

לשנה, לכאורה, לצורך המודל, היינו צריכים גם כל שנה להציע הצעת חוק ולהקטין

באחוז אחד את מס החברות, אבל כבר עכשיו אנחנו נותנים לנישום תמונת מצב גם לגבי

מה שיהיה בעתיד.

כפי שאמרתי, מדרגת המס הראשונה על-פי פקודת מס הכנסה היא 35% ולגביה יש

הוראה מיוחדת שאומרת שאם-ההכנסה היא מיגיעה אישית או מנכס בית, שיעור המס יהיה

20% לגבי סכום מסוים ו-30% לגבי סכום אחר, ועל הכל יש את התיקנון שמוריד את זה

ל-15 ומשהו אחוזים. בהצעת החוק, קבענו בטעות מדרגות של 15%,30%,45% ו-50%

מבלי שתילקח בחשבון העובדה שהמגמה שלנו היתה להוריד ל-15% אך ורק את ההכנסה

מיגיעה אישית ולא את ההכנסות האחרות. דהיינו, אם אדם מוכר מגרש או בניין, לא

היתה לנו שום כוונה, כשמדובר ביחיד, לקבוע שהוא יתחיל בשיעור מס התחלתי של

15%, אלא הכוונה שלנו במס של 15% היתה כמובן לטפל בהכנסות מיגיעה אישית. יש

לנו פה נוסה חדש.

ת' פנחסוביץ;

אל תחלקו את הנוסה החדש, הוא עוד לא עבר ביקורת של משרד המשפטים. אתה

יכול רק למסור את הדברים בעל-פה.

דורון לוי;

ובכן, אכתוב על זה "טיוטה". הטיוטה הזו מחזירה את המצב לקדמותו בכך שהיא

אומרת שמדרגת המס הראשונה תהיה 30%, אבל אם מדובר בהכנסה מיגיעה אישית, הרי

המדרגה הראשונה תהיה 15%.

היו"ר ג' גל;

סמדר אלחנני, את הכנת כאן טבלה;



סה"כ המס היום�
הכנסה חודשית�
�
212�
2,500�
�
492�
3,500�
�
863�
4,500�
�
1,210�
5,500�
�
1,945�
7,000�
�
3,440�
10,000�
�




סה"כ מס לפי החוק החדש�
�
ב-1995�
ב-1994�
�
170

470

770

1,130

1,813

3,167�
178

478

820

1,210

1,885

3,340�
�




כשאתה מציגה את המס היום, הוא כולל את היטל הקליטה. אני חושב שזה משגה

להציג את זה כך - אנחנו אומרים שמס קליטה היה הוראת שעה וצריך לבטל אותו. לכן

צריך לראות מהו המס היום ללא היטל הקליטה, ולעומת זאת את השינוי ב-94י. היטל

הקליטה היה מבצע חד-פעמי ואיננו יכול להיות בסיס כדי לבדוק אם הדברים השתפרו.

מבחינה לוגית אני לא מקבלת את מה שאתה אומר, כי אני רואה את היטל הקליטה



כחלק מהמס. הרפורמה ב-94י לוקחת את כל הבלגן של 93 'ומסדרת אותו, היא גם

מכניסה תיקון קטן, עובדה שהמס השולי ב-93' היה 50.4% וב-94' הוא יהיה 50%.

(המדרגה הנמוכה ביותר היתה 15% וגם עכשיו היא 15%).

היו"ר גי גל;

לפי דעתי את שוגה. כתוצאה משיטת החישוב הזאת (הצגת המס של 93' כולל היטל

הקליטה), נראה כאילו ב-94י אנחנו מורידים יותר לשכבות העליונות ופחות לשכבות

החלשות. נתת יותר לשכבות העליונות ופחות לשכבות החלשות. אבל לא מביאים כאן

בחשבון שהיה היטל לשנתיים-שלוש, וככל שההכנסה היתה יותר גבוהה - ההיטל היה

גבוה יותר במספרים מוחלטים, ולכן כשמבטלים את ההיטל, ההורדה היא גדולה יותר.

די תיכון;

אנחנו רוצים לראות איך מבטלים את ההיטל ומכניסים אותו לתוך מס הכנסה - לא

בשקלים אלא באחוזים.

דורון לוי;

למעשה אנחנו הולכים על מודל בשלבים - שלב ראשון עושה סדר על-ידי ביטול

הזיכוי הנוסף והיטל קליטת עלייה וכוי, עם מידה מסויימת של ריווח מדרגות המס;

זה מהלך שיהיה אך ורק בשנת 94'. בשלב שני, מ-95י ואילך, יהיו לנו מדרגות אחרות

- 15%, 30%,45%, ו-50% . חה"כ תיכון, מבחינת תקציבית, נכון שאנו מפסידים עכשיו

500 מליון שקל כתוצאח מביטול היטל קליטת עלייה, ואנחנו מחזירים את זה בדרך

אחרת, אבל אני לא בטוח שאפשר לראות את זה אחד לאחד.

ממשלת הליכוד תיכננה לבטל את היטל הקליטה ב-1.1.94, דבר שהיה צריך לגרום

שתגבה 500 מליון שקל פחות. עכשיו, בתרגיל חשבונאי, אתה לוקח חלק מה-500 מליון

בחזרה. אני רוצה לדעת כמה מה-500 מליון שקל נשארים בקופה שלך.

דורון לוי;

אתה קורא לזה תרגיל חשבונאי. אני לא יכול לדעת כמה אגבה כתוצאה משיעורי

המס החדשים.

היו"ר ג' גל;

סמדר אלחנני אומרת שבהכנסה חודשית של 10,000 שקל, היום משלמים מס של

3,440 שקל וב-1994 ישלמו 3,340, כלומר 100 שקל פחות. כמה שילם זה שמשתכר

10,000 שקל בחודש בגין היטל הקליטה?

דורון לוי;

163 שקלים לחודש.

היו"ר גי גל;

וכמה שילם זה שמשתכר 2,500 שקל בגין היטל הקליטה?

ס' אלחנני;

בערך 10 שקלים.



היו"ר גי גל;

מכיוון שהיטל הקליטה ששילמו בעלי ההכנסות הגבוהות היה סכום גדול יותר -

עם ביטול היטל הקליטה נראה כאילו אנו מקלים עליהם יותר מאשר על בעלי ההכנסות

הנמוכות, זה נכון אם רואים את היטל הקליטה כחלק מהמס. אבל אם מנטרלים את מס

הקליטה ואומרים שזו היתה הוראת שעה ואנו חוזרים למה שהיה - אנו רואים שלבעלי

ההכנסה הגבוהה מעלים את המס מ-48% ל-50% ולבעלי ההכנסה הקטנה מורידים את המס.

די תיכון;

אני חוזר לטיעון שלי שכאשר הטלנו את היטל הקליטה לא חשבנו - היות ואמרנו

שזו הוראת שעה, לא נכנסנו לצדק סוציאלי והטלנו flat 5% על כולם.

דורון לוי;

הצדק הסוציאלי היה קיים כבר בפרוגרסיביות של המס.

די תיכון;

יכול להיות, אבל לו היית שואל אותי - הייתי מציע שעל השכבות החלשות נטיל

רק 2%, אבל לא נכנסנו לעניין כי היה צריך לפעול במהירות. עכשיו תוכיח לנו שעל-

ביטול היטל הקליטה והטלת מס נוסף, נשמר העיקרון הפרוגרסיבי, מעבר ל-5%.

דורון לוי;

בהעדר ההיטל, המדרגה התחתונה היתה משלמת 202 שקלים והמדרגה העליונה היתה

משלמת 3,276 שקלים. עכשיו לקחו את המדרגה התחתונה והורידו אותה עוד יותר -

ל-178 שקלים; ואילו את המדרגה העליונה העלו ל-3,340. כך שיש פרוגרסיביות.

די תיכון;

זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לראות - מה היה המצב לפני שהוטל היטל הקליטה,

בהשוואה למצב שיהיה עכשיו.

היו"ר גי גל;

כל מה שצריך לעשות זה להוסיף לטבלה שתי עמודות - מה הירידה האבסולוטית,

ומהו משקל ההיטל מתוך המס ששולם ב-93י. לפי דעתי, העובדה שאנו מסתכלים על המס

המשולם היום ביחד עם ההיטל, משבשת את כל התמונה.

ס י אלחנני;

אם ועדת הכספים היתה עובדת בצורה מסודרת כשהטילו את- היטל הקליטה - היא לא

היתה עושה היטל ולא הוראת שעה, אלא משנה את מדרגות המס. היא היתה אומרת, למשל;

במקום 20% יהיה 21%, במקום 48% יהיה 53%. השיעורים הללו היו נשארים כל זמן שזה

היה דרוש, וכשהיו מחליטים שהמצב השתפר, היו משנים את המדרגה. כך עושה מדינה

מתוקנת - כל שנה בודקת את שיעורי מס הכנסה ומחליטה כמה היא צריכה לגבות, הן

מבחינת הפרוגרסיביות והן מבחינת הסה"כ הכולל. אני רואה את ההיטל כשיעור מס

שולי - זה גרם לכך שהמדרגה הנמוכה היתה 21% במקום 20% והמדרגה הגבוהה היתה

50.4% במקום 48%. להכנסות הנמוכות הוסיפו אחוז אחד, כי ההיטל היה פרוגרסיבי,

הוא היה 5% מסך כל המס המשולם ולא העלו כל שיעור שולי ב-5%. אי אפשר להפריד

בין הדברים; העובדה שקראו לזה הוראת שעה לא משנה את העובדה שזה שינוי במדרגות

המס. לכן אני לא מסכימה עם הקונספציה שלך, אדוני היו"ר.

*



היו"ר גי גל;

אני יושב בוועדה כבר חמש שנים, ולמדתי פה שחשוב שהמס ילך ויירד, דבר

שיתרום למשק. לפני שנתיים אמרו שחיוני להטיל היטל של ,/'5 לשנה-שנתיים, ולא

התווכחנו יותר מדי. לכן אני חושב שיש לנטרל את החלק של ההיטל, לשים אותו בצד,

ולראות אם המגמה שהיתה לפני ההיטל נמשכת. זה מה שמנחה אותי, ולכן כשמישהו אומר

לי: יתראו מה עשיתם, הורדתם 100 שקל לשכבות העליונות ורק 34 שקל לשכבות

'אתה טועה, לשכבות העליונות הוסיפו ולא הורידו, משום

שלו היו רק מורידים להם את ההיטל ולא מוסיפים מס - הם היו משלמים 170 שקל פחות

ולא 100 פחות!'.

לפני היטל הקליטה - מה היה המס ששילמו על הכנסה של 2,500 שקלים ומה היה

המס על הכנסה של 10,000 שקלים? ומה יהיה המס על ההכנסות הללו ב-94' וב-95'?

אם לא לוקחים בחשבון את היטל הקליטה, הרי המס על הכנסה של 2,500 ב-93י

היה 202 שקלים, ב-94' זה יהיה 178 שקלים וב-953 - 170 שקלים. המס על הכנסה של

10,000 שקל, ללא היטל, היה 3,276 ב-93', ב-94', זה יהיה 3,340 שקלים וב-95'- .

3167 שקלים.

האם אנחנו יכולים לראות את זה בטבלה?

חה"כ תיכון רוצה לראות בטבלה את ההכנסות החודשיות, סה"כ המס שמשולם היום,

כמה מתוכו זה ההיטל, ומה יהיה מחר כשההיטל יבוטל.

אני גם רוצה לראות מה היה אחוז המס בעבר, וכמה זה עכשיו.

המסקנה שלי היא שיש ירידה בנטל המס, וזו מגמה חיובית מאוד. אבל מעבר לכך,

התיקון הוא חיוני בגלל הבלגן שהיה, שגרם למדרגות מס של 78%!

ובכן, התמונה מראה שאם מנטרלים את ההיטל, המס על השכבות העליונות יגדל

והמס על השכבות הנמוכות יקטן.

האם ישראל שטראוס לא יודע את זה? מדוע הוא אמר שהשכבות העליונות מרוויחות?

'כי הוא יצא מהנחה שהיטל הקליטה הוא חלק מהמס.

לסיכום, ב-1994 יורידו את המס (כולל היטל הקליטה) לבעלי ההכנסות הגבוהות

ב-3%, ולבעלי ההכנסות הנמוכות יורידו ב-15%.



היו"ר גי גל;

הבעיה היא שככל שההכנסה עולה, גם אם אתה נותן הנחה באחוז יותר נמוך,

הסכום האבסולוטי של הכסף הוא יותר גדול. נמשיך הלאה.

דורון לוי;

"5. בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963 - (1) בסעיף 47, אחרי הגדרת 'סכום

'סכום אינפלציוני חייבי - הסכום האינפלציוני שהיה מתחייב

במס אילו נמכרה זכות במקרקעין או נעשתה פעולה באיגוד מקרקעין, לפי העניין,

ביום י"ז בטבת התשנ"ד (31 בדצמבר 1993) כששווי המכירה הוא יתרת שווי רכישה

מתואמת; (2) בסעיף 48א(ג), אחרי 'האינפלציוני' יבוא 'החייב'." - על זה כבר

דיברנו, זרז חלק מהסכום האינפלציוני.

"6. בחוק מס הכנסה (הטבות לחיילים משוחררים) (הוראת שעה), התשמ"א-1981 -

(1) בסעיף 1 - (א) הגדרת 'עבודה מזכה' - תימחק; (ב) בהגדרת יעובד זכאי י - (1)

בפסקה (1), במקום 'והתחיל לעבוד בעבודה מזכה תוך שנה מיום שחרורו' יבוא 'והיתה

לו הכנסה מיגיעה אישית בשנה שתחילתה ביום שחרורו'; (2) פסקאות (2) ו-(3)

בטלות; (3) בפסקה (4), במקום 'שהתחילו לעבוד בעבודה מזכה' יבוא 'שהיתה להם

הכנסה מיגיעה אישית'; (4) בסיפה, המילים 'בעבודה מזכה' - יימחקו, ובמקום

'בפסקאות (1) ו-(2)' יבוא 'בפסקה (1)'; (ג) במקום הגדרת יעובד מוטב' יבוא:

יעובד מוטב' - עובד שהיה נהשב עובד זכאי אילו היתה לו הכנסה מיגיעה אישית

במועד המפורט בהגדרת יעובד זכאי' (להלן - המועד הקובע), שהיתה לו הכנסה מיגיעה

אישית במהלך התקופה המסתיימת תוך שלוש שנים לאחר המועד הקובע;' (ד) בסופו

יבוא: 'הכנסה מיגיעה אישית' - הכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודת מס הכנסה.'

(2) בסעיף 2 - (א) במקום סעיף קטן (א) יבוא: '(א) עובד זכאי יהיה זכאי לנקודות

זיכוי, בנוסף על אלה המגיעות לו על פי הפרק השלישי לחלק גי לפקודת מס הכנסה,

החל מהיום שבו היתה לו הכנסה מיגיעה אישית ועד לתום שלושים וששה חודשים מאותו

(1) 2/12 נקודות זיכוי לכל חודש שלם מעשרים וארבעה החודשים

הראשונים שבהם היתה לו הכנסה מיגיעה אישית; (2) 1/12 נקודות זיכוי לכל חודש

שלם משנים עשר ההודשים שלאחריהם, שבהם היתה לו הכנסה מיגיעה אישית'; (ב) בסעיף

קטן (ב), במקום 'שמיום תחילת עבודתו ועד תום' יבוא 'המתחילח ביום שבו היתה לו

לראשונה הכנסה מיגיעה אישית ומסתיימת בתום' ובמקום 'כיום תחילת עבודתו' יבוא

'כיום שבו היתה לו לראשונה הכנסה מיגיעה אישית'; (ג) בסעיף קטן (ג), המילים

'בעבודה מזכה' - יימחקו; (ד) בסעיף קטן (ד), במקום 'מעבודה מזכה' יבוא 'מיגיעה

אישית'.

אני כמעט בטוח שבנושא חיילים משוחררים יבוא שינוי גדול ממה שאתם מציעים,

כי הרי זה גם קשור בביטול קי"צ וכל הדברים האלה, שלא באים לידי ביטוי בהצעה

שלכם.

אני מקווה שיבוא שינוי, אך אינני בטוח. השינוי שאני מצפה לו, הוא שנעשה

משהו עם חוק החיילים המשוחררים.

זה מה שאני אומר. הרי הסעיף הזה יאוהד עם חוק חיילים משוחררים וגם עם

ההסדר החדש לגבי קי"צ. אני מניח שיהיה נסיון להוריד את קצבאות יוצאי הצבא כדי

להשוות את קצבאות הילדים לכולם, כולל המגזר הערבי. הפיצוי לאלה שמשרתים בצה"ל

יבוא באמצעות חוק חיילים משוחררים.



היו"ר גי גל;

אני לא מניח שיורידו את קצבאות יוצאי הצבא, אולי יעשו זאת על-ידי הצמדה

של כולם לקצבאות הילדים של יוצאי הצבא.

די תיכון;

לפי דעתי לא יתנו יותר, יורידו את כולם לקצבאות ללא קי"צ, והפיצוי ליוצאי

צבא יינתן באמצעות חוק חיילים משוחררים.

הי ו"ר גי גל;

אני עוד לא יודע מה יהיה, אך אני יכול להביע את דעתי - אני חושב שלתת

לחיילים המשוחררים מה שמציע חה"כ רענן כהן, זה עוול. הוא אומר; 'יש לפעול לכך

שלכל חייל יהיו 36,000 שקל כאשר הוא משתחרר'. בסך-הכל, 36,000 שקל לא ישנו

באופן דרמטי את מצבו של אף אחד. אני מקווה שנצליח לשכנע שבמקום לחלק את הכסף

לכולם, הוא יחולק לפי מבחני הכנסה של המשפחות, משום שבן למשפחה של חמישה ילדים

שמצבה הסוציאלי הוא קשה - היכולת שלו להסתדר בחיים היא נחותה. השאלה מה אנו

רוצים לעשות בסכום שעומד לרשותנו - להגדיל את המשכורת של החיילים בסדיר, או

לעזור לזוגות צעירים שמצבם הסוציאלי יותר קשה. אני חושב שאם לוקחים 2 מיליארד

ומחלקים ל-50,000 חיילים, שזה 40,000 שקל לחייל - הרי לוקחים מקור אדיר ועושים

ממנו שום דבר.

די תיכון;

למה לתת לחייל שבא ממשפחה אמידה, פחות מאשר לחייל שבא ממשפחה שאיננה

אמידה? הרי בגיל 18, הילדים מתנתקים מאיתנו.

היו"ר ג' גל;

למה במקרה שאבא צריך להיכנס לבית אבות, קובעים כמה הוא צריך לשלם על פי

המצב הכלכלי של הבנים? כל החיים שלנו הם כאלה!

די תיכון;

יכול להיות, צריך לדון על כך. הנושא סבוך מאוד. כל מר! שהתכוונתי לומר,

שנדמה לי שהסעיף הזה לא רלוונטי, מכיוון שיחולו בו שינויים מפליגים, כי ברור

שצריך לעשות משהו בעניין הזה.

היו"ר ג' גל;

אף אחד עוד לא יודע איך ייצאו מזה. אני גם לא בטוח שהסעיף הזה קשור למה

שיקרה עם חוק חיילים משוחררים. דורון לוי, תציג בבקשה את סעיף 6.

דורון לוי;

חוק מס הכנסה (הטבות לחיילים משוחררים) נותן הטבות לחיילים משוחררים

שעובדים בענפים מסויימים - במפעל תעשייתי, בחקלאות, בבנייה, במלונאות ובענפי

ייצור. המגמה שלנו בהצעת החקיקה, היא להעניק נקודות זיכוי לכל החיילים

המשוחררים, ללא קשר לענף שבו הם עובדים - ובלבד שיהיה מדובר בהכנסה מיגיעה

אישית - וגם ללא קשר לשאלה אם הם עובדים כשכירים או כעצמאים. אם כך, המגמה

שלנו בשלב זה היא; א) לא לקבוע ענפים מסויימים שבהם יעבדו החיילים המשוחררים,

אלא זה יחול על כלל ענפי התעסוקה; ב) לא לקבוע שיהיה מדובר רק בחיילים שעובדים

כשכירים, אלא גם כאשר הם עובדים כעצמאים. בדרך זאת הרחבנו את האוכלוסיה שעליה



חלות ההטבות, וכנגד זה אנו מציעים לצמצם את נקודות הזיכוי שניתנות לחיילים.

נכון לעכשיו, ניתנות 6/12 נקודות זיכוי בשנה הראשונה (בגין כל חודש מתוך 12

החודשים הראשונים לעבודתו); במקום זה מוצע שבשנה הראשונה ובשנה השנייה הוא

יקבל 2/12 נקודות זיכוי לכל חודש, ובשנה השלישית - 1/12 נקודות זיכוי לחודש.

כמה תעלה ההצעה הזאת?

סי אלחנני;

65 מליון שקל.

די תיכון;

כדי לא לחרוג מן המסגרת התקציבית, אתה מוריד פה לכולם, אך בצורה כזו החוק

מאבד מן האפקטיביות שלו. עד עכשיו רצינו לעודד את החיילים המשוחררים ללכת

לענפים יצרניים שיש בהם מחסור בכוח אדם. האם אתה אומר שהקונספציה הזאת נפלה?

דורון לוי;

השאלה אם זה באמת הוכיח את עצמו, והשאלה אם לא צריך לעודד את החייל אך

ורק מכיוון שהוא פרש, ללא קשר להפניה לענפים מסויימים.

די תיכון;

שמענו את ההסברים. כפי שאמרתי קודם, אני מציע לחכות לקונספציה החדשה.

הי ו"ר גי גל;

חזקיה ישראל, מה אומרת התאחדות התעשיינים על הסעיף הזה?

אנחנו ממליצים לוועדה לא לקבל את הסעיף הזה כפי שהוא נכתב, משום שהחוק

א) להקל על חיילים משוחררים; ב) לעודד חיילים

משוחררים להיכנס לענפים יצרניים, שמטבע הדברים העבודה בהם יותר קשה ואולי

מרוויחים בהם פחות, בהשוואה לענפי השירותים. למעשה, פה מציעים להפחית את

התמריץ לחיילים משוחררים שהולכים לעבוד בענפים יצרניים, כדי ליצור מין כלים

שלובים - במקום 6 נקודות זיכוי בשנה הראשונה ו-4 נקודות בשנה השנייה, מציעים

פה לתת בשנה הראשונה 2 נקודות, בשנה השנייה - 2 ובשנה השלישית - נקודה אחת. יש

פה פגיעה בחיילים משוחררים שיוצאים לעבודה בענפים יצרניים. אם רוצים לעשות

השוואה, אפשר לעשות אותה על-ידי הגדלה ולהביא את כולם לאותה רמה, ולא לתת

לחיילים האחרים על חשבון אלו שעובדים בענפים יצרניים. אנחנו חושבים שהמטרות לא

השתנו, הן רלוונטיות גם כיום ולכן אנו מציעים לא לעשות את הצעד הזה, בנוסח

ובשיטה שמציעה נציבות מס הכנסה.

אני מתייחס להערה של סמדר אלחנני, שבתקופת אבטלה לא צריך לתת תמריץ לצאת

לעבודה. העובדה שיש מוקדי אבטלה לא היתה רלוונטית כאשר החוק נחקק ואיננה

רלוונטית גם כיום, כי התנאים לא השתנו - יש קושי להשיג חיילים משוחררים לענפים

היצרניים, בגלל אופי הענפים. לכן אנחנו ממליצים להשאיר בענפים היצרניים 6

נקודות זיכוי בשנה הראשונה לאחר השחרור, 4 נקודות בשנה השנייה ו-2 בשנה

השלישית. אם הממשלה רוצה להעלות את הסף, אין לי מה להגיד.

אני חושבת שזה כן משנה אם המשק במצב אבטלה או לא. כשחוקקו את החוק.היתה

כוונה מאוד ברורה למה זה נועד - לעודד מעבר של חיילים משוחררים לענפים מאוד

מסויימים. אנחנו כרגע במצב של אבטלה, ולכן לדעתי החוק הזה לא צריך להיות קיים.



לא צריך לשנות אותו, אלא לבטל אותי בכלל - במצב של אבטלה לא צריך לתת תמריצים

מעין אלה לאנשים שילכו לעבודה. צריך להשתמש בכל הכסף כדי ליצור מקומות עבודה,

לא לתת תמריץ לעבודה במקומות עבודה קיימים.

התמריץ לא ניתן למקומות העבודה אלא לר)יילים המשוהררים.

ס' אלחנני;

אני חוזרת ואומרת - הכסף שיש למדינת ישראל לא צריך ללכת לחיילים שילכו

למקומות עבודה מסויימים, או לעבודה בכלל, אלא ליצירת מקומות עבודה. הבעיה היא

שיש פה עיוותים ואפליות. חייל שלא הולך לעבודה - לא מקבל את ההטבה הזאת. מי

שמתחיל את עבודתו באמצע שנת המס או לקראת סופה - לא מגיע ליהנות מזה. מי שמקבל

שכר נמוך (עד 1,500 שקל) - גם לא נהנה מזה, כי סף המס הוא די גבוה.

היו"ר ג' גל;

את כל זה אפשר לתקן.

סי אלחנני;

קשה מאוד לתקן את זה ואני לא רואה סיבה לתקן זאת. אתם שואלים אותי מה

צריך לעשות עם חיילים משוחררים? תחשבו על זה שכאשר ילד מגיע לגיל 18 ומתגייס

לצבא, הוא מפסיק לקבל קצבת ילדים. לדעתי צריך להמשיך לתת קצבת ילדים, כי

החיילים עדיין גרים בבית והם מקבלים עזרה מההורים. השלב שבין גיל 18 לגיל 21

הוא השלב הקשה, ולא גיל 22-21. אני בעד להשתמש באותו כסף לקצבת ילדים, גם כאשר

הילדים הם חיילים.

זה אחד הרעיונות - להשאיר לחייל את קצבת הילדים, לזמן שהוא משתחרר.

ס' אלחנני;

אל תשכח שכאשר ילד מתגייס, המשפחה הופכת להיות ממשפחה מרובת ילדים למשפחת

מעוטת ילדים, אז היא מאבדת גם את קצבת יוצא הצבא.

די תיכון;

ודווקא כאשר הוא הולך לצבא, הוא נעזר במשפהה יותר מאשר אי פעם.

יש כאן סדרה שלמה של חוקים שאינני יודעים מה הם תורמים למשק הישראלי, וזה

כולל את הוזלת/הורדת עלויות העבודה שעוגן בחקיקה ראשית. החוקים האלה מדברים

במיליארדי שקלים - כולל חוקי גל למיניהם - ואיש לא יודע מח הם נותנים. כל חוק

בא לסייע בצורה אחרת. למשל, בהוזלת עלויות העבודה אמרנו שצריך לעזור לכל

המעסיקים במשק, ולכן נתנו את ההטבות לכל המשק הישראלי. בחוק שלפנינו הקונספציה

היתה אחרת - עוזרים אך ורק למקצועות היצרניים שבהם קיים מחסור בכוח אדם ורוצים

להפנות אליהם את החיילים המשוחררים. אף אהד לא יכול לומר לנו - ודאי לא אלה

שנוכחים כאן - אם החוק הזה הצליח או לא הצליה. צריך לשאול זאת את שירות

? התעסוקה ואת הביטוח הלאומי. אין לנו תמונה ברורה - יש חוק, ולא בודקים מה מידת

האפקטיביות שלו. אם יגידו שהחוק הזה לא תורם כלום, אז הבל לבזבז עליו 60 מליון

שקל. אפשר לחלק אותם בצורה הרבה יותר טובה. אבל אם יגידו שהחוק הזה תורם גם

תורם - זה משהו אחר. אם נקבל נתונים על מספר ההיילים שמשתמשים בחוק הזה, נוכל

לדעת כמה חיילים הולכים למקצועות שבדרך כלל הנטייה הטבעית היא לא ללכת עליהם.



היו"ר ג' גל;

איך אתה יכול לדעת כמה חיילים הלכו לענפים יצרניים בגלל ההטבות, וכמה היו

הולכים אלמלא ההטבות? הרי אין קבוצת ביקורתי אני שאלתי קבוצה של מומחים:

'תגידו לי לגבי כל חוק וחוק, מה היתה התרומה שלו?' הדבר היחידי שהתברר לי,

שאלה שהיו בעד החוק אמרו שהוא תורם, ואלה שהיו נגד החוק אמרו שהוא לא תורם,

ולאף אחד מהם אין שום דרך להוכיח למה זה כן תורם ולמה זה לא תורם.

די תיכון;

אם זה נכון, תבטל גם את ההצעה של מס הכנסה. כי מס הכנסה לא נותן לך תשובה

אם החוק במתכונתו הישנה הצליח, והוא גם לא מבטיח שההצעה הזאת - לתת לכולם

אוניברסלית - תיתן משהו.

היו"ר גי גל;

אני חושב שמה שמסתתר מאחורי ההצעה הזאת, הוא הרצון לתת לכל החיילים את

האפשרות ליהנות מזה.

די תיכון;

אני מציע להשעות את העניין הזה עד שתבוא הצעה מקיפה יותר, כי יש כאן

בעיות קואליציוניות קשות. הרי זה לא חוק של מס הכנסה פרופר, אלא של האוצר.

דורון לוי;

זאת היתה אחת ההמלצות של ועדת גבאי.

די תיכון;

לכן לא אתה צריך להגן או לפסול את השיטה הישנה ו/או החדשה. צריך לזמן

לכאן את אלה שהציעו זאת.

היו"ר גי גל;

הרי מחלק מהכסף נהנה גם המעביד עצמו.

ס' אלחנני;

בוודאי, כי המעביד משלם נטו, והחייל לא יודע כמה מגיע לו לפני ואחרי

נקודות הזיכוי. לחייל המשוחרר אין יועץ מס שיתכנן לו באיזה חודש כדאי להתחיל .

לעבוד כדי לקבל את המקסימום מהחוק הזה.

די תיכון;

יש כאן רמאויות ללא סוף.

היו"ר גי גל;

נעבור לסעיף הבא.

דורון לוי;

"8. בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, בסעיף 53ג(ב), אחרי.

'האינפלציוני' יבוא 'החייב', ובסופו יבוא; 'לעניין זה, "סכום אינפלציוני חייב"

- הסכום האינפלציוני שהיה מתחייב במס אילו נמכר הנכס ביום י"ז בטבת התשנ"ד (31

בדצמבר 1993)'." גם הסעיף הזה קשור לעניין הסכום האינפלציוני שכבר דיברנו

עליו, ומה שיהיה נכון בסעיף 4(6 ) יהיה נכון לסעיף 5, 7 ו-8.



סעיף 9: "בחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים וחנחות ממסים), התשמ"ה(-1985

- (1) בסעיף 1, אחרי הגדרת יאזור אילת' יבוא: "יאזור חבל אילות" - תחום המועצה

המקומית חבל אילות כמשמעותו לפי פקודת המועצות המקומיות;' בסעיף 11, אחרי

'באזור אילת' יבוא 'או באזור חבל אילות'."

די תיכון;

נדמה לי שגם כאן רוצים להביא תיקון מקיף.

דורון לוי;

ההצעה היא לתקן את חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים),

ולהוסיף לו את אזור חבל אילות.

היו"ר גי גל;

למה זח נעצר בגרופית?

דורון לוי;

זה לא נעצר שם, אלא יש לראות זאת דווקא הפוך, מכיוון שההבחנה בין אם הוא

עובד ממש באזור אילת או יוצא כמה מטרים החוצה ועובד באזור חבל אילות, היא

אבחנה שיוצרת בעייתיות בהעסקה בחבל אילות. לכן מוצא שתושב אילת ייהנה מההטבות.

- בין אם הוא עובד באילת עצמה ובין אם הוא עובד בהבל אילות.

היו"ר גי גל;

האם ההטבות הן רק לאנשי אילת?

דורון לוי;

בוודאי. ההוק מתייחס אך ורק להגדרה של אזור אילת ולתושבי אילת.

ת' פנחסוביץ;

אם תושב אילת עובד באילת, הוא נהנה מההטבות. עכשיו אומרים; תושב אילת

ייהנה מכך, גם אם הוא יעבוד בהבל אילות. אבל מדובר רק על תושבי אילת.

היו"ר ג' גל;

היה לחץ גדול מאוד של אנשי חבל אילות להיכנס לחוק הזה, ואני אמרתי שלא

ברור למה זה ייגמר בגרופית ולא בפארן, ולמה בפארן ולא צפונה יותר - איפה

הגבול? אם החוק נשאר רק לתושבי אילת, בעיניי כל דבר שיוצר מצב שאנשים ממשיכים .

לגור באילת הוא טוב, ואינני רואה בעיה בעובדה שהם נוסעים עוד כמה קילומטרים

לעבודה.

ת' פנחסוביץ;

כמו אנשי מעלה אדומים שעובדים בירושלים, ונהנים מזיכוי במס.

די תיכון;

בכמה תושבי אילת שעובדים בהבל. אילות מדובר?

דורון לוי;

זה מספר מצומצם, כמה עשרות.

הרי זה אבסורד - תושב יטבתה שעובד במפעל ביטבתה לא יקבל את ההטבה, ואילו



תושב אילת שעובד במפעל ביטבתה - יקבל. לא נחזיק מעמד עם זה. ברגע שנתת את זה,

פתחת פתח לצרף לחוק את כל חבל אילות.

איפה נקודת החיתוך?

די תיכון;

היא שרירותית.

היו"ר ג' גל;

השאלה איפה העוול יותר גדול - אם מדובר בשני אנשי אילת שאחד מהם עובד

באילת ומקבל את ההטבות, והשני שעובד ביטבתה, לא מקבל; או שמדובר בשני אנשים

שעובדים במפעל יטבתה, האחד שהוא תושב אילת, מקבל את ההטבות, והשני שאיננו תושב

אילת, לא מקבל. כשפנה אלי ראש המועצה האזורית אילות שאני אתמוך בהכנסת חבל

אילות לאילת, אמרתי שלא אתמוך כי לא ברור לי במה הוא עדיף על חצבה.

ובכן, הדיון בסעיף 9 סוכם.

דורון לוי;

סעיף 10; "(א) תחולתו של סעיף 4(1) לגבי הלוואה שניתנה ביום י"ח בטבת

התשנ"ד (1 בינואר 1994) ואילך. (ב) תחילתו של סעיף 6 לגבי חייל משוחרר ששוחרר

בשנת המס 1994 ואילך. (ג) תחילתם של יתר הסעיפים בפרק זה ביום י"ח בטבת התשנ"ד

(1 בינואר 1994)".

היו"ר גי גל;

תודה רבה.



קביעת מוסדות ציבור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

קביעת מוסד ציבורי לפי סעיף 61 לחוק מס שבה מקרקעין

היו"ר גי גל;

יש לנו פה בקשה שמתהלקת לשניים - מוסדות שביקשו אישור לפי סעיף 46 לפקודת

מס הכנסה, ומוסד שביקש אישור לפי סעיף 61 להוק מס שבה מקרקעין.

סל"ה סמינר ללימודי היהדות; בית מדרש ללימודי היהדות ליד התנועה ליהדות

מסורתית בישראל; המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים - מסלול אקדמאי;

מדרשת התורה והארץ; בית חב"ד כפר יונה שעל-יד צעירי אגודת הב"ד; אוכל לאכול

ובגד ללבוש; בית הכנסת האשכנזי גבעת זאב; בית הכנסת "בית ישראל אבות ובנים";

ארגון חסד עליון; אורות ציון; לקידום בית-הספר הנסיוני החדש בחדרה; המכון

למתמטיקה תעשייתית ליד אוניברסיטת בן גוריון; לקליטת עולים מרוסיה במקומות

עבודה - עומר; בני דוד - מכינה ישיבתית; "יצירה" - לקידום ופיתוח מצפה הושעיה;

בית כנסת קבע - דולב; בית הכנסת - היכל אריאל; בית הכנסת המרכזי - יקיר; להקמת

קהילה מרפאת בהרדוף; להנצחת ערן ויכסלבאום ז"ל; תלמוד תורה איתמר; המועצה לילד

החוסה; מתן חיים - מחקר וקידום שתילות אברים; מועדון רוטרי ת"א יפו - מזרח;

נצח שלמה; בית הכנסת אוהב ישראל - בית וגן ירושלים; בית חב"ד נס ציונה שעל-יד

צעירי אגודת חב"ד; ידידי בית ספר לטבע, סביבה וחברה; שוחרי המכללה לחינוך

ירושלים; נאמני הקמת בית הכנסת הספרדי בהרצליה פיתוה; "יד לעד" בית עדות

למורשת הציונות הדתית; בית כנסת בית יעקב נתיבות; ווגיס - פרוייקט כל ישראל

ערבים זה בזה; ק.א.ן - קרן אור נתניה; חת"ם - חוג לתורה ולמחשבה; למען הפסטיבל

הבינלאומי לגיטרה; אור לב; קרן מלגות ע"ש דוד גאלאל ז"ל.

קביעת מוסד ציבורי לפי סעיף 61 לחוק מס שבח מקרקעין:

מסדר הנזירות הפרנסיסקניות של מארי.

למיטב זכרוני, מי שמקבל את הפטור לפי סעיף 46 חל עליו גם סעיף 61, ואילו

מי שמבקש את הפטור רק לפי סעיף 61, לא נהנה מסעיף 46. החברים הסכימו לפצל את

בואו נאשר את הרשימה הארוכה (לפי סעיף 46). אני לא הסכמתי לפצל

את זה, משום שהמוסד שביקש אישור לפי סעיף 61 הוא מסדר הנזירות הפרנסיסקניות,

ומכך היה משתמע שמה שייך ליהודים - אישרנו, ומה ששיך לנזירות - לא אישרנו. לכן

לא אישרנו את הכל. דוד יהושע, עכשיו תסביר לנו מה המשמעות של סעיף 61 לגבי

מסדר הנזירות הפרנסיסקניות של מארי.

מדובר במסדר כנסייתי שיש לו מנזרים בכל הארץ. ב-1988 המנזר הזה מכר זכות

במקרקעין לכנסיה היוונית קתולית בנצרת, ומכיוון שהגוף זה לא אושר בעבר לפי

סעיף 61 וגם לא לפי סעיף 46 ולכן לפי חוק מס שבח, הוא חייב במס שבח על העסקה

הזאת. לכן הם פנו אלינו.

השאלה אם זו לא העברה במסגרת אותה כנסיה מקבוצה אחת לקבוצה שנייה.

-

אני חושב שלא, משום שבדרך היו להם בעיות והיה גם עניין של הפרת הסכם, שתי

הכנסיות האלה הגיעו לבית משפט ובסוף הגיעו להסכם פשרה. כך שלא נראה לי שזה

תרגיל. הם גס שילמו שכר טרחה על כל העסק הזה.



די תיכון;

האם כל מוסד מקבל לפי אותה מתכונת?

די יהושע;

אם הוא מבקש אישור לפי סעיף 61, אנחנו דנים בבקשתו.

היו"ר ג' גל;

כל המוסדות שמופיעות ברשימה שלפנינו מקבלים גם את הזיכוי לפי סעיף 46

לפקודת מס הכנסה וגם את ההטבה לפי סעיף 61 לחוק מס שבח מקרקעין.

די יהושע;

בשנתיים שאני מטפל בנושא, אני רואה שפחות ופחות מוסדות מבקשות אישור לפי

סעיף 61 בלבד. הרבה יותר כדאי להם לבקש לפי סעיף 46, ואז הם נהנים גם מזיכוי

על תרומות וגם מפטור ממס שבח מקרקעין לפי סעיף 61. לכן רוב המוסדות מעדיפים

לבקש מראש את סעיף 46, ואז הם נהנים משני הסעיפים. לגבי מסדר הנזירות

הפרנסיסקניות - הלשכה המשפטית בחנה את המקרה הזה והגיעה למסקנה שיש לאשר זאת.

היו"ר ג' גל;

מי בעד אישור רשימות המוסדות?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

היו"ר גי גל;

הרשימות אושרו.

הישיבה הופסקה בשעה 00;13.

הישיבה חודשה בשעה 15;13.



שינויים בתקציב לשנת 1993

היו"ר ג' גל;

לפנינו פנייה תקציבית מספר 416.

ש' מרדכי;

שר התעשיה והמסחר, בהסכמת שר האוצר, מבקש שינויים פנימיים בתקציב המענקים

של מרכז ההשקעות. השנה תקציב המענקים שלנו עמד על 770 מליון ש"ח. עד היום

הוצאנו כבר 760 מליון ש"ח, לאחר שבנובמבר ביקשנו תוספת תקציבית של 150 מליון

ש"ח. כיוון שכרגע יש ברזרבה רק 83 מליון ש"ח (זה בא מווישי, מרזרבה

להתייקרויות ועוד), אנחנו מבקשים להפשיר את הסכום הזה. אני מניח שבלית ברירה

נבוא לקראת סוף החודש הזה בדרישה לתקציב נוסף, כי ב"ה יש השקעות.

היו"ר ג' גל;

מה היה התקציב בשנה שעברה? .

ש' מרדכי;

בוצע 611 מליון ש"ח. השנה ביקשנו 950 מליון ש"ח, אבל אגף התקציבים היה

סקפטי ואושר לנו 620 מליון ש"ח, ואהר-כך אישרה הגדלה של עוד 150 מליון שייח.

עכשיו אנחנו מנצלים את הרזרבה, ואני מעריך שנצטרך עוד כ-90-80 מליון ש"ח

לביצוע מענקי השקעות עד סוף השנה הזאת. זאת אומרת, שנגיע ל-950-930 מליון ש"ח,

שזה גידול ריאלי לעומת השנה שעברה. הכסף משמש להרחבות ולהקמת מפעלים חדשים.

היו"ר גי גל;

מי בעד אישור הפני יה?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

היו"ר ג' גל;

פני יה מסי 416 אושרה.

אי קרשנר;

אנחנו עוברים לפנייה מס' 384, הקשורה בהקמת בתי משפט. כבר היה דיון

בפנייה הזו, וחח"כ אורון ביקש הבהרות. בינתיים הוא קיבל את ההבהרות.

היו"ר גי גל;

מי בעד אישור הפני יה?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

היו"ר גי גל;

פנייה מס' 384 אושרה. אנחנו עוברים לפנייה מסי 411.

אי דריימן;

מדובר על הפשרת רזרבה להתייקרויות של בתי- המשפט. עשיתי בדיקה של צפי

ביצוע עד סוף השנה. אין פה גידולים ריאליים של עובדים או של חודשי עבודה.

היו"ר גי גל;

אלו גם לא שינויים גדולים. פנייה מס' 411 אושרה.



אי קרשנר;

לפנינו בקשה מסי 51012, שחה"כ נחמן וחה"כ שלום עיכבו אותה וביקש הבהרות.

"יחידת הדיור הממשלתי מבקשת העברת עודפים בסך של

1.5 מליון ש"ח עבור הנושאים הבאים: א. 170 אלף ש"ח לתיקצוב התחייבויות שניתנו

בשנה שעברה עבור מיחשוב. ב. 96 אלף ש"ח עבור שמאות ומדידות לנכסי הדיור

הממשלתי. ג. 1,234 אלף ש"ח עבור פעולות מקדימות (כגון סקרים ויעוץ) לקראת הקמת

קריות הממשלה החדשות".

בקשה 51012 אושרה. אנו עוברים לפנייה מס' 424.

הפנייה נועדה לתקצב הרשאה להתחייב לחתימת חוזים עם אדריכלים ויועצים

לתכנון לקריות הממשלה החדשות. הכל התחיל בכתבה בעיתון, בה נכתב שהממשלה בונה

בלי מכרז. אני רוצה להודיע שאנו פועלים בדיוק על-פי תקנות החוק, שגם קובעות

איך בוחרים אדריכלים ומהנדסים ועובדים עם יעוץ משפטי צמוד של האוצר. החוק קובע

שלא צריך לעשות מכרז כי זה לא מעשי לפרסם הודעה בעיתון ולראיין 400 איש בשביל

לבחור אדריכל אחד. זה ייקח שנה וחצי, ועד אז אולי כבר לא יהיה פרוייקט.. לכן

כתוב שהוא צריך להיות בעל אמון, בעל מיומנות מיוחדת וכו'.

אני רוצה לפרט איך בחרנו אדריכלים - מאחר ומדובר בפרוייקט גדול של בתי

משפט וקריות ממשלה, פנינו למספר גורמים עם בקשה להמלצות על אדריכלים. פנינו

למשרד הבטחון, למנהלי הפרוייקטים שלנו, לאוניברסיטאות וביקשנו שימליצו לנו על

האדריכלים הטובים. כך הגענו למאגר של 120 אדריכלים. לשלושת הפרוייקטים

הראשונים - בית משפט באילת, בית משפט בנצרת ובית משפט בבאר שבע - בחרנו שלושה

מתוך ה-120. קיבלנו גם החלטה איך אנחנו בוחרים אדריכל לגבי כל פרוייקט במיוחד.

לדוגמא, בחיפה, שזה פרוייקט גדול, נעשה את זה בתחרות אדריכלים סגורה. את

האדריכלים שישתתפו בתחרות נבחר בתהליך דומה לזה שתיארתי, שבו ועדת המתכננים של

האוצר מינתה ועדת משנה, שבה יש שלושה נציגי ציבור. בדרך הזאת אנו מנסים להגיע

לאדריכל המתאים ביותר לפרוייקט הספציפי. בחיפה אנחנו מתכוננים לפנות ל-14

אדריכלים, לשלם לכולם סכום כסף סמלי שלא מכסה את כל ההוצאה, ומי שיתן את

הפרוייקט היפה ביותר - יזכה בתחרות ויתכנן את בית המשפט.

מה עוד בונים חוץ משלושת בתי המשפט?

עוד לא התחלנו לבנות שום דבר. הבנייה תיעשה באמצעות פרסום פומבי של מכרז

בעיתונים. בבאר-שבע אנו מתכננים לבנות בית משפט וקרית ממשלה. בירושלים - אנחנו

הולכים להעביר לקרית בן גוריון את כל הנהלות המשרדים המיניסטריונים שלא יושבים

בקרית בן גוריון, ולצורך כך נבנה עוד כמה בניינים - 90,000 מ"ר. בדקנו את זה

גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה תפקודית, ויש לזה הרבה יתרונות.

האם הכסף בא ממכירה של המבנים הקיימים?

כפי שאמרתי, עשינו בדיקה כלכלית. על פי הבדיקה הזו כל הפרוייקטים הם

כלכליים. התיקצוב הוא בהוצאה מוחלטת, כאשר הכסף יבוא ממכירת נכסים ומהחיסכון

בדמי שכירות. כלומר, זו בעיקר החלפה של שכירות בנכס, ויש גם החלפה של נכס בנכס

- כאשר הבניין הוא במקום יקר אבל הוא לא שווה לנו הרבה, כי מבחינה תפעולית הוא



לא נוח לנו, הוא במרכז העיר ואנו משלמים הרבה חניה, אלו בניינים ישנים שלא

נוחים לנו, ויש להם פוטנציאל למטרות אחרות, למשל למלון דירות; כך שאנו יכולים

לשווק אותם במכרז.

היו"ר גי גל;

תודה רבה. בקשה 51012 אושרה. אנו עוברים לפנייה מס' 371, מיגון כלי רכב.

אי קרשנר;

אני קיבלתי מכתב מרפרנט האוצר שמתקנת את הפנייה הזאת, לפיה גם הרכב השני

במשפחה מקבל 100% מימון עבור המיגון ולא 50% כפי שכתוב פה.

א' דריימן;

עד עכשיו מיגון כלי הרכב מומן בצורה הבאה: רכב ראשון במשפחה - 50% משרד

הבטחון ו-50% משרד האוצר; רכב שני - 50% בעל הרכב וה-50% הנותרים התחלקו ביחס

של 1:1 בין משרד האוצר ומשרד הבטחון. השינוי שיהיה עכשיו, שמיגון כל כלי הרכב

במשפחה - ראשון, שני והלאה - ימומן 100% על-ידי הממשלה, 50% אוצר, 50% משרד

הבטחון. עד עכשיו, אחרי שלוש שנים היתה אפשרות לחדש את החלונות הממוגנים,

וקודם לכן - רק בהוראה של משרד הרישוי במקרה שהחלון המוגן מאבד את השקיפות

שלו. עכשיו כל הפרוצדורה הזו מוקלת, ועל כל בעיה שיש, אפשר לקבל מיידית את

החזר המימון מהמדינה.

מה קורה עם האוטובוסים של המועצות האזוריות? כתוב שההוצאה הזו מתחלקת בין

משרד הבטחון, משרד הפנים והרשויות המקומיות.

כמו שהיה עד עכשיו, הרשות המקומית משלמת 20%, ושני המשרדים האחרים - 40%

אני מבין שמיגון כלי הרכב שבבעלות המועצות האזוריות נשאר כפי שהיה קודם.,

פנייה מסי 371 אושרה. אנו עוברים לפנייה 377, הקשורה למשרד העבודה והרווחה.

עיקר הפנייה נועדה להפחית כ-23 מליון ש"ח מתקציב הכשרת מבוגרים - כולל

הרשאה להתחייב - שיוחזר לרזרבה הפנימית, ולהעביר את הסכומים האלה לנושאים

שונים במשרד בתחומים של עבודה ורווחה, כולל המשך פרוייקט התעסוקה של מובטלים

בקרן הקיימת עד סוף השנה. הנושאים שיקבלו תיגבור כתוצאה מהעברת ה-23 מליון שקל

הללו הם, בין היתר, הקדמת התוספת של 138 ילדים בפנימיות, 200 מפגרים בפנימיות

ועוד נושאים חד-פעמיים. ככלל, כל הנושאים שאינם חד-פעמיים (המכסתיים), כביכול

הוקדמו המכסות לעכשיו כנגד התוספות שהמשרד קיבל לשנת 94'.

:

מה היה התקציב של הכשרת מבוגרים?



אי גפן;

התקציב הכולל לקורסים למבוגרים היה 163 מליון שקל. כרגע מופהת מהסכום הזה

18.5 מליון שקל בגלל שלא מגיעים לביצוע של כולו. יש לכך כמה סיבות: אחת מהן,

שיש נסיון להתאים יותר את הקורסים לצרכי המשק. לכן, להערכתי, נמנעים מלפתוח

קורסים שאין בהם תוחלת תעסוקתית בהמשך. מעבר לזה, יכול להיות שהסכומים היו

יותר מדי גדולים מבחינת אפשרויות ההתארגנות של המשרד,

היו"ר ג' גל;

פנייה מסי 377 אושרה. אנחנו עוברים לפנייה מסי 385, שעוסקת במימון

תשלומים לפי הוק לעידוד המגזר העסקי.

נ' מיכאלוב;

אני דיברתי עם הביטוח הלאומי. בממוצע כ-4,500-4,000 מעסיקים מקבלים תמריץ

כל חודש. מדובר בסביבות 50-40 אלף עובדים בחודש, כאשר המספר המצטבר הוא 140

אלף. (התמריץ לעובד הוא כ-700 שקל).

היוייר גי גל;

האם התמריץ הזה אפקטיבי?

ני מיכאלוב;

גם ועדת ביקורת המדינה שאלה על כך, ומאוד קשה להעריך את האפקטיביות של

העניין. מבקרת המדינה התרעמה על כך שלא נעשה שום מחקר בנושא הזה. מאוד קשה

להעריך כמה מהתוספת של העובדים היא בגלל החוק, אי אפשר לבדוק את זה. גם בדברים

דומים שנעשו בחוייל, לא הצליחו לבדוק.

היוייר גי גל;

כאשר ההוק הזה חוקק, ההנחה היתה שחלק מהעובדים שהמעסיקים יקבלו בגינם

השתתפות, היו מגיעים גם ככה. השאלה אם התוספת היא 2/3 או 50% או בכלל לא. לפי

מיטב ידיעתי, אין כלים לבדוק זאת.

נ' מיכאלוב;

לא הצלחנו לחשוב על כלים לבדיקת העניין.

היוייר גי גל;

פנייה מסי 385 אושרה. אנחנו עוברים לפנייה מס' 432.

פה מדובר בשינויים פנימיים - הפשרת רזרבה וכל מיני התאמות לפי תחזית

הביצוע המעודכנת. הופחתו סעיפים שאנו חושבים שהביצוע היה נמוך מהצפוי והוגדלו

סעיפים בהם יש ביצוע.

היוייר גי גל;

אלו שינויים גדולים?

נ' מיכאלוב;

בביטוח הלאומי הסכומים תמיד מאוד גבוהים. השינויים הפנימיים אינם כתוצאה

משינוי מדיניות, אלא כתוצאה מהערכות לא נכונות, בעיקר בנושא הגבייה - הגבייה

של הביטוח הלאומי היתה גבוהה ב-4% מאשר התחזית, ואנחנו משפים את הביטוח הלאומי

על הגבייה. לכן אנחנו צריכים להוסיף. מצד שני, ההנחות לגבי גמלאות הבטחת הכנסה



היו גבוהות ממה שהתבצע בפועל - היתה ירידה מסויימת בתשלום הבטחת הכנסה. עשינו

עוד העברה באמצע השנה, היינו מאוד פסימיים לגבי העולים, אך בסופו של דבר היתה

ירידה בסעיף חוק הבטחת הכנסה.

היו"ר גי גל;

פנייה מס' 432 אושרה. אנו עוברים לפנייה מסי 396, העוסקת במשטרה.

א' דריימן;

יש לנו פה הפשרה של רזרבה להתייקרויות בסעיפים של משרד המשטרה, משטרת

ישראל ושירות בתי-הסוהר. ההפשרה של הרזרבה לשכר היא די דומה למשרדים האחרים -

על-פי בדיקה שעשית של תחזית ביצוע סוף שנה צריך להפשיר את הרזרבה. בהפשרת

הרזרבה בתקציב הקניות, הצורך קצת יותר גבוה מאשר במשרדים האחרים, בגלל שבתקציב

משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר הסל הוא קצת שונה, בגלל מרכיבי מזון ומרכיבי

לבוש, שאינם קיימים ברוב המשרדים. לכן העלויות היו יחסית גבוהות, ופה בבירור

יש צורך להפשיר את הרזרבה לקניות. כל הסכומים באים מהרזרבות הפנימיות של

הגופים הללו, ובסך-הכל השינויים הם אפס.

היו"ר ג' גל;

פנייה מסי 396 אושרה. אנו עוברים לפנייה מסי 438.

א' דריימן;

מדובר בכמה שינויים פנימיים בשירות בתי הסוהר, בגלל התאמות של סוף שנה.

למשל, נגנבו ארבע מכוניות טרנזיט ויש הכנסות מהביטוח לקניית כלי רכב במקומם;

זו הוצאה מותנית בהכנסה. יש גם שינויים בסדר עדיפויות של רכש בין משאיות לבין

אוטובוסים. כל השינויים הם פנימיים, ובסך-הכל שוב - השינוי הוא אפס. התוספת

מהרזרבה הכללית של ההרשאה להתחייב זה בגלל העניין הטכני של כלי הרכב שנגנבו.

היו"ר ג' גל;

פנייה מס' 438 אושרה.

אי קרשנר;

יש פה שתי הודעות לוועדה - בקשה 07028 ו-07031 - והמשטרה; ביקשה אם אפשר

לאשר אותם עכשיו במקום להמתין 21 יום.

א' דריימן;

בקשה 07028 - במסגרת השוואת שכר במשטרה ובצבא, היה צריך לעדכן- את שינוי

השכר לחבלנים. עשינו את זה באמצעות שינויים פנימיים ולא על-ידי תוספת שכר.

היו"ר גי גל;

בשבוע שעבר כבר אישרנו את התוספת להשוואת השכר במשטרה ובצבא. מדוע אתם

מבקשים פה לגבי החבלנים בנפרד?

א' דריימן;

פה מדובר על הסטה פנימית של תקציבית בגלל ההסכם הזה, ולא על תוספת כמו

שהיה בבקשה הקודמת.

היו"ר גי גל;

האם חבלנים מקבלים יותר שכר משוטרים רגילים?



א' דריימן;

אני לא יודע בדיוק מה השכר שלהם בתוך המשטרה. פה זה פשוט עניין של מיקום

הסעיף. בבקשה השנייה, מסי 07031, מדובר על העברת 4.75 מליון ש"ח בעודפים משנת

1992 לשנת 1993, בין היתר 750 אלף שקל לנושא של מיגון רחבת הכותל. אישרתם כבר

את ההרשאה להתחייב וכאן זו הבקשה של ההוצאה. בגלל טעות שלי, זה נכתב בשתי

בקשות שונות.

היו"ר ג' גל;

אם כך, אין סיבה שלא נאשר את הבקשות האלה. בקשות 07028 ו-07031 אושרו.

אי קרשנר;

אנו עוברים לפנייה מס' 400 , הקשורה במחירי המים.

אין כאן מישהו שיכול לתת דיווח מפורט על הפנייה הזאת.

היו"ר ג' גל;

ובכן, נמתין שיהיה כאן מישהו שיידע להסביר. אנו עוברים לפנייה מסי 402.

ר' אלון;

מדובר על הפשרת רזרבה להתייקרויות בשכר במשרד המשפטים, בשל חישובי סוף

שנה - 2.4 מליון שקל לשיא כוח אדם של שופטים ושיא כוח אדם מי נהלי, ועוד מליון

שקל לקניות ושירותים מרכזיים.

היו"ר ג' גל;

פנייה מס' 402 אושרה.

אי קרשנר;

אנו עוברים לפנייה מסי 403 - תמיכות בחקלאות, קרן נזקי טבע.

ר' אלון;

מבוצעים כאן שלושה שינויים פנימיים בתקציב משרד החקלאות; 1? העברת סך 4.5

מליון ש"ח, לצורך הגדלה של תקציב סיבסוד ביטוח נזקי טבע. 2. העברת 3.7 מליון

ש"ח להשלמת השתתפות הממשלה בסך 17.7 שקל במבצע לפינוי עודפי הביצים. 3. העברת

400 אלף ש"ח לתשלום חוב למע"מ בגין פעולות היחידה למחירים ואספקה במשרד

החקלאות. זה לא תוקצב, ובעקבות פסיקה של בית משפט המדינה חייבת לשלם. כל

השינויים הם פנימיים בתוך תקציב 32 - תמיכות לחקלאות.

היו"ר ג' גל;

האם זה פותר את בעיית עודפי הביצים?

ר' אלון;

זה לא פותר את בעיית עודפי הביצים. אנחנו נמצאים בשלב שיש לנו סיכום בעל-

פה על תמיכה נוספת של הממשלה בסך של עד 15 מליון שקל, וזה צריך להספיק לפינוי

כל עודפי הביצים עד סוף שנת 93'. אני מקווה שהיום הסיכום ייחתם.

היו"ר גי גל;

זה קשור ברפורמות?



ר' אלון;

מבחינתנו - כך זה גם הוצהר והובן במשרד ההקלאות והמועצה - התוספת שניתנת

מעל ה-17.7 מליון שקל נועדה לאפשר כניסה מסודרת של הענף לרפורמה, והיא תלויה

ביישומה של הרפורמה החל מינואר. בכל אופן, עקרונות הרפורמה קיימים והם נחתמו

לפני שבוע בין שני המשרדים.

היו"ר גי גל;

פנייה מס' 403 אושרה. אנו עוברים לפנייה 404 - מינהל מקרקעי ישראל.

ג' הכהן;

הפנייה נועדה להגדיל את תשלומי היטל ההשבחה לרשויות המקומיות. -זה נובע

מהגידול בשיווק הקרקע שמינהל מקרקעי ישראל מבצע. בשנה שעברה היה שיווק קרקע של

12,000 יחידות דיור. השנה, עד אוקטובר, היה כבר שיווק קרקע של קרוב ל-20,000

יחידות דיור. היתה תוספת בהכנסה, ולכן צריכה גם להיות תוספת בהיטל השבחה

שמשלמים לפי הכנסות של מינהל מקרקעי ישראל. מדובר בקרקע של המדינה, ולכן היטל

ההשבחה הוא יותר קטן מאשר בקרקע פרטית (10% לעומת 40%-50%).

היו"ר גי גל;

היה פה דיון נרחב על כך. פנייה מסי 404 אושרה.

אני מבקש לדבר על עוד פנייה שקשורה למינהל מקרקעי ישראל, מס' 422. יש פה

בעצם שתי בקשות; אחת, תוספת תקציב לביצוע חוק רכישת מקרקעין, בהתאם פסיקות של

בתי משפט לנפקדים שחזרו ומבקשים פיצוי על הקרקע שלהם. התחזית היתה נמוכה מדי

והביצוע הוא גבוה. בקשה שכייה, הסדר קרקעות עם הבדואים בנגב - שוב, יש ביצוע

יותר גבוה, אפשר לחתום על חוזים עם הבדואים שיבואו לעיירות והמדינה תקנה מהם

את הקרקע. חלק מהכסף בא מתוך הרזרבה וחלק מתוך הסדר קרקעות הבדואים בצפון,

שבינתיים מתעכב. הסכום שנועד לבדואים הוא 5 מליון שקל - 4 מליון מתוכם זו

העברה מהצפון לדרום, ומליון מרזרבה להתייקרויות.

היו"ר גי גל;

פנייה מסי 422 אושרה. אנחנו עוברים לפנייה 405.

א' דריימן;

זו בקשה להפשרת רזרבות ושינויים פנימיים בתקציב משרד האוצר, בהתאם

לעדכוני סוף שנה - מחולק לתתי-יחידות, פלוס כמה שינויים פנימיים אחרים שנובעים

מסדרי גודל שונים של ביצוע לעומת התכנון. לדוגמא, בתקציב אקספו 92' נשאר לנו

234 אלף שקל.

היו"ר גי גל;

מה זו התוספת של 907 אלף שקל לפיקוח על המשק הממשלתי? יש פה גידול מ-700

אלף שקל ל-1.6 אלף שקל - זה פי 2.5 ממה שהעריכו!

אני לא מכיר את הנושא הספציפי .של פיקוח על המשק הממשלתי, אך כנראה חיה פה

תת תיקצוב בתחילת השנה. בשיא כוח אדם תוספת היא 800 אלף שקל, כשאין שינוי בשיא

עצמו, ובהערכת מושכרים - 102 אלף שקל. עיקר השינוי - 800 אלף מתוך ה-907 אלף -

הוא בשיא כוח אדם. ל-7.5 משרות הקציבו 331 אלף שקל, שזה לא כל-כך מציאותי.



היו"ר גי גל;

פנייה מס' 405 אושרה. אנו עוברים לפנייה מס' 406.

א' דריימן;

מדובר בתקציב שעיימ. זו בדיוק אותה בקשה כמו הבקשה הקודמת, אך היא באה

בנפרד מכיוון שמדובר פה בתקציב שונה. הפשרת הרזרבה לפעולות של שעיימ נובעת

בעיקר מהגידול ביהידות המחשב.

היוייר גי גל;

פנייה מס' 406 אושרה. אנו עוברים לפנייה מס' 407.

א' דריימן;

הפנייה נועדה להגדלת התקציב של לשכת הפרסום הממשלתית, בהתאם להכנסות שלה.

מדובר על הוצאה ישירה מול הכנסות ממשרדי ממשלה והכנסות מגורמי חוץ שהם גורמים

חצי ממשלתיים, כמו בזק.

היו"ר ג' גל;

פנייה מסי 407 אושרה. אנו עוברים לפנייה מסי 408.

אי דריימן;

מדובר על שיפוץ בית ישראל בניו-יורק, הכוונה היא לרכז את שלושת המשלחות

הישראליות בניו יורק במבנה אחד, כשיש את האופציה של רכישה או השכרה. בכל מקרה,

העלות של השיפוצים כדי להכניס את המשלחות לבניין הן עלינו. זו הרשאה להתחייב

לשיפוצים שייעשו בשנה הבאה.

היו"ר ג' גל;

האם יש חיסכון בעניין הזה?

אי דריימן;

כן. קודם כל, הריכוז של שלושת המשלחות חוסך בעיקר את הוצאות האבטחה.

הקבלן של המבנה שאליו מתכוונים להיכנס נמצא בבעיות כלכליות, וזה נתן לנו

הזדמנות - כיוון שהיה לו חוזה שכירות איתנו - לנצל את האופציה של שכירת קומות

נוספות ו/או לקנות אותן. בגלל המצב של הקבלן; יש אפשרות להוזיל בחרבה את המחיר

ולקנות את המבנה, וכנכאה שהמגמה היא אכן לקנות.

היוייר גי גל;

אני מבין שזו הרשאה להתחייב. מתי יוציאו את הכסף?

א' דריימן;

אחרי שייחתם החוזה - או על קנייה או על השכרה; כל השיפוצים ייעשו ב-1994.

היו"ר ג' גל;

אני מבין שב-94' זה יעלה לנו יותר כסף. מתי יהיה החיסכון הכספי?

א' דריימן;

ב-94י תהיה כנראה הוצאה חד-פעמית משמעותית של קניית המבנה, אבל בדיקות

הכדאיות הכלכלית לטווח של 15 שנה מראות על הפרש משמעותי לטובת הקנייה.

היוייר גי גל;

פנייה מסי 408 אושרה. אנו עוברים לפנייה מסי 409.



אי דריימן;

זה גידול של השתתפות המשרדים בחידוש ותיקון כלי רכב, מעבר למה שהיה צריך

להיות בתהילת השנה. בכל משרד ומשרד כבר ניתנו האישורים - של הגדלת הרכב עצמו

או התקציב, עכשיו זו פשוט התאמה מול מינהל הרכב.

היו"ר גי גל;

פנייה מס' 409 אושרה. אנו עוברים לפנייה מסי 410.

אי דריימן;

במשרד ההוץ כבר ביקשנו להוד הפשרה של רזרבות של חו"ל, פה מדובר על הפשרה

של רזרבה להתייקרויות בשכר של היחידות והעובדים בארץ. זה בדיוק אותו הסבר כמו

בפני יה לגבי חו"ל.

היו"ר ג' גל;

אני מבין שזה על-פי הנורמות המקובלות. פנייה מס' 410 אושרה. אנו עוברים

לפני יה מסי 436.

א' דריימן;

כמו בפניות הקודמות - מדובר על שינויים פנימיים בתקציב המדפיס הממשלתי

הכוללים הפשרת רזרבות להתייקרויות.

היו"ר גי גל;

פני יה מסי 436 אושרה.

א' דריימן;

היתה בקשה לוועדה של משרד הבטחון, מסי 15007, ושמעתי שהיא עוכבה.

היו"ר ג' גל;

אנחנו עוברים לפנייה מסי 412.

אי וייסמן;

יש פה סט של שינויים על מנת ליצור התאמה בין הביצוע לבין התקצוב, בהתאם

להתפתחויות במהלך השנה, כולל הפשרת רזרבות פנימיות להתייקרויות.

היו"ר ג' גל;

פנייה מסי 412 אושרה. אנו עוברים לפנייה מסי 413.

אי וייסמן;

זה שינוי פנימי בסכום של 612 מליון ש"ה, על-מנת לאפשר פתיחת נציגויות

באטלנטה בבוסטון. אלו דברים שכבר אושרו, לפחות בהרשאה, במהלך 92'.

היו"ר ג' גל;

אני מבין שזה איחוד משרדים. מדוע זה יוצר הוצאה נוספת?

אי וייסמן;

החליטו לאחד נציגויות אך גם לפתוח נציגויות חדשות. הנציגות החדשה שנפתחת

באטלנטה מחייבת השכרת מבנה, שיפוצים ושליחת אנשים. בשלב ראשון, העלויות

קיימות. השיקול פה הוא לאו דווקא חיסכון בתקציב - למרות שגם זה יהיה - אלא

יעילות הפריסה.

אני רואה שמספר האנשים נשאר אותו מספר, ואין שינוי. זה בדוק?

אי וייסמן;

בהחלט.

היו"ר ג' גל;

פנייה מסי 413 אושרה. נעבור לפנייה מסי 415.

אי וייסמן;

זה שינוי פנימי על מנת לאפשר מימון פעילות לעידוד הסרט הישראלי, פעילות

שאושרה וניתנה התחייבות בשנה שעברה. כנראה בגלל העדר תקציב בשנה שעברה, זה

הועבר להשנה.

היוייר גי גל;

אנחנו בעד עידוד הסרט הישראלי. פנייה מסי- 415 אושרה. אנו עוברים לפנייה

מסי 418, העוסקת בטיפול בנזקי קרה בערבה. רון אלון, מה עם הוצאת עודפי הירקות?

לא גמרתם עם זה?

ר' אלון;

אני מבטיח שזה יסתיים בהבנה תוך 24 שעות. אשר לפנייה מסי 418 - מבוקש

אישור סך של 1.5 מליון ש"ח המהווים תשלום ראשון שיוקצו לפיצוי מתיישבי הערבה

בגין נזקי קרה שהיו ב-93'. האישור הזה הוא 50% מההוצאה. בשנת 94י יתוקצב הסכום

השני לנושא הזה - עוד 1.5 מליון ש"ח. חלוקת התקציב מתבצעת על בסיס שמאות

שנעשתה למתיישבים בשנת 93', ולא יותר מכ-29 אלף ש"ח ליחידת משק. זה הגג שנקבע

על-מנת לעמוד בתקרה התקציבית של 3 מליון ש"ח.

היוייר גי גל;

פנייה מסי 418 אושרה. אנו עוברים לפנייה מסי 419.

ר' אלון;

בשנת 93' הממשלה התחייבה לשמור על רמת הכנסה לחקלאים של 75 סנט לפאונד

כותנה, בשל משבר המחירים שפקד השנה את הענף. שטח השלחין בשנת 92י היה 175 אלף

דונם. אנחנו מעריכים שעלות הנושא תהיה כ-22 מליון שקל, אבל נתונים סופיים נדע

רק בסביבות מרץ-אפריל. .

היו"ר גי גל;

מה סכום התמיכה לדונם?

ר' אלון;

130 שקל לדונם. גובה התמיכה נגזר מרמת מחירים בינלאומית.

היו"ר גי גל;

האם הרוב מושקה במי קולחין?

ר' אלון;

לא. כ-30% מושקה במי קולחין, והשאר במים שפירים.

היו"ר גי גל; .

פנייה מסי 419 אושרה. אנו עוברים לפנייה מסי 420.

במהלך שנת 93' אושר למשרד החקלאות תקציב בסך 1.5 מליון ש"ח לנושאים

שונים, כאשר הסיכום היה שפרטי ההוצאה ייקבעו בדיון עם אגף התקציבים. כרגע

אנחנו מביאים לאישור הוועדה את התקציב המלא של 1.5 מליון ש"ח, שמתוכו אישרנו

עד היום כ-800 אלף שקל - 250 אלף שקל לתיגבור תקציב מו"פ בבקעת הירדן, 350 אלף

שקל בגין סקר שמבצע משרד החקלאות על בעיות באזורי פיתוח, במסגרת טיפול נקודתי

שהממשלה מתכוונת לעשות ו-200 אלף שקל תוספת שהמשרד הולך להקצות לפינוי עודפי

עגבניות ביישובי עמק בית שאן.

היו"ר גי גל;

פנייה מס' 420 אושרה. אנו עוברים לפנייה מס' 421.

א' וייסמן;

פה מבקש הגדלה תקציבית בהרשאה להתחייב בהיקף של 45.5 מליון ש"ח. זה נועד

לשתי מטרות; א) הגדלה של 11 מליון ש"ח בהרשאה להתחייב ובהוצאה מותנית, כתוצאה

מגידול בגביית אגרות הפיתוח, מעבר למתוכנן. ב) הגדלה 34.5 מליון ש"ח בגין

הקדמת הרשאה משנת 94' ל-93', על מנת לשמור על רצף אחיד של פעילות, שלא יהיה

נתק בסוף השנה.

היו"ר ג' גל;

פנייה מס' 421 אושרה. אנחנו עוברים לפנייה מס' 423.

ר' אלון;

זו תוספת בסך 35 מליון שקל למימון פיצוי בגין אסון טבע לשנת 92'. התוספת

נדרשת עקב תחזית הביצוע עד לסוף שנה זו.

היו"ר ג' גל;

האם יש עוד הרבה ערעורים? מתי תיגמר ה"חגיגה" הזאת?

ר ' אלון;

קשה להעריך. אני יכול לתת נתונים עד היום, המתייחסים לסוף ספטמבר -

הממשלה שילמה כ-240 מליון שקל פיצויים. ההערכה היא שהפיצויים יגיעו לפחות

ל-300 מליון שקל. לכן אנחנו מבקשים השנה תוספת של 35 מליון שקל. כ-80%

מהפיצויים כבר שולמו, אבל יש עדיין הרבה נושאים קטנים ופנייה לוועדת ערר וכו'.

היו"ר גי גל;

פני יה מס' 423 אושרה.

א' קרשנר;

אנחנו עוברים לפנייה מס' 425-435, הנוגעת למשרד הדתות.

י' יהושע; .

מדובר בהגדלות של תקציב פיתוח בוועדה הבינמשרדית ב-13 מליון שקל. זה

תיקון בהגדרת הסעיף התקציבי ממשרד הפנים - לוועדה הבינמשרדית .שותפים שלושה

משרדים; פנים, דתות ושיכון. בהגדרה של משרד הפנים יצרה מצב שהוא לא יכול

להעביר את הכסף למשרד הדתות, ולכן אי אפשר היה לממש אותו. זו העברה ממשרד

למשרד, כולל בהרשאה להתחייב.

היו"ר ג' גל;

פנייה מסי 425-435 אושרה. אנו עוברים לפנייה מסי 429.



י' יהושע;

בפנייה הזו מדובר על סך כולל של משרד הדתות ומשרד הפנים. הפנייה נועדה

להקדים לתקציב 1993 את ההרשאה להתחייב שתינתן בתקציב משרד הפנים (הרשויות

המקומיות) ותקציב משרד הדתות בשנת 1994. זה נובע כתוצאה מזה שעד היום הוועדה

הבינמשרדית עדיין לא החליטה על חלוקת הסיוע לפיתוח בתי-כנסת ומקוואות, כיוון

שהסדר-גודל של הבקשות הוא כמעט פי 10 מהתקציב הקיים. יש בקשות למקוואות בסך 80

מליון שקל ולבתי-כנסת - בסך של 800 מליון שקל. במסגרת התקציב של שנה אחת קשה

מאוד להחליט מי כן יקבל ומי לא יקבל, לכן ביקשנו מהאוצר לאחד את 94' ו-93',

ובזה ניתן מענה על פני השנתיים. אנחנו מצידנו עיכבנו את ההחלטות היום. לאחר

אישור הפנייה, ניענה לכל הבקשות בסדר גודל של 250-200 אלף שקל לכל הבקשה.

היו"ר ג' גל;

כלומר, יותר לא נשמע פה שאין מקוואות ואין בתי-כנסת?

י' יהושע;

את זה תשמע תמיד. הבעיה העקרונית היא שלצערי הרב אנחנו, כממשלה, לא

נותנים את הדעת על פיתוח מקוואות ובתי-כנסת בשכונות חדשות. מעבר לזה, יש בעיית

התחזוקה של הקיים, או שכונות קיימות שחסרים בהם מקוואות ובתי-כנסת. חלק

מהבקשות הם ביישובים שאין בהם בכלל מקוואות.

היו"ר גי גל;

הפנייה שלפנינו פותרת את הבעיה?

י' יהושע;

להערכתי זה יפתור 20% מהצורך הכללי שקיים היום. אם הוועדה רוצה לדעת

נתונים יותר מדוייקים - אני מתכוון בעזרת הי להקים במשרד ועדה בינמשרדית,

בשיתוף משרד הפנים, משרד הדתות והאוצר, לצורך תכנון רב-שנתי לחמש שנים. כאשר

הוועדה תקום, תיעשה בדיקה מה הצרכים ומה העלויות ואז יהיו לנו נתונים יותר

מדוייקים.

היו"ר גי גל;

פנייה 429 אושרה. אנחנו עוברים לפנייה מסי 426.

ר' אלון;

מבוקשת כאן תוספת של 26.9 מליון ש"ח בהרשאה להתחייב לשם תמיכה בענף

הפרחים ובקרן לעידוד היצוא. הבקשה באה בעקבות אישור תקציבי על סכומים זהים

לשני הסעיפים האלה, ובשל טעות לא תוקצבה ההרשאה להתחייב.

היו"ר גי גל;

פנייה מסי 426 אושרה. אנו עוברים לפנייה מסי 428.

אי וייסמן;

זו בקשה בהיקף של 60 מליון ש"ח - הקדמת הרשאה להתחייב משנת 94' ל-93'

לקרן שיווק, לאור הלחצים שהקרן נמצאת בהם. כן מתבקשת הפשרת רזרבה פנימית

להתייקרויות בסך 2.5 מליון שקל בהוצאה.

היו"ר גי גל;

מה התקציב של קרן השיווק?



אי וייסמן;

סדר גודל של 100 מליון ש"ח במזומן. לאחר השינויים שבוצעו, מדובר על 160

מליון שקל. עכשיו הקדמנו הרשאה מ-94 'ל-93', כך שההרשאה תעמוד על היקף של 200

מליון. במזומן אנחנו לא נוגעים. בעצם אנחנו היום מתחייבים על דברים, כדי שאפשר

יהיה להתחיל לעשות את ההכנסות לקראת השנה הבאה.

היו"ר ג' גל;

פנייה מסי 428 אושרה. אנו עוברים לפנייה מסי 431 - תגמולים לנכים.

נ' מיכאלוב;

מדובר כאן על שינויים פנימיים בהתאם לתחזית הביצוע המעודכנת, בעיקר הפשרת

רזרבה וגם קצת שינויים בין הסעיפים. אין פה משהו גדול.

היו"ר גי גל;

פנייה מסי 431 אושרה. אנו עוברים לפנייה מסי 441.

י י אבן;

מדובר בגידול של 2.3 מליון שקל בתקציב הפעולות של משרד התיירות לשנת

1993, כאשר הכסף מיועד לתיגבור פעולות בשיווק תיירות זרה ושיווק תיירות פנים,

וגידול שולי בשירותי כוח אדם חיצוניים שהמשרד שוכר, כתוצאה מהגידול בתיירות.

היו"ר גי גל;

כמה תיירים יהיו השנה?

י י אבן;

צפוי גידול של בערך 10% ביחס ל-92', ומספר התיירים יהיה בסביבות 2 מליון.

היו"ר ג' גל;

פני יה מסי 441 אושרה.

י י אבן;

אני יכול להסביר את פנייה מסי 400, העוסקת בתמיכות בנושא המים. מדובר

בהפרשת רזרבות - גם רזרבה להתייקרויות וגם רזרבה לפעולות בתקציב תמיכות במחירי

המים. כפי שאתם ודאי יודעים, זה מיועד לכיסוי הפער בין מחירי העלות לבין מחירי

המכירה של חברת מקורות. זה נובע כתוצאה מכך שמחירי המים שעל בסיסם נבנה התקציב

לא עודכנו, לפחות לא על פי התכנון. מדובר פה על תוספת של בערך 18 מליון שקל

לתמיכות במחירי המים.

היו"ר ג' גל;

פנייה מסי 400 אושרה. תודה רבה.



מכירת אחזקות המדינה בחברת נפטא - חברה ישראלית לנפט בע"מ

היו"ר ג' גל;

מר דמביץ, מה רצית לומר לנו בעניין מכירת אחזקות המדינה בחברת נפטא?

הנושא הוא הבהרת ההחלטה של הוועדה לאשר את האמור במכתב שר האוצר מיום

14.7.93 בעניין מכירת מניות המדינה בחברת נפטא. ביום ה-4.8.93 החליטה הוועדה

לאשר את המכתב, ובמכתב יש פרטים בדבר סכומים ואחוזים ובדבר תקופות, שמקומם. רזיה

בדברי הסבר ובעיקר כמספרים משוערים קרובים ולאו דווקא מדוייקים. מדובר בשווי

של 77,696 אלף ש"ח, ב-1,500 ש"ח. מדובר בתקופות של שישה חודשים ושל שנה אחת

ושל שלוש שנים. מדובר ב-18% וב-20%. כל השיעורים האלה הם שיעורים כפי שאפשר

היה להעריך אותם בדיוק באותו יום, אבל באופן מינורי בהחלט יכולים לחול שינויים

כתוצאה מתנאי השוק - זה יהיה כמה שקלים יותר או כמה שקלים פחות.

היועצת המשפטית של רשות החברות הממשלתיות ביקשה שהוועדה תרשום לפניה

שהסכומים האלה שייכים לתנאי השוק הקיימים ביום 13.7.93 ושהתקופות האלה עשויות

להיות קצת יותר קצרות או ארוכות, בהתאם לצרכים הטכניים, והטכניים בלבד, של בנק

ישראל ומסלקת הבורסה. אם הוועדה תרשום לפניה את הדברים האלה, יוכל יו"ר הוועדה

להוציא מתחת ידו מסמך חדש שאומר שהוועדה אישרה את המכירה ואת החלטת הממשלה

הכרוכה בכך.

היו"ר גי גל;

אני מבין שהוועדה אישרה את הבקשה, ואם היום יהיו שינויים מינוריים,

מזעריים - הרי האישור תקף. אבל אם השינויים הם משמעותיים, אז יחזרו לוועדה.

אי דמביץ;

נכון.

היו"ר ג' גל;

במסגרת זו אנחנו רושמים לפנינו את התיקון, וייצא מכתב חדש. תודה רבה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 30;14