ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-04-11OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 137
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, ד' בחשון התשע"ח (24 באוקטובר 2017), שעה 11:10
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 24/10/2017
השינויים המבניים בפרויקט להב"ה ומשמעותם
פרוטוקול
סדר היום
השינויים המבניים בפרויקט להב"ה ומשמעותם
מוזמנים
¶
פרץ וזאן - מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה
אריק ספרן - יועץ מקצועי בכיר למנכ"ל, משרד המדע והטכנולוגיה
נתנאל מזא"ה - מנהל אגף מדע וקהילה, משרד הטכנולוגיה והמדע
גדעון אליאס - חשב משרד המדע והטכנולוגיה
ישראל חשין - יועץ, משרד המדע והטכנולוגיה
ליבי עוז - דוברת, משרד המדע והטכנולוגיה
ביזן גלעד - ראש תחום אוריינות דיגיטלית, המשרד לשוויון חברתי
אהרון דיין - מנהל אגף יישומי מחשב, משרד החינוך
רחל רן - מנהלת תחום פרויקטים לאומיים, רשות התקשוב הממשלתית
יוסי הירש - גמלאי, משרד מבקר המדינה
יוסי טובול - מנהל תכנית להב"ה, מרכזי להב"ה
לילך אלעטאר - מנהלת מרכז אור יהודה, מרכזי להב"ה
בת שבע בתי ביטון - מנהלת מרכז, מרכזי להב"ה
נטע גומפריך - מנהלת מרכז קרית מלאכי, מרכזי להב"ה
אלכס דאי - מנהל איזור להבה, מרכזי להב"ה
טל דמרי - מנהל מרכז, מרכזי להב"ה
רוני כהן - מנהל מרכז להב"ה רמלה
יהורם ישראל - מנהל מרכז להבה קרית גת, מרכזי להב"ה
נועה כהן-אורלוב - מנהלת מרכז להב"ה נתיבות, מרכזי להב"ה
לאה מרקוביץ - מנהלת מרכז להב"ה ירושלים, מרכזי להב"ה
ירון רבינוביץ - נציג להב"ה, ערד, מרכזי להב"ה
אורנית בן ישר - מנכ"לית, עמותת מחשבה טובה, פרויקטים ועמותות לצמצום הפער הדיגיטלי
יעלה להב רז - סמנכ"לית פיתוח, עמותת מחשבה טובה, פרויקטים ועמותות לצמצום הפער הדיגיטלי
ענבל חן - מנהלת מרכז להבה בני ברק, פרויקטים ועמותות לצמצום הפער הדיגיטלי
זהבה וינטר - מנהלת מרכז להבה מודיעין עלית, פרויקטים ועמותות לצמצום הפער הדיגיטלי
אלירם אסתכנגי - טכנאי, יחידת מחשב
גרשון בינט - אזרח המתעניין בנושא
היו"ר אורי מקלב
¶
אני מתכבד לפתוח ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה. היום יום שלישי פעמיים כי טוב, ד' בחשוון תשע"ח ה-24.10.2017. על סדר יומנו השינויים המבניים בתכנית להב"ה ומשמעותם (תכנית לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה) הדיון היום בהשתתפות מנכ"ל המשרד מר פרץ וזאן ובהשתתפותו של שר המדע והטכנולוגיה לשעבר מר יעקב פרי שהוא תמיד אורח רצוי ומוערך כאן בוועדה וחברת הכנסת חנין זועבי.
אני אתחיל בכמה מילות פתיחה, או משפטי פתיחה. אנחנו מלווים פה בוועדת המדע והטכנולוגיה את ההתפתחויות והחדשנות הטכנולוגיים על כל הזרועות והרבה שטחים, יחד עם זאת אנחנו שמים גם דגש על ממשל זמין, על מערכות ממשלתיות, מערכות ציבוריות, גם מערכות פרטיות, להנגיש אותן, לתת מענים טכנולוגיים משופרים אם זה מערכות בנקים ואם מערכות אחרות שנותנות שירות לציבור.
באופן כללי אנחנו מלווים התפתחויות וחדשנות טכנולוגית מבורכת מאוד, ובאמת גם מאוד מוערכת ואנחנו מציינים ומלווים ומפקחים על העבודה הזאת. יחד עם זאת, אנחנו תמיד גם יודעים שבכל התפתחויות כאלה יש גם תופעות נלוות. אחד הדברים שאנחנו מאוד מודאגים ממנו תמיד זה הנושא של הפערים שנוצרים בעקבות התפתחויות טכנולוגיות, בעקבות כך שמערכות שלמות עוברות למערכות דיגיטליות, מערכות חדישות יותר ולא כולם יכולים, אין להם את האפשרות, היכולות הנגישות לעניין, או הידע להתחבר לדברים האלה ולקבל אותם. אנחנו מודאגים מזה ויחד עם זאת אנחנו פועלים בעניין לא ליצור פערים גדולים והפערים שקיימים מטבע הדברים, אם זה אוכלוסיות מוחלשות, אם מתוך אורח חיים ועוד דברים כאלה, אנחנו רוצים לעשות מאמץ כדי לתת להם מענה ולשפר את הידע שלהם ולהוביל אותם קדימה גם בנושאים האלה ונעשו בדברים האלה פעולות מאוד חשובות.
אנחנו רואים את זה כאחת מפעולות הדגל של משרד המדע והטכנולוגיה, תכנית להב"ה, שהיום משרד המדע והטכנולוגיה מפעיל את זה. אנחנו תמיד מבקשים להרחיב את זה, תמיד מבקשים לשפר את זה ואנחנו שמחים שיש תקציב וגם מגמה להרחיב ולשפר ולהוסיף על מה שקיים היום.
יחד עם זאת, כשאנחנו שמענו שבצעדים האלה יכול להיות חשש, אולי יותר מחשש, של פגיעה בעובדים, גם על אף שאנחנו רוצים לעשות דברים טובים אנחנו לא יכולים, אנחנו מאוד מודאגים אם זה נעשה ולא יכולים לאפשר שזה ייעשה על חשבון אנשים שעובדים, אנשים שמפרנסים, אנשים שהשקיעו. יש רגישות מיוחדת, ולפעמים דווקא הכנסת נזעקת לשמוע ולראות איך למנוע פגיעה בהם, בגלל שמטבע הדברים אני רואה את זה כדבר מובנה, מערכות רואות את המטרה שלהן, המטרה שלהן היא לא העובדים, אלא התכלית היא איך משפרים ואיך עושים. הוא לא משרד העבודה, לא משרד התעסוקה. אני אומר את זה קצת בהפרזה אבל אני יכול להבין ששמים פחות דגש לעניין הזה.
אנחנו נמצאים פה כדי לאזן בין הדברים. אנחנו חושבים שאנחנו מאוד מברכים על רפורמות ושיפורים וחדשנות והרחבה גם בנושא הזה, אבל חייבים ורוצים גם להעלות את הנושא של ציבור העובדים, גם מתוך הערכה למה שהם עשו, למה שהם עושים וגם מתוך דאגה לעובד.
לכן מיד כששמענו וקראנו על זה בהנהלת הוועדה קבענו שעם תחילת המושב אנחנו נקיים דיון מיוחד בעניין הזה. יחד עם זאת אני באמת רוצה לציין שחברי כנסת פנו אלי, חבר הכנסת יעקב פרי, חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת מיקי לוי, חברת הכנסת טלי פלוסקוב ועוד חברי כנסת שהדאגה לעובד והדאגה לפרויקט הזה חשובה להם ביקשו את הדיון. אמרנו שנקיים את הדיון הזה במסגרת שהמנכ"ל, המשרד עצמו יבוא ויציג את הפרויקט, נשמע אתכם, נשמע את חברי הכנסת ואת אלה שיש להם מה להגיד, העובדים או מי שמייצג את העובדים.
אני אומר מראש, מטבע הדברים דיון כזה אולי יכול להיות עם אמוציות, עם רגשות, אנחנו רוצים לקיים דיון ענייני, נשמע את הדברים בצורה הנכונה והמתונה כדי שנוכל להתרכז בתוכן של הדברים ולא מסביב. הסביב גם חשוב ולכן אנחנו מקיימים את הדיון.
נתחיל עם ההצגה של מנכ"ל משרד העבודה והטכנולוגיה ואחרי זה נאפשר לחברי הכנסת להגיד את הדברים, נשמע אנשים לפי הרשימה שיש לי פה ומי שלא נמצא ברשימה ולא נרשם, יש אפשרות לבקש את רשות הדיבור בהרשמה ואני אתן אותה ככל שהזמן יאפשר.
נברך את חברי הכנסת שנכנסו לדיון, אם חבר הכנסת מיקי לוי יאפשר לי ויסלח לי שאני מתחיל עם חבר הכנסת סאלח סעד. אתמול היית צרוד, אז קולך אמנם לא נשמע בקול אבל התוכן של הדברים היה תוכן של דברים חשובים מאוד. אנחנו גם מקבלים אותך בברכה כחבר ועדה.
משפט אחד, אני מתנצל, אבל זה הזמן כדי להודות ולציין את החדשנות שעשינו גם כאן בוועדה, התערוכה שאנחנו הקמנו פה ביוזמת מנהלת הוועדה ובשיתוף ועזרת משרד המדע והטכנולוגיה, תערוכה שהיא התחילה בשדה התעופה, פרויקט שקיבל פידבקים והתרשמויות מאוד חיוביות. הבאנו את זה כאן לוועדה בקטן יותר בניסיון להציג דברים מיוחדים גם כאן בתוך הכנסת, על קירות הוועדה ואם זה יצליח, ואנחנו מקבלים על כך משובים טובים, יכול להיות שזו תהיה תערוכה מתחלפת. פרץ בבקשה.
פרץ וזאן
¶
שלום לכולם, צהריים טובים. אדוני יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אורי מקלב שלמשרד המדע יש לאורך הזמן שיתוף פעולה מצוין עם הוועדה. אנחנו רגילים להגיע לכאן ולהציג את פעילות המשרד באופן שוטף. אני מאוד שמח על ההזדמנות ועל הבמה שניתנה למשרד על מנת להציג את אחד מפרויקטי הדגל של המשרד שזה פרויקט להב"ה.
אני רוצה גם להודות לחברי הכנסת שהגיעו לכאן לשמוע את הדיון, חבר הכנסת יעקב פרי, חבר הכנסת מיקי לוי, חבר הכנסת סאלח וחברת הכנסת חנין זועבי, אני שמח שיש לכם את ההזדמנות לשמוע ממקור ראשון את הפעילות של המשרד בתחום האוריינות הדיגיטלית.
אני אתחיל ואומר, היה פה רקע לדיון הזה שכביכול משרד המדע מבצע איזה שהוא הליך של הפרטה. אני אומר כבר פה בפתיחת הדיון, משרד המדע איננו מבצע הליך של הפרטה ואני אסביר את זה בהמשך. משרד המדע מרחיב את פרויקט האוריינות הדיגיטלית, אני גם את זה אפרט בהמשך.
מבחינת חזון ומטרות של תחום האוריינות הדיגיטלית במשרד, אנחנו רואים ארבע משימות מרכזיות, אחת היא שדרוג ותחזוקת המרכזים הקיימים, מציאת פתרונות למחסור במדריכים במרכזים הקיימים, רוצה לומר שהנושא הזה של מציאת פתרונות למחסור במדריכים עדיין לא בא על פתרונו. אנחנו נציג את זה פה בדיון בוועדה. עדיין לא בא על פתרונו.
הרחבת פריסת השירותים לרשויות מקומיות ונוספות, הרחבת שירותי האוריינות הדיגיטלית במסגרת סל מדע ושיתופי פעולה אחרים עם החברה למתנ"סים, הדבר הזה גם הוא יוצג במהלך הדיון.
כמה עובדות שמצאתי לנכון לפתוח איתן את המצגת, המשרד מרחיב ומגוון את הפרויקט. יותר משבעה מרכזים חדשים אמורים להיפתח במכרז אחר על מנת להרחיב את השירותים לרשויות נוספות, והייתי אומר גם פרויקט שגם התפיסה האופרטיבית שלו משתנה לפרויקט שאנחנו מגיעים ללקוח, חלק מהמרכזים יהיו נייחים ובחלק מן המרכזים בישובים קטנים באזורים מבודדים, אנחנו נגיע אל הלקוח על מנת לתת את השירות בשטח כי לא בכל מקום קטן ניתן לפתוח סניף קבוע של להב"ה. הנושא הזה הוצג לוועדת המדע לא פעם, ומה שאנחנו אומרים ואנחנו בדרך כלל - זאת אומרת תמיד - אבל בשל הצניעות בדרך כלל גם מבצעים.
תקציב הפרויקט הוגדל ל-45 מיליון שקל. היה עד היום כ-30 מיליון שקל כל שנה. אנחנו השנה מגדילים את תקציב הפרויקט ל-45 מיליון שקל. המשרד משדרג את המרכזים הקיימים, את אותם 30 סניפים קיימים הפועלים היום בשטח, המשרד שידרג, אני אפרט בהמשך מה המשרד עשה שהם במהלך השנה וחצי האחרונות כדי שנוכל לדבר בצורה פרטנית ולא בצורה כללית.
המשרד ממשיך להפעיל את מרכזי להב"ה כסדרם, אמרתי כבר בפתיח, נושא כוח האדם הוא נושא כאוב שארחיב עליו בהמשך, נושא תגבור כח אדם. רקע, יושב פה השר לשעבר יעקב פרי, בתקופתו פרויקט להב"ה עבר ממשרד האוצר למשרד המדע, כאשר אופן ההפעלה לא השתנה. כלומר תחת מכרז שנכון עד לרגע זה, מכרז של משרד האוצר, מכרז של החשב הכללי. עד נכון להיום מ-2001 הפרויקט עבד עד 2014 תחת משרד האוצר, ומ-2014 עד עצם היום הזה הפרויקט עובר תחת משרד המדע, עבר כפי שאמרתי בתקופתו של השר לשעבר יעקב פרי. צורת ההפעלה לא השתנתה וגם המכרז עצמו לא השתנה.
30 מרכזי לימוד ברחבי הארץ בהם קורסים לאוריינות דיגיטלית ללא תשלום. שבעה מרכזים במגזר הלא יהודי וארבעה במגזר החרדי, וכל היתר במגזר הכללי ובעיקר, צריך לומר, בעיקר בפריפריה. טענה שנשמעת שכביכול אנחנו נמצאים בתהליך של מיקור חוץ היא טענה שבלתי נכונה ואני אציג את זה בהמשך. האמת, שמאז הקמתו מופעל הפרויקט באמצעות קבלת שירותים במיקור חוץ מחברות מחשוב במסגרת מכרז החשכ"ל וכך הוא גם עובד היום וככל שתלוי במשרד המדע, כך גם הוא ימשיך לעבוד. אנחנו מאוד מרוצים מהפרויקט, אנחנו אוהבים את עובדי הפרויקט, אנחנו אוהבים את המנהלים של להב"ה שאני רוצה לומר שאני מאוד שמח שהם הוזמנו לכאן והם כאן והם שומעים את הדברים ממקור ראשון, וזו לא פעם ראשונה שאנחנו מדברים עם מנהלי להב"ה, זו לא פעם ראשונה שאנחנו מבקרים בסניפי להב"ה. אני אקדים ואומר שברגעים אלה ממש מבקר שר המדע בסניף להב"ה בטירת הכרמל במסגרת הביקור ברשות של טירת הכרמל, כל פעם שאנחנו מגיעים לבקר באיזו שהיא רשות אנחנו לא פוסחים על הביקור של סניף להב"ה באותה רשות.
החברות החיצוניות שמפעילות את המכרז הן החברות הבאות: אנחנו רואים פה את טלעד, סיסנט, אמ"ן נס ואורטל שירותי כח אדם שהחליפה אותה, ואני אדבר על ההחלפה הזאת מאוחר יותר, חברת טי.סי.אם.
מטרות הפרויקט הן הקניית ידע, מיומנויות והרגלי שימוש במחשב, הנגשת השימוש בשירותי ממשל זמין, צמצום הפער הדיגיטלי בקרב כלל האוכלוסייה וחשוב לומר, ובחינם. השירות ניתן בחינם לכלל האוכלוסייה. זאת הפריסה כפי שציינתי קודם, שבעה מרכזים במגזר הערבי, במגזר הלא יהודי, ארבעה במגזר החרדי והיתר במגזר הכללי. בשנה שעבר היו 63,000 משתמשים, השנה עד כה 51,000, אני מקווה שנדביק את הקצב של שנה שעברה.
בכל מרכס לפחות שתי כיתות הדרכה בממוצע 56 עמדות מחשוב בכל כיתה. הפעילות הייעודית מותאמת לכל הגילאים, לילדים, לנוער לקשישים, למגזר החרדי, למגזר הלא יהודי, ואני רוצה לומר לכם שיש ביקוש גדול מאוד בקרב האוכלוסייה, בקרב ראשי הרשויות להרחיב את השירות הזה לרשויות נוספות ואחרות שבהן השירות הזה כיום איננו קיים. מבצעים שם קורסים ביישומי מחשב, אופיס, רשת האינטרנט, רובוטיקה ועוד. אלה כמה תמונות מביקורים של המשרד בסניפי להב"ה.
המשרד רואה חשיבות רבה בקידום המדע והאוריינות הדיגיטלית. המשרד משקיע מאמצים ומשאבים רבים בפרויקטים, גם בסניפים המתופעלים היום. כפי שאמרתי בפתיח, תקציב הפעילות של המשרד בתחום האוריינות הדיגיטלית עלה ל-45 מיליון שקלים. אני לא מכליל פה את הפעילות של התחום הזה במסגרת סל מדע ואת הפעילות של התחום הזה במסגרת שיתוף הפעולה עם חברת המתנ"סים שאני גם ארחיב על כך.
בשקף הבא אנחנו רואים הדגמה של השקעות של המשרד בסניפים הקיימים בשנה וחצי האחרונות. אנחנו מחליפים את כל המשאבים, חצי כבר החלפנו והחצי השני יוחלף עד השנה הבאה. אותו דבר לגבי המסכים, החלפנו את כל מסכי המחשוב, תשתיות ריהוט וציוד, השקענו כ-3 מיליון שקלים, לומדות, 1.6 מיליון שקלים ויש לנו עוד שדרוג נוסף של עלויות של אחזקה שוטפת בסכום של כמיליון שקלים. כלומר מה שאני רוצה לומר בשקף הזה, משרד המדע משקיע, השקיע וישקיע בסניפים הקיימים על מנת לבצע את השירות שניתן ברמה יותר גבוהה, בציוד יותר מתקדם ויותר חדיש.
הפרויקט מופעל באמצעות מכרז לשירותי מחשוב של מינהל הרכש הממשלתי. מאז הקמתו הוא מופעל תחת אותו מכרז. עמדת החשכ"ל כפי שנמסרה, ואני לא נכנס פה לעמדה, אבל שכרגע לא ניתן לגייס מדריכים במכרז הקיים, כיון שבייעודו הוא מכרז מחשוב ולא מכרז הדרכה.
פרץ וזאן
¶
אני אסביר. שירות להב"ה ניתן במסגרת המכרז של החשב הכללי. המכרז שלו הוא מכרז לשירותי תקשוב לכלל משרדי הממשלה, יושבים על המכרז הזה 4,000 עובדים ובנוסף יושבים על המכרז הזה גם עובדי להב"ה. בא משרד האוצר, החשב הכללי ואומר שאנחנו בעצם נותנים שירותי תקשוב. המכרז נועד במקורו לתת שירותי תקשוב ולא שירותי הדרכה, ועל כן אם אתם רוצים לתת שירותי הדרכה, אנא צאו למכרז.
הגענו לחשב הכללי, הבענו התנגדות לצאת למכרז חדש, ובסוף הוסכם בינינו לבין החשב הכללי, ואני אומר את זה כאן והדבר הזה נאמר גם למנהלי להב"ה, שכל עוד המכרז הנוכחי של החשב הכללי מתקיים, יתקיים בחסותו גם אותם 30 סניפים של מרכזי להב"ה. זאת הייתה הדרישה שלנו. לפני שנה וחצי כשהגעתי לתפקיד וראיתי מה קורה פה, נפגשתי עם החשב הכללי, המשרד כבר עמד להוציא מכרז על כל שירותי האוריינות הדיגיטלית ועצרנו את זה, אמרנו ה-30 סניפים הללו שנמצאים תחת מכרז החשב הכללי מבחינתנו הם ממשיכים לפעול תחת מכרז החשב הכללי. כלומר עם אותם אנשים. אמרתי, יש כרגע בעיה לגייס חדשים, אנחנו נמצאים במשא ומתן, שר המדע נפגש בעצמו עם החשב הכללי החדש, נפגש איתו באופן אישי על מנת לפתור את הבעיה. אני נמצא כעת במפגשים שוטפים עם סגן החשב הכללי, אלישע, על מנת למצוא את הדרך כיצד ניתן לפתור את בעיית כח האדם באותם סניפים קיימים. ב-30 הסניפים הקיימים. אני אומר בנקודה הזאת, עוד לא הצלחנו להביא את הבשורה, אנחנו בדרך ביחד עם החשב הכללי, אנחנו נעבוד כדי להשלים את אותו כח אדם החסר, ואני אומר – חסר, בסניפים הקיימים.
היו"ר אורי מקלב
¶
אתה אומר שלא קשור להרחבה ולפרויקט החדש ולהגדלה של פרויקט להב"ה שאתם רוצים, יש בעיה מבחינת הפניה או ההשגות של החשב הכללי על ההעסקה של היום. נניח שלא היה תקציב נוסף והיית רוצה להמשיך במתכונת הזאת, לטענתו המכרז הזה לא מתאים להעסקה של מדריכים.
פרץ וזאן
¶
נכון. אני רוצה לומר גם פה, אנחנו מבקרים כמעט בכל הסניפים של להב"ה, הייתי כמעט בכולם. אני רוצה לומר, אנחנו אוהבים את מנהלי להב"ה, אוהבים את המוטיבציה שלהם, אוהבים את המקצועיות שלהם, אוהבים את ההשקעות שלהם, אוהבים את הרצינות שלהם, אוהבים את ההיכרות שלהם עם הרשות המקומית, את ההיכרות הבלתי אמצעית שלהם עם הלקוחות, את היוזמה, את השיווק. אנחנו מאוד מאוד אוהבים את הפרויקט, ולא בכדי אנחנו רוצים - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
יש כאן נציגות של החשב הכללי? אני רוצה קצת לשמוע בעניין הזה, מה צריך לעשות בעניין הזה לטענות, האם מכרז נפרד חדש. הקיים הוא קיים רק על הפרק של הדרכה צריך לעשות, חברות אחרות שיתחרו ויתנו את שירותי ההדרכה, מה לטענתו? זאת אומרת המתכונת יכולה להישאר אותה מתכונת של ההדרכות המקצועיות עם התוכן המקצועי, רק את ההעסקה של האנשים, לא אותן חברות, צריך סוג של מכרז נפרד? יכול להיות שאנחנו צריכים לעשות ישיבה בעניין הזה ולשמוע את הדברים. חוות הדעת של החשב הכללי – לא שהן לא ניתנות לשינוי, זה לא תורה מסיני, לא עשרת הדברות.
היו"ר אורי מקלב
¶
אנחנו ניתן לך להתייחס בחלק הזה, אנחנו מעוניינים ללמוד את ההשגה המשפטית ולא רק לקבל אותה כמות שהיא ככתובה מסיני כמו שאמרנו. אנחנו רוצים לשמוע, אם לא, איך הפתרון. יכול להיות שהפתרון גם לא מסובך. יכול להיות שאפשר לעשות עוד כתוספת, נושא ההעסקה יכול להיות במכרז על העסקה שיכולה להיות נלווית וצמודה לאותה חברה שזכתה להפעיל את הפרויקט הזה.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
יו"ר הוועדה, מבלי שאני מתפרץ אבל בכל זאת משפט אחד. לאוצר כשנוח לו והוא לא רוצה לתת כוח אדם זה תקשוב, כשזה כן נוח לו זה פחות תקשוב. לא מקובל ש- - - של כח אדם - - - זו ההתייחסות.
היו"ר אורי מקלב
¶
זה כמו אותו בעל מפעל גדול או עשיר גדול שחיפש מנהל חשבונות ולכולם הוא נתן תרגיל, כמה זה שש כפול שש וענו, הוא לא קיבל אותם. עד שאחד בא ואמר "רגע, זה מה שאתה חייב או זה מה שחייבים לך". ואותו הוא קיבל. זה תלוי אם זה כדאי או לא כדאי.
פרץ וזאן
¶
אני רוצה ברשותכם דוגמה קצרה לדאגה של המשרד לגבי הפרויקט. אני אתן דוגמה של חברת אורטל. חברת אורטל לפני מספר חודשים החליטה שהיא מפסיקה את הפעילות בשישה סניפים שהיא הייתה אחראית עליהם. אנחנו בפעילות מהירה מול החשב הכללי דאגנו שייכנס ספק אחר בנעליה של חברת אורטל מבלי לשנות כוח אדם, מבלי להזיז אנשים, מבלי לעשות שום דבר שקשור בכח אדם.
תביעות משפטיות, צריך גם את זה פה לציין, ישנן תביעות משפטיות. לגיטימי, אין לנו בעיה. זכותם של עובדים לתבוע, אני לא מלין כנגד העניין אבל זה משפיע גם אחר כך על הגיוס ועל העמדות של הייעוץ המשפטי וכדומה.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
אתה יכול להסביר לנו, יש פה תביעה מ-2015 של 13 עובדי להב"ה לשעבר ויש 81 שרצו להיקלט כעובדי מדינה.
פרץ וזאן
¶
ההערה נכונה. כולם עובדים, יש שני חוזי העסקה, יש קוסט פלוס. ה-16 האלה הם בקוסט פלוס, ה-81 הם על חוזה אחר, אבל הם באותה תביעה להיות כתף מול כתף כעובדי מדינה. הנושא הזה והסוגיה הזאת מנוהלת על ידי פרקליטות המדינה.
היו"ר אורי מקלב
¶
יכול להיות שבעקבות התביעות האלה החשב הכללי, לפי דעתי יש קשר בין הדברים. התביעה להעסקה שאתה הופך עם השנים להיות עובד, וכנראה שב - - -
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
עם ההפרטה תתבטל גם התביעה. כך אני מעריך. נכון? שעם ההפרטה כל התביעות שלהם להיות עובדים מן השורה יתבטלו. אני צודק?
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
לא, לפרוטוקול אני מבקש מה יהיה ב-2018 כאשר החוזה עם החברות החדשות, יבואו ויגידו אוקיי, זה הצליח, מה יקרה לעובדים האלה.
פרץ וזאן
¶
אני רוצה לומר, הרחבת הפעילות, אני לא נכנס כרגע למכרז של להב"ה. הרחבת הפעילות של המשרד, אמרתי, במסגרת סל מדע עוד 19 רשויות בנוסף ל-30 מבצעות פעילות של אוריינות דיגיטלית במסגרת הפעלה של סל מדע. הקמת מרכזי יזמות וחדשנות ביחד עם החברה למתנ"סים, אנחנו מקימים עוד שניים חדשים בירושלים, בשכונת הבוכרים, בשכונת גילה ובמעלה אדומים, עוד שלושה סניפים חדשים ובשיתוף עם חברת המתנ"סים, לא קשור למכרז, ומרכזי אוריינות דיגיטלית, כמו שאמרתי בפתיח, הכוונה היא להגדיל את השירות לרשויות נוספות ולהגדיל את מגוון השירות גם באופן נייד לאותן רשויות מבודדות ומרוחקות כפי שציינתי קודם.
המכרז החדש נועד להרחיב את השירותים שמציע המשרד. שירותים נוספים לציבור רחב ברשויות נוספות. הוא איננו נוגע למכרז להב"ה, זה מכרז אחר. הקמת מרכזים ניידים למתן שירות ברשויות מקומיות למתן שירותים מקוונים באמצעות האינטרנט.
המשרד נוהג בשקיפות מול מטה להב"ה. ציינתי פה את הביקורים, אמרתי, רק היום יש ביקור של שר המדע. אנחנו מבקרים באופן שוטף בסניפי להב"ה, אנחנו מכירים את כל המנהלים, עשינו פגש מנהלים כדי לעדכן אותם בכל ההתפתחויות שאני מעדכן פה את ועדת המדע. באותן התפתחויות עדכנו אותם, אנחנו נעשה גם כנסים נוספים על מנת להמשיך ולעדכן ככל שיהיו לנו נתונים לעדכן.
אני אומר פעם נוספת, המכרז החדש אין בו לפגוע במרכזים הקיימים. אנחנו לא מתכוונים, אבל במידה והחשב הכללי – אני חוזר ואומר – המכרז של 30 המרכזים הוא תחת החשב הכללי. במידה והוא לא יאפשר את המשך הפעלת המרכזים במכרז של החשב הכללי, משרד המדע יהיה חייב למצוא פתרון אחר. אני מקווה שלא נגיע לזה.
פרץ וזאן
¶
על כל הישנים. רק על הישנים. במידה והחשב הכללי לא יאפשר המשך שירות במכרז הקיים, משרד המדע יהיה חייב, חייב, להמשיך את השירות תחת מעטה אחר באותן רשויות. אני מקווה, ואני אומר את זה גם פה, אני מקווה שלא נגיע לזה.
היו"ר אורי מקלב
¶
עד מתי ההסכם עם החברות האלה של היום? אם לא תהיה התערבות של החשב הכללי, עד מתי אפשר?
גדעון אליאס
¶
אני החשב של המשרד. ההסכם הזה כרגע הוא מתוקף אישור של החשב הכללי. מתוקף אישור של החשב הכללי, היות והוא ערך את המכרז ל- - - מינהל הרכש - - - ההסכם כרגע, יש לנו אישור להאריך אותו עד אוגוסט 2018.
היו"ר אורי מקלב
¶
זה בגלל ההגבלה האחרת. אבל אם לא הייתה הגבלה, תוקף המכרז, יש התקשרות, יש זמן של חמש שנים.
היו"ר אורי מקלב
¶
הבעיה היא רק עכשיו החשיבה החדשה של החשב הכללי שהמכרז הזה לא בנוי להעסקה של כוח אדם או להכרזה - - -
פרץ וזאן
¶
בשורה התחתונה משרד המדע מאוד מרוצה משירותי להב"ה שהובאו למשרד ביוזמתו של השר לשעבר יעקב פרי. אנחנו אוהבים את הפרויקט הזה, אנחנו גאים בפרויקט הזה, אנחנו גאים באנשים שפועלים בפרויקט הזה, היינו רוצים להמשיך אותו מבחינתנו לאורך זמן ועד בלי סוף. שתבין עד כמה אנחנו מרוצים.
היו"ר אורי מקלב
¶
תודה על ההצגה הרחבה והמקצועית וגם שעושה רושם שנעשית ביושר ובפתיחות מלאה. אני רוצה להבין מה יהיה שונה המכרז החדש מהמכרז הקודם.
היו"ר אורי מקלב
¶
מה השוני, איזה סוג מכרז אחר יהיה המכרז. חבר הכנסת פרי, שאלתי אותו שאלה. מה המכרז החדש של התוספת התקציבית, לא ה-30 הישנים, לא הדור הישן אלא הדור החדש, באיזה פרמטרים הוא יהיה שונה מהמכרז. או אני אשאל לחלופין האם אותן חברות שמפעילות היום יוכלו להתמודד גם על המכרז החדש. השוני הוא רק בכח אדם או בתפיסה מקצועית אחרת, מדובר על אותו תוכן של דברים רק הרחבה שלהם?
פרץ וזאן
¶
קודם כל לגבי המכרז החדש, אנחנו לא יכולים להמשיך במכרז הקיים ולהרחיב את השירותים במכרז הקיים. השוני המרכזי זה מה שדיברתי על ניידות והגעה אל מקום ההדרכה, גם שתהיה ניידת שתוכל לסרוק שטחים ולהגיע ליותר אוכלוסיות שהיום לא נהנות בגלל הגודל שלהן, הן לא נהנות, אי אפשר להקים שם סניפי להב"ה נייחים. אז יש סניפי להב"ה ניידים שהגיעו לכל הרשויות, גם הקטנות ביותר, בסבב כזה או אחר כפי שייקבע. זה דבר אחד.
הדבר השני, אנחנו במכרז הקיים, מישהו אמר, חייבנו שבכל סניף וסניף יהיו לפחות, ואני מדגיש את המילה לפחות, מנהל. וגם זה היה לא קל אל מול ועדת המכרזים, אני אומר את זה פה גם את הנושא הזה, בכל סניף וסניף יהיו לפחות מנהל ושני עובדים ויתר העובדים על פי תפוקות. כלומר, אם יהיה צורך גם יגייסו עשרה עובדים על פי תפוקות. זה לא אומר שיהיו רק מנהל ושני עובדים. אני אומר את זה פה. הבסיס בכל סניף וסניף, כי אנחנו חשבנו שהקשר שאנחנו רואים היום בלהב"ה, בין המנהלים לבין השטח חייב להמשך וחייב להישמר ושמרנו עליו, בכך שהגדרנו בכל סניף וסניף שיהיה גם מנהל ושני עובדים קבועים. היתר הוא על פי ההספק של הספק, כמה שיעשה יותר יקבל יותר. על פי תפוקות בשטח.
היו"ר אורי מקלב
¶
ולא מה שהיום שאתה מעסיק כך וכך עובדים ולא משנות התפוקות. אין מדדים כאלה. עוד שאלה אחת כדי להבין את זה, אתם בתגובה שלכם, בהודעה שלכם שהוצאתם לעיתונות אמרתם שבפעם הראשונה במכרז ממשלתי יקבלו המציעים ניקוד על פי התייחסות לפדגוגיה רגישת מגדר. הנגשה אפקטיבית. שהפעם אתם רוצים שהן יהיו חברות גדולות בתחום ההדרכה וכי החברות האלה שהיום הן לא בתחום ההדרכה, הן בתחום הטכנולוגיה יותר? מה השוני שאתם הפעם רוצים חברות גדולות בתחום. פרץ יסיים.
פרץ וזאן
¶
אחד – זה הנושא של הניוד, שניים- קבענו אנשים קבועים, בכל סניף חדש שייפתח, לפחות מנהל ושניים והיתר על פי תפוקות. לגבי הנושא של המכרז עצמו, תראו, יש מכרז, בסוף ייבחר הספק. אני לא יודע מי ניגש למכרז, אני לא יודע מי ייבחר במכרז. אלה מעטפות שאמורים לפתוח.
פרץ וזאן
¶
לבחון את ההצעות השונות שישנן במכרז והספק הטוב ביותר שיעמוד בכל הפרמטרים הוא זה שייבחר. יכול להיות שהוא גם היום נותן שירותים, אף אחד לא אמר שזה לא יכול להיות שהחברות הללו שנאמרו קודם לכן לא יכולות להגיש גם למכרז החדש.
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
תודה רבה. קודם כל אני מתנצלת על האיחור. פגשתי בשדה התעופה את יו"ר הפרלמנט הגיאורגי אז התעכבנו קצת. אני רוצה להתחיל באמת מהמקום שבתקופה שהייתי ראש עירית ערד נפתח בעיר מרכז להב"ה ואני זוכרת שהשקענו לא מעט מאמצים כדי שהמרכז הזה ייפתח, כולל השקעות פיזיות כדי שהכיתה תיפתח. רבותיי, ביקרתי שם כראש עיר כמה פעמים וראיתי את היופי של הפרויקט הזה. זה היו ילדים, זה היו קשישים, זה היו אנשים שבחיים לא ראו מחשב. זו הייתה הרגשה לא נורמלית לאנשים האלה להתחיל ללחוץ על הכפתורים. אני חוויתי את זה ובירכתי, אז ניהל את זה משרד האוצר את הפרויקט הזה, ואמרתי "מי שהמציא את הדבר הזה הוא פשוט גאון". דווקא לערי פריפריה, לאוכלוסיות מוחלשות, לכן באמת בירכתי והרגשתי שאני זכיתי שאני היא זו שהביאה את הפרויקט לעיר.
בתקופה הזאת אנחנו עברנו, עוד הייתי ראש עיר, כבר היה מכרז, כבר היו צריכים לפטר אנשים, כבר היו צריכים לשנות להם תנאי שכר, כבר היו צריכים לשנות תנאים לעובדים ואז הייתי פה בכנסת כראש עיר ונלחמתי על התנאים של העובדים האלה. היום אנחנו חוזרים על אותו הדבר. משהו כאן לא עובד נכון. אנחנו כמדינה נותנים כסף ונותנים כל פעם לחברה אחרת לנהל את הכסף שלנו.
אני באה עם הצעה, ולמה אמרתי לכם שאני פה בוערת ורוצה כמה שיותר למהר? אני רוצה לתת לכם הצעה כדי גם לדאוג לעתיד הפרויקט עצמו וגם כדי לדאוג לעתידם של העובדים האלה, המסורים והנפלאים. אמרת, אדוני המנכ"ל ואני מאוד מעריכה, ואתמול אגב הייתה לי שיחה גם עם השר, והבנתי את הנחישות שלו וההערכה שלו לפרויקט. אז אני רוצה להציע לכם משהו ויש משרדי ממשלה שעובדים במתכונת הזאת. יש לכם פרויקט, תנו כסף לרשות. אני מדברת על הרשות המקומית כרגע. הרשות המקומית יכולה להזמין את השירות הזה מהמתנ"ס המקומי כי היא לא רוצה להעסיק את העובדים האלה ישירות מול העיריה כדי לא לתת להם קביעות וכן הלאה, גם את זה אנחנו מכירים. אבל אם היא מזמינה את השירות הזה מהמתנ"ס המקומי האנשים האלה שעובדים היום בפרויקט להב"ה לא יצטרכו לדאוג מי תהיה החברה שזוכה במכרז הבא. נכון שאתם יכולים להציב תנאי מכרז, אתם כמובן צריכים ללוות את כל התהליך הזה, אבל לא אתם ולא החשב הכללי ולא אף אחד אחר יתעורר מחר ויגיד לנו משהו אחר וימציא לנו משהו אחר. צריך לעבוד לפי דעתי מול הרשות המקומית, והרשות המקומיות יודעת לעשות את זה וגם לעשות מכרז כמובן לגיוס ולדאוג לאנשים האלה ולעתידם וליציבותם.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני אבקש התייחסות להצעה שלך בהמשך, לראות אם זה באמת ישים או אם יש איזה חסם בעניין הזה.
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
אני רק רוצה להגיד לך אדוני היושב ראש, שאני מכירה לא מעט פרויקטים, לדוגמה משרד הקליטה עובד במתכונת הזה. היה פרויקט שעבד במתכונת הזאת וזה היה מצוין.
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
העיריה עושה מכרז לפי התנאים של המכרז. בפרויקט שאני מדברת עליו האנשים האלה הפכו להיות עובדי עירייה.
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
בפרויקט שאני מדברת עליו, העיריה גייסה את העובדים והם היו עובדי עירייה. שאני מאוד אשמח שזה יהיה לכולכם. אני לא יודעת אם זה יהיה אפשרי. לכן אני אומרת, אפשר לחשוב דרך הזמנת שירות מהמתנ"סים המקומיים ולתת לאנשים האלה יציבות ולדעת שהם עובדים בפרויקט ואף אחד לא יחשוב מחר ולא ישנה, לא החברה שהם עובדים בה ולא תנאי השכר ולא דברים אחרים. זו ההצעה שלי, ואני מקווה מאוד שתיקחו אותה ברצינות.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
תודה רבה אדוני היושב ראש, תודה רבה למנכ"ל על הסקירה המקיפה. אני מוכרח להגיד שמרכזי להב"ה, בזמן שאני שירתי כשר המדע היו חלק מאוד יקר לי. אני רואה בפרויקט הזה, אני רואה בעובדות ובעובדים של הפרויקט הזה משהו מבחינתי קרוב לקדוש. על מנת לסייע לאותן אוכלוסיות שאותם מרכזים פועלים בתוכם. בחלקן גם אוכלוסיות חלשות במדינת ישראל.
מכיוון שאני לא חף לחלוטין ממעורבות בנושא, אני צריך גם להיזהר קצת בדבריי, כי נדמה לי שאחת הבעיות הראשונות זה, ואני כבר אומר שהגיעו למשרדי וללשכתי הרבה מאוד פניות ממעורבים, מאזרחים, מעובדים, נדמה לי שקודם כל יש חוסר הבנה או חוסר בהירות בין הפרטה לבין מכרז חדש. צריך את הדברים האלה קודם כל להבהיר. כי הטענות שאתה קורא אפילו את המסמך שכתב מטה המאבק של העובדות והעובדים, הם כותבים הפרטה מלאה של ה-30, כלומר יש כאן ערבוב מושגים, פעם אחת. פעם שניה, הגיע באמת הזמן שמדינת ישראל בפרויקט לאומי שעולה היום 45 מיליון שקל, ואני לא מזלזל בחצי מיליון, אבל פרויקט כל כך חשוב, כל כך תורם, עם עשרות אלפי אנשים, כל פעם משרד המדע ובזמנו משרד האוצר והחשכ"ל, תסלח לי על הביטוי, מתחנן על נפשו כמו קבצן בשער, על מנת שאוכלוסיות שאנחנו רוצים שיהיו נגישות למחשב, שידעו לפתוח אינטרנט, שיקדמו את עצמם טכנולוגית, אותם, את משפחותיהם, את ילדיהם, ותראו את המשפט האחרון במצגת של מנכ"ל משרד המדע. "במידה והחשכ"ל לא יאפשר את המשך הפעלת הפרויקט" אני לא רוצה - - -
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
כן. זה חשכ"ל. אני חושב שהגיע הזמן שכמובן משרד המדע, ואני יודע שהשר חף מכל אשמה, אם מישהו רוצה לייחס לו, אני יודע שכולם מתייחסים לפרויקט באהבה ובהבנה, אבל כשאתה קורא, ואני לא אחזור פה למען הקיצור, אז יש כאן חשש לפגיעה רצינית מאוד. גם בפרויקט, גם בעובדים, גם בתנאי העסקתם הנוכחית, אני לא מדבר על התביעות להיות עובדי מדינה, ובמיוחד באותן אוכלוסיות שנכחתי שם ואני יודע עד כמה הנושא קרוב ללבך, גם בנושא הערבי, גם בנושא החרדי, עושים שם עבודת קודש. עבודת קודש. במקום להרחיב ובמקום לפתח, יכול להיות שההצעה של טלי היא הצעה שראויה לבחינה, אני לא יכול להתייחס אליה בשליפה, אבל במה שקיים היום ומה שרוצים להרחיב, אני חושב שאנחנו צריכים לצעוק "חמס" ולהגיד חבר'ה, 45 מיליון שקל, 50 מיליון שקל, תנו את כוח האדם, צרפו עוד אוכלוסיות, זה מפעל קדוש.
יותר מזה אין לי מה להגיד כי זה אפילו מרגש אותי. יכול להיות שתנאי המכרז לא יפתחו דלת לכל הדברים שאמרתי, אבל אני חושב שחובתה של ועדת המדע, חובתו של משרד המדע, חובתו של החשכ"ל, לקדם את זה, לעודד את זה ולתת לזה רוח גבית ולא כל הזמן לתת לעובדות ולעובדים ולמשרד עצמו הרגשה שהם כאילו נלחמים על חייהם, במקום ההיפך, במקום שיעודדו וימחאו להם כפיים.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני מקבל את מה שאמרה חברת הכנסת פלוסקוב וגם חבר הכנסת פרי ואני מניח שגם שאר הדוברים אותו דבר, ובעצם גם מה שאתה אמרת. אולי מטרת הדיון הייתה לדבר על ההפרטה והשינויים, אני חושב שהנושא צריך להיות הפוך. יש לנו מצד אחד פרויקט מאוד מאוד חשוב, שהתועלת שלו וההצלחה שלו וההוקרה וההערכה ושיתוף הפעולה, אני לא חושב שיש הרבה פרויקטים שכולם מרוצים. יש פער גדול בין התכלית לבין ההצלחה לבין הזמן הרב שהוא כבר פועל, לבין צורת ההעסקה של העובדים. לא יעלה על הדעת בסופו של דבר, פרויקט כל כך מוצלח וטוב שמוכיח את עצמו, שעדיין העובדים באוויר, בחלל, בענן, אין להם לא בטחון תעסוקתי. איך אפשר לדרוש מהם המשך כזה, איך אפשר באמת להביא את הטובים ביותר. לא הוגן לעשות להם את זה. אנחנו צריכים למצוא פתרון לא קשור לרפורמה.
היו"ר אורי מקלב
¶
וכבר היו דברים כאלה. לא צריך להמציא את הגלגל. צריך להכניס אותם, זה לא משהו מזדמן, זה לא איזה פרויקט ניסוי, זה פרויקט שאולי התחיל כפרויקט ניסוי, הצליח מאוד, בשונה לפעמים מפרויקטים כאלה שלא תמיד הם מצליחים, לא תמיד יש להם המשכיות, לא תמיד יש להם היענות ושיתוף פעולה. בפרויקט הזה גם המערכת, גם המשרד וגם התקציבים וגם מרחיבים אותו היום, אז דווקא בעת הזאת שמרחיבים אותו ומפתחים אותו, צריך למצוא את הנוסחה הנכונה להעסקתם המסודרת. אנחנו בכלל נלחמים נגד כל העסקת עובדי קבלן, אבל אנחנו אומרים גם בהזדמנות הזאת לתת בטחון, למסד את ההעסקה שלהם, ומכאן אנחנו נוכל לקחת את הפרויקט הזה להמשיך ולמנף אותו ולהמשיך את ההצלחה שלו.
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
אדוני המנכ"ל, נזכרתי באחד מהפרויקטים שעבד בשיטה כזאת של המשרד לביטחון פנים, זה היה עיר ללא אלימות. בדיוק אותה מתכונת. הם העבירו את הכסף, העיריה גייסה והאנשים עובדים. אני חושבת שאתם חייבים לשנות את הגישה לפרויקט הזה וזה פתרון, אגב, תחסכו גם כסף לכל החברות שמרוויחות כסף על זה. תנו את זה לאנשים האלה.
היו"ר אורי מקלב
¶
הדאגה לעובדים באמת מביאה השתתפות, וחברי הכנסת מתנצלים שלא יכולים לחכות בגלל יום עמוס מאוד, השתתפות של חברי כנסת שרואים בדאגה את צורת ההעסקה הזאת, רואים את הצורך בשינוי, בגישה בהעסקה. זו בעצם הבקשה שלנו וזו מטרת הדיון. חבר הכנסת סאלח סעד בבקשה. זה נאום הבכורה שלך בוועדות. לא נפריע לך ונשמע בקשב רב.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
¶
באמת תודה למנכ"ל על הסקירה. דווקא טלי לקחה לי את המילים כי אני מכיר את "עיר ללא אלימות", זה דבר ממש מצוין. אני חושב שאנחנו צריכים כאן בוועדה לאמץ את הרעיון שטלי דיברה עליו, שלעובדים האלה יהיה בטחון תעסוקתי, תהיה להם יציבות. לא יעלה על הדעת שאנשים לא יודעים מה קורה איתם מחר או מה יקרה איתם בעוד שנה.
היו"ר אורי מקלב
¶
יש כאלה שעובדים 12 שנה. זה לא פרק זמן קצר. גם 15 שנה. זה לא משהו של עובדים מזדמנים של שנה, זה לא פרויקט קיץ, זה לא סטודנטים שעובדים. בבקשה.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
¶
אני אומר אם יש תקציבים אז הכל בסדר, התקציבים האלה צריכים לעבור דרך מוסדות רשמיים כמו רשות מקומית או משהו דומה, שהעובדים האלה יהיו מאורגנים היטב עם יציבות תעסוקתית, שיהיה להם עתיד ושאנשים ידעו מה קורה איתם מחר. כי לא יעלה על הדעת שעובדים של 10 שנים, 12 שנים, 15 שנים, עובדים על תקן זמני או על תקן כח אדם. אנחנו היינו כבר בסרט הזה.
חוץ מזה, שמעתי את הסקירה של המנכ"ל ומאוד אהבתי אותה, שיש לנו במגזר הערבי המון מקומות תעסוקה לישובים שלנו. אני מברך על זה, אבל לא ראיתי אף ישוב דרוזי.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
¶
אוקיי. מרר זה אחד מ-16. אז אמרתי, אני מבקש שגם במועצות המקומיות הדרוזיות ניקח את הרעיון הזה ונוביל אותו קדימה כי זה חשוב לפתח את כל המגזר של המיעוטים. זה פשוט כמו שאמר יעקב, זה מפעל קדוש שצריך לאמץ אותו ולא לצמצם אותו.
היו"ר אורי מקלב
¶
חבר הכנסת סאלח סעד, אני מראה לך תמונה, שמתי לב שבמצגת יש גם תמונה של נכבדים מהעדה הדרוזית שנמצאים בפתיחה של פרויקט כזה.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
תודה. אני רציתי כאן להעיר איזו הערה. בסך הכל כל הפרויקט של להב"ה, מטרתו היא לצמצם את הפערים בחברה הישראלית ולתת הזדמנות לאנשים שההזדמנות רחוקה מהם, לתת להם את ההזדמנות הזאת. מה שקורה כאן, דווקא בפרויקט הזה מתברר שהמפעילים של הפרויקט הם עצמם נמצאים באיזה שהוא אי ודאות כזאת של מצב זמני. זה עוד יותר צורם על רקע של פרויקט שמטרתו להגדיל את הודאות והיכולות וההזדמנויות של חלק גדול מהאוכלוסייה.
אני לא בקיא כאן כמו טלי ויעקב ואחרים בנושא, אבל ההצעות שכאן נשמעו, נשמעות לי בהחלט הגיוניות. יש כסף ויש אנשים, ופשוט צריך לחבר את הדברים האלה ובמקרה הזה הפרטה היא שוב דוגמה לשימוש בהפרטה בצורה לא נכונה. יש מקרים שזה נכון, אבל במקרה הזה זה לא נכון ויש מספיק הוכחות. גם דיברו על עיר ללא אלימות וכן הלאה, על רשויות מקומיות שקיבלו את הכסף ועשו מהפך, לכן אני מציע שנלך בכיוון הזה.
היו"ר אורי מקלב
¶
בגלל שהתפרסם פה באיזו הועדה שהעובדים מיוצגים עו"ד עמי כהן, חשבתי שאולי כהן וכהן זה גזרה שווה. אבל לא. מישהו נמצא כאן ממשרד עו"ד עמי כהן?
היו"ר אורי מקלב
¶
כך כתוב בהודעות שקיבלתי. שיגר בתחילת יולי מכתב לשר המדע ולשר הפנים וליועץ המשפטי לממשלה. טוב. נציג העובדים, יש לי כאן הודעות שלמות שנציג העובדים הוא מר כהן, חשבתי שאולי הוא נמצא פה. נועה בבקשה.
נועה כהן-אורלוב
¶
שלום לכולם. אני מנהלת מרכז להב"ה בנתיבות. אני רוצה להגיד שאנחנו מאוד מאוד מוטרדים. אנחנו מאוד אוהבים את להב"ה, כל מי שיושב כאן וגם מי שלא, ולהב"ה היום במצב לא טוב. אנחנו חוששים מאוד שהמכרז החדש יחתום את הגולל על תכנית חברתית מצליחה מאוד שממשלת ישראל החליטה להקים אותה והולכת לעבור לספק פרטי, וכמו שאנחנו קוראים את המכרז צפויות שם הרבה מאוד פגיעות.
אני אצטט קודם כל שני סעיפים קטנים מהמכרז, אחד מהם שאומר שבסוף השלב השני, אני מדברת כל הזמן על השלב השני של המכרז. שלב ראשון שמרחיב למרכזים נוספים, על זה אנחנו לא מדברים. אנחנו מדברים על שלב ב' שבמסגרתו אמורים 30 מרכזי להב"ה לעבור לספק וכתוב כאן שבסיום השלב השני אמור הספק להפעיל את הפרויקט כולו, הן את המרכזים החדשים והן את 30 המרכזים הקיימים הפעלה מלאה. אני לא יודעת אם זו לא הפרטה, לפי ההבנה שלי זו הפרטה.
הדבר השני שכתוב במכרז בסעיף 4.5.1 שלכל מרכז לימוד קבוע יוגדרו שני מדריכי קורסים. לא כתוב כאן "לפחות". כתוב "יוגדרו שני מדריכי קורסים".
היו"ר אורי מקלב
¶
על זה כבר קיבלנו תשובה והוא אמר לפי התפוקות, לפי הצרכים. כך אמרת, נכון? אלה המילים. אז האמירה, גם אם זה לא כתוב, זו האמירה וזו הפרשנות של המילה "יוגדרו". לא על החלק הזה אנחנו צריכים - - -
נועה כהן-אורלוב
¶
כל מה שאני אומרת מבוסס באמת על קריאת המכרז ואנחנו מוטרדים משני דברים עיקריים. אחד, דברים שמוגדרים במכרז להפעלה עתידית ואחד זה מהמצב היום. אני אדבר קודם על המצב העתידי כי בעיני הוא לטווח רחוק והוא חשוב מאוד.
אז נושא אחד זה נושא התקנים שדיברנו עליהם, שאם זה שני מדריכים מלכתחילה במקום המצב היום שהוא מנהל וארבעה או חמישה מדריכים, יש כאן אוטומטית גם במשרות כח אדם וגם קיצוץ בפעילות של חצי מהפעילות שלנו.
היו"ר אורי מקלב
¶
נועה אני חייב לעצור אותך. את מדברת על העבר אני מבין, את מדברת על העתיד, אם מישהו נותן לך מתנה ומגדיל. נכון שזה אנחנו צריכים להגיד אם זה מתנה או צורך, אבל בסך הכל מבחינת האזרח מרחיבים את זה, את אומרת, המתנה שתביא לי, לא תביא לי פחות מכך וכך, את מפחדת מכיוון שזה מתכונת אחרת זה יוקש אחר כך ל- - - לגבי העתיד, מה הטענה שלכם? באים ומרחיבים את זה. נניח שמשרד המדע בא ואומר "אני מרחיב, החלטתי על פריסה יותר קטנה במתכונת יותר מצומצמת. נניח שאני רוצה במקומות קטנים" מה הסיי שלכם להתערב בעניין הזה, למה זה מטריד אתכם?
נועה כהן-אורלוב
¶
זה מטריד אותנו משום שמבחינתנו זה ממש לא מתנה. אם אני מסתכלת על איך מרכז להב"ה פועל היום ואיך הוא יפעל אחרי שהוא יעבור לספק, אז מבחינת התכנים יש פגיעה משמעותית ברמת התכנים, למשל מדובר במכרז החדש, מגדירים מה מלמדים, זה דומה מאוד למה שאנחנו מלמדים היום. אותם תכנים פלוס, למשל בחצי מהזמן. הגדרה במכרז. בעיני זו פגיעה ברמה.
כתוב במכרז למשל שלא יותר מעשר שעות שבועיות אפשר להשתמש באתרי תוכן לילדים. אנחנו היום משתמשים הרבה יותר, ואם נוכל להשתמש רק בעשר שעות שבועיות באתרים האלה, זה אומר שלא יבואו גני ילדים ולא יבואו כיתות ולא מועדוניות ולא קייטנות ולא חוגים בחופשות וכן הלאה.
יש במכרז הגדרה שקבוצה תמנה לפחות עשרה אנשים ואם יש קבוצה קטנה יותר, א. צריך אישור מיוחד. ב. לספק אין שום תמריץ לעשות את זה כי הוא מקבל בונוסים לפי המשתתפים. אם אנחנו מדברים על אוכלוסיות מוחלשות מיוחדות, אנשים עם צרכים מיוחדים, מבוגרים, ילדים וכן הלאה, הם צריכים את הקבוצות הקטנות. אוטומטית שללנו מקבוצות שמאוד צריכות אותנו ומאוד נהנות היום מהשירותים שלנו, את היכולת לקבל אותם.
היו"ר אורי מקלב
¶
בסדר, אבל את אומרת מה כן נכון ומה לא נכון, אם עשר שעות מספיקות או לא. במכרזים מטבע הדברים, גישה שונה לפעמים באה מתוך חוות דעת מקצועיות, אנשים שיודעים את זה וחושבים בתוך שיקולים כאלה ואחרים. את יודעת מה ההבדל בין רופא לטייס, מדוע אנחנו לפני שאנחנו רוצים לבצע ניתוח, אפילו ניתוח שלא מסובך רוצים לדעת מי הרופא ומה הניסיון שלו, כשאנחנו עולים למטוסים ובחוץ לארץ גם מטוסים קטנים שנראה בן 19, אנחנו לא שואלים מה הניסיון שלך, כמה שעות, אתה רוצה להטיס אותי. אנחנו עולים בלי לשאול מי הוא ומה הוא. התשובה היא אחת, כשהטייס גם הוא נמצא בתוך המטוס, אני מניח שמי שנמצא בתוך העניין רוצה בהצלחה שלו ולא יעשה שטויות. כשאני נותן למישהו סכין ביד, והוא לא מנותח, רק אני המנותח, אני באמת רוצה לדעת שהבנאדם אחראי. אני מניח שגם המשרד רוצה בהצלחת העניין. הרי לא שאנחנו - - -משני הצדדים. בסופו של דבר אם הפגיעות הן פגיעות בתוכן ובמהות ובתכלית של הייעוד של אותם מרכזי להב"ה ובסופו של דבר גם מבחן ההצלחה, המשרד הרי רוצה להצליח, הוא רוצה שנמשיך להוקיר אותו ולהעריך אותו על הפעולות שעושים, רק מה, יכול להיות שיש חוסר ידע, חוסר מודעות, אולי מישהו עם גישה אחרת ולא למד מהעבר אלא הוא ממציא היום. יכול להיות. אני מציע שאת כל הדברים שאת אומרת עכשיו, אני לא יכול להיכנס לזה. זה לא השולחן שאני יכול להיכנס לתכנים ולתוכן של המכרז ולהיות הקובע והפוסק בעניין הזה. אין לי את הידע ואין לי את היכולות או הכלים המקצועיים.
מה שאני כן מציע, אנחנו נעקוב אחרי זה, שתביאו את זה בצורה מסודרת, את כל מה שאת אומרת עכשיו, עם העתק אלינו. אנחנו נעקוב שהמשרד יענה על התשובות, הוא יבחן ויכול להיות שהוא בהחלט יקבל את הדברים. אני רואה גם לפי שפת הגוף ושפת הפנים של המנכ"ל שהוא מוכן לקבל את זה. בחלק הזה זה יעבור בצורה מסודרת והמשרד יענה, אנחנו נהיה מכותבים בעניין הזה ונעקוב, בכל התכתובות שלכם, בפרק הזה אני חושב שענינו.
מילה אחת בכל אופן לגבי הדאגה שלך לתעסוקה של העובדים. האם הדברים שנאמרו עד עכשיו מספקים או שיש לכם מה להעיר בעניין הזה או שאת רוצה לשמוע את המנכ"ל שוב חוזר על מה שהוא אומר. בבקשה פרץ, בקטע הזה אני חושב שזה חשוב.
פרץ וזאן
¶
אני רוצה לומר, מכיוון שהמכרז כמו שנאמר במהלך המצגת, במהלך הסקירה, איננו מכרז של מכרז המדע כרגע, המכרז שמפעיל את ה-30, לכן אנחנו מבקשים, ביקשנו וגם עשינו, גם הוכחנו בעבר, לפני שנה וחצי, שמשרד המדע, יצא למכרז כולל, עצרנו את זה, הלכנו לחשכ"ל ואמרנו אנחנו לא רוצים מכרז חדש על 30 הסניפים. נכון להיום אנחנו ביקשנו מהחשכ"ל וגם כתבנו את זה במכרז, שמשרד המדע איננו מתכוון לצאת למכרז חדש. זה כתוב. איננו מתכוון לצאת למכרז חדש כל עוד מכרז החשכ"ל בתוקף. כלומר אנחנו צמודים למכרז הזה. אם לא תהיה לנו ברירה – אמרתי את זה במהלך המצגת – אנחנו חייבים לתת את השירות. אנחנו כעת רוצים להבטיח שהמכרז הקיים, ה-30 סניפים, יימשך ככל שיותר. אני לא יכול להגיד דבר שאיננו תלוי בי, אחרת אני לא אהיה הגון אתכם ולא אציג לכם את המציאות כפי שהיא. אבל אכן זו המציאות שהוצגה, היא המציאות האמתית כפי שהיא.
ענבל חן
¶
אני בלהב"ה כבר 11 שנים, בבני ברק - - - שש שנים. אני לא אגיד שוב מה דעתי על המכרז החדש, כל מי שיקרא אותו מבין שכתוצאה מהמכרז החדש הזה פרויקט להב"ה כבר לא יהיה פרויקט חברתי, הוא יהיה כמו עוד אחת מהמפעלות שקיימות בארץ למחשבים וכל מי שצריך אותו באמת ייפלט ממנו. אני רוצה לדבר על התקופה האחרונה שאנחנו נמצאים בה.
ענבל חן
¶
יש באתר משרד המדע קובץ של שאלות ותשובות שאנשים שמגישים הצעות שואלים, שאלה 139, שואלים מה היקף הנשירה שיאושר לקורסים. אז התשובה היא שכל קורס חייב לכלול מינימום עשרה אנשים, אם יהיו פחות מעשרה אנשים - - -
ענבל חן
¶
לא אישור מיוחד. מופיע שהספק לא יקבל תשלום עבור הקורס הזה. זה מה שמופיע, שאלה 139, זה הציטוט.
ענבל חן
¶
לא רק שרובן של הקבוצות פחות מעשרה. בתור אחת שנמצאת בפרויקט מעל 11 שנים, חיה את השטח מאוד, מי שבאמת צריך את הפרויקט הזה - - -
ענבל חן
¶
אנחנו מדברים על אנשים מבוגרים, ואני גם לא מדברת על העשרה אנשים, אני מדברת על זה שזה הופך להיות מכרז של תפוקות, של מספרים. תיקח אישה מבוגרת בת 80 ומשהו שהתחילה ללמוד, ויש לנו מקרים כאלה לרוב. אם אני מראש יודעת שהאישה הזאת יכול להיות שתנשור, אני פשוט לא אכניס אותה. לצורך העניין.
אני רוצה להתמקד בדברים אחרים, אני רוצה להתמקד במצב במרכזים היום.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני כן רוצה להבין את זה. חבר הכנסת פרי, אני חושב שהיא מעלה כאן נושא שבאמת צריך את תשומת הלב שלכם. באים ואומרים כאן להב"ה, ההצלחה שלו הייתה בזה שהוא היה יותר אישי, הוא היה משהו שהוא מובנה, כל אחד, בלי קריטריונים בלי תפוקות, זה יותר מהר, זה יותר קצר, זה בשפה הזאת. האופי הפנימי הזה והחמימות הזאת. והיא אומרת תפוקות, מבחן התוצאה, זה ממדים שאתה רוצה, בחברה אתה משלם כסף, על מה אתה משלם כסף. זה נכון. תשמע, אני מבין כסף, אני גם - - - עם כל הכבוד, אתה יודע שגם כשביטוח לאומי נותן מט"בים הביתה ובסוף מתברר שההוא נמצא במקום שעתיים שבועיות רק 40 דקות. אומר המשרד - - - אבל זה שהמבוגר מרוצה ממנו - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
נכון. וכאן אתם מוציאים את החלק הפרטי והאישי, את החמימות האישית שהיו כאן, לתפוקות ומשהו ממוסד כזה וממוחשב, לפי פרמטרים שלכם זה אולי באמת חשוב מאוד, יכול להיות שהחשב רוצה את זה כדי לדעת על מה הוא משלם את הכסף, אבל מבחינת השטח זה יפגע בתוצאה, בהשתתפות, בלהתקבל מלכתחילה בעניין הזה.
ענבל חן
¶
דבר נוסף. המנכ"ל הציג מצגת מאוד מרגשת, האמת ששאלתי את עצמי כשהסתכלתי עליה, אם אנחנו מדברים על אותו פרויקט. באמת.
ענבל חן
¶
בלי ציניות. באמת באמת בלי ציניות, מכל הלב. אני אומרת את זה מכל הלב. יכול להיות שהדברים שאני אגיד יישמעו קצת קשים, אני באמת מדברת מסערת רגשות. בסך הכל הפרויקט הזה מבחינתי הוא באמת משהו שאני את הנשמה שלו השקעתי בו וכל מנהלי המרכזים כאן. אני גם לא מדברת כרגע על מה יהיה עם העובדים, אני מדברת על המצב כרגע במרכזים, המרכז שלי בבני ברק, באמת כל מי שהיה ואתם מוזמנים להגיע, מרכז מצליח ומשגשג, מעל 12,000 איש למדו אצלנו כבר במרכז. יש לנו ביקוש עצום, אנשים מרוצים עד הגג. בתקופה האחרונה, בעצם בעשרת החודשים האחרונים יש הקפאה של כח האדם. המשמעות היא שמתוך חמישה תקנים מאויישים במרכז שלי נשארנו עם 2.5 תקנים. אני מדברת על תקופה של חוסר ודאות שדיברנו עליה, שהעובדים לא יודעים מה הולך להיות איתם והעובדים עוזבים, וזה מובן וזה הגיוני. הם מבינים שבמשרד המדע כרגע אין לנו עתיד, אנחנו לא יודעים מה יילד יום ומה יהיה, ועובדים עוזבים וכרגע אני עם 2.5 תקנים. זה מהתקופה האחרונה.
לפני שלושה חודשים עירית בני ברק פרסמה מודעות ופלאיירים בכל בתי האב בבני ברק, פרסום על הקורסים. קרוב ל-1,000 איש הגיעו להירשם. כשאני אומרת 1,000 איש הגיעו להירשם אני מדברת על נשים חרדיות, מבוגרות, צעירות, אבל שרחוקות מהטכנולוגיה מאוד. הן קיבלו החלטה לבוא וללמוד, הן ראו בזה שהן סוף סוף הולכות לצאת מנקודה מסוימת ולהגיע למקום אחר. הן הגיעו, נרשמו, והבטחנו להן שאחרי החגים ייפתח קורס. כרגע אני עם 2.5 תקנים כמו שאמרתי, אין קורס ואין קורס בצפי. יש הקפאה של כוח אדם. מרכז להב"ה בנתיבות היום סגור. 60 מחשבים במרכז, ציוד מאוד יפה, עירית נתיבות רכשה להם מדפסת תלת ממד, אבל המרכז סגור, למה? כי אין לה עובדים. יש לה עובד בחצי משרה, ובעוד חודש היא תישאר בלי עובדים. יש ביקוש עצום לקורסים אבל אין לי אנשים לאייש את הקורסים האלה. הכיתות ריקות ואנחנו פשוט, אני עומדת ומסתכלת ואומרת לעצמי "מה קורה למה שהקמנו". אני רוצה לספר לכם, כמה נלחמנו כל התקופה הזאת שבאמת הכל יעבוד ולא תהיה שום עצירה של הקורסים כשהדברים היו תלויים בנו, כשהיה לנו כח אדם.
אני מספרת לכם על מדריכה שלי, הכל סיפורים אמיתיים, שעברה תאונת דרכים והייתה כל הלילה במיון ובשמונה בבוקר היא הגיעה לעבודה כדי לפתוח את הקורס של שמונה וחצי, ועל תלמידים שהגיעו לקורס, יש לי תלמידה שהגיעה עם הצמיד של בית החולים כי היא לא רצתה לפספס את השיעור. היא הייתה מאושפזת וביקשה להגיע לקורס. לאנשים האלה נאלצתי להגיד השבוע שהקורס מפסיק באמצע. קיבלתי מכתב מאחת התלמידות שכותבת לי "אתם פוגעים פה בזכויות של אנשים, איך אתם עושים דבר כזה". אני מבינה אותה לחלוטין, משרד המדע לא לוקח אחריות לצערי, אתם לא עומדים מאחורינו, אתם לא מגבים אותנו, כל החיצים הם כלפינו. אנשים מתקשרים - - -
ענבל חן
¶
אין כח אדם. אנשים הגיעו, התחילו, אין כוח אדם. כל החצים מופנים כלפינו. הגיעה מישהי, תלמידה חדשה שעוד לא חוותה, התחילה את הקורס ואומרת לי "בגלל שזה בלי כסף?" כשאני שמעתי את זה היו לי דמעות בעיניים. למה היו לי דמעות בעיניים? כי עד היום שמענו מאנשים שבשבילם להב"ה, הם הרגישו שכאילו הם שילמו אלפי שקלים על הקורס, אפילו שהקורס היה בחינם כי תמיד השתדלנו שהכל ידפוק והקורס תמיד יתנהל והכל יהיה ברמה הגבוהה ביותר. פתאום אנחנו נמצאים אצל משרד המדע, מה שלא היה שנים כשהיינו אצל משרד האוצר, כל התקופה שאנחנו בלהב"ה, וחווים דבר כל כך משמעותי שגורם, קודם כל מבחינתי זה נזק בלתי הפיך, אנשים לא שוכחים. אישה שהגיעה ונרשמה ומבחינתה לא פותחים לה את הקורס ואין גם תאריך צפי, היא לא יודעת אם היא תעשה את זה שוב. בתי ספר שאנחנו נאלצים לסגור להם את הפעילות באמצע השנה לא יתנו צ'אנס נוסף, אחרי שכל המערכת משתנה להם לא יתנו לזה עוד הזדמנות. המצב מאוד מאוד קשה במרכזים כרגע. האנשים שהיה להם ברק בעיניים, לאט לאט הברק הזה נכבה. לצערי.
היו"ר אורי מקלב
¶
גברת ענבל חן, קודם כל אני מודה לך על הדברים, אני חושב שהיטבת להציג את הדברים גם בכושר הביטוי וגם ברגשות. אנחנו בכל אופן הבנו על מה את מדברת בעניין הזה וחבל שהכל כל כך מצוין אבל הנושא של כח אדם, ויש כאן משהו. זה שעוד אחד ועוד אחד אומר את זה, אנחנו לא יכולים להתעלם.
נועה כהן-אורלוב
¶
אני רק אגיד שאנחנו לא ב-117 תקנים כמו שהופיע במצגת כי יש הידרדרות כל יום. אנחנו ב-80.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני כל כך מבין את הדברים האלה שהיא אומרת. 1,000 אנשים שלא ראו מחשב, באים, אנשים בגיל מבוגר. ההחלטה היא החלטה שצריך לקבל הרבה כוח ומוטיבציה ולבוא, ולהתאכזב ולא לקבל, זה באמת דבר שאנשים לא יחזרו אליו, ומי כמונו יודע היום שזאת המטרה בעצם, הצמצום של הפערים הדיגיטליים גם חשובים לנו כחברה מתוקנת וגם חשוב באופן מעשי. אני מספר את זה, המנהלת רוצה שאני אספר את זה, גם ההורים שלי שיהיו בריאים עד 120 שנה שהם כבר עברו את אמצע שנות התשעים שלהם, היום בלי עין הרע עם עשרות עשרות של נכדים ונינים, והיום אמי מתכתבת איתם במיילים. אז היא במקרה יודעת, אבל יושבים וכל ההסמכות וכל החדשות וכל ה- - - המשפחתיות, הכל עובר במיילים לכולם, ועוד דברים שהם רוצים, גם ברכות וגם מסרים, אם אבי בכל שבוע נותן איזו אמירה על פרשת השבוע, הוא מקריא לה היא מקלידה את זה ואחרי זה זה עובר לכולם. יש אנשים שרוצים היום לעשות את זה, זו היכולת שלהם, לאור גם מה שקורה, הם גם מרגישים שהם נמצאים בתוך הטכנולוגיה, הם לא מרגישים מנותקים. אני מדבר, הכל באינטרנט כשר ומסונן והכל באופן שמתאים לאורח החיים של כל משפחה וזה לא סותר, אין שום סתירה בין להיות בתוך הטכנולוגיה, להשתלב בתוך הטכנולוגיה החדישה וסתירה לאורח החיים, יודעים היום לעשות את זה בצורה מיטבית ומושלמת.
אם יש את הכלים ויש את הרצון, ובאמת מפעל כזה שמקבל הערכה גדולה מאוד שהוא מצליח, צריך לעשות כל מאמץ בעניין הזה. אני דרך אגב, שואל עכשיו, אני רוצה רגע לסטות לפני שהמנכ"ל יענה ואולי נשמע עוד מישהו בעניין. אדם מבוגר שלמד את הקורס וקיבל מיומנות בסיסית, הוא קיבל מחשב ועכשיו הוא רוצה להפעיל, אותה אישה שאת אומרת שהיא בת 80 שרוצה עכשיו להפעיל, נתקלת בקושי בהפעלה כפי שאני נתקלתי, אני כל היום רק צריך עזרה מהעוזרים שלי שיודעים יותר טוב ממני.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני צריך לעבור את הקורס הזה. אבל יש להב"ה אצלי כל הזמן בלשכה. אבל אני שואל, איך הם מפעילים את זה באמת, הרי יש קשיים. יש תמיכה? אחרי שהוא גמר את הקורס ובא הביתה.
ענבל חן
¶
יש שעות של תרגול מודרך שאנשים יכולים להגיע. כמובן שעד היום היו, כשהיו תקנים מלאים, אנשים יכולים להגיע ולקבל עזרה כל הזמן, בשעות מוגדרות, אם יש להם שאלות, אנחנו תמיד אומרים להם שלהב"ה נשאר הבית שלהם.
ענבל חן
¶
אנחנו מקבלים את האנשים מאפס, מוציאים אותם אחרי הקורס למקום שהם יכולים להסתדר לבד. אתם מוזמנים לבוא ולראות.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני לא יודע אם זה המקום, אני אנצל את ההזדמנות. אני מתוך הניסיון בפניות שיש לי, צריך להיות מרכז תמיכה דרך הטלפון. אם אתם מוציאים אנשים שאחרי זה הולכים הביתה והם צריכים להפעיל את המחשב. גם הרבה אנשים היו מוכנים להתנדב, אתה לא צריך לעבוד. אתה יכול לתת בימים, שלושה ימים בשבוע בין השעות 9:00-12:00, הרי היום אפשר לפתור את הבעיות האלה דרך הטלפון מרחוק. טכנאי לא צריך לבוא הביתה. ברוב הדברים, נתקע לו המחשב, הוא לא מתגבר על משהו, הוא צריך לאפס לו את זה, אני כבר העליתי את זה פעם. יכול להיות שדרך המכרז הזה היו צריכים, זה עוד פרויקט, זה חלק מהפרויקט שצריך לעשות מרכז תמיכה לבוגרים של אותם קורסים עם אותה מיומנות שאתם מקנים להם, כשהם באים הביתה ומתחילים להפעיל, איזה מרכז תמיכה שייתן להם מרחוק כדי שהם יוכלו להתגבר על הקשיים שיש להם. אבל זה לא קשור לנושא. דרך אגב, יכול להיות שאם כבר יוצאים למכרז, אפשר להכניס את זה. זה לא צריך להיות יקר. אני יודע מאנשים שהיו פה שבאו ואמרו "אנחנו מוכנים להתנדב לעשות את זה" פעם בשבוע, פעמיים בחודש. אני עושה את זה דרך העבודה שלי. תנו רשימה של אנשים, אני מוכן לעמוד איתם בקשר טלפוני ולסדר את זה. אבל זה בדרך אגב.
לפני שאתה עונה, אני רוצה שתענה על הכל אז משפט אחד בבקשה.
נטע גומפריך
¶
אני באה מקרית מלאכי, אני מנהלת את המרכז בקרית מלאכי. אני רוצה להגיד שהצטיירה פה תמונה שאנחנו מתעסקים רק עם מבוגרים או ילדים. אני רוצה לייצג את המקום שממנו אני באה. אני מדברת על בעיה אקוטית בקרית מלאכי, אצלי באות צעירות ללמוד קורס הכרת המחשב, וכשמגיעים ומגיעות אלי ללמוד קורס הכרת המחשב זה יוצר איזו שהיא תפנית בחיים שלהם. אנחנו לא מדברים רק על מבוגרים ששולחים הודעות וברכות, אני מדברת על שינוי. על מעבר.
נטע גומפריך
¶
כשמנהל בית ספר תיכון בחטיבה מתקשר אלי ואומר לי "תשמעי, הם יוצאים והם לא יודעים להשתמש באופיס, הם לא יודעים את הדברים הבסיסיים" וקיבלתי שיחת טלפון כזו לא מזמן, "ואחר כך הן מגיעות אלי, אחרי שירות כזה או אחר והן לומדות" הן מקבלות פה כלים בסיסיים לחיים שלהן. אז אנחנו לא מדברים רק על מבוגרים ומותרות.
גרשון בינט
¶
אני ממלא מקום באגף לחינוך חרדי בעירית ירושלים. אני אוסיף בסוגריים מרובעות, אני חושב שבמגזר החרדי בנושא של להב"ה הייתי חלוץ, אולי לא בדיוק כי זה אחרי בית שמש ובעקבותינו באו בני ברק וקריית ספר ואלעד, ומבקשים את זה בעוד מקומות, ולא בכדי אולי זה יהיה חלק מהדברים שאני רוצה לדבר עליהם, ואני רוצה לדבר כמעט רק ברמה של - - - .
אני בא קודם כל מזווית של חינוך ומגזר חרדי. החשש והפחד שלי מהמכרז הנוכחי יותר ממה שכתוב ברחל בתך הקטנה מאשר הביאורים של המנכ"ל ואני מכיר את חלק מצוותו שהם אנשים מאוד מאוד קרובים ומתחשבים אלינו למגזר, הולכים לקראת, אבל אני מאוד חושש מזה. כפי שאתם רואים יש לי כאן שערות ניסיון והניסיון אומר הרבה מאוד ומזה אני חושש.
גרשון בינט
¶
נתחיל בזה שהמכרז הזה מדבר על כמות ולא על איכות. כמותי ולא איכותני. כל נושא הכניסה, הצלחנו להכניס את זה למגזר החרדי, את להב"ה, נובע מתוך זה והייתה לנו תמימות דעים גם עם הקדנציה שזה עבר למישהו שבמרכאות לא כל כך אהב אותנו, בתקופה של השר פרי, הם היו הפנים לא רק לסתימת הפער הדיגיטלי, אלא בעיקר כשער לפרנסה שאין דבר כזה כמעט היום להיכנס לפרנסה במגזר, בכל המגזרים, מבלי לדעת את המחשב, ולכן אחד הדברים הבולטים מאוד גם בירושלים, אני חושב שלא רק, שתלמידים רבים בכל שלבי החינוך באים לעשות דברים.
לא נשכח גם עוד דבר, המגזר החרדי, אם הנושא של התאמה לא יהיה מוחלט, עלול להיווצר מצב כמו שקרה לנו במקום הקודם שאנחנו היינו.
גרשון בינט
¶
הדירו אותם משם. בגלל חששות, לא בגלל שזה נכון. הסיבה שההתאמה בתכנית של התכנים, של האופן, קבוצות גדולות וקבוצות קטנות, אמר לי אחד ממנהלי המוסדות, הרב מנדלסון שהוא לא חשוד כליברל פתוח, הוא אומר לי "תביא לנו עוד שלוש-ארבע בירושלים לפי הגודל של העיר ירושלים כי זה חשוב משום שאנחנו כאילו מעצימים עיניים. אנחנו מלמדים מחשוב את הבנות שלנו ואנחנו עושים תנאי שבנות שיש להם מחשבים בבית, אנחנו לא רוצים לקבל אותם לסמינרים מטעמי יידישקייט" וכאן יש לך מקום שיש עליו פיקוח, שהולכים לקראתך בתכנים, שהולכים לקראתך בצוות.
גרשון בינט
¶
משום שהמכרז מדבר על כמויות. אם אני צריך, רבותי, אצלנו יש - - - שאתם, אני חושב שהייתם בביקור וראיתם, יש לנו שדרה מעבר לשתי כיתות, יש לנו שדרה של תרגולים, של בנות סמינרים שלומדות מחשוב ואיך זה יימדד? לפי בודד שבא לעשות את העבודות, את הדברים הללו? עכשיו אנחנו מדברים גם כן על תוכן. מי בוחר את הצוות? מה ההגדרה של הצוות, עם איזו השכלה צריך להיות?
אם לא היו הדברים האלה של משרד האוצר כשזה היה באוצר ואחרי משרד המדע שהיה בתקופה הקודמת, אם לא היו הולכים לקראתנו היו יכולים לפי הכתוב להגיד "רבותי, רגע, יש כאן תואר אקדמי, הנדסאי לא מספיק לי" זה היה ממוטט את כל העסק, וקל וחומר ממה שהיה בפעם הקודמת.
דיברתי רק ברמה של כותרות. אני רוצה שתדעו שהדברים האלה הם מעבר למה שכתוב. הכתוב יכול לגרום לכך שבא מישהו, אולי אתם מאוד נכבדים, ויש לנו שם אנשים יקרים כמו הרב חשין וכמו מזא"ה והם הולכים באמת לקראתנו ומחר בא מישהו "רגע אחד, מה כתוב פה, מצטער, לא יכול, לא רוצה, אני לא הולך להסתכן". רבותי זה קריטי ממש, ובזה אני רוצה לסיים כי זה הרבה יותר עמוק מהכותרות האלה שנתתי.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני רוצה לשאול שאלה, גם אם זה לא משרד המדע והטכנולוגיה, גם אם זה נניח החשב הכללי, מפעיל ספקים חיצוניים. אני רוצה להיות הוגן בהסתכלות, מה שאומר על זה חבר הכנסת פרי. מצד שני אנחנו מעסיקים, נותנים 40 מיליון, 50 מיליון. איך בודקים את החברות שעושות את העבודה שלהן? איך כלי המדידה, האם רק מבחן התוצאה שהתלמידים מרוצים או שיש גם דברים כאלה שהיום מקובל ועושים את זה למשל בחברות התחבורה הציבורית, שזה פוגע. אתה שואל אותי, זה פוגע.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
יש שילוב, אבל אני חושב שבסופו של דבר המפתח הוא לקרוא לאוצר – חשכ"ל, להגיד להם "חבר'ה, הרי אין לכם ויכוח שזה פרויקט לאומי, הוא סובל מחוסר כח אדם, הוא סובל ממכרז שיותר מדי תפוקתי ותתיישרו. אתם לא רוצים יותר מ-45 מיליון כרגע, אז לא נריב אתכם על עוד שניים או שלושה, אבל מה שאתם נותנים, תנו ברוחב לב ותנו בצורה שיהי אפשר להמשיך להפעיל גם את הקיים וגם את מה שרוצים, את החדש".
סאלח סעד (המחנה הציוני)
¶
אני חושב שכדאי להביא אותם לישיבה מסודרת. להביא את האוצר והחשכ"ל לכאן, שיתנו את התשובות הנכונות.
היו"ר אורי מקלב
¶
ואחרי זה המכרז סוגר את זה, הוא עושה את זה נוקשה יותר ואז את כל הדברים שאתה רוצה, אין לך את היכולת בהתאמות.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
יושב ראש הוועדה, זכותו של המממן לבוא ולהגיד "אני רוצה אמצעי פיקוח כאלה וכאלה" שיפקח. כל האנשים פה עושים עבודת קודש, הם לא מפחדים מהפיקוח.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
¶
ההצעה צריכה להיות להביא אותם לפה, לתת לנו תשובות לכל הנושאים האלה, עם פתרונות.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני יכול להביא לאוצר הרבה דוגמאות כאלה שצורת המכרזים האלה שבעצם באה להתנער מאחריות, התפוקות האלה זה מדדים שהם חושבים שאנחנו לא צריכים להיות באמת, אנחנו רואים את זה לפי מדדים והם מוציאים את הלב מתוך זה. אנחנו בחודש כסלו, קוראים לו חודש כסלו בגלל שהוא מובנה משני דברים, מהכיס ומהלב. לא יכול להיות רק הכיס לבד בלי הלב. צריך לעשות שילוב של הדברים האלה. וכאן זה לא.
יוסי הירש
¶
אני גמלאי של משרד מבקר המדינה, עבדתי 41 שנים במשרד מבקר המדינה. בין השאר הסיבה שאני יושב כאן, אני עוקב אחר תיקון הליקויים בדו"חות הביקורת גם כאזרח ולא רק כעובד ביקורת לשעבר. היו מספר דו"חות, זה גם אומר שמשרד מבקר המדינה גם חשב, ולפי דעתי בצדק, שמדובר בפרויקט חשוב ולכן גם צריך לעקוב אחריו. ב-2012 יצא דו"ח גדול, יצא גם דו"ח מעקב ב-2014 וראה זה פלא שהליקויים לא תוקנו.
אני גם אמור לייצג פה איזה שהוא זיכרון ארגוני, שלא יחשוב מישהו חלילה שזה דברים חדשים. לא שיש בעיה עם דברים חדשים, אדרבה ואדרבה. אבל כל הנושא הזה של פערי שכר, של חוסר במדריכים, זה לא חדש, זה כתוב בכל הדו"חות, זה אפילו כתוב בתשובה של משרד המדע. אני קורא כאן תשובה של משרד המדע שהוא כותב "השכר המשולם למדריכים הינו נמוך ביחס לתפקיד ולמטלות". אז היו חסרים מדריכים, היום חסרים מדריכים, והסיבה ברורה. יש כאן מצד אחד, ואני שמח לשמוע שהתקציב גדל מ-30 ל-45 מיליון, שזה הגדלה של 50%, הגדלה פנטסטית, יפה מאוד. 63,000 משתתפים. אז נראה לי בלתי סביר לחלוטין, וקודם כל יש פה את העניינים של המכרז. המכרז צריך לשרת את המשרד ולא להיפך. הרושם הוא שכאילו עובדים בשביל המכרז, כאילו איזה גולם שקם על יוצרו. החשב הכללי אמור לשרת את המשרד, המשרד הוא הגורם המקצועי שאמור לקבוע את תנאי המכרז, אם בכלל, ואולי צריך חשיבה מחדש. לעצור את זה לפני שזה מתגלגל למשהו שלא רוצים אותו. תודה.
(היו"ר סאלח סעד)
טל דמרי
¶
אני מנהל מרכז להב"ה בדימונה. מסביב לשולחן יושבים הרבה אנשים טובים באמת, הכל רצוף פה בכוונות טובות, אני בטוח שלאף אחד אין כוונה פחות טובה ממה שכולם רוצים. אבל לדעתי כל הדיון הזה סובב סביב פיין טיונינג קטן. כי באמת כולם רוצים, גם 45 מיליון, גם אנחנו, גם כולם.
אני רוצה לגעת בנקודה אחת מאוד מאוד קטנה שלי לפחות נראית שממש צריך לתת עליה את הדעת וגם מה שאמרת זה בדיוק מה שרציתי להגיד, לפני שלוש-ארבע שנים ישבנו כאן באותה ועדה, אני ישבתי כאן, טלי פלוסקוב, ראש העיר שלי מאיר כהן ישב כאן. ישבנו באותה הצגה, ישבנו באותם פרמטרים ודיברנו על אותו דבר, אחרי דו"ח מבקר המדינה שמדבר על אותם דברים.
אנחנו עומדים בפני בעיה חמורה מאוד. הבעיה היא מאוד פשוטה וגם אמר אותה אדוני היושב ראש שכרגע לא נמצא.
טל דמרי
¶
לא השנה שעברה. לא, כמו שאמר המנכ"ל, הוא בא וביקר גם בדימונה, גם השר ביקר בדימונה, גם נתנאל. אמרתי סביב השולחן הזה יש רק כוונות טובות, אבל לפעמים יש מקום מסוים שכולו רצוף כוונות טובות ואנחנו בדרך לשם.
אנחנו מדברים על הנושא של הפגיעה בעובדים. הפגיעה בעובדים, אני בטוח שאף אחד לא רוצה לפגוע בעובדים. אני אומר את זה על השולחן. אף אחד לא רוצה לפגוע בעובדים ואנחנו גם לא רוצים להיפגע. יש לי ארבעה ילדים, שלושה מתוכם נולדו לתוך הפרויקט הזה.
(היו"ר אורי מקלב)
טל דמרי
¶
כן. אני הקמתי וכל החברים שלי פה. סביב כל השולחן הזה החברים שלי הקימו את המרכזים האלה בידיים, זאת אומרת שנטע סחבה מחשבים, ויורם וכולם, כולנו עבדנו. צריך לחשוב מה עושים. אנחנו יודעים שבמידה – איך אמר המנכ"ל – במידה וייפסק. אין פה "במידה". אנחנו צריכים לדאוג לעובדים. במידה וייפסק מכרז 2009, מה קורה שם? עורך המכרז כיבד אותנו בשלוש שורות. מה שלוש השורות האלה אומרות? במידה ויוחלט על העברה, ניתן להעביר אותנו ממכרז למכרז על פי החלטת המשרד. איך אמר מישהו? ככה לא בונים חומה. ככה לא מתייחסים לעובדים. ככה לא מתייחסים לפריפריה. כולנו בפריפריה, ידענו את כל החזירות של עובדי כח האדם, איך חברות כח האדם מתנהגות אלינו. תבוא אלי מחר חברת כח אדם יגידו לי "תשמע טל, אתה הקמת, אתה מצויין, אתה טוב, אתה מקבל עכשיו X כסף, אתה מקבל 3,000 שקל פחות. רוצה – רוצה, לא רוצה – חביבי, פה זה פריפריה, פה כולם יקחו" ככה לא מתנהגים לעובדים. אנחנו רוצים לעבוד וטוב לנו.
זהבה וינטר
¶
אני מנהלת של מרכז להב"ה מודיעין עלית, המרכז החרדי הראשון שהוקם מבחינה כרונולוגית, מעל 21,000 פעמים שאנשים סיימו אצלנו קורסים. אנחנו חלק ממערכת החינוך האינטגרלית, העיר שלנו צעירה, מעל 60% מהאוכלוסייה הם תלמידי מערכת החינוך, בתי ספר של החינוך העצמאי באים אלינו. המורות שלי כולן מבית יעקב, יושב הראש מבין את המושגים.
אנחנו ממש חלק אינטגרלי וזה לא מובן מאליו למי שמכיר את הרגישות במגזר, לבוא ולהביא לימודי מחשבים חינם לכל דורש, עם המון המון רגישות, עם המון לילות שלא ישנתי בלילה איך עושים את זה נכון ואנחנו פשוט הצלחה גדולה.
היו"ר אורי מקלב
¶
זה נכון מה שהיא אומרת, אנחנו לא במקום להרחיב, אבל זה באמת הרבה השקעה והרבה רצון. זה מעבר לדברים שאנחנו רואים עובד בא לעבודה.
זהבה וינטר
¶
המכרז החדש בכלל לא מתייחס לרגישויות האלה. זה לא הפורום ולא המקום כי באמת המגזר החרדי הוא ענק במספרים, אבל מהאוכלוסייה במדינה הוא - - -
זהבה וינטר
¶
הכל הכל הכל. אנחנו השבוע פותחים למשל פותחים קורס אקסל לגבאים ומנהלי גמ"חים. הם משוועים, אין להם איפה ללמוד את זה בצורה מסודרת. על טהרת הקודש. הם באים בשמחה. מנהלים של חיידרים, רב'ס. זה לא המקום להרחיב.
זהבה וינטר
¶
אצלי התקן הוא חמישה מדריכות. חמישה מדריכים. כרגע התקן ירד קצת והובטח לי שהחשב יאשר כבר לפני למעלה מחודש עליה, בינתיים זה לא קרה.
זהבה וינטר
¶
כן. הקושי המאוד מאוד גדול אצלי, שמונה מדריכות, חמש משרות מחולקות למשרות חלקיות כי הן אמהות וזו עבודה במשמרות. הקושי המאוד מאוד גדול אצלי זה שבתי הספר – ואני סוטה ממה שרציתי להגיד אבל אם אדוני היושב ראש שואל אני עונה – יש לי שמונה אמהות, אני סוגרת מערכת בתחילת שנה עם מנהלות של בתי הספר של החינוך העצמאי, "אין בעיה, אתן בשעה הזאת", הן פונות אלי ראשונות בחודש שבט על המערכת של השנה הבאה כי לפי איפה שיהיה להן פנוי הן ישנו - - -
זהבה וינטר
¶
כן. חשיבות, וגם הלחץ, העומס. הן יודעות שאין משהו אחר. אם לא יקחו מה שנתתי, אין שעה אחרת, זה פשוט לא פנוי. אני סוגרת איתם שנתי ואז פתאום באמצע השנה אני אומרת לה רגע "מינואר עד אפריל אני לא יכולה לתת לך כי המדריכה יצאה לחופשת לידה וכבוד החשב של משרד המדע לא אישר לי לגייס ממלאת מקום". איפה נשמע דבר כזה? אמא שלחה ילדה לבית ספר ואומרים לה "אין מורה מינואר עד אפריל כי היא יצאה לחופשת לידה"? זה לא נורמלי, אנחנו עובדים בתנאים כמו בעולם שלישי. המדינה מזניחה את הפריפריה באמת, באמיתי. ילדים נשארים בלי שיעור. זה לא יעלה על הדעת.
זהבה וינטר
¶
אני רציתי להגיד שממשל תקין במדינה מערבית שיש לו חובה גם היום לדאוג לקדמה דיגיטלית ולחדשנות מצד אחד וגם חובה לדאוג לאוכלוסיות חדשות, אנחנו הקצה האחרון של המגע של הממשל עם האזרח, הרווחה. אנחנו כמעט משרד רווחה. אנחנו לא משרד מדע כזה יוקרתי. זה לא מספיק, עלתה כאן ההבנה הזאת שבתוך משרד המדע יושב פרויקט שהוא פרויקט רווחה כמעט. לא כמעט. באמיתי. אנחנו מתעסקים עם נט"ן שזה הזכיין של משרד הבריאות למשוקמי נפש, אנחנו מתעסקים עם דברים שאף אחד אחר לא נוגע בהם ואנחנו המגע הישיר של הממשל עם האזרח הזה. הוא פוגש את הפרצוף שלנו, הוא פוגש את הממשלה.
אצלי בעיר, וזה משהו ייחודי גם למגזר, פתחנו רישום למעונות יום משפחתונים שהפך להיות רק מקוון כבר לפני שלוש שנים, כשעוד היה אפשר, ילדים באים ונרשמים, אלפי ילדים, אצלי הורים באים להירשם במרכז. אין להם מחשבים, אין להם גישה. פתחנו הדרכה איך משתמשים באתר של משרד הכלכלה.
היו"ר אורי מקלב
¶
וזה לא היה קל גם לאנשים ש- - - אנחנו קיימנו דיונים שגם אנשים מיומנים מאוד, זה פרויקט אדיר.
זהבה וינטר
¶
אז הם באים אלי והם אומרים "אני יודע שאני צריך לקבל סבסוד, אין לי מושג איפה זה "אינטר". אצלנו מקבלים את ההדרכה איך עושים את זה, ובשנה הבאה הם עושים את זה שוב ביתר קלות". מס הכנסה שלילי, אנשים מקבלים כסף לבנק מהממשלה בגללנו. אנחנו המגע הישיר.
זהבה וינטר
¶
במקום הזה הממשלה צריכה לקחת אחריות כמו שהממשלה לוקחת מובילים דיגיטליים לאנשים בכירים בממשלה. מוביל דיגיטלי.
זהבה וינטר
¶
אנחנו לא יכולים לשבת בתוך חברה עסקית שגוזרת קופון. הכסף שהממשלה שמה אצלנו צריך להגיע כולו אל האזרח.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
¶
יושב הראש, הבנתי גם מטל מקודם כשיצאת, שהתקיימו דיונים כאן. לא הייתי כאן. אם יקיימו דיון ועוד פעם עוד דיון, אני מציע כאן שבאמת צריך להביא את האוצר לכאן, להביא את החשכ"ל לפה ושיתנו לנו תשובות ברורות.
היו"ר אורי מקלב
¶
יש לי הצעה בעניין הזה. אני רוצה להגיד אותה, אני אגיד בקול מה שאלחש לידידי חבר הכנסת פרי כשאנחנו יוצאים. תגיד לבוס שלך שחרדים האלה גם אם נראים חשוכים וצריך לחנך אותם והם לא למדו ליבה, הם לא כאלה, הם יודעים להתבטא, הם יודעים כוונות. הם לא כאלה כפי שנראה המגזר החרדי. תגיד לו את זה.
פרץ וזאן
¶
אנחנו בדיאלוג די צמוד עם מנהלי להב"ה, עם הפרויקט. אני רוצה לומר כך, לגבי הסוגיה המרכזית שעלתה פה לגבי המכרז הישן, נושא כח האדם, אני עצמי העליתי את זה במצגת, לא התעלמנו מהבעיה. הבעיה קיימת, כואבת, מפריעה לנו מאוד, ידועה לנו.
פרץ וזאן
¶
אבל כמו שנאמר וכתוב, נפגש שר המדע עם החשב הכללי באופן אישי, נפגשתי אני מספר פגישות. יש פה מסמך, אדוני היושב ראש, שהוצאתי גם לחשב הכללי לפני שלושה חודשים. לכל הצמרת של משרד האוצר, כולל שר האוצר וכולל שר המדע, שבעצם מלינה על בעיות כח אדם שישנם בפרויקט. כשאני שומע פה את מנהלי להב"ה, במיוחד כשאני מכיר אותם ואני יודע - - -
פרץ וזאן
¶
התשובה היא כרגע שמחפשים פתרונות איך לתת את המענה לכח האדם. אמרתי את זה גם במצגת. לצערי הרב נכון לרגע זה אין תשובה שמקובלת עלי בנושא של תגבור כח האדם. גם אמרתי את זה תוך כדי הצגת הדברים. זה לא שייך למכרז החדש.
היו"ר אורי מקלב
¶
מר פרץ, חבר הכנסת סעד, חבר הכנסת פרי, אני רוצה לשמוע כאן את החשב הכללי או נציג האוצר שיגיע לפה, לא רק על כוח אדם, ועונה תשובה איך זה שנוער באמצע קורס, זה לא ייתכן שהוא לא הגיע לפה.
ענת לוי
¶
הם התעקשו, אנחנו היינו איתם במשא ומתן עם הנציג שלהם שאמור להגיע לישיבה, גם החשב הכללי, ולטענתם הנציג שלהם זה החשב של משרד המדע, שהוא המייצג שלהם בנושאים האלה.
היו"ר אורי מקלב
¶
זה כשל שלי, אם הייתי יודע כמה שהחשב מעורב פה. לא הייתי מודע למצב הזה. הם היו מגיעים לפה. הוועדה הייתה - - - שיענה לי פקיד שיש לו אחריות בתפקיד שלו. באמצע קורס המדריכה יוצאת לחופשת לידה ולא מביאים ממלא מקום? איך אפשר להבין דבר כזה. זה הרי לא כח אדם, מחסור שלא פותחים קורס. קורס שקיים ובאמצע הקורס, וכמו שאת אומרת, שלא מביאים ממלא מקום למורה בבית ספר.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
חשב משרד המדע, אני מניח שהוא גם עדיין חשב משרד התרבות והספורט. גם את זה לא הצלחנו להפריט אבל זה סיפור אחר. הוא נציגו של החשכ"ל עלי אדמות. ואז אומר החשכ"ל שחשב של משרד המדע יסביר לכם את אותן טענות ומענות. אני חושב שכדאי לנו לתת לו הנחה, כי אני חושב שיהיה לו קצת יותר קשה, צריך שיבוא נציג החשכ"ל עצמו ויתמודד איתנו.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני אבקש גם את ההתייחסות שלך לפרוטוקול. אני לא רוצה להביך אותך, אבל איזו תשובה אתה יכול לתת למנהל מרכז להב"ה בכל עיר שהיא שהוא לא יכול להביא ממלא מקום למי שיוצאת לחופשת לידה. קיים דבר כזה?
פרץ וזאן
¶
לגבי המכרז החדש אנחנו משפרים אותו כל הזמן, קיבלנו 400 שאלות לגבי המכרז החדש. אני רוצה להזכיר לכולנו שהמכרז החדש יצא ללא בכלל אנשים קבועים בסניפים. זו תוספת של המשרד עוד לפני בכלל שיצא לציבור, של איוש לפחות מנהל ושני עובדים קבועים ויתר העובדים על בסיס תפוקות. זאת אומרת גם פה יש בסיס קבוע של אנשים שמכיר את הרשות, שפועל מול הרשות, שמכיר את הארגונים. היתר כמו שאמרתי, אי אפשר גם להתעלם שבמכרז גם לתפוקות יש משקל ולא רק התשומות. אז שמנו גם תשומות קבועות שזה לא היה ברעיון הראשוני, הוספנו את זה, חייבנו לשים אנשים קבועים.
כשאנחנו רואים אתכם ואת התחושות שלכם, את הרגשות שאתם מעלים כאן, בסוף זה אנשים. אמרתי את זה גם במהלך ההצגה, יש פה אנשים נפלאים, ואני מכיר, כולל את זאת שדיברה מבני ברק, כולל בירושלים, ונפגשתי עם מר בינט בסניף בירושלים וראינו שם את הפעילות ואת העבודה. זה פרויקט שאני לא חושב שצריך להסביר לא לשר המדע ולא למנכ"ל משרד המדע, לגבי החשיבות העצומה של הפרויקט הזה, החשיבות הרבה שיש פה לצמצום הפער בפריפריה בתחום האוריינות הדיגיטלית לאוכלוסיות מוחלשות, לאוכלוסיות מבוגרות. ראינו את זה בעיניים עשרות פעמים בעשרות ביקורים בסניפי להב"ה, ראינו את המסירות וגם אמרתי את הדברים הללו במהלך המצגת. אני לא חושב שאני צריך להתווכח עם מישהו פה על זה, אני חושב שיעקב פרי שר המדע לשעבר גם הוא עצמו התרגש כשהוא סיפר על הפרויקט הזה. אותה תחושה עוברת בנו כשאנחנו מדברים גם לשר המדע הנוכחי וגם אלי, בחשיבות ובנושא של שמירה על הפרויקט הזה.
פרץ וזאן
¶
אין קשר. סליחה. אין קשר בין המכרז החדש שממילא המכרז הקיים לא רלבנטי. אין קשר בין המכרזים.
פרץ וזאן
¶
אנחנו מדברים, הדבר הזה גם הוזכר במהלך, זה שיש מכרז חדש שיש בו שינויים ושיפורים, 400 שאלות כמו שאמרתי.
היו"ר אורי מקלב
¶
הצעות אפשר. גם בסוג כזה של מכרז אם אנחנו רוצים להכניס שינויים במדדים זה בידי המשרד ואפשרי לעשות את זה. אנחנו חייבים לסיים.
פרץ וזאן
¶
העובדים הקיימים לא קשורים, ניסיתי להבהיר את זה במהלך המצגת. הם לא קשורים למכרז החדש. הם פועלים במכרז קיים שאין עליו שום שינויים. לכן אנחנו רוצים גם לשמר אותו. הדבר הזה נאמר.
פרץ וזאן
¶
מעמדם, אמרתי את זה פה, תחת מכרז החשכ"ל, ומעמדם כרגע מבחינתנו יישאר תחת מכרז החשכ"ל ואני אמרתי - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
חבר הכנסת סעד, אני אתייחס למה שאתה אומר בדברי הסיכום כדי שאנחנו נוכל להתכנס, אנחנו כבר עברנו את הזמן.
לאה מרקוביץ
¶
אני מנהלת את מרכז להב"ה ירושלים. אני שואלת אם מרכזי להב"ה כל כך טובים, עובדים כל כך נפלא, אז למה בכלל יוצאים למכרז? הכל כל כך טוב. מה פתאום חושבים על מכרז?
היו"ר אורי מקלב
¶
אני חייב לסכם את הדברים. אני רוצה להגיד לכם, רבותי, ניהלנו דיון מיוחד עם פתיחת המושב בגלל שאנחנו רואים את החשיבות של הנושא. אנחנו באמת היינו ערים לפניות שלכם וראינו את המצוקה וגם התרשמנו שיש כאן מצוקה אמתית. כשהחלטנו על זה ראינו גם עוד שאנחנו לא היחידים בתובנה הזאת, בחשיבה הזאת, חברי כנסת שהיו כאן ושפנו וגם כאלה שלא היו פה, אנחנו רואים את הנושא של להב"ה כפרויקט דגל. הוא לא התקציב הכי גדול במדינה, אבל עם כל זה אנחנו רואים את המשמעות, את הערך המוסף שיש בפרויקט הזה. אנחנו מעריכים, אין לנו שום טענה על תפקוד המשרד בעניין הזה. אנחנו חושבים שהמשרד ראה ובאמת היה חלק מתהליך, היה שותף בעניין הזה ומי שאפילו אולי נמצא כאן מסביב לשולחן, אין לנו חילוקי דעות מהותיים בעניין הזה. יש כאן תכתיבים, לא כל מה ששמעתם, יש כאן עוד דברים שלא נאמרו כמו שאנחנו כאנשי מקצוע יודעים שיש פה תכתיבים של רגולטור, של אוצר, של החשכ"ל, שמכתיב למערכות, גם למשרדים הממשלתיים. לא הכל בידי המנכ"ל, לא הכל בידי השר. השר הוא לא זה שמחליט על כח האדם, הוא צריך לדבר גם על דברים מהותיים, גם על שיטות המכרז, יש היום במדינה תהליכים מובנים, לטוב ולמוטב בעניין הזה.
אנחנו צריכים בתוך התהליכים והמסגרות האלה לדעת איך להתכנס ואיך להראות, לשקף ולהטמיע את מה שאתם דיברתם פה, ואנחנו התרשמנו באופן אמיתי לא רק במבחן התוצאה שלכם, אבל גם בדרך למבחן התוצאה הזאת, שצריך לתת לכם הרבה כלים והכלים כאן צריכים להיות הרבה יותר גמישים, בהתאמות השונות שיש לכם לכל סוגי האוכלוסייה, בסדר גודל, איך אנחנו מגיעים לתוצאה הזאת, בדרך לתוצאה הזאת ולהכניס את זה לתוך סד של מכרז חדש שיכול להיות הוא אולי חדיש יותר והיום מדדים שהם מקובלים אולי במקומות אחרים, שאני לא חושב שבהרבה מקומות הם הצליחו, בהרבה מקומות הם נכשלו. לא דומה מכרז בתחבורה ציבורית למדידת תפוקות ועמידה ביעדים ששם מדובר אמנם גם על נהגים ועל מכונות, למכרז כזה.
לכן אנחנו חושבים שצריך להכניס גם את הלב ואת המהות והתוכן, והנושא הכמותי שנראה שהוא בולט אבל גם אם הוא שוויוני, הוא לא מתאים למקרה הזה. כאן החלק הזה יותר של האיכות והגמישות צריך להיכנס ולהיות הרבה יותר דומיננטי וצריך לבוא לידי ביטוי ביכולת הגמישות של המאפיינים עם הנהלים של העובדים.
לכן אנחנו מבקשים בעניין הזה גם אם המכרז נסגר, להגיע להבנות. אנחנו שולחים אותך עכשיו בשלב ראשון לעמוד מול החשב ולהגיע להבנות. אנחנו במקביל נשלח את המכתבים ואת המסקנות שלנו לשר. אנחנו נקיים ישיבה שניה בעניין הזה.
לגבי כח האדם, וודאי שצריך לגעת בכח האדם הקיים. לא צריך חשב לשכנע, כשרואים את מבחן התוצאה בסופו של דבר האנשים הולכים. משאירים מרכזים ריקים. אני ראיתי את המכתב ואנחנו נעזור לשר, יש הסכמה של המשרד בעניין הזה. המשרד רואה לנגד עיניו את כל מה שאמרתם פה, העצמתם את הדברים, ראינו שההשלכות הן הרבה יותר חמורות.
אנחנו נחזק את זה גם כהחלטת ועדה, גם מול משרד האוצר. יכול להיות שנבקש אולי דיון בוועדת הכספים. גם יכול להיות כוועדה שהיא מתעסקת באופן ישיר יותר בכסף מול האוצר וגם בתפיסה הארגונית.
אנחנו נראה את התוצאות המפגשים האלה שיהיו דחופים והפניות שלנו ונקיים ישיבה שניה עם האוצר, עם החשב הכללי ועם כל הנוגעים בדבר. תודה רבה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 12:49.