ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 31/10/2017

פיתוח אזורי תעשייה משותפים בנגב

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-14OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 594

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"א בחשון התשע"ח (31 באוקטובר 2017), שעה 11:00
סדר היום
לציון יום הנגב - פיתוח אזורי תעשייה משותפים בנגב
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא – מ"מ היו"ר

ג'מעה אזברגה
חברי הכנסת
חיים ילין
מוזמנים:
יועצת מנכ"ל משרד הכלכלה, משרד הכלכלה והתעשייה - ליאת יונייאן

מנהל מינהל אזורי תעשייה, משרד התמ"ת - יגאל צרפתי

מרכז השקעות, משרד הכלכלה והתעשייה - ראסם נאטור

רפרנט תעשייה ומסחר באג"ת, משרד האוצר - עידו שלמה סופר

סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי - חיאם קעאדן

מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה - אדוה קינן

משרד הפנים - נסימי נעים נאור

ראש תחום הערכת סיכונים - אגף חומרים מסוכנים, המשרד להגנת הסביבה - יוסי רבי

מנהל המנהלת אזורי תעשיה בנווה מדבר - מוטי חדד

מנהל מרחב דרום, התאחדות התעשיינים - אביב חצבני

מנהל תחום תקציבי פיתוח, משרד התחבורה - איתן טי

מנהל אגף תכנון ובניה, משרד הפנים - אלעד יוסף לב

ראש עיריית רהט - טלאל אלקרנאוי

ראש מועצת נווה מדבר - איברהים אל הוואשלה

חבר מועצה, תל שבע - נואף אבו עמרה

איש עסקים מהנגב - רפיה חוסיין

איש עסקים מרהט - טלב אל פראונה

יושב ראש ועד אום אל חיראן - ריאד אבו אלקיען

חבר מועצה, רהט - עטא אבו מדיעם

איש עסקים, רהט - חוסן אלרפיעה

ראש פורום אנשי עסקים בנגב - עדיסאן אבו אבדון

מנהל סניף "שתיל" באר שבע

סולטאן אבו עבייד

מוזמן/ת - טאבת אבו ראס

מוזמן/ת - חנה קופרמן

מוזמן/ת - דן לנצט

מוזמן/ת - איימן אזברגה

מוזמן/ת - מחמוד אל עמור

מוזמן/ת - מיטל פרשר

מוזמן/ת - סמדר וייס

מוזמן/ת - שירי שניצקי

מוזמן/ת - פהמי אלרוומלי

מוזמן/ת - עלי אלקרינאוי

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את סינרג'י כבלים (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: איגוד לשכות המסחר) - יובל אלגד
מנהל/ת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
אתי אפלבוים

פיתוח אזורי תעשייה משותפים בנגב
היו"ר איתן כבל
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: פיתוח אזורי תעשייה משותפים בנגב.

יש כאן חברים מהרשימה המשותפת שיציגו את הנושא. שניהם חברי ועדה. חאג' הוא מהמקפידים בוועדה ואני מקווה שגם אזברגה ילך בעקבותיו.

אני אאפשר לכם להציג את הנושא שעל סדר יומנו. כמובן שנאפשר למי שרוצה לדבר. ידבר גם ראש עיריית רהט ויתייחס. אני מניח שיש כאן נציגים של המדינה. אני מקווה שכל מי שהוזמן כאן יידע גם להשיב עניינית לטענות שתעלנה כאן. אני מקווה שלא יהיו כדרורים מיותרים וננסה לראות את המציאות כמו שהיא ולתת עליה את הדעת. אולי, בעזרת השם, גם להצליח לתת פתרונות לעניין שעולה כאן.

חבר הכנסת חאג' יחיה, בבקשה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
כבוד היושב ראש, חברים, שלום לכולם. כשאנחנו מדברים על אזורי תעשייה משותפים, אנחנו מדברים יותר על האפשרות של תעסוקה לתושבי הנגב. שניים, מדברים גם על הכנסה לרשויות המקומיות, כי כל הרשויות המקומיות הערביות שנמצאות בנגב הן במצב סוציואקונומי אחד שאין מתחת לו. אם היה פחות, אז הם היו גם שם. זה המצב הכי קשה מבחינה סוציואקונומית. המשמעות היא,

שהם חיים ממענקי איזון. מענקי איזון זה אומר רק לתת את השירותים המינימאליים לאזרחים. אנחנו מעודדים אזורי תעשייה משותפים. יש שני אזורי תעשייה בנגב, ברהט ובשוקת. שני אזורים האלה עוזרים ומקדמים במקצת את המצב שם.

בנושא הזה יש שתי בעיות. הבעיה הראשונה זה היכולת של בעלי העסקים הערבים בנגב לקבל את המגרשים והיכולת לפתח. אנשים התלוננו שלקח להם לפחות 15 שנים לאחר שהכינו את התכנית העסקית ועדיין לא קיבלו מגרש. היום הם צריכים לעדכן את התכנית העסקית שלהם ואז אולי להתחיל 15 שנים מחדש.

שנית. בנוסף לאזורי תעשייה והמגרשים, אנחנו רוצים חלוקה צודקת בהכנסות מאותם אזורי תעשייה משותפים. הכוונה בצודקת, לקחת בחשבון את העניין של הארנונה והעניין של ההיתרים לקבלת היתרי בנייה ושזה יהיה פרופורציונאלי למספר התושבים שהם שותפים לאותו אזור תעשייה.

אחרת, מה המשמעות של אזור תעשייה? ברהט, למשל, יש 60,000 תושבים והיא שותפה עם מועצה אזורית שיש לה 10,000 תושבים ומחלקים את ההכנסות חצי חצי. זה לא סביר ולא מקובל והחלוקה צריכה להיעשות לפי מספר התושבים בכל מקום.

אנחנו גם צריכים לדאוג שיהיו אישורים לאזורי תעשייה קלה ומלאכה, גם בישובים האחרים, כי אנחנו צריכים לעודד גם עסקים זעירים קטנים וגם הבינוניים כי בלי זה גם התושבים של אותם יישובים יהיו רק העובדים של אותם מפעלים ושל אותה תעשייה והם לא יהיו שותפים בהכנסות וזה לא ישפר את המצב הכלכלי של האנשים היחידים של אותם יישובים. בסך הכול הם יעבדו באותם מפעלים ובקושי יקבלו שכר מינימום. זה לא ישפר את המצב הכלכלה שלהם. זה ימצא להם מקומות עבודות אבל לא יטפל בעוני השורר בתוך אותם יישובים.

אני לא רוצה להרחיב כי יש לנו פה שני חברי כנסת שהם תושבי המקום וגם ראשי רשויות. במידת הצורך אני אתערב בדיון בהמשך.
היו"ר איתן כבל
תודה אדוני על ההצגה הקצרה.

ברשותך, אני רוצה לברך את חבר הכנסת סעיד אלחרומי בברכת ברוכים הבאים לוועדת הכלכלה. נשמח לראות אותך כאן כחלק מהעבודה אצלנו. כמובן שאני אאפשר לך בבוא העת לדבר.

אחרי ההצגה של חאג', האם מישהו יכול לשים את האצבע על העניינים. אני רוצה להזכיר שהיינו בסיור, עם חברי ועדת הכלכלה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
היתה לנו פגישה גם פה.
היו"ר איתן כבל
נכון. היתה כאן פגישה עם בעלי עסקים שהתלוננו והציגו כאן את הבעיות. שום דבר לא זז, כך זה נראה לפחות. יש כאן שני אלמנטים שאני מבקש לדעת אותם. האם הולך להיות אזור תעשייה? אני לא סתם תעשייה כי היום פחות ופחות מדברים על אזורי תעשייה ויותר מדברים והולכים לכיוון של אזורי תעסוקה משותפים. כשמדברים על אזורי תעשייה מדרים בדרך-כלל על מפעלים גדולים, מזהמים, עם בעיות כאלה ואחריות. יותר ויותר הולכים לכיוון אזורי תעסוקה. אני רואה את זה בכפר קאסם וראש העין במתחם "לב הארץ".
קריאה
זה לא משותף.
היו"ר איתן כבל
לא דיברתי על משותף. זה היה אמור להיות משותף. בסוף, בגלל שהתווכחו, אזור התעסוקה של ראש העין הוא בכפר קאסם ואזור התעסוקה של כפר קאסם הוא בראש העין.

אני רק מבקש, טלאל, שים לי את הבעיות שאתה רואה כראש רשות שמתמודד עם המציאות הקיימת שם. למה לשיטתך זה לא מתקדם?
טלאל אל קרנאוי
אני אתחיל מעידן הנגב. עידן הנגב הוא אחד מאזורי התעשייה המשותפים לרהט, בני שמעון ולהבים. מי שחושב שזה אתמול בבוקר תכננו אותו והיום זה קיים, טועה. זה התחיל ב-2001. בינתיים התחלפו ראשי רשויות. הבירוקרטיה של מדינת ישראל אוכלת כל חלקה טובה.

אבל עידן הנגב זה אחד הפרויקטים של נגב. ב-2013 אחוז האבטלה ברהט, העיר הגדולה ביותר, היה 34%. היום זה 11%. יש שם שני מפעלי עוגן, "סודה סטרים" ו"קלגל", שמעסיקים כ-2,500 עובדים, זה מביא תרומה כלכלית לעיר.

יש את בעיית הבעלות על הקרקעות. המנהל לא מסדיר את בעיית הבעלות על הקרקעות עם התושבים ולכן זה מעכב את הפיתוח והקידום. העמדת תקציבי פיתוח לתכנון אזורי תעסוקה. אם לא היה משרד הכלכלה מתגייס למען עידן נגב בהיקף של כ-100 מיליון שקלים, לא היה קם עידן הנגב. השאלה, האם משרד הכלכלה יהיה מוכן להשקיע עוד כ-100 מיליון שקלים להקמת אזורי תעסוק משותפים, זאת שאלה.

בעיה נוספת. אזורי מלאכה בתוך הישובים. אנשים רוצים גם אזורי מלאכה. אי-אפשר לשים מתחת לבית שאנשים גרים בו מסגריה ונגריה. אז מתכננים בתוך קו כחול אזורי מלאכה ותעסוק פשוטה, שזה לא קיים במסגרת תכניות המתאר, לא קיים במסגרת הסדר הקרקעות ותביעת הבעלות.

אלו נושאים מאוד חשובים. צריכים עידוד וכמובן המלצות של משרד הכלכלה ומנהל מקרקעי ישראל להקצות קרקעות.

ברהט מתוכננת הרחבה של אזור התעשייה הישן בשטח של 350 דונם. כבר ארבע שנים אני מתמודד מול מנהל מקרקעי ישראל, מול רשות בדואים, למצוא הסדר על תביעת הבעלות. המשפחה אומרת: אני מוכנה להגיע להסדר. תנו לי 30 דונם מתוך ה-350 וקחו את ה-350. המדינה אומרת: לא, מה פתאום? 350 דונם? אנחנו נשלם לך 2 מיליון שקלים וזה הפיצוי. משוגע לא היה מסכים לזה.

אז בינתיים התכנון הסטטוטורי מאושר, כביש שמחבר את רהט - - -
היו"ר איתן כבל
זאת אומרת, מאז שאני הייתי במשרד החקלאות לפני הרבה מאוד שנים, שאלות אותן שאלות והתשובות אותן תשובות.
טלאל אל קרנאוי
אותן פיצוי ואותו דבר.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
עוד לא הפריחו את השממה.
טלאל אל קרנאוי
הבעיה עומדת ותלויה במקרקעי ישראל והרשות להסדר יישובי הבדואים, שלא מקדמים פתרון והסדר קרקעות. האוכלוסייה רוצה להשתלב בכלכלה. מי לא רוצה להשתלב בכלכלה? כולם רוצים להשתלב, אבל הפיצוי שמציעה המדינה הוא פיצוי עלוב.

עסקים קטנים, גם זה מאוד חשוב. היום המוטו של כל העולם זה ללכת לעסקים קטנים. אי-אפשר להקים בישובים שלנו עסקים קטנים, כי התכנון היה שכונת מגורים ותו לא. אם מישהו רוצה לפתוח מכולת מתחת לבית שלו זאת עבירה פלילית ואין רישיון כסף. כדי לעשות רישיון עסק צריך לעשות שמאות של מנהל מקרקעי ישראל. בא המנהל ואומר לו: אתה משלם עכשיו על שינוי ייעוד 350,000 שקלים ואז הוא מוותר ואומר: קח את המכולת ותעזוב אותי.

זה מה שקורה. הבירוקרטיה הזאת מונעת את הפיתוח.
היו"ר איתן כבל
תודה אדוני, הצגת את הדברים בצורה בהירה.

נאפשר לחברי כנסת להתייחס. מי מנציגי הממשלה נמצא כאן? אני רואה שנמצא כאן יגאל צרפתי. יגאל, אני מקווה שתיתן את ההתייחסות עד כמה שידך משגת.

נמצאים פה מהמשרד להגנת הסביבה, ממשרד הפנים.

חבר הכנסת אזברגה, בבקשה.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
תודה רבה. קודם כל אני רוצה לברך ותודה לך אדוני היושב ראש. אני כמובן מסכים עם כל מה שאמר טלאל ומתחיל מאיפה שהוא סיים. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות. אחד הדברים הוא העניין שאין באזורי התעשייה המשותפים – כל כבוד לדוגמה של עידן נגב. אני קורא לזה סיגל מורן ולא המועצה האזורית בני שמעון כי בסופו של יום לפי הרצון של ראש המועצה או ראש העיר עצמו. באמת סיגל עובדת בשיתוף פעולה מלא בכיוון.

אין יתרון מסוים לאנשים של רהט בעידן הנגב מאנשי אנשי להבים, שהיכולות שלהם מבחינה כספית יותר גדולה.

שנית. הכפרים שלנו הם כפרים ללינה בלבד. אין מקומות תעסוקה. זה לא מספיק שיש אזור תעשיה לרהט להבים ובני שמעון. זה לא מספיק שבשוקת מתכוונים להקים אזור תעסוקה ללקיה, חורה ומיתר. אני חושב שבכפרים עצמם אין תכנית כלכלית, אין אזורי תעשיה ולא אזורי חקלאות.

הדבר השני, בדיון קודם באחת הוועדות דיברתי על עניין החסמים. אחד החסמים שלנו היום, לצערי הרב, היא הרשות להתיישבות הבדואית. אתה בא לתקוע קרוואן כדי להקים גן ילדים, הרשות מתנגדת מוציאה צו הריסה. אתה רוצה להקים מסגריה או נגריה, באים והורסים. מצד אחד הורסים, אבל מצד שני לא נותנים פתרונות לאנשים.

אני חושב שלא צריך להיות כל-כך צרי ראייה. צריך לשים את היד על איפה שכואב ולראות את העניין בצורה יותר רחבה. אין מנוס מאשר להקים כפרים חדשים.
היו"ר איתן כבל
תודה אדוני.

ברשותכם אני מבקש מישהו מנציגי הממשלה. אני כמובן אאפשר לראש המועצה אזורית נווה מדבר לדבר.

אני אאפשר לאברהים אל הוואשלה, שהוא ראש המועצה האזורית נווה מדבר, להציג נקודת מבט נוספת. בהצלחה בתפקידך החדש.

ולאחר מכן נבקש מאחד מאנשי העסקים לדבר.

חבר הכנסת חיים ילין, בבקשה.
חיים ילין (יש עתיד)
כבוד היושב ראש, תודה רבה. אני מברך על הדיון. אני רוצה להעמיד כמה דברים על דיוקם. פעם טענתי שאם הייתי ראש ממשלה הייתי נותן 400 מיליארד שקלים לפזורה. מה אכפת לי, הם לא מסוגלים להוציא את זה, אין להם תכנון, אין להם שום דבר. אותו דבר בצפון ובגליל.

מה תוקע הכול? מי שרוצה להתקדם יש לו ועדה מעל ואז הוא לא יכול להתקדם, לא יכול לעשות תכנון ולא יכול לעשות שום דבר, כי אנחנו בפיגור מאוד גדול. אבל אני גם שמח, מצד שני. אם רהט רוצה להיות עיר גדולה ומשגשגת כמו כל עיר במדינת ישראל, אז יש דרייב פה, אין פה מה לעשות. מה שחסר זה תמיד הגורם המוטיבציוני להשיג אותו. מי שלא היה בעידן הנגב מוזמן לעשות זאת. זאת באמת אימפריה. אני חושב שזה בדיוק העוגנים שמשנים מציאות. לא צריך עכשיו להסדיר א כל הקרקעות ואת כל הבעיה של הבדואים, זה לא שייך בכלל. את זה צריך לעשות, זה עניין פוליטי ומדיני. לצערי זה לא בידיים של כבל ושלי.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
אבל גם את זה צריך.
חיים ילין (יש עתיד)
זה גם לא בידיים של בני בגין. הוא כבר ניסה משהו ואפילו במפלגה שלו כבר הפילו את זה. מה צריך לעשות? פה משרד הפנים – גם האוצר, כי היום כל התכנון זה משרד האוצר. מבחינתי, שמשרד הפנים ומשרד האוצר ישתפו פעולה. חייבים לתת תקציב לתב"ע חדשה, קו כחול, לכל יישוב , כולל שינוי ייעוד.

אם על כל שינוי ייעוד מקרקע חקלאית, מקרקע מגורים או מסחר, על כל דבר כזה רשות מנהל מקרקע ישראל תגבה כסף, לא עשינו כלום. למה? הם גובים כסף ואתה צריך לתקצב בצד השני. מה עשינו? לא עשינו כלום.

צריך פה שיתופי פעולה ולראות איך אנחנו מקדמים את זה. בלי זה, טלאל, אתה יכול עד מחר ולא יקרה כלום. זה לא אתה וגם לא דוידי בשדרות וזה לא שייך בכלל לבדואים ולא ליהודים. זה בירוקרטיה במדינת ישראל. עד שאתה משנה את התב"ע כבר יש לך עוד עשרה נספחים חדשים וייקח לך עוד עשר שנים. אתה רודף אחרי הזנב של עצמך . לכן מכולת לא תהיה אלא אם היא תהיה חוקית.

אני מבקש, אם אתם רוצים לקדם, זאת האפשרות היחידה, אין דרך אחר,. תקציבים לתכנון מחדש של העיר, נקודה. גם אם רוצים להשאיר את העיר הוותיקה, אז שירחיבו קו כחול.

בואו נשים את הדברים על השולחן. יש לך מזל שיש לך שכנה שנקראת סיגל מורן. סיגל מורן בבני שמעון היא אישה מדהימה שאתה יכול לשתף פעולה. לא מזמן חלק מהקרקעות הועברו. אני חושב שיש פה הזדמנות בלתי רגילה שרהט תהיה עוגן. אנחנו צריכים כמדינה שכל הפזורה תסתכל על רהט ותגיד: אנחנו רוצים כזה. ביום שזה יקרה - - -
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
אבל לא בכפיה.
חיים ילין (יש עתיד)
למה אתה שם לי מילים שלא אמרתי? למה אתה שם מילים? כל זמן שמים לי מילים שאני לא אומר. אני רוצה בדיוק את זה. אמרתי בכפיה? אמרתי להביא משטרה? אמרתי עם טנקים לעשות את זה? מה אתה רוצה ממני? תקשיב, אני חי בגבול מאוד עוין. אתם לא אויבים שלי ואתם לא עוינים אז אני לא יודע מה אתה רוצה ממני.
היו"ר איתן כבל
תודה.

איברהים על הוואשלה, ראש המועצה האזורית נווה מדבר.
איברהים אל הוואשלה
בוקר טוב אדוני היושב ראש. קודם כל להערה שהוא ציין שזאת הבעיה של הבדואים. אני רוצה לציין שזאת לא בעיה אלא זאת סיטואציה שנקלעו אליה האזרחים הבדואים בנגב. בשל אי טיפול המדינה בצורה יסודית באזרחים הבדואים בנגב הגענו למצב הזה, שאנחנו היום מדברים לסגור את פערים ולתקן. ישנה נכונות מכל המשרדים להגיע ולשפר את איכות החיים. אנחנו מדברים היום על שירותים בסיסיים של האזרחים הבדואים בנגב.

צריך לציין שהמועצה האזורית נווה מדבר היא בהקמה. זאת אומרת, שאין לנו תשתיות. מבחינה בירוקרטית גם זה מהווה חסם באי קידום. מה עוד שאנחנו מדברים על שינוי אורח החיים לאזרחים בדואים. אי אפשר להגיע לשינוי אורח חיים בלי תכנון של כל משרדי הממשלה. כאן צריכה להיות ראייה של כל הממשלה. אם אנחנו משנים את אורח החיים של האזרחים מאורח חיים פשוט, אותנטי, מבוסס על כלכלה פשוטה ורוצים לשנות אורח חיים, אם אנחנו לא מלווים את זה בתכנון כלכלי, תעשייתי, שלאנשים יהיו מקורות פרנסה ומקום עבודה שהם מזדהים איתו. אדם שמזוהה עם מקום העבודה שלו הוא בן אדם יצירתי והוא יכול לתרום. כאן אני חושב שהממשלות מפספסות. רוצים באמת להסדיר התיישבות מבלי לתכנן מקורות פרנסה ולקלוט אותם במפעלים במקומות שההכנסה והמשכורת תהיה הולמת לאוכלוסייה בנגב. אנחנו במצב סוציואקונומי הכי נמוך ואם היה אפס היו נותנים לנו, ומי שעובד הוא עובד דרך חברת כוח אדם בשכר נמוך. אין סנכרון או תיאום בין משרדי הממשלה, בין הרשויות והגורמים הרלוונטיים אשר מטפלים באזרחים הבדואים.

ישבתי עם ראש מועצה רמת נגב. יש נכונות ואנחנו במגעים עם משרד הכלכלה לקדם אזור תעשייה משותפת. ישבתי עם אבו עראר מערערה בנגב. ישבתי גם עם ביטון מירוחם. אני רואה את הנגב כיהודים ובדואים שווים בשווים. אני לא מדבר על דו-קיום. זה קיום ממשי. אנחנו כולנו אזרחי מדינת ישראל וההתייחסות צריכה להיות התייחסות לבני אדם וזכותם לחיות ולחיות בשייכות.

לא יכול שהקונפליקט היום על הבעלות על הקרקע וחסמים, ואנחנו מחכים אם תבואו או לא. למי יש את הסמכות להביא לשינוי? זה המדינה יש לה את כלים. התכנון צריך להיות מהיסוד ומהבסיס ושהאנשים יהיו שותפים. אני חושב שיש נכונות לשנות את המצב הזה לטוב.
היו"ר איתן כבל
תודה אדוני ראש המועצה ובהצלחה.

נואף אבו עמרה ולאחר מכן אל רפיעה חוסיין.
נואף אבו עמרה
אני חבר מועצה בתל שבע. שלום לכולם. עצוב לי מאוד. אתם מדברים על תעשייה ועל אזור תעשייה. אני מתל שבע ואין לי עדיין הקצאה. אני עדיין בשלב של לחלום.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
נואף צריך להזכיר שהיה אזור תעשייה, הוחלף למגורים בתל שבע.
נואף אבו עמרה
אני יודע לדבר ואני אגיע למשפט הזה.

אזור התעשייה הזה, במקום שהוא יפרח ושתהיה תעשייה, היום יש אנשים שמנהלים את הדברים בבית המשפט על-מנת להמשיך לחיות. שני מפעים קטנים, על מנת להמשיך לשרוד, מנהלים בבתי משפט. אנשים נכנסו להם, גרים להם בתוך המפעלים. אז הייתי רוצה שתשתפו את האזור שלנו בכל הרגעים האלה. תודה לכם.
היו"ר איתן כבל
תודה אדוני שדיברת קצר ולעניין.

רפיה חוסיין, איש עסקים.
רפיה חוסיין
דבר ראשון, אנשי עסקים בנגב נתקלים בבעיית המגרשים באזורי תעשיה, בכלל אם יש. בשנת ה-2000 ביקשתי מגרש באזור התעשייה שגב שלום. הובטח לי שיהיה לי המגרש.

(היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא, 11:41)

קניתי את המכונות שעלו לי מיליון וחצי שקל. בסוף לא קיבלתי את המגרש והייתי צריך להקים את המפעל שלי באזור שלא היה מתוכנן ובסוף נהרס לאחר שהשקעתי בו מעל 2 מיליון שקלים. זאת דוגמה.
היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא
אתה אומר שהבירוקרטיה שמעכבת היא לא נותנת לך את האפשרות - - -
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
זאת לא בירוקרטיה, זאת מדיניות של אורי הראל.
היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא
ברשותך. אם אנחנו מדברים על אזורי תעשייה משותפים, הכוונה היא שבעלי המפעלים יהיו היהודים והעובדים בשכר מינימום יהיו הערבים ולא יהיו עסקים לערבים? לזה אתה מתכוון?
רפיה חוסין
בכלל לא.
היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא
אלא מה? תן לנו להתמקד בנקודה.
רפיה חוסין
כשמקימים אזור תעשייה בשנות ה-2000 של שגב שלום ולאחר מכן הקימו אזור תעשייה באבו קרינאת, שזה שייך למועצה אזורית נווה מדבר.
היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא
זה לא משותף. אלה אזורי תעשייה לאותם יישובים.
רפיה חוסין
כן.

הובטח לנו כאנשי עסקים שאני אחד מהם, שנקבל באזור תעשייה שגב שלום ולא קיבלנו את זה. אנחנו התמודדנו על זה. יש הרבה אנשים שהפסידו את העסקים שלהם ואני אחד מהם. לפני 5 שנים הוקם אזור תעשייה באבו קרינאת. הגשתי את הבקשה שלי. כאן מדובר על עסק.
היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא
אנחנו מדברים על אזורי תעשייה מאושרים. יש מגרשים ריקים עד היום או שהמגרשים כבר חולקו או הוקצו?
רפיה חוסין
שום מגרש כמעט לא שווק. אם שווק, שווק מתחת לשולחן.
היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא
מר צרפתי, אתה צריך לתת תשובות, אז כדאי להקשיב.
רפיה חוסין
אם שווק, אנחנו נשמע מראש המועצה של נווה מדבר הממונה על אזור התעשייה הזה. אם שווק, שווק מתחת לשולחן. זה קיים בנגב, זה קיים בכל - - -
היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא
אבל בנייה באותו אזור תעשייה עוד לא קיימת.
רפיה חוסין
אזור התעשייה קיים ומתוכנן.
היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא
אני מדבר על ההרחבה שאתה מדבר עליה, שלא סיפקו את המגרשים. נבנה בהם או שהם עדיין ריקים?
רפיה חוסין
עדיין אין פיתוח להרחבה. באזור התעשייה של אבו קרינאת יש פיתוח ויש כבישים. הם סיימו את הכול כמעט לפני 4 שנים. אנחנו הגשנו בקשות כבני המקום ולא קיבלנו את זה. יש אנשים שקיבלו אולי מתחת לשולחן, אני לא יודע.
היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא
יש לך עוד נקודה? זמננו קצר ואנחנו רוצים לנסות ולהתקדם.
רפיה חוסין
נקודה שנייה. רוב אנשי העסקים לא מקבלים את הסיוע מקרנות סיוע, שזה בערבות המדינה. אני עדיין לא ראיתי שום עסק שקיבל את הסיוע הזה. אנשים מגישים, הדוחות שלהם הם בסדר גמור. האנשים האלה הם בגדר חשודים. יש את החשש הזה, לא יודע מאיפה זה הגיע. האנשים האלה לא מקבלים את הסיוע מקרנות סיוע בערבות המדינה.

דוגמה שלישית. אנשים הגישו וקיבלו מגרשים באזור תעשייה בשגב שלום. גם אצל טלאל היה כך. דרשו מאנשים שבנו את העסקים שלהם ובנו בניינים ונתנו להם קנסות של 250,000 וסגירת המקום, בכל אזור התעשייה של שגב שלום. זה גם קיים בנגב.
היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא
אנחנו נשמע את חבר הכנסת סעיד אלחרומי.
אברהים אלהושלה
הוא טען טענה חמורה מאוד ואני רוצה לענות.
היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא
אנחנו רוצים להתקדם ולא להתנגח, כי היום הזה מיועד כדי לקבל פתרונות ולעזור לתושבי הנגב ולא רק לפרוט את הבעיות ולהתלונן על המצב הקיים.
אברהים אלהושלה
קודם כל, הוא לא מכיר את עושר שלי ברמה האישית. הדברים האלה שנטענים, של מתחת לשולחן - - -
היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא
זה לא קשור אליך.
אברהים אלהושלה
אני צריך לציין שאני מכיר את הבעיה שלו. בתקופתי אני לא הוגשה בקשה כזאת. אני למדתי את הבקשה. בתקנון ובקריטריונים שמאפשרים לו, המפעל שהוא רצה להקים שם הוא מזהם ואז הוא נדחה.
היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא
בסדר. אנחנו מדברים על הקצאת מגרשים. לא נרצה לדבר על כל מקרה ספציפית על כל מקרה ומקרה, כי אנחנו מדברים על פתרון לבעיות כוללניות. .

חבר הכנסת סעיד אלחרומי, שגם היה יושב ראש מועצת שגב שלום ויושב ראש ועדת ההיגוי של ערביי הנגב. אני חושב שממנו אנחנו צריכים לשמוע הרבה דברים אבל מרוכזים.

(היו"ר איתן כבל, 11:50)
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת)
תודה כבוד היושב ראש. תודה גם ליוזם היום הזה, חבר הכנסת טלב אבו-עראר שיזם את יום הנגב ואת הכינוס של כל הוועדות. תודה לאיתן שהסכים וקיים את המפגש החשוב הזה.

חברים, אזורי תעשייה משותפים הם מנוף לצמיחה, מנוף לקידום של כלל תושבי הנגב. כשאנחנו מדברים על אזורי תעסוקה בעידן הנגב, אנחנו מדברים על העיר רהט, על בני שמעון ועל להבים. זה לא תעסוקה, זה גם חלוקת הכנסת והגדלת הכנסות עצמיות של הישובים שנמצאים מסביב. אני חושב שהרשויות הבדואיות הן הרשויות שזקוקות לאזורי התעשייה המשותפים, יותר מאשר היישובים היהודים שמסביב. לכן חשוב מאוד שהנושא הזה יקודם, גם לעבוד על אזורי תעשייה משותפים במקומות אחרים.

כראש מועצה בשגב שלום חנכתי עם ראש הממשלה אולמרט בזמנו את אזור התעשייה המשותף בשוקת. כמדומני זה היה ב-2007. טלאל, אני מצדיק אותך בכל מילה שאמרת. מאש אנחנו מדשדשים בבירוקרטיה עלובה ולא הגענו למצב שנפתח את אזור התעשייה בצומת שוקת. אזור התעשייה בשוקת הוא מנוף ללקיה, לחורה, למיתר ולאומבטין שליד צומת שוקת. לכן חשוב מאוד בצד המזרחי, על כביש 25 לכיוון ערערה, אבו קרינאת, גם לחשוב על אזור תעשייה משותף שם.

תל שבע נפלה בין הכיסאות. אין לה אזור תעשייה. היה בתב"ע של תל שבע אזור תעשייה בצד הדרומי, אני מכיר את השטח היטב. היה בתב"ע אזור תעשייה. הוא התהפך על-ידי לחץ ואני לא רוצה להיכנס למאבקים הפנימיים של תל שבע, הפכו אותו למגורים. הוקמו שם שני מפעלים ואחר-כך נעלם. יישוב שלם של 18,000 תושבים בתל שבע, אין להם אזור תעשייה.

חברים, אם אנחנו רוצים לקדם ולפתח את הנגב, לעבוד ביחד בשיתוף פעולה, צריך להתמקד בנושא פיתוח כלכלי ואזורי תעשייה משותפים. זה גם עבודה וגם הורדת אחוזי אבטלה. זה גם יעזור לאישה הבדואית, שמצבה הכי חמור במגזר היום, אפשר במפעלים להקצות מכסה לנשים האלה, לאוכלוסיות החלשות האלה.
טלאל אל קרנאוי
"סודה סטרים" מחזיק 800 עובדות בדואיות.
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת)
באזורי תעשייה מוצלחים כמו שגב שלום וחורה, בחורה אפס מגרשים עכשיו לשיווק. בשגב שלום זה שני מקומות מוצלחים. אם ישנה אפשרות, לבדוק בטאבו אם אפשר להרחיב את זה, אז כן להרחיב את זה ולדאוג לתעסוקה של האנשים שם.

מילה אחרונה בקשר ליישובים המרוחקים, למשל, עבדה או ביר הדאג'. צריך לחשוב מחוץ לקופסא על פיתוח גם תיירות וגם תעסוקה.
היו"ר איתן כבל
סעיד, אני אגלה לך. כשהייתי עוד במשרד החקלאות ואחר-כך במשרד בינוי ושיכון, אני המצאתי. יש מחקר שעושה בחור בשם שמעון עוז על כל אותה תקופה. אני אז כתבתי תכנית שלמה. אמרת ביר הדאג' ומייד קפץ לי השם. אני הקמתי את "משכנות רועים". זאת המצאה שלי על שם מסעדה שהיתה ביציאה הדרומית מירושלים בשנות התשעים. אמרתי אז למשרד הבינוי והשיכון וכל מי שעוסק בתחום, שבעוד 20 שנה נחפש בדואי אותנטי או שנייבא אותו מירדן. גם הם כבר רוצים להיות חלק מהחברה. תיירות היתה אחד האלמנטים. זה מדהים, שום דבר לא השתנה.
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת)
אני רוצה להשלים בשני משפטים.

יש לנו בנגב נבחרת מצוינת של ראשי רשויות. לא רק בגלל שהם יושבים כאן אלא בגלל שהם רוצים בכל מעודם לקדם את החברה הבדואית ולקדם את הרשויות שלהם. אני מאמין שאנשי המקצוע, איפה שיש תקלה עם בעלות על הקרקע, אנחנו ניכנס לסוגיה.

למה אני אומר שניכנס לסוגיה? כי אנחנו בוועדת ההיגוי יש את הכוח המוסרי וגם הכוח לפתור סוגיות שיש בהן קשיים ולקדם אותן. פתרנו כבר 3 מקומות להקמת בתי ספר. אני חושב שאפשר לעשות את זה, תשקיעו מאמץ בזה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
אני רוצה להדגיש את העניין של חלוקה צודקת בין הישובים השותפים באותם אזורי תעשייה. רציתי לתת את הדוגמה של אזור התעשייה שנמצא ברהט. יש פה 60,000 תושבים של רהט ובבני שמעון ולהבים יש 20,000. החלוקה היא 44% לרהט ו-56% לבני שמעון. החלוקה הצודקת אומרת 75% לרהט.
היו"ר איתן כבל
טלב אל פראונה, בבקשה.
טלב אל פראונה
אני בעל עסק שנמצא ברהט. יש לי מעבדה לבדיקת בטון. זה עסק יחסית ייחודי ואני הראשון במגזר הבדואי. יש בעיות מפה ועד הנגב, במיוחד מצד משרד הכלכלה. עוד שבוע אני מקבל את תעודת ההסמכה ואני צריך לחכות חצי שנה כדי שאוכל לתת לאנשים הסכמים ואז אני לא יכול להעסיק 20 אנשים.

אני מברך על מגרשים ותעשייה משותפת והכול, אבל צריך לעודד גם מה שקיים היום. דיברו על חלוקה צודקת. אני אומר, במיוחד בצד התכנוני וההנדסי. צריכים להיות שני משרדים, שכל אחד יבין מה אנחנו רוצים.

יש משהו שנתקלתי בו. אני היום משלם שכירות ואני יכול לקנות מגרש באיזה מקום ואני לא יכול בגלל העסקנים שנמצאים באמצע. יש הרבה עסקנים. למנהל מקרקעי ישראל יש את העסקנים שלו. אני נתקלתי בזה שרציתי לקנות מגרש ואמרו לי: לך לזה ולך לזה. אם אתה לא יכול לקבל המלצה מהם, אתה לא תקבל מגרש. איפה אנחנו קיימים? איפה אנחנו נמצאים.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
המלצה זה לא בחינם.
טלב אל פראונה
בדיוק, גם אתה צריך לשלם.

התכנון צריך להיות משותף. יש לי הצעה לכל הנכבדים הנמצאים. מי שמביא תכנית עסקית מקבל אישורים. אם הוא בא לשנות את התכנית עסקית כי זה לא הולך ואז מוציאים לו את הנשמה ולא נותנים לו לשנות את העסק ולהתקדם הלאה.

באזורים משותפים צריך להכניס גם תעשייה של בני אדם. זאת אומרת, בתי ספר או מכללות לתעשייה כדי שגם הם ילמדו ויעשו דברים טובים.
היו"ר איתן כבל
תודה רבה. ממש רהוט ומדויק. תודה לאדוני.

ד"ר טבאת אבו ראס, בבקשה.
טבאת אבו ראס
תודה רבה לך. אני חושב שמה שאמר סעיד לגבי פיתוח כלכלי כקטר לקידום חברה מאוד נכון.

. אני הייתי רוצה לדבר על המאקרו ולא על המיקרו. אני חושב שחלוקת המרחב בנגב היא הדבר הנכון. אני רוצה להתמקד בשתי מועצות אזוריות שקיימות שם. בארץ, אדוני, יש 54 מועצות אזוריות. יש שתיים ערביות בנגב. אלה שתי המועצות היחידות בארץ נגמרות עם הבית האחרון וזאת טעות. אי אפשר לפתח. אי אפשר לדבר על פיתוח כלכלי בלי שטח. זה דבר אחד.

אתם בטח יודעים על כמה קרקע מועצות אזוריות חולשות על קרקע בארץ. ככל שיש לך יותר קרקע ככה יש לך יותר מפעלים שמניבים ארנונה. זאת הנוסחה. מועצות אזוריות חולשות על 80% משטח המדינה.

לעניין חלוקת הארנונה וחלוקת העושר בנגב. שליש מתושבי הנגב הם בדואים, הם ערבים. אי-אפשר כל פעם לתת להם בכפית קטנה עוד קצת ועוד קצת. בואו נחשוב על הנגב כאזור של כולם, יהודי וערבי. ככה צריך להתייחס לזה.

אני אתן לכם דוגמה עם מה שקורה עם שדה התעופה נבטים. המדינה החליטה שהיא מעבירה 20 מיליון שקלים לרשויות בנגב. זה מהלך נכון ויפה. אבל איך חילקו את זה? 10 מיליון ילכו לערד ודימונה ו-10 מיליון שקל לשאר. כסיפה וערערה מקבלות כל אחת 4 מיליון שקל, כאשר הקרקע הופקעה מהתושבים של כסיפה וערערה.

מועצה אזורית אל קאסום, עם 7 יישובים בדואים. אם יש מישהו שהרעש מפריע לו זה תושבי קאסום. היא מקבלת 10% מהסכום, 2 מיליון שקלים, ועדיין לא קיבלה אף אגורה אחת. לכן אני חושב שחלוקת העושר באזור הזה מאוד מאוד לא נכונה.

נקודה אחרונה. שמעת כאן את חבר הכנסת ילין אומר שהוא רוצה לראות את כל הבדואים כמו רהט. אני שואל אותו ושואל את האולם הזה: מדוע אי אפשר להציע לבדואים אותן אופציות התיישבותיות שמציעים ליהודים תושבי הנגב? יש יהודים שגרים בעיר, בכפר, בקיבוץ, במושב. אפילו חלק מהיהודים חיים בחוות בודדים. מדוע לא להציע את זה גם לבדואים?

דבר אחרון, תכנון, תכנון. תכנון בלי שיתוף הבדואים בתכנון, זה לא תכנון. היום המדינה מתכננת ומביאה לטאלל. אני מדבר על המרחב כולו ולא רק על רהט.
היו"ר איתן כבל
נשמע את דוברים אחרונים ואחר-כך נשמע את המכובדים. ריאד

אני יו"ר ועד אום אל חיראן וגם מקדם הזדמנות עסקית במגזר הבדואי.

ידבר ריאד אבו עלקיען, אחריו מוטי חדד ואחרון עטה אבו דיאם מרהט. לאחר מכן נעבור להתייחסויות של המדינה. אני חושב שעשינו הקפה של כל העניין עצמה.

ריאד, בבקשה.

ריאד אבו אלקיען

תודה רבה לך אדוני היושב ראש. אני יו"ר ועד אום אל חיראן וגם מקדם יזמות עסקית בסקטור הבדואי.

הפרחת השממה בנגב חייבת להישען על חינוך ועל כלכלה בריאה. אם אין כלכלה בריאה אז לא מפריחים שום שממה בנגב, גם בסקטור היהודי וגם בסקטור הערבי. דיברו על התכנון. אנחנו דורשים תכנון משותף והפסקת התקציבים של המדינה, שמזרימה תקציבים לרשות להסדרה ההתיישבות הבדואית, שהיא גוף יחיד שמטפל באוכלוסייה הבדואית. יש שלטון מקומי, יש שלטון ארצי, שיעבדו ישיר במקום עם הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית. יחידות האכיפה שמקימים אותן למען האוכלוסייה הבדואית כמו יחידת יואב ויחידות אחרות, אם הכסף הזה היה מוזרם לתועלת הציבור ולתועלת ההתיישבות בנגב בתכנון משותף, כפי שאמר חברי טאבת או ראס, אז היינו משיגים הצלחות.

אני רוצה לדבר על סוגיה אחת שאף אחד לא הזכיר אותה פה. ישנן 59 משפחות בדואיות שעשו הסדר קרקעות עם המדינה וקיבלו בתמורה קרקע חקלאית. הקרקע החקלאית הזאת לא נרשמה בטאבו משנת 1983 עד היום. היא נרשמה במנהל בעלים ובהסכם מכר. ב-1993 וב-1997 עשו הסדרים. 59 משפחות. משנת 2008 אנחנו מנסים לקדם איתם מיזם סולארי או מיזם כלשהו. בגלל הבירוקרטיה ובגלל המדיניות הקיצונית והגזענית אנחנו לא מצליחים. קיבלנו רשימות וקיבלנו היתרים, לפני שגם המתקן הראשון בקיבוץ קטורה ועד היום לא מצליחים להקים שום מתקן מהמתקנים הללו.
היו"ר איתן כבל
ריאד, לא נעים לי. הגזענות בתחום הספציפי הזאת היא על כולם. אני אומר "גזענות" במירכאות כמובן. לצערי, המדינה מתרשלת מאוד מאוד ולא עושה את העבודה שלה כלפי מולה.
ריאד אבו אלקיען
אני רוצה להגיד שיש פוטנציאל, יש רצון, יש מוטיבציה ויש דברים טובים. בואו נשמור על מה שהיה במשך 70 שנה ונפריח את השממה לטובת כל תושבי הנגב. תכנון משותף, עשייה משותפת. בואו נתחיל בעשייה ולא רק בדיבורים.
היו"ר איתן כבל
אמן, כן יהי רצון. תודה לך.

מוטי, בבקשה.
מוטי חדד
שלום לכולם. אני מנהל את המנהלת אזורי תעשיה בנווה מדבר. אני מברך את כולם שיזמו את היום הזה. זה יום חשוב.

אני אתמקד בדבר אחד. אמר חברינו טלאל, שלתכנן אזורי תעשייה משותפים לוקח שנים רבות. כמו כן, הבנו ממנו את השינוי הדרסטי שזה יצר ברהט ובסביבה. לא לחינם ראש המועצה איברהים מנווה מדבר שם את זה כמשימה, לקדם אזורי תעשייה משותפים נוספים, כדי לפתור את בעיית התעסוקה ולהגדיל את ההכנסה מארנונה באזור. לכן אני מקווה שמשרדי הממשלה ייקחו את האלמנט הזה, ייקחו את התכנית הזאת ואת הרעיונות ויקדמו אותן ברמת תכנון ראשונית כדי שנוכל להצעיד את זה קדימה.
היו"ר איתן כבל
עטא אבו מדיעם מרהט, חבר מועצת העיר.
עטא אבו מדיעם
תודה רבה.

אני כמובן בטוח שראש העיר נגע בדברים חשובים. אני ממונה על כמה תיקים, שחלק מהם הם גבייה, תעשייה, תעסוקה, אזורי תעסוקה. לפני כן עסקתי בתכנון, שנתיים וחצי ממלא מקום ראש העיר. הנושא של התכנון קרוב מאוד לליבי.

אני אגיד כמה דברים. רבותי, בואו נדבר בדואים אל בדואים. חלק מהחסמים זה אנחנו עושים. אנחנו יודעים איך לתקוף את הממשלה ומצוינים בלתקוף את הממשלה. לכן אני בא היום להגיד: קודם כל בואו נשים את הנקודות המאוד כואבות. יש את הנושא של הקרקע, הנושא של ההתפשרות של אחד עם השני וגם עם השלטון המקומי. יש לנו קצת בעיות.

למשל, לקח לנו שנה וחצי קטע של 800 מטר לחבר את רהט לכביש 6. אחרי התכנית המופקדת המפורטת של אזור התעשייה הצפוני החדש של רהט, אנחנו לא מצליחים להתקדם בגלל שיש טענת בעלות. החסמים האלה, אנחנו צריכים להבין שאי-אפשר לקבל הכול וצריך לחיות פה בפשרה. הבעיה היא שהבדואים לפעמים לא נוטים לכיוון פשרה, היא קצת חוסמת את ההתקדמות הכלכלית.

אני אגיד לכם, אל תסתכלו על רהט בעין רעה אלא בעין טובה. ההצלחה שנמצאת ברהט, שמעון פרס התחיל בה, אחר-כך סילבן שלום ואחר כך עוד שרים. כולם באו ושמו משהו. כולם התחילו לשים את היסודות. התחלנו ואף אחד לא האמין שיהודים וערבים יהיו שותפים יחד.

אגב, אתמול היו שרים ופלסטינאים על מרחבים תעסוקתיים משותפים של ישראל ופלסטין, ישראל והרשות, כי הם חושבים כלכלה וזה נכון.

אני גם חבר דירקטוריון שם. עושים את ההצלחה, הכנסות זה בסדר. צריך להסתכל למה נעשה בכלל הסכם? סופחו אלינו יותר מ-16,000 דונם מבני שמעון. אנחנו במנהלת משותפת. לא כל דבר צריך להסתכל גם בצד השני.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
הקרקע היא קרקע מדינה? אתם אזרחי מדינה? תושבי רהט 60,000 ובשאר היישובים 20,000? מה הצדק אם אתה מדבר כאילו סופח לכם? מה זה סופח לכם?
עטא א בו מדיעם
אני אומר שאלמלא עשינו את המנהלת המשותפת - - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
אזור תעשייה משותף חייב מנהלת. אי-אפשר לנהל אותו בלי מנהלת.
עטא אבו מדיעם
אלמלא עשינו את הפרויקט הזה, חבר הכנסת המלומד. אם לא היינו עושים את הדבר הזה לפני כמה שנים והיום הוא הלכה למעשה – זה לא חלום. זה היום התגשמות והכנסות של רהט. אז אני אומר שבואו נסתכל קדימה. אני קורא לחברים ביישובים אחרים – כן.

איפה יש לנו חסמים? יש חסמים ברישיונות. יש לנו בעיה עם הגמישות בוועדות המקומיות. קיבלנו בתיקון 101 שאתם עשיתם העצמה למקומיות. אנחנו אחת הוועדות שקיבלה קצת העצמה מתיקון 101 לחוק. אבל, אני עדיין כבול בזה שיש עבירות ואני אפילו לא יכול לתת רישיונות אפילו זמניים. אני רוצה שיהיו הקלות.

לגבי צווי ארנונה. מה שצועקים בעלי העסקים זה במיוחד הארנונה. יש לי צו ארנונה בעידן הנגב שהוא פחות, אדוני היושב ראש. שם יש צו ארנונה אחר וברהט יש צו ארנונה יותר יקר מעידן הנגב.

היה את הרעיון הזה של תמריצים או הנחות בארנונה. אולי תיתנו לבדואים אזורי עדיפות א' וגם גמישות בצווי ארנונה כי לאנשים באמת קשה לשלם את זה.

אמצע כאן מחמוד על אמור. הוא מנכ"ל החברה הכלכלית ברהט. הוא היה מנהל רע"ן אזורי. אדוני, יש לנו המון הכשרות. הוא הוציא הרבה אנשים ממעגלי אבטלה. בשנת 2013 רהט היתה ב-35% אבטלה. היום יש 15% אבטלה.
היו"ר איתן כבל
טלאל אמר שירד ל-11% ואתה אמרת 15%.
עטא אבו מדיעם
זה בין 11% ל-15%.

הביקוש לנדל"ן ברהט, בגלל שרהט הצליח. אנחנו יותר יקרים מעמק שרה בבאר-שבע. זה רק בזכות שאנחנו חושבים כלכלה , חושבים בכיוון הנכון.

אני מבקש ממך כמה דברים. קצת תמריצים לעובדים שם, לבעלי העסקים, הנחות בארנונות.
היו"ר איתן כבל
תודה.

אני אבקש מיושב ראש פורום ראשי עסקים בנגב עדיסאן אבו אבדון, בבקשה.
עדיסאן אבו אבדון
שלום לכולם.

אני מודה לאנשים שדאגו למפגש הזה. אני חושב שזה מפגש טוב.

חשוב לציין שלפני כמה חודשים היה יום הנגב בכנסת. אז זה היה יותר ליהודים מאשר לבדואים. אני השתתפתי שם, אבל היו הרבה בדואים והם לא השתתפו ולא היתה נוכחות בדואית כמו שצריך. לדעתי, ביום הזה של הנגב, צריך להיות יום נגב לכולם, גם ליהודים וגם לבדואים. לדעתי, כל הבדלנות הזאת וכל ההתעסקות עם הדברים האלה זה רק מזיק.

אנחנו הקמנו את הפורום הזה לפני שנתיים בערך. זה פורום שהוא חוצה יישובים בדואים. אנחנו נפגשנו גם בוועדת הכלכלה. אדוני היושב ראש, אתה גם היית בסיור אצלנו. מאז גם לא יצא שום דבר. אנחנו ישר הבנו שכשאנחנו רוצים לטפל במשהו אנחנו צריכים להגיע לרשות לקידום הבדואים בנגב. הרשות היא הטבעת למעשה שנעצרים בה כל הדברים הטובים שיכולים לקרות לחברה הבדואית. לדעתי, הדברים האלה לא יכולים להימשך. מי שנכנס ליישובים שלנו ורואה – אני לא רוצה לומר עולם שלישי, אני רוצה להגיד שזה הרבה פחות מעולם שלישי. אין אצלנו מרכזים מסחריים. הנגריות בתוך הבתים, מוסכים בתוך הבתים, מכולות בתוך הבתים. הדברים האלה לא מכבדים שום יישוב. לדעתי, בסופו של דבר, הדברים האלה לא מקדמים את היישובים.

הרי, כשאנחנו מגיעים למצב כזה שאין מרכז מסחרי, אין מה לשווק את היישוב תיירותית או מכל בחינה שהיא. מלבד רהט, אדוני היושב ראש, אין לנו שום דבר. אין לנו מרכזים מסחריים, אין לנו כלום בתוך היישובים שלנו.
קריאה
גם ברהט אין העצמה כלכלית, שיעצימו גברים ונשים.
עטא אבו מדיעם
עזוב את רהט.
היו"ר איתן כבל
חברים, את הדיון הזה תעשו בפורום ראשי רשויות בנגב.
עדיסאן אבו אבדון
אני רוצה לסיים ולהגיד דבר אחד. למרות שהוא ביקש שנעזוב את רהט, אני מכיר מגרש שמשרד הכלכלה הקצה לבחור מרהט ובמנהלת זה נתקע. לכן אני אומר שיש לנו גם בעיה חברתית ביישובים שלנו. אסור לנצל את הבעיה הזאת בצורה צינית ולהביא למצב כזה שהיישובים שלנו לא יתקדמו. לדעתי הדבר הזה אסור לעשות את זה. המנהלת כן עושה את זה. אני קורא לזה מנהלת אבל עכשיו זאת רשות.
היו"ר איתן כבל
תודה אדוני.

יגאל צרפתי, בבקשה.

יגאל, אני לא מבקש סקירה מהתקופה שבן-גוריון הגיע לנגב. זה מדהים אותי, אני אומר לך את זה בהן צדק. נכון שיש התקדמות אבל זה בעיקר יותר "אבנים שחקו מים". אני אומר את זה לך. לא דומה הגב מלפני 20 שנה למה שהוא ה יום.

אני רוצה שתבין, החברה היהודית הישראלית מתרחקת. זאת אומרת, למרות ההתפתחות המתקיימת במגזר הבדואי, החברה הישראלית עולה בקבוצות של חמש ועשר. אני מכיר את החברה הבדואית היטב. עסקתי בזה הרבה, כתבתי הרבה על הדברים האלה.

אני אומר לך שאי-אפשר לקחת את נושא הקרקעות, שהוא לב ליבה היום של ההתעסקות. גרים שם בני אדם וצריך לעשות את ההבחנה וההפרדה אחת ולתמיד מהנושא של המקרקעין. שיריבו, זה לפני 20 שנה אמרתי להם שזה רק ילך ויהיה יותר גרוע וזה לא יהיה יותר פשוט. זאת המציאות.

בנסיבות האלה יש רגע שהמדינה חייבת לעשות את ההפרדה ולהגיד: גרים פה בני אדם, צריך לתת להם את כל הזכויות. יש עניינים נוספים של מקרקעין. יש מקומות שאתה לא יכול להתפתח. אני לא רוצה להיכנס כאן לעניינים שאי-אפשר להתעלם מהם. הפערים האלה לוקחים את החברה הבדואית למקומות שאנחנו לא רוצים וגם הם לא רוצים. אחר-כך אנחנו מתלוננים למה זה קורה. לא שאני נותן לזה, חס וחלילה, איזו לגיטימציה, אבל בשורה התחתונה, כשאין תעסוקה, אין פרנסה, אין חיי חברה. בלב ליבה של ישראל יש מקומות כאלה.

לכן אני מבקש שתגיד לי מה הצפי. אני יודע שאנחנו לא נעמוד בו אבל תן לנו איזה סוג של אופטימיות בתוך התהליך הזה.
יגאל צרפתי
ברשותכם, נחסוך את הסקירה מ-1948, אבל כמה מילים על מה קרה מ-2006, כדי שנכייל את מד הנתונים שלנו. אולי אחר-כך ראסם יוכל להשלים ברמת המיקרו. אני אדבר על הפעילות של מנהל אזורי תעשייה שאני אמון עליו, שהוא בעצם זרוע הביצוע וזרוע התכנון של משרד הכלכלה. כמובן שיש עוד יחידות שאני לא כל-כך בקיא מה שקורה שם ולכן אני אדבר על הפעילות שלנו.

השקעות משרד הכלכלה בתחום שלי מ-2006 עד היום מסתכמות ב-900 מיליון שקלים בפיתוח ושיווק של אזורי תעשייה בכ-45 אזורי תעשייה ברחבי הנגב. במסגרתם פותחו 42,000 דונם, מתוכם 18,400 עדיין זמינים לשיווק. משנת 2006 ועד היום - - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
יש לך את החלוקה בין ערבים ליהודים?
יגאל צרפתי
כן. אני עוסק בתחום שהוא מאוד מדיד.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
ברור, לכן אני שואל, כי יש לך את האינדיקציה.
יגאל צרפתי
התשובה היא שיש.

משנת 2006 ועד היום הושקעו 220 מיליון שקלים באזורי תעשייה משותפים, מאלה שאנחנו מטפלים בהם.

בעצם היום אנחנו מסכמים את ההישגים של החלטת הממשלה 3708, שהגיעה לפרקה כעבור 5 שנים, במסגרתה הושקעו 141 מיליון. אנחנו שוקדים, יחד עם אגף התקציבים באוצר, על תכנית המשך שבה אנחנו בוחנים את האפקטיביות של מה שהיה וגם מה צריך לעשות. זאת אומרת, יש לנו סוגיות על הפרק. האם נכון אזורי תעשייה צמודי דופן ליישוב, או האם נכון להתמקד באזורי התעשייה המרחביים?
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
צריך גם וגם בכל מקרה.
יגאל צרפתי
אז יש סברה שאומרת שצריך גם וגם. הנושא של תעסוקת נשים עלה לאחרונה על הפרק ואנחנו מנסים לראות איך אנחנו ממקדים את התכנית שלנו בדבר הזה.

במקביל, אני חייב לומר בכנות, שלא היתה לנו תכנית אב לאזורי תעשייה. אין דבר כזה שנקרא תכנית מתאר ארצית לאזורי תעשייה. אנחנו היום מתחילים לגבש תכנית אב ארצית לאזורי תעשייה, שבעצם תעביר אותי ממצב שאנחנו מקימים אזורי תעשייה איפה שאפשר לאיפה שבאמת צריך. עושים את זה עם ניתוח כלכלי ומרחבי. כמובן שאגף תקציבים שותף איתנו לעניין.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
אבל צריך גם נציגים של הבדואים שיהיו שם בתוך צוות ההיגוי. הם יעלו בפניכם גם את הצרכים.
יגאל צרפתי
אנחנו נדאג שהם יהיו חלק מהתהליך הזה. הרי היום בתהליכי התכנון אנחנו מכירים את נושא השקיפות, שיתוף ציבור ושיתוף גורמים אחרים ואנחנו נשמח.

להקים אזור תעשייה זה לא כמו להקים בית ספר. זה אירוע מאוד גדול מבחינת המרחב. זה תיאום עם מקורות, עם מע"צ, עם אלף ואחד דברים. מטבע הדברים הוא יותר מורכב ואורך יותר זמן. לאחרונה נפגשנו יחד עם מנכ"ל המשרד שלנו עם מנהלת נכנסת של מנהל התכנון, דלית זילבר. בעצם, סוכם לייצר איזה מהלך, למשל, מקרה כמו שוקת, לראות איך אנחנו מזרזים הליכים, כדי שיהיה מן מסלול ירוק כזה לתהליכים האלה. אנחנו מודעים לכך שתהליכים לוקחים הרבה זמן. אני נציג במועצה הארצית לתכנון ובנייה ואנחנו פועלים לעניין הזה.
טאבת אבו ראס
אתה יכול לתת תנו את המספרים לגבי החברה הבדואית?
יגאל צרפתי
אני יכול לתת.
טאבת אבו ראס
כמה אזורי תעשיה? מה השטח שלהם?
יגאל צרפתי
תכף אני אתן לראסם לסקור את העניין הזה.

דבר נוסף. עלה פה העניין של חלוקת הכנסה צודקת או לא צודקת. כמובן שאמון על זה משרד הפנים. הוקמו לאחרונה ועדות גיאוגרפיות קבועות, בשונה מהעבר, שאז הוקמו ועדות גיאוגרפיות אד הוק. למשל, אני יודע גם כחבר מליאת המועצה נאות חובב, שוועדת גבולות בדרום דנה היום בחלוקת ההכנסה ממנה. זאת אומרת, אני יודע שהוועדות האלה קשובות לשטח.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
זה 60,000 מול 20,000 ו-56% מול 44%. אפילו היגיון שאפשר לחשוב עליו לא קיים.
יגאל צרפתי
זה נמצא במגרש של משרד הפנים. אני מניח שיהיה להם מה להאיר את עינינו בעניין הזה.

אגב, דיבר מוטי חדד, שהוא מנהל מנהלת. במהלך תכנית החומש הקודמת הקצבנו בחלק גדול מהיישובים מנהלי מנהלות לאזורי תעשייה. בעצם, תוקצבו במהלך שלוש שנים חצי מיליון שקל בשנה, כדי שבאמת מנהל המנהלת יוכל לשווק ויוכל פעול למנוע חסמים בפיתוח.
קריאה
זה מה שהיה.
יגאל צרפתי
כל הדבר הזה מוקם תחת החלטות ממשלה, כך שאנחנו היום בעצם יושבים לגבש את התכנית החדשה שלנו לעתיד ומה דרוש לעשות. ככל שנראה שהעניין הזה באמת הוא אפקטיבי ומוצלח אז נבקש להמשיך.

תביעת בעלות זאת מציאות שאנחנו חיים איתה הרבה מאוד שנים. טלאל לא פה אבל הוא פנה אלי לפני שנה בנוגע לאיזה מקום שיש תביעת בעלות. עשינו העתקה למקום אחר ששם אין. אנחנו מכירים את זה גם מעולם החינוך. אנחנו משתדלים לתמרן.
קריאה
אבל רמ"י הוא הכתובת.
היו"ר איתן כבל
ברור.
יגאל צרפתי
דבר נוסף שעלה גם על-ידי יזמים על קנסות שמוטלים. תראו, אנחנו מקצים קרקעות ללא מכרז. אנחנו פועלים על-פי החוק לעידוד השקעות הון. מקור הסמכות שלנו להקצות מגרשים ללא מכרז היא נובעת מהתקנות לחוק חובת המכרזים. כך שבעצם, הסמכות שלנו היא להקצות מגרשים בפטור ממכרז למה שמוגדר תעשייה ומלאכה. אני לא מכיר את המקרים הפרטיים, אבל ככל שאנחנו מוצאים בסופו של יום מצבים שיזם קיבל קרקע בפטור ממכרז וערך שמאי של 31% מהערך של הקרקע, בעצם הוא מקבל אותה בגרושים ובסופו של דבר לא מקיים שם תעשייה בהתאם לתכנית העסקית שהגיש, אלא מקיים שם דברים אחרים. פה יש איזה קונפליקט. אנחנו הרבה פעמים דואגים להשיב את הקרקע במקום. באזורי תעשייה יש תמיד גם חלקים שמשווקים במכרז במחיר מלא. אנחנו לא רוצים יצור מצב ששני אנשים שונים, אחד שילם 1.5 מיליון שקלים לדונם והשני קיבל אותה חינם ושניהם לא עוסקים בתעשייה.
ראסם נאטור
אני ממנהל אזורי תעשיה, חברה ערבית.

קודם כל, אנחנו נמצאים בשטח. אני מכיר את כל ראשי הרשויות. אין שבוע שאני לא שם. בשבוע שעבר הייתי פעמיים. משרד הכלכלה נמצא שם. יש חסמים רבים כמובן.

אני רוצה להגיד לאדוני. יש שתי תיאוריות לגבי יחסי מיעוט. אחד, שאם הרוב לא יושיט יד אז המיעוט לא יתקדם אבל יש גם תיאוריה אחרת שגם אני מאמין בה, שבלי שהמיעוט קצת יוותר על חלק מהחסמים התרבותיים שלו, יהיה לנו מאוד קשה להתקדם.

אני אתן דוגמה. אנחנו נתנו 140 מיליון שקל בתכנית ממשלה הקודמת, שעונה על 1,340 דונם. אני אתן פירוט בקצרה.

רהט, אזור תעשיה ישן, שגב שלום - 140 דונם.

אבו קרינאת – 340 דונם.

אני מדבר על דברים שהסתיימו.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
מה הכוונה הסתיימו?
ראסם נאטור
או ששידרגנו, או ביצענו וגם שיווקנו, או בתהליך.
קריאה
סליחה, כמה מגרשים יש ברהט?
ראסם נאטור
ברהט אין עכשיו מגרשים.
טלב אל פראונה
אז אני מעדכן אותך לטובת העניין. תגיד לוועדה כמה מגרשים יש עם תשתיות ולא משווקים.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
מה המצב באבו קרינאת.
ראסם נאטור
אני מציע שלא תקטעו אותי. בואו לא נדבר על בעיות אישיות.
היו"ר איתן כבל
באזור תעשייה רהט הישן סיימנו שדרוג. שיווקנו כמעט את כל הקרקעות שם חוץ ממגרש אחד או שניים, שיש ויכוח עם לצאת במכרז או לא. זה לגבי אזור התעשייה הישן.

באזור התעשייה הישן יש בעיית בעלות ובהוראת ראש העיר העברנו 5 מיליון שקלים לאזור הצפוני. לקח לנו 5 שנים ולא הצלחנו לעשות ובהסכמת הרשות העברנו את זה לצפוני. בצפוני גם יש 360 דונם וגם שם יש בעיית הסדרה.

לגבי שגב שלום. אנחנו פיתחנו שני שלבים ושיווקנו אותם. אפילו עשינו רה ארגון בשיווק. אחת הטענות כאן היתה לגבי אנשים שקיבלו קרקעות ומעל ארבע שנים לא בנו או שעשו שינוי ייעוד. לקחנו חזרה ושיווקנו חזרה. עכשיו אנחנו מפתחים בשגב שלום עוד 55 דונם נוספים.
קריאה
ממי לקחתם?
ראסם נאטור
אני לא בא עכשיו לתת לך רשימות למי שווק. היו 20 ומשהו חלקות שלקחנו חזרה ושיווקנו.
היו"ר איתן כבל
תראה, זה שחור לבן. או שבוצע או שלא בוצע. אני מבקש לקבל בכתב תשובה לטענה שהועלתה כאן על-ידי החברים. אני רוצה שהדברים יובהרו. הוא אומר שבוצעה פעולת פיתוח ושיווק. אתם אומרים שעד לרגע זה לא קרה כלום. תגדיר מה זה לא קרה כלום?

טאלב אל פראונה

אני אגיד לך משהו לגבי שגב שלום. ראסם, אני תושב שגב שלום. אתה אומר לי שהכול גמור. יש מגרשים, יש פיתוח, יש הכול. נרכשו הכול מתחת לשולחן. אני אומר לך גלוי. אני באתי לקנות מגרש. בא אלי מישהו, אני לא אזכיר את השם שלו. הוא אמר לי: אני אפגוש אותך במשרד שלך ביום שב, אני אבוא אליך. בא אלי ואמר לי דבר אחד: אתה צריך לדבר עם זה וזה ואחר-כך נתקדם. זה השיווק שעשיתם? זה השיווק?

אני אומר לך משהו. הרבה אנשים ששילמו מעבר למחירים של המגרשים.
היו"ר איתן כבל
אי-אפשר להתעלם מהדברים האלה. טאלב העלה כאן משהו שהוא לכאורה אישי, אבל זה לא אישי. אני אומר לך גברתי, הדברים שטאלב אמר, אני רוצה שיצאו כמכתב ליגאל ואני מבקש התייחסות. אם יש פה דברים שהם ברמה הפלילית, מישהו צריך לטפל בהם. אני מבקש עם העתק למבקר המדינה, שבו אני מבקש תשובות אם אכן הדברים כך. אם כן, שתינתן הנחיה לבצע בדיקה לעומק. זה לא דבר שאפשר לעבור עליו לסדר היום.
חוסן אלרפיעה
אזור התעשייה של שגב שלום שווק משנת 2000 ועד היום. אני אחד האנשים שביקש גם מהמנהלת. לא קיבלתי מגרש ויש לי את העסק קיים. יש לי מפעל שהוא נהרס בגלל הבירוקרטיה ובגלל המכירה מתחת לשולחן. אני אומר לך בוודאות, שכל אזור התעשייה נמכר מתחת לשולחן, כל אזור התעשייה של שגב שלום. גם ההרחבה שמדברים עליה, יש שם איש שמסתובב, לוקח את האנשים, נותנים לו בצד והוא מוכר את המגרשים. זה מה שקורה בשגב שלום. אותו דבר באבו קרינאת.
היו"ר איתן כבל
אלה דברים מאוד מאוד חמורים. חוסן, אני מבקש גם ממך לקבל מכתב. אם אתם רוצים שנטפל בזה, תשלחו. זה חלק מהבעיה.

יגאל, אני לא קובע עמדה אם הם צודקים או לא, או האם זאת בעיה אישית. אין לי כלום ואני לא שם. אבל אני חושב שהטענות שמועלות כאן אי-אפשר לעבור עליהן לסדר היום. זה פלילי מה שהם אומרים.

ראסם, בבקשה.
ראסם נאטור
מה שאמרו האנשים זה ברחוב ואנחנו לא שם.

בנווה מדבר יש 340 דונם ופיתחנו שלב ראשון. ראש המועצה יכול לדבר. זה תקוע בגלל נושא ההסדרה והכדור נמצאת בידי הרשות.

בערוער סיימנו פיתוח וגם שדרוג ושיפור קרקעות, 80 דונם, סיימנו.

תל שבע לא קיבל אצלנו מענה.
היו"ר איתן כבל
למה לא קיבל מענה?
יגאל צרפתי
היתה לתל שבע תב"ע מאושרת לאזור תעשייה. הרשות משיקולים של הסבה את זה למגורים. לאחר מכן התחילה להכין תכנית חדשה, שלאחרונה קיבלה תוקף בוועדה המחוזית.
ראסם נאטור
אל קאסום, היה קודם כל אל בסמה שפוצלה. רוב הכסף היה באבו בסמה ואחר-כך אל קאסום הצליחו תוך שנה וחצי. זה היה משהו מאוד רציני והצליחו לעשות תב"ע תוך שנה וחצי. זה היה מדהים. אנחנו תקצבנו אותם באזור תעשייה חדש והם התחילו לעבוד. יש שם חברה מפתחת. השטח הוא 170 דונם.

לגבי חורה ולקיה. בחורה הסתיימו 50 דונם והם קיבלו מענה בשוקת, כל אחד מקבל 25% משוקת שתקום, 1,500 דונם.

כסיפה לא קיבלה מענה כי לא היה תב"ע. אני מדברת על החלטת ממשלה 3708 הראשונה.

רהט, כמובן, אמרנו 360 דונם חדשים, עכשיו בצפוני. הם קיבלו מענה גם בעידן הנגב.

זה סך הכול השקעות שלנו. בדונמים אפשר להגיע ל-1,680 דונם בסך הכול. כמובן, חלק מהיישובים אנחנו עובדים עכשיו גם בתכנון, גם בשדרוג וגם בפיתוח.

אני רוצה להגיד לכולם, כשמגישים בקשה, הכול דרך האינטרנט כך שאין לנו קשר עם האדם. כך שמה שקורה שם - - -
היו"ר איתן כבל
תודה אדוני.

נציג משרד הפנים, בבקשה.
ניסימי נעים נאור
אני ממונה על חלוקת גבולות והכנסות. היחידה שלנו, שמנוהלת על-ידי שירי שניצקי, אחראית בעצם על הפעילות של שבע הוועדות הגיאוגרפיות שעובדות בכל הארץ. כפי שצוין פה, הן כבר לא ועדות אד הוק אלא ועדות קבועות שמתעמקות בנושא, שמתעמקות במרחב, ומקבלות את ההחלטות על בסיס ראיית רוחב.

כמה נקודות שאני רוצה להעלות לגבי הוועדות. בתפיסה שלנו, אנחנו חלק מאגף לפיתוח כלכלי של משרד הפנים. המשמעות היא, שלוועדות יש חשיבות עליונה מבחינתנו בפיתוח הכלכלה ובהשפעה הכלכלית של יישובים. אחד האספקטים שהוועדות מתייחסות אליהם כשהן באות לחלק הכנסות, או לשנות גבולות, זה באמת האיתנות של הרשות. המטרה שלנו היא להגיע למצב שהרשויות איתנות והרשויות מסוגלות לעמוד על הרגליים של עצמן, בדיוק כמו שקרה עם רהט, עם הסיפור של עידן הנגב, שבאמת היתה לו השפעה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
זה לא סיפור שלכם.
היו"ר איתן כבל
הוא לא ניסה לקחת לעצמו את הקרדיט.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
כשהחלוקה היא 44% ל-60,000 ו-56% ל-60,000. מה ההיגיון שעומד מאחורי החלוקה הזאת? זה מה שאנחנו רוצים לשמוע.
ניסימי נעים נאור
אני יכול לומר בצורה מאוד פשוטה. במקרה הספציפי הזה, זה היה ההסכם שאליו הגיעו הרשויות. הרשויות הגיעו להסכם והוועדה אישרה.
היו"ר איתן כבל
תתקדם.
ניסימי נעים נאור
יש לנו כרגע במנדט הוועדה את הסיפור של אזור התעשייה שוקת - - -
קריאה
אם כבר העלית את זה, מי שחתם על הסכם הזה הוא גומעה אלקססי. הוא חבר שלי ושלך. יש הסכם, התגלגל לטאלל, התגלגל לכולם. זה הסכם ליהודים וערבים, משהו משותף.
קריאה
הסכם גרוע.
קריאה
תגיד להם, אני הייתי ילד כשעשו את ההסכם הזה.
היו"ר איתן כבל
עזבו, העניין ברור.
ניסימי נעים נאור
יכול מאוד להיות, אגב, שהנושא הזה יעלה שוב לוועדה במסגרת דיונים נוספים.

כרגע על שולחן הוועדה מונח הסיפור של אזור התעשייה שוקת, עם חלוק בין המועצות בני שמעון, מיתר, לקיה וחורה. יש בה מנדט גם לבחינה של חלוקת הכנסות מאל קאסום.

בשגב שלום, מה שלא קשור לוועדה, יש תכנית להרחבת אזור התעשייה, שזה אזור תעשייה לא משותף.

באופן כללי אומר, שהצורה שבה הוועדות עובדות, שהן מזמינות אליהן את כל הנוגעים בדבר, את כל הרשויות. מבחינתנו ומבחינת הוועדות יש עדיפות כמה גבוהה להגיע להסדר חלוקת הכנסות ושינוי גבולות בהסכמה, כמו שהיה עכשיו עם בני שמעון, מאשר שהוועדה תכפה את דעתה, דרך המלצה למנכ"ל ולשר.

עוד אומר, שיש אפשרות כל הזמן לעלות לוועדה נושאים עתידיים, כמו למשל, הנושא של מישור רותם, שרשויות יכולות להגיע איתו לוועדה.
היו"ר איתן כבל
תודה אדוני.
סולטאן אבו עבייד
אני מנהל סניף "שתיל" בבאר-שבע.

לגבי עבודה של הוועדה הגיאוגרפית בבאר-שבע. אחד הנושאים שעומד על סדר יומה זה האזור של פתחת ערד, כל השטח בין מיתר וחורה מערבית עד לערד. הוגשה בקשה לשינוי ולצרף עוד מועצות למנדט שלה, בעיקר כי היא הזמינה למנדט הזה רק רשויות יהודיות ולא הזמינו מועצות בדואיות שגובלות בנושא הזה.

פנינו ולחצנו כן הסכימו לשמוע את האנשים. אבל בסוף, כשאנשים באו עם ההצעות שלהם, גם שתי המועצות האזוריות, בעיקר המועצות של אל קאסום וחורה עם ההצעות שלהן וגם תושבים של כפרים שנמצאים באזור הזה, הוועדה אומרת: עכשיו המנדט שלנו זה רק לשייך את היישוב לבנה שני ורק בזה אנחנו נתעסק.

השאלה: עד מתי ידחו את הדברים וההכרעות? כשדיברו פה על הנושא של הפיתוח ואפשרויות של תכנון והסדרה במקום וכל העניינים האלה, ואנחנו באים לוועדה כדי שיא תחליט על הדברים האלה. בסוף, בעצם הוועדה מחפשת רק נקודה אחת, לפתור סוגיה אחת ליישוב יהודי. כל היישובים שקיימים מאות שנים יחכו.
היו"ר איתן כבל
תודה אדוני. כן, יש מישהו אחר? שם ותפקיד, גברתי.
שירי שיניצקי
שמי שירי שיניצקי, אני מנהלת תחום שינויי גבולות וחלוקת הכנסות במשרד ה פנים.
היו"ר איתן כבל
אני לא כועס עלייך, אני פשוט רוצה שהפרוטוקול יבין.
לאה ורון
אתם פשוט לא נרשמתם.
שירי שיניצקי
צר לי.

הסוגיה שהאדון המכובד משתיל העלה, היא שאלה שאינה קשורה לאזורי תעשייה משותפים. היא קשורה לנושא שקשור בתוך הוועד הגיאוגרפית לאזור הדרום, אזור מבואות ערד.

כפי שציינו קודם, הוועדה יכולה לעסוק במספר נושאים בהתאם למנדט שלה. כפי שהוסבר לכם, אכן המנדט כרגע לא כולל את הרשויות אל קאסום וחורה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
השאלה למה?
קריאה
לגבי הכנסות, גם רהט.
שירי שיניצקי
אבל זה לא קשור לחלוקת הכנסות.
היו"ר איתן כבל
מי קובע מה הוא המנדט?
שירי שיניצקי
המנכ"ל של המשרד שלנו.
היו"ר איתן כבל
אני מבין שזה לא את.
שירי שיניצקי
המנכ"ל קיבל החלטה - - -
היו"ר איתן כבל
יקירה, הוא שאל שאלה. את עונה בסדר, רק לא למה שהוא רצה. בשורה התחתונה , זאת מדיניות שנקבעה על-ידי מנכ"ל - - -
שירי שיניצקי
זה לא מדיניות, זה רק עניין של מנדט.
היו"ר איתן כבל
זה לא משנה, תקראי לזה יעקב. אני מדבר איתך ברמת העיקרון, איך הדברים פועלים. נכון לרגע זה, המנדט, המדיניות, או איך שנקרא לזה, היא שלא עוסקים בעיין הזה. הוא מבקש לדעת למה.

אני מבקש מאדוני להוציא אלי פניה מסודרת. תסביר לי בעמוד אחד, אם זה שני עמודים אני לא קורא.
ריאד אבו אלקיען
יש עוד חסם ואני קורא לזה אתגר. יש 59 משפחות שעשו הסדרה ולא נתנו להם למנף את הקרקע שלהם. אומרים לי: תביא אותם כמודל אחרים.
קריאה
אני רוצה לומר דבר אחד. מדינת ישראל רוצה כלכלה וזה ועדת הכלכלה. אני קודם כל מברך את יושב ראש הוועדה וגם את החברים וגם את חברי הכנסת.

אם יש בדואים ערבים בנגב ורוצים להקים מושב כמו המושב בישראל, למה לא?
היו"ר איתן כבל
נורי, אני רוצה להזכיר לך שכשאתה ואני ניהלנו משא ומתן לפני למעלה מ-20 שנה, דיברנו על הקמת התיישבות שיודעת לתת מענה לבדואים שירצו להמשיך ולעסוק בחקלאות.
קריאה
500 משפחות.
היו"ר איתן כבל
לא ניתן לך את המענה ברגע זה.
קריאה
לקדם כל פרויקט כזה מקדם משפחה - - -
היו"ר איתן כבל
אני מסכים איתך ואני אתמוך בכל מהלך כזה.
קריאה
עוד פעם, אני מבקש את התערבותך, שים את משקלך. אני זוכר איך שמת את המשקל שלך בעבדה בזמן רבין. היישוב הזה שהיום קיים, זה בזכות המשקל שלך.
היו"ר איתן כבל
הורגים אותי על זה.
קריאה
אני הייתי אז עוזר פרלמנטרי ורצו אליו. הוא הכניס אותנו למשרד של רבין ואמר שאנחנו עושים את העסקה הזאת. בזכותו היום יש כפר שקוראים לו עבדה.
היו"ר איתן כבל
הלאה.
קריאה
אני אומר לך, רמ"י עושה לנו את המוות. יש לנו חזיתות מסחריות, הכול מסודר, תכנית מאושרת. אנשים הולכים ועושים היום יזמות. תופס אותם המנהל לחתימה כי אין טאבו ומעטים עושים טאבו. הוא דורש אלף שקל למטר מסחרי בתכנית. אם אתה בונה 200 מטר מסחרי, אתה צריך לשלם אגרת השבחה למנהל 200,000 שקלים. יש כאלה שמה עושים? בונים בנייה בלתי חוקית, כאילו בית. אחר-כך הורסים, אחר-כך צווי הריסה.

אני מבקש, אדוני. הם רוצים שיעשו הסתייגות לגבי השבחה, להביא שמאי, שמאי מכריע. אם אפשר אדוני, מבחינה כלכלית, לדבר איתם לעודד את זה.
היו"ר איתן כבל
תעביר אלי פניה מסודרת, אני אדבר איתם.

אני רוצה לסכם.

תודה רבה לכם. אני שוב רוצה להודות למי שהעלה את העניין על סדר היום.

תיראו, האמת היא שלא הרבה השתנה. אני מוכרח לומר לכם את זה למרות כל הדברים. נעשים דברים טובים, ואני חס וחלילה לא מנסה – אבל עדיין הפער הוא כל-כך גדול.
אל עוברה חוסיין
אני מבקש להגיד שני משפטים. אני מרהט, חבר ועדת היגוי ערבי בנגב.

אני רק רציתי לבקש שיהיו נציגים ערביים בתוך הוועדות. הוועדה המחוזית, ועדת תכנון ובנייה. יש כמה ועדות של המנהל.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
ביקשתי את זה בהתחלה.
אל עוברה חוסיין
בוועדת המנהל אין לנו אף נציג. יש לנו אוכלוסייה ערבית שסובלת מחוסר במגרשים, חוסר בנייה, חוסר תכניות. הכול גם בגלל שאין חברי ועדה מהאוכלוסייה הערבית.

יש משרדים לממשלה. אני חושב שאנחנו כאוכלוסייה הערבית, כמו כל אזרח בישראל, אנחנו לא צריכים לקבל תקציבים בעקיפים דרך משרדים אחרים. משרד הרווחה, למשל, שנקבל כספים דרך העירייה. החינוך אותו דבר. כל דבר שיבוא דרך המשרדים הממשלתיים. למה צריך להיות משרד במיוחד לבדואים בנגב?
היו"ר איתן כבל
בוא נסכם כך.

הקשבתי לכם ברוב קשב. לא הרבה השתנה בעשרים השנים האחרונות. לא באתי לפתור את כל בעיות. בואו ננסה להיות מאוד ממוקדים.

רסאם, אני מבקש לשלוח לוועדה את החומר שנוגע לפיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה בנגב. אם תוכלו, בזמן שאתם כותבים לנו, אני רוצה לדעת מה הם חסמים המרכזיים מצד המדינה ורשויות המדינה. זה לא שהם צדיקים שונים, שאף אחד לא יתבלבל. לפעמים כדי לסלול כביש או מדרכה, אני מכיר את זה וזה לא פשוט.

גם החברה צריכה לדעת להתמודד. אם היא רוצה רווחה, היא צריכה בחלק מהדברים להשתתף. אני יודע כמה ראשי הרשויות "קורעים את התחת" בשביל 20 סנטימטר ימינה ושמאלה.

אבל לא זאת ליבת הבעיה, בואו לא נתבלבל. אם זאת היתה הבעיה, 20 סנטימטר לפה ולשם היינו אומרים: ובא לציון גואל, הגענו לגאולה. אנחנו עדיין רחוקים מלהיות שם. עדיין יש בעיות יסוד. עד שלא תתקבל החלטה שיודעת להתנהל בלי להחזיק את נושא המקרקעין כשוט אל מול הפיתוח – חברים, אתה מסתובבים ביישובים הבדואים.

אני לא רוצה להתבטא וזה גם לא יהיה נכון להתבטא במושגים של עולם שלישי ודברים כאלה. צריך להעצים את היישובים. חלק מהשינוי שכולכם חייבים לעבור אותו, לדבר על הבית שלכם כמו רהט. אני הייתי גאה בך שקפצת בעניין הזה, כי אתה רוצה שיתייחסו לרהט ממקום אחר, ממקום צומח, מקום מתפתח ולא ממקום של חולשה. בכל מקום שאתה הולך אומרים: רהט, רהט רהט, 40% אבטלה. זאת התחלה של שינוי. כשאתה מדבר על המקום בו אתה נמצא בשפה אחרת. שאף אחד לא יתבלבל. זה לא שרהט זה סביון או עומר כי זה לא. אבל אתה מתחיל לבצע שינוי.

המדינה, לצערי, חוטאת בצורה עצומה לבדואים. היה רגע לזמן קצר בתקופת ממשלת רבין והוא נסגר, נסגר לגמרי. באמת אני אומר לכם, לא נעים להגיד, יגאל. אתה יודע, זה דיבור של אחוקים. אנחנו עושים כנס, באים האנשים. רסאם אומר את מה שנעשה, אלה באים ואומרים. תודה רבה עד התלונות הבאות. זה לא שבאמת קורים דברים.

אני אומר לכם, המגזר הבדואי זאת פצצה מתקתקת. אני אומר את זה בגלל הכאב הגדול שמתקיים שם.

יש לו פוטנציאל עצום. הרי דיברנו על הבדואים במושגים אחרים לגמרי.
קריאה
צריך לבדוק את ההסכם ההעמלה בין 16 שייחים בדואים בנגב לבין ראשי מדינת ישראל.
היו"ר איתן כבל
נכון, אני התכוונתי לזה.

לכן, אני מאוד מבקש. חוץ מהפניות שביקשתי, אני רוצה להיות ממוקד בכל הנוגע לפיתוח של אזורי תעשייה. יגאל, אתה יודע שאני יודע איזה להזיז דבר או שניים, לבלבל את המוח ולא לוותר. אז אנא, אני אומר גם לכם. הבאתי אתכם לפה כדי שאתם תנצלו אותנו. גם לכם קשה במערכות שלכם. אתם לא פה מספרים את הכול, כמו ששאל הנציג של שתיל: מה, היא קובעת את המדיניות? בסוף יש מדיניות על, יש ממשלה שמחליטה איפה חשוב לה ונכון לה תקציבים.

אני רוצה לצאת מפה בנימה אופטימית. אני חושב שהפוטנציאל שמתקיים במגזר הוא עצום. במה שתלוי בי, אני פונה אליכם ולא בפעם הראשונה. תנצלו את העובדה שאני נמצא כאן כדי לסייע לכם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:55.

קוד המקור של הנתונים