פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-15OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 24

מישיבת ועדת משנה של הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי

ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות

יום שני, י"ז בחשון התשע"ח (06 בנובמבר 2017), שעה 12:00

דו"ח מחמ"ד- מחלקת המדינה האמריקאית

חברי הוועדה: עליזה לביא – היו"ר

מירב בן ארי

שולי מועלם-רפאלי

נחמן שי

יעל גרמן

תמר זנדברג

דב חנין

עמיר פרץ

מיכל רוזין

דינה דומיניץ - מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

איילת דהאן - עוזרת המתאמת במאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

לילך וגנר - ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים

תהילה אמסלם - מרכזת ביחידה למאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

שרה אלמו - מתמחה במחלקת פלילים, משרד המשפטים

שירה יהב - בת שירות ביחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

דניאל מארקס - משפטנית, משרד המשפטים

רחלי זוארץ-לוי - פרקליטה, פרקליטות המדינה

רונן גיל אור - ראש המחלקה לזכויות אדם, משרד החוץ

רויטל מלכה - משרד החוץ

דוד מאיר - ראש אגף אכיפה מינהלית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

יעל בוקאי - מפקחת, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רובי קיים - ק' חוקרים ארצי, המשרד לבטחון פנים

דנה בן צבי - ק' חוקרים נוער, המשרד לבטחון פנים

מסרט מספין - ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לבטחון פנים

יהודית כרמי - מנהלת תחום עובדים זרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ציון שלוסברג - מנהל מחלקה לאוכלוסיות מיוחדות, משרד הבריאות

אורלי שמואל - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

מיכל יוספוב - ראש תחום ביקורת, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

שרון מאיר - יועצת משפטית, משרד התיירות

מייקל סנודן - יועץ פוליטי, שגרירות ארה"ב

מיכה לבסון - נציג פוליטי, שגרירות ארה"ב

ג'ולי היקס - נציגה פוליטית, מחלקת המדינה, ארה"ב

חנה אברה - משרד החוץ האמריקאי

אן קיקראניק - Chief of police, אוקלנד, ארה"ב

טוני צ'פלין - Chief of police, סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארה"ב

ננסי או'מהי - elected distruct attorney, USA

ג'ף רוזן - elected distruct attorney, סנטה קלרה, ארה"ב

מרינה וורמי - המשלחת הפדרלית, ארה"ב

כריסטופר הייט - המשלחת הפדרלית, ארה"ב

אלכס צ'י - המשלחת הפדרלית, ארה"ב

סוזן ברול - המשלחת הפדרלית, ארה"ב

דון אוקיף - המשלחת הפדרלית, ארה"ב

ניצן כהנא - מנהלת שותפה, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות

יעל בן סעדון - מנהלת שותפה, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות

יסמין קונפינו - מנהלת המסגרות, מעגן - מקלט לקורבנות סחר

זואי גוטצייט - מנהלת מחלקת מהגרים וחסרי מעמד, רופאים לזכויות אדם

ז'אן-מארק לילינג - מנכ"ל המרכז הישראלי להגירה בינלאומית ולקליטה

מיכל זאבי - חברת הנהלת ש.י.ן, ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים

סיון יעקבסון - דוברת קול"ך-פורום נשים דתיות

שחר אלקוסר - משתתפת בפעילות פרלמנט נערות, פרלמנט נשים

לי סולודסקי - משתתפת בפעילות פרלמנט נערות, פרלמנט נשים

טוהר עזרא - משתתפת בפעילות פרלמנט נערות, פרלמנט נשים

תמר עשת - משתתפת בפעילות פרלמנט נערות, פרלמנט נשים

סביונה רוטלוי - שופטת (בדימוס) ראש צוות ממשל, נשים עושות שלום

אהובה תור בץ - נשים עושות שלום

ענת מימון

אמל ביבאר

סמדר לביא, חבר תרגומים

דו"ח מחמ"ד- מחלקת המדינה האמריקאית

צהריים טובים. אני שמחה מאוד לפתוח את הדיון של ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, היום ה-6.11.2017, י"ז בחשוון תשע"ח, והיום נושא הדיון שלנו הוא דוח מחמ"ד, מחלקת המדינה האמריקאית.

אני רוצה להודות בראש ובראשונה לאנשי השגרירות האמריקאית, ברוכים הבאים, תודה רבה שהצטרפתם אלינו כאן ולהודות גם לחברי המשלחת הפדרלית ולברך על שיתוף הפעולה הבינלאומי יחד כולנו במטרה החשובה הזאת של מיגור הסחר בבני אדם ובנשים, וכמובן משרדי הממשלה וארגוני החברה האזרחית, על מנעד הפעולות המשותפות, על פריצת הדרך ועל שיתופי הפעולה הרבה מעבר לחקיקה שנעשים כאן במסגרת העבודה של הוועדה המבורכת הזאת שהפכה להיות שולחן עבודה משותף. אין פה נגד, בעד, כעסים, מדנים, אלא מבינים ומבינות שעובדים כאן ביחד.

בישיבה החגיגית הזאת שלנו, שזו הישיבה הראשונה שלנו במושב החורף פה בכנסת אני רוצה לברך על ההתקדמות המשמעותית במאבק בחשפנות שהייתה כאן בחודשים האחרונים. לחברינו שהגיעו, המנדט של הוועדה הזאת הורחב וכאן בישראל אנחנו מתמודדים גם עם סחר בנשים, אבל גם עם הזנות, וזה המקום כאן לבקש את שיתוף הפעולה שלכם, לעזור בכלל ברמה הבינלאומית, שגם נושא הזנות יקבל מעמד של נושא בינלאומי, אם זה באו"ם ואם זה ברשויות, במחלקת המדינה האמריקאית ובכלל. זנות היא פשע והיא מחלה עולמית שאנחנו צריכים לבוא ולמגר אותה ולתת תמריצים, כמו שנעשו עם הסחר. יש קשר ברור בין סחר בנשים, בבני אדם, לבין העולם של הזנות. כאן בישראל, אני רוצה לנצל את הישיבה החגיגית הזאת כדי לבשר על כמה וכמה דברים שנעשו כאן בחודשים האחרונים, שהרבה מאוד צמחו במסגרת הזאת של הוועדה ושל התהודה הציבורית שהעלינו כאן.

בית המשפט המחוזי בתל אביב, בעניין סגירה לצמיתות של מועדון חשפנות, קידמנו את זה משמעותית במאבק, פוסק בית הדין באופן תקדימי שמופעי חשפנות אינם בידור, אלא ביזוי והשפלת נשים. ההתגייסות של השר ארדן והבקשה שלו מהיועמ"ש להכיר בריקודי הלאפדנס כמעשה זנות היא ראויה לברכה ואני מבקשת לברך את השר על העשייה הזאת וכן ההחלטה לסגור את מועדון הפוסיקט בתל אביב. אין ספק שישנה מגמה ביחס לזנות וגם ביחס לחשפנות בישראל וזאת בשורה משמחת שאנחנו פותחים את הוועדה.

אני רוצה להודות לחברי הכנסת שנמצאים כאן, חבר הכנסת נחמן שי, חברת הכנסת תמר זנדברג וחבר הכנסת עמיר פרץ, ששלושתם שותפים פעילים במאבק.

אני רוצה לברך את עמותת המכללה, שהתבשרנו השבוע שזכתה בפרס יושב ראש הכנסת לכבוד הפעולה למען שיקום תעסוקתי לנשים בזנות בעקבות ההמלצה שלי ושל הוועדה על הפרס הזה.

אז אנחנו פותחים בנימה חגיגית, אבל רגע לפני אנחנו רוצים לכבד כאן בוועדה שמטפלת בסחר בנשים ובזנות זכר של שתי נשים במעגל הזנות שמצאו את מותן בשבוע האחרון. נ', בת 34, אמא צעירה לתינוקת, הובאה למנוחות ביום חמישי האחרון. היא נפטרה בשבוע שעבר מזיהום בלב ואת שנותיה הבוגרות היא נאלצה לחיות ברחוב, במעגל המוכר לנו מאוד של עולם הזנות ושל ההתמכרות לסמים קשים. היא הצליחה למצוא בן זוג בתחנה המרכזית וכשנודע להם שהיא בהיריון הם חשבו שזו תהיה תחילה של חיים חדשים, במהלך ההיריון נ' ובן הזוג שלה התחילו בתהליך גמילה, אבל על אף האושר של התהליך ושל הלידה לאחר לבטים קשים הם החליטו למסור אותה לאימוץ. לפני חודש וחצי דיווח בן הזוג שלה לצוות המרפאה שלה בלוינסקי כי בעקבות הזיהום והמצב הבריאותי שלה היא פנתה לבית החולים, אבל לצערנו הרב הלב שלה לא עמד במעמסה והיא נפטרה בשבוע שעבר בגיל 34.

גם ס' הובאה בשבוע שעבר למנוחת עולמים. גם היא הייתה מכורה לסמים וגם היא התגוררה ברחוב והביאה ילד ובסופו של דבר נפרדה מאיתנו ובכתבה בעיתון 'הארץ' של ורד לי היא מספרת שהיא הייתה אישה מרשימה, אצילית, מורכבת, חדה וחכמה, ואפשר היה לשקוע איתה בשיחה, אבל סיפור החיים שלה היה זה שהוביל אותה למקום הזה. היא סבלה מדיכאון, צריכת הסמים שיבשה את מסלול חייה ואנחנו לא היינו שם כדי לתת לה את היד. המקום שלנו במקום הזה לבוא ולראות איך אנחנו מצילים חיים, משקמים ומסייעים. די לסחר בנשים ודי לזנות. אנחנו רואים את זה כאן בישראל כמקשה אחת, אנחנו מבקשים לטפל במחלה החברתית הקשה הזאת.

הדוח של מחלקת המדינה של ארצות הברית לשנת 2017 שסוקר את מאמצי מדינות העולם במאבק בסחר בבני אדם מדרג את ישראל ברמת הדירוג הראשונה. חברים וחברות, זאת השנה השישית ברציפות בה מדינת ישראל מדורגת במקום הנהדר הזה וזה מלמד שישראל היא בין המדינות שעומדות בסטנדרטים המצוינים למאבק ההולם בסחר בבני אדם. אני רוצה לברך כאן את כל השותפים לעשייה, את משרדי הממשלה, את יחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם ואת העומדת בראשה, הגב' דינה דומיניץ, ואת הארגונים הרבים שעובדים למען נשים וגברים ולמען החברה בישראל. זה המקום לומר תודה רבה.

יחד עם זאת על פי הדוח עולה ביקורת, נקודת ביקורת מרכזית, בקשר לאכיפה. על פי הדוח, וכל מי שעיין בדוח ראה ורואה שבשנת 2016 המשטרה פתחה 300 חקירות פליליות בגין סחר בבני אדם, 90% מתוכן, 297, היו בחשד לסחר בזנות ו-31 תיקים נפתחו בחשד לעבדות ועבודות כפייה. מדובר בירידה של מספר חקירות, אם אנחנו משווים את זה לשנת 2015, שאז נפתחו 392 תיקים. במהלך 2016 הושעו 16 נאשמים בגין עבירות הקשורות לסחר. עם זאת הדוח מציין שרמת הענישה בישראל, ואת זה אנחנו יודעים טוב טוב בחדר הזה, היא נמוכה מאוד, על חלק מהמורשעים נגזרו עבודות שירות בלבד, וגם כאן יש פה אמירה, גם לחברה בישראל, על רמת התייחסות של חברה ושל מערכת המשפט לסוגיות הללו. רמת הענישה אינה הולמת את חומרת המעשים והיא לא מסייעת לנו להרתעה. במהלך 2016 נסגרו שישה בתי בושת לתקופות של 30 עד 90 יום. אנחנו נבקש במהלך הדיון ממשטרת ישראל ומהפרקליטות לגבי הנתונים העגומים הללו את ההתייחסות שלכם ואני אתן לכם כמובן את רשות הדיבור.

לפי הדוח משרד המשפטים העניק סיוע משפטי לקורבנות סחר בשנת 2016, התקבלו 150 פניות לסיוע משפטי לעומת 132 פניות בשנת 2015 ובמהלך 2016 ניתן סיוע רפואי ל-122 קורבנות סחר ועבדות, מתוכם 11 קטינים.

לגנות ישראל צוין בדוח שישנו סינון לקוי של מהגרים ומבקשי מקלט. אני מזכירה לכולנו שקיימנו סיור, למדנו מקרוב על המצב ועל המציאות המורכבת והדוח מציין שקורבנות הסחר אינם מזוהים ככאלה ונכלאים לתקופות ממושכות בגין עבירות הגירה. בדוח מצוין כי ישנו רק שוטר אחד המורשה לראיין ולסנן בקשות לקבלת מעמד של קורבן סחר או עבדות, מה שיוצר עיכובים רבים והביא להפחתה בזיהוי הקורבנות. השאלות שאנחנו מבקשים לקבל עליהן תשובות מתכתבות עם הממצאים האלה של הדוח ואנחנו נבקש את ההתייחסות, כמו שאמרתי, גם של המשטרה, גם של הפרקליטות וכמובן של היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם.

נושא נוסף שנדרשנו אליו ואנחנו ממשיכים להידרש אליו זה ביטול הוויזות. ביטול הוויזות והמציאות החדשה שנוצרה, שהיא סחר וזנות בתקופה הזאת שאפשר להיכנס לישראל בלי ויזה ממדינות שביטלנו, בעיקר ממזרח אירופה, ממדינות שבוטלה הוויזה. אנחנו מזהים ניצול של המציאות הזאת להגדלה והרחבה של המעגלים של הסחר.

אני רוצה לשתף אתכם, שותפים למאבק, שכאן בישראל יזמנו בפעם הראשונה דיון משותף, שולחן משותף, עם משרד התיירות ועם ארגוני השטח ועם התאחדות בתי המלונות כדי להבין שזו בעיה של כולנו, זה לא שאנחנו כמובן לא רוצים פה תיירות בישראל, בטח ובטח שאנחנו רוצים תיירות בישראל, אבל אנחנו לא רוצים לזהות מאוחר מדי שהביטול של האשרות ממדינות מסוימות שמוכרות במעורבות שלהם בסחר ובזנות מנצלות או מנצלים גם אנשים מכאן וגם אנשים מבחוץ כדי להחזיר חלילה מציאות שאנחנו במאבק מתמשך סיימנו כאן או מיגרנו כאן במדינת ישראל. גם כאן אנחנו נבקש לשמוע את רשות האוכלוסין וההגירה לגבי הנתונים כי בדיונים קודמים שמענו על גידול ניכר במספר מי שלא הורשו להיכנס למדינת ישראל בעקבות חשד לניצול של המציאות החדשה שנוצרה.

כאן נמצאים כמובן שותפים רבים ואנחנו נשמח להתחיל עם עורכת הדין דינה דומיניץ, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, ושוב תודה על כל העבודה המאומצת.

תודה רבה ליושבת ראש ולחברי הכנסת הנכבדים, חבריי ממחלקת המדינה ושגרירות ארצות הברית. אנחנו גם כמובן מצטרפים לברכות של יושבת הראש ומאוד שמחים על ההשתתפות של המשלחת הפדרלית מסן פרנסיסקו שהצלחנו לתאם באותו המועד ובהחלט אני מצטרפת לאמירה שזה מדגיש את החשיבות של שיתוף הפעולה הבינלאומי, ובכלל שיתוף פעולה זה מילת המפתח בתחום שלנו ובכל הנושא של סחר בבני אדם. ללא שיתוף הפעולה אנחנו בוודאי לא היינו מגיעים להישגים שבעצם קיבלו הוקרה והכרה בדוח שאנחנו מדברים עליו וזו באמת הזדמנות גם לברך וגם להגיד תודה לכל השותפים הרבים, לכל האנשים שיושבים כאן בשולחן הזה וגם רבים רבים נוספים שמשקיעים יום יום ושעה שעה ללא לאות במאבק המשותף הזה ולפעמים עושים את זה בתנאים לא פשוטים ובאמת זו הזדמנות להגיד תודה ולהכיר במאמצים האלה, כפי שאכן עושה ממשלת ארצות הברית ואנחנו מודים להם על זה.

אנחנו כמובן גם נותנים את תשומת לבנו לציון לשבח על המאמצים המתמשכים בתחום ההגנה על קורבנות, המקלטים, הסיוע המשפטי, שירותי הבריאות המצוינים שניתנים לקרבנות הסחר והעבדות, השיקום, אשרות השיקום, כל אלה יחד חשובים ביותר. שמחנו לראות שצוינה קרן החילוט של קרבנות הסחר שהתחילו לפעול בשנת 2016.

וברשותך אני גם אומר שאתם מארחים לא מעט משלחות של מדינות שבאות ללמוד ממדינת ישראל. אנחנו גם אירחנו כאן במסגרת הוועדה נציגים ממדינות שבאים ללמוד איך עשינו את זה, איך קידמנו, איך מיגרנו, וזו אחת המחמאות הגדולות, אני חושבת, שאפשר - - -

גם מחמאות, אבל גם נציין שלא פחות ממה שאנחנו מלמדים אנחנו גם לומדים ויש לנו מה ללמוד ויש לנו מה להשתפר והדוח גם מציין את זה.

נדבר על זה.

אני לא אחזור על הנקודות שגברתי ציינה, אני רק אציין כמה עדכונים. הרי הדוח מתייחס לשנת 2016 ואנחנו כבר עומדים לקראת סיום ולקראת התנעה מחדש של הדיווח לשנת 2017. יש מספר עדכונים שהוצאנו בתגובה רשמית למחלקת המדינה של ארצות הברית לא מזמן, שבה אנחנו גם חזרנו והודינו על ההכרה במאמצים וגם התייחסנו לכמה עדכונים, אני אפרט את חלקם, כי אני רוצה שגם משרדי הממשלה יתייחסו לנקודות שלהם.

אני אתייחס רק לנושא אולי של הקושי בזיהוי קורבנות סחר שנתונים במשמורת או במתקן שהייה, אז ככל הביקורת שנמתחה, אנחנו כמובן ערים לזה ובהחלט שותפים והיעדים שלנו הם אותם יעדים, זאת אומרת אנחנו שמחים שהדוח שלנו כנראה העביר בצורה נכונה את האתגרים ואת הקשיים שאנחנו ניצבים מולם, כי אלה גם זוהו כיעדים העיקריים והאתגרים העיקריים שעומדים בפני ישראל בתחום הסחר בבני אדם כיום. אז בהקשר הזה של הזיהוי אנחנו כמובן עושים כל השנה מאמצים מאוד גדולים כדי לזהות את האנשים, אבל מספר עדכונים שהם, אני חושבת, משמעותיים שצריך לציין, זה גם נושא של עדכון השאלונים שנערך בשיתוף גם עם ארגוני הסיוע וגם עם רשות האוכלוסין והסיוע המשפטי. ישבנו וחשבנו איזה שאלות נכון יהיה להכניס לשאלון, איזה שאלות כדאי לוותר עליהן כדי שאדם יוכל להציג בצורה הכי מאפשרת, הכי מכבדת ורגישה את טענותיו בפני אנשי האכיפה של רשות האוכלוסין ולפני ההחלטה האם לעבור לחולות או לא. לפני כחודש למעשה התקבלה החלטה של רשות האוכלוסין לאמץ את השאלון שהוסכם עליו, גם בהתאם להצעות של ארגוני הסיוע ולהפיץ אותו ומעכשיו יש שאלון חדש שהוא, אנחנו מקווים, יטייב את התהליך הזה בצורה רגישה יותר ויאפשר זיהוי טוב יותר של הקורבנות.

הם לא רק הוציאו שאלון חדש, אלא הרשות גם לקחה על עצמה בצורה מעוררת הערכה לבצע הכשרה מאוד מקיפה לכל העובדים שבאים במגע. עכשיו הייתה הכשרה של שלושה שבועות שבמהלכה גם אנחנו הופענו בפני אנשים, גם אנשי ארגונים שונים, נציבות האו"ם לפליטים ובאמת כל אחד נתן את היבטיו. ההכשרה התקיימה במקלטים עצמם וזו הייתה תרומה מאוד חשובה. כל זה מצטרף ביחד, אנחנו מקווים, לטיוב הזיהוי.

בנוסף המשטרה פועלת בהתאם להנחיות פרקליט המדינה והם חוקרים, כשהם פושטים על בתי בושת לזנות, הם כמובן יודעים ומוכשרים ועוברים הכשרות כדי לוודא שאין, או אם יש, חשד לקורבנות סחר לזנות או קורבנות עבירה אחרת נלווית וכל ראיה וכל מידע נבדק בצורה יסודית ועושים מאמצים מאוד גדולים כדי להביא לתיקים ולהרשעות, ותפרט בטח חברתי וגם חבריי מהמשטרה.

אנחנו כן שמחים לעדכן שיש הנחיית פרקליט מדינה חדשה, שהחל ממאי 2017 מורה על מדיניות אי הענשה של עבירות שמבוצעות על ידי קורבנות עבדות. עד היום הייתה הנחיה בנוגע רק לקורבנות זנות, היום יש לנו הנחיה מקבילה גם בנוגע לקורבנות עבדות, שאין להעמיד לדין את אותם קורבנות על עבירות שהם ביצעו כחלק מהסחר ומהעבירות שבוצעו כלפיהם. זו השלמה מאוד חשובה.

מעבר לכך, אנחנו דיווחנו, ואין לנו זמן להקדיש לזה יותר מדי עכשיו, אבל אנחנו פתחנו בפיילוט בין משרדי שנועד לגיבוש מיפוי צרכים ומנגנון זיהוי של אוכלוסייה פגיעה מקרב קורבנות העינויים בסיני. הפיילוט הזה נמצא בעיצומו, הוא קיבל את ברכת הדרך של המנכ"לים של המשרדים שמשתתפים בו. אלה העדכונים שלי בשלב זה.

תודה רבה.

רק רציתי להבין, הנקודה האחרונה שהעלית, אולי תרחיבי טיפה, מה זה אומר? שהקורבן, אם עבר עבירה תוך כדי כך שהוא היה קורבן, אתם לא תגישו נגדו - - -

הנחיית פרקליט המדינה.

הנחיית פרקליט המדינה, מה שהיא אומרת, וזה גם בעקרונות הבינלאומיים שאנחנו מחויבים להם באמנה, שלפעמים חלק מהסחר, בן אדם נאלץ לעבור - - -

לא, אבל השאלה אם לא יהיה מצב שאותם סוחרים, אותם עבריינים, ישתמשו בהם לביצוע כל מיני עבירות תוך כדי ידיעה ש - - - נניח ישתמשו בהם להיות בלדרים של סמים, ישתמשו בהם להיות כל מיני - - - השאלה אם אנחנו לא מזמינים עכשיו איזה משבצת נוספת עבריינית, איך אנחנו מתגוננים בפני התופעה הזו?

קודם כל באמת יש בעולם דפוס מוכר של סחר למטרות ביצוע עבירה, זה נכון, אצלנו אין סעיף כזה, אבל בהחלט זה יכול להיכנס לסעיפים אחרים, אבל הכוונה העיקרית היא עבירות של שהייה בלתי חוקית, למשל, שזה משהו שאולי רוב הקורבנות אולי הסתננו לישראל, אז לא נעמיד אותם לדין על עצם השהייה הבלתי חוקית, כשהם הובאו לכאן.

שהם תולדה מהמציאות שלהם.

כמובן שהנוהל גם מאזן, הוא לא קובע שיש לך פטור מהכלא בגלל שהיית קורבן, אם ביצעת רצח, אלה דברים ש - - - אבל ככלל צריך לקחת בחשבון את ה - - -

תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת מיכל רוזין. מייקל סנודן, היועץ הפוליטי, שגרירות ארצות הברית פה בישראל. בבקשה, אדוני.

(תרגום סימולטני מהשפה האנגלית)

תודה, גברתי יושבת הראש, חברי כנסת, אורחים, זה כבוד וזכות להשתתף בוועדה היום. אני אומר ששיתוף הפעולה שיש לנו עם ממשלת ישראל והכנסת וחברי הכנסת הוא מצוין ותורם למיקום הגבוה של ישראל בדוחות שלנו. הממשל בארצות הברית מחויב על ידי הקונגרס להכין את הדוח השנתי בכל מדינה שעושה מאמצים להיאבק בסחר בבני אדם, ואני אומר מאמצים להילחם משום שאף מדינה לא הצליחה למגר את הסחר בבני אדם, אבל אנחנו צריכים לראות שהמדינות משקיעות כל מאמץ בכיוון המטרה הזו. המדינה שלי ממשיכה בשנה זו לבחון את הדרכים והפעילות שנעשית כפי שאנחנו מזהים אותם. גברתי היושבת ראש, בדוח שלנו על ישראל מצאנו מספר תחומים שאנחנו חושבים שניתן יותר לשתף פעולה בתחומים מסוימים, שהם אולי לא ממש בתחום של זנות שמובילה לסחר, אבל משיקים לאספקטים אחרים של שוק העבודה, וברשותך, גברתי, אני רוצה להתמקד דווקא בשתי סוגיות כאלה.

כפי שגב' דומיניץ ציינה אחד האספקטים של קורבנות עינויים שסבלו מעינויים בסיני והגיעו לישראל, ולפי ישראל וארצות הברית, האנשים האלה אולי לא זכאים להגנה כקורבנות סחר בבני אדם, אבל כקורבנות עינויים הם לעתים סובלים מנסיבות דומות לאלה שסובלים מסחר בבני אדם. בארה"ב אנחנו לא בהכרח מתייחסים לקורבנות עינויים כקורבנות סחר בבני אדם, אבל החוק שלנו מאשר שירותים סוציאליים שיסופקו לאותם קורבנות עינויים כאילו היו קורבנות סחר בבני אדם. בישראל, גברתי, אני חושב שיכול להיות שההגנה שקורבנות העינויים מקבלים או לא מקבלים, לא משנה אם הם מוגדרים כקורבנות סחר בבני אדם, זה לא רק שאלה של הבחנה בין אלה שהיו ב'חולות' שנה אחת, אלא גם לאלה שהם אחרי 'חולות' או שלא היו ב'חולות' - - - ולראות אילו שירותים נדרשים על ידי אותם בני אדם. זה אחד מהאזורים שאנחנו בוחנים בדוח שלנו. גברתי, יושבת הראש.

שנית, ברצוני לדבר על האספקט הנשי שבהיבט. כשאנחנו מדברים על אותם פועלים אשר מובאים לישראל באמצעות חוזי עבודה וירטואליים, הממשלה הישראלית נקטה בגישה מאוד חכמה של להגיע להסכמים דו צדדיים בינלאומיים עם מספר מדינות אשר מספקות פועלים באותם התחומים כגון החקלאות ובנייה. זו אחת מהפרקטיקות הטובות ביותר שלדעתי כדאי למדינות האחרות לאמץ. הקטגוריות של אותם פועלים שנכנסים לישראל במספרים גבוהים מאוד נמצאים בקטגוריות מסוימים וזה הקטגוריות של פועלים, מטפלים, אלה התחומים העיקריים, כלומר משפחות ישראליות רבות, לדעתי, מסתמכות על אותם מטפלים ומטפלות על מנת לסייע לבני המשפחה המזדקנים או החולים.

לפי ההערכות שלנו, גברתי יושבת הראש, יש כ-50,000 בני אדם בישראל אשר עובדים במגזרים שונים אשר לא זוכים לשום הגנה מהסכמים בילטרליים אשר נכרתו עם אותן המדינות בתחום הבנייה או בתחום החקלאות ואת בטוח מודעת לכך ורבים בחדר הזה יודעים שאותם המטפלים והמטפלות לעתים קרובות נכנסים לחובות בסכומים של 8,000 ו-10,000 דולר רק בתמורה להזדמנות של להגיע לארץ ולעבוד כאן. בשל החובות האלה הם פגיעים מאוד ובכך יכולים להפוך לקורבנות הסחר בבני אדם וגרוע מכך הם נמצאים במצב מורכב מאוד, אין להם יכולת להתלונן מכיוון שהם הופכים לקורבנות מכיוון שהם לא שילמו במלואו את אותו החוב לסוכנויות אשר ארגנו את תעסוקתם בארץ. דבר זה מטריד אותנו מאוד וכאן ייתכן שרבים מקורבנות סחר בבני אדם ימצאו את עצמם.

גברתי יושבת הראש, רצוני לציין שהקטגוריה הזו של העובדים המון פעמים לא נמצאת במקומות בולטים לעין הציבורית, הם עובדים בתוך הבתים וקשה מאוד לאנשים אחרים לזהות מצוקה ולראות האם הם מקבלים שכר הגון, האם הם עובדים בתנאים בטוחים, האם הם עובדים בשעות שהן שעות סבירות והגיוניות. אנחנו מודאגים מאוד משלומם של העובדים בקטגוריה הזאת ואני אשמח מאוד לשמוע, במידה שיש פה דיאלוג עם הממשלה שלכם בנושא הזה של מטפלים.

ברשותך, אדוני, אני רק רוצה לתחום את גבולות המנדט שיש לנו כאן בוועדה הנוכחית הזאת. הוועדה הזאת קמה למאבק בסחר בנשים, בהמשך הרחבנו את מנדט הוועדה לסחר בנשים ובמאבק בזנות. ביקשתי, כשהגעתי לכנסת ישראל ושימשתי כיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, להגדיל את המנדט של ועדת המשנה ולהוסיף את הנושא של הזנות, כי במדינת ישראל למדנו לדעת שמצד אחד מיגרנו סחר, או כמעט מיגרנו סחר, אבל הזנות בישראל הלכה וגדלה ובאמת הרחבנו. הפנייה שלנו להגדיל את המנדט של הוועדה לסחר בבני אדם נענתה בשלילה. בזמנו את עמדת כיושבת ראש ועדה, הייתה פה ועדה שעסקה בעובדים זרים, הוועדה הזאת נסגרה, אנחנו היינו מאוד שמחים לקבל גם את העזרה שלכם בהכרה ובבקשה ממדינת ישראל לתת מענה בכנסת ישראל למנעד הנושאים שאדוני הזכיר, בכל מה שקשור לסחר בבני אדם.

וכמו שפתחתי ואמרתי, הבקשה השנייה שלנו זה גם אליכם וגם למשלחת הפדרלית, להבין שהנושא של זנות חייב לעלות ברמה, כי אי אפשר לא לדבר על הפיל שבחדר, אם לא היה את הנושא של המאבק בסחר ברמה בינלאומית ובסנקציות הכלכליות שאתם איימתם להטיל על מדינת ישראל לא היינו מגיעים למקום הזה. ההבנה שעובדים פה ביחד, בהבנה בינלאומית, וכולנו צריכים להבין שהנושא המשותף הוא הזנות, אי אפשר לנתק סחר בנשים או בבני אדם מהנושא של זנות.

רק משפט קצר, לחזק את הדברים שלהם הוא ייחד את סוף דבריו, זה אותן עובדות שעובדות בבתים, מוסתרות מעיני כול, מעבר להטרדה מינית או תקיפות מיניות, חלקן גם עוסקות, במרכאות כפולות, בזנות. מכיוון שאם האבא דורש שהיא תשכב עם הילד הסיעודי, או אם דורשים שהיא תעשה כל מיני אקטים מיניים עם האב הקשיש, זה חלק ממעגל של זנות שאנחנו לא יכולות להתעלם ממנו, למרות שיש לו מאפיינים - - -

אני מסכימה, אבל יש לנו גם גברים רבים שנמצאים - - -

בוודאי.

אדוני, רוצה, בבקשה, לסיים את דבריו?

(תרגום סימולטני מהשפה האנגלית)

אני מבין שנשאלתי פה על המנדט המוגבל של הוועדה הזאת, וזו כמובן שיחה שכבר הייתה לנו גם בשנים הקודמות, אבל, שוב, כפי שנאמר, לצערי הבעיה של קורבנות הסחר, קורבנות במגזר אחד הופכים לקורבנות במגזר אחר הרבה מאוד פעמים והזנות היא רק אחת מהדרכים שבהן הקורבנות האלה סובלות וכמובן זו לא הדרך היחידה. הקורבנות שאנחנו רואים במגזרים האחרים יכולים להפוך כמובן גם לאובייקט של הוועדה שלכם, גם הנושא של הוועדה שלכם, אבל, גברתי יושבת הראש וחברי הפרלמנט, בבקשה תהיו סמוכים ובטוחים שהממשלה שלי מחויבת עמוקות לעבוד עם כל החלקים של הממשלה הישראלית, משטרה, משרד החוץ, משרד המשפטים וכן הלאה, על מנת לגבש את הגישה הרחבה ביותר לנושאים של סחר בבני אדם ובנשים.

אנחנו מאוד גאים בשיתוף הפעולה שקיים וגם בעמידה האיתנה של ישראל כנגד התופעה הזו באחד מהסטנדרטים הגבוהים ביותר של טיפול בנושא הזה בעולם ואנחנו נחושים לעבוד עם ישראל ולהישאר במקום הזה. תודה, גברתי.

תודה רבה. חברת הכנסת זנדברג, את ראשונת הדוברים, אבל לפני שאני אתן לך את רשות הדיבור אני רוצה לבקש מסגן ניצב רובי קיים, קצין חוקרים ארצי, לומר את דברו. הבנתי גם שיש איזה שהיא מחלוקת לגבי הנתונים, אבל, ברשותך, רובי, אם אתה יכול להתייחס לדברים שנאמרו כרגע, גם על ידי דינה וגם כמובן על ידי השגרירות האמריקאית. בבקשה, אדוני.

מהוותיקים שמלווים את המאבק מתחילתו, מוועדת החקירה הפרלמנטרית.

נכון, ומחויבים לנושא. וגם כאן המקום, אני הודיתי בראשית הדברים גם לשר וגם לאנשי השטח, תמסור את תודתנו.

הקדמת את דבריי. באמת ראשית צריך להודות לעשייה של אנשי השטח שבעצם הם לא מיוצגים פה ולא מגיעים ואומרים את דבריהם, אבל בהחלט צריך לציין את העבודה הקשה שהם עושים והקשיים הרבים שהם נתקלים בתחום הזה ספציפית.

אז, שוב, לגבי הנתונים יש קצת מחלוקת. אנחנו, מבחינתנו, אחד הנתונים שיש לנו זה שיש עלייה, אם אנחנו משווים בין 2016 ל-2015. יכול להיות מאוד שזה תלוי בסיווג העבירות ובעוד כמה פרמטרים, זה צריך להיבדק, אבל מבחינתנו יש עלייה.

אני כן רוצה ממש בקצרה להסביר על הקשיים. רוב פעילות העוסקים ועוסקות בזנות היום מבוצעים בדירות קטנות על ידי פעילות של אישה אחת או שתיים או שלושה והם לא המטרה שלנו, לכן אם אנחנו כבר מגיעים לדירות כאלה אנחנו לא מגישים כתבי אישום ואנחנו לא מבצעים חקירה ואנחנו לא חוקרים את האנשים באזהרה, כי זו המדיניות שלנו בסיכום עם הפרקליטות וכך אנחנו עובדים.

אז מה אתם עושים?

אנחנו גובים מהם עדויות, אנחנו מנסים לחקור בדרך כלל את בעלי הדירות, אבל אנחנו לא ממש יכולים לסגור.

אין חוק?

אין חוק.

הוא מחזיר את זה אלינו כמחוקקים, אנחנו צריכים להעביר את חוק ההפללה, חד משמעית.

אנחנו יכולים לחקור את בעל הדירה בהשכרת נכס, אז פעם ראשונה כמובן הוא לא ידע, אבל בבתי הבושת הגדולים שאנחנו מגיעים, אני חייב להגיד, עם כל הצער שבדבר, אין לנו שיתוף פעולה מצד הנשים, ממש לא. בסדר, אנחנו מבינים ואנחנו יודעים, אבל זו אחת הבעיות כי העדות במשטרה, כפי שכולכם יודעים, לא מספיקה להרשעה.

אבל אותן נשים בודדות שאתה מוצא בדירה מסוימת, אתה מצליח להגיע למי הביא אותן, איך הן הגיעו לארץ?

אז אני אגיד לך דוגמה קלאסית לכניסה לדירה. החוזה רשום על שמה - - -

רגע, אתה יכול לאפיין לנו, שאלה מקדימה לשאלה של חברת הכנסת רוזין, הנשים באותה דירה, מה שאתה אומר זה שאתה מצביע על גידול בנשים הזרות - - -

לא, זה ישראליות.

לנשים הזרות אני אגיע בהמשך.

אוקיי, אז אם אתה יכול להתייחס לנשים הזרות בתוך, כי ברגע שהזנות הפכה להיות ישראלית, בכל זאת מה האחוז של הנשים הזרות. אמרת עלייה.

אז הנשים הזרות, מבחינת אחוזים תחום העיסוק שלהם זה הגעה לבתי מלון, הגעה לדירות פרטיות, זה לא מקום קבוע שנמצאות שם נשים זרות בקבוצה אחת. ואם כן ואנחנו מגיעים למקומות האלה, ולא מזמן היה לנו בחיפה שני מקרים כאלה שהגענו, הדבר הראשון שהם רצו לעשות זה לעלות על טיסה ולחזור לארצות המוצא שלהן.

והן לא מוסרות מידע?

לא מוסרות שום מידע, וזה במקרה הטוב, כשהן מתנהגות כראוי. עכשיו, כמובן שיש את הפתרונות ויצרו איתי קשר בלילה ואישרנו להכניס למקלט. הכול - - -

יש עדיין תופעה של נשים שהגיעו ולא ידעו למה הן מגיעות?

היה לנו מקרה של אישה בחיפה שהגיעה לצורך עבודת סיעוד ובעצם אמרו לה 'תעסקי בזנות', היא נכנסה לדירה, הועסקה שם בזנות על ידי אישה, הצליחה איכשהו לפרק את הסורגים מהחלון, כל הכבוד לה, לצאת החוצה, אותרה ברחוב, משטרה הגיעה, הביאו לתחנה, יצרו איתנו קשר, עם הגורמים המקצועיים במטה הארצי, העברנו אותה למקלט, ויכולה להעיד פה מנהלת המקלט, הדבר הראשון שהיא רצתה זה לחזור לארץ המוצא שלה. לכן גם לא היו לנו הרבה ראיות כנגד אותם חשודים.

ודלת מסתובבת, כאלה שיצאו וחוזרות?

אין לנו ממש שליטה על זה. בעבר, כשהיה הנושא של הוויזות, הייתה יותר שליטה, היום פחות.

אחרי זה אנחנו ניתן כמובן לרשות האוכלוסין.

זה לעניין הזה. אני חייב עוד משהו קטן אחד, משהו שהוזכר בדוח, לעניין הזיהוי של שוטר אחד שמזהה, זה שנים כך והמשטרה הפיקה ככה לקחים מידיים ומערך הזיהוי כולו, שזה אני, הופך להיות שלושה.

נכון למתי?

ברגע שימצאו מחליפים, אבל זה אמור להיות בזמן הקרוב. זו החלטה שהתגבשה כבר כמה חודשים, עוד לפני פרסום הדוח, אבל הדוח בעצם די - - -

בעצם אתה עונה לנו עכשיו, שההערה שלנו שאדם אחד נמצא בתפקיד, משטרת ישראל - - -

שילשה.

שילשה, כלומר פי שלושה וזאת תשובה שיש לנו כאן לבשר לכם ממשטרת ישראל.

הגיעו להבנה שאני כנראה שווה שלושה. כנראה.

כן, אנחנו תמיד אמרנו את זה, אבל יותר משלושה.

אבל, שוב, אני יכול להגיד שרוב הפניות להכרה מגיעות בעיקר מרשות האוכלוסין בעקבות זימונים של אנשים ל'חולות', אלה המסה העיקרית, 90%, אבל עדיין זה מסות, זה המון פניות והמון בקשות ולכל בקשה מתייחסים כאילו זה קרה אתמול. מדברים על מקרים שקרו לפני שבע, שמונה ותשע שנים, כשקצת קשה לבדוק אותם, אבל מתייחסים לזה בהתאם.

תודה ושוב תודה על כל העבודה המופלאה, על שיתוף הפעולה ועל ההבנה המתמשכת גם על טלפונים באמצע הלילה, כשאנחנו מתקשרות מאירועים שקורים בשטח.

חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה.

תודה רבה. תודה, עליזה, ותודה למחלקת המדינה ולמשרד המשפטים על הדוח ואני באמת חייבת להגיד על העקביות. אני חייבת לומר, יש פה בכנסת המון המון תהפוכות, חלקן תהפוכות פוליטיות, ובאמת אני חייבת לומר, אחד הדברים העקביים ביותר זה העבודה בתחום הזה. זה באמת אולי המקום לציין את חברת הכנסת זהבה גלאון שהקימה את ועדת החקירה הפרלמנטרית, עוד בזמנו, שממש כמעט גילתה לראשונה את התחום הזה, בטח לקובעי המדיניות ברמה הזו של משרד המשפטים והכנסת. יושבת כאן גם חברת הכנסת מיכל רוזין, אני חייבת לומר שאני בעבר הייתי עוזרת פרלמנטרית של חבר הכנסת רן כהן, שעמד בראש ועדת העובדים הזרים, והתחום הזה, מצד אחד של ועדת העובדים הזרים ומצד שני ועדת החקירה הפרלמנטרית, שהתגלגלה לוועדת המשנה, שהיום את עומדת בראשה, שזה בעצם שתי הזרועות המרכזיות שליוו את הדוח הזה כל שנה, ואני חייבת לומר שזו באמת גאווה לראות לאורך השנים, לפחות בעשר השנים שאני ככה עוקבת, את ההתקדמות של מדינת ישראל, באמת נושא שמדינת ישראל לקחה ועשתה והפיקה את הלקחים והקימה את היחידה, ואין מה לומר, באמת אני חושבת, מעטים התחומים שהם כאלה וגם ממשיכים, לא נעזבו ובעקביות.

העניין הוא שכדינם של נושאים, הם ממשיכים ומסתעפים לכל מיני כיוונים והאתגרים, לצערנו, לא נעלמים, הם אולי קצת משנים צורה. כאן אני רוצה לעמוד על שלוש נקודות מרכזיות שאולי אף אחת מהן לא עולה באופן מפורש מהדוח, אבל הן מעין הסתעפויות שאני חושבת שאנחנו צריכים לקחת אותן בחשבון מכאן והלאה. אחת זה, כאמור, העובדה שאת ציינת אותה, עליזה, בהתחלה, ובאמת הוועדה לקחה לתשומת ליבה, זה שמחלקת המדינה עוקבת, במסגרת המאמץ הגלובלי שלה, אחרי סחר, אני עכשיו מדברת רגע ספציפית על הנשים, עוקבת אחרי סחר בנשים, אבל הנשים הישראליות לא פחות יקרות לנו ואפילו המשפט 'עניי עירך קודמים', שאנחנו לא אוהבים אותו בהקשרים אחרים, אבל הן בטח לא פחות, בטח לא פחות יקרות לליבנו ובטח לא פחות קורבנות. וציינת בדברי הפתיחה שלך רק בשבוע האחרון שתי נשים בזנות מצאו את מותן ואנחנו מדברים על עשרות נשים במהלך של כמה שנים, אז כך שהזנות והסחר בבני אדם, לא הסחר הגלובלי, אלא הסחר במובן של שירותי מין בתשלום, לא נעצר כשנעצרת תופעת הסחר אלא במידה רבה מאוד אולי אפילו כשאין שוט ואין מעקב חיצוני האחריות עוברת אלינו, למישור המקומי, לראות את הנשים האלה, לאתר אותן ולהעניק להן, כי בסוף הן גם קורבנות של סחר, זה לא סחר בין מדינות, זה סחר בין גברים לנשים או סחר בתוך הקהילה ובתוך המדינה.

בהקשר הזה אני חייבת להדגיש, את ציינת את זה, אבל אני חייבת להדגיש את זה, את חוק הפללת הלקוח, שהוא מאוד מאוד חסר כאן. כי העבירה של סחר, אנחנו פחות רואים אותה, העבירה של הפעלת בית בושת, פחות רואים אותה בסדרי גודל גדולים ויותר קשה להפעיל אותה כשזה באמת מספרים קטנים וכששמים את אותה אשת פרונט, התופעה המוכרת לנו, ולכן מרכז הכובד עובר ל - - -

אנחנו עושים דיונים, אני מזמינה את כולם עוד שבועיים, יש לנו פה דיון עם שרת המשפטים על זה שהוועדה עדיין לא פרסמה את החוקים שלנו - - -

מאוד מאוד חשוב. זה מאוד חשוב להמשך ההתנהלות שלנו כאן עם הסחר הזה בנשים ישראליות. חייב לעבור משקל הכובד מהקורבנות ומאיתנו כרשויות אל הזנאים, אל הלקוחות, אל האנשים שפשוט קונים אונס בתשלום, נקודה. זו נקודה אחת.

נקודה שנייה, זה כן הנושא שאת לא כל כך רצית להתעכב עליו, אבל חובה להזכיר אותו, זה הנושא של סחר בבני אדם במובן הכללי יותר, של הפליטים ומבקשי המקלט וקורבנות גם הגירת עבודה, שבסופו של דבר מתגלגלים והופכים לקורבנות סחר בגלל שהם מוחלשים, בגלל שהם מבקשים את גורלם ומגיעים. אנחנו כאן, הוועדה שהייתה פה בכנסת בוטלה, היום כשאנחנו שומעים משהו ממדיניות הממשלה בנושא הזה זה רק דברים שמכבידים ורק דברים שמבקשים להרע את התנאים ולא להיטיב, נגיד את זה בצורה הזו. הסיבות, לא ניכנס אליהן כרגע, חלקן אפשר להבין, אי אפשר להבין, זה לא משנה, אבל ההזדמנות הזאת זו הזדמנות להסתכל על האנשים האלה כעל בני אדם וכעל קורבנות של מדיניות גלובלית ובתוכם הנשים, כמו שעלה כאן בדיון, יש לנו אולי באמת אחת התופעות הכי אוניברסליות שיש, בכל מקום ששם יש קבוצה של בני אדם, מוחלשת, מקופחת ומדוכאת, הנשים שבתוכם יהיו מועדות לניצול וסחר מיני באופן מוגבר. ולכן אותן נשים שמגיעות, גם כפליטות, גם כמהגרות עבודה, אבל נלקח מהן הדרכון, מאבדות את הוויזה, מאבדות את המעמד, כל הדברים האלה, שם אנחנו נמצא ניצול שבמקרה של נשים הוא יהיה גם ניצול מיני, ולכן הגלגל הזה חוזר חזרה לקורבנות גם סחר כזה וזו נקודה שאסור לשכוח אותה בכל הדיון הזה.

תודה. חבר הכנסת נחמן שי, אנחנו נשמע את הפרקליטות ואז נעביר אליך את רשות הדיבור. אני מבקשת מעורכת הדין רחלי זו ארץ-לוי מפרקליטות המדינה, בבקשה, גברתי, תשובות לשאלות ששאלנו.

שלום לכולם. גם אנחנו מצטרפים לברכות ולאמירה המאוד חד משמעית וברורה ששיתוף הפעולה שאנחנו זוכים לו מגורמי אכיפת החוק, המשטרה ומשרדי הממשלה הנוספים וגם מהארגונים החברתיים באמת מסייע לנו להצליח בהתמודדות שלנו בשלב המתקדם, כי אנחנו באמת אחד השחקנים המאוחרים במאבק בתופעה במסגרת הגשת כתבי האישום וניהול ההליכים בבית משפט.

אחת ההערות המרכזיות שצוינה, גם במסגרת ההערות של הדוח וגם במסגרת דברי יושבת הראש, התייחסה לעניין הענישה. כאן אנחנו רוצים להסביר שלמרות שאנחנו מדווחים על מגוון רחב של תיקים, לא כל התיקים נופלים בגדר העבירה של הסחר בבני אדם כפי שהיא מופיעה בחוק העונשין, שהעונש בצדה הוא 16 שנות מאסר. ישנו מגוון עבירות שאנחנו מעמידים עליהן לדין והן בפריפריה, הן קשורות בתחום, ולכן אנחנו גם מדווחים עליהן והעונשים שקבועים בצדן הם עונשים נמוכים יותר ומכאן גם העונשים שנגזרים בסיומו של ההליך על הנאשמים.

הערה נוספת שחשובה כאן לעניין, שפעמים רבות אנחנו גם עותרים לעונשים גבוהים יותר ולא תמיד נענים לבקשה ולעתירה שלנו, כי ברור שאנחנו שחקן אחד מבין מכלול של שחקנים ובעלי תפקידים.

והנקודה הנוספת והחשובה שאני חושבת שראוי לציין אותה, וזה כן מוזכר בדוח במסגרת שאנחנו אכן ציינו קושי וגם רובי, נציג המשטרה, ציין את זה, עם האפשרות להעיד מתלוננות, בעיקר זרות, כי באמת לאחר שהמעשים מתגלים והמשך ביצוע העבירות נפסק הן מעוניינות לארצות המוצא שלהן, למשפחות, לילדים הקטנים, הרבה פעמים בני משפחה חולים, אנחנו ממש רואים את זה בתיקים, אנחנו כמובן לא רוצים להחזיק אותן כאן בכוח, לבקש עדות מוקדמת אנחנו עושים ולא תמיד נענים וגם זה הרבה פעמים גורם לנו להגיע להסדרי טיעון, בגלל קשיים ראייתיים מאוחרים יותר שמתגלים וזה גם גוזר עונשים נמוכים.

אני כן אציין שבשבוע שעבר התקיים פה דיון בכנסת, בוועדת חוקה, בבקשה של הממשלה, שיזמו אותה משרד המשפטים, להעביר שתי עבירות, גרימה לעזיבת המדינה ועבירה של סרסרות בנסיבות מחמירות, לדיון בפני דן יחיד ולא בפני הרכב כמו שזה היום, בגלל העונש שקבוע בצד העבירה, בין היתר כדי להקל עלינו להעיד את אותן נשים לפני שהן רוצות לשוב לארצן ובהמשך גורם לנו הרבה פעמים להגיע להסדרים.

כך שיש פה מגוון סיבות, אנחנו מודעים לקושי, אבל לצד זאת ראוי לציין שיש עונשים גם של ארבע שנות מאסר, שממש אחד התיקים אושר גם בבית המשפט העליון, של שני נאשמים שהביאו נשים זרות ארצה לעסוק בזנות, המעשים נעצרו בזכות פעילות משטרתית יחסית במהירות, והעונש של ארבע שנות מאסר הותר על כנו. אמנם עתרנו ליותר, אבל - - -

כן, אבל אלה מקרים בודדים וההרתעה לא קיימת במדינת ישראל נוכח הענישה המאוד מינורית.

אני לא יכולה להסכים עם האמירה שלא קיימת הרתעה, כי גם עצם הגשת כתבי אישום וניהול הליך נגד נאשמים שפעמים רבות הם גם ללא עבר פלילי והטלת עונשי מאסר, גם אם הם קצרים, מאחורי סורג ובריח, בוודאי יש בה כדי להרתיע. אני לא מבטלת את ההערה שיש לנו לאן להשתפר ולשאוף ולכן אנחנו גם פועלים במישורים נוספים, זאת אחת הדוגמאות שנתתי כדי להבהיר את אותן עבירות.

תודה רבה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת שולי מועלם. חבר הכנסת נחמן שי.

תודה רבה. קודם כל אני שמח על העובדה שישראל מדורגת גבוה בדירוג של מדינות שמשתדלות ונאבקות בתופעה המכוערת הזאת, אבל כמו בכל תופעה אחרת מה שמתברר הוא שכשעוצרים את החומר הרע הזה במקום אחד אז הוא מוצא לעצמו נתיבים אחרים ועל זה בדיוק העיד הנציג של השגרירות. הוא אמר שיכול להיות שפה אנחנו מגיעים להישגים, אבל כבר לידינו צומחות אוכלוסיות חדשות שהן או פוטנציאל או בפועל כבר נופלות לתוך אותה קטגוריה של סחר בבני אדם ושל עיסוק בזנות בגוונים השונים שלה, כמו שאמרה חברתי מיכל רוזין, אנחנו לא יודעים מה קורה בכל בית במדינת ישראל שיש בו עובדת זרה ואנחנו יודעים שהתופעה הזו של סיעוד ביתי הולכת ומתרחבת והיא תתרחב מאוד מאוד בשנים הקרובות לסדרי גודל שאנחנו אפילו לא מתארים לעצמנו.

לכן אני מבקש ממך, עליזה, לבדוק האם את יכולה לקחת אחריות, אני לא יודע אם זה בדיוק המנדט, אבל תחשבי, בגלל שאין יותר ועדה לעובדים זרים אין מקום אחר - - -

אני אשמח לעזרה, אנחנו ביקשנו מהיושב ראש וסורבנו. אנחנו העברנו בקשה.

ביקשתם?

כן.

של הכנסת? יופי, כי אין, הוועדה בוטלה, לא חשוב כרגע מאיזה סיבות - - -

לא, לא הסכימו לתת לנו את ה - - -

התבטלה הוועדה, אבל התחום לא התבטל. אז אולי בכל זאת את יכולה לקחת על עצמך.

אנחנו נגיש שוב בקשה, גם נוכח הנתונים שנאמרו, גם הדברים של השגרירות, נשמח לסיוע וגם למכתב שלכם.

בכל מקרה, גם נושאים שקשורים למה שדיברנו, לניצול של נשים בהקשר הכללי, הם כן במנדט של הוועדה - - -

חברים, אנחנו יצאנו לסיור בדרום תל אביב, אירחו אותנו הארגונים, שמענו ונחשפנו, חרגנו הרבה מתחום הוועדה, היו פה חברי כנסת שהצטרפו אלינו לסיור, חבר הכנסת עמיר פרץ, דב חנין ויהודה גליק ולמדנו מקרוב, ראינו באמת את הדברים קורעי הלב, שמענו עדויות קשות של נשים, המציאות לא זרה לנו, אנחנו חיים בזה. אני קוראת כאן ליושב ראש של הכנסת מכאן, שוב, להגדיל ולהרחיב את מנדט הוועדה.

צרפי אותנו ל - - -

אני אשמח מאוד.

אבל באמת, אם לא נכנסים יותר מהגרי עבודה ואחרים לישראל, אז כאן התופעה נעצרה, אבל אוכלוסיית הסיעוד גדלה, כל אחד יודע, ותגדל יותר, ולכן מוכרחים לשים יד על זה ולוודא, גם מי מגיע וגם איך באמת לומדים מה הן עושות בתוך הבתים ואם אין ניצול לרעה שלהן באותו תחום שדובר בו, כי אנחנו הולכים להיות צרכנים גדולים.

בסך הכול אני חושב שזו מטרה חשובה ביותר, עילאית, למנוע את זה. הטרידו אותי דברי נציג המשטרה, שהוא אמר שאפילו בתוך הפרמטרים שאנחנו עושים כמה שאנחנו יכולים מסתבר שזה מתרחב והם מצאו איזה פינה, בדירות וכדומה, איכשהו כנראה קשה לעזוב, אז חוק ההפללה, זה בסוף יהיה, אבל שנגיע אליו, כי הוא לא חוק פשוט, עד כמה שאני מבין. ביטול הוויזות, מצד אחד זו תופעה מבורכת כלפי עצמה, יש אוכלוסיות גדולות שרוצות לנסוע הלוך וחזור לארץ המוצא שלהם ואנחנו רוצים להקל עליהם, אבל אם זה גם מביא איתו נשים שעוסקות בזנות, אז קשה כנראה לברור בתוך הקבוצה הזאת בדיוק את המטרה הזאת.

בסך הכול אני חושב שהעובדה שישראל נמצאת במועדון של אלה שנלחמים, משתדלים ורוצים למנוע היא טובה וחשובה. ואגב, זה לא הנושא היחיד, גם נושאים אחרים מחלקת המדינה האמריקאית לקחה על עצמה להוביל במערכה עולמית והיא מצליחה, אחד מהם זה נושא האנטישמיות, למשל, שמחלקת המדינה עוקבת, כך שהם יבואו על התודה ותודה רבה לכולכם על המאמצים הגדולים שאתם משקיעים.

תודה. אז הזכרת באמת את רשות האוכלוסין וההגירה ואני כן רוצה עכשיו גם לשמוע מכם על הגידול, על הזיהוי וגם על ההכשרה שסיפרתם עליה בדיון הקודם ואני מבינה שהיא נעשתה. אז, בבקשה, גב' מיכל יוספוב, המנהלת של רשות האוכלוסין וההגירה, בבקשה, גברתי.

שלום לכולם, אני עדיין לא המנהלת, אני סך הכול ראש תחום ביקורת - - -

סליחה, טעות שלי. בשבילנו את המנהלת.

חזון לעתיד, מי יודע, אולי.

אנחנו פה מקדמים כל הזמן.

אני אגע בכמה נקודות שהעלית והנקודה המרכזית, כמו שאמרת, זה ביטול אשרות הכניסה לישראל. כיום אנחנו מתמודדים במעברי הגבול. למעשה מה שקרה כתוצאה מביטול אשרות הכניסה הסינון הראשוני שאנחנו נפגשים זה בקר הגבול וכמו כל הפעמים הקודמות שאמרתי, בקר הגבול אמור לתת תוך 45 שניות החלטה לגבי התייר שעומד לידו, האם אותו תייר ייכנס לארץ או האם הוא יעבור תשאול מעמיק יותר. במהלך השנים האחרונות אנחנו רואים אכן גידול, בעשרות אחוזים, בתיירים שמגיעים לארץ ואנחנו נמצאים בדילמה, כי מצד אחד אנחנו רוצים תיירות בארץ, כי זו תיירות מבורכת, ומצד שני יושב הבקר ומחליט האם לסרב את הכניסה.

אני קצת אתן לכם נתונים לגבי סירובי כניסה שעשינו בשנים האחרונות. אני אתחיל עם אוקראינה כי למעשה עם אוקראינה אנחנו מתמודדים היום, לא רק עם הבעיה של נשים שבאות כאן לעסוק בזנות מאוקראינה, אנחנו גם מתמודדים עם תיירות שמגיעה לכאן והם באים ומבקשים מקלט. ההסכם עם אוקראינה נחתם בתחילת 2011, אבל הגידול בין מבקשי המקלט להיכנס לארץ למעשה מ - - - אם ב-2015 היו לנו 700 מקרים של תיירים שהגיעו לארץ והגישו בקשות למקלט, ב-2016 זה קפץ ל-6,880 וב-2017, עד סוף חודש ספטמבר הגענו כבר ל-7,400 מקרים. אז אנחנו רואים, הגידול הוא באחוזים.

סירובי כניסה, גם בסירובי כניסה התחלנו לזהות את המגמה הזאת כבר ב-2014. ב-2014, מתוך 116,000 תיירים שנכנסו לארץ אנחנו סירבנו ל-2,086, ב-2015 כבר הייתה עלייה גם במספר התיירים שנכנסו, זה היה 123,000, אנחנו סירבנו ל-3,000. ב-2016 יש גידול נוסף, 143,000 תיירים נכנסו מאוקראינה ואנחנו סירבנו - - -

מיכל, את יכולה לתת לנו, בבקשה, פילוח מגדרי, כמה נשים, כמה גברים?

אין לנו פה פילוח מגדרי, אבל אין לי בעיה להעביר לך לוועדה.

כמה נשים, האם אנחנו רואים פה עלייה בגידול של הסירובים שלכם לנשים?

יש לי פילוח מגדרי, אני אעביר לך. במהלך התשאול בשנת 2017 זיהינו 137 נשים שבאות לעסוק פה בזנות.

כשאת אומרת 'זיהינו', בשדה התעופה כבר?

כן, היה חשד שהן באות לעבוד בזנות, תוך כדי התשאול זה עלה. הן לא מוכנות לשתף פעולה, הן מבקשות, כמו שאמר רובי, לצאת, לחזור חזרה, הן לא רוצות להישאר כאן.

כלומר מיד, גם בחדר של התשאול הן רוצות לעלות חזרה לטיסה?

גם בחדר של התשאול הן רוצות לעלות לטיסה, הן לא רוצות לשתף פעולה. היו מקרים שניסו להגיע לכל מיני אנשי קשר פה תוך כדי התשאול שלהן. כמובן כל המידע הזה מועבר למשטרה, אנחנו מעבירים את המידע למשטרה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד מאוד מאוד הדוק עם המשטרה בכל הנושא, גם בנושא של אכיפה פה בתוך הארץ וגם בנושא של מניעה של ביקורת גבולות. נתונים נוספים, אם אתם רואים, יש לי פה גם על גיאורגיה, רוסיה, מולדובה, אבל אוקראינה זאת המדינה ש - - -

נושא נוסף, לגבי הכשרות. אנחנו מעבירים הכשרות, יוצא לנו כמעט בממוצע הכשרה לחודש. בשבוע שעבר הייתה לנו הכשרה לבקרי הגבול, מחר יש לנו הכשרה לבקרי גבול, יש לנו עוד שני מחזורים שאנחנו אמורים לעשות הכשרה לבקרי גבול. עשינו גם בחודש אפריל השנה הכשרה לעובדי מינהל האוכלוסין, אלה שעובדים בלשכות ועובדים בנושא האשרות.

הנקודה שהם העלו לגבי הסיעודי. אנחנו עושים הכשרות לעובדים הסוציאליים של חברות כוח האדם גם, כדי שתהיה להם מודעות לנושא הזה. אנחנו עושים להם הכשרות, אמורה להיות הכשרה, אנחנו מקווים שנצליח להרים את זה, בחודש דצמבר הקרוב. הרשות משקיעה מאוד מאוד בנושא של הכשרות כי אנחנו חושבים שהכשרות זה הדבר להעלות את המודעות לעובדים שלנו.

אנחנו שותפים, כמו שאמרה דינה, לכל הנושא של הפיילוט של מחנה העינויים, אנחנו שותפים לזה. למעשה אנחנו חושבים וגם המנכ"ל שלנו חושב שהתחום הזה הוא תחום מאוד מאוד חשוב ואנחנו מנסים להעלות בכל אפשרות שתהיה את כל המודעות של הנושא של סחר בנשים ובני אדם בתוך הרשות לעובדי הרשות.

תודה רבה רבה. חברת הכנסת שולי מועלם, בבקשה.

תודה, גברתי. אני מתנצלת מראש שבאתי ממש לדקות ספורות, אנחנו באמצע הנהלת קואליציה. שני דברים, אני כמעט ממשיכה באופן ישיר את גברתי. אני זוכרת אותנו בחדר הזה בדיונים על ביטול הוויזות, זועקות, זועקים, שזה מה שיקרה, שתהיה הצפה בלתי נסבלת במספר האנשים. דיברנו קונקרטית על מדינות מסוימות, דיברנו על אוקראינה, ראינו את זה קורה, אני מבינה שאנחנו חלק מכפר גלובלי, אבל הזעקות נשמעו ואין לנו ספק, אנחנו רואים את זה. לא שמעתי את הדברים של רובי, הם הועברו לי בכלי שלישי, אנחנו רואים את זה בכל האתרים שמזמינים, הגיעה סחורה חדשה, רובי, אני מסתכלת עליך כי גם אתה רואה את זה, הגיעה סחורה חדשה ואנחנו רואים את ה'הגיעה', הגיעה. אין לי ספק שהנתונים האלה חייבים להיות מובאים בפני הוועדה, של כמה, מאיפה, איך אנחנו יכולים לעצור את זה, מי אנשי הקשר שלהם בארץ, זה במסגרת מלחמת הסייבר שמתנהלת, אבל לדעתי חייבים קודם כל לדבר על הנתונים. לא יכולה להיות מציאות שאנחנו לא יודעים כמה, לא יודעים מי מגיע ומאיפה וברור לחלוטין שחלק ניכר מהמדינות המועדות ממשיכות לספק לנו מאות נשים למעגל הזנות במדינת ישראל.

נקודה נוספת שאני אעלה בנושא הזה זה הן עומדות במה שאנחנו דורשים, הן יוצאות מפה בזמן שמוגדר להן, הן לא חוזרות הביתה. הן ממשיכות מפה לדובאי, משם למקומות אחרים וממשיך מעגל הסחר בהם והזנות. מדינת ישראל הפכה להיות חלק מסוג של מעגל של הגעה, זמן מוקצב פה, הן עומדות בו וממשיכות ליעד הבא.

הן מנצלות את הוויזה, את הזמן, וזה, שוב, זה טיפול בינלאומי שצריך, כמו ששמתם את האצבע, כאן מזהים פה - - -

הטיפול הבינלאומי חייב לראות את המעגל הזה של הגעה למקום, ניצול של זמן ויזה במקום מסוים כמו ישראל והגעה למקום הבא.

משפט אחרון שאני אגיד, אני יודעת שהוא נאמר כבר בדיון הזה גם כן. בעיניי חלק ניכר גם פה בפתרון הוא חוק הפללת לקוחות זנות ושיקום נשים במעגל הזנות. אנחנו לא נוותר על זה, לא נוותר על ההליך הפלילי. אני לא מסכימה לקבל איזה שהם דברים אחרים, אני חושבת שאם לא נקפיד על מה שהבאנו, הפללה ושיקום, לא נצליח באמת להפעיל את השוט שפה יש עליו הסכמה רחבה.

חד משמעית. תודה. אני תיכף רוצה לתת לארגונים, אבל לפני זה הבטחתי לחברת הכנסת רוזין ואנחנו רוצים לשמוע את ארגוני השטח.

כן, בוודאי. תודה. קודם כל אני חושבת שהנושא הזה הוא הוכחה לכך שוועדות חקירה פרלמנטריות מצד אופוזיציה זה רעיון חכם, נכון, ויש לו גם תוצאות חיוביות. אני הייתי גאה להיות רפרנטית מחקר בוועדת החקירה הפרלמנטרית של חברת הכנסת זהבה גלאון ואין ספק שהתוצאות ראויות וטוב שיש את מחלקת המדינה האמריקאית עם השוט כדי לחייב אותנו לעשות, אבל זה צריך להיות משימה פנימית שלנו בחברה הישראלית, בין אם סחר בזנות ובין אם זנות בישראל והדברים נאמרו וברורים.

אני רוצה להגיד משהו קצר. את מיכל אני שמעתי כבר לפני שנה, על התגברות התופעה או הדלת המסתובבת, או אותם תיירים שמגיעים, בעיקר מאוקראינה, לשדה התעופה ולא נרשמים וזה לא נכלל, אולי כדאי שמחלקת המדינה האמריקאית תקשיב טוב, זה לא נכלל בספירה של הם הגיעו לכאן לסחר בזנות. אני נכנסתי לעובי הקורה, גם שאלתי מספר שאילתות את שר הפנים וגם התייצבתי בשש בבוקר בדרום תל אביב בלשכת רשות ההגירה ודיברתי שם גם עם המנהל וגם עם מאבטחים וראיתי איך משש בבוקר מביאים את אותם תיירים, במרכאות כפולות, גברים ונשים, עם המזוודות, כבר משדה התעופה, מעמידים אותם בתור, דיברתי עם אותם סוחרים שהביאו אותם לארץ, או הייתי עדה לתדרוך שהם עשו, הבאתי איתי מתורגמן, להסביר להם איך מגישים בקשה לבקשת מקלט ומחכה להם כבר עבודה ורק שיהיה להם את האישור של בקשת מקלט שהם הגישו אז יכולים לסדר להם כחוק עבודה וכדומה. הכול היה גלוי לחלוטין. עשיתי את זה, דרך אגב, בליווי התכנית 'חי בלילה' ואכן זה שודר.

הדברים ידועים, רובי, זה אחד התסכולים הכי גדולים שלי, זה בדיוק כמו שיודעים במשטרה איפה הדירות הדיסקרטיות, אנחנו יודעים מי הסוחרים, אנחנו רואים, צריך רק לפתוח באמת את אותם פרסומים שמתפרסמים באוקראינה ולמצוא את השם של הישראלי שמפרסם את המודעה 'דרושים עובדים', רק תגיעו, אנחנו כבר נסדר לכם את העבודה ונדאג וכדומה ואז מחכים להם בשדה התעופה ועם מיניבוס מביאים אותם. הדברים שקופים, תשאלו את עובדי רשות ההגירה, הם רואים את זה, הדברים שקופים לחלוטין, תעצרו את זה בבסיס. כמו שאנחנו תמיד אומרים, לא צריך להתנכל לנשים בזנות, לא צריך להתנכל לאותם אלה אנשים שלא שפר עליהם גורלם והם מגיעים לשדה התעופה, בסוף כן, אתם תופסים אחד פה אחד שם. צריך למצוא את המקור ואני חושבת שזה חשוב.

ועוד משפט אחד אחרון. העניין של התאמת השירותים לשינוי התופעות. אין מה לעשות, כמו שהוקמו שני מקלטים לסחר בנשים והיום הם מכילים בעיקר, עד כמה שאני יודעת, את אותן נשים מבקשות מקלט, אחרי שהן יוצאות החוצה, בהבדל מהנשים בעבר, הן לא נשלחות למדינות המוצא, הן נשארות פה ואז בקהילה אין להן שירותים והן חסרות מעמד, חסרות שירותים והן חוזרות לאותו מעגל ומנוצלות שוב בקהילה, לעתים גם לזנות. הדברים האלה, אנחנו חייבים להתקדם בהם, הכול מול העיניים, צריך לראות וצריך לרצות לטפל.

תודה על הדברים.

אני רק רוצה לציין שיש את מרכז היום, ברגע שהן יוצאות מהמקלט - - -

רק לפרוטוקול, גברתי.

יעל בוקאי, מפקחת משרד הרווחה.

השאלה אם יש להם ביטוח בריאות ויש להם עבודה ויש להם - - -

כשהן יוצאות לרחוב הן חסרות מעמד, הן שקופות לגמרי. פגשנו אותן, אנחנו יודעים בדיוק מה מצבן.

כן, זאת הבעיה.

ראש המחלקה לזכויות אדם במשרד החוץ, רונן גיל אור, בבקשה, אדוני.

יושבת הראש, אני יכול להתייחס, ברשותך, לנושא שהעלה פה נציג השגרירות האמריקאית בקשר להסכמים הבילטרליים בתחום הסיעוד לנוכח ההערות של חברי הכנסת לגבי הקשר שבינם לבין העבודה של הוועדה. אם את מעוניינת אני אעשה את זה.

אז רק בקצרה.

כי ישראל היא שחקן מאוד פעיל. גם על מנת שהשגרירות האמריקאית לא תצא וחצי תאוותה בידה, אז ישראל היא שחקן מאוד פעיל בתחום של הסכמים בילטרליים, יש לנו כבר הסכמים בילטרליים בנושא חקלאות ובנושא בניין. הסכמים בילטרליים זה משא ומתן מאוד מורכב, רגיש וקשה, מדובר פה באינטרסים של מדינות, בתרבויות שונות. אנחנו כרגע עשינו שני הסכמי פיילוט עם סרילנקה ועם נפאל, הסכמי הפיילוט הם לא הסכמים בילטרליים בנושא הסיעוד, הם הסכמים שבאמצעותם אנחנו נעשה הערכה של איך צריכים להיראות הסכמים בילטרליים בנושא הסיעוד. כך שבעצם ההמלצה של מחמ"ד לעשות הסכמים בילטרליים גם בנושא הזה היא המלצה שמתפרצת לדלת פתוחה של הממשלה. אנחנו כמובן עושים את זה בשיתוף פעולה עם כל המשרדים הנוגעים בדבר.

כלומר אתה איש בשורה היום.

אני איש בשורה.

תודה על הדברים. ואני באמת רוצה לעבור עכשיו לארגוני השטח וכאן להודות על העבודה הנהדרת והנפלאה שלכם, אבל גם לשמוע מכם את התגובות שלכם ואת העדויות שלכם. ד"ר זואי גוטצייט, רופאים לזכויות אדם, בבקשה, גברתי.

אני רוצה להמשיך את מה שנאמר כאן ולעדכן אתכם על עלייה מדאיגה במספר מבקשות המקלט שמעורבות בזנות, בדיוק מה שדובר כאן. המסלול הזה של סחר בבני אדם ושל קורבנות שלא מטופלים בישראל מוביל להמשך של מעגל הניצול.

את יכולה לתת לנו מספר?

כן, אני יכולה. בדוח שעכשיו אנחנו היינו שותפים, ביחד עם מרפאת לוינסקי והוועד למלחמה באיידס, מדובר על עלייה מאות אחוזים. אם ב-2014 ההערכות היו שבין 40 ל-50 נשים מבקשות מקלט מאפריקה ומאריתריאה ומסודן שמעורבות בזנות, אנחנו מדברים היום כמעט על 400. 400 נשים, אני מזכירה, שלפי - - -

רגע, 2014, 40-50 והיום אנחנו מדברים על 400?

אנחנו מדברים על 400. יש עלייה מדאיגה במספר הנשים.

ברשותך, משרד הרווחה, אתם ערים לנתונים הללו? הנתונים הללו מוכרים לכם או שהם מתחת לרדאר?

הפיילוט הוא ביוזמת משרד הרווחה, הפיילוט שנעשה עם מרפאת לוינסקי.

זה המספר שאתם מכירים אותו?

לפי הדוח אלה הנתונים שעולים.

אני רוצה להדגיש שאנחנו מדברים על 7,000 נשים בסך הכול מבקשות מקלט מאריתריאה ומסודן בישראל, אנחנו מדברים בעצם על 5% מהנשים מבקשות המקלט שמעורבות בזנות והמיפוי הזה, לא רק שמדבר על המספרים אלא גם על הדפוסים וגם על הגורמים שמובילים למעורבות בזנות בקרב האוכלוסייה הזאת. כאן בהחלט אנחנו שמענו בעדויות של הנשים סיפורים על הטראומה שהם עברו בסיני, על ההתעללות המינית ועל הניצול המתמשך. העובדה שלמשל הן חייבות להחזיר את כספי הכופר כשהן בישראל לאנשים שפדו אותם, שגם הם מהווים גורמים דוחפים לזנות בקהילה.

אנחנו התרענו על זה ואנחנו ממשיכים להתריע על זה שטראומה שאינה מטופלת מובילה לעוד ועוד נזקים ועוד ועוד פגיעות. דובר כאן על עניי עירנו, אלה הם גם עניי עירנו וצריך להנגיש להם שירותים ייעודיים לטיפול ושיקום.

תודה. משרד התיירות נמצאים כאן?

כן.

את יכולה לשתף אותנו במה נעשה מאז הדיונים, גם מאז שהשר היה בדיון ועד ההחלטה על השולחן המשותף וההבנה שלהם וההתמודדות? אנחנו שומעים כאן על עלייה במסגרת תיירות. ויושב לידך גם נציג משרד החוץ, שגם הייתי שמחה אחרי זה שתתייחס לנושא של ביטול הוויזות וההשלכות הקשות שאנחנו שומעים כאן. אז, גברתי, בבקשה.

בשמחה רבה. לפני כשבועיים באמת כינסנו את השולחן העגול לבקשתך, נכחו גורמי השטח - - -

אז רק אולי תרחיבי לאורחים שלנו, יש לנו גם את אורחי השגרירות האמריקאית וגם את המשלחת הפדרלית, שזה באמת יוזמה חדשה שנולדה כאן בוועדה, של שיתוף פעולה. ספרי את.

נפגשנו כאן בוועדה לפני כחצי שנה, גורמי השטח ביקשו להעביר מידע למנהלי בתי המלון ולעובדים שם כיצד לטפל בתופעה של שימוש במתקני המלונות לצרכי זנות. כינסנו את הוועדה לפני כשבועיים במשרד התיירות, הגיעו גורמים ממשלתיים ממשרד המשפטים, משטרה, פרקליטות, משרד הבריאות, הגיעו גורמי השטח, הועלו שם רעיונות שאנחנו מגבשים אותם להיות רעיונות מעשיים, כלים של הסברה לעובדים, נוהלי עבודה. דבר חדש ששמענו בשולחן העגול זה שההתאחדות חתמה על הקוד האתי, מה שאומר שיש לה את ה-good willing להצטרף לכל התהליך הזה של הסברה.

לגבי הוויזות אני רוצה לציין, זה נכון שזה גרם לגידול בהבאה או בכניסה של תיירות לצרכי מין, אבל צריך תמיד לזכור שהאחוז הוא זניח ביחס לתיירות הנקייה, הרגילה שמגיעה מאותן מדינות למדינת ישראל. זו תיירות מבורכת, זו תיירות שאנחנו משקיעים בה כספים רבים כדי שיגיעו אותם תיירים ויכניסו כספים למדינת ישראל. זה גלגל כלכלי שהוא חשוב לנו.

גברתי ערה למספרים העצומים של אנשים, למשל מאוקראינה, שנמצאים היום במדינת ישראל בלי מעמד חוקי מכוח המנגנונים האלה שאתם מאפשרים?

אני ערה ואני מצרה על זה ואנחנו שותפים לזה לא סתם, כי אנחנו מבינים שזו תופעה שלא צריכה להיות, מעבר לזה שמשרד התיירות שותף בהיבט של המתקנים התיירותיים, הוא שותף כי הוא מבין שהשימוש בכותרת תיירות היא לא תמימה במקרים מסוימים, אבל צריך עדיין להסתכל על זה כתופעה נלווית ולא תופעה - - -

אני פשוט שואל את השאלה את גברתי כי גברתי מדברת על תופעה נלווית ותופעה שולית, אבל כשאנחנו מדברים על מספרים של עשרות אלפי אנשים ולפחות לגבי המקרה של אוקראינה זה עשרות אלפי אנשים שנמצאים בארץ מעבר לתקופה של שלושה חודשים. נשארו בארץ, פשוט נשארו בארץ. מתוכם סדר גודל של - - -

זה לא בתחום הסמכויות של משרד התיירות, כמו שאתה מבין.

אני בוודאי לא בא בטענה לגברתי בהקשר הזה, אני רק אומר שאי אפשר לראות את זה כתופעה שולית כי אנחנו מדברים על קרוב ל-20,000 אנשים רק מאוקראינה שהגישו בקשות למקלט, אני עוד לא מדבר על כאלה שנשארו בלי להגיש בקשות למקלט. יש פה איזה שהיא תופעה, בוודאי זה לא התיק של משרד התיירות, אבל אי אפשר לראות אותה כתופעה שולית, זו תופעה רחבה.

נכון, זו תופעה חברתית, זו תופעה סוציאלית, זו תופעה אולי גם בינלאומית - - -

אבל היא נובעת מביטול הוויזות, אי אפשר לעצום את העיניים ולומר שזה לא - - -

נכון, אבל אני חושבת שהכלים לטפל, כמו במקומות אחרים בעולם, זה לטפל בגבול ואני מניחה - - -

אבל כלי זה ויזה למשל, ויזה לא חייבת להיות, אני לא מציע לטרטר אנשים ולעשות מי יודע מה, אבל ויזה יכולה להיות הליך יחסית פשוט, אבל ברגע שיש ויזה יש לך אפשרות לשלוט מי נכנס, מי יוצא ומה קורה.

הוויזה בסך הכול מעבירה את האחריות מהגבול במדינת ישראל לגבול לפני מדינת ישראל במדינת המקור.

כן, אבל יש הבדל, עם כל ההכשרות וההערכה שיש לנו לרשות האוכלוסין, ההיכרות במקום עצמו היא אחרת, הטיפול הוא אחר, הטופס, גם יש התרעה, כי יודעים שיותר קשה, יותר מורכב, פחות מבקשים, מי שבמיוחד מודע ל - - -

אני בוודאי שלא באה להגיד שהתופעה הזאת היא תופעה שנעימה, לא לנו ולא לאף אחד, היא תופעה קשה, היא תופעה שצריך לטפל בה, אבל אני עדיין חושבת שיש דרכים אחרות לטפל בתופעה כי צריך להסתכל גם על מה שזה מביא בעיקר, ואני לא מדבר על אוקראינה, אני מדברת על מזרח אירופה בכלל. אחוזי התיירות עלו שם במאות אחוזים ורובה תיירות נקייה ומבורכת.

איך את יודעת את זה, הם לא - - -

מהמספרים שאנחנו מכירים.

תודה. אני רוצה לברך על השולחן העגול ועל הפתיחות שמגלה משרד התיירות, אחרי דרך לא פשוטה שעברנו ביחד. אנחנו כמובן נזמין לדיון, נעשה את זה בצורה מסודרת, נשמע את המסקנות, נלווה אותן ועוד ועוד.

אנחנו נצטרך לסיים, שחר אלאקוסר, משתתפת בפעילות פרלמנט נערות, ולאחר מכן חבר הכנסת דב חנין. בבקשה.

שלום לכולם. אני חושבת שאנחנו מדברים פה על נושא ממש ממש חשוב וחשוב לי לציין, אני מייצגת את הנוער, אני צעירה מכולם פה, מן הסתם, ואני חושבת שיש לזה קשר ישיר לעתיד שלנו ולהשתקפות שלנו. אני בת 22, משוחררת מהצבא אחרי שירות קבע, ואני אציג לכם את זה בדוגמה הכי פשוטה שאני חווה מהחיים שלי.

יש לי חברים שמייצגים את הנוער, הנוער הטוב באמת, כולם משרתי צבא, כולם סיירות, חלקם סטודנטים, באמת נוער איכותי שמשקף את כולם, לא ממקומות מצוקה ולא משהו שהוא קיצוני, ויש לי ידיד ממש טוב שבא ממשפחה טובה ואבא שלו החליט להפתיע אותו במתנה ליום הולדת ופשוט לקנות לו כרטיס טיסה למישהי מאוקראינה, מתנה ליום הולדת. הוא גם ציין, אותה בחורה שהיא מתנה, שבעצם הוא הטיס אותה מאוקראינה שבוע שתהיה ביום ההולדת שלו. אני חשבתי שאני אולי הבן אדם, מן הסתם אני בן אדם נורמטיבי, אני חושבת שזה משהו לא לגיטימי, הייתי בטוחה שכולם יסכימו איתי. אנחנו יושבים בחבורה של 15 אנשים, גברים נשים, אני מודה, הרוב גברים, ואף אחד מחבריי לא מבין מה לא לגיטימי בסיטואציה. אני נמצאת, עוד פעם, עם 15 אנשים שאף אחד לא מבין למה זה בעייתי. כביכול אותה בחורה הגיעה בהסכמה, כביכול אותה בחורה מכירה את הבחור מלפני, כי הוא פגש אותה באחת הטיסות, אבל אף אחד לא מסכים איתי שזה משהו טיפה בעייתי לקרוא לבחורה, שהאב נותן לבנו בחורה כמתנה. אף אחד לא מבין את המושג הזה.

אנחנו יושבים פה ואנחנו מדברים על סחר בנשים ואנחנו מדברים על זנות, ואני מבינה שחלק מנסים לעשות הפרדה מסוימת בין שני הדברים, אותה נערה נפלה כאילו לסיטואציה שאולי היא נשמעת יותר נעימה, כי זה בחור באמת טוב, בחור שבאמת כיבד אותה, בחור שבאמת היה לו אכפת, וזה גם לא איזה שהוא סרסור או דבר כזה או אחר שהוא בא ל - - -

שחר, אני מאוד מודה לך על הדברים ובאמת על הכנות. אחד הדברים שאנחנו מטפלים בהם פה בוועדה זה חינוך, לא הכול זה חקיקה. כשבמשרד החינוך במדינת ישראל עדיין הנושאים הללו לא מדוברים ולא מטופלים וחוששים מלגעת בהם, בטח בעולם משתנה ובמציאות וירטואלית משתנה, אנחנו - - - אני רוצה לשאול אותך אם פעם בבית הספר מישהו דיבר איתך, מישהו הסביר, על מה ואיך ולמה ואם היה בכלל חינוך מיני בבית הספר, והתשובה היא לא.

לא מספיק. לא שאין, אין מספיק.

זה אחד הנושאים שאנחנו קוראים מכאן למשרד החינוך לדבר על זה, משום שלמגר את התופעה, חקיקה בוודאי, אנחנו שמנו את חוק ההפללה ואנחנו נקדם, וכאן בדיונים אתם מוזמנים לקחת חלק וגם, אני מקווה מאוד שעד סוף המושב הזה נעביר את חוק ההפללה החשוב הזה, אבל זה לא הכול ולא הכול זה חקיקה. כשאנחנו מדברים על שיקום ועל חינוך ועל הרבה מאוד הבנה שלא כך נוהגים וכשאני יושבת באוניברסיטה העברית, מוזמנת לפאנל ומי שאחראי שם על החינוך החברתי בקמפוס, בהר הצופים, פותח את הדיון והוא יזם את זה והאולם מלא מפה לפה בסטודנטים והוא אומר, 'אני רוצה לומר שלפני שהתגייסנו זה היה מאוד מקובל ללכת לזונות. אני מצר, כי רק היום, כשאני פה, אני מבין שאסור לעשות את זה, אבל אף אחד לא אמר לנו שזה לא בסדר'. והכול מתחיל בחינוך ואת זה פספסנו. את זה פספסנו כולנו ואנחנו פה חייבים לתקן.

אנחנו חייבים לסיים את הדיון, אנחנו ניתן לעוד שני דוברים, חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, לאחר מכן עורכת הדין ניצן. בבקשה, חברי חבר הכנסת חנין.

תודה, גברתי יושבת הראש, אני מברך על הדיון החשוב הזה ואני גם מברך על הדוח של מחלקת המדינה שממשיכה לעקוב אחרי הנושא הזה ומסייעת גם לנו פה בארץ להתקדם.

אולי לפני שאני אכנס לגוף העניין אני רק אומר בהמשך לדברייך, גברתי יושבת הראש, אם כבר מדברים על התקדמויות, אז אני רוצה לציין את החלטתה של ועדת השרים לענייני חקיקה מאתמול לאשר את הצעת החוק שלנו בעניין הטלת איסור פלילי על פרסומים שמטרתם לגייס נשים, בעיקר נשים, אבל זה יכול לחול גם על גברים לעבודה בזנות. החוק הזה הוא צעד נוסף ומשלים את החוק הקודם של איסור פרסום מודעות זנות בישראל. נקודת המוצא שמאחורי שני המהלכים החוקיים האלה היא התפיסה שמה שעומד מאחורי תופעת הזנות זה מנוע כלכלי ואם אנחנו נפגע במנוע הכלכלי הזה אנחנו נעשה שינוי. אנחנו נעשה שינוי דרך האמצעי הכי הכי אפקטיבי, שהוא פגיעה במנגנונים הכלכליים שבעצם מאפשרים לתופעה הזו גם להתקיים וגם להתפתח.

לעניין הנושא שנמצא על שולחנה של הוועדה. המאבק בסחר בבני אדם הוא תחום מאוד מאוד מורכב ומאוד דינמי ומדינת ישראל בהחלט לאורך השנים הצליחה להתקדם. הצלחנו להתמודד עם חלק מהבעיות וחלק מהתופעות ואני מברך על כל התקדמות שנעשתה, יחד עם זאת כיוון שהתחום הזה הוא תחום דינמי אנחנו סוגרים פרצה במקום אחד ונוצרות פרצות במקומות אחרים. אני התייחסתי קודם לסוגיה של אשרות התיירות, אבל זו סוגיה שהיא הרבה יותר גדולה מאשר אשרות תיירות, אנחנו מדברים על ציבור גדול של עשרות אלפי אנשים שמגיע לישראל, למשל ממדינה כמו אוקראינה, ונשאר בישראל אחר כך זמן ממושך תוך שימוש בבקשות מקלט, בקשות מקלט שאני הראשון שבעד לבחון כל בקשת מקלט ברצינות ולעומק, אבל כאן יש לנו דוגמה, להבדיל מהמקרים הקשים של אנשים שמגיעים לפה מאפריקה, שבדרך כלל הם אנשים שמגיעים מארצות שבאמת באופן בינלאומי מוכרות כנפגעים ונפגעות של כל מיני התעללויות, רצח עם וכל מיני משטרים דיקטטוריים קיצוניים, המצב באוקראינה הוא שונה. אני לא אומר שבאוקראינה הכול טוב, המצב באוקראינה הוא שונה, אבל עדיין אנחנו כמדינה לא הצלחנו לייצר מענה מערכתי לתופעה שהולכת והופכת להיות לתופעה מאוד גדולה.

משרדי הממשלה מחלקים ביניהם את חוסר העשייה, אבל בשורה התחתונה אין עשייה. אנחנו מדברים על תופעה בהיקף מאוד גדול של אנשים שבהחלט יש חשש, אני אומר את זה בזהירות, אבל בהחלט יש חשש שבתוכם יש גם תופעות של זנות ובעיות אחרות. לכן צריך לטפל בנושאים האלה.

מהצד השני אני מסתכל על הדוח המאוד חשוב שהביאו לנו כאן אס"ף, ארגון הסיוע לפליטים, רופאים לזכויות אדם והמוקד לפליטים ומהגרים, אנחנו לא נתנו מענה ועדיין לא נותנים מענה למצבים קיצוניים של קורבנות אמיתיים של עינויים בסיני ושל התעללות קיצונית. הנשים האלה שמגיעות לארץ ושאנחנו פגשנו כמה מהן לא זוכות לפתרון מערכתי. זו שערורייה שאי אפשר לעבור עליה לסדר היום ולכן אני מציע לוועדה באמת לעשות דיוני מעקב בעקבות הנייר הזה שקיבלנו מאותם שלושה ארגונים חשובים כדי לראות איך אנחנו באופן מעשי מתקרבים לפתרונות בתחום הזה.

תודה רבה. אחרונת הדוברים עורכת דין ניצן כהנא, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, וזה המקום לברך אותך על הכניסה לתפקיד החדש.

תודה רבה. אני לא אחזור על הדברים שנאמרו, אני כן רוצה להצטרף לברכות, גם למשרדי הממשלה ולכנסת, על כל העשייה, תופעת הסחר בישראל אכן ירדה, אנחנו עוקבים כבר מ-2003. עם זאת, וזה מה שנאמר פה, וחייבים לשים על זה את הדגש, אנחנו כבר כמה שנים מבינים שהתופעה הזו השתכללה ועם ההשתכללות שלה צריך למצוא פתרונות חדשים. לא נוכל להמשיך ולברך ולהמשיך להגיד פה דברים כמו 'זה נושא זניח', 'זה לא זה', אם אנחנו רואים שמפרוטוקולים של דיונים שנערכו בכנסת, בדיוק בתחום הזה, ב-2015, כשנשאלו גורמי המקצוע מה הממדים, כמה מהנשים שנכנסות לארץ מגיעות לזנות, כמה מהן קורבנות סחר, כבר אז לא ידעו להגיד את המספרים ואמרו שזו תופעה חדשה. גם בדיון ביולי שהיה זו הייתה התשובה. זה המקום שלנו לבוא ולהגיד שאי אפשר לשים את הדבר הזה מתחת לשולחן ואי אפשר להגיד, זה נכון, תיירות היא חשובה, אבל ויזה היא לא על חשבון אנשים שמגיעים לכאן כדי לטייל, ויזה היא בדיוק המקום למנוע מאלה שמגיעים לכאן מהסיבות הלא נכונות, מאלה שהם כנראה במצוקה במדינות המקור שלהם ולצערנו מוצאות את עצמן חושבות שימצאו פה את הפתרון ואת הרווחה שלהן והן מגיעות לתופת איומה.

בתוך זה צריך לזכור שנכון, יש לנו את המספרים האיומים של מבקשות המקלט, אבל יש לנו גם מספרים עצומים של נשים, כמו שציינה חברת הכנסת שולי מועלם, שאנחנו לא יודעים לספור אותם. לא יכול להיות שאישה, שאין לה אף מכר במדינת ישראל, מבקשת ויזת תיירות לשלושה חודשים בכניסה למדינת ישראל ואף נורה לא נדלקת בנושא.

תודה. אני רוצה לסכם ולהודות לכם על העבודה המאומצת, המשותפת, על הפיקוח, על המידע הבונה, על המראה שאתם מציבים בפנינו בצורה עקבית. רק כך מתקדמים, רק כך לומדים ורק כך מתקנים עולם ומביאים אותו למקום טוב יותר.

בד בבד אנחנו מבינים שהמציאות משתנה ומצד אחד מדינת ישראל, לשמחתנו הגדולה, רבים מבקשים לבוא לבקר, לטייל, יש פה עבודה נהדרת, יש לנו ארץ יפהפייה, ובאמת ברכות גם לשר התיירות על הגידול במספר התיירים הנכנסים למדינת ישראל, יש לנו ארץ נפלאה, אבל התופעות שכרגע ציינו, צריך להבין שאלה לא תופעות נקודתיות, אלה תופעות בינלאומיות שבשלב הבא, במדרגה הבאה להתמודדות, צריך לראות איך בצמתים, כמו שיש צמתים בתעופה, מדינות שהן צומת תעופה, גם כאן צריך להבין שצריך לראות איך מתמודדים יחד בצמתים הללו. המדינות שהוזכרו כרגע, האספקה, במרכאות, היא לא רק למדינת ישראל, היא גם למדינות אחרות ולמדינות שבהן המנגנון פחות מתמודד, כמו המנגנון המבורך כאן במדינת ישראל, שזוכה מכם לברכה ולמילים טובות ולציון גבוה שנה בשנה.

ההמלצה שלנו, ההצעה שלנו מההיכרות, היא באמת לבוא ולראות מה השלב הבא הבינלאומי שלכם, והבקשה שלנו, אני חוזרת עליה, גם בנושא הזה של הזנות וגם כמובן בהרחבה של המנדט שלנו כאן בכנסת ישראל, לנושא של סחר בבני אדם. כמו שבדק מנהל הוועדה, בישראל אין ועדה שמטפלת בסוגיה הזאת במסגרת שלנו ואנחנו מבקשים את העזרה שלכם. הוועדה מודה לכלל המשתתפות והמשתתפים בדיון החשוב הזה, משרדי הממשלה, הארגונים, המשטרה, הפרקליטות, כמובן שגרירות ארצות הברית והמשלחת הפדרלית וחברי הכנסת שהיו איתנו כאן.

הוועדה מבקשת לקבל את ההנחיה החדשה של פרקליטות המדינה ממאי 2017 בעניין נוהל העמדה לדין של קורבנות סחר אשר ביצעו עבירות. הוועדה פונה למשטרה ומבקשת לקבל את פילוח הנתונים שנאמרו כאן, אנחנו נשמח להכיר, של האכיפה ב-2015 לשנת 2016, את דרכי הטיפול בתופעה של פרסום הסחר בבני אדם שמוביל לזנות. הוועדה קוראת להרחיב את מנדט הוועדה לתחום של סחר בבני אדם. שוב אני אומרת את זה, לפרוטוקול, אנחנו נוציא מכתב נוסף ליושב ראש הכנסת עם הבקשה הזאת שלנו.

הוועדה פונה לרשות האוכלוסין ומבקשת לקבל את הנתונים אשר הוצגו כאן במהלך הדיון בפילוח מגדרי לפי מדינות ולפי שנים כולל את כלל ההכשרות שביצעתם במעבר, אני אשמח לקבל פירוט, וכמובן גם מספר משתתפים שלכם שהיו בהכשרות וגם את הצפי להכשרות הנוספות.

אנחנו כאן נקיים במהלך הרבעון הראשון של שנת 2018 דיון מעקב בסוגיה הזאת של התיירות. אני רוצה לברך אתכם, התחלנו בקצת כאבי בטן משותפים, אבל אני חושבת שהפכתם להיות שותפים נאמנים והנושא הוא נושא משותף לכולנו. מסקנות השולחן העגול בין משרדי הממשלה יוצגו כאן במהלך הדיונים.

יש לנו מושב עמוס בדיונים בהקשרים ובמנעד, אנחנו גם כמובן נקדם את חוק ההפללה, תהיה פה שרת המשפטים בתאריך שיועבר לכם ועוד ועוד דיונים שאנחנו כולנו רוצים לבוא, לקדם ולמגר. חינוך, הפללה, שיקום, מיגור, שיתוף פעולה ובעיקר הבנה שכולנו רוצים לחיות בחברה טובה יותר, בריאה יותר. חברה נמדדת ביחס שלה למוחלשים, למי שלא זכו, המוסר של חברה נמדד במדדים הללו ואנחנו רוצים לחיות בחברה בריאה, טובה, מ תק נת ומאפשרת למי שנזרק בדרך, נזרקה בדרך, והתפקיד שלנו הוא לתת סיוע ומענה.

שיהיה לכולם יום טוב ושוב, תודה רבה לכם על העבודה, על שיתוף הפעולה וכמובן על העתיד. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40.