ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-02OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 109

מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

יום שני, ט' בכסלו התשע"ח (27 בנובמבר 2017), שעה 12:00

מדד השקיפות ברשויות המקומיות - דיון מעקב

בהשתתפות השופטת בדימוס גב' נילי ארד יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל

חברי הוועדה: סתיו שפיר – היו"ר

אחמד טיבי

לאה פדידה

מנהלת יחידת פיתוח מוניציפלי, משרד הפנים - רינת שפרן

מנהלת אתר אינטרנט, משרד הפנים - ניבה בר-נר

ראש תחום פרויקטים ישראל דיגיטלית, המשרד לשוויון חברתי - יובל זנה

השופטת בדימוס, יושבת-ראש העמותה, שקיפות בינלאומית ישראל - נילי ארד

מנכ"לית, שקיפות בינלאומית ישראל - יפעת זמיר

מתמחה בעמותה, שקיפות בינלאומית ישראל - ז'אנה לזארב

רכזת פרויקטים, שקיפות בינלאומית ישראל - ליאור מילוא

יועץ, שקיפות בינלאומית ישראל - גיל זילברמן

מנהלת פרויקטים, שקיפות בינלאומית ישראל - מיכל כהן

חבר ועד מנהל, שקיפות בינלאומית ישראל - חיים יזרעאלי

מנהלת המדד, שקיפות בינלאומית ישראל - גלית אבידר

ראש המכון לשלטון מקומי, שר וחבר הכנסת לשעבר - אופיר פינס

יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, ראש העיר מודיעין מכבים רעות - חיים ביבס

עוזר מנכ"ל ואחראי תחום שירות לתושב, עיריית קרית ים - תום אברהם לבהר

מנהל אגף, עיריית קרית גת - שלמה דיין

עוזרת ראש עיר, עיריית מגדל העמק - איילה זלצר

צלם ודוברות, עיריית מגדל העמק - רובי קוטר

מנהלת מחלקת הסברה, עיריית חולון - רמה ורדיאל

ראש העיר מגדל העמק - אליהו ברדה

ראש העיר חולון - מוטי מרדכי ששון

סמנכ"לית, עיריית כפר סבא - צאלה וקסמן גונן

מנהלת שירות, עיריית כפר סבא - ליאור גפן

מנהלת הרשות לאיכות השירות, עיריית ירושלים - סימה סיני

מרכזת פניות חופש מידע, עיריית ירושלים - רחל פוטרמילך

דובר העירייה, עיריית קרית אונו - ניצן צוריאל

מנהלת מחלקה, עיריית קרית אונו - מירית אלעד

מנהל אתר האינטרנט, עיריית קריית ביאליק - משה אמויאל

ראש העיר קרית ביאליק - אלי דוקורסקי

מבקר העירייה, עיריית קריית ביאליק - אייל לוי

סגן מנהל אגף מחשוב ומערכות מידע, עיריית נתניה - אלון אופיר

יועצת משפטית, עיריית חדרה - שרון אנגל שרוני

מבקרת עיריית חדרה, עיריית חדרה - יוכי דהן

מנכ"ל עיריית חדרה, עיריית חדרה - יעקב זיגדון

מנהלת אגף תלונות ציבור, עיריית חדרה - יהודית אסולין

מנכ"ל עיריית אילת, עיריית אילת - פיליפ אזרד

מנהל תחום דיגיטל, עיריית אילת - גיל ממן

מנהלת אגף שירות לתושב, עיריית אשקלון - אסנת אלעזרא

מנהל אגף חדשנות מערכות מידע ותקשורת, עיריית באר שבע - יהוד מרסיאנו

מנהל האתר העירוני בני ברק, עיריית בני ברק - ישראל פרידמן

מנהלת תחום חדשנות, עיריית בני ברק - אביב אגמי

מנהלת המחלקה לחופש המידע, עיריית בני ברק - מלכה לב

ראש העיר יקנעם עלית - סימון אלפסי

ראש העיר טייבה - שועאע מסארוה

סטודנטית, אגף לשוויון מגדרי - נש"מ, משרד רה"מ - שגיא וטמברג

יועמ"ש, מרכז השלטון מקומי - מרים סלומון

מנהלת המחלקה המוניציפלית, מרכז השלטון המקומי - דנה דקו-מדנס

חברת הכנסת לשעבר - מלי פולישוק-בלוך

פעילה חברתית, חברת הכנסת לשעבר - פנינה תמנו-שטה

בן של חה"כ זהבה גלאון - נדב גלאון

מנהל תחום חקיקה, התנועה לאיכות השלטון - דניאל דושניצקי

רכזת קואליציית שקיפות אנו עושים שינוי - חני בריגע

מנהלת פרויקטים המכון הישראלי לתכנון כלכלי - עדן אבריאל

עמית מחקר המכון הישראלי לתכנון כלכלי - בניהו בולטין

משנה למנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי - ג'רי זליגמן

אזרח - אהרן וטמברג-ליוש

חברה מן השורה נשים עושות שלום - נחמה הריאט הילמן

מת"ל, כנסת 19 - ליאור טרגן

מוזמן/ת - גדי לייכטר

מוזמן/ת - טל גרינברג בר חי

מוזמן/ת - מיכל גל בורגן

מוזמן/ת - יעל יחיאלי

לאה גופר

הדר אביב

מדד השקיפות ברשויות המקומיות - דיון מעקב

צהריים טובים לכולם ולכולן. אני מאוד שמחה לפתוח את ישיבת ועדת השקיפות שמתכנסת פה בפעם השנייה לטובת מדד השקיפות ברשויות המקומיות, בשיתוף פעולה עם עמותת שקיפות בינלאומית שעורכת את הממד החשוב הזה. וכבר בפתיחה אני יכולה לציין את השיפור העצום שאנחנו רואים במדד של רשויות מכל רחבי הארץ, בדגש על רשויות מהפריפריה, בהשקפת המידע שלהם באמצעות אתר האינטרנט לתושבים.

המדד הזה בוחן את כל הערים בארץ, על השקיפות כלפי הציבור באמצעות אתר האינטרנט של הרשות, מדד שמשמש ככלי להגברת היעילות של השירות הציבורי ולהגברת האמון של הציבור בשלטון. המדד נועד לבחון את הנגישות והזמינות של המידע באתר האינטרנט של הרשות, ולהוות כלי בידי הרשויות להגברת השקיפות בנושאים שונים הנדרשים על-פי חוק, כגון: פרסום פרוטוקולים, תקציב, מכרזים, תכנון בנייה וכולי. המדד נועד לתמרץ שקיפות באופן כללי, כלומר, גם על נושאים שלא נדרשים לפי חוק אבל מהווים אבן יסוד בשקיפות בין הרשות המקומית לבין ציבור האזרחים, חברי המועצה ועובדי הציבור.

לפני כמה ימים ערכנו פה דיון עם מנכ"ל משרד הפנים. במהלך הדיון שאלתי את המנכ"ל איך בסופו של דבר משרד הפנים מתכוון להתייחס לעובדה שכמעט מדי שבוע אנחנו שומעים על עוד ועוד רשויות שנמצאות או מעורבות בחקירות כאלה ואחרות בנושאים של שחיתות, שמטילות צל מאוד-מאוד כבד על ראשי הרשויות והרשויות המקומיות בכלל, ושלא בצדק. יש כל-כך הרבה אנשים טובים בתוך השלטון המקומי, שליחי ציבור אמיתיים, רציניים, שבאו לעשות עבודה לטובת האזרח ולעשות עשייה פוליטית שהיא באמת הפוליטיקה של היום-יום, של השירות הישיר שמקבל אזרח במקום שבו הוא חי, פוליטיקה הרבה יותר קרובה לאזרח מהפוליטיקה שנעשית כאן בכנסת.

ועם זאת, ויש לצערי כמה עשרות כאלה, רק בשנים האחרונות קרוב ל-60 ראשי רשויות שנמצאים בחקירות, מטילים צל כבד על כל העשייה של השלטון המקומי. ואת הדבר הזה אנחנו חייבים לעצור וחייבים לשנות, והמפתח בעינינו, כאן בוועדה, הוא שקיפות.

מהפכת המידע שמתרחשת כאן בשנים האחרונות, בכנסת היא מורגשת בצורה מאוד-מאוד משמעותית. בשנים האחרונות הבאנו לכך שתקציב הממשלה מתפרסם באופן השקוף ביותר, כל ההתקשרויות, כל המכרזים, כל התקציבים על לרזולוציות מאוד-מאוד מעמיקות, מתפרסם ומונגש לציבור. כל משרדי הממשלה מתייצבים אצלנו בוועדה מדי יום, כדי לדווח על השקיפות של המשרד שלהם, על השקיפות של התקציבים שלהם, השקיפות של ההוצאות שלהם, והשקיפות של ההליכים שהם מקיימים בקבלת ההחלטות. אותו דבר חייב לקרות גם בשלטון המקומי, וזאת תהיה מהפכה שתגרום לשירות שיקבל האזרח להשתפר בצורה אדירה. היא תביא אנשים טובים ומצוינים לתוך השלטון המקומי, היא תחזק את הכוח שלכם ואת ההשפעה שלכם – אני מדברת עליכם, ראשי הרשויות כי אמון של הציבור ושיתוף פעולה הוא מה שמייצר בסוף גם סמכות רחבה יותר ויכולת לפתור בעיות.

המדד הזה שתציג לנו עמותת שבי"ל היום הוא ספתח מצוין למאבק ולתהליך שאנחנו רוצים לראות כאן. אנחנו רואים כבר רשויות שעשו התקדמות מדהימה, אנחנו רואים אימוץ של הכלים האינטרנטיים שניתנים כאן, והבנה שבאמצעות כלים אינטרנטיים משופרים ומשודרגים אפשר גם ליצור קשר חזק יותר עם התושבים. ואנחנו כאן בוועדה מחויבים לתהליך הזה, וגם בהמשך השנה נביא לפה את הרשויות באופן יותר ממוקד כדי להסתכל וללמוד מכם איך אתם משקיפים את העשייה שלכם ואיך אפשר גם לשפר.

הצענו פה כל מיני דברים בישיבה הקודמת: האקאתון שקיפות, שיתוף פעולה עם הציבור כדי לנסות וליצור כלים טכנולוגיים; דיברנו על התקציבים שמקבלות הרשויות כדי להשקיף את המידע, שהם לא מספקים היום ובהרבה רשויות ממש אין תקציב לזה או אין מספיק התייחסות מצד המדינה. נדבר על זה גם היום. יהיו אתנו גם מישראל דיגיטלית כדי להסביר לנו מה נעשה בעניין הזה.

מתארחת כאן היום השופטת בדימוס נילי ארד, יושבת-ראש עמותת שקיפות בינלאומית ישראל בחצי השנה האחרונה. אנחנו מאוד שמחים שאת פה. וכמובן, יפעת זמיר מנכ"לית העמותה הזאת כבר שלוש שנים. כל שנה פה היא יותר ארוכה מהרבה מהרגיל. השופטת בדימוס נילי ארד, אשמח שתפתחי את הדיון.

תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה ותודה רבה לכם שבאתם. מאוד-מאוד מרשים הקהל הנכבד שהגיע לכאן. לאור כל מה שאמרת ובהמשך למה שאמרת, יושבת-ראש הוועדה, כשמתסכלים על המדד הזה או על התוצרים שלו, מה שהייתי רוצה להגיד בתחילה הוא שאנחנו יכולים לומר, לא עוד התושבים שקופים ולא עוד אנשים בלתי נראים וחסרי קול.

אחד הדברים הנוהגים במקומותינו הוא שאנשים אומרים, ממילא אף אחד לא רואה אותי, ממילא אף אחד לא שומע אותי, אז אלה למעלה החליטו. והנה היום אנחנו רואים בנכונות של הרשויות המקומיות, של הערים שנמדדו כאן והן מובילות בשלטון המקומי, שנוצרה איזושהי מודעות לפתיחת שער, שהרשות המקומית אומרת, הנה, אנחנו רואים אתכם, אנחנו שומעים אתכם, אנחנו רוצים לראות אתכם, אנחנו רוצים לראות אתכם רואים אותנו, ואנחנו גם מוכנים לשמוע אתכם, מפני שעצם זה שרשות מקומית – והכוונה כמובן גם לעיריות – שמה באתר שלה מידע שאפשר גם להיכנס אליו ולהסתכל בו, כבר מזמין את התושב, את האזרח, בואו תבדקו אותי, תבקרו, תבדקו ותבדקו את המהות שעומדת מאחורי המידע.

ככל שאתם שמים יותר מידע על המסך, ולכאורה מישהו יכול לומר, טוב, אז זה כתוב, זה עוד לא אומר שזה קיים. זה נכון. המדד שלנו לא בא לומר שכל השירותים שכתובים באתר הם אכן מבוצעים בפועל הלכה למעשה, אבל זה השלב הבא. כפי שהאדון פתח שם דלת ונתן לגברת להיכנס, הרשויות פותחות דלת. אתם פותחים דלת לאזרחים ואומרים, עכשיו אנחנו רואים. כלומר, אתם לא שקופים, לא אתם אלה השקופים, אל תחשבו כך, אנחנו שקופים. וברגע שאנחנו שקופים, אנחנו השלטון, אנחנו הממסד, אנחנו הרשות המקומית, באותו רגע קמה חובה גדולה בצדה של ההצהרה על שקיפות. ולכן ההצהרה של הרשויות, אלה שעשו יפה מאוד, אלה שעלו ויש כאן עלייה מאוד יפה ומרשימה, הם צריכים לדעת שגם בשנה הבאה וכל שנה חייבים להקפיד. זה לא פעם אחת כתבנו את עצמנו, שמנו תמונה או ציור. זה לא תמונה וזה לא ציור. זאת התחייבות לעבודה במחויבות לציבור ולעמוד תחת ביקורת.

בית-המשפט העליון יותר מפעם אמר שהשקיפות היא תנאי הכרחי לתת לאזרח אפשרות לבקש ולקבל מידע, מפני שאם אני כאזרח – קודם כל, אני יודע שבכלל יש מכרזים, ואני יודע שעכשיו אני יכול להיכנס ולראות את המכרזים, בין אם זה מכרזי כוח אדם ובין אם זה מכרזי שירותים. עכשיו אני רוצה מהעירייה – עכשיו אנחנו כביכול יצאנו מהתמונה, אבל כביכול, כי אנחנו מציגים אתכם לא עירום ועריה, אלא לבוש מאוד, הבגדים שאתם לבשתם עליכם. עכשיו אני רוצה לראות מה מסתתר מתחת, והרשות חייבת למסור את המידע. אבל תנאי למסירת המידע שנדע קודם כל שקיים דבר כזה, כי אדם מהיישוב יכול להגיד, אני לא יודע שקיים. עכשיו אנחנו יודעים שקיים, אתם פרסמתם נתונים רבים, ואז אני בא ומבקש, והרשות צריכה לתת את המידע, היא חייבת למסור את המידע.

ואנחנו כולנו יודעים, לא רק רשויות, גורמי ממשל ושלטון לא תמיד מוסרים את המידע, לא תמיד מוסרים את כל המידע, וזו המחויבות שלכם, כי ברגע ששמתם את עצמכם לציבור, אתם גם תיקחו עליכם את החובה לעמוד מאחורי המילה שלכם.

יש עוד דבר שיושבת-ראש הוועדה עמדה עליו, וזה לצערנו שישנם תופעות של העמדה לדין, של הגשת כתבי אישום, שהתושב-האזרח אומר, וזה לא מגיע לאף אחד שיגידו עליו, טוב, הם כולם מושחתים. אני לא מקבלת בכלל אמירה כזו, שכולם מושחתים. אבל רבותי, כפי שגם על זה נאמר בפסיקה לא אחת, אבל לא רק בפסיקה, החיים, השקיפות היא תרופה לשחיתות. היא תרופה מקדימה. אנחנו יודעים שבסין אדם בריא הולך לרופא כדי שייתן לו מראש אפשרות לחיות חיים בריאים כדי שלא יצטרך להגיע למצב של מחלה. המצב אצלנו בהשוואה הוא שאנחנו נחיה חיים בריאים בכך שנהיה שקופים, נהיה שקופים, אז לא נגיע למצב שנוכל אפילו להסתתר או שמישהו יאשים אותנו בכך שאנחנו מסתתרים מאחורי איזושהי פעילות לא חוקית מפני שאם ועדות תכנון ובנייה יהיו שקופות, ואם הפעילות ברווחה תהיה שקופה, ואם התקציבים יהיו שקופים – ושקוף אומר, בוא, קבל ממני מידע, אתה מבקש? קח מידע – אז כולם יהיו יותר שקטים. כי מה יגיד האדם הנכון ושאנחנו מצפים שיגיד מי שעומד בראש הרשות? אין לי מה להסתיר. רבותי, אין לי מה להסתיר זה הנושא שעומד פה בליבה של המדד הזה ברשויות המקומיות.

יש רשויות חלשות שלא הצליחו להגיע לפרסום יותר מדי גדול של האתרים שלהם. אנחנו מציעים עזרה. העמותה שלנו, אמרנו את זה, מוכנים לבוא ולסייע לכל רשות מקומית שתבקש איך להתנהל בצורה הכי טובה שהיא יכולה בהיבט של השקיפות. אז אנחנו מזמינים אתכם לבוא אלינו.

ובסיום הדברים, אני רוצה להודות לד"ר גלית אבידר, מומחית שלנו, שעוסקת אתנו כבר שנים רבות בעניין הזה. תודה רבה לך, גלית. ונשתדל להשתפר. אני מבינה שהשנה הבאה היא שנת בחירות לרשויות המקומיות, והשאלה היא אם הייתם מבקשים שנמשיך במדד הזה גם בשנת הבחירות?

תלוי את מי שואלים.

- - -

זו שאלת השקיפות, ולכן שגם בשנת בחירות תהיה שקיפות.

נכון.

אתה חושב שכן צריכים להמשיך במדד? אתם חושבים שצריך להמשיך במדד?

כן.

פה אחד.

יופי, תודה רבה לכם. עשיתם לנו חידוש גדול ואתגר גדול.

בשנה הבאה בתאריך הזה נפגשים כאן.

כעת חיה.

התאריך הזה זה אחרי הבחירות. פגרת הקיץ זה הזמן הטוב לעשות את זה.

רבותי, תודה רבה לכם. כולנו השגנו דבר חשוב מאוד, ומחויבות שלכם לעצמכם ולציבור. תודה רבה.

תאמיני לי, בשנה הבאה יהיו לך תוצאות הרבה יותר טובות אם תעשי לפני הבחירות.

חלק יעברו את המאה אחוז.

יפעת זמיר, בבקשה.

בוקר טוב. תודה רבה, נילי ארד, יו"רית העמותה, תודה רבה לגלית. שלום לכם, ואנחנו מאוד שמחים שאתם כאן. אתם השותפים שלנו לקפיצה המשמעותית מאוד שנעשתה כאן השנה. אנחנו ננסה ברשותה של יושבת-ראש הוועדה לספר קצת על המהלך. זה לא מהלך פשוט, הוא דורש הרבה שיתוף פעולה וגם הבנה למה שקיפות ואיך נראית שקיפות. אנחנו רוצים לספר על האופן שבו המדד הזה עבד ואיך נעשה התהליך.

(הצגת מצגת)

קודם כל, אנחנו נעזרנו במהלך השנה הזו בסטודנטים שהם צוערים לשלטון המקומי. אני מניחה שרובכם מכירים את התוכנית הנהדרת של משרד הפנים והמרכז לשלטון המקומי, סטודנטים שלומדים גם באוניברסיטת חיפה, בראשותו של ד"ר איתי בארי, וגם באוניברסיטת בן-גוריון בראשותה של ד"ר פאני יובל. הסטודנטים הללו מבינים את השפה שאנחנו מנסים להנחיל ברשויות המקומיות, והם קיבלו את המדד שלנו כמו סגרך ונכנסו לאתרים שלכם. נעשתה בדיקה שאתם ידעתם עליה מראש, סטודנטים לקחו כל פרמטר מתוך 56 פרמטרים ובדקו אותם. לאחר מכן הצלבנו את הממצאים שהסטודנטים אספו עבורנו. יש לנו מלגאים שהם גם סטודנטים בוגרים שמקבלים מאתנו מלגה ועושים את העבודה.

לאחר מכן שיתפנו איתכם את התוצאות הראשוניות. אמרנו לכם, בואו תראו, בואו תגיבו, בואו תגידו אם זה נראה לכם. אולי אפשר להשתפר, הרי זו מטרת המדד. ובאמת התחיל תהליך של השלמת מידע מצדכם. במהלך הזמן הזה אנחנו עשינו יום עיון לרשויות שרצו להגיע אלינו ולשמוע. אופיר פינס, יושב-ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל-אביב, ואנחנו, עשינו יום עיון שבו עזרנו לכם ללמוד את הסיפור. אגב, זו לא תורה מסיני. מי שהחליט, ואתם ודאי יודעים שמי שמחליט לקדם שקיפות באתר העירוני, עושה את זה.

לאחר מכן, כל החומר עבר לגלית, הממצאים, כתיבת הדוח שזה לייצר תובנות מהנתונים. אנחנו רוצים לשתף אתכם בנתונים. אפשר לראות את כל 14 הפרמטרים שבדקנו. חייבת להגיד שיש לנו ועדת היגוי, ועדת מייעצת מאוד משמעותית שחברים בה מומחים לשלטון מקומי, מדע המדינה, מינהל מדיניות ציבורית, ויחד איתם אנחנו מעדכנים כל שנה את המדד, את הפרמטרים, שהנה הם לפניכם כאן, כל 14 הפרמטרים. הוועדה חשבה שאלה הפרמטרים המשמעותיים ביותר שבאים לידי ביטוי באתר העירוני.

בשנה הבאה זה יהיה יותר קשה.

והנה הנושאים שנבדקו ביחס שבין 2016 ל-2017. זה בסדר יורד ואפשר לראות את הקפיצה בפרמטרים. אפשר לראות איפה השתפרו משמעותית ואיפה השיפור היה יחסית קטן. אין ספק שיש פה אתגר משמעותי. אנחנו יודעים ששקיפות, משמעותה היא לקחת את החומר שקיים ביחידות השונות בעירייה, מחלקות, יחידות, מינהלים, לייצר לו נראות, לסדר אותו, זה גם משמעותי. ולתכלל אותו לתוך נתונים מסודרים על-פי הסרגל הזה. אפשר לראות לדוגמה, דרכי התקשרות, אנחנו ציפינו שתהיה קפיצה למרות שמראש זה כבר היה גבוה, 90% עלה ל-94%.

הנתונים שבהם נעשתה קפיצה נמוכה יותר הם באמת דברים שקשורים אולי לתקציב שהעירייה מנהלת, חברות עירוניות, מענקים ותמיכות. זאת אומרת, כאן אנחנו מצפים שלמרות הקפיצה שנעשתה, למשל, מענקים ותמיכות, קפיצה מ-53% ל-75%, שבעצם מראש הרציונל שעומד מאחורי המספר הזה יהיה נהיר יותר.

והנה עיקרי הממצאים מקובצים. קודם כל, שאפו לארבע רשויות מקומיות שבפעם הראשונה קיבלו 100 במדד של עמותת שקיפות בינלאומית: חולון, כפר סבא, מגדל העמק וקרית ביאליק. ברכות ושאפו. זו עבודה משמעותית של צוות שלם בתוך הרשות שעבד כדי שזה יקרה.

איפה הן היו בשנה שעברה, שנראה מה רמת השיפור? כי 100 זה ציון בעייתי, משם עלולים לחשוב שאין לאן להשתפר.

מ-C, חלק היו ב-A. אבל כולם נתנו קפיצה מאוד גדולה.

יפה מאוד. כל הכבוד.

השאלה היא אם שומרים על ה-100.

עכשיו הם יהיו חייבים לשמור, כי מפה אפשר רק לרדת. עכשיו זה נהיה הרבה יותר קשה.

זו מחויבות מאוד גדולה.

אפשר לראות שיש 40 ערים שעשו קפיצה ושיפרו את הציון שלהם, והמשפרת הגדולה ביותר היא טייבה שלקחה תחת ניהולו של מנכ"ל העירייה את ההחלטה שעושים ומשפרים, ולוקחים את המדד כסרגל, ועושים עליו כמו צ'ק ליסט, איפה אנחנו יכולים להשתפר, והם עלו באמת ב-68%.

מדהים.

ל-12 רשויות היתה הרעה בציון. זאת אומרת, חלקן לא עדכנו את הפרמטר, לא הכניסו, למשל, פרוטוקולים עדכניים, או בכלל לא שמו את הפרמטר עצמו בתוך האתר. בפורום ה-15 אפשר לראות ש-13 ערים מתוכן ממוקמות ברמות הגבוהות. ועדיין שתי ערים, חיפה ורמת-גן, ברמה B, זה נמוך, אין סיבה להיות במקום הזה. למעט טייבה וסכנין, שהן ברמה B, כל שאר הערים הערביות ממוקמות ברמה D. לשפרעם אין אתר אינטרנט בזמן שנעשתה בדיקה, לא בדקנו לאחר מכן.

נמצאים אתנו משפרעם פה?

לא, הם לא נמצאים כאן לצערנו.

גם חברי הכנסת הערביים לא נמצאים משום מה. אני קצת תוהה על העניין הזה, אבל על זה אני אדבר אחר-כך.

בסדר גמור.

אני אעבור בקצרה ואנחנו נדבר על האתגרים, זה מאתגר. אנחנו יודעים ששקיפות מאתגרת, כתהליך של יצירת קשר עם התושב. זה מורכב, זה מאתגר, וזה חלק מהמסקנות שלנו.

עוד שני נתונים משמעותיים – אנחנו רואים שמבין הערים החרדיות אלעד היא העיר היחידה שמקבלת ציון טעון שיפור.

מה זה אומר, שהיא מקבלת טעון שיפור? מה מקבלות האחרות?

הן מקבלות יותר גבוה. הם קפצו עם הציון שלהם. הנתון הזה אמור להגיד שבסך-הכול גם בערים החרדיות אנחנו רואים שיפור.

האחרות השתפרו. זה חשוב לציין.

כן.

בצפון ובדרום יש לנו כמה בולטות - בצפון מגדל העמק וקרית ביאליק, בדרום אילת מובילה את ערי הדרום עם 98%, וקצת נספר על הפעילות הדיגיטלית החדשנית שעושה העיר אילת. לקחנו דוגמה של מענקים ותמיכות שהיא הקטגוריה שבה היתה קפיצת המדרגה הכי משמעותית, קפיצת מדרגה של 25% ביחס לשנה הקודמת.

קוד אתי, הסכמים קואליציוניים, אלה דברים שנראים מוזר. הם לא מקובלים, הם לא על-פי חוק, הם מה שנקרא: מעבר לחוק, ואנחנו מציעים מבט על הפרמטרים האלה על-מנת לקדם יושרה ברשות המקומית. רק ל-28 ערים יש קוד אתי כלשהו, ורק ל-28 ערים אנחנו רואים שהם מפרסמים הסכמים קואליציוניים. צריך להבין ואתם יודעים טוב מאתנו שהסכמים קואליציוניים מבטאים חלוקת סמכויות, כספים, כפי שאמרת - - - סתיו, זה משמעותי. צדק חלוקתי הוא אולי שם הקוד.

מקבלי שכר גבוהים – רק 30 רשויות פרסמו. אגב, אנחנו לא מבקשים את שמות המקבלים, אלא את הפוזיציות. מכרזי תשתית – ואנחנו יודעים שבתשתיות אם מחפשים קצת כותרות, רק 34 רשויות פרסמו את תוצאות המכרזים באתר. זאת אומרת, נעשה מכרז, שמתם אותו באתר, שימו את התוצאה. זה חשוב מאוד.

סביבה – אנחנו רואים שרק 36 ערים מפרסמות תוצאות מדידת רעש. אגב, תחשבו על תהליך שהוא פרו אקטיבי, אכיפת המידע, כמה הוא יקל עליכם אחר-כך בהתנהלות מול התושבים. זאת אומרת, כל מידע על הגרף הזה שבין לשים באתר או לקדם אותו באופן פרו אקטיבי, מייצר עבורכם בסוף בשיתוף הזה קלות יתר בדיאלוג עם האזרח כי נבנה שם אמון, ואמון מבחינתנו זה שם המשחק.

חברות עירוניות – גם המבקר אמר לאחרונה, רק מעט ערים פרסמו את הדוחות השנתיים של החברות העירוניות. אני רוצה לספר לכם שפתחנו השנה שיתוף פעולה עם מפ"י, המרכז למיפוי ישראל. תוכלו לראות את כל החתכים של המדד באתר של מפ"י. זו דוגמה לסיכום הכולל של מדד השקיפות, אבל כל 56 הפרמטרים יופיעו באתר מפ"י על מפה. בעתיד אנחנו מקווים שכל הרשויות בישראל, כולל אזוריות וכולל מקומיות יהיו על המפה הזו. השנה זה רק ערים.

A פלוס, A, אנחנו לא נעבור רשות רשות. יש אצלכם את זה בחוברת, זה גם יהיה באתר שלנו. כל הפרמטרים מפורסמים כמובן.

אולי בכל זאת לברך את? - - -

כן, אנחנו ניתן כמובן לראשי הרשויות הנכבדים שהגיעו למקומות הראשונים לדבר ולספר לנו על התוצאות הללו.

זה באמת מרגש. אנחנו מאוד מאוד נרגשים בעמותה, יש תחושה שנעשתה התקדמות מאוד משמעותית, גם בדיאלוג עם הרשויות, וצריך לציין ש-50 מתוך 76 הרשויות היו אתנו בקשר. זאת אומרת, נבנה אמון גם בינינו לבין הרשויות, וזה מה שדחף את השיפור. אנחנו מאמינים בדיאלוג, ואנחנו מכירים את האתגרים שעומדים בפני הרשויות המקומיות. הקשר שבין השלטון המקומי לשלטון המרכזי הוא מורכב, ואנחנו באים כאן לסיוע וכך זה יהיה גם בהמשך. אנחנו מקווים שלא נראה את אשכול D במדד הבא, ואנחנו נושיט פה יד לשיפור.

המסקנות שלנו מהמדד שלנו ל-2017 – כשלא חלה חובת פרסום, למשל, שקיפות שלא על פי חוק חופש המידע ובנושאי סביבה, אנחנו נראה פחות פרו אקטיביות מצד הרשויות, וחבל. גם בנושאים המהותיים אנחנו רוצים לראות - - - כספי ציבור באים לידי ביטוי בספר התקציב, חוזים, מכרזים, מענקים, תמיכות, כמובן תאגידים כמו חברות עירוניות. זה מדאיג אותנו, למרות השיפור מ-2016. יש שיפור, צריך לומר את זה ואנחנו אומרים את זה בכל פה. ועם זאת, צריך לייצר פה הבנה פנימית לפני שהיא הופכת להיות חיצונית. זה ברור לנו. חייבת להיות הבנה פנימית שאנחנו מנהלים כסף של הציבור, ולכן הדברים צריכים להיות שקופים. אנחנו מודעים לקושי שבדיאלוג הזה. זה עידן לא פשוט, ויש בחוברת מאמר גדול שמדבר על שיתוף הציבור. זה מאתגר, ועם זאת, אנחנו רוצים לקדם את התפיסה שמבחינתכם, ככל שהפתיחות תהיה גבוהה יותר, האמון שייווצר ביניכם לבין התושבים יהיה גבוה יותר.

תודה רבה.

אני רוצה להודות לחברי ועדת ההיגוי, הם הוועדה המייעצת שלנו, הם אלה שהתייעצנו בהם והם אלה שמלווים אותנו. יושב-ראש הוועדה הוא פרופ' אסף מידני, ד"ר פאני יובל, ד"ר איתי בארי, ד"ר עדי קפליוק שהוא חבר הוועד המנהל, גם הוא חבר הוועדה, וכמובן, מר אופיר פינס, חבר הכנסת לשעבר. תודה רבה לחברי הוועדה, ולאור האתגר שהנחתם בפנינו נבקר אתכם גם בשנה הבאה, נבקר במובן של visit. תודה רבה.

השר לשעבר אופיר פינס, חבר בוועדה וראש המכון לחקר השלטון המקומי, מתמצא היטב בתחום, אני אשמח לשמוע את הבחינה שלך לאורך השנים בנושא שקיפות ברשויות המקומיות, ואולי גם קצת התפקיד של משרד הפנים בעניין הזה. אחר-כך אני אספר לכם מה נאמר על-ידי משרד הפנים לפני כמה ימים בוועדה בהקשר הזה, ולאן אנחנו רוצים לחתור.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אנחנו בפרויקט הזה כבר כמה וכמה שנים. התוצאות השנה הן תוצאות מאוד מרשימות. אין שום ספק. לא ברור אם זה בגלל שכולכם כל כך מצטיינים או שבגלל שהמבחן יותר מדי קל. לאור התוצאות הטובות אצל הרבה מאוד רשויות – אגב, לא בכל הרשויות, אבל יש שיפור ניכר באופן כללי – אני חושב שנצטרך קצת להקשות, להקשות במובן של ללכת שלב אחד קדימה. שקיפות זה עניין יחסי. אפשר ללכת עם עוד פרמטרים, עוד קריטריונים, לבדוק עוד דברים.

אני מזדהה לגמרי עם הדברים שנאמרו פה עד עכשיו לגבי חשיבות השקיפות והצורך בשקיפות. אבל הדבר הכי יפה בעיניי הוא שיש כאן עקומת למידה בלתי רגילה. זאת אומרת, רשות שרצתה לקבל 100 או 98 או 96 או משהו כזה, והחליטה שזה בנשמתה ושזה חשוב לה, היא עשתה את זה. אבל זה גם שינוי תפיסה. זה אומר שאתה פותח, אתה משתף את הציבור, אתה צריך לעבור איזשהו רוביקון, אתה צריך לעבור איזשהו שלב פנימי, בעיקר ראש הרשות והאנשים שעובדים איתו, ולהגיד, חבר'ה, אנחנו שמים את הדברים, זה עולם מודרני, זה עולם דיגיטלי, זה עולם שהדברים צריכים להיות על השולחן. אני חושב שזה תהליך מאוד יפה ומגביר מאוד את אמון הציבור בראשי הרשות המקומית ונבחריה, במנהלים ובעובדים. אני מקווה שעוד ועוד רשויות יגיעו לתוצאות גבוהות ולשקיפות גבוהה באתרים.

אגב, האתרים זה לא כל המשחק. האתרים זה רק מקום אחד שאפשר באמצעותו לייצר שקיפות. יש הרבה מקומות אחרים שהרשות יכולה לבחור ויש הרבה רשויות שהולכות למקום הזה, להיות שקופות בתהליכי קבלת ההחלטות בעיקר, בתוצאות. הפועל היוצא של זה הוא שיתוף הציבור גם במובנים רבים אחרים.

בקיצור, אנחנו בהחלט רואים ברכה בעמלנו. אנחנו שמחים על הפרויקט הזה, אנחנו נמשיך אותו. אני רוצה להודות לשבי"ל, שהיא עמותה חשובה מאוד, שהניפה את הדגל הזה של השקיפות, לא רק בנושא הזה אלא בכלל, אבל היא פרצה את הדרך פה. שמחתי שהיה לי חלק קטן בנושא הזה ושיכולתי להיות לעזר.

תודה רבה. חיים ביבס, בבקשה.

צהריים טובים. באנו מדיון סוער אחר על תאגידי המים, שם הדיון פחות נינוח והאמוציות מגיעות לשמיים. אני חושב שהשלטון המקומי, שהוא בעצם השלטון האמיתי, ויציבותו בעידן היום תלויה גם בכך שהכול צריך להיות בפני התושבים, והיום גם אי אפשר להסתיר שום דבר. נגמרו הימים האלה, הימים שאתה יכול להסתיר משהו או לא להוציא משהו לציבור. היום במהירות שיא אתה מגיע לכל מקום. ולכן, מהרגע הראשון כאשר יפעת פנתה אלינו, נכנסנו פנימה לתוך התהליך על מנת לקדם – ככל שרשויות ישימו את עצמן יותר בתוך המבחן הזה, נוכל להגיע למצב שהרבה יותר רשויות יוכלו למצב את עצמן. אני חושב שנושא השקיפות הוא דבר חשוב משום העובדה שהוא כלי ניהולי ממדרגה ראשונה בעבודה של ראש הרשות ושל נבחרי הציבור מול הציבור עצמו.

אני חושב שהמדד שמוצג היום הוא משמעותי עבור השלטון המקומי כי בסופו של דבר הוא היכולת לשפר דרך זה את השירות לתושבי מדינת ישראל. נכון שיש עוד עבודה לפנינו, כי בסוף יש 76 רשויות שנמדדו, יש בסך-הכול 257 רשויות במדינת ישראל. יש עוד עבודה קשה בהרבה מקומות. לא לכל המקומות מגיעים וצריך להגיע לכל המקומות. צריך גם לייצר את הכלים שבעזרתם ניתן יהיה לסייע ולעזור לאותן רשויות גם להיפתח. זה לא פשוט. יש רשויות מגזריות שם צריך לטפל בגישה אחרת. יש רשויות שמטבע הדברים, הגדולות, הבינוניות, נטולות מענקים, שיותר קל להן להיות שם, שזה כלי שמשמש אותן. יש הרבה מאוד אמצעים שבסוף דרכם אני מאמין שאם גם יינתן תקציב שהמדינה תגיד, זה התקציב עבור אותם תהליכים, נוכל לייעל את הרשויות, נוכל להביא לכך שהכול יהיה פתוח ושקוף, והכול יוכל להיות מול עיני הציבור, וזה יביא להתייעלות ויעילות של המערכת.

נמצאים פה ראשי רשויות שאני מאמין שהם יצאו ראשונים בתוך המדד. הם פחות מעניינים אותי. לא בגלל שברמה האישית, חלילה, יש לי משהו איתם. יותר מעניין אותי כן לראות פה רשויות מגזריות ורשויות חלשות, יותר רשויות שבסוף אם נגיע לשם וניתן להם את הכלים ואת המשאבים, נוכל להגיד, רבותי, הצלחנו עם כל הנושא של השקיפות, אבל הצלחנו גם להביא לשירותים טובים יותר לתושבי מדינת ישראל.

מגדל העמק עברה את תל-אביב?

מגדל העמק תמיד היתה בירת ההייטק, תמיד היתה רשות מובילה, היא לא רשות מסכנה. תפסיקו לייצר למגדל העמק סטיגמות שהן לא שם, ממש לא. היא רשות מעולה כי היא - - -

חיים, אני רוצה לשאול אותך שאלה. לפני כמה ימים ישב כאן בוועדה מנכ"ל משרד הפנים. אני הפניתי אליו כמה שאלות שהגיעו כמובן גם מתושבים, ואחרי בדיקה מאוד מעמיקה שלנו, שבה אנחנו רוצים לראות את תקציב הרשויות המקומיות ברזולוציה גבוהה. תקציב החינוך, למשל – יש החלטת ממשלה מ-2013 שמחייבת את הממשלה לחשוף את תקציב החינוך. אנחנו יודעים כמה זה חשוב כדי להבין את הפערים העצומים בתקצוב החינוך בין המגזרים ובין מרכז לפריפריה, והפער הגדול ביותר נמצא בתקצוב שמגיע מהרשויות. אבל כשמחפשים בתוך תקציבי הרשויות ומנסים להבין איך באמת מתחלק תקציב החינוך ברמת בית-הספר זאת משימה כמעט בלתי אפשרית.

כששאלתי את מנכ"ל משרד הפנים על הנושא הזה, אמר לי המנכ"ל, אנחנו לא רוצים לנהל את הרשויות. אני לא ביקשתי שהם ינהלו עוד את הרשויות, הם אומנם הרגולטור אבל לא ביקשתי שינהלו אתכם. ביקשתי לחשוף תקציב כפי שמשרד החינוך חושף את התקציב שלו, כפי שכל משרד ממשלתי חייב היום לחשוף את כל ההתקשרויות שלו, את כל ההוצאות, כולל בחלוקה למה היה בפטור ממכרז, אגב, 80%, זה מצב מביש מאוד, ומה היה במכרז ועוד. למה הרשויות המקומיות לא יכולות?

אמר לי עוד מנכ"ל המשרד, אם התושב מבקש, אז עונים. אבל מה? אנחנו הסתכלנו על הרבה מאוד פניות של תושבים לרשויות. אני לא אציין פה שמות, אבל פניות לרשויות שלא נענו מעולם. מה אנחנו יכולים לעשות ואיפה אתם נכנסים בתפקיד השלטון המקומי, כדי לשפר את המצב הזה?

תקציב החינוך מתחלק לשניים - - -

נתתי את זה כדוגמה, אגב. אני מדברת על התקציב בכלל, על רזולוציה גבוהה של התקציב.

דווקא דוגמה נתת כי היא דוגמה לחוסר הבנה של המערכת התקציבית, שלטון מקומי ושלטון מרכזי.

תקציב החינוך של בתי-הספר היסודיים וגני ילדים הוא ממשרד החינוך ישירות, הוא לא דרכנו בכלל. העל-יסודי אנחנו בסך-הכול צינור. זאת אומרת, כל הנתונים הם נתונים שקופים. הדבר היחיד שאנחנו מדברים עליו הוא הדלתא, הוא מה שהרשות מביאה, והוא שקוף לחלוטין, כולם רואים אותו. אלא מה, כולם זה לא מה שהם מבקשים. הם רוצים לקבל את זה כאקסל פתוח כדי להציג. את יודעת הרי מתוך ניסיונך בתקציב המדינה שתקציב משרד החינוך, לדוגמה, ש-92% ממנו הוא תקציב קשיח, שכר ופעולות חובה, בסופו של דבר אי אפשר לשנות. זאת הבקשה. התקציבים ברורים לחלוטין, הם שקופים. מי שביקש אותם ממשרד החינוך ומי שעמד על כך במסגרת המאבק הדיפרנציאלי שלנו כדי להוכיח שהוא מתקיים דה פקטו זה היה אנחנו, ולכן הוא קיים.

יש היום סדרה שלמה של דוחות שנמצאים בתוך האתר של משרד החינוך שאנחנו בחלק הרשויות גם יוצקים אותם בתוך הרשויות שלהם, שיש בו את הפירוט המלא, יסודי וגני ילדים.

לא, לא. אבל אין פירוט של בתי-ספר. זה לא נכון.

העל-יסודי זה לא אנחנו.

אני מדברת על דבר פשוט, ולא דיברתי רק על תקציב החינוך, אני מתייחסת גם לתב"ר וגם לכל פרסום ההתקשרויות של הרשויות המקומיות.

אבל זה לא הדיון.

זה לא הדיון - - -

סליחה, זה בדיוק הדיון.

כל תב"ר שעובר ברשות הוא עובר דרך מועצת העיר. הוא מגיע בתב"ר בסעיף ברור לגבי כל דבר ועניין.

בסדר, אני שואלת איפה זה מתפרסם.

אתה בונה גן ילדים, צריך לבוא כגן אחד.

איפה זה מתפרסם? מה שקורה ואם זה מבוקר ומפוקח, בוודאי. איפה זה מתפרסם? איפה הפרסום לתושבים, גם של בתי הספר?

יש תקציב. אין כזה דבר, בתי ספר אתה לא יכול להציג דוח מכיוון שרוב התקציב הוא בכלל לא שלך.

רק שלך, אבל אני מדברת רק על התקציב שלך.

התקציב שלנו, עם כל הכבוד, ניתן לבתי הספר, יש לו קריטריון מאוד מאוד ברור לבתי הספר, הוא קיים בתוך התקציב עצמו - - -

חיים, אני שואלת איפה הוא מתפרסם.

בתקציב העירוני.

חברים, אנחנו בישיבה שהיא אומנם ישיבה חגיגית והיא מהודרת ושמחה, ואנחנו נורא גאים ברשויות שעשו שיפור מדהים אבל אנחנו גם מנסים תמיד להתקדם, וזה חלק מההתקדמות הזאת. אני מדברת לא על זה שמפרסמים את הכותרת: חינוך, אלא שמפרסמים כמה תקציב מועבר לכל בית ספר.

היום כל בית ספר, רובם לפחות, מתנהל בניהול עצמי. היום לכל בית ספר יש תקציב משלו, העירייה מעבירה את מה שהיא צריכה להעביר - - -

היא שואלת איפה זה מתפרסם.

איפה זה מתפרסם? ברור שאתם מעבירים את התקציב. היכן באינטרנט זה מפורסם?

אני אתן לך דוגמה מתקציב עיריית קרית ביאליק. למשל, בית ספר "קדימה", השתתפות שרתים סכום X, בית ספר "קדימה" השתתפות מזכירות סכום X, בית ספר "ידע" - - -

וזה מתפרסם בקרית ביאליק. כל הכבוד לקרית ביאליק, יש לנו פה גם נציגים מהרשות. מצוין. איפה זה מתפרסם בצורה רוחבית על כולם?

זה מתפרסם בתוך התקציב שלנו שמתפרסם. אם היית אומרת מראש שזה מה שאת רוצה, היית מקבלת פה תקציב, בתוך התקציב הוא מובנה. בכל בית ספר יש חלוקה בין מורים לשרתים וכל מה שצריך, כולל פעולות וכולל הכול, מופיע באופן מלא. כל רשות שמעבירה תקציב, אם היא מעבירה אותו כדת וכדין ויש עליו ביקורת, וכל תקציב כזה עובר גם אל משרד הפנים, הוא מתפרסם. אלא שחלק מהאנשים לא יודעים לחפש. גם אנחנו בזמנו, כשבאנו עם הסיפור הזה של הדיפרנציאלי, משרד החינוך אמר את זה עלינו, שאנחנו לא יודעים לחפש. וואלה, הם צדקו, הלכנו, נכנסנו, בדקנו ואז הוצאנו את התוצאות. גם פה, תיכנסי לתקציב עצמו, אם את רוצה, תיכנסי לעיריית מודיעין, תוציאי את תקציב החינוך, תעברי על סעיף בתי הספר, תגיעי, אחד לאחד תמצאי את זה.

לכל בית ספר באתר באינטרנט?

כל בית ספר מפורט בתוך התקציב.

לא, באתר אינטרנט?

התקציב עולה לפרסום באתר האינטרנט אחרי שהוא עובר. עכשיו אנחנו מאשרים תקציבים, כל הרשויות, מסיימים עד ה-31 בדצמבר, יאשרו תקציבים. בינואר-פברואר יתפרסמו התקציבים באתרים, תיכנסי, תעברי, תסתכלי.

מה קורה לגבי שינויים תקציביים במהלך השנה?

אין שינויים תקציביים. לפחות אני יודע אצלי. לא יודע מה אצל אחרים. טוב שהיא אמרה את זה כי עכשיו אני רוצה להפנות גם אליהם קצת.

אחת הבעיות המרכזיות שיש פה בכנסת הזאת, ויש גם חוסר הבנה. השלטון המקומי לא יכול לעשות שינויים. כל שינוי הוא צריך לחזור חזרה למועצת העיר, לשנות את התקציב מחדש ולאשר אותו בתהליך. מה שקורה פה, באמצע שנה מחליטים לעשות flat, רוב חברי הכנסת אפילו לא מבינים את המשמעות - - -

למה רק באמצע שנה?

אני אסביר לך, דקה אחת. אני אסביר לך, ברשותך, כי העלית נושא מאוד חשוב - - -

חיים, להסביר לי על העברות תקציביות בוועדת הכספים זה יהיה קצת מצחיק כי אני מנהלת מאבק נגד הדבר הזה מאז שאני בכנסת. אז בבקשה.

העלית נושא מאוד חשוב. ואז מה קורה? באמצע השנה מורידים 1.5%, אותה רשות נכנסת לגירעון, מנכ"ל משרד הפנים שלא בא לפה, וחבל, הוא לא נותן לאף רשות את ה-1.5% הזה. נהפוך הוא, הם שולחים מכתב כדי להסביר שבאמצע שנה, אחרי שאני שילמתי למורים ואחרי שאני לקחתי את המורים, אומרים לך, אדוני, אין לך ברירה, תישאר עם הגירעון.

חיים, אני הלכתי על זה לבג"ץ - -

אני איתך בנושא הזה. תלכי לבג"ץ, אני אלך איתך ביחד.

- - על מה שקורה לרשויות המקומיות בהעברות תקציביות - -

אני איתך בנושא - - -

אבל אני רוצה להבהיר למה אני מתכוונת. זה שהרשויות המצטיינות כאן, קרית ביאליק ומודיעין וכדומה מפרסמות, הרי בגלל זה אתן מצטיינות, בגלל זה קיבלתן ציונים כל כך גבוהים. אני מדברת פה על סטנדרט, על מצב שבו כל הרשויות המקומיות יידרשו לסטנדרט קבוע של איך מפרסמים תקציב, באותו פורמט, כדי שהתושבים יוכלו לערוך השוואות בין הרשויות.

אנחנו היום הסטארט-אפ ניישן, בואו נייצר פה גם את הסטארט-אפ סיטיז, שזה אומר שאנחנו לוקחים עכשיו את הכלים הטכנולוגיים שקיימים, והצעתי לכם בישיבה הקודמת לעשות האקאתון, ואנחנו נשמח להיות מי שמסייעים לכם לארגן את זה. נביא אנשי טכנולוגיה, בהתנדבות, נבנה את הכלים כדי לעשות את זה, נבקש מהממשלה גם לאמץ אותם, אבל שכל רשות תצטרך לפרסם את התקציב בפורמט סטנדרטי. מה זה אומר? מפרסמים כולם לפי בתי ספר, - -

אגב, הפורמט הוא פורמט סטנדרטי - - -

- - מפרסמים את התב"ר, לפי אותו פורמט.

רבותי, האינפורמציה היא לא נכונה.

אבל זה לא נכון.

הפורמט הוא פורמט סטנדרטי.

חיים, אניא עברתי על כל תקציבי הרשויות לא רק של ה-76. אני הסתכלתי בעצמי אתר אחרי אתר בשבועות האחרונים, הלכתי והסתכלתי על פרסום תקציבים. לקרוא לזה פורמט סטנדרטי ואחיד – אתה יודע שזה לא נכון.

זה פורמט סטנדרטי ואחיד. זה נכון לחלוטין.

אפשר עכשיו גם להיכנס, אם אתה רוצה. זה לא עובד. אני לא מדברת על דוחות כספיים. אני מדברת על תקציב, וזה לא מפורסם.

אני לא מדבר על דוחות כספיים. אני מדבר על תקציב רשות מקומית - - -

אז בוא, בבקשה, תפתח מחשב ותראה.

אתם יכולים לפתוח את המחשב עד מחר, תבואו אלינו, נעשה לכם יום עיון - - -

אבל זה לא לבוא אליכם. אנחנו רוצים שכל אזרח שנכנס לאינטרנט יראה את זה.

אתה מדבר על הסטנדרטים של משרד הפנים - -

הסטנדרטים של משרד הפנים הם לא סטנדרטים. תסלחו לי.

- - כי אחרת, משרד הפנים לא מאשר את התקציב, לידיעתך.

זה לא סטנדרט.

הם הרגולציה שלנו. אם הם כבר לא, אז - - -

בסדר. בגלל זה אני אומרת לך שלא מדובר פה בדוחות כספיים, שזה מה שמשרד הפנים מבקש, אלא מדובר בפירוט תקציבי ברזולוציה מאוד גבוהה.

אני רוצה לדייק. את אומרת דברים שבסוף זה נשמע כאילו כל אחד עושה פה תקציב איך שהוא רוצה. שיובהר, אף ראש רשות ואף רשות מקומית לא יכולים להעביר תקציב אלא בפורמט שמוכתב לנו על ידי משרד הפנים.

היום אנחנו מדברים הרבה מעבר למה שמוכתב על ידי משרד הפנים. האם משרד הפנים היום מהווה רגולטור מספק באיך שהוא מתנהל מול תקציבי הרשויות? אני לא חושבת שהוא מתנהל מול התקציבים בצורה מספיק טובה. ולכן אנחנו חושבים שצריך לייצר סטנדרט. אני אגיד לך יותר מזה, בואו נייצר אותו אנחנו ולא נחכה למשרד הפנים. אני חושבת שהניסיון והידע שנמצא אצלכם, הוא הניסיון שבאמת חשוב כדי לעשות את זה. אפשר לקבוע פורמט מחייב בדומה למה שקורה בממשלה. בממשלה אנחנו נלחמנו שהם יפרסמו את כל ההתקשרויות, למשל. נורא פשוט, זה כבר נמצא על המחשב, מה הבעיה לפרסם את זה? נלחמנו על זה שיפרסמו את כל ההעברות התקציביות. הצלחנו, אגב, חיים, אחרי מאבק של שנתיים גם על זה שכל ההעברות התקציביות היום מפורסמות וכולם יכולים להסתכל.

רק שבסוף אנחנו תמיד נפגעים מההעברות האלה. אנחנו רוצים להיות בצד הלא-נפגע.

זה שהפורמט הוא לא טוב ושצריך לשים לכם את התקציב בבסיס, ולא לחכות להעברות, זה הרי מובן מאליו. אף אחד לא יכול לנהל תקציב בצורה הזאת. ברור. אבל על זה המאבק, ושקיפות מובילה לזה שאפשר לייצר את זה. לכן אנחנו רוצים סטנדרט קבוע, שלא רק רשויות מצטיינות יעשו את זה, אלא כל רשות ורשות. כך גם אפשר להילחם בפערים שיש במערכת החינוך, למשל, אבל לא רק.

אני רוצה לעבור לרשויות. נתחיל מהמצטיינות ונעבור לכל מי שרוצה לדבר.

ברשותך, אני יכול לחזור למאבק על התאגידים?

אתה יכול. תודה רבה.

טייבה בהחלט בהצטיינות מתקדמת פה, אז אני אשמח להתחיל איתכם, בבקשה.

מאחר שאחמד ביקש, אז אחמד ידבר.

שועאע נבחר רק לפני שנתיים כראש עיר חדש, הוא עושה עבודה מקצועית באופן מסודר, והאתר והשקיפות שם ראויים לכל הערכה. אני מבקש, ברשותך, גברתי היושבת-ראש, שהוא יציג.

גברתי היושבת-ראש, גברתי השופטת, ראשית כל, אנחנו שמחים להיות כאן לאו דווקא בגלל האירוע החגיגי, אלא בגלל העשייה הנאותה שאנחנו שוקדים רבות לעשות אותה. כפי שמרבית התושבים במדינה יודעים, טייבה נוהלה במשך שנים על ידי משרד הפנים, וזה דבר חשוב לציין, שבשנה שעברה הציון שהיה, המקום האחרון, הוא היה בתקופה שהוועדה הממונה ניהלה את טייבה. השופטת אמרה משפט מפתח וגם אופיר אמר את זה, אני מסכים איתם – מי שאין לו מה להסתיר, אז הוא צריך להיות שקוף. זאת אוריינטציה ותפיסת עולם בסיסית אצלנו בעירייה, ובאמת אין לנו מה להסתיר. לכן אנחנו שודרגנו בקפיצה הכי גדולה בתולדות המדינה.

מאז קום המדינה וקום השלטון המקומי בטייבה, - - - עד היום, טייבה דורגה בין 10% ל-13%. השנה קפצנו ל-81% וכל המידע זורם באופן שוטף. אנחנו שוקדים להיות בין המצוינות בשנה הבאה, ואני מאמין שאנחנו נגיע לשם.

מילת תודה ענקית לכל עובדי העירייה. החל מהמנכ"ל המקסים שנמצא אתנו ועושה לילות כימים, ולכל עובד ועובד. שוב, אנחנו גאים בנתון הזה, גאים להיות כאן, ואנחנו מבטיחים שכל שנה רק נלך ונשתפר מהטעם הפשוט, אין לנו מה להסתיר, אנחנו שקופים ונמשיך להיות שקופים. עוד פעם, תודה לכולכם.

התודה היא כולה אליכם. כל הכבוד לכם, ואני רוצה לשאול אותך, מהי בעיניך הדרך הכי נכונה לסייע לרשויות ערביות להתקדם במדד השקיפות בכלל ובשיתוף הציבור? איפה הבעיה נמצאת, היא בעיה תקציבית?

נתחיל מהבסיס. לכל רשות חייב להיות אתר, ואני יודע שלחלק מהרשויות אין אפילו אתרים. ובי"ת, אופיר התייחס לזה וגם גברתי היושבת-ראש התייחסה לזה, אבל ממש על קצה המזלג. תוכנית הצוערים של משרד הפנים – לפי דעתי, מי שאל יאמץ את זה הוא בפספוס אחד גדול.

צוערים לשלטון המקומי.

אנחנו קלטנו שלושה צוערים, ואפילו ביקשתי מהמנכ"ל לקלוט עוד ועוד. והכי חשוב, אנשי המקצוע – נמצא כאן המבקר לידי, הדובר לידי, הם צעירים, מבינים בתקשוב ובמחשוב, והם יודעים. אנחנו מתווים את המדיניות כהנהלה, והם צריכים ליישם את זה, וזה מיושם ולא בכדי. קפצנו ב-68% בתוך שנה, רק כתוצאה של עבודה פוריה ומשותפת ומחשבה משותפת של כל הצדדים, וכל צריכים לנהוג כולם, לדעתי.

תודה רבה וכל הכבוד. ראש עיריית קרית ביאליק, בבקשה.

שלום לכולם. הגישה שמנחה אותי לאורך כל הדרך היא שאין דבר מחטא יותר מאור השמש, והגישה שלנו אומרת ששקיפות יוצרת דו שיח טוב יותר עם התושבים. הרבה מאוד מהדברים שאנחנו כרשות מקומית עושים הם כתוצאה מהשיח הזה שאנחנו מקיימים. בשנה האחרונה היה גידול של 20% בכניסות לאתר האינטרנט של העירייה. הוא מעניין יותר, הוא מאפשר לתושבים, לסטודנטים, לתלמידים, לבני נוער, לכל שדרות האוכלוסיה להגיע ולקבל את המידע שבו הם רוצים. במקביל היתה ירידה בפניות לממונה על חופש המידע בעירייה. אתה יכול בלחיצת כפתור לקבל את המידע. אני חושב שזה גם כלי עבודה עבורי, כראש רשות מקומית. לפעמים במקום להרים טלפון, אני נכנס ישר לאינטרנט, כפי ששאלת כאן את השאלה אם תקציב בתי הספר מופיע – נכנסתי לאתר האינטרנט של העירייה, ואני מקבל את הפירוט ברמה מדויקת והמהירה ביותר.

אני חושב שזה תהליך מבורך ואני רוצה לברך את עמותת שקיפות בינלאומית ישראל שממריצה ומעודדת אותנו, ראשי הרשויות המקומיות. כמו בנושא הזכאות לבגרות, כמו בכל דבר אחר, תושבי העיר תמיד רוצים לראות שהיא מתפרסמת בעשירון העליון, במקומות הגבוהים, ואין לי ספק שזה גם עבורי כראש עיר, שאני יכול לצאת היום לתושבים בגאווה גדולה ולהגיד שקרית ביאליק נמצאת במקום ראשון גם בשקיפות. זה מחייב אותנו עוד יותר לעשות ולפעול.

אני רוצה להודות לשני עובדי עירייה שעוברים אתנו את התהליך ונמצאים כאן – משה לוי מבקר העירייה שהוא גם נציב תלונות הציבור, נמצא כאן גם אייל לוי, נמצא כאן גם משה אמויאל שממונה על כל נושא האינטרנט של הרשתות החברתיות. אני באופן אישי עקבתי אחרי טבלת אקסל, ובדקנו פרמטר אחרי פרמטר אם זה אכן תואם את מה שמופיע שם, וגם תוך כדי כך היה שיח שאיפשר להראות שהעירייה עמדה בכל הפרמטרים. אני מברך על הפעילות, מברך את כל הגורמים השותפים.

זה לא מסתכם רק באתר האינטרנט ששקוף לציבור. אנחנו מקיימים כבר תקופה ארוכה תהליכים של שיתוף הציבור, להציג בפניהם תוכניות, אם זה תב"עות שונות, אם זה אפילו בנושא סלילת כביש להתייעץ עם התושבים באשר לעיתוי. אני צריך עכשיו לסגור כביש רחוב לתקופה של חודשיים כדי לעשות בו תשתיות. מקיימים תהליכים של שיתוף הציבור לשאול לגבי העיתוי ולראות אם לעשות, איך לעשות ומתי לעשות.

הבאת כאן נתון על ראשי רשויות שנמצאים בחקירות. אגב, הרוב המכריע לא נמצאים בחקירות - - -

ברור שהרוב לא. באיזה מצב היינו אם הרוב היה בחקירות?

מה שאני רוצה להגיד, זה ש-60 ראשי ערים בחקירה, זה עדיין לא אומר ש-60 כתבי אישום יוגשו.

נכון.

והיום, לא אחת, הכלי של חברי אופוזיציה לפגוע או לנגח ראש עיר שהוא חזק מאוד בעיני הציבור הוא לנסות לפשפש במעשיו. זה מחייב אותנו ליתר זהירות, ליתר שקיפות, ליתר פתיחות, ואני מברך על כל דבר מן הסוג הזה. כשכללי המשחק ברורים, קל לנו יותר לנהל את הערים.

תודה רבה. אלי ברדה, ראש הרשות מגדל העמק, בבקשה.

אני רוצה לפתוח בטוב ולומר תודה רבה. תודה רבה לעמותת שקיפות בינלאומית ישראל, לחברי ועדת ההיגוי, לצוות הפרויקט, לד"ר גלית אבידר מנהלת הפרויקט וכמובן ליפעת זמיר מנכ"לית העמותה, לשופטת בראש ובראשונה, לאופיר, חבריי ראשי הערים וכל מי שהגיע. תודה במובן ובמשמעות על שהארתם את תשומת לבנו וחידדתם לנו את העניין שנתבקש וחיוני ואפילו חובה וצריך להיות בעבודה שלנו כדבר ברור מאליו.

אנחנו קפצנו ממקום 46 למקום 17 ולמקום הראשון. אחת הקפיצות הקלות ביותר שעשיתי ואחד ההישגים של המקום הראשון הקלים ביותר שחוויתי היה בתחום הזה, ואני מפחית ממני כדי להעניק את היוקרה הזו לצוות שלי. קראתי למנכ"ל העירייה ולעוזרת ראש העיר שהיא בוגרת התוכנית של משרד הפנים, ולרן מועלם וגם לסטלה שנמצאים פה, ואמרתי למנכ"ל, אנחנו לא מסתפקים במקום ה-46 או ה-17, מצד אחד, ומצד שני, אנחנו רוצים שקיפות. בואו תסדרו את זה. יש לכם משימה, אתם כוח המשימה, דווחו לי שקיבלתם מקום ראשון. ובאמת, מגיע להם יישר כוח גדול. לא לקח הרבה זמן והם דיווחו לי שהם הגיעו למקום ראשון.

תחרות עובדת.

למקד אותם למשימה, להגדיר את הדרישות שאתה מכוון, והצוות המקצועי והמיומן יודע לעשות את זה ועשה את זה הכי טוב.

זה לא ברור מאליו, כל מה שאנחנו עושים. אנחנו בכלים ובמיומנויות שרכשנו, גם לאורך השנים וגם מקודם, חותרים כל הזמן לניהול במצוינות ובאיכות של הרשות שלנו. אנחנו רוצים להיות במקומות הראשונים בחינוך, ואנחנו רוצים להיות במקומות ראשונים גם בדברים אחרים. וכשבא מבקר משרד הפנים, רואה חשבון מטעמו, שהוא מבקר את כל הרשויות, כל רשות מבוקרת גם על ידי רואה חשבון חיצוני מטען משרד הפנים פעם בשנה, וכשהוא מסיים שלוש פעמים את הביקורת שלו והוא בא עם שלושה-ארבעה חבר'ה שלו במשך שלושה-ארבעה חודשים ויושב ברשות והולך לבדוק את מה שהוא קיבל בהנחיות שלו לבדוק ברשות, וזה כולל את כל הרשויות. וכשהוא מסיים את השנה הזו, את הבדיקה שלו, וכותב בנספח ב': איון הערות בעיריית מגדל העמק, לא פעם אחת, לא פעם שנייה, ולא פעם שלישית, וברצף, זה אומר שאנחנו חותרים למצוינות, לשקיפות. כשהוא בודק ונובר בבדיקה מקצועית ולא מוצא כלום, לפעמים הוא לא יכול לדווח למשרד הפנים – אני אגלה לכם את הדילמה שלו, הוא אומר, אם אני מדווח, לא נותנים לי עבודה כי אין מצב הגיוני, כשאתה בא לביקורת שלושה חודשים ברשות ומקבל משימות לנושאים לבדיקה ואתה יוצא בלי כלום, אין דבר כזה. והוא אומר, אני כותב, גם אם אני אסתכן בזה שלא יעסיקו אותי כי אני נאמן לתוצאות הבדיקה שלי.

ולכן זה מתחבר לזה ולחינוך ולשוטף שלנו, ולאתגר, כי היום הכלים שישנם, הכלים הדיגיטליים והאחרים, יצרו מציאות חדשה בשטח שמחייבת אותנו להגיב בהתאם למציאות החדשה הזו, ואנחנו עושים את כל המאמצים שלנו כדי להיות טובים יותר ולהשתפר. קשה להגיע למקום הראשון, אני מודיע לחבריי במקום הראשון, ויותר קשה לשמור על המקום הזה.

מצפים להוכחות בשנה הבאה.

את זה חשוב שתדעו. אל תחשבו שהגעתם למנוחה ולנחלה, שאתם יכולים לנוח על זרי הדפנה. אתם לא שם. עכשיו יסתכלו עלינו יותר ויבחנו אותנו יותר, ואנחנו נעשה את זה. אנחנו רוצים להגיד לכם שהכלים של שיתוף ציבור מצד אחד וחוכמת ההמונים מצד שני, ולהגיד שכל השכל לא נמצא בירושלים, הוא לא באיזה מגדל שן של איזשהו מקום, אלא בשטח, אצל אותם תושבים שחיים את היום-יום שלהם, שאיתם אתה יכול להתייעץ, איתם אתה יכול לעשות דברים, וזו הנחת שלנו, שאנחנו יודעים להקשיב ומגיבים בהתאמה לכך.

במעמד הזה אני רוצה לסגור מעגל של הכרת תודה לשר הפנים לשעבר, אופיר פינס. הכרת הטוב היא לחם חוקי. אני פותח ומסיים עם תודה ועם הכרת הטוב. גם למישהו שאתה היום לא חייב לו כלום, אני לא צריך ממנו שום דבר. חסד של אמת אומרים בהקשר אחר, אבל זה חסד אמיתי. הוא נשלח על ידי האופוזיציה והתבקש כשר הפנים לבקר במגדל העמק, והוא התכונן לביקור במגדל העמק והוא הגיע. ואני מקבל טלפון, הוא רק נבחר, ושובע או חודש אחרי שהוא נבחר הוא מודיע לי שהוא בא לבקר. לא הזמנתי אותו, אני יודע שאני נותן לשר חצי שנה להתארגן על המשרד שלו, להבין בין יד ימינו לשמאלו, ופתאום אני מקבל טלפון שהוא בא לבקר. אמרתי, חבר'ה, בואו נפתח את הדלתות ואת הלבבות. הוא הגיע לביקור, הוא פותח את הדפים שלו, והוא אמר, היא מסודרת, היא מתנהלת תקין, אני לא רוצה להגיד את כל הסופרלטיבים שהוא אמר, ואמרתי, זה היה מסר לכל המשתתפים שם, הוא אמר, ותראו איזה שאר רוח הוא גילה, איזה מקצועיות הוא גילה, ואת האמת שלו הוא אמר. אני יכול היה לעטוף את זה במילים פוליטיות כדי לרצות מישהו כזה או אחר, ומאז אני כרתּי איתו ברית דמים שבכל מקום שאני נמצא ואני רואה אותו, אני מזכיר לו שהוא היה אחלה ואחלה. גם זו שקיפות, דרך אגב.

תודה רבה. אנחנו תמיד שמחים לברך את אופיר. אתם עושים עבודה מופלאה בלחבר קבוצות של צעירים ונוער וחינוך בלתי פורמלי בתוך העירייה, וזה דבר מדהים ומבורך.

סימון אלפסי, בבקשה.

קודם כל, גם אני מצטרף לברכות ליפעת ולגלית ולשופטת. אתם עושים עבודה נהדרת. - - - איתכם בשנה הראשונה, התחלנו לעשות את העבודה. אני חשבתי שמובן מאליו שכל ראש עיר וכל עירייה צריכה הכול לפרסם בשקיפות מלאה, ואני לא רואה בזה חובות בכלל. אני חושב שזו חובתה של כל עיר לעשות את זה, ואני מאוד שמח שנכנסנו לנושא הזה. ואני יכול להגיד לכם דבר אחד – שלפעמים ראש העיר צריך לשכנע את הפקידוּת לפרסם, כי לפעמים יכול להיות שהפקידות אפילו נרתעת מלפרסם ואנחנו צריכים לדחוף אותם ולהגיד להם לפרסם את הכול, וזה מאוד חשוב. אני גם גאה לראות שמתוך העשירייה הראשונה, חמישה מהפריפריה - - -

הפריפריה צריכה להוביל.

שמענו גם את ראש עיריית טייבה שהציג פה נתונים מדהימים.

היזהרו מיישובי הפריפריה כי מהם תצא תורה.

אני יכול לספר לכם משהו אישי: מבקר המדינה ביקר אצלי לפני חודשיים והוא פשוט ראה, גם בדק, והוא בא לביקור רשמי, הוא בא לבקר את העיר. ואחר-כך פגשתי את שר הפנים, שהוא התקשר אליו וגם שיבח את הביקור ואת ההתנהלות. ולא רק יוקנעם, יש המון רשויות שמתנהלות בצורה מופתית, בצורה תקינה, ראשי הערים נותנים את הנשמה שלהם. אני לא יודע אם מישהו במדינה הזאת עובד יותר קשה מראש עיר. יש גם טעויות לפעמים. אנחנו אומנם ראשי ערים, אבל מי שמנהל את העיר, בדרך כלל יש גם פקידוּת, ויש טעויות.

ואני אומר לך חברת הכנסת סתיו שפיר, צר לנו שכל העשייה שלנו, ואנחנו היום מנהלים את המדינה, לא השלטון המרכזי, ואני אומר את זה, לא השלטון המרכזי אלא השלטון המקומי היום מתמודד עם הבעיות של החינוך, של הרווחה, של קליטת עלייה, ומשתדלים לעשות הכי טוב כי התושב בא אלינו, צר לנו שאנחנו צריכים להיראות ככה בציבור. וחובתכם לא רק לפרסם, וזה יפה, השקיפות, אבל חובתכם גם לקחת את ההשקעה הזאת של ראשי הערים – אמרת 60, אז יש עוד 240 – ולהציג גם את הצד הזה - - -

זאת המטרה של הדיון, בוודאי.

כי אחרת, אני אומר לכם, אנשים טובים, אנשים איכותיים, לא רוצים להיכנס היום לעבודה הזאת. ואם אתם ואנחנו לא נעשה משהו, אנחנו נראה התדרדרות באותם מתמודדים ובאותם אנשים שינהלו את הערים בעתיד. ולכן אני איתך, אופיר, כל פרמטר שאתה חושב לנכון שהציבור צריך לדעת, צריך להכניס אותו, להקשות ולהקשות. אנחנו בסך הכול רוצים תמיד ללמוד ולראות מה לא עשינו, ובאמת צריך לעשות. שקיפות צריכה להיות לא רק פה, אלא צריכה להיות שקיפות גם בהתנהלות שלנו. אני חושב שהמכרזים שלנו פתוחים לקהל, מי שרוצה, קבלנים יושבים, הוועדות של העירייה פתוחות לקהל, צריך לפתוח את הכול, כי בסך-הכול מי שמעסיק אותנו זה התושבים. אני תמיד אומר לך, הבחירות הן חוזה בין המועמד לבין התושבים, ואנחנו חייבים להם ולכן צריכים לעשות את העבודה. ושוב, תודה לכל העוסקים במלאכה.

מר אלפסי, אתם תהיו מוכנים להציע לנו פרמטרים למדידה חות מהפרמטרים האלה?

כן.

אתם תהיו מוכנים להגיד, בואו, תיכנסו קצת יותר פנימה?

כן.

זה יהיה מעולה.

אני כן. אני לא רוצה לדבר בשם אף אחד. אני מוכן.

אם אתה מוכן, אז כולם מוכנים. כבר אין להם ברירה. אנחנו נשמח מאוד. אתם מוזמנים לפנות אלינו.

אני מציע שנקים צוות משותף שלכם עם אנשי השלטון המקומי.

מצוין.

אנחנו כבר נקבע כזה דיון, נעשה את זה כאן בוועדה.

אתם יודעים מה ההישג שלכם? שבמקום שהאופוזיציה תפרסם, אתם מפרסמים ולוקחים לכם את העבודה.

הרעיון הזה הוא מצוין, להקים צוות שלכם.

ולהעמיק את הסטנדרטים, ליצור פה סטנדרט משותף. ואנחנו נגיד לכם יותר מזה, הנושא שהעלינו גם בפעם הקודמת ואנחנו נרים את הכפפה בלארגן אותו. אני רוצה לחבר אנשי טכנולוגיה צעירים – אגב, זו היתה הדרך. כשאני רציתי לפתוח את תקציב המדינה ולחשוף מה קורה בהעברות התקציביות, שבין היתר, ואמר נכון חיים, זה פוגע בכם, הדרך שבה המדינה מנהלת את התקציב פוגעת ברשויות המקומיות, כי אי אפשר להתנהל מול תקציב שהוא לא ידוע. אי אפשר לעבוד ככה, אי אפשר לנהל ככה שום דבר, בטח ובטח לא רשות מקומית. הדבר שאנחנו עשינו כדי לחשוף את התקציב היה לחבור להמון מתנדבים ואנשי טכנולוגיה, והמטרה היתה לייצר מערכות שפותחות את התקציב. הגיעה הסדנה לידע ציבורי, עוד עמותה מצוינת, ויצרה כלים טכנולוגיים כדי לאפשר לתקציב להיות פתוח, לאפשר לכל ההעברות התקציביות להיות פתוחות. וככה, מכלי שהיה כלי של החברה האזרחית, בסופו של דבר, גם הממשלה ומשרד האוצר מאמצים אותו והיום משתמשים בו כי זה בונה סטנדרט.

ברגע שאנחנו נבים בדיוק איפה נמצאים הפערים ואיפה אפשר לבדוק דברים שרוחבית עובדים כבר על כל הרשויות המקומיות, וזה ייעשה רק בשיתוף פעולה איתכם כי אצלכם נמצא המידע והניסיון, ככה נוכל להעלות את כולם למעלה ולדחוף את כולם אל המקום הנכון. אנחנו נשמח להקים את הצוות הזה.

מוטי ששון, בבקשה.

שמעתי את השופטת ארד וגם שמעתי אותך, קצת צרם לי גם טון הדיבור שלכם כאילו לנו הערות. אנחנו ראשי עיר ותיקים ואין ראש עיר במדינת ישראל שלא רוצה להיבחר פעם נוספת. כדי להיבחר פעם נוספת, אוי ואבוי לראש העיר אם מישהו יהיה שקוף בעיניו. הדבר הראשון שהוא רוצה לעשות הוא לפתוח את הכול. אני לא מאמין שיש ראש עיר שרוצה להסתיר את עבודתו. זה שמשנה לשנה אנחנו משתכללים ויותר ויותר דברים אנחנו פותחים לציבור הרחב בעקבות פניות הציבור – אני למשל, את כל ספר התקציב עם כל סעיפי המשנה שלו, אני מפרסם. זה שאנשים לא מבינים זה סיפור אחר. אבל יש כאלה שכן מבינים ורוצים לשאול שאלות, אז אין בעיה, אנחנו נסביר להם. אבל לרגע לחשוב שיש לראש עיר כזה או אחר משהו להסתיר – כי זה לא עבודה של ראש העיר, זו עבודה של ראש העיר עד אחרון הפקידים.

יושבת פה רמה ורדיאל שהיא מנהלת את כל האתר. אני רק יודע לתת לה את המילה, לכי, הכול פתוח, ויותר אני לא מתעסק בזה. ואני אומר למהנדסת העיר, זו רוח הדברים, זו המדיניות, לכי עם זה, אני לא מתערב לה בעבודה.

אבל אמרת לה שאתה רוצה מקום ראשון.

לא. אני אף פעם לא אמרתי מקום ראשון. לא רוצה להיות מקום ראשון, אני תמיד רוצה להיות בצמרת. זה הכול. למה אני אומר את הדברים האלה? כי זו לא עבודה של ראש עיר בכלל, אנחנו פה, איפה כל העובדים עכשיו? כולם בשטח עובדים - - -

כן, אבל זאת רוח המפקד.

מי מייצר את העבודה? העובדים, לא אנחנו. אנחנו פה.

אני חוזר ואומר, אני לא מכיר אף ראש עיר מושחת, אף ראש עיר מושחת אני לא מכיר. תוך כדי עבודה הוא לפעמים עושה טעות כזאת או אחרת ונגרר, אבל לא במודע - - -

מוטי, אבל באמת, זה כמו שאני אשב ואני אגיד, אני לא מכירה אף חבר כנסת מושחת. מישהו היה מאמין לאמירה הזאת? יש אנשים כאלה ואנשים כאלה, ויש אנשים טובים שנכנסים ואנשים פחות טובים שנכנסים, וזה ככה בכל מערכת.

בכל מקום יש. זרקתם מספר של 60 ראשי ערים.

זה המספר.

זה לא המספר. אין דבר כזה, 60 ראשי ערים נמצאים בחקירה. אין מושג כזה.

בשנים האחרונות נכנסו - - -

מה זה, בשנים האחרונות?

בחמש השנים האחרונות זה המספר. אנחנו לא ממציאים את המספרים, לצערי. זה מספר עצוב.

אין נתון כזה.

נתוני משטרה.

סתיו, מכל רשי הערים שאני מכיר, אני לא מכיר אחד שהוא בא כאדם מושחת. תוך כדי עבודה התגלגלו דברים והוא עשה טעויות והוא משלם על זה, ויש ראשי ערים שמשלמים על זה. יש שלושה ראשי ערים ששילמו על זה גם בבית סוהר. אבל תחשבי לרגע שיש ראשי ערים ויש סגני ראשי ערים, יש ממלאי מקום. את לוקחת את כולם ומגיעה לאלף. כמה ראשי ערים וסגנים? ארבעה? חמישה? זה תקף לכל מקום באוכלוסיה ובכל גוף ציבורי, רק שאותם תפסו ואת האחרים עוד לא תפסו. לכן אני אומר, הם מתפתים ומשלמים את המחיר על ההתפתות שלהם. אבל כשאני בא לשרת או סימון שהוא יותר ממני בקדנציה אחת, ואנחנו כבר עובדים בלי משכורת, אנחנו כבר לפני 15 שנה, אני כבר בפנסיה 70%, מה, זה מה שמעניין אותי? מעניין אותי כי אני רואה את התפקיד שלי כשליח ציבור. אני עובד מהבוקר עד הלילה, בקושי יש לי שש שעות לישון. מישהו יודע כמה עבודה קשה יש לראש עיר? אז אני אומר, אני עובד כל כך קשה, מה, אני צריך להתבייש? תפרסמו את הכול, ואני אומר להם, גם אם יש דברים לא טובים, תפרסמו אותם, לא להתבייש, כי בסופו של דבר אני רוצה לדעת מה לא בסדר אצלי. אני לא מושלם, ואין אף ראש עיר שהוא מושלם.

זה ניהול טוב.

כשאני נכנסתי לתפקיד לפני 24 שנים, לא היה מבקר בעיריית חולון. אני הכנסתי את זה, ואמרו לי, מה אכפת לך, אין - - - אמרתי, לא, זה כלי עבודה שלי. אני רוצה שמישהו יבדוק ושיגיד לי. יש פה תהליכי עבודה ישנים עוד לפני שהגעתי. באתי למבקר, ואמרתי, תעשה, פרסמתי מכרז ואמרתי, עכשיו תעשה, תבדוק לי את כל התהליכים. מי אמר שמה שהיה לפני 10 או 15 שנים זה טוב? אולי זה לא טוב, אולי זה לא יעיל, אולי יש שם דברים נוראים שאני לא הייתי רוצה לראות אותם בכלל. וראיתי שהם יושבים ומכינים, זה כלי ניהולי, והשקיפות זה כלי ניהול. אני לא צריך להתבייש במה שאני עושה, אני לא צריך להתבייש במה שהעובדים שלי עושים, אני צריך להיות גאה במה שהם עושים. יש טעויות? למה לא? נשמע את ההערות שלהם. הוא דיבר על אופוזיציה – לא יעזור, בכל מקום יש אופוזיציה, בכל מקום מחפשים מתחת לאדמה, ויש גם החלטות שראשי ערים מקבלים ולא הולכים לפי מה שכתוב, ואני אתן לך דוגמה.

ערב פתיחת שנת הלימודים, יש ילדה עם כיסא גלגלים, היא לא יכולה לעלות לקומה השנייה שבה היא לומדת. אמרתי, אני אתן לילדה הזאת לא לפתוח את שנת הלימודים עם החברים שלה? אמרתי, עכשיו, בלילה, 11 בלילה, עכשיו אתם עובדים. אמרו לי, תשמע, צריך להגיש, הזמנת עבודה. אמרתי, לא מעניין אותי הזמנת עבודה, תגידו, זה ראש העיר נתן הוראה, ועכשיו אתה תעשה את זה כי זו הוראה שלי. והילדה הזאת עלתה בשנת הלימודים במעקה שהוביל אותו, במעלון, וזה היה הרגע הכי מרגש שלי, כשאני עמדתי ואמרתי לילדה, את תעלי, לא יעזור, העולם יתהפך, אני לא אפתח את שנת הלימודים אם את לא תעלי.

יהיה לך חיוב אישי עכשיו.

עכשיו יבואו ויגידו, חיוב אישי. כן, חיוב אישי. אני גאה שפתרתי לילדה את הבעיה בפתיחת שנת הלימודים. מישהו מבין באיזה בעיות ראשי ערים נתקלים, כשאנחנו צריכים לקבל החלטה מעכשיו לעכשיו? אבל כשאני אומר, חבר'ה, מה אתם רוצים ממני? יש לי תקציב, אני עובד לפי התקציב, אני לא חורג. אני גומר את השנה עם עודף מאז שאני ראש עיר, לא חורג בשקל, אבל אני יודע איך לתמרן. אם ידעתי לנהל לפני שהגעתי לכאן את התקציב של ביטוח לאומי בכל הארץ, יש לי גם ניסיון איך לתמרן, אבל כל דבר נכנסים לך לקרביים, למה עשית את זה ולמה עשית את זה. אבל גם ביקורת כזאת אני מקבל באהבה.

אתה אומר מאוד נכון וזה ממש שיעור בניהול.

אני רוצה לברך את הגברת זמיר, שבמשך שנים היא לא מרפה מאתנו ומתקשרת ועומדת בקשר עם רמה. אני מאוד מעריך את העבודה שלה.

אפילו נכנסה לבני ברק, קיבלה אישור להיכנס לבני ברק.

אדוני הנכבד, אני רוצה לומר לך משהו. הנה פתחת באיזושהי נימה כאילו שחשת שמשהו נאמר שלא בטוב - - -

לא, לא שלא בטוב.

כאילו באים ללמד אותך ואתה כבר יודע הכול? אז קודם כל, המדד הזה בא רק בטוב, רק בטוב, וכולכם נמצאים פה רק בטוב, וגם אלה שלא נמצאים. דבר שני, כל מה שאתה אמרת על עצמך ועל ההתנהלות שלך – לא בכדי אתה נמצא כאן בציון כזה, ולא בכדי אתה גם תעבוד בשנה הבאה ובכל השנים הבאות כדי לשמור על הציון הזה ובשביל התושבים שלך, לא בשבילך. זה יכול לשמש ואתם כולכם שנמצאים פה משמשים דוגמה לחברים שלכם, לערים אחרות, שאין להם אולי כזה כוח אדם, שאין להם אולי כזאת מודעות.

לכן אני מברך אותך כל זה.

ולכן אני מודה לך על הברכות שלך, לעמותת שבי"ל, שאנחנו עושים את זה כבר שנים רבות עוד לפני שיפעת הגיעה, והיא הגיעה והיא עושה עבודה טובה יחד עם ד"ר אבידר, ואנחנו כולנו עומדים לרשותכם. גם בשנה הבאה, אם ירצה ה', נשב כאן ואתם תמשיכו להגיד ויצטרפו אליכם גם אחרים שיענו.

יהיו, יהיו, 30%, 40% יהיו במאה אחוז. תעשי לפני הבחירות, תאמיני לי, תהיה לך הצלחה אדירה.

זו הצלחה שלכם. זו לא הצלחה שלנו.

בוא נגיע למאה ב-100. מוטי, אתה אומר פה דברים מאוד נכונים על אופן הניהול. שקיפות שמייצרת ניהול הרבה יותר טוב כי אז אנחנו רואים מיד איפה נמצאים הפערים ומיד אנחנו גם יודעים איפה לתקן אותם. זאת הדרך לייעל את אופן הניהול בכל מקום.

תרשי לי רק מילה. כשאני מקבל תקציב משרד החינוך על איזשהו פרויקט מסוים, ואני מגיע ליוני ומודיעים לי ביוני, לא תקבל את מה שהבטחנו לך בינואר, מה את מצפה שאני אעשה?

איום ונורא. אבל זה אופן הניהול הקלוקל של איך שהמדינה מנהלת תקציבים, וזה איום ונורא.

אבל אמרתי, למה לא אמרתם בתחילת השנה, לא הייתי מתקצב את זה.

מוטי, אני הלכתי עם זה לבג"ץ, ואני לא הולכת לבג"ץ על הרבה דברים. עשיתי את זה רק פעם אחת בכל ארבע השנים וחצי שאני כאן, אבל מוטי, תשמע רגע, וזה חשוב שכולם יבינו. המדינה, עם תקציב של 400 מיליארד מעבירה מדי שנה 65 מיליארד שקלים בהעברות תקציביות, ואנחנו יודעים הרי ש-90% זה תקציב יציב אוטומטי. זה אומר שהמדינה מנהלת את כל התקציב הפנוי שלה, הדינמי, בצורה שהיא מאוד מאוד נזילה, פנויה לכל תכסיס פוליטי. ואז קורה שהרבה מאוד אנשים, כולל רשויות מקומיות, כולל כל מיני גופים נתמכים, לא יודעים עד אמצע השנה ואפילו עד סוף השנה כשהם מקבלים אתה תקציב שלהם, עכשיו בדצמבר מעבירים תקציבים. מי יכול להשתמש בתקציב בדצמבר? איך אתה יכול לנצל את התקציב שלך כשאתה מקבל אותו בדצמבר? על בסיס מה?

אם היתה התחייבות על העבר, זה מכסה לי את הגירעון.

לא התקציב מחויב. לא, זה לא נורמלי. ואז התקציב חוזר לקופת המדינה וחוזר חלילה.

היום דיברתי עם משרד התחבורה. ההרשאות של שנת 2017, עוד לא קיבלנו אותן.

הרשאות של מה?

הרשאות לביצוע עבודות של 2017, לא קיבלנו אותן.

כולנו פה קולטי תושבים חדשים ועלייה, באים אליך משפחות עם ילדים מוגבלים או ילדים חריגים, אני קורא לזה מיוחדים, ולפעמים משפחה כזאת יכולה לעלות לך לא פחות ולא יותר מ-200,000 שקל. ועד שמישהו מאשר את זה, זה לוקח שנה. אבל אתה צריך להוציא את הכסף הזה כשהוא לא בתקציב כי אתה חייב להכניס את הילדים למסגרות - - -

ברור, ברור. אני יודעת. והמון פעמים זה נופל על ההורים.

יש אינסוף דוגמאות.

אני אמרתי לאוצר, חבר'ה, אני עוקבת אחרי העברות תקציביות לרשויות עשר שנים אחורה. אני רואה שאתם כל שנה מעבירים תקציב בהעברה תקציבית, למה אתם לא שמים את זה בבסיס של התקציב? למה? אתם עושים את אותו דבר אוטומטית כל שנה, אז למה כל שנה לגרום לכולם לחכות ולהתחנן כדי שהם יקבלו את הכסף שכבר הובטח להם? זה הרי קבוע, זה מתוכנן. זה בדיוק העניין.

תכניסו אותם למדד השקיפות.

אתם צודקים לחלוטין, וסליחה שסטינו קצת מהנושא, אבל זה באמת ניהול תקציבי שאי אפשר להבין אותו.

כדאי שתדעי שראשי הרשויות נמצאים במצב כמעט בלתי אפשרי וצריכים לתת פתרונות מעכשיו לעכשיו, וכל ראש עיר עם העוצמה שיש לו, עם הרגישות שיש לו, מקבל מחלטות. באים ואומרים לי, אדוני, לא תקבל כסף, אבל בית ספר שבנית כי הם נתנו לי בפרוטוקול, תשלים אותו - - - ב-1 בספטמבר בית ספר. אני משלים אותו אבל הוא לא נותן לי את הכסף - - -

ואתם יודעים למי השיטה הזאת עוזרת, זה רק כדי שפוליטיקאים ופקידים גם בממשלה ידעו שראשי ערים צריכים לבוא להתחנן בפניהם לכסף. הם נורא אוהבים את זה. זה צריך להסתיים.

אילת, אני רוצה לעבור אליכם כי אתם מצטיינים כבר בפעם השנייה, הרשות המצטיינת ביותר מהפריפריה הרחוקה גיאוגרפית. ספרו לנו איך הגעתם למצב הזה וגם מה אתם רואים בתוצאות בגישה אל התושבים או בתגובות שאתם מקבלים מהרחוב.

צהריים טובים, לך כבוד היושבת-ראש, כבוד השופטת, יפעת, ד"ר אבידר. קודם כל, תודה גדולה ורבה לעמותת שקיפות בינלאומית ישראל. אני חושב שהעבודה שנעשית גם בתוך התהליך בשיתוף פעולה מביאה לתוצאות מצוינות. אני קודם כל מתנצל בשמו של ראש העירייה, שתכנן להגיע אבל לצערי הוא לא הגיע עקב פגישות שנקבעו. יש לנו שני כנסים גדולים באילת, גם כנס עיתונות, גם כנס נדל"ן גדול, והשרים נמצאים, אז יש פגישות עבודה. אני מתנצל בשמו, הוא מאוד מאוד רצה להיות כאן.

אם נתחבר לחלק מהדברים, הכול מתחיל בהחלטת מדיניות של ראש הרשות. כשראש הרשות אומר את אמירתו המאוד-ברורה, אנחנו שקופים ומציגים את כל הנתונים לציבור, מכאן זה עובד לדרג המבצע, והדרג המבצע זה בעצם תפקידו, להנגיש את כל המידע הקיים לציבור.

מעבר לאותם 14 נושאים שנמדדים במדד, אותם 57 תתי נושאים שהם ממש עוברים עליהם, אנחנו השקנו השנה שני מודולים שהם מודולים חדשים שמתבססים על real time ועל נתונים אמיתיים, והשקנו מודול אחד שהוא מודול שקיפות עירונית. ניתן לראות את החיבור אליו מאתר האינטרנט של העירייה. במודול הזה ישנם שבעה נושאים ראשיים, אפשר לראות כאן ארבעה נושאים: חינוך, אוכלוסיה, מיחזור ותקציב. המודולים האלה גם בודקים אחורה, הם במערכת שהיא מערכת real time שמתעדכנת מכל משרדי הממשלה.

אם כרגע משרד הפנים יעלה לאתר או ידחוף את כל הדוחות הכספיים לשנת 2016, אוטומטית כל המערכת מתכווננת, התצוגה היא תצוגה גרפית ברמה אחרת, היא תצוגה מאוד ויזואלית, וכאן ניתן לראות גם עולמות אחרים, תיירות, תחבורה. לדוגמה, בתחבורה זה נתונים מהמשרד לביטחון פנים. אלה נתונים של תאונות דרכים ונפגעים, אבל זה חלק מהמידע שיש במודול של תחבורה, ואנחנו מעלים את כל הנתונים. למטה מצד שמאל נתון של גביית ארנונה, בנושא תקציב ישנם הרבה מאוד נושאים, ובנושא חינוך, גם שם יש הרבה מאוד פרמטרים, וכפי שציינתי קודם, המודול הזה מסונכרן בזמן אמת. בזמן אמת, כל המערכות שמזינות את המידע, המודול הזה מקבל את המידע, מעלה אותו ומתעדכן און-ליין.

אתם יכולים לתת את הכלי הזה לכל הרשויות האחרות, למי שתרצה?

בוודאי. דרך אגב, נתניה שנמצאת פה, יש לה את המודול הזה.

מי פה מייצג את נתניה, עיר הולדתי?

גם שלי.

יש הרבה נתנייתים נסתרים בכנסת.

מודול נוסף הוא מודול של ניהול הסביבה, והוא מציג לתושבים בזמן אמת נתונים מחיישנים שמפוזרים ברחבי העיר אילת, והוא נותן נתונים במגוון נושאים, כולל אדי דלק בגלל הקירבה של העיר למיכלי קצא"א, נותן אדי אבק וזיהום אוויר במקומות שקרובים לנמל, טעינת הפוספטים, לחץ ברומטרי, קרינה וזיהום אוויר.

אני רואה שיש לכם את זה גם באפליקציה.

האפליקציה מכוונת לשם מהאתר, נכון.

מדהים.

זה למשל מידע שהוא מידע בזמן אמת. אין לנו פה שום עיבוד של המידע, מה שהחיישן מודד הוא מעלה לאוויר, מהאוויר זה נמצא באתר. בשנת 2018 אנחנו אמורים להציב עוד 12 חיישנים נוספים ברחבי העיר אילת, בתחומים רבים ונוספים, וגם שם, כל המידע שיתקבל יעלה וזה מידע שאנחנו מעבירים אותו בדחיפה לתושב, אנחנו לא מצפים לקבל - - - אנחנו מעבירים אותו בדחיפה.

ואת הכלי הזה אפשר פשוט להעביר לרשות שמבקשת ושהיא תוכל להזין אותו בכלים שלה?

רשות שמחליטה, אז אל"ף היא צריכה לרכוש חיישנים, היא צריכה לרכוש את מערכת הבקרה. ישנן רשויות שיש להן חיישנים, אבל לא מעלים את זה - - -

אני מדברת על האפליקציה.

האפליקציה כבר קיימת. כל אפליקציה שמישהו בונה, הוא מחליט מהי רמת המידע שהוא מחליט להעלות לציבור. אנחנו, בהחלטה אסטרטגית של ראש הרשות, מעלים את כל המידע בזמן אמת לאוויר. זה נמצא באתר של העירייה, יש שקיפות עירונית, שקיפות סביבתית.

זה מעורר הערכה.

זה הדור הבא - - -

פשוט מדהים, וזה בדיוק גם המכשיר שאפשר לשתף ולהעביר הלאה. מאיפה אדוני?

מישראל דיגיטלית.

תודה לכל מי שעשה ואנחנו נמשיך ונתרום את חלקנו.

נציג ישראל דיגיטלית, בבקשה.

בשנה האחרונה עשינו מספר פעילויות בתחום הרשויות המקומיות, והשקיפות היא משהו שחוצה את כולן. אתחיל עם הדבר הכי גדול והכי משמעותי – הוצאנו לפני שלושה חודשים קול קורא לתמיכה ברשויות מקומיות שמאפשר להם לקבל תמיכת תקציב עבור בנייה של אתר אינטרנט, ניהול של דף פייסבוק ופניות תושבים, ועוד מערכות ליבה שתיכף אתייחס אליהן, והמטרה היא שלשום רשות לא יהיה מצב שאין לה אתר אינטרנט.

מה ההיענות לקול קורא?

מעל 90% מהרשויות ענו לקול קורא. 232 רשויות מתוך 255.

יש דרישה.

יש דרישה מאוד גדולה. בקול קורא הכנסנו את הסטנדרט שהם אמורים לעמוד בו על מנת לקבל את התקציב, שזה אומר החל מהסטנדרט הטכנולוגי שזה צריך להיות רספונסיבי, זה צריך להיות בעל נגישות לבעלי מוגבלויות, כל עניין השירותים, טפסים מקוונים, תשלומים וכולי, וכמובן עניין התוכן ומה צריך להיות שם מבחינת שקיפות. אפשרנו להם גם לקחת מערכות שהן יותר בליבה שמאפשרות שקיפות, כמו ניהול ידע בתוך העירייה, כמו שיפור מאגרי מידע וכולי.

אנחנו מתעסקים גם בתחום ההון האנושי ברשויות המקומיות. נגמר בדיוק מחזור של מובילים דיגיטליים בשלטון המקומי, ואני רואה כאן הרבה נציגים מאילת, טייבה, נתניה, וכמובן גברת זמיר היתה חברה במחזור הזה. הרעיון היה לחשוף אותם לפוטנציאל שהדיגיטציה יכולה לסייע להם, וכמובן גם שקיפות בתוך זה.

אני רואה כאן את - - - אנחנו עושים פיילוט עם עיריית באר שבע לשיפור מאגרי מידע של רשויות מקומיות, הם הרשות הראשונה בארץ שהקימה פורטל open data בקוד פתוח, והשנייה בארץ - - - אחרי תל אביב הם השנייה שהקימו פורטל open data וכמובן הם הראשונים שעשו את זה בקוד פתוח, ואנחנו הולכים להרחיב את זה. זה היה פיילוט בשנה האחרונה ואנחנו הולכים להרחיב את זה בגדול. וכמובן, עם האפשרות לשכפל את זה לרשויות מקומיות אחרות. אנחנו כרגע בדיונים מול אגף תקציבים, איך אפשר לקחת את זה וכל רשות שתרצה לשפר מאגרי מידע תוכל לעשות את זה באופן קל, עם סטנדרטים מובנים.

אגב, בהקשר של נגישות, אני יודעת שגם חברת הכנסת לשעבר פנינה תמנו-שטה רצתה לשאול את השאלה הזאת – נגישות לאוכלוסיות מיוחדות? - - -

שקיפות זה דבר חשוב, אבל אסור שזה יישאר מנת חלקם של מי שיכולים להיות נגישים. צריך לזכור שיש גם אוכלוסיה ותיקה, אזרחים ותיקים, עולים חדשים, ולקחת את זה בחשבון. כמובן שזה נדבך נוסף - - -

אתם בישראל דיגיטלית מסתכלים על זה?

כמובן שמסתכלים על זה. אל"ף, כל העניין של ההנגשה של אתר האינטרנט לבעלי מוגבלויות זה פן אחד. מצד שני, לצורך הדוגמה, חבל מודיעין שהיה בפרויקט של מובילים דיגיטליים – כל רשות עשתה פרויקט, הפרויקט של חבל מודיעין היה לעשות אוטובוס נגישות, אוטובוס שעובר במועצה האזורית ומנגיש את הנתונים לאנשים שהם לא בעלי אוריינות דיגיטלית, שלא יכולים להגיע למועצה, אז המועצה באה אליהם, והם יכולים לעשות באוטובוס של המועצה את כל הפעילויות ומעבר לזה. לדוגמה, לשלם חשבון חשמל, דברים של ביטוח לאומי וכולי.

רעיון מקסים. אנחנו חייבים להתקדם.

יש כמובן עוד דברים - - -

נציג באר שבע, ממש בקצרה.

שמי יהוד מרסיאנו, אני מעיריית באר שבע. אנחנו בקשר עם העמותה שנים אחדות, ואני רוצה להודות על שיתוף הפעולה, גם העבודה עם הסטודנטים, שזה מאוד חשוב - - -

בבקשה, רק תראה את הדוגמאות. כולם פה מברכים ומוקירים וזה נפלא.

שני דברים שאני רוצה לדבר עליהם. האחד, דיברו פה על מה שמעבר, אז הרבה פעמים לרשות מקומית אין את המשאבים להביא את המידע בצורה כזו שהתושב יכול להשתמש בו ולהבין מה קורה שם. התפיסה שלנו אומרת שאולי יש מישהו בחוץ, גופים טכנולוגיים כאלה ואחרים שיכולים לקחת את המידע, לעשות את הקסמים שלהם ולהנגיש בצורה הרבה יותר טובה את המידע לתושבים.

כפי שדיבר ידידי פה מישראל דיגיטלית, ואנחנו בעצם שותפים בפרויקטים אחדים בהקשר הזה – הקמנו פורטל של open data וכרגע אנחנו בפיילוט. העלינו 30 מאגרים בפורמט סטנדרטי, קוד פתוח. המשמעות של קוד פתוח היא שאין פה איזשהו רכש של תוכנה ובעם כל אחד יכול לשכפל את הפתרון.

כמו שצריך, בטח בבירת הסייבר הישראלית.

הפרויקט השני שעשינו זה פרויקט של מעורבות תושבים, ובעצם הוא נותן עוד מעטפת מעבר למדד שראינו פה ומדבר על מספר תחומים שחשוב לפרסם מידע לגביהם. זה בעצם לגרום לתושבים להיות מעורבים. בסופו של דבר, זה לגרום להם להיות מרוצים. אנחנו מאמינים בזה שכשתושבים יהיו מעורבים בקבלת החלטות ובמה שקורה בעיר הם יהיו הרבה יותר מרוצים.

אני לצורך העניין, איזושהי פונקציה מקצועית, לא ברמה של המדיניות בעיר, אבל כמובן, דיברו פה על רוח המפקד, רוביק דנילוביץ, כל הנהלת העיר, ובעצם המטרה היא לייצר שפה אחידה בין כל העובדים בעירייה, ראש העיר, מלמעלה עד למטה, שזאת הכוונה.

מעולה, ואנחנו מזמינים את כולם להסתכל על מה שעשיתם. אפשר ללמוד מזה המון. תלמדו מערי הדרום, תראו מה שקורה שם.

נציגת משרד הפנים, בבקשה.

אני רוצה להגיד משהו מעבר לברכות לשבי"ל על השפעת עמותות כמו שבי"ל וגם של הוועדה הזאת על משרדי הממשלה. אנחנו יצאנו מהוועדה הזאת - - - בשנה שעברה אחרי בערך שנתיים של שיחות עם יפעת בהבנה שאנחנו כן צריכים לחצות את הרוביקון הזה. הלכנו למנכ"ל, הצגנו מדיניות והוא בעצמו עשה את קפיצת המדרגה הזאת ממשרד שכמעט לא עסק בשקיפות למשרד שזה נמצא בתוכנית העבודה שלו.

אני רוצה לשקף את הדברים שנעשו ואת הדברים שעומדים לעשות, ויפעת שהיא שותפה שלנו בנושא יכולה גם להעיד.

הדבר הראשון היה ההחלטה שעושים את זה, ואני חושבת שהרבה פעמים היא הדבר הגדול, אותו רוביקון שאופיר פינס דיבר עליו לפני כן. אימצנו את המדד של עמותת שקיפות בינלאומית לתוך תוכנית העבודה שלנו, והוא נמצא עכשיו ככלי שבו אנחנו מודדים גם את עצמנו, ואנחנו נמצאים בשלב הבא, ברצון להרחיב את המדד ולהתייחס לכל אותם פקטורים של שקיפות שכיום אינם נכללים בו, להרחיב אותו גם לרשויות שאינן ערים ונמצאים על כך בדיונים. אני - - - פה על ראשי הרשויות שביקשו להצטרף ליוזמה הזאת ורוצה לראות את זה כמין מהלך אחיד ממשלתי. ואז החלטנו שאנחנו מתחילים להסתכל על עצמנו ועבדנו בשנה האחרונה על איתור המידע אצלנו. הרבה פעמים המידע הזה איננו נגיש גם בתוך המשרד, טיובו, הנגשתו, וזה היה מהלך מאוד קשה מבחינתנו. הדבר הראשון שאנחנו מעוניינים לעשות והוא יקרה בפברואר 2018 הוא האקתון של הנגשת מאגרי המידע שלנו. זאת אומרת, אם עוסקים בשקיפות של הרשויות, גם המשרד צריך להסתכל על עצמו מן הסתם - - -

מעולה.

וזה משהו שמן הסתם עוד נדון בו פה ונשמח לבוא ולהציג את המהלך כאן בצורה רצינית.

מעולה, נשמח מאוד.

אני רוצה להגיד משהו שקשור לוועדת השקיפות של שבוע שעבר. בתוך המשרד אחרי התייעצויות הוחלט בשלב הזה לא ללכת לכיוון של הוספת רגולציה.

זאת לא הוספת רגולציה. אל תשימו את זה תחת הכותרת הזו, כי זה לא. כבר היום, כל רשות שמתבקשת לשלוח את המידע הזה מחויבת על פי חוק לשלוח את המידע, ואין פה רגולציה עודפת. להיפך, יש פה הפחתת רגולציה. זה יהיה הרבה יותר פשוט שהמידע פשוט יונח באתר.

את צודקת. אני הראשונה שאסכים איתך. אני רק רוצה להגיד שהעובדה שאנחנו לא מתכוונים לחייב איננה אומרת שאיננו מתכוונים לעסוק בנושא ושאיננו עוסקים בנושא. ואנחנו כן מאמינים שבאמצעים רבים מדד כזה, ברגע שהוא הופך לממשלתי הוא אמצעי מאוד משמעותי עבור רשויות מקומיות. אנחנו כן מתכוונים לעסוק בנושא ואנחנו נמצאים בתהליך הלמידה שלו אצלנו.

ממה אתם חוששים? אני לא מצליחה להבין אתכם. אין פה שום ניהול עודף. להיפך, זה פחות ניהול. יהיה פה פיקוח שהוא פיקוח ציבורי של האזרח. מעבר לכל זה, יש לכל אזרח זכות בסיסית לדעת מה קורה עם הכסף שלו. זה בכלל לא נתון להחלטה שלכם היום. זה כבר החוק. ממה אתם חוששים למען השם?

קודם כל, צריך להבין שזה משרד ממשלתי שבאמת לא נגע בתחום. זו קפיצת מדרגה - - -

בסדר, אבל זה התפקיד שלכם.

נכון, נכון, ואנחנו מאמצים אותו ומקבלים אותו. אני חושבת שיש אצלנו חשש גדול, ומרדכי אמר את זה באופן מאוד ברור בשבוע שעבר, מהעניין של עד כמה אנחנו אומרים לרשויות בדקויות איך לעשות את הדברים.

הן כבר חייבות.

הדברים שהן חייבות, הן חייבות. הרי אנחנו לא מדברים על זה.

אנחנו מדברים על זה.

אנחנו מדברים על הדברים הנוספים.

לא, אנחנו מדברים על זה. הן כבר חייבות. פשוט במקום שאזרח יצטרך ללכת ולטרטר ולפרפר כדי להשיג מידע, שזה לא הוגן ולא תקין, וגם המון פעמים תוך הוצאת כספים, כי צריך להגיע לעתירות ולכל מיני דברים כאלה, וסתם ליצור עומס, זה יפורסם בצורה נקייה ופשוטה. בשנה הראשונה והשנייה זה מאמץ, אחר כך זה נהיה רגיל. נורא פשוט.

אנחנו לא חולקים על הצורך והערך של זה. אנחנו חלוקים על הדרך, ואני חושבת שאנחנו גם עם הזמן נתקדם לכיוונים יותר אקטיביים בתחום.

אני רוצה להגיד משהו לסיום, שאני חושבת שישמח אותך. אחרי הוועדה בשבוע שעבר חזרנו למשרד, ואז אתמול אחרי סוף השבוע המנכ"ל אמר, אתם יודעים מה, בואו נכנס דיון ונדון באפשרות של הרחבת חובת הדיווח של רשויות. התכנס דיון פנימי אצלנו במשרד, נשמח לבוא ולדווח על הנושא ברגע שזה יקרה, אבל אני אומרת את זה בעיקר כדי להראות את ההשפעה שכן קיימת לדיונים כאן - - -

תודה רבה. אנחנו שמחים, ואנחנו גם נדחף לשם. סימון, בבקשה.

אני חושב שזה יעודד הרבה רשויות כן להיכנס לשקיפות. אני מציע להציע למשרד הפנים להכניס את הפרמטר הזה של שקיפות גם בקבלת פרס ניהול תקין, ואז זה יקדם את זה בצורה בלתי רגילה.

רעיון מעולה, מעולה. רשמת?

זה אחד הדברים שאנחנו מדברים עליו.

רעיון מצוין. תודה רבה.

חברים, אני חייבת לסכם את הדיון המאוד-חשוב הזה. אני מתנצלת בפני מי שלא יכול לדבר.

אני שוב רוצה להודות בראש ובראשונה לעמותת שקיפות בינלאומית בראשות השופטת בדימוס נילי ארד, ליפעת זמיר, לחברי העמותה, לחברי ועדת ההיגוי ולשאר השותפים שעמלים כל השנה על בניית המדד החשוב הזה, ואנחנו רואים את התוצאות המדהימות. והכי חשוב לי לחזק אתכם, ראשי הרשויות ועובדי הרשויות המקומיות, אתם עושים את הפוליטיקה הכי חשובה והכי משמעותית לאזרח – פוליטיקה, אני מתכוונת עכשיו במובן היפה של פוליטיקה, כפי ש היא אמורה להיות. אתם באמת נמצאים שם כדי לדאוג לאזרח במגע הישיר והראשון.

אני מאמינה שאתם צריכים לקבל יותר כוח - -

אשרי המאמין.

- - ואני מאמינה שלצד הכוח הזה צריכה להיות מחויבות מאוד מאוד ברורה לשקיפות, לביקורת, להתייעלות, וכמובן לכך שאתם תקבלו את התקציבים בזמן ותוכלו לעבוד מולם בצורה רצינית. וליד התקציב, דיווח מלא על כל הפעולות כי לאזרח מגיע לדעת מה עושים עם הכסף שלו, וכי רק כשיש שקיפות אפשר באמת להימנע ממקרים מצערים שאנחנו יודעים עליהם ולבנות שירות שהוא הרבה יותר טוב לאזרח. אנחנו מאוד מעריכים את זה שטרחתם להגיע. אנחנו יודעים שיום עבודה שלכם הוא מאוד קשה.

ואני רוצה להגיד כשאיפה להמשך – סטארט-אפ ניישן היא לא סתם כותרת. הגיע הזמן פה לסטארט-אפ סיטיז. יש לנו יכולת טכנולוגית מדהימה בישראל. אנחנו בירת הטכנולוגיה, המדע והיכולות. אנחנו יודעים למצוא פתרונות לבעיות. בואו נגייס את כל המוחות הטובים האלה כדי למצוא פתרונות לבעיות במרחב המקומי, במרחב העירוני, במועצות ובכל מקום. אנחנו יכולים לעשות את זה באמצעות האקתונים, באמצעות שיתוף ציבור כמו שהראו פה גם באר שבע, אילת ונתניה, ולהעביר מאחת לשנייה את הכלים שכבר בנינו, באמצעות זה שאיפה שיש לכם אתגרים תפנו אלינו, אנחנו כאן בוועדה נייצר ביחד עם החברה האזרחית פתרונות לאתגרים שלכם, בלי כסף, בלי עוד מטלות ובעיות עליכם. להיפך, פשוט שזה יגיע ויוכל לעבור.

אנחנו קוראים למשרד הפנים למלא את האחריות שלו כרגולטור פה, ולדאוג לייצר סטנדרטים שהם יותר גבוהים. ועדת שקיפות פנתה ופונה לכל 257 הרשויות עם בקשות ספציפיות לגבי פרסום תקציבים והתקשרויות, ואנחנו מצפים לראות את התשובה כי על בסיס זה אנחנו נייצר את המדד ואנחנו נקיים את מה שהבטחנו פה, קבוצה שתבנה ביחד את הסטנדרט הזה בשיתוף פעולה איתכם.

אנחנו נעשה את זה. בהחלט.

אני מצפה לתוצאות מדהימות. זאת שנת בחירות, ודווקא בגלל שזאת שנת בחירות זאת הזדמנות מעולה לעשות את הדברים האלה. תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50.