ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-10-30OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 484

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ג' בחשון התשע"ח (23 באוקטובר 2017), שעה 12:00

תקנות התכנון והבניה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו) (אגרות), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

יעקב אשר

אכרם חסון

ראש מטה הדיור הלאומי

_

אביגדור יצחקי

יועץ, משרד האוצר - דני לרר

יועץ לעוזרת לראש מטה הדיור הלאומי, משרד האוצר - אביאל פנסאפורקאר

מנהל אגף תכנון ובנייה, משרד האוצר

_

סטפן אבו חדרה

מתנדב במטה הדיור הלאומי, משרד האוצר - ידידיה ישורון

ר' ענף תכנון כלכלי, המשרד לביטחון פנים - אבישי לדאני

צוערת במטה לדיור לאומי, משרד האוצר - ענבר שור

עוזרת מנכ"ל, משרד האוצר - מרים כהן

מנהל אגף תקנות תכנון ובניה, משרד האוצר - דרור ישראל לוינגר

עו"ד-לשכה משפטית-מינהל התכנון, משרד האוצר - בנימין ארביב

עוזרת היועמ"ש, בטחון פנים - בר לוי

מנהל מחלקה בכיר יועמ"ש כב"ה, המשרד לביטחון פנים - רון קולקה

ס. בכיר ומנהל מכון רישוי עירוני, עיריית, פורום ה-15 - עינב בר נס

כלכלן אנרגיה ותשתיות, התאחדות התעשיינים - אלעד נצר

פרוייקטור מכון התקנים

_

יואב תאני

התאחדות קבלני השיפוצים - אלברט מרציאנו

משפטנית-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - נועה סוניה עמירב

תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה - אילה גלדמן

מהנדס ארצי לתכנון, משרד הבריאות - דוד ויינברג

מנהל תחום חקיקה ותקינה, משרד הבינוי והשיכון - דן רוטשילד

עו"ד בלשכה המשפטית, איכות הסביבה - טל רותם

מהנדסת באגף הטכני, התאחדות בוני הארץ - חמוטל בן יעקב

יועצת משפטית, התאחדות בוני הארץ - דנה פריד

יועץ לתכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי - יוסי אוחנה

ייעוץ משפטי – עו"ד, ארגון המהנדסים

_

מאור גריאני

מנכ"ל התאחדות קבלני שיפוצים

_

יהודה כהן

בעלים מכון בקרה ניסים שוקר - ניסים שוקר

מנכ"ל מכון בקרה ניסים שוקר - אבנר עציון

מנכ"ל סיסטם מעבדות מתקדמות בע"מ - שמעון בויקו

סיסטם מעבדות מתקדמות בע"מ - בני לחין

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את התאחדות בוני הארץ - עדן קנובסקי

מנהל מחלקה, הרשות הארצית לכבאות והצלה

_

רון קולקה

רמ"ח חקיקה ותקינה, הרשות הארצית לכבאות והצלה

_

יצחק שמעוני

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות - יהושע שלמה זוהר

שדלן/ית - יהודה כהן

שדלן/ית (פוליסי בע''מ) מייצג/ת את התאחדות בוני הארץ - עדן קנובסקי

רוני טיסר

לאה קריכלי

אתי בן-שמחון

תקנות התכנון והבניה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו) (אגרות), התשע"ו-2016

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: תקנות התכנון והבניה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו) (אגרות), התשע"ו-2016.

היות וזה היום הראשון של המושב, אני באמת מאחל לכולנו מושב פורה לטובת כלל עם ישראל.

כדי להיכנס לקונטקסט של הדיון, קיימנו מספר דיונים בנושא. לא אלאה אתכם. גם בפגרה קיימתי דיון, פחות או יותר גמרנו את העקרונות. ברמה העקרונית פחות או יותר סגרנו אותו. מה שאני מציע לעבור לקראה, לאחר מכן, נעבור להצבעה. בבקשה.

אני מקריא מספר שטעונות אישור הוועדה. יש כל מיני שינויים שעד הרגע האחרון, למרות שמדובר בשינויים הטכניים, אבל נשתדל כל מקום שתיקנו לעומת הנוסח המתוקן לומר את השינוי.

תקרא את הרישא ואת שם התקנות. בבקשה.

תקנות התכנון והבניה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע"ז - 2017

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1 (הגדרות "בקרת ביצוע" ו"בקרת תכן"), 157ג, 158טו, 158כד, 158כה, 158כו, 158כט, 158ל, 158לא ו-265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה– 1965 (להלן- החוק) לאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, ולעניין תקנות 41, 42, 46א 50 52 ו-62, פרק ז' והתוספת החמישית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה  של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

אני עובר לתקנה 41.

41 עם הגשת בקשה לבקרת תכן למכון הבקרה יתקשר מגיש הבקשה עם מכון הבקרה בהסכם

למתן שירותי בקרה, וישלם את האגרה בעד בקרת תכן לבקשה לפי פרק ז והתוספת

החמישית.

אנחנו מקריאים רק את השינויים, אני מבין.

אני אסביר. הסברנו את זה בדיונים קודמים, אני אסביר בקצרה. מונח בפנינו סט שלם של תקנות שנוגעות להקמת מכון בקרה ודרכי פעולתו. סמכות הוועדה היא הסמכות לאשר את הסכומים ועניינים שקשורים להחזר האגרה, ולכן אנחנו מקריאים רק סעיפים אלה. אני רק אציין שבמהלך הדיונים בתקנות בינינו לבין נציגי מינהל התכנון במשרד המשפטים עשינו גם שינויים בשאר התקנות שקשורים לתקנות הנוגעות להחזרי האגרה ולסעיפי האגרות, ולכן הם מונחים בפנינו. אנחנו מקריאים את הסעיפים הספציפיים האלה, כי אלה הסעיפים שהם בסמכות הוועדה, שאר הסעיפים הם בסמכות שר האוצר.

לא מתווכחים.

41 עם הגשת בקשה לבקרת תכן למכון הבקרה יתקשר מגיש הבקשה עם מכון

הבקרה בהסכם

למתן שירותי בקרה, וישלם את האגרה בעד בקרת תכן לבקשה לפי פרק ז

והתוספת החמישית.

42 (א) שילם מגיש הבקשה את התשלום למכון הבקרה, יבדוק מכון הבקרה, בתוך

חמישה ימים, כי הוגשו כל המסמכים והצרופות הנדרשים לפי תקנה 40

(להלן – "התנאים המוקדמים"); עם מילוי התנאים המוקדמים תיקלט

הבקשה.

(ב) מצא מכון הבקרה כי הבקשה לבקרת תכן שהוגשה לו אינה עומדת בתנאים

המוקדמים ישלח לעורך הבקשה ולמגיש הבקשה הודעה בה יפורטו הפרטים

והצרופות החסרים, ורשאי מגיש הבקשה להודיע למכון הבקרה על סיום

ההתקשרות ע מו ולקבל את החזר האגרה ששולמה כאמור בתקנה 76(4).

אולי תסביר את התיקון, כי זה לא היה בנוסח שפורסם.

כן, זו הוספה, ראינו את זה בנוסח שלפניכם. בעצם אם מכון בקרה מודיע שלא ניתן לקלוט את הבקשה לבקרת תכן כפי שהוגשה, אז מגיש הבקשה רשאי להודיע על סיום ההתקשרות ולקבל את מלוא התשלום חזרה. נגיע לזה בפרק ז להוראות המפורטות יותר.

(ג) לא הודיע מכון הבקרה על החלטתו בתוך חמישה ימים מיום הגשת הבקשה

לבקרת תכן, יראו את הבקשה כבקשה שנקלטה.

אני עובר לתקנה 46(א).

זה בתום ביצוע בקרת התכן? זה הרבתי.

אני עובר ל-46א.

46א חלף המועד לביצוע בקרת התכן כאמור בתקנות 43 ו-45 , לפי הענין, ולא ניתנה חוות דעת מסכמת כאמור בתקנה 46, רשאי מגיש הבקשה להודיע למכון הבקרה בתוך 5 ימים מיום שחלף המועד להגשת חוות הדעת המסכמת, ולפני שהוגשה חוות הדעת המסכמת.

דרך אגב, היה פה שלושה ימים, ואתם תיקנתם לחמישה – למה? סתם, אתה יודע, כל מספר זוכה, אבל רציתי לדעת.

נכון. כיוון שיש פה איזושהי החלטה קצת יותר מהותית של מגיש הבקשה אם בעצם הוא עובר מכון אחר או נשאר, רצינו לתת לו טיפה - - -

עוד כמה ימים לשקול את העניין, בסדר.

"ולפני שהוגשה חוות דעת המסכמת על סיום ההתקשרות עמו, ולקבל את החזר האגרה ששולמה כאמור בתקנה 76(6)".

אני עובר לתקנה 50.

50 עם הגשת בקשה לבקרת ביצוע למכון הבקרה יתקשר בעל ההיתר עם מכון הבקרה בהסכם

למתן שירותי בקרה, וישלם את האגרה בעד בקרת ביצוע לפי פרק ז והתוספת החמישית.

52 (א) מצא מכון בקרה, בתוך התקופה האמורה בתקנה 51 ליקויים במסמכים שהוגש, יודיע על

כך לאחראי לביקורת על הביצוע, לעורך הבקשה ולבעל ההיתר, יפרט את הדורש תיקון,

ויבהיר כי לא ניתן לקלוט את הבקשה כפי שהוגשה.

(ב) הוגשו כל המסמכים ולא נמצאו ליקויים באמור בתקנת משנה (א), תיקלט הבקשה

ותימסר על כך הודעה לבעל ההיתר, לעורך הבקשה ולאחראי לביקורת על הביצוע.

(ג) לא הודיע מכון בקרה על החלטתו בתוך התקופה האמורה בתקנה 51,רשאי בעל ההיתר

להודיע למכון הבקרה בתוך 5 ימים מיום שחלף המועד כאמור, על סיום ההתקשרות עמו,

ולקבל את החזר האגרה ששולמה כאמור בתקנה 76(5)..

כאן היה תיקון מהותי מהנוסח שפורסם, אז נתעכב על זה. בנוסח שפורסם, דובר על קליטה אוטומטית במקרה שמכון הבקרה לא נותן את התשובה במועד. לאחר שמינהל התכנון שקל שוב את הדברים, ולאחר התייעצות עמנו, הגענו למסקנה שמדובר בבחינה מאוד מהותית, ולא נכון שהקליטה תהיה אוטומטית בשלב הזה, לכן לא תהיה קליטה אוטומטית, אבל אם מכון הבקרה לא יעמוד במועדים, יהיה החזר אגרה של 20%.

זאת אומרת, יש לה שתי אפשרויות – או החזר מלא של כל האגרה ולעבור למכון אחר, או להישאר באותו מכון, ולקבל החזר של 20% - נגיע לזה בהמשך.

דרך אגב, יש פרמטרים לזמנים או שכל איחור?

כל איחור מהמועד שנקבע.

כמה זמן נקבע המועד? אז אין הבדל בין אם האיחור היה ביומיים לבין אם האיחור היה בחודשיים?

לא רצינו להיכנס ל- - -

למה? הרי יש בזה יותר שכל, אני אגיד לך גם למה. וואנס, כבר המכון איחר, אז אין לו עניין לא להמשיך לאחר, הוא לא בלחץ. אם כבר עברתי את היומיים, אז למה לי עכשיו. אם אתה נותן לו איזה משהו דיפרנציאלי, אתה אומר לו, תשמע, שבוע, שבועיים, לא משנה שתחליט, איקס שקלים, מעבר לזה כל יום נוסף תשלם עוד y שקלים, אז אני מניח שהוא ירוץ. זה משהו שמתפתח כמו ריבית בבנק, כל פעם שאתה מאחר הקנס עולה.

זה נכון שהבן-אדם יכול לעבור לעוד מכון, אבל זה שנינו פה יודעים, כולנו פה יודעים שאין מכונים כמעט, אין לו כל כך לאן לעבור, בוודאי לא בשלב הראשון, אז לכן מה יקרה בפועל? בפועל, בשנים הראשונות, ויכול להיות במהלך כל השנים, המכון השתלט על האנשים, הוא יהיה כמו מכון הרישוי של כלי הרכב. הוא עושה לך טובה בכלל שהוא עושה לך טסט לאוטו, זה לא הפוך. יש פה עוד טסטים בירושלים, יש עוד מכונים, אז בוודאי יהיה מכון כזה בעיר, במקרה הטוב, יכול להיות שמכון כזה ייתן שרות למספר ערים, ואז אתה תראה שהוא משתלט על הבן-אדם, הבן-אדם מתחיל להיות עכשיו כמעט עבד נרצע שלו, וזה מה שיקרה.

לכן אני חושב שאתה צריך להסתכל על זה בפריזמה הזו, ולהגיד למכון תקשיב, הבן-אדם הגיש לך בגלל שאתה המכון, אין לו אופציה אחרת, הוא חייב לגשת אליך. אין עירייה, יש רק מכון. אתה מקבל את הכסף, נותן לו שרות. אתה אמור לתת לו שרות דה-בסט, איחרת - אתה גם נותן קנס, משלם לו. לא רק מחזיר לו 20%, משלם לו על הנזקים שלו. הרי בן-אדם כזה שבעצם המכון מעכב אותו חצי שנה, הוא פתוח בבנקים וכו'.

לכן, צריך לקשור בין השרות, ולבנות אמנת שרות שהיא כמעט חלק מהחוק, ולהגיד למכון, אתה לא רוצה, אל תהיה מכון. תזכור, מהרגע שהמכון מתחיל לפעול, זה אנחנו שחררנו את הסוס מהאורווה, נגמר. זה מה שקרה לי בדיון הקודם. כשאנחנו חוקקנו את החוק, הפקידים פה הטעו אותי, חוקקתי את החוק, ועכשיו אני לא יודע איך להחזיר אותו.

אני רק אגיד שאנחנו עסוקים באגרות. יש עוד משאים אחרים של כמובן פיקוח, של המנהל ושר האוצר על המכונים, על השרות על היעילות.

זה הכול נכון. אני נותן לך עצה. אנחנו נצביע עבור זה ונתקדם, זו רק הצבעה אחת. בגדול, אני מציע לעשות חשיבה כזאת – אביגדור. אני מבין את התכלית, לפעמים אומרים בוא, נגמור מהר, נסיים, והכול בסדר – מירי. אני מרגיש כאן, מצד אחד אתה שולח את כל האזרחים לאותו מכון, אנחנו כבר לא נהיה פה. אביגדור אני פה ואת שם. יום אחד הבן-דופק בדלת של העירייה, אומרים לו, תשמע, אין, נגמר, זה המכון שם, תלך לשם. אנחנו מוצאים את עצמנו, כמו שקורה כמעט בכל מדינת ישראל בכל נושא - האזרח עכשיו שפוט של המכון. מתעללים בו, אומרים לו תשלם, אז מילא את האגרות אנחנו שמים פה בחוק. תחשוב טוב, אני עכשיו תלוי במכון. ככה, אפילו הייתי בא לראש העיר, אומר לו, אתה יודע, הפקידים לא עובדים, בפעם הבאה בבחירות אני לא אצביע בשבילך. מנהל המכון אומר לך, אדוני, לא מתאים לך, תפוס את הרגליים שלך לך למכון אחר. אתה שואל אותו, אבל איפה המכון האחר?

כרגע, כמו שאמר היועץ המשפטי עוסקים באגרות. אבל בסך הכול תהליכי הפיקוח על המכונים, כל שנה הוא מקבל את - - - ואם יש עליו כמות של תלונות הוא עף בתוך העניין. למה בכלל? הרי יש מעבדות תקינה שבזמנו היה רק מכון התקנים, אחרי זה הקימו מעבדות תקינה נוספות, למה? כי מכון התקנים התעמר באנשים, אז אמרו לו ככה, יאללה, נפתח אחרים.

לקח כמה שנים טובות לעשות את זה.

כבר עכשיו אנחנו מוצאים לשוק ארבעה מכוני בקרה. זאת אומרת, עכשיו בכנס תשתיות פנה אליי אחד מאלה שהולך להיות בקר במכון הבקרה, אמר לי תגיד, זה יקרה?

איך הם מפוזרים בארץ?

הם בפיזור ארצי, או שדווקא באותו אזור אתם מחייבים שתיים שתהיה תחרות ביניהם.

דיברנו על זה בוועדה הקודמת.

אנחנו מעריכים שיהיו שישה.

הפיזור הוא בעייתי במובן מסוים.

אם אתה בונה בבאר שבע, אז אתה צריך לנסוע לחיפה?

הכול מקוון.

לא. למכון הבקרה יהיו סניפים.

אם יעשו את זה אזורי, זה בסדר.

אני מסביר. כל מכון בקרה, על מנת ליצור תחרות גם בתוך האזורים, כל מכון בקרה הצטרך לבנות לעצמו איקס מבנים ברחבי מדינת ישראל על מנת שלאנשים תהיה גישה אליו.

חבר הכנסת יעקב אשר, פה אנחנו מדברים כרגע על האגרות, כל הדברים שאתם מדברים עליהם נמצאים בתוך התקנות ששר האוצר חותם עליהם, ואנחנו לא צריכים בשביל זה חוקית את זה של משרד הפנים. אין שום בעיה, שבישיבה אחרת, לא קשורה לישיבת המחירים, אנחנו נשב ונציג לכם את התקנות כולן.

לא, אבל צריך להגיד, אביגדור. יבוא לפניכם בוועדה הזאת דיון נוסף על האם צריך את כל הגורמים המאשרים כדי לפתוח מכון בקרה בחקיקה.

דרך אגב, כמה גורמים 18?

יש ארבעה גורמים מאשרים.

כרגע יש רק שניים. אנחנו רוצים לפתוח דיון האם אפשר להתחיל לפתוח את מכוני הבקרה רק עם שני גורמים מאשרים. זה יבוא לשולחן הזה, ושם אולי זה מקום יותר מתאים לעשות דיון כללי.

מה שאביגדור אומר אני מקבל את זה. לתשומת ליבכם, יש את התקנות של שר האוצר, לא קשור אלינו, שם הוא אמור לעשות את כל הרגולציה, ולהתאם אותה כפי שצריך להתאים אותה לטעמי. אז יכול להיות שסדר הפעולות היה שהיינו צריכים להגיד, בואו תציגו לנו את זה קודם כל כדי שנלמד על מה מדובר, אבל זה לא קשור אחד לשני, אנחנו בתקנות שלנו.

אבל בוודאי ובוודאי שיש יום אחרי, בעל המכון הוא לא בן-אדם שעוסק בגמילות חסדים, וטוב שכך, יכול להיות שהוא עוסק אבל לא במסגרת המכון, וטוב שלא יעשו במסגרת המכון - זה מרכז רווח, ולכן כשהוא קם בבוקר הוא חושב איך הוא עושה ביזנס, וזה בסדר, זה התפקיד שלו, וכו'. לכן אנחנו צריכים לדאוג - הרי אין לנו שרות אלטרנטיבי בעירייה. הרי הרעיון הוא שאתה סוגר את הסיפור העירוני.

כן, יש אפשרות גם לרשויות מקומיות.

כן, אבל אם היא יכולה לבטל את התקנים, למה היא לא תעשה את זה? היא תגיד רבותיי, זה כמו שעיריית ירושלים היום הכיבוי עבר, היא לא השאירה כמה כבאים אצלה, מה אכפת לה, היא אומרת תשמע, אם ההוא משלם.

הם גם ככה צריכים בודקי תכניות בלי קשר.

בדיוק. הם יגידו, זה מימון המדינה, זה מימון המכונים בכלל, לא המדינה, למה שאני אביא עוד תקן על חשבוני, להיפך, הם ישמחו. הם יגידו לו, תשמע אדוני, באת אלינו אתה צודק מאה אחוז, שתה את הקפה האחרון אצלנו פה, הנה, אתה רואה את החלון, שם המכון לך אליו. אביגדור אני סומך עליך גם תגיד למשה בעניין הזה. אנחנו משחררים את זה מהידיים שלנו, צריך שם לעשות רגולציה חזקה שבסוף הגולם לא יקום על יוצרו בעניין הזה.

אני מוכרח לספר לחברי הכנסת. היינו עכשיו בביקור בוושינגטון, גם כן חלק מהעניין היה היתרי בנייה. בוושינגטון על בית פרטי, אם אתה לא משנה ייעוד, ואם אתה אפילו יותר מבית פרטי, ההיתרים הם 24 שעות. אתה בא למכון בקרה, יש בו את כל האנשים, אתה עובר עם טופס טיולים אחד אחד, 24 יש לך היתר בנייה, חבל על הזמן. זה צעד ראשון. כי בצעד זה, יש גם מערכת מחשוב מאוד כבדה, מאוד גדולה שגורמת לנו צרות צרורות. אבל אם לא מתחילים לחפור את הבור, הוא לא נוצר בסוף.

גם בספרד מתקדמים.

דיברנו על העניין הזה. התקנות, אני מבין, לא מגיעות לוועדה. חלק של האגרות כן, אבל לא החלק המעשי שלו. באמת, לטובת העניין, אם יציגו אותם לפני שהם יאושרו כדי לשמוע את חוות דעתנו, לא כהצבעה, לא מחפש כוח פוליטי כרגע. אחד הדברים שהעלינו, זה הנושא הזה של הפיזור. לא נדבר על זה עכשיו יותר מדיי, אבל שתבין גם דבר אחד. זה גם מקור לשחיתות, וגם מקור לכך, שאדם בחיפה, זה לא רק הנוחות שהוא צריך לאשר במקום אחר, אלא תתחיל להיות תחרות באיזה משרד כדאי לך יותר. אני לא רוצה להגיד לך איך נוצרת תחרות כזאת. אם אתה יודע שבמכון הזה יש שתי חברות בקרה, אתה הולך למי שטובה יותר, וזה בסדר. אם יש לך אפשרות ללכת למישהו בנצרת עילית בגלל שהוא יודע לעשות יותר מהר בגלל סיבות כאלה ואחרות, פתחת כאן שוק, והניסיון והתהייה ייגמר רע מאוד, לכן חשוב שנדבר על העניין הזה, באיזה פורום איך שתחליט, אבל נדבר על זה.

אנחנו נקדם את זה. אני רק נותן את ההדגשים בעניין הזה. אביגדור, אני סומך עליך בעניין, אבל בסך הכול זו אחריות שלכם בסופו של עניין הסיפור של התקנות של שר האוצר. אני מסכים עם יעקב בעניין הזה. אני יודע שיש הרבה אנשים במדינת ישראל מחפשים להעביר את הטסט איפה שהמקום הכי נוח. הוא אמר שהוא ידבר עם שר האוצר על מנת לעשות רגולציה שבסופו של דבר התושבים יקבלו גם שרות נכון וטוב ולא התעמרו בהם. אני בא מהקטע שלא התעמרו בהם.

מהו הגוף העתיד לפקח על המכונים?

הרגולטור. יש מנהל שהשר אמור למנות.

כמה אנשים יש לכם בפיקוח?

כרגע האגף אמור לגייס עוד עובדים. אני ועוד עובד.

אתה ועוד עובד זה אגף?

הלוואי וכל האגפים כאלה.

אנחנו לקראת גיוס עובדים נוספים לאגף.

כמה עובדים יש לכם בתקן?

עוד שניים נוספים.

אתה מנהל האגף, מנהל האגף הוא מנהל, הוא אמור לנהל מישהו, אחרת מה? הוא סתם מפקח.

ניקח חברת בקרה חברה שתפקח על מכוני הבקרה. צריך לעשות ביקורי פתע. צריך לענות על תלונות זו אופרציה.

זאת המגמה לגייס עוד עובדים.

דרך אגב, זה במסגרת התקנות של שר האוצר. בסך הכול, כשאתה משחרר שרות מהסוג הזה, אתה אמור לעשות רגולציה מאוד חזקה. מפני שמהר מאוד, אני אראה לכם את זה כמעט בכל שרות. דרך אגב, שחררת את הסוס מהאורווה, נגמר, אתה לא יכול להשתלט עליו. ברגע שהוא משוחרר, ואני אענה לכם על זה, אני מוכן לקחת אתכם לסיורים כמעט בכל נושא שתבחרו – מטסטים שעכשיו רוצים להפריד, ועד מכוני רישוי, מה שאתם לא רוצים. תראו מה קרה כאשר המדינה שחררה את השירות, מה קרה לאזרח. עזוב רמת שרות, עזוב כסף, הוא משלם, בוא איך מתייחס זה שאמור לתת שרות - הכול התהפך. האזרח מוצא את עצמו עובד אצל הבן-אדם – מפחד להרגיז אותו, מפחד לשאול אותו שאלות, פתאום הכול התהפך פה. במקום שהמדינה תיתן את השרות, פתאום האזרח מוצא את עצמו מול איזה בן-אדם שמתעלל בו, וגם אין לו אל מי לפנות בכלל.

אם מכון דרום - - - אז הם יודעים שאם אתה הפעם לא תקבל שרות כמו שצריך, ילכו בפעם הבאה למקום אחר.

בגדול, אם אתה עושה תחרות משוקללת באותו מקום, להיפך, כשאתה אומר לי פיזור, אני דאגתי מהפיזור. אני לא חושב שזה צריך להיות מפוזר, אני חושב שבכל אזור צריך להיות לפחות שני מכונים, שאם זה לא בסדר אני הולך לשני – תחרות ביניהם. אז אני אחליט, למשל, באר-שבע, שני מכונים, בתל-אביב עוד שלושה או שניים, אתה צריך לתת נפח עבודה שיעבוד.

זה יקרה בשלב השני, כשעוד נפח של עבודה של מבנים ייכנסו למכון בקרה.

מעל 9 קומות, אבל את זה אנחנו לא נכניס, הרי זה התקנות שאנחנו עושים עכשיו. אז מה אתה בונה עכשיו על זה - - -

אתה שואל שאלות מוצדקות לגמרי, וכשאתה עושה רפורמה, צריך להבין, כאילו זה מה שקורה כשמעבירים ממקום אחד למקום שני. יש דור מדבר שקצת יותר קשה, אבל בסוף נגיע לארץ ישראל. כאילו חבר'ה, אין מה לעשות, זה שינוי דרמטי. אף אחד פה הרי לא חושב שביום אחד מהעולם הישן יעברו לעולם החדש, יהיה פה תקופת ביניים. אם אתם לא תעשו את זה, היא לא תצא. לכולנו ברור שהרפורמה הזאת באה כי העולם של היום הוא לא טוב. בוא נקווה שעוד שנתיים אנחנו נבוא - - - ונפתח את זה גם למבנים הבאים. אתם מתחילים היום תהליך, אין מה לעשות.

בתקופת הביניים, הרי היום יש לנו את הרשויות, שהן גם מחויבות לתת את השרות הזה.

זה לא הגיוני. המחיר למשתכן מפעילים קומנדו היתרים. זה בסוף ברמה באמת של הוועדה המקומית וראש העיר הממונה עליה. אם אני בא למקומות היום במדינת ישראל, כולם מבינים את המצוקה, והם רוצים להישאר כפר אירופאי, הם אומרים את זה, אני מצטט אותם. הוא לא מוכן שיהיה עוד קומה אחת מעל השש קומות, כי זה משנה לו את אופי היישוב, אז הוא לא נותן לאף אחד, בגלל זה לאף אחד היתר.

אני עכשיו לא בהתנגדויות באיזושהי תכנית. אני אומר שבאופן כללי אני רוצה להציע את המתכונת הבאה - מירי ואביגדור. מה דעתכם שבתקופת הביניים, נגדיר מה זה תקופת הביניים, אתם תחליטו – שנתיים, שלוש, גם העירייה תמשיך לתת את השרות הזה, וגם המכון. אתה בא עכשיו לפקיד עירוני, הוא לא בודק לך את התכניות?

זה מקצוע חדש, אף אחד לא עושה את זה.

אתה בא למכון, אתה נפרד מכמה שקלים, והוא עושה לך את העבודה. אתה אומר לו, תשמע, הנה, קח את הכול, אתה תעבוד בשבילי. אתה תרוץ לזה ולזה, אצלך, דרך אגב, אתה מעסיק חלק מהאנשים זה אתה, תתקשר אליי בעוד שבוע, מתי שתגמור את העבודות, תבוא תיקח, בסדר, זו אופציה אחת. אופציה שנייה שקורית היום, שהעירייה עושה את זה, אתה בא היום לעירייה, בא לכיבוי אש. בא אחרי זה לרישוי עסקים. בא אחרי זה לתחנה, זה קשה, אבל אתה עושה את זה היום. יש היתרים היום, יש. יש מכונים, אין.

אם העירייה לא תרצה - - -

היות ובעצם בשלב הביניים - זה שרות חיוני, זה לא דבר של מה בכך. זה לא קנינו לחמנייה באנג'ל, נלך לברמן. כאן אם אתה תקוע בהיתר, ויש לך בעיה, אם התהליך הזה לא עובד כמו שצריך, זו בעיה אמתית באזור.

לשיטתו שיבנו, והוא אחד הלקוחות החשובים.

הוא לא לקוח. הוא רוצה לייצר ללקוחות, או לאנשים שמכינים תכניות, הוא רוצה להריץ את העסק.

אבל הוא מפחד שהרשויות ינצלו את זה הפוך כדי לתקוע. אם נעשה את זה בצורה כזאת, שאם יש, נגיד, נקבע זמן מסוים שתקוע משהו, לרשות תהיה אפשרות לקדם את זה, לא לתקוע, לקדם. זאת אומרת, לתקופת מעבר או משהו מסוג כזה.

אם הוא תקוע בצדק, כי מישהו בלבל את המוח - - -

אני רוצה להציע את המתכונת, זה לא מה שהתכוונתי. היום מוציאים היתרים דרך הרשויות. אני עבדתי בעירייה שהיינו מוציאים היתרים, אחרת המדינה הזאת כולה נבנתה בלי היתר, לא יכול להיות, רק זה לוקח זמן כמו שאתה אומר. לכן אתם באתם ברעיון, אמרתם, חבר'ה, בואו נעשה את זה קצת יותר זריז, אחלה, אני חושב רעיון מצוין. אתה אומר, תשמע, בתקופת הביניים אומרת מירי, אנחנו לא יודעים איך זה יעבוד, מקווים לטוב. אבל אני מניח שיהיו חיכוכים פה, יהיו חיכוכים שם. היות וזה נושא, לדעתי, דרמטי, ואי אפשר להשאיר אותו ליד המקרה, אני טוען בשלב הראשון שתגדיר אותו אתה, שנה, חצי שנה, שנה וחצי, כדי שאתה תרגיש שהעסק זז כמו שצריך.

בין היתר מה שאתה בעצם מציע, שגם הרשות המקומית תהיה חלק מהתחרות, שגם היא אולי פתאום תרצה - - -

שהיא תיתן את השרות. אני, למשל, ברשות מקבל תוך שנה אם אני עושה את התהליך הזה. אז עדיין אני לא חותך את זה, הרשות לא תבוא מחר, תגיד, חבר'ה, אני יותר לא נותן את השרות הזה, סגרתי, לקחתי את כל העובדים, העברתי אותם בכלל לשם.

מירי, אני רוצה לעשות פה דיון אחרי שנסיים את התקנות, ואחרי ששר האוצר יעבור עליהם ויגיד שהכול בסדר. אנחנו נבוא לפה לישיבה ונציג את הדברים ונשמע את ההערות, ואם צריך לתקן נתקן.

יהיה דיון. זה עושה שכל, צריך לראות שזה לא מונה את ההקמה של הדבר הזה. זה דיון עקרוני. אנחנו באים אליך, יש חוק שצריך להגיע לשולחן הזה, צריך לשבת כמה שיותר מהר, שהוא בעצם אמור לאשר שבמקום ארבעה גורמים מאשרים, שני גורמים מאשרים יספיקו כדי להתחיל מכון בקרה. שם זה הדיון העקרוני האם אתה מבקש שהמכונים האלה ייפתחו כן, או לא, שם אתה יכול להכניס הוראות מעבר שזה לא ייפתח עד שלא יהיה פיזור לדוגמה של עשרה מכוני בקרה, אבל יהיה דיון עקרוני על זה.

מתי אתם מוכנים?

אנחנו מוכנים. אנחנו כבר הכנו תסקיר.

אנחנו זורקים את זה כחומר למחשבה. בסך הכול זה אחריות שלכם. זה תקנות של השר האוצר, אני לא שם. אבל אני חושב בסך הכול כולנו רואים את הדברים באותם כיוונים.

רציתי להגיד שהשאלות שלך הן חשובות ובמקום, אבל מניסיוני מול מינהל התכנון, ואני עובד מול מינהל התכנון כבר שנתיים בקשר לכל המגזר הערבי והמגזר הדרוזי, אני יכול להעיד, כשהייתי ראש עיר, באתי ומצאתי תכניות בוועדות המחוזיות, 10 שנים לא טופלו. כשהייתי יושב ראש ועדת התכנון והבנייה ברכס הכרמל, שאלתי למה אנשים מחכים שנה כדי לקבל היתר בנייה, ואז ראיתי איזה ביורוקרטיה, ומצב בלתי נסבל, כך שכל אנשי מינהל התכנון היום מודעים לכל הביורוקרטיה ולכל הסבל של כל עם ישראל. אני מבין ובטוח ומשוכנע שהם הבינו שצריך לשנות את המצב. ללא כל ספק, מכוני הבקרה הם ברכה לטובת השרות שאנחנו מאמינים שצריך להיות במדינה מתוקנת כמו מדינת ישראל, אבל בנושא התכנון, התנהגנו כמדינת עולם שלישי, לצערי הרב, ולכן האזרח סבל.

דודי, אין ספק, שמינהל התכנון גם בתקנות של שר האוצר, שם מול עיניו כל הנקודות שאנחנו מעלים כאן, כי הם האנשים בחזית, הם אלה שעובדים, ולפעמים הידיים שלהם כבולות, לא יכולות לסדר שום דבר, כך שהמכונים האלה יפתרו להם את הבעיה.

אני אומר לך, אני לא מבין עד היום, למה התכנון בכלל לוקח ותוקעים אותו כל כך הרבה זמן, ולוקח הרבה שנים. בדקתי, למשל, מול ספרד בזמנו. הבאתי שינוי ייעוד בספרד עם תכנית מפורטת, ועם אישורי היתר בנייה לוקח ארבעה חודשים. בארצות-הברית היה בין יום לחודש ימים, ואני לא מבין מה ההבדל בינינו לבינם. אני מאמין שהבקרה שאתם תעשו, ואני מאמין שתעשו אותה בצורה רצינית, רק שהיא תגרום לאזרח באמת שיהיה מרוצה ואנחנו נפתור את הבעיות ונקדם את התכנון.

תודה.

למכוני בקרה יש שני תפקידים משמעותיים. התפקיד הראשון זה בקרת תכן, שזו פונקציה שהיום הוועדות המקומיות ורשויות הרישוי בעצם לא קיימת. התפקיד השני - לאגד את הגורמים המאשרים, ובמקום שהאזרח ירוץ לגורמים המאשרים, יהיה לו תחנה אחת שבה ייתנו, זה בעצם שני תפקידים שונים במהות. הפונקציה הראשונה לא קיימת היום. מה שאפשר כן לחשוב, אולי הוועדות המקומיות יקימו בעצמם מכוני בקרה, זאת אופציה שהחוק מאפשר, וגם התקנות האלה מאפשרות. זו רק הערה למה שאדוני אמר.

62 בעל ההיתר יגיש למכון הבקרה בקשה להנפקת חוות דעת מסכמת לבקרת הביצוע הנדרשת

לצורך קבלת אישור לפי סעיף 157א(ה4) לחוק, בצירוף מסמכי הבדיקות, המסמכים והאישורים הנדרשים לשם עריכת חוות דעת מסכמת, אשר טרם הוגשו למכון הבקרה וישלם את יתרת האגרה הקבועה בפרק ז.

הכותרת: בקשה להנפקת חוות דעת מסכמת לבקרת הביצוע.

אני עובר לפרק ז.

אפשר לשאול מה זה חוות דעת מסכמת? אני שומע את המלה מסכמת, אין חוות דעת ביניים, אין משהו כזה? מה זה המלה מסכמת?

יש דוח ביניים.

אני שואל. כשאתה אומר חוות מסכמת, אתה אומר, תוך חמישה ימים, תוך תקופה מסוימת – איך זה עומד? הרי יכול להיווצר מצב שבחוות הדעת יש כל מיני סייגים כאלה ואחרים, היא לא מסכמת, היא חוות דעת. המונח מסכמת היא קצת בעייתית פה. זה צריך להיות חוות דעת ולא מסכמת, אם את מסכמת, אתה כאילו תוך חמישה עברת, זה בלתי אפשרי, לפעמים זה יכול להיות אצל הלקוח כמעט חודשיים עד שהוא יתקן. צריכים להתייחס, המלה מתקנת היא בעייתית פה.

ומה אתה מציע?

לא לכתוב את המלה מסכמת בכלל, חוות דעת. צריכה לתת חוות דעת תוך פרק זמן, לא מסכמת.

הבעיה הכי גדולה, שתמיד אתה לא יודע מה הדבר הסופי בסוף.

זה בדיוק הבעיה, ואז אתה מקציב לו לוחות זמנים, ואז הוא יהיה בלחץ ויעשה טעויות.

אנחנו מדברים על חוות דעת הסופית. יכול להיות שחוות דעת ביניים לא מעניינות אותנו מבחינת לוחות הזמנים. אם אתם רוצים לבחון את הסיפור של האם לוחות הזמנים מספיקים כן או לא, סיפור אחד. כמה ימים אתה רוצה?

לא, אני אומר לתחום את זה, ולהגדיר את ההבדל בין חוות דעת מסכמת לחוות דעת.

שמעוני, תשמע, חוות הדעת הביניים לא מעניינות אף אחד. הרי בסוף זה gonogo. האם המכון נותן לך את הפתק – תקין או לא תקין. יכול להיות שיש מה שנקרא סיבובים פנימיים - שאומר לך, לך לכיבוי תחזור אליי, תלך עוד פעם לכיבוי, תחזור אליי, תלך עוד פעם לכיבוי תחזור אליי. בגדול, אנחנו מדברים על ההליך הסופי.

אפשר לכתוב סופית במקום מסכמת.

לכן, פה מדובר על חוות דעת סופית. יותר טוב סופית? שמעוני, איזה ניסוח טוב לך?

אני אקרא את השאלה, ואז נבין את הניסוח ממנה. אני אומר כשאתה נותן פרק זמן מסוים, בלי איזושהי אפשרות של גמישות מסוימת לעוד שבוע, עוד שבועיים, עם נימוק כמו שעושים ברישוי עסקים, תוקף הארכת הבקשה – אתה יכול לנמק, עם נימוק לקבל עוד 30 יום, חייב להיות פה איזשהו מנגנון.

זה משהו אחר. אז זה לא הניסוח. מה שאתה אומר זה דבר כזה, וזה נשמע לי סביר. קבענו בתקנות פרק זמן, כמה זמן קבענו?

בקרת תכן בדרך כלל 30 ימי עבודה.

אני ביקשתי את זה כדוגמה. אתם תסגרו את הפרטים הטכניים, אני לא נכנס לזה – עם זה 30 יום, 28 יום, האם תכן או רק ביצוע. בא שמעוני ואומר תשמע, זו החובה שלו לעמוד באמנה הזאת של ה-30 יום לטובת העניין הזה. אני מניח שבמידה ולא, אז הוא חרג מזה, ויש איזו סנקציה מופעלת נגדו. בא שמעוני אומר, תשמע, לפעמים יש מצב אובייקטיבי שבאמת אני לא יכול, זאת אומרת, זה הנורמה, צודק. הוא מבקש שתהיה לו אופציה, שאם במידה ויש מצב חריג שאי אפשר לעמוד בלוחות הזמנים, אז בעצם הוא מנמק למה.

אנחנו השתדלנו למפות את כל המצבים החריגים – אם הם מורכבים, או האם יש צורך בהתייחסות גורמים מאשרים, יש החרגה בתקנות. בנוסף למקרים החריגים שמפינו אותם, בתקנות יש סבב של דוח ביניים, בתוך התקופה של ה-30 יום שהזכרתי, בתום ה-15 יום, המכון מחויב לתת דוח ביניים, ולחייב ולאפשר למגיש הבקשה להגיש בקשה מתוקנת, זאת אומרת, הסבב הזה כבר יש אותו, גם החריגים מופו.

קצת חסר לי פה. חסר איזשהו מנגנון, כי אם אתה לא נותן גמישות מסוימת - - -

אבל הוא אומר שיש לך את הגמישות.

יש גם 21 יום נוספים.

שמת דגש על לתחום את מכון הבקרה כדי שהאזרח לא יהיה שבוי שלו, וזה נכון מאוד, אני מאוד מסכים לאמירה הזאת, היא נכונה. מצד שני, אני אומר, מכון הבקרה גם לא יכול להיות שבוי רק של לוחות זמנים, חייבת להיות גמישות לשמור על רמה מקצועית.

שמעוני, אני אסביר. לוחות הזמנים שנקבעים כאן, זה לא רק בגלל שזרקנו קוביות, יצא. הם ישבו, ניתחו, אמרו כולל זה שהוא עישן נרגילה ויצא אולי לאכול ארוחת צהריים, חזר, 30 יום יצא להם. יכול לצאת להם 40 יום, יכול לצאת להם 20, אני לא יודע, אני לא שם. זו העבודה שלהם. הם באו ואמרו, רבותיי, חזקה עליי שהם בדקו את העניין, ומזה נכנס שהעבודה צריכה להיות יסודית, רצינית וכו'.

אני התחברתי אליך בקטע שהמקרים החריגים, האקסטרה חריגים, אז הוא אומר שיש מענה בתקנות. אני עכשיו לא נכנס, דבר אתו, אני מבין שיש מענה, אז בסדר, מבחינתי מתקדמים.

פרק ז' – תשלום למכון הבקרה.

תשלום למכון בקרה

69 "מכון הבקרה יגבה אגרה בעד בקרת התכן או בקרת הביצוע, לפי העניין,

בהתאם לתעריפים שנקבעו בתוספת החמישית.

בקרה חוזרת 70

(א) נקבע בחוות הדעת המסכמת לבקרת התכן" - - -

תיתכן תוספת על אגרות הבנייה הקיימות?

זה לא קשור.

זאת אומרת תוספת עלות.

בעצם רשות הרישוי בודקת בדיקה מרחבית, התאמה לתכניות, הנחיות מרחביות. היא בודקת היבטי תכנון. פה זה בקרת תכן, פה זה תכן הדמיה.

למה אי אפשר היה לקזז את זה מהאגרות של היום?

הריביות שזה חוסך, זה בערך פי חמש מאשר התוספת הזאת.

אני אשאל את השאלה שלו קצת יותר. יש לנו פה בקרת תכן, אתה צודק, זה לא קיים אז הם משלמים. אבל יש גם בקרה רגילה שהיא לא תכן, וזה הרשות היום עושה על חשבון הארנונה, או על חשבון האגרות. בא יעקב, הוא צודק - אם אתה מעלה לי כאן, אז בוא תקזז לי את זה שם. בגדול, אביגדור לא רוצה להיכנס לעניין, כדי לא לריב עם השלטון המקומי. דרך אגב, מה הסכומים בשקלים?

יוצא 2,000, 3,000 שקלים ליחידת דיור.

זאת אומרת, הוא בא ואומר, תשמע, אני עם 3,000 שקלים לא הולך לריב עם הרשויות האם להוריד להם את זה ב-20%. דרך אגב, אני מציע לכם לא לפסול את זה. לבוא בדין ודברים גם עם השלטון המקומי, בגלל שיורד להם נפח עבודה, הם שמים פחות שומות בעניין.

זה לא בדיוק שיורד נפח, מה שהם יעשו היום ימשיכו לעשות כמעט אותו דבר.

חוץ מהתכן, שים את התכן בצד.

נכון, תכן הם לא עשו גם היום, לא יעשו גם מחר. את הבדיקה המרחבית שזה התאמה לתכניות הם ימשיכו לעשות.

המכון לא עושה את זה? זאת אומרת, המכון הולך רק על התכן בעיקר.

קיבלתי תשובה, אבל התוצאה היא - - -

בסדר, אבל תראה, את מקבל שרות אחר. הרי נניח היום הוא לא בודק לו למשל את היציקות. הוא לא עושה לו השפרצת מים על האלומיניום, אתה מקבל מוצר אחר.

כל חודש על דירה הם בסביבות 5,000 שקלים.

לא, לא רק זה, יש פה היבט אחר. הדייר מקבל בהכרח מוצר יותר טוב, מבוקר.

70 (א) נקבע בחוות הדעת המסכמת לבקרת התכן כאמור בתקנה 46 כי בקרת התכן נמצאה לא

תקינה, רשאי המבקש להגיש לאותו מכון בקרה בקשה חוזרת לענין אותה בקשה להיתר, וזאת בתשלום הסכום שנקבע לבקרת תכן חוזרת בתוספת החמישית, ובלבד שהבקשה החוזרת הוגשה בתוך שישה חודשים ממועד קבלת חוות הדעת המסכמת הראשונה לגבי אותה בקשה להיתר;

((ב) א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא הגיש מכון בקרה דוח ביניים כאמור בתקנות 43

ו45, ונקבע בחוות הדעת המסכמת לבקרת התכן כאמור בתקנה 46 כי בקרת התכן נמצאה לא תקינה, רשאי מגיש הבקשה להגיש בקשה לבקרת תכן חוזרת לעניין אותה בקשה להיתר, לאותו מכון בקרה בתוך 21 יום, מיום שהומצאה לו חוות הדעת המסכמת, ללא תשלום אגרה נוספת.

((ג)) הודיע מכון בקרה כי לא ניתן לקלוט את הבקשה לבקרת תכן כאמור בתקנה 42 (ב), ולא

הודיע המבקש על סיום ההתקשרות עם המכון כאמור באותה תקנה רשאי הוא להגיש לאותו מכון בקרה בקשה לבקרת תכן ללא תשלום נוסף של אגרה.

אנחנו משמיטים את המלה "תכן".

לא הבנתי. למה המכון לא קלט את הבקשה? מה, הליך תכני?

חסר מסמך כזה או אחר. בעצם התשלום נמצא אצל המכון, אז הוא רשאי להגיש בקשה.

כן, אבל למה הכנסתם את זה? הרי הוא נמצא בתוך הליך. הוא אומר לו, תביא את האישור הזה, זה חלק מההליך.

שתי אפשרויות. ברגע שהמכון לא קולט את הבקשה, הוא אומר, חסר לו מסמך, אז זה משהו שהוא לטובת מבקש ההיתר.

זאת אומרת, אתה אומר, כל עוד לא נקלט המסמך, אין התקשרות פורמלית.

אתה יכול לעבור למכון אחר, או שאני ממשיך אצלך.

הסכנה היא בעצם להיטיב.

באיזה שלב הוא משלם את זה?

יש הוראות מפורטות, כבר נגיע.

(ד) הודיע מכון בקרה כי לא ניתן לקלוט את הבקשה לבקרת ביצוע כאמור בתקנה 52 (א) והוגשה

בקשה מתוקנת לבקרת ביצוע בתוך חודשיים מההודעה כאמור, תשולם פעם נוספת האגרה

כאמור בתקנה 73(א)(2) רק החל מהבקשה המתוקנת השנייה ואילך".

התיקון הוא טכני. מדובר פה על מצב שמכון בקרה אומר, לא ניתן לקלוט בקשה לבקרת ביצוע, שזו בדיקה יותר מהותית, אז אנחנו נותנים אפשרות להגשת בקשה מתוקנת אחת ללא תשלום נוסף, ובלבד שהיא הוגשה בתוך חודשיים.

(ה) בכפוף לאמור בתקנה זו, על הגשת בקשה לבקרה לפי תקנה זו יחולו ההוראות שנקבעו

בתקנות אלה לגבי הגשת בקשה לבקרת תכן או בקרת ביצוע, לפי העניין.

תשלום בעד ביקור נוסף או ביקור חוזר.

71 (א) נדרש מכון בקרה לבצע ביקור נוסף לפי תקנה 55 (2) , (3) או (4), תשולם בעד כל ביקור נוסף

כאמור, האגרה שנקבעה לכך בתוספת החמישית.

(ב) נדרש מכון בקרה לבצע ביקור חוזר לפי תקנה 55 (1), תשולם בעד ביקור חוזר האגרה שנקבעה

לכך בתוספת החמישית רק החל מהביקור החוזר השלישי בכל תקופת בקרת הביצוע.

הכסף הולך ישירות לחברה, או לאגרה זה הולך למדינה, והמדינה משלמת לחברה, איך זה עובד?

למכון ישירות.

תשלום בעד בקרה לתכניות עבודה מתוקנות

72 (א) ביצע מכון בקרה בקרה לתכניות עבודה מתוקנות כאמור בתקנה 61(א), המשפיעות על שני

תחומי בקרה או יותר כאמור בתקנה 61(ב), תשולם אגרה בשיעור 30% מהאגרה הקבועה

בתוספת החמישית לבקרת תכן במועד שנקבע לכך בתקנה 73(א)(4).

(ב) ביצע מכון בקרה בקרה לתכניות עבודה מתוקנות כאמור בתקנה 61(א) ונדרשה הגשת

חישובים, תרשימים או סכמות כאמור בתקנה 61(ב), תשולם האגרה הקבועה בתוספת

החמישית בעד בקרת תכן במועד שנקבע לכך בתקנה 73(א)(4).

מועד התשלום

73 (א) אגרה למכון בקרה תשולם במועדים המפורטים להלן:

בעת התקשרות עם מכון בקרה בהסכם למתן שירותי בקרת תכן לפי תקנה 41 תשולם

אגרה בעד בקרת תכן;

בעת התקשרות בהסכם למתן שירותי בקרת ביצוע לפי תקנה 50 תשולם אגרה בשיעור 30% מהאגרה הקבועה בתוספת החמישית בעד בקרת הביצוע.

בעת הזמנת מכון הבקרה לביצוע בקרה בשלב גמר שלד כאמור בתקנה 54(ג)(5) תשולם

אגרה בשיעור 30% מהאגרה הקבועה בתוספת החמישית בעד בקרת הביצוע.

בעת הגשת בקשה להנפקת חוות דעת מסכמת לבקרת הביצוע לפי תקנה 62, תשולם

יתרת האגרה בעד בקרת הביצוע, לרבות אגרה בעד ביקור חוזר או ביקור נוסף בהתאם לאמור בתקנה 71 ואגרה בעד בקרת תכן לתכניות עבודה מתוקנות כאמור בתקנה 72.

(ב) האגרה או כל חלק ממנה שיש לשלמו , ישולמו בהתאם לשיעורם המעודכן ביום התשלום

כאמור בתקנה 74.

דרך אגב, כמה זה בשקלים?

יש טבלה בתוספת.

אז למה לא הכנסתם את הכול בתוספת?

זה הוראות שקשורות למועד התשלום.

למה לא הכנסתם את הכול שם, ואז היית אומר לפי הטבלה המפורטת.

הצמדה 74

(א) הסכומים המפורטים בתוספת החמישית יעודכנו ב-1 בפברואר של כל שנה (להלן - יום

השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.

(ב) הסכום שהשתנה כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חמישה שקלים חדשים.

(ג) בתקנה זו -

"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;

"המדד היסודי" - שינוי לעומת הנוסח שלפניכם.

המדד שיפורסם בחודש ינואר 2018 (לחילופין המדד האחרון שפורסם לפני

יום תחילתן של תקנות אלה).

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

מניין הימים 75

מניין הימים לביצוע פעולה לפי תקנות אלה יימנה החל ממועד תשלום האגרה למכון הבקרה, ככל שאין הוראה אחרת בתקנות אלה.

החזר תשלום 76

מכון בקרה יחזיר למשלם את האגרה ששולמה לו, בעד בקרת התכן או בקרת הביצוע, לפי העניין, אם התקיים אחד מאלה:

התקבלה הודעה לפי תקנה 15(ב) בדבר ביטול או התליה של רישיון מכון הבקרה שעמו נערכה ההתקשרות טרם שניתנה חוות הדעת המסכמת לפי תקנה 46(ב) או 63 לפי העניין;

(2) מכון הבקרה שעמו נערכה ההתקשרות חדל להתקיים וטרם ניתנה חוות הדעת המסכמת לפי תקנה 46(ב) או 63 לפי העניין;

(3) התקבלה הודעה לפי תקנה 24(1) כי מכון הבקרה נמצא בניגוד עניינים ואינו רשאי לטפל בבקשה טרם שניתנה חוות הדעת המסכמת לפי תקנה 46(ב) או 63 לפי העניין;

(4) התקבלה הודעה לפי תקנה 42(ב) כי הבקשה לא נקלטה, והודיע המבקש על סיום ההתקשרות עם מכון הבקרה.

(5) לא הודיע מכון בקרה על החלטתו בנוגע לבקשה לבקרת ביצוע במועד שנקבע לכך בתקנה

51, והתקבלה הודעה של המבקש בתוך 5 ימים על סיום ההתקשרות עם מכון הבקרה,

כאמור בתקנה 52(ג).

(6)חלפו שלושים ימים או שישים ימים לפי העניין מיום שנקלטה הבקשה לבקרת תכן במכון הבקרה ולא ניתנה חוות דעת מסכמת לבקרת התכן מאת מכון הבקרה כאמור בתקנות 43 עד 46, והתקבלה הודעת המבקש בתוך 5 ימים על סיום ההתקשרות עם מכון הבקרה, כאמור בתקנה 46א;

החזר תשלום חלקי – 77

(א) מכון בקרה יחזיר למשלם 20% מהאגרה ששולמה לו בעד בקרת התכן אם לא ניתנה חוות הדעת המסכמת במועד שנקבע לכך בתקנה 43 או 45, ולא התקבלה הודעת המבקש על סיום ההתקשרות בתוך 5 ימים כאמור בתקנה 46א.

(ב) מכון בקרה יחזיר למשלם 20% מהאגרה ששולמה לו בעד בקרת הביצוע אם לא הודיע על החלטתו בבקשה לבקרת ביצוע במועד שנקבע לכך בתקנה 51 , ולא התקבלה הודעת המבקש על סיום ההתקשרות בתוך 5 ימים כאמור בתקנה 52(ג).

(ג) מכון בקרה יחזיר למשלם 20% מהאגרה ששולמה לו בעד בקרת הביצוע אם לא ניתנה חוות הדעת המסכמת במועד שנקבע לכך בתקנה 63.

מועד החזר תשלום 78

(א) נדרש מכון בקרה להחזיר אגרה לפי תקנות אלה, יחזיר המכון את האגרה למגיש הבקשה או לבעל ההיתר, לפי העניין, תוך 3 ימים מיום שנודע לו כי התקיימו התנאים המפורטים בתקנה 76 ו-77.

(ב) החזרת הסכומים ממכון הבקרה למשלם יכולה להיעשות בדרך של קיזוז חובות של המשלם למכון הבקרה; לא היה למשלם, חוב כאמור, או שסכום החוב נמוך מהסכום שיש להעבירו, יועבר הסכום או יתרתו שלא קוזזה, לפי העניין.

רק לפני שאנחנו עוברים לתוספת החמישית. אנחנו דרשנו מכיוון שמדובר בתחום חדש אז יהיה דיווח לכנסת על עלות שעות הבקרה הנדרשות לביצוע בקרת תכן ובקרת ביצוע ומספר שעות הבקרה הנדרשות על מנת שהכנסת תוכל לפקח על תעריפי האגרות שנקבעו. היה לנו מחלוקת על הניסוח והגענו להסכמה. אני אקריא.

סעיף 83א "דיווח לכנסת" - שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת מדי שנה, לא יאוחר מ-1 באפריל, ועד תום חמש שנים מיום תחילתן של תקנות אלה. הגבלנו את זה בזמן, כי אנחנו צריכים לפקח בעיקר בשנות הפעילות הראשונות. לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח על עלות שעת בקרה הנדרשת לביצוע בקרת תכן ובקרת ביצוע, ומספר שעות הבקרה הנדרשות לביצוע הבקרה כאמור".

תוספת חמישית

(תקנות 41, 50, 69-74)

הוראות כלליות לתשלום למכון בקרה

1. (א) מכון בקרה יגבה תשלום כאמור בפרט 2.

(ב) בתוספת זו -

"שטח בנייה" - השטח הכולל שהותר לבנייה באותו הבניין, המחושב לפי תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים) התשנ"ב - 1992, והכולל שטחים למטרות עיקריות ושטחי שירות; כללה בקשה להיתר שני בניינים או יותר אשר שטחים בנויים מחברים ביניהם יחולו הוראות אלה:

(1) שטח הבנייה האמור של כל בניין יחושב לפי חלוקת השטח הכולל שהותר לבנייה באותו היתר במספר הבניינים הכלולים באותה בקשה להיתר.

(2) היו למעלה ממחצית הקומות בבניין המצויות מעל פני הקרקע מחוברות לבניין אחר לא יראו את אותו בניין כבנין נפרד.

אני רק רוצה להבהיר כאן לוועדה בהקשר הזה, שבנוסחים קודמים נאמר ששטח הבנייה יחושב לפי השטח הכולל המותר לבנייה. כאן היה שינוי, ונאמר ששטח יחושב לפי כל בניין. המשמעות של השינוי הזה, זה לא שינוי מינורי. המשמעות היא שתעריפי האגרות יהיו גבוהים בערך פי שתיים.

אולי גם יסבירו פה לוועדה, לאחר דין ודברים, אנחנו השתכנענו שזה כן הדבר הנכון.

מה, ללכת לפי בניין ולא לפי מטראז'?

מה שהיה בהתחלה זה נכתב בטעות. הכוונה היא להתייחס לכל בניין כבניין, כי הבקרה היא לא בהכרח מתבצעת באותה קומה בשני הבניינים, לא תמיד הבניינים זהים, כל מבנה הוא לגופו, זה ההיגיון, פשוט מאוד.

זה הבנו. השאלה אם אתה עושה את זה לפי בניין או לפי מטראז', תקרא לזה היתר. זה יכול להיות משולב, כמו שאתה מזמין טכנאי הביתה, על זה שהוא הגיע אתה משלם לו 180 שקלים והכנת לו כוס קפה, עוד לא עשה כלום. מפה מתחילים להפעיל את המונה – הלך המשאבה עוד 300 שקל, יש בזה הגיון. לכן אני אומר, גם פה, אני הייתי בונה במקומכם איזשהו משהו מודולרי, על ההגשה של ההיתר איקס שקלים. אתם יכולים ללכת לבניין ממוצע, אתם יכולים לפי מטר. אם זה לפי מטר, אז אתם יכולים לעשות מטר פלוס בניין. זה שהוא הגיע 20% רק על זה שפתחת את הבקשה, כל בניין עוד 30% וכל מטר בנייה עוד כך וכך, ככה אתה בונה משהו יותר חכם.

הטבלה לוקחת בחשבון את כל הדברים שאמרת.

אבל היא יוצרת עיוות בין בניינים גבוהים, ובניינים נמוכים. זאת אומרת, במקומות, בערים שבהן יבנו עוד שש קומות או שבע קומות, זה לא משנה איזה ערים מאיזה עם איזה אפיון הם, העלות למטר בסופו של דבר הרבה יותר גבוהה, מאשר להרים ארבעה מגדלים אם אתה לוקח פר מטר, לפי התקנות של עכשיו.

הכי הגיוני בעולם. אם אתה בונה כמויות של דירות באותו בניין, אז זה יהיה יותר זול. דרך אגב, זה נכון גם לעלויות של היסודות, מעליות, וכל הדברים האחרים. בניינים יותר גבוהים - עלות מטר היא בסוף יותר קטנה מאשר בניינים נמוכים.

עלות – יש להם מערכות ייחודיות, לא מדויק, אבל אני מבין את הרעיון בבדיקה בוודאי.

"השטח הכולל שהותר לבנייה" –

לעניין בקרת תכן – שטח הבנייה הכולל שצוין בטופס הבקשה להיתר והתכנית הראשית, ואושר

בהחלטת הוועדה המקומית או רשות הרישוי, לפי הענין.

לעניין בקרת ביצוע – שטח הבנייה הכולל שצוין בהיתר הבניה.

שיעור האגרה 2. בעד כל עבודה המפורטת בטור א' להלן ישולם תשלום לפי שטח בנייה המפורט

בטור ב' לצדו ובסכום כמפורט בטור ג' או ד' , לפי העניין כמפורט להלן:

בנייה רוויה חדשה, למגורים בלבד, בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות

שטח בנייה עד 1,000 מ"ר כולל

5,600 ₪, בתוספת 6 ₪ לכל מ"ר מעל 300 מ"ר.

10,400₪, בתוספת 11 ₪ לכל מ"ר מעל 300 מ"ר.

שטח בניה מעל 1,000 מ"ר ועד 2,000 מ"ר כולל

9,800₪ , בתוספת 3 ₪ לכל מ"ר מעל 1,000 מ"ר.

18,100 ₪ , בתוספת 5 ₪ לכל מ"ר מעל 1,000 מ"ר.

שטח בנייה מעל 2,000 מ"ר

12,800 ₪, בתוספת 2.5 ₪ לכל מ"ר מעל 2,000 מ"ר.

23,100 ₪, בתוספת 4 ₪ לכל מ"ר מעל 2,000 מ"ר.

בנייה רוויה חדשה לצורכי מגורים בלבד, בבניין גבוה

שטח בנייה עד 2,000 מ"ר כולל

10,500 ₪ , בתוספת 3 ₪ לכל מ"ר מעל 1,000 מ"ר.

19,500 ₪ , בתוספת 6 ₪ לכל מ"ר מעל 1,000 מ"ר.

שטח בנייה מעל 2,000 מ"ר ועד 6,000 מ"ר כולל

13,500 ₪, בתוספת 2.5 ₪ לכל מ"ר מעל 2,000 מ"ר.

25,500 ₪, בתוספת 4.5 ₪ לכל מ"ר מעל 2,000 מ"ר.

שטח בנייה מעל 6,000 מ"ר

23,500 ₪, בתוספת של 0.5 ₪ לכל מ"ר מעל 6,000 מ"ר.

43,500 ₪, בתוספת של 1 ₪ לכל מ"ר מעל 6,000 מ"ר.

אגרת ביקור חוזר

בעד ביקור חוזר או ביקור נוסף כאמור בתקנה 55 ובכפוף לאמור בתקנה 71(ב) תשולם אגרה

בשיעור 1200 שקלים חדשים.

אגרת בקרת תכן חוזרת

בעד בקרת תכן חוזרת כאמור בתקנה 70(א) תשולם אגרה בשיעור 25% מן האגרה הקבועה בתוספת זו בעד בקרת התכן.

אביגדור, אני אומר את מה שאמרתי קודם, אבל אולי קצת בממדים אחרים כדי לתת את הפרספקטיבה הנכונה. יש היגיון שיש יתרון לגודל. זה נכון שכאשר אתה בונה פיר, אז אתה בונה אותו - -

כמו שאמר היו"ר.

ההיגיון ברור לגמרי.

נסתכל עכשיו מבחינת ממשלה ואזרחים, במיוחד כשאתה נמצא עדיין בתוך מהלך שנקרא "מחיר למשתכן", במחיר למשתכן הדברים האלה נמצאים בתוך, הרי הקבלן לוקח בחשבון את העלויות שהולך להיות לו. אם אתה הולך על שכונה של 1,000, או 1,500 יחידות דיור, תעשה את המכפלות האלה, שאם אותו קבלן בונה את כל השכונה הזאת בשלושה מגדלים, אז זה עולה לו איקס, ואם הוא בונה את זה בגלל שתכנית המתאר המקומית היא כזאת של חמש קומות או שש קומות או בניות מדורגות, או משהו מסוג כזה, הבנייה הולכת ונהיית יקרה הרבה יותר, למרות שזה יכול להיות באזור שהוא הרבה יותר נמוך מבחינה סוציו-אקונומית, ושווה פחות מבחינת מרכז הארץ וכו'.

עכשיו נסתכל מנקודת מבט שלנו – האם אולי את הפתרון לדבר הזה אפשר לעשות בתוך החישובים בתכניות בהסכמי גג, או בהסתכלות שלכם בסבסוד כזה או אחר במחיר למשתכן, כי הרי המדינה מכניסה יד למחיר למשתכן לכיס. יכול לקחת בחשבון שבמקומות שבהם הבנייה היא מוגבלת לגבהים כאלה, וממילא יוצאת יקרה הרבה יותר, תעשה במכפלות של אלף יחידות דיור, זה הרבה מאוד כסף, אי אפשר להתעלם מזה.

לאן אתה מושך?

החוק הזה יש לו משמעות כלכלית, זאת אומרת, שמחר בראש פינה אי אפשר לבנות יותר מארבע קומות, שם תעלה דירה יותר יקרה מאשר במקום אחר. גם האגרות לא הולכות לפי זה.

גם המציאות של היום היא כזו. הרי בסופו של דבר הם בנו פה תמהיל – תקנו אותי אם אני טועה - מה שדיברנו שיש לך כאילו הוצאות פר אתר, אחרי זה פר בניין, ואחר זה פר מטראז', זה פחות או יותר המרכיבים שהם בנו את התמהיל. בוודאי שאם אתה מזמין מישהו לבניין שיש בו ארבע קומות, לבין בניין שיש בו ארבעים, אותו אחד כבר בא לזה ולזה, אז בוודאי שהעלויות של הארבע יהיו יותר יקרות. הטנדר שנסע הוא נסע אותו דבר, זה ברור. אבל יש יתרונות לבנייה. תראה אחד שבונה בניין של שתי קומות, אז הוא אולי לא שם מעלית.

ההיגיון ברור לגמרי. השאלה איך מתמודדים עם התוצאה. ברור לגמרי ההבדל בין יתרון הגודל - -

אני רוצה להוסיף עוד ממד, כמובן עליית מדרגה מבחינתם של הדיירים. בסופו של דבר - - -

דרך אגב, אני רואה את הבשורה הכי חזקה בזה דווקא.

נכון, אני מסכים.

מאחר ובסופו של דבר אתה מדבר פה על שקלים שהם בודדים למטר.

הוא אומר לך כ-3,000 - - -

בבניין של מעל 3,0000 מטר, אתה משלם שישה שקלים למטר.

עזוב שישה שקלים, זה כ-3,000 שקלים בממוצע, בגרוסו מודו.

זה מה מקבלים מכוני הבקרה. אם המדינה בסוף תחליט לסבסד את זה, זה לא הדיון הזה.

לא אמרתי שזה הדיון הזה, כי אני לא ביקשתי הסתייגות. אני העליתי לתשומת ליבכם, כי הרי בסופו של יום אתם רוצים שהמחירים יהיו נמוכים, אתם רוצים שיהיו מחירים שוויוניים, ויהיו שווים לנפש, קחו בחשבון את זה.

מה שאומר יעקב, שתסבסד את המכון ואז כולם יהיו מרוצים. הבנו.

גם המדינה יודעת לסבסד תשתיות. יש פה הוצאה פר שכונה.

הבנו. אני אומר דבר מאוד פשוט, ואני מתחבר למה שאביגדור אמר. אלה העלויות ואני חושב שזה טוב לאזרחים, מפני שאני מניח בלי קשר לכלום, כל אזרח רגיל לדעתי היה מוכן לשלם עוד 3,000 שקלים כדי שמישהו יבדוק את האינסטלציה, את החשמל, את הרטיבות, וזה שיהיה בטוח. בכל אופן, זו הוצאה עצומה, אולי הכי כבדה לכל תושב, והוא רוצה שמישהו יבדוק את זה, שמחר בבוקר הוא לא נכנס פנימה.

בגלל זה אנחנו תומכים בחוק, לא היה לנו לחץ - - -

מצד שני, אתה בא ואומר, תשמע. יש מקומות שהממשלה רוצה לסבסד שם וכדאי שתסבסד. זה יושב אצלם נכון, לא רק באגרות.

- - - לגרום שלא יהיה עיוות.

כן, לא משנה. הממשלה יודעת לעשות כל מיני חבילות סיוע איפה שהיא חושבת שזה הכרחי. זה יכול לבוא לידי ביטוי באגרות, וזה יכול לידי ביטוי בתשתיות, זה יכול לבוא לידי ביטוי בהנחה בארנונה שהיא תיתן לעיריות. יכול להיות שתעשה להם סוף שבוע באילת, יכולה לעשות הרבה דברים, זה לא החוק שלנו.

זה אני יודע. את ההקדמה הזאת עשיתי כדי שזה יהיה לתשומת ליבו, כי אני יודע שבעוד תקופה אני אבוא אליו כבר עם - - -

בתשומת ליבך יושב, בסדר. אפשר להצביע על זה.

על תשומת ליבו. אני רואה את זה כבר, זה בסדר.

אני רוצה להשאיר אצלי את הזכות להגיד בעוד שנה, אמרתי לך, עכשיו תמצא פתרון.

אני ממשרד הבינוי. אני אשמח לשאלה, הבהרה, או הצעה, נקרא לזה. אני רואה שבסיף 41 ובסעיף 50 בעצם יש פה את הנושא של הסכם לבקרת תכן, ועוד הסכם נוסף לבקרת ביצוע. בראייה שלי אני רואה שהשאיפה של כולנו שאנחנו באים - - - אנחנו עובדים אתו גם את בקרת התכן, וגם ממשיכים אחרי ארבעה חודשים בקרת ביצוע. השאלה בעצם למה ההחלטה הזאת, האם אפשר לבוא ולחתום על ההתחלה את כל ההסכם, או בעצם מה הרעיון שלהם.

לא חייב, הם עשו פה שתי קטגוריות שאני חושב שזה בסדר.

זה עדיין בשלב ההיתר. אלף - - - הוא יכול לעבור מכון - - -

לא, אבל מה שהוא שואל למה לא לחייב אותו – זו שאלה טובה. למה לא לחייב אותו לתכן במידה והוא יקבל היתר לביצוע?

אבל למה - - -

לא הבנתי.

נותן יותר כוח למכון הבקרה.

נכון, למה? הוא יכול לבחור איזה מכון שהוא רוצה.

נניח שההוא לא התנהג אליו טוב, לא קיבל שעות, הוא יכול לעבור לצרכי הביצוע, הוא הולך ומזמין ממכון אחר. להיפך, אני חושב שזה יותר טוב. עצם העניין שיש לך את האופציה, המכון רוצה להשאיר אותך אצלו, ולכן הוא נותן לך שרות יותר טוב בהתחלה, עד שהוא יגבה ממך את המחיר השני, ואז הוא יזלזל בך.

כשאתה אומר למכון בקרה לתת שירות יותר טוב ללקוח שהוא הקבלן, זה קצת מסוכן גם כן.

חשבתי דווקא להיפך. אם אתה נותן לו תחנות יציאה, זה בסדר גמור, זה מיטיב עם הלקוח. אם אתה רואה את שני ההסכמים מול העיניים, ואתה אומר, או.קיי. זה אופציה להמשך, אתה, הרי בסופו של דבר מי שכבר עשה לך את כל בקרת תכן, הוא מכיר את הבניין, אתה רוצה שהוא ימשיך אתך בתור הלקוח. יכול להיות שפתאום בשלב השני של הבקרה של ביצוע - - - הסכם חדש עם סעיפים חדשים.

הדברים מעוגנים פה.

אני אתן את התשובה לדן. סיפור הבדיקות, כל מה שנקרא מתודיקה היא סגורה, אומרים לו, אתה עושה ככה וככה, אלה הבדיקות. לכן זה דברים שהם נתונים, בגלל זה יש מחיר פיקס. אנחנו אומרים לו, עבור הבדיקה הזאת זה המחיר, זה מה שאתה עושה זה המחיר. לכן, זה לא שיש הסכמים חדשים, אני חושב שזה טוב עם תחנות יציאה, בגלל שאתה מקבל שרות יותר טוב. שרות יותר טוב זה לא בהכרח שהוא עושה לך הנחות בגלל שלמכון יש אחריות מקצועית, צריך להבין. דרך אגב, יש ביטוח לגבי הנושא הזה של אחריות מקצועית?

אני דווקא חושב שיש כן היגיון בהמשכיות של תכן ובקרה. גם כשאתה בא אחר כך עם הבקרה לחברה אחרת, מתחילים עכשיו לומר לך מי אמר לך לעשות את זה כך? הם מתחילים לבדוק את הביצוע של ההחלטות של מישהו אחר. אז זה נכון שיש רגולציה, ונכון שהדברים מאוד ברורים. אתה יודע שהרבה מאוד אנשים מתפרנסים מהדברים הכי ברורים שהם לא ברורים בסוף. תחנות יציאה כן, אבל לא תחנות כאלה.

לכן אני חושב שבגדול מטבע הדברים זה מה שיקרה, שבן-אדם מתחיל אתו את כל הבדיקות ויסיים אתו. אבל, כאן אנחנו רק מוודאים, ואני דווקא מסכים עם מה שמירי אמרה פה בעניין, שבמידה ואתה לא מקבל שירות טוב אז זכותך. להיפך, עכשיו גם המכון נלחם על השירות לפחות בטקט הראשון שהוא רוצה להשאיר אותך אצלו, אז הוא נותן לך שירות יותר טוב, יחס יותר טוב. אחרי שתכנס לצעד השני, כבר סיפור אחר לגמרי.

אני מהתאחדות בוני הארץ.

בחישוב האגרות בין אם זה למטרים או למבנה, אין התייחסות למבנים חוזרים. יש הרבה מאוד פרויקטים שקבלן בונה את אותו בניין חמש פעמים, יש הרבה מאוד פרויקטים.

שהוא הורס ובונה?

הוא בונה פרויקט זהה, בעצם אין פה שום התייחסות לזה.

אין בקרת ביצוע בכולם?

,

אבל בקרת תכן היא אותו הדבר. הוא בודק את התכנית פעם אחת לחמש מבנים.

אבל האחריות שלו לכל המבנים היא זהה, לכן הוא צריך לעשות את כל הבקרות הנדרשות בכל המבנים אותו דבר, ואם הוא לא יעשה בכל המבנים את אותו דבר - לא נעים להגיד.

דרך אגב, מה הפרופורציות בתשלום נניח על 3,000 בין התכן לבין הביצוע?

65% מול 65%.

צודקת, אבל נתקדם.

זה בא לידי ביטוי בתחשיבים - - -

כן, היא התכוונה במודלים לא במטראז' לגובה.

בגדול, חמוטל, את צודקת, בל אנחנו יכולים להתחכם עוד ועוד, ובסוף נגיע למצב שכבר לא נדע מה לעשות עם החוק הזה. אז לפעמים אתה הולך על מה שנקרא לאפרטו, אתה מתקדם, אתה אומר לפעמים ההוא מרוויח, לפעמים זה מפסיד. אבל בגדול בממוצע זה יושב טוב. את יודעת, זה כמו שעשיתי דיון פה על החזקת רכב, על זקיפת רכב עם מס הכנסה וכו'. יש אחד נוסע בשבת, אחד לא נוסע, אחד רחוק ממקום העבודה שלו, אחד לא - עושים פארטו ונגמר העניין.

הערה כללית לגבי מתי מחזירים את האגרה ממכון בקרה וכן הלאה. אין היום תחרות, באמת אין כרגע אופציה אם מישהו רוצה לעזוב את מכון הבקרה, זאת אומרת, היזם בכל מקרה הפסיד. עוד יותר גרוע, אם מכון הבקרה פשט רגל או הפסיק לעבוד, בעצם היזם לא מקבל שום תמורה לזמן שהוא הפסיד, שזו יכולה להיות אפילו משך זמן מאוד גבוה של חודשים.

את מדברת על זמן.

על הזמן שהלך לאיבוד.

גם הכסף.

יש ערבות שאפשר - - - במצבים מסוימים.

אני אשאל את השאלה הבאה. היות והמכון הוא בעצם בסך הכול בסופו של דבר, אני מניח שההון המרכזי שיש שם זה כוח אדם וכמה משרדים ומחשבים. אבל מצד שני, פוטנציאל הנזק, כפי שאומרת חמוטל, הוא יכול להיות גדול בעיכובים וכו'. אז לכן בוודאי ובוודאי כמו כל שירות, הלקוח יש לו אופציה לתבוע את המכון. אם זה עירייה, יש בניינים יש הכול, יש ארנונה לעוד 30 שנה, יש מקורות. אם הבן-אדם הזה תפס את עצמו, סגר ונסע, מה שנקרא קנה למברטה ונסע לאיטליה, אז אנחנו צריכים לעגן את זה שיש מה לתפוס. לכן השאלה היא במסגרת הרישיונות, יש שם סכום מסוים שהוא אמור להפקיד.

שלושה מיליון.

מה התנאים לקבל אותם, כלומר, יש תקנות.

הרי בסוף אתה הולך לבית-משפט ותובע את הנזק שלך. אבל כן הם שירינו שיש איזשהו סכום שאתה יכול, מה שנקרא, מוקפא לטובת העניין.

אני מעיריית תל אביב. סעיף 41 חותמים הסכם עם מכון בקרה. אני חושב שההסכם, למשל, אם אתה מעכב חוזה שכירות, כל אחד מכניס מה שהוא רוצה בחוזה שכירות.

לא, זה חוזים סטנדרטיים. ההסכם סטנדרטי.

חשבנו שהמקום המתאים יותר הוא ההנחיות.

לא משנה, הנחיות, תקנות. אבל בסוף אני מבין שיש קיט שהוא כולל גם סוג של הסכם סטנדרטי, אחרת מה, כל עירייה או כל מכון יעשה לו איזה הסכם שהוא רוצה? זה לא נשמע הגיוני. אז תכניסו את זה במסגרת שר האוצר.

אתה צודק, נעשה חוזה גנרי.

בוודאי. זה חייב להיות נושא גנרי. הערה מצוינת.

עינב, הערה מצוינת.

יש עוד נושאים שצריך עוד לחדד שלא קשורים לאגרות, אנחנו באיזשהו דין ודברים עם משרד להגנת הסביבה, משהו קטן ומינורי.

איזה דברים?

לדוגמה, איך להגדיר את הנספח הסביבתי. איך לתת לו שם כזה או אחר, כך שזה יכלול את מה שאנחנו רוצים שיהיה בתקנה.

לא קשור לתקנות שלנו. שר האוצר אמור להתקין תקנות. אני מניח שכל הפרוצדורה היא יושבת שם בגלל שהיא דינמית, משתנה – היום זה כך, מחר זה כך, מחר למדנו שעשינו ככה, אז לא משנה, לא צריך חקיקה ראשית בעניין. לגבי הנושא של הסכומים, בגלל זה, זה פה. אני מתחבר עם מה שאמרה מירי, בסופו של דבר יש לך פה ניסוי ותהייה שאתה מתקן ומתקדם.

אנחנו בשנתיים וחצי האחרונות, מנסים לשפר את תהליכי התכנון וההיתרים. בסך הכול, אנחנו מטפלים ברוב הנושאים שקשורים לאטמוספרה של בנייה במדינת ישראל, זה גם הנושא של תכנון, אנחנו היום בקצב של מעל 111 אלף יחידות דיור בשנה, וגם השנה נעבור את המספר הזה. גם בשיווקים - כל מה שיש לנו מתוכנן ומאושר אנחנו משווקים.

גם בנושא אשראי, גם בנושא התשתיות למעט תחבורה ציבורית, שבאמת, היום היינו בכנס תשתיות שדיברו, אז כל הדברים האחרים שקשורים לתשתיות דיי מאורגנים ומסודרים. עובדים, אנחנו בתהליך, יש לנו בעיה עם הסינים, אבל אני מניח שנתגבר עליה בסוף, ואנחנו נדאג שיהיו מספיק עובדים, גם בפלסטינים אנחנו מגדילים. בנושא הזה של היתרי בנייה, אנחנו נעשה כמה מהלכים ועשינו כמה מהלכים, גם הרישוי הזמין, הממוחשב שהוא מקרטע, ואנחנו עושים את כל מה שאפשר.

באמת, אנחנו רוצים להיות מדינה מתוקנת שתהליכי התכנון בהם באמת לא עוזבים שום דבר, והם מאפשרים לגשת, וזה חלק מהרפורמה הגדולה של קיצור הזמנים, גם קיצוב של זמנים, גם ועדות נוספות כולל במסגרת המועצה הארצית. אחד הדברים שגיליתי באמריקה, ובסוף החלטתי שהמרכיב העיקרי הוא טבע האדם, וטבע האדם המטפל, או טבע הפקיד המטפל בצרכי הציבור. שם פקיד ציבור, זה נראה הרבה יותר שאכפת לו, והוא מעוניין ותורם, אז אצלנו, חלקם כאלה, לא כולם כאלה. אבל אני חושב שהיום, בסך הכול במינהל התכנון גם בוועדות המחוזיות הדברים נעשים הרבה יותר אבל צריך לשפר אותם.

אתה מתכוון ששם תודעת השרות יותר גבוהה.

כן. חבל לראות את זה, אבל זה ממש נוגע לכולנו, וצריך לשפר את העניין הזה. אני רוצה לומר שאנחנו גם צריכים לשנות תהליכים. תודה לך, אדוני היושב ראש, אתה מאוד עוזר לנו בדברים האלה, ובאמת, אנחנו מתקדמים, ואני מקווה שאנחנו נסיים את כל הדברים שעוד נשארו לנו, והם לא עוד הרבה.

אני רוצה בעיקר להודות. אני חושב שהתאחדות בוני הארץ, במסגרת ההערות שלה, גם צריכה לברך על הדבר הזה, כי זה מסייע. אנחנו עשינו מהלך מאוד ארוך מול המשרדים השונים. שעות שהשקענו בנושא כבאות, בסופו של דבר נשאו את הפרות. משרד הבריאות, אנחנו כל הזמן דופקים את הראש בקיר, אבל אני מאמין שגם שם למרות הבטחות השר – בטח, תיק, תק, אבל אני מקווה שגם שם אנחנו נגיע למקומות שבהם בסוף כל ארבעת הנושאים יהיו במכון בקרה אחד. במשרד הבריאות אפילו לא פתחו קורס. בכבאות פתחו קורס.

משרד הבריאות, אתם מדברים יותר בנושאים של רישוי עסקים?

כן, גם בתעשייה.

לא מגורים.

אנחנו פה הולכים לזרז בעיקר מגורים, אני מניח שאתה קם בבוקר, רושם מגורים.

אנחנו רוצים לתת אינסנטיב אחר.

צודקת. הבנתי.

בעניין הזה, אנחנו נגיע גם למשרד הבריאות לאותם מוקדים. אני רוצה להודות לכל הצוות שעסק בעניין הזה. אתם רואים איזה עבודה זאת. אני בטוח שיהיו באגים, אבל כל מה שצריך - - -

מאחר ואני הסתובבתי במסדרונות האלה לא מעט, וגם הייתי יושב ראש קואליציה, יש לי הערכות משלי. וגם רוצה להודות גם לצוות, גם למכוני הבקרה שמחכים לעניין הזה. תאריך היעד שלנו, אני מבין, הוא ה-1 בינואר 2018. בעזרת השם, אנחנו באמת נגיע לרגע הזה. תודה רבה גם לאנשי מינהל תכנון, בטח למירי שמרכזת את העניין הזה, וכמובן לכל הגורמים האחרים - ובא לציון גואל.

אביגדור, תודה רבה. אני מסכים כמעט עם כל מה שאמרת בעניין הזה. אני באמת חושב שהשרות הזה הוא שרות חיוני וחשוב, אבל צריך לסגור אותו בתקנות של שר האוצר, ושם ראוי לשים קצת דגש ואת תשומת הלב, זה כבר לא דורש כנסת, זה יותר פשוט, בגלל שכפי שאמרתי קודם, מהרגע שזה יוצא החוצה, הגולם יכול לקום על יוצרו, ואז אנחנו מקבלים משהו לגמרי הפוך. גם עצרנו את הקיים, ואין לנו פתרונות בכלל.

לכן אני סומך שתעשו את הפיין-יוניק הנדרש. בסופו של דבר, בגדול זו בשורה משמעותית לעם ישראל. באמת, לתושבים, לדיירים, שהרבה פעמים הביורוקרטיה חונקת אותם, ובאמת הורגת אותם, וזה באמת חשוב. גם אם זה עולה כמה לירות, והזמן זה כסף. צריך להבין אפילו במונחים של דירה, אם הוא מתעכב לו בשנה, אז הוא משלם שכירות אז הוא כבר הרוויח. אולי פה שילם 3,000 שקלים, שם חסך 20,000. אני לא מדבר על המחלות, העצבים וכו'.

שאפו לכם גם על החשיבה, גם שאפו לשר האוצר על הקידום של הנושאים האלה. גם לך מירי, ואביגדור, שמירי לקחה את זה ברמה האישית כמעט, וקידמה את זה עם כל הנשמה. וכמובן לכל הצוות המשפטי, באמת, וכל מי שעסק במלאכה. דרך אגב, זה מאוד מסובך כאן וקשה לעסוק בחוק הזה בגלל שהוא גם משעמם והוא גם מלא פרטים. וכמובן אני רוצה להודות לרוני שלנו, שבסוף היא גם צריכה להיכנס לכל הפרטים. אצלכם, זה עוסק בזה, וההוא עוסק בזה, וההיא עוסקת בזה, והיא עוסקת בכל. באמת, זו הזדמנות בשבילי גם להודות לה, ולהגיד לה שאני מאוד אוהב אותה על העבודה שהיא עושה, באמת, בן-אדם מיוחד. וכמובן למנהלת הוועדה שלנו לאה, שגם עובדת קשה ועם כל הנשמה והלב.

אחרי שהודיתי לכולם, כמובן בסוף אני אודה גם לחברי הוועדה על ההצבעה שלהם.

אני רוצה להביא את התקנות להצבעה.

מי בעד התקנות כפי שהוקראו, כולל כל התיקונים שהוכנסו שירים את ידו?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות התכנון והבניה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו) (אגרות), התשע"ו-2016, אושרו.

אני קובע שהתקנות אושרו.

תודה רבה לכולם. המשך יום טוב לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35.