ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2017-11-01OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 139
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים
יום שני, ג' בחשון התשע"ח (23 באוקטובר 2017), שעה 12:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 23/10/2017
חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 56), התשע"ח-2017
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 55), התשע"ו-2016
מוזמנים
¶
ממונה מע"מ, רשות המסים, משרד האוצר - עופר שרון
מנהל אגף בכיר - שומה וביקורת מע'"מ ברשות המיסים, משרד האוצר - יגאל פחימה
סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת-ר.המיסים, משרד האוצר - מירי סביון
ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר - גיא גולדמן
מנהל תחום בכיר פיקוח ובקרה-גביה מסים ברשות המסים, משרד האוצר - ירון בן נעים
מנהל רשות המיסים, משרד האוצר - משה אשר
עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר - לילי אור
עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - סופי שרית פלבר
יועצת השר ומנהלת תחום רגולציה וחקיקה, משרד התמ"ת - נעמי רייש
עורך דין, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים - איתן צחור
נציגת ארגון להב, מלכ"ר - לילי לאה בורוכוב
יו"ר פורום הדיור הציבורי, מלכ"ר - דוד קשני שני
ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים - אורי גבע
סמנכ"ל כספים, איגוד לשכות המסחר - ירון חתם
כלכלן, איגוד לשכות המסחר - איתי בוימן
חבר ועדת מיסים, לשכת עורכי הדין - אבי פרידמן
יועצת משפטית, לשכת רואי חשבון - עדי גרינבאום
יו"ר ועדת המיסים, לשכת רואי חשבון - ג'ק בלנגה
נשיא, לשכת רואי חשבון - יזהר קנה
מנהל המחלקה לכלכת עסקים, התאחדות התעשיינים בישראל - עמר ברוך
כלכלן, איגוד לשכות המסחר - איתן בוימן
ממונה תחום מע"מ בפורום המסים, לשכת יועצי המס - רויטל סיטון
ממונת חקיקה, לשכת עו"ד - מזל נייגו פיטוסי
- מוטי אלבז
היו"ר רחל עזריה
¶
כן. חבר הכנסת גואטה. אנחנו מאוד אוהבים את גואטה, ואנחנו עדיין בקשר. אני מקווה שעוד נעשה מפגש פרידה. אני מתארת לעצמי שהוא יגיע לכנסת, וננסה לעשות משהו כוועדה. ברכות על פתיחת מושב החורף. אני מקווה שיהיה לנו מושב פורה ומוצלח.
אנחנו בדיון השני על הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 55), התשע"ו-2016, )(מ/1047). בדיון הקודם עלו פערים משמעותיים גם באופן קריאת החוק בין רשות המסים לבין נציגי הלשכות וגם הייתה התנגדות לחלק מהחוק. חברי הכנסת לא היו, לדעתי. אז ביקשתי מהנציגים לשבת יחד עם רשות המסים. הייתה התקדמות. אני אבקש מראש רשות המסים משה אשר להציג לנו גם את החוק וגם את השינויים.
משה אשר
¶
צהריים טובים לכולם וברכות על פתיחת המושב. אני מקווה שבמושב נעביר חוקים שחשובים למדינה וכמובן גם לאוצר המדינה ולרשות ולאזרחים. מדובר בהצעת חוק לא גדולה. היא יחסית קצרה, קטנה ומצומצמת ומוגבלת, ולמעשה היא ממשיכה סוג של רפורמה תהליכית שכבר העברנו אותה במהלכים קודמים של חקיקה.
אנחנו מדברים על סוגיה שקוראים לה שומה חלקית. אני אסביר מה זה שומה חלקית, ואחרי זה נרד לפרטים. לפי כל דיני המס: מע"מ, ניכויים, מס הכנסה. האזרח או הנישום או העוסק, לפי העניין, נדרש להגיש דיווח חודשי, דו חודשי או שנתי, ואז לרשות המסים יש תקופה מסוימת לבדוק את הדוח. או שהיא מאשרת את השומה העצמית ונגמר התהליך או שהיא אומרת, ההכנסות או ההוצאות או שניהם לא בסדר, ואז אנחנו מתקנים ומוציאים את זה בשומה. לעיתים יש שומה מוסכמת – נגמר הדיון, גובים את הפרש המסים. לפעמים השומה היא לא מוסכמת, ואפשר להגיע עד בתי משפט לקבל הכרעה שיפוטית בשומה שהוציא אותה מבקר החשבונות במע"מ או מפקח מס הכנסה. הליכי השומה נעשים באופן עקרוני. לוקחים תיק, בודקים את כל המרכיבים בתיק. זאת ביקורת שלוקחת לפעמים אפילו חודשים או מעבר לזה, ובודקים את כל המרכיבים בתיק. זאת ביקורת לא פשוטה, עמוקה, קשה. אם זה עסקים קטנים מבקשים את כל הנהלת החשבונות שלהם ובודקים אותם, ואם זה עסקים גדולים יש סקירה מוקדמת, והם מתמקדים בנקודות מסוימות, כל אחד לפי העסקים. במקביל מספר עובדי הביקורת שעוסקים בתחום השומה והביקורת ברשות המסים הוא לא מספיק. בסופו של יום אנחנו בודקים במע"מ כ-1% מהתיקים. יש לנו 550 אלף עוסקים מורשים. אנחנו בודקים פחות מ-1% מהתיקים. במס הכנסה המצב קצת יותר טוב – 2.5% אחוזים. זה פחות או יותר היקף הביקורת מכיוון שכמות כוח האדם זה לא אלפי אנשים שעוסקים בביקורת, אלא הרבה פחות.
חלק מפרויקט ההתייעלות של רשות המסים אומר שבמקום לבדוק שומות באופן מלא וכולל לכל מרכיבי השומה שלוקח הרבה מאוד זמן אנחנו נבחר בתיקים מסוימים, ונבדוק נקודתית. אחה הליכי שומה מקוצרים מאוד שחלקם יהיו בכלל בצורה אלקטרונית, זאת אומרת במיילים ולא ממש מגע שמטריד ויוצר עומס דיוני כבד. התחושה של הציבור היא שיותר נוגעים ובודקים אותו שזה מייצר תחושה שרשות המסים בודקת יותר; ב', אנחנו נתמקד בצורה נקודתית בשומות נקודתיות חלקיות כאלה ואחרות. זה יכול להיות בנושא מסוים רוחבי או נקודתי. ככה נרחיב את הכיסוי של השומות ושל הביקורת.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
זה אומר מ-2.5% במס הכנסה ו-1% במע"מ לאן תקפוץ? כי להגיע ל-5% זה 500%, זה הישג בלתי רגיל.
משה אשר
¶
אנחנו נקים יחידה שיהיו בה כמה עשרות עובדים סטודנטים עם שכבה ניהולית עוטפת של עובדי רשות המסים. הבדיקות יהיו מכל מיני סוגים, גם בדיקות טכניות. בדיקות טכניות אפשר לעשות בכמויות גדולות. עשינו פיילוט על 300 תיקים. הפיילוט הזה היה מאוד מוצלח. אספנו מיליונים, מה שנקרא מהרצפה, בסוגיות שתיקנו.
במקביל אנחנו מקימים גם יחידה של אנליטיקה שיראו במחשב כל מיני חריגויות שצריך לבדוק אותן נקודתית. בסופו של יום זה אמור להגדיל את הכיסוי. כמה? עדיין אין לנו אינדיקציה מלאה. אני לא רוצה לנקוב מספר.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
בגדול אתה צריך תוכנה נכונה שתמצא את אותם פערים שאתה מחפש. זאת אומרת אתה יכול להגיע להרבה יותר.
משה אשר
¶
זה אמור להגדיל את הכיסוי ולגשת בצורה נקודתית לדברים שהם די שחור-לבן, אמנם לא תמיד, אבל גם כדי לגבות מסים, כמובן, וגם כדי לצמצם פערים וליצור תחושה שאנחנו בודקים יותר. זה המהלך. מצב כזה קיים גם בארצות-הברית. מקור הידע שלנו הוא משם, ושם מדווחים שזה עובד יפה מאוד.
אנחנו הוצאנו כבר שומה חלקית במס הכנסה, וזאת חקיקה שכבר עברה בחוק ההסדרים. נשארו לנו, למעשה, עוד שני מערכי מס לטפל בהם: אחד זה מע"מ שנמצא פה, וניכויים שגם זה נמצא בפקודת מס הכנסה, אבל בגדול זה אותו דבר. לכן הוספנו פה סעיף קטן שמה שחוקקנו במס הכנסה יחול באותה מידה בניכויים.
עקרונית את עניין מע"מ נביא בסופו של יום למצב של מס הכנסה, אלא שמע"מ יוצא מנקודת מוצא קצת שונה. אם במס הכנסה יש דיווח שנתי אחד על כל השנה, הרי שבמע"מ יש דיווח חודשי או דו-חודשי. כלומר ב-19 או ב-15 בחודש העוקב צריך להגיש את הדוח בגין החודש הקודם, ולשלם את הפרשי המע"מ, דוחות מע"מ תשומות. אם מע"מ תשומות גדל מקבלים החזר, ואם העסקאות - - - משלמים את ההפרש. כל אחד נחשב דוח בפני עצמו. בדיונים שלנו עם לשכות המקצוע אמרו, אתם יכולים להגיע למצב כזה אם על כל דוח תדווחו בנפרד. ככה אתם יכולים להגיע לכמות כזאת שנעשה באופן תיאורטי שומות חלקיות על הרבה מאוד דוחות. זאת לא הכוונה. לכן במסגרת יישור הקו לגבי מה שנעשה במס הכנסה נגיד, אם נגענו - - - דוח חודשי מסוים במע"מ סגרנו את כל השומה החודשית באותה שנה בגין אותה שנת מס. לא נפתח בגין חודש אחר. שנה אחר כך יעשו את הסוגיה הזאת.
משה אשר
¶
אנחנו מיישרים את הקו למה שהוסכם ונחקק בוועדת כספים בחוק ההסדרים ב-2015. זאת הצעה שעומדת פה. אנחנו יודעים שצריך לעשות אי אלו תיקונים וליישר את הקו. בשיחות שלנו עם הלשכות המקצועיות עלו דברים נוספים; חלקם נפתור בנהלי עבודה – איך מבצעים שומה וכל הדברים האלה. זה פחות או יותר הבסיס בפתיח.
ורד קירו זילברמן
¶
אני לא יודעת איזה תיקון זה. אתמול אחר הצהריים שמעתי עליו בפעם ראשונה. מעבר לזה אני רוצה לציין שאני זימנתי פגישה רבת משתתפים עם רשות המסים מתואמת לפי הלו"ז של רשות המסים כדי לדון בנושאים של חוק המע"מ. פקודת מס הכנסה לא הייתה על השולחן. רשות המסים לא מצאה את הזמן להגיע. כשכל האנשים הנכבדים, כולל הכנסת, פינו להם יום שלם בשביל זה. זה לא יעזור מה שתגידו. זה עניין של התנהלות, אבל זה גם עניין של מהות. כי אתם אומרים שיש פה רק השוואה טכנית, ואנחנו בכנסת צריכים לבדוק את זה. גיא ישב אתי, ועדיין לא סיכמנו שום דבר. מה שהוא שלח לי אתמול זה לא נוסח מוסכם שאני יכולה להראות, להפיץ ולהניח על שולחן הכנסת כדי שחברי הכנסת יוכלו לראות על מה מדובר. אני לא מבינה את ההתנהלות- -
ורד קירו זילברמן
¶
אנחנו לא עובדים פעם ראשונה ולא פעם שנייה. לכנסת יש דרך עבודה, וחשוב לשמור עליה כדי שהדברים יעברו ולא יתעכבו אחר כך בכל מיני ערכאות משפטיות. ואני לא צריכה לציין מה קרה לא מזמן. ההתנהלות לא ברורה לי- -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
פתחת ואמרת לגבי מס הכנסה. זה היה הפתיח שלך. התייחסת למס הכנסה כאילו שזה החוק הגדול, ופה יש איזשהו סעיף.
היו"ר רחל עזריה
¶
כי זה עבר. מס הכנסה עבר בוועדת כספים בעבר. חשוב לי לומר כי יש פה התרחשות גדולה - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אנחנו ביקשנו שלושה דברים: א', שהחוק יהיה ברור יותר. כי הטענה של הלשכות היא שנוסח החוק כפי שהונח בפני הוועדה הוא נוסח שנתון לפרשנות, והם חוששים שבסופו של דבר בקצה של שרשרת המזון יהיו אנשים שיפרשו את זה בצורה מאוד רחבה; שנית, ביקשנו שתהיה מקסימום התאמה בחוק בין מה שיש לגבי מס הכנסה לבין מע"מ. כי אחד הנושאים שעולים כל הזמן זה שיש הבדל בין הכללים של מס הכנסה לבין מע"מ. אחד הדברים היה כמה שומות חלקיות אפשר בשנה כי במע"מ זה לפי חודשים, ושזה יותאם למס הכנסה. הבקשה השלישית הייתה לגבי המייצג, שאי אפשר שגם רואי חשבון יוכלו להיות. אלה הדברים שאני מכירה, אלה הדברים שדנו בהם.
הבוקר שמעתי מוורד שיש משהו ממס הכנסה. אני אמרתי שאני לא מכירה את זה. אם יש משהו בואו נשמע. אם זה משהו שהוא חלק מאותה התאמה בין מס הכנסה לבין מע"מ כדי לאפשר את ההתאמה למע"מ בסדר. אין פה גם כוונה לפתוח פה חוקים שהיו בוועדת כספים, וזה גם לא אופן ההתנהלות. אבל, בסדר.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אם יורשה לי אני מעוניין בהתייחסות על ההתרחשות הקטנה שקורית. יש קשר בין הוועדה שלך לבין הוועדה שלי. הקשר הוא שלמשל את החוק הזה העברנו בהסכמה לפה. זה חוק שהיה צריך להיות בוועדת הכספים, וזה בסדר. גם אצל קודמך בתפקיד היו חוקים שהייתה להם הקבלה, ובאתי לדיונים האלה עם היועצת המשפטית שלנו מכיוון שזה נוגע אלינו. בסוף הגענו להסכמות. אנחנו תמכנו. אני קיימתי דיון מאוד קשה ולא פשוט על הנושא של מס הכנסה בסעיף הזה, ובסוף הגענו להסכמה עם משה אשר, מנהל רשות המסים. פתאום אני שומע שמקיימים את הדיון הזה, ויכול להיות שהולכים לשנות בכמה דברים - -
משה אשר
¶
אני אסביר. אנחנו לא פוגעים כהוא זה בחקיקה שעברה בוועדת כספים. אני רק אומר שיש שלושה מערכי מס: יש שומות של מס הכנסה, יש שומות של מע"מ, ויש שומות של ניכויים. ניכויים זה בגין מעסיק שמנכה או לא מנכה כמו שצריך מהעובדים שלו. גם אצלנו יש מפקחים למס הכנסה, מפקחים לניכויים ומפקחי חשבונות במע"מ. במס הכנסה טיפלנו. ביתר הדברים אמרנו שנשלים על אותה סקלה. מה שסיכמנו פה. אחרי שכל הדיונים היו עם כל המשיכות ימינה ושמאלה - -
משה אשר
¶
גם עם הלשכות. אז אמרנו את אותו דבר בלי שיהיה למעלה ולמטה נעשה כמו העתק-הדבק. כמו שסיכמנו במס הכנסה כך יהיה בניכויים ובמע"מ. את הצעת החוק הבאנו במע"מ וצריך לעשות את ההתאמות הנדרשות כדי שנפעיל את זה שזה יוצא כמו מס הכנסה.
פה נשאר לנו מערך הניכויים שזאת שורה אחת. מה שחל במס הכנסה יחול פה. זה כבר עבר הליך דיוני עמוק.
משה אשר
¶
מס הכנסה עבר. אני מסביר שוב. אנחנו דנו באופן מלא על מס הכנסה. אמרנו שמה שאמרנו במס הכנסה יחול על ניכויים. זהו. לא למעלה, לא למטה. לכן הפנינו לסעיפים ההם שם, ואמרנו, מה שחל שם יחול פה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אתה אומר שלוקחים דוח מע"מ חודשי או דו-חודשי ועושה שומה על זה. אם אתה רואה שהכול בסדר אז סיימת. אם לא בסדר, אתה הולך עד 5 - -
משה אשר
¶
לא, לא. אני מסביר שוב: בשומה חלקית אתה בוחר נושא. נניח הוצאת ליסינג. אתה בודק בחודש מסוים כי אתה רואה רכישות של ליסינג. ברגע שנגעת בו במסגרת שומה חלקית, בגין אותה שנת מס לא תוכל לבוא במע"מ כמו במס הכנסה. לא תוכל בגין אותה שנה, אלא אם תרצה לעשות שומה מלאה על כל התיק.
משה אשר
¶
בשורה התחתונה בגין שנת מס אחת תוכל לעשות שומה אחת חלקית, ואם דרוש לך מעבר לזה זאת תהיה שומה מלאה בגין כל שנה. זה בתיאוריה. בפרקטיקה אנחנו מצפים שיהיו לנו שומות חלקיות. בחלק קטן מהמקרים – אנחנו רוצים להגדיל את הכיסוי – אם הגענו למצב שעשינו גם שומה חלקית וגם שומה מלאה - -
משה אשר
¶
יפה מאוד. אז אפילו בזבזנו את המהלך. אנחנו רוצים להגדיל את הפריסה ואת הכיסוי, ולכן נשתדל לעשות שומה חלקית בשנה מסוימת. אם וכאשר התיק מסיבות אחרות - - - לדברים אחרים אז - - - החפיפה ביניהם לא אמורה להיות גדולה.
משה אשר
¶
קודם כול מה שתיקנו בנוסח הקיים בסעיף קטן 77 1(ד)(2) ששומה חלקית תהיה פעם אחת בשנת מס אחת ולא על כל חודש. למעשה, התאמנו את זה בצורה הזאת למס הכנסה.
משה אשר
¶
במס הכנסה, נניח יש חוות דעת או עמדה חייבת דיווח בשנה רלוונטית לשנה מסוימת, אתה יכול לבדוק רק אותה. לגבי שנה אחרת יש לך חוות דעת או נושא אחר או סוגיה אחרת שאתה רוצה לבדוק אותה. בכל התיק אתה יכול להגיע למצב שיש לך בדיקה של שומה חלקית בנושא א', וכעבור שנה-שנתיים בנושא ב'. התיק יכול להיגמר בזה. זה יעיל, זה נכון. זה לא בהכרח מחייב ביקורת עמוקה בכל התיק בכל השומות. זה מה שחוקקנו לגבי מס הכנסה. את אותו דבר בדיוק במע"מ. בתיאוריה אתה יכול להגיד שבמס הכנסה אתה יכול לעשות על כל שנה שומה חלקית, ואחרי זה על כל שנה שומה מלאה. אז, הנה לנו עכשיו 10 שומות תיאורטיות במס הכנסה. חבר'ה, יש גבול. אנחנו לא עושים את זה לעצמנו. בתיאוריה אפשר להציג את זה ככה.
משה אשר
¶
בתיאוריה אפשר להציג את זה ככה. אנחנו יודעים איך אנחנו עובדים. כולם רואים איך אנחנו עובדים. אני לא מכיר אחד שמכיר - -
משה אשר
¶
מי שמכיר את הפרקטיקה הליך כזה גם אחרי השומה החלקית במס הכנסה. לכן אנחנו רוצים להתאים אותו כמו שהוא למע"מ.
משה אשר
¶
אלה דברים שהולכים לחקיקה. במסגרת ההידיינויות שלנו עם הלשכות הביצועיות עלו דברים מסוימים שקשורים לאופן הליכי השומה במשרדים בפרקטיקה. גם שם יש דברים שאנחנו כבר הוצאנו נוהל עבודה שיהיה יותר ברור למשרדים איך לעבוד בדברים שחשבנו שהם נכונים ומקובלים בהערות שקיבלנו מהלשכות המקצועיות, ויש דברים שאנחנו מנסים אותם כנוהל ביניים. בימים הקרובים נוציא נוהל נוסף בנושא אחר.
היו"ר רחל עזריה
¶
אבל אתה לא יכול, אתה מבין? אני יכולה לצטט את חבר הכנסת גפני שנוטה לשאול אנשים, האם עברת פריימריז או האם הרבנים בחרו בך או כל מיני דברים כאלה - -
משה גפני (יהדות התורה)
¶
עבדתי על חוק יחד איתם, ואני הסכמתי שזה יבוא לכאן, ופתאום הם מביאים תיקון לפקודת מס הכנסה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
לא שהייתה כוונה כזאת. לא אמרתי. אמרתי שלא יכול להיות שאני מנהל דיון יחד עם החברים ומגיעים בסוף להסכמה, ואחר כך מגיעים לוועדה אצלנו ועושים תיקון כזה שאני אפילו לא יודע מהו. לא מדברים אתי.
היו"ר רחל עזריה
¶
יש פה התרחשות – לא יודעת כבר – קטנה, גדולה, אתה רב לפי משקל – שגם לי היא לא ברורה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני אתרגם לך את מה שגפני אמר: תעשה שינוי במע"מ ברפורמות וכל מה שמס הכנסה בחוק שעשיתי אל תיגע בזה.
משה אשר
¶
הייתה אמירה שבמע"מ עושים בנפרד שומות על עסקאות ושומות על תשואות. זאת לא המדיניות של המטה. לכן הוצאנו נוהל שמבהיר שאם עושים שומה במע"מ עושים אותה גם על העסקאות וגם על התשומות של אותה שנה נבדקת כמו במס הכנסה כי כשאתה עושה שומה אתה בודק גם את ההוצאות וגם את ההכנסות. אתה לא בודק רק את ההוצאות או רק את ההכנסות. אתה רוצה בסוף לבדוק את שורת הרווח לצורכי מס.
אז הוצאנו הנחיה שמבהירה ומרעננת את הנהלים למע"מ. אני מקווה מאוד שאם היה רואה חשבון שלא עשה ככה אז ברור שהוא צריך לעשות ככה.
נושא נוסף שעלה הוא שבמע"מ בשלב בירור העובדות בהליך אזרחי בחלק מהמקרים מבקשים מיועץ המס או רואה החשבון שהעוסק יישב לבד בחדר יחד עם מבקר החשבונות כדי לתשאל אותו בצורה בלתי אמצעית. במס הכנסה הדבר הזה פחות מקובל. לכן כבר שוחחנו במערכת ועשינו את הבירורים שלנו. עכשיו אנחנו הולכים להוציא נוהל עבודה שלפיו כל עוד רואה החשבון ויועץ המס לא מפריעים להליך התקין של התשאול וההידיינות אז אין מניעה שייכנסו וישתתפו בישיבות האלה.
משה אשר
¶
בגדול אלה הדברים ששאלו שאנחנו הולכים לתקן אותם בנהלי עבודה. דבר נוסף שביקשנו מאתנו חברי הלשכות זה לקצר את תקופת השומה הנבדקת במע"מ.
משה אשר
¶
זה לא כמו מס הכנסה. בפקודת מס הכנסה הארכנו את זה; בחוק ההסדרים של 2015 הגדלנו את תקופת השומה מ-3 שנים מתום שנת המס הנבדקת ל-4 שנים מתום שנת המס הנבדקת. במע"מ יש חמש שנים מהשוטף. זה פחות או יותר יכול להקביל למס הכנסה. בזה בפירוש לא היינו מוכנים לקצר את תקופת השומה.
משה אשר
¶
מע"מ מתייחס לחודש, ולכן זה לא עובד בצורה של שנה, אלא בצורה של חודש. אם עכשיו חודש יוני אני יכול לבדוק את אפריל ב-5 האחרונות. במס הכנסה זה לא עובד ככה, אלא מתום השנה.
ג'ק בלנגה
¶
אנחנו מאמצים את הדברים האחרונים של משה שאמר שהוא רוצה לבדוק תקופה ארוכה כדי שתהיה יעילות 5 שנים. אז אין לנו התנגדות. שיבדקו 5 שנים פעם אחת ולא 28 פעם 5 שנים. כי כרגע הוא רוצה לבדוק ב-5 שנים כל שנה לפי מה שאימצנו בפשרה בפקודת מס הכנסה. גם שם לא הסכמנו, אז הוא עושה העתק-הדבק חלקי, אבל הוא אומר, לא 5 שנים, אלא כל שנה בפני עצמה. אז חמש שנים זה 5 שומות חלקיות ועוד 5 שומות מלאות, אז אנחנו ב-10 שומות.
ג'ק בלנגה
¶
במס הכנסה הייתה פשרה. במציאות זה לא מתקיים כי בפועל גישת פקידי שומה היא לבדוק עד האחרון שהוגש. לפי ההצעה הזאת, אפשר לעשות 28 שומות לנישום על שנות ההתיישנות שלו – 8 במס הכנסה, 8 בניכויים ו-10 במע"מ. הכול על אותה תקופה. במקום שיהיו 3 שומות יש חשיפה ל-28 שומות כי אם מישהו החליט להוציא שומה במחשב זה דבר שאי אפשר לחיות אתו. מול זה גם עומדים המייצגים. באותו יום הוא יכול לקבל תיאורטית 28 שומות. אנחנו מוכנים לאמץ את המשפט של משה, ואנחנו מברכים שהוא רוצה לעשות תקופה ארוכה יותר באותה שומה. אבל אתה לא מסכים לעשות שומה אחת. הצעת החוק כרגע כתובה ל-60 שומות כי יש 60 דוחות ב-5 שנים. אז תיאורטית המדינה באה ואומרת, אני רוצה להגיש שומה כל חודש.
משה אשר
¶
אני אגיד לך למה הדבר דומה. נניח שבן אדם נוסע במהירות מעבר למותר, מכיוון שזאת עבירה נמשכת, בכל שנייה ושנייה אפשר להוציא לו דוח. אבל מישהו עושה את זה? עשינו פעם אחת על כל המהלך. לגן אני אומר שוב – אפשר להגחיך כל דבר - -
היו"ר רחל עזריה
¶
לא עניין של להגחיך. אחד הדברים שחוזרים זה הפער בין לשון החוק והכוונה וחשש ממה שקורה בפועל בנקודות הקצה. זה דבר שעלה כמה פעמים. לכן בחלק מהדברים גם הבהרתם. בדיון הראשון היה יותר סוער כי הייתה הרגשה שזה יהיה - -
ג'ק בלנגה
¶
אבל זה תמיד רלוונטי. אם עלית על מישהו שנסע, ואתה בודק 5 שנים אחורנית אתה יודע בדיוק מתי הוא נסע, ועבר על החוק. אחרי 10 פעמים תוציא לו שומה על 10 דוחות כי אתה כבר יודע את כל הנסיעות הלא חוקיות שלו כי יש לך דוח.
היו"ר רחל עזריה
¶
כשהייתה תקופה שלאף אחד לא הייתה דיבורית, חיפשו אנשים בלי דיבורית ועשו 600 שקל. זוכרים את השלב הזה? אני מכירה מישהו שנסע בכביש הבקעה וחטף 3 פעמים דוח על דיבור בלי דיבורית בנסיעה. אז זאת הדוגמה.
היו"ר רחל עזריה
¶
העניין פה הוא מה המטרה. האם תמצאו את עצמכם עם 60 שומות. אף אחד בחדר לא מעוניין שזה מה שיקרה.
ג'ק בלנגה
¶
גברתי היושבת-ראש, אני לא מצליח להבין. רשות המסים שנמצאת היום ב-2017 יודעת את כל הנורות האדומים ב-2016-2013 שעוסק עשה. היא יודעת אותם.
משה אשר
¶
היא לא יודעת אותם. יש דברים שנצברים תוך כדי תנועה, ויש הרצות מחשב ודברים שאפשר לגלות בצורה כזאת ובצורה אחרת. זה דברים שנלמדים כמו כל דבר. גם אני אשמח מאוד שאתה בלשכת רואי החשבון כל שנה תרשום לנו את כל רשימת הרג'קטים.
היו"ר רחל עזריה
¶
לא נחזור לדיונים. יש כאן פערי תפיסת עולם של המציאות. לדעתי, הפתרון הוא שיובהר שאין שום כוונה לעשות עשרות שומות. אנחנו נראה את הנוהל ונדאג שבנוהל זה כתוב בדרך שיהיה ברור שיש התאמה לבין מה שיקרה בפועל בשטח.
איתן צחור
¶
תודה רבה. למען ההשכלה הכללית אנחנו גם מייצגים 45 ארגונים עצמאיים בכל הארץ, ומעל 250 אלף איש.
איתן צחור
¶
אותנו פחות מטרידות הדקויות של 120 מלקות או 80 מלקות וכל המספרים האלה. יותר מטרידה אותנו מכה אחת שמגיעה כל שנה. כלומר צריך לסגל איזשהו נוהל של פגיעה בנישום כמו שמקובל בכל הרשויות שפעם בשלוש שנים מבקרים בן אדם, נניח בעמותות ובחברות ציבוריות. פעם בשלוש שנים מזמנים אותם. גם אנחנו מבקשים פעם בשלוש שנים להיות מוזמנים לפקיד השומה או למע"מ. פה זה מתחיל, ופה זה נגמר. באותה פעם אפשר 120 מכות בבת אחת. אנחנו נלך לרואי החשבון המתאימים, וידאגו לנו בעניין הזה.
מעבר לך עצם הפגיעה בנישומים קטנים – לזה אנחנו מתנגדים בכל תוקף לעצם הפגיעה כאשר מדובר בעסקים קטנים. אתה מחפש תכנוני מס גדולים, תרגילי מס כאלה ואחרים. אני מציע לכם לקרוא פסק דין שקראתי הבוקר של השופט בדימוס רובינשטיין. הוא אומר – אתם מחפשים את הקטנים ולא את הגדולים.
אז אני מציע שייקבע סכום מינימום של 5 מיליון שקלים לפחות - -
איתן צחור
¶
- - של מחזור עסקים שבו אין לפגוע בנישום. כי הרי אתה מדבר אפילו על מוסכניק, מוכר נעליים או אפילו רופא. אז מה גילית פעמיים שאתה צריך לטלטל אותו עוד ועוד? עסקים כאלה נשארים באותה מסגרת שהייתה עד היום.
ג'ק בלנגה
¶
אני רוצה לחזק אותך. זאת הצעה שעלתה על-ידי בשולחן העגול עם משה, וחשוב שנסביר ונפרט את מה שאיתן אומר. עסק שהמחזור שלו הוא 5 מיליון בדרך כלל הרווח של העסק יכול להיות מיליון שקל עד 2 מיליון שקל. כל המן שהוא צריך לשלם בסוף הוא אולי 200 אלף שקל בשנה. לכן לדעתי, צריך להוציא מהחוק אוכלוסייה קטנה. נכון ש"מחזור" נשמע הרבה כסף, אבל לפעמים הערך המוסף שלהם הוא גם שלילי. הם בכלל מפסידים רוב העסקים האלה, במיוחד אם זה מסעדות או נגריות או דברים כאלה.
משה אשר
¶
98% מכלל העוסקים במדינת ישראל הם המחזורים של 5 מיליון שקלים. זאת אומרת הוא רוצה להוציא מהליך הביקורת 98% מהאוכלוסייה. זה לא סביר בעיני.
ג'ק בלנגה
¶
בדרך כלל לאנשים האלה יש רואה חשבון או יועץ מס, ויכול להיות שלהעסיק מייצגים בעלויות מאוד גבוהות זה לא כל כך קל. השומה החלקית זאת הוצאה נוספת להם.
היו"ר רחל עזריה
¶
היו כמה דברים שעלו בדיונים בינינו, ואחר כך העליתי אותם כשישבנו יחד והגענו לכמה וכמה הסכמות. לא מחוקקים חוק שבתוכו מכניסים התניה שמוציאה שיעור כל כך גבוה מבעלי העסקים.
ג'ק בלנגה
¶
תחשבי עכשיו על עסק של מכולת שיש לו רואה חשבון שהוא משלם לו 5,000 שקל בשנה, ופתאום בנוסף לשומות הרגילות יש לו עוד 3 שומות.
היו"ר רחל עזריה
¶
רק רגע. לכן עשינו כמה ישיבות. בסופו של דבר כמו שאמרתם זה מייקר לבעל המכולת את העלויות של רואה החשבון. אבל יש פה איזון, יש פה מתח שאנחנו צריכים לשמור עליו. אנחנו לא יכולים להתעלם מהבעיה של ההון השחור. אז תציעו - -
ג'ק בלנגה
¶
לא אמרתי שהוא יוותר לו. הוא תפס מישהו עם 3 מיליון או 5 מיליון שקל עם אותה בעיה? שיוציא לו שומה ויגבה את הכסף. אבל שומה אחת, לא לפצל.
היו"ר רחל עזריה
¶
יש שתי אפשרויות. אני מבינה מה אתם אומרים. כדי שנגיע לעמק השווה אנחנו צריכים לנסות לעשות את העבודה. הבנתי. אני אומרת שזה עלה והוגדר כבלתי אפשרי. גם האמירה שלא יהיו בכלל שומות חלקיות, אלא שומות מלאות אז בעצם כל המהלך שרשות המסים מנסה לעשות שומות חלקיות מרוקן מתוכן. אם יש רעיון בואו נדון. אבל אתם צריכים להעלות משהו שהוא בדיאלוג עם החוק עצמו.
ג'ק בלנגה
¶
אולי הפתרון יהיה שאם זה מישהו עד מחזור מסוים אפשר לעשות לו שומה אחת עד תום שנה קודמת. נניח מחזור עד 5 או 10 מיליון שקל יהיה שומה חלקית פעם אחת, ובמחזורים מעל 10 מיליון שקל נישאר כפשרה עם שנת מס אחת. ואז אנחנו מצמצמים את הפגיעה בעסקים.
היו"ר רחל עזריה
¶
אתה כאילו אומר לאחד בין שני הסעיפים שרצית – אחד על כמה שנים אחורה ואחד על גודל העסק.
משה אשר
¶
אני אתן דוגמה נקודתית כדי שתבינו מה נמצא פה על הכף. נניח שיש עסק שדרך הדוח המפורט הגענו למסקנה שיש חשד סביר מאוד, אבל לא מאה אחוז, שהוא קיזז חשבונית פיקטיבית של 100 אלף שקל בחודש מסוים או בחודשיים. זה לא הליך פלילי עדיין, אבל לפי ההצלבות שלנו עולה ככה. מה שהתכוונו לעשות זה לשלוח לו בהתכתבות את שתי החשבוניות, ולבקש ממנו את לתת את החוזים או לחילופין לתקן את הדוח. האם מכיוון שזה עסק קטן של מחזור של 3 מיליון שקל אני צריך לעשות הליך שומה שלם שייקח פי מיליון זמן - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אבל הוא מציע משהו אחר. זאת הייתה ההצעה הראשונה, ואני מסכימה שזה מרוקן מתוכן. עכשיו הצעת הצעה אחרת ג'ק, נכון?
משה אשר
¶
אנחנו נשקול. עם מס הכנסה כבר סיכמנו על מודל. הוא חוקק. גפני עוד מעט יבוא ויגיד, שיגעתם את המודל שלי, אני רוצה גם התאמות במודל שלי. אין לזה סוף. בנהלי עבודה אני יכול לעשות את זה וליישר את הקו. אבל אני לא יכול - - - בחקיקה.
היו"ר רחל עזריה
¶
אם זה יהיה בחקיקה או בנהלי עבודה זאת השאלה השנייה. השאלה הראשונה היא קודם כול האם אנחנו מצליחים להגיע להסכמות. תחשבו על הרעיון היצירתי שעלה פה. שווה לבדוק אותו.
איתן צחור
¶
שתי נקודות קטנות: א', הנושא של הסנקציות במע"מ ידוע בחומרתו. במע"מ הסנקציות האזרחיות, כמו כפל מס במקרים מסוימים ועוד כהנה וכהנה סנקציות שלא קיימות אפילו במס הכנסה או בשום מקום אחר בספר החוקים הישראלי. אנחנו מבקשים שזה לא יוטל, אלא לאחר סיום כל השומה. לא אחרי כל שומה חלקית נבוא עם סנקציות אחרות, והנישום יישחק וייגמר. לכן יש להוסיף הוראה ברורה לגבי הסנקציות האזרחיות שלא תהיה פה פגיעה כפולה ומכופלת שחוזרת על עצמה 120 פעם. כנ"ל גם לגבי כל הזכויות הדיוניות שיש לעוסק שזה יישמר לו עד תום המהלך, כלומר הוא יוכל להגיש ערעור במועד על כל המהלך ולא נטרטר את בתי המשפט בישראל על כל שומה חלקית. כלומר צריך להפריד רק לצרכי מס הכנסה או מע"מ ולא להפריד לצורכי דברים מנהליים.
לאחרונה רשויות המס מתהדרות בביטוי חדש שקוראים לו "בטלות יחסית". מה זה? אנחנו יכולים לפעול בניגוד לחוק, אבל אם זה לא נורא אז בכל זאת השומה שלנו תתפוס. אני מבקש שאותה בטלות יחסית לא תחול במקרים הספציפיים האלה. כלומר כשמדובר בשומה חלקית שהיא תבוצע אך ורק לפי סמכות ולפי חוק, ולא בניגוד לחוק ולא תוך אחיזה בכל מיני ביטויים שמרוקנים את כל החוק מתוכן.
איתן צחור
¶
אז אני אומר, לא בבית ספרנו. אז אני מסכם: הנושא של הסנקציות ונושא הזכויות של הנישום שיישמרו עד סוף הדרך.
משה אשר
¶
אני אתייחס לסנקציות. הסנקציות מוטלות בהתאם לנושא הנבדק גם במס הכנסה וגם במע"מ. יש נושאים שאפשר להטיל עליהם קנסות מסוג מסוים. יש נושים שאי אפשר להטיל עליהם קנסות מסוג מסוים. יש לכל סנקציה הקריטריונים שלה. הקריטריונים נגזרים מההליך ומהנושא שאתה דן בו ומהתוצאה הכוללת. אני אתן דוגמה, קנס גירעון במס הכנסה מוטל בהתקיים כמה קריטריונים: אם הם מתקיימים אפשר להטיל את הקנס אבל לא חייבים. אם הם לא מתקיימים – אי אפשר להטיל את הקנס.
משה אשר
¶
דוגמה: גם לכפל קנס של מע"מ יש קריטריונים. אם הנושא הנבדק הוא נושא שמאפשר אז מקסימום הוא יחול על הנושא הנבדק, לא מעבר לזה. על המע"מ שהמדינה הפסידה כפול יהיה כפל קנס כדי - - -את סכום המע"מ. אם הנושא הנבדק לא קשור בסנקציה שמאפשרת כפל קנס אז ממילא זה לא קיים. לכן הקנסות מותאמים בדיני המס לנושאים הנבדקים, והשומה החלקית לא שונה מהדבר הזה. דרך אגב, יכול להיות שומה מלאה שתדון בנושא אחד. אז מה, אי אפשר להטיל כפל קנס? בוודאי שאפשר. לכן הנושא הנבדק מכתיב בסופו של יום האם יוטל קנס, מאיזה סוג ובאיזה תחום. זה בנושא הראשון של הסנקציות.
בנושא השני של הליכי השומה – כל הליכי השומה, ההשגה והערעור נשמרים. כמו בשומה המלאה ככה גם בשומה החלקית. אם הנישום יגיד שהם לא צודקים, והוא ממשיך להתקדם בתהליך – אין בעיה – נתקדם בתהליך. או שהוא מסכים לתהליך. בגדול אנחנו ניקח תיקים ברורים מאליהם. אני אתן לך דוגמה מעולם המע"מ שהוא ברור מאליו: מלכ"ר שלא משלם מס שכר וגם לא משלם מע"מ. מבחינתו הוא מחוץ למגרש כי יש חוות דעת משפטית שלא צריך לשלם כלום. אז אנחנו נאמר לו שעליו לשלם או את זה או את זה. אם אתה עוסק אתה משלם את המע"מ או שאתה מלכ"ר תשלם מס שכר – אתה לא יכול להיות מחוץ לתמונה. הוא צריך להגיב. אם הוא אומר שהוא משלם ומתקן את הדוחות נגמר הסיפור; אם הוא לא מגיב אנחנו בהליכי שומה, והוא יכול להגיש השגה וערעור.
משה אשר
¶
במהלך האחרון שעשינו בפיילוט שלחנו ל-300 אנשים מכתבים – אף אחד לא הגיע לבית המשפט. כמעט כולם שילמו את הכול. העניין הוא שאתה צריך לבחור את הסוגיות הנכונות ולגשת בדרך הנכונה.
משה אשר
¶
כבר היום יש שומה חלקית למס הכנסה, וההליכים האלה רצים עם החוק. אני לא רוצה לעכב. נניח שלא הוצאנו שומה מלאה בתיק. אתה רוצה בעוד 5 שנים לפתוח תיק חדש שנגמר לפני 5 שנים. נראה לך הגיוני? ברור שלא. להליכי שומה יש המועדים שלהם, אבל אנחנו ננסה לגבש נוהל שיוסיף התייעלות טוטלית.
ג'ק בלנגה
¶
עוד שתי נקודות ישירות שקשורות לנוסח בנושא הייצוג. סעיף 3(ד)(3) המוצע, נכון שהוא מועתק מתוך מס הכנסה, אבל יש פער מאוד גדול בין מה שסוכם לבין מה שעבר בוועדת כספים בסופו של דבר. אני לא זוכר כרגע את האילוצים של אז. אני אגיד מה היה הסיכום, ולדעתי, צריך לחדד את הנוסח כאן. זאת לא סיבה להישאר עם הנוסח הקיים בפקודת מס הכנסה. הסיכום היה שהמנהל או פקיד השומה יודיע לנישום או לעוסק שהוא מתכוון לעשות שומה חלקית לפני שהוא מתחיל. כרגע נוצר מצב שהוא מתחיל, והוא מודיע לו דקה לפני שהוא מוציא את השומה. זה לא הנוסח שאנחנו סיכמנו עליו. זאת אומרת העוסק צריך לדעת שהוא נמצא במסלול של שומה מלאה או שומה חלקית ביום הראשון ולא ביום האחרון.
משה אשר
¶
אני אקריא את זה כי זה שורה וחצי: "המנהל" – מנהל מע"מ לצורך העניין – "יודיע לחייב במס על הנושא או הנושאים שבכוונתו לבחון בטרם יחליט אם לקבוע שומה חלקית".
ג'ק בלנגה
¶
אני קראתי את הנוסח 10 פעמים במקביל אליך, ואני יכול לתת פרשנות שהוא יכול להתחיל, ודקה לפני שהוא מוציא את השומה הוא מחליט אם היא מלאה או חלקית. זה גם נכנס לסעיף.
היו"ר רחל עזריה
¶
אין בעיה. מוסכם, ואם צריך לשבת על הנוסח המדויק כדי שיבהיר את מה שיש עליו הסכמה אנחנו נדאג לנוסח.
נקודה שנייה
¶
בתוך מס הכנסה נוסף סעיף: "שומה לפי סעיף זה יכולה להיעשות בהסכם". צריך להעתיק אותו לכאן. משום מה ברח לכם.
ורד קירו זילברמן
¶
יש עוד שני דברים שאני רוצה להעלות להתייחסות אם משווים את חוק המע"מ לפקודת מס הכנסה. ב-ד(1) כתוב: "מצא המנהל לנכון לערוך שומה בנושא אחד או בכמה נושאים שנכללו" – שזה כרגע דומה לפקודת מס הכנסה – "או שהיה צריך לכלול בדוח התקופתי שהוגש". אני מפנה להתייחסות האם יש פה משמעות מהותית כי לכאורה פקודת מס הכנסה מדברת על דוח שהוגש, ורק אליו אפשר להתייחס. פה שיקול הדעת של המנהל הוא קצת יותר רחב. הוא יכול להגיד לך, אדוני, היית צריך להגיש כך וכך, ועל זה אני מוציא לך שומה.
ורד קירו זילברמן
¶
עוד דבר שחשבתי לנכון – בסעיף קטן (4) כתוב: "דין שומה חלקית, ואולם אין בשומה חלקית כדי לפגוע בסמכויות המנהל". ובמס הכנסה כתוב: "או בזכויות הנישום לעניין שומת יתרת הכנסתו של הנישום". אני הבנתי את עמדת רשות המסים שאמרה שזה מיותר מכיוון שאומרים שדין שומה חלקית כדין שומה לכל דבר ועניין, אבל עדיין ימצאו לנכון להגיד: "כדי לפגוע בסמכויות המנהל שזה גם ברור שיש לו סמכויות לעניין השומה.
ג'ק בלנגה
¶
גברתי היושבת-ראש, עוד נושא אחד שכבר נדון, ורשות המסים קצת מתחילה לזוז ממנו זה הנושא של הייצוג. נכון שהוא לא קשור במישרין בהצעת החוק.
ג'ק בלנגה
¶
אז כרגע אנחנו הבנו ממשה שהמייצג יהיה נוכח בחדר, רק שלא יפריע. נדמה לי שזה מופיע בפרוטוקול. אלה המילים שלו. אבל המצב צריך להיות הפוך – שהעוסק לא יפריע לדיון, ורק במקרים חריגים שהמייצג שקיבל רישיון - - -
ג'ק בלנגה
¶
גברתי, הדיונים הם על עשרות מיליארדים, ופקיד השומה לא מזמין את הנישום ולא פוגש אותו בכלל. פתאום כאן על 5,000 שקל במע"מ – יש דוגמאות כאלה, אם רוצים נביא אותן לדיון – מזמינים את העוסק, מבזבזים חצי יום עבודה. מילא של העוסק, גם עובד רשות המסים. משה כל הזמן מתלונן שהוא לא מצליח לעשות 1%. אז עכשיו במקום 1% יעשה 2% ביקורות, ויוותר על הדיון מול העוסק. פשוט יעשה תיקים אחרים בזמן הזה במקום לתחקר את העוסק על עובדות שממילא ידועות. אני לא בא לא להזמין אותו - -
היו"ר רחל עזריה
¶
כשהבאתם את זה בפני אני מאוד הבנתי ואפילו הזדהיתי. זאת אומרת לנסות לעשות שחזור אחורה כשאתה מנהל עסק שאתה לא בקי בכל פרט. סיפרתי לכם שגם בפוליטיקה כשמתמודדים – פעמיים התמודדתי למועצת העיר – והסכומים גדולים. ואז יש ביקורת של מבקר המדינה, ויש בקי בפרטים ויש רואה חשבון, ואף אחד לא הולך לבד. כי אחרת אין סיכוי לקבל דוח נקי. לכן אנחנו דיברנו על זה, ואמרנו שהעניין הזה של המייצג הוא חשוב. אבל יש לכם דיוק שחשוב לכם, ואני מבקשת שנשמע אותו עד הסוף, ונראה כמה פערים ואיפה הם. אני גם מעריכה שרשות המסים למרות שזה לא הנושא נכנסת לזה מכיוון שיש צורך.
משה אשר
¶
אז אני כבר אומר לך שאנחנו לא מכפילים, אלא הרבה פחות. אני הסברתי קודם שהשומה החלקית אמורה להיות במהלכים חצי אוטומטיים. זאת אומרת שאנחנו נשתדל שאנשים בכלל לא יגיעו אלינו למשרדים, אלא ברגע שזה יהיה בהתכתבות הנישום בכלל יכול להיות מחוץ לתמונה כי רק המייצג יהיה זה - - -
משה אשר
¶
רגע, מאוד חשוב שנבין את זה. מהלך של השומה החלקית אתה עושה בסופו של דבר בדרך של התכתבות. אתה אומר, בנקודה כזאת וכזאת עלה דבר כזה וכזה – תתייחס אליו. אם הוא ירצה להופיע בדיון אני מקבל את זה. אבל עקרונית נבחר מראש נושאים שזה לא אמור להיות שם, אלא אמור להיות בצורה של התכתבות. ברגע שזה בהתכתבות מול הנישום מי שעונה לנו ברוב המקרים וכמעט כל המקרים זה דווקא המייצג. אז לא רק שאנחנו לא מביאים את העוסק אלינו למשרדים, אלא גם מי שמשיב לנו בכתב ומתייחס לזה זה דווקא המייצג. בקטע הזה זה הולך בדיוק כמו שנאמר קודם. לא מגיעים למשרדים, ומי שעונה זה מייצג.
בשומות המלאות יש כן הליך של בירור העובדות - -
ג'ק בלנגה
¶
זה לא מדויק כי גם משה אמר בעצמו שהשומות החלקיות לא - - - יש שומות חלקיות על חוות דעת אחרות לדיווח.
משה אשר
¶
אני רוצה להתייחס עכשיו לשומות המלאות. כאשר עושים שומה מלאה לעוסק יש שני מרכיבים שעליהם יושבת השומה: אחד זה הבירור העובדתי – מה באמת קרה? מי שיכול להעיד הכי טוב על מה שבאמת קרה זה העוסק עצמו.
משה אשר
¶
נתייחס קודם כול ל-98% שזה 98% מהעוסקים במשק, שזה העסקים עד 5 מיליון שקלים. יש שלב אחד של בירור עובדות, מה היה שם. חשבונית – איזו עסקה עמדה מאחוריה; קנית נכס – איך הוא נראה, איפה שמת אותו? מכונה – איפה - - - אותה? אצלך בבית או בעסק? כל הדברים שצריכים לברר ברמה עובדתית. המועסקים שלך – אני רואה שהעסקת בני משפחה שלך. מה כל אחד עושה? מה התפקידים שלו? אלה דברים עובדתיים. אז יושבים מול העוסק ועושים תרשומת מסודרת.
משה אשר
¶
בסדר. אז בנושאים שרלוונטיים למע"מ, כמו למשל רכישה של רכבים פרטיים בליסינג. שמעתי שעכשיו בליסינג מישהו ייעץ שאפשר לנכות את המע"מ בליסינג. יש ייעוץ כזה או פרסומת. לדוגמה אם עוסק נשבה בקסם הפרסומת הזאת אז צריך לברר עם העצמאי מה הוא עשה כדי לברר את הנושא. אז עושים בירור עובדתי. עושים תרשומת מסודרת על מה שנאמר וכל השאלות שנשאלו. לאחר מכן יש הליך מקצועי שרואים איך זה מתלבש על דיני המס. בדיון המקצועי ברוב המוחלט של המקרים איש המקצוע הוא רואה החשבון או יועץ המס מטעמו של העוסק. במישור העובדתי לעיתים יעיל יותר לנהל את זה מול העוסק אישית בלי סינונים.
משה אשר
¶
עד היום בפרקטיקה בחלק המקרים במע"מ ביקשו שרק העוסק ישב בחדר ויענה על השאלות. לאור ההערה של הלשכות המקצועיות וכפי שנהוג במס הכנסה או שבמס הכנסה רק המייצג נמצא לעיתים, והעוסק בכלל לא נמצא. אבל כשלב ביניים אמרנו שנאפשר למייצגים להשתתף בישיבות יחד עם העוסק עצמו כדי שבשלב שמתשאלים את העוסק על הפן העובדתי המייצג יכול גם להאיר את עינינו ולהגיד לנו מה עוד לשאול כדי שהתמונה העובדתית תהיה יותר מלאה.
ג'ק בלנגה
¶
שמעתי את כל השאלות שמשה נתן כדוגמה. אין אף שאלה שרואה חשבון או יועץ מס לא יודעים לענות עליה, כמו שבמס הכנסה מקובל לשלוח את השאלות אלינו הביתה כדי שנכין את התשובות בצורה מלאה. אם לא קיבלתם תשובה אחרי פעם או פעמיים תזמינו את העוסק. אנחנו לא מתנגדים שתזמינו אותו. אבל הנוהל הזה באופן קבוע כדי לברר איזה רכב קנו ומי משתמש בו, נראה לי שכל רואה חשבון או יועץ מס יכולים לענות עליהם.
ג'ק בלנגה
¶
אז מה הבעיה לשאול אותנו ושאנחנו נשאל את העוסק וניתן לכם את התשובות? אני יכול להראות לך אלפי שאלות שמס הכנסה שואל, ואנחנו עונים עליהן.
ג'ק בלנגה
¶
מה זה ידיעה שלך? יש משהו במס הכנסה שהוא בידיעה שלי? אני מייצג מאות לקוחות במס הכנסה. שום מידע אני לא מוסר שהוא לא בידיעה שלי. אני לוקח אותו מהנישום, ומעביר אותו לפקיד השומה. אם בסוף פקיד השומה אומר שאין לו מספיק תשובה אני מעלה את מנהל הכספים על הקו, והוא מסביר שוב. מעולם לא אמרו לי להביא אותו לדיון. אז אין לי בעיה שאם התשובה לא מספיקה להביא אותו וחוזרים על אותה תשובה. אין שום בעיה, אבל למה אנחנו לא יכולים - -
עופר שרון
¶
יש גם אפשרות אחרת כי נוסף לדוגמות שמשה ציין אתה בוודאי מכיר את סעיף 50א(1). קח לדוגמה אחת לגבי המודעות, הידיעה או העדר הידיעה של העוסק שבעצם מטיל את כל החיוב במס במקרה הזה בכפל מס בשל ניכוי מס תשומות שלא כדין. לצערנו, זאת מכת מדינה.
ג'ק בלנגה
¶
את יודעת למה? כי מע"מ נתפס כמשטרה. זאת הייתה התפיסה של חוק מע"מ כל הזמן. אני אביא לך את הטופס – זה טופס מפחיד. כתוב: "הודעה". שמים אותו לבד בחדר 5 דקות, ואחר כך נכנסים ואומרים לו, אתה בהודעה. שים לב, אם תעצבן אותי אני אהפוך את הדף, וזה יהיה תחת אזהרה. ככה מתחיל הדיון.
איתן צחור
¶
גברתי, יש פה דבר שהוא לא ברור. רק המייצג יכול להיות בדיון, ולנישום ולעוסק אסור להיות בדיון ללא זכות היסוד - -
היו"ר רחל עזריה
¶
עזוב, אנחנו כבר לא בשלב, השתחררנו. ברור שצריך לשנות. עכשיו השאלה היא מה יהיה הנוהל המדויק. זה הדיון שאנחנו נמצאים בו.
איתן צחור
¶
אפשר להציע שלושה דברים. קודם כול במע"מ כאשר מדובר בסיבה מוצדקת להזמין את הנישום, למשל אם יש חשבוניות פיקטיביות שהמייצג לא יודע עליהן אנחנו נקבע בקריטריונים מתי אפשר לזמן אותו. אם זה קרוב לפלילי, אבל לא בכל אירוע. הרי מי מכין את כל הפרטים עבור הנישום?
היו"ר רחל עזריה
¶
אבל יש גם דרך שבה החקיקה עובדת. אנחנו לא נתחיל לייצר עכשיו רשימת קריטריונים מתי מותר לזמן ומתי אי אפשר לזמן, בוודאי לא בחקיקה ראשית.
היו"ר רחל עזריה
¶
למה? כי בחקיקה ראשית כל שינוי דורש שלוש קריאות. לא עובדים ככה. לא כותבים פרטי פרטים כאלה בחקיקה ראשית. קודם היה מהלך יפה עם העסקים הקטנים שלא לומר שפטורים לגמרי כי אז זה מרוקן את החוק מתוכן, ואז רשות המסים לא יכולה להסכים לזה. אמרנו שנבדוק את העניין של השנים. אם יש פתרון יצירתי אפשרי אז תציעו. אבל אני חושבת שהלכנו כברת דרך מאוד משמעותית.
ג'ק בלנגה
¶
הפתרון הוא מאוד פשוט. מה שמשה הציע מקובל, אבל רק להפוך את הסדר: שהעוסק יושב ולא מפריע, ורק במצב שהמייצג לא יידע לענות לשאול את העוסק. לא הפוך. אנחנו מסכימים שבדיון הראשון יגיעו שניהם, אבל מי שיענה זה המייצג. זה שלב הביניים. רק אם המייצג יגיד על משהו שהוא לא יודע - -
משה אשר
¶
לדעתי, לא נכון לשנות את סדרי העולם. אנחנו משנים כדי להכניס גם את המייצג יחד עם העוסק לחדר. תיתנו את העמדה. בסופו של דבר המטרה של כולנו היא לגבות מס אמת, ולגבש את המידע המלא והשלם כדי שנוכל אחרי זה לבחון אותו. כמובן, הדיון המקצועי שקשור להפנמת דיני המס, הפסיקה והוראות הנוהל לתוך התיק, זה באמצעות רואי החשבון ויועץ המס שהוא איש המקצוע. אז אני לא מבין את האמירה הזאת. אנחנו הודענו על הנוהל.
היו"ר רחל עזריה
¶
אוקיי. אנחנו טרם ראינו את הנוהל. אני מבקשת לראות את הנוהל. הבנו שהוא עדיין בהתגבשות.
היו"ר רחל עזריה
¶
לא, לא. בואו נעשה מאמץ שזה יהיה עד סוף השבוע. אם אתם רוצים להביא את הנוהל לוועדה עצמה זה בסדר. כל הדברים שסוכמו שיוטמעו בנוסח, ונראה אותם אם אפשר עד סוף השבוע. בסדר? כדי שנוכל גם להוציא.
היו"ר רחל עזריה
¶
אני אדבר אתו. אנחנו נדבר על החלק של שומת הניכויים. לא כרגע.
עורכי הדין ויועצי המס, בבקשה.
אבי פרידמן
¶
שנית, אני רוצה לברך על הדיאלוג שמתנהל כאן כדי לקדם את הנושא, אבל נדמה לי שבשבוע הבא לא מאפשר את המשך הדיאלוג כי בתפיסה שלנו כדאי ששני הגופים יישבו יחד, ואולי אפילו המנהלים שיגיעו לכאן כבר יחסכו את הוויכוח.
משה אשר
¶
נוהל אחד כבר הופץ והובא לידיעת לשכת רואי החשבון. לגבי הנוהל השני, אין לי בעיה – במהלך השבוע נשב על זה.
אבי פרידמן
¶
דבר נוסף, כל הניסיון להשוות בין שני חוקים שוכח דבר אחד: חוק מע"מ הרבה יותר קיצוני מהחלקים האחרים – מס הכנסה ואפילו ליקויים. למעשה, מבקשים להוציא חלקים מתוך פקודת מס הכנסה ולשים אותם במע"מ. אבל שוכחים שבתוך מע"מ כבר מוטמעים סמכויות ודברים שלא קיימים בכלל בדברים האחרים. אנחנו לא רואים בהצעת התיקון הזאת שום דבר. בירור עובדות שהוא נושא מרכזי שעולה כאן קיים היום. אני לא רואה שום מקום שבו אותה שומה חלקית תוביל לבירור העובדות או תוסיף סמכויות פרט לאיזשהו שוט מאיים שלא קיים היום. הלא היום מבררים את הדברים, ניתן לזמן אותם, ניתן לגבות הודעות. לא הציגו לנו אפילו נקודה אחת שבה יש יתרון לגביית כספים עבור המדינה. הכול קיים היום.
היו"ר רחל עזריה
¶
אני אבקש לשמוע. אבל אני רוצה לומר שיש לנו אינטרס לייצר כמה שיותר דמיון בין הכללים של מע"מ לכללים של מס הכנסה.
אבי פרידמן
¶
זאת אומרת גם להפחית סמכויות שקיימות היום? קחי רק חלק מהתיאור הנוראי של מה שמתרחש במע"מ. במע"מ באמצע הישיבה הוא יכול להגיד ברגע זה זה הפך לחקירה באזהרה.
אבי פרידמן
¶
לא, משה. עוד הערה – אותו מבקר שהוא רואה חשבון שמבקר חשבונות הוא גם חוקר וגם כל היתר וגם מרים טלפון לעורך הדין שאמור לייצג, ומאיים עליו. ויושב כאן מי שעשו לו את זה לאחרונה. זה השם שלא רצו להגיד לך בדיון. זה אני.
אבי פרידמן
¶
איימו עלי בחקירה כמייצג. זה אני. כשאלישע אמר לך שיש מצב כזה לא רצו להגיד לך מי זה. זה אני.
משה אשר
¶
אבי, אני מבקש ממך, אם נהגו במקרה שלך שלא כדין, נמצא פה יגאל פחימה שהוא אחראי על תחום מע"מ - -
אבי פרידמן
¶
בכל אופן לצורך הסיכום אנחנו מוטרדים מאלמנטים השוואתיים בין שני החוקים, ואנחנו מברכים על הדיאלוג וסבורים שכדאי לשבת קודם גם על הנוהל וגם אנחנו מברכים על העניין להכניס את הנוהל כחלק מדברי ההסבר לתיקון לחוק.
היו"ר רחל עזריה
¶
בסדר.
א', אני מבינה מה אתה אומר, ובאמת אני יודעת שהשיטות הן באמת שונות. אבל יש לנו אינטרס שהן יהיו כמה שיותר דומות. בסוף העניין שלכל דבר יש נוהל שהוא מאוד שונה או כללים וחוקים אז כשאתה רואה חשבון זה בסדר, ואין שום בעיה כי זה התפקיד. אבל בסוף - - - זה קשה. לכן זה מהלך חשוב. אני מבינה שאתה אומר שהוא לא מספיק. אבל בסדר, יש פה חוק שהוא לא רפורמה גדולה, ולכן אנחנו לא יכולים להעמיס עליו. אפשר להעמיס עד גבול מסוים.
רויטל סיטון, בבקשה.
רויטל סיטון בן ארי
¶
אני יועצת מס ורואת חשבון. בלשכת יועצי המס אני יושבת-ראש תחום מע"מ. ישבנו בישיבה הקודמת, ואני מאוד מסכימה אתך שצריך להשוות זכויות בין מס הכנסה לבין מע"מ.
רויטל סיטון בן ארי
¶
אבל בתחום הייצוג זה כל כך פשוט. אם שואלים אותנו שאלות מאוד קשות באלפי דיונים עשרות שנים אחורה גם על עניינים כספיים, גם בעניינים אישיים – כל השאלות נשאלו, ואנחנו עונים להם בדיון הבא. אנחנו מבררים עם הלקוח שלנו. אני לא רואה שום סיבה למה זה לא יכול לקרות במע"מ. העסקים הקטנים הם בתחושה שעול הנטל הולך ומתגבר. להזמין לדיון כזה עוסק בשביל לשאול אותו כמה שאלות – אנחנו יכולים לענות. אם הוא זוכה - - - זה אנחנו יודעים את זה. הרי אנחנו החלטנו אם לזכות או לא. זה - - - עם עבודה. לעיתים לבן אדם הזה אין עובדים. זאת מעמסה מאוד גדולה.
היו"ר רחל עזריה
¶
האם יש משהו שאפשר להציע בעניין העסקים הקטנים כדי להקל בכך? אני אגיד למה אני שואלת. אני חושבת שהעולם מורכב מרוב שפועל לפי הכללים, ומיעוט שלא. העניין הוא שחכמת הרחוב היא שאלה שפועלים לפי הכללים בדרך כלל מגיעים לדיונים כאלה והם אלה שנלחצים. אלה שפועלים שלא כדין בדרך כלל מגיעים מאוד מאורגנים, והם לא ייפלו בשום דבר כי הם יודעים שיש משהו שהם צריכים להסתיר אז הם מסדירים את זה בראש שלהם.
היו"ר רחל עזריה
¶
אני חושבת שזה אתגר קבוע בחקיקה – כמה אנחנו מחוקקים לפי מי שמפר את החוק, וכמה בהנחת עבודה שכולם בסדר. השאלה בעניין של המייצגים – אני מאוד מעריכה את כברת הדרך שנעשתה, ואני גם מבקשת מהיושבים להציע הצעה יצירתית. ההצעה היצירתית שאתה הצגת, ג'ק, בעניין העסקים הקטנים, מאפשרת לפחות דיון בנושא הזה. אני חושבת שנעשתה כברת דרך, ואני רוצה לומר מילות הערכה. אם יש עוד רעיון, בבקשה. אי אפשר לשנות את כל נהלי העבודה. אנחנו מבינים שזה לא רלוונטי. או לעסקים הקטנים או לסיטואציות ספציפיות.
רויטל סיטון בן ארי
¶
בפועל בשטח דיברת על זיכוי רכב, ואלה הדוגמות הבולטות, אבל בשטח בפועל זה קורה כל יום. זה בנהלי עבודה. מתקשרים אלינו, ומבקשים לשלוח את הכרטיס הזה והזה. זה קרה לי גם היום עם לקוח שלי. יש לנו הדוח המכוון. אני רואה מי הזדכה על התשומה הזאת וכולי. אז אני לא רואה את הטעם להגדיל שומה חלקית בתוך החוק מפאת החשש שמה שיקרה. הרי גם היום בשטח אנחנו משתפים פעולה, אנחנו מספקים את הסחורה. למה להכניס את זה לתוך חוק? למה להכניס את זה לתוך נוהל? למה להעמיס גם על המייצגים? גם שומה אחת בשנה, 400 לקוחות – אני פשוט אשקול לעבור לגור שם.
משה אשר
¶
אז אני אומר לך שלא. אני שואל אותך כיועצת מס מייצגת – מה יותר נוח לך – שעושים שומה מלאה בתיק כשאת יושבת עם הלקוח ובודקת את העובדות ועושה חשבוניות או כשפונים אלייך במייל ואומרים לך, בשנה הזאת - - - ואת שואלת, למה לא שילמת מס שכר? או שתתקני את הדוח או שתיתני הסבר. ואת יושבת במשרד.
משה אשר
¶
את לא צריכה להביא שום דבר, וזה לא קלסרים, זה לא כרטסות. זה מקסימום טלפון אחד ללקוח. אומרים לו, אנחנו מוגדרים כמלכ"ר – או שנעבור להיות עוסק ונשלם מע"מ עסקאות או מס תשומות כמו שצריך או ש- - - מס שכר. צריך להחליט. יושבים אתו 10 דקות, מבינים את הסוגיה, כותבים מייל חזרה למשרד שיוציא שומה חלקית, ואומרים לו, שמבקשים שזה יהיה בהסכם, ומשלמים את המסים. זה לא יותר פשוט מבחינתך? הרבה יותר פשוט.
היו"ר רחל עזריה
¶
זה מה שהבנו כשדיברנו על נושא מסוים.
דובר אחרון, אורי גבע, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים.
אורי גבע
¶
שלום. כדי לא לחזור על הנושאים אני מבקש את שיתוף הפעולה. אני רואה שקובעים לוח זמנים לוועדה. אני מבקש שנקבע דיון כמו שהיה לנו ב-18 בחודש. אולי נקבע לוחות זמנים מחייבים לדיונים בין הצדדים כדי שנבוא מוכנים לוועדה. מה שראינו היום זה דיון שהיה צריך להתקיים לא בוועדה, אלא לפני שאנחנו מגיעים. חבל על הזמנים של כולנו.
אורי גבע
¶
מהדיון הקודם לא. לא אצלנו.
ההערה השנייה שלי היא שכל הנהלים שהוזכרו כאן וכל ההערות לא הגיעו - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
כי רק חלק מהארגונים לא היו. בסדר, ההערה שלך היא לגבי חלק מהארגונים או כלל הארגונים. מול מי אתם עובדים בדרך כלל?
היו"ר רחל עזריה
¶
דווקא במובן הזה יש יתרון לדיון בוועדה. כי אז אנחנו מפרסמים את זה וכולם יכולים לבוא.
אורי גבע
¶
אני לא מסכים עם הכול. אני מסכים שיש - - - בוועדה, אבל כשמדברים עם ארגוני המעסיקים ישנם פרמטרים וחלקים בתוך התעשייה שלא באים לידי ביטוי בכלל.
אורי גבע
¶
אני יכול, אבל השאלה כמה זמן יש לי לדבר עכשיו. בקשר לתעשייה הפער בין עסקים קטנים לבין עסקים גדולים יותר גדול כי המחזור של העסק יכול להיות יותר גדול, אבל יחידות המטה בתוכו שיכולות להתעסק בנושאים של מיסוי למשל, עדיין נשארות מאוד קטנות, והוא לא מגיע לזה. ואז כשמדברים על מחזור, יכול להיות שבסוף נגיע להסכמה שעסקים מתחת ל-4 מיליון שקל יוצאים החוצה, אבל כל התעשייה שתסבול בדיוק מאותו דבר עדיין תשב בפנים בגלל המחזורים ולא פתרנו שום בעיה.
אורי גבע
¶
אני לא חושב שזאת הדרך לפתור את זה. אני גם מתנגד לקחת תיקון חקיקה אחד ופשוט להעתיק אותו אחד לאחד לחוק אחר שיש לו מאפיינים שונים. בסדר?
אורי גבע
¶
עם כל הכבוד היה פה דיון של שעה וחצי בין אנשים. אז כשהארגונים מדברים אין - - - צריך להיות עוד דיון מחוץ לוועדה או דיון שבו נוכל להציג יותר זמן. כל דבר מקובל עלי.
אורי גבע
¶
אני יודע שרשות המסים - - - אני רק רוצה לומר שהמטרה היא לא לעשות הרבה. זה בסדר. אבל עדיין אם יש - - -
אורי גבע
¶
אני לא יודע. אף אחד לא אמר, אבל לא היה פה RIA. אתם מחויבים ל-RIA. כל פעם שאתה פונה לעסק - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אורי, אני חייבת לומר לך משהו. אתה נרשמת לדבר לפני 5 דקות. אני אשמח לתת לך את הזמן. אתה לא יכול 5 דקות לפני סוף הדיון – ואנחנו ממש בסוף הדיון - -
היו"ר רחל עזריה
¶
סליחה, נעים מאוד. אנחנו כנראה לא מכירים. לא היה אדם שרצה לדבר בוועדה ולא אפשרתי לו. זה מאוד חשוב לי, ומאוד חשוב לכבד. גם כמו שאתה רואה חשוב לי שהדברים ייעשו בשיתוף פעולה. אם יש לך הערות אני מציעה שתכתוב אותן.
היו"ר רחל עזריה
¶
בדיוק. אנחנו נוודא שרשות המסים תקבל עותק. אז נוכל לראות מה ההערות. אני גם חייבת לומר שיש לשכות, שלפי הנוהל הן המייצגות, והן אמורות לייצג את כלל התחומים. אני חושבת שבדיון בוועדה אפשר להעלות את הדברים, וכך אחרי שתעלה אותן אנחנו גם נקבל התייחסות. אז בוא נתחיל בזה שתשלח שוב, ואנחנו נדאג שיגיע גם לרשות המסים. נראה מה הפערים ונמשיך משם.
אורי גבע
¶
- - - דברים שבעבר היו נורמה מסוימת, אבל אני מבקש שתהיה פעילות, גם לדבר עם הארגונים. אנחנו גם לא לוקחים הרבה מזמנכם. אנחנו מעבירים הערות, מקבלים התייחסות.
משה אשר
¶
יש דיאלוג כזה. אנחנו נפגשים מעת לעת עם שרגא ברוש והצוות שלו. אם יש דברים שנמצאים על סדר שקשורים לענף התעשייה - -
היו"ר רחל עזריה
¶
מעולה. אז תעבירו את זה. תבקש ששרגא ידבר על זה. אם יגיעו לדיון הבא ונראה שיש דברים ניתן לך לדבר.
אני רוצה לסגור את הדיון. יש משהו נוסף?
לילי לאה בורוכוב
¶
אני רוצה שלה"ב יהיו שותפים לדיונים הפנימיים האלה כמי שמייצג 98% מהמשק. אנחנו לא קיבלנו נוהל. אני מבינה שאחרים כן קיבלו.
משה אשר
¶
אנחנו מסבירים שוב: מי שרשאי לייצג ברשות המסים זה עורך דין, רואה חשבון ויועץ מס מייצג. אלה האנשים שמייצגים את כלל הענפים במשק בין אם זה תעשייה, בין אם זה בעל עסק קטן או בעל עסק גדול. אלה הלשכות המקצועיות שמעבדות את כל המייצגים במשק גם של העסקים הקטנים, גם של הגדולים בכל הענפים. לכן הדיאלוג המקצועי שבא לידי ביטוי ומפנים את דיני המס נעשה ברמה המקצועית מול הלשכות המקצועיות. אנחנו לא מונעים מאף ארגון מקצועי – תעשיין או עסק קטן – לדבר עם הלשכות המקצועיות, ולהעביר לשם את הדברים הנקודתיים.
היו"ר רחל עזריה
¶
אמרנו עוד משהו: תכתבו מה הנקודות שלכם. נראה לקראת הדיון הבא אם עדיין יש פערים ואם יש משהו חשוב.
אני רוצה לסגור את הדיון.
היו"ר רחל עזריה
¶
לפני הנוהל יש הנוסח. צריך להעביר כדי שאפשר יהיה להפיץ. יש העניין של הניכויים שנדבר עליו.
היו"ר רחל עזריה
¶
בסדר.
לגבי עסקים קטנים – עלה פה רעיון – ואני מבקשת שתשקלו אותו בחיוב – להגדיר פחות שומות חלקיות.
היו"ר רחל עזריה
¶
אתם תבחנו את זה. זה דבר מאוד חשוב. העסקים הקטנים מאוד חשובים. כולם יכולים להזדהות עם הקושי.
לגבי הייצוג – נראה אם יש פתרון יותר יצירתי. היו עוד דברים שהעלינו?
היו"ר רחל עזריה
¶
אמרנו שלגבי הייצוג עשינו כברת דרך. אנחנו רוצים לבדוק עוד קצת. יש גם העניין של שומה חלקית אחת בשנה, שזה היה סיכום שהגענו אליו. העניין של נוהל חקיקה.
היו"ר רחל עזריה
¶
ולבסוף דיברנו שאנחנו רוצים לדייק את המלל בלשון החוק לגבי המועד שצריך להודיע אם זה שומה חלקית.
היו"ר רחל עזריה
¶
בסדר. היה פה ניסיון. אמרנו שאנחנו מסכימים לגבי מהות החוק, אז רק לגבש את זה.
אנחנו נתכנס ביום שני הבא.
היו"ר רחל עזריה
¶
בסדר. אז אנחנו נבדוק ונודיע לכם.
תודה רבה. היה דיון פורה. זה לא טריוויאלי. הישיבה נעולה
הישיבה ננעלה בשעה 14:15.