ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-17OMNITECH



מהכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 132

מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

יום רביעי, כ"ד באייר התשע"ח (09 במאי 2018), שעה 09:50

מדד שקיפות משרדי הממשלה - משרד התיירות

חברי הוועדה: סתיו שפיר – היו"ר

אמיר הלוי - מנכ"ל משרד התיירות

מינה גנם - סמנכ"לית בכירה, אגף אסטרטגיה ומדיניות, משרד התיירות

ד"ר נועם קוריאט - מנהל אגף א', מערכות מידע וניו מדיה, משרד התיירות

ליאור פרבר - יועץ שר התיירות

דקלה כהן שינפלד - יועצת מנכ"ל משרד התיירות

גל חנה - יועץ מנכ"ל משרד התיירות

דודו קובסניאנו - עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד התיירות

סופיה פריזנט - תיירות חוץ, משרד התיירות

קרן זילברמן - מימון והשקעות, משרד התיירות

ענת שיחור אהרונסון - דוברת משרד התיירות

שלמה בילבסקי - סגן ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים

גלית עסיס - מנהלת תחום חופש מידע, משרד המשפטים

יוסף הירש - גמלאי במשרד מבקר המדינה

יובל פיינגולד - סטודנט, אוניברסיטת תל אביב

קארין יעקובי - סטודנטית, אוניברסיטת תל אביב

נוי רוטנשטרייך - סטודנטית, אוניברסיטת תל אביב

תומר לקס - סטודנט, אוניברסיטת תל אביב

ניר שרון - סטודנט, אוניברסיטת תל אביב

איל שטרן - סטודנט, אוניברסיטת תל אביב

אורי קדם - סטודנט, אוניברסיטת תל אביב

בן יצחק מועלם - סטודנט, אוניברסיטת תל אביב

עמית גרשון - סטודנט, אוניברסיטת תל אביב

רועי פלד - סטודנט, אוניברסיטת תל אביב

הייקי יעקב מוטקה - סטודנט, אוניברסיטת תל אביב

יהלי גוטמן - סטודנט

עמית בן טבו - מוזמן/ת

אלון לוטן - מוזמן/ת

גלי פרנס - מוזמן/ת

אביב בן אור - מוזמן/ת

לאה גופר

אהובה שרון, חבר תרגומים

מדד שקיפות משרדי הממשלה - משרד התיירות

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור. היום אנחנו מתכבדים לארח כאן את נציגי משרד התיירות ואת המנכ"ל אמיר הלוי לדיון במסגרת מדד השקיפות שאנחנו עורכים כאן בוועדה בחודשים האחרונים.

המטרה של המדד היא להציב סטנדרטים בכל משרדי הממשלה לשקיפות וחשיפת מידע או שיתוף ציבור. היו בוועדה כבר 22 משרדים ויש עוד הרבה משרדי ממשלה.

רק עכשיו נזכרתם בנו?

המשרד שלכם קיבל את כל המדדים מראש. המדדים האלה כוללים מענה לפניות של חברי הכנסת, מענה לפניות ציבור, פניות חופש מידע, איך עובד ומתנהל כל עניין חופש המידע במשרד, פרסום התקשרויות וכל הנהלים המחייבים היום את משרדי הממשלה, עבודה עם היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים שעמה גם כתבנו את המדד הזה, וביחד עם ארגוני השקיפות וחופש המידע שמצטרפים לישיבות שלנו כדי להביא גם שאלות מהציבור.

המטרה כאן היא מטרה מאוד פשוטה. אנחנו רוצים להניח את נושא השקיפות כחלק מסדרי עדיפויות של המשרד, הן בתכניות העבודה שלכם ואיך שאתם בונים אותן מלכתחילה והן מול מערך הפיקוח על עבודת הממשלה, תפקידה של הכנסת ושל הציבור, וגם כמטרה עבורכם כדי לשתף את הציבור בהליכים שהמשרד עושה. במקרה של משרד התיירות יש הרבה משמעות לשיתוף הציבור כי הציבור הוא חלק ויכול לשמש כחלק מהמטרה של כולנו, לעודד עוד ועוד תיירות להגיע לישראל וליצור כמה שיותר שיתופי פעולה.

אנחנו נפתח את הישיבה ואני אבקש ממך אדוני המנכ"ל להציג ולומר איך אתם רואים את נושא השקיפות וגם לעבור קצת על המצגת ואז נפתח לשאלות מהציבור ושאלות שאנחנו הכנו מראש. מי שרוצה להפנות שאלה, בבקשה להעביר אלי פתק עם השם ואנחנו ננסה לשלב במהלך הדיון.

תודה רבה. תודה על ההזמנה. אנחנו באמת מאוד שמחים להיות כאן. נמצא כאן הצוות המקצועי של משרד התיירות והם ישתלבו במצגת. מינה גנם, סמנכ"לית אסטרטגיה שתוביל, המחלקה המשפטית, דיגיטל, תקציבים, תכנון, תשתיות.

ברשותכם, כמה משפטים על משרד התיירות, משרד שבשנים האחרונות עובר שינויים מאוד גדולים, שינויים שהתאפשרו גם אודות תקציב וגם שינוי תפיסה אסטרטגית כמעט בכל התחומים שאנחנו עוסקים בהם, עדכון של כל המבנה הארגוני של המשרד שהיה צריך להתאים אותו לשוק התיירות שהוא מאוד משתנה.

בשנים האחרונות הבנו שאנחנו צריכים לעשות חשיבה מחודשת על כל תפיסת ההפעלה שבה עובד המשרד לצד תחומים שיש בהם למשרד כלים מאוד משמעותיים כמו המשרד בנוי על זרוע תשתיתית מאוד גדולה שנחלקת גם לנושא התכנון שהוא כאן ליבת הפעילות, אחד הדברים שהכי חשובים לנו הוא שיהיה תכנון, שיהיה מלאי ופוטנציאל של קרקעות לבניית מקומות אכסון. אני בכוונה אומר מקומות אכסון כי אחד הדברים שאנחנו מכוונים אליו הוא שמשרד התיירות היום משקיע הרבה באוהלים והרבה במלונות חמישה כוכבים וגם בכל מה שבדרך, הוסטלים וכולי, בניגוד לתפיסה שהייתה בעבר לפיה צריך רק מלונות. אנחנו היום משקיעים עוד ועוד בקמפינגים, בכל מה שקשור לתיירות שטח ורואים בזה פוטנציאל גדול, לצד זה שאנחנו גם תומכים בכל מה שקשור לכל מה שנותן עוד היצע מלונאי כי הבסיס לגידול במספרי התיירים הוא בזה שנוכל להגדיל את מספר מקומות הלינה במדינת ישראל. שוב, מקומות לינה זה משק שינה ועד מיטה בסוויטה, כל מה שבדרך. שינינו כאן את כל השפה. תייר שמגיע ורוצה ללון בשק שינה במדינת ישראל, מבורך ומקובל למרות שהוא משאיר קצת פחות כסף בשלב הראשון כשהוא צעיר ותפרן. אבל אנחנו יודעים שכולם בסוף מתפתחים ומשאירים יותר.

ברגע שהוא נכנס לסופרמרקט, הוא משלם כבר יותר כסף ממה שהוא היה משלם ברוב המדינות מהן הוא יכול להגיע. הוא מוציא כאן.

תלוי מאיזו מדינה הוא בא. אנחנו יודעים שיש מדינות שהן יותר יקרות מאתנו אבל אנחנו משרד התיירות ורצינו לתת גם לאלה שרוצים לבוא לכאן אפשרות לינה ולא רק במקומות יקרים.

כמה אנשים שמגיעים לכאן היום לנים במלונות, אכסניות וכולי וכמה משתמשים ב-RBNB?

לגבי RBNB, אלה נתונים שצערנו אנחנו לא חשופים אליהם עד הסוף. דרך אגב, עוד דבר שאנחנו אומרים בכל מקום הוא שאנחנו נגד המגמה שמובילים אותה מלונאים, לנסות לחסל את התחום הזה. אנחנו מאוד בעדו. יחד עם זאת, המדינה עוסקת בהליכי הסדרה שלוקחים זמן וזה לא רק תלוי במדינה אלא זה תלוי גם בצד השני. מדובר כאן על הערכה – כי זה לא מוסדר – לפיה יכולים להיות 15-20 אחוזים ולפעמים יותר מהלינות.

אנחנו יודעים עוד דבר. אנחנו בתקופת שיא שלא יכולה הייתה לקרות לולא המלאי הגדול שיש לכל הדירות להשכרה, RBNB ודומיהם, ולכן מבחינתנו זה צעד מבורך שפתח את השוק, מגביר את התחרות, נותן עוד אפשרויות לינה ולנו הוא מאוד חשוב. דרך מרכז ההשקעות של משרד התיירות אנחנו מסייעים לבנייה לאכסון.

איך אתם אוספים את הנתונים האלה? לגבי RBNB, מאיפה אתם יודעים את הנתונים?

סקרים, רשויות. תל אביב עשתה סקר. RBNB מדי פעם משתפים אותנו קצת בנתונים.

הם לא מוכנים לשתף בנתונים.

מעט מאוד.

זו חברה פרטית. הם לא חייבים.

אנחנו יודעים כמה לנים במלונות וכמה תיירים יש. עושים איזשהו חישוב.

אנחנו גם רואים שבגלל שכמות החדרים, רק בשנה האחרונה אנחנו רואים קפיצה בעקבות זה שמרכז ההשקעות, בעקבות החוק שעבר כאן, יריב לוין העביר חוק בכנסת לפני שנה וחצי, אנחנו רואים, בגלל שהתמרוץ למלונאים והמענק יותר גדול וההליכים הסטטוטוריים יותר זמינים, המלונאות הפכה להיות לפרויקטים לאומיים, אנחנו רואים קפיצה של בערך פי שלוש בבקשות למרכז ההשקעות, כאשר עד אז הייתה סטגנציה ונשארנו עם אותו מספר חדרים הרבה שנים. אנחנו כן רואים עכשיו את השינוי אבל עדיין יקר כאן וגם לוקח זמן כאן, ולא רק כאן אלא גם בארצות הברית הרבה דברים לוקחים הרבה זמן. כשרוצים שהכול יהיה שקוף, שהירוקים יגידו את שלהם ואנחנו בעד הכול אבל יש לזה מחיר. אנחנו עדיין במצב שאנחנו לא עם כמות החדרים שאנחנו רוצים, הרבה פחות, אבל אנחנו מקווים שהצעדים שעשינו ישנו את המצב.

מה אנחנו רוצים וכמה יש לנו היום?

אנחנו היום עם קרוב ל-60,000 חדרים. אנחנו עכשיו בדיוק בסקר כדי לראות כמה שקי שינה יש במדינה. אני אומר שקי שינה בכוונה. כמה מיטות יש.

אצלי בבית יש הרבה שקי שינה.

אני יכול לומר לכם שבשנה שעברה כשאנחנו במצוקה של תל אביב של מעט חדרי מלון זולים, בכלל יש חוסר אבל דרבנו אותם לאוהלים. הוסטלים הקימו על הגגות ברחוב הירקון אוהלים ומוכרים שקי שינה וזה נמכר ב-60-70 שקלים ויש תפוסה של מאה אחוזים וזה מצוין כי זה מגדיל את השוק.

אנחנו מחפשים בכל דרך להגדיל את המלאי. השלב הבא, אחרי התכנון ואחרי ההשקעות הוא השלב של התשתיות שהתייר פוגש. כאן אני חייב לומר שאנחנו בשינוי גדול אבל הפרטנרים אלה הן הרשויות המקומיות. אני לא רוצה לתת דוגמאות של רשויות. בדרך כלל כשאני מזכיר עיר, אחרי שנייה יש לי ווטסאפ מראש העיר ששואל איך דיברתי על העיר שלו. אתם מסתובבים בארץ ואתם יודעים שיש רשויות, שמרבית הרשויות קיבלו תקציבי עתק ממדינת ישראל באמצעות משרד התיירות כדי לשדרג את הטיילות. אתם רואים כאן נדמה לי את אילת, סתם תמונה. הטיילת באילת, בה הולכים, היא טיילת של משרד התיירות. אנחנו עכשיו שם במבצע ממוקד ואנחנו משקיעים שם 10 מיליון שקלים בקטע שבין הקניון לגשר כאשר המבחן הגדול הוא איך עיריית אילת תתחזק אותו. הבעיה הגדולה במדינת ישראל היא שאנחנו מאוד טובים לקחת אדריכלים, להשקיע בתכנון, להביא דברים חדשים, להחליף את האקרשטיין כל פעם ממודל 2014 למודל 2018, ואני אומר לכם שזה מיותר כי לא צריך לעשות את זה ואנחנו הפסקנו את זה, אבל המבחן הוא מבחן התחזוקה. איך מנקים, איך אוספים את בדלי הסיגריות, איך דואגים שיהיו פרחים בערוגות, איך דואגים שהספסל לא יהיה מלוכלך במיץ שנשפך ולא מנקים אותו, וכאן יש מעט מאוד רשויות שמצטיינות בתחזוקה ולזה אנחנו מכוונים. פשוט לשים מחסום ולא לתת תקציבים ולא לזרום הלאה בתכנון של טיילות עתידיות לרשויות שלא משתפות אתנו פעולה בכל מה שקשור לתחזוקה.

אלה אלמנטים משמעותיים מבחינת תשתיות? מה לגבי תחבורה ציבורית?

שאלה מצוינת. בתשתיות התקציבים בשליטתנו. יש מצ'ינג של רשויות. תחבורה ציבורית, זה אחד הנושאים שנמצא אצלנו בתוך כל מה שקשור לחוויית התייר, אבל אנחנו כאן גורם מדרבן שמדרבן את המשרדים הרלוונטיים. יש כאן הרבה תחומים כמו רשות ההגירה בכל מה שקשור לאשרות, משרד החוץ, אמנות, כל התהליכים האלה. כמובן שכל מה שקשור לתחבורה ציבורית ואני אומר כאן שאנחנו לא במצב שאנחנו צריכים להיות בו. אנחנו בפיגור מאוד גדול. עכשיו דרך פרויקט אחד מאוד גדול של המשרד, שזה המוצר הדרומי שאנחנו בונים כי אנחנו רואים פוטנציאל מאוד גדול בדרום הארץ סביב שדה התעופה החדש שאמור להיפתח, אני מקווה, בשנה הקרובה והפעילות הגדולה של משרד התיירות כשלפני שלוש שנים היו ארבע טיסות שבועיות מאירופה לתמנע ובחורף האחרון הממוצע היה 47 טיסות בשבוע. אנחנו רואים את הפוטנציאל הגדול. הפעולה שלנו כאן הצליחה, גם באות טיסות וגם הפעולה השיווקית שלנו הביאה לכך שבחורף האחרון בפארק תמנע למשל היה גידול של מ-70 בערך ל-750-800 רוכבי אופניים ומטיילים מחוץ לארץ כל שבוע בפארק. זה הפוטנציאל. האירופאים מפתחים מקומות אחרים, מחפשים חום בחורף ולנו יש את זה, הם באים עם שקי שינה לשם, לנים במדבר, אנחנו בונים להם את הפסיליטיס, הרבה מאוד חאנים ומעלים. החסם הגדול הוא תחבורה ציבורית כי היום הם ינחתו בשדה החדש, יהיו שם אופניים ואנחנו נדאג לזה, אבל הם צריכים להגיע למצפה רמון ואלה לא הסטנדרטים האירופאיים.

אתם מנסים לתכלל, ואחד הדברים שראינו בתכניות העבודה שלכם זה שהצבתם לעצמכם בעבר מדדים. אתה כבר ארבע-חמש שנים מנכ"ל המשרד?

התחלתי את השנה השישית.

ברכותיי.

תלוי מאיזה צד מסתכלים. נראה כשנצא מהוועדה.

בהתחלה הצבתם לעצמכם מדדים, כמה תיירים אתם מצפים שייכנסו לישראל בשנה הבאה והפסקתם עם המדד הזה ולא כל כך הבנתי מדוע. מעניין אותי מבחינת המדדים והיעדים שאתם מציבים לעצמכם, מדוע להפסיק להציב יעדים. יש איזשהו מחסום או מכשול שצריך להתמודד אתו או שזה החשש מלא לעמוד ביעדים, שכמובן אסור שהוא יהיה חשש להציב לעצמנו יעדים כדי להתקדם. כשאתם מתכללים את הסיבות של מה היה יכול לחזק את התיירות לכאן, אני, מבלי להתמחות בעולם הזה, נראה לי שאנשים צעירים שמגיעים ולא רק צעירים, אנשים שמגיעים לטייל בישראל, נתקלים בזה שאין תחבורה ציבורית בסופי שבוע ושגם ביום יום התחבורה הציבורית היא מאוד מאוד קשה לתפעול. היא לא מתורגמת לאנגלית, נורא קשה לפצח את המפות באוטובוסים למי שלא מכיר או אפילו את האפליקציות למי שלא מכיר. צריך כל הזמן לעמוד ולבקש עזרה בתחנה כדי להבין, שלא לדבר על כמות תחנות האוטובוס בישראל שאין בהן שום הסברים ואני בכלל לא משווה לכל המקומות והמדינות שהם מגיעים מהם מאירופה, שם יש שילוט אלקטרוני שמראה בדיוק מתי אמור להגיע האוטובוס והוא גם מגיע בזמן שהשלט אומר.

אם זאת אחת הבעיות הקשות להביא לכאן ולהכפיל את מספר התיירים שאמור להיכנס לישראל, האם אלה מחירים, עלויות של לינה, של בתי מלון, עלויות של כל דבר אחר, מסעדות וכדומה, האם זה המצב של ישראל בעולם, המצב המדיני? מה הגורמים הכי משפיעים ואיך היה אפשר למקסם את היעדים שלנו?

אני חושב שכדי שנגיע לזרוע השלישית שהוגדרה גם כקטר של המשרד, הזרוע השיווקית של המשרד, אני אענה דרך זה שנדבר קצת על השיווק ונגיע למצגת שביקשתם.

כמובן שהמשרד פועל ב-21 מדינות בעולם. אנחנו משרד שמאוד צמצם את הנציגויות שלו, גם את שטח הנדל"ן שלו במשרדים בחוץ לארץ. בהשוואה למשרדים ממשלתיים אחרים אנחנו מאוד מאוד מצומצמים. משתדלים להיות עצמאיים, מודדים מטר פר עובד, אנחנו מאוד מאוד צנועים וחסכניים. אנחנו עובדים הרבה עם אאוט סורסינג בחוץ לארץ. אנחנו מעסיקים חברות יח"צ ואתם רואים את זה גם דרך הפירוט של ההוצאות שלנו. בגדול אנחנו בשנים האחרונות עשינו שינוי דרמטי בכל מה שקשור לתפיסת השיווק, האסטרטגיה השיווקית, ממצב שמדינת ישראל שווקה בעיקר כיעד צלייני, כיעד לתיירות שבאה להשתטח כאן בכנסיית הקבר פעם בחיים, בדרך כלל כשאתה רואה את סופך קרב, עברנו למודל אחר, למודל של לעלות למדף שלא היינו בו, של תיירות נופש, תיירות ים ושמש, מסעדות, גאווה, תיירות מרתונים, ג'ירו, כל המקומות האלה שהלכנו אליהם, חופים, משפחות שבאות ויכולות להיות כאן ולקבל יעד תיירות במזג אוויר מושלם, תיירות זולה ויקרה. כמובן שאם היה יותר זול כאן, היה יותר קל אבל בסוף כשאנחנו חושבים ומנתחים את היתרונות שלנו, יש הרבה מאוד יתרונות. ברור שנושא של מחיר הוא חסם במדינות מסוימות ומצד שני הסקנדינבים באים לכאן ואומרים שערך הכסף הוא מצוין, ולא רק הם. אנחנו יודעים שכל נושא של יוקר המחיה הוא סוגיה מרכזית במדינת ישראל. אנחנו כאן חלק מהמשחק ומנסים לעשות את המקסימום. כשיהיה לנו המספר של כמה שקי שינה אפשר להלין כאן, נוכל לדעת שאפשר להביא יותר תיירות זולה.

כרגע עם תפוסות בתי המלון, ואני רוצה להתחבר ולהראות סרטון אחד כדי שתראו לאן הגענו בתפיסה השיווקית, ממצב של צליינים, וכך שיווקנו את מדינת ישראל, למצב בו אנחנו מוכרים היום את מדינת ישראל עם החיבור של מזג אוויר בשנה וחצי האחרונות. אחד הדברים – וכאן שאלת נכון לגבי היעדים – שאנחנו הבנו הוא, אחד הדברים שהיו ברורים לנו שאנחנו יכולים לתת יעדים בכל דבר אבל ראינו את זה ואני כבוגר צוק איתן, היינו בשיא תיירות, פעם ראשונה עם קמפיין של משרד התיירות בטור דה פרנס אחרי הג'ירו, לפני ארבע שנים, וראינו איך הכול נופל. ראינו איך עד צוק איתן היה שיא גדול. לכן, אחד הדברים הוא שברור לנו עם יעדים מאוד ברורים בכל תחום. מספר תיירים, במציאות שאנחנו נמצאים, שהיא עוברת שינוי וצריך להבין שהעולם היום מתרגל לטרור. לא יעזור, התיירות היום חיה על צד טרור, בירות אירופה ספגו מכות טרור מאוד גדולות בשנתיים האחרונות, התהליך שבו מתאוששים מטרור היום הוא הרבה יותר מואץ כתוצאה מכל הפיתוחים הטכנולוגיים שהם הבסיס היום לכל תעשיית התיירות, ההזמנות וכולי. זאת לא תיירות קבוצות אלא זאת יותר תיירות בודדים. כאשר קבוצות מבטלות, הן קובעות פעם, אולי עוד שנה אחרי שיש שקט. כאשר בודדים מבטלים, בין אם הם באים למלונות ובין אם להוסטלים, הם מקסימום דוחים לשבועיים ואיך שהם שומעים, הם יודעים שמזג האוויר טוב ויש שקט, הם כבר יכולים להזמין טיסה כי הכול הרבה יותר נגיש מכפי שהיה פעם.

זה הוביל אותנו לזה שאנחנו משתדלים לעמוד ביעדים ועמדנו ביעדים. אנחנו גדלנו מ-2,9 בשנת 2016 ל-3,6 בשנת 2017. זה גידול שלא היה כמותו. גם בתקופות שקטות והיו תקופות שקטות, לא היה גידול שמתקרב לזה. הצמיחה הייתה בחמישה אחוזים, בשבעה אחוזים, ואנחנו כאן מדברים על סדר גודל של 30 אחוזים.

3,6 היה היעד של 2016?

3,6 – זאת התוצאה של 2017 בלי יעד. הצלחנו להגיע לזה.

היעדים של 2016.

לא. לא היו יעדים. היעד היה כמה שיותר.

למה לא מציבים יעדים?

זה פשוט תחום שהוא כל כך רגיש למצבים המשתנים בעולם ואנחנו בדקנו את זה וראינו אחורה. הגרף – אם תרצו, נציג לכם פעם – של כניסות הוא גרף של אירועים ביטחוניים במדינת ישראל.,

עשינו כאן צעדים ואני אומר שאני לא יכול לומר אם 70 אחוזים הם מהשיווק או 60 אחוזים מהשיווק אבל בסופו של דבר כמובן שהשקט הביטחוני עזר לנו יחד עם צעדים שעשינו כאן כמו כל התמרוץ של חברות תעופה כתוצאה מהתקציב הגדול שיש למשרד התיירות, בעיקר בשיווק. פי שלוש ממה שהיה מאז נכנס השר לוין למשרד. זה אפשר לנו לתמרץ חברות תעופה. זה גדל ופיתח כאן עשרות קווים חדשים. אתם קוראים על עוד קו מסין וקו מהודו שהגיע. כל הפעילות שלנו עם ה-OTA שכולם מכירים אותם דרך ההזמנות, האקספידיות למיניהן, טריפ אדוויזר, בוקינג וכל הפרטנרים האלה, זה גרם לכך שאנחנו עובדים פעם ראשונה בהסכמים שעשינו. המדינה הראשונה שעשתה על בסיס הצלחה, על בסיס פרפורמנס. אנחנו משלמים כשהם מגדילים את המכירות שלהם. זאת אומרת, אם אין גידול לעומת השנה הקודמת, התשלום הוא מינורי.

הבנתי, אבל עדיין גם אם היעדים, המטרה של הצבת יעדים היא פרסום יעדים בתכניות עבודה שגם הציבור יכול לראות, היא לא רק המטרה של עמידה בהם. ברור שאנחנו רוצים לעמוד ביעדים אבל גם כדי שנוכל להבין אם יש מקום שבו אנחנו לא עומדים ביעדים. אם כתוצאה מאירוע בלתי נשלט, אירוע ביטחוני, אתם לא יכולים לדעת מתי יתרחש, אבל אם זה כתוצאה מדברים אחרים, לפחות זה מאפשר לכם לבחון את עצמכם אחורה ולהבין מה עושים טוב ומה עושים לא טוב. לא להציב יעדים, זה פשוט לא.

ברור. קיימנו על זה הרבה מאוד דיונים גם עם חברת מצרף, החברה שבנתה לנו את המבנה הארגוני שהיא בתהליך אסטרטגי במשרד. בדקנו את כל ההכרזות שהיו על היעדים. 20 שנים דיברו על חמישה מיליון תיירים, ראש עיריית ירושלים אמר כמה פעמים 10 מיליון תיירים, מנכ"ל אל על אמר 15 מיליון תיירים, אז מה? אז אמרו. בסופו של דבר כאשר שוק רוסי שהוא כל כך מרכזי בנתח שוק שלו למדינת ישראל, יש שם משבר, גם ביטחוני, גם פוליטי, גם כלכלי, אתה יכול להציב יעדים עד מחרתיים, אבל זה דבר שלא תלוי בך.

אתה יכול גם לומר שבתי החולים לא צריכים להציב יעדים לירידה בכמות הזיהומים.

כל מה שדריל דאון, יש לנו יעדים מוגדרים שהם מאוד ברורים ואנחנו תכף נציג אותם.

שינינו אילו יעדים אנחנו מציבים לעצמנו. אם תסתכלי אחורה, לכל השנים אחורה של משרד התיירות, תמיד היה יעד של חמישה מיליון תיירים.

מי הדוברת?

אני יועצת של אמיר. אמיר משמש כרגע כסמנכ"ל השיווק ואני מרכזת את התחום במשרד. היעדים תמיד היו. תסתכלו אחורה. חמישה מיליון. מספר כזה שעושים ככה, בוא נעשה חמישה מיליון. נשמע מצוין.

אבל לא כך בונים יעדים.

נכון. אבל אני אומרת שהתחום הזה של תיירות הוא מאוד מאוד מאוד מורכב. אני אפילו לא מדברת על העניינים הביטחוניים שכולם מבינים אותם. אתה יכול להשקיע המון בשוק הרוסי ויש מפלה כלכלית, יש ירידה של 40 אחוזים אצלנו. בשאר המדינות יש ירידה של 80 אחוזים. אנחנו לכאורה הצלחנו אבל יש כל כך הרבה משתנים.

זה לא יותר מורכב מיעדים בתחומי רווחה. יש מורכבות בכל קביעת יעדים. במקרה הזה, אם אתם אומרים שאנחנו רוצים להשקיע עכשיו באוכלוסייה שמגיעה ממקום כלשהו - - -

בדיוק את זה אנחנו עושים.

אוכלוסייה הלה"טבית. אתם יודעים שאתם מייצרים כך וכך אירועים.

צודקת. כך עשינו. זה בדיוק מה שעשינו. זה כמו שבמשרד הרווחה יאמרו שיהיו פחות ילדים עניים. אנחנו החלטנו שאנחנו אומרים שאנחנו רוצים להגיע למצב שיהיו כאן יותר טיסות. זה היעד וזה מה שעשינו. הצבנו לעצמנו יעד של יותר טיסות מיעדים שונים בעולם, גם לאילת.

יותר התקשרויות עם OTA.

אנחנו רואים שבסוף דווקא בשנה שבה לא הצבנו יעד אמורפי כזה, דווקא אז הצלחנו להגיע לעלייה הרבה יותר משמעותית משום שמנהלי לשכות שלנו וכל עובדי המשרד התרכזו בהשגת את המש הביא אותנו ליעד המרכזי.

אני מציע שפעם תזמיני את אגף התקציבים ותשאלי אותם אם מישהו האמין שנעבור את השלושה מיליון.

אני מאוד אוהבת את אגף התקציבים.

תזמני אותם ותשאלי אותם אם הם האמינו שיגיעו 47 טיסות שבועיות לאילת כשהמדינה משקיעה שני מיליארד שקלים.

אני מדברת על יעדים שגם עוזרים לכם לקבוע את המדד. כדוגמת העוני, להגיד שאנחנו רוצים להפחית את מספר העניים, זה נכון. אנחנו רוצים להפחית את מספר העניים באיקס, אנחנו עושים את זה דרך 1, 2, 3, 4 צעדים. רק להביא טיסות?

רוצים לעלות במספר התיירים. בוודאי. לכן אנחנו עובדים, כל מינהל עובד כדי להשיג את היעדים שלו, כדי להביא לכאן כמה שיותר כלים שיגדילו את מספר היעדים.

אגב, ב-2016 כן היו לכם יעדים.

כן. זה נכתב ב-2015.

בתכניות העבודה של 2016, אתם מדברים על יעד של 3.28 ב-2017.

כן. אבל בשנים האחרונות אנחנו בלי.

זה מה שאמרתי קודם, שאני חושבת שעמדתם ביעד, אז למה הורדתם את זה?

היסטורית זה לא אמר כלום. הפך את המשרד לבדיחה. אני אומר את זה בצורה מאוד גלויה. עובדה, אני לא יודע אם זה גם בגלל זה, אבל כשלא היה יעד, שברנו כל תחזית, גם של האופטימיים בתעשייה הזאת.

כשאין תחזיות, אפשר לשבור אותן.

זה מאוד קל לומר 10 מיליון אבל אנחנו יודעים שאין חדרים ל-10 מיליון.

יכולנו גם לומר 60 מיליון. זה לא העניין. מציבים יעד שהוא מגובה בתכניות עבודה.

השאלה הזו עדיין על שולחננו. אנחנו מתלבטים בה וטוב שהיא עולה. אני מקווה שבלי קשר ליעדים, שנמשיך לשבור שיאים. אולי בסרטון שנקרין לכם תראו מה גרם בשנים האחרונות לשינוי וקפיצה. אחר כך נעבור למצגת.

(הקרנת סרטון).

הסבר. אתם רואים את תל אביב וירושלים. חלק מהשינוי האסטרטגי, תפיסה שמשווקים ערים, לא משווקים מדינות. דרך אגב, זה מוכר יותר טוב היום. נוסעים לברצלונה ולא לספרד, נוסעים לאמסטרדם ולא להולנד. אנחנו רכשנו את הזכויות של השיר SUNI באמצעות לפ"ם. התפיסה היא שמזג אוויר עושה את זה.

בעיקר כשאפשר לשים בחורות בתחתונים.

לא. יש לנו חזאי רוסי וחזאי איטלקי, ותזמיני אותנו עוד פעם, נראה לכם את החזאי האיטלקי וזו החזאית הבריטית. את ראית כאן דוגמנית ישראלית וחזאית בריטית שהיא מגישת מזג אוויר. דרך אגב, היא לא בכירה שם. הבריטים, לא כולם מכירים אותה. פעם במשרד לקחו את בר רפאלי ואנחנו הולכים על מי שבתחילת הדרך. יש לנו חזאים רוסי, איטלקי, ויש שוויון מלא. שקוף ושווה.

שגם הם מופיעים בתחתונים.

בבגדי ים.

בבגדי ים. הם על הים.

הקפדנו שהיא תהיה בבגד ים שלם וגם החזאים הגברים הם בבגדי ים כשהם בים.

לא חשבנו שיבואו ההערות האלה על בגדי הים. בסוף אנחנו במגרש בינלאומי שכך משווקים.

זה מעניין. זה גם שיווק שהוא מאוד, אני לא יודעת איך להגדיר את זה. אני אשאיר את הדברים שלי בצד ואני אעבור לדברים שנמצאים בממשלה על סדר היום כל הזמן. שיווק שמוכוון אוכלוסייה מאוד מאוד ליברלית, פרוגרסיבית ופתוחה, אתם משקיעים הרבה מאוד כסף גם בשיווק לאוכלוסיות גאות בחוץ לארץ, מציגים את מדינת ישראל כגן עדן לקהילה הגאה והדברים האלה עומדים בסתירה גמורה להתנהלות הפנימית של הממשלה כאן.

וגם עושים קמפיינים לקהל חרדי.

הדברים האלה עומדים בסתירה הן ביחס ללבוש והן ביחס לקהילה הגאה.

כשהתיירים באים, זה מה שהם רואים.

אנחנו פועלים כדי לפנות לכמה שיותר נישות. כמובן שתיירות ספורט היא נישה, תיירות גאה היא נישה, קולינריה ואנחנו מארחים הרבה עיתונאים, מכוונים את זה, יורים לכל הכיוונים כשבסוף אנחנו רואים מהם ברכה. ה-3.6 מיליון, זה חלק מהעניין. זאת השורה התחתונה.

אם אתם רוצים, יש לנו מצגת.

בואו נדלג למידע. טיפול בבקשות מידע. בסך הכול המידע המבוקש, 47 בקשות, 92 אחוזים ל-2015. לשנת 2017 - - -

94 אחוזים.

34 מתוך 35, אלה מספרים מאוד מאוד טובים.

אני רוצה להזכיר שיש נוהל של היחידה שמחייב את משרדי הממשלה להעלות לאתר שלנו את התשובות שכבר ניתנו לפונים ושניתן לפרסם אותן לציבור, מתוך תפיסה שאם פרסמת לאחד, אין שום מניעה שתפרסם לכולם וכולם יוכלו ליהנות מאותו מידע. אני רק מדגיש ומבקש להקפיד על קיום הנוהל הזה כי כרגע זה לא מבוצע.

תסביר.

הנוהל של העלאת תשובות לאתר מחייב את משרדי הממשלה.

בכלל לא מבוצע?

הוא לא מבוצע.

אני סמנכ"לית אסטרטגיה וחופש המידע אצלי. סופיה טיפלה בזה עד עכשיו. האמת היא שלא ידעתי שאפשר וצריך להעלות את התשובות, אבל אין מניעה.

אם כבר טרחתם והכנתם תשובות, תעלו אותן כדי שהציבור יוכל ליהנות מהן.

ברור. לא הייתי מודעת לזה.

יש נוהל כזה וגם דיברנו עליו כאן בוועדה מספר פעמים. בבקשה תדאגו להעלות. אני רואה שבשאילתות של חברי הכנסת – עוד שני שקפים קדימה - 50 אחוזים נענו תוך 21 ימים.

בזמן. כן.

מה עם אלה שלא נענו?

נענו 20 ימים אחרי.

ואלה שלא נענו בכלל? אחת נענתה אחרי 45 ימים. איזה סיבה יש לעיכוב כזה?

טכנית. בעיקר טכנית. אני חושבת שכל הגורמים מתרגלים עכשיו לעקוב אחרי הדברים האלה. אנחנו משתפרים בזה.

מה הייתה השאילתה שחיכתה לתשובה כל כך הרבה זמן?

צניחה בתיירות לישראל של חברת הכנסת עליזה לביא.

חיכינו שהיא תמריא.

מהי הצניחה? מה הייתה השאלה?

זו הכותרת.

כנראה שאילתה על הצניחה. לפני שנתיים, כשעוד לא הבינו מה אנחנו עושים, כל הזמן דיברו על כך שהתיירות צונחת. אבל בסוף זה קרה והיה שינוי במגמה.

אני רואה שהשאילתה הייתה בנובמבר 2016. יכול להיות שחיכינו לקבל את הנתונים של סוף השנה ואז השבנו בתחילת השנה. כלומר, זה היה על שנת 2015 והיינו צריכים לחכות לנתונים. בדרך כלל זה בגלל קושי לוגיסטי-טכני לאסוף את הנתונים או לקבל את הנתונים. לא תמיד המידע נמצא אצלנו.

למה לא לשים את הנתונים באתר?

לפעמים אנחנו תלויים בנתונים של רשות ההגירה למשל.

גם את הנתונים שלהם לשים באתר.

אבל אנחנו מחכים להם.

לייצר מערכת קבועה כדי שאנשים יוכלו לראות כל הזמן מה המדד.

באתר שלנו יש את כל המספרים. זה הישג חדש שלנו כשאנחנו מקבלים און ליין ממשרד הפנים, ממש כל שבוע, כניסות תיירים ולפי איזה מדינות. זה ממש חדש. לא היה קל לקבל את זה אבל זה קיים.

בסדר. התקשרויות. העמוד הבא. פורסם דוח התקשרויות.

מוגש כראוי.

כמה מההתקשרויות בפטור?

מעט מאוד. אני לא זוכרת.

לפי הנתונים שיש לי, 76 אחוזים הם בפטור.

לא זוכרת.

מאיזה התקשרויות 76 אחוזים?

ההתקשרויות של המשרד בשנת 2017, משלושת הרבעונים הקיימים.

אני לא מכירה את כל ההתקשרויות של המשרד, אבל במסגרת תשתיות אנחנו מתקשרים עם רשויות מקומיות וגופים ציבוריים כמו רת"ג, קק"ל והרלי, ואלה דברים שעולים לוועדת מכרזים לאישור בפטור אבל זה חלק מהמחויבות.

76 אחוזים?

אני לא מכירה את כל הנתונים.

לא כל ההתקשרויות שלכם הן עם קק"ל. רוב ההתקשרויות שלכם הן התקשרויות שיווקיות.

לא. כל מה שתשתיות.

כל ההתקשרויות בחוץ לארץ של סוכנים שאנחנו רוצים שיביאו תיירים לארץ, ואלה המון התקשרויות, הן התקשרויות בפטור ויש לנו הוראה מיוחדת בתק"ם, אני חושב 7.8.2, שהכירו בכך שיש פעילויות שאנחנו לא יכולים לעשות מכרז כי אנחנו רוצים למשל את אותו סוכן נסיעות או אנחנו רוצים להשתתף באותו כנס כדי להציג את ישראל. לכן הרבה מההתקשרויות הן בפטור בפעילות בחוץ לארץ.

כמה מההתקשרויות בישראל הן בפטור?

אני לא יודע את המספר.

אלה שאלות שאפשר לבדוק אבל מרבית ההתקשרויות של משרד התיירות הן בחוץ לארץ ולא בארץ. בארץ הפעילות שלנו היא מאוד מינורית. אם תרצו נתונים משלימים, אנחנו נוכל להציג לכם אותם.

אגב, בהתקשרויות למשל שאנחנו רוצים יחסי ציבור או חברות, אנחנו כן עושים מכרזים בינלאומיים בחוץ לארץ ועושים זאת כל פעם. כאשר אין ברירה וחייבים את הפטור, ומה שאמרתי זה בפטור, אבל מרבית ההתקשרויות עם חברות שיעשו אתנו יחד בכל מיני דברים - - -

פטור שממשיך כמה שנים. מה הרצף?

ממתי הפטור?

כן. לאותה חברה.

לא לאותה חברה.

צריך להסביר מהי משמעות הפטור. המשמעות של הפטור היא אם למשל אני רוצה להתקשר עם ספידיה, אני לא יכול לומר לעשות מכרז ותבוא לי חברה שהיא בסדר גודל אחר לחלוטין.

מה זאת אומרת, יש הרבה כמו ספידיה.

יש כל מיני סוכני נסיעות שיש להם את הקהל שלהם ואנחנו רוצים להתקשר אתם כדי שהם ישווקו את ישראל ויביאו תיירים באמצעות הקהל שלהם. אנחנו פונים לאותו סוכן ומבקשים להתקשר אתו וכל סוכן שרוצה להביא תיירים לישראל, אנחנו מתקשרים אתו. זאת אומרת, אנחנו לא פונים למישהו אחד אלא כל מי שרוצה, אנחנו מתקשרים אתו ויש הסכם שהוא סטנדרט וזה פתוח לכולם. אנחנו רוצים כמה שיותר שיביאו תיירים לישראל.

ניסינו לעבור על דוח התקשרויות ולהבין את זה אבל לא ממש היה אפשר להפיק את המידע הזה משם. איך מתפרסת ההשקעה של משרד התיירות בתחומים? הזכרת קודם שיווק לחרדים, שיווק ללהט"בים וכולי. איך זה מתחלק מבחינה תקציבית?

ראשית, זה משתנה.

איך זה התחלק ל-2017 ול-2016?

הזכרת את הנושא של לה"טבים. בדרך כלל זה סביב מצעד הגאווה. זה נחלק בעיקר, אנחנו מארחים כאן עיתונאים כדי שיסקרו את האירוע. משרד התיירות מביא את העיתונאים. במקרים מסוימים יש גם קמפיינים ממוקדים.

באיזה עלויות?

לא גדולות. אני לא רוצה לשלוף, אבל הקמפיינים האלה מאוד ממוקדים. כל הקמפיינים הם ממוקדים. אם זאת צפרות או קולינריה.

אמרת השקעה סביב מצעד הגאווה. מה העלויות? כמה משקיעים בהבאה?

אני לא בטוח שהשנה אנחנו נשיק קמפיין.

בשנה שעברה?

בשנה שעברה ניסינו לעשות עד שהסתובבו עלינו.

מי הסתובב עליכם?

לא רצו. לא רצו לשתף פעולה.

נראה לי שהממשלה יותר הסתובבה עליכם.

לא. לא. ממש לא. הם עשו הפגנה נגד ושלא ישתמשו במצעד.

הממשלה לא נותנת זכויות שוויוניות ללה"טבים. הם לא רצו שיעשו בהם שימוש ציני.

בצד התיירותי, משרד התיירות הרבה שנים, לפני שאני הגעתי, מלווה את זה בקמפיינים.

מה העלויות?

כשהייתה ההפקה שרצינו לעשות יחד אתם במצעד הגאווה, עם המטוס, היה סדר גודל של מיליוני שלקים. בשנה שעברה, לדעתי מינורי מאוד.

כמה מיליוני שקלים?

לדעתי סדר גודל, הקמפיין הגדול שרצינו לעשות אתם, שלושה מיליון שקלים, אם אני לא טועה. שוב, צריך לבדוק את זה.

יש כמה אפיקים. כשאנחנו עושים שיווק, יש קמפיין דיגיטל שהוא איקס כסף והוא כמה מיליונים שרץ במדינות הרלוונטיות. יש אירועים שאנחנו עושים באמצעות הלשכות. למשל במצעד הגאווה שיש בשטוקהולם, אנחנו שוכרים משאית ומשתתפים שם. במדינות מסוימות, היכן שזה רלוונטי לקהל היעד. יש ירידים שרלוונטיים לקהל הזה.

זה פשוט מדהים שזרוע אחת של הממשלה, הממשלה עצמה, הולכת ומצביעה נגד כל חקיקה שיכולה לקדם זכויות לקהילה הגאה וזרוע מסוימת של הממשלה הולכת ועושה פרסומות כמה ישראל היא מדינה חופשית.

להגיד לך שזה קהל היעד המרכזי של המשרד, הוא לא, אבל הוא אחד מקהלי היעד. לצורך העניין אנחנו משווקים גם לקהל החרדי.

באיזה עלויות?

שוב, זה הכול. אם יש לי דיגיטל. הקהל החרדי למשל, אלה עלויות מאוד נמוכות משום שהם לא בדיגיטל. מאוד קל לרכוש מדיה בעיתונות המקומית.

בעיתונות המקומית בלונדון או במקומות שאתה רוצה כמו ניו יורק.

תאמרו לי מה נתח התיירים שמגיעים לכאן. תחלקו את העוגה. לאיזו אוכלוסייה הם שייכים ומה העלויות שמוציאים.

הדרך בה אנחנו יודעים אילו תיירים מגיעים היא באמצעות סקר תיירות נכנסת שהוא לא מאוד מאוד מדויק. בגדול זה מתחלק כך שמחצית ממספר התיירים שמגיע, זאת תיירות שנקראת דתית, או נוצרית או יהודית, כאשר גם בתוכם יש חלוקה בין אוונגלים לקתולים.

מה החלוקה?

היא קצת יותר לקתולים והשאר לשאר הפלגים בנצרות.

כמה מתוכה יהודית? את כוללת את היהודית בתוך זה?

היהודית היא בתוך הדתית. כן. אם בערך מעל 50 אחוזים היא קתולית, יתרת ה-50 אחוזים מתחלקת בין 20-25 אחוזים יהודים והיתר אוונגליסטים ושאר הפלגים בנצרות.

כמה זה במספרים? את מדברת על חצי מהתיירות. כלומר, חצי מ-3.6?

כן. מחצית מהם. אלה מושגים שהם מאוד גסים וזה לא כל כך נכון כי זאת תיירות נוצרית וזה לא בהכרח צליינים שבאים לכאן אלא גם כאלה שבאים לצליינות אבל עושים סיבוב, גם קצת היסטוריה, גם קצת תרבות. זאת אומרת, זה מאוד מאוד קשה להגדיר כשאתה שואל בן אדם. זה כאילו היו שואלים אותך האם את יהודייה. זה מאוד קשה להגדיר את זה. זאת בערך החלוקה שאנחנו מוצאים. המחצית השנייה היא קהל כללי, שזאת גם תיירות בודדים, IFT, וגם תיירות כללית, קבוצות כלליות.

בתוך זה תיירות עסקית.

גם תיירות עסקית נמצאת בתוך זה.

מה הנתחים שלהם?

מאוד קשה להגדיר. אנחנו יודעים מה שאנחנו יודעים רק מתוך סקר התיירות הנכנסת.

בנתב"ג צוות שיושב ומראיין תיירים בשער לפני שהם ממריאים.

הסקרים האלה מפורסמים באתר שלנו. אנחנו שואלים גם איך הם שמעו על ישראל, איך הם באים וכולי, אבל שוב, זה סקר שהוא לא הכי אינטליגנטי ברמת הפילוח הספציפית. אנחנו למשל יודעים להגיד שב-OTS, שזה האקספידיה, בוקינג מכל העולם, הייתה עלייה מאוד מאוד גבוהה בשנה האחרונה. אנחנו יודעים שבדרך כלל זה קהל של בודדים, קהל כללי. אנחנו לא יכולים להגיד לך בדיוק כמה תיירות להט"בית הגיעה או כמה תיירות חרדית הגיעה.

אתם יכולים לראות כניסה לשמורות. השתתפות באירועים.

את זה אנחנו יודעים.

כניסה לאתרי קודש.

רת"ג למשל, שם זה כלי מדידה, אנחנו רואים קורלציה מדהימה בין הגידול במספר התיירים שנכנסים לארץ לבין הגידול במשלמים מחוץ לארץ באתרי רת"ג. גם על תמנע אנחנו יודעים.

לפני שנה או שנתיים במצעד הגאווה בתל אביב, עיריית תל אביב עשתה סקר כמה מתוך התיירים הלה"טבים שהגיעו למצעד הגאווה עלו לירושלים. למעלה מ-80 אחוזים והם ביקרו בכנסיית הקבר. האם זה עושה אותם נוצרים? להט"בים? יהודים? כנסיית הקבר זה מקום אליו הולכים גם אם אתה לא הולך לכנסייה כל יום. זה משהו שהוא גם תרבותי. הסקרים האלה מאוד גמישים ומאוד קשה להבין בדיוק מי האנשים האלה.

אני פשוט מנסה להבין איך אתם בונים תכניות. לפי איזה נתונים. כשאתם מנסים לבנות עכשיו תכניות לעתיד, אז יעדים אתם לא רוצים להציב כי מבחינתכם זה שרירותי, אבל את המספרים של מהיכן מגיעים, לפי מה אתם מתכננים את ההשקעה שלכם היכן לשווק, מה לשווק, מה הכי אפקטיבי, אילו אוכלוסיות אנחנו רוצים למשוך לכאן?

דבר ראשון, מה נותן את מנוע הצמיחה ולכן בפתיח הזכרתי שרצינו להיות על המדף של אתרי הנופש. השוק הכי גדול הוא השוק של אתרי נופש. אנשים מחפשים מקום לנפוש בו. מזמינים כמה פעמים בשנה דרך המכשיר הזה אתרי נופש. לכן היה לנו מאוד חשוב לצאת בכיוון שילך על הקהל הכללי שמחפש אתרי נופש ונוסע פעם בחורף ופעם בקיץ, לפי עונות שנה, יעדים ומדינות מקור. כמובן שיש פריסה תקציבית של השווקים שאנחנו עובדים בהם, כל מדינה והייחודיות שלה. שונה רוסיה מברזיל. ברזיל היא מדינה דתית. שונה סין מהודו. כל מדינה, אנחנו מכוונים לאופי התייר הפוטנציאלי. בודקים לאן הם נוסעים, רואים מה החוזקות. הופתענו כשהבנו שההודים באים לכאן גם למסעדות בתל אביב ולחופים ולאלכוהול. זאת הייתה הפתעה כי אלה דברים שאנחנו בודקים שם באמצעות הלשכות שם, באמצעות חברות היח"צ ומכוונים את הקמפיינים לזה. לכן תל אביב וירושלים מופיעות באירופה. ירושלים ותל אביב בארצות הברית כי ירושלים יותר חזקה בארצות הברית ותל אביב יותר חזקה באירופה. בסוף אנחנו מכוונים את זה למה שייתן את התוצאה הכי טובה.

אנחנו גם בודקים את זה באמצעות גוגל למשל.

תוצאה הכי טובה, לפי מה? אתם לא עושים עם יעדים.

מכסות תיירים. להגיע לתוצאות הכי טובות.

בהשוואה למה? תוצאה הכי טובה יכולה להיות חמישה מיליון. בהשוואה למה? למה לישראל לא יכולים להגיע עשרה מיליון תיירים?

כי אין לנו מספיק חדרים ל-10 מיליון תיירים.

ברגע שיהיה ביקוש, גם יהיו יותר חדרים. היום יש הרבה מאוד מלונות שאין בהם מספיק אנשים.

אין דבר כזה. אם תאמרי לנו היכן, אני בטוחה שמארגני התיירות ומי שמחפש חדרים ישמח לדעת.

האורחים שלנו לג'ירו לנו בפתח תקווה למרות שרצינו שהם יהיו בתל אביב על החוף.

אני באמת לא מבינה למה אתם לא משווקים את פתח תקווה כאחד היעדים.

את מבינה שהלנו תיירים בפתח תקווה. אנחנו מלינים אותם בכל מקום.

בסדר, כשיש אירועים גדולים. אני מדברת על השוטף.

לא, לא קשור.

את מוזמנת לשאול את מארגני תיירות נכנסת. הם מסרבים לקבוצות. היום בין אוקטובר, נובמבר, אין חדרים. אין להשיג חדרים בערים הגדולות. פשוט אין.

בתי המלון משום מה מגיעים כל הזמן ומתלוננים שבגלל ה-RBNB הם לא מצליחים למלא.

אני ממליצה לבדוק את הנתונים באמת.

אנחנו רוצים לראות נתונים. הוועדה הזאת היא כדי לבדוק נתונים. אני מבקשת לראות נתונים. נתוני השקעה תקציבית בנושאים, אתם לא אומרים לי אותם. אגב, האווירון הזה שרציתם לעשות לקהילה הגאה, לפי הפרסומים משנה שעברה היה אמור לעלות 11 מיליון שקלים ולא 3 מיליון שקלים.

תלוי איזה חלק של הקמפיין ואם היינו ממשיכים בו.

רק המטוס.

המטוס, ההוצאה הייתה קטנה מאוד כי עצרנו את זה בהתחלה.

מה שזה אמור היה להיות.

כן, אבל היו כמה תכניות. לא סיימנו את זה. זה היה אמור להיות אירוע מתגלגל וארוך שנעצר בתחילתו.

הוועדה הזאת עוסקת בחשיפת מידע לציבור. מה שאני הייתי רוצה לראות זה מידע על היעדים שלכם ואיך אתם עומדים בהם. מידע על ההשקעה התקציבית שלכם, באמת במה אתם משקיעים.

נשמח לקבל שאלות ולתת תשובות.

באנו עם מצגת. כל מה שביקשתם, ביקשו להיות צמודים במצגת. נתנו רקע.

הכול טוב. אני חשבתי שאלה נתונים שיהיו לכם.

אם אתם רוצים, ניתן לכם כמה באירופה, כמה כל מדינה. אנחנו יכולים לתת לכם את זה.

תקציב השיווק הוא קרוב לחצי מיליארד שקלים. בכל מדינה אנחנו יכולים להגיד לך בדיוק כמה אנחנו משקיעים בה.

כמה באון ליין, כמה באירוח, כל דבר.

אני רוצה שזה יופיע אצלכם באתר.

חבל שלא קיבלנו את זה קודם.

זה בסדר. זאת המטרה עכשיו.

מה שתבקשו, תקבלו.

אני מבקשת שהדבר הזה יופיע באופן שוטף אצלכם באתר.

בסדר אבל לא כל דבר אנחנו נשים מראש כי בכל אופן יש לנו את הבדיקות שאנחנו עושים, מידע עסקי ודברים שאנחנו משנים תוך כדי תנועה. אבל בגדול, כל דבר שאפשר, נעלה.

עושים תכנון תקציבי.

שאלת איך אנחנו יודעים היכן להשקיע וכמה. אנחנו עובדים הרבה מאוד עם גוגל. יש לנו שיתוף פעולה מאוד גודל עם גוגל שזה מאגר המידע הגדול בעולם. אם למשל אנחנו רוצים לדעת, נתנו ל-גוגל שאלה, מכל המידע שלכם, מכל קבוצת מידע שלכם, כשמישהו נגיד בגרמניה מבקש לדעת לאן לנסוע במזרח התיכון לנופש, לאן הוא רוצה לנסוע, אומרים לך יוון, תורכיה, ים המלח. אנחנו יודעים שהביקוש הוא לים המלח ואז אנחנו אומרים מתי למשל הגרמנים רוצים להזמין חופשה לים המלח. מתי הם מחפשים חופשות. נגיד במאי הם מחפשים לאוקטובר. חמישה חודשים מראש. אנחנו יודעים בדיוק מתי לשים את הקמפיין בגרמניה על ים המלח. אנחנו מאוד מאוד מדויקים בסקרים האלה. גוגל נותן לנו מידע מטורף שאנחנו ממש יכולים לפלח ולדעת בדיוק היכן לשים, מתי לשים, לאן לשים.

מכל המידע הזה אפשר לעשות תכנון קדימה. הצבת יעדים גם מעלה בסוף את הנתונים.

יש את כל היעדים והכול מתוכנן. במצגת הזו אנחנו הלכנו לפי מה שנתבקשנו. כל מידע שתבקשו לדעת, יש לנו את הכול מפורט ומסודר. הכול נמצא וקיים וחשוב שלא יצא מכאן שאנחנו עובדים ככה באוויר אלא הכול מאוד מאוד מסודר ומאוד מתוכנן ומנוטר כל הזמן. הוא מנוטר ומשתנה.

למה כל הנתונים האלה שקיימים אצלכם לא נמצאים היום באתר?

הרבה מאוד נמצאים באתר. אני לא יכולה לחשוב על מה לא נמצא.

כל הדברים ששאלתי עכשיו, חיפשנו אותם מראש לפני הישיבה ולא מצאנו.

חלוקה לפי מדינות?

במה משקיעים תקציבים, מי אוכלוסיות היעד שאנחנו מנסים להביא, מה היעדים של תיירים שאנחנו מנסים להביא לכאן. כל הדברים שעכשיו העליתי כשאלות כמעט רנדומליות. את הכול ניסינו לברר.

כי אז איך נעבוד עם העיתונות, אם הכול יהיה באתר?

לא יהיה לכם חומרים לעיתונות?

לא יהיו לנו חומרים לעיתונאים.

תהיו יותר יצירתיים.

שאלה נוספת שאנחנו מטפלים בה כבר הרבה זמן בוועדה. במסגרת תכנית הצפון, תכנית מלפני שנתיים וחצי שהייתה אמורה להוסיף תקציב גבוה מאוד והכרחי להשקעה בצפון הארץ, בגליל ובגולן, אמורים היו להיות 19 מיליארד שקלים על פני חמש שנים בכל תחומי העבודה מתחבורה ועד לתעסוקה, חקלאות וכן הלאה. יש גם השקעה שהייתה אמורה להגיע ממשרד התיירות של 50 מיליון שקלים בתחום תשתיות תיירות ועוד 60 מיליון שקלים בפרויקטים בתחום המלונאות. זה כבר היה אמור לעבור ב-2017. נתונים שהוצגו בפנינו באמצע 2017 הראו שלא הייתה כל התקדמות בהוצאה של התקציבים הללו. אז נמסר שזה עומד בלוח הזמנים, זה אמור לצאת עד סוף 2017.

נמסר על ידי מי?

משרד התיירות.

במסגרת נוהל תשתיות למעלה מ-30 מיליון שקלים. יש ועדה שקיבלה ממני את הטבלה המפורטת. אני לא זוכרת בדיוק את המספרים.

30 מיליון ולא 50 מיליון?

התכנית היא לשנתיים, לשנת 2017 ו-2018. זה 25 מיליון שקלים בשנה. יכולנו לספק את הנתונים רק בדצמבר כשאנחנו מפרסמים נוהל. יש תהליך של בחינה של כל הבקשות וזה מתחלק באופן יחסי. רק בסוף התהליך אנחנו יודעים מי בפועל יתוקצב. אני העברתי רשימה מפורטת של כמה עשרות פרויקטים ולדעתי עוברים את ה-40 מיליון שקלים.

לצד זה צריך להדגיש שאם יש פרויקטים טובים שמוגשים אלינו, התקציב גדל וסביר להניח שזה גם קורה.

נכון. אתה יכול לקחת כדוגמה את נמל עכו.

נמל עכו, השנה, במקומות שיש לנו תשתית ושיתוף פעולה עם הרשות ופרויקט שבשל, נמל עכו, אנחנו בהשקעה של 20 מיליון שקלים.

מתוך 50 ועוד 60 מיליון שקלים, 110 מיליון שקלים שהיו אמורים להיות מושקעים בצפון, כמה הושקע בסוף ב-2017 וכמה מתוכנן להיות מושקע השנה?

ה-50 וה-60 מתחלקים חלק להשקעות וחלק לתשתיות. בתשתיות לדעתי בין 40 ל-50 מיליון.

השקעות זה מרכז השקעות, בניית מקומות לינה.

זה תלוי בבקשות שאנחנו מקבלים, גם בהשקעות וגם בתשתיות אבל בשניהם עברנו את ה-50 אחוזים מהביצוע ואני מניחה שנגיע להרבה יותר מזה.

מה זה במספרים?

לא הבאתי את המספרים. למיטב זיכרוני, הדיווח שאני שלחתי, בתשתיות ביצענו כבר יותר מ-40 מיליון שקלים מתוך ה-50 מיליון שקלים שהיינו צריכים לבצע.

מתוך 110 מיליון שקלים.

לא. בהחלטה יש שני סעיפים.

תשתיות ומלונאות.

אי אפשר לערבב אותם. הסעיף שמדבר על תשתיות מדבר על 50 מיליון שקלים בשנתיים ושם ביצענו כבר למעלה מ-40 מיליון שקלים בשנה הראשונה. הסעיף השני מדבר על השקעות. אני לא מכירה את הנתונים כי זה לא התחום שלי.

יש בנייה בטבריה, בנצרת, ואנחנו חונכים מלונות, בחיפה.

איפה המספרים?

אם תשאלו, תקבלו אותם.

הם מופיעים באתר המשרד.

אם היו מופיעים באתר המשרד, לא הייתי שואלת.

מינהלת השקעות מפרסמת בכל שנה בסוף השנה את כל הפרויקטים שהיא אישרה באותה שנה.

כלומר, ב-2018 אנחנו צפויים לסיים עם ה-110 מיליון שקלים בשני התחומים הללו?

בהחלט, ולעבור אותם בהרבה.

לעבור אותם בהרבה. בכמה?

אנחנו לא יודעים. רק אחרי שנקבל בקשות נדע.

אז איך אתם מתכננים תקציב? כבר עבר תקציב 2019.

יש כאן בלבול ואולי כדאי להסביר. בסוף יש צוות שיושב במשרד האוצר ובמשרד התיירות, גם מינהלת השקעות שאחראית על בניית בתי מלון וגם הצוות שמחלק תקציב תשתיות. זה תלוי בקבלת בקשות. זאת אומרת, אם אף אחד לא מגיש בקשה לבית מלון בעיר כלשהי, אני לא יכול לכפות על אף אחד לבנות מלון. אני צריך לקלוט בקשה ואז יש תנאי סף. יש נוהל מסודר עם תנאים.

כלומר, התקציב עבר לכם בהרשאה?

כן.

הוא חלק מהמסגרת שלנו.

זה חלק מהמסגרת? אמרתם שזה יהיה עוד הרבה מאוד כסף. מאיפה מגיע הכסף הזה?

היא אומרת שאם היא הוציאה 40 מיליון, היא צופה, לפי הבקשות שיהיו ב-2018. הצוות של התשתיות עדיין לא סגר את התקציב.

הדיונים הם בחודשים הקרובים. ההגשות הן עד השבוע.

עד מחר בתשתיות. בשבוע שעבר כבר הגישו בהשקעות אבל צריך להבין שאי אפשר לתת מענקים ליזם אם אין יזם שמעוניין להקים מלון. זאת אומרת, צריך להיות ביקוש כדי שניתן את זה. זה מתוך התקציב השוטף שלנו וכשהצפון מספיק חשוב גם כי התיירים מגיעים אליו וגם כי הוא חשוב בפני עצמו כפריפריה, אז בדרך כלל גם עוברים את היעד.

למה הוא לא מופיע ביעדים של המשרד, בתכניות העבודה? אכן הוא מאוד מאוד חשוב.

מי?

הצפון. גם הדרום, עליו כבר דיברנו.

על הדרום דיברנו. בצפון אנחנו עובדים נקודתית. לצערי בסיטואציה שיש שם, אין היום את המוצר הצפוני כמו שהיינו רוצים מבחינת הרבה גופים ממשלתיים שמטפלים בו ואנחנו מנסים לשנות.

זה מופיע כיעד כללי בהשקעות בתשתיות ולא כמשהו ספציפי.

כן. בטח זה מופיע אבל לא כמוצר סתמי.

מאחר ולמשרד יש גם משמעות של פיתוח תעסוקה ופיתוח הפריפריה, אני חושבת שהצפון וגם הנגב צריכים להופיע כתכנית עבודה, כחלק מהיעדים של המשרד.

הנגב מופיע חזק מאוד בתכנית העבודה. בצפון לצערנו, אם ניקח דוגמה, היינו שמחים להיות היום כבר אחרי הפעולה הגדולה והתקציב הגדול שיש תוצאה מהחלטת ממשלה בטבריה אבל לצערי הדברים שם לא הבשילו בגלל הרבה מאוד סיבות.

למה?

שיתוף פעולה עם הרשות המקומית, כל מיני בעיות שהיו שם עם כל הגורמים, ובטבריה זה דבר שהיו עליו הרבה כתבות לאחרונה. יש תקציב, יש תכניות ויש הכול אבל דבר אחד אנחנו יודעים, אנחנו לא משקיעים במקום שאנחנו לא בטוחים שזה יחזיק מעמד.

אז זאת לא דוגמה. טבריה היא עיר שתמיד אומרים עליה שהיא מלאת פוטנציאל. היא עיר באמת מדהימה. הסיבה שהיא בקריסה מתמשכת, בין היתר היא מחוסר של השקעה ממשלתית.

ממש לא.

וגם אופן ניהול פנימי.

טבריה היא בדיוק עיר שיש תקציבים, הושקעו תקציבים, יש דוח מבקר המדינה שמתאר בדיוק מה קרה עם הטיבריום של 10 מיליון שקלים ועכשיו תגידי לי תשעה. בערך עשרה מיליון שקלים. דוח מבקר המדינה בעקבות קריסת הטיבריום בשנת 2013. שנתיים קודם תוקצב בעשרה מיליון שקלים. כדי שדברים כאלה לא יקרו, אנחנו צריכים לראות שיש בסיס מוניציפאלי ופלטפורמה רחבה ושיתוף פעולה עם כל המועצות מסביב. ברגע שרשות לבד – ואי אפשר לבנות מוצר תיירותי כשכל רשות מעמידה שמינית משרה לרכז תיירות. אנחנו מנסים לתכלל. בדרום הצלחנו ובצפון עוד לא. אני מקווה שגם זה יקרה. לכן אנחנו לא ממהרים שם. השקעות – כן, תשתיות – היכן שיש שיתוף פעולה כן, אבל לא נבנה היום טיילת כשלא מפנים את מה שצריך לפנות שם, כשלא מתחייבים לתחזוקה וכולי וכולי.

זה חלק משיתוף הפעולה מול משרד הפנים.

ישבנו במשרד הפנים.

אני גרתי בטבריה לפני 14 שנים. אותן הבטחות על תקציבים שצריכים לעבור והולכים להשקיע והנה זה מגיע.

זו זירה אחרת. זאת לא הזירה כאן. אני יכול להגיד לך שלפני חודש ישבנו עם מנכ"ל משרד הפנים ועם ראש עיריית טבריה והוצע לו כיוון ואנחנו מחכים לתשובה. מאוד רוצים כי כמו שאמרת, טבריה היא הפוטנציאל הכי גדול מבחינת תיירות שלא ממומשת.

עצום.

למרות מצבה של טבריה, התפוסות שם מאוד גבוהות, במלונות. 92 אחוזים במלון אסטרל.

של אוכלוסייה מקומית.

של צליינים.

במלון אסטרל? לא. בקלאב הוטל.

הכול. למה? כי התיירים באים ב-8:00 בערב, יוצאים ב-8:00 בבוקר ולא מסתובבים בעיר אלא יוצאים ישר החוצה ללחם ודגים. הם לא רואים את העיר ולא אוכלים בעיר.

עברו הרבה מאוד החלטות ממשלה בשנה האחרונה להשקעת תיירות ביהודה ושומרון והיו פרסומים שהתיירות לשומרון גדלה ב-200 אחוזים. נכונים?

תיירות מחוץ לארץ?

אני מניחה.

יש תנועה מאוד גדולה. אנחנו רואים את זה דרך אתרים שפועלים שם, גם בגוש עציון וגם בשילה. הרבה מאוד צליינים שמגיעים לשם בכל התקופות. אפילו לחברון.

איפה אנחנו רואים את כמות ההשקעה ואיפה אנחנו רואים את המספרים? כל הנתונים האלה הם נתונים שחסרים לי. אנחנו ראינו פרסומים כאלה, אני חושבת שהיה פרסום בערוץ 7, על עלייה של 200 אחוזים. איפה רואים את זה? אנחנו רואים שורה, ואת זה ראינו דרך העברות תקציביות בוועדת הכספים, שורה של החלטות ממשלה שמנסות לתעל לשם תקציבים. לא ראיתי את אותו דבר קורה עם העברות לצפון.

אם תכוונו אותנו בדיוק איפה.

המטרה היא - הייתי רוצה לצאת מהישיבה עם הדבר הזה – שבתוך חודש-חודשיים אתם יודעים להעלות בתוך האתר של משרד התיירות מסך שמראה לנו בצורה מפורטת איפה משקיעה הממשלה תקציבים בתוך הארץ בתיירות, על איזה מחוזות, באיזה אזורים ומה גודל התקציבים בכל שנה. אלה נתונים שהיה עדיף שנוכל לשאוב מתקציב המדינה. אפשר גם לעשות אותם בפורמט פשוט באתר שלכם. ומה אחוז העלייה בתיירות, גם תיירות חוץ וגם תיירות פנים בכל אחד מהאזורים האלה. משהו מאוד מאוד פשוט. אני בטוחה שאתם משתמשים בנתונים כאלה כשאתם מתכננים תקציב. זה יעזור לנו לפקח עליהם.

זה מופיע באתר. למשל בנוהל יש בנספח את המדיניות של המשרד וסדרי העדיפויות. למשל שם יש עדיפות לסובב כינרת ויש שם עדיפות לדרום. זה מופיע באתר. בסוף שנה, אחרי שכל הכספים - - -

סובב כינרת, לשביל?

לא. לאזור. כל הפרויקטים. אנחנו לא יודעים כמה בקשות תוגשנה. אחרי שמוגשות הבקשות, הן נבחנות בהתאם לנוהל ובסוף אנחנו מפרסמים את התוצאות.

בסדר. אז מפרסמים את זה.

זה מפורסם.

לא. אנחנו עוברים על הדברים האלה כל הזמן. עשינו תחקיר מאוד מאוד מעמיק לקראת הדיון. בסוף אני רוצה להבין כמה היום משרד התיירות משקיע בכל הארץ.

היא אומרת לך נפות, מחוזות.

זה לא בדיוק עובד כך. זה הרבה יותר מסובך.

תנסה לקחת גליל, צפון, דרום, כמה השקעת בתשתיות, השקעות, תנועת תיירים. לבנות משהו כזה. בסדר. צריך לעבוד על זה.

כך מגיעים ליעדים. בסוף כאשר רשויות באזורים מסוימים בארץ, רשויות חלשות יותר, לא כאלה שיש להן את המשאבים של רשות חזקה כדי לעשות פעולות עידוד תיירים בעצמן, אלא מקומות חלשים יותר, כפי שדיברנו עליהן בעיקר בפריפריה, כשהן רוצות להילחם מול הממשלה כדי להשיג לעצמן יותר תקציבים, כשאנחנו כאן בכנסת רוצים לקבל פילוח אמיתי ולהבין היכן צריך להשקיע יותר כוח, אין היום את הנתונים.

אין בעיה. המספרים טובים ואין בעיה.

אז תפרסמו אותם.

בסדר. לכן אנחנו כאן. אם היינו יוצאים מכאן בלי שום הערה., נמצא כאן דוקטור נועם קוריאט מהדיגיטל שיוכל להתייחס לכל פעילות הדיגיטל שהיא כלי מאוד חשוב.

לגבי המידע. יש המון מידע שמפורסם. אני לא בטוח שנכנסתם לאתר הזה. יש לנו אתר שנקרא מידע למטייל. בתוך האתר הזה יש מדור שנקרא מחקר במדיה ובתוכו יש מדור שנקרא מידע מחקרי. כל המידע המחקרי שאנחנו מפרסמים, הכול גם עולה לשם. לדוגמא, כניסות ומבקרים, תיירים, 2018, לינות תיירים ישראלים 2017, סקר פרויקט כבר ביקרתם וכולי. יש כאן עשרות פריטים עם אקסלים ומסמכים. כל המידע נמצא שם. יכול להיות שיש מידע נוסף שאפשר להעלות ואנחנו נבדוק את זה.

יש למישהו שאלות נוספות?

אני אסכם את הדיון.

כמה דברים שאני מאוד אשמח אם נצא אתם מכאן ואנחנו כאן במטרה משותפת. אגב, הקבוצה שלי שהדרכתי בטבריה סימנה את תחילת שביל סובב כינרת. לכן שאלתי לגביו.

לפני חודש היינו שם ואת יודעת מה הבעיה שאיתרנו? שיש שילוט מצוין שמחזיק מעמד, שמו שם שילוט מעולה, אלא שאין ראונד-אפ. את יודעת מה זה ראונד-אפ? זה החומר המרסס שגורם לכך שהצמחייה, החרציות בחורף, לא יסתירו את השילוט. היינו שם לפני חודש.

אני חושבת שאפשר בהרבה מאוד מקומות בארץ בפריפריה לחזק אותם בצורה מאוד משמעותית בהתבסס על תיירות ולמרות האתגרים שאנחנו עוברים, ועובדה שיש תקופות שבאמת קשה להביא תיירים, כמו צוק איתן, אז יש ירידה דרמטית בתיירים ואין מה לעשות. יש מה לעשות בצדדים אחרים של הממשלה אבל בטח לא מכיוונכם. יחד עם הדבר הזה אפשר להגדיל את המספרים בצורה עצומה והכול תלוי בהתנהלות. אני בטוחה שברור שאתם שותפים לרצון הזה. לחזק מאוד מאוד מאוד את ערי הפריפריה ואת יישובי הפריפריה, בעיקר מתוך הדבר הזה כי אין מה לעשות, יש הרבה מאוד אזורים בארץ – אם זה בערבה ובנגב והרחב בגליל העליון או בגולן – שיכולים להתבסס בעיקר על תיירות כאמצעי תעסוקה מעל לרוב התחומים האחרים. צריך להשקיע בזה.

אם זאת ההשקעה, ואני אומרת את זה גם מתוך מעבר על הרבה מאוד שינויים בתקציב שעשיתם בשנים האחרונות, לא עד הסוף מובנת כי בסוף אנחנו מנסים להסתכל בכלים הקיימים שזה פרסום התקשרויות, שזה בתקציב שלכם, על היכן הייתה ההשקעה, מה התועלת של ההשקעה הזאת, מה היעדים שמתכננים – מאוד מאוד קשה להבין. הדברים האלה הם לא שקופים. תכניות העבודה מפורסמות בצורה מאוד מצומצמת. לא נכנסת לשם למשל התכנית של הצפון, לא נכנסת התמקדות באזורים בארץ. לקבל מידע, שוב, כל הזמן יש פניות לחברי כנסת בעניין הזה של המלונות מול RBNB. זה נעשה המון אבל כדי למצוא מידע אמיתי, אנחנו מעדיפים לקבל את המידע האובייקטיבי.

מה זה פניות שונות?

להסדיר את הסיפור של RBNB. כדי לקבל מידע אמיתי ולהבין מה תמונת המצב, אנחנו צריכים את המידע שנמצא אצלכם ולא להסתמך על מידע של חברות פרטיות. כל הדברים האלה צריכים להיות מפורסמים.

אני מציעה, וזה לא בדיוק כלול במידע למטייל אלא זה מידע למחוקק ומידע לציבור בהקשר של השקעה תקציבית, לראות בדיוק את זה. איפה משקיעים בארץ בכל שנה, כמה באמת הושקע, גם כמה תוכנן וגם כמה הושקע בסופו של דבר, מה העלייה או מה מספר המטיילים שמגיעים מבחוץ, מה מספר המטיילים שמגיעים מתוך הארץ. יהיה מאוד מעניין דרך הנתונים האלה גם להבין מה קורה בתיירות פנים, איך מול זה שיש טיסות זולות לעומת מלונות מאוד מאוד מאוד יקרים במקומות האטרקטיביים כך שיותר ויותר ישראלים מעדיפים ויותר משתלם להם לקחת את המשפחה לחוץ לארץ לכמה ימים בטיסת צ'רטר מאשר לטייל בארץ. מה עושים כדי לעודד יותר תיירות בארץ שהיא גם אפשרית במחיר. המחירים היום הם בלתי נתפסים לתיירי פנים. כמה אתם משקיעים באוכלוסיות מיוחדות. כלומר, מה שאמרנו, חרדים, להט"בים, נשים, גברים, דתיים, חילוניים, אוכלוסיות יהודיות ואוכלוסיות נוצריות.

תיירות נגישה.

נכון. כמה משקיעים בהנגשה. כמה משקיעים בתיירות עסקית, כמה משקיעים כדי להראות את ההישגים הגדולים, תיירות שגם מתבססת על ההישגים הגדולים של המדינה, אם זה בתחומי הטכנולוגיה, החקלאות וכדומה. כל הדברים האלה יעזרו לנו להתמודד ולהילחם על הדברים הנכונים כאן בכנסת ולעשות עבודה יותר רצינית ויעזרו לכם להציב יעדים.

כמובן החשיבות של היעדים בתכניות עבודה היא עצומה. היא פשוט גורמת לכולנו לרצות לקפוץ קצת יותר גבוה. היא לא צריכה להיעשות בצורה שרירותית אלא היא צריכה להיעשות בצורה חכמה אבל היא תגרום לכולנו לנסות להשתפר ולהגיע כמה שיותר למעלה.

מילה אחרונה. אני חושבת שהיה חשוב מאוד לשמוע את עמדת משרד התיירות, את עמדת שר התיירות והעמדה המקצועית של המשרד בתחומים שהיום מעכבים עלייה במספר התיירים, כמו למשל הדברים שדיברנו עליהם שהם תחבורה ציבורית ונושאים אחרים שאם הם היו משתפרים משמעותית, כמובן היו בראש וראשונה עוזרים לאזרחי ישראל אבל גם היו יכולים להכפיל ולשלש את מספר התיירים שמגיע לכאן מדי שנה ולהכניס הרבה מאוד כסף למדינה.

יש לכם תוספות, משאלות, חלומות?

לא. רשמנו.

אתם חוזרים למשרד באופניים?

החשב לא אישר. רצינו אופניים מתחת למשרד כדי שהעובדים יסתובבו בקריית הממשלה עם אופניים, אבל הייתה בעיה של ביטוח. אנחנו עובדים על זה.

התפרצת כאן לדלת פתוחה.

ואם עושים תאונה ברכב? מה זה קשור לביטוח?

לרכב יש ביטוח. לאופניים, צריך להסדיר ביטוח. לשם כך יש את החשב הכללי, את ענבל וגופים שלוקח להם זמן.

מדהים. מכל הבחינות האפשריות צריך לעודד אופניים במקום כל אמצעי תחבורה אחר. מעבר לכל הדברים האחרים, זה מסייע לבריאות העובדים.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.