ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-01OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 588

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ד' בחשון התשע"ח (24 באוקטובר 2017), שעה 12:30

הצעת חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים (תיקון מס' 5), התשע"ו-2016, (מ/1068)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

עו"ד, ייעוץ וחקיקה - אזרחי, משרד המשפטים - אילת פלדמן

מתמחה, משרד המשפטים - דינה מליק

עו"ד, רשם זכויות מטפחים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - דניאל קינן

סגנית ראש רשות הפטנטים, רשם הפטנטים - ז'קלין ברכה

עוזרת משפטית, רשם הפטנטים - עדי ליאב

סמנכ"ל משק וכלכלה, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל - נדב שטילמן

ראש אגף סחר חוץ וקשרים בינלאומיים, התאחדות ארצית של בוני ומפתחי ישראל - דן קטריבס

איתי עצמון

עידית חנוכה

אושרה עצידה

הצעת חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים (תיקון מס' 5), התשע"ו-2016, מ/1068

שלום לכם. אני פותח את דיוני ועדת הכלכלה, דיון שלישי. מנהלת הוועדה, יועץ משפטי, רשמת - שלום לך יקירה, ברוכה הבאה בצל קורתנו - דובר, ואני גם אברך את עצמי כאן בראש הישיבה.

אנחנו דנים היום בהצעת חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים (תיקון מס' 5), התשע"ו-2016.

בבקשה, שם ותפקיד כמובן.

תודה רבה. אני אילת פלדמן, מחלקת ייעוץ וחקיקה - אזרחי. אתחיל באמירה כללית על הצעת החוק ומה זה כינוי מקור. אני לא נכנסת לפרטים המדויקים אלא רק בשביל לתת את המסגרת. כינוי מקור הוא השם של אזור גיאוגרפי מסוים שכלול בשמו של מוצר שמיוצר באותו אזור גיאוגרפי, כאשר איכות המוצר או התכונות של המוצר הם תוצאה של מאפיינים של האזור הגיאוגרפי. הדוגמה המובהקת ביותר שתמיד אוהבים לתת היא שמפניה. יין נתזים שמיוצר בחבל שמפיין בצרפת הוא שמפניה, ומאחר שזה כינוי מקור רשום אסור לקרוא ליין נתזים מאזור אחר שמפניה.

זאת אומרת, אם יש לי שם משפחה שרעבי, האם מישהו יכול לבוא ולהשתמש? זה על אותו עיקרון.

שרעבי זה שם של אזור?

כן, שרעב.

ככל שיש מוצרים שמיוצרים באותו אזור, ויש איזה איכות מיוחדת לאזור הזה אז - - -

אוקי, בסדר גמור.

הצעת החוק שבפנינו לא עוסקת בפן המהותי של חוק כינויי המקור, אלא יש שני עניני עיקריים בהצעת החוק הזו: הראשון הוא העברת הסמכות לערער על החלטות רשם סימני מסחר בענייני כינויי המקור לבית המשפט המחוזי במקום ועדת ערר ייעודית שכרגע מצויה בחוק, וזאת באופן דומה לערעורים על יתר החלטת הרשם בשאר מחלקות רשות הפטנטים. כלומר, רשם הפטנטים, רשם סימני המסחר, רשם העיצובים שאתה מכיר בהחלט.

כן.

העניין השני שבו עוסקת הצעת החוק הוא החלפת חובת הפרסום ברשומות של בקשות והודעות לפי החוק בחובת פרסום מקוון באתר האינטרנט של הרשות, וזאת במטרה לייעל את עבודת רשות הפטנטים ולשפר את הנגשת המידע שהיא מפרסמת לפי החוק.

יש לי שאלה לעניין ביטול ועדת הערר. יש אגרה בעד הגשת ערר היום?

לפי תקנות כינויי מקור אין אגרה על זה. האגרה להגשת ערעור בהנהלת בתי המשפט היא בסך 893 שקלים. עד היום היה בסך הכול הליך אחד בפני ועדת הערר בכל שנות המדינה.

זאת אומרת, יש מקרה אחד כזה. למה צריך? אני חושב שהמילים והזמן שבזבזתם עולים יותר.

מדוע אנחנו מבטלים את ועדת הערר? שוב, יש מיעוט מקרים. לכן, אין הצדקה להחזיק מנגנון כזה של ועדת ערר.

את אומרת, בית המשפט ממילא קיים.

נכון, מה גם שיש פה את ההיבט של אחידות מול יתר מחלקות הרשות. זה עניין רוחבי. כל הערעורים על החלטות הרשם הם בבית משפט.

ככה עשינו בעיצובים.

כן, אני זוכר. אוקי, בסדר.

האם יש הערות מסוימות? מי אדוני?

שמי נדב הררי שטילמן. אני פה בשלושה כובעים: סמנכ"ל משק וכלכלה בהתאחדות האיכרים, אני חבר מועצת הרשות לפיתוח הגליל, ואני דירקטור במועצה לגפן היין.

כן, זכרתי אותך.

אני פה להקשיב.

יפה. יש גם מה שנקרא אצלנו שומעים בדיונים? זה גם כאילו שלושה אנשים יושבים פה.

אוקי, אני לא רואה שום בעיה.

מי אדוני?

אני נציג התאחדות התעשיינים ואין לנו בעיה עם העניין. כל הנושא של כינויי מקור הוא נושא שצריך לשים אליו לב שהוא יתנהל כמו שצריך. רק להזכירך, למשל, ה-Jaffa Orange הוא כבר לא ישראלי מזמן. כשלא היתה הקפדה על הנושאים, הנושא של כינויי מקור יכולים להיות בעייתיים, ועובדה ש- Orange Jaffa זה היום כבר לא מזוהה עם ישראל ולא ישראלי. הנושא חשוב לנו.

כי פשוט מאוד יש היום מקומות שיודעים לעשות את זה יותר טוב כבר מ- Jaffaישראל.

לא, אבל יש רק Jaffa אחד.

משתמשים באותו שם – בסדר.

בדיוק, וזה בעיה. כלומר, זה ערך וזה מוניטין שצריך לדעת לשמור עליו, ואסור לתת לדברים האלה להתנהל ללא בקרה.

מישהו בהתאחדות התעשיינים נרדם.

בזמנו.

כן. לא אתה, חס וחלילה. אתה ערני לחלוטין.

אני ערני לחלוטין, אבל זה גם היום קשור לאיכרים כי ה-Jaffa - - -

צודק.

ה- Jaffa זה לא כינוי מקור היום?

Jaffa הוא כינוי מקור, Jaffa הוא כינוי המקור הישראלי שמקורו בישראל היחיד שרשום. הנושא הזה הוא נושא של אכיפה, מה בעל הרישום עושה עם כינויי המקור שלו.

ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. אני רק אוסיף לעניין Jaffa . זה לא עניין של אכיפה, אלא איך הוא משתמש בה לכינוי. אם הוא ממסחר אותו והופך אותו לסימן מסחר אז הוא בעצמו לא שמר על המוניטין של כינויי המקור. זה לא משהו שקשור לרגולטור, אלינו. זו באמת היתה הסוגיה שהיתה בדיון היחיד שהיה בעניין הזה בוועדת הערר.

על Jaffa?

על Jaffa, נכון. הרשם בחן מחדש האם Jaffa ראוי להמשיך להיות רשום ככינוי מקור והחליט שלא, ומועצת הצמחים - היא היתה אז פירות ההדר - הגישה את הערר הזה לוועדת הערר, והיא החליטה להשאיר את זה ככינוי מקור. זה היה הסיפור של Jaffa.

אוקי, בסדר גמור - יפה.

ברשותכם, בואו נעבור להקראה של קהלת באחד החגים או יומא ביום כיפור. זאת אומרת, מהר. ודאי שאם יש דברים שחשוב לדעת, אז בבקשה.

"תיקון סעיף 2 1. בחוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(א), אחרי "ברשות הפטנטים שבמשרד המשפטים" יבוא "(להלן – הרשות)".

תיקון סעיף 8 2. בסעיף 8(א) לחוק העיקרי, במקום "ברשומות, על חשבון המבקש" יבוא "באתר האינטרנט של הרשות" והסיפה החל במילים "ובנוסף לכך" - תימחק.

תיקון סעיף 13 3. בסעיף 13(ב) לחוק העיקרי, במקום "וכן יפרסם ברשומות" יבוא "וכן יפרסם באתר האינטרנט של הרשות"."

אני מציע לעצור כאן. בסעיף 2 התיקון הוא טכני. בסעיפים 2 ו-3 מתקנים בנושא הפרסום כפי שהסברת קודם לכן.

נכון.

האם אדוני רוצה להצביע על סעיפים 1 עד 3?

כן. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיפים 1 – 3 אושרו.

אושר.

הלאה.

"הוספת סעיף 14א 4. לפני סעיף 15 לחוק העיקרי, תחת כותרת פרק ג' יבוא:

"הגדרות 14א. בפרק זה –

"הסדר ליסבון" – הסכם ליסבון בדבר הגנת כינויי מקור ורישומם הבין לאומי, שנחתם ביום 31 באוקטובר 1958 כפי שתוקן ביום 14 ביולי 1967 וביום 28 בספטמבר 1979, המפורסם באתר האינטרנט של הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO – World Intellectual Property Organization), לרבות התקנות להסכם בנוסחן העדכני כפי שהן מפורסמות באתר האמור.;

"המשרד הבין-לאומי" – המשרד הבין-לאומי שהוקם על פי הסדר ליסבון."

אנחנו במלחמה והיה להם זמן לדון בזה?

אוקי. הערות?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 4 אושר.

אושר.

"תיקון סעיף 15 5. בסעיף 15 לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילים "לפי הסדר ליסבון" יבוא "לפי הסדר ליסבון ולעניין הקשר עם המשרד הבין לאומי"."

זה קשור לתיקון שהוספנו הרגע – הגדרות ב-14א.

אוקי. יש הערות? מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 5 אושר.

אושר.

"תיקון סעיף 16 6. בסעיף 16 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"בעל זכות המגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (א) ישלם למשרד הבין-לאומי את הסכום הדרוש לרישום כפי שקבע המשרד הבין-לאומי, בהתאם להוראות הסדר ליסבון, ויצרף לבקשתו אישור על תשלום כאמור; הסכום המעודכן כאמור יתפרסם באתר האינטרנט של הרשות."

זה מחייב הסבר במשפט על מה מדובר.

כן. בעבר לפי מה שכתוב היום בחוק, תשלום אגרת הרישום מתבצע באמצעות הרשות, אך כיום התשלום נעשה ישירות בידי המבקש למשרד הבין-לאומי שמנוהל בארגון - - -

מדובר בבקשה בין-לאומית?

כן.

בקשה לרישום בפנקס הבין-לאומי.

נכון, בפנקס הבין-לאומי. האגרה הזו היא בשיעור שקבע המשרד הבין-לאומי. היום התשלום לא עובר דרך רשות הפטנטים, והתיקון הזה בא לשקף את ההסדר שיש באמנה.

הוספנו את ההוראה שהמבקש צריך לצרף את האישור לתשלום בעקבות דיוני הכנה עם הייעוץ המשפטי לוועדה מאחר שכל עוד לא בוצע התשלום לא תטופל הבקשה.

נכון.

עוד נקודה שרצינו לציין. באשר לפרסום הסכום המעודכן באתר האינטרנט של הרשות, הסכום עצמו מתפרסם באתר של הארגון העולמי לקניין רוחני, והצבה של קישור, link, לאתר של WIPO, היא מספיקה כדי למלא את חובת הפרסום שאמורה כאן בסעיף 16.

אוקי, בסדר גמור.

הערות? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 6 אושר.

סעיף 6 אושר.

"תיקון סעיף 17 7. בסעיף 17 לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במלים "ויחולו עליה" יבוא "ויחולו לעניין הבקשה הוראות פרק ב', למעט סעיפים 13 ו-14, בשינויים המחויבים"."

זה ההחלה של הבחינה של הסעיפים הרלוונטיים בבחינה של כינוי מקור ישראלי על בקשה בין-לאומית.

אוקי.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 7 אושר.

סעיף 7 אושר.

"תיקון סעיף 19 8. בסעיף 19(ב) לחוק העיקרי, במקום "הליכי ערר על החלטתו לפי סעיף 30" יבוא "הליכי ערעור לפי סעיף 30 או ערעור על החלטת בית המשפט בערעור כאמור"."

זו התאמה ניסוחית לביטול ועדת הערר שנדון עליה עוד מעט.

אז אפשר להצביע אחר כך על הכול ברצף.

בסדר גמור, אחר כך על הכול. נא להקריא.

"תיקון סעיף 26 9. בסעיף 26 לחוק העיקרי –

(1) במקום כותרת השוליים יבוא "הודעה על הליך לפני הרשם";

(2) אחרי "לפי חוק זה" יבוא "לפני הרשם", במקום "ברשומות" יבוא "באתר האינטרנט של הרשות", והמילים "וכן ייתן הרשם פומבי להודעה האמורה בדרך נאותה נוספת" – יימחקו."

מדובר על פרסום הודעה לצורך הצטרפות של כל צד שלישי מעוניין להליך בפני הרשם. מאחר ופרסום באינטרנט הוא פרסום שהוא נגיש לכול, אנחנו מוחקים את החובה לפרסם בדרך נאותה נוספת כיוון שהיא מיותרת למעשה.

אוקי. סעיף 10.

"החלפת סעיפים 30 ו-31 והוספת סעיף 31א 10. במקום סעיפים 30 ו-31 לחוק העיקרי יבוא:

"זכות ערעור 30. (א) מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה של הרשם אשר סיימה את הדיון בהליך שנערך לפניו לפי חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית המשפט בתוך 45 ימים ממועד מתן ההחלטה.

(ב) מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה אחרת של הרשם רשאי לערער עליה לפני בית המשפט, לאחר שניתנה לו רשות לכך מבית המשפט של הערעור; ההוראות לפי סעיף 41(ב) סיפה, (ג)(1) ו-(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מתן רשות ערעור על החלטה אחרת כאמור; לעניין זה, "החלטה אחרת", של הרשם – כל החלטה של הרשם שאין בה כדי לסיים את הדיון בהליך שנערך לפניו.

בית המשפט המוסמך 31. בית המשפט המחוזי המוסמך, לעניין ערעור על החלטת הרשם לפי חוק זה, הוא בית המשפט המחוזי בירושלים או בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי בחירת המערער; ואולם רשאי שר המשפטים, בצו, להורות שהסמכות של בית משפט מחוזי לפי חוק זה תהיה גם בידי בתי משפט מחוזיים אחרים שיקבע."

כן, אבל למה דווקא ירושלים ותל אביב הם העוגנים והשאר רק - - -? אני סתם שואל.

נתחיל בזה שכך גם קבוע בחוק העיצובים, פקודת סימני מסחר.

הכל בסדר. לא שאלתי את השאלה הזו שם. אני רק מנסה להבין האם יש פה איזה סתם - - -?

יש פה איזשהו רצון לייצר מומחיות של בתי משפט וזה גם מרכז העסקים.

הבנתי. תיארתי לעצמי, רציתי לוודא. אמרתי שאולי יש משהו. את צודקת, גם כך זה לא כל יום אז אתה צריך לייצר - - -

גם מרכז עסקים: תל אביב ירושלים.

העניין ברור.

אעצור פה לרגע את ההקראה. אלה הסעיפים שמעבירים את הסמכות לדון בערעור.

לבית המשפט, כן.

היום חל חוק בתי דין מינהליים על ועדת הערר. בהמשך אנחנו גם נתקן את חוק בתי דין מינהליים ולהתאים את התיקון כאן.

תוכלי לומר במשפט לגבי ההחלה של הוראות מכוח חוק בתי המשפט, ההוראות שאתם מבקשים להחיל בסעיף 30(ב) המוצע.

נכון. לא ניתן יהיה לערער על החלטות של הרשם מהסוגים שנקבעו בצו בתי המשפט. אלה החלטות כמו הארכת מועדים, כל מיני דברים קטנים דיוניים במהלך הדיון שאין הצדקה שתהיה עליהם זכות ערעור שעלולה לעכב את הדיון.

כלומר, מתאימים כאן את המצב המשפטי לדינים הכלליים שחלים על הליכים בבתי משפט.

נכון.

כן, זה הגיוני. יש לו כבר הזדמנות כזו לעשות את זה.

אוקי, הלאה.

"פרסום מידע באתר האינטרנט של הרשות 31א. מידע המתפרסם באתר האינטרנט של הרשות לפי חוק זה יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום; הפרסום באתר האינטרנט ייעשה באופן שיבטיח את אמינות המידע המתפרסם בו, את זמינותו, את יכולת האחזור שלו והפקת פלט ממנו; לשם אבטחת המידע כאמור והעמדתו לעיון הציבור תפעל הרשות בהתאם להוראות לפי סעיף 71 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972."

זה הסעיף שקובע את ההוראה כיצד יתפרסם המידע באתר של הרשות. המידע הזה מתפרסם ביחד עם המידע שמתפרסם לפי פקודת סימני המסחר באותו יומן. זה נקרא "יומן סימני המסחר". לכן, התיקון כאן תואם את ההסדר שנקבע לגבי פרסום הודעות בעניין סימני מסחר באופן שיוצר אחידות של ההוראות גם פה וגם שם. ככל שיהיה שם תיקון, הוא יחול גם כאן באופן אוטומטי.

ובנוסף, הסעיף הזה גם כן מקביל להוראות סעיף 103 לחוק העיצובים.

כן.

אוקי.

אני חושב שניתן להצביע על סעיפים 8 עד 10 להצעת החוק כפי שהוקראו.

אוקי, כן.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיפים 8 - 10 אושרו.

אושר.

הלאה.

"תיקון חוק בתי דין מינהליים 11. בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992, בתוספת, פרט 9 – יימחק.

תחילה, תחולה ותשריר 12. (א) תחילתו של חוק זה חודש ביום פרסומו, ואולם הוראות סעיפים 19(ב) 30 ו-31 לחוק העיקרי כנוסחם ערב יום תחילתו של חוק זה, ופרט 9 לתוספת לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992, ימשיכו לחול לעניין החלטות הרשם לפי החוק העיקרי שניתנו עד יום התחילה."

אני מציע שכאן תעצרי ותסבירי.

המטרה היא להחיל את התיקון בדבר שינוי הסמכות וגם כיצד הליך הערעור מתנהל. הוא יחול רק על החלטות הרשם שיינתנו לאחר יום התחילה. מאחר והיום לא ידוע לנו על דיונים שמתנהלים שם, אבל לפחות באופן תיאורטי יכולה להינתן החלטה ויוגש ערר לוועדת הערר, אז אנחנו רוצים לשמר את הסמכות כדי לא להותיר הליך מסוים בלי ועדת ערר ובלי בית משפט באיזושהי חוסר בהירות.

כלומר, היום אין למעשה תיקים תלויים ועומדים בוועדת הערר.

בוועדת הערר אין, ואני חושבת שגם אין בפני הרשם.

גם אין. אבל יכול להיות תיאורטית שבקשה תסורב וירצו להגיש ערר על ההחלטה של הרשם.

מה המקסימום מבחינת הזמן שאתם מאפשרים לוועדת הערר להמשיך לפעול, ולו באופן תיאורטי?

זה תיאורטי. קצת קשה לנו לענות על זה.

כי המועד להגשת ערר הוא 45 ימים.

60 ימים מיום החלטת הרשם. התחילה היא ביום הפרסום. טווח הזמן עד לפרסום עצמו תלוי בכנסת בעיקר.

החלטות שניתנות בחודש הקרוב על-ידי הרשם, הערר עליהן יהיה בוועדת הערר. אבל אנחנו פשוט לא צופים שיהיה משהו כזה.

כן. מאחר ואין תיקים שתלויים ועומדים בפני הרשם, והסיכוי שיינתנו החלטות בעתיד הקרוב הוא אפסי, אנחנו צופים שוועדת הערר בפועל תתבטל כבר בעת תחילת החוק.

הם לוקחים את הסיכון המחושב, מה שנקרא.

מקימים ועדת ערר למקרה ספציפי?

לא. אנחנו העברנו את כל הסמכויות לבית המשפט המחוזי. לאור העובדה שעד היום היה רק מקרה אחד בסך הכול אז למה סתם להחזיק את כל הסמכות הזו?

סיימת להקריא את 12?

אני צריכה להקריא את (ב).

"(ב) על אף הוראות סעיפים 8, 13, ו- 26 לחוק העיקרי כנוסחן ערב יום התחילה, הודעות ובקשות כאמור באותם סעיפים שפורסמו באתר האינטרנט של רשות הפטנטים בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום ט"ו באלול התשע"ב (2 בספטמבר 2012), יראו אותן כאילו פורסמו כדין. "

היתה תקופה מסוימת שבה היה פרסום באתר האינטרנט של הרשות בלבד. החל ב-2 בספטמבר 2012, הפרסום מקביל הן ברשומות והן באתר האינטרנט. המטרה של הסעיף הזה היא לאשרר את אותם פרסומים כך שהם יהיו פרסומים כדין ויהיה להם תוקף של פרסומים שפורסמו לפי החוק - - -

אוקי.

אני רק אוסיף במשפט. התיקון כפי שהוצע מלכתחילה בהצעת החוק הממשלתית אכן תואם בנוסחו לתיקון שהיה לפני מספר שנים בחוק הפטנטים. הסיבה העיקרית לשינוי בנוסח שתואם בינינו, ביני לבין עו"ד פלדמן - אם כוונת הממשלה המקורית להחיל את התיקון הזה כבר ב-2009 היתה אכן יוצאת לפועל אז יכול היה להיווצר מצב שבו בדלתא, כלומר, בתקופה שמעבר ל-1 בינואר 2009 עד 2 בספטמבר 2012, היו פרסומים שבעצם לא היו לגיטימיים. כלומר, הפרסומים ברשומות. היתה תקופה שכן היה פרסום ברשומות.

מ-2012 ועד היום.

כן. אם הייתם מחילים את זה אחורה כל כך רחוק אז היה יוצא שהפרסומים האלה לא לגיטימיים.

בכל מקרה, זה פורסם במקביל גם באינטרנט. לא שהם לא לגיטימיים, הם היו מיותרים. בכל מקרה לאורך כל התקופה הזו יש פרסום באינטרנט. מ-2012 הפרסום הוא כפול: באינטרנט וברשומות. אבל בשורה התחתונה, הן הנוסח של הצעת החוק הממשלתית בכחול והן הנוסח שתואם בינינו, השורה התחתונה היא אותה שורה תחתונה. הטכניקה החקיקתית היא מעט שונה. בשורה התחתונה לפרסומים שנעשו הן בתקופה מ-1 בינואר 2009 ועד ה-2 בספטמבר 2012, והן מה-2 בספטמבר ועד כניסתו של החוק לתוקף, בשתי התקופות האלה הפרסומים הם כדין. תוקפם לא יהיה - - -

התכוונתי לומר שהתיקון כפי שאתם מציעים אותו כאן קובע שהפרסום יהיה רק באינטרנט ולא ברשומות.

נכון.

אם הייתם מחילים אחורה את תיקון החל מ-2009, היה יוצא שמותר רק פרסום באינטרנט, ולא לכך היתה הכוונה כי היה פרסום מקביל בשני האמצעים האלה לאורך השנים.

נכון, נכון.

אוקי. אני מעלה להצבעה את סעיפים 11 ו- 12. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיפים 11 ו-12 אושרו.

אושרו הסעיפים.

אני מודה לכם על החוק המשעמם הזה. גם זה צריך שיקרה ויהיה מעת לעת.

מודים לך על הדיון המהיר. הוא משעמם, אבל הוא חשוב כי הוא יביא לייעול.

כשאתה אומר "משעמם", אין במשמעותו לא חשוב. יכולים להיות דיונים סוערים על נושא מאוד לא חשוב, ויכול להיות דיון משעמם על נושא מאוד חשוב. אין כאן סתירה.

אני מודה לכם, תודה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.