ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-14OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 11

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלהלבטיחות בדרכים

יום שני, י"ז בחשון התשע"ח (06 בנובמבר 2017), שעה 8:30

מעורבות אוטובוסים וכלי רכב כבדים בתאונות דרכים וקידום הטכוגרף הדיגיטלי - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר

יעקב פרי – מ"מ היו"ר

ג'ומעה אזברגה

מנהל גף קציני בטיחות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - אברהם ישעיהו

סמנכ"ל בכיר תנועה, משרד התחבורה - אבנר פלור

מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה - משה ויצמן

מנהל אגף שירותי תחזוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - איציק סרור

מנהלת אגף אק הנדסת תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - חן כהן

מנהלת תח' חקיקה-ר.לאומית, משרד התחבורה - מירב רפאלי

משרד המשפטים - דרור וגשל

משפטן, משרד החוץ - בן רביד

רמ"ד יעוץ וחקיקה באגף התנועה, המשרד לבטחון פנים - דנה ימינחה

קמב"צ מתנ"א, המשרד לבטחון פנים - אדי ישראל

ראש מדור תאונות דרכים באגף התנועה, המשרד לבטחון פנים - אילן ידגר

רמ"ד שיטור, משרד הביטחון - שירן אליהו

רע"ן בב"ד, משרד הביטחון - יוסי בן שימכון

מנהל אגף אכיפה מנהלית, משרד העבודה והשירותים החברתיים - מאיר דוד

יועמ"ש-רשות לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה - עמי רוטמן

מנהל אגף תיאום גורמי חוץ, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - מאיר אלרם

יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים - גבי בן הרוש

נציגת הנהלה, מועצת המובילים והמסיעים - קרן גדיש

ראש תחום קציני בטיחות עצמאים, איגוד לשכות המסחר - אורי חדד

מנכל, ארגון חברות ההסעה - יהושוע שדה

חבר הנהלה, אנשים באדום, ארגונים למאבק בתאונות דרכים - יעקב אדלר

בוחן תאונות ראשי, אגד, מפעילי התחבורה הציבורית - פרדי הרשקוביץ

מנהל אגף האחזקה והמשק, אפיקים, מפעילי התחבורה הציבורית - אלי חני

קצין בטיחות, נתיב אקספרס, מפעילי התחבורה הציבורית - וליד דעקה

קצין בטיחות, נתיב אקספרס, מפעילי התחבורה הציבורית - לחוד לחוד

מ"מ יו"ר איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה - אייל הדר

חבר ועדת הסעים, איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה - משה יורמן

קצין בטיחות בתעבורה, איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה - שמעון לוקמן

מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב - יעקב יהודה רודד

יו"ר ארגון נהגי האוטובוסים בישראל, הסתדרות העובדים הלאומית - ישראל גנון

מנכ"ל אמקו ים - אבי סייג

מנהל מפעל אמקו ים - דוד ברודה

עמותת תנו יד לחרש נכים למען נכים - דן מיכאל קדרון

ארגון נהגי אוטובסים, חברות להסעה ציבורית - נפתלי פכטר

יועץ תקשורת, הסתדרות עובדים לאומית - חנן שלאין

ראש מינהל ביטחון, מ.שלטון מקומי - יוחאי ואג'מי

מדריכה, תנועת הצופים - אלונה עמיר

פעיל, המשמר החברתי - מיכאל שיזף

פעיל חברתי - אליהו יצחק

מוזמן/ת - נועם פיק

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את אגד, איגוד יבואני הרכב בישראל - יהושע שלמה זוהר

דיקלה טקו

הדס צנוירט

מעורבות אוטובוסים וכלי רכב כבדים בתאונות דרכים וקידום הטכוגרף הדיגיטלי - ישיבת מעקב

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של הבטיחות בדרכים – ישיבה כבר 9 או 11 מאז שהוקמה הוועדה. אנחנו רואים חשיבות רבה מאוד בכך שאנחנו לא מרפים בדברים שאנחנו יכולים לעשות. כמובן, עינינו נשואות לדרג המבצע, אבל אנחנו מנסים לדחוף כל הזמן, ולהציק כל הזמן למשרדי הממשלה בכל המלחמה הזאת שלנו בתאונות הדרכים. אנחנו עוקבים אחר הנתונים. אנחנו מקבלים – הצוות של הוועדה ואני מקבלים נתונים על בסיס יומי. לצערנו הרב, עדיין לא מראים על ירידה דרסטית, למרות שגם ירידה של חמישה עד עשרה אנשים פחות שנהרגים בשנה, זה גם עולם ומלואו, אבל עדיין אנחנו לא רואים את הירידה הדרסטית. אבל אנחנו פועלים בכל המישורים.

נקיים דיון רחב בעוד כמה ימים, ב-14 בחודש, ביום הבטיחות בדרכים. יהיה דיון מורחב של הוועדה בראשותו של איתן כבל יחד אתנו, דיון רחב מאוד על אחריות הרשויות המקומיות, ואיך להפוך את הרשות המקומית לאסרטיבית יותר, במיוחד גם בנושאים בטיחותיים סטנדרטיים רגילים – תשתיות ודברים מהסוג הזה, וגם, ובמיוחד לאור התקנה החדשה או החוק שנכנס, המאפשר לפקחים ברשויות המקומיות לאכוף את כל המכה החדשה הזאת שנקראת האופניים החשמליים. זה לא מכה – אופניים חשמליים זה דבר טוב: זה מוריד זיהום אוויר ומפחית לחצים, אבל אנחנו צריכים להיכנס לאיזושהי הסדרה.

אני פונה שוב מה שפניתי בישיבה הקודמת וגם פניתי אישית לשר מעל במת הכנסת בשבוע שעבר, למשרד המשפטים ולמשרד התחבורה, לשקול שוב ולהכין תוכנית של רישוי מסוים, שיהיה בכל הכלים החשמליים, מהאופניים החשמליים, עובר דרך הקורקינט וההובר בורד, וכל הדברים האלה. בשעה זו שאנחנו מדברים בטח ממציאים עוד כלי תחבורה כזה או אחר, איזשהו רישוי מינימלי עם הדרכה מינימלית, עם אחריות הורית מינימלית, עם אפשרות לאכיפה מינימלית, וביטוח, כי כל הדבר הזה הוא פרוץ. אני שוב קורא לשר התחבורה ולשרת המשפטים, שמתנגדים בשלב זה לנושא של הרישוי – אפשר לעשות רישוי מינימלי בלי עודף רגולציה מיותרת כדי להסדיר את זה. לא ייתכן שמאות-אלפי אנשים נמצאים על הכבישים ועל המדרכות בכלים מכלים שונים, ואין על זה שום אחריות. שום דבר.

דבר נוסף, אני מבקש גם לקראת הישיבה – נמצאים פה מהרשות? רחלי המנכ"לית צריכה להגיע? לא. אז אתה מייצג אותנו היום? אני מבקש מכם את הדוחות המאוד חשובים שאתם מוציאים כל יום. הייתי מבקש לעשות ניתוח לקראת הישיבה הבאה, כי אני ראיתי שם כל מיני נתונים. אחד הנתונים, על זה שבאופן יחסי כרגע השנה, בלי עין הרע, עשרה הרוגים פחות משנה שעברה. לדעתי, זה השתנה אתמול בלילה. כל אחד זה עולם מלא, אבל מה שכן ראיתי שם – יש ירידה במה שנקרא בציבור היהודי ועלייה בציבור הערבי שוב. זו נקודה נוספת שדנו בה, ואולי יש לדון בה גם בהמשך, אבל אני רוצה לראות את ההשפעה, כי הנתונים מראים לנו סיסמוגרף למה אנחנו עושים, והאם יש לזה השפעה. מה שעוד ראיתי בנתונים האלה, שיש ירידה בין הבין-עירוני לעומת העירוני. לקראת הישיבה הבאה זה נורא חשוב, כי קודם כל – אחזור על מה שאמרתי - נמצאים פה נציגי המשטרה. אני לא אוהב להחמיא יותר מדי, אבל אני חושב שהמשטרה בשלושת-רבעי השנה האחרונה, במיוחד עם כניסתו של דורון, האכיפה בבין-עירוני הרבה יותר חזקה, ואני חושב שרואים את זה גם בתוצאות של הסטטיסטיקה הזאת. לכן אבקש ניתוח מסודר שלכם, כבר לקראת סוף שנה, כדי לדעת על מה לשים את הפוקוס ועל מה ללכת.

היום הדיון שלנו הוא דיון המשך לדיון קודם שיזם ידידנו חברנו יעקב פרי בנושא קידום הטכוגרף בארץ וחקיקתו והכנסתו לפעילות כאן. קיימנו דיון מאוד-מאוד אפקטיבי, אני חושב. אני מקווה שהיום נשמע על ההתקדמות של העניין הזה – האם יש עדיין חסמים, האם אנחנו נמצאים פחות או יותר במסלול לוח הזמנים שדיברנו עליו בפעם הקודמת, ואם יש חסמים, אנא תאמרו את זה כאן ועכשיו, ותאריך יעד לכניסתו של הטכוגרף לפעילות במשאיות, באוטובוסים ובכל הדברים הללו.

נפתח עם חבר הכנסת פרי. לאחר מכן אבנר ממשרד התחבורה – היום תהיה הראשון. תדווח לנו היכן אנחנו עומדים. נשמע התייחסות של משרד החוץ, אם יש בעיות או הדברים הולכים כפי שצריך, ומצגת של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, והיום מועצת המובילים, נמצא אתנו גבי, שיציג מצגת רחבה על כל הנושא של המשאיות, כולל הנושא של הטכוגרף והדברים הללו. חבר הכסת פרי, בבקשה.

אני קודם כל מודה לך, אדוני היושב-ראש, שבעקבות פנייתי לקדם את נושא הטכוגרף הדיגיטלי, איך אמר ראש הממשלה – הרמת את הכפפה, ואתה מקיים דיוני מעקב, וזה לא טריוויאלי.

גם אני חושב שהפורום הנכבד שנמצא פה מצביע שמכת המדינה, המכה הנוראית הזאת של תאונות הדרכים, הכאב שכל כך הרבה מאות משפחות עוברות, אם לא אלפי משפחות, צריך בכל זאת להפנים ולעשות את מה שאפשר כדי לקדם נושאים. אחד הנושאים – אולי לא העיקריים, אבל אחד מהם הוא הטכוגרף הדיגיטלי.

אני מקווה כמוך שנקבל תשובות מספקות. יש לי ספק, אם הדברים יתקדמו לידי כך שנוכל לברך על המוגמר, אך יש לעשות דיוני מעקב, ואני בטוח שלמרות שמדובר בהליך מורכב, אני חושב שזה קצת מוזר, שמדינה שהיא כל כך מדינת הייטק, ולא יכולה להצדיק את המיתוג שלה, תעבור מטכוגרף מכני לדיגיטלי – אני מניח שנשמע את הדברים ממשרד התחבורה, מגבי ומנציגים אחרים.

יש לי שלוש שאלות שהייתי מבקש מהנציגים השונים להתייחס אליהן. ראשית, ידוע לנו שהצבא מתקין שלושה סוגים של מערכות בטיחות ברכים הכבדים שלו. כך נמסר לפחות לוועדה, אם איני טועה, בדיון הקודם, והאם לא כדאי או לא צריך לבחון את האפשרות לאמץ את המודל של הצבא על כלל הרכבים הכבדים בישראל.

שא שנייה, איפה עומדת סוגיית המרכז הלוגיסטי שיש להקים בישראל? כמה מרכזים צריך? האם סופו של המרכז הלוגיסטי יהיה כמו סופם או אי-סופם – נקרא לזה כך - של מגרשי הלימוד המעשי, שמשנת 2003 מדברים עליהם, וכמעט אף אחד לא קם?

אתה מתכוון לחניה?

כי דיברו שנים גם על מגרשי לימוד נהיגה. דבר לא זז בנושא, למיטב ידיעתי.

הדבר השלישי, במה כרוך הקמת מרכז לוגיסטי, הליכים סטטוטוריים, תקציב. מי צפוי לנהל אותם או אותו? הייתי מבקש, אדוני היושב-ראש, שנקבל בסוף הדיון המבורך שאתה יוזם גם תאריכים, יעדים של אותם תהליכים שעומדים להתרחש. אני מודה לך על ההתייחסות.

תודה רבה, יעקב. נתחיל אתך, אבנר. בבקשה.

חשבתי, אדוני היושב-ראש – אולי כדאי שיהיה אבנר אחרינו, שיהיו לו תשובות לאותם נושאים.

אבנר יעדכן אותנו קודם כל בהתקדמות מהישיבה הקודמת.

בדרך כלל אני מעדכן את משרד התחבורה...

אבנר, בבקשה. ייאמר לשבחו של גבי, שהוא מלווה אותנו בכל הישיבות, ואכפת לו ומעניין אותו וחשוב לו, ואנחנו רואים את זה בחיוב.

אדוני היושב-ראש, למען הפרוטוקול – יש שיתוף פעולה מלא עם גבי בן-הרוש, מועצת מובילים. בשלוש-ארבע השנים האחרונות אנחנו בקשר רציף ושוטף, ואפילו אני מרשה לו להפריע לי בשעות הלילה המאוחרות, כך ששיתוף הפעולה מאוד פורה.

אנחנו לגבי הטכוגרף הדיגיטלי, ובסוף הדיון, אדוני היושב-ראש, אני רוצה גם להציג את כל הפעילות שלנו מהפעם הקודמת, כל הדברים החדשים שנעשו בנושא משאיות ואוטובוסים.

לגבי התחבורה בדיגיטלי - בדיון הקודם הצגנו את התהליך. אחד הנושאים החשובים הוא התקנות תקנות התעבורה, לאפשר נהיגה בין-לאומית. אנחנו כבר למעלה מחודשיים במסגרת משרדי הממשלה עשינו את כל הדיונים. סיימנו עם המשטרה, ויש לנו כרגע תיקון תקנה בנוגע לנהיגה הבין-לאומית שהושלם מבחינתנו, הועבר למשרד המשפטים.

אתה מדבר חתימה על האמנה?

לא. בדיון הקודם אמרתי, שאנחנו לא מאמצים אז איז את חוק המנוחה והעבודה של האירופאים בגלל כל הבעיות שהצגתי בדיון הקודם, אבל מה שכן נתבקשנו במסגרת הדירקטיבה האירופאית והאו"ם, שנעדכן את תקנות התעבורה לגבי נהיגה בין-לאומית. אם יש משאיות, שנוסעות מפה לחו"ל, ואז עדכנו את התקנה ביחד עם המשטרה והגורמים הרלוונטיים. עלו מספר בעיות, שכרגע אנחנו בוחנים אותן, כמו הנושא של אכיפה עם הטכוגרף הדיגיטלי. זה מחייב אותנו גם לתיקוני חקיקה ראשית, כלומר כן לבוא ולאפשר שימוש בטכוגרף הדיגיטלי לאכיפה. אלה נושאים שעלו, ואנחנו בתהליכי עבודה שלהם. כמו שאמרתי, הועבר למשרד המשפטים- - -

כולל תיקוני החקיקה שבאים בעקבותיו?

החקיקה הראשית עדיין לא, כי סיימנו רק בשבועיים האחרונים את הדין ודברים עם המשטרה, ואז זה מחייב אותנו, ללמוד מה קורה בקהילה האירופאית בנושא האכיפה. לכן בשבועיים הקרובים יתקיים דיון של משרד התחבורה יחד עם נציגת משרד החוץ באו"ם, ללמוד את הנושא, גם בנושא של האכיפה, וגם לראות איך מקדמים את חתימת האמנה. כלומר כמו שאמרתי, אנחנו מתקדמים במקביל – במקביל לתיקון התקנה של תקנות התעבורה אנחנו בקשר עם הקהילה האירופאית, האו"ם בנוגע לנושא של ללמוד את נושא האכיפה, וגם איך מזרזים את תהליך החתימה של האמנה. כפי שאתם יודעים, הוא תהליך ארוך. למעלה מחצי שנה מחויב, אחרי שמקבלים אותנו, אמורים להפיץ את זה לכל מדינות האו"ם, לקבל את ההסכמה.

מתי לוח הזמנים שלך שאנחנו מגיעים לחלק הזה של לפני החצי שנה של ההפצה והאישור?

תכף גם נציג משרד החוץ יציג, אבל בשבועיים הקרובים תהיה פגישה, ונוכל לחזור אליכם, כפי שאדוני היושב-ראש ביקש.

פגישה עם נציגי האיחוד האירופי?

כן. אדוני היושב-ראש ביקש, וזה נעשה. כל שלושה חודשים מוגש אליך דוח התקדמות. לפני חודשיים הוגש דוח, ואחרי הנסיעה הזאת נגיש דוח מעודכן – אני מקווה שעם לוחות זמנים, לפחות לגבי הצפי.

אתם צופים קושי בשלב הזה מולם, או אתם מגיעים מוכנים?

אנחנו מגיעים עד כמה שניתן מוכנים. כל מה שנתבקשנו לעשות, ביצענו. אחד הדברים החשובים היה הנושא של תיקון התקנות. הם ביקשו מאתנו לנסות להתאים עד כמה שניתן לדירקטיבה האירופית, וזה נעשה.

תיקון התקנות מחייב עוד משהו סטטוטורי, או זה כבר עבר?

מבחינת תיקון התקנות של תקנות התעבורה, כאמור זה עבר הליך שימוע גם פנים ממשלתי וגם חוץ ממשלתי. ברגע שמשרד המשפטים יסיים את הפעילות, נביא את זה לוועדת הכלכלה.

וזה דובר על משאיות? אוטובוסים? כל הרכב הכבד?

אנחנו מתייחסים בשלב הראשון לפחת לגבי הנושא של הטכוגרף הדיגיטלי למעל 8 טון.

הנושא הנוסף, כפי שאמרתי, הוא חתימה על אמנה. במקביל לזה, כפי שאתם יודעים – תכף אתייחס, בסוף, לנושא המרכז הלוגיסטי, שאבהיר קצת יותר, אבל הכוונה שיהיה מרכז כלשהו, שכפי שהצגנו בדיון הקודם לגבי הכרטיסים של הטכוגרף הדיגיטלי עבור הנהג, עבור האכיפה, עבור קצין הבטיחות ועבור המשטרה וכו', יהיה גם מרכז שיקום להפצת אותם כרטיסים, שמחויב להיות מאושר על-ידי האיחוד האירופי. זה משהו שהוא גם בתהליך עבודה במקביל עם ממשל זמין, שהוא הגורם האמור ליישם את זה מבחינה ממשלתית. פה אנחנו גם מתקדמים במקביל לכך.

אני רוצה לחזור לקטע של החקיקה הראשית. כשאמרת שאנחנו מתקדמים במקביל, האם יש טיוטה של התיקונים הללו? זה לא קשור לתקנות. הן צריכות להגיע לוועדה – אני מקווה שאפשר יהיה לעשות אותן מהר. חקיקה ראשית יכולה לקחת זמן. השאלה, האם כאן אתם כבר מוכנים עם הצעות של מה שצריך לעשות, או אתם מחכים לשמוע מהאירופאים? כי החקיקה הראשית מתייחסת אל עצמנו, איך אנחנו אוכפים את זה. כדאי במקביל, שזה יתחיל להגיע לכיוון הוועדה. חקיקה ראשית היא דבר הרבה יותר מסובך לתקן מאשר תקנות.

נכון. אנחנו במסגרת הדיונים עם המשטרה, שהעלו את זה, יש מספר נושאים שכרגע נבחנים ונבדקים, אבל בכדי להכין את התיקון של החקיקה הראשית, בשבועיים הקרובים, כפי שאמרתי, תהיה פגישה. יש המון שאלות שהמשטרה העלתה, ונלמד מהאירופאים איך הם עשו את התהליך.

זה גם קשור לאותה פגישה קריטית בעוד שבועיים.

נכון, אבל חשוב להדגיש – זה לא היה תנאי של האירופאים להמשך הליך החתימה על האמנה.

זה אנחנו רוצים כדי שהמשטרה תוכל לאכוף את זה. אחרת זה לא שווה.

אנחנו נתקדם במקביל וכמה שיותר מהר. התהליך הוא ארוך.

אני מבקש לסכם. בעצם יש פגישה שבה אנחנו מקווים שהדברים יוסדרו וימשיכו קדימה. בפגישה הזאת אתם תיחשפו, אם צריך, דברים נוספים להוסיף בחקיקה, אבל בעצם בעוד שבועיים אפשר להתחיל את המרוץ המהיר, להעביר לוועדה את התיקונים של החקיקה, כדי שאפשר יהיה להתחיל דיונים בעניין הזה, כי בסופו של יום, אם נתנהל מהר, אנחנו צריכים להיפגש עם החקיקה והביצוע של הדבר הזה בעוד תקופה מסוימת. כדאי שנהיה מוכנים לזה.

לגבי החקיקה של תקנות התעבורה, זה במשרד המשפטים. יש פה גם נציג שלהם. אנחנו נבקש לזרז את התהליך. לגבי החקיקה הראשית, אני מקווה שאחרי השבועיים האלה נבוא אליכם.

תוכלו להתקדם. טוב. בבקשה, רצית להמשיך.

אני מעדיך להמשיך אחרי שאשמע את כולם.

רק בקריאת ביניים אומר – יש לי הרבה הערכה. אני יודע שאתם עסוקים, עובדים, מתכוונים. התחושה שלי כחבר בוועדה היא שהדברים נסחבים. אני יודע את כל התהליך הבירוקרטי עם משרד המשפטים, עם משרד החוץ והאיחוד האירופאי, אבל אנחנו מדברים פה על שאמור להציל חיים. זה נראה לי בירוקרטי כבד כמעט ללא סיכוי. אני מוכרח לומר לך את תחושתי.

אלה דברים שלא רק תלויים בנו.

יעקב ידידי, אני רוצה לומר לך שכשאני משווה את הדברים שדיברנו בשייבה הקודמת, אנחנו פחות או יותר עומדים באותם לוחות זמנים דווקא בהתקדמות של העניין. כשאני מקבל טלפונים ממשרד התחבורה ומהמשטרה ונמצא בקשר, ויש שם - טלפונים של לפני חודש וחודש וחצי, כדי לקדם ולראות, התחושה שלי – שוב, כמובן, הבירוקרטיה היא בעייתית וגדולה, אבל אני מקווה ומרגיש שהדברים כן מתקדמים. אנחנו נמשיך לעקוב אחר העניין הזה. נעשה מה שאפשר בעניין.

אם אפשר, אולי גם אומר את ההתקדמות שהיתה לנו בנושאים השונים מאז הדיון הקודם. דיוני המעקב מאוד חשובים. קודם כל, לגבי הנושא של תיקון חקיקה ראשית לחונך, ברכב כבד, השתלמות - לפני כשבועיים זה היה בוועדת השרים לענייני חקיקה. ביקשו מאתנו מספר בדיקות שנבדוק. תוך חודש זה אמור להגיע שוב, ואני מקווה שנמשיך את התהליך. הכוונה, לחייב רכב כבד באוטובוסים בחונך, וגם השתלמות – פעם בשנתיים או חמש שנים, תלוי, גם לרכב כבד וגם לאוטובוסים – שם זה לא קיים.

נושא של קציני בטיחות, אדוני היושב-ראש. היה פה דיון, וב-28.11 יהיה דיון נוסף על תיקוני התקנות של קציני הבטיחות.

גם תזכורת לגבי התוספת הששית מינואר 2018. יחד עם הרשות גם נצא לקמפיין פרסומי. כפי שאתם יודעים, מינואר 2018 יהיה יישום של התוספת הששית בנוגע לניקוד העבירות וכו' כמו, נניח, לפלאפון – שאדם מדבר בפלאפון ללא דיבורית, זה עולה מ-4 נקודות ל-8 נקודות, עומס יתר.

מה שאושר לפני כמה חודשים בוועדה.

בדיוק. הנושא של מערכות בטיחות – אתמול השר גם חתם על חיוב התקנת מערכות בטיחות לרכב פרטי מינואר 2018, כלומר מינואר 2018 כלי רכב הפרטיים ועד 3.5 טון לרכב מסחרי מחויב במערכות בטיחות- - -

מאיזו שנה של רכב?

אני מדבר על חדש. לגבי רכב משומש, אנחנו יצאנו מ-19.9 בהליך, למעלה מ-180 מיליון שקל, התחילו להתקין לרכב משומש, כלומר כל אזרח שרוצה להתקין רכב משומש משנת 2000 ומעלה, גם מערכת סטייה מנתיב וגם שמירת מרחק, מקבל הטבה של עד 1,500 שקלים למשך שלוש שנים. זה גם בתהליך עבודה. עד היום התקינו למעלה מ-3,000- - -

יש היענות לזה?

כן. גם נצא בקמפיין פרסומי, להביא לידיעה.

כמו כן, בנושא של קשירת מטען – גם פה התקדמנו. כמו שאתם יודעים, הוכן תקן ישראלי. אנחנו נסיים עד סוף השנה את מערכי האישור כך שבמהלך 2018 נצא בהשתלמות לנהגים יחד עם הרשות הלאומית, משרד התחבורה ומועצת מובילים תצא עם פילוט של למעלה מ-500 נהגים, סדרנים, משטרה וכו', שיבצעו את ההשתלמות הזו, לפי התוכנית החדשה. זה גם נושא חשוב. אני מקווה שברבעון הראשון של 2018 נצא עם הפילוט, כלומר להתאים עד כמה שניתן את התקנות הישראליות, את הדרישות הישראליות והתקן הישראלי למה שקורה בעולם.

נושא חשוב – נושא התשתיות. הקצינו למעלה מ-230 מיליון שקל – זה גם מוצג כאן, אדוני היושב-ראש, במוקדי סיכון בשנת 2017, והסכום הזה הולך וגדל. גם לגבי פניות שמאלה, גם למעלה מ-100 מיליון ש"ח, כלומר אנחנו מתייחסים גם להיבט של הרכב, גם להיבט של הנהג וגם להיבט של התשתית. תודה.

תודה, גבי. משרד החוץ, יש לכם מה להשלים על התהליך, שמעניין אותנו מאוד?

בן, ממחלקת אמנות בין-לאומיות. אנחנו ממתינים לסיום ההליכים הפנימיים, ואז נתחיל את ההליך הפורמלי של הצטרפות לאמנה. נוצר הקשר עם האו"ם, אבני שיח.

נקבעה אותה פגישה של עוד שבועיים?

נציג משרד התחבורה עם נציג משרד החוץ באו"ם אמורים להיפגש בשבועיים הקרובים.

עוד משהו להוסיף? אתם לא צופים בעיות מיוחדות.

לא.

טוב. גבי.

אני רוצה תשובות, כי אני שומע את משרד החוץ, שהוא מתכוון עוד שבועיים רק להיפגש. אני מ-2003 מחכה.

גבי, זה לא שיעור היסטוריה. אנחנו עם הפנים קדימה. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני מברך כמו כל ועדה וכל ישיבה, אבל לצערי, מזמן הפסקתי להיות אופטימי. בדיון הקודם הייתי בחו"ל, וקראתי את הפרוטוקול של הישיבה. קראתי את ההערות שלך. במקביל לפרוטוקול ישבתי עם אגף התנועה, עם היועצים המשפטיים. ישבתי עם מנכ"ל נתיבי ישראל. מעבר לישיבות וסיכום דיונים לא קיימת שום התקדמות, לצערי. אני מכיר את זה. אותה ישיבה שלא הייתי, לפחות עשיתי דבר אחד טוב – כמעט 200 עולים חדשים הבאתי ארצה עם הסוכנות היהודית, שהם יהודים. הבאנו נהגים לאוטובוסים, הבאנו נהגים למשאיות, משפחות מאוקראינה, ממוסקבה, יהודים. לפחות זה.

אני אמשיך ללוות את הוועדה הזאת. היא חשובה. אני מרגיש את הלהט שיש בכם, אבל בואו נתייחס לנושא הדיון - הטכוגרף הדיגיטלי, כי מסתבר גם מהעיתונות שפונה אליי, שאני עצרתי את ההתקדמות של הטכוגרף הדיגיטלי. זו הקופסה השחורה בעצם.

אנחנו רואים פה את הטכוגרף הדיגיטלי, שנהג בחו"ל – או תעודת הזהות או רשיון הנהיגה – זה מה שמפעיל את המערכת והזיהוי שלו, וזה אישי, לעומת – ויש פה הבסיס של הנתונים, משטרה או כל פקח אחר שירצה להוריד נתונים, קופסה סגורה שאי-אפשר לגעת בה – לעומת הטכוגרף האנלוגי שקיים אצלנו באוטובוסים ובמשאיות. הטכוגרף הזה מיוצר עם האוטובוסים במשאיות. כשהוא מגיע לישראל, אנחנו הולכים לטכוגרף הפרימיטיבי, אנלוגי. אישי כרטיס ידני ל-24 שעות, אישי לנהג. אם זה באוטובוס, מתחלפים, אז הנהג לוקח אתו את הטכוגרף. אם זה במשאית – זה מלווה את הנהג.

לא הבנתי.

האוטובוסים בדרך כלל – מתחלפים הנהגים במשמרות, אז הם מחליפים את הטכוגרף. הטכוגרף, הכרטיס הזה הוא ל-24 שעות, והוא ידני. הוא מתנקז במשרד.

אם רוצים לעשות אכיפה, והמשטרה תדע לעשות אכיפה, אין בעיה. אתן לכם דוגמאות שפנו אליי. מצד שמאל, הטכוגרף, הבחור הזה שנתיים לא הוציא את הכרטיס מהמשאית. שימו לב – הסיבובים השחורים כל הזמן. נהג המשאית הזה נסע שנתיים בלי טסט ובלי ביטוח. זה אנלוגי. זה מה שקיים בארץ. לעומת זאת, מצד ימין פונה אליי מנהל משרד ברחובות ואומר לי: תפסו את הנהג שלי 14 שעות, תראה אם אתה יכול לעזור. אז אנחנו רואים שאם רוצים לעשות אכיפה, ואכיפה גם בטכוגרף הזה, היא אפשרית. רק צריך להכשיר את השוטרים, וללמד אותם איך לאכוף את זה.

איך אני עושה את האכיפה, מה שהמשטרה לא עושה, או את הביקורת על הנהגים – יש בכל משאית, בכל אוטובוס מערכת איתורן ומערכות. אני עושה הצלבה לשעות והיכן שהנהג הזה. מה שאין לי בטכוגרף – הוא אומר מהירות הנסיעה, שעות העבודה ושעות המנוחה. הטכוגרף לא אומר לי איפה הנהג נמצא. לעומת זאת, באיתורן אני יודע לזהות אם הנהג היה בנסיעות פרטיות, מחוץ למסגרת העבודה.

זה התרומה שאנחנו מדברים, מה הולך. אל"ף, הטכוגרף הדיגיטלי הוא אמין ומדויק. הוא מאובטח. הזיכרון – 365 יום – שנה – לעומת הטכוגרף שיש לנו היום. התקנה מחייבת אותנו לחצי שנה – 185 יום. כל זה לשנה. כלומר אפשר לבצע אכיפה מדויקת ואמינה.

הכרטיסים החכמים, הזיכרון - במקום ידני, שכל יום הנהג יחליף את הטכוגרף, יש לו כרטיס ל-28 יום. זה טוב לסידור העבודה, לכולם. יש מאגר חודשי. זה אומר, שאם מכניסים את הטכוגרף הדיגיטלי אנחנו הולכים לעידן מצוין. שיפור הבטיחות, מדויק, מהיר, אינו מוטל בספק, ביטול אפשרות לזיופים - מה שאנחנו נתקלים היום עם הניירות, להתחזות נהגים. היום הנהגים מתחלפים באוטובוסים, במשאיות, ואם שוטר עוצר אותו, הוא לא יודע בעצם שהוא סיים משמרת- - -

איך הטכוגרף הדיגיטלי מבטל זיוף נהגים?

כי הכרטיס הוא אישי. אתה מכניס את רשיון הנהיגה או את תעודת הזהות – המאגר שומר את כל הנתונים, לעומת הטכוגרף שעל נייר – אז קרעת אותו, התחלת עכשיו את שעות העבודה.

בפרטי הנהג נשמרת הפעילות של הנהג.

אכיפה ובקרה יעילה. הלא מה קורה – למה אני מעלה את הנושא הזה, ואני רץ אחרי המשטרה להקים יחידה מיוחדת, שאני דורש אותה מ-2002 - כי התחרות לא הוגנת. זה שאני אשמור על החוק ואקפיד על התקנה והכול – המתחרה שלי יכול להרשות לעצמו להחליף משאית לנהג, או לתת לו לעבוד מסביב לשעון. אז שווה - אחד לשנתיים ייתפס – שווה. בעסקת טיעון אחרי ארבע שנים שמגיעים לבית משפט - גם שווה. הטכוגרף הדיגיטלי – אני מתאר לעצמי שיסגור את זה.

רבותיי חברי הכנסת, תראו פעילות אישית לא של מועצת המנהלים אלא שלי כמנכ"ל צעיר. ב-97' פניתי ליצחק לוי, שהיה שר התחבורה. היו לי 100 נהגים שכירים ועוד 70 קבלנים. אני פניתי לשר במכתב אישי. ביקשתי ליישם תקנה 168, שעות עבודה. רק ביקשתי לדעת, אילו הנחיות אני נותן לנהגים אחרי שעות עבודה, אחרי 4 שעות, שהטכוגרף מחייב - איפה הם נעצרים למנוחה. התחלי את ההליך הזה ב-97' באופן אישי כמנכ"ל חברה. תראו את התשובה שקיבלתי מהמדינה אחרי שנה - פניות הציבור, שאכן יש בעיה, ואנחנו מטפלים בה. מ-97'.

אדוני חבר הכנסת פרי, מה ששכחתי לציין - הטכוגרף הדיגיטלי קודם כל, זה מעבר בין מדינות – מה שאין לנו בארץ, שאבנר, לא הזכרת, והוא מהבהב אחרי ארבע שעות לנהג בנורית לעצור למנוחה. חסר לאותו נהג שייתפס.

אני שואל שאלה פשוטה: הבאנו את זה לישראל. הוא מתחיל להבהב. אני ראיתי בפרוטוקול ששאלת את המכובדים, אדוני. אף אחד לא נתן לך תשובה. זה ב-97' התחלתי במהלך. נהג אוטובוס מאילת לבית המשפט העליון בנושא תקנת שעות עבודה - בית המשפט העליון אמר: תתקנו את התקנה גם לאוטובוס וגם למשאית. זה מכשול בפני עיוור. מ-99' – אנחנו ב-2017 – תקנת שעות עבודה לא תוקנה. אז בואו נכניס טכנולוגיה, נכניס קופסאות. אבל הנה, בבקשה, ואני מתריע, וכמה שרים שהתחלפו, והשר הזה קדנציה שלישית, והנושא לא בא לוועדת הכלכלה. לי לא אכפת לקבל כל החלטה, אבל לא ייתכן - זה נהפך לביזיון.

רגע. אבנר, יש לך מה לומר בעניין התקנות האלה?

כן. אמרתי גם בדיון הקודם – היות שהנושאים האלה של מרחב העבודה, 128, עלה כבר שנים, היות שיש קושי למדינת ישראל ליישם את הדירקטיבה האירופאית, הוחלט להשאיר את זה כפי שזה היום, וללכת עם הטכוגרף הדיגיטלי כפי שזה היום. היו המון בעיות עם זה במסגרת השינויים שעשינו.

לא הבנתי את התשובה.

ברשותך, באירופה הנהיגה היתה 90 שעות מתוך 12. מותר פעמיים בשבוע לחרוג ל-10 שעות, בתנאי שאתה לא עובר את השעות השבועיות או החודשיות, אבל כל זה, זה בתחרות בין מדינות, שמי שמגרמניה או מצרפת או הולנד – הם עוברים לפי איזה כלל. אני שואל, הבאנו את הטכוגרף הישראלי. הוא מהבהב לנהג. אני תכף מגיע לשוליים. מה אני עושה? הוא מהבהב. מה אני עושה? שמתי טכנולוגיה מתקדמת. מה עושה אותו נהג?

אנחנו שואלים, כיום, שהנהג, לא מהבהב לו, אבל הוא עבר את שעות העבודה והמנוחה. מה הוא עושה היום? עובד בניגוד לחוק, נכון?

נכון.

אתה אומר: יש לי טכוגרף דיגיטלי. הוא יהבהב לי. מה אתם מציעים – איפה הוא יכול לעצור. זה מה שאתה מעלה.

נכון.

שני היבטים – גם התקנות וגם איפה. שאלה: אתה לא חייב לקחת את כל התקנות האירופאיות. השאלה אם אנחנו יכולים לקחת משם תיקונים מסוימים שאפשר לעשות.

לגבי שעות עבודה ומנוחה, לא ניתן לקחת- - -

אני רוצה לשמוע את משרד העבודה והרווחה בעניין הזה.

מאיר דוד, מנהל אגף אכיפה, משרד העבודה. לגבי תקנה 168, אני מסכים עם גבי. היא גם סותרת את חוק שעות עבודה ומנוחה. החוק מדבר על כך שהפסקה בין משמרת למשמרת צריכה להיות שמונה שעות. תקנת הבטיחות מדברת על שבע שעות. זה כבר סותר חוק. לא ייתכן שתקנה תסתור חוק. אז כבר חובה לתקן את הסעיף הזה בתקנת הבטיחות.

מעבר לכך, תקנת הבטיחות בנושא ההפסקות היא באה ומיטיבה יותר; היא מחמירה יותר מהוראות החוק. בעניין תקנה 168, חובה לתקן את העניין, הפסקה בין משמרת למשמרת. סיים עבודה ביום מסוים - הוא לא יכול להתחיל לעבוד לפי החוק – פחות משמונה שעות מנוחה, הוא צריך. זה בעניין התקנות.

ומי צריך לתקן את זה?

משרד התחבורה.

אני פעם ראשונה שומע אותך.

חברים, אתם באותה ממשלה?

חוק שעות עבודה ומנוחה- - -

בדקת את המשמעויות האלה, אם הולכים למהלך של 7 שעות או 6 שעות?

לא בדקתי את המשמעויות. אני אומר – החוק מדבר על הפסקה בין משמרת למשמרת היא שמונה שעות. לא ייתכן שתקנה תסתור חוק. אם אתם רוצים לתקן את החוק, תבקשו לתקן את החוק.

יש פה נציג משרד המשפטים.

בבקשה.

אני לבד העליתי את זה מספר פעמים.

זה בהחלט לא מוסיף כבוד לממשלה, שננהל את הדיון הזה פה. זה נמצא במשרד המשפטים. שיפנה.

אני מציע – ונגיד את זה גם בסיכום - אני מבקש לראות את הקורלציה בין נושא הבטיחות לבין שעות עבודה ומנוחה. אל תפחדו, אבנר, מתיקונים ומלקיחת נקודות מסוימות מהתקנות באירופה. לא חייבים לקחת הכול ולהפוך להיות אירופאי ושוודי.

חברים, אנחנו צריכים להתאים עצמנו לסכנות, לבעיות. יש דברים שכל ילד מבין שיש מספר שעות מסוים, שאי-אפשר אחריהן לתפקד בצורה נורמלית. תכף נגיע גם לתשתיות. מה שאני מבקש כחלק מההחלטה היום, שיכונס צוות של הממשלה בעניין הזה. אני רוצה התייחסות לעניין הזה. נעשה על זה ישיבת מעקב. אני מבקש שהתשובה תהיה קודם כל בכתב אלינו, האם התכנסה ומה עלה בצוות המשותף של משרד המשפטים, תחבורה, משרד העבודה, ואם יש עוד משרדים רלוונטיים – משטרת ישראל אולי, שצריכה לאכוף את זה אחר כך.

בהיבט של תיקון 168, כשיושבים, בואו כבר תדברו על שאר הדברים שהועלו פה. אני מבקש שתוך חודש יהיה לנו נייר בעניין הזה, ולאחר מכן נראה אם צריך לעשות ישיבה. אני מבקש מעקב שלך, מנהלת הוועדה.

אדוני, אמשיך. זה מה שאמר בג"ץ ב-99', ואני מחכה שמשרדי הממשלה יגידו לי באיזה חוק אני חי, החלטה.

רבותיי, תראו, משנת 2003, אני נכנס רגע לנושא של התשתיות וההשלכות. 67 הרוגים בשול הדרך. זה כל שנה מלווה אותנו. עתרנו לבג"ץ ב-2003. משכתי את העתירה, שהיתה הסכמה של המדינה שזה יהיה פרויקט לאומי. לעקוף את כל הוועדות האזוריות ו-וועדות התכנון, שיהיו לנו מפרצי חניה. כבר ב-2003 - זו ההתחייבות של מע"צ. חבר הכנסת רשף העלה שאילתה לשר התחבורה ב-2003. משרד התחבורה אמר: הנושא בתהליך, מתקדם עם מועצת המובילים. מ-2003 אני מחפש את מפרץ החניה הראשון שיהיה קיים.

בבקשה. סיורים ממע"צ. עשיתי את כל הסיורים בכל הארץ. למפות אזורים.

היתה התחייבות של המדינה בבג"ץ?

כן. בבקשה, אדוני.

נגמר לך התקציב לבג"ץ? לך לבג"ץ.

2003.

לא.

אני מנסה להיות אופטימי, ואני אוהב את אבנר ומעריך אותו, אבל כל כך הרבה שנים, ואנחנו מדברים על נושא – לא עושים טובה לגבי. זה נושא בטיחות. אנחנו משלמים בחיים יום-יום, ואם המדינה אדישה, ואנחנו עוברים מוועדה לוועדה – תן לי להתקדם. זה ההתחייבות לבג"ץ, וזו ההתחייבות של מע"ץ, לפחות ב-2003.

פניתי ליועץ המשפטי לממשלה בשני נושאים, כי מה זה טכוגרף דיגיטלי – הוא מדבר שעות עבודה ומנוחה, עייפות נהג ובעצם צריך לתת תנאים לעצירה. פניתי ליועץ המשפטי, לווינשטיין, כבר ב-2009, בשני הנושאים האלה. אני קורא לזה זילות של בית המשפט. אם החלטות כאלה עד היום לא מיושמות, לצערי, אני לא יודע איפה אני חי.

נתקדם לתשתיות. כביש 1 במדינת ישראל, כביש מודרני. תראו את האסונות שקורים לנו בשוליים. כל עצירה עולה בחיי אדם. פה ששת תלמידי הישיבה שנהרגו עם הכניסה של המשאית. זה בכביש 6, שהוא כביש מודרני, השול. תראו את מספר ההרוגים בכל תאונה כזו. השוליים בעצם אמורים להיות מעל 3 מטר. השוליים בפועל בארץ, בדוק – 2.40. המשאיות והאוטובוסים, הרוחב שלהם - 2.55. כלומר כל עצירה אנחנו סוגרים מסלול מהיר, בתוך כביש. טרי. הנה, אנחנו כל שנה. אמא עם הבת עצרה להחליף גלגל – נהרגו. אני מדבר ב-2017 ו-2018. תראו מה המשטרה מציעה לנו. מי שיש לו תקר – אני כבר לא מדבר משאיות ואוטובוסים וטכוגרף. מי שיש לו תקר, להמשיך לנסוע על התקר, לא לעצור בשוליים. יודעים מה המשמעות? שזה מחמם את הצמיג עולה באש. זה הפתרון שנותנים לנו ב-2017? זה התשתיות המודרניות בישראל?

אתם רואים את ההרוגים, ואני קורא את הידיעה הזאת לפני חודש ופשוט לא מאמין למה שאני קורא. השר הנחה את נתיבי ישראל בגלל הפקק פה בכביש 1, בכביש החדש, לקחת את השול, ולהפוך אותו למסלול. אני חשבתי שאני עיוור. אני קורא כתבה, ומסרב להאמין. כלומר שלא יהיו שוליים? אנחנו מדברים על כבישים מודרניים חדישים. שלא יהיו שולים בכלל. שאלתי את המשטרה, שאלתי את מע"צ, למישהו יש תשובות? באים לוועדת הכלכלה, ומכניסים לנו פה טכנולוגיות ופטנטים. מה הולך פה, רבותיי?

אנחנו מתכנסים לסיום.

המשטרה נתנה לנו פתרון, אבל לצערי – זה אקמול לחולה סרטן. כל מי שיש לו פנצ'ר, להתקשר 100, שתבוא ניידת ותחסום את הציר. שנה שעברה נהרגו שני מתנדבים שבאו לסייע. תראו באיזו מציאות אנחנו חיים. כל משאי שנעצרת – ניידת צריכה לעמוד בשול. לא חשוב העצירה, איך עצר, איפה עצר. זה מצב נורמלי?

זו התוכנית של מע"צ, 3 מטר. לא אני המצאתי את זה. נתיבי ישראל לא עומד בזה. תראו נתונים של כביש 6. מעל 5,000 כלי רכב נעצרים בשול הדרך בקטע של 140 ק"מ – לא כל מדינת ישראל. מה המשמעויות – כל יום בין 20 ל-30 רכבים נתקעים בשול. זה שלא נגמרים באסונות - יש לנו הרבה ניסים. הנה, כביש 6, אומר לי לא לעצור בשול. אז מה אתם מדברים אתי על תקנה 168? מה אנחנו מדברים על טכוגרף דיגיטלי? בדיקה בכל הארץ. אין לנו שוליים תקינים. תסתכלו מה המשטרה אומרת – עצירה בשול - אתה מקבל בעירוני ובבין-עירוני 500 שקל קנס. כלומר לא עצרתי – עברתי על החוק. עצרתי - אני עבריין.

תראו דוגמה באירופה. חניון למשאיות, חניון לאוטובוסים, חניונים. אני מחפש מקום אחד במדינה מ-2003 שאוכל לומר לנהגים: תעצרו, לא יעזור. בכל מדינת ישראל, אדוני היושב-ראש, ששה מקומות חניה בכביש 6. כביש אגרה. זה מה שיש למדינה להציע לנו.

תראו. אני מסיים. תראו את אירופה. משאית. עצרתי עכשיו באוקראינה כשהייתי במשלחת. 4 מטר שול. מדינה לא מפותחת. תראו משאית שלנו בכביש 1. נעצרה לקבל דוח. הנה, עומד על השול. זה מה שמציעים לנו במדינה. מפרצי חירום. רבותיי, בבקשה. זו המציאות.

אנא סכם את הדברים החשובים מאוד שאתה אומר.

אני מסיים. הנה, טכוגרף דיגיטלי. תסתכלו. תודה.

תודה. אני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם.

גבי, סליחה שאני מפיל עליך הכול, אבל אתה משרד התחבורה. העלינו את זה גם בישיבות הקודמות – האם יש, כמו שיש תמ"א, כלומר שמתכננים, יש תמ"א שמראה איפה עובר תשתיות לאומיות תת-קרקעיות, יש תמ"א שאומרת איפה עוברים כבישים וכו'? האם יש תוכנית כלשהי, ברמה ארצית? יש פה מישהו מתשתיות?

הייתי רוצה לדעת, קודם כל, ואז לראות איך אנחנו מתחילים לדחוף את העניין הזה. אני לא יודע - האם יש איזושהי תוכנית, שנעשתה או נעשית לגבי הנושא של הוספת תוכנית ברמה המערכתית – כמובן בכבישים הבין-עירוניים הגדולים והחשובים של מקומות חניה, מקומות התאווררות, מה שנקרא, למשאיות, לאוטובוסים, גם לרכב פרטי, והגדלת האפשרויות למפרצים כאלה בפיזור נכון? האם יש תוכנית כזו? מתי הוכנה? האם יש לה תקציב? והאם היא אמורה להתבצע ומתי?

שמי חן כהן, אני מנהלת אגף הנדסת תנועה במשרד התחבורה. אני יכולה לעדכן אתכם שיש תמ"א 42, שהיא תמ"א דרכים – כל הדרכים הראשיות בארץ. במסגרתה יש לנו התייחסות לאזורי עצירה. שם נאמר שבכל מקום שבו אין במרחק 30 ק"מ מחלף כלשהו או מקום עצירה עירוני אחר, יהיה אזור עצירה. באזור העצירה הזה אנחנו נותנים עדיפות, שזה יהיה באזור תחנות תדלוק, כי אם כבר עושים עצירה, שיהיה יחד עם תדלוק. אם אין תחנת תדלוק באזור, יהיה אזור עצירה. זה מחייב גם התייחסות של לשכת התכנון, כי זה צריך להיות אפשרות בנייה. אתה שם שם מקום – שירותים, משהו להתרעננות.

ברור. לכן אני שואל. לכן אני לא אוהב את המילה שבתוך התמ"א של הכבישים והכול, שהיא סטטוטורית, יש התייחסות למה צריך ואיפה.

זה מתוך התקנות.

בתקנות זה מצוין. השאלה היא אחת: האם יש תוכנית? הרי תמ"א גם נותנת פס כחול, פס סגול, שאומרת איפה הדרך. האם יש כתמים כאלה או אחרים, שמראים, לאחר בדיקה – כאן צריך להיות מפרץ? האם יש פיזור כזה? האם יש משהו מחייב סטטוטורי שכבר נבדק? האפשרות של להוציא שם היתרי בנייה לאותו קיוסק ולשירותים – האם יש תמ"א מפורטת שמחייבת היום את המדינה באותם מקומות שהם אקס טריטוריה, שהם לא רשויות, או יש תקנות שאף אחד לא חשב גם ליישם אותם בעניין הזה?

קודם כל, תמ"א 42 עדיין לא מאושרת בעצמה. יכול להיות שמתוך התמ"א- - -

באיזה הליך היא נמצאת? בתכנון?

כן.

מה היה קודם?

קודם יש תמ"א 3 של הדרכים.

תמ"א 42 היא יותר מפורטת.

כן.

אני מבקש לקבוע פגישה עם לשכת התכנון של משרד האוצר היום – זה לא משרד הפנים, ועם האנשים הנוגעים אצלכם בדבר בתכנון, כדי לראות איך מטמיעים בתוך התמ"א הזאת, ומשם מתחילים, גבי. אני הייתי ראש עיר. אני יודע איפה זה מתחיל.

אדוני היושב-ראש, אני מכיר את תמ"א 42. אני מכיר גם את הקודמת שהיתה בתפקיד. אני רוצה לתת לכם דוגמה, שלפחות עם מנכ"ל נתיבי ישראל פרץ, סיכמתי, וכתבתי לכם את זה במכתב. יש מצב היום שכבישים, שוליים, גם מצד שמאל, 2.20, וגם מצד ימין. ביקשתי, למה אני צריך את השול בצד שמאל? לפחות לתת מענה מצד ימין. השתמשתי עם מנכ"ל מע"צ לשעבר, בנצי סלמן, שהוא מהנדס כבישים.

גבי, הבנתי.

אדוני היושב-ראש, צריכים להיות פה לו"ז קבלת החלטות וביצוע.

אם יש דברים שאתה רוצה להעלות אותם - באותה ישיבה. כאן אני רוצה להכניס לתוך התמ"א הזאת, שיכול להיות שהיא תיקח עוד חמי שנה או שנה עד תאושר, או יותר, איני יודע, אבל אני רוצה שייכנס כבר היום כתוכנית אב, איפה המקומות, וכבר היום לסמן את המקומות, היכן שצריך, בין כביש כזה לאחר בכבישים מסוימים, כמה צריכים להיות. כי ברגע שזה נמצא בתמ"א, בסופו של דבר זה מגיע לביצוע. זה גם מחייב את התקנות. היום זה תקנות, ואף אחד לא יודע. אני רוצה שזה יהיה מחייב, כי אני יודע מה הכוח – תמ"א כוחה הוא מעל תוכניות מקומיות ומעל כל דבר אחר. צריך פשוט לעשות את זה. אני רוצה לבחון, לראות איך התמ"א מתייחסת לאותם, באיזו רמה בפריסה ארצית, האם היא יורדת לרזולוציה של כבישים וכו' או רק מדברית בעלמא, וגם הרעיונות האלה – אני לא יודע לומר אם זה נכון, אם צריך גם בצד השמאלי שול כן או לא. יכול להיות שיגידו לך שכדי למנוע תאונות עם אלף, עדיף שיהיה מטר אחד או שניים. לא יודע. תעלה את הנקודות הללו בצורה מתומצתת, ונביא אותם בפני אנשי מקצוע, או ניפגש ביחד במקרים מסוימים. אני רוצה את הישיבה הזאת ממש בדחיפות.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

תודה, אדוני. מאיר אלרם, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. מנהל אגף תיאום גורמי חוץ. אתחיל עם סטטוס בטיחות קצר, ואז אגע בתוכנית שהרשות הלאומית מובילה בנושא של רכב כבד. בתחילת השנה נרשמה ירידה קלה במעורבות רכב כבד, משאיות. לצערי נכון לאוקטובר, המספרים חזרו למה שאנחנו מכירים, כלומר בשנת 2017, כמו בשנים קודמות, למעשה מ-2010, אנחנו מדברים על 27% תאונות קטלניות שבהן מעורבים משאיות ואוטובוסים. בסביבות 18% משאיות, ו-9% אוטובוסים. המשמעות היא שכל שנה בשנים הללו וגם בשנת 2017, ככל הנראה – השנה לא הסתיימה – כ-100 אנשים נהרגים, כ-27% הרוגים בתאונות שבהן מעורבת משאית או אוטובוס, כלומר שמשאית או אוטובוס נוכחים בתאונה. אנחנו לא מדברים על אשמה – זה תפקיד המשטרה. אנחנו עוסקים במעורבות. אני חוזר – 100 אנשים נהרגים מדי שנה בתאונות שבהן מעורבים משאית או אוטובוס. אלה הנתונים.

אני רוצה להתייחס לכמה דגשים בתוכנית ההתהוות שלנו בנושא רכב כבד, וחלק מהדברים נאמרו. גבי הזכיר את נושא התשתיות. לפני כחודש מנכ"לית הרשות עו"ד רחל טבת הוציאה מכתב גם כן לגם נסים פרץ בנושא הזה, ואני מקווה שיינתן מענה גם לכבישים חדשים כמובן וגם לכבישים קיימים.

לגבי איזה חלק? אורך וגודל השול או מקומות חניה וריענון?

גם מפרצי חירום וגם ריענון. לא צריכים כמו באירופה, אבל צריכים לתת מענה. בסוף דבריי אני רוצה להראות הדמיה של תאונה שעשינו- - -

אני מבקש, שמכתבים מסוג זה, שהם יותר מערכתיים, אם אפשר לכתב אותנו בעניין הזה.

תודה, אדוני. לגבי הטכוגרף הדיגיטלי, אבנר הציג את הדברים. אין לי מה להוסיף. אני רק מקווה שהדברים יבשילו, ויבשילו מהר. אנחנו מחכים יותר מדי זמן, ואנחנו מאמינים שהטכוגרף הדיגיטלי יעשה הבדל.

אני רוצה להתייחס לנושא הכשרת הנהגים. אבנר הזכיר את תיקון 118. תיקון 118 מדבר על הליווי של נהגים חדשים והשתלמות חובה. הרשות הלאומית מזה שנים מפעילה תוכנית הדרכה לנהגים מקצועיים, חינמית. כלומר יש מרצים שאני הסמכתי. הם אמורים להגיע לחברות, ולתת הדרכה בנושאים גנריים לנהגי משאית – היסח דעת, שטחים מתים ועוד כמה נושאים גנריים. אנחנו נתקלים בשיווק בקשיים בשיווק התוכנית, למרות שהיא חינמית, כי כשאנחנו מגיעים לחברה מסוימת, המשמעות מבחינת החברה - לזמן את הנהגים להדרכה, כלומר חבר מהחברות משלמות לנהגים עבור הנוכחות, ולכן אנחנו לא כל כך מצליחים לשווק את זה. אני אומר את זה כי הדברים הם ברחל בתנו הקטנה. התיקון הזה – אני 9 שנים ברשות – אני מכיר אותו כתיקון 78. ב-2006 הוא עבר בקריאה ראשונה. אחר כך מסיבות כאלה ואחרות לא המשיך הליך החקיקה.

הוא מחייב את החברות?

הוא מחייב השתלמות חובה, והוא מחייב גם ליווי לנהגים מקצועיים. יש פער גדול בין תהליך ההכשרה לבין המיומנויות- - -

מי יזם את התיקון הזה?

משרד התחבורה.

למה זה נתקע, גבי?

הבאנו את זה ב-2006, שהיה פורת, נדמה לי, עבר למשרד התחבורה לתיקונים, ואנחנו ב-2017.

היו כל מיני בעיות שאני לא יודע לפרט אותן.

לא התייחסת לזה קודם.

לא, התייחסתי, לגבי ליווי. אמרתי שזה עבר בוועדת שרים לחקיקה לפני שבועיים, ותוך חודש נגיש את זה לוועדה עם מה שהם ביקשו, השלמות כאלה ואחרות. כל העניין הוא לחייב רכב כבד ואוטובוסים בדומה לרכב פרטי. לא חצי שנה אלא בנושא שעות. למשל, 40 שעות ליווי לאוטובוסים, 80 שעות לרכב כבד.

רק לחדשים?

לנהגים חדשים. ההשתלמות היא לנהגים קיימים.

וההשתלמות מופיעה בתוך העניין הזה?

כן.

היא הופכת להיות חובה, כדי שהשירות שלהם יהיה אפקטיבי?

כן.

מתי זה מגיע?

לפני שבועיים היתה ועדת שרים, ובחודש הקרוב זה אמור להגיע שוב לוועדה.

ועדת שרים מ-2006.

למה זה צריך לחזור?

כי הם ביקשו מאתנו כמה משפטים שצריך לבחון אותם, יחד עם משרדי האוצר, משפטים וכו'.

כלומר עדיין לא אושר בוועדת שרים?

עדיין לא. יש בדיקות פנימיות ממשלתיות.

אבל אם יש הסכמה עקרונית?

מה שראש תחום קציני בטיחות מעדכן, שבכל מקרה במסגרת התקנות היום קציני בטיחות מחויבים בהדרכה אחת לשנה, כלומר זה קיים כיום מבחינת קציני בטיחות, שמחויבים להדריך את הנהגים – גם כשהוא נכנס לחברה וגם אחת לשנה, ובתיקון שיהיה ב-28.11 - גם זה מתייחס לזה.

אתם ראיתם את הטיוטה של זה, הרשות הלאומית?

כן.

זה מספק, מה שיש שם?

תיקן 118 מספק, ואני העליתי את זה כי אני מקווה שסוף-סוף התיקון הזה יבשיל לכדי חקיקה.

בבקשה, סיים.

אנחנו פועלים בתוך הרשות במסגרת התוכנית הזו, עם כל השותפים האסטרטגיים, ואני חייב לציין אותם כאן – יש פה נציגי צה"ל, רע"ן בטיחות, גבי בן-הרוש, משרד התחבורה, אגף הרכב. אנחנו פועלים אתם יחד כשותפים אסטרטגיים של הרשות.

אני מבקש להדגיש עוד שני דברים, אדוני. גם אמרו אבנר וגבי – אנחנו מתקדמים מאוד בנושא ריתום ואמצעי ריתום. חבר הכנסת פרי שאל לגבי טכנולוגיות מתקדמות, בטיחות, אדוני. אנחנו בהחלט חושבים שהקופסה הירוקה, יש כמה חברות שפיתחו אותה, והיועץ המשפטי שלנו, שנמצא כאן, יפעל כדי לקדם ולהביא את הקופסה הירוקה כמכלול, כטכנולוגיה מתקדמת בטיחות חובה ברכב כבד. הצבא עשה שימוש מיטבי בקופסה הירוקה.

לא כולם יודעים מה זה קופסה ירוקה.

קופסה ירוקה זו מערכת שמנטרת את דפוס הנהיגה של הנהג, ויכולה גם – בדרך כלל משדרת לאחור, לקצין הבטחות או למי שאחראי. היא עושה עבודה מצוינת.

בנוסף, אני רוצה לציין כאן את הנושא של חקירות עומק. אנחנו, כשאנחנו מזהים או תאונה קשה או תאונה שיש בה היבטים נוספים, שנכון לבחון לעומק, אנחנו עושים בדיקת עומק. אראה תכף הדמיה של התאונה בכביש 1.

(היו"ר יעקב פרי, 09:42)

נסו לסיים, כי הזמן קצר ורשימת הדוברים ארוכה.

יש עוד שתי תאונות עומק שסיימנו, ורק לאחרונה קיבלנו אישור מהפרקליטות לחשוף אותה פומבית – זה התאונה שהיתה לפני כשנה בחשמונאים, ששם נהרגו שתי הולכות רגל מבאגר שנשמט ממשאית, והתאונה בכביש 4. ארצה לסיום להראות בקצרה את ההדמיה בכביש 1. גבי הזכיר תאונות שול, ופה יש גם היבט של שול ועוד כמה היבטים.

הדברים ברורים. תודה. אגף התנועה, משטרת ישראל. דנה.

דנה ימינחה, ראש מדור ייעוץ וחקיקה, אגף התנועה. סיימנו מספר פגישות עם משרד התחבורה במוטרה לקדם את תיקון התקנות. מה שחשוב לי להדגיש הוא שתיקוני החקיקה שהוזכרו כאן על-ידי אבנר הם כדי שנוכל לבצע אכיפה בסופו של יום, עם כניסת הטכוגרף הדיגיטלי. יכולת האכיפה שלנו וההסדרה שלה, הן בתקנות והן בחקיקה הראשית, היא תנאי הכרחי שבלעדיו לא נצליח בכל המהלך הזה של הכנסת הטכוגרף הדיגיטלי. לכן אנחנו חייבים לדאוג לקדם את זה. מבחינתנו, עד שההסדרה לא נעשית מבחינת סמכויות אכיפה, הטכוגרף יצטרך – נצטרך לחכות עם זה עד שהשוטר יוכל לממש את סמכותו ולבצע אכיפה – אחרת לא הועילו חכמים בתקנתם.

קלעת לדעת קטנים. אני לא רואה שזה מתקדם בקצב שהוועדה היתה רוצה, ושבעלי, או הייתי קורא להם הלקוחות, היו רוצים. צריך לזרז, אבנר. זה בנפשנו. כמה שאפשר. פרדי הרשקוביץ, בוחן ראשי בחברת אגד, בבקשה.

בוקר טוב. אני רוצה לדעת קודם כל, אבנר, אם הטכוגרף הדיגיטלי בשלב הזה הוא תחבורה בין-לאומית?

לא. הטכוגרף הדיגיטלי יהיה לכל המשאיות והאוטובוסים שנוסעים בתוך הארץ. תיקון התקנה יתייחס לנהיגה בין-לאומית.

רציתי להבין, כי אנחנו בעד הטכוגרף הדיגיטלי. יש לשים את הדברים על דיוקם. אני אדבר בכותרות, ואם יש צורך, אחר כך נפתח, כי אני מבין שאין זמן. אכן הטכוגרף הדיגיטלי מקל מאוד על אכיפת שעות עבודה ומנוחה – אין בכך ספק. תרומתו, השפעתו הוא על אותן תאונות שנגרמות כתוצאה מעייפות, שהסטטיסטיקה לגבי זה, לא ידועה. בניגוד למה שנאמר כאן גם על-ידי גבי חברי וגם על-ידי אבנר בישיבה הקודמת – והייתי בהשתלמות לגבי טכוגרף דיגיטלי בגרמניה - אני חושב שאני היחיד פה באולם, הוא לא יותר מדויק – הנתונים שמתקבלים מהטכוגרף הדיגיטלי הם באותו דיוק של הטכוגרף האנלוגי, וזה לפי הדירקטיבה האירופאית, כלומר זה לא יותר מדויק. נכון שיש לו יכולת, הוא יותר אמין בפני זיופים, אבל לא נכון לומר שהוא אמין לגמרי, מכיוון שבהשתלמות שהייתי באנגליה לפני כמה חודשים הוצג העניין הזה. התחכום של הטיפול בזיופים הוא ברמה כזו, שקשה למצוא את הזיופים הללו. צריך להעמיד דברים על דיוקם.

בניגוד לנאמר כאן, הוא שומר נתוני מהירות רק 24 שעות, שזו בעיה, אם רוצים לדעת מה היתה מהירות הרכב 24 שעות לפני כן. זה נותן פתרון של אד הוק, אבל אי-אפשר מעבר לזה. זה אכן שומר נתונים על שעות עבודה ומנוחה 365 ימים. יש בעיה שדיברתי עליה עם אילן חברי – אני הייתי אגב בתפקיד כראש מדור בוחנים, בזמנו – הוא נותן פחות נתונים על חקירת תאונות דרכים. יש לשים דגש בעניין הזה. הטכוגרף בכלל, לא נועד לחקירת תאונות דרכים אלא לשמור על שעות עבודה ומנוחה. הטכוגרף האנלוגי, שהשתמשנו בו עשרות בשנים, כביי פרודקט, אבל הוא נותן הרבה פחות נתונים- - -

אבל כולנו מסכימים שאם נקפיד על שעות עבודה ומנוחה וחניה, נצמצם.

לא אמרתי שלא. יש חוסר-התאמה, יש הבדל מהותי בין התקנות האירופאיות לתקנה 168. הטכוגרף הדיגיטלי בנוי כדי לאכוף את התקנות האירופאיות. בסדנה שהיתה ביוזמת משרד התחבורה לפני כשנה, נאמר מפורשות על-ידי הנציגים, מומחים מכל העולם: אי-אפשר להתאים הטכוגרף הדיגיטלי לתקנה בארץ.

לכשירצו להתאים את התקנה האירופאית, או לאמץ אותה, יש לזה משמעויות מבחינת כמות הנהגים. נצטרך הרבה יותר נהגים, ויש לקחת זאת בחשבון. תודה.

(היו"ר יעקב אשר, 09:50)

תודה. בבקשה. אבי סייג, מה שאהבתי במכתב שלך, שציינת בסוף בשורה שאתה גם אדם עסקי, אבל הנושא מספיק חשוב שנגיד אותו ושנדע שיש פה אינטרס עסקי כזה או אחר, שזה לגיטימי לחלוטין.

אני עובד בכנסת סבר 22 שנה סביב הנושא של המילואים. אני מייצג את כל עמותת המילואים וארגוני המילואים בחקיקה. חברי גבי, שאנחנו עובדים יחד, סובל כמוני בתחום המילואים, אז אמרתי – יש פה בעיה מאוד קשה, שנקראת רמסה. שמתי לכם מספר תמונות. הרמסות האלה, לא מרושיינות בארץ. אנחנו לא יודעים כמה יש, לא יודעים מי בנה אותן, לא יודעים מי תחזק אותם. אני לא בא לפתוח את הדיון. פשוט כתבתי את זה לכל המשרדים.

אין לזה תקן?

לא, והיום נוסעות על הכביש עשרות-אלפי רמסות בעשרות טונות, והסכנה היא מרובה. נוסעים אחרי משאית כזו – זו סכנה יום-יומית. אני מזכיר ועדת היגוי לבטיחות מכולות, קונטיינרים שאתם רואים בכביש. יש כמיליון קונטיינרים בחיפה בשנה, מיליון באשדוד. שם כל קונטיינר ממוספר, חד-ערכי בכל העולם. אפשר לדעת מי הבעלים, מי ייצר אותו, מתי הבדיקה הבאה. כל שנה וחצי אנחנו בוחנים את המכולות, ומי שבודק את המכולות הוא רק אדם שקיבל אישור ממשרד התחבורה, אחרי שהוא עבר קורס. אנחנו מייצרים קורס בן 80 שעות, ואין סיבה שלא נעשה סדר בתחום של הרמסות. זה דבר שאפשר להקים צוות היגוי. גבי, אני שומע פה אבנר. אגב, פנינו לכולם, להקים צוות היגוי, להביא רעיונות, וגם לכתוב תקן –מה go, no go. מה צריך לתקן, כך שגם משטרת ישראל תדע מה תקין ולא תקין בכביש, כולנו נדע, ונוכל לבדוק זאת אחת לשנה, אחת לשנה וחצי.

תודה. אבנר, התייחסותך.

זו הפעם הראשונה שאני שומע את זה.

לגבי הרמסות האלה, יש משהו אצלכם שמגדיר?

יש, אבל אני מבקש לבדוק את זה לפני שאני עונה.

רמסה זו פרקטיקה שנהוגה בכל העולם ובטח בישראל. הצבא משתמש בזה המון בכיפת ברזל. אם יש לזה תקן – אני כרגע בודק את זה.

לא ביקשתי להפסיק עם הרמסות.

זו פרקטיקה נהוגה, היא מתקיימת ועובדת על נתונים מאוד בסיסיים של חיבורים וכל מה שקשור להעמסה.

אף אחד לא בודק.

אני לא כל כך אוהב את התשובה הזאת. נכון שכולם מבינים שכזה דבר צריך לחבר.

אמרתי שנבדוק.

לפעמים אנחנו משגעים יצרנים על כל מיני דברים קטנים, אם יש להם תקן, אין להם תקן, מספיק חזק, לא מספיק חזק. פה בדבר כל כך מסוכן, שמסתובב במהירויות גבוהות על הכבישים, עם עצירות ועם הדברים הלול, וכל אחד יכול לקנות כזו רמסה ואפילו לשבת בבית ולהרכיב אותה מכמה פלטות כאלה ואחרות, ואף אחד לא יודע לאכוף את זה. אם לכם אין תקן, גם המשטרה לא יודעת ודאי לאכוף את זה. אני חושב שזה נושא שצריך להסדיר אותו. לא קרה כלום, לא הוסדר עד היום – יוסדר הפעם.

רק לדייק - כלים מסוכנים. כל כלי כזה מאושר על-ידינו ועל-ידי מעבדה מוסמכת באמצעות היצרן, שמתקין.

אתה מדבר על המשאית?

לא, הרמסה על גבי המשאית. תגיד את הדברים על דיוקם.

יחד עם זאת, זו פעם ראשונה שאני רואה את המכתב הזה. תקבלו מענה.

שוב אומר – האם – למרות שלדעתי, התשובה היא: כן – האם צריך רישוי מיוחד לזה? האם צריך תקנות מיוחדות לזה? אני חושב שכן. תקיפו את הנושא הזה, תנו לי תשובה, ואם היא חיובית, והולכים קדימה, ניקח טווח של זמן. כשיגיעו תקנות כאלה ואחרות – לא צריך פה חקיקה לדעתי, אבל תקנות כאלה ואחרות שיסגרו את הפינה הזו. זה הכול.

לגבי סימונים, אתה רואה את התמונות פה – אין שום סימון. אני יודע שכשאתה נוסע באירופה, לכל משאית יש סימונים זוהרים שמראים איפה גבולות הגזרה של אותה מכולה וכו'. אני מבקש את המבט הרחב שלכם, ובהזדמנות זו, אם צריך, לעשות תקנות כשצריך.

אדוני יסלח לי, מיצינו את העניין.

רק – בתמונה מופיעה רמסה מבלגיה על מספר של מכונית בכלל. אז אני לא בא לומר מה צריך.

זה ניתן לאנשי משרד התחבורה.

שמעון לוקמן, קצין בטיחות בתעבורה, שתי מילים. דן גדרון – אני כבר מבקש סליחה. בדיון הבא. ב-10:00 אנחנו חייבים לצאת.

בוקר טוב. אני מבקש להעיר שלוש-ארבע הערות ממש קצרות מתוך השטח, מתוך אלה שפוגשים את נהגי המשאיות. אין במדינת ישראל מקצוע נהג, אז כל הרעיונות של הדרכה, חניכה וכו' – אין מקצוע. משרד הכללה עד היום – אני מכיר את זה לפחות 16 שנה, גבי מכיר את זה יותר – אין מקצוע שנקרא נהג משא. נתחיל מזה שנעשה לו מקצוע שיהיה מסודר, ואז אפשר יהיה לתייג אותו, למספר אותו, לדעת מה הוא עשה ומה לא. עקרונית, אם לאדוני יש רשיון על משאית, מחר בבוקר רוצה לעבוד אצל גבי – דופק בדלת, מסכמים מחיר, מתחילים לעבוד.

הנושא השני הוא נושא קציני הבטיחות. אכן אמור להיות דיון ב-28 בחודש אצל יושב-ראש ועדת הכלכלה מר כבל. התקנות שמוצעות שם לא יקדמו אותנו. הן לא מסדירות את משק הבטיחות הפרטי, מה שנקרא. ממש לא.

הטכוגרף הדיגיטלי בישראל זה דיון המעקב – אני מכיר את הנושא מ-2003. בפגישה ראשונה שהיתה בהרצליה אל"מ במיל' סמי אללי בזמנו של שוקי עשה על זה עבודה.

ואתה חושב שזה לא יקרה.

לא. אני חושב שאילו מדינת ישראל היתה רוצה טכוגרף דיגיטלי, התקנות כותבות – בתקנה היום לגבי 168 רשום - הטכוגרף הדיגיטלי – לא כתוב שהוא דיגיטלי, לא כתוב שהוא אנלוגי. כתוב: מכשיר רישום. שעות פעילות הרכב. אילו היו רוצים, לא צריך תקינה אירופאית ולא כלום. כל מה שצריך לעשות – לחלק את הכרטיסים וללכת לבדוק. זה הכול. והקישור לאירופה, משאיות עוברות, תקינה - איזו משאית נוסעת מישראל לאירופה? על בסיס יומי זה קורה? מה קורה פה? ברצינות. תקינה אירופאית סבבה. באירופה רכב המוביל אנשים מ-3.5 טון בטכוגרף דיגיטלי כל מה שמוגדר בתקינה אירופאית משנת 2006, אם איני טועה, והיישום היה ב-2002. בואו נהיה תכליתיים.

עבר בוועדת הכלכלה נושא של איסוף עבר תעבורתי על נהגים. אדוני, באחריות אני אומר – מי שנוגע בזה – לא ישים, לא עובד, לא נותן את התוצאה, וחמור מזה – כמעט לא נגיש. אני לא רוצה לדבר, שפקידה בחברת הביטוח, אם אתה מעורב בתאונת דרכים, יכולה לדעת את העבר התעבורתי שלך בלחיצת כפתור. אני קצין בטיחות, נדרש למלא המון טפסים, בממשל זמין, ובדרך גם לשלם 6.5 שקלים על כל נהג שאני בודק, שאני לא יודע אם הוא באמת מקצועי ויש לו רשיון נהיגה. כלומר גם אם אני אומר שייתכן שהוא מסוכן לנהיגה, מחר בבוקר נהג כזה יגיד לי: יש לי רשיון נהיגה – איך אתה פוסל אותי? קצת בעייתי.

אייל הדר, קצין איגוד קציני בטיחות.

תודה. ברשותך, אני רוצה להביע את עמדת האיגוד בנושא החשוב הזה. עקרונית, האיגוד תומך במעבר לטכוגרף דיגיטלי, אבל לא ניתן להתעלם ממכשולים קודמים משמעותיים ביותר ראשוניים, כגון תקנה 168 כהווייתה היום, שיש להתאימה לדירקטיבה האירופאית, ולא לגייר אותה, משום שאנחנו חושבים, כתומכי הבטיחות או כמובילי דעה בבטיחות, אנחנו סוברים שגם ככה הנושא הזה הוא מאוד בעייתי, כפי שהוא היום.

חייבים לסיים.

נתמקד באכיפה. אנחנו לא חושבים שהמעבר כשלעצמו לטכוגרף הדיגיטלי יפתור את הבעיה, למרות שאנחנו תומכים בו. האכיפה היא הנושא היותר משמעותי.

ודאי. והתקנות וההנחיות - הן המקום לאכיפה.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הישיבה. קודם כל, אני רוצה לקבל דיווח בנושא התקדמות הטכוגרף, לראות מה קרה אחרי השבועיים האלה, אבנר, מכם וגם ממשרד החוץ.

אני מבקש תוך חודש לקבל דיווח בכתב לוועדה על הישיבה שביקשנו לגבי הנושא של ההתאמה בין נושא בטיחות בדרכים לשעות העבודה והמנוחה של נהגים, בחינה של תיקון התקנות הקיימות היום.

אבקש לקבוע, כפי שביקשתי, פגישה בנושא תחנות העצירה והריענון עם מתכנני תמ"א 42, בעצם עם לשכת התכנון.

להזכיר את נושא הרמסות במשאיות, לשמוע את חוות דעתכם, האם יש צורך בתקינה, ואם כן, איך, כמה ומתי.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:05.