פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-05OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 239

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, י' בחשון התשע"ח (30 באוקטובר 2017), שעה 10:00

התגברות האנטישמיות בארצות הברית ובאירופה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יואל רזבוזוב

ענת ברקו

דב חנין

אחמד טיבי

נחמן שי

רן יעקובי - מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות, משרד החוץ

ירון זידמן - מנהל מחלקת צפון אמריקה, משרד החוץ

יוגב קרסנטי - מנהל תחום מאבק באנטישמיות, משרד התפוצות

עידו דניאל - ראש תחום בכיר זירת דיגיטל, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

אומרי איילון - יועץ לשר, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

דגנית סנקר - מנהלת אגף בכיר עידוד העלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

ורד אורן - דוברת מכון התקנים, משרד הכלכלה

רוברט אלכסנדר פון טוסה קלמנץ - שגריר, שגרירות גרמניה

מרטין וייס - שגריר, שגרירות אוסטריה

עמנואל גיופרט - שגריר, האיחוד האירופי

מרק גאלגר - סגן ראש המשלחת, שגרירות האיחוד האירופי

פול פוריה - נספח שגרירות, שגרירות צרפת

טוני קיי - סגן שגריר, שגרירות בריטניה

יגאל משה פלמן - דובר הסוכנות היהודית

יעקב חגואל - סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, ההסתדרות הציונית העולמית

אייל אטיאס - ההסתדרות הציונית העולמית

ארסן אוסטרובסקי - מנהל אקזקוטיבי, הקונגרס היהודי ישראלי

אורנית וינר - מנהלת משרד, הקונגרס היהודי העולמי

ג׳פרי דאובה - ראש הלשכה, ארגון ציוני אמריקה

יונה שיפמילר - ראש דסק צפון אמריקה, מכון "NGO Monitor"

אודליה אזולאי - חוקרת בדסק ישראל, מכון "NGO Monitor"

דניאל לאופר - דובר, מכון "NGO Monitor"

רחל קידר - מנהלת תחום החינוך, הליגה נגד השמצה

צ'ארלס סמול - מנהל המכון לחקר האנטישמיות והמדיניות הגלובלית ISGAP

מלה תבורי - מנהלת סניף ישראל ISGAP, ISGAP

ג'רלד סילברמן - נשיא ומנכ"ל הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, איחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה

רבקה כספי - מנכ"לית JFNA ישראל וסגנית נשיא בכירה, איחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה

דויד גורביץ' - מייסד תכנית שגרירים ברשת

עדי אליאסי כהן - קשרים אסטרטגיים, הפרויקט הישראלי - The Israel Project TIP

ליאור וינטרוב - סגן נשיא, הפרויקט הישראלי - The Israel Project TIP

רוברט רוזט - מנהל הספריות, יד ושם

שגיא צבע אהרון - נציג התנועה המסורתית

מייקל דיקסון - מנכ"ל הארגון בארץ, StandwithUs

תמיר אורן - מנכ"ל שלוחת הארגון באנגליה, StandwithUs

לורטה קאש - חברת דירקטוריון ומנהלת הארגון בלונדון, StandwithUs

פרי קאש - חבר דירקטוריון הארגון, StandwithUs

רבקה סבו - מחלקת רשתות חברתיות ומדיה, StandwithUs

דוד יערי - חבר הנהלת ארגון StandwithUs, מנכ"ל ארגון הלל ישראל לשעבר

יהושע וארהיט - רכז תכניות, StandwithUs

רחל לסטר - עורכת סרטונים, StandwithUs

שני לוי - דוברת הארגון, StandwithUs

לורנס ויינבאום - מנכ"ל, הקונגרס היהודי העולמי

מתן פלג - תנועת 'אם תרצו'

דב ליפמן - חבר כנסת לשעבר

ערן טיבול - יזם חברתי

דני גרוסמן - נציג של פרופ' אלן דרשוביץ

אליסון דמארז'אן - מוזמנת על ידי צ'רלס סמול

יצחק הילדסהימר - כתב מצב הרוח ומקור ראשון

איילה שטגמן - יועצת אסטרטגית ודוברת, נציגי ציבור

מתן רוזנפלד - הורים ותלמידים שחוו

סטיוארט זימר - הורים ותלמידים שחוו

ג'ניפר זימר - הורים ותלמידים שחוו

זאכרי זימר - הורים ותלמידים שחוו

אבא בורוביץ - הורים ותלמידים שחוו

סנדרה בורוביץ - הורים ותלמידים שחוו

יוסף קליינמן - עד במשפט אייכמן

חיה קליינמן

–

מוזמן/ת

רוברט הלמן

–

מוזמן/ת

דינה אילן

–

מוזמן/ת

מרטין גרנוף

–

מוזמן/ת

סם סלומון

–

מוזמן/ת

מרטין גרנוף

–

מוזמן/ת

פרי גרנוף

–

מוזמן/ת

יום טוב גרונר

–

מוזמן/ת

מבשרת נבו - שדלן/ית (ריפבליק יועצים)

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר תרגומים

התגברות האנטישמיות בארצות הברית ובאירופה

אנחנו נתחיל. שלום רב. אנחנו דנים היום בהתגברות האנטישמיות בארצות הברית ובאירופה ואני מברך ומודה על השתתפותם של שגרירי גרמניה, אוסטריה והאיחוד האירופי, סגן שגריר בריטניה גם הבטיח להיות פה, אני מקווה שהוא בדרך, וכן נציגי השגרירויות של רוסיה וצרפת. בישיבה שלנו יש תרגום סימולטני מעברית לאנגלית ומאנגלית לעברית.

לעתים קרובות מדי אנחנו שומעים על אירועים אנטישמיים ברחבי העולם. יש, לצערי, תחושה קשה שהאנטישמיות מתגברת באופן מפתיע גם באירופה וגם בארצות הברית, בעיקר בקמפוסים באוניברסיטאות. אנחנו נשמע היום מהמוזמנים נתונים עדכניים ונשמח לשמוע מהשגרירים ונציגי השגרירויות הנכבדים כיצד מדינותיהם נרתמות למגר את התופעה. הרי ידוע לנו שמדובר במדינות שהן ידידות אמת של מדינת ישראל ואין לנו ספק שהן מוקיעות את תופעת האנטישמיות.

מנתיני מ-CFCA, הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות, ניתן ללמוד כי בבריטניה פורסם לאחרונה דוח לפיו אוניברסיטאות מובילות באנגליה מארחות איסלמיסטים המשבחים קבוצות טרור שמשמיצות יהודים ואת מדינת ישראל. ארגון זכויות האדם של האו"ם פרסם כי האו"ם תומך ומעודד ארגונים אנטישמיים, אנטי ישראלים ותומכי טרור.

לאחרונה פורסם מחקר בבריטניה המעיד על שכיחות של השקפות אנטישמיות בבריטניה, כצפוי בקרב מוסלמים פי שניים עד פי ארבעה מאשר ביתר האוכלוסייה. משרד הפנים הגרמני כי חלה עלייה קלה במחצית הראשונה של שנת 2017 במספר התקריות האנטישמיות. בינואר עד מרץ 2017 נרשמו ברחבי גרמניה 179 פשעים אנטישמיים כולל חמישה פשעים אלימים.

האוניברסיטה לחינוך מורים בווינה פרסמה לאחרונה כי כמחצית מבני הנוער המוסלמים האוסטרים מחזיקים בדעות אנטישמיות. דוח של ארגון ICC, Israel on Campus Coalition, מציין כי הפעילות האנטי ישראלית בקמפוסים בארצות הברית היא כיום יותר תוקפנית ויותר מתוחכמת לנוכח 1,200 אירועים אנטי ישראליים שהיו באוניברסיטאות בארצות הברית בשנת הלימודים 2016-2017.

לאור הנתונים הללו מצאנו לנכון לקיים את הדיון היום. אנחנו נשמע כמובן קודם כל מהשגרירים, שאני שוב מברך אותם שהם איתנו, וחבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אחמד טיבי וחבר הכנסת ד"ר נחמן שי וחבר הכנסת - - -

גם אחמד טיבי הוא דוקטור.

אבל הוא גניקולוג.

חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי.

יותר ותיק מנחמן שי.

יותר ותיק בדוקטורט מד"ר נחמן שי. גם זה תיקנתי. ואיתנו נמצא גם חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן. כמובן כל הנציגים שבאו במיוחד מארצות הברית, מאירופה, כדי לשתף באירועים שהם עברו. אני גם מברך את נציג שגרירות צרפת, ברוכים הבאים.

ואני אתחיל בכבוד השגריר רוברט אלכסנדר קלמנץ, משגרירות גרמניה. אני מתנצל מראש על השמות. בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. זה לא השם שחשוב, אלא התפקיד. תודה רבה שהזמנת אותנו לפגישה החשובה הזאת. אני מבקש להצהיר הצהרה קודם כל שהפשעים כנגד היהודים היו חמורים ביותר, כל אלה נעשו בתקופת השואה וגרמניה ללא ספק מקבלת על עצמה את האחריות, גם עתה וגם לעתיד. אחד האלמנטים המרכזיים של האחריות שלנו זה קיומה של מדינת ישראל, אבל גם המלחמה באנטישמיות בכל מקום שהיא צצה ובעיקר בארצי.

כפי שאתה כבר אמרת, אדוני היושב ראש, אנחנו חווינו במחצית השנה הראשונה עלייה קלה בפשעים אנטישמיים כפי שהיה בשנה קודם לכן, אבל זה עדיין לא הגיע למספר של 2014, יש תנודות, אבל אנחנו צריכים להיזהר שמא העלייה הזו תימשך. במקרה שלנו רוב הפשעים אשר בוצעו נעשו על ידי קיצוניים מן הימין, 90%. ביקשנו מוועדת מומחים להציג לנו המלצות איך להילחם באנטישמיות בצורה הטובה ביותר והם אמנם הגישו דוח לפרלמנט הגרמני, באביב השנה. ההמלצות שלהם הם דבר שאנחנו מעיינים בהן.

אשר לאמצעים שננקטים נגד אנטישמיות, אחלק את זה לשניים. קודם כל מניעה, חינוך, מימון תכניות, במיוחד כשמדובר בבני נוער, כדי לחנך קודם כל מהצד ההיסטוריה, אבל גם לסובלנות, מלחמה בדעות קדומות ויש תכניות בהשתתפות משרדים שונים, אני לא רוצה להזכיר את כולם, לא רוצה לומר את שמם ואת קבוצות היעד, אבל אנחנו מנסים להגיע לבני נוער גם באמצעות ספורט. אנחנו יכולים להשתמש בקהילת הספורט ובאגודות הספורט כדי ללמד את הצעירים את הדבר הנכון. ואם אי פעם פשעים אנטישמיים מתרחשים, והם יתרחשו, הרי לא נוכל למנוע אותם ב-100%, אנחנו נילחם בהם ואנחנו נגיש תביעות. יש לנו יחידות מיוחדות במשטרה שעושים זאת ואני יכול להבטיחכם שלא נותיר אבן בלתי הפוכה. ברגע שנמצא אינדיקציה וחשש שאירע אירוע נפשע כזה הדברים האלה יזכו לעיון מעמיק.

והאלמנט השלישי ש אני רוצה להזכיר הוא שיתוף פעולה בינלאומי במלחמה נגד אנטישמיות. גרמניה ורומניה, כל מדינה בדרכה שילבה ידיים בנשיאות הברית לזכר קורבנות השואה, ה-CEE, ובתוך הברית הזאת, לגבי זכר השואה, אנחנו יכולים להעביר את המידע ואנחנו מנסים לעשות זאת גם ל-OECD. גם שם רצינו להעביר את זה, בכל מדינות ה-OECD, אבל זה לא הצליח עד כה. גם הפרלמנט שלנו קיבל את ההגדרה הזו של אנטישמיות מבחינת עמדתנו. תודה, אדוני היושב ראש.

תודה רבה. כעת מר מרטין וייס, כבוד השגריר של אוסטריה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש, שהזמנת אותי לפגישה החשובה הזאת על הנושא החשוב. כמה הערות מצדי. כמו עמיתי, שאמר שאם המאבק כנגד אנטישמיות היה כמו בשדה קרב, שאפשר לנצח בו אחת ולתמיד, היה זה קל לנו, אבל זה לא כל כך פשוט. עלינו ללחום מדי יום, גם במדיה החברתית, גם בבתי ספר, לדאבוני גם במגרשי הכדורגל ואנחנו יודעים שזו אחריות שאיננו לוקחים אותה בקלות.

ראיתי את המספרים באוסטריה, דוחות מ-2016, ומדי שנה אנחנו בודקים את המספרים ויש עלייה מ-2015 ל-2016, יש 477 אירועים ואנחנו רואים את זה גם בפייסבוק ובטוויטר, איך הגישה למוסדות יהודיים - - - מה נעשה? החלק החשוב הוא כמובן בתי הספר שלנו. יש לנו תכניות מאז 2000 וגם שולחים את הנוער לבית הספר ב'יד ושם' ללימודי השואה, כי המורים שהיו כאן, אותם מורים, כשהם חוזרים לאוסטריה, הם כבר שגרירים מוסמכים לעניין הזיכרון. זאת חווינו בצורה מאוד חיובית, חינוך על השואה בתוך בתי הספר.

אפשר לומר שלקח לאוסטריה יותר מדי זמן כדי להתמודד עם אחריותה. הדברים היו איכשהו פשטניים, אבל הנרטיב הזה השתנה. גם בבתי הספר אנחנו מלמדים את השואה. בגיל 14 כל תלמיד מחויב לבקר במאוטהאוזן באוסטריה ובגיל 17 מבקרים שוב ולכן כאשר התלמידים יוצאים מבית הספר, לדעתי הם מצוידים היטב, הם יכולים להתמודד עם הנושא הזה. הזכרתי את מאוטהאוזן, עשינו שם שיפוצים, יש חדר שמות, יש גם חדר תצוגה שגם השתפר עם השנים ואנחנו חושבים שזה מועיל כאשר אנחנו מבקשים להסביר.

דבר נוסף שהוזכר קודם, כמובן ישנה התופעה של אנטישמיות מיובאת. ב-2015 ראינו שהיו יותר מ-100,000 בקשות של מוסלמים פליטים, רובם הגיעו מסוריה, מאפגניסטן ומעירק ולכן רואים אנשים צעירים עם רקע שונה לחלוטין ולכן יש הרבה מה לעשות כשמדובר בהדרכת צעירים אלה שיהיו איתנו בעשורים הבאים. אנחנו נצטרך להשקיע כדי להעלות את הנושא. זה לא דבר פשוט, אבל אנחנו עומדים להתמודד עם האתגר הזה.

תודה רבה. עכשיו, בגלל שחברי הכנסת צריכים לעבור מוועדה לוועדה, ביקש חבר הכנסת, ד"ר אחמד טיבי, את רשות הדיבור. בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני. אין ספק, אדוני היושב ראש, שנושא האנטישמיות הוא נושא חשוב שיש לדון בו ותופעת האנטישמיות, שיש בה ממד של התנגדות או שנאה או גזענות כלפי כל מי שהוא שמי היא נושא שכולנו צריכים להתאחד כדי להיאבק נגדו, כי גזענות היא דבר שמבטא שנאה, אבל בעיקר הוא פוגע בכבודו של בן האדם. רציתי לפתוח ולומר שאני גאה להיות חבר הכנסת הערבי היחידי בישיבה הזאת עד שבא נחמן שי והוריד את ההשתתפות שלי ל-50% מחברי הכנסת הם ערבים בישיבה הזאת. השאלה האם זה אומר הרבה על הכנסת ה-20.

יש גם יושב ראש.

ואז הצטרף גם חבר הכנסת דב חנין ולכן זה מעלה את שיעור ההשתתפות של חברי הכנסת מהרשימה המשותפת בדיון. לא סתם אני אומר את זה, אדוני היושב ראש, כי העמדה שלנו ברשימה נגד אנטישמיות ונגד גזענות באשר היא זו עמדה ברורה, בוטה, חד משמעית. אני שמח שכבוד השגרירים נמצאים כאן וגם שגריר אוסטריה, גרמניה, האיחוד האירופאי, נציג שגרירת צרפת ונציג השגרירות הבריטית.

אדוני היושב ראש, הזכרת בתחילת דבריך את תופעת האנטישמיות והתרכזת הרבה במושג איסלמיסטים ואיסלמים וסטודנטים מוסלמים ואתה מאלץ אותי להזכיר את המושג - - -

אלה הנתונים של המחקר.

לא הפסקתי אותך, אתה רשאי לענות לי מיד אחרי שאני מסיים.

לא, זה רק להדגיש.

אתה מאלץ אותי להזכיר את הביטוי איסלמופוביה. כמו שיש אנטישמיות יש איסלמופוביה. אבל בכנסת הזאת גם אני וגם חבריי בכל פעם שיש דיון על השואה העמדה שלנו ברורה וחד משמעית. נאמתי בנושא הזה ואז אמרתי שהשואה ונאציזם הם תולדה של המערב, לא של המזרח. הם היו שם ולא כאן ויש לי אמפתיה רבה לניצולי השואה, בעיקר לאלה שאני מתגורר איתם באותה ארץ, באותה מדינה. אבל הניסיון, אדוני היושב ראש, כאילו להשתלט על המושג אנטישמיות ולהגיד שהוא רק נגד קולקטיב אחד, שהוא הקולקטיב היהודי, וכאשר יש גזענות נגד אחרים, נגד מוסלמים, נגד ערבים, נגד שמיים אחרים, זה משהו אחר, מחטיא את המטרה.

אני רוצה להבדיל בין אנטישמיות לבין התנגדות למדיניות ממשלת ישראל ואת הדברים האלה אני גם רוצה לומר לכבוד השגרירים. יש היום, משך שנים בעצם, אבל היום יותר מאשר בעבר ניסיון להדביק תווית של אנטישמי לכל מי שמבקר את מדיניות ממשלת ישראל, לרבות למשל בנושא ההתנחלויות או הכיבוש, בחוץ לארץ.

זה לא נכון.

אתה מסיט את הדיון לכיוון אחר.

לא, זה לא נכון.

אתה קובע שזה לא נכון?

כן, אני קובע שזה לא נכון ולכן - - -

אל"ף, רק אלוהים יכול לקבוע.

תיכנס למסלול הדיון.

אפילו יושב ראש ועדה לא יכול לקבוע.

זו דעתך.

אוה, דעתך. לא אתה קובע, דעתך.

כן.

דעתי שונה מדעתך, אדוני, גם בנושא האנטישמיות.

לגיטימי, אבל לפי נושא הדיון, אתה לא הולך ל - - -

אני בדיוק מדבר על נושא הדיון, אבל לא כמו שאתה חושב, כמו שאני חושב.

אנחנו מקיימים דיון על התגברות - - - הגדרתי את נושא הדיון התגברות האנטישמיות בארצות הברית ואירופה, אנחנו לא נכנסים לקונפליקט במזרח התיכון.

איך אתה לא נכנס אם אתה מדבר על אנטישמיות בקמפוסים כאשר הביקורת היא נגד סטודנטים איסלמים שנמצאים בקמפוסים - - -

שנמצאים שם, באירופה ובאמריקה.

שנמצאים שם ומתנגדים להתנחלויות, למשל. אתם חלק מכנים אותם אנטישמיים בשל העובדה שהם מדברים נגד ההתנחלויות ונגד הכיבוש.

הזמן שלנו מוגבל, בוא תסכם.

אם הזמן שלנו מוגבל אתה לא אמור להפסיק אותי כל שתי מילים. תן לי להמשיך באופן רציף ואני מבטיח לך שלמרות שאתה קוטע אותי אני לא אגיד שזה אנטישמיות.

יש מדיניות של ממשלת ישראל, אומרים אם אתה נגדה אתה אנטי ישראלי ואם אתה אנטי ישראלי אז אתה בטח אנטי ציוני ואם אתה אנטי ציוני אז אתה אנטישמי. יש לפרק את המשוואה הזאת ולומר שבאירופה, ואני אומר את זה לשגרירים, התופעות של אנטישמיות או שנאה כלפי יהודים היא תופעה של אינדיבידואלים, תופעות של בודדים, או של קבוצות, היא לא תופעה של הממשלות של אירופה, היא לא מדיניות של הממשלות של אירופה. יש בעיה כאשר המדיניות נגד קולקטיב שלם היא של ממשלה, היא מדיניות ממשלתית.

תודה.

משפט אחרון, אדוני.

משפט אחרון.

רבותיי השגרירים, בחדר ליד, ממש, בקומה מעלינו, מתקיים דיון בוועדת חוקה על חוק הלאום שהוא חוק אנטי ערבי במהותו, חוק שמגדיר את הזכויות רק לקולקטיב אחד.

תודה. אתה פשוט מערבב דברים.

חבל שלא הזמינו אתכם לשם. רק שלשום הוציאו סטודנטית ערבייה, מוסלמית, מקמפוס בבר אילן בשל העובדה שהיה לה חיג'אב, כיסוי ראש.

הזמן שלך נגמר. חבר הכנסת טיבי, הזמן שלך נגמר, תודה.

הזמן שלי לא נגמר, אני אהיה גם בכנסת הבאה.

תודה, תודה.

לכן, רבותיי השגרירים, כדאי שתתייחסו לתופעות שהן נגד ערבים על ידי מדיניות ממשלתית.

הנקודה ברורה. תודה רבה לך.

זה אנטישמיות נגד ערבים.

תודה רבה. מר עמנואל גיופרט, שגריר האיחוד האירופי. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. נציגים מכובדים, אני רוצה להודות לכם על שהזמנתם אותי היום לפגישה הזו בנושא האנטישמיות באירופה ובמקומות אחרים בעולם. בראש ובראשונה אני רוצה לפתוח ולומר שאנחנו מודאגים מאוד מהאנטישמיות הגוברת ועולה באירופה ומההשפעות שיש לה על האזרחים היהודים שלנו. יש לנו בהחלט אתגר. הסוכנות שלנו לזכויות אדם אוספת נתונים על בסיס שנתי בנוגע לאנטישמיות ומנפיקה דוחות ואפשר לראות אותם תמיד.

למרות הלקח שלימדה אותנו ההיסטוריה, למרות שראינו מה התוצאות של דעות קדומות ושל אנטישמיות, עדיין הדברים ממשיכים. לפי נתונים אחרונים אנחנו רואים שהנתונים גבוהים מאוד, התופעות רבות, אנחנו רואים שתלמידים עוזבים בתי ספר ציבוריים, נאלצים לעזוב או עוזבים על דעת עצמם, וגם קמפוסים.

התופעות באירופה גבוהות בהשוואה ל-10, 15 השנים האחרונות וכאן אולי ניתן לומר שאזרחים ישראלים שרוצים לבוא ולגור באירופה או אירופאים שבאים לישראל, אסור שהחלטות כאלה יהיו מונעות מפחד ואנחנו צריכים לנקוט צעדים בנושא. המלחמה כנגד האנטישמיות זו מחויבות שיש לנו, מחויבות מוסרית, זה חלק מהערכים החברתיים שלנו. כל מקרה של גזענות, כל מקרה של שנאת זרים פוגע בערכי החברה.

אני רוצה לתת לכם בקצרה הסבר ותיאור של הדרך שאנחנו נלחמים באנטישמיות באירופה ולהתמקד בדברים העיקריים. ב-2015 מינינו מתאם חדש לפעילות כנגד אנטישמיות, אותו מתאם מנסה ובהצלחה ליצור סינרגיה רבה יותר, פעילות מקיפה בקרב המוסדות השונים, וישנה גם ועדה שעוסקת בנושא.

תחום שני של פעילות הוא תחום החקיקה. יש לנו עכשיו חקיקה שתפקידה לוודא שהכחשת שואה, אלימות שקשורה באנטישמיות היא בלתי חוקית. אנחנו עשינו זאת כמסגרת למלחמה באנטישמיות ושנאת הזר. זה חוק ממש פלילי שאוסר על כל תופעה שכזו. גם פשעים שונים, פשעי שנאה ודיבורים שקשורים לשנאה, גם הם נחשבים תחת אותו חוק פלילי. 15 מדינות מהאיחוד האירופי כבר קיבלו את החוק הזה והכניסו למדינות שלהן והאיחוד האירופי מפקח על זה באופן כללי על מנת לוודא שזה יהיה ב-28 המדינות החברות.

נושא נוסף הוא תחום האינטרנט. לרוע המזל התופעה של האנטישמיות שכיחה ביותר דווקא באינטרנט. יש טשטוש של הגבולות באינטרנט. התופעה הזו והדילמות האלה, ההבדל בין חופש ביטוי לבין התופעות האנטישמיות ושנאת הזר מטושטשות, אנחנו חייבים להתייחס לנושא הזה, וב-2016, בחודש מאי, הוועדה באיחוד האירופי סיכמה כללי התנהגות, אם מדובר בפייסבוק, טוויטר, יוטיוב, מיקרוסופט, יש הסרת תכנים של שנאה, תכנים של אנטישמיות והדבר נעשה תוך 24 שעות מרגע הופעתם. הייתה התקדמות ביישום ההסכם הזה ואנחנו רואים שיש תגובות מהחברות כגון פייסבוק וכדומה. כל החברות שפנינו אליהן ואנחנו עובדים איתן הגיבו.

תחום רביעי הוא תחום של הניהול. אנחנו צריכים להתייחס לנתונים. כפי שאמרתי, הסוכנות שלנו לזכויות אדם שנמצאת בווינה מכסה את כל המדינות החברות באיחוד האירופי, היא מפרסמת דוחות והם ישיקו סקר גדול לגבי תפיסת האנטישמיות בקרב יהודים באירופה. הסקר יהיה הגדול ביותר שנעשה אי פעם באירופה והתוצאות יפורסמו באמצע שנת 2018. מדובר על התפיסה בקרב הקהילות היהודיות עצמן, הדברים שהן חשות. זה יכסה את כל מדינות האיחוד האירופי, שם נמצאים למעשה 95% מהיהודים.

כפי שאמרו הקודמים גם נושאי החינוך הם נושאים חשובים, לחנך כנגד שנאת זרים, לטובת סובלנות, כנגד אנטישמיות. אנחנו צריכים להילחם בבורות, באדישות, האיחוד האירופי מממן מספר פרויקטים באוניברסיטאות, בבתי ספר תיכון ובתי ספר יסודיים כדי להילחם בתופעה של אנטישמיות.

התחום השישי של הפעילות שלנו הוא הפרלמנט האירופאי. ביוני האחרון הייתה החלטה ראשונה בנוגע לנושא האנטישמיות. ההחלטה קוראת לכל המדינות החברות ליישם את החוק, את צורת הפעילות, כפי שדיבר על זה גם השגריר מגרמניה. הוועדה האירופאית משתמשת בהגדרות האלה כבר בתוך הפעילות שלה. הם גם פנו לחברות של האיחוד האירופי בעצמן להילחם באנטישמיות. בולגריה מינתה את אחד השרים כחבר בוועדה למלחמה באנטישמיות.

נושא נוסף, מאמצים גלובליים. המלחמה באנטישמיות היא גם חלק ממאמץ ואחריות גלובלית. התופעה הזו היא תופעה נרחבת ויש צורך בשיתוף פעולה. בשנה האחרונה, 2016, האיחוד האירופי ביחד עם ארצות הברית, קנדה וישראל, ארגנו סמינר שנושאו היה העלייה של האנטישמיות והוא התקיים בבניין האו"ם. אנחנו רוצים גם להשתתף בברית הבינלאומית שנושאה השואה.

והנושא האחרון, אחרון אחרון חביב, שיתוף פעולה בין האיחוד האירופי לבין ישראל. מאז 2005 יש לנו סמינר שנתי שעוסק במלחמה באנטישמיות, שנאת זרים. הסמינר האחרון נערך בירושלים השנה ויושבת ראש הוועדה, גב' ורה יורובה, הייתה כאן, היא השתתפה בסמינר ואף נאמה בו ודיברה על המלחמה באנטישמיות כדבר חשוב ביותר מבחינת סדר עדיפויות באירופה. אנחנו ניפגש שוב בירושלים בשנה הבאה ויהיו לנו נואמים גם מבריסל.

לסיכום, שנאה מכל סוג, אלימות מכל סוג, הם לצערי חלק מהמציאות שלנו וזו הסיבה שבגללה יש לנו צורך בדיאלוג, צורך בהחלפת רעיונות, ניסיון והתייחסות מציאותית למצב כולו. תודה רבה לך, אדוני היושב ראש.

תודה רבה, כבוד השגריר. עכשיו נשמע מסגן השגריר של בריטניה, מר טוני קיי. בבקשה.

אדוני היושב ראש, בריטניה נחושה בדעתה שאנחנו צריכים ללחום באנטישמיות ואין שום תירוץ לאנטישמיות. היהודים הבריטים צריכים להיות מסוגלים לחיות את חייהם מבלי שיתקפו אותם מילולית או בכל דרך אחרת וזאת התחיקה שיש לנו כנגד גזענות, כנגד אפליה, וזאת באמצעות חיזוק הקהילות. אצלנו בנאמנות, מאז 1984, מקבלים מידע וחולקים את הדברים עם המשטרה שפעילה גם כן בצורה מאוד תקיפה. 767 אירועים נרשמו מינואר עד יוני 2017 וזו עלייה של 27% לעומת שנה שעברה. העלייה הזו אולי משתקפת גם בקהילה היהודית ויש אולי יותר דיווח על אירועים. על כל פנים אנחנו רואים גזענות כדבר שהוא בלתי נסבל, אבל זה טוב שהיהודים בבריטניה, אם הם סובלים מאנטישמיות, ידווחו. עצם היכולת לדווח ולהבטיח שהדיווח הזה יירשם הוא חשוב.

אנטישמיות בבריטניה, אנחנו יודעים שאצלנו זה המקום הראשון שבו אנחנו הקמנו ועדה למלחמה נגד אנטישמיות ולכן אנחנו מדברים כאן על פעילות ברורה כנגד אנטישמיות שמבטיחה גם כן שהדברים ייענו במהירות. אנחנו עובדים עם נאמנות הביטחון של היהודים כדי להילחם גם באנטישמיות וגם בכל אי סובלנות, גם בקמפוסים וגם באוניברסיטאות ואנחנו נגד כל פשעי שנאה ואנחנו ממשיכים לפעול יד ביד עם הקהילה היהודית בכל רחבי בריטניה. יש לנו שליח מיוחד שהיה אצלכם ובריטניה בודקת והקדישה 30 מיליון פאונד כדי לבדוק את הדברים ולתת ביטחון גם לבתי כנסת, גם לבתי ספר יהודיים וגם למוסדות יהודיים. רק בשבוע שעבר הודיעה ממשלת בריטניה שהצעד האחרון בהקמת אנדרטת זיכרון, מרכז זיכרון, שיהיה ממול לפרלמנט, והוא יהיה המגדלור אשר ישקף את פעילותה של בריטניה כנגד אנטישמיות. אנחנו לוקחים כל אירוע שכזה ממש ברצינות והוא לא מתקבל על הדעת, לא מקובל בשום פנים ואופן ויש לנו את כל האמצעים כדי להיענות לפניות אלינו. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת יואל רזבוזוב הצטרף אלינו. אנחנו נשמע עכשיו את נציג השגרירות הצרפתית, פול פוריה.

תודה רבה. בשם שגריר צרפת אני מבקש לומר שהרשויות העליונות ביותר מחויבות להילחם כנגד כל צורה של אנטישמיות. אני מבקש להזכיר לכם שהנשיא, עמנואל מקרון, בדבריו ביוני האחרון, יחד עם בנימין נתניהו, כאשר העלו את זיכרון ההתנקשות, הם אמרו שלצרפת האחריות המלאה לגירוש יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא טען גם כן שהאנטישמיות, שורשיה נעוצים בצרפת וזה לא חדש, אבל גם הרפובליקה וגם הממשלה תמיד מחויבות להילחם באנטישמיות. אדוארד פיליפ, ראש הממשלה, בראש השנה בדבריו אמר שהיהדות היא חלק בלתי נפרד מהתרבות הצרפתית. יש כל כך הרבה אמנים צרפתים יהודים ותרבות צרפתית יהודית ששייכים לצרפת כולה וזו אחריות של הממשלה להגן על הקהילה היהודית וללחום כנגד אנטישמיות.

אולי יש לכם את ההרגשה, אני רואה את הכותרת, שהאנטישמיות עולה וגוברת, דווקא בצרפת, וזה נכון שכך היה, אני מתייחס במיוחד למצב ב-2015, לאחר התנגשויות טרוריסטיות ב-2015 וב-2016, אז ראינו גידול ממשי בפעילות אנטישמית. לאחר מכן כמובן שהרשויות היו מאוד מודאגות, אבל כדי להתמודד עם המצב הזה הממשלה החליטה על תכנית דו שנתית לחזק את האמצעים שברשותנו כדי ללחום באנטישמיות. המצב עדיין מדאיג, אבל אני שמח לומר שהתוצאות מצוינות מאותן יוזמות שאנחנו נקטנו ב-2015.

אני אתן לכם מעט מספרים. ב-2016 מספר האירועים שדווחו למשטרה, יחד עם התאחדויות של יהודים, ירדה ב-60% וגם אם אין לנו את המספרים הסופיים אנחנו רואים את המגמה ב-2017 שנמשכת באותו כיוון, עוד ירידה ב-20% בפעולות איבה כנגד יהודים. עוד סקר הוכיח שהקהילה היהודית בצרפת היא קהילת מיעוט שהרבה יותר סובלניים כלפיו לעומת שחורי עור ומוסלמים וכדומה. לכן התמונה, כמובן היא לא שחור לבן, אנחנו יודעים שפעולות אנטישמיות מדווחות עדיין, עם זאת הממשלה נקטה פעולות תקיפות וראש הממשלה אמר לפני כמה שבועות שב-2015 נקטו אמצעים, אבל אנחנו נחדש את ההתחייבות לעוד שנתיים עד 2018, ולכן המחויבות של הממשלה היא מחויבות ממשית.

ואני אסיים בכך שהתכנית החדשה תתמקד בשני תחומי עניין לנו, האינטרנט ודברי שטנה ושנאה באינטרנט. אנחנו פיתחנו כלים חדשים להתמודד עם כך. ב-2016 אנחנו יצרנו כלים שיאפשרו לכל אחד לדווח על תכנים, תכני שנאה באינטרנט, ויותר מ-20,000 תלונות הוגשו לרשויות המוסמכות. פעולה תינקט גם כן בתחום החינוך. זה לא חדש, כמובן, עם זאת עלינו להיות ממוקדים ובשנים האחרונות יש כלים חדשים וחדשניים כדי לסייע למורים להתמודד עם אנטישמיות בבתי הספר ומזה זמן מה יש לנו שיעורים על השואה ועל גירוש היהודים. אנחנו גם ממשיכים ביוזמות ממשלתיות, כי לדעתנו הדברים יכולים להיות מעשיים, יש דרך מעשית להתמודד עם הדברים האלה. יש לנו גם את האגודה לזכרון השואה ואנחנו עובדים יחד עם הקהילות היהודיות. אני מוכן להשיב לשאלות, תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת ד"ר נחמן שי, רשות הדיבור. כמו שאמרתי בהתחלה, העדיפות הראשונה חייבים לתת לחברי הכנסת בגלל שהם עוברים מוועדה לוועדה ולכן אנחנו ניתן לחברי הכנסת. הצטרפה אלינו חברת הכנסת, ד"ר ענת ברקו והיא תדבר אחרי חבר הכנסת נחמן שי.

תודה רבה, ד"ר נגוסה. תודה רבה על הדיון והחדר המלא הזה מלמד עד כמה הנושא הזה חשוב, מרכזי ונוגע לכל אחד מאיתנו. ואני באמת אדבר בקצרה, כי אני גם רוצה לשמוע את האורחים. נקודה ראשונה, אני מאוד מעריך את השגרירים שבאו לכאן ואת המדינות שהם מייצגים, כולל השגריר שמייצג את האיחוד האירופי. אין לי שום ספק שהמדינות הללו פועלות, ואפילו בנחישות, כדי למנוע אנטישמיות דרך גילויים אלה ואחרים שלהם, תופעה שלא נולדה אתמול ולא שלשום וכנראה גם לא תיעלם מחר, אבל זה לא כמובן מפחית מהצורך הבלתי פוסק והנמשך להילחם בה.

אני רק רוצה לציין שיש סימנים מטרידים שהפעולה הזאת בכל זאת לא מצליחה להשיג תוצאות טובות. אני לא יודע אם שמענו ממך, יעקב, נתונים, כי לא הייתי פה בתחילת הדיון, אבל המעקב שלכם בוודאי מלמד - - -

הוא הולך לדבר.

מצוין, אז אני חושש שהוא הולך לומר לנו שישנה עלייה וגם במחקר מאוד קטן שעשיתי, יש בכל זאת עלייה והשאלה היא למה והשאלה היא איך אפשר למנוע את העלייה הזאת וזאת מחויבות.

אני רוצה לציין שחסרה לי פה מאוד מדינה אחת בשם ארצות הברית, שאף נציג ממנה לא בא לדיון הזה, ודווקא לצערנו הרב מאוד בשנה האחרונה, על פי דיווחים של הליגה נגד השמצה, שעוסקת בכך באופן יסודי כבר למעלה מ - - -

אני רוצה להודיע לך שהם הוזמנו ובחרו לא לשלוח.

זה עוד יותר מגביר את הדאגה שלי והכעס שלי, מדוע ארצות הברית, המדינה הידידה שאין כמותה מבחינתנו בעולם, אני לא מחלק ציונים למדינות עכשיו, אדוני השגריר, אני חושב שהיה צריך להיות פה נציג ולהסביר מה קרה בשנה האחרונה בארצות הברית. בלי להיכנס לשינויים הפוליטיים בארצות הברית יש עדויות ומספרים שמוכיחים שישנה עלייה בגילויי האנטישמיות גם, לצערנו הרב, בארצות הברית. אפשר לעצום את העיניים ולהגיד שזה לא קיים, אבל ההיסטוריה היהודית מלמדת שלעצום עיניים ולהגיד שזה לא קיים, זה לא מעלים את התופעות האלה, זה רק מגביר את האשליה שלנו שזה לא קיים. אם יש עלייה בארצות הברית באנטישמיות צריך לטפל בה, לצאת נגדה, מהנשיא והממשל דרך בתי המחוקקים ודרך דעת הקהל ואסור בשום פנים ואופן לתת לזה לשקוע. ואני באמת מודה גם לליגה נגד השמצה, גם לאיחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה וגם לארגונים אחרים, שהם מטפלים בעניין הזה, אבל אי אפשר להסתפק בזה.

יש גם דבר אחד נוסף וזה העלייה בכוחן של תנועות פוליטיות באירופה שהן קיצוניות מאוד מאחורי התמיכה בהן אפשר גם ללמוד על אלמנטים של אנטישמיות, למרות שהן לא עברו עדיין לחלק הגלוי, אבל בדיבור, בשיח, בתפיסה שלהן את החברה שבה הן פועלים ובכלל את תמונת העולם שלהן, אפשר לגלות אנטישמיות וזה חל גם בגרמניה וגם באוסטריה, שתי תנועות חדשות שצברו הצלחה גדולה בבחירות האחרונות. עוד פעם, אני משוכנע שהמדינות תדענה לטפל בזה, אבל אסור להתעלם מכך.

והמילה האחרונה שלי זה לממשלה שלי, ממשלת ישראל. אני חושב שאסור לנו לשכוח שיש תפקיד למדינת ישראל בעולם הזה, כמובן, ובין היתר התפקיד שלה הוא להגן על יהודים באשר הם ולהיות להם לפה, במקומות בהם אינם יכולים לדבר, או שהם לא מדברים בעוצמה הנכונה, מסיבות רבות, כולל חשש. בשביל זה יש פה מדינה כבר 70 שנה ומדינה עם ממשלה נבחרת, עם כנסת, עם מוסדות דמוקרטיים, והיא צריכה לשמש להם נציג, מראש הממשלה ומטה וגם השגרירים שלנו והנציגויות שלנו, הם צריכים לעמוד בחזית הראשונה והקדמית של המאבק באנטישמיות. תודה רבה.

תודה. נציגי משרדי הממשלה נמצאים כאן ואנחנו נשמע מה הם עושים. חברת הכנסת, ד"ר ענת ברקו, בבקשה. אבל אני רוצה להזכיר לחבריי חברי הכנסת, נסו לתמצת כי יש רשימה גדולה של אנשים שרוצים לדבר, הם באו מארצות הברית במיוחד להציג לנו אנשים שחוו בעצמם את אירועי האנטישמיות. בבקשה.

תודה, אדוני יושב הראש, ד"ר נגוסה, חברי ד"ר נחמן שי. קודם כל הדיון הזה והדיונים העתיים שאתה מקיים הם חשובים בצורה בלתי רגילה ואני רואה כאן אנשים, גם חגואל, גם מלה, גם נציג ISGAP וצ'רלס סמול, וארגונים יהודיים, שגרירים, שהפורום המכובד הזה שמתכנס כאן היום, זה מראה שבאמת הבעיה היא בעיה אקוטית. היא בעיה אקוטית לא בגלל שהיא נוגעת ליהודים, כי כבר בעולם התחילו להבין שמה שמתחיל ביהודים אף פעם לא נגמר ביהודים.

אבל יש משהו שאני רואה אותו גם בלבוש החדש, של העת החדשה, בכסות ה-BDS שאנחנו רואים בקמפוסים, ראיתי את זה לפני שהגעתי לכנסת, בהפגנות שהיו נגדי, כשנשאתי הרצאות אקדמיות ואני מתחברת למה שאמר נחמן חברי, בארצות הברית אפילו, ברור שבאירופה, שאין חופש אקדמי באמת, שיש השתקה, שכל הנושא של הפוליטיקלי קורקט עובד לכל אומות העולם חוץ מאשר באשר ליהודים. לגבי יהודים אפשר להגיד הכול. אפשר לעשות הסכם עם מדינה שהיא מצהירה על זה שהיא רוצה להשמיד את מדינת ישראל וזה נראה הגיוני לעשות איתה הסכם, זה נראה הגיוני שהיא תהיה באומות המאוחדות, זה נראה הגיוני שהיא תעסוק בזכויות אדם.

זה נראה לכולם הגיוני הדבר הזה. זאת אומרת שכשזה מגיע ליהודים אפשר לדבר אחרת לגמרי ממה שמדברים על דתות אחרות או גופים אחרים ואפשר לשקר ואפשר לשיר בקמפוס בארצות הברית from the river to the sea Palestine will be free, כשזה ברור שזו קריאה להשמדה טוטאלית של מדינת ישראל. זה ברור וזה נראה לכולם הגיוני. והיום בארצות הברית של אמריקה, כדי להעביר הרצאה אקדמית על ידי ישראלי או יהודי, או מישהו שהוא גם לא יהודי וגם לא ישראלי, אבל יש איזה שהוא נושא שנוגע וחס וחלילה הוא מעביר ביקורת על משהו, צריך שיהיה השוטר של הקמפוס שיישב בקהל במדינה דמוקרטית, בדמוקרטיה הגדולה בעולם. זה אומר דרשני וזה חמור ביותר.

אני רוצה רק לומר, באמת לסיום, כדי לא לגזול את זמנכם, שהתופעה הזו היא תופעה שלא הולכת לשום מקום והחשיבה צריכה להיות ששום דבר לא נגמר ואנחנו, הקנרית שבמכרה. אני חוזרת ואומרת את זה, אמרתי את זה גם כשדיברתי לא מזמן בכנס של OSCE שהיה במינסק והאנשים מספרד לא כל כך רצו להקשיב ולאחר מכן היה הפיגוע בברצלונה, ואני מאמינה שהיום נלך ונראה יותר ויותר תופעה של טרור כשבהרבה מאוד מקרים זה מכוון לא רק כמובן נגד יהודים, זה מכוון נגד העולם החופשי, אבל זה גם עובד במובן הוורבלי. הטרור הזה עובד במובן הוורבלי כשהוא משתיק אנשים שרוצים להגיד את האמת, שרוצים להזדהות עם מדינת ישראל כי היא הדמוקרטיה היחידה באזור ורואים מה סביבנו עושים מוסלמים אחד לשני, איך הם שוחטים אחד את השני, ומצד שני מדברים על איסלמופוביה, במרכאות כפולות, כי פוביה זה פחד בלתי ממוקד, ואני קרימינולוגית, תאמינו לי, יש לי תואר שלישי בקרימינולוגיה, זה לא פוביה. בהמון מקרים, צריך להגיד, המוסלמים הם הקורבנות הראשונים, אבל יחד עם זה אנחנו רואים שהיום יש גם סוג אחר של אנטישמיות שמובל על ידי האיסלם הקיצוני דרך אותם מוטיבים שהנאצים השתמשו בהם, אותם מוטיבים, ושותקים, אף אחד לא אומר שום דבר על העניין הזה.

אני אומר במשפט אחד משהו שבאחד המחקרים שלי אסיר ביטחוני אמר לי בערבית צחה, ניבדה ביל שבת ונחלס ביל אחד (ערבית), זה אומר נתחיל בשבת ונסיים בראשון. מבחינתנו, כמו שיש לנו את הניסיון, בטח ממלחמת העולם השנייה, שיש עוד ניצולים שחיים בקרבנו, האנטישמיות הזאת הובילה את העולם הנאור לאבדון, ובכלל את העולם, למלחמת עולם. לכן אני מציעה שייקחו ברצינות את הנושא של האנטישמיות היום, גם בכסות של BDS, גם באנטישמיות שמובלת על ידי האיסלם הקיצוני, ותתחשבו בה גם בחקיקה וגם כמובן בהגנה על האוכלוסייה. תודה.

תודה. אנחנו נשמע עכשיו מחברנו, מר יעקב חגואל, סגן וממלא מקום של יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית, הוא ייתן לנו תמונה על הפעילות של הארגון שלהם בעניין התגברות האנטישמיות, הן בארצות הברית והן באירופה.

תודה, אדוני היושב ראש, תודה חברי הכנסת. ברוכים הבאים השגרירים וברוכים הבאים נציגי הארגונים השונים שיש פה מהעולם ובראשם חברי הטוב, ג'רי סילברמן, שהוא נשיא הפדרציה היהודית של צפון אמריקה. ברוך הבא, הוא איש בעל זכויות.

חברים, אני רוצה לחלק את דבריי לשניים, בראש ובראשונה לומר לכל היושבים בחדר הזה, בעשור האחרון, בעובדות, ישנם יותר אירועים אנטישמיים כל שנה מהשנה שחלפה. כל שנה ישנה עלייה מהשנה שעברה, בכל העולם, לא רק באירופה. זה צריך להדאיג את כל היושבים סביב השולחן הזה.

ואני רוצה להתחיל קודם כל בצד הזה של השולחן. אתם, נציגי המדינות, השגרירים. אני רוצה לומר לכם, היהודים שגרים או שמבקרים במדינות שלכם, האחריות על ביטחונם ושלומם היא בראש ובראשונה על הממשלות שלכם, הם אזרחים נאמנים שלכם, אתם צריכים לשמור עליהם כמו שאתם שומרים על כל אזרח אחר. בעניין הזה אני מתחיל בזה ואני עוד רגע אדבר על האחריות שלנו כארגונים יהודיים, אבל אסור להסיר את האחריות שלכם מאותם אזרחים נאמנים. זו נקודת המוצא שלי בכל העניין הזה.

הדבר השני, אני בדיוק סיימתי לפני כשבוע כנס אירופאי גדול שעשתה ההסתדרות הציונית העולמית ל-200 מנהיגים בלונדון, מנהיגים אירופאיים מכל אירופה בהשתתפות הרכזת של המאבק באנטישמיות של האיחוד האירופאי, אישה נחמדה, בעלת זכויות רבות. ואני רוצה להגיד לכם שהמסקנה שלי היא בראש ובראשונה מאותן ממשלות, שאתם חייבים להגביר את החקיקה ולהגביר את האכיפה ולהגביר את החינוך נגד גזענות ובעד סובלנות בכל אחת ואחת מהמדינות שלכם, כי אין מה לעשות, אם אנחנו רואים תופעות כאלה של אלימות אנטישמית שהולכות וגוברות בשנה בשנה צריך לטפל בהן טוב טוב.

בצד הזה של השולחן, אנחנו, הארגונים היהודיים וממשלת ישראל, אנחנו חייבים להבין, האחים שלנו, שיושבים מעבר לים, האנטישמיות הזאת פוגעת בהם קשות, לא רק פיזית. המחקרים שלנו מראים, דרך אגב גם מחקר של האיחוד האירופאי מראה, שאחוז גבוה מהיהודים שנפגעים באלימות אנטישמית, כשאני אומר אחוז גבוה אני מדבר על בין 70% ל-75% מהאנשים שנפגעים מאלימות אנטישמית, לא מדווחים עליה לשום גורם, לא למשטרה, לא לגורם הביטחוני של הקהילה, וזה נתון שהוא נתון מזעזע. אנחנו, בסופו של יום, קשה לנו להיות יהודים בגולה, קשה לנו להזדהות, קשה לנו להסתובב עם סממנים יהודיים. בכנס שלנו שהיה באירופה יהודים סיפרו שהם לא מסתובבים עם כיפות על הראשים, שבחלק מהבתים מעבירים את המזוזות לחלק הפנימי של הבית כדי לא להזדהות כיהודים.

אני פוחד שהתופעה הזאת של האנטישמיות מביאה אותנו להתגברות אדירה של התבוללות, כי ברגע שאתה פוחד להיות יהודי, ברגע שאתה פוחד להיות עם סממן יהודי אתה יוצא מהיהדות, אתה מפסיק. או בדור הזה, או בדור שאחריו או בדור שאחרי זה אנחנו נראה שאחוזי ההתבוללות, לצערי, הם גדולים היום והם יהיו גדולים הרבה יותר בעתיד. זו אחריות שלנו כממשלת ישראל, כארגונים יהודיים, להגביר את ביטחונם ואת ההרגשה של הביטחון של היהודים בגולה, והכי חשוב, להגביר את הגאווה היהודית. זה התפקיד של כל אחת ואחד מאיתנו בחדר הזה. תודה רבה.

תודה רבה לך. אנחנו נשמע עכשיו את נציגי משרדי הממשלה. מר יוגב קרסנטי, ממשרד התפוצות, נשמע גם את משרד החוץ יותר מאוחר.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, חברי כנסת, שגרירים נכבדים, אורחים כמובן. שמחתי מאוד לשמוע את דברי השגרירים על המחויבות של ממשלותיהם למאבק באנטישמיות. משרד התפוצות הוא המשרד האמון מטעם ממשלת ישראל על רווחתן של הקהילות היהודיות בתפוצות ואחת המטרות המרכזיות שלו זה שקהילות יהודיות יוכלו לחיות חיים יהודיים חופשיים ומלאים וחופשיים ממגבלות עם חיבור לגיטימי למדינת ישראל.

משיחות שלנו עם מנהיגי קהילות ברחבי העולם אנחנו שומעים דאגה. אנחנו שומעים דאגה בעיקר על רקע המגמה שמסתמנת בשנה האחרונה, שהיא המגמה של חדירת שיח אנטישמי קיצוני, הן מימין והן משמאל, אל המיינסטרים הפוליטי. בכלל זה גם רביזיוניזם של אירועי מלחמת העולם השנייה ובתוך זה גם השואה, ניסיונות לשכתב מחדש את ההיסטוריה. כמובן שהדברים האלה מוצאים ביטוי גם אחר כך במתקפות על פרטים, על בנייני הקהילה, על רכוש של הקהילה היהודית.

אני רוצה לדבר פה על פרויקט אחד מני רבים שמשרד התפוצות עושה בתחום המאבק באנטישמיות וזה הפרויקט של ניטור רשת האינטרנט. משרד התפוצות בעצם רתם את ההייטק הישראלי, מיטב המוחות, לטובת יצירת מערכת שמנטרת את רשת האינטרנט ומנטרת אמירות אנטישמיות ברשת האינטרנט בשפות אנגלית, גרמנית, צרפתית וערבית. כרגע זאת רק ההתחלה. המערכת יודעת לזהות שיח אנטישמי בזמן אמת, היא יודעת להגיד מאיפה השיח האנטישמי הזה מגיע, מאיזה אזור, מאיזו מדינה, אפילו ברמה של בתוך עיר, מאיזה פרבר, ויודעת לחלק אותו לשיח אנטישמי, האם מדובר באנטישמיות קלאסית, באנטישמיות חדשה, או בנושא של הכחשת שואה, הגחכת שואה. המערכת הזאת בעצם מאפשרת לנו לזהות מי הם המפיצים העיקריים בכל מדינה ומדינה, מי הם אלה שמייצרים את השנאה הזאת, כמה אנשים עוקבים אחריהם, מה הקשרים שלהם, אנחנו רואים קשרים בין קבוצות רדיקליות במדינה אחת לקבוצות רדיקליות במדינה אחרת ובסופו של דבר זה מאפשר לנו לפעול נגד אותם מסיתים ופעולה כזאת יכולה להיות פעולה באמצעות חוקים למניעת הסתה או בדרכים אחרות של חינוך, יודעים שמאזור מסוים יש אנטישמיות מסוג מסוים ואז אפשר להתאים מדיניות חינוך ספציפית לאותו אזור, לאותו בית ספר, לאותה מדינה.

מבחינתנו המערכת הזאת זה שירות שאנחנו נותנים לקהילות היהודיות, כמובן לארגונים היהודיים, לכל מי שרואה את עצמו נאבק באנטישמיות. אנחנו רוצים שהוא יעשה שימוש במידע הזה, אנחנו אוספים את המידע רק ממקורות גלויים ברשת, אנחנו רוצים שייעשה שימוש במידע על ידי רשויות חוק, על ידי סוכנויות, על ידי ארגונים, כדי באמת לנקות את הרשת, להפחית את ההסתה בה ולייצר סביבה אוהדת יותר לקהילות היהודיות, כי מה שמתחיל ברשת לא נגמר ברשת, הוא מגיע לרחוב והרשת היא רק ברומטר לאיזה שהם הלכי רוח. כאן אולי זה המקום לבקש את עזרת הארגונים, המדינות, הממשלות, המידע יהיה נגיש מחודש ינואר און ליין לכולם, שייקחו את המידע, יעשו בו שימוש ובאמת יתרמו לסביבה אוהדת יותר כלפי הקהילות היהודיות. תודה.

תודה רבה. אנחנו נשמע עכשיו מהארגון שביקש שנקיים את הדיון הזה והם גם הביאו אנשים, הורים וגם סטודנטים, שהם חוו בעצמם אירועים אנטישמיים. אנחנו רוצים לשמוע קודם כל ממר דוד יערי, מנכ"ל הלל לשעבר ועכשיו הוא חבר הנהלה של StandwithUs. בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי כנסת ושגרירים נכבדים, קודם כל ראשית ברצוני להודות ליושב ראש, חבר הכנסת אברהם נגוסה, על קיומו של דיון חשוב כזה. זה מצמרר היום שבשנת 2017 רק 72 שנה לאחר סיום השואה, אנחנו עדים להתגברות האנטישמיות בעולם. כיום האנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית ובאירופה זולגת גם לתוך הקהילות היהודיות בתפוצות והשאלה הנשאלת כאן מה היא אחריותנו כמדינה ריבונית כלפי אחינו יהודי התפוצות. עלינו בארץ להיות מודעים לאתגרי הקהילות בתפוצות ולסייע להם ככל הנדרש בפיתוח מודעות ויכולות להגנה מפני האיומים ההולכים וגוברים.

לאורחים שהגיעו מחו"ל ולקהילות אשר נמצאות בחו"ל וגם לכבוד השגרירים, ברצוני להעביר מסר באנגלית: תודה רבה לכם, השגרירים, שהצטרפתם אלינו היום, זה ממש חשוב לנו ביותר. בעוד עשרה ימים נציין 72 שנים לליל הבדולח, זה היה 9.11.1938 כאשר נשדדו החנויות ונופצו החלונות. זו הייתה קריאת השכמה סופית ליהודים. באותה תקופה זאב ז'בוטינסקי התרוצץ באירופה במרוץ נגד הזמן כדי להזהיר את היהודים מהקורה. אנחנו יודעים מה קרה. האנטישמיות הייתה צריכה לגסוס עם אושוויץ. אין זה מתקבל על הדעת שהאנטישמיות שהיכתה ביהודים במשך אלפי שנים מרימה את ראשה המכוער. אני מאמין שכל עוד היהודי קיים האנטישמיות תתקיים.

אנחנו נשמע מסטודנטים שיבטאו את ניסיונם. יוסף קליינמן נמצא איתנו, יוסף שרד את אושוויץ, והיה עד לדברים בלתי אפשריים והיה גם עד במשפט אייכמן. אנחנו צריכים להתבייש שהוא צריך לעמוד כאן איתנו ומאשים אותנו בכך שאיננו עושים דבר. אנשים בעלי רצון טוב, אסור להם להתעלם מהצונאמי שעובר על יהודים בחו"ל. אדמונד בורק היה זה שאמר שהדבר היחיד שמאפשר לרוע לנצח הוא שאנשים טובים לא יעשו דבר.

אם אנחנו מדברים על אירועים בארצות הברית אנחנו רואים שיש עלייה ב-86% בקמפוסים וזה כפול ממה שהיה. אנחנו גם רואים שיש בלי סוף הטרדות בבתי ספר. רק הבוקר קיבלתי עדכון מארצות הברית על פתק על הלוקר של תלמיד ושם היה כתוב 'יהודים יישרפו'. זה פשוט מדאיג אותנו. כאשר אני חוויתי אנטישמיות אף פעם לא דיווחתי את זה. הייתי בן 17 בבוסטון עם קבוצת חברים וזרקו עלינו עגבניות וקראו לנו 'יהודים מלוכלכים'. אם ניקח את האירועים האלה שמדווחים, מה הם לעומת אלה שלא דווחו, ב-2017 שום ילד יהודי לא צריך להרגיש שהוא מתבייש בזהותו, הוא צריך ללכת בראש מורם ולדעת שהוא חלק מאומה גדולה ושהמדינה, מדינת ישראל, מאחוריו.

אנטישמיות בכל אתר ואתר, זה לא הצד הנכון של ההיסטוריה, וממשלות אשר עוצמות עין נגד הרדיפה של האזרחים היהודים, אתם גם כן בצד הלא נכון של המתרס. כאשר קהילות יהודיות אינן מרגישות ביטחון, ההיסטוריה לימדה אותנו שהיהודים לא יכולים איכשהו לקבל את הביטחון ממקום אחר, זה לא ברור מאליו שאנחנו יושבים כאן בכנסת ומדברים על אנטישמיות בחו"ל, זו אחריות של ישראל לתמוך באחינו שנותרו שם. אנחנו לא יכולים לשבת בשילוב ידיים ולראות איך מתנכלים לאחינו. אנחנו יודעים שיש לנו אחריות זה לזה, כל ישראל ערבים זה לזה. כאשר אנחנו אומרים 'לעולם לא עוד', הכוונה היא בלי סימן שאלה, אלא עם סימן קריאה.

לכן, אדוני היושב ראש, חברי כנסת, שגרירים, הבה ונפעל ואני מקווה שאנחנו ניקח את הדברים בצורה פרו אקטיבית וכן נעשה בכל יום בדולח דיון. הגיעו לפה השגרירים ואנחנו מבקשים מהם לפעול בממשלותיהם כדי להוקיע ולהוציא את האפשרות לכך. הוקעה אין בה די, אנחנו צריכים אפס סובלנות. העבירו גם את המסר לממשלותיכם, להגן על היהודים. אנחנו קוראים למזכ"ל האו"ם לעקוב אחר ההתחייבות שלו, למנות שליח מיוחד שיעבוד עם המדינות החברות. במשרד לעניינים אסטרטגיים וגם משרד החוץ וגם אגודות אחרות, צריכים כולם לפעול יחדיו ולהעביר את המידע לאחינו בתפוצות כדי להכשיר את היהודים כדי שיוכלו להגן על עצמם. הבה ונפעל היום ולא נחכה לליל בדולח נוסף.

תודה רבה לך. אנחנו נשמע עכשיו מנציג המשרד לעניינים אסטרטגיים, בבקשה, עידו דניאל.

תודה רבה, כבוד היושב ראש נגוסה. חציתי את הקווים ואפילו עברתי קצת בשולחן, אני שמח - - -

אני רואה שגם עברת תפקיד. היית מגיע אלינו כראש ארגון הסטודנטים.

נכון, התכנית למאבק באנטישמיות שנפתחה של התאחדות הסטודנטים, היום אני בכובע אחר. אני שמח על הדיון הזה כמובן ועל הוועדה בראשותך ועל ההזמנה שלנו לכאן.

דובר פה קצת על קמפוסים, אני רק אגיד שהמשרד לנושאים אסטרטגיים קיבל משימה מממשלת ישראל, להיאבק בדה לגיטימציה של ישראל. דה לגיטימציה היא דבר גדול, מונח מאוד רחב, עם הרבה מאוד סימפטומים, עם הרבה מאוד משמעויות וגם הרבה מאוד פעילות שמכוונת נגד ישראל ולצערנו, כפי שנאמר כאן על ידי כמה דוברים, גם מידרדרת לכדי אנטישמיות.

דובר כאן על קמפוסים, רק כדי לסבר את האוזן, כי נאמרו כאן כמה דברים סותרים, אני רוצה לתת דוגמה מסקר של ארגון 'עמך' בארצות הברית שהתפרסם רק לאחרונה, שמצא, אגב, קשר ברור בין הימצאות של חברי סגל ואקדמאים שמקדמים חרם על ישראל בפקולטות שלהם לבין תקריות אנטישמיות באותם הקמפוסים. הם גם מצאו שקמפוסים שבהם יש דוברים ואירועי BDS למכביר נטו יותר גם לארח פעילות אנטי ציונית, כי מישהו כאן הסיק שאולי אנטי ציונות היא לא אנטישמיות וכו'. אגב, פי שניים יותר אירועים אנטי ציוניים או תקריות אנטי ציוניות באותם קמפוסים.

ואולי הנתון היותר מדאיג מאותו סקר בארצות הברית, שככל שיותר יש פעילות אנטי ציונית בקרב סטדונטים באותו הקמפוס כך יש יותר תקריות אנטישמיות נגד סטודנטים יהודים. זאת אומרת הסטודנטים היהודים מותקפים והמספרים הם מדאיגים מאוד כי המספר עומד על פי שבעה יותר תקריות באותם קמפוסים שבהם יש פעילות אנטי ציונית שמידרדרת לכדי תקיפות פיזיות, תקיפות מילוליות, של סטודנטים יהודים בקמפוסים.

אז מה עושים? יש פתרונות. המשרד בימים אלה מסיים את היערכותו מחדש בעקבות אותה החלטת ממשלה. יש כבר פעילות בשטח, יש לנו שיתופי פעולה עם ארגונים רבים ומגוונים בשטח, גם בקמפוסים ומחוצה להם. ארגונים, אני לא אזכיר בשמם, אני מכבד את החלטתם שלא לדבר על שיתוף הפעולה בינינו, אבל אני כן רוצה להגיד כאן לפרוטוקול שיש עשייה רבה מאוד בתחום הזה, הוא בראש מעייננו וגם בראש מעיינם של הקולגות שלי במשרדי הממשלה האחרים וכמובן מההיכרות שלי עם התחום הזה והארגונים היהודיים וארגוני החברה האזרחית, שהפעילות שלהם מבורכת בנושא הזה.

תודה. אנחנו נשמע עכשיו מרן יעקובי, מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, שלום לכולם. אני חושב שכפי שציין חבר הכנסת ד"ר נחמן שי, השגרירויות מסייעות והרבה, הן בעצם בחזית בקשר היומיומי עם הקהילות היהודיות בארגונים השונים, גם עם המפלגות הפוליטיות, עם הממשלות המקומיות, העיריות, אבל גם צדק מר חגואל, שנאלץ לעזוב, כשאמר שהאחריות היא של המדינות שהיהודים האלה הם אזרחיהם. זו האחריות העליונה, כמו לכל אזרח אחר, השגרירויות הישראליות הן שם כדי לסייע ולהאיר את הדברים, ב-א' וב-ע'.

אנחנו עבדנו בשנה האחרונה, וציין את זה גם השגריר הגרמני, על הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה, IHRA, ממשלת גרמניה, כמו ממשלת אוסטריה, כמו ממשלת רומניה, ממשלת בולגריה, לפני שבוע וחצי, וקריאה של הפרלמנט האירופי לכל המוסדות והמדינות החברות בו לאמץ וליישם את הגדרת האנטישמיות. זה חלק מהנושאים שמשרד החוץ יחד עם מדינות שונות, ארגונים, משרדי ממשלה, מקדם.

זה מוביל אותי לשני נושאים שבשל הזמן אני אתמקד רק בהם. האחד זה דיאלוגים בנושא המאבק באנטישמיות. רק השנה קיימנו, ואני מקווה שזה ימשיך ויהפוך למסורת, דיאלוג עם האיחוד האירופי. הנציבה למשפט, יורובה, הייתה כאן בראש משלחת, יחד עם המתאמת, עם קטרינה פון שנורביין, למאבק באנטישמיות, וקיימנו דיאלוג כאן במשרד החוץ. גם עם עמיתינו הצרפתים, הוזמנו לפריס השנה וקיימנו בדרגים הכי גבוהים דיאלוג למאבק באנטישמיות, דיאלוג שגם היו לו הדים בתקשורת, וזה חשוב שהאזרחים הרגילים, שזה לא היום יום שלהם רואים שזה נושא שמעסיק את הממשלות שלהם.

זה מוביל אותי לאירוע שאנחנו מכנסים בין ה-19 ל-21 במרץ 2018. משרד החוץ מוביל, שותפים לו גם המשרד לענייני תפוצות, שיש לו פה נציג, גם משרד המשפטים מצטרף לדבר הזה ואנחנו מנסים את כל הנושאים שהעלינו פה, את כל התחומים, הז'אנרים, ממשפט ועד ספורט, מקהילות בצפון אמריקה וקהילות באירופה ובדרום אמריקה, מה שמטריד אותם, מה שמעיק עליהם בתחום האנטישמיות, להביא אל הבמה יחד עם אורחים מארצות הברית, מגרמניה, מצרפת, מהאיחוד האירופי, אירוע שייפתח על ידי ראש הממשלה ועל ידי סגן נשיא הנציבות האירופית, מר טימרמנס שהואיל ויגיע, שרים ישראלים, שרים מחו"ל שיוזמנו על ידי שרת המשפטים וישתתפו בדיונים שלנו. אני מזמין גם את כל הנוכחים ואחר כך כמובן אני אשמח לתת מידע, יש איתי קצת חומרים כאן.

כל הנושאים שכולנו מעלים, כל אחד בזווית שלו, בנישה שלו, בארגון שלו, אנחנו רוצים לכנס ביחד לכנס אחד גלובלי שממנו תצא גם קריאה למאבק באנטישמיות וגם, אני מאוד מקווה, דרכים אפקטיביות לפעולה בנושא. תודה לכולם, תודה ליושב ראש.

תודה. משרד הקליטה, בבקשה, גב' דגנית סנקר.

אז אני רק אומר שבהמשך לכל מה שנאמר כאן משרד העלייה והקליטה עוסק גם הוא בסוגיות האלה, מסתכל בתוך הקהילות, בתוך הארצות, ופועל בארבע השנים האחרונות, אחרי החלטה שהובלה לעבור לעניין הפרו אקטיבי, לעבור לעניין של עידוד עלייה באופן פרו אקטיבי ולהיות נוכח במקומות הללו. אנחנו פועלים בכל הארצות שהוזכרו כאן, אבל גם בארצות נוספות כמו דרום אמריקה והונגריה. שרת העלייה והקליטה תמשיך לעסוק בזה גם בשנים הקרובות באמצעות המוסדות הלאומיים וביחד איתם.

תודה. אני עכשיו חוזר ל-StandwithUs, למנכ"ל של הארגון, מייקל דיקסון. לאחר מכן אני רוצה שהאנשים שבאו מארצות הברית יציגו את האירוע שהם עברו, אבל אני מבקש שנעשה את זה בקיצור, כי הזמן שלנו רץ.

תודה רבה. חברי כנסת מכובדים, שגרירים, מארגנים ואורחים, תודה רבה שהזמנתם אותנו לוועדה הזו. היום אנחנו שומעים עדויות חשובות, אנחנו מוצאים את עצמנו בזמן מאתגר במיוחד, אנחנו רואים שיש גל אנטישמיות עולה, גם מצד הקיצוניים מימין וגם מצד הקיצוניים בשמאל. הם מנצלים את ההזדמנות להכפיש את הציונות, הם משווים אותה לפשיזם. יש עליונות של הגזע הלבן, כמו ריצ'רד ספנסר שמשתמש בציונות ובישראל כדי לצפות את הדעות שלו באיזה שהוא מעטֶה. אנחנו חייבים להילחם באנטישמיות גם מהצד השמאלי של המפה וגם מהצד הימני של המפה, הם מזינים האחד את השני. לעתים קרובות יותר מדי קבוצות, שיש להם כינויים שמסתירים את האג'נדה שלהם, למשל סטודנטים לטובת פלסטינה, מעמידים פנים שהקמפיינים הגזעניים שלהם כנגד ישראל קשורים לתמיכה שלהם בקבוצות אחרות. הם מזייפים תמיכה בקבוצות מיעוט, אבל התמיכה שלהם לא אמיתית. המטרה האמיתית שלהם היא להטות את המטרות האלה כשהמטרה היא המדינה היחידה היהודית בעולם. הזיכרון של השואה מתאר את היהודים דווקא כנאצים. זו סטירה בפנים, זה לא פרו פלסטיני, אלא אנטי ישראלי ואנטישמי.

אנחנו נשמע היום עדויות מסטודנטים, מאנשים צעירים שהושתקו למעשה בקמפוסים כשהביעו תמיכה בישראל. אנחנו לא נוכל לסבול זאת. בשבוע האחרון ראינו דימויים אנטישמיים שפורסמו על ידי פרופסור באוניברסיטה, ראינו קומיקס שמתאר את אלן דרשוביץ', זה היה בעיתון סטודנטים ב- UC Berkeley. ומנהיג יהודי שהיה מועמד בקנדה באגודת סטודנטים נאלץ לעמוד מול קמפיין מלא שנאה ומלא הכפשות.

כאן בכנסת הפוליטיקאים נמצאים בחזית, וכך צריך להיות, הם הלב הפועם של הדמוקרטיה הישראלית ומי שצופה בדמוקרטיה בישראל אפשר להראות לו את מה שאמר אחמד טיבי, כיצד הוא ניסה להטות את הנושא שלנו פה. אבל עבור האויבים של ישראל אין הדבר קשור למה שישראל עושה, אלא העובדה שישראל קיימת. אנחנו צריכים להבין בדיוק עם מה אנחנו מתמודדים, האויבים שלנו נחושים ואנחנו צריכים להיות נחושים פי כמה. אנחנו צריכים לחנך, אנחנו צריכים להביא את האמת, לספר את הסיפור של ישראל, הסיפור בן אלפיים השנה של העם היהודי, הקשר שלעולם לא נפסק עם מדינת ישראל, שהיא כיום מדינה מודרנית, דמוקרטית.

המארגנים של StandwithUs מתייחסים לנושאים האלה במאמצים חינוכיים ברחבי העולם כולו, מארצות הברית ועד בריטניה, אמריקה הלטינית ואירופה, יש חומרי וידיאו וחומרים נוספים. האסטרטגיה פונה לכל הגילאים, לכל בתי הספר, לקמפוסים, מנסים להתמודד עם ה-BDS בדרכים שונות, גם ברשתות החברתיות הצלחנו להגיע למעבר ל-100 מיליון איש. אנחנו רוצים להגיע לכך שיותר ויותר סטודנטים לא יהודים ומנהיגים לא יהודיים יגיעו לישראל לקיים כנס. יש לנו כנס שיהיה בלוס אנג'לס בינואר.

בשבועות האחרונים בקליפורניה הייתה הכרה בכך שאנטי ציוניות הרבה פעמים מידרדרת לאנטישמיות. זה מודל מצוין למה שאוניברסיטאות יכולות לעשות כדי להתמודד עם האנטישמיות. בוויסקונסין ראינו שהם הפכו למדינה ה-24 שמתנגדת באופן רשמי ל-BDS. המושל הוציא חוק שאין לעשות קשר עסקי עם שום עסק שיוצא כנגד ישראל. בקנדה ראינו גם פעולות דומות בנושא ושמענו גם מהשגרירים של בריסל, האיחוד האירופי לאחרונה תמך בהגדרה של האנטישמיות וזה עזר לנתן שרנסקי בפעולה כנגד האנטישמיות. בסך הכול ה-BDS מאבדים כוח, אבל אסור לנו להפסיק את המאבק.

אנחנו רוצים שתמשיכו במאמצים שלכם, אל תגבילו אותם, תמשיכו לעבוד כנגד הדה לגיטימציה, כנגד האנטישמיות אל מול המדינה היהודית. זו מלחמה על האמת. זו לא רק מלחמה של ישראל, אנחנו רוצים לעבוד איתכם, לעבוד סביב השעון, להראות שישראל מקבלת יחס הוגן בכל העולם כולו. אתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהרבה אנשים תומכים בישראל מגוונים שונים, מרקעים שונים, גם נוצרים, גם מוסלמים, מהשמאל, מהימין, קונסרבטיבים, אנשים מקהילת הלהט"בים ואנשים נוספים, מדינות נוספות, חברים רבים שאומרים, אנחנו שומעים כל הזמן, הם איתנו, they Stand with Us.

אנחנו קוראים לכולם, וגם לחברים הלא יהודים שלנו, לצאת כנגד האנטישמיות אל מול היהודים, לצאת כנגד הפעילות כנגד המדינה היהודית. אנחנו חייבים לאחד כוחות ולומר לא עוד. אדוני היושב ראש, חברי הוועדה, אנחנו מודים לכם על תמיכתכם. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו נשמע עכשיו עדויות מהסטודנטים שבאו במיוחד מארצות הברית. בשם הוועדה אני מאוד מודה לכם שהגעתם במיוחד לפגישה הזו כדי לשתף אותנו במה שאתם עברתם. נתחיל עם זאכרי זימר. בבקשה.

תודה רבה ובוקר טוב. היושב ראש נגוסה, שגרירים נכבדים. ב-1949 סבי, אלן זימר, עזב את ביתו בניו יורק כדי לבוא לז'נבה, אז היו מכסות על מספר היהודים שלומדים רפואה. הוא סיים ראשון בכיתה כיוון ששם לא היו מכסות. מכסות היום כבר אין יותר וזה דבר שאנחנו משבחים אותו, אבל אני הגשתי בקשה, אולי לא יקבלו את פנייתי להירשם, אבל בכל זאת אנחנו רואים שבאוניברסיטת ג'ורג'טאון או במקומות אחרים יש צלבי קרס.

אני רואה מה שהולך במכללות ואני רואה את הכוח האקדמי שלהם, אני רואה גם שהאנטישמיות עולה שם. לדאבוני זה דבר קשה ביותר. גם היוזמה של 'עמך' הראתה שיש עלייה באנטישמיות ב-2015 וגם השנה. המפגש הראשון שלי היה ב-UCLA ב-2015, היו כאלה שהצליפו בי וגם שמו אותי מאחור, שם ישבו יהודים. לא עשיתי דבר, לא ידעתי מה לעשות, אבל בסופו של דבר אני פניתי לפדרציה היהודית ושם הם הקימו מעין מבנה שנקרא I can. אנחנו רואים שלמדנו מ- StandwithUsאיך להתמודד במכללות. אנחנו ראינו שה-BDS הוא זה שמתחרה על לב הסטודנטים והשניים הם אלה שנלחמים בישראל באמצעות המלחמה נגד האפתיות לגבי ישראל ואחר כך ישנם אלה שהם הרבה יותר לצד הפלסטינים מאשר לצד הישראלים, גם אם הם אדישים יחסית. אנחנו ראינו שהם הצביעו כולם בעד הפלסטינים יותר מאשר למען הישראלים.

אותנו מעודדים לקרוא עברית ולחגוג, אבל מה עם התרבות? מה עם ישראל? אנחנו צריכים בכל זאת להתמקד בעניין של ממלכתיות, כי כיום חבריי נפגעים ולכן ישראל צריכה לעשות יותר. אני יכול לומר שאצלנו אם אתה לא עומד לצד מישהו הרי שאין לך סיוע. אני לא חושש, אני מאוכזב. אני אוהב את ישראל, חשבתי על עלייה הרבה, אבל באמריקה אנחנו זכאים להיעדר אנטישמיות כבר היום. לומר שלהיות בישראל זה דבר אחד, אבל אתם צריכים בכל זאת לעשות דברים כי היהודים במכללות צריכים לדעת יותר על ישראל ולדבר עליה בלהט.

אני יכול לעשות את זה, אני יכול לומר שיש עוד דרכים חוץ מ-Birthright, הגיע הזמן שאנחנו נפעל יחדיו ונעשה את הדברים נכון.

תודה רבה. תמיר אורן, מפקד במילואים בצנחנים שסייר בקמפוסים בארצות הברית. בבקשה.

תודה רבה. אני אשמח אם נתחיל בסרטון הקצר שהבאתי.

(הקרנת סרטון). אז אני הגעתי כישראלי, כסטודנט, לשתף על החיים שלי בישראל ולשתף מהזווית שלי איך אני רואה את מדינת ישראל ואת החיים כאן, בתור קצין בצנחנים במילואים ובתור אזרח. הגעתי לקליפורניה, שם ראינו את ההפגנה הזאת, קריאות של 'רוצח', 'היטלר', 'פושע מלחמה', אנשים לא נתנו לי לדבר, אמרו שיש לי אישית דם על הידיים וניסו לעצור אותי, למנוע ממני לדבר בקמפוסים בקליפורניה. על התמונות שלהם ראיתי את מפת מדינת ישראל מגואלת בדם וכל זה היה בקמפוס שבו היו יותר מ-60 מפגינים שבצורה מאוד מתואמת הגיעו לשם כדי לעצור את האירוע מלהתקיים.

יומיים אחרי האירוע הזה, שראיתם כאן בסרטון, נקראתי לאוניברסיטת UCLA בקליפורניה, שם הייתה הצעה לחרם BDS על מדינת ישראל במסגרת הפעילות הסטודנטיאלית. באולם היו כ-500 סטודנטים, 150 סטודנטים עמדו בתור למיקרופון האנטי ישראלי כדי להגיד את ההצהרות שלהם, במיקרופון הישראלי היו 20. מאנשים שדיברו שמעתי קריאות על סחר באיברים בסיני מטעם ממשלת ישראל, קריאות from the river to the sea Palestine will be free, מהנהר ועד הים, ואנחנו יודעים מה זה אומר, על העובדה שמדינת ישראל הורגת 300 פלסטינאים בחודש באופן סיסטמתי ושיטתי מלא מעט מהדוברים, כנראה זו הייתה אחת מההצהרות שהם קיבלו לפני זה ועוד ועוד.

אני חייב להגיד לכם, מניסיון מאוד פרקטי ומעשי בשטח, כאחד שעובד עם סטודנטים ונמצא בארצות הברית ובאירופה, אין פה עניין של ימין ושמאל, אין פה עניין פוליטי, אם אני מתנגד למדיניות מסוימת של הממשלה או לא, כמו שטענו פה לפני, יש פה משהו חד משמעי והוא נגד מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי.

אני רוצה לסכם ולהגיד שאני קצין בצנחנים, הייתי חייל במלחמת לבנון השנייה, הייתי קצין במבצע 'עופרת יצוקה' ובמבצע 'צוק איתן' ברצועת עזה ואני חייב להגיד שאני מאוד בטוח ביכולת של מדינת ישראל והצבא שלנו להתמודד עם האויבים הפיזיים כשהם מתדפקים על דלתותינו, אבל בצורה לא קלישאתית אני אגיד שיש פה מלחמה. יש פה מאבק של סטודנטים יהודים וגם המון סטודנטים לא יהודים שרוצים לתמוך במדינת ישראל, לא כי הם אנטי פלסטינאים, כי הם פרו ישראלים, כי הם רוצים לתמוך בזכות של מדינת ישראל להתקיים ולשם זה אנחנו צריכים לתמוך בהם ולעזור להם כדי שירגישו גאים בקמפוס. תודה.

תודה. רבקי סבו, נשיאה לשעבר של ארגון פרו ישראלי בקמפוס בארצות הברית. בבקשה.

תודה. תודה שקיבלתם אותי כי תמיד רציתי להביא את ישראל לקמפוס לאחר שהשלמתי את פעילותי בדרום, אני גם הקמתי מועדון למען ישראל בארצות הברית. ב-2015-2016 היו לי תכניות, אבל סטודנטים החליטו ללכת ולפעול נגדי וכך במקום להילחם ולהוקיע את ישראל הם שלחו זאת לכל הסטודנטים ורק 400 יהודים היו בקמפוס וזה היה ממש בלתי נסבל. הנציגה של הסטודנטים הייתה צריכה לייצג אותנו, אז אמרנו בכל הכבוד שהיא צריכה להתפטר, כי היא הייתה נגדנו, אבל שום דבר לא יצא מזה וגם המינהל לא פעל נגדה, אנחנו היינו צריכים לפעול. בשבוע שלאחר מכן קמתי במפגש הסנאט והתחלתי לקרוא מסמך וקראתי לכל הנשיאים אשר הם נגד התנועה הזו. היו שם הרבה יותר אנטי ישראלים, אבל אני קראתי, קראו לי נאצית, קראו לי פשיסטית, הסטודנטים ניסו להפחיד אותנו והייתי מאוימת, אבל בכל זאת לא זזתי. כשהגיעה המשטרה חשבתי שהיא באה להגן עלינו מכל ההפרעות מסביב, אבל המשטרה דווקא באה אליי ונתנו לי 30 שניות לסיים את דבריי. 15 שניות אחר כך הורדתי את המיקרופון והם כבלו אותי ולקחו אותי.

(הקרנת סרטון).

תודה רבה. מה אני יכול להגיד לך? את הגיבורה שלנו. אני מתנצל בפני השגרירים ובפני האורחים על כך שעליי לעצור את הישיבה, אני צריך ללכת להצבעה. אני אצביע ואחזור.

תצביע נכון לפחות.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:45 ונתחדשה בשעה 11:50.)

אנחנו ממשיכים את הדיון שלנו. אנחנו עכשיו נשמע מלורטה קאש, סגנית נשיא ב-StandwithUs, אנטישמיות בקמפוסים בבריטניה.

חברי כנסת נכבדים, תודה רבה שהזמנתם אותי להשתתף. שמי לורטה קאש ואני הסגנית של יושב ראש StandwithUs. אני רוצה לדבר על האירועים שקורים באזור שלנו ואני רוצה להדגיש את ההבנה שלנו יותר מתמיד שפעילויות כנגד ישראל הן סימביוטיות לפעילויות אנטישמיות. אי אפשר להבחין בין השניים. זה קן צרעות שנפתח ונחשף גם במפלגת הלייבור הבריטית. את הדבר ניסו לטאטא, מרק רובין כמובן לא ענה להזמנה שלנו להשתתף באירוע של 100 שנה להצהרת בלפור. המפלגות הגיעו למצב שבו חלק מהמנהיגים הם אנטישמים בעצמם.

האנטישמיות כמובן אינה אקסקלוסיבית לצד השמאלי של המפה, כפי שנאמר גם קודם לכן, אבל כיום יותר מתמיד יש מודעות לבעייתיות בהבנה שלא מדובר באווירה פוליטית, זו אנטישמיות טהורה, גזענות לשמה. כפי ששמעתם משגרירים רבים במדינות באירופה, הבעיה חמורה משהיא בבריטניה, הרבה פעמים הדברים נתקלים באלימות כנגד יהודים. היו מקרים, אתם יודעים, גם בקמפוסים בבריטניה, חלקם מקרים שאני אתאר בפניכם, ראינו עלונים שחולקו בקיימברידג', היו ניסיונות הפחדה וגם אלימות כלפי סטודנטים. היו כאלה שניסו לעשות מחקר לטובת ישראל, גם לא יהודים.

כשדוברים ישראלים מגיעים לקמפוס, הרבה פעמים נמצאים בקהל אנשים שצועקים ומפריעים להם לנאום. הטענות הן כנגד המדינה היהודית והפשעים של המדינה, אנחנו רואים את כלי התקשורת כדוגמת אל ג'זירה. אנחנו רואים תעמולה שנעשית גם שם. אנחנו רואים התפשטות מהקמפוסים החוצה. אף סטודנט לא צריך להרגיש מאוים כיוון שהוא יהודי או תומך בישראל.

ב- StandwithUs בריטניה אנחנו פועלים כנגד האנטישמיות באוניברסיטאות, ראינו מקרה לאחרונה, בשבוע האפרטהייד כנגד ישראל, היה דגש לכך שלאוניברסיטאות יש את האחריות לשמור על הסטודנטים שלהם ולא לאפשר כאלה פעילויות. נושא חיובי נוסף הוא הפעילות כנגד תנועת ה-BDS, יש קולג'ים שלא הסכימו לקבל את ההגדרה של האיחוד האירופי כנגד האנטישמיות. בינתיים StandwithUs פועלים באופן פרו אקטיבי כדי ליצור קואליציה של יהודים ולא יהודים על מנת להתמודד עם פעולות ה-BDS.

נושא נוסף שאנחנו צריכים לעשות הוא לחנך את הסטודנטים, גם תלמידי תיכון, עוד לפני שמגיעים לקמפוסים. אנחנו נחושים לעבוד בכיוונים האלה. אנחנו מתייחסים לנושאים שסטודנטים רבים נמנעים מלהביע אותם. אם הם לא ילמדו את התכנית שלנו הם יימנעו מלהגיב ולרוע המזל הרבה סטודנטים מגיעים לאוניברסיטאות ויש להם ידע מועט מאוד על ישראל, ידע מועט מאוד על הציונות והם מעדיפים לנתק את עצמם מהזהות היהודית בכלל. לכן אנחנו השקנו עכשיו תכנית מנהיגות נוספת בבתי הספר התיכוניים בבריטניה ואנחנו מאפשרים לתלמידים להביע את עצמם, לדבר על נושאים בקול. תכנית נוספת, 'דע את זכויותיך', תכנית שהשקנו לאחרונה גם בבריטניה, בה אנחנו מעצבים אנשים צעירים על מנת שיידעו את הזכויות שלהם, ידברו בעד עצמם, ילמדו על ישראל ויהדות. אנחנו עובדים עם קהילות שונות, זה לא פוליטיקה, זה חינוך טהור. יש טיולים שנוסעים לישראל, אירועים שונים.

לסיכום, השבוע אנחנו נחגוג 100 שנה להצהרת בלפור. ראש הממשלה, תרזה מיי, אמרה שזו הזדמנות מצוינת להדגים את התפקיד החשוב שיש למדינת היהודים ואנחנו מציינים את האירוע הזה בגאווה. אנחנו חולקים את אותם הערכים המשותפים ואת היחס. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו גם פה בוועדה נציין בעוד שבוע בנושא של הצהרת בלפור. אנחנו עכשיו נשמע מד"ר צ'רלס סמול, מנהל המכון לחקר האנטישמיות והמדיניות הגלובלית (ISGAP), העבודה שאתם עושים מאוד - - - אני רוצה להודות לכם על העבודה שאתם עושים. הייתה לי הזכות להשתתף באחד מהכנסים הבינלאומיים שלכם באוניברסיטת אוקספורד השנה ואני רק רוצה להגיד תודה שבאתם לשתף אותנו.

תודה רבה, לכבוד הוא לי להיות כאן, ד"ר נגוסה, חברי הכנסת. תודה רבה על העבודה הנהדרת שאתם עושים. אתה בהחלט דוגמה לפעילות שצריך לעשות חבר כנסת. ד"ר תבורי, שנמצאת גם איתנו. ISGAP הוא המוסד ללימוד ולחקר אנטישמיות בעולם, יש לנו משרדים בניו יורק, אנחנו ארגון ללא מטרת רווח, נמצאים גם בקנדה, באיחוד האירופי ובישראל. אנחנו מנסים לערוך מחקר אקדמי, ליצור מקום באוניברסיטאות לסטודנטים. כפי ששמענו גם קודם לכן, יש צורך שהם ימצאו מקום ויוכלו לדבר על הנושאים האלה בכיתות השונות באקדמיה, בצורה אקדמית, לדבר, לדון. אנחנו עורכים פרויקטים של חקר אקדמי באוניברסיטאות בעולם כולו, בכלל זה קולומביה, אוניברסיטה בקייב, שיש לנו שם גם תכנית ומעבר לזאת במקומות נוספים.

תכנית חשובה, שגם ד"ר נגוסה השתתף בה, בכל קיץ באוניברסיטת אוקספורד, אנחנו מביאים פרופסורים מרחבי העולם כולו והם מגיעים לאוקספורד לתכנית הכשרה מרוכזת, כיצד ליצור קורס שמדבר על אנטישמיות בעולם והמלחמה באנטישמיות. אנחנו מכשירים את הפרופסורים והמרצים, אנחנו עוזרים להם, הם בונים תכנית כזו, חוזרים חזרה לאוניברסיטאות שלהם ושם הם מלמדים את הקורסים על נושאים רלוונטיים ועדכניים שקשורים לאנטישמיות.

יותר מ-90% מהבוגרים שלנו אכן מלמדים קורסים שהסטודנטים צוברים עבורם נקודות. מדובר בסורבון, באוקספורד, אוניברסיטת הומבולדט בברלין, ברוסיה, סין, הודו, מרוקו, פקיסטן, סנגל, והרשימה ממשיכה הלאה, מאמריקה, מהצפון ועד הדרום. אנחנו יוצרים קבוצה של אנשי אקדמיה, בפעם הראשונה. למעשה לפני שהתכנית שלנו התחילה, לפני שלוש שנים, לא היו קורסים באקדמיה שעסקו בנושא האנטישמיות, הגדרתה, הקשר בין הדמוניזציה כלפי מדינת ישראל, האנטישמיות הישנה, הגזענות והעובדה שצריכים לפרק את הנושאים העכשוויים של האנטישמיות, של התקפת היהודים והעם היהודי. אנחנ ומסתכלים על זה לא רק בצורה תיאורית, אלא גם מנקודת מבט של אנליזה, גישה בין תחומית, גישה ביקורתית. אנחנו מסתכלים על הדיאלוג, אנחנו שואלים שאלות.

למשל כשמדינות מובילות במערב עושות עסקאות עם משטרים שונים שקוראים להשמדת המדינה היהודית, האם זה דבר שאפשר לעשות אותו, מה קורה כשאוניברסיטאות שונות מקבלות מימון מקרב גורמים שיוצאים כנגד מדינת ישראל. תודה רבה.

תודה רבה. נמצא איתנו גם ניצול שואה, מר יוסף קליינמן, בבקשה.

שמי יוסף קליינמן, הייתי עד במשפט אייכמן. הגעתי לאושוויץ ב-22 במאי 1944, השבוע הראשון של השמדת יהודי הונגריה. אני הייתי בן 14, אחי היה 15.5 ואחות בת 11 ואמא ואבא. בסלקציה מתחת לרכבת הפרידו ביני לבין ההורים, אני ואחי נבחרנו להיכנס לעבודה ואבא ואמא ואחותי נידונו למוות עם כל שאר היהודים בטרנספורט. נכנסנו למחנה, קיבלנו בגדים. הנה, זה הכובע שלי מהכניסה לאושוויץ. באושוויץ נבחרו למות בדרך כלל 80% מבאי אושוויץ, אני לא היסטוריון ולא חוקר, ככה דיברו. 80% לא זכו להיכנס למחנה, כל השאר נכנסו למחנה לעבודה. היו אלה ימי השיא של מחנה אושוויץ, תוך פרק זמן של שבעה שבועות, מ-16 במאי עד 7 ביולי הובאו לאושוויץ 438,000 מיהודי הונגריה. ארבע ארובות עבדו, כשזה לא הספיק חפרו בורות ושרפו גוויות בתוך בורות. היו ימים שהעשן לא עלה לשמים, אלא היה מתפזר והיה מכסה את כל רחבי אושוויץ. אמצע היום, ענן שחור.

כל אלה שנבחרו לעבודה נשלחו לגרמניה לעבודה, אבל מתוכם הוציאו את כל הנערים מגיל 14 עד 16, לא נתנו להם לצאת מאושוויץ. היינו תחת פיקוחו האישי של ד"ר מנגלה. זה היה עם יהודי הונגריה, אחר כך התחילו להגיע יהודים מגטו לודז'. מספר הנערים הלך וגדל, כל משלוח שעזב את אושוויץ, עשו לו סלקציה ולא נתנו לנו לצאת. לא קיבלנו מספר על היד ולא עבודה, דבר מוזר ביותר. אחרי שיהודי לודז' התחילו להגיע גם הנערים שלהם הצטרפו אלינו וכך הגענו ולקראת ראש השנה היינו כבר בערך 3,000 נערים מגיל 14 עד 16.

היה נוהג באושוויץ שכל החגים היהודיים, ראש השנה, יום כיפור, שמחת תורה, מחסלים את כל אלה שלא עובדים, כל החולים וכל אלה שלא מביאים תועלת לרייך הגרמני. הנוהג הזה קראו הקלנדר של גבלס. גבלס היה שר התעמולה של היטלר ועל שמו נקרא הנוהג הזה, לחסל את כל אלה שלא עובדים. כך מצאנו את עצמנו, כ-3,000 נערים, בלי עבודה. יומיים לפני ראש השנה ד"ר מנגלה עשה מסדר ובחר בערך כ-1,000 נערים. החזיקו אותם עד מוצאי ראש השנה ולקחו אותם להשמדה, אני הייתי ביניהם, אבל הצלחתי לברוח. ה-1,000 השני נבחר בערב יום כיפור, ד"ר מנגלה בא וזרקו קרש על יד עמוד של מגרש כדורגל. הוציאו את כולנו למגרש כדורגל, הוא בחר נער גבוה ולקח אותו אל העמוד וציווה לדפוק קרש, עשה את האות ד', הוא ציווה על כולנו לעבור מתחת לקרש, כל מי שראשו לא נגע בקרש נגזר דינו למות. לא שמענו מעולם על דבר כזה. שלוש פעמים חמקתי מהסלקציה הזאת. כ-1,000 נערים לא השיגו את הגובה הדרוש, יומיים אחרי ראש השנה לקחו אותם להשמדה.

נשארנו כ-1,000, ידענו שנשאר לנו רק כמה ימים לחיות. 10 נערים, אני ואחי בתוכם, הצלחנו להסתנן למשלוח שעמד להישלח לגרמניה. הסתננו לתוכו, 10 נערים בתוך 1,500 מבוגרים, הסתננו לתוך המשלוח הזה ועזבנו את אושוויץ. ארבעה ימים אחר כך בשמחת תורה לקחו את כל השאר. בערך נשארו, כך אומרים, בין 100 ל-150. כל הפרשה הזאת לא הייתה ידועה עד משפט אייכמן, עד שאני סיפרתי את כל זה. הנה, זאת המשפחה שלי היום. מאז התווספו עוד 2 נינים. נולדו לנו 3 ילדים, 16 נכדים ועכשיו יש 2 נינים.

תודה רבה לך, תודה ששיתפת אותנו, תודה שבאת במיוחד לוועדת העלייה והקליטה של הכנסת. אני מאוד מודה לך בשם הוועדה.

אנחנו נמשיך. ד"ר דויד גורביץ', מייסד תכנית שגרירים ברשת. אני מבקש, הזמן שלנו ממש קצר, נא לקצר.

תודה רבה על ההזמנה. אני חוקר את העת העתיקה וגם את האנטישמיות בעת החדשה והסיפור שלי נוגע באופן ישיר לאורחים שלנו מאירופה. אני רוצה לספר לכם שמה שאנחנו ראינו פה בסרטים ושמענו את הסטודנטים, זה אולי מתחיל בסטודנטים, זה לא נגמר בסטודנטים. לפני מספר חודשים אני ומספר קולגות נזרקנו מכנס שארגן ארגון בריטי בשם - - - חבל שבדיוק הקולגות מבריטניה יוצאים, נזרקנו מהכנס הזה בטענה שהם לא מוכנים לתת במה ל- recent Jewish excavation in Jerusalem. נשיא הארגון, כשהתבקש להסביר מה זהrecent Jewish excavation , אז הוא אמר אנגלית excavation conducted by Jews, funded by Jews, all by Jewish purposes. זאת אומרת בשנת 2017 יו"ר ארגון מדעי זורק חוקרים מכנס מדעי בטענה שיש קונספירציה יהודית.

הדבר הזה, רבותיי, הביא אותי להבנה קודם כל שאנחנו חייבים להעלות את המודעות בארץ לתופעה הזאת ולכן ביום ראשון הקרוב, ואני רוצה להזמין את כולכם לכנס שאני מארגן, הכנס נקרא Anti-Semitism in European left wing, הדוברים יהיו ד"ר דיוויד הירש מלונדון, שבדיוק כתב ספר בנושא הזה, חברת הכנסת לשעבר, ד"ר עינת וילף, אבי מאייר, דובר הסוכנות היהודית לתקשורת הזרה, ומיכל חתואל, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי. אני מאוד מקווה שאתם תוכלו להגיע וגם לתרום לדיון. מי שירצה להגיב, אני אשמח לתת במה.

תודה. מר ארסן אוסטרובסקי, הקונגרס היהודי הישראלי.

תודה רבה. ברשותכם אני הכנתי את דבריי באנגלית, חבל שהשגרירים יצאו, אבל ככה זה . לכבוד לי להיות כאן שוב ולדבר בפניכם, במיוחד לדבר מטעם הקונגרס היהודי. אלברט איינשטיין אמר שאנחנו צריכים להיות קצת מטורפים אם אנחנו נעשה שוב ושוב אותו דבר ונצפה לתוצאות אחרות, ולכן זו הדרך גם מבחינת המאבקים שלנו, המאבקים שאנחנו כבר מנהלים כל כך הרבה שנים, כי ראינו שהיום המאבקים האלה נדרשים פי כמה.

אם אנחנו מדברים על הימין, על השמאל, על המוסלמים, כל אלה, אני לא רוצה שיהיה דוח נוסף שידבר על המצב הגרוע, מה שאנחנו צריכים זה שינוי בפרדיגמה, איך להיות יותר פרו אקטיביים, יותר חכמים. כדי להשיג זאת אנחנו מציעים חמישה דברים. קודם כל להגדיר אנטישמיות. יש כמה מדינות, לא רבות, המדינות האלה הן למעשה אימצו את ההתקפה על הציונות ועל ישראל כאמצעי אנטישמי. אנחנו קוראים לכל מדינות אירופה לאמץ את ההגדרה הזאת. וכן צריך להיות מיקוד בחינוך, שזה דבר חשוב ביותר. אנחנו צריכים להתמקד לא רק בהיסטוריה של האנטישמיות מאז השואה, אלא גם התרומה של העם היהודי לתרבות ולשגשוג של אירופה. אף אחד לא נולד לשנאה. שלישית, אנחנו הולכים להכיר בכך שהשעבוד הזה לא נדרש לנו, אם זה מתחיל ביהודים זה ממשיך עם יהודים ואנחנו רואים שזה ממשיך לא רק כלפי יהודים, אלא גם כלפי בעלי אמונות אחרות ודרכי ניהול עצמם בצורה אחרת ולכן אנחנו צריכים פלטפורמות משותפות, שלא רק יקטעו את השנאה, אלא גם יעבירו את המסר.

ולבסוף, אנחנו צריכים למנף את הצד המשפטי והחוקי לפני שנגיע לדברים אחרים. הרב הראשי, הרב יונתן זקס, אמר לפרלמנט האירופי שהאנטישמיות היא וירוס, קודם נגד הדת, הגזע ועכשיו המדינה. כך הוא אמר. השנאה, יש לה צורות שונות, אבל השנאה היא אותה שנאה, ליהודים אין זכות לחיות כאנשים חופשיים. צריך ללחום בווירוס הזה. תודה רבה.

תודה רבה. ד"ר רוברט רוזט מ'יד ושם', בבקשה.

הזכיר אותנו בהתחלה השגריר האוסטרי על הפעילות שלנו בחינוך על השואה וכמובן כולנו יודעים על הפעילות של 'יד ושם' בנושא הזה. לפני שנתיים החלטנו שמעבר לזה אנחנו צריכים לחפש דרכים ללמד על הנושא של האנטישמיות העכשווית ופיתחנו שלושה דברים בזמן האחרון.

האחד זה סדנה של מורים שבאים לקורסים הבינלאומיים שלנו. בינתיים העברנו את זה לבערך 20 קורסים מצפון אמריקה ומגרמניה, שבהם אנחנו מנסים להראות להם כמה זה חשוב ללמד את הנושא של אנטישמיות עכשווית ולתת להם כלים גם להתמודד בכיתה. הדבר השני שאנחנו עושים, שהוא לקראת הסוף של ההכנה, אנחנו פיתחנו קורס און ליין על אנטישמיות עכשווית. הקורס האחרון שלנו על השואה, שהיה און ליין, הגיעו אליו כ-40,000 אנשים מאירופה והעולם. יש לנו תקווה שגם יגיעו מספרים גדולים לקורס הזה. הדבר האחרון, במסגרת של קורס מאוד מוצלח, שיש לצפון אמריקה בעיקר, בשם Echoes and Reflections, שאנחנו עובדים עם הליגה נגד השמצה וגם visual history archive, שזה הארכיון ב-USC, אנחנו גם בונים ארגז כלים ובתוך ארגז הכלים כבר יש לנו סרט שמספר על אנטישמיות עכשווית וגם נוגע בנושא.

אנחנו מדברים שנים על הנושאים האלה, בסופו של דבר כולנו צריכים גם לעבור לדברים פרקטיים שאנחנו יכולים לעשות, ככה החלטנו ב'יד ושם' בזמן האחרון.

תודה רבה לך. איילה שטגמן, בת לניצולי שואה.

תודה על ההזמנה. אני מאוד מעריכה את הוועידה הזו. אני בת לניצולי שואה זיכרונם לברכה מאושוויץ בירקנאו. אני לא ארחיב בדברים כי אני מבינה שיודעים מה עבר על האנשים האלה, אבל אני רוצה להתייחס ולהתחבר לסטודנטים שדיברו כאן על היחס שיש להם בחוץ לארץ. חמי, שהוא אבא של אבי, למד רפואה בווינה ולא היה יום שהוא לא קיבל מכות היות שהוא היה יהודי והצטיין בלימודים שלו וגם שברו לו את האף. כך גם כמה תלמידים סטודנטים שלמדו רפואה ונאלצו לעלות לארץ.

אני מאוד מאוד מעריכה את הוועידה הזו, שבאמת נשים דגש ונעשה באמת כדי שהדברים האלה לא יחזרו וכדי לראות איך אפשר לפתור - - - אני כבר חשבתי שחמי זו הדוגמה שכבר יותר זה לא יקרה. אז תודה על ההקשבה ונקווה שאנחנו נאחד כוחות ונוכל באמת למנוע את הדברים הנוראיים האלה.

תודה רבה. הדובר האחרון שלנו זה מר דני גרוסמן, בבקשה.

תודה רבה. אני אדבר באנגלית כדי לעשות זאת אפילו מהר יותר. אני מייצג את הפרופסור אלן דרשוביץ'. הוא חווה מקרה מייצג לפני שבועיים בברקלי, מייקל דיקסון כבר הזכיר את זה, אלן הוזמן לדבר בברקלי והוא היה צריך לתבוע את זכותו לדבר בברקלי. זה כדי להדגים לכם את הקושי שאנחנו חווים בקמפוסים. מה שקרה כתוצאה מכך, צויר צלב קרס על הפנים שלו בכרזות ולמרות שהנאום שלו עבר בשלום היו הערות אנטישמיות. בואו נשמע את אלן דרשוביץ' בתכנית הזו לפני מספר שבועות

'אתה אמרת שהוזמנת להרצות בברקלי, האירוע הזה לא היה סתם נאום, זה כלל שני נושאים שהיו חשובים לך, חופש הביטוי והגנת ישראל ובקמפוסים. היית מוכן לתבוע את זכותך לדבר, בסופו של דבר הנאום שלך עשה כותרות בגלל תגובה אנטישמית, תגובה אנטי ישראלית. בוא נשמע מעדה פורר שהייתה שם'. עדה פורר: 'שמי עדה פורר, אני מאוניברסיטת ברקלי, לפני שבועיים היה לי הכבוד להיות אחת המנחות במהלך פאנל שבו דיבר פרופ' דרשוביץ'. הקמפוס שלנו הגיב מאוד לאירוע הזה, הוא פרסם קומיקס אנטישמי, מאוד נאצי, מאוד פרימיטיבי, ארסי והרבה מאוד סטודנטים הזדעזעו מכך. יכולנו לראות את הקומיקס הזה מתפרסם בכל אתר נאצי ברשת. השאלה שלי איפה נגמר חופש הביטוי ואיפה ההסתה שמתחילה, איך אנחנו מתמודדים עם זה בקמפוסים'. אלן דרשוביץ': 'תודה רבה על השאלה שלך, חופש הביטוי כולל את החופש גם לשנוא והקומיקס, עד כמה שהוא בזוי, הוא חלק מחופש הביטוי במיוחד מכיוון שברקלי היא אוניברסיטה ציבורית. העיתון שפרסם את זה הוא עיתון עירוני וכמובן שהייתה להם הזכות לפרסם קומיקס בזוי כזה. הייתה להם את הזכות גם שלא לפרסם וההחלטה שלהם הייתה כן לפרסם את הקומיקס ואת הקריקטורה הזו. התגובה שלי הייתה לא לנסות לעשות על זה צנזורה, אלא דווקא לפרסם את זה, שיראו את זה בכל העולם. אני רציתי האנשים שהיו מעורבים, מי שצייר את זה, העורכים שפרסמו את זה, הם יהיו האחראים על הדעה שלהם, הם יצטרכו לענות כשישאלו אותם שאלות מצד מעסיקים, אוניברסיטאות, הם צריכים לתת את הדין על מה שהם עשו. האוניברסיטה עשתה את הדבר הנכון, הם הוציאו הצהרה וגינו בכל תוקף את הקריקטורה הארסית ובזויה הזו, את צלב הקרס שצויר על הפנים שלי, על כרזה. הנקודה החשובה שצריכים לזכור היא שהנאום התחיל בכך שאמרתי שאני תומך במדינה לעם הפלסטינאי בהתבסס על משא ומתן, על פשרה, תוך כדי ביטחון למדינת ישראל, ועדיין גם הנאום המתן שלי עבר הפגנות ותגובות נגד חמורות כמו צלב הקרס. ציירו אותי גם כמישהו שדורך על ילד פלסטינאי, רוצח נער. אני רוצה שהעולם יידע שקומיקסים כאלה וקריקטורות כאלה קיימות. סטודנט באוניברסיטת ברקלי עשה את זה והם צריכים לתת את הדין על כך. אני לא חושש מהאמת ואני גם לא חושש משקר או מתביעות כל עוד אפשר להגיב עם האמת'. 'תודה רבה, פרופסור, אני יכולה לתאר לעצמי עד כמה התחושה הייתה כבדה כשראית זאת'.

אני אעצור כאן זה ורק אוסיף דבר אחד, הנגיד של האוניברסיטה הוציא הודעה, יכולנו לראות את זה בעמוד הראשון של הג'רוזלם פוסט, שלחתי את זה לכל מי שמעוניין, אני יכול להפיץ את זה גם הלאה, אלן דיבר על כך. זה אולי גם יעניין אותך, יושב ראש הוועדה. הדעה של אלן דרשוביץ' היא לא להשתיק את עורך העיתון ולא לגרום לו להוציא את הקריקטורה המעליבה הזו, תנו לו להשאיר את זה והעולם צריך לראות בדיוק איזה אדם נמצא שם. העולם ישפוט את כל הרעיונות האלה ואת התופעות האלה. זה שונה מאוד מהאופן שבו אנשים מגיעים, הם בדרך כלל אומרים 'בואו נשתיק את כל השנאה הזו והמעשים האלה, אלן בעד חשיפה רבה כמה שיותר.

תודה רבה. אנחנו הגענו לשלב של סיכום הדיון. אני מאוד מודה לשגרירי המדינות שהגיעו אלינו, במיוחד אני רוצה להודות לנציג שגרירות צרפת שנשאר עד הסוף איתנו. אני כמובן מאוד מודה לכל הארגונים, אני לא אתחיל לקרוא בשמות של הארגונים, כדי שלא אתקל בבעיה, לכן אני אגיד כל הארגונים, כל המשתתפים, נציגי משרדי הממשלה, אני מאוד מודה לכם שהקדשתם היום לנושא הזה. כמובן לאורחים שהגיעו מחו"ל במיוחד, תודה על השתתפותכם בדיון החשוב הזה.

חשוב היה לקיים את הדיון היום בשל התגברות האנטישמיות. מה ששמענו היום מהשגרירים, מנציגי השגרירויות וכן מנציגי הקהילות היהודיות בתפוצות, שחוו באופן אישי אירועים אנטישמיים, ומנציגי המשרדים הרלוונטיים. אני מקווה מאוד שהמדינות בהן קיימות תופעות אנטישמיות יפעלו כדי להפחית ואפילו למגר את האנטישמיות. הוועדה בראשותי תמשיך לעקוב מקרוב אחר הטיפול במניעת האנטישמיות. בשם הוועדה אני קורא למשרדי הממשלה הרלוונטיים לעשות מאמץ מול הממשלות שבארצותיהן יש אנטישמיות ולמנהיגי הקהילות היהודיות לסייע ככל הניתן במיגור תופעת האנטישמיות.

תודה לכל המשתתפים הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20.