ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-10-30OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 198

מישיבת ועדת החוץ והביטחון

יום שני, ג' בחשון התשע"ח (23 באוקטובר 2017), שעה 8:30

1. צו שירות המילואים (מטרות הקריאה לשירות המילואים) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ז-2017

2. צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ז-2017

3. תקנות שירות המילואים (חובות חיילי המילואים) (תיקון), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: אבי דיכטר – היו"ר

רוברט אילטוב

איל בן ראובן

עמר בר-לב

ענת ברקו

מרדכי יוגב

חיים ילין

יעקב פרי

אלעזר שטרן

ערן שני - רח"ט תומכ"א, צה"ל

אייל יוסיפסקו - ר' עתמכ"ם, צה"ל

עמיחי סגל - רע"ן הגנת הגבולות, צה"ל

אודי שגיא - רע"ן יעוץ כוח אדם ופרט, צה"ל

שירה רבינוביץ - ע' דוברת אכ"א, צה"ל

יוחי וג'ימה - ראש מינהל ביטחון, מרכז השלטון המקומי

אבי נעים - ראש המועצה המקומית בית אריה ויו"ר ועדת הביטחון, מרכז השלטון המקומי

גלעד נתן - חבר בעמותה למען משרתי המילואים

עידו בן-יצחק

שמואל לטקו

הדר אביב

1. צו שירות המילואים (מטרות הקריאה לשירות המילואים) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ז-2017

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח ישיבת ועדת החוץ והביטחון, דיון והצבעה בנושאים: צו שירות המילואים, צו שירות מילואים ותקנות שירותה מילואים. מי מציג?

באנו להציג בפני הוועדה את נושא שירות במחלקות ההגנה ביישובים במסגרת ההגנה המרחבית. במהלך השנה וחצי האחרונה נערכה בצה"ל עבודת מטה מקיפה שמהותה בתחום הגנת היישובים ובמחלקות הגנת היישוב. אני נותן פה מונח סמנטי חופף – זה כיתות הכוננות - - -

זה רלוונטי בכל מדינת ישראל או רק ביהודה ושומרון?

זה נוגע לכלל המדינה. תפורט בהמשך החלוקה בין הפיקודים, אבל למעשה זה כלל גבולות מדינת ישראל.

שבאחריות הביטחונית של צה"ל.

ברור.

למעשה, עד היום מחלקת ההגנה היישובית מורכבת מאזרחים שמתגוררים ביישובים, והמטרה להיות כוח זמין, מקצועי, או כדי למנוע ניסיונות חדירה בהינתן שיש איזושהי התראה ממוקדת או בקרות האירוע, להיות כוח זמין שיודע לחתור למגע ולהגיב. המסגרת המשפטית להפעלה ולאימון של מחלקות הגנה ביישובים היום נסמכת על חוק השמירה ולא על חוק המילואים, וזו למעשה המטרה הבסיסית לשמה אנחנו כאן. אם אני אצטט את המסגרת המשפטית, היא שעונה על שני דברים. האחד, חוק הרשויות המקומיות של הסדרת השמירה מ-1961, והדבר השני הוא צו בדבר הסדרת השמירה ביישובים ביהודה ושומרון מ-1971.

אני אגע ברקע לעבודת המטה. האחד הוא ההשתנות של מרחב הלחימה והאיום, שזה התגברות האיום על העורף האזרחי והגישות ההתקפיות של האויב לביצוע פשיטות לשטחנו, גם אם זה לא לכיבוש, אז להשיג הישג כזה או אחר. הנושא אובחן על-ידי הצבא בכשירות נמוכה והיעדר תפיסה כוללת להגנת הישוב. העבודה גם מנסה לפשט את המורכבות הצבאית-אזרחית, כשלמעשה אנחנו מחפשים את התשתית החוקית להעפלה ולאימון של הסד"כ, וכל זה בתוך מערך הגנת הגבולות של הצבא.

המטרה שלנו פה היא הסדרת ההפעלה והאימונים במחלקות ההגנה בישובים. היעוד, כמו שנגעתי בו קודם בשורה אחת של מחלקת הגנת הישוב, היעוד הוא להוות כוח הגנה מיומן וזמין לסיכול ניסיונות חדירת אויב לישוב ולנטרל בעת חדירה לישוב, ולמעשה בתפקידים זה: סיכול, חתירה למגע, עיבוי מערכי הגנה וארגון הישוב אל מול מצבי חירום משתנים. הקשיים שעולים מהפעלת מחלקת הגנת הישוב במסגרת חוק השמירה, דבר ראשון זה הפעלת סד"כ אזרחי במסגרת ולמשימות צבאיות. זאת אומרת, הצבא רוצה לקחת אחריות על מי שמבצע את משימתו.

מי אחראי על זה עד היום?

המשימה היא צבאית.

לא, אמרת שהצבא רוצה לקחת אחריות. רוצה לקחת ממי?

הצבא רוצה לקחת אחריות בהינתן שמחלקת הגנה נדרשת לפעול ויש מקרה של היפגעות, לא משנה מהי רמת הפגיעה, בסוף ההכרה שלנו בחלל או בפצוע - - -

סליחה שאני קוטע אותך, אתה הולך כבר לתוצאות הטראגיות. אני זוכר שהיה פה ויכוח מג"ב, רב"צים, שמב"צים, שמב"צים. זה עונה גם על הבעיה הזאת או שזה סאגה אחרת?

סאגה אחרת.

דבר שני, אתה מדבר עכשיו על כיתות כוננות מורכבות מאזרחים תשובי הישוב שהם מוגדרים כיתת כוננות, נכון?

נכון, הם מוגדרים כיתת כוננות - - -

ואתה הסברת עכשיו שאתם רוצים לשנות את האחריות או את הפיקוד, ואת זה לא הבנו עד עכשיו, לא יושב-ראש הוועדה ולא אני.

אז אני לא הסברתי את עצמי טוב. אנחנו רוצים לממש את האחריות שלנו. האחריות היתה הצבא ונשארת בצבא, הכוח הזה מבצע משימה שהיא באחריות הצבא ולכן אנחנו רוצים לסדר את האופן ולקבל את אישור הוועדה, לאמן אותם ואת אופן ההפעלה.

אבל גם להכיר בהם במקרה של פגיעה. במובן הזה, כל איש צוות מכיתת כוננות יוכר חס וחלילה אם יקרה אסון כחלל צה"ל? לזאת הכוונה?

או נכה צה"ל.

כן, ובלבד שזה תחת ההנחה שהוא הגיע לאירוע שהופעל על-ידי הסמכות – אני אגע פה גם בסמכויות ההפעלה, אם זה בחדירה לישוב אז הרבש"ץ, בסמכותו להפעיל את החוליה, ואת הכיתה כולה החטיבה המרחבית.

אני לא רוצה להפריע, אני בעד, אני כבר אומר לך. אבל יש לי בית בישוב שומרה, ויש שם כיתת כוננות והם באים אלי כל אימת שאני מגיע לשם לסוף שבוע עם מקבץ של טענות, זה לא עניין ספציפי. והם מדברים על חוסר בהירות בסמכות של ההפעלה שלהם, וחוסר בשגרת אימונים, שהם חושבים, והם יושבים במקום מאוד רגיש, ובמיוחד בנושא חסרים בציוד. אמרתי את מה שאמרתי, תתייחס או לא תתייחס.

שמי ערן, רח"ט תומכ"א.

הכיתות האלה עד היום פועלות לא מתוקף מסגרת צבאית, הן פועלות מתוקף הסדר אחר, ואנחנו רוצים להפוך את הכיתות האלה למסגרות צבאיות לכל דבר ועניין, שפועלות מתוקף חוק המילואים על כל מה שמשתמע ממסגרת צבאית.

אז לא הבנתי, ערן. אייל ניסה להסביר, ועכשיו הצלחת לבלבל אותי בחזרה. האחריות חונה היום אצל מי? לפי אייל, אצל צה"ל.

אתה שואל אצל מי חונה האחריות המשפטית?

אחריות המשימה היא אחריות של צה"ל, לפני ואחרי.

ברשותכם, אני אודי, אני היועץ המשפטי של אגף כוח אדם. אני מלווה את הסוגיה הזאת הרבה שנים. נכון להיום האחריות היא על רשויות הביטחון. במקומות שבהם האחריות לביטחון פנים מוטלת על צה"ל, האחריות היא על צה"ל. אבל הכלים שבידי צה"ל לממש את המשימה הם לא בהכרח כלים שלמים. כיתות הכוננות פועלות מכוח הסדר חוקי אזרחי. היחס שבינן לבין המפקדים הצבאיים של הגזרות הוא לא ברור במידה מסוימת, יש שם פערים. גם ההסדר החוקי עצמו מבוסס על התנדבות של אנשים לחובת שמירה, בלי שהחוק נותן לזה פרטים מלאים. הרעיון שבבסיס עבודת המטה הוא לקחת את המסגרת הזאת ולהפוך אותה למסגרת צבאית. כשיש אתגר ביטחוני כלפי ישוב נקודתי - - -

אז אתה מפעיל אותם כאילו הם מילואימניקים? באותה שנייה אתה מעביר אותם מסטטוס של אזרח לסטטוס של מילואים?

בדיוק. הם יחידת מילואים רדומה. ברגע שיש הקפצה על גדר הישוב, קורא להם הרבש"ץ או חטיבה מרחבית באמצעות החמ"ל – אני קצת מפשט את התהליכים, אבל כתפיסה – ועכשיו אתם במילואים, רוצו לגדר.

יכולה להיות כאן בעיה. אנחנו מכירים את החיים. קורה מצב שאזרחים שהצטרפו לכוח, גם הם נפגעו, והם יבקשו את אותה הכרה. יכולה להיות גם בעיה כזאת, ותהיה. השאלה היא איך אתם מתגברים על זה. האם החיול יהיה שמי, זה בעצם חיול בעת אירוע. הוא יהיה שמי? תהיה לכם רשימה, שבצ"קים כאלה שאתם תפעילו אותם בעת חירום? רק בגלל שיש כאן את הרגישות שהם הופכים להיות חיילים לכל דבר, באותה שנייה של המעבר משגרה לחירום. אז השאלה אם יש לכם את זה שמית.

ישר הלכנו, חס וחלילה, למקרה של האסון.

שלא נדע מצרות - - -

אז רגע לפני האסון, בואי נדבר על הפרקטיקה. למשל, אימון היחידות. היום כשרוצים לאמן יחידות הגמ"ר, זה וולונטרי.

מי שרוצה בא - - -

לא, לא. יש אישור מדויק, הצטיידות, נשק, קיטבג. הכול קיים.

הכול, כל מה שקשור באימונים, הצטיידות, כשירות. היום מח"ט החטמ"ר רוצה לאמן את ההגמ"ר בישוב כלשהו, זה עכשיו וולונטרי. יש נשקים, אין נשקים, יש ציוד, אין ציוד, ההוא בא, זה לא בא, אנחנו רוצים שהן תהינה יחידות צבאיות, וביחידה צבאית יש שבצ"ק, אין יחידה צבאית בלי שבצ"ק. אין יחידה צבאית שאנחנו לא יודעים מי החיילים בה. אני לא יודע מה זה אזרחים שמצטרפים, אבל אם אישרנו אותם, אם הם חלק מהיחידה, אז הם גם מתאמנים ויש להם גרף אימונים, יש להם מודל אימונים מסודר, ואם הקפצנו אותם, אז הקפצנו אותם מתוקף חוק המילואים. זה מה שאנחנו רוצים לעשות, אנחנו רוצים להסדיר את הדבר הזה.

בייחוד תצטרכו להסביר את זה להם. אנחנו מבינים.

כולם מבינים את זה.

- - - אבל יש רצון, יש רצון עז.

אני חושב שיש בזה גם הרבה יתרונות.

אם אני מסתכל על אותו מקרה שגרתי שלא קרה, ואף אחד לא נפגע, אז מבחינת הצבא יש לו את הכלים שהוא בעצם מזמן אותו כמו שהוא מזמן חייל מילואים לשירות מילואים על כל מה שמשתמע מכך. מבחינת חיילי מילואים, זה גם אומר שהוא יהיה זכאי לתגמולים, כל ההוראות לגבי איסור פיטורים, דברים מהסוג הזה יחולו במקרה הזה כי זה שירות מילואים לכל דבר ועניין.

אם אני אוגם את עיקרי עבודת המטה, וזה יענה פה על הכול, אחד, זה הארגון כמסגרת צבאית, דבר שני, זה הסדרת שיטת ההפעלה בשגרה, דבר שלישי, מבנה וארגון המחלקות בכל מקום בהתאם לאיום והערכת המצב, הסדרת מודל האימונים, מודל האמצעים ושיטת ההפעלה שמגדירה באיזה שלב הוא הופך להיות משרת מילואים.

מטרות הקריאה לשמ"פ – אנחנו באנו לבקש מהוועדה שינוי בצו המטרות. למעשה משימת הגנת הישוב, כמו שנגענו עד עכשיו, אנחנו רואים אותה כמשימה צבאית, מצויה באחריות מלאה של צה"ל, ולכן ראוי שתתבצע על-ידי חיילים.

במטרות הקריאה, יש לנו שלוש מטרות על: הכשרה ואימון, תעסוקה מבצעית, וארגון וניהול כוח אדם. אנחנו מבקשים להכניס לצו שר הביטחון למטרות חריגות את השירות במחלקת הגנה ישובית לתוקף. גם זה, הבקשה שלנו היא עד ה-30 ביוני 2018. למעשה, בעבר ביקשנו להוריד את זה ועכשיו אנחנו רוצים להאריך את זה עד יוני 2018.

את מה אתה רוצה להאריך? לא הבנתי.

השירות במחלקת הגנה ניתן לנו לשנתיים, עד יוני 2017.

האישור.

הגיל, לא המטרה.

ערבבתי שני דברים. סליחה, מתנצל.

חוזר חזרה לצו שר הביטחון למטרות חריגות. אנחנו רוצים שייכנס סעיף של שירות במחלקת הגנה ישובית לכיתת כוננות, כמטרה שאתה אנחנו הולכים. ועכשיו אני אחזור חזרה לנושא של צו המקצועות.

צו המקצועות – ופה אני הולך לסוגיית הגיל, בסעיף 36א לחוק שירות הביטחון נקבע שגיל הפטור משירות הביטחון יעמוד על 40 לחוגר ועל 45 לקצין. שר הביטחון בצו באישור ועדת החוץ והביטחון כמובן, יכול לבקש להאריך את זה, ובנוסח המשפטי יש פה את היעוד, את הוראת הסעיף לתפקידים לגבי מי אנחנו מבקשים להחריג אותו בגיל.

לפי מקצועות.

נכון.

ועד איזה גיל? האם תהיה תקרה?

כן, עד 49.

ולאחר מכן לא ניתן יהיה לבצע שום הארכה?

למעט אם הוא מתנדב, אבל אנחנו לא יכולים לתכנן את זה.

כן, אבל עד איזה גיל אתם מקבלים את ההתנדבות? יכולים להיות מצבים של אנשים שמתנדבים בגיל מאוד מבוגר, ויחסית הכיתות האלה מורכבות מאנשים די מבוגרים.

אין בחוק מגבלה על גיל ההתנדבות.

אדוני היושב-ראש, יש פה יתרון בפרקטיקה, לא שונה בשום זירה, שאנשים לא רוצים להיות בכיתות הכוננות כי הם מוצבים ביחידות טובות, ואילו כשהם כבר מגיעים לגיל 45, והוא היה בגולני, והוא כן בעל כושר מהמנהלן, אז לכן לכיתות הישוביות נכון שיהיו עוד חמש או X שנים בשנות הכושר, שיאפשרו לזה שכבר מיצה את עצמו בגולני בגיל 40 ומשהו, ואילו בכיתת הכוננות הוא יכול להיות עד גיל 50. זה יטייב את כוח האדם ככוח אדם לוחם יותר. זו הפרקטיקה בשטח, בכל הזירות, שאנשים לא רוצים להיות מוצבים בכיתות הכוננות כי הוא רוצה במלחמה להיות בגולני וביחידת אם שלו. ואילו כאשר הוא מיצה את עצמו בגיל 40, אז הוא כבר מוכן לתת עוד 10 שנים גם לכיתת כוננות, וזה מטייב את כוח האדם שלנו.

אני בהחלט בקו של מוטי. אתם מתכוונים לעשות איזשהו קאפ, מי לא יוכל להיות ביחידת כוננות בצורה שאתם מציעים ומבקשים את אישור הוועדה? כלומר, אם יש יהודי במושב מסוים, יהודה ושומרון, צפון הארץ או הנגב, שהוא בן 65 ובמלוא אונו – אחת הדוגמאות יושבת לפניך – ורוצה להשתתף ביחידת הכוננות ולתרום להגנת הישוב שלו, אתם תגבילו אותו?

במקרה שלך, לא.

תהיה ועדת חריגים.

תחת ההנחה שמחד אין מגבלת גיל על ההתנדבות, ומאידך אנחנו מסדרים את מודל הכשירות, ובהנחה שזה חופף, אז בוודאי שנרצה. ולכן הבקשה היא להחריג את מערך הגמר לגיל 49.

כן, אבל החיים הם חזקים, הם עושים את שלהם. בדרך-כלל אנשים בגיל הזה כבר לא בעניין.

לא, זה לא מדויק. בהתיישבות זה לא נכון.

65 - - -

65 זה חריג.

יש לך יחידות צבאיות שיש בהן אנשים בני 70 ובני 80. אני מכירה אותם.

לא בתפקידי לחימה ממש.

הם הולכים קצת יותר לאט, אבל רוח ומוטיבציה יש להם.

ופנאי.

והמון ניסיון.

כן, תצטרכו לקחת את זה בחשבון בכל מקרה.

כפי שנגעתי קודם ולא בזמן, במסגרת תהליך אישור צו המקצועות ביוני 2015, צה"ל הציג שמערך הגמר יוחרג לתקופה בת שנתיים בלבד וזה לאור תהליכי צמצום משמעותיים בהיקפי כוח האדם, גם במערך וגם במיצוי כללי בצבא. בשנת 2016 זרוע היבשה התחילה בעבודת המטה של הגנת הישוב ורה-ארגון של המערך עצמו. במסגרת העמ"ט אנחנו גם מרדדים כ-500 תקנים. עבודת המטה הזו, כפי שאושרה וסוכמה על-ידי סגן הרמטכ"ל, מחייבת אותנו לבקש הארכת תוקף של החרגת הגיל של המערך.

אז רגע, הפתרון המוצע כאן הוא כתוצאה מירידה בתקנים של צה"ל?

לא. ממש לא.

אין קשר? אתם לא מתייחסים לזה כחליף כוח אדם לצבא סדיר?

ממש לא. הצמצום נובע מהתייעלות ומיקוד באיומים ובהערכת המצב. הוא לא מרצון לקצץ. נהפוך הוא, הוא הארגון מול האיומים, מול הערכת המצב.

ענת, יש - - - כוננות בכל המקומות. צריך לשפץ אותן ולארגן אותן ולאבזר אותן. יש בהן יותר מדי וולונטרי ופחות מדי מסודר, לפי דעתי.

אמרנו שאנחנו רוצים להגביל את החריגה של הגילאים רק בשנתיים, ועכשיו אנחנו באים למרות זאת ומבקשים להאריך את זה בתקופה נוספת. התשובה היא שלפני שנתיים חזינו צמצום בהיקף מערך ההגמ"ר, ועכשיו אנחנו מטילים על מערך ההגמ"ר במילואים משימה נוספת. לקחנו עוד קבוצה של חיילים שהם חברי כיתת הכוננות, שלא היו קודם בהכרח חלק מהמערך הזה, אנחנו מוסיפים אותם. בשביל זה צריך יותר אנשים. יותר אנשים זה גם יותר גילאים. לכן הגישה שלנו עכשיו קצת שונה ממה שהצגנו לפני שנתיים כשהעבודה הזאת עוד לא היתה על הפרק.

אבל למה אתם מבקשים את הבקשה כאן לתקן עד לשנה או לפחות משנה? הרי החוק מחייב כל שלוש שנים. עשיתם מחשב לפני שנתיים, הגעתם למסקנה שהמחשב לא היה מספיק טוב ואתם עושים לו עכשיו שיפור. השאלה שלי, אם אתם עושים שיפור, למה אתם עושים אותו לפחות משנה?

אנחנו מתיישרים עם תוקפו של כל הצו בעצם. ובעוד שנה נצטרך לחדש את כל הצו, על כל המקצועות שלו - - -

לא, אבל הצו לא קובע תקופת מינימום, הוא קובע תקופת מקסימום. מקסימום שלוש שנים.

נכון, אבל הסעיף שאנחנו מתקנים הוא חלק מצו שיש בו רשימה ארוכה של מקצועות או מטרות, זה תלוי בכל אחד מהצווים, והם תקפים כשלעצמם לשלוש שנים.

אי אפשר לפצל, מבחינה משפטית? - - -

בשנת 2015 אישרה הוועדה רשימה של 40 ומשהו מקצועות, שרובם הגדול נקבע בתוקף לשלוש שנים. לגבי כיתות כוננות, הגנה מרחבית, הוא נקבע בתוקף לשנתיים. עכשיו בא משרד הביטחון ומבקש ליישר קו בין מערך הגנה מרחבית לבין שאר התפקידים, כלומר, להחזיר אותו לצו כך שימלא את התקופה של שלוש שנים. כשיסתיימו שלוש שנים ב-2018, אני מניח שיביאו אלינו, אני לא יודע אם אותה רשימה או רשימה אחרת, אני מניח שנעשית עבודה בצבא כל הזמן בתחום הזה – כי יש כאן עוד תפקידים שהם שונים לגמרי, החל מטייסים וכלה בקציני רפואת שיניים. אנחנו לא יכולים עכשיו לדון בתפקידים האלה, הם לא מובאים לאישורנו, הם גם בתוקף כבר.

לשאלת יושב-ראש הוועדה, יכול להיות שאפשר היה לנסח צו נפרד שיתייחס רק לתפקיד הזה. אני חושב שזה היה פתח לתקלות, אם נתחיל להתקדם עם כמה צווים במקביל - - -

לא, בסדר. אני פשט חשבתי להתייעל, אבל אני רואה - - -

יש לי שאלה: למי הכפיפות הפיקודית של כל המערך, לחטיבה המרחבית? הם מפעילים את הכוח?

גם של כיתות הכוננות?

כן, כן. חד-משמעית.

כיתות הכוננות יהיו כפופות עכשיו למערך ההגמ"ר בחטיבות המרכזיות?

זו מהות העבודה.

כי הרי נעשתה עבודה בשנה וחצי האחרונות. אני די ער לארגון נושא כיתות הכוננות. לפחות בצפון נעשתה עבודה מאוד רצינית. הנקודה היא רק שעדיין נשארו בעיות פה ושם. מנרה, למשל, יש שם בעיה עם כלי נשק. היו כמה בעיות. השאלה היא מי הכתובת המדויקת שלהם. אני הרגשתי מבחינת כיתות הכוננות שזה נושא מאוד-מאוד חשוב. אין ספק בכלל. כיתת כוננות יכולה למנוע אירוע אסטרטגי.

נכון.

לכן חשיבותם היא עצומה ולכן העניין הזה הוא מאוד נכון. אני רק שואל מבחינה פיקודית, איך מוודאים רק שהטיפול בהם, הכפיפות, שהם באמת מקבלים את כל מה שהם צריכים, שהחגורים שלהם הם חגורים – הם צריכים להיות כמו יחידה של גולני כי גם האנשים של כיתות הכוננות, בסופו של דבר, הם אנשים שבאים מהסיירות. בעבר היה הבדל נורא גדול. הם היו באים לכיתת הכוננות, מקבלים איזה חגור מצ'וקמק של השריון מלפני 20 שנה - - -

אם היו מקבלים.

אנחנו רוצים לראות טיפול בעניין הזה, שאם כבר סוגרים פה צו, שהכול יהיה מטופל.

שני דברים חסרים. רוב-רובה, 90% מההרגשה או מהמוטיבציה של אזרחים שהם חברים בכיתות כוננות נובעת מתוך המוטיבציה והבעירה שלהם. הצבא, בזמנו זה היה מג"ד, לא חשוב, מבחינתי זה אותו דבר, לא טרח לצקת על בסיס קבוע של פעם בחודשיים או פעם בשלושה חודשים, כמובן לפי היכולת, לארגן ולעשות ולתת להם תחושה שהם חלק מהגוף המגן הגדול של מדינת ישראל. הם עשו את זה מתוך בעירה עצמית וחוסר בציוד.

היות ושניכם צודקים מאוד, זאת מהות העבודה. ברגע שאנחנו הופכים את יחידות ההגמ"ר למסגרות צבאיות, זה מהות העבודה, להפוך אותה למסגרת צבאית שיש לה גרף אימונים מסודר, שהאנשים שם מופעלים מתוקף חוק מילואים. יחידה צבאית מתנהלת כמו יחידה צבאית. חוץ מגרף אימונים, יש לה תקן, יש לה אמצעים, יש לה פק"לים - - -

יש לה מפקד. זה הכי חשוב.

יש לה מפקד. יחידה צבאית.

ביקורות, היא תוכנס לביקורות הצבא וכשירויות והכול.

הכול, כמו שמנהלים יחידה צבאית בצה"ל.

אני אבי נעים, אני ראש המועצה המקומית בית אריה ואני יושב-ראש ועדת הביטחון של כל השלטון המקומי. הייתי גם חבר צוות כוננות לפני 20 שנה, וגם מפקד. אני מכיר את הסוגיה הזאת לפני ולפנים.

כיתות הכוננות כפופות לחטיבה המרחבית, קצין ההגמ"ר החטיבתי עומד בקשר מול הרבש"ץ, שהוא האינטגרטור בין הרשות המקומית לבין החטיבה. הרבש"ץ אחראי על נושא גיוס, הקפצה, אימונים, וזה הרבה תלוי גם ביוזמות שלו ובדברים שהוא עושה. אני חושב שהתיקון הזה, להעביר אותם גם באימונים וגם בפעילות המבצעית למילואים זה תיקון מבורך ונכון. זה עושה גם תיקון להחלטה של ועדת גורן שקבעה שניתן יהיה להכיר בהם כנכי צה"ל או כחללים. פה זה עושה סדר.

ההערה שלך לגבי הקפצת חוליה וכיתה היא לא נכונה עובדתית בשטח. הרבש"ץ מקפיץ את כיתת הכוננות, ואם זה כתוב אז צריך לעשות לזה תיקון. החשיבות של כיתות הכוננות היא הרבה יותר גבוהה תחת האיום שאנחנו חיים בו היום, של איום הטילים, רעידות אדמה, כי הם מכפיל כוח היום. מהירות התגובה שלהם, הזמינות שלהם, ההיכרות האינטימית שלהם עם מוסדות החינוך, בתי-ספר, ליד כל דלת נפתחת שמות של רחובות, שמות של בתים. והאירוע של משפחת סולומון בחלמיש, בנוה צוף, שבסוף אזרח בא ופתר את האירוע. אז צריך לטפח אותם.

יש פערים גדולים מאוד, גדולים מאוד בנושא של ציוד. צריך להגיד את זה בקול רם פה בוועדה, ואני שמח שהצבא מאמץ אותם היום בשתי ידיים. הצבא צריך לתת לזה מענה. יש פערים מאוד גדולים, ואם אנחנו שולחים חבר'ה להילחם באירועי פח"ע, הם צריכים לבוא עם ציוד ראוי, עם קסדות, עם שכפ"צים קרמיים ועם כל הציוד שנדרש, ובזה אנחנו נמצאים בחסר.

אני בכלל הצעתי בעבר שלאותן כיתות כוננות אנחנו נעשה גם הכשרות. אצלי לדוגמה, הכשרתי אותם גם כצוות חילוץ והצלה. הם מוקפצים על כל אירוע. יש להם את הציוד ואת הידע גם בשריפות, גם בתאונות דרכים, ואז גם באירוע של רעידת אדמה או טילים, אם יש אירוע נקודתי, אם אנחנו מדברים על מאות אתרי הרס ו-130 אלף טילים שהיום מכוונים אלינו, אז זה הופך להיות מכפיל כוח מאוד משמעותי ומציל חיים. וצריך לקחת את העסק הזה של כיתות הכוננות ולטפח אותן, להכניס אותן לגרף אימונים לקבוע קריטריונים מי יכול להיות שם, אבל לתת להם גם את התנאים וגם את האמצעים הראויים.

תודה רבה.

הייתי בעדכון צו המקצועות, ודיברתי על מה מביא אותנו לבקש את המשך ההחרגה. כשהשינויים במתכונת הנוכחית מהמצב הקודם – אנחנו מבקשים את הסכמת הפרט להצטרף למערך ההגנה כי אנחנו מבקשים ממנו להיות נוכח רוב הזמן בישוב ברמה כזו או אחרת; אנחנו בוחנים את רמת הרובאות שלו כרובאי 03 ומעלה; מגורים כמובן; ותהליך איוש ייחודי לכל יישוב שמותאם לאוכלוסיה שמתגוררת בו. יש פה גם היבטים של פוטנציאל. זה מה שמביא אותנו לבקשה להחרגה.

בנוסף לאישורי החרגה, אנחנו מבצעים תהליכים נוספים כדי לאייש את המערך ולהגדיל את המקורות. בין התהליכים, גם לאתר חיילים שנמצאים בפטור ומתגוררים בישובים והם ברי יכולת להשתתף בעניין הזה. למצות חיילים ממאגרים של אגף כוח-אדם או כלל צה"ל או מיחידות אחרות.

מה זה פטור? פטור מאיזו סיבה?

אם הוא קיבל פטור משירות מילואים כי הוא שירת ביחידה - - -

אבל שירת שירות סדיר, זה חובה.

בוודאי, בוודאי.

שכחת להגיד: פטור משירות מילואים.

בדיוק. יכול להיות גם פטור מאי התאמה, יכול להיות מכל מיני סיבות.

אז לא, אנחנו אפילו מכירים מקרים שלא אושרה החזרה לכיתת כוננות, אנשים שלא עמדו באמות המידה שהגדרנו לכשירות ולהכשרה.

אבל מהצד השני, איך אתם מתמודדים עם מה שהיה בעבר בעיה תמיד מול היחידות עצמן? הרי תמיד היתה התנגשות של אנשי כיתות הכוננות אם הם משרתים בשייטת והם רוצים להיות בשייטת – איך?

אני עונה בשתי מדרגות – המדרגה הראשונה, אנחנו מאפשרים כפילות. זאת אומרת, הוא יהיה חבר בכיתת הכוננות והוא גם יהיה מוצב ביחידת מילואים אחרת.

אבל אז בלחימה ברור שהוא רץ ליחידה.

מדובר באחוז מסוים מכיתת הכוננות, לא כל כיתת כוננות ספציפית. והדבר השני, מדרגות ההפעלה באופן כמעט ברור, לדעתי, האירוע המידי תהיה בו תגובה ואחרי זה - - -

אני מכיר את זה. השאלה היא אם יש היום נהלים ברורים בעניין הזה, כלומר, אם יש הגדרה ברורה. כי אחרת, ואני מכיר את זה שנים, כשמגיעים ליום המבחן נוצרת הבעיה כי הוא רץ עכשיו ליחידה, ואני חייב אותו - - -

בשגרה זה כיתת הכוננות, בחירום זה פלוגת ההגמ"ר, היא מגויסת והיא נותנת מענה. היא זמינה.

והיא מחליפה את כיתת הכוננות?

כן.

ההגדרות הן מדויקות ויש רף ברור שבו צריך לעמוד באחוז הכפילויות.

הבעיה הגדולה זה התפר, כמו שאמר ראש המועצה, בין התגובה הראשונה של כיתת כוננות אזרחית לבין הגעה של גדוד סדיר או מילואים - - - טווחי הזמן האלה, הפער, אבל זה לא מתמטיקה.

אנחנו מכירים במציאות, כשחייל עכשיו נמצא באירוע, בפעילות, ההחלפות האלה הן בעייתיות. אם זה אירוע בדיד, זה בסדר. אבל אם זה אירוע לחימה עכשיו, והוא נמצא עכשיו בחניתה - - -

זה בטל ב-60. המהות של כיתת הכוננות היא מתן מענה מידי, נקודתי, עכשווי. וכשאתה הולך לאירוע מתמשך - - -

בתוך רבע שעה, 20 דקות, חצי שעה, הצבא שם.

אייל, תחזיר אותנו לתוך הצו כי אנחנו מצביעים על הצו לא על ביטחון ישראל כרגע.

זה לא ועדת החוץ והביטחון?

כן, אבל זה חוץ מביטחון. זאת אומרת, יש כמה דברים.

לגבי כלל המשמעויות של כיתות ההגנה, לשאלה שנשאלה פה, האם זה רק בחלק מהמקומות או בכולם – למעשה, פיקוד הצפון, פיקוד הדרום ופיקוד המרכז, כלל הישובים מופו, העבודה מקיפה את כלל העבודות המרחביות, את הישובים, והסדירה את הכיתות בכלל הישובים.

הסיכום של הדברים לאור כל מה שאמרנו כאן, זה שלאור הקושי בהיבט של בניין הכוח של הכיתות, אנחנו מבקשים להחריג את מערך הגנת הישוב לגיל 49 ולהאריך את התוקף שלו עד יוני 2018.

עידו, תסביר לנו על מה אנחנו מצביעים בדיוק עדי שנהיה מיושרים. חברי הכנסת, נא להקשיב.

היושב-ראש, יכול להיות והצביעו על זה גם חבריי, שאם יש לך בתוך כיתות הכוננות היום ולא הצלחת למלא סד"כ ויש לך בני 50, יכול להיות שאנחנו כן צריכים לתת את דעתנו כך שהשנתון יאפשר חריגה.

הוא אמר שאפשר להתנדב.

במסגרת התנדבות אשפר.

לא, אבל אז הוא לא יהיה מכוסה בכל מיני - - -

הוא יהיה.

בטח שהוא יהיה.

ברגע שהוא מתנדב למילואים, הוא חייל מילואים לכל דבר ועניין. אין פה שאלה.

רק אם הוא חוצה את גיל 49 צריך אישור מיוחד וזה ניתן.

כן.

אני אקריא את הסעיף.

"צו שירות המילואים (מטרות הקריאה לשירות המילואים) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ז-2017

תיקון סעיף 1

1.

בצו שירות המילואים (מטרות הקריאה לשירות המילואים) (הוראת שעה), התשע"ה-2015, בסעיף 1, אחרי פסקה (12) יבוא:
"(13) שירות במחלקת הגנה יישובית (כיתת כוננות)""

זה הנושא הראשון שדיברנו עליו, הקביעה ששירות בכיתות הכוננות ייחשב מטרה לשירות מילואים.

שאלות לפני ההצבעה למישהו? מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד התיקון – פה אחד

צו שירות המילואים (מטרות הקריאה לשירות המילואים) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ז-2017, אושר.

אושר פה אחד.

2. צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ז-2017

"צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ז-2017"

אני אקרא סעיף ואני אסביר אותו כי זה מתקן דברים קיימים וזה קצת מורכב.

"תיקון סעיף 4

1.

בצו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה), התשע"ה-2015 (להלן – הצו העיקרי), בסעיף 4, במקום "פרטים 5, 8 ו-43" יבוא "פרטים 8 ו-43""

כשהוועדה אישרה את הצו בשנת 2015, לפני שנתיים, לגבי שלושה מקצועות נקבע שהם יהיו בתוקף שנתיים. המספרים שמסומנים בצו הם: 5, 8 ו-43. פרט 5 הוא בעלי התפקידים במערך ההגנה המרחבית. אנחנו בעצם מוחקים את פרט 5 מההוראה שאומרת שהוא בתוקף רק שנתיים, ואז הוא יהיה בתוקף שלוש שנים. זה מה שעושה סעיף 1.

עד 2018?

עד 2018 כיתר התפקידים. כלומר, גיל הפטור יהיה 49.

שאלות למישהו לסעיף 1? הלאה.

"תחילה

2.

תחילתו של צו זה ביום ז' בתמוז התשע"ז (1 ביולי 2017), ואולם לא ייקרא יוצא צבא שגילו עולה על גיל הפטור לפי סעיף 36 לחוק לשירות מילואים בתפקיד לפי פרט 5 בתוספת לצו העיקרי בתקופה שבין יום התחולה לבין יום פרסומו של צו זה."

הצו פקע תוקפו ב-30 ביוני. שר הביטחון פנה לוועדה אחרי שהצו כבר פקע. מצד אחד רצינו שייווצר רצף בתקופות, בין פקיעת הצו להמשך, שיהיה ברור שזה חל כל התקופה הזאת. מצד שני, אנחנו לא יכולים לקבוע בו הוראה שמאפשרת גיוס מילואים רטרואקטיבי, ולכן ההוראה הזאת אומרת שהצו אומנם בתוקף החל מ-1 ביולי 2017, אבל בתקופה שכבר חלפה מאז ועד שהצו הזה יפורסם ברשומות, עדיין אי אפשר לקרוא אחרי גיל 40 אלא כמובן אם יש התנדבות או משהו מהסוג הזה.

תיקון טכני – זה 36א רבתי.

נכון.

אני מבין שרישה של רשימת התפקידים ניתנת התשובה למה שמרדכי יוגב קודם שאל, אם מישהו רוצה מעל גיל 49. אני מבין נכון?

לא, זה לא פה. גיל הפטור ממילואים קבוע בחוק שירות ביטחון, יש מדרג מסוים. אם עוברים אותו, אם אדם רוצה לשרת במילואים אחרי שעבר הגיל, אז הוא יכול להתנדב ואז הוא - - - במסלול של התנדבות.

ואז פה זה לא מכוסה? פה זה רגיל?

החוק קובע גיל מרבי לחובת שירות מילואים. ברגיל זה 40 או 45 לחוגרים ולקצינים. אפשר בצו להעלות את זה כחובה רק עד 49, מעבר לזה זה רק בהתנדבות.

כי אני בכנסת מנסה לדאוג לדור הזקן יותר, ואתם לא מסייעים לי.

למה? בהתנדבות אין בעיה.

שאלות להבהרות שנתן כאן עידו, היועץ המשפטי של הוועדה? אנחנו יכולים להצביע.

אנחנו מצביעים על שני סעיפים שמוצע לתקן בצו שירות ביטחון כפי שהקריא עידו. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד התיקון – פה אחד.

צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ז-2017, אושר.

אושר פה אחד.

3. תקנות שירות המילואים (חובות חיילי המילואים) (תיקון), התשע"ז-2017

אנחנו עוברים לסעיף 3 בדף שחולק זה עתה.

לגבי ההתנדבות, דין התנדבות של מתנדב מעל גיל 49 כדין אותו אחד שגויס, מבחינת ביטוחים, מבחינת הטבות?

כן.

זאת אומרת, כשאתם מקבלים אותו כמתנדב, הוא מילואימניק לכל דבר?

נכון.

כמו שחייל בסדיר, אגב, ומתנדב מישהו שהיה פטור. זה אותו דבר.

בסדיר אנחנו מכירים את זה, רק רציתי להבהיר את זה במילואים.

עידו, חייל שמתנדב ויש לו איזושהי בעיה רפואית, הצבא לא מכיר בטיפול באותה בעיה רפואית שבגינה הוא הפך להיות מתנדב. האם גם כאן הם יוכלו לעשות את זה? מישהו יגיד, אוקיי, כתוצאה ממצב לחת קיצוני קיבלתי סוכרת, אנחנו מכירים את הדברים האלה מהחיים.

מה שאמרת הוא כמובן נכון, אבל אך ורק לעצם הטיפול הרפואי במהלך השירות. הרי חיילים בשירות חובה זכאים לטיפול רפואי מצה"ל. בשעתו נקבע לפני שנים על-ידי המחוקק, כדי לעודד התנדבות של חיילים, במיוחד חיילים בעלי מוגבלויות שהטיפול הרפואי בהם יקר, נקבע שצעיר לפני שירות חובה שסובל מבעיה רפואית קשה שנתנה לו פרופיל 21 ומתנדב לשירות, הטיפול הרפואי המידי בו ימשיך להינתן על-ידי קופת-החולים שבה הוא קיבל את הטיפול קודם. יש אנשים שהטיפול בהם הוא יקר מאוד, ורצו למנוע מהצבא לעשות את השיקול הכלכלי הזה.

זה לא פוסל את האפשרות שאם חלה החמרה במצב הרפואי כתוצאה מהשירות הצבאי, הוא כן יהיה זכאי לפי הכללים לטיפולים באגף לשיקום.

הוא יצטרך להגיש תביעה. זה סיפור שלם.

נכון.

לגבי אנשי מילואים – הטיפול הרפואי בהם, המידי, עדיין נמשך בקופות-החולים, למעט כשהוא ממש ביחידה, ולכן השאלה הזאת לא מתעוררת. ולעניין השיקום, כפי שקרה בשירות סדיר, גם בשירות מילואים, אם בעקבות שירות מילואים תהיה לחייל מילואים החמרה שלא היתה לו קודם, מצב רפואי התדרדר בעקבות השירות, הוא יוכל לקבל הכרה בהתאם לכללים שקבועים בחוק.

ענת, בואי נהיה ריאליים. כשאת חברת כיתת כוננות בישוב מסוים, ואת באת, חס וחלילה, עם מחלת לב וקרה לך מה שקרה לך – אם נסמוך שהצבא ייתן לך מזור, זה far-fetched. אני לא אומר שזה בלתי אפשרי - - -

אבל צריך לזכור, הוועדה הזאת תיקנה לפני פחות משנה, במסגרת חוק ההסדרים, אחד החוקים שהעברנו פה ואישרנו, קבענו שם שחייל מילואים יהיה מקביל לסדיר, לחייל חובה, ולא לקבע, בדיוק מהטעמים האלה.

הלוואי.

זה קבוע בחוק. אתה אומר, הלוואי - - - את החוק. אני מקווה שאין בעיה כזו.

אני לא התייחסתי לעניין החוקי. התייחסתי למציאותי. אני חושב שאנחנו צריכים להיות מציאותיים ולדעת שזה יכול לקרות, ואני מניח שאם באמת ישנה החמרה או חס וחלילה פגיעה, אז הצבא לא יתחמק מאחריות. אבל מצב רפואי מגילאים מסוימים, - - - תישארי בקופת-חולים עם הרופא הפרטי שלך, תגני על הישוב ותלכי להתרפא בחוץ. תשמעי ממני.

הלאה, מי מציג?

באנו לפני הוועדה לדבר על רישום כתובת הדואר האלקטרוני במסגרת חובות אנשי מילואים. פנה שר הביטחון בבקשה למחוק את המילים "אם חפץ בכך", כלומר, הלכה למעשה, לחייב את אנשי המילואים למסור את כתובת הדואר האלקטרוני שלהם, במסגרת עדכון פרטים אישיים ואנחנו נדרשנו להסביר למה.

המטרה שלנו היא לשמור על קשר עם אנשי המילואים, וזה גם כשהם לא בשירות מילואים פעיל. אני חושב שמדובר כמעט בצורך קיומי בעידן שבו אנחנו נמצאים, ותיכף אני אגע במה עושה אתר המילואים, כשלאתר המילואים אפשר להיכנס רק עם הדואר האלקטרוני.

המצב הקיים היום הוא שחייל רשאי לציין את כתובת הדוא"ל שלו, אבל לא מחויב. ההתפתחות הטכנולוגית מחייבת אותנו לעמוד בקשר עם חיילי המילואים גם באמצעות הדואר האלקטרוני, והיום, חלק מרכזי מהקשר שלנו מתקיים באמצעות אתר המילואים.

השימושיות של האתר היא מה-3010, 3010 זה האישור על ביצוע מילואים שאתו אתה הולך לכל רשות כדי לקבל את התגמולים; הזכאות תגמולים; עדכון זכויות וחובות זה הנגשת מידע; משלוח ואישור צווי מילואים; אגרות מידע, היכולת למלא שאלון פרטים אישיים באתר ולא לשלוח אותו בדואר; כנ"ל פניות לגורמים שונים בצה"ל ועד כדי תזכורות ובקשות שחרור משירות מילואים פעיל. אלה הדברים שאנחנו משתמשים באתר.

במספרים, בהיקפי הכניסות, מ-2014 עד 2017 אנחנו בעלייה מתמדת וגדולה. ב-2017, שעדיין לא הסתיימה, מדובר על היקף כניסות של כמיליון וחצי כניסות. באיזור האישי, שזה איזור בתוך אתר המילואים, כמיליון ו-700 אלף כניסות. אני חושב שהנתונים מעידים על שימושיות הכלי.

אם אני ממפה למה נכנסים לאיזור האישי, אז זה קודם כל להפקת 3010, ופה זה נטו דאגה למשרת המילואים, ואני חושב שזה שיפור השירות. כנ"ל שוברי נסיעה; היכולת להפיק בקשות מיוחדות;

אני רוצה לשאול על ה-3010. היום מישהו עושה מילואים, האם 3010 מדווח מידית לביטוח לאומי באופן ישיר?

תסבירי לי את השאלה כי לא הצלחתי להבין אותה עד הקצה.

בדרך-כלל היו נותנים לאנשי מילואים את ה-3010 והם היו צריכים למלא טופס ולהעביר לביטוח לאומי, והרבה אנשים פספסו. אני הצעתי בזמנו, גם דיברתי על זה עם ערן, נכון?

נכון. סיכמנו את זה.

וזה עובד ככה?

זה יעבוד ככה מעכשיו. סיכמנו את זה עם ביטוח לאומי. אנחנו אחרי עבודת מטה בעניין הזה.

אז אתה יכול להסביר את זה? כי הקטע של לעשות משהו אקטיבי, הרבה אנשי מילואים מפספסים ולא מקבלים את המעט שמגיע להם, בעיקר בחד יומי או דברים כאלה.

אני אגיד לך יותר מזה. העבודה הזאת שהלכנו אליה קרתה כתוצאה משתי סיבות מרכזיות. האחת, זה כי איש המילואים היה צריך לנהוג באופן אקטיבי, לקחת את ה-3010 – אם הוא שכיר זה קצת יותר פשוט, הוא פשוט נותן את זה למעסיק והמעסיק שובר את הראש, כי הוא צריך לקבל משכורת והמעסיק צריך לעשות הכול. אם הוא עצמאי, הוא מתחיל להיות מטורטר.

אז דבר ראשון, לא רצינו לטרטר את אנשי המילואים, רצינו שזה יהיה אוטומטי מול ביטוח לאומי. דבר שנייה, כמות תיקוני הרשומת בשירות המילואים הגיעו להיקפים מטורפים. זאת אומרת, כל שנה תיקוני רשומת בהיקפים של עשרות אלפי רשומות של תיקונים. זאת אומרת, איש מילואים מסיים תעסוקה, מסיים אימון, בסוף המ"פ יושב עם קצינת הקישור, אומר לה, לא, לא, לא, הוא עשה יומיים פחות, הוא עשה שלושה ימים יותר, לא, פה פיצלתי לו, ואז היינו כל הזמן מתעסקים במפעל זבל של תיקוני רשומת. חלק מהאנשים היו נפגעים כתוצאה מהדבר הזה כי הם לא קיבלו את מה שהיה מגיע להם ביום שנסגר להם השמ"פ, פתאום המ"פ מדווח שהוא היה עוד איזה ארבעה-חמישה ימים יותר.

בשורה התחתונה שינינו את זה. אנחנו אחרי עבודת מטה עם ביטוח לאומי. הדבר הזה ידווח אוטומטית.

בלי שום צורך? כלום?

צה"ל יעביר דיווח אוטומטי לביטוח לאומי.

יופי. קידום אדיר.

בואו נחזור לנושא שלנו. לא שהנושא השני לא חשוב, פשוט אנחנו צריכים להצביע על משהו מאוד קונקרטי, ואם אני מפשט את זה, בעצם אתם מבקשים שבתקנה יחויב איש מילואים לדווח בפרטים על כתובת המייל שלו.

נכון.

אם אין לו כתובת מייל, הוא מחויב לייצר כזו?

יש לנו מנגנון לשמירה עם אנשים שאין באפשרותם להחזיר מייל מסיבה כזאת או אחרת, הוא בסוף מגיע לזה שדרך משלוח דואר או משלוח אס.אם.אס. אנחנו מבקשים לא לפרוץ את זה, ואני חושב שהנתונים מעידים על זה שגם לפרט זה טוב יותר.

ובכל זאת, יש עדיין אנשים במדינת ישראל שאין להם כתובת. מה עושים איתם?

איש המילואים גם חייב למסור את מספר הטלפון שלו. ברור שאם אין לו, אז הוא לא חייב למסור אותו, הוא לא חייב לעשות קו. התקנות בסוף קובעות את ברירת המחדל.

יש בתקנה ברירת מחדל?

התקנות קובעות רשימה של פרטים שצריך למסור. הן קובעות את הדברים באופן מוחלט. כלומר, כל איש מילואים חייב למסור כתובת, שם, משלח יד, כל מיני דברים מהסוג הזה, ואנחנו מבקשים שגם כתובת דואר אלקטרוני.

אתם תיצרו לו? זאת אומרת, אם לא, אתם מחייבים אותו ליצור? יש אנשים שאין להם והם לא יודעים לעבוד על מחשב בגילאים מסוימים.

יש גם אנשים שאין להם טלפון קווי, דרך אגב.

יש כאלה שעקרונית - - -

לא רוצים?

מי שאין לו כתובת דואר אלקטרוני שהוא עושה בה שימוש והוא לא ימסור, כמובן שלא יחול עליו החוק. זה כמו שמי שאין לו טלפון קווי כי הוא בחר לא לעשות טלפון קווי, לא יכול למסור מספר טלפון קווי שבו אפשר להשיג אותו. אנחנו לא נתקן את התקנות - - -

השאלה היא אם זה מצוין בחוק.

זה לא מצוין, אבל זו חוכמת המעשה כי גם לגבי טלפון קווי וגם לגבי כתובות או קרובי משפחה, מי שאין לו לא מוסר כי אין לו את המידע. אבל מי שיש לו כתובת דואר אלקטרוני והוא עושה בה שימוש, אנחנו רוצים לחייב אותו למסור לנו אותה, לא רק כעניין של שיקול דעת שלו אלא כעניין של חובה.

אני רק מציע שזה ינוסח ככה, כי אני מכיר את קצינות הקישור שיכולה להיות מישהי שתיכנס איתו לאיזה עימות על העניין הזה, שאין לו. ההגדרה שלך עכשיו היא בסדר גמור.

ברשותך, אני מבין מאיפה הוא בא אבל אני חושב שהחשש הוא תיאורטי. אני לא שמעתי על קצינת קישור שנכנסה לעימות עם איש מילואים שלא מחזיק טלפון קווי, למרות שהתקנות מחייבות אותו למסור את מספר הטלפון. ברור שאם אין לך טלפון קווי, אתה אומר, אין לי, ובזה זה נגמר. אם איש מילואים יגיד, אין לי כתובת דואר אלקטרוני כי אני לא משתמש בטלפון חכם או כי אני מנוע מבית-משפט להחזיק חשבון דואר אלקטרוני – יש גם מקרים בודדים כאלה, ברור שלא - - -

אני רוצה לעזור לכם וגם לעזור לחברי הכנסת. הרי בתקנה היום מחויב כל איש מילואים לתת את שמו הפרטי ושם משפחתו, מצבו האישי, נשוי, גרוש, אלמן או רווק, ילדים, שם הילדים, מספר זהות ופרטים מזהים, מען, מקום שהות זמני, מקום עבודה, מספרי טלפון בביתו, מקום עבודתו, ומספרי טלפון אחרים, מספר פקסימיליה שבאמצעותם ניתן ליצור איתו קשר ולהשאיר לו הודעות. ואז מגיעים לכתובת הדואר האלקטרוני.

כתובת הדואר האלקטרוני שלו אם חפץ בכך. אני מניח שהסעיף הזה נכתב כשדואר אלקטרוני עוד נתפס כמשהו מפחיד, מבהיל ופוגע בפרטיות.

ב-1999.

נו, עברו כבר 20 שנה. אז זה באמת נתפס כמשהו - - -

אפילו אם אתה מחזיק קבוע של רכב נוסעים פרטי, אתה מחויב לתת את הפרטים על-פי התקנות היום. אני אומר את זה פשוט כדי שנכניס את הסיפור של הדואר האלקטרוני לקונטקסט הנכון, למה בזמנו זה היה "אפ חפץ בכך", ומה היום, כדי לשמור על קשר. כל אחד מאתנו מבין את זה.

אם יש הערות או שאלות לנושא הזה, כי אני רוצה לעשות את הסיפור קצר. הוא נראה לי מאוד ברור.

יש לי הערה או שאלה. יש הרבה אנשים שכתובת הדואר האלקטרוני שלהם הוא של החברה שבה הם עובדים. לי למשל, עד שנכנסתי לעבודה הזאת, כתובת הדואר האלקטרוני היתה של החברה שבה אני עבדתי. אם בן-אדם מחליף עבודה, זז, הוא לא רוצה שזה יגיע לכתובת של העבודה שלו – כל פעם שהוא מתגייס הוא צריך לתת את הכתובת העדכנית לעכשיו או שזה חד פעמי?

לפי הוראות חידוש שאלון פרטים אישיים, זה קורה כל תקופת זמן וגם כל הגעה שלו לפעילות. ואם הוא משנה, גם באתר עצמו הוא יכול לשנות - - -

את זה הוא לא יעשה, הוא לא ילך לאתר וישנה.

לא, לאתר הוא נכנס דרך הכתובת הנוכחית שלו, ומשנה לכתובת הבאה שלו.

הוא לא יעשה את זה. הוא שכח מזה. השאלה היא אם כל פעם שהוא מתגייס למילואים והוא עבר עבודה יומיים קודם ויש לו כתובת אחרת, אז כמו שהוא נותן את מספר הטלפון אם הוא עבר דירה הוא נותן? - - -

נכון, זה חלק מפרוטוקול הקליטה.

זה חלק מטופס שאלון הפרטים האישיים. כפי שאם אדם עובר כתובת ומחליף מספרי טלפון, לפעמים באופן תדיר, אנחנו מעריכים שאנשים לא יזכרו באופן אקטיבי כל פעם שמחליפים מספר טלפון או כתובת, לפנות אל הצבא ולהגיד לנו. ולכן בכל פעם, גם מדי שנה וגם כשהוא מגיע למילואים, מחדשים את הפרטים והוא יכול לשנות את הכתובת.

אגב, לגבי הדואר האלקטרוני זה הכי פשוט כי הרי כל אחד יכול לפתוח היום כתובת דואר אלקטרוני בחינם לגמרי. יש הרבה מאוד ספקים שנותנים את השירות הזה בחינם, ומי שלא רוצה לעשות שימוש בכתובת של העבודה יכול להחזיק לעצמו גם כתובת לעניינים אישיים.

כן, אבל זה כבר עניין אישי שלו.

זה עניין אישי, וכל אחד יבחר. יש לו את מרב האפשרויות.

זה לא קשור לחוק. השאלה היא אם כל פעם שהוא בא הוא מעדכן את הכתובת, ולא הולך לאיזושהי כתובת של עבודה שהוא עבד לפני חמש שנים והוא כבר מזמן לא שם.

הוא יכול לעדכן גם כשהוא רוצה, וגם הוא נדרש לעדכן כשהוא מתייצב.

עוד שאלות בנושא הזה, חברי הכנסת? אין. עוד הבהרות מכם? אנחנו יכולים להצביע, עידו?

אני אקרא את הסעיף.

"תקנות שירות המילואים (חובות חיילי המילואים) (תיקון), התשע"ז-2017

תיקון תקנה 3

1.

בתקנה 3 לתקנות שירות המילואים (חובות אנשי המילואים), התשט"ז-1956, בתקנת המשנה (א) (8) המילים "אם חפץ בכך" – יימחקו."

אנחנו מצביעים על תיקון תקנות שירות המילואים (חובות חיילי המילואים), כפי שהקריא כאן עידו בנושא מחיקת המילים "אם חפץ בכך" במסירת כתובת הדואר האלקטרוני, אלא הוא יצטרך למסור את הכתובת הזו. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד התיקון – פה אחד

תקנות שירות המילואים (חובות חיילי המילואים) (תיקון), התשע"ז-2017, אושר.

תיקון התקנה אושר פה אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:30.