ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 597

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ז בחשון התשע"ח (06 בנובמבר 2017), שעה 10:00

1. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (רכב העומד במקום המשמש את הציבור), התשע"ז-2017 (פ/3828/20), של חה"כ מיכאל מלכיאלי, ישראל אייכלר, אכרם חסון, חמד עמאר, עודד פורר, דוד ביטן, מנחם אליעזר מוזס, מסעוד גנאים, אורי מקלב, יעקב מרגי, יעקב אשר, מירב בן ארי, יוליה מלינובסקי.

2. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סמכות אכיפה בחניונים פרטיים), התשע"ז-2017 (פ/4319/20), של חה"כ יעקב פרי, יואב קיש, חיים ילין, מאיר כהן, רוברט אילטוב, חמד עמאר, יוליה מלינובסקי, עפר שלח, נחמן שי, עודד פורר, יואב בן צור.

חברי הוועדה: יעקב פרי – מ"מ היו"ר

ג'מעה אזברגה

יעקב אשר

עבד אל חכים חאג' יחיא

עיסאווי פריג'

מיכאל מלכיאלי

סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - חוה מרים ראובני

מנהלת אגף הנדסת תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - חן כהן

עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים - חיים אמיגה

רמ"ד ייעוץ וחקיקה, אגף התנועה, משטרת ישראל - סנ"צ דנה ימינחה

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יפעת רווה

משפטנית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לירון מאוטנר לוגסי

מנהלת שירותי הצלה ועזרה ראשונה, משרד הבריאות - מירי כהן

ע. משנה למנכ"ל, משרד הבריאות - מרים גראשי כהן

לשכה משפטית, משרד הפנים - נאוה אושר

מנהלת מחלקת משפט, מרכז השלטון המקומי - מירה סלומון

ראש מינהל ביטחון, מרכז השלטון המקומי - יוחאי ואג'מי

סגן מנהל אגף הפיקוח העירוני, עיריית תל אביב, מרכז השלטון המקומי - יאיר אמר

מנכ"ל חברת סנטרל פארק, חברות ובעלי חניונים - עמית קדם

יושב-ראש, עמותת תנו יד לחרש, נכים למען נכים - משה בר

עמותת תנו יד לחרש, נכים למען נכים - דן מיכאל קדרון

פורום נכים בליכוד - אליס היימן

יושב-ראש ועד בית - גלעד יערי

איתי עצמון

עידית חנוכה

טלי רם

1. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (רכב העומד במקום המשמש את הציבור), התשע"ז-2017 (פ/3828/20), של חה"כ מיכאל מלכיאלי, ישראל אייכלר, אכרם חסון, חמד עמאר, עודד פורר, דוד ביטן, מנחם אליעזר מוזס, מסעוד גנאים, אורי מקלב, יעקב מרגי, יעקב אשר, מירב בן ארי, יוליה מלינובסקי.

2. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סמכות אכיפה בחניונים פרטיים), התשע"ז-2017 (פ/4319/20), של חה"כ יעקב פרי, יואב קיש, חיים ילין, מאיר כהן, רוברט אילטוב, חמד עמאר, יוליה מלינובסקי, עפר שלח, נחמן שי, עודד פורר, יואב בן צור.

גבירותי ורבותי, בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה, 6 בנובמבר 2017.

על סדר-היום שתי הצעות חוק.

יש לנו שתי הצעות חוק, אלה הצעות מוצמדות, של חבר הכנסת מלכיאלי, אחר כך אני הצמדתי את הצעת החוק שלי. רק צריך פה לציין שלפחות הצעת החוק שלי הייתה בעקבות פניית ציבור מפונה בשם גלעד יערי שהתקבלה אצלי בלשכה, וקלענו לדעת גדולים.

אנחנו מדברים על הכנה לקריאה ראשונה מכיוון שהצעת החוק הזאת עברה בקריאה טרומית פה אחד, ואני מבין שישנן כל מיני שאלות, בעיות או הערות שאנחנו נדון בהן במגמה להגיע בסוף הישיבה הזאת לכך שהצעת החוק תגיע לקריאה ראשונה.

דרך אגב, חלק מן הדברים שלא נוכל למצוא להם פתרון היום, אפשר גם אחרי הקריאה הראשונה לטפל בהם אבל כמובן שעדיף לטפל בכל הנושאים הפתוחים כבר הבוקר.

יש גם הבדלים קלים בין שתי הצעות החוק.

על זה אנחנו בוודאי נתגבר. על-פי הצעת החוק – ואני מקווה שאני לא מטעה וטועה – מדובר על סמכות האכיפה בחניונים ובבתים משותפים, כשהסמכות הזאת היום איננה ברורה. מכאן, שדיירים שנתקלים ברכבים שחונים שלא לפי סדרי התנועה ובצורה שאינה בטיחותית, מסכנת אפילו, נתקלים בבעיה כאשר אין סמכות לרשויות האכיפה לפעול.

בהצעות החוק מוצע לקבוע – אני עושה את זה כללי, כמובן שנרד כבר לפירוט – שחניית רכב בניגוד להסדרי תנועה בחניונים פרטיים, באופן מגביל או חוסם מעבר כלי רכב, תהיה עבירה.

בנוסף, מוצע להבהיר שלשוטר יהיו סמכויות אכיפה לעניין חנייה גם בחניונים פרטיים ובבתים משותפים.

אני מקווה שבשתי מלים או בשני משפטים אמרתי לפחות את הכותרות. לפני שנתחיל לדון ממש, חבר הכנסת מלכיאלי, אם אתה רוצה לומר כמה דברים, יש לך זכות יוזם, מה שנקרא.

בקצרה. קודם כול, אני רוצה להודות לך על הדיון שאתה מנהל אותו, ואם אתה גם הצעת כזו הצעה, אז ממש אנחנו ככה נזרום ביחד.

אני, ממש כמו חבר הכנסת פרי, קיבלתי את ההצעה הזאת גם מפניית ציבור, יהודי בשם יעקב שפנה אלי, והסיפור היה פשוט מאוד. הוא עשה קניות – אגב, זה קרה גם לי לפני כמה שנים – באחת מרשתות המרכולים. הוא חנה בחנייה המסודרת, הגיע אדם וחסם אותו, ממש לא נתן לו לצאת.

כמעט שעתיים הוא מחכה שם, ואחרי שעתיים מגיע איזה אדם אדיב והואיל בטובו לבקש סליחה. בשעתיים האלה הוא התקשר לכל מי שיכל – למשטרה, לעירייה. המשטרה אמרה לו: תראה, המקום שם הוא פרטי של בעל העסק וזה גם לא מקום שמפריע לדרך. האדם היה צריך לחכות שם שעתיים.

לי זה גם קרה בחניון פרטי, אדם חסם אותי מעל שעה. אחרי כן הוא הגיע, הוא גם סליחה לא אמר. הוא בא ואמר, מה אתה חונה פה, והמשיך הלאה, ברוב חוצפתו.

אתה צריך, איך אומרים, להודות לכך שהוא גם לא הוציא סכין.

נכון. אנחנו לא אוהבים לתת סמכויות יתר, לא לשוטרים ולא לפקחים.

נכון.

אבל ההצעה אומרת שבמידה ומגיע שוטר או פקח עירוני והוא מתרשם שבאמת החסימה היא הפרעה שלא נותנת לבן אדם לצאת, חסימה לא מוצדקת, תהיה לו אפשרות לתת דוח לאותו אדם שחוסם. אני מקווה שנוכל להגיע פה להבנות היום לקראת הכנה לקריאה ראשונה. גם אם לא, אפשר בשלב ההמשך, כמו שחבר הכנסת פרי אמר. תודה.

לפחות תהיה אפשרות לקרוא לשוטר להגיע.

בוודאי.

כי השוטר לא יעבור לבד.

אמת.

תודה, חבר הכנסת חאג' יחיא. אני מציע שאנחנו ניגש ישר, אלא אם יש מישהו שרוצה להעיר לפני.

אני רק מבקש להזכיר שלפי החלטת ועדת השרים, תמיכת הממשלה בהצעת החוק הייתה בכפוף לתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים.

אנחנו ישבנו על זה, אנחנו נעדכן אתכם.

לכן, אני חושב שיש מקום - -

יש מקום לשמוע.

- - לשמוע את הערותיהם.

בבקשה. מי רוצה להתחיל? חוה, בבקשה.

תודה, אדוני. קודם כול, רציתי להפנות את תשומת הלב לשני הבדלים בין שתי הצעות החוק. אחד, בעוד שהצעת החוק של חבר הכנסת מלכיאלי עניינה בחניונים המשמשים את הציבור, הצעת החוק של אדוני כוללת גם בתים משותפים וחניונים פרטיים לחלוטין, שהם מקומות שאף אחד לא מוזמן להיכנס אליהם. יש הבדל בין חנייה של סופר שכל אחד שרוצה או כל אחד שמוכן לשלם, במקומות שזה כרוך בתשלום, זכאי להיכנס, לחנייה של בית משותף, זה לא אותו דבר.

זה ברור.

ההבדל השני הוא שאדוני גם הוסיף בהצעת החוק שלו נושא של הסדרי תנועה. הסדרי תנועה, יש מובן מאוד ברור וידוע בדיני התעבורה – אני לא יודעת אם אדוני כיוון להגדרה הספציפית הזאת – אבל שם דובר על דברים שהם נקבעים רק בדרך ורק על-ידי רשות תמרור, וזה עבודה מקצועית של התייעצויות עם קצין משטרה, זה הנדסת תנועה. וכאשר אנחנו מדברים על הסדרי תנועה במגרשים פרטיים, בוודאי בבתים משותפים וגם במגרשים פרטיים אחרים, אז מישהו לקח דלי צבע ומברשת - -

ולקח לעצמו את סמכות רשות התמרור.

- - ולא ברור אם הוא בדיוק יודע מה הוא עושה והאם ההסדרים האלה הם נכונים ורצוי כל כך לכבד אותם.

.

ברור.

סליחה, יש לי שאלה בנקודה הזאת. בבקשה להיתר בנייה, הרי היום מבקשים ודורשים את הסימון של מקומות החנייה. אולי לשנות את המלל ולכוון אם הסימון תואם גם תוכנית היתר בנייה שאושרה, כי היום את לא יכולה לקבל היתר בנייה בלי לסמן ולקבוע את המספר המתאים למספר הדירות.

נכון. הכמות של המקומות והמיקום שלהם הוא אכן חלק מהליך אישור הסטטוטוריקה של המבנה, אבל יחד עם זאת, הסדרי החנייה במקום והסדרי התנועה הם הרבה מעבר לזה.

לכן אני אמרתי לשנות את המלל, כי אני יודע את ההבדל בין הסדרי תנועה - - -

כן. מתעוררים שני סוגי בעיות. יש את הבעיה של חסימה. אם זה חסימה של הכניסה לחנייה – מחצר של בית יש כניסה אחת, חונה רכב בחוץ ברחוב, לפניו מותר, מאחוריו מותר, רק הוא חוסם את הכניסה לחנייה, זאת כבר עבירה בדיני תעבורה, תקנה 72(א)(4), שם אין לנו צורך בהסדר. חנייה כפולה, גם היא עבירה – כבר קיימת.

לי אישית, סיפורים אישיים, קרה לי שחניתי במקום שלא היה מסומן, איזה מגרש עפר – איפה שחופרים היום את בניין משרד המשפטים, זה היה מגרש עפר שהיינו חונים בו עד לפני כמה חודשים – חניתי במקום אחד. באתי בצהרים, מצאתי רכב חונה צמוד אלי מימיני, רכב חוסם צמוד משמאלי, לפניי, מאחוריי.

הזמנתי משטרה. מה המשטרה אומרת? אני לא יכול לתת לאף אחד דוח. מיהו החוסם? האחרון שבא הוא החוסם, אבל אני לא יודע באיזה סדר הם באו. מספיק שאחד מהם לא היה שם, יכולתי לצאת.

אז גם אם שם מישהו ביצע עבירה ויש שם ארבע מכוניות שאחת מהן היא עבריינית, אין דרך לדעת מי, ומה שנשאר לו לעשות היה להשיג את מספר הטלפון ולהתקשר לאיש, לנסות להביא אותו. עלה לי בחצי שעת המתנה.

המקרה שלך הוא מקרה מאוד מעניין, שיש רכב, סגרו אותך מארבע רוחות השמים. נכון?

כן.

ששם באמת השוטר מגיע.

אני מבינה, אתה מדבר על מצב אחר, שגם זה אני מניחה שלכל אחד מאתנו קרה בהזדמנות כזו או אחרת.

כן. שחוסמים.

אגב, יכול להיות שגם קרה לנו כחוסמים, לא רק כנחסמים.

פחות.

אני מאוד מקווה שלא.

אנחנו חברי כנסת שומרי חוק.

בעיה נוספת, שנמצאת בעבודה ממשלתית מאוד מאוד אינטנסיבית בדרגים, כולל ברמה שהיועצת המשפטית של משטרת ישראל מעורבת ומפקחת על ההתקדמות בעניין הזה, זה מקום שיש חניות פרטיות, ומישהו שזאת לא החנייה שלו תופס אותה. גם כן, כל אחד מאתנו שיש לו חנייה פרטית, כנראה זה קרה לו בהזדמנות כזו או אחרת, שזה מעורר סדרה של בעיות, כולל איך ידע מי שחונה שזאת חנייה פרטית, ומצד שני לא לתמרץ אנשים לסמן חניות ציבוריות כחניות פרטיות על-ידי תקיעת שלט. אבל אני מבינה שזה מחוץ לסקופ של הצעות החוק.

נכון.

על זה הממשלה עובדת בימים אלה, על גיבוש מתווה שיסדיר את המכלול הזה.

לגבי ההבדלים בין שתי הצעות החוק. לי יותר קשה לקבל את הרעיון של אכיפה משטרתית במרחב הפרטי לחלוטין. בחנייה של בית משותף להזמין לחצר מישהו, כשהמשטרה תאכוף הסדרים כאלה, בעיני זה קצת יותר מוקשה.

לעומת זאת, קל לי יותר עם מקומות שהם ציבוריים. אני הייתי מציעה אולי ללכת לנוסח של מקום ציבורי כהגדתו בחוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, ששם יש הגדרה של מקום ציבורי שגם אימצנו אותה בהקשר של חניות נכים לפקודת התעבורה.

אוקיי.

וגם כן, לא לאכוף את הדמוי הסדרי תנועה שקובעים אנשים באופן פרטי, שהם לא מפוקחים, לא מקצועיים, הרבה פעמים הם עושים שכל אבל הם לאו דווקא נכונים ובוודאי לא מבוקרים באופן שמצדיק אכיפה.

ברור. תודה, חוה. בבקשה, גברתי.

יפעת רווה, משרד המשפטים. קודם כול, אני לא יודעת אם גלעד יערי נמצא כאן, אבל גם אלינו הוא פנה ואני רוצה להודות לו בהזדמנות הזאת כי זה מאוד עזר.

אנחנו מצטרפים לתודות.

אנחנו ישבנו בנושא הזה עם המשטרה – אני לא יודעת אם יש כאן נציג.

כן, נמצאת כאן דנה, שהיא ליוותה אותי, אני ליוויתי אותה מהדיון הקודם.

ובאמת כדי לפתור את הבעיה שחווה העלתה - שזה הצד השני של העניין – שלפעמים אנשים משתלטים על שטח פרטי, אנחנו חשבנו שצריך במקביל למתן האפשרות לאכיפת העבירה הזו המוצעת, גם לקבוע עבירה מקבילה של השתלטות על שטח פרטי מעבר לכללים הרגילים של חוקי העונשין, שאפשר יהיה לאכוף אותה בדרך פשוטה של עבירת קנס, וזה באמת פותר גם מבחינת המשטרה.

אבל מי ייתן את הקנס?

המשטרה.

רק המשטרה.

המשטרה. לא פקח עירוני.

נשמע מה משרד הפנים אומר על זה.

אני שואל.

אנחנו ישבנו עם המשטרה בעניין הזה. אני לא רוצה לדבר בשם הרשויות המקומיות.

הרשויות המקומיות לא רוצות לטפל בכלל בעניין הזה.

לדעתי, עדיף שהמשטרה.

לא יודע אם זה צודק או לא צודק, אבל ראיתי את ההתייחסות שמשרד הפנים אומר – לא ענייני. לא כך אבל כמובן לא רוצים להתעסק עם זה.

אפשר להוסיף משפט ששכחתי?

בוודאי שאפשר. את יודעת שאצלי הכול ליברלי ופתוח. רק בלי התפרצויות.

אדוני רוצה למצות את השיח. הייתי מוסיפה עוד שבנושא של חסימת מקום החנייה – חסימה חונה – שהאכיפה תתבצע רק על-פי פניית הנחסם ולא שעובר שם שוטר ורואה רכב חוסם, כי אנחנו מכירים כתופעה הסכמות לדברים האלה.

בדיוק מה שאמרתי עכשיו.

חד-משמעית.

החנייה של המשרד שלי בבניין ג'נרי, נכנסות לתוכה אולי מאה מכוניות יותר מאשר היא מיועדת, על-ידי הסדרים פרוביזוריים כאלה של יש מישהו שאני יכול לחסום.

את גם יודעת מי חוסם אותך.

וזה בהסכמה.

אגב, זה דברי טעם כי היום גם ברישוי עושים הסכמות בין הדיירים.

שהאכיפה תתבצע רק על-פי תלונה.

רבותי, אם יש הסכמה זה ברור שאנחנו לא נחוקק משהו שנאכוף על ההסכמה אי הסכמה או עבירה. זה ברור לחלוטין. גברתי.

מירי כהן, משרד הבריאות, מנהלת שירותי הצלה ועזרה ראשונה. אל"ף, כאזרחית בכלל אני מברכת על הצעות החוק האלה. אני מניחה שכולנו כמובן, כל אחד חווה באופן אישי את הסיטואציה הזאת.

אבל.

אנחנו מברכים על החוק, לא מתנגדים לו. אני רוצה אבל – יש את האבל הזה, כמו שאתם יודעים - בכל אופן לתת את הדעת, לראות איך אנחנו בסיטואציות מסוימות לא פוגעים ביכולת במקרי חירום רפואיים שמגיעים כוחות הצלה – ולא רק על אמבולנסים אני מדברת, שבאים ויכולים לחסום אפילו בבית פרטי – אבל גם כוננים. סוגיה שאנחנו מאוד נדרשים אליה כי היום יש לנו אלפי כוננים מצילי חיים שמגיעים עוד לפני האמבולנסים, בדקות הראשונות, ומאוד מאוד חשוב לנו המצב הזה כי הם מצילים חיים. הם מגיעים ברכבים הפרטיים שלהם.

אבל לא יהיו תלונות עליהם.

ברגע שהם מגיעים ברכב פרטי זו יכולה להיות בהחלט בעיה אם נשארים זמן רב. יכול להיות שאת הבעיה הזאת אפשר לפתור על-ידי איזשהו שלט.

בדיוק, זה מה שאני רוצה לומר.

משהו שישים ויגיד – פינוי רפואי, עזרה רפואית.

הסוגיה הזאת, באמת נדרשנו אליה בתקופה האחרונה, בחודשים האחרונים, בעקבות פניות של כוננים שהגיעו לכל מיני מקומות ואחר כך חטפו דוחות. ומה שאנחנו עשינו בעקבות זה, אחרי דיון שקיימנו גם עם המומחים לרפואת חירום וגם עם גורמי ביטחון וכו', פנינו גם למשטרה, גם למשרד התחבורה וגם לשלטון המקומי, שבמקרים מצילי חיים שאלמנט הזמן הוא קריטי, אז אותם אנשים באמת יוחרגו, כלומר לא יקבלו את הדוחות.

ודאי. חד-משמעית.

אין בעיה.

צריך לראות כמובן שזה מסתדר עם הצעת החוק.

לא תהיה בעיה עם זה.

אגב, בדרך כלל כשמגיע כונן, כתוב עליו "הצלה", כתוב משהו. גם לא תהיה עליו תלונה.

אנחנו נדרוש את זה. אנחנו דורשים שיהיה באמת השילוט הזה והאנשים האלה יהיו כמובן מוכרים.

אתה לא תתלונן על כונן.

לא יתלוננו על כונן.

שאלה אם ידעו שזה כונן. זאת הנקודה.

רבותי, מי שצריך להודיע שהוא כונן זה בעל הרכב, שיהיה כתוב עליו: אני כונן, אני רופא תורן, אני עזרה ראשונה, אני טיפול רפואי וכו'.

לי לא רושמים דוחות.

עמית קדם, מנכ"ל חברת סנטרל פארק, בבקשה.

אנחנו מנהלים 40 חניונים בכל רחבי הארץ. אני פשוט שואל את עצמי כשאני רואה הרבה אנשים חונים אצלנו בחניונים בחניית נכים למה אנשים תופסים מקומות של נכים, כי אני רואה שיש הפרות חוזרות ונשנות. ואם אני מנתח את הנתונים, רוב היום חניות הנכים נשארות פנויות.

אני הייתי מבדיל בין סוגים שונים של נכים – נכים שמתקשים בהליכה ונכים אחרים – כי כמות מקומות החנייה לנכים היא מאוד גדולה ונשארת פנויה ברוב היום, וכשאני רואה אנשים נורמטיביים שתופסים מקומות שמסומנים לנכים, ומנסה להבין ממה זה נובע, אני פשוט תוהה.

עמית, אני מאוד מאזין לדבריך, אבל הצעות החוק לא עוסקות בנושאים הללו ולא עוסקות בכך שמישהו תופס חנייה של נכים. אתה מעלה בעיה או נתון שאומר שלטעמך מספר חניות הנכים גדול מדי, וצריך לסווג אותן לנכים קשים, נכים פחות קשים. סוגיה נפרדת, יכול להיות שצריך יהיה לעסוק בה. שמענו אותך, אנחנו רוצים להתייחס להצעות החוק שאנחנו רוצים להביא לקריאה ראשונה, ההצעות של חבר הכנסת מלכיאלי ושלי, על הפרעה בחניונים ציבוריים, פרטיים, בגדול.

בנושא הזה אין לנו סמכות אכיפה כמובן בחניון ציבורי. יש לנו הרבה מאוד הפרות של הנושא הזה, והמשטרה כמובן היום לא תתערב.

לכן אנחנו רוצים שהמשטרה כן תתערב.

בנושא הזה זה יהיה מבורך - -

יבורך.

- - אבל אני הייתי כורך בלהבין ממה זה נובע מראש.

תודה רבה. אני מודה לך. משה בר, תנו יד לחרש.

תודה ליושב-ראש. שמי משה בר, אני יושב-ראש עמותת תנו יד לחרש, נכים למען נכים. אני רוצה להגיד על החניונים ליד הקניונים וכו'. יום אחד הייתי בקניון בהרצליה, ושלוש וחצי שעות חיכיתי ליד האוטו. התקשרתי לפקחים, התקשרתי למשטרה, כשהמשטרה יכולה בקלות להתקשר ולמצוא את האדם.

הגיע קצין משטרה ואמר, אין לנו מה לעשות. היא חנתה בכביש שנוסעים בו, היא לא חנתה בחנייה. היא סתמה לי את המעלון ואת הכול בכביש שצריכים לנסוע בו.

לכן יש צורך בהצעת החוק.

לא נתנו לה דוח, לא עשו כלום. הקצין אמר, אני אזיז לך את האוטו וכך תוכל לנסוע. הדברים האלה מקשים עלינו מאוד ולא יכול להיות שנכה יצטרך לחכות שלוש וארבע שעות בגשם עד שימצאו. הייתה גם חברה של חניונים, התקשרנו לחברה, היא גם לא רצתה לתת מידע ולא רצתה להתקשר לנהג שיזיז את האוטו, שזה גם דבר חיוני שאם יש חברות שאתה מתקשר, שיגידו לבן אדם להזיז.

תודה, משה. ההערה היא במקומה. הצעת החוק נותנת פתרון, אפילו חלקי, אבל היא נותנת פתרון-מה לבעיה שהעלית, כמובן לא פתרון מוחלט. תמיד יהיו עבריינים.

מוחלט אי-אפשר, אבל חלקי אפשר.

מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי, את רוצה להחכים אותנו במשהו?

אנחנו כמובן סבורים שהנושא הזה צריך להיות מסור לסמכותה של משטרת ישראל. כשם שהפקחים העירוניים לא מתערבים בסכסוכים בתוך הבית ולא נכנסים לנושאים הפרטיים של אלימות בבית, הם גם לא נכנסים לסכסוכי שכנים בשטחים פרטיים. הדבר הזה צריך להיות בסמכות משטרת ישראל. תודה, אדוני.

אני מודה לך. אדוני, בבקשה.

חיים אמיגה, המשרד לביטחון הפנים.

שלום, חיים.

שלום. שתי הצעות החוק האלה בעצם חסרות נקודה אחת, מהותית מבחינתנו – אני לא יודע אם דיברו על זה - שכרגע מתנהלים מגעים בין משרדי הממשלה השונים לגבי זה, כל מה שקשור לתפיסה, חנייה בתוך חנייה פרטית עצמה.

מבחינתנו, מדובר בנושא שהמשטרה מוכנה להרים את הכפפה, מה שנקרא, ולקחת את הטיפול כשותפה מרכזית בנושא הזה, כנושאת בנטל המרכזי, לפתור את הסוגיה הזאת.

מנתונים שהובאו לנו, בסביבות 20% מהפניות למוקד המשטרתי עוסקות סביב הנושא הזה של תפיסת חניות פרטיות.

זאת אומרת, אזרחים שמתקשרים ל-100 ואומרים, חסמו אותי או משהו כזה.

בדיוק. זאת אומרת שמדובר בבעיה מאוד מהותית. ואנחנו באמת במגעים בין משרדים, בין גורמי הממשלה השונים, מנסים לגבש איזשהו מתווה של תיקון – מדובר על תיקון של תקנות בנושא. מבחינתנו, אם זה ייכנס להצעות החוק כאן, זה גם משהו שאפשר לחיות אתו כמובן, אם זה ייתן מענה.

אנחנו, לא רק שלא נתנגד, אנחנו נברך על כך. רצונם של חבר הכנסת מלכיאלי ושלי זה לדחוף את זה לקריאה ראשונה, ואחרי קריאה ראשונה אנחנו יכולים.

השאלה מי ינצח במרוץ, אדוני.

אנחנו לא בתחרות.

קודם כול, זה לא מרוץ. זו טעות לראות את זה כמרוץ. אני חושב שבשמו של חבר הכנסת מלכיאלי ובשמי, אנחנו נהיה מוכנים אחרי הקריאה הראשונה להביא את זה כמובן לדיון בוועדת הכלכלה ולהוסיף או לגרוע או לתקן כל מה שצריך וכל מה שישכלל את החוק הזה. אנחנו לא נמצאים במרוץ.

אמרנו את זה בתחילת הדברים.

לדידי ייאמר, אני חושבת שכל ההסדר, כולל מה שיש פה, מקומו היותר נכון הוא בתקנות. גם מה שכלול בהצעת החוק - -

זה סיפור אחר.

- - אבל יש לנו הצעת חוק ויש ממשלה שתומכת בה.

אנחנו מתחייבים בשני המישורים.

אגב, הממשלה תומכת בלי להחזיר את זה לוועדת שרים. הממשלה אמרה, הולכים עם החוק הזה.

אנחנו מתכוננים בשני המישורים. רק הערה אחת נוספת חשובה. דובר פה בשם הרשויות המקומיות. התקנות שאנחנו מתקנים אותן, נותנות אפשרות – שוב, זה לא חובה – זו הרשאה לכל רשות מקומית שתחפוץ בכך.

תרצה – תעשה; לא תרצה – לא תעשה.

תרצה - תרצה, לא תרצה – לא תעשה, בדיוק כמו האופניים החשמליים. רשויות שרוצות, מסמיכות פקחים בנושא הזה; רשויות מקומיות שלא רוצות, שאינן מעוניינות – לא מסמיכות, זאת אומרת הרשאה מוחלטת, שיקול דעת לכל רשות.

אתה מעלה, חיים, נושא שהוא נושא לא כל כך טריוויאלי, כפי שאתה מנסה להציג אותו מכיוון שוועדת הכלכלה לא יכולה לבוא ולהגיד – רשות מקומית תבחר. אתה רוצה לאכוף – תאכוף; אתה לא רוצה לאכוף – לא תאכוף.

אבל אני מציע לא לעסוק בזה עכשיו כי אני מניח שכאשר תקוננה תקנות, הן יחולו על כל מי שזה צריך לחול עליו – יהיה זה משטרה או יהיה זה רשות מקומית או יהיו זה שניהם – ולכן אני מציע את הסוגיה הזאת להשאיר לדיון אחרי הקריאה הראשונה. אני עוד אגיע לזה.

אני מחדד שוב שהמשטרה מוכנה לשאת בנטל של טיפול בחניות פרטיות.

המשטרה מוכנה ואנחנו ניתן לה. גברתי, אחר כך אדוני ואחר כך אדוני.

שלום. נאוה אושר, משרד הפנים. אני רוצה רק להוסיף ולהשלים את הדברים שנאמרו פה על-ידי מירה סלומון, שבעצם מדובר פה בסיטואציות מאוד מורכבות, עתירות סיכון. יש פה גם סיכוי ממשי לאלימות. אלה דברים שהרשות המקומית לא צריכה, והיא גם לא נדרשת אליהם.

בסדר.

חשוב לנו רק להגיד שעמדת משרד הפנים היא כי אין להחיל את הנושא על רשויות מקומיות.

כן, זה דווקא, איך אומרים, עמדה נוחה – לא להתעסק עם זה.

היא יכולה להיות נוחה וצודקת.

אולי מגיש החוק ייוועד עם שר הפנים בעניין.

אני יכול להיות המתווך ביניהם.

חאג' הציע תיווך בין שר הפנים לבין מציע החוק.

זהו, אני חושב שהיא לא צודקת, אבל זה לא חשוב. לא נעשה מזה עניין. אדוני.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. קדרון דן, תנו יד לחירש, נכים למען נכים. בתקנון רשום רכב המשמש במקום ציבורי. זאת אומרת, למשל, כבוד היושב-ראש, יש מקום שהוא קטלני ביותר שזה רכבים שעומדים בתחנות האוטובוס.

נכון.

הם לא צריכים להיות שם. אני הייתי עד לפני שבועיים. אישה ירדה מאוטובוס - - -

זאת עבירה ברורה.

היא כבר קיימת.

אבל אין את החקיקה הזאת. חייבת להיות חקיקה על זה - -

יש.

- - או חייב להיות קנס גדול מאוד, כי ברגע שרכבים עומדים בתחנה, האוטובוס נעמד, הנוסעים יורדים, הם בין המדרכה לרכב.

סכנת חיים, כן.

יש שטח מת, אני הייתי עד לכך שהאוטובוס גרר אישה בת 60 בגלל הנושא הזה. אני חושב שהוועדה הזאת המכובדת הזאת, ועדת הכלכלה, שהיא נלחמת בתאונות הדרכים, היא הוועדה שיכולה לשים את ידה.

לטפל בעניין, לאכוף אותו.

זה חלק שהוא מאוד חשוב כי אנחנו מתקרבים ל-400 הרוגים. תודה רבה.

אני מאוד מודה לך. אדוני, ואחר כך חברי הכנסת.

שלום לכולם. קודם כול, תודה שהוזמנתי. קוראים לי גלעד יערי.

אמרנו לך – כבוד היושב-ראש והגברת ממשרד המשפטים – אז אמרנו לך תודה, גלעד.

תודה לכם, קודם כול, ולכל מי שיושב פה. אני רוצה לחדד בנושא הזה כי אני לפני חצי שנה פניתי בעניין הזה.

את מי הוא מייצג?

גלעד יערי פנה בפניית ציבור גם למשרד המשפטים, גם אלי, אני לא יודע, אולי גם לחבר הכנסת מלכיאלי, והצעת החוק שלי שמצורפת או תצורף - -

בזכותו.

- - היא בזכותו.

תודה. בזכותכם בעיקר.

חוק יערי.

חוק יערי. אני ועד בית בנתניה. אני רוצה לחדד כמה דברים בשביל שנבין מה מהות הבעיה פה. יש מתחמים שלמים, לא רק בנתניה, של חניונים שהם כאילו חניונים פרטיים – הם חניונים פרטיים אבל זה רכוש משותף ציבורי. ולא מדובר – מישהו פה הזכיר בעיה של אכיפה בחניות פרטיות, כי אני ירדתי לנושא וגם הייתי בקשר עם ראש מינהל אכיפה בנתניה.

כשיש עבירה בחנייה שהיא פרטית ורשומה בטאבו, כביכול אין בעיה, זה מוגדר כהסגת גבול. הבעיה היא כשמדובר במקומות שהם לא רשומים, כמו חנייה שרשומה בטאבו, אלא מקומות שגם מסכנים את הציבור, עבריינות תנועה במקום כזה.

והבעיה היא שבעבריינות תנועה במקום כזה, כשדייר או אזרח נתקל בזה, אל"ף, הוא נתקל בהמון ביורוקרטיה אם הוא רוצה לעשות משהו ולא לריב עם דייר אחר, אין לו שום כלים – כוועד בית אין לי שום כלים לטפל בנושא הזה. כל מיני רעיונות שאנשים תמיד העלו, לגרור רכב, זה לא דבר שהוא מה בכך וזה חושף אותי לתביעה, הדבקת מדבקות זה דבר שהוא השחתת רכוש.

אפשר להשתמש בליפסטיק.

כן, בליפסטיק, נהדר, אנחנו מעדיפים שלא. בכל אופן, בעבריינות בנושא התנועה באזורים כאלה, כמו לדוגמה נסיעת אופנוע של אבא עם הילד שלו בחניון כזה, ולמשטרה אין שום סמכות לעשות שום דבר. ואם אני רוצה לטפל בנושא הזה, זה או להתעמת באופן ישיר עם האנשים או להגיש תלונה במשטרה, שהמקרה כבר עבר ונשכח וזה ביורוקרטיה.

אני רוצה לשאול שאלה את הייעוץ המשפטי ואת משרד התחבורה, משרד המשפטים – סליחה שאני קוטע אותך. בחניון הפרטי שלי בבית – נגיד בית משותף – מישהו חוסם אותי בחנייה, נעמד בצורה כזאת שאני לא יכול לצאת משם, ואני מרים טלפון למשטרה. יש סמכות למשטרה לבוא ולטפל בו, לעשות מזה עבירה, או בגלל שזה בית פרטי – מין שליטה של ועד הבית ולא ברחוב, לא במרחב הציבורי ממש – יש עם זה בעיה?

זה בדיוק מה שחיים דיבר עליו.

אני מתקשר למשטרה אני אומר: מישהו בא וחסם אותי בחנייה, אני לא יכול לצאת, אני לא יכול לזוז.

זו בדיוק בעיה שצריך לפתור אותה ושחיים דיבר עליה.

מה עונים לי אז ב-100?

אגב, זה גם לא הסגת גבול כי הוא לא יושב על החנייה שלך.

הוא יושב במרחב ציבורי. שנייה, גלעד, אני שואל את דנה ואת משרד המשפטים.

זו בעיה היום, צריך לפתור אותה.

אכן בעיה. מה שקורה היום, כשאתה תתקשר למוקד 100 ותספר את המצוקה שלך, שהיא מצוקה אמיתית, אנחנו בהחלט מנסים לעזור. המוקדנית תאתר את בעל הרכב, תיצור איתו קשר.

הבינותי.

עושים את מירב המאמצים כדי באמת לסייע לאזרח.

לסייע לאזרח. תודה. משרד המשפטים, משהו בנושא הזה?

הם מנסים לעזור אבל אין להם בדיוק את הסמכות לגרור או להטיל קנס. זו בדיוק הבעיה.

הבנתי לגמרי.

דיני התעבורה מסדירים את הדרך, וכאן אנחנו לא נמצאים בתחום הדרך.

כלומר, אם הוא חוסם אותי על הכביש, זו עבירת תנועה, הוא יכול לחטוף דוח. אם הוא חוסם אותי בחניון, הייתי אומר - - -

אתה יכול לחטוף עצבים.

אני חוטף עצבים, המשטרה תנסה לסייע לי אבל היא לא יכולה.

זה אבסורד אבל זה מצב שצריך לפתור אותו.

אני רוצה לתאר לכם ויזואלית שיחה עם מוקד 100. הם מנסים לאתר את הרכב, וכן יכולה להגיע ניידת. ואגב, יש פה עוד איזושהי בעיה של סמכות לא ברורה בין המשטרה לבין גורמי האכיפה העירוניים. בגלל שאין סמכות אז מפילים את זה אחד על השני בתקווה שמישהו יהיה עם מספיק כריזמה לשכנע את בעל הרכב לזוז משם. וגם שוטר שמגיע למקום - אני מצטט שוטרים ולא שוטר אחד וגם ראש מינהל אכיפה בנתניה, אלון אהרוני, מכירים את השם – גם הם אומרים חד-משמעית, אני יכול לבקש בנחמדות מהדייר, ויכול להיות שהוא יבקש ממנו ואחרי חמש דקות הוא יזוז - -

ויחזור.

- - יחזור אחרי חמש דקות חזרה ולא יקבל דוח ולא שום דבר.

הבנתי, גלעד, אני מודה לך.

תודה.

אנחנו מבינים את הבעיה. חברי הכנסת. חאג' יחיא.

החוק מדבר על דוח למי שעובר את העבירה הזאת.

דוח איפה?

מי שחונה בחניון ציבורי וחוסם רכב.

לא בחניון הפרטי שלך.

אני מבין, אבל מי שמחכה שעות – אני חונה במקום וחסמו אותי – איך זה יפתור לי את הבעיה כשאני ממהר ואני צריך לצאת בזה שרשמו דוח ושמו על הרכב הזה שחסם אותי? אנחנו עוד לא פתרנו את הבעיה. איך אני נהנה מזה?

המדינה מקבלת את הכסף על כך שהוא חסם אותי. אני סובל, והמדינה מקבלת את הכסף על הדוח.

אנשים יחשבו פעמיים.

תאמין לי שאני מגיע לזה שאנחנו מתכוונים להרתעה, אבל המקרה הפרטי, עד שזה נרתע ואחרים נרתעים, אני בינתיים סובל.

לזה אין לנו פתרון.

יש לי פתרון. אם אנחנו כבר פה, שתהיה אפשרות לגרור את הרכב הזה.

לגרור אותו, על חשבון מי?

על חשבון עצמו. הרי היום בעיריית תל אביב, כשגוררים את הרכב, אתה הולך ומשלם ולוקח את הרכב שלך. השאלה – אולי גוררים אותו למקום בתוך אותו חניון אם אנחנו לא רוצים שהוא ישלם הרבה, יגרור אותו למקום שהוא לא יפריע.

אני מבין מה שאתה אומר, אני לא חושב - - -

אבל נכה שמחכה שלוש שעות עד שבא והואיל בכבודו, אפילו אם רשמו לו את הדוח, הוא עדיין במקום, אז זה לא מקצר את התקופה.

חבר הכנסת חאג' יחיא, הרעיון הוא מצוין. לטעמי, הוא בלתי ישים.

אני מעלה את הנקודה הזאת כי אני חושב שאנחנו לא פתרנו את הבעיה לאנשים שנחסמו.

תודה. חבר הכנסת אזברגה.

אני רוצה להוסיף לא לדיון, אני רוצה להוסיף על תופעה שנמצאת במיוחד בערים, העניין שהרבה משאיות חונות. זה חוקי לחנות את המשאית במקום שגרים בו אנשים אבל התופעה היא גדולה מדי ברגע שיש הרבה משאיות שחונות באותה עיר, וזה מפריע – גם לחנייה של אנשים וגם מפריע - - -

להתנהלות.

כן. ואין אף אחד שרושם דוח כי זה לא עבירה.

בירושלים אסור למשאיות לחנות איפה שרוצים.

לא. הוא מדבר בנגב. בנגב, כל בעל משאית שם אותה ליד הבית.

אני מדבר ברהט, למשל ביישובים, אולי 200 משאיות נמצאות, זה משבש וזה גם גורם לתאונות – תאונות בית בעיקר כי גם שדה הראייה הוא כזה מסובך, במיוחד עם ילדים.

אני מכיר את התופעה, אני לא יודע אם אני יכול לתת לה פתרון.

לא, זה בהמשך לדיון שהיה בוועדה קודמת.

בראשות יעקב אשר.

וגם אוטובוסים, אגב.

גם מפגע תעבורתי.

מפגע ממש רציני.

חבר הכנסת מכפר קאסם, אם אני לא טועה.

כן, והוא עלה על נקודה שכולם סובלים ממנה. יעקב, מה שמפריע לי בחוק זה סוגיה שיכולה לבוא גם כבומרנג עלינו.

כמו?

אני רוצה לתאר לעצמי מצב. אני נכנס לחניון פרטי, אחד מהאנשים חנה ממש על הפס המפריד, ואני רוצה לחנות, דחקתי את הרכב, אז בקושי הדלת נפתחת.

זה קורה הרבה.

זה קורה לנו. אז על-פי הכתוב כאן: "מחנה את רכבו בחניון פרטי, אף אם אינו דרך, באופן המגביל או החוסם". אני הייתי מסיר את המילה "מגביל". המילה מגביל מפחידה.

לא תהיה לך בעיה, לא עם חבר הכנסת מלכיאלי ולא איתי.

"חוסם", אני מבין.

אני לוקח לעצמי הרבה סמכויות היום אבל אתה תרים דגל אם אתה חושב שזה לא מתאים.

"מגביל" זה מפחיד.

בסדר. לא נתווכח על זה. חבר הכנסת אשר.

קודם כול, אדוני היושב-ראש, אני מברך על הצעת החוק הזאת, אני חושב שהיא נכונה. רק צריך להיות ערני מאוד לכך שלא יהיה מצב של ניצול של החוק הזה לרעה, זאת אומרת מריבות בין שכנים על חניות וכו'.

יכול להיות שהיה צריך להחריג. בנושא חניות יש הרבה מאוד מריבות שכנים, במיוחד במקומות רוויי תחבורה פרטית, יש בדרך כלל יותר מרכב אחד וכו', ושלא יתחילו להיות חיסולי חשבונות בין הדיירים ואז יטרידו גם את המשטרה, גם את הפיקוח העירוני, ויתחילו מה שנקרא לעשות מה שלא עושים בישיבת הוועד בבית, יעשו את זה דרך רשויות החוק.

יכול להיות שצריך למצוא באיזושהי צורה הגדרה שמדובר על רכבים שאינם רכבים של דיירים הגרים בבניין, כי אחרת – זה נכון שגם שכן - - -

זה יכניס אותנו לבעיה גדולה כי אז, אורחים זה סיפור קשה מאוד.

הפוך. אורחים זה ודאי לא בהגדרה של דייר. אני מאוד מאוד חושש מהדבר הזה שיכול לקרות הרבה מאוד פעמים, ויתחילו לשגע את כולם – את העירייה במקרה של הפיקוח או משטרה בנושאים כאלה ואז יתחילו לרוץ עם הטאבו – זה שלי, זה לא שלי, הבטחת לי יומיים בשבוע, שלושה ימים בשבוע.

אני רוצה - - -

אדון יערי, אומנם אתה מנתניה ואומנם יש לך זכות של - - -

ואתה נתנייתי במקור.

גם אני, כן. אבל זה לא נותן לך אפשרות להתפרץ.

אני אומר עוד פעם. אין לי הצעה קונקרטית אבל תוך כדי הדברים חשבתי על הנקודה הזאת. צריך למצוא דרך ולסייג באיזושהי צורה את העניין הזה כי אחרת, שם תהיה ההתעסקות הגדולה. בואו נהיה קצת גלויים, בחניונים בבתים פרטיים אין תופעה ענקית של זה.

נכון.

אבל מספיק פעם אחת כשאתה בלחץ וצריך לרוץ לדיון בכנסת. דברים שנעשים בין שכנים זה מעשים שביום-יום, ולדעתי יהיה גרוע מאוד אם משטרת ישראל תעסוק בהלכות שכנים גם כן.

אוקי, זו גם בהחלט כוונתנו. משפט אחד, אדון יערי.

דנה אמרה שיש המון המון פניות בנושא הזה למשטרה, ולהיפך, אתה רק תצמצם את כמות הפניות ולא תגדיל אותן כי במקום ששוטר יבוא 50 פעם לאותה נקודה – גם אם זה בין שכנים – הוא יבוא פעם או פעמיים, וגם השכנים יתיישרו לפי הקו הזה, אז ככה אתה מצמצם ולא מגדיל.

תודה.

שלוש נקודות שהועלו פה. לגבי סמכות גרירה, אני רק שם על השולחן שבמסגרת המגעים הבין-ממשלתיים בהחלט שקלנו את זה לחיוב כי יש פעמים שאדם, תפסו לו את החנייה והוא צריך פתרון עכשיו. אם ייתנו קנס והוא יבוא בעוד עשר שעות זה לא יעזור.

אוקיי.

זו הנקודה הראשונה. נקודה שנייה, לגבי מה שנאמר פה על-ידי חבר הכנסת אשר, חסימות בבית משותף. לגבי חסימות, גם אם הוא דייר בבית המשותף, כל עוד הוא חוסם את הכניסה לחנייה זה עבירה, ולא משנה אם הוא דייר או לא דייר, עם זה יש לנו פחות בעיה. יש לנו בעיה יותר עם תפיסה של החניות הפרטיות, ואז נכנסים לשאלה אם הוא שכן או לא שכן, הוא כן מתגורר במקום, לא מתגורר.

דייר או לא דייר.

במסגרת המגעים הבין-ממשלתיים אנחנו חשבנו לפתור את זה בין השאר באמצעות החתמה של אותו אחד שמתלונן כסוג של הצהרה, שהרכב הזה באמת לא מוכר לו לצורך העניין, שהוא אסור בחנייה במקום הזה. לא מדובר ברכב של הבן של השכן.

בדיוק. לזה התכוונתי.

ברור. נקודה שלישית.

נקודה שלישית ואחרונה לגבי עבירת הסגת גבול שהוזכרה פה. קודם כול, העבירה הזאת לא מוגדרת כעבירת קנס, עד כמה שידוע לי, ואנחנו צריכים פתרון מהיר ויעיל, לא להגיש עכשיו כתב אישום לנהל הליכים בבית-משפט. ומעבר לזה, חלק מיסודות העבירה בעבירת הסגת גבול זה שהוא הסיג גבול על מנת להטריד וכו', וכאן הוא יכול לטעון שזה בעצם לא נועד לשום הטרדה.

תודה רבה, חיים.

יעקב, אפשר משפט?

משפט אחד תמיד. אני יודע שאתה תמיד גם תורם, לכן אנחנו ניתן לך.

אני רוצה להביא לך סיפור מהחיים.

אבל אמרת משפט.

משפט וסיפור. אשתי בקניון עזריאלי - - -

את אשתך אני מכיר ומוקיר.

זה סיפור מעניין. הייתה לפני חודשיים בקניון עזריאלי. לא ידעה, מסכנה, חנתה במקום שהוא שמור לאב הבית.

תחזוקה, כן.

הלכה לקניות שלה, חזרה אחרי שעתיים. הרכב שלה, מה אתו? חסום.

חסימה מכוונת.

חסימה מכוונת, אב הבית חסם לה את הרכב. נכנסה, לא ידעה מה היא עושה. השאיר אותה שלוש שעות, עונש. מקרה שאני אומר לכם דוגרי, קרה לי. בחוק הקיים, האם הוא עשה עבירה?

היא חנתה במקום פרטי, זה משהו פרטי.

אתה מכניס אותנו לדילמה ולמלכוד מכיוון שככה - אשתך לא חנתה במקום שמיועד לה.

עשתה עבירה.

עשתה עבירה.

והוא עשה עבירה.

והוא עשה עבירה עליה.

- - -

יש כנראה הרבה מאוד מקרים כאלה, לא נמצא לזה פתרון אלא אם אתה תמצא לנו פתרון. משפט אחד כי אני רוצה להמשיך.

אני חושב שאם מישהו תופס מקום שמור, צריכה להיות סמכות לתת לו דוח כי אחרת, ממה שאני רואה אצלי בחניונים, המקרים האלה של חסימה כדי להעניש, אנחנו לא מרשים לבצע בחניונים שלנו; אנחנו לא מרשים למנויים להעניש.

כן, אבל מי ייתן לו דוח? אתה מנהל חניון, ומישהו נכנס לחניה שהיא חניה מסומנת – מספר או שם וכו'. מי ידאג? מישהו צריך הרי לעשות פיקוח ולראות. הרי אתה תדע את זה בדרך כלל רק אם בעל החניה שנתפסה יבוא ויתלונן. יש עם זה קושי.

זה יוצר המון אלימות כאשר אנשים חוסמים את מי שחנה במקום השמור.

נכון.

מה שאנחנו עושים במקרים כאלה, יש לנו מכשיר שמאפשר הזזת הרכב שחנה במקום השמור, מוציאים אותו מהמקום. אני לא יודע מה הסמכות שלנו בקשר לזה אבל זה מה שמתבצע.

חיים, שמעת? יש להם בסנטרל פארק מכשיר – ככה הוא קורא לזה – שיכול להזיז את הרכב.

יש לזה שם, GoJack. זה מין סקטים כאלה.

מזיז משם את הרכב שחנה בחנייה שלא שלו. הוא מסלק אותו, הוא גורר אותו, תקרא לזה איך שאתה רוצה.

אבל לאן הוא גורר אותו?

יש להם מקומות.

מכוח מה?

מכוח שלט שאני תולה בכניסה לחניון שרכב חונה במקום אסור. יש לי הצלחה כזאת כבר 19 שנה.

מה שסנטרל פארק עושה זה חוקי?

הוא אמר שהוא לא בטוח שזה חוקי.

יש לי תקנון בכניסה לחניון שבו כתוב שרכב שחונה במקום שמור או במקום המיועד לנכה, ייגרר.

רבותי. שמענו, החכמנו. איתי, יועצנו המשפטי הזריז והפעיל והיעיל.

והמלומד.

יש נקודה משפטית שאני מודה שעדיין לא ברורה לי ואני אשמח לקבל התייחסות מנציגי הממשלה. ככל שהכוונה היא – אם אני מבין נכון – להחיל את ההסדר המוצע על מקומות ציבוריים כהגדרתם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כשאני קורא את ההגדרות – הן את הגדרת "דרך" בפקודת התעבורה והן את הגדרת "מקום ציבורי" – אני לא לגמרי מבין מדוע סמכות האכיפה לא חלה על המקומות האלה גם היום. הנושא הזה עלה בהתכתבות שקיימתי עם נציגי הממשלה, בפרט עם משרד התחבורה, מכיוון ש"דרך" בפקודת התעבורה מוגדרת: לרבות מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור – כתוב פה בהם, אני מניח שזה בו; "מקום ציבורי" בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוא: מקום או חלק ממקום המפורט בתוספת הראשונה – בתוספת הראשונה יש רשימה של מקומות, בין היתר: מרכזי קניות, מקומות אחרים למתן שירותים ציבוריים - -

הוא לא מתייחס לחניונים.

- - העומד לשימושו של כלל הציבור. ברגע שזה מקום פתוח שעומד לשימושו של כלל הציבור – אלא אם כן אני טועה – אני מבין כך שיש סמכות לאכוף. אם אנחנו מחילים את ההסדר על מקום ציבורי, יש סמכות אכיפה למשטרה.

אומר כך. השאלה הזאת עלתה אגב תמרור מקומות חנייה לנכים במקומות ציבוריים, דוגמת קניונים וכו'. תוקנה פקודת התעבורה בהקשר הזה לפני כעשר שנים, משהו כזה. עלתה שאלה האם החניות האלה הן בגדר דרך, שבהן יש לרשות התמרור המקומית סמכות לקבוע הסדרי תנועה ולהציב תמרורים.

באותו שלב, העמדה שהתבררה הייתה שמבחינת דיני התעבורה כנראה שכן אבל מבחינת דיני השלטון המקומי כנראה שלא. כיוון שמי שמסמיכים כרשות תמרור מקומית זה בדרך כלל ראש הרשות המקומית או בעל תפקיד ברשות המקומית, עלתה שאלה משפטית האם מבחינת דיני השלטון המקומי והסמכויות שלהם מכוח פקודת העיריות או פקודת המועצות המקומיות מותר להם לעשות את זה או לא. ולפיכך, נקבע הסדר מפורש ייחודי לעניין חניות נכים, שנותן להם את הסמכות להציב תמרורים ומרגע שהוצבו תמרורים, יש להם את סמכות האכיפה.

פה נשארה פתוחה ותלויה ועומדת השאלה האם הרשויות המקומיות והפיקוח העירוני יטפלו בזה או לא. אם זה לעניין משטרה, למשטרה יש סמכות כניסה בכל מקום.

למשטרה. אנחנו מבינים שגם אם נעמול ונעבוד, הרשויות המקומיות לא רוצות להיות שותפות שלנו לעניין הזה, או לפחות בהצעות החוק הספציפיות האלה. יכול להיות שאפשר יהיה לגרור אותן בתקנות או בהשלמות שנעשה אחרי הקריאה הראשונה. נכון להיום, רשויות מקומיות לא פרטנרים שלנו. אני מייצג אתכם נכון?

גם לא אחרי. לא בכלל.

אתה יכול לתת להם סמכות אבל לא לחייב אותם לממש אותה.

אני רוצה רק לסבר את אוזנך שיש גם ועדת כלכלה.

אנחנו לא נהיה פרטנרים.

מה שהיא אמרה, אתה יכול לתת להם את הסמכות אבל לחייב אותם לממש אותה, זה לא יהיה.

לא, לא. אנחנו אמרנו שאנחנו לא נעשה מזה התנדבותי או בחירתי, שכל רשות תעשה מה שעולה על דעתה. כשאנחנו קובעים הצעת חוק היא צריכה להיות הצעת חוק.

אבל אני עוד פעם מדברת מבחינת הסמכויות של דרך. אני מציעה שהמשטרה יותר תענה לגבי הסמכויות שלה לאכוף במקומות מן הסוג הזה.

כרגע אנחנו מדברים רק על סמכות המשטרה. אני – זה פחות נוח לי, הייתי רוצה גם שתהיה סמכות לפקחים עירוניים – אבל אני חושב שאנחנו לא נשיג את זה, לפחות לא בקריאה הראשונה.

עכשיו נותנים סמכות למאבטחים, אז גם המפקחים.

בעקבות הדברים שאמרה עורכת הדין ראובני, כוונת הוועדה לאפשר סמכויות למשטרה לאכוף את ההסדר המוצע, השאלה אם יש צורך בו בכלל מכיוון שאם אנחנו מדברים על מקום ציבורי ורק על סמכות של שוטר לאכוף, השאלה האם הסמכות הזאת לא קיימת היום ממילא והאם הצעות החוק – סליחה – אינן מיותרות.

מה שחסר לדעתי זה הדין המהותי עצמו. לחסימת מעבר כלי רכב, אני לא בטוחה שכל הסיטואציות מכוסות בתקנה 72(א).

דרך בתוך חניון, את מתכוונת.

השאלה איפה החסימה מבוצעת, למיטב הבנתי. אם לצורך העניין אותו רכב חוסם עומד על דרך, אז לכאורה יש מענה במצב הקיים.

לא, לא דובר על דרך.

דרך בתוך חניון. כשעושים את הסימון יש את הדרכים ויש מקומות לחניה. זה לא דרך.

בחניון של קניון, בתור דוגמה, בחניון של בית חולים.

יש בעיה.

זה לא מכוסה.

לא מיושם. זה לא דרך.

אני לא יודעת אם זה לא דרך. זה מקום שיש לציבור זכות לעבור בו. כל בן אדם שרוצה להיכנס, מוזמן להיכנס.

אם ההגדרה שלו כדרך, אז כל הצעת החוק הזאת מיותרת, כי איפה חוסמים?

לגבי חניית נכים עשינו חקיקה מפורשת.

הרי אין על מקום חנייה שני מקומות אחד אחרי השני אלא מי שחוסם הוא בתוואי דרך.

יש את הוויכוח התיאורטי, אבל בפועל לא אוכפים שם, ולגבי חניית נכים אני זוכרת שנעשתה חקיקה מפורשת שמאפשרת את האכיפה גם בתוך קניונים כי הנושא הזה לא היה ברור.

לא, אבל הסיבה הייתה כפי שחוה ציינה – אני פשוט זוכר את התיקון כי הייתי מעורב בו גם – הסיבה הייתה בגלל דיני השלטון המקומי, והוסמכו במפורש פקחים של הרשות המקומית לאכוף את ההסדר. אני חושב שהסיטואציה כאן היא קצת שונה.

פה הבעיה היא בהגדרה. כשאנחנו דיברנו על החוק הזה – לא זוכר עם מי זה היה – אז הגדירו בדיוק בדיוק לגבי הנכים, אמרו שהגדרת הדרך היא נכונה, במקום למשל כמו שפ"פים הוא לא קיים, והחוק הזה נועד בדיוק לשפ"פ, שטח פרטי פתוח, כי אז המילה דרך - - -

היא לא תופסת.

כי אז לא תופסת. זה בדיוק נאמר.

לפי ההגדרות, לפחות המשפטיות, דווקא כן על מקום פתוח.

בשביל זה אמר היושב-ראש שאתה מלומד מאוד. יועמ"שים אחרים לא היו כאלה מלומדים, חשבו אחרת.

יפעת, מה מסקנתך?

בעניין של החוק הזה, שהוא נדרש לאור הספקות.

יפה. זה מה שרצינו לשמוע.

זה לא נכון.

מר יערי, שנייה אחת.

היא אמרה שהוא נחוץ, זה לא משנה מה ההסברים.

אני רוצה להעלות דבר לגבי איכילוב. הגעתי, חניתי בחנייה – יש שלוש חניות של נכים – חניתי בחנייה אחת, הלכתי לטיפול. כשחזרתי, חנה מיניבוס של בית החולים למעלה לטיולים, שהוא לא נכה, חסם אותי. ביקשנו לאתר את הנהג, הוא הלך הביתה, אף אחד לא רצה לטפל בזה – לא המשטרה, לא הפיקוח. ישבתי גם שם תקוע כמה שעות עד שבא קב"ט והזיז לי עוד פעם את הרכב, בחניות של נכים.

אוקיי. ברור. אדוני.

סמכות בטוח יש במקרה הזה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. קדרון דן, תנו יד לחירש, נכים למען נכים. אני מדבר על הקניונים. כבוד היושב-ראש הזכיר פה את הקניונים. קרה לי מקרה לפני כמה זמן, אני פשוט חיפשתי מקום חנייה לנכה בתוך קניון 35 דקות. הלכתי לקב"ט, אמרתי לו: כבוד הקב"ט, בוא תזיז. הקב"ט ענה לי: תתמודד בעצמך. תודה רבה.

תודה לך. יערי, משפט אחד. אתה כבשת את הדיון.

אומרים פה דברים לא מדויקים.

מי? חס וחלילה.

חברנו היועץ המשפטי - אני נורא מצטער - כשאתה קושר דרך לשטח ציבורי, ואנחנו מדברים על שטח שהוא מתוחם כשטח פרטי והוא לא ציבורי.

גלעד, אנחנו אחרי זה.

אבל זה חידוד.

אנחנו שמענו מיפעת, ממשרד המשפטים - -

כן. אני אומרת, יש ויכוחים על זה אבל העובדה היא שלפעמים לא אוכפים.

לא, אבל אם לא אוכפים זאת שאלה אחרת.

- - שהצעת החוק נחוצה. עזוב כרגע את ההגדרות.

את חושבת שיש צורך בהצעת החוק.

באופן כללי?

לא. ההסדר כפי שכרגע חברי הכנסת דיברו עליו, כלומר שמדובר על מקום ציבורי, לא מדובר על חנייה בבית משותף.

אני אעשה התייעצות עם משרד התחבורה לפני שאני - - -

עלתה פה השאלה כבר מפתיחת הדיון האם אנחנו עוסקים רק בחסימת חניות במקומות ציבוריים, דוגמת חניוני בתי חולים, קניונים וכו', או שאנחנו עוסקים גם בחצרות בתים משותפים.

אני הייתי מעדיף שזה יהיה לגבי כל החניות, כולל פרטיות, אבל אני מבין את המגבלות ואני מוכן – אתה כמובן תדבר גם בשם עצמך – לכך שזה יהיה ציבורי. חניונים פרטיים וציבוריים, לא בתים משותפים.

גם בתים משותפים.

גם וגם.

גם וגם. לציבוריים ופרטיים. נכון? אנחנו באופן כללי אומרים, אבל השאלה היא, כאשר אני אומר פרטי, אם בבית משותף זה כולל וזה יהיה גם עבירה.

כן. אם מישהו מזמין משטרה שחסמו אותו בחניה בבית משותף, יש למשטרה בעיה לאכוף.

גמרנו, אז זה עונה לנו. אנחנו הולכים על כל הקופה ואנחנו שמחים ללכת על כל הקופה.

על זה אנחנו יושבים.

אז אנחנו יכולים לסכם.

לא, אדוני. אני מתנצל, לא כל כך הבנתי את הכוונה. הכוונה היא שהצעת החוק תחול על מקומות ציבוריים.

ורק על חניות, לא הסדרי תנועה אחרים.

לא, כרגע מדברים על חסימה. הצעת החוק מדברת על חסימה. לגבי תפיסת החניה, אמרנו שיש הבנות בין גורמי הממשלה להסדיר את זה בתקנות. אם היה אפשר להסדיר את הכול בתקנות, זה גם היה טוב מבחינתנו.

תעברו רגע על הצעות החוק עצמן.

חסימה הבנתי, אני שואל על התחולה. האם אתם מדברים על מקום ציבורי כהגדרתו בחוק הנגישות?

הם מדברים כבר על להרחיב את זה.

אני רוצה להקריא את הנוסח.

מאיזו הצעת חוק?

שתיהן.

הן לא אותו דבר.

יש הבדל בעניין של הסדרי תנועה.

אני מקריא את שתיהן. חבר הכנסת מלכיאלי: "מחנה את רכבו במקום המשמש את הציבור, אף אם אינו דרך, באופן המגביל או החוסם מעבר כלי רכב אחר." אצלי: "מחנה את רכבו בחניון פרטי, אף אם אינו דרך, באופן המגביל או החוסם מעבר כלי רכב אחר ובניגוד להסדרי התנועה."

מה זה בניגוד להסדרי התנועה?

אדוני, אני הייתי מציעה לומר: מחנה את רכבו באופן המגביל או חוסם מעבר כלי רכב אחר – גורף, בלי להגביל את זה לאיפה.

אין לי בעיה. קיבלתי.

אתה מוריד את "מגביל"?

אני לא כל כך מבין. האיסור על לחסום קיים גם היום. לא?

לא במקומות פרטיים או בחניונים.

לא בצורה מאוד מסודרת. אם אני קוראת, הדבר הכי קרוב לחסימה הוא בתקנה 72(א)(4), שאוסר את החניה במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב. זה לחסום את הכניסה לחניה, זה לא לחסום את הרכב בתוך החניה, ולכן זה כנראה לא מכוסה. יש גם איסור על חניה כפולה.

אז איך את מציעה לנסח?

בלי הסדרי תנועה.

תקריאי את הסעיף.

מחנה את רכבו באופן החוסם מעבר כלי רכב אחר.

מקובל עליך?

כן.

אם אתה מכניס את הסדרי התנועה זה כבר - - -

הסדרי תנועה מבחינתנו זה ממש בעיה.

סיכמנו. והסעיף השני, סעיף 70(א).

הוא מיותר בעיני.

מיותר לגמרי?

זה לא מוסיף כלום על הקיים.

אני מציע, אדוני, לפני שנקרא את הצעות החוק, שהוועדה תקבל החלטה על מיזוג הצעות החוק לפי סעיף 79(ג) לתקנון הכנסת.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הבקשה למזג את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (רכב העומד במקום המשמש את הציבור), התשע"ז-2017; ואת הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סמכות אכיפה בחניונים פרטיים), התשע"ז–2017, נתקבלה.

יש.

השאלה השנייה שיש לדבר עליה היא האם אין צורך לקבוע קודם כול את עצם האיסור ורק לאחר מכן את העבירה מכיוון שבהצעות החוק מוצע לתקן את סעיף 62 לפקודת התעבורה שעניינו עבירות. השאלה – אני שואל את נציגי הממשלה – האם לא צריך לקבוע קודם כול את האיסור.

זה שני איסורים בעצם כי אנחנו גם הצענו איסור הפוך, איסור על השתלטות, איסור על הצבת שלט.

לא כל כך הבנתי מה הצעתם. אנחנו כרגע דיברנו על חניה באופן החוסם מעבר כלי רכב אחר.

סעיף 62 לפקודה עצמו הוא כולו סעיף שיוצר איסורים שלא כתובים בשום מקום אחר, הוא סעיף האיסורים. סעיף 62 לפקודה: העובר אחת מאלה, דינו כך וכך.

העובר אחת העבירות האלה - - -

זה המקום שבו אנחנו מונים עבירות.

לא נראה שיש פה חסימה.

לא, אין. שאל היועץ המשפטי אם זה המקום הנכון לשים את הסעיף.

אמרתי שיכול להיות שצריך בנוסף לקבוע גם איסור מהותי, אבל אם אתם חושבים שלא, אפשר לתקן רק את סעיף 62. סעיף 62 מגדיר רק את העבירות.

כן, הוא מונה עבירות ואת העונש בצידן.

אפשר להוסיף ל-62 גם את המשפט הזה.

ככל שאנחנו מתקנים את הפקודה, בעיני – אני חוזרת ואומרת, אפשר היה לעשות את הכול בתקנות – אבל ככל שאנחנו מתקנים את הפקודה, בעיני 62 הוא מקום הולם.

בסדר. חבר הכנסת מלכיאלי, תקשיבו. תקריא. רצית משהו חשוב, עיסאווי?

בהמשך למה שאמר הבעלים של חניון סנטרל פארק, שמזיזים את הרכב. כשיש חקיקה כזו, אני שואל האם לא צריך שלט שמורה על כך.

הוא אומר שיש את זה בתקנון של החניון שלו, כתוב שם.

מה יהיה כתוב בשלט? אל תחסום את החבר שלך?

לא. על החקיקה. תיזהרו, קנס.

אבל הוא מדבר על חניה במקום שאסור לך לחנות, ואנחנו מדברים פה על חסימה. יש קצת הבדל.

יש מקרים שחוסמים למשל את המעבר לחניון כולו, קומה שלמה, ואנחנו מזיזים רכב במקרה כזה.

אנחנו נדבר על זה.

רק לחדד נקודה קטנה, שפה, הצעת החוק הזאת מדברת על חסימה.

כן, כן.

תפיסה, יש לה הסדרים שלה.

אמרתי. אנחנו מדברים רק על חסימה, ברור. אני יורד מכל מה שנקרא בקשות שלי לחניונים פרטיים, ואם המשטרה מקבלת עליה את הדין, הייתי אומר, אז בואו נלך חצי דרך. חצי דרך זה הנושא הציבורי וחניונים ציבוריים.

לא הבנתי. אז מה יחול בפרטי?

אני מבין שכרגע הכוונה היא לקבוע איסור כללי על חניה באופן החוסם מעבר של כלי רכב.

גם בפרטי וגם בציבורי, בלי להגביל את המקום.

בלי להגביל את המקום.

אנחנו לא מציינים, לא פרטי ולא ציבורי. זה יאפשר למשטרה, אם השכן שלי חוסם אותי, גם לתת לו דוח.

אני לא בטוח שזו שאלה. זה בעצם לפי התחולה של פקודת התעבורה ותקנות התעבורה.

פקודת התעבורה, אין לה תחולה טריטוריאלית.

לא, אבל היא חלה על דרך.

אין הגבלה כזאת על עבירות תנועה שבהכרח חלות על דרך.

חשבתי שזאת הייתה הסיבה מראש לכך שאין אכיפה.

עוד פעם. למשטרה יש סמכות.

נכון.

הסמכויות של המשטרה נובעות מפקודת המשטרה. אם פקודת התעבורה מגדירה עבירה שאיננה מסויגת רק לדרך – אנחנו קובעים הסדרים, למשל כל ההסדר של רכב תפעולי, אני חושבת עליו, מתבצע לא בדרך אלא בשטחים סגורים. יש לנו הסדרים.

המשטרה בודקת את זה עכשיו.

שיהיה לעורכי הדין משהו לעשות.

זה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים.

תקרא את זה בנוסח. התעוררתם, המשטרה?

בדקנו. אנחנו חושבים שכן כדאי להשאיר את התיבה "אף אם אינו דרך", באמת כדי למנוע טענות של נמצא בדרך, לא נמצא.

שזה היה סגור הרמטית.

שנוכל לאכוף, כי הגדרה של "דרך" היא הגדרה שלא תאפשר לנו.

יש לכם בעיה עם זה- יפעת, חוה?

לנו לא.

אין לי בעיה. הייתי אומרת את זה: אבל לא במקום המשמש את הציבור, אף אם אינו דרך, כי המשפט הזה הוא כולל סתירה פנימית.

אף אם אינו דרך יפתור את כל הבעיות שהוזכרו.

המחנה את רכבו אף במקום שאיננו דרך.

בדיוק.

בסדר גמור.

- - -

בואו נקרא, נצביע לכיוון קריאה ראשונה, אבל אנחנו מסכמים כך, רבותי. אנחנו קוראים, מסכמים כפי שסיכמנו עכשיו, ואחרי קריאה ראשונה נבוא הנה, תבואו אתם עם התקנות, תוספות, הורדות, הנחות.

וכדאי שדברי ההסבר ממש יסבירו את זה, שלא תהיה אי הבנה.

אבל, תתחילו לעבוד על זה, שלא תבואו אחרי הקריאה הראשונה ותגידו, עכשיו אנחנו צריכים שישה חודשים. חיים, התחייבות.

אנחנו ב"פול גז".

יש כמובן צורך אני חושב לבחון בשלבי החקיקה הבאים גם את נושא התחולה שהעלינו כאן על מקומות פרטיים.

תחזור על דבריך.

אמרתי שבשלבי החקיקה הבאים אני מציע שהוועדה תבחן גם את שאלת התחולה שהעלינו כאן על מקומות ציבוריים או פרטיים, או גם וגם. אני חושב שזאת שאלה שצריך לחדד אותה כאשר קובעים את העבירה הזאת.

טוב. נא לקרוא.

אם ככה, אנחנו מדברים על תיקון סעיף 62 לפקודת התעבורה, שקובע עבירות שדינן מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט, קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1).

לסעיף הזה תיווסף פסקה (12) וייקבע בה איסור על חניית רכב אף במקום שאינו דרך, באופן החוסם מעבר של כלי רכב אחר.

תקריא לי את סעיף 1. מחנה את רכבו.

מחנה את רכבו, אף במקום שאינו דרך, באופן החוסם מעבר של כלי רכב אחר. הנוסח כמובן עוד יעבור טיוב.

אנחנו מוחקים את בניגוד - - -

כן. הייתה הערה נכונה של משרד התחבורה.

וסעיף 2?

סעיף 2, אני חושב שהוא מיותר. הוא עוסק בסמכות של שוטר לאכוף, וברגע שמדובר על איסור לפי דין, אני חושב שהסמכות קיימת.

מקובל.

זו סמכות קיימת. זה רכב העומד שהעמדתו אסורה על-פי חיקוק.

בסדר גמור.

הנקודה הנוספת היא שאלת הכניסה לתוקף של התיקון המוצע. אני חושב שצריך לתת איזשהו זמן היערכות כאשר קובעים עבירה פלילית חדשה.

לא בהכרח.

בדרך כלל מקובל לקבוע 30 ימים, זה מה שאני יודע, מה שאנחנו בדרך כלל עושים כאן בוועדה.

כן? זה לא מחויב המציאות אבל אפשר – כדאי בוודאי לפרסם את הדבר הזה כדי שאנשים יהיו מודעים. היום יש מצב של חוסר אכיפה, כל אחד עושה מה שהוא רוצה, וחשוב מאוד לפרסם את זה.

נכון.

30 יום זה מקובל.

30 יום זה סביר.

לא נתנגד ל-30 יום.

לא יתנגדו ואנחנו חושבים שזה טוב.

איתי, אתה הורדת חניון פרטי והשארת חסימה של רכב. אני נמצא בחניון, לא חסמתי רכב. חסמתי מקום לעגלה.

חוסם מעבר כלי רכב.

אבל אתה ציינת רכב.

לא נכסה מאה אחוז, כמו בכל חוק. תמיד יהיו סדקים. אני חושב שזה נותן את המקסימום האפשרי.

אתה מדבר על הפרעה הרבה יותר רחבה למעבר באותו חניון אבל אני לא חושב שזו המסגרת החקיקתית.

אנחנו מתמקדים ברכב.

הבעיות העיקריות זה עם הנושא של רכב. יהיה פעם עגלה ופעם עגלת תינוק.

לגבי החוסם, הבנתי שירד הסיפור של מפריע.

באופן מגביל ירד. חוסם כן.

אז לקראת קריאה שנייה ושלישית אנחנו גם נבדוק האם הנוסח הזה באמת סוגר באופן הרמטי את כל המקרים שאנחנו נתקלים בהם.

אנחנו לקריאה ראשונה, יהיו לנו עוד שנייה ושלישית. בין ראשונה לשנייה ושלישית נצטרך לעשות קצת עבודה – אתם תצטרכו לעשות עבודה ואנחנו נצטרך לאשר או לא לאשר. אני מניח שאפשר יהיה להגיע להסכמות.

נקודה אחרונה, אדוני. הוועדה צריכה לקבל הערכת עלות תקציבית.

אלי מורגנשטרן מאגף התקציבים מסר כי ההצעה אינה כרוכה בעלות תקציבית.

זה, איך אומרים, נס מן השמים. רבותי, מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (רכב העומד במקום המשמש את הציבור), התשע"ז–2017; והצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סמכות אכיפה בחניונים פרטיים), התשע"ז–2017, נתקבלו לקריאה ראשונה.

פה אחד, ההצעה אושרה לקריאה ראשונה, כפי שסיכמנו, גבירותי ורבותי, אני גם מודה לכם על השתתפותכם הערה. אנחנו אחרי הקריאה הראשונה ניכנס לתיקונים, הערות, הוספות.

מזל טוב.

אדוני מבקש שאנחנו נציין בדברי ההסבר כי הוועדה תבחן גם את נושא ההחלה על הרשויות המקומיות?

כן. התשובה היא כן.

כלומר, מתן סמכות אכיפה לפקחים העירוניים?

כן. אנחנו נבחן את זה. הם לא רוצים.

מה זאת אומרת?

שגם הרשויות המקומיות יאכפו את האיסור הזה.

אז הפקח, יש לו סמכות של שוטר.

כרגע זה חל על שוטר.

זה מה שאתה מציע.

כרגע זה רק משטרה. אני הייתי רוצה שזה יהיה גם על פקחים.

שהפקח, תהיה לו סמכות של שוטר.

לפני שאתם מתפנים, איתן כבל הנהיג מנהג שכל ישיבה הוא מקריא שיר, ואני שכחתי. אז אני רק אקריא לכם על מנת שתהיה לכם גם נסיעה טובה, את השיר של אריק איינשטיין, סע לאט: "נוסעים במכונית הישנה לתוך הלילה הרטוב, הגשם שוב נהיה כבד ולא רואים ממטר. סע לאט."

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.