ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-05OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 590

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, ה' בחשון התשע"ח (25 באוקטובר 2017), שעה 9:30

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 54) (מכירה מיוחדת), התשע"ז-2017 (מ/1151)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב פרי – מ"מ היו"ר

ג'מעה אזברגה

יעקב אשר

עבד אל חכים חאג' יחיא

איילת נחמיאס ורבין

יועמ"ש, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, משרד הכלכלה והתעשייה - חנה וינשטוק טרי

ראש אגף חקירות ומודיעין, משרד הכלכלה והתעשייה - אניטה יצחק

כלכלנית ראשית, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, משרד הכלכלה והתעשייה

ביתיה גוטל

מנכ"ל, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, משרד הכלכלה והתעשייה

מיכאל אטלן

מנהלת מחלקה בכירה, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, משרד הכלכלה והתעשייה - אילנה מזרחי

סטודנט בסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה - נעם דשא

רפרנטית בצוות תמ"ס באג"ת, משרד האוצר - שירה דימניק

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - הלה דוידוביץ-בלומנטל

מנהל תחום, משרד התיירות - אליהו ליפשיץ

עו"ד, איגוד לשכות המסחר - קרן חן סופר

מנהל תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר - נמרוד הגלילי

יועצת משפטית, פוקס, איגוד לשכות המסחר - איה בן דוד

מנהלת איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה, התאחדות התעשיינים - מיה הרשקוביץ

נציגת ארגון לה"ב - לילי לאה בורוכוב

יועץ משפטי, כל בו חצי חינם - ישראל שי גרינפלד

יועץ משפטי, שופרסל - ערן מאירי

יועצת משפטית, מחסני השוק - אליסיה מימוני

מחלקת סחר, מחסני השוק - אורטל נעמן

יועץ משפטי, קואופ ישראל - אלי לוינזון-סלע

יועצת משפטית, ויקטורי - נופר טל

מנהלת תחום, חברת יס - מיטל כוכב

סמנכ"ל רמי לוי תקשורת - שלומי גוליאן

מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות בישראל - פנינה בן-דוד

יועץ משפטי, ניו קופל - טל שרם

מנכ"ל, לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל

יוסי פתאל

מנכ"לית, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל - חני סובול

ראש אגף ניהול הכנסה, אל על - דינה בן טל גננסיה

מועדון הנוסע המתמיד, אל על - לבנת לאוה

לשכה המשפטית, אל-על - אלי פרנקל

מנכ"ל, המועצה הישראלית לצרכנות - ג'וש גולדשמיד

יועמ"ש ומשנה למנכ"ל, אמון הציבור - עפרה לוי-מילדוורט

מנכ"ל, ארגוני המוניות - שי דיין

יו"ר, ארגוני המוניות - מצליח שבתאי

פעיל, המשמר החברתי - אמנון מרגלית

מנכ"ל משותף, ערוץ הקניות - עמי איטח

שדלן/ית, מייצג/ת את ערוץ הקניות - דב אברמוביץ

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את אל-על (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: HOT, דורגז, הוט מובייל) - נועה גונן

שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את סלקום - צח בורוביץ

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב.) בע"מ), מייצג/ת את שופרסל - גדעון זאגא

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה ), מייצג/ת את התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל, להב-לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל - פז אגמון

שדלן/ית - יגאל מיטניקוב

שדלן/ית - יורם ארן

אתי בנדלר

מרב תורג'מן

לאה ורון

הדר אביב

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 54) (מכירה מיוחדת), התשע"ז-2017 (מ/1151)

בוקר טוב לכם, למנהלת הוועדה, ליועצות המשפטיות, לרשמת, לדובר, אורחים נכבדים. אני שמח לפגוש אתכם. מי שעוד לא יודע, אנחנו נוהגים לפתוח את ימי הדיונים של הוועדה בהקראה של שיר, ככה להתחיל את היום בסבבה. אז מקווה שגם אתם תאהבו את השיר, שיר יחסית מוכר, 'נשבעתי עיני' של נתן אלתרמן.

"נשבעתי, עיני, כי נשוב ונראנה / כי נוסיף לקולה לתמוה / ישנן יפות יותר ממנה / אך אין יפה כמוה / בעבור הברק את עציו להכיר / הוארו במראות / כוחה וצלצולה / רציתי כי תחשוב שאני בהיר / וידי טהורות ודעתי צלולה / רציתי לה לומר שאני מן גדי / ומגע אצבעה בצמרי הצית חג / בענן מרחקים של פסיעה מנגדי / שתפשיל צווארה ותצחק ותצחק / ובחוץ, / השדרות, / בנשימה נטולה / מלאו אושר / טפחו / ביקשו סעד / והסתיו, והסתיו נשא שיר ותהילה / לעירו הלובשת סער."

איזה כיף להתחיל את היום אחרי השיר הזה.

אז קודם כל אנחנו נברך את מיכאל אטלן, מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. ברוך הבא בצל קורתנו. אנחנו מכירים אותך בצל קורה אחרת. אני מקווה שתפעל פה לא פחות ממה שפעלת אז. ודאי שהכוונה מן הצד השני, כי אני זוכר אותך מלא עזוז. אני באמת מקווה שהפעם תיתן את כל מה שיש לך, כי תיכף אתה תשמע, חוק שאתם מביאים ושאני שמח שאתם מביאים אותו, תראה שלכל מטבע יש כמה צדדים, לא רק שניים.

תודה רבה.

מכל הלב, ואנחנו גם נשב בימים הקרובים כדי לראות את הדברים לבקשתך. ג'וש גולדשמיד כבר היה אצלנו, אבל אם כבר עסקנו בברכות אז לא נפסח גם עליך. ברכות, אתה עכשיו מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות. שיהיה לך בהצלחה.

אנחנו פותחים את היום בהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 54) (מכירה מיוחדת), התשע"ז-2017. שר הכלכלה והתעשייה מקדם את העניין הזה. זה דבר חשוב ודחוף לו. הוא גם התייחס לזה בהרחבה במליאת הכנסת ובכמה וכמה הזדמנויות. בכוונתנו, אני כבר אומר את זה, כמו שכאן אני מכיר כבר חלק נכבד מהאנשים שיושבים סביב השולחן שהחוק יעבור. זאת אומרת, שאף אחד לא יטעה. זה לא מצב שמישהו יכול ללכת לחשוב, וואו, היה היום איזשהו עניין – החוק עובר, אני כבר מודיע. כל השאלה היא כזאת: אם אלה שבאו להפריע לי להעביר את החוק יפריעו לשם ההפרעה או שהם מבינים שהחוק עובר ויעזרו לנו לתקן אותו בצורה מכובדת. זאת אומרת, שזה יהיה הסיפור. אנחנו לא מתיימרים, בוודאי לא בממשלה, גם אפ היא רוצה להתיימר, היא לא מסוגלת להוציא מתחת ידה איזה עניין ראוי להעביר לנו אותו. אבל בכל זאת אנחנו כאן בכנסת הח"כים יחד אתכם בשיתוף פעולה מלא.

דבר אחד אני אומר, אני כבר מסתכל על חלק מכם – נא לתלות את שק הדמעות בחוץ. בסדר? אל תגרמו לנו לשברון לב. שנהיה ענייניים, נהיה מדויקים, ולא נתפרץ, גברתי. אני כבר אומר את זה לך, מבעוד מועד.

עורכת-דין נופר טל.

כן, אני יודע.

אני רק רוצה לומר, אז אמרת ששום רשת קמעונאית לא תיפול, זה היה לפני שנתיים - - -

אני לא אחראי על הניהול שלהם. עם כל הכבוד, אלה שתי פרשיות שונות לחלוטין.

זו סתם אנקדוטה.

סתם אנקדוטה, שאם נפלה רשת כלשהי, אני מניחה שזה לא בגלל חוק הגנת הצרכן

בוודאי, בוודאי.

חלילה.

הרי ברור כשמש לאור הירח שזה לא העניין. אבל בסדר, אמרת, אנחנו ענינו. מי מציג את החוק? בבקשה.

אני מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. תודה רבה על הברכות.

אני כבר שמעתי חלק גדול מאוד מהאנשים כך שאני לא חושב שאני אופתע הרבה כאן. זו גם אותה דינמיקה שאני מכיר מהגנה על זכויות העובדים. אגב, אנקדוטה אישית, אם יורשה לי. כשהגענו ממשרד העבודה למשרד התמ"ת, הבוס הישיר שלי אמר לי, תכין הרצאה על השווה והשונה בין הגנת הצרכן לבין ההגנה על העובדים. אמרתי לו, אתה מטורף? זה שני עולמות שונים. אבל בשני המקרים זה חוק מגן, קוגנטי, שמושתת על ההנחה שיש צד אחד חלש יותר באופן אינהרנטי, ולכן המחוקק מתערב. מהבחינה הזאת, זה מאוד דומה.

החוק נולד מאיתור על-ידי הרשות, עוד לפני שבאתי, של בעיה חברתית שקשורה במבצעים. אבל הבעיה היא לא בקיומם של המבצעים. הצרכן, ואני ביניהם, אוהב מבצעים ובלבד שהם אמיתיים, והבעיה היא ריבוי של מבצעים פיקטיביים בין אם זה בכוונה, בין אם זה כתוצאה, זה לא משנה מבחינת הטעיית הצרכן.

דוגמה אחת שאני אתן ואחר-כך אני אשמח שתשמעו דוגמאות מהשטח מסגנית הממונה וראש אגף חקירות אניטה יצחק. אני התלוויתי לביקור בסופר כלשהו, שני קטשופים ביחד במחיר אחד, 14.90. אני חשדן, אני מחפש קטשופ דומה לבד, אני רואה קטשופ דומה לבד, 14.90. וואלה, צדיקים. אחר-כך עולים ובודקים את המחירים קודם, לפני שלושה ימים הם נמכרו ב-10.90. אז הרווחתי אבל פחות ממה שחשבתי שהרווחתי.

דרך אגב, עם השמפו זה עובד חזק.

זה עובד חזק עם הכול.

אם הוועדה רוצה להתחיל בדוגמאות, אפשר להתחיל בדוגמאות. אם אתם רוצים ברצף ולחזור לדוגמאות, אז איך שהוועדה רוצה.

אני לא זקוק לדוגמאות. כולנו צרכנים, אני מכיר את זה שכמעט אף פעם אתה לא מצליח להגיע לחנות, למקום שפרסם שיש אצלו מבצע, והמלאי לא אזל. זאת אומרת, נדיר שאתה מצליח למצוא, ואם מצאת, אז הדברים הטובים שרצית הם תמיד במחסור.

ועוד דבר, הרבה פעמים אתה מגיע בשביל לקנות את המוצר ואתה יוצא עם הרבה יותר מהמוצר שאתה – בסדר, זו שיטת שיווק. אני לא מתנגד. אנחנו נדון בזה, יש בזה סוג של הטעיה. סיפרו לי ש"פרטנר" היו צריכים למישהו תשלום, היו חייבים לו, קורה. והם החזירו לו, במקום לתת לו כסף, אז הם שלחו לו סכום שהוא יוכל לקנות מהם. מה, ב-25 שקלים הוא יכול לקנות משהו? אפילו אוזניה אחת כמו שצריך אתה לא יכול לקנות בסכום הזה. ולא רק שהחזיר להם את ה-25 שקלים, הוא עוד ישלם להם על זה.

הדברים הקטנים האלה, זה בעצם החוק הזה, אחרי שעסקנו במועדוני לקוחות שהסדרנו את הסיפור. עכשיו אנחנו עוברים לדברים הקטנים. אתי, אני רוצה להזכיר לך שבהתחלה רצינו להביא את המבצעים האלה ומי התנגד? משרד הכלכלה, אני אזכיר לך, ואמר, לא, זה לא מתאים. אבל בסדר, אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. ואנחנו יודעים להתקדם עם העניין הזה. אז בבקשה, לא צריך דוגמאות, בואו נתקדם.

אגב, מי שהתנגד זה שר הכלכלה, לא משרד הכלכלה.

נדיר ששר בא עם דעה עצמאית מהבית. כשהוא מגיע ורוצה להעלות רעיון, רק סיפורי העוועים מהפקידוּת מה עלול לקרות למשק, הוא אומר, טוב, טוב, אני מרים ידיים, אני נצמד אל הקיר. אני מכיר את זה. אני תמיד אומר, אני רק נראה טוב, אבל אני כבר זקן.

מבחינתנו, המבצעים הפיקטיביים הם בעיה חברתית חמורה משתי בחינות. כפי שאתה אמרת, זה סוג של הטעיה, בין אם זה מכוון ובין אם זה תוצאתי, זה לא משנה מבחינת הצרכן, הוא מוטעה בפועל, הוא מקבל מצג שווא של כדאיות של עסקה. בזה ההטעיה.

זה כלי שיווקי נכון, וכלי שיווקי זה אומר שזה בונה על הטיות קוגניטיביות של צרכנים. מהבחינה הזאת יש ספרות רחבה מאוד על הניצול לרעה שעושים בהטיה הקוגניטיבית הזאת, של הנטייה לראות 'מבצע', אז שווה לי לקנות, אני בודק פחות. ואם אתם רוצים הרחבה על הממצאים של הספרות הזאת, הכלכלנית הראשית שלנו תוכל להרחיב. יש כוח למילה 'מבצע', יש כוח למילה 'סייל', יש כוח למילים האלה.

הכוח הזה פועל לשני הכיוונים.

לאה ואני מהנהנות בראשנו: כן. חסידות פתיות של מבצעים.

לפעמים קונים שאתה לא צריך - - -

ברור. זה מה שנקרא: מתפתה משודרג.

יש כוח למילה, ומנגד אנחנו רוצים לוודא שגם אם הצגנו זה באמת מבצע וזאת הצגה נכונה. ולא איזשהו תעתוע. הרבה מאוד משחק עם מחיר ייחוס. יש הרבה מאוד פרקטיקות מאוד בעיתיות.

דרך אגב, הסדרנו את זה עם הקרקעות – אדמה חקלאית ובסוף אתה קונה כינים.

אדמה חקלאית צמודה לתוכנית המתאר, לתב"ע האחרונה. אם תסתכל, התב"ע האחרון היה עוד לפני 25 שנים.

אם בכלל. אז את זה הסדרנו. בואו נסדיר גם את הדברים האלה.

המצב החוקי הקיים הוא לא בחלל ריק. כלומר, יש הוראות על מכירות מיוחדות, ולכאורה יש איסור לעשות שימוש לרעה במכירה מיוחדת. אבל יש שני ממדים בחוק שההסדרה שלהם לא ברורה והיא חסרה, וזה הממדים שהחוק הזה נועד לטפל בהן – מהו מחיר הייחוס ומשך הזמן שהוא היה בפועל לפני המצבע, ומשך התקופה שאפשר לעשות מבצעים. והקצוות מאוד ברורים – מבצע לכל השנה זה לא לגיטימי. תיכף אני אעביר את הכדור לעורכת דין חנה וינשטוק טרי, שתוביל את העניין.

אני רק רוצה עוד הקדמה קטנה לגבי תהליך חקיקה שעברנו. חוץ מזה שהפצנו RIA, Regulatory Impact Assessment, זה דוח השלכות של הרגולציה. הממשלה החליטה ב-2014 שהחל מ-2016 כל חקיקה חדשה תלווה בתהליך כזה. אגב, לי אישית היה חלק גדול ביבוא המילה הזאת יחד עם משרד ראש הממשלה בדבר הזה. אני בין החתומים על המדריך הממשלתי לביצוע RIA. אז יכול להיות שנפלו פגמים ב-RIA. כל הממשלה מתנסה בזה לראשונה. אנחנו לוקחים את זה ברצינות.

אבל דבר אחד הוא ברור. אנחנו לא נכנסנו לבירור פרטני של עלויות הרגולציה משתי סיבות. מסיבה אחת, זו פרצה של איסור קיים. אז מה יגידו לי, שאני מונע רווחים שהם לא לגיטימיים? וסיבה שנייה היא שאתם תשמעו הרבה טענות על זה שאנחנו מוסיפים רגולציה ומוסיפים נטל, כאשר בעצם להבנתי, להבנתנו, אנחנו נסיר אי ודאות. ולהסיר אי ודאות לגבי גבולות המותר והאיסור כאשר יש איסור, אני חושב שזה דווקא הפחתת נטל, ובלבד שאנחנו נעשה את זה בצורה מושכלת ונכונה. החקיקה הזאת תעבוד בשני הצדדים ואמורה להועיל גם לעסקים וגם לצרכנים.

כפי שתראו, הצעת החוק הזאת כוללת את שני העקרונות הבסיסיים האלה, וכוללת סעיף סל שאומר שחריגים יוכלו להיקבע בתקנות של שר הכלכלה. ברור שהתקנות יוצעו על-ידי הרשות.

אנחנו עשינו צעד די חריג, אני חושב, כשאנחנו מביאים חקיקה שבה יש סעיף הסמכה ואנחנו כבר אותתנו לשוק איזה סוג של חריגים אנחנו מתכוונים להציע, ככל שאנחנו יודעים היום. ככל שהדיונים יתקדמו, אנחנו נדע יותר. אנחנו הפצנו נייר שכולל כמה חריגים, היועצת המשפטית לוועדה קיבלה עותק ממנו, וקיימנו דיונים עם חלק לא קטן מהנוכחים כאן על הנייר הזה. יכול להיות שבחלק מהדברים – אני מבין שהיום לא נגיע להקראה - - -

תיכף נראה. אם תקצר, יש מצב שאנחנו גם נגיע להקראה.

אם כך, אז זהו. אני מעביר את הכדור.

תודה לך.

אולי בכל זאת אמירה אחרונה. אנחנו לא מתכוונים שהחוק הזה ייכנס לתוקף במקום שיש חריגים מוצדקים לפני שהחריגים מוסדרים.

אמירה חשובה. תודה לך, ושוב, בהצלחה. חנה, בבקשה.

כפי שאמר מיכאל, מטרת החוק היא למנוע מבצעים פיקטיביים. נושא המכירה המיוחדת הוא נושא שמוסדר כבר בחוק הגנת הצרכן. אנחנו מבקשים לקבוע הוראות משלימות. היום סעיף 15 לחוק הגנת הצרכן קובע, כאשר אתה מודיע ברבים או מפרסם מבצע, אחד מהפרטים שאתה חייב לגלות הוא מה המחיר שקדם למבצע. יחד עם זאת, החוק בנוסחו היום אינו קובע כמה זמן המחיר שקדם למבצע חייב להיות בתוקף. ולכן זה נושא שהוא פרוץ נכון להיום.

היו תובענות ייצוגיות בנושא והגשנו עמדה באמצעות היועץ המשפטי לממשלה ואמרנו לבית-משפט, נכון, כשיש פרקטיקה של העלאת מחיר ליום או יומיים לפני יציאה במבצע, היא מריחה לא טוב, יש בה מסחר לא הוגן, אבל כרגע החוק שותק, לא אומר כלום, ואנחנו נבחן את הנושא. זאת היתה הסנונית הראשונה, כשהחלטנו לבדוק את הנושא ומצאנו פרקטיקות לא הוגנות, לא רק העלאת מחיר ליום או יומיים, גם הצגת מוצר במבצע כשבכלל לא היתה הורדת מחיר. ולעתים גם היו טענות שהמחיר הוא גבוה יותר מאשר המחיר שהיה בתקופה שקדמה למבצע.

את יודעת לומר, את או הצוות שעוסק בזה ביום-יום, כמה בעיסוק שלנו בהגנת הצרכן הנושאים האלה נמצאים על סדר יומכם? הרי יש לנו מגוון רחב של דברים שאנחנו עוסקים בהם פה.

- - - של מבצעים מלווה כל ביקורת שלנו בשטח בכל סוגי העסקים. בין היתר אנחנו עושים גם הרבה מאוד ביקורים בבתי עסק בשטח. נהלי העבודה שלנו כוללים סוגיות רבות, ואנחנו לא פוסחים על המבצעים - - -

זה ברור לי, אבל לא התכוונתי לזה. התכוונתי לתלונות שמגיעות על מבצעים פיקטיביים, במרחב, יש כל מיני סוגים, למשל, מה שחנה תיארה בכמה ורסיות.

מגיעות תלונות, הבעיה היא שבהרבה מאוד פעמים הצרכן לא מבין שהיתה כאן בעיה. הוא לא יודע להתלונן. הוא לא יודע שהמחיר שהוצג לו כמחיר ייחוס בכלל לא היה.

כפי שאמרה אתי, היועצת המשפטית, כתוב מבצע, אתה לא בודק, אתה אומר, מה, הוא ישקר אותי?

גם אין לו דרך לבדוק.

הרבה פעמים יודעים שזה פיקטיבי, אבל יש כוח למילה 'מבצע'.

את יודעת לומר לי בגדול, רשתות מכובדות גדולות גם כן? - - -

כולם, כולם.

אדרבה. על זה נאמר, אדרבה.

זאת אומרת, גם אם אתה שבע וחזק, אתה רוצה להיות עוד יותר שבע.

זו טקטיקת שיווק שמאוד עובדת וכולם עושים בה שימוש.

חלק בתום לב וחלק לא בתום לב.

תום לב?

אנחנו ראינו ברשתות גדולות ומבוססות מאוד מוצרים שנמכרו באותו מחיר לאורך כל השנה, וכל השנה זה נקרא 'מבצע'. וכשניסינו לבדוק מתי אחורה בזמן היה מחיר ייחוס שרושמים על אותו שלט, זה היה אולי שנה או שנה וחצי אחורה. המשמעות היא שזה המחיר של המוצר.

ברור. בבקשה, חנה, תמשיכי.

אז בעצם הצעת החוק מבקשת לקבוע הוראות משלימות למה שקיים היום, וגם בדקנו מה קורה בעולם וראינו שגם בעולם יש התייחסות. כשאתה מציע מוצר במבצע, יש התייחסות למחיר הייחוס וכמה זמן הוא צריך להיות בתוקף. יש כאלה שאומרים כך, יש כאלה שאומרים אחרת. בגדול, אפשר לומר שבמרבית המדינות שבדקנו, מחיר הייחוס צריך להיות לתקופת זמן משמעותית.

אנחנו קבענו בהצעת החוק שמחיר הייחוס או המחיר שקדם למבצע, צריך להיות לפחות 30 ימים ברצף, שזה אלמנט שחוזר על עצמו גם במשפט השוואתי ובתכוף ליציאה במבצע, שגם זה אלמנט שהוא חשוב. ולכן, כאשר אתה מציג מוצר במבצע, אתה צריך להראות מה המחיר שקדם למבצע, שזה קיים היום, והתוספת היא שאתה צריך להראות, לנו כרשות אכיפה, לצרכן, אם קיימת תלונה, שהמחיר אכן היה לתקופת זמן משמעותית ושלא היה פה פרקטיקה של העלאת מחיר רק לצורך גזירת הנחה מאוד גדולה.

הנושא השני שהסדרנו בהצעת החוק הוא משך התקופה המותרת. זאת אומרת, כמה זמן אתה יכול להציג את המוצר במבצע. נכון להיום, בהגדרת מכירה מיוחדת, שזו הגדרה שקיימת היום מכוח החוק, מכירה מיוחדת היא תמיד לזמן מוגבל. זאת אומרת, אתה לא יכול להציג לאורך כל השנה שהמוצר הוא במצבע. זה צריך להיות לתקופה מוגבלת.

אנחנו הגבלנו את התקופה המותרת ל-45 ימים. אני חייבת לציין שקיימת הנחיה, או לפחות היתה הנחיה של הממונה הקודמת, שתקופת מבצע היא תקופה של 35 ימים. זה נבע מאיזה שהן תקנות, אני לא ארחיב בנושא, אולי כשניכנס להקראה, אז אני ארחיב בנושא הזה. בכל אופן, כשאתה יוצא במבצע, תקופה צריכה להיות מוגבלת, וקבענו שני עקרונות בנושא הזה.

תקופת המכירה המותרת היא 45 ימים בכל תקופה מותרת, ובנוסף, קיימת בחינה כוללת שנתית שתקופת המכירה המיוחדת בכל מקרה במהלך שנה לא יכולה לעלות על תקופת המכירה הרגילה. גם את הנושא הזה ראינו במשפט השוואתי, והמטרה היא כדי שמכירה מיוחדת תהיה מיוחדת ולא מכירה רגילה.

ברור. אני רק אומר לך שסביב הסעיף הזה של משך הזמן, אני מניח שתישמענה כאן דעות כאלה ואחרות. בבקשה, חבר הכנסת פרי.

יש לי רק קריאת ביניים אחת. אני לא בקי ואני, חס וחלילה, לא בא להרוס. אני לא מבין מה אכפת לכם שאני אצא במבצע מחר בבוקר.

אתה לא היית. פרי, בדרך-כלל אתה מגיע עם ניירות מסודרים.

אנחנו בעד מבצעים. זה לא בא לחסל את המבצעים.

לכן אני שואל.

אנחנו רק רוצים שזה יהיה באמת מבצע.

- - -

זה החוק, זה הכללים. זו מהות החוק. קובעים כללים.

זאת אומרת, אם אני רוצה להתחיל מחר – כי אני הבנתי שאני לא יכול לצאת במכירה מיוחדת אלא אם המוצר היה אצלי 30 יום. אני כן קראתי חלק מהחומר. למה אני צריך את 30 היום האלה?

אפשר להתווכח אם זה חודש או חודשיים לפני. אנחנו ניכנס לתוך המסגרת הזו. זו הסדרה. אף אחד לא נגד מבצעים. הכוונה היא שבאמת מדובר במבצע, ולא fake מבצע.

אחרת, זה המחיר של המצרך, ולא מבצע.

(היו"ר יעקב פרי, 10:00)

אני שומע פה שרוצים לעשות השוואה בין המחיר שלפני המבצע והמחיר אחרי המבצע, לראות שזה מבצע כדי להוכיח שזה מבצע ולראות את ההבדל במחיר. השאלה היא אם כדי להגיד, זה מבצע, אני לא יכול לעשות השוואה עם המוכרים המתחרים של אותו מוצר, אלא לעצמו?

אני חוזר על השאלה: האם צריכה להיות השוואה בין המחיר של עצמו או שהמבצע יכול להיות בהשוואה למחירים של המתחרים לאותו מוצר? זו שאלה ששווה דיון.

ההשוואה היא ביחס למחיר המוצר - - -

אני יודע שזו העמדה שלך, אבל אני אומר שזה שווה דיון.

(היו"ר איתן כבל, 10:01)

הסקירה ההשוואתית שחנה הזכירה נכללה במסמכי RIA, השלכות רגולציה, כך שהציבור יכול לדעת על מה אנחנו מדברים.

והדבר האחרון, תמחור הוא תמחור, ומבצע הוא מבצע. כלומר, שום דבר לא מונע מלתמחר, ואם דברים לא ברורים בעניין הזה, אז זו תהיה גם הזדמנות להבהיר.

ביתיה גוטל, בבקשה.

שמי ביתיה גוטל, ואני הכלכלנית הראשית של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. לפני שנשמע את כל הענפים ונצלול עמוק-עמוק לתוך כל בעיה של כל אחד, אני חושבת שחשוב מאוד לזכור למה התכנסנו פה ולמה אנחנו מסדירים את זה.

הצרכן הוא לא רציונלי. אנחנו כולנו יודעים את זה. רק השנה, ריצ'רד טלר, זוכה בפרס נובל על זה. קלמן זכה לפני 15 שנה. הצרכן לא רציונלי כי לצרכן רציונלי זה לא משנה לו החולצה היתה 100 ועכשיו 50. צרכן רציונלי לנכנס לחנות, רואה חולצה ב-50 שקלים ושואל את עצמו אם החולצה הזאת שווה לי 50 שקלים. זה לא מעניין אותו אם קודם היא עלתה 400 או שקודם היא עלתה 10. אבל אנחנו יודעים ומאות אם לא אלפי מחקרים משני העשורים האחרונים הוכיחו שהצרכן הוא לא רציונלי, ולא סתם הוא לא רציונלי, כולנו סובלים מאותן הטיות לא רציונליות שמלוות את כולנו.

תחום המבצעים נחקר לעומק על-ידי הרבה חוקרים ומאות מאמרים על הנושא הזה, שמראים באופן חד-משמעי שמבצעים משפיעים על הצרכן, משפיעים בכמה מובנים. קודם כל, הם משפיעים עליו לקנות יותר. למה אנחנו קונים יותר במבצע? כי המחיר הוא גם אינדיקציה לאיכות קודם כל. אתה רואה חולצה ב-50 שקלים, אתה אומר, אולי היא לא באיכות משהו. אבל אם היא היתה 300 ועכשיו היא 50, וואלה, זו באמת עסקה טובה. כשנכנסים לחנות מוצרי חשמל, אתם רואים שני טוסטרים, אחד ב-100 ואחד ב-120, אבל הוא היה פעם 300, אין לנו שום דרך להעריך איזה יותר טוב, אבל אני לפחות אקנה את ההוא ב-120 כי זה אינדיקציה מאוד-מאוד טובה לזה שכנראה אם הוא היה 300, הוא שווה הרבה יותר מההוא ב-100. אז קודם כל זה משפיע על הנכונות שלנו לרכוש, כי יש לנו מחיר עוגן, יש לנו אינדיקציה לאיכות.

ההשפעה השנייה היא שזה מוריד את המוטיבציה שלנו לפתוח זאפ. למה זה מוריד את המוטיבציה שלנו לפתוח זאפ? והרבה מחקרים הראו שזה מעלה נכונות לקנייה ומוריד את ה-intension to search. אנחנו פחות משוום מחירים כשיש מבצע, כי כשאני רואה בושם שהיה 600 ועכשיו 300, אני לא שואלת את עצמי, מעניין כמה הוא עולה אצל מחירים, אני מבינה, המחיר הרגיל שלו הוא 600. אני כבר לא צריכה לבדוק מתחרים אחרים. מחיר המבצע שלו הוא 300, זה מחיר מעולה. זה מאוד מוריד את המוטיבציה להשוואת מחירים.

יש שקיפות מחירים ויש כלי השוואת מחירים היום, אבל הצירוף בין שני הדברים האלה, שגם זה מגביר את הנכונות לרכישה וגם מוריד את המוטיבציה לחפש ולהשוות, מרתיעה. יגידו לכם פה אנשי רשתות המזון שאנשי התרגלו למבצעים, הם יודעים שמבצע הוא לא. אבל גם על זה נעשו מחקרים, וכשמוצגת הנחה מאוד גבוהה שהצרכן לא מאמין לה, הוא עושה הנחה להנחה. הוא אומר, אה, זה לא באמת 50% אבל זה בכל זאת הנחה של 205. גם אם אין מחיר עוגן ומחקרים הראו גם את זה, עדיין המילה 'מבצע' משפיעה.

בקיצור, המילה 'מבצע' היא חזקה והיא משפיעה על כולנו, וזה מוכח בעשרות ומאות מחקרים. ואז בשול-שוליים אפשר לדבר על ענף כזה או אחר. אבל את העיקרון חייבים להבין.

זה ממש בולט מאוד, נאמר בטואלטיקה ובשמפו, סבון גוף וכל הדברים האלה. המחירים הם בשמיים. אני קונה וממתין לשלב הבא.

- - - גם לבגדים?

בבגדים יש חורף, קיץ, יש אלף ואחד – שמפו זה אותו שמפו בקיץ, בחורף, בסתיו ובאביב. זאת אומרת, עד שאתה מחליט שאתה רוצה משהו אחר. יש לך שמפו, שבדרך-כלל אתה מוכר אותו ב-22 שקלים, 23 שקלים, שלא נדבר על דאודורנטים שזה כאילו כרית זהב באיזשהו מחצב שבמבצעים ליליים אתה מוצא אותו, ואז פתאום הוא יורד ל-10 שקלים לתקופה של חודש, ושוב אחרי תקופה עולה שוב ל-20, 22, 23, 24 שקלים.

הכול שאלה של כמה אתה מתקלח.

אדוני היושב-ראש מבקש שנשאיר את המחיר הגבוה כל השנה?

לא, לא. נו, באמת. אבל על זה בדיוק אנחנו פה. אנחנו כאן כי אם הנוכלות הזו היא לכל השנה – סליחה, מבצע הוא מבצע.

פרלל, סטוק.

סליחה, אני לקוח, את מייצגת, אני לקוח. אני מתחבט בשאלות האלה גם מהמקום שבו אני נמצא. אני כל הזמן מחפש לי גם הצעות חוק, ואני מסתובב ואני רואה, אני עוקב אחרי ההתפתחויות של העניין הזה. מה זה, אם אני רוצה שכל השנה יהיה?

אם קניתי סטוק, לא למכור לך אותו במחיר מבצע?

גברתי, את לא ברשות דיבור ואת לא מנהלת דו שיח עם היושב-ראש.

לא, יש הבדל אם זה סטוק. ברור לי, ברור כשמש. הרי תבואי לשוק בראש העין, יש הרבה סטוקים שמגיעים מכל מיני מקומות. אבל עזבי, אני לא מדבר אתך על סטוקים או על משהו נקודתי.

אתה אומר לה, תרשמי שזה ב-10 שקלים, אבל אל תכריזי שזה מבצע. זה ההבדל.

כן, יש הבדל בין המחיר לבין המבצע. אין לי ספק שאף אחד מהוועדה או מחברי הכנסת ואף אחד לא רוצה להיכנס לעסק שהוא מפסיד. כל העניין הוא שאתה מרגיש שההתנהלות היא חזירית. זה הכול. בחלק מהמקומות ובחלק מהמפגשים. זה הכול. זה לא כל המקומות כמובן. ממש לא.

קרן חן סופר, בבקשה.

תודה ונעים לי מאוד להיות במעמד הזה.

אני סבורה שהמטרה של הצעת החוק הזאת, כפי שהיא נרשמה, להשיב את האמון של הצרכן ואמיתות של מבצע היא תכלית ראויה. העניין הוא שהחוק הזה הוא בפירוש לא מידתי. יש כאן התערבות מאוד-מאוד בוטה בניהול של עסקים, בניהול הסחר השוטף של העסק. במקום להתמודד עם הבעיה של איזושהי אסימטריה במידע, כשאני כעוסק יודע אם זה מבצע אמיתי, אני יודע מה היה המחיר של המוצר לפני כן, ואני יודע בדיוק מהי המשמעות של הדבר הזה, ואני בהיותי כצרכן לא יודע את המידע המלא. אבל אסימטריה במידע נפתרת בשקיפות, שקיפות ואכיפה.

החוק הזה הוא הרבה-הרבה מעבר לשקיפות. החוק הזה מגדיר לעוסקים שהם מחויבים להחזיק 30 ימים במחיר רגיל. הוא מגדיר לעוסקים שהם חייבים להחזיק במבצע מקסימום 45 ימים, הוא מגדיר לעוסקים שהפרספקטיבה צריכה להיות שנתית, וגם אז צריך להיות יחס שווה. זאת מעורבות מאוד-מאוד בוטה בניהול השוטף של עסקים שנדרשים לדינמיות. השוק הוא דינמי, יש אינטרס לגיטימי של עוסק להצניע את הרווחים שלו, להיענות לצרכים כאלה ואחרים, חגים, הזדמנויות, איזושהי בעיה כלכלית שלו, שהוא רוצה אולי להיפטר מאיזשהו מלאי. ואני חושבת שבהחלט אפשר היה לפתור את הדברים האלה גם אחרת.

אפילו החוק עצמו, אם נבחין בו אחרי זה ברמה פרטנית, רואים שסעיף קטן 15(ג) אומר, ברגע שאתה מכריז עכשיו מבצע, אנחנו מבקשים שתתייחס למחיר הזול ביותר שהיה ב-30 הימים האחרונים.

בבקשה, אנחנו עדיין לא בצלילה, אנחנו שטים על המים. אז בבקשה, אל תצללי, תני רק את המסגרת, ונא לסיים בעוד שני משפטים.

אני חושבת שאת המילה 'מבצע' אפשר היה להכתיר יחד עם הגדרה שאומרת, תכתיבו בתוך השלט של המבצע, מה היה המחיר הנמוך ביותר ב-14 הימים האחרונים. אולי זה היה פותר את הבעיה.

אנחנו בטח גם נסתובב עם עיניות כדי לראות. זה תמיד יהיה באותיות קטנות.

לא, בגדול. יחד עם השלט 'מבצע' הגדול.

אומרים פה חבריי מהרשות להגנת הצרכן, וזה גם נרשם בחוק, וחשוב לתת את הדעת לבעיה הזאת – אנחנו לא אומרים לך לא להוריד מחיר, אתה יכול להוריד מחיר בלי להגדיר מבצע. הבעיה היא שהגדרה של מכירה מיוחדת היא כל-כך רחבה שגם אם אני אכתוב עכשיו שלט ויהיה מילה 'מבצע', רק אעשה X על המחיר וארשום מחיר חדש, גם זה אסור לי - - -

תודה לך. הופעה מוצלחת, לא משכנעת אבל מוצלחת. תודה.

אולי עוד כמה משפטים - - -

דבר ראשון, היינו בדין ודברים על הרשות להגנת הצרכן ויש דיאלוג פורה. אנחנו מנסים להגיע להסכמות. לא תמיד מקבלים, אבל יש נכונות לשמוע את עמדתנו, ועל זה אני אומר, דבר ראשון, תודה.

מעבר לכל משך הזמנים, ואני שמחתי לשמוע את הממונה שאומר שהחוק לא ייכנס לתוקף לפני שתהיה רשימת חריגים שתקבע מה, החל ממוצרי מזון טריים שאתה לא יכול להחזיק אותם חודש טריים, מוצרי מזון שהם פגי תוקף - - -

ברור. אנחנו הבנו את העיקרון.

יש בעיה נוספת, למשל, בענף הרכב. מחירון רכב נקבע אחת לחודש ואז אתה לא יכול לחכות חודש כי כבר נקבע מחיר חדש.

ועוד לא עסקנו בתיירות. בסוף יהיו יותר מוחרגים מאשר אלה שיהיו במסגרת החוק.

זו בדיוק אחת הבעיות.

עוד לא פגשתי חוק שכולם אמרו, הוא חוק מצוין, אבל זה לא - - -

פגשנו בהרבה חוקים שאמרו שהרעיונות מצוינים, זה רק לא מתאים לנו.

אי אפשר לקבוע כלל אחד שהוא נכון לכל הענפים. צריך לבחון כל ענף לגופו, ועל זה לעשות החרגות.

אין מחלוקת. לכן צריכים החרגות, והדברים גם באים לידי ביטוי בהצעת החוק, גם בשיחות שהיו לי עם נציגי הרשות, וכבר הצהיר הממונה שהחוק לא ייכנס לתוקף בהתאם לבקשתם אלא לכשיהיו גם תקנות.

מיה הרשקוביץ, מהתאחדות התעשיינים, בבקשה.

בוקר טוב, אני כאן מייצגת גם בתחום האופנה וביקשו ממני לייצג גם את תחום המזון.

נמרוד, את מי אתם ייצגתם?

אנחנו מייצגים הכול.

עולם האופנה הוא עולם מאוד-מאוד דינמי, ובעצם קשה מאוד להחיל את החוק הזה על קולקציות שכל הזמן נכנסות, חדשות לבקרים, לתוך החנויות, ובעצם לא יכולות להיכנס לתוך מבצע קיים כמו למשל מבצע סוף עונה לקולקציית קיץ.

מיה, בואי נעשה עכשיו סימולציה. מה זה 'מבצע' בחנויות בגדים? אני מניח שהאדם הסביר, גם אתי וגם לאה, בגלל זה הן גם מתפתות, כמוני, כמו כל אחד. מה זה 'מבצע'? אתה יוצא עם הליין לקראת החורף, כולם מצפים, גם אומרים בחדשות, לפעמים אני אומר שיש שיתוף פעולה: יהיה חורף גשום במיוחד וקר במיוחד. כולם כבר מחפשים את החום, רצים לחפש. אתה רוצה לקבל את החורף עם הבגד החדש, הבגד היפה, שכולם יגידו שאתה טרנדיאלי. ואז המחירים באופן טבעי הם מחירים גבוהים, זאת אומרת, זה המחיר, אתה רוצה, תקנה, אתה לא רוצה, אל תקנה.

ואז מסתבר שקורה אחד מן השניים, או שפתאום יש חמסין ואלה שקנו כבר קנו. בשבילי, מה זה מבצע? או אחרי שעברה תקופה ועכשיו אומרים זה כבר פחות דרמטי, החורף הוא כבר פחות בתוך התהליך ואנחנו כבר פחות נשתמש בתהליך הזה. אולי לשנה הבאה נקנה, אז אתה מפחית את המחיר. אם השמלה או המכנסיים עלו 400 שקלים, עכשיו הוא עולה 200 שקלים. זאת אומרת, זה לא משנה אם זו אופנה חדשה או לא אופנה חדשה.

- - -

בוא לא נהיה עכשיו גם מן הצד השני, לפחות לשיטתי, להתחיל לעשות מה שנקרא מעשה דקדקנות ודווקנות. כשאומרים 'סייל', כי פה אנשים לא קונים אם כותבים להם 'מבצע'. 'סייל' זה 'סייל'.

בשורה התחתונה, אני לא אבוא עכשיו עם פנס ואני אגיד לו, אה, עברו כמה ימים, אז זה כבר לא מבצע, זה הורדת מחיר. בוא נהיה בתוך המסגרות המיוחדות. אבל בנקודת המבט שלי זה לגיטימי שתעשו עכשיו בתקופה הזו מבצע. אני לא הבנתי איך פתאום ליין חדש או משהו נכנס בתווך. יש כמה עלה קודם או לחלופין – וכאן הבעיה הגדולה שלי, רוצים לדחוף סחורה חדשה, זה קשה בביגוד, אבל במוצרים אחרים רוצים להכניס מוצר חדש לתוך - - -

בביגוד יש את הבעיה של החורף, בגדים של החורף, מה שנשאר מהעונה הקודמת, משנה שעברה, והם רוצים למכור את זה במחיר נמוך יותר כי זה נשאר להם במחסנים. השאלה היא אם נקרא לזה מבצע או נקרא לזה מחירים מוזלים.

אם זה כבר היה בתוך הרשת אין עם זה בעיה כי הוא כבר היה מונח על המדף 30 ימים.

אבל הוא היה לפני שנה. לפני חצי שנה הכניסו אותו למחסנים. אז מה, הם ימחקו את המחיר הקודם? מבחינתכם זה בסדר? לזה אפשר לקרוא 'מבצע'? האופנה של השנה שעברה שלא מכרו אותה במבצע של סוף העונה הקודמת, עכשיו מעלים את זה למדפים, רוצים למכור את זה. האם המחיר שהיה בשנה שעברה והם רושמים 'מבצע' זה מבחינתכם בסדר? זה נקרא 'מבצע'?

חאג', אולי לא שמת לב, בפתיח שלהם הם ניסו לייצר כללים - - -

אני מדבר על הכללים.

זה צריך להיות תמיד בצמוד. זה לא שעשית את פני שנה ואתה אומר, אם עשית את זה לפני שנה ואחרי שנה אתה אמור להעלות את זה, זה המחיר שלו.

יש גם התייחסות מיוחדת למוצרים עונתיים.

אני חושבת שמשהו כאן התפספס. אני מדברת על עולם האופנה, שבעצם הקולקציות כל הזמן נכנסות. כל שבוע-שבועיים נכנסת קולקציה חדשה, אם זה לעונת החורף או לעונת הקיץ. בעצם כל הזמן מחדשים את המוצרים בתוך החנות על-מנת לייצר מגוון גדול יותר לצרכנים. ובעצם אותם מוצרים חדשים שנכנסים לחנות כקולקציה חדשה – זה לא ממש קולקציה חדשה, אלה מוצרים חדשים שנכנסים, זה פעם מעיל כזה ופעם זה מעיל אחר, פעם זה סוודר כזה ופעם זו חולצה כזאת, אז בעצם הם לא יכולים להיכנס לתוך מסגרת המבצע מכיוון שהם אמורים לשבת על המדף במשך 30 ימים.

את מתכוונת שאת רוצה לעשות מבצע על כל החנות?

כן, למשל, אני רוצה לעשות מבצע של סוף עונה, או אני רוצה לעשות רק - - -

רק לקולקציה החדשה.

ואז בעצם אותם מוצרים חדשים לא יכולים להיכנס - - -

אנחנו מתחילים לצלול לתוך סעיפים. זה פתיר, זה פתיר לחלוטין.

אבל זה מהות החוק.

אני אגלה לך סוד, מהותי, ציפור נפש, זה עניין של נקודת מוצא. עזבי, מהותי. זה סוג של בעיה. אם נשתכנע שבאמת זאת בעיה, כי אני עדיין לא בדיוק עקבתי אחרייך, כי כל הזמן הכנסת 'מבצעים'. יכול להיות שאת מציגה פה איזושהי בעיה שצריך לתת עליה את הדעת, צריך לתת לה את הפתרונות. אם אכן יסתבר לנו בדיונים שיש כאן בעיה שצריך לתת עליה את הדעת, אין ספק שנדע להתמודד איתה. זה לא האיום האירני. זה מבצע.

לגבי נושא המזון, נושא של קופונים של היבואנים או של היצרנים, אני לא מדברת כרגע על הרשתות. קופון נחשב ל'מבצע'.

האם יש כוונה להתייחס בחוק לקופונים, כן או לא?

קודם כל, אנחנו עושים הבחנה בין קופון של העוסק עצמו לבין קופון על-ידי צד שלישי, כי יש פה עניין כלכלי אחר. הקופון של העוסק עצמו זה רגיל, מבצע וכולי. קופון של צד שלישי זה לא מבצע.

תודה. אנחנו נגיע לזה. זו הבחנה שיודעת להתכתב עם המציאות.

דב אברמוביץ, מטעם ערוץ הקניות, בבקשה.

כמובן שמלאכת החקיקה היא מלאכת איזונים, ובצד השיקולים הצרכניים הנכונים שהועלו פה על-ידי המדינה צריך לזכור שענף הקמעונאות הוא גם ענף שהיותו ענף תוסס ותחרותי גם - - - יש לו אילוצים משלו. הוא פועל בשוק תחרותי שבו הוא חייב גמישות במחיר. בדרך-כלל מתמודד גם עם יבואנים של מותגים גדולים, והיכולת שלו להתחרות איתם, עם היבואנים של המותגים הגדולים, עם אתרי הקניות העצומים בסגנון "אמזון" ו"עליבאבא", ועם רשתות שיווק בעלות כוח שוק דומיננטי, תלויה ביכולתו להיות גמיש במחיר ולהשתמש בכלי השיווק שעומדים לרשותו. אם הוא יצטרך לחכות כאשר הוא רוכש מוצרים ומייבא אותם לארץ ויצטרך לחכות תקופה של 30 יום לפני שהוא יוכל להשתמש בכלי השיווק שלו ולשווק אותם במחיר מבצע ולציין שזה מבצע, אז עד שהוא יגיע לזה, רשתות השיווק הגדולות כבר ימכרו מוצרים אחרים במקרים כאלה.

אני מבין מה שאתה אומר לי, ויש מה שנקרא: גילוי נאות. אתה מגיע, אתה רוצה להיכנס ישר לתוך מבצע כדי להתחרות. מה זה, מבצע? כי יש כמות מוגבלת, אתה אחרי המבצע תעלה את המחירים. מבחינתי, צריך שתהיה שקיפות למילה 'מבצע'. זאת אומרת, מבצע, המשמעות היא שהמחיר הוא לתקופה מסוימת עבור מוצר מסוים, יימכר במחיר פחות מהמחיר הרגיל שלו.

כשאתה מגיע ואין לך עוד נתון שאתה יכול לייצר את ההשוואה, אתה צריך להגיד לי, זה לעשרה ימים, ל-20 יום, כדי שאני לא אגיד אחרי חודש שאני אבוא, זה לא כי אני לא רוצה שמבצע יימשך, אבל בסוף זה המחיר שלו. אם הוא ממשיך ומוכר אותו מהתחלה עד הסוף ב-100, אז זה 100, זה המחיר שלו. זה לא מבצע.

אבל זאת הסתכלות לינארית, אבל העולם הקמעונאי לא עובד לינארית.

דרך אגב, אבל הצרכנים, נכון, הם לא עוסקים במילים שאתה אמרת, הוא פשוט בא, הוא רואה מבצע. לינארי, בינארי, אותו לא מעניין. זה הסיפור. הוא לא יושב בבית ואומר, מעניין איך שוק הקמעונאות עובד. הוא מגיע, ראה 'סייל', ראה מבצע, הוא מאמין לך.

אתה יודע מה הקטע? שכל היום אומרים שאין כמונו, שכל הזמן מתחמנים, הרי פה זה אוי ואבוי, איזו מדינה אנחנו, כשאני שומע את כל הגופים תמיד מדברים עלינו, אזרחי ישראל, ועל המוסדות שלנו, איום ונורא. בסך-הכול הכללי, רוב אזרחי ישראל, הרוב המכריע, ישרי דרך. אתה חושב שכשאני רואה את זה, אני בא עם זכוכית מגדלת? מגגל? אני רואה 'מבצע', אני רואה 10 שקלים, לפני שבוע זה היה – אם אני קונה מוצר שחוזר על עצמו. ככה זה עובד. ויש ליין מסוים, בשונה מענף הרכב, במוסכים, שהוא אומר, זה מהאוכל של הילדים שלי אני נותן לך. בריהוט, הוא אומר לך, תשמע, זה הגיע, אני אומר לך, בנמל, זה היה כך וכך, לך אני אתן את זה - - - ועכשיו, מה תגיד?

בריהוט, נכון שאתה יכול לעשות זאפ, אבל פה זאת מיטה מתגלגלת שיודעת להכין לך אוכל כשאתה נרדם, היא מעירה אותך לבד. אין לך יכולת להשוות. איך אני מתמודד עם זה?

השאלה היא אם כשאמרתי 'מבצע' אמת דיברתי או לא אמת דיברתי. נכון? זאת השאלה. כדי שאני אהיה דובר אמת, לא חייב להיות מצב שבו מכרתי כבר מראש X ימים את המוצר. יכול להיות שמכרתי ברצועת זמן הגיונית במחיר מבצע, אחר-כך מכרתי תקופה ארוכה יותר במחיר רגיל, אחר-כך הורדתי עוד פעם לרצועת זמן.

כך עובד ערוץ הקניות, יש לו רצועות זמן, תוכנית של שעה, תוכנית של 10 דקות, תוכנית של 24 שעות שעולות מדי פעם, ואז הוא מוכר במבצע. החוק נכנס, תסלחו לי, לקישקעס של הקמעונאי ואומר, לא, אתה תמכור קודם 30 יום מראש, אחר-כך אתה רוצה עוד פעם? תמכור עוד 30 יום מראש. השוק לא עובד ככה - - -

דב, העניין ברור.

ההצעה היא לראות את סך כל התקופה שבה המוצר עומד למכירה. אם מכרתי אותו X% מהזמן במחיר הרגיל, אזי זה המחיר הרגיל וכשלא מכרתי אותו - - -

דרך אגב, אתם דיברתם ביניכם?

הוא שלח לנו - - -

הוויכוח הוא על - - - בין 30 יום או 10 ימים או שבוע?

לא, על שבוע ו-10 ימים זה מראש - - -

דב, כפי שאמרתי לגברת שדיברה על הקולקציות החדשות שכל הזמן מגיעות לתוך החנות - - -

יש איזושהי אי בהירות בשאלה מהו מחיר הייחוס. האם מחיר ייחוס הוא רק כשאני אומר שזה מבצע או הנחה? האם זו מכירה מיוחדת רק כשאני מייחס את ההנחה או את ההוזלה של המחיר שבו אני מכרתי? או שמא מותר לי להגיד, ולדעתי, אי אפשר להגיד לי לא להשוות למחיר של מתחרה. לפי חוזר שיצא בעבר על-ידי הממונה הקודם, לכאורה אסור לי לעשות את זה כיוון שכל הוזלה שאני מקדם יגידו שזו מכירה מיוחדת.

אני חושב שאם אני אומר שזאת הנחה או הוזלה או מבצע לעומת מחיר של מתחרה, מחיר של היצרן - - -

זרקת רימון עשן קטן. זאת אומרת, החלק הראשון שלך מצריך התמודדות. אני לא יודע עדיין איך, אבל הוא מצריך עיון ומצריך לתת עליו את הדעת איך להתמודד אתו, כי נכון, ערוץ הקניות הוא לא חנות רגילה. יש לו ליין של התנהלות שצריך לתת עליה את הדעת.

דבר שני, השוואת מחירים היא עניין מאוד-מאוד יחסי. אם אתה אומר, יש חנות בלוקיישן בדיוק-בדיוק אבל בדיוק כמו שלי, שמוכר את הטלוויזיה המסוימת הזאת, אבל בדיוק את אותה טלוויזיה, זאת אומרת, שהוא לא קנה אותה במבצע – ההשוואות האלה, אתה כבר יורד אתנו לרזולוציות שהן בעייתיות.

אני גם לא רוצה להיכנס לזה, אני אומר את זה לכולנו, המייצגים הנאמנים שכולם צודקים לשיטתם. הרי אנחנו מביאים את החוק כי יש כשל שוק. ממשלה לא מתלהבת בדרך-כלל להביא הצעות מן הסוג הזה. בדרך-כלל יש לה נטייה להיות בצד שלכם. אבל פה, כשנוצר כשל שוק, אל תרדו אתי להתחיל לרדוף אחרי בדוגמאות כאלה ואחרות. אנחנו ננסה לתת מענים לבעיות. אתה כבר מכיר, דב. אתה אורח מכובד וותיק אצלנו. חברים, עשו לי טובה, אל תיקחו אותי לנקודות הקצה. יש כאן כשל שוק שצריך לתקן אותו.

חני סובול, בבקשה.

בוקר טוב, אני קודם כל רוצה לברך על דיון מוקדם שערכנו עם הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, והעלינו את הנושאים, ואני חושבת שנפלנו על אוזניים קשובות, ואני מאוד מקווה שנמצא פתרון לענף התיירות.

סבבה, אפשר לסיים פה.

לא.

יש למעשה שני נושאים. הנושא הראשון הוא הדינמיות של ענף התיירות והמחירים של ענף התיירות שיכולים להשתנות בדקות. ולכן, כל הנושא של 30 יום מראש, 45 ימים מראש, מחיר הייחוס הוא מאוד-מאוד בעייתי. הדיון הסתיים שם בניסיון של שני הצדדים למצוא מחיר ייחוס שיהיה רלוונטי. אני חייבת להגיד שאנחנו עדיין לא הצלחנו למצוא את הנוסחה. אני לא בטוחה שנמצא אותה.

זה סיום לא טוב של חלק א'. את כבר מקשיחה עמדות עוד לפני המשך הדיון.

הנושא השני שעלה, וגם הוא מאוד-מאוד קריטי לענף שלנו, זה התחרות שלנו מול אתרי האינטרנט הבין-לאומיים וחברות התעופה הבין-לאומיות. הנושא הזה עלה גם בוועדה הזאת פעמים אחדות.

נכון.

קיימת הפליה מתמשכת בין סוכני הנסיעות המקומיים וחברות התעופה המקומיות – שאני לא יודעת למה הן לא נמצאות כאן. אם הן כן נמצאות כאן, אז שישמיעו את קולן - -

הם נמצאים.

- - לעומת החברות הבין-לאומיות שכרגע עוד לא ברור סופית אם חוק הגנת הצרכן בכללותו, כולל עסקה מרחוק חל עליו או לא חל עליו.

חני, העניין ברור. אני רוצה לסכם אותו.

אז רק משפט אחרון – הצעת החוק הזו, אם היא תיכנס ולא תחריג את ענף התיירות, תתן עוד מסמר לכך שאתרים ישראליים כבר מחפשים את דרכם החוצה למדינות אחרות ולא יהיו בתוך מדינת ישראל.

חני, בואי נעשה סדר.

אכן, מכל החומרים שנשלחו, אם יש משהו שהסב את תשומת הלב שלי שמצריך התעמקות, ואני לא אומר שאני יודע איך לתת לו את המענה, זה ענף התיירות. יש מורכבויות. לא אכנס לזה. אני יודע שנצטרך לשבור את הראש כדי לתת את המענים האלה. אני לא אמרתי החרגות. תשכחי מזה. לא מתחילים מהחרגות. קודם גל, עושים את הכול כדי לתת את המענים כי גם שם יש בעיות. זה לא שעכשיו אתה אומר, וואלה, אנחנו נבוא ויש חברות מחו"ל. יש בעיות קשות וצריך לתת עליהן את הדעת.

ועוד דבר, והוא נכון, שהעובדה שאנחנו תמיד יודעים איך לטפל בחברות שלנו ולא יודעים לתת את אותו מענה לחברות שמשחקות פה בארץ והן חברות מחו"ל, מייצר חוסר שוויון מוחלט.

את מכירה את הצעת החוק שלי שרצתה לשנות את החוק של יותר זול לבטל כרטיס טיסה אם אתה לא רוצה לטוס, מאשר להעביר אותו למישהו אחר, בן משפחה או סתם חבר, כי בעולם זה נהוג בצורה הזאת וזאת הסיבה שגם פה בארץ לא קידמנו את החוק שנראה על פניו לא ברור. אני מודע לזה, ניתן לזה את המענה.

אני עורך-דין יגאל מיטניקוב, אני מייצג את חברת "ישראייר תעופה".

אני מצטרף לדברים של חני, כמובן. בענף התעופה זה אפילו עוד יותר בולט. מחירי הכרטיסים משתנים כמה פעמים ביום. מחיר הייחוס 39 יום זה פשוט לא רלוונטי.

בין היתר, בדברים שלי התכוונתי גם לעניין הזה, לאותה דינמיות ולאותה תחרותיות.

אבל היא עוד יותר חריפה כי מחירי כרטיסי הטיסה ביום ראשון לא שווים ליום שני, וביום שישי לא שווים ליום חמישי, עונת החגים בכלל לא קשורה לחודש לפני.

ברור. תודה לך.

אנחנו שמחים לפגוש שוב את עורך-דין אלי פרנקל מ"אל על", בבקשה. זה תמיד משמח.

כפיש כבר הודגש, יש את נושא התנודתיות של מחירי כרטיסי הטיסה שמאוד משפיע לגבי מחירי הייחוס, נושא המבצעים שאנחנו צריכים לתת.

אנחנו זוכרים את ההרצאה המאלפת שלך כשעסקנו ב"הנוסע המתמיד", על הבעייתיות בענף ועל התנודתיות.

אז שם גם מצאנו לא את כל הפתרונות - - -

אם היית יוצא וכל תאוותך בידך, מה? - - -

אז שוב, אני לא אחזור על כל הדברים שנאמרו. יש בעייתיות מאוד גדולה בענף התיירות, במיוחד בענף התעופה.

העניין ברור. אני רוצה להציע לכם הצעה, שלדיונים הבאים תבואו עם הצעות איך לפתור את זה. כבר ראיתי את הדברים, הבנתי שיש כאן בעייתיות וצריך לתת עליה את הדעת.

כפי שנאמר פה בהתחלה, באמת אולי יש ענפים - - -

שכח מזה. חברים יקרים, המילה 'החרגה' לא בבית-ספרי. אני מתמודד עם החרגה, עכשיו ביקשתי ממנהלת הוועדה לזמן דיון על מוסר תשלומים, ביקשו החרגה והכול יהיה בסדר, ומרוב החרגה - - -

החרגות בוודאי זה לא משא ומתן שמתחיל בהחרגות ואנחנו נסיים - - -

אכיפה שווה אפשר לבקש?

אנחנו רשות מחוקקת, לא אוכפת.

אבל מראש אנחנו יודעים שאנחנו הולכים לעשות פה הפליה.

אבל היא צודקת בבעיה.

חני, אנחנו מודעים לזה. אמרנו את זה. אני לא בפתרונות. אנחנו מודעים לזה, העליתי את זה, התייחסתי לדברים האלה. אני מבקש שתתנו גם הצעות לפתרון. להתחיל עם המהלך הזה שאומר, תחריגו אותנו, לא יהיה. בוודאי לא לפני שנעקור הרים ונטחן אותם זה בזה. לא יקרה.

מקובל לחלוטין.

יכול להיות שהממשלה ואנחנו נשתכנע בסוף שלאחר כל אשר עשינו זה המצב, בסדר. אבל לא נעשה את זה לפני.

עורכת-דין נופר טל, בבקשה.

היום אני פה בשם "ויקטורי" ו"סופר דוש".

אדוני יודע שכשיש דיונים שאין לי מה להוסיף ואנחנו תומכים, גם כשלחברות האלה יש מועדוני לקוחות, למשל, יצאתי כי אמרתי לך, זה תיקון מבורך ואין מה לעשות, יש דברים שהם חשובים. אבל אני חושבת שמדינת ישראל אולי לא מביאה הרבה מדליות באולימפיאדה, אבל אנחנו בהחלט שיאני העולם ברגולציה. זו אמורה להיות מדינה ליברלית וכוחות שוק, ואיך שהוא אני לא רואה את זה קורה כי כל הזמן יש עומס של רגולציה. גם כשמהטרה היא נכונה, אני חושבת שאנחנו הרחקנו לכת.

מדברים פה על הצרכן, והוא לא ריאלי והוא כן ריאלי, אולי נשקיע בחינוך לכלכלה נכונה, זה גם כן משהו שהוא חשוב מאשר כל הזמן להפוך את הצרכן הישראלי למטומטם, לכזה שלא יודע לחשוב, שלא יודע לפתוח טלפון, שלא יודע לקחת מחשבון ליד. אנחנו נותנים לו מחיר ליחידת מידה, האותיות הקטנות הן כבר לא קטנות, ואת זה גם התובענות הייצוגיות תיקנו. אגב, זה דיון אחר לעניין האגרות.

לעניין הפארמים וכל הבשמים, תובענות ייצוגיות בעצם עיצבו את השוק הזה. כל הנחה ממחיר מחירון שגילו שאף פעם המוצר לא נמכר במחיר מחירון. זאת אומרת, השוק יודע להתמודד עם הדברים האלה, ואגב, בידי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן יש כלים להטיל עיצומים.

נופר, לפני החינוך, מה את בעצם אומרת? אני רוצה לסמוך עלייך, עול שולחייך, לדעת שכשאני מגיע אני לא צריך לגגל, כשכותבים לי 'סייל' או 'מבצע' או 'הנחה', שזו אמת, זאת אומרת, אמת. את יודעת את זה שאנחנו כאן לא כי פרחים לבלבו בכל סופר. בהקשר הזה, אנא ממך, אל תשלחי אותנו למחוזות לא מתאימים, לחינוך וכולי. פשוט, שכל גוף יעשה את המצופה ממנו. זה הכול.

אבל אדוני, אתה אמרת שאתם רוצים מבצעים ולא נלחמים במבצעים, אבל אני רואה מלחמה שמצד אחד נלחמת ביוקר המחיה, ומנגד, גורמת לי, ואני מדברת על סופּרים ורשתות מזון - - -

אני מסכימה שהשימוש במילה 'מבצע' יש בה זילות, וכל האיקסים והדברים האלה, אני כבר נתקלתי שכמו שאמרת, המחיר היה יקר יותר עם המילה 'מבצע', הראו את זה, או שיש X, והמחיר שמתחת ל-X הוא בדיוק אותו מחיר.

נופר, אז מה את רוצה, שנחריג את שני הגופים שאת מייצגת? הם בסדר?

לא, אני לא רוצה שתחריג. אני רוצה שנתייחס למזון על עניין הדינמיות. ואגב, אם אדוני אומר, אני לא צריך לגגל, אז למה יש לנו את תקנות שקיפות המחירים? התייחסת לעניין שאתה מגיע לסניף, יש מחיר, ואין את המוצר בסניף, בדיוק הוא אזל במלאי. יש לזה התייחסות בדין הישראלי – מוצרים שהם מעל 50 שקלים, חובה לציין כמות מינימלית, וגם בתקנות שקיפות המחירים יש לך עניין של סימון מלאי. אם אתה אומר שהצרכן הישראלי לא אמור להתייחס לתקנות שקיפות המחירים ולבדוק, אז בוא נבטל אותן. חבל, זה משית עלינו עלויות.

אנחנו עכשיו נשלח צרכנים עם עורכי-דין לסופּרים.

לא עם עורכי-דין. יש תקנות, זה בחוק שלך.

נופר, את מסיימת? כי זה סוג של הרצאה.

יש אפשרות להשוות מחירים.

מדברים פה על מילים וסמנטיקה. אז את "ויקטורי" צריך לחסל כי אני לא יודעת אם זה ניצחון, ו"חצי חינם" בכלל מטעים את הצרכן כי זה לא חצי חינם זה חצי מחיר אולי.

אם זה רק סמנטיקה, למה נעשה בה כל-כך הרבה שימוש?

את המילה 'מבצע' – תיכנסי לסניפים של - - - כבר לא תראי.

אז יש אפשרות להשוות מחירים. כפי שאמר חבר הכנסת חאג' יחיא, הצרכן יכול להשוות מחירים בכל רגע ולדעת מה המחיר, נקרא לו, האמיתי, של המוצר ביחס לרשתות אחרות. הוא יכול להיכנס ולראות בכל מקום.

אבל אני מדברת על מקרים מאוד מסוימים, על הדינמיקה בחוק המזון - - -

נופר, את מקלקלת לעצמך. ככל שאת מדברת יותר, אני פחות משתכנע.

אבל יש לי משפט אחרון.

לעניין תחום המזון, אם אתה תיכנס למשרדים של רשתות קמעונאיות, הצרחות שהולכות שם והמריבות, אחרי שהוסדר החוק לקידום התחרות, עדיין בין ספקים לקניינים להוריד את המחיר בעוד 10 אגורות. ואז מה קורה? אתם אומרים לי שאם אני עושה מצבע של חמישה ב-10 שקלים, אני צריכה שהמבצע יהיה שנתי. זאת אומרת שכל המבצעים שלפני פורים, למשל, אנחנו עושים את השוקולדים חמישה ב-10 שקלים, אני צריכה לעשות אותם שנתי – אז אני לא אעשה אותם בכלל.

דבר נוסף, איך אני אתחייב במלאי? ומה קורה במקרה של סטוק?

תודה. תודה.

מה קורה במקרה שיש לי פרלל?

נופר, תודה. מאלף, מאוד לא משכנע.

לא משכנע, אז נראה את זה כשיעלו המחירים.

להיפך. ממש, ממש לא.

חוק המזון לא הוביל לירידת מחירים וגם התקנות האלה לא - - -

אבל יהיו לנו עוד הזדמנויות.

פנינה בן-דוד, בבקשה.

כמו כל חבריי כאן בתיירות, המצב אצלנו דומה ואני מאוד שמחה שגם ברשות הבינו שיש כאן בעיה, וגם הוועדה מבינה שיש בעיה. אין לנו מחיר ייחוס, ובמלונות זה גם משווק דרך ערוצים שונים, המחיר באתר של המלון זה לא בדיוק המחיר באתר של "בוקינג" ולא באתר של הסוכנים, המחירים משתנים - - -

העניין ברור, אלא אם כן יש לך דובדבן שטרם שמענו.

המנכ"לית שלי ישבה עם - - - מנסים למצוא פתרון, מאוד-מאוד בעייתי.

אתם ממש מקום נהדר לעבוד מולו בין משרדי הממשלה. יושבים, רק תשבחות אני שומע.

נכון, תשבחות.

הם באמת השתדלו. זה נכון.

זה נכון, הם השתדלו.

מפרגן.

אני גם מפרגנת להם עד הסוף. יש בעיה שהם לא עשו את התהליך RIA כמו שצריך. צריך לעשות אותו כמו שצריך. זה שהם אמרו, אנחנו לא עשינו את הנטל הכלכלי וכולי - - -

אנחנו נגיע לזה. העניין ברור. אם אין משהו חשוב, אנא, אין לנו הרבה זמן.

אז אני מבקשת שלא יוחלט שום דבר לגבי התיירות עד שנראה איך מתקדמים.

תודה. יוסי פתאל, חברי.

אני רוצה להתחיל מהפתרון שאנחנו מציעים, לא מהבעיות. אני חושב שהבעיות נאמרו באריכות.

בהרבה מאוד חוקים, גם בהגבלים עסקיים, מתייחסים למרחב הגיאוגרפי בו מתקיימת התחרות, ותחולת החוק צריכה להיות רלוונטית למרחב הגיאוגרפי שבו מתקיימת התחרות. לעניין התיירות, זה ברור מאליו מה שאמרתי, ואני חושב שזה מסדר את זה.

חשוב לי מאוד, ושלחתי מכתב לאדוני, שיהיה מובן בוועדה וגם אצל מי שמחוקק את החוק, שהוא לא רלוונטי לתחום התיירות הנכנסת לישראל. אנחנו לא משווקים בישראל בכלל, אנחנו משווקים בחו"ל רק מול גורמים בין-לאומיים, ולכן תחולת החוק לא צריכה לחול עלינו כשאנחנו לא פועלים בתוך גבולות מדינת ישראל. אני חושב שמבחן יישום החוק בזירת מסחר שלא נמצאת בתוך מדינת ישראל ונמצא מעבר לגבולות מדינת ישראל, כי זה בעצם מה שעושים השחקנים האחרים, אני חושב שזה עוגן לגבי החלטה בתחומים הרלוונטיים לתחום התיירות.

חשוב לציין שמשרד התיירות תומך בעמדה שלנו, ואני מניח שהממשלה זה אותם ידיים ואותו ראש, שהחוק לא צריך לחול על תחום התיירות הנכנסת.

הערה קטנה לביתיה – אם הלקוחות לא רציונליים, זה נשמע לא הגיוני לעשות חוקים רציונליים עבורם. זה נכון שאנחנו כלקוחות, ברגע שאנחנו רוכשים אנחנו קצת אינפנטיליים רגשית. כשהבעיה היא רגשית-פסיכולוגית, לפתור את זה באמצעות איזושהי נוסחה מתמטית, זה לא יעבוד כנראה. אל תשכחו שגם מדינת ישראל עושה מבצעים, "עמוד ענן" ודברים אחרים - - -

מבצעים לא יכולים להיות ארוכים כמו המבצעים של צה"ל, שזה דיון בפני עצמו. תודה, יוסי.

עורך-דין, מפקדי, ערן מאירי, בבקשה.

בוקר טוב. אני רוצה להעלות שתי סוגיות שעשויות לצוץ בנושא תחום המזון. אין לי כרגע פתרון, אבל אני חושב שבשיח שהתחלנו עם הרשות להגנת הצרכן ועם משרד הכלכלה, פשוט צריך לקחת את זה בחשבון.

נקודה אחת, במוצרי מזון, ואגב, עשינו כבר צעד קדימה, שכל מה שקשור במוצרים הטריים, דברי מאפה, בשר, עופות, דגים, פירות, ירקות, שמבחינה זאת יש מבצעים של סוף יום, סוף שבוע, או משהו כזה, אני חושב שההבנה היא די ברורה שהם לא צריכים לחול, בטח לא 30 יום אחורנית, ואני מברך על זה.

מצד שני, יש לא מעט מוצרי מזון שהם רגישים והם עם תוקף. זאת אומרת, גם גבינה צהובה, גבינה לבנה, או מוצרים מסוימים, שאם נחיל עליהם את ההוראות כמו שהן היום, למעשה לא ניתן יהיה למכור אותם כי לא עברו 30 ימים בתקופה הרגילה. ואז מה בעצם קורה? או שצריך להשמיד אותם, או שאם יש לקמעונאי הסכם החזרה עם הספק, הוא מחזיר אותם לספק, אבל עדיין בסוף זה מגולגל על חשבון הצרכנים, וצריך לראות מה קורה במוצרי מזון.

ערן, כמה מהמבצעים שלכם הם בעצם מבצעים שאתם עושים ביחד עם היצרן? שזה רובם, בוודאי במוצרי מזון.

זו בדיוק הנקודה השנייה שרציתי לומר, ואני מדבר פה מזווית ההגבלים העסקיים. כשיש מבצע על מוצר, המבצע יכול להיות מבצע של הרשת, של כל הרשת, ולפעמים אגב, זה מבצע מקומי של חנות באיזור מקומי שבאה לתת פתרון לתחרות מקומית, חלק גדול מהמבצעים הם מבצעים שמתואמים ומסוכמים עם היצרנים, וחלק מהמבצעים הם למעשה מבצעים שהספקים מעודדים. אני לא אכנס לשמות וספקים, אבל אם יש מבצע יצרן לקראת שבועות או לקראת ט"ו בשבט, שהוא חל על כל המוצרים של אותו ספק ביחס לכל הרשתות, מה בעצם אומרים פה? אתם, היצרנים, צריכים עכשיו לתאם עם הקמעונאים, איך מסדרים על לוח השנה את ה-30 ימים ו-45 הימים. לדעתי, ולא צריך להרחיק לכת, לראות את הצו המוסכם בעניין "תנובה" שבימים אלה ניתן על-ידי ההגבלים העסקיים, אמור להיות פה איזשהו סוג של תיאום. כי אם הספק אומר, אני בשבועות רוצה לתת מבצע על גבינה לבנה, למשל, אז עכשיו הוא צריך ללכת לקמעונאי א' ולהגיד לו, רגע, תדע, אני הולך לעשות מבצע, אתה מנוע מלעשות מבצע בתקופה מסוימת, והוא אמור לסדר את זה עם הספקים האחרים.

ערן, אבל לכן שאלתי אותך מה אחוז המבצעים שהם ורטיקליים, שזה יצרן רשת, מתוך כל המבצעים?

אנחנו מדברים באלפי מבצעים, שרובם הגדול הם מבצעים שהרשת נותנת, ואילך אומרים, מכיסה. אבל יש הרבה מבצעים שהכול ביחד עם הספק.

אני לא רוצה שנתעמק.

אני רק רוצה שנדע מה היקף הבעיה.

אני בסך-הכול אומר שצריך להיות מודעים ברשות ההגבלים העסקיים כדי שלא יהיו - - -

העניין ברור. אני רק אומר לך מילה אחת, אפרופו החגים שבאופן טבעי בשבועות מוצרי חלב, בט"ו בשבט, בראש השנה, ולכל חג יש את המאפיין המסוים שלו.

לפעמים זה ליום הילד, לפעמים ליום המשפחה - - -

בסדר, אבל אלה לא פורצים ללוח. הם קיימים. כשאתה אומר לי בחג מסוים שזה מבצע, אני רוצה לדעת שזה באמת מבצע כי בט"ו בשבט אני אקנה את הפירות היבשים, את מוצרי החלב אני אקנה וכן הלאה, אני רוצה לדעת שבהתכתבות הזאת בינך לביני כלקוח יש באמת שקיפות שהיא באמת לא מנצלת בהפוך על הפוך את העובדה שאני צריך לקנות את המוצר הזה.

אין לנו ויכוח על זה, רק צריך למצוא את המנגנון.

ערן, העניין ברור. יש כאן עניין שצריך לתת עליו את הדעת, ואנחנו ניתן עליו את הדעת.

יש גם את המוצרים העונתיים.

כן.

ג'וש, בבקשה.

בוקר טוב. ראשית, תודה על הברכות בהתחלה ותודה על קיום הדיון. אני מברך גם אותך יושב-ראש הוועדה וגם את הוועדה וגם את משרד הכלכלה ואת הרשות על הסדרת הנושא הזה.

המועצה לצרכנות מקבלת מעל 40,000 תלונות ציבור בשנה בכל התחומים, ואם שאלת קודם כמה תלונות פחות או יותר, אז אנחנו יודעים שרוב הצרכנים לא מתלוננים על נושא המבצעים הפיקטיביים. ומאות התלונות שיש לנו כל שנה בנושא הזה זה קצה-קצהו של הקרחון, וזה ברור כי בואו נתעלם לשנייה כל אחד מתפקידו ואת מי הוא מייצג פה, ננסה, זה מאוד קשה, אין פה אחד שיושב באולם ואין צרכן שיושב בארץ שלא מתאכזב מעצמו מדי יום, שבוע, למה קנינו את זה, למה עבדו עלינו כאן, למה אינספור הביטויים למבצעים: מבצע חיסול, מבצע מיוחד, מכירה מיוחדת, רק היום, רק החודש, זה דברים שקיימים.

מותר לנו להיות אור לגויים בדברים מסוימים. פה אנחנו כבר לא נהיה אור לגויים כי יש הרבה מאוד מדינות שכידוע, וגם לפי ה-RIA המאוד-מאוד מדוקדק שנעשה, הדבר הזה קיים בהרבה מאוד מדינות.

ג'וש, סליחה, אני רוצה לקטוע אותך. יש הנחיה מאוד חדה וברורה של יו"ר הכנסת שאין הארכות, לא נותנים לנו הארכות, וההנחיה היא עד כדי כך שאם אני מתעקש, החובה של צוות המינהל של הכנסת היא פשוט לקום ולצאת. לי קשה עם אירוע כזה, שאני פשוט נפרד מהם ככה באופן טראומתי וחד.

אני רוצה להודיע - נותרו עוד ארבעה דוברים, רשום לי כאן, ונשארו גם אלה שלא נרשמו. יפתח את הדיון הבא ג'וש, ולאחר מכן שי דיין, עורכת-דין חן שומרת, עורכת-דין עפרה לוי, עורכת-דין לילי לאה בורוכוב. זו הרשימה ואתם נתחיל.

היה דיון מעניין, מאוד נהניתי, והוא גם היה ברובו המכריע מאוד ענייני בתוך התהליך. אני מציע גם לכם ואני מציע לגופים השונים להתקדם בתהליך מול הרשות, ואני מבקש רק שכשתרגישו שעשיתם עוד צעד אחד בתוך הסבב אחרי השיחות האלה, אנחנו נקבע כבר את הדיון. אני חושב שהחוק הזה הוא מספיק חשוב שנשתדל אותו מה שיותר מהר. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.