ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-14OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 6

מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט

לעניין הכרזה על מצב חירום

יום שני, כ"ו בתשרי התשע"ח (16 באוקטובר 2017), שעה 11:00

הצעת הממשלה להכריז על מצב חירום

חברי הוועדה: אברהם דיכטר – היו"ר

איל בן-ראובן

אורלי פישמן אורן - ייעוץ וחקיקה, משרד ראש הממשלה

א' - יועמ"ש, שב"כ

ישי יודקביץ - עו"ד, לשכה משפטית משרד הביטחון

גל נוי אפרת - עוזרת ראשית ליועצת המשפטית, משרד האנרגיה

נילי חיון דיקמן - לשכה משפטית, משרד הבריאות

הדס פיקסלר - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

גאל אזריאל - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אור רוזמן - תחום חקיקה, הסדרה ואכיפה של דיני עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אורלי חורש-קופמן - יועמ"ש

עידו בן-יצחק

שמואל לטקו

יפעת קדם

דיון בהצעת הממשלה להכריז על מצב חירום

שלום, בוקר טוב לכולם, שנה טובה. שנה חלפה, שנה עברה ואנחנו פעם נוספת בדיון בנושא של הכרזה על מצב חירום. אוטוטו 70 שנה למדינת ישראל. אני מקווה מאוד שאנחנו מתקרבים ליציאה ממצב החירום. נראה לי שהגיע הזמן, לא? על פי כל דין.

יפה שנה אחת קודם.

יפה שנה אחת קודם. מי מתחיל, עידו?

אולי רק כמה דברים כלליים. אחר כך אני אעביר את רשות הדיבור למשרד המשפטים שיציג את העניין בהקשר הזה. אנחנו, כפי שציינת, מתכנסים בדיון השנתי שבו הכנסת מתבקשת להאריך את ההכרזה על מצב חירום. אנחנו בודקים מה נעשה בשנה האחרונה בממשלה כדי לנתק את זיקתם של חוקים שונים ממצב החירום. בשנים האחרונות אנחנו עושים את זה בצורה קצת יותר הדוקה מבעבר, מה שגרם לירידה גדולה במספר החוקים והצווים, אם כי עדיין לא הגיע ל-0, ולכן אנחנו עדיין כאן. בשנה האחרונה, מבחינת מה שהוסדר – לצערי, המספרים הם קצת קטנים יותר מאשר בעבר – אנחנו עם חוק אחד ושני צווים שהוסדרו. אחד, חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. שני הצווים האחרים הם שני צווים שהוצאו מכוחו. האחד, הצו בדבר ייצור חלב, והשני, בדבר ייצור מספוא והסחר בו.

יש כמה נושאים אחרים שהייתה בהם התקדמות למרות שעוד לא הגיעו לכדי סיום. מיד המשרדים יפרטו יותר לעומק, אבל בקווים כלליים. בנושא התמרוקים - במסגרת חוק ההסדרים היה פרק שהסדיר את ענף התמרוקים. עדיין אין תקנות בנושא הזה. מיד גם נציגת משרד הבריאות תתייחס לזה. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה שאושרה בקריאה ראשונה נועדה להחליף שני צווים – בנושא השכרת רכב ובנושא מונים מוניות. שתי הצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת, אחת בנושא שמירה על מונים ומוניות, והשנייה, תיקון חוק כניסה לישראל בנושא יציאה לחוץ לארץ. שני תזכירים שפורסמו, אחד בנושא חוק הספנות שנועד להחליף את חוק הפיקוח על כלי שיט, והשני, תיקון לחוק שירות עבודה ומנוחה, שהתזכיר הזה כבר אושר גם בממשלה בוועדת השרים ואמור להגיע לכנסת. זאת תמונת המצב כעת. זה מה שהתקדם. תיכף נשמע על מה שלא התקדם.

חשוב להזכיר שבניגוד לשנים קודמות, השנה יש לנו אירוע נוסף – הותקנו תקנות שעת חירום. אחת הסמכויות המרכזיות של הממשלה, אם יש מצב חירום, הוא התקנה של תקנות שעת חירום. זה לא נעשה באופן כל כך תדיר בשנים האחרונות. הפעם הקודמת הייתה ב-2010. התקנות שהותקנו, שהתוקף שלהן הוא ל-3 חודשים, נועדו לאפשר הוצאת צווי ריתוק לעובדים במרכזי המחקר הגרעיניים. גם בפעם הקודמת שבה הותקנו תקנות חירום - ב-2010 - זה היה הנושא.

הוגבל לכמה?

50 איש. את רובם לא ניצלנו. הפעלנו את זה בצורה מאוד מרוסנת.

מאחר שהתקנות האלו הן לפי חוק יסוד הממשלה והן מוגבלות ל-3 חודשים, משרד ראש הממשלה הפיץ תזכיר חוק שנועד להאריך את התוקף של התקנות האלו. אני מניח שתיכף יתייחסו לזה יותר בהרחבה.

כמו שעידו אמר, משרד המשפטים מרכז את המאמץ הממשלתי לביטול מצב החירום, ניתוק כל החקיקה. הקריאה עדיין במצב החירום. בשנים האחרונות מאוד התקדמנו, כמובן בסיוע ובפיקוח של הכנסת. עידו פירט את הדברים שגם עדכנו במכתב ליו"ר הוועדה, ההתקדמויות העיקריות שקרו השנה. נראה לי שצריך גם להדגיש את החשיבות של השלמת תהליך החקיקה של חוק המאבק בטרור, כל העניין של ניתוק הזיקה של החוק למעצרים מינהליים, שגם זה נמצא על שולחן על ועדת החוקה. הצעת החוק הממשלתית המקורית הונחה על שולחן הכנסת ב-2011, עברה קריאה ראשונה ב-2011, ואנחנו מאוד מאוד מקווים שהשנה סוף סוף יושלם תהליך החקיקה, שהחוק החשוב הזה שבעצם תלוי במצב חירום עדיין היום, זיקתו למצב החירום תנותק.

אז שוב, כל ההתקדמויות האחרות, עידו פירט אותן כבר. אני אחזור ואדגיש כמו שתקנון הכנסת דורש, שכן הותקנו השנה באופן חריג תקנות שעת חירום לצורך ריתוק עובדים בוועדה לאנרגיה אטומית. אם יש שאלות בעניין הזה, הנציגים של הוועדה לאנרגיה אטומית נמצאים ויכולים לפרט יותר. לפי חוק יסוד הממשלה, התוקף של תקנות לשעת חירום מוגבל ל-3 חודשים. לאור העובדה שהמו"מ, לצערנו, לא מתקדם מספיק ויש חשש שהוא לא ייגמר עד פקיעת תוקפן של התקנות, הופץ תזכיר חוק להארכת התוקף של תקנות שעת חירום בהתאם לחוק יסוד הממשלה. אנחנו מאוד מקווים שלא נצטרך להגיע לחקיקת החוק, שבאמת יגיעו להסכמה לפני מועד פקיעת התקנות – נראה לי ב-14 בנובמבר - אבל אם לא, נצטרך לקדם גם את תהליך החקיקה.

זה עוד חודש. כמה זמן נמשך המו"מ איתם?

העיצומים החלו במאי. אנחנו מנהלים איתם מו"מ כבר כמה שנים, הוא מאוד אינטנסיבי בחודשים האחרונים. אנחנו ממשיכים את המאמצים לקדם את המו"מ, לפעול לסיומו, בתקווה שהוא יסתיים לפני שנאלץ לפעול להארכת התוקף. אנחנו מאוד מקווים שכך יקרה.

במצב הנוכחי - גם בשל הצרכים הביטחוניים - כל החוקים שעדיין תלויים במצב חירום ויש צורך בטחוני בהם, כמו מעצרים מינהליים, יציאה לחוץ לארץ שתהליך החקיקה מתקדם אבל עדיין החוק להארכת תוקף הוא זה שבעצם נותן את הסמכות למנוע מאדם מסוכן לצאת מישראל, חוק הספנות, תפיסת מקרקעין - כל החוקים האלה עדיין תלויים במצב חירום ויש צורך בהארכת ההכרזה על מצב חירום בעוד שנה. זה מה שהממשלה באה לבקש מהכנסת, להחליט על הארכה לשנה נוספת עד שיושלם כל המהלך.

אולי אפשר לשמוע את המשרדים.

תראי, אני תוהה ככה. אנחנו די בריטואל הזה כל שנה עושים את המפגש. כל שנה קצת מורידים כמה ענפים. כמו שאמר עידו, פחות ענפים ירדו. לא שזה מפתיע. בדרך כלל בהתחלה זה תמיד יותר קל, אחרי זה מתחילים להגיע הנושאים היותר קשים. אני מודה שבחלק מהמקרים, וזה אני רוצה לשמוע מהמשרדים, אני לא מתרשם שהבעיה היא בקושי, הבעיה היא בקשב, שזה לא נמצא בקשב של המשרד הרלוונטי. אנחנו ככה מגיעים פעם בשנה, מתכנסים, חברי הכנסת מציפים את האולם בנוכחותם ומצביעים בסופו של דבר על הארכה. עכשיו, אנחנו מבינים איפה הדבר הזה נדרש. אני חושב שזה פשוט מאוד להבין למה מעצרים מינהליים זה דבר שהוא קשור בזה. לא הכי ברור סוגיות של תמרוקים, מעליות. יש דברים שאני מודה שלנו כחברי כנסת – אני לפחות מדבר פה בשם שנינו – באיזה שהוא מקום זה לא מתחבר. עכשיו, המצוקה שלנו היא שזה 0-1 - או שאתה מאריך בשנה, או שאתה לא מאריך בשנה. אם היינו יכולים להאריך סלקטיבית, אני אומר לכם ש-80% פה מהרשימה הייתה יורדת, לא היינו מאריכים להם. אין הצדקה, לא איזה שרלטנות. באמת, אין הצדקה – הדברת מזיקים, צעצועים מסוכנים, תמרוקים כמובן, רכבלים, מונים למוניות, מעליות.

שאלתי בהמשך לדבריך היא: למה אי אפשר לעשות את זה? יש פה חוקים שזה מגוחך. ואני אומר, היות ואני לא יודע כמה שנים כבר נמשך הריטואל הזה, אז יכול להיות שאנחנו אשמים בזה שאנחנו נותנים לריטואל הזה להימשך. אם אנחנו היום נאמר שאנחנו לא מאשרים אלא לשני נושאים שהם - -

זה בדיוק מה שאי אפשר.

השאלה היא: למה?

אנחנו דנים בשאלה אם להכריז על מצב חירום או לא להכריז על מצב חירום. כל החוקים האלה הם נגזרת, כי בחוקים עצמם – ניקח את חוק המעצרים המינהליים למשל או את חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים - יש סעיפים שאומרים: החוק הזה בתוקף כל עוד יש מצב חירום. כדי שהוא לא יהיה תלוי במצב חירום צריך לתקן את החוק, שזה מה שמנסים לעשות פה. זה בעצם מה שאנחנו רוצים שהממשלה תעשה, שתתקן את החוקים האלה או את הצווים, במקרה שזה צו, כך שהם לא יהיו.

כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, התחושה - עוד פעם, אני לא השתתפתי כל כך בדיונים קודמים - היא שחלק גדול מהרשימה פה זה עניין של סדר עדיפות, שזה לא נורא חשוב. השאלה היא: איך מתגברים על הדבר הזה? כי אחרת בשנה הבאה נשב עוד פעם. אני כתבתי לעצמי קודם: זה בערך כמו תפיסת הביטחון.

לא, תפיסת הביטחון זה 0-1 - או שיש תפישה, או שאין תפישה, מאושרת הכוונה. פה זה משהו אחר. פה - באמת יכול להיות שחסרים לך דיונים שהיו – אנחנו עוסקים בהארכה. כל שנה זו חנות שיש בה מוצרים שאנחנו מוציאים ממנה מוצרים.

קודם עידו הסביר לי.

ואז אתה יכול לסגור את החנות כך שכל המוצרים לא רלוונטיים, הם לא יכולים ליהנות ממצב החירום, הסטטוס מתאיין.

פוגעים במצב החירום הזה בענפים כלכליים שלא יהיו מפוקחים, למרות שיש תכלית מאוד ראויה לפקח עליהם מבחינת השוק, מבחינת הגנת סביבה, אנרגיה ומטרות מאוד ראויות.

מה צריך לקרות על מנת שבשנה הבאה לא נחזור לריטואל הזה, על-מנת שנצא מהדבר הזה, מהבור הזה שאנחנו נמצאים בו כבר כמה שנים?

הרשימות הקודמות היו מאוד ארוכות.

כן, ראיתי, יש פה טבלה.

הבעיה זה שחלק הן סוגיות מורכבות. אגב, יש מקרים שאפילו הכנסת אשמה. אנחנו לא נקיים מאשמה. כל דיון כזה מסתיים בהפצת מכתבים למשרדים השונים.

או לראשי הוועדות בכנסת.

או לראשי הוועדות בכנסת, זה בדיוק המשפט הבא, שי הקדים אותי. חלק לוקחים את זה ברצינות רבה, חלק לוקחים את זה ברצינות, חלק לא לוקחים את זה ברצינות. מאחר ואנחנו לא יכולים ללכת למדיניות של הכל או לא כלום, אנחנו צריכים לראות איפה באמת העוגנים המרכזיים. תראה, אם אני עובר ככה על הדף, ועברתי קודם עם עידו שהאיר את עיני, בסוף ישנם 4 עוגנים שאתה אומר: אם הם ייפתרו, זאת אומרת, אם הם יוצאו מהסטטוס הנוכחי, יהיה קל לא להאריך, כולם יצטרכו להסתדר – נושא יציאה לחו"ל, נושא תפיסת מקרקעין, מעצרים מינהליים, חוק הספנות, מה שנקרא פיקוח על כלי שיט. יכול להיות שפספסתי. יכול להיות שלא 4 אלא 5. מאחר ואלה קיימים, אתה חייב לתת להם את הפלטפורמה. ישי אמר, ובצדק, אלה דברים שאתה לא יכול להשאיר אותם באוויר. הדברים האחרים הם במידה מסוימת קצת טפילים על העובדה הזו. מאחר וזה לא מרוכז במשרד אחד - -

חושבים מאוד כלכלית.

אני לא אומר שלא, אני רק אומר שההתליה שלהם במצב חירום - -

הייתה בשנות ה-60.

היא לא התלייה שבשנת 70 למדינת ישראל מובנת מאליה. מאחר והדברים שאמרתי נמצאים ב-4 משרדי ממשלה, אז אתה מבין - - זה גם לא שאתה אומר למשרד אחד: תעשה מאמץ, ואז אנחנו - - זה לא הכל במשרד הביטחון, במשרד הפנים, במשרד התחבורה או במשרד המשפטים.

אבל צריך לזכור שמארבעת המקרים שאמרת יש לפחות אחד שמחכה בכנסת 7 שנים, הוא הוותיק ביותר. גם במעצרים מינהליים - -

מעצרים זה יציאה לחו"ל.

יציאה לחו"ל מגיע עכשיו לכנסת.

זה באותו תיקון חקיקה.

לא, סעיף אחד שם. יש תתי סעיפים אחרים. גם חלק מהדברים האחרים שמסדירים את המשק מחכים לדיונים בכנסת כבר הרבה זמן. צעצועים מסוכנים הרבה שנים בכנסת, הדבש שהזכרנו לפני זה בדיונים בכנסת. זה מאמץ משותף של הרשויות ביחד, גם של הממשלה וגם של הכנסת. צריך שגם הרשות המבצעת וגם הרשות המחוקקת ישימו ביחד את המשאבים כדי לקדם את זה. גם בכנסת צריך לנסות לשים את זה בראש סדר העדיפויות.

זה מתחבר להערה שלי. בפעם הקודמת היו גם מכתבים, אני זוכר, ליושב-ראש ועדת הכלכלה, כי זיהינו שם איזו שהיא תקיעה מסוימת. כבל לקח את זה על עצמו וזז, או שחלק מהדברים יזיז קדימה. התוצאה לא טובה, עם זה אני מסכים. התוצאה לא טובה כשאנחנו נכנסים לריטואל של "אוקי, אז עוברים הלאה", ואז עוד שנה ועוד שנה. אנחנו תיכף נגיע למשרדים. אמרתי את הדברים האלה, הארכנו. עשינו כאן מיני דיון בין חברי הכנסת, כדי שבהתייחסויות שלכם תנסו להיות יותר ממוקדים לבעיות כפי שאנחנו מעלים, כשיש כמובן את הנושא של הכנסת, את ועדות הכנסת, שגם הפרוצדורה של הכנסת לפעמים תוקעת את זה.

אני שואל - אולי תתייחסו לזה - מה אם מפה היום תצא החלטה של קביעת יעד, זמן, שאומר: אוקי, אנחנו מבינים את המשמעויות, אנחנו מבינים את הקשיים. נגיד שאנחנו מבינים שהשנה לא נגמור את כל חמשת הנושאים האלה. בוא ניקח סדר גודל של שנתיים, משהו כזה, קביעת יעד מפה, שאומרת: מהתאריך הזה המשרדים, הוועדות, כולם נדרשים לגמור את העניין הזה, כי אחרת אנחנו לא נגמור את זה לעולם, אנחנו נמשיך לשבת פה. יש פה דברים, רבותיי, מגוחכים. אני מבין את מה שאתה אומר, אבל הם מגוחכים בכך שהם קשורים למצב חירום. מדינת ישראל במצב חירום? מה, אנחנו עושים צחוק מעצמנו?

חבר הכנסת בן-ראובן, יש הרבה דברים שנחקקו בשנות ה-60 כצווי פיקוח, רגולציה של ענפים כלכליים מאוד חשובים. זה לאו דווקא המשרד שלי. אני פה מרחיב את הראייה שלי למשרדי ממשלה אחרים. הרגולציה על הענפים האלה היא רגולציה לא פחות חשובה מהרגולציה הביטחונית – נושא של יהלומים, נושא של קרינה מייננת ועוד נושאים שנמצאים לפתחנו. הם לא פחות חשובים מהביטחוני. זה נושא מאוד מורכב, כי יש לך פה גורמים ואינטרסים חוץ ממשלתיים מאוד כבדים. לא סתם הגענו לחוקים האלה, שהם חוקים - -

זו שאלה על התהליך שלא מסתיים.

תראה, אנחנו עברנו מדיון שנתי בנושא הזה לדיון חצי שנתי. זה עזר מאוד. אני חושב שזה עזר לכולנו, גם לנו מול הכנסת, גם לנו מול המשרדים, גם למשרדים מול עצמם. אתה עושה בקרה חצי שנתית. אף אחד לא אוהב להגיע למועד בקרה כשהוא ללא תשובות.

האמת היא שגם לפני כמה שנים היה צוות מעקב של הוועדה המשותפת שהיה עוקב בצורה יותר הדוקה. היה צוות שמונה על ידי הוועדה המשותפת, שהיה כל חודשיים-שלושה - -

זה מה שאני יודע. מה שאני מצפה מכם כאנשים שעסקו בזה הרבה, שתביאו גם רעיונות איך מתקדמים, איך עושים – צוות מעקב, צוות חצי שנתי.

זה משהו שקרה לא כל כך מזמן.

אנחנו המשכנו. הרי הישיבה היא משותפת לנו ולוועדת חוקה. זה היה ניסן סלומיאנסקי? מי זה היה?

זה היה חבר הכנסת אברהם מיכאלי.

הוא קבע שם אמות מידה לישיבות, מה שעזר מאוד. גם לי הן עזרו מאוד להבין מה השיטה הנכונה. כמובן שאתה לא חי באיזו שהיא מציאות אוטופית. איך אמרת? בוא נקבע שנתיים. שנינו יודעים, או כולנו יודעים, ששנתיים אתה במועד בחירות על פי חוק. אתה יכול להעריך שבחצי השנה האחרונה - -

עדיף לסיים לפני הבחירות, כי אחר כך צריך להביא שוב את הכל. חצי שנה יש פגרת בחירות, אין תהליך חקיקה. אחר כך צריך דין רציפות. לפעמים כבר עברנו דין רציפות, צריך להביא את הכל מחדש. עברנו את זה כמה פעמים בכל מיני הצעות חוק של חלק מהפרויקט הגדול הזה. מ-2009 או מ-2010 הכנסת מפקחת בצורה קצת יותר הדוקה.

תחשוב שחוק הג"א הוא מ-51. מ-51 עד היום לא החליף אותו שום חוק.

זה חוק שלא תלוי במצב חירום.

לא, אני לוקח כדוגמה. אני פשוט אומר לאיל, כי איל מכיר את זה מהדיונים האחרים. לא שאין רצון ואין כוונה, רק שלא ברור לנו מה יקדם למה, האם תהליך השלום או חוק העורף, מה שנקרא.

בשנים בהן קיימנו את הדיונים היותר דחופים זה הביא את המשרדים לפעול. אנחנו עדיין לא ב-0 כמו שציינתי בהתחלה, אנחנו בהחלט לא כמו שהיינו לפני - -

אני רוצה לעבור למשרדים. מי המשרד הראשון, ביטחון?

משרד הביטחון שותף לכמה חוקים של משרדים אחרים, אבל לגבי המשרד שלנו יש שני חוקים. אחד - אני לא יכול לדבר עליו בפורום רחב – הוא על חקיקת הפיקוח על העיסוק בהצפנה. אתה בזמנו, לפני שנה או שנתיים, ביקשת שיהיה דיון על זה בוועדת המשנה לסייבר. גם הרשות לסייבר נכנסה לנו כגורם שעוסק בנושאים האלה. אנחנו לא יכולים להסביר למה צריך שיהיה פיקוח על העיסוק בהצפנה. מצד שני, זו רגולציה מאוד בעייתית, בין השאר בגלל ההתפתחות הטכנולוגית המהירה ושינוי מאוד מהיר בנושאים האלה בעולם וגם בארץ. כרגע יש צו משנת 75, הוא עודכן מאוד משמעותית ב-98. אם אני לא טועה, זה צו הפיקוח האחרון שמשרד המשפטים אישר בכלל לתקן משמעותית. אלה צווים שנחקקו בשנות ה-60 וה-70. ב-98 היה תיקון מאוד משמעותי של הצו הזה. הוא תלוי בהכרזה על מצב חירום, כי הוא מכוח הפיקוח על מצרכים ושירותים. אנחנו מחליפים טיוטות בינינו ובין משרד המשפטים כבר שנתיים, טיוטות של הצעת חוק, אבל עדיין לא הגענו למצב של להפיץ תזכיר בפומבי. קצת יש רגישות מבחינת הפומביות של הנושא הזה, לדברר אותו. הסברים מלאים של 8200 או דברים כאלה אפשר לדבר יותר בוועדות המשנה של ועדת חוץ וביטחון.

למה לא הופץ תזכיר כמו שהערכתם אז, עד מרץ 2017?

כי אל"ף, אנחנו לא מסכימים עם משרד המשפטים על מספר חלקים בהצעה. אנחנו מחליפים בינינו עדיין טיוטות. עוד לא גיבשנו עדיין הסכמה מלאה. בי"ת, יש אצלנו מחשבות לגבי מקטעי פיקוח שונים בנושא הזה. אני לא יכול להרחיב פה מעבר לזה. זה כאילו שכיום הצו מפקח על כל העיסוק, על כל מקטעי העיסוק הזה של הצפנה. אנחנו מעצמה עולמית בהצפנה, כל חברות האלגוריתמים למיניהן. יש לנו מחשבות. זה נושא קצת רגיש, אני לא יכול לדבר עליו פה.

תראה, אנחנו פנינו במכתב לשר הביטחון. אני חייב לומר, לא קיבלנו תשובה.

אתה צודק.

אני אומר, זה לא השיח המכבד מול ועדה. לא שאתה מחליף את שר הביטחון.

אתה צריך לפנות ללשכת השר בעניין הזה. אנחנו הצגנו ללשכת השר מה שצריך לענות לוועדה. זה כבר עניין של לשכת השר הנושאים האלה. מעבר לזה אני לא יכול.

לגבי החוק השני, זה חוק מבצעי מאוד משמעותי מבחינתנו – חוק לתפיסת מקרקעין לצרכים דחופים. זה מחליף את חוק תפיסת מקרקעין בשעת חירום משנת 49. זה החוק היחיד שמאפשר לנו לעלות על הקרקע מיידית, למשל במצבים של מלחמה, למשל שטחי כינוס, פריסת סוללות ודברים כאלה. זה החוק היחיד. יש לנו איזה 7,8 חוקי הפקעה במדינת ישראל, אבל זה החוק היחיד שאתה יכול מיד לעלות על הקרקע, להדביק פתק ולעלות על הקרקע. אנחנו לא משתמשים בזה בצורה משמעותית בשנים האחרונות, כי אנחנו בכל זאת משתדלים, גם בעקבות הנחיות מהעשור האחרון, מלפני 15 שנה, עם משרד המשפטים, שזה יהיה המוצא האחרון, זאת אומרת, לעלות ולתפוס קרקע. אנחנו משתדלים להגיע לחוזים ולהסכמים עם בעלי הקרקע, אבל לפעמים יש סיטואציות שאנחנו לא מצליחים להגיע לכל בעלי הקרקע, אנחנו צריכים לעשות את התפיסה הזאת. אנחנו עושים את זה מאוד מאוד במשורה בשנים האחרונות, בעיקר לצורך שטחי כינוס, סוללות כיפת ברזל, תרגילים משותפים עם השותף, דברים כאלה. יש הצעת חוק שמתגלגלת בין 4 משרדי ממשלה כרגע, שנועדה להחליף את החוק מ-49. יש חילוקי דעות בין משרדי הממשלה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מוביל את זה, כי זה קשור ל-4,5 משרדי ממשלה. אנחנו צרכנים מרכזיים של הסמכות הזאת של תפיסת מקרקעין לצרכים דחופים, אבל גם המשטרה חושבת שהיא צריכה את זה לצרכים שלה, גם משרד הפנים, לצורכי חירום ולתפיסת מתקני קליטה, אם וכאשר נצטרך פינוי אוכלוסייה במלחמה. זה נכון שלמה שנקרא פס"ח של משרד הפנים יש תכנית מגירה עם בתי מלון, עם מתנ"סים, עם מתקני ציבור בערים השונות, אבל יכולים להיות מקרים שלא יהיה מספיק מקומות מתוכננים, הם יצטרכו לתפוס מקרקעין נוספים, כשלגישתם זה דרך החוק הזה. יש חילוקי דעות בין המשרדים.

זה במצב חירום אמיתי. ככה אתה בעצם יכול להשתמש בזה מתי שאתה רוצה. זה רק מסביר למה צריך - -

הצעת החוק שכותבים עכשיו לא תהיה תלויה במצב חירום, זה יהיה חוק לימי שגרה.

נכון, זה חוק לימי שגרה. תמיד תהיה לנו המדרגה הנוספת של להכריז שוב פעם על מצב חירום, להתקין שוב פעם תקנות שעת חירום. הגישה שלנו היא כמה שפחות תקנות שעת חירום, כמה שיותר משהו מסודר בחוק ראשי. יש חילוקי דעות בינינו. שורה תחתונה - חילוקי דעות בינינו ובין משרד המשפטים. אני מקווה שבחודש הקרוב תיקבע ישיבה אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניין משפט אזרחי, ארז קמיניץ. שם ננסה להגיע לעמק השווה לגבי כמה עמדות של משרד המשפטים שלא מקובלות עלינו. כך נוכל להתקדם לטיוטת חוק. הנושא עומד בפני טיוטת חוק לוועדת שרים. Once יהיו הסכמות על מדיניות נוכל להגיע מיד לוועדת שרים לחקיקה.

מה התשתית לתפיסת ציוד, לא מקרקעין?

חוק רישום ציוד וגיוסו לצה"ל. הוא בוטל. הוא היה תלוי בהכרזה על מצב חירום. לדעתי, לפני 10 שנים - -

יותר מ-10 שנים. נראה לי 98.

לא, היה תיקון גדול ב-2008 שביטל את התלות של החוק ההוא.

הצורך של מקרקעין וציוד נשמע לי ממש מאותה משפחה.

יש הבדל בין לתפוס רכב של אדם ובין לתפוס את הקרקע שלו, מבחינת הפגיעה בזכות הקניין.

זה קצת שונה, כי מי שתופסים לו את הציוד יודע מראש שהציוד שלו הוא בפוטנציאל של תפיסה. בקרקע שלך אתה לא יודע אם פתאום יגידו לך - -

זה לא זהה אחד לאחד, אבל זה מאותה משפחה.

ברגע של תפיסה של ציוד - -

ברור שזה מאותה משפחה.

בוודאי.

אם ב-2008 נעשה מעשה, מה מונע עכשיו, בכל אופן אנחנו 10 שנים אחרי?

מעבר למה שאמרתי אין לי מה לומר. אלה חילוקי דעות שאני מקווה שיסתיימו בחודש הקרוב. אנחנו עומדים על שלנו, משרד המשפטים עומד על שלו. מבחינתם הדלתא - תמיד יהיו לנו שאריות - שמה שאנחנו רוצים אפשר יהיה להשלים בתקנות שעת חירום חדשות.

מתי?

אני מקווה שבחודש הקרוב תיקבע ישיבה אצל ארז קמיניץ. שם, לדעתי, ייסגר כל העניין.

גם כאן, אגב, לא קיבלנו תשובה למכתב ששלחנו.

זה סעיף שהצגנו לשר הביטחון. באותו מסמך שהצגתי לשר הביטחון עם הצורך לענות לוועדה זה גם נפתר. אנחנו גם שותפים עם משרד הביטחון בחוק הספנות (ביטחון). יש שם שני חלקים שלנו: נושאים של סמכויות של חיל הים ונושאים של רח"ל, נושא החירום בנמלים. אנחנו גם עם משרד הפנים, עם רשות האוכלוסין בנושא של יציאה לחו"ל. ביציאה לחו"ל אנחנו צריכים את הסמכות הזאת, בעיקר שב"כ והמל"ב צריכים את הסמכויות האלו לכל מיני אנשים, תקנה 6 בעיקר.

יש פה תחבורה? אין נציג של משרד התחבורה? לגבי שני הנושאים האלה של תפיסת מקרקעין ועיסוק בהצפנה - - תראה, העיסוק בהצפנה, מבחינתי, זה נושא שאנחנו נעשה כינוס. אני לא יודע בדיוק מה הפלטפורמה התקנונית הנכונה, כי אני לא יכול להיות בוועדת משנה לסייבר בלי השתתפות של ועדת חוקה. צריך לראות איך אנחנו פותרים את זה, כדי שתהיה ישיבה משותפת של ועדות משנה.

אתה יכול לעשות דיון בוועדת משנה לסייבר או בכל ועדה שתחליט לגבי רגולציות הצפנה.

צריך למצוא את המתכונת כך שתהיה ישיבה משותפת של ועדת משנה שלנו ושל עדת משנה של ועדת חוקה. היא תדע לדון בנושא הזה של הסייבר - יש לוועדת חוקה יכולת לעשות את זה – בהשתתפות הגופים הרלוונטיים, כולל משרד הביטחון, משרד ראש הממשלה, רשות הסייבר, כדי להבין איפה האפשרויות להתקדם, למצוא איפה הדברים מחייבים איזו שהיא חשיבה אחרת. זה דיון שצריך להתקיים עד סוף 2017.

לגבי הנושא של תפיסת מקרקעין - תראה, אני לא יודע כמה זמן המתנו, או כמה זמן התגלגל בצינור חוק רישום ציוד וגיוסו. אני לא יודע כמה שנים הוא היה. אני מניח שהוא עבר פחות או יותר את אותם מסלולי מכשולים עד שהוא בסופו של דבר נחקק כחוק. אני רואה בו פלטפורמה נוחה מאוד מבחינתנו להבין את כיווני הפתרון של סוגיית תפיסת המקרקעין. אני חושב שאם הוא נפתר לגבי ציוד, לא נראה לי שהוא לא פתיר בטווח זמן סביר לגבי הנושא של מקרקעין. אנחנו בדיון החציוני הבא - הדיון החציוני הבא יהיה איפה שהוא בפברואר – נצטרך כבר לשמוע כיוונים, אולי כבר תוצאות סופיות. לגבי אי תשובת שר צריך להוציא מכתב. לא מקובל שהוועדה לא עונה, לא מקובל שמשרד ממשלתי לא עונה לוועדה. זאת צורת עבודה לא נכונה, לא מכבדת. בריאות יש כאן? בבקשה.

אנחנו נותרנו עם 3 צווים אחרונים לטיפול. הראשון, נושא של תמרוקים, השני, מוצרים להדברת מזיקים מאדם, והנושא השלישי, קרינה, החלק הקטן שעדיין נמצא בתחום משרד הבריאות. ביחס לתחום של תמרוקים - אז כפי שנאמר, במסגרת חוק ההסדרים 2017 עבר תיקון משמעותי וגדול ביחס להסדרת תחום התמרוקים, שאמור להחליף בסופו של דבר את כל ההסדרה שקיימת בצו הפיקוח. הקושי שלנו עם הנושא הזה הוא שתקנות שאמורות ליישם את התיקון לחוק ההסדרים הוגשו לכנסת ונידונו בוועדת העבודה והרווחה, אבל בסופו של דבר נמשכו על ידי שר הבריאות ממש ברגע האחרון, בשל מחלוקות עם שר האוצר. לא הצלחנו להגיע להסכמה. אנחנו כיום נמצאים ממש בישורת האחרונה של הטיפול בתחום הזה. אנחנו מקווים שבתוך מספר שבועות נוכל לחזור לכנסת עם תקנות שאנחנו יכולים לגבש הסכמה לגביהן ולהשלים את תהליך התיקון. הערכה שלי היא שתוך מספר חודשים הצו הזה יבוטל. זה עניין של סיום הפרטים האחרונים של ההסדר.

הנושא הבא זה הנושא של הדברת מזיקים מאדם. זה באמת נושא שהוא מאוד קרוב לתחום התמרוקים. הוא נמצא קצת בשוליים. יש לו הסדרה נפרדת. כמו שפירטנו בעבר, מדובר בתחום שבאירופה הוא מוסדר במסגרת דירקטיבה. כשאנחנו רוצים להחליף או לבטל את הצו הקיים, אנחנו צריכים לאמץ איזו שהיא הסדרה, שתהיה בשורה במובן זה שתאפשר כניסה של מוצרים מכל העולם. זו הסרת חסמי שוק. הפצנו בעבר תזכיר חוק בנושא הזה שמאמץ את הדירקטיבה האירופית. הקושי שלנו זה שקיבלנו הרבה מאוד הערות, הערות שממש יורדות לגופו של עניין. אנחנו צריכים לדון בזה, לעשות עבודה מקצועית שעדיין לא הושלמה. אנשי המקצוע בתחום הם אותם אנשי מקצוע שעוסקים בתחום התמרוקים, לכן את מרב המשאבים שלנו הקדשנו יותר לקידום התחום של התמרוקים. מיד עם סיום הפרק הזה נוכל להשלים גם את ההיבט של הדברת מזיקים מאדם. אנחנו לא יכולים להגיד שיש לנו היום תזכיר חוק. אנחנו נצטרך קודם להפיץ אותו מחדש. עברו מספר שנים. אנחנו רוצים לקדם את זה מיד עם סיום הטיפול בתחום התמרוקים. זאת הכוונה. זה על סדר היום.

אני רוצה להבין, הסיפור שם - - אני לא בטוח שבכלל הבנתי נכון מהדברים שלך. יש בכלל היבט מסחרי שמתחבא בתוך המטריה הזאת שנקראת תקנות שעת חירום?

התקנות קובעות פיקוח על מוצרים שמיועדים להדברת מזיקים מאדם. הן מחייבות רישום מקדים של כל מוצר במשרד הבריאות, מתוך כוונה להבטיח את בריאות הציבור. מדובר בכימיקלים די חריפים שבדרך כלל פשוט מיושמים על עור האדם, לכן יש כאן היבט של בריאות הציבור. הכוונה היא לא להמשיך. בסופו של דבר, ההסדרה הזאת אחראית, היא גם מונעת כניסה של מוצרים לשוק. היום הטכנולוגיות כבר השתנו, המוצרים הם כבר שונים. באירופה עשו עבודה מאוד יסודית, רפורמה בתחום הזה. אנחנו צריכים לעשות את אותו תהליך גם בישראל. לבטל את הצו מבלי להציע חלופה שמאפשרת פיקוח, זה כמובן יהיה מעשה קיצוני, כיוון שבכל זאת הסיכון לבריאות קיים, הוא מוחשי. אנחנו עדיין רוצים לעשות את העבודה בצורה כזאת שתאפשר כניסה של מוצרים, שלא יהיה חסם שוק, לכן צריך יהיה להשוות את החקיקה החדשה לאיזו שהיא חקיקה מודרנית מעודכנת.

ובשלישי מה יש לנו?

השלישי זה התחום של קרינה, של ציוד שמשמש במוסדות רפואיים, מכשירים למעשה טכנולוגיות שונות שעושות שימוש בקרינה לצורכי בדיקה, לצורכי טיפול רפואי. גם כאן הקמנו איזה שהוא צוות, התחילה איזו שהיא עבודת מטה בתחום הזה. זה משיק לעוד כמה תחומים שנוגעים - - ושוב, גם כאן הצו כבר אחראי, הדברים השתנו. אני לא יכולה עדיין לבשר על איזו שהיא השלמה של עבודת המטה, אנחנו קצת נתקלנו במצוקות של כוח אדם, אבל אנחנו בהחלט שמים את זה בראש סדר העדיפויות. המחלקה של מינהל טכנולוגי עוסקת בזה. ברגע שתהיה לנו את השלמת עבודת המטה נוכל להפיץ תזכיר חוק. התזכיר חוק רחב יותר מהצו, זאת אומרת, התזכיר חוק יעסוק בהסדרה מלאה של כל התחום הזה בהקשר של טיפול רפואי.

לוחות זמנים לגבי הנושא האחרון. לגבי הקודמים הבנתי.

לגבי הנושא האחרון מסרנו בעבר לוחות זמנים. בתחום הזה אני לא יכולה להתחייב על לוח זמנים קשיח, אבל עבודת המטה, לפחות במובן הזה של להציע איזו שהיא הסדרה שהיא עמדת המשרד, אני יכולה להעריך שזה עד סוף 2018.

2018?

כן. אנחנו בתחילת 2018.

זה לא סביר במיוחד.

אני חייבת להגיד שהמשרד עשה עבודה רבה מאוד בתחום הזה של צווי שעת חירום. אלה באמת הנושאים האחרונים. מטבע הדברים עסקנו ברפורמות גדולות. אלה הנושאים האחרונים שנשארו על השולחן. אי אפשר לעשות את הכל ביום אחד. אנחנו מתקדמים בקצב טוב. אנחנו מתכוונים לסיים את כל החובות שלנו.

אתה מכיר את המילה "שוק". הרי השוק לא נעצר, הוא מבין שיש חומרי הדברה שהם מסוכנים לאדם. אתה יכול לקנות את אותם חומרים היום עם עטיפה אחרת שכתוב עליה: "לשימוש בבעלי חיים", "להדברת בעלי חיים".

המוצרים האלה הם בפיקוח.

מדובר על תכשירי האלתוש במקרה שלה.

נכון, אנחנו מדברים על תכשירים שממש מיושמים על גוף האדם, לא בסביבתו.

זה גם כל הסיפור הזה של השיזוף, של כל תכשירי השיזוף.

אם זה נועד להגנה מפני השמש זה בתמרוקים. כמו שאמרתי, הם נושאים קרובים מאוד. מדובר על הדברת מזיקים.

זה שורף אותך, זה הורג אותך.

נושא של חומרי הדברה, אגב, גם היה תלוי במצב חירום עד לפני שנה או שנתיים. המשרד להגנת הסביבה חוקק חוק חדש.

כלכלה יש כאן?

לעניין יהלומים. מאחר ושר הכלכלה כן השיב לוועדה, אני יכול לעדכן רק שמה שהוא כתב במכתב לגבי נושא היהלומים זה שהוא מתכוון להפיץ את התזכיר עד סוף 2017. הנושא השני של צעצועים מסוכנים נמצא בדיונים בוועדת הכלכלה הרבה מאוד שנים.

תחבורה, אני מבין, גם אין כאן נציג?

הוא לא הוזמן. אני יכול להגיד מה אמר שר התחבורה במכתבו. לגבי פיקוח על כלי שיט תזכיר החוק הופץ במאי. הכוונה של השר היא להביא את הצעת החוק לאישור הממשלה עד סוף 2017.

רגע, זה משותף עם משרד הביטחון.

אנחנו שותפים, אבל לא רק אנחנו, גם משרד החוץ שם, משרד המשפטים.

גם אנחנו.

המשרד המוביל הוא משרד התחבורה. הוא מרכז את כל הסיפור. יש משרדים שמעורבים.

מה להבנתכם, משפטים, ביטחון – אני לא יודע אם יש פה פנים – עומד מאחורי היכולת לממש את האמירה: "הצעת חוק לאישור הממשלה עד סוף 2017"?

היו כמה דיונים במשרד התחבורה עם רשות הספנות - הם הלקוח הראשי שם - ומצד משרד הביטחון, עם רח"ל וחיל הים, כי יש חלק של רח"ל, 4 סעיפים בנושא של חירום, נמלים בחירום, שזה מאוד קריטי. יש גם סמכויות של ספינות חיל הים לגבי כלי שיט במרחב המים הטריטוריאליים, דברים כאלה.

שבהן תקנות שעת חירום מאפשרות - -

תקנות שעת חירום (פיקוח על השיט) קוראים לדבר הזה. זה פשוט מנהל את התעבורה הימית בחופים. זאת אומרת, הסמכויות של שר התחבורה להגיד לספינה: תיסעי ימינה, שמאלה, תעגני פה, תלכי לשם. זה חלק אחד. יש את החלק של רח"ל, הנושא של הנמלים בחירום, מי אחראי על נושא של חירום בנמלים.

שהיום זה לא בדיוק חלק מהצו, מהחוק להארכה.

זו תוספת.

ברגע שראינו שאנחנו צריכים לעשות חוק שלא יהיה תלוי במצב חירום ובכל זאת ייתן מענה לשעת חירום כזו או אחרת בנמלים עצמם, אם יש איזה אירוע ספציפי בתוך הנמל, או לשעת חירום של כל המדינה שמשפיעה על הנמלים, חשבנו לתת סמכויות לשר התחבורה או למנהל הנמל – זה תלוי בהקשרים ובסמכויות הספציפיות – כדי להתמודד עם אותם אירועים חריגים. גם אם זה לא היום כלול בצו, אנחנו עובדים על זה שיהיו סעיפים שייתנו סמכויות נוספות כדי להתמודד עם אירועי חירום.

וזה לא יהיה בחוק העורף?

יכול להיות שחוק העורף ייתן מענה מסוים לחלק מהדברים, אבל חוק העורף זו ברירה אחרת. יש בכל מיני חוקים ספציפיים סמכויות לשרים שאמונים על אותו תחום. אם יש אירוע ספציפי, חריג מאוד שקורה באותו ענף, הסמכויות של אותו שר להתמודד עם המצב, לתת הוראות שהן לא הוראות שיש לו בשגרה. לא מזמן היה לנו מצב חירום בגז - -

תקלה בגז ב"תמר".

הוכרז על מצב חירום בגז. עדיין יש שעת חירום בתוקף בגז בימים אלה, ניתנות הוראות כדי להתמודד עם המצב הספציפי המיוחד הזה שלא קשור לעורף.

שני נושאים אחרים של משרד התחבורה: הסדרת רכב ומונים למוניות, הזכרתי אותם בתחילת דבריי. יש הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה שמסדירה את שני הנושאים האלה, היא עברה בקריאה ראשונה בנובמבר. עד עכשיו דיון אחד בוועדת הכלכלה.

הנושא האחרון, נושא הרכבלים. פה, למען האמת, מכתבו האחרון של השר לא מאוד קונקרטי לסיום העבודה על הכנת תזכיר.

מה המורכבות ברכבלים, לפי מה שאתה מבין?

קטונתי קצת בהבנה בנושא, אבל למיטב הבנתי הם לא בטוחים בעצמם איך הם רוצים להסדיר את הנושא הזה, באיזה מתכונת ובאיזו רמת רגולציה.

התכלית ברכבלים בעיקר זה נושא בטיחותי.

היא הנותנת.

חייבת להיות איזו שהיא רגולציה על מפעילי הרכבלים, שהכבל תקין. זה כמו מעליות.

כן, אבל זה לא קשור בחירום.

כל צבא הפיקוח לא קשור למצב חירום.

כשזו תכלית ראויה לחוק. חייב להיות חוק על השוק הזה שנקרא רכבלים, חייב להיות איזה הסדר שיהיה אחד שמפקח על הבטיחות של העוסקים בענף.

ודאי. כל פעם שומעים על איזה רכבל חדש שהולך להיבנות. מה האחרון? נדמה לי פה בירושלים משהו, איזה רכבל סובב ירושלים.

בכותל.

מי שראה את הכבל שנקרע בחרמון בזמנו – נהרג אז בן אדם. זה דרוש וצריך. צריך חקיקה בעניין הזה. עוד פעם, בקשר לחירום - -

שוב, שנות ה-60.

אם אנחנו לא מצליחים להבין מהמכתב של שר התחבורה מה התכלית, אני מבקש להוציא מכתב שיבקש לתת לנו הבהרות מה בדיוק התכלית.

תחבורה וכלכלה זומנו. הם ידעו. הם כמה פעמים תוזכרו.

אני פטור מלומר, אבל כל אי הגעת נציג לדיון הזה אנחנו רואים כתקלה. אני לא יודע, אנחנו לא בית משפט, אבל זה ביזוי הוועדה לכל דבר ועניין. אנחנו עוברים למשרד האנרגיה. בבקשה.

בתחום האחריות של המשרד שלנו נותרו 6 צווי פיקוח, 5 התחום בגפ"מ – גז פחממני מעובה, וצו אחד בתחום הדלק, כאשר את ה-5 צווים בתחום הגפ"מ אנחנו מציעים להסדיר במסגרת חוק גפ"מ חדש שיחליף את החוק הקיים. גם החוק הזה עבר כברת דרך ארוכה. אנחנו בגלגול שני שלו, אחרי שהצעת חוק קודמת הוחל עליה דין רציפות בממשלה הקודמת, כמעט הסתיימו בה הדיונים בוועדת הכלכלה לקראת קריאה שנייה ושלישית, אבל אז הממשלה התפזרה. זו אחת מהצעות החוק שקרסו ונאלצנו להתחיל את כל המסלול מהתחלה. פרסמנו תזכיר מחדש, קיבלנו מחדש הערות.

לא הבנתי. עבר דין רציפות, נידון בכנסת הקודמת.

נכון.

ולא הבשיל לשנייה שלישית?

הערכנו שנותר עוד דיון אחד. היינו ממש בישורת האחרונה. הממשלה התפזרה ערב הדיון האחרון, לא אישרו לנו. הגשנו בקשה מיוחדת לדיון בזמן הפגרה בגלל הדחיפות המיוחדת של הנושא הזה.

בדצמבר 2014. התחיל המושב, התחילו דיונים. בתחילת דצמבר 2014 הכל התפרק.

פשוט מצאנו את עצמנו עם תזכיר חוק חדש, עם הערות חדשות מכל הגופים המפוקחים. מכל משרדי הממשלה הרלוונטיים קיבלנו הרבה מאוד הערות, קיימנו שימועים ארוכים. הגענו היום למצב שיש לנו טיוטת חוק שהיא בשלה מבחינתנו להגשה לוועדת שרים לענייני חקיקה. אנחנו ממתינים. העברנו את זה בחודשים האחרונים לאישור של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לצורך העברת טיוטת החוק לוועדת שרים. אנחנו ממתינים לקבלת אישורו. אנחנו מקווים שנקבל את זה בקרוב, שנוכל להגיש את זה כבר בתחילת המושב הקרוב לוועדת השרים. זה מבחינת חוק הגפ"מ.

הצו האחרון שנותר לנו זה צו הסדרים במשק הדלק. הוא קובע חובת החזקת מלאי חירום של נפט גולמי בידי חברות הדלק. גם הצו הזה עבר איזו כברת דרך לא מבוטלת. בהתחלה הייתה הצעה להסדיר אותו במסגרת חוק רחב יותר, חוק משק הדלק. כשראינו שהליכים של החוק הזה מתמשכים, החלטנו לפצל את הנושא הספציפי הזה, שמוסדר היום בצו הפיקוח, לחוק נפרד. פרסמנו תזכיר חוק. קיבלנו הערות מהותיות ממשרדי הממשלה הרלוונטיים – משפטים, ביטחון ומשרד האוצר. מתקיימים בימים אלה דיונים בהערות שהתקבלו. נקבעו כרגע שני דיוני המשך במהלך החודש הזה והחודש הבא. גם כאן אנחנו מקווים שנמצה את הדיונים בין המשרדים הרלוונטיים ונוכל להגיש טיוטת חוק, אני מקווה במושב הקרוב, אני לא יכולה להתחייב לזה.

משפטים. הסדרי משפט ומינהל. דיברנו על מעצרים מינהליים. על הסדר משפט ומינהל דיברנו?

לא.

על מעצרים מינהליים דיברנו. זה על שולחן ועדת החוקה. אנחנו ממש מקווים שבמושב הזה סוף סוף תהליך החקיקה יסתיים. החוק השני שהוא באחריות משרד המשפטים, מלבד זה שאנחנו מרכזים מבחינת הממשלה את כל התהליך של ניתוק הזיקה של החוקים ממצב החירום, הוא חוק הסדרי משפט ומינהל. הוא חוק שנחקק במקור ב-1968, אחרי שהחילו את השיפוט, המשפט והמינהל על מזרח ירושלים אחרי מלחמת ששת הימים. רצו לעשות סינכרוניזציה בין המשפט, השיפוט והמינהל של ישראל לפני ששת הימים, לבין השטחים הנוספים שהתווספו אחרי המלחמה. אחרי שהחילו את המשפט, השיפוט והמינהל ראו שיש כמה נושאים ספציפיים שיש בעיות, למשל רישום חברות לפי הדין הישראלי, מה קורה עם החברות שהיו רשומות לפי הדין הירדני, עורכי דין שהיה להם רישיון או מקצועות אחרים שהיה צריך רישיון לפי הדין הירדני, איך מתייחסים אליהם במשפט הישראלי. עשו חוק, מעין הוראות מעבר כדי לאפשר העברה יותר קלה לדין הישראלי בכל התחומים האלה שמצריכים התייחסות מיוחדת. כל מיני סעיפים היו מוגבלים בזמן, נתנו כל מיני הקלות מוגבלות בזמן, אבל אז, אחרי שהזמן הזה בעצם עבר, ראו שלא הספיקו, שלא סיימו את כל ההתאמות.

אני לא מבין, הרי ב-88 הירדנים - -

אנחנו ב-67.

ב-88 הירדנים הודיעו: אנחנו מנתקים בין הגדה המזרחית לגדה המערבית. זאת אומרת, הם שמטו את הקרקע מתחת ליהודה ושומרון. הם הודיעו: אנחנו לא נמצאים שם יותר. החוק הירדני, עד 88 הייתה עוד איזו שהיה בעיה שהם לא הסירו את האחריות שלהם, למרות שהיא שנויה במחלוקת. ברגע שכבר לא שנוי במחלוקת - -

לא, הבעיה היא לא אם הדין הירדני עדיין חל על האנשים שם. נניח שיש אדם שלמד משפטים ונהיה עורך דין לפי הדין הירדני. עכשיו הוא גר בישראל, כי מזרח ירושלים היא חלק מישראל. האם הוא עורך דין אצלנו, הוא לא עורך דין אצלנו? לכאורה הוא לא עורך דין, כי הוא עורך דין לפי דין זר, אבל רצו ללכת לקראת התושבים שעכשיו התווספו ונהיו חלק מהמדינה, אז אמרו: חברה שנרשמה, עורך דין שהיה עורך דין לפי החוק הירדני, בעל עסק שיש לו רישיון עסק לפי הדין הירדני שנמצא במזרח ירושלים, נקל עליו, לא נבקש מהם עכשיו לעשות את כל המהלך של רישיון עסק, של רישום חברה של זה, ניתן להם הקלות כדי לעשות את המעבר יותר בקלות, שבעצם תהיה סינכרוניזציה של הדינים. כל ההקלות האלו היו מוגבלות בזמן. הזמן עבר. חלק גדול מהגורמים האלה לא נרשמו מחדש אפילו לפי ההקלות האלו, אז עשו תקנות שעת חירום כדי להאריך את הזמן של כל ההקלות, או עשו הקלות עוד יותר קלות, זאת אומרת, להקל עוד יותר, לתת סמכויות לשרים לרשום את החברות האלו או להכיר בוותק של עורכי הדין בלי לבקש פעולה יזומה של אותם תושבים. אחרי 3 חודשים, כפי שאמרנו בתחילת הישיבה, תקנות שעת חירום פוקעות, אז עשו חוק להארכת תקנות שעת חירום שהן מטבע הדברים תלויות במצב חירום. בין זה לבין מצב חירום אין יותר מידי קשר. היום יש נוסח משולב של החוק המקורי עם ההקלות המקוריות, וההוראות הספציפיות שמקורן בתקנות שעת חירום. הסעיפים הספציפיים האלה עדיין תלויים במצב חירום.

כמה מהאנשים או מהחברות שלא עשו את זה ב-68, ומ-68 עד היום, למרות הנדיבות המופלגת שאת מתארת - - הרי אנחנו לא חושדים בהם שהם נמנעו מלעשות את זה בגלל סיבות פרוצדוראליות. הם נמנעו מלעשות את זה מתוך סיבה לאומית טהורה – לא להכיר במדינת ישראל, כי הרישום במדינת ישראל זו הכרה במדינת ישראל וכו' וכו'. ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, דמי אבטלה, זה כן, כי זה מהפרה, אבל להירשם זה לא, כי זה אקט לאומי. השאלה שלי: הנדיבות הזאת, איך היא קשורה למצב החירום?

כי מבחינה פרוצדוראלית המקור הוא בתקנות שעת חירום, שהתוקף תלוי במצב חירום. זה עניין של הליך חקיקה. כמה ההוראות האלו רלוונטיות היום, זו שאלה. בדקנו. אולי חלק כן, חלק לא, חלק פחות. יכולנו אולי להגיד שכשיבוטל מצב החירום הסעיפים האלה ימותו מעצמם, אבל בסופו של דבר אולי יעלו כל מיני שאלות פרשניות – האם הרישיון הזה עדיין בתוקף, האם הוא לא בתוקף כי בעצם ההוראה פגה. עכשיו מבקשים משרת המשפטים לבטל את הסעיף שתולה את הסעיפים האלה, קושר אותם למצב החירום. מלשכת השרה נמסר שהיא תבחן ממש בשבועות הקרובים את ההצעה. אנחנו מקווים שיהיה תזכיר לביטול אותו סעיף בין החוק הזה לבין מצב חירום, כמו בחלק מהדברים שדנו בהם היום, כי אין כל כך קשר, זה יותר עניין פרוצדוראלי של תהליך חקיקה. כשעושים נוסח משולב, אי אפשר לגעת במהות של החוק, לכן השאירו את זה תלוי במצב חירום. עכשיו אנחנו פשוט רוצים להגיד שהחוק הזה הוא חוק אחד, אין שום סיבה שחלק מהסעיפים יהיו תלויים במצב חירום, חלק לא. צריך להשאיר אותו חוק רגיל כמו רוב החוקים במדינה.

אל"ף, אני חושב שההתקדמות הזאת נכונה מאוד. אני קצת תוהה, מי ש-50 שנה לא רצה לרשום את העסק שלו או את עצמו - -

אני חושב שהבעיה היא לא עם אלה, הבעיה היא עם מישהו שכן רשם את החברה שלו. אם עכשיו פוקעים הסעיפים האלה, תתעורר השאלה: האם החברה שלו עדיין נחשבת רשומה או לא נחשבת רשומה.

נכון, זאת הבעיה. כל הסעיפים האחרים בחוק עדיין ימשיכו לחול, אז למה לעשות הבחנה בין סעיפים כאלה לסעיפים אחרים? מבחינת המהות, זאת אותה מהות.

בעיני, להבנתי, כל מי שנמנע מלעשות פעולה פרוצדוראלית או אדמיניסטרטיבית מסיבות לאומיות, אי אפשר למשוך אותו 50 שנה בתקווה שיום אחד הוא יתעשת.

אבל שוב, המטרה היא לא להמשיך לתת אפשרות לאנשים לגשת להירשם ולרשום. זאת לא המטרה. המטרה היא, כמו שעידו ציין עכשיו, היא שאם מישהו נרשם אז, בסוף שנות ה-60, תחילת שנות ה-70, אנחנו לא רוצים שבגלל ביטול או פקיעת הסעיפים אחרי ביטול מצב החירום יעלה הספק אם החברה שלו עדיין רשומה או לא רשומה.

מתי זה צפוי לקרות?

אנחנו העברנו טיוטת תזכיר לשרה. התזכיר הוא קצר בסופו של דבר, לפחות מבחינת הנוסח – ביטול סעיף. יש דברי הסבר יותר ארוכים, שמסבירים את כל ההיסטוריה המסובכת הזאת. מלשכת השרה נמסר לנו שהיא תעבוד על זה ממש בשבועות הקרובים, שנקבל תשובה ממש בקרוב.

על ביטחון דיברנו. עבודה ורווחה.

למשרד העבודה ישנם שני נושאים שעדיין תלויים בהכרזה על מצב חירום. הראשון זה חוק שעות עבודה ומנוחה שמכוחו ניתן היתר להעסקה בשעות נוספות, והשני זה הנושא של פיקוח על מעליות, שמסתמך על חוק הפיקוח (שירותים ומוצרים). לשני הנושאים כבר יש הצעות חוק. הצעות החוק אושרו על ידי הממשלה. הן בעצם ממתינות להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת. ברגע שהכנסת תצביע עליהן בקריאה ראשונה, ניתן יהיה להתחיל הליכי חקיקה. הנוסח הוא נוסח מוסכם.

אני רק אחדד – החוק של המעליות הונח על שולחן הכנסת.

נכון, חוק המעליות הונח. התיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה כבר אושר על ידי הממשלה. הוא יונח בימים הקרובים על שולחן הכנסת. אנחנו נשמח להאיץ את תהליכי החקיקה בו.

מה יש לנו עוד?

המשרד להגנת הסביבה.

אצלנו נשאר נושא אחד של קרינה מייננת. הכנו נוסח לחקיקה. קרינה מייננת זה חומרים שהם חומרים רדיואקטיביים, רנטגן, שזה בשונה מקרינה לא מייננת. אנחנו התקדמנו. בנובמבר צפויות ישיבות עם הממונה על נוסח החוק במשרד המשפטים. אני מקווה שזה יסתיים מהר.

איך זה קשור למשרד הביטחון? אמרת שאתם קשורים איך שהוא לזה.

זה לא קשור למשרד הביטחון, זה קשור לוועדה לאנרגיה אטומית.

יש ממשק.

החוק הזה יסדיר תקנות של שדות רדיואקטיביים וגם צו אחר שקשור יותר לוועדה לאנרגיה אטומית.

צו פיקוח הקמה והפעלה של כורים גרעיניים וועדה מייעצת בנושא של בטיחות גרעינית, כל הנושאים האלה יקבלו את ההסדרה שלהם במסגרת החוק שמקדם המשרד להגנת הסביבה. גם היבטים שונים שקשורים לפעילות שלנו, של הוועדה לאנרגיה אטומית בתחום של קרינה מייננת יוסדרו במסגרת או תחת המטריה של החוק.

שני המשרדים האחרונים, משרדי החקלאות והפנים, לא הוזמנו, מהטעם שהעניינים האחרונים שנותרו אצלם כבר נמצאים על שולחן הכנסת.

בוועדת הכלכלה?

הנושאים של משרד החקלאות בוועדת הכלכלה, הנושאים של משרד הפנים בעניין היציאה לחו"ל, הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת, עוד לא עברה קריאה ראשונה. אחר כך, אני מניח, שהיא תונח בוועדת הפנים.

אנחנו מאריכים את התוקף בשנה, נכון? מה התאריך?

זאת הבקשה. הדיון במליאה יהיה ב-23 באוקטובר. הארכה היא לשנה, עד 22 לאוקטובר הבא. הפרוצדורה היא כזו: אנחנו מכריזים שבועיים לפני פקיעת ההצעה הקודמת, כלומר, אם ההצעה הקרובה תפקע ב-22 באוקטובר, אנחנו נצטרך להכריז בפעם הבאה ב-8 באוקטובר לכל המאוחר.

זה חגים.

זה יוצא בתקופת חגים.

אין כנסת.

אין כנסת, אלא אם כן היא תתכנס במיוחד לצורך המאורע.

באוגוסט-ספטמבר אין כנסת.

נכון.

זאת אומרת, אנחנו צריכים יולי.

כן.

אנחנו צריכים לקבוע את 31 ביולי כמועד הארכת ההכרזה, זאת אומרת, את הארכת ההכרזה עד סוף יולי.

כן.

ראש חודש חשון ב-2018 יוצא ב-10 באוקטובר. אני מניחה שה-8 באוקטובר זה עדיין פגרה.

זה עדיין פגרה מיד אחרי סוכות.

זה בדיוק כמו עכשיו.

לא, זה שבוע - -

שמחת תורה יחול ב-1 באוקטובר. אם אנחנו מתכנסים ב-8 באוקטובר, זה לא נראה לי - -

מה המשמעות של ימים ללא הכרזה על שעת חירום?

חלק מהחוקים פשוט יפקעו לחלוטין.

הם בלתי ניתנים להחזרה?

הם בלתי ניתנים להחייאה. מדובר בנושא של יציאה לחו"ל, הפיקוח על כלי שיט, והסדרי משפט ומינהל. האחרים ניתנים להחייאה.

אתם חייבים את השבועיים האלה? אם תדחו את הדיון לתחילת נובמבר - -

ההכרזה היא עד ה-7 בתוקף, אז למה לדחות?

אי אפשר להאריך יותר משנה.

אתה כל פעם מקצר בשבועיים.

שזה מעניין לכאורה, כי בחוק יסוד הממשלה יש סמכות להכריז לשנה. אתם הגבלתם את חוק יסוד הממשלה בתקנון הכנסת?

הכנסת לא יכולה להוסיף לעצמה סמכויות מעבר למה שניתן לה בחוק יסוד הממשלה. היא יכולה להגביל את עצמה אם היא רוצה, וזה מה שהיא עשתה.

אנחנו צריכים לקבוע את ה-31 ביולי, שהארכת מצב החירום תוגדר עד 31 ביולי. זה אומר שעד ה-17 ביולי זה המועד שבו אנחנו צריכים להכריז.

אפשר אולי 15 באוגוסט. אם אנחנו נקבע עד 15 באוגוסט, נוכל לבוא למליאה עד סוף יולי.

היום של ההכרזה לא צריך להיות היום של הדיון. שבועיים לפני 15 באוגוסט אתה יכול לקיים את הדיון שבו תכריז על 15 באוגוסט. נתת עוד שבועיים.

כל שבוע חשוב. אתה יכול לבדוק בימים? יעל, באיזה יום יוצא ה-15 באוגוסט?

ב-15 באוגוסט אתם בפגרה.

אם אנחנו נקבע עד 15 באוגוסט, אפשר יהיה לבוא למליאה עד 31 ביולי.

עד ה-31 ביולי.

אפשר גם כמה ימים קודם, זה לא נורא.

מורידים חודשיים מהשנה בגלל שבוע של תקנון הכנסת.

אתם רוצים את ה-15 באוגוסט בתאריך עברי?

איזה יום בשבוע זה יוצא?

זה יוצא יום רביעי.

יום רביעי זה בסדר. שני ימי רביעי לאחור עדיין יש כנסת, נכון? מה זה יוצא?

זה יוצא 1 באוגוסט. אם ירצו להביא את זה ביום שני, יביאו את זה ב-30 ביולי. זה בסדר.

אנחנו נעשה 13 באוגוסט. אתה מוכרח שיהיה לך איזה מועד גיבוי, אחרת אתה צריך לעשות כינוס מיוחד בפגרה. המועד שאנחנו נאריך יהיה עד ה-13 באוגוסט.

אם אתה רוצה – זו הצעה – אנחנו יכולים אפילו 12 באוגוסט, ואז א' באלול זה ראש חודש.

על יום אחד לא נתווכח. אנחנו נצביע על הארכה עד ה-12 באוגוסט, כשהמשמעות היא שההכרזה עד ה-30 - -

ההכרזה היא עד ה-12 באוגוסט. המועד של ההכרזה הבאה הוא עד 30 ביולי.

עד ה-30 ביולי מבחינת הכנסת, על זה אנחנו מצביעים.

אנחנו נצביע כי אין כל כך ברירה מבחינת ההצבעה, אבל לפרוטוקול אני רוצה לומר, שהנושא של סוגיית תפיסת מקרקעין הוא נושא שהוא ממש חובה מוסרית, ערכית – אני לא יודע איך תקרא לזה – או דמוקרטית. צריך לנתק אותו מסיפור מצב החירום כמו שהיה בנושא הכלים, שאז הצו היה כנראה יותר גדול. אני עוד זוכר את הלחצים, כי אנחנו היינו אלה שמשתמשים בכלים האלה בצורה כזאת או אחרת בזמנו. יש לזה משמעות מאוד מאוד גדולה. רבים מהדברים פה הם עניין של סדרי עדיפויות שצריך פשוט לעשות. שמענו פה. אני מקווה שבלוחות הזמנים הדברים יקרו. דווקא בנושא הזה ממש הבנתי שהוא מורכב, שהוא מתארך - - כמו שזה נראה כרגע, אנחנו לא נראה לזה מענה ביולי הקרוב.

אפשר לחשוב שכן.

אני מקווה שזה יהיה לפחות בכנסת.

אני חושב שזה נושא קריטי לטפל בו.

אני רוצה קודם להצביע על המסגרת. אנחנו מצביעים על הארכת שעת חירום עד ה-12 באוגוסט 2018, א' באלול תשע"ח. מי בעד, מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת הממשלה להכריז על מצב חירום אושרה.

הארכה תהיה עד ה-12 באוגוסט. מבחינתנו ככנסת אנחנו צריכים את הדיון להעביר עד ה-30 ביולי. לגבי דיון המעקב, יהיה דיון מעקב במחצית הראשונה של חודש פברואר. אני אומר לגבי כל ההתחייבויות, ההבנות או המחויבות שעלו כאן, אנחנו מתכוונים לעסוק בזה לא יאוחר מתחילת פברואר. אני מבקש להוציא מכתבים ברוח מה שדיברנו כאן למשרדים וגם לוועדות הכנסת הרלוונטיות. לגבי משרדים שלא ענו לנו על מכתבים, אני מבקש להוציא מכתב שמסב את תשומת לב השר לכך שלא הייתה תשובה למכתב הוועדה. אנחנו מבקשים תשובה גם על המכתב הקודם, כמובן על הנקודות שיעלו במכתב מעבר לזה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.