פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-10-19OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 481

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ה' בתשרי התשע"ח (25 בספטמבר 2017), שעה 10:00

סיור לעיר נצרת

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

זוהיר בהלול

אברהם נגוסה

אוסאמה סעדי

יצחק מולדבסקי - נציג אדריכלית ראשית, משרד הבינוי והשיכון

ג'ריס דביני - סגן מנהל חטבת תכנית מחוז הגליל, משרד הבינוי והשיכון

דודו אוחיון - מנהל אכיפה דיני תכנון ובניה מחוז צפון, משרד האוצר

עפיף עמאר - סגן ממונה מחוז צפון, משרד הפנים

נועה עמירם פטאל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נאיף היני - סמנכ"ל רשות האוכלוסין

תמיר ברקין - מנהל מרחב צפון, רשות מקרקעי ישראל

חייאם קעדאן - סמנכ"ל חברה ערבית, מרכז השלטון המקומי

לירז רותם - לשכת תכנון, מחוז צפון

ערן ליבנה - רמ"י

יוסף ג'בארין - פרופסור, טכניון

עלי סלאם - ראש העיר נצרת

מוחמד עואיסי - סגן ראש העיר נצרת

ד"ר שריף שריף-ספדי - מנכ"ל עיריית נצרת

ג'פרי גדע - גזבר העיר נצרת

סאמיה בסול - מנהלת אגף חינוך, עיריית נצרת

אמאל פאר - מנהלת אגף רווחה, עיריית נצרת

נור מוסא - הנהלת חשבונות, עיריית נצרת

אחמד ג'בארין עודה - מנהל מחלקת אחזקת מבנים, עיריית נצרת

סלים עמר - מנהל לשכת ראש העיר, עיריית נצרת

אדואן איברהים - מנהל מחלקת רישוי עסקים, עיריית נצרת

מג'יד בלאן - מבקר העיר הפנימי

איברהים יונס - בית ספר בנצרת

סביח מלחם - בית ספר בנצרת

לירון אדלר מינקה

רוני טיסר

לאה קריכלי

הדס לוי, חבר תרגומים

סיור לעיר נצרת

בואו נעלה למעלה, יש מרפסת שצופה גם לכיוון השני. זה פרויקטים של אגפים במדורג של אגף א' ו-ב' ותיכף יהיה גם ג'. וגם אולם ספורט סמוך ל- - - וחלק מהבניין יהיה - - - וגם חלק - - - וזה גם נוף פתוח לכיוון שכונת הר החירות בחלק המערבי - - - זה ההמשך של שכונת הגליל. שכונת הגליל מורכבת מבחינת בעלות, בעלות פרטית, קרקע של פרטיים אשר בנצרת וגם קרקע של המדינה. הקרקע של המדינה בעצם - - - בבנייה רוויה. החלק שרק יהיה זמין התחיל בנייה שם. חלק מיועד למבני ציבור. יש לנו פה בית ספר - - - יש לנו עוד איזה 40 דונם למרכז אזרחי שעכשיו בתכנון ו- - - אפשר - - -אזרחי ועוד כמה מגרשים לבנייני ציבור לפי הצרכים של השכונה. התכנית הזאת בעצם הוכנה לפני יותר מ-30 שנה, ולכן קיים גם מחסור בשטחים ציבוריים אנחנו במשא ומתן עם רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון על אפשרות לתכנן עוד שטחים ולהגדיל את השכונה. בחלק הצפוני של העיר אנחנו רואים מפה את כביש 75. יש כיוון קיים של 75 שעכשיו הוא בביצוע לשינוי הצומת על ידי גשר מעל כביש 75 שנכנס ויוצא מנצרת - - - שינויים בהסדרי התנועה - - - מתוכננת גם מסילה מנצרת לחיפה, מסילת רכבת - - - תחנת רכבת סמוך לכביש 75.

הוקם ומאושר אזור תעשייה שהוא ברובו אזור מסחר - - - יחד עם משרד הכלכלה סיכמנו שעד סוף השנה נתחיל בפיתוח התשתיות לאזור התעשייה ואז אפשר להשלים פיתוח לחלק הצפוני של העיר. הצד השני, הצד הצפוני - - - 75 יש לנו איזה 300 דונם שאושרו בטאבה לא מזמן, אושרו לתעסוקה - - - ואז נתחיל בביצוע התשתיות ופיתוח האזור. ממול אנחנו רואים אזור תעשייה, זה אזור תעשייה - - - מועצה המקומית - - - על אף שיש פה גבול שיפוט - - - משותף בינינו. עיקר מה שנקרא היום - - - שינוי גבולות וחלוקת הכנסה היינו מאוד שמחים שיקבלו אולי החלטות על הכרזת אזורי תעשייה משותפים - - - לא לקחת את זה לפי התב"ע של תחום השיפוט, לשנות את כל ה- - - אנחנו ניסע מפה לאזור אחר שנקרא קריית הממשלה. נראה לכם - - -

אני לא - - - אני דאגתי שיהיה - - - יש לנו 12 כיתות, מאוכלס 6 כיתות, 5 כיתות י' וכיתה אחת י"א. בעתיד, זה צומח, יהיה עד כיתה י"ב. מתוכנן בעתיד שזה יהיה מקיף, חטיבת ביניים ותיכון. זה בתוך שלוש שנים. ההזנה הראשית זה מחטיבת ביניים של השכונה ויש גם תלמידים בבית ספר בחטיבת ביניים שגרים במקום הזה, באזור הזה.

הרישום פתוח לכל העיר

פתוח לכולם.

יהיו שלושה בתי ספר וגם יהיה בית ספר יסודי לחינוך מיוחד שכבר יש תכנון לבנות - - -

אנחנו עכשיו חושבים על פתרון מהיר, אנחנו רוצים - - - אחמד, מה המצב של הכביש שמדברים עליו?

עכשיו בתכנון. משכונת ה- - - זה בעצם - - - ישר- - -

ישר לעיר, מוציא אותם לשם?

זה כביש טבעת היקפי של העיר. שלא ייכנסו לתוך העיר. זה מזיז תנועה לכל הכיוונים.

אם אתם מבקשים משהו עכשיו נאשר לכם אותו. נעשה לכם משהו - - -

איזה שיעור זה?

שיעור ערבית.

(מדברים ערבית עם תלמידים)

על גבול השיפוט בינינו, בין עיריית נצרת לבין עיריית נצרת עלית, לפי זה הגבול נמצא בעצם באמצע הכביש. הכביש הוא מפריד בין שתי רשויות. זה תחום קריית הממשלה, משרדי ממשלה, בתי משפט, הם נמצאים בתחום שיפוט עיריית נצרת עילית על אף שלאורך כביש 65 גבול השיפוט עובר באמצע הכביש. רק בשני מקומות יוצר מובלעת, באזור הזרדים - - - ישראל, מע"צ לשעבר שהם ממול ואזור קריית הממשלה. זה שתי מובלעות. מאחר ואין משרדים ממשלתיים כביכול אז הם לא יכולים להיות שייכים לעיריית נצרת אלא לעיריית נצרת עילית, למרות שפיזית היה אפשר בקלות לראות את זה גם בעין שזה שייך יותר לכיוון של נצרת - - -

כל הארנונה היא - - -

כל ההכנסות הן מעיריית נצרת עילית. יש ועדת שינוי גבולות וחלוקת הכנסות אז זה העת לתקן את כל העוול שנעשה ולפחות להכריז על מקומות כאלה כמקומות של חלוקת הכנסה בין הרשויות. ממול אנחנו רואים את העיר נצרת - - - נמצא ה- - - בעיר העתיקה - - - במשך השנים. קו הרכס שאנחנו רואים למעלה מפריד טופוגרפית ופיזית בין שני אזורים בתוך העיר, האזור הבנוי והמרקם הבנוי והישן וגם בחלק הצפוני שהוא החלק - - - איפה שהיינו, שכונת הגליל, זה רק עתודות הקרקע שיש לנו היום בתחום שיפוט עיריית נצרת אם צריך בעיקר - - - אני מתכוון לאדמות מדינה על אף שלא קיימות הרבה אדמות מדינה בנצרת, חלק גדול מהן - - - חלק המוגן בתב"עות, אם זה תב"ע 22 או תב"ע 8 - - - עורק ראשי אחד של תנועה הוא חוצה את העיר מצפון לדרום, כביש - - - על פיתוח העיר - - - וזה אנחנו מקפידים גם בחלק הצפוני בתחנת העיר ב- - - לפזר את התנועה לכל הכיוונים לכל השכונות - - -

אנחנו - - - מבחינת תחום שיפוט היא מאוד קטנה - - - כשליש ממנו זה בבעלות הכנסייה. זה דבר - - - עוד יותר ומקשה עוד יותר על פיתוח העיר מבחינת פיצול השטחים ותכנונה לטובת הציבור. עוד כשליש זה בבעלות המדינה, כפי שאמרתי, חלק גדול ממנו נוגע בתב"עות שהן קרקע לא לפיתוח והשאר זה קרקע פרטית עם כל הקשיים הקיימים שבעולם על תכנון קרקע פרטית ואפשרות להקצאת שטחים לצרכי ציבור. לזה אנחנו - - - ואין לנו אופציות אחרות להתרחב אלא אם כן מרחיבים את תחום השיפוט של ה- - - גם לכיוון צפון וגם לכיוון דרום. מחכה לנו בעירייה, דרך אגב, פרופסור יוסף ג'בארין מהטכניון שהוא הכין את הבקשה ל- - -

אחד הפרויקטים הגדולים בנצרת וזה פרויקט הדגל של ראש העיר זה בניית בית העירייה - - - מטר מרובעים. זה יכלול את כל מחלקות העירייה בתוך מבנה אחד. אנחנו היום נמצאים מפוזרים בכמה מבנים וכולם בשכירות. זה גם מכביד על קופת העירייה מבחינת עלויות. ראש העיר קיבל החלטה שצריך להקים את הפרויקט הזה ולשמור על - - - של העירייה, לאחד את כל המחלקות - - - ליד זה יש עוד פרויקט שהוא פרויקט גדול של היכל תרבות, 750 מושבים - - - במימון משותף של משרד הבינוי והשיכון, מפעל הפיס ועוד כמה משרדי ממשלה. החלק הגדול - - - של המימון של מפעל הפיס ומשרד הבינוי והשיכון. אנחנו כרגע נמצאים בקומת החנייה. זה צריך להיות גמור על סוף השנה. אנחנו בחודש דצמבר או ינואר לכל היותר נעבור לפה - - - העירייה נעבור לבניין הזה ויהיה לנו סוף סוף בניין עירייה.

אנחנו דרך אגב נמצאים פה בנקודה הכי נמוכה בעיר נצרת. זאת הנקודה - - - מאחורי בניין העלייה עברנו ליד מרכז מסחרי ביג שהוא מרכז מסחרי מאוד גדול ומאחורנו בצד השני אנחנו רואים את - - - מבחינת הדת הנוצרית - - - ליד זה אנחנו נמצאים - - - זו הכניסה הדרומית של העיר - - - ממול אנחנו רואים את השכונות הוותיקות של נצרת, הן כולן בנייה צפופה - - - אנשים בבתים - - - בבנייה הפרטית. ממול אנחנו רואים את כנסיית הבשורה שהיא הכנסייה הגדולה בנצרת - - - במקום בשכונות בעיר.

מה זה המבנה שלמעלה?

זה מסגד. זה כנסייה - - -

שהיו רבים - - - עם גג שחור או עם הזהב?

לא עם גג שחור, זאת הגדולה. זאת הכנסייה.

בנו אותה לא מזמן לא?

לא, בנו אותה בשנות ה-60.

אבל היום המשיכו לבנות - - -

בסוף שנות ה-90 הייתה מריבה - - -

- - - יחסים בין נוצרים למוסלמים?

יחסים נורמלים - - - גם מוסלמים וגם נוצרים אנחנו לא יכולים להבחין מי מוסלמי ומי נוצרי.

מי הקבלן שזכה במבנה, שני המבנים זה - - -

לא, לא, זה שני קבלנים.

מי זה?

זה - - - פה יש לנו עוד פרוייקט עתידי של שתי קומות חנייה תת קרקעית.

אה נכון אני זוכרת. אבל מתחת לבית העירייה אין חנייה.

אבל מעל החנייה פה תשאר חצר עירונית וקו עירוני בין שני הבניינים האלה. זו תכנית של - - - תחנת רכבת קלה תגיע לפה אבל התחנה הסופית - - -

הרכבת הקלה מאיפה תגיע?

מחיפה. זה קו נצרת חיפה - - - היא מוקפת - - - כביש 75 לנצרת עילית - - - לשכת ראש העיר תהיה פה למעלה, זה אולם הישיבות של המועצה- - -

בכל מקום לשכת ראש העיר למעלה.

עכשיו ניסע לעירייה.

(דיון בעירייה)

- - - ועדת הפנים תגיע לנצרת ותראה את כל מה שאני מדבר ב- - - מקרוב. היה לנו ביקור בשכונת הגליל והיה לנו ביקור בכל מיני מקומות שבאמת אתם תעבירו לכל מי שצריך את האמת, זה מה שאני רוצה. אני והחברה שלי עובדים ארבעתנו יום ולילה עד שהגענו למה שהגענו וזה לא מספיק. יש לי בקשה מדודו ומהחברי כנסת, מכל הוועדה, לעזור לי גם להרחיב שיפוט נצרת ויש לי בקשה אישית שפרינצק בפיקוד הצפון שיחזירו לנצרת, זה בתוך נצרת.

זה בושה למדינה כמו מדינת ישראל ואני אומר שאנחנו חיים ביחד ואני חי כאן ואני אומר, אני נאמן ואני מכבד את החוק ואני מגיע לי כמו שמגיע למשה וליוסי. ואני כמו שמגיע לראש עיריית ירושלים וטבריה והרצליה, מגיע לי אז תתחשבו בי, תחזירו לי את זה. זה בושה, לא יישאר חשיבות של נצרת, זה בתוך נצרת, זו בקשה אישית. תעזרו לי גם לבנות את האוניברסיטה ותעזרו לי שאני אגמור את ה - - - שאני הבטחתי לא רק לתושבי נצרת, אני הבטחתי לכל המדינה שאני אקיים מה שאני הבטחתי. אני מודה לכם מאוד שבאתם וביקרתם. אני אתן ככה לפני שאני אתן לדודו ולחברי כנסת לכל מנהל מחלקה פה שתי מילים מי הוא ומה הוא עושה. בוא נתחיל בסגן ראש העיר, מוחמד עואיסי.

ברוכים הבאים, אני מוחמד עואיסי, סגן ראש העיר. אני מברך אתכם ואני מקווה שתשתמעו את הבקשות, שתהיה לכם אוזן קשבת ונצא לדרך ביחד ושיהיה לנו חיים ארוכים כולנו, אושר וביטחון, תודה רבה.

אני מג'יד בלאן מבקר העירייה מברך אתכם ומקווה שמהישיבה הזאת ייצא משהו, ברוכים הבאים.

ברוכים הבאים ובוקר טוב. סאמיה בסול, מנהלת אגף חינוך בעירייה. חגים שמחים ושנה טובה לכולם. כולנו - - - שנה חדשה בשבוע שעבר. אני אשמח, כמובן, שתתנו מענה לבקשות ראש העיר וזה גם כן נוגע אליכם בכל האספקטים של חיי היום יום - - - אנחנו קיבלנו את פרס החינוך הארצי מטעם משרד החינוך בשל כל - - - שאנחנו באמת עובדים קשה לקדם את כל עניין החינוך בעיר נצרת מהגיל הרך עד כיתה י"ב. כמובן שראש העיר לקח על עצמו משימה שגם - - - והתלמידים שלנו הם לא רק מגיל 3 חודשים עד 3 שנים בעיה שעד לפני כמה חודשים הועבר ממשרד למשרד, עדיין לא ברור איך אנחנו מטפלים בעניין הזה. אבל בכל זאת יש לנו מעונות יום גם לגילאי 3 חודשים עד 3 שנים. ברוכים הבאים.

אני אמאל מנהלת אגף הרווחה. אנחנו אגף גדול יחסית המונים 170 עובדים. אנחנו אגף שנותן גם שירותים לתושבי נצרת וגם בסביבה. היות ומספר מרכזים כמו מרכזי יום לטיפול בהתמכרויות ו- - - אז כל המסגרות העיר - - - בנצרת וסביבה. אני יכולה לחדד איתכם שאנחנו ניגשים לקול קורא של משרד הרווחה וכל תכנית חדשה במרכז גדול לטיפול בהורים לילדים עם לקויות אז אני צריכה את התקציב של העירייה ושל משרד הפנים בכל הנושאים הקשורים לשכירות היות ואין לנו מבנים ששייכים ל- - - שאני יכולה להיות בהם ולהפעיל את כל השירותים שלנו.

אני השנה זכיתי לכחמשה תכניות חדשות שהן מחייבות מבנים חדשים או בשכירות. וכל זה דורש תקציבים. כל הנושא של השכירות, תחזוקה, הצטיידות אני לא אוכל לקבל ממשרד הרווחה, ולכן זה מאוד חשוב לי. בלי זה אני כמעט לא אוכל להתקדם ואם אני אגף עם חזון שמוביל ומתקדם ונותן שירותים, ואת זה מחייבים אותי כי הסביבה היא קטנה יחסית וכל המקצועיות שלנו יכולה גם לשרת את התושבים מסביב אז זה בלי תקציב שאני אוכל כן לשכור בתים וכן להיות במרחב יותר טוב מאשר בבתים שלהם. אז פה זה מה שאני רוצה. תודה רבה.

אני מנהל מחלקת אחזקת מבנים. אנחנו מטפלים בכל הבעיות שמקבלים הודעה מבית הספר, אחזקת שבר גם אחזקה מונעת, אחזקה חזויה. ואנחנו כל הזמן רוצים לחדש ולשמוע על מבנים, על האתר ושתהיה סביבה מוגנת לילדים, דבר שמחייב לעבוד לפני ההנחיות וההוראות וכל מה - - - של הבטיחות בבית הספר ובגני ילדים. זה מחייב אותנו במשאבים לצורך העניין.

אני סלים עמר מנהלת לשכת ראש העיר. קודם כל אני מתחבר לכל מה שאמר ראש העיר ואני תקווה שאכן תענו דחוף על בקשותיו. מעבר לעבודה השוטפת שאני עושה אותה כמנהל לשכה אני גם מופקד מטעם ראש העיר על מחלקת הגבייה כדי שאנחנו נביא יותר כספים ואם ירצה ראש העיר אני אסביר בהמשך.

אני אדואן איברהים מנהל מחלקת רישוי עסקים. כמו שאמר ראש העיר הגדלת שיפוט נצרת זה תוספת לנו להקמת גם מוסדות תעשייה שזה עוזר לנו בפרנסה למאות משפחות פה בנצרת ואנחנו כמו שאמר ראש העיר תמיד רוצים את טובת התושבים פה בעיר, גם ברישוי עסקים וגם במקומות עבודה.

סביח מלחם מנהל יחידת הכפר - - - אכיפה עירונית ואנחנו בשותפות עם המשטרה, חצי העירייה וחצי המשטרה. הטיפול שלנו ב- - - וונדליזם בעיר. אנחנו עובדים 24 שעות, שבעה ימים. יש לנו שבעה פקחים, 11 שוטרים. יש לנו חוסר - - - אין לנו שיטור - - - פעילות ו- - - שיתוף פעולה עם ה- - -

בקשר לשכונת בילאל - - - גיאוגרפיה. אתם כוועדת פנים, סיימנו ועדת חקירה, סיימנו ועדת גבולות, אנחנו מדברים על - - - 17511 שהוא 430 דונם שזה אנשים, תושבי נצרת, 4000 איש גרים פה והוא שייך לכפר - - - אז ראש העיר עבד על זה בשביל להחזיר את זה לשיפוט נצרת. אז אנחנו רוצים - - -

איך קוראים לזה?

שכונת בלאל. העזרה שלכם האם הוא עומד בוועדת גיאוגרפיה - - - כן אנחנו רוצים - - -

שינוי גבולות.

כן.

שריף, סמנכ"ל העירייה. חג שמח, אני מקווה לשיתוף פעולה פורה. אני רק רוצה להגיד שאתם יודעים שאתם לא נמצאים בסתם עיר, זאת נצרת, ואני באמת לא רוצה ל- - - אבל כשאומרים נצרת זאת מילה כל כך גדולה, ולכן ראש העיר יש עליו באמת אחריות גדולה והוא עושה עבודה טובה מאוד אבל אנחנו רוצים את עזרתכם כי זאת עיר שיש לה מעמד עולמי והיא עיר שצריכה באמת את ההשקעות שלכם, המחשבה שלכם והעזרה שלכם. אני מודה על כל שיתוף פעולה.

אני אחראי על ההסברה, יש עשייה בנושא - - - מברכים על עשייתו של ראש העיר.

טוב אנחנו נתחיל בהרחבת תחום שיפוט עיריית נצרת. אחמד תתחיל או ש- - -

לפני כן אני הייתי רוצה שנעשה סבב עם האחרים כדי ש- - - אני דודי אמסלם, יושב ראש ועדת הפנים.

(ח"כ מציגים את עצמם)

זוהיר בהלול, ראש לשכת - - - בכנסת.

אוסאמה סעדי, חבר כנסת לשעבר.

אברהם נגוסה, חבר כנסת, יושב ראש ועדת העלייה והקליטה.

עפיף עמאר, סגן ממונה מחוז צפון, משרד הפנים, מלווה באופן אינטנסיבי את ראש העיר ואת העירייה ואנחנו במגמת עלייה ושיפור.

חייאם קעדאן, סמנכ"ל החברה הערבית, מרכז השלטון המקומית.

רבקה, דוברת הוועדה.

נועה עמירם, משרד המשפטים.

רוני טיסר מהייעוץ המשפטי של הוועדה.

לירון אדלר מהייעוץ המשפטי של הוועדה.

אני דודו מנהל האכיפה של מחוז צפון, יחידה ארצית.

ערן ליבנה מרשות מקרקעי ישראל.

לירז רותם מלשכת התכנון, מחוז צפון.

האלה שלש אדריכלית משרד השיכון.

- - - גם מנהל חטיבה טכנית משרד השיכון.

נאיף היני, סמנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה.

לאה קריכלי מנהלת הוועדה.

טוב, בואו נשמע מהחברי כנסת שהגיעו וכיבדו אותנו.

טוב בקיצור נמרץ אני חייב לומר שאותות החזרה לציבליזציה ניכרים מעל לפני השטח בנצרת. יש נצרת הנראית לבחוץ ויש נצרת פנימה. היום חדרנו אל תוך נבכי נפשה של נצרת וראינו את תחילת מימושו של החזון שמנסה לחבר בין נצרת לבין הציביליזציה. וזה ניסיון מדהים מכוון שלא רק האורבניזציה המשגשגת ופורחת אלא זה הערך המוסף של המעמד התרבותי, החינוכי הפדגוגי בנצרת. ונדמה לי שלפני שבונים בניינים צריך לבנות את האנשים ויש כאן ניסיון באמת לשפר בצורה כמעט ללא היכר את ההבניה של האדם אל מול האתגרים של המחר. אבל עם כל הניסיון המעולה, ועל זה אני רק טופח על שכמך, אדוני ראש העיר, עדיין יש מחוייבות של הממשלה לתמוך בעיר הזו שיש לה, מישהו אמר, מעמד מיוחד. ומי אנחנו כדי שנדבר על המעמד המיוחד.

נצרת היא היסטוריה והיא בוודאי ערכים מאוד מאוד חשובים ונדמה לי שהמדינה מלבד ההצהרות המאוד משביעות רצון עדיין לא מצאה את הפורמולה כדי להגיע לפתרון הבעיות הבסיסיות והאמיתיות של נצרת. קרי, הרחבת שטחי הבינוי, קרי, החזרת נסכי צאן ברזל שעדיין שייכים למדינה ואינם שייכים למרות שהם נמצאים בטבורה של העיר, כמו שאמרת אדוני ראש העיר, שפרינצק והפיקוד שם עברנו לפני זמן מה.

בנוסף לכך רואים בעין הבלתי מזויינת את העובדה שהממשלה והמדיניות הממשלתית תומכת יותר בנצרת עילית ואין עינינו צרות על כך. אנחנו רוצים שגם נצרת עילית תפרח אבל בד בבד אני רוצה ש- - - יהיו והתמיכה בנצרת האמיתית היא כורח, היא האתגר של המדינה. ונדמה לי שאם המדינה תמשיך להתנער מתמיכה, למשל, לא יכול להיות שהארנונה במקרים מסויימים תלך רק לעיר אחת ולא תלך בצורה שוויונית לעיר האחרת כנצרת.

אני חושב שהעובדה שדודי אמסלם, יושב ראש הוועדה שלנו, הגיע לכאן ואנחנו הגענו בנוסף לכך באהבה למקום הזה, אבל נדמה לי שמעכשיו אנחנו צריכים להרים את הכפפה. להרים את הכפפה, להיות אנשים שמנהלים ועדה מאוד חשובה בכנסת ישראל כדי שהיא תעמוד לצידה של עיריית נצרת מכוון שזוהי, לדעתי, תמיכה מאוד קריטית כדי שהפעולות שלך, אדוני ראש העיר, יגיעו למימוש החזון שאתה שואף אליו. תודה רבה.

תודה. אני מאוד שמח להיות פה. אני מודה ליושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה שלקח את הנושא הזה והגענו לפה. אני מודה שזאת פעם ראשונה שלי באיזור הזה. אז אני באמת ראיתי את העשייה שלך, אדוני ראש העיר, עשייה שבזמן קצר ששמעתי ושאלתי השינויים שאתה מוביל זה ישר כוח. קבלת פרס ארצי בחינוך, חינוך הוא המפתח וזה הדגל החשוב שאתה מוביל על זה יישר כוח לכל הצוות. גם אני חושב שזה הבנייה של עירייה. זו פעם ראשונה שלנצרת יהיה לה הבית שלה וזה הישג גדול שאתה מוביל. גם הניהול שלך והמנהיגות שלך ליצור הרמוניה בתוך נצרת. שאלתי יש 30% נוצרים, יש 70% מוסלמים וכולם חיים בשלום ושיתוף פעולה - -

אני מדבר על קיום, כבר אין לי לא יהודי, לא נוצרי, לא מוסלמי, כולנו בני אדם.

- - כל זה הישג במנהיגותך ולכן צריך להמשיך. אני הסתכלתי בדרך שאני באתי שיש צפיפות, שהם חיים בצפיפות ממש ואני חושב שצריך לתת מענה לצפיפות. צפיפות באה בגלל שאם לא מתרחבים אז יש כל הזמן, ולכן אני חושב שכיוון ההתרחבות הוא פתרון לצפיפות ולהמשיך לעסוק בחינוך זה יכול להיות גם מודל, אם קיבלתם פרס ארצי, זה מודל גם לערים אחרות, ולכן יישר כוח. ואני בטוח שיושב ראש ועדת הפנים יוביל את הנושא הזה בכנסת ואנחנו יחד איתו נקדם את הנושא שאתה ביקשת בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

אדוני ראש העיר, חברי אבו מהר ואדוני, ראש הוועדה, חברי דוד אמסלם. אנחנו מזה חצי שנה עובדים על הביקור הזה. היה צריך להיות באפריל ונדחה ואנחנו כבר בשבועות האחרונים עם לאה, עם הוועדה אנחנו באמת עם הצוות שלך בעירייה עבדנו על הנושאים. הישיבות האלה במיוחד שמגיעים לשטח עם יושב ראש הוועדה הן באמת נוהג חשוב ומאוד מבורך. אנחנו עשינו ביקור כזה בעיר המעורבת בלוד ואני חושב שהתוצאות היום רואים אותן בשטח. איפה שהיינו בשכונה שהאוטובוס לא ידע להסתובב אז כבר עושים כביש, טבעת, בתקציב של מיליוני ₪ וזה בעזרתך ובעזרת חברי המועצה שם ובשיתוף פעולה עם ראש העיר, ולכן היום להיות בנצרת שהיא בירת המגזר הערבי חשוב מאוד זה גם איתות וזה מסר לחברה הערבית שרוצה כן להשתלב בתוך המדינה ולקבל שוויון.

מה שאמר חברי, זוהיר בהלול, באמת שאנחנו מחפשים שוויון. ולא יכול להיות שהעיר בירת המגזר הערבי לרוקן אותה מכל המשרדים הממשלתיים, להעביר אותם כמה מטרים מעבר לכביש ואז יש שם את כל המשרדים הממשלתיים עם כל ההכנסות ונצרת לא מקבלת כלום. אני אישית זה לא הביקור הראשון שלי אנחנו כבר כמה פעמים ביקרנו גם השרים עם שר התחבורה, עם שר הכלכלה, עם - - - התעשייה - - - היום אנחנו בוועדת פנים, יש נושאים מאוד מאוד חשובים - - - ואני סומך ובטוח שאיך שאתה עובד ומקדם את הנושאים האלה אנחנו היום נמצא פתרונות וניתן כיוונים לפתרונות אפשריים בעיקר איך שאמר אברהם שאנחנו מדברים על עיר צפופה מאוד. איך שאמר אחמד המהנדס, 12 אלף לעיר של 100 אלף זה כלום. אני אומר לכם, ברהט עכשיו הוסיפו לשטח השיפוט עוד 12 אלף דונם. זה הוספה. אז זה כמו כל השטח של נצרת רק הוספה לרהט.

אני גם עובד עם לשכת רישום האוכלוסין עם חברי נאיף היני שהוא נמצא פה ואני חושב שהיום שאנחנו נוכל לבשר שסוף סוף שר הפנים אישר והכריז על הקמת לשכת רישום אוכלוסין בנצרת וזה חשוב מאוד. אנחנו מדברים על פתיחה וצריכים להתחיל להתכונן, אדוני ראש העיר, צריך למצוא משרד - - -

יש.

אנחנו מדברים גם על פתיחת בית דין שרעי לערעורים בנצרת - - -

זה חשוב לנו מאוד כי שמעתי שרוצים להעביר את זה לבקה אז - - -

לא, לא, זה אמרתי לך צריך למצוא את המקום ולחתום איתם ו- - -

יש לנו כבר.

הכל מוכן כבר.

אז חשוב מאוד לקדם את זה ובאמת אני חושב שהביקורים האלה נותנים מסר שאנחנו באים לעבוד, לא לדבר, לקבל החלטות וישיבת ועדת פנים בעיריית נצרת פעם ראשונה במגזר הערבי זה חשוב מאוד ואני מקווה שבאמת תהיינה תוצאות. תודה לכם.

ברשותך, אדוני ראש העיר, אני רוצה לומר כמה מילים ואחרי זה ניכנס ל - - -

כמה מילים בוא נשאיר את זה לסוף את הדיבור שלך.

אני מציע שאני אומר - - - אחרי זה אנחנו ניכנס לנושאים שרשמת לי.

בסדר גמור.

קודם כל אדוני ראש העיר, אני רוצה להגיד לך שאני בא מהשלטון המקומי. אני עבדתי בעיריית ירושלים למעלה מ-20 שנה. אז לכן אני מכיר את הבעיות המונציפליות ואני רוצה להגיד לך שמה שראינו כאן, הפיתוח פה, זה דבר שאני לא מכיר אותו בעוצמות שלו ובמהירות. תראה, אני לא נכנס לשיטת הניהול, זה סיפור אחר. אבל יש פה מנהיגות. אתה מנהיג באמת בחסד. כשעלינו לבניין אז הוא כבר אומר לבנאדם איפה השלט עומד ועכשיו יורד ובעוד חודש אנחנו נכנסים והמשרד באתר. זה, ראש עיר רגיל, אין כזה. אז לכן אני באמת חושב שאתה בעיקר מנהיג פה בסדרי גודל שלא קיימים בדרך כלל בערים אחרות במדינת ישראל, אני אומר את זה באופן חד משמעי.

גם אתה עובד כאן בהתנדבות, אתה הכל עושה ללא שכר, זה מעיד גם על הכיוון וגם שבסופו של דבר מה שחשוב לך זה העיר. ובנאדם אני מאמין שאיש ציבור שבא עם הנשמה זה - - - מהר מאוד וגם אם אתה לפעמים חותך פינה חשוב לך יותר שהבית ספר יעמוד גם אם הטופס יתעכב עוד שבוע לא קרה כלום העיקר שהדברים יתקדמו בגלל שאתה בא מתחום העשייה, לא מתחום הבירוקרטיה ולא דיבורים. אפשר תמיד לתכנן, לדבר, לעשות מצגות, הכל טוב ויפה, ואם הבית ספר לא עומד מה עשינו. אז לכן באמת אני מתפעל ממה שאתה עושה פה, פשוט חד משמעית, אני לא ראיתי דבר כזה.

לגבי הנושא של אתה אמרת עוד נושא שתפס אותי מאוד, אמרת, אנחנו ננצח עם החינוך. לכן פרס החינוך גם קיבלתם אותו ואתה, שאתה שמת את זה בראש מעיינך זה דבר שבעצם גם הוא, זו גולת הכותרת. אתה מבין שבסופו של דבר שהחיים כאן יחקקו על בסיס החינוך. עכשיו למה זה חשוב לי? בגלל שהחינוך בדרך כלל אתה לא רואה במיידי, זה אתה שותל היום יכול להיות שבעוד 15 שנה רואים. ובדרך כלל אנשים פוליטים רוצים לראות את זה מהר, עכשיו. לכן אני חושב ומצדיע לך על כך שאתה בעצם מוביל את העיר הזאת גם עם חזון לעוד הרבה מאוד שנים קדימה שיכול להיות שכבר אתה לא תהיה בתפקיד אבל הילדים האלה שהם נכנסים לכיתה א' הם בעוד 20 שנה יגיעו לאוניברסיטה בגלל המסלול שהתווית.

אדוני אני - - - עוד 15 שנה - - - אני לא מסכים.

היות ובעצם אדוני ראש העיר אתה העלית מספר נקודות שלי חשוב מאוד לשמוע את עמדת מנהל התכנון בעיקר. תראו, נצרת היא עיר שהיא קיימת מקדמת דנא זה לא דבר שנבנה אפילו בתקופת קום המדינה, זו עיר שנמצאת כאן עוד לפני קום המדינה. הצפיפות שלה היא פשוט חסרת תקדים, כמעט אין דבר כזה, זה רק במקומות - - - גם בירושלים זה במקומות הכי במרכז העיר, קשה מאוד כבר לשנות את כל המפתחים, זה דבר כמעט נתון. העיר הזו בסופו של דבר היא חייבת לצמוח ולגדול. הרי יש פה 100 אלף איש, כל יום מתחתנים פה ילדים והם רוצים לחיות כאן וזה דבר טבעי מאוד.

השאלה אם מבחינת תכנית המתאר, מנהל תכנון, האם יש פה עתודות בעיר להמשך התפתחות, האם אתם בכלל במשא ומתן או בדיבור עם מהנדס העיר, מה בעצם האופק התכנוני של העיר?

אני אגיד שיש שיתוף פעולה מלא עם מהנדס העיר וראש העיר בוועדה המקומית ועם הוועדה המחוזית יחד עם יושב ראש הוועדה המחוזית ומתכנן המחוז. לעיר יש תכנית מתאר בת 10 פחות או יותר, אושרה ב-2008-2009 שמסמנת עתודות לפיתוח ובמתחמים האלה בימים האלה יש תכניות בשלבים אחרונים של אישור בסדר גודל של 4000 יחידות דיור נוספות. חלקן על קרקע פרטית שהוא מטבע הדברים זה ידוע מייצר מגבלות וקשיים אחר כך במימוש אבל זה בשיתוף פעולה מלא עם העירייה ותכניות איחוד וחלוקה והקצאות - - -

השאלה אם יש לכם תכניות. הרי אני מניח שמבחינת העירייה יש להם גם, וזה נשמע לי מאוד סביר להגדיל את תחום השיפוט העירוני אחרת לא עשינו כלום. אז השאלה היא אם תכנית המתאר, שהיא בדרך כלל צריכה לתמוך את זה, זה דבר שאני זוכר - - - בדרך כלל תכנית המתאר אמורה להיות חופפת לגבולות השיפוט. אבל אמרת שזה לא ככה.

הוזכר פה מתחם שפרינצק. בתכנית המתאר ההיא המתחם סומן אמביוולנטי. גם כידוע שהוא של נצרת עילית אבל העירייה רוצה אותו כידוע, סימנה אותו כעתודה של העיר ויש גם הכנות דיבור ומשא ומתן עם העירייה על הכנת תכנית מתאר כוללנית חדשה במועצת העיר. ופה יש איזשהו דיון עם העירייה ובין מנהל תכנון במטה בירושלים לגבי בחירת צוות התכנון, סוגייה של מימון.

אבל בסופו של דבר אתם מבינים את הצורך של העיר בעצם - - -

בוודאי הצורך קיים.

במחוז כן. הבעיה לא עם המחוז.

אז איפה הבעיה?

אני אסביר את זה בקצרה. קודם כל תכנית המתאר המאושרת שהכנתה החלה בשנת 97 ואישורה היה בשנת 2009 והיעד שלה היה 20 שנה. תעשו חישוב קטן אנחנו כבר 20 שנה אז אין תכנית מתאר. אין לה שום תועלת לעיר. מה שהגשנו, הייתה החלטה במנהל התכנון להקים תכניות כוללניות ליישובים הערבים בצפון לפי המדיניות הקיימת במנהל התכנון, אנחנו התנגדנו והסברנו למה וניסינו לשכנע אותם והם השתכנעו שאין אפשרות כל פעם לתכנן מלמעלה, לכפות עלינו תכנון מלמעלה. צריך לתכנן את היישוב מלמטה ולשתף את הרשות המקומית ואת המחוז. ומה שסיכמנו עם יו"ר הוועדה המחוזית, כמובן הכל בתיאום החלטות של ראש העיר, היה להכין תכנית מתאר - - - חדשה בנצרת. בחירת צוות התכנון יהיה על ידי הרשות המקומית, עיריית נצרת, בשיתוף עם המחוז ועם הוועדה המחוזית וחסר לנו עד עכשיו החלטה שתביא לנו את המימון. מימון קיים במנהל התכנון, בינתיים לא מעבירים לנו את המימון על מנת להתניע את התהליך.

במה מדובר?

מדובר בכמה מיליונים, זה סדר גודל של ארבעה מיליון.

לאה, תרשמי לי בסיכום שאנחנו נזמין את יושבת ראש מנהל התכנון. ראש מטה, אביגדור יצחקי, יש תקציב בעניין הזה. במסגרת כל התיקון ש- - - אני התעקשתי שיהיה מימון לגבי תכניות מתאר למגזר הערבי אז אנחנו נזמן גם את ראש העיר ואותך, איתכם ביחד - - -

אני רואה כאן שיש לנו כאן נושא נוסף שלדעתי גם תלוי בנושא הזה, זה פיתוח בתי קברות לעדות השונות. משרד הפנים פה נכון? בבקשה.

חשוב לנו גם הנקודה הראשונה שתיכף פרופסור ג'בארין יסביר, יש לו מצגת. אבל לגבי בתי הקברות, בתי הקברות מחולקים לשתי סוגיות. יש בתי קברות שהם קיימים וכמעט לא נשאר בהם מקום אבל צריך לטפח אותך, צריך לפתח אותם ולשמור על נקיונם. חסר להם תקציבים לפי הסוג הזה. הסוג השני זה בתי קברות חדשים. יש לנו מתחם בחלק הצפון מערבי העיר אבל הוא כמעט מלא. לא נשארו מקומות. צריך להרחיב את שטח בתי הקברות שיתן מענה לקבורה של כל העדות השונות בנצרת. יש לנו כמה עדות וצריך להרחיב את שטח בתי הקברות במיוחד לעדה הגדולה ביותר - - -

ברמת ה- - -

אנחנו מדברים על שני דברים. ברמת הרחבה מבחינת שטח וגם תקציבים לפיתוח השטח. כי אם יש לי שטח ואין לי תקציב אז אני לא יכול לפתח אותו.

עם מי דיברתם בנושא הזה? באתם במגע עם משרד הפנים?

עם משרד הפנים לא. היינו עם רשות מקרקעי ישראל שהם הכינו תכנית, באותו אזור מצמצמים לנו את עתודות הפיתוח העתידיות של בתי הקברות. אנחנו מבקשים להרחיב אותם שיתנו מענה לעוד כמה עשרות שנים קדימה.

זאת אומרת אתם בעצם באים בדין ודברים עם - - -

לרשות מקרקעי ישראל ואחר כך נפנה למשרד הפנים גם.

אתם מכירים את הנושא, הרשות?

אני לא מכיר את - - - אבל מה שזה נשמע לי כמו ההתלבטות בין מגורים לבין בתי קברות.

צריך גם זה וגם זה. אתה יודע, בסוף אנשים גם מתים. הלוואי שלא היו מתאים אבל מה לעשות.

יש תכנית שהיא מסלול הפקדה - - -

כל מי שנולד בסוף צריך למות. מה שאומר הבחור מהמנהל הוא לא מכיר את הנושא. אני מציע, תקרא לו, אם תהיה בעיה, אם תראה שזה לא מתקדם, עלי, דברו איתי, אני כבר אחליט לקחת את זה - - - קודם כל אני תמיד בעמדה להסתדר בפנימי. אם זה לא מסתדר תבואו תעלו - - -

הנושא השלישי זה פיתוח העיר העתיקה. עלי, בוא תספר לנו קצת על זה ומה קורה.

שריף, אתה חי בעיר העתיקה ואני יכול להסביר אבל אני רוצה שתסביר על העיר העתיקה. חבל שלא הגענו למצגת אבל לא חשוב.

העיר העתיקה, כפי שאמרתי, זאת עיר מיוחדת ובאמת זאת עיר נפרדת - - -

מה היה התפקיד שלך לפני שבחרתי אותך כמנכ"ל?

אני הייתי אחראי על העיר העתיקה, על השימור, על התיירות ועל כל נושא הארכאולוגיה, האדריכלות, על המורשת בכלל. לכן אני יכול לדבר על זה בהרחבה. אבל חשוב להגיד לך שבאמת העיר העתיקה של נצרת זאת עיר מיוחדת. המורשת היא כבר 3000 שנה לפני הספירה. כל זה במתחם של העיר העתיקה, אנחנו חוזרים 3000 שנה לפני הספירה עד בוא נגיד התקופה העות'מאנית, אפילו קצת תקופת המנדט. כל זה נמצא בשטח של כמה עשרות דונמים.

אנחנו מדברים על עיר שיש בה גם אתרים חשובים מאוד. החשיבות הראשונה זה החשיבות הנוצרית ובעיקר הבשורה ואתרים שקשורים לבשורה אבל בנוסף לזה התפתחו כל מיני אתרים שונים שהם חלק מהמורשת התרבותית של העיר, כמו גם בתים מיוחדים כמו גם אתרים מוסלמים שהתפתחו עם הזמן כמו המסגד הלבן, כמו חאנים, מקמים, כנסיות, מנזרים. גם בנית כל מיני מנזרים וכנסיות. לכן העיר היא עשירה מאוד. חשוב גם להזכיר לך שיש לנו עיר תת קרקעית, יש עיר מתחת לאדמה שזה כל מיני מן מערות וכל מיני מגורים תת קרקעיים.

לכן העיר היא עיר ממש עשירה מאוד מבחינת מורשת תרבותית וזה עושה לנו גם טוב ורע. למה טוב ורע? טוב שזה נותן לנו חשיבות עולמית והזדמנויות ופוטנציאל אדיר שלצערנו לא מומש עדיין ואנחנו באמת מבקשים את העזרה בעניין אבל זה גם כן - - -

בוא נתמקד. איזה עזרה אתה צריך? אתם מדברים אני מבין על בעיקר פרוייקטים תיירותיים. כשפיתחתם את העיר העתיקה, הרי גם כן משאבים, זה משרד התיירות, מי שם את הכסף? הרי בסוף אנחנו מדברים על כסף עכשיו.

היה לנו משרד התיירות, היה לנו גם משרד השיכון בשלב מסויים אנחנו חושבים שגם - - -

באיזה - - - משרד השיכון?

חבר'ה בואו נדבר איתו על הבעייה שאיתה - - - סל התיירות - - -

אנחנו האמת יש לנו כסף ממשרד התיירות וביקשנו את זה אבל משרד התיירות והשר התנה את זה שהוא רוצה להכניס את החברה לפיתוח עכו כדי שהיא תעבוד והיא דרכה כאילו יעבור הכסף. ואז נוצרה בעיה בעיר, הייתה התנגדות בעיר מכל מיני סיבות וראש העיר אמר שהוא לא רוצה את החברה הזאת - - - את הכסף כי יש לנו בעיה עם החברה הזו ואנחנו ביקשנו שיכניסו חברה אחרת והצענו שתכנס חברת חמ"ת, החברה הממשלתית לתיירות, כפי שעבדו, אתה יודע, כל העיר העתיקה היה פרויקט נצרת 2000 בשנות ה-90 ומי שעבד זה החמ"ת. אבל כנראה יש בעיה בין משרד התיירות ובין החמ"ת, ולכן החמ"ת יצא החוצה ומשרד התיירות רצה להכניס את החברה לפיתוח עכו. אנחנו שמחים שלאחרונה השר ומשרד התיירות הולך עם הרעיון של ראש העיר שהוא לא רוצה את החברה לפיתוח עכו והוא הסכים להחזיר את החמ"ת.

שורה אחרונה, אז אני צריך לדבר עם שר התיירות על החמ"ת?

אז אני רוצה להגיד, אני דיברתי עם השר לוין, באמת הייתה בעיה עם החברה הזאת שרצו להכניס אותה וזה עשה בלאגן אדיר בתוך העיר. ראש העיר לא הסכים כי שם הכניסו סעיפים שכביכול - - - מה שצריך, צריך לדבר עם השר, שבאמת הכסף שם, יש סכום נכבד. הכסף מוקפא צריך להעביר את הכסף ו- - -

אני חושב שכדאי גם להחזיר את משרד השיכון ולהחזיר את שיקום שכונות כפי שהיה גם פעם. שיקום שכונות שזה גם חשוב לעיר - - -

אנחנו כעיר אולי אם אתה תוכל לעזור לנו יש לנו גם שאיפה להכניס את נצרת לרשימת המורשת העולמית כעיר מורשת עולמית.

שריף בוא ניתן ל- - - שנייה אחת.

אני סיימתי, רק אם אנחנו נצטרך עזרה עם העניין הזה מבחינת תקציבים שזה משהו קצת - - -

אז תסביר על זה.

אנחנו נוכל באמת להעזר בך כי זאת עיר חשובה וחשוב שנצרת תהיה גם ברשימה - - -

צריך לשלם לאונ"סקו על זה.

לזה צריך תקציב.

זו השנה הרביעית שאנחנו עושים - - -

אנחנו מקווים שהשנה נוכל - - -

זה נושא חשוב ברמה ארצית, אני אדבר עם יריב לוין שכל הנושא של הכרה של אונ"סקו בערים או אתרים. המימון אני חושב שצריך להיות בחלקו בוודאי מהמדינה.

הפרויקט הזה הושג, כי אתה יודע בישראל זו המדינה היחידה שיש גם ועדת אונ"סקו העולמית ויש ועדה ישראלית לאונ"סקו. אז אנחנו היינו צריכים לעבור את הוועדה הישראלית, הייתה לנו איזה בעיה, עברנו את זה בשלב מסוים ואז זה הפסיק מכמה סיבות, היו כל מיני בעיות בעיר - - - אני חושב שצריכים עכשיו להתחיל מחדש איפה שזה עצר. אבל זה צריך באמת מימון וצריך השקעה רצינית בעיר.

של משרד התיירות.

כן. אני חושב שמשרד התיירות צריך לתמוך בזה בצורה יותר רצינית.

תודה רבה.

תודה. כבוד ראש העיר, חברות וחברי הכנסת, יושב ראש הוועדה. אני רוצה לציין ולהדגיש ארבעה נושאים מרכזיים חשובים שעלו כאן אבל רוצה לחדד אותם לאחר בדיקה. אנחנו בצוות שבדק, יש לנו צוות, אני וגם ד"ר ג'קלין ג'ובראן, אדריכלים וקבוצה מכובדת שבדקנו את המצב החברתי כלכלי והמרחבי של נצרת. אני רוצה לסכם, בעצם נצרת, כל מה שראיתם בפיתוח זה יפה וטוב ונצרת מתחת יש זרמים הרבה יותר חזקים גם כן של עוני ושכל כל מיני סוגיות חברתיות כלכליות חשובות.

אני רוצה לסכם את הדברים בצורה כזאת: נצרת נמצאת היום באמת בצומת דרכים, לא כקלישאה אבל באמת נמצאת בצומת דרכים. היא יכולה ללכת אם תרחיב את התחום שיפוט שלה, תכנית מתאר חדשה, התחדשות עירונית במקום שיקום שכונות. היום אנחנו בשלב אחר של התחדשות עירונית וגם השתתפות של נצרת באזור תעשייה ציפורי שהוא 6000 דונמים, ארבעת הדברים האלה יכולים להוביל אותה טוב מאוד. אחר אנחנו נצרת, איך שאמר גם חבר הכנסת כאן היא תמשיך להצטופף ולהצטופף. רק להזכיר ב-10 שנים האחרונות נצרת הצטופפה כמעט פי 30%. ומה שאמרת נכון, נצרת יותר צפופה מחיפה, מנתניה ומתל אביב. נצרת היום דומה מאוד מאוד למשכנות עוני מבחינת צפיפות כי רמות העוני דומות מאוד, 52% מהמשפחות הן מתחת לקו העוני. זה מסביר את כל הסיפור של נצרת.

אוקיי הנתון הרשמי היום יש משהו בין 90 אלף תושבים אבל הנתון הרשמי של הלמ"ס הוא שונה. ואני רוצה להתחיל דווקא מנקודת ההגירה מנצרת. אתם יודעים שבכל שנה בממוצע יש לנו כמעט אלף מהגרים מנצרת - - -

הגירה שלילית?

כן, הגירה שלילית. ולאן הם עוברים? הרוב המוחלט עובר לנצרת עילית. למרות שאנחנו בבדיקה שלנו מצאנו שאנשים רוצים כן להשאר פה, מתים על נצרת. לנצרת יש שם טוב. אנשים מאוד שייכים לנצרת, אוהבים את העיר שלהם, אבל אין אופציות אחרות של מגורים או תעסוקה אז הם עוברים. מי עובר מנצרת? וזה חשוב לי גם לציין לכבוד ראש העיר – מי שעובר מנצרת אלה בעצם משהו כמו 67% הם צעירים, צעירים מאוד. ומי נכנס לנצרת? אוכלוסייה פחות צעירה. אז זה נתון מאוד חשוב מבחינתנו, לאן האוכלוסייה הזאת עוברת, האם אנחנו רוצים שיישארו בנצרת, האם זה התפקיד שלנו שיישארו בנצרת, איך נגרום להם שיישארו בנצרת.

אז הלכנו ובדקנו ברמה האמפירית, עשינו מחקר בקרב משהו קצת יותר מ-500 אנשים. שאלנו כל מיני שאלות, אני לא אלאה אתכם בכל מיני דברים, רק בסוגייה אחת של מגורים והגירה ומצאנו שאנשים כן רוצים להשאר בנצרת. תושבי נצרת, 80%, כן מעדיפים לגור בנצרת. אבל שאלנו אותם על האופציה שקורית עכשיו. יש כמעט 30% מתושבי נצרת עילית, הם ערבים מהסביבה, הרוב המוחלט שלהם באים מנצרת. אז בדקנו האם זו חלופה מבחינת תושבי נצרת ומצאנו שיותר ממחצית האוכלוסייה אמרו כן. זאת חלופה וחלופה ראויה אם לא יהיה לנו מקום בנצרת.

לגבי היישובים הערבים בסביבה הרוב המוחלט לא רוצה לגור שם אבל אם נצרת עילית באמת מהווה חלופה אז 60% אמרו, כן היא מהווה חלופה וזה כתוצאה מהמצוקה והציפוף של העיר עצמה. וגם בדיונים בקבוצות מיקוד עם התושבים שאלנו אותם גם מה יקרה, האם אתם מסכימים שתחום שיפוט של נצרת יורחב? הדרישה המרכזית, אדוני ראש העיר ואדוני ראש הוועדה וחברי הכנסת, הרוב המוחלט של התושבים מודים, אם היא תורחב העיר תשגשג ותהיה עיר תוססת ולא מפוספסת. זה הדבר המרכזי של העיר הזאת. לכן, הרוב המוחלט אמרו שזו הבעיה המרכזית שאנחנו רוצים לטפל בה. ואמרנו לתושבים, מה לגבי רמת החיים, איך רמת החיים בנצרת לעומת נצרת עילית. התפיסה שנצרת עילית היא עם רמת חיים יותר גבוהה, פחות עוני ואנשים גם אמרו שהם לא מעדיפים להגר אבל במצב של מצוקת דיור ותעסוקה הם כן יהגרו.

שאלנו לגבי הבעיות המרכזיות בגלל סוגייה חשובה מאוד, הבעיה של התנועה וצפיפות הדיור. מה שהעליתם כאן, צפיפות הדיור, כבוד חברי הכנסת, אני כמומחה, בצניעות, בינלאומי בתחום התכנון העירוני, מבייג'ין עד ניו יורק, פריז ולונדון, דברים שעסקתי בהם. כאשר יש לנו צפיפות יתר יש לנו אלימות יתר, יש לנו משכנות עוני, יש לנו slums וזה דבר שאנחנו לא רוצים. יתרה מכך, נצרת היא עיר מרכזית במרחב שלה. במטרופולין נצרת הרחב שהוא מכיל, אפילו אם בפועל במיידית הוא 250 אלף אבל הוא מגיע לחצי מיליון תושבים. לשקם את העיר הזאת זה כל מרחב נצרת יפרח. זו השפעה מיידית אדירה.

אחד הדברים החשובים גם המחסור בגני ציבור. הנושא של התעסוקה. נושא התעסוקה הוא גם אקוטי מבחינת התושבים כאשר כ-60% אמרו זו בעיה אקוטית ורצינית. מחסור בגני ציבור. וזה, אני אעבור על זה בשנייה, מצוקת הקרקעות. אבל לפני זה, הבקשה הראשונה המרכזית לאור ההקדמה הזאת היא להשתתף באזור תעשייה ציבורי. לנצרת עילית יש המון המון אזורי תעשייה. זאת נצרת עילית, אנחנו רואים שהיא חולשת על, מנותקת, אקס טריטוריה עם אזור תעשייה ציפורית ויש להם אקס טריטוריה עם נצרת, זה מתחם שפרינצק משמאל.

אז זו עיר בעצם שהיא במרחב שיפוט ענק, גדול, זה המרחב שלה, אזור תעשייה ציפורית שהוא מרחב אדיר, ענק שהוא מרחב תעשייה אזורי, הוא נבנה ותוכנן כמרחב אזורי. לכן, כל מה שצריך זה שנצרת תשתתף בהכנסות, בניהול. זה דבר מאוד מאוד טוב גם לקידום המרחב כמרחב. אזורי תעשייה בתוך נצרת, יש ששה אזורי תעשייה בתוך נצרת, אריונה בצפון, בדרום, יש המון אזורי תעשייה בנצרת עילית אבל בנצרת יש 228 דונם של תעשייה לא מפותחים אבל זה הנתון שהימר אותי. את האמת, מה שמתוכננים היום, לא רזרבה, רק מתוכננים, יש כ-4500 דונמים בנצרת עילית לעומת 200 בנצרת אבל מבחינת דונם, מטר מרובע לנפש, בתחום התעשייה בנצרת 3 מטרים לפרט ובנצרת עילית יש 111. כלומר, זה פער של הכנסה מבחינת ארנונה - - -

- - -

קח 14 אלף דונם ל - - -

גם ההכנסות אני הסתכלתי רק על הנתונים הרשמיים כמובן. מבחינת ההכנסות אנחנו רואים גם הבדל בין נצרת לנצרת עילית. ההפרש ענק למרות שאוכלוסיית נצרת היא פי שתיים מאוכלוסיית נצרת עילית אבל מבחינת הכנסות התמהיל של נצרת הוא לא טוב מבחינת תעשייה ומסחר. גם כן מפה שמאוד מעניינת, לדעתי צריכה לעניין כל חבר כנסת, לא רק אתכם, זה קו נצרת, הרמה החברתית של נצרת היא 3 בסולם המדד החברתי כלכלי, נצרת עילית בהרבה יותר גדולה אבל אם נשווה אותה - - - של יותר מ-50% מהמשפחות עניות. ואם עשרת בעשירון שלישי מאשר עפולה ונצרת עילית הן הרבה יותר גבוהות ממנה. אז זה פער שהוא לא רצוי.

דבר אחר שהתרחש כתוצאה ממצוקת אזורי התעשייה בנצרת זה שעסקים בנצרת התחילו לעבור לנצרת עילית. זו דוגמה אחת וזו שתיים וזו שלוש. אפילו אולם אירועים וכל אלה עברו. אנחנו מדדנו, עשרות אלפי מטרים מרובעים לנצרת עילית. מה זה הם עברו? עסק שעובר עובר עם ארנונה ועובר עם תעסוקה. זה דבר מאוד פוגע בנצרת. לא רק המעבר של מוסדות הממשלה.

הדבר השני, עיר תיירותית בת אלפי שנים. אנחנו רואים כאשר התעשייה והמלאכה עוברת לשכונות מגורים פוגעת בדימוי של העיר, בכל דבר ובעצם בתוך העיר שמושך - - - לא רצויים בתוך העיר. הרעש, הרעש הסביבתי, כל הדברים האלה לא רצויים. ואז אנחנו מגיעים לנקודה, זה ממש פתיח של למה צריכה נצרת להשתתף ב- - - מבחינת כוח, מבחינת תעסוקה, 73% מהנשים בנצרת בלתי מועסקות. זה מסביר, אדוני, את רמת העוני.

אז אנחנו בדקנו, על מנת להגיש, לבדוק אם אנחנו באמת צריכים להרחיב את תחום שיפוט נצרת או אין צורך מה צריך לעשות מעבר לעבור להשתתף באזור תעשייה ציפורי. אז בדקנו ואמרנו, שמתי פה את שלושת התרחישים: זה תרחיש של הגירה מתמשכת, זה תרחיש של הגירה קטנה וזה תרחיש של פיתוח. ההבדל הזה של 40 אלף תושבים, אם אנחנו לא פותרים את המצוקה כאן בנצרת הם יהיו בנצרת עילית. צריך לתכנן את נצרת עילית שגם כן תקלוט עוד 40 אלף תושבים מנצרת.

אבל אנחנו רוצים דבר אחר, אנחנו כן רוצים להרחיב את תחום שיפוט נצרת. עשינו בדיקה כמה באמת לפי, ואני מקצר המון תולדות ההיסטוריה הזאת, אנחנו בדקנו לפי המדדים של משרד השיכון, הפרוגרמות הרשמיות, הגענו למצב שחסרים לנו 10,300 דונמים ואז אמרנו איפה נמצא את השטחים האלה? לפני שאני אסכם את הרחבת תחום השיפוט, התכנית מתאר הראשונה של נצרת התחילה ב-44' והוגשה ב-47'. התכנית השנייה אחר כך התחילה ב-97' ולקראת 99' הוגשה להפקדה. בנצרת היום תכנית המתאר מיצתה את עצמה אחרי 20 שנים. אני הכנתי את המכרז של נצרת, אני הקמתי את המחלקה לתכנון אסטרטגי בשעתו בנצרת והתמזל מזלי אחרי שנתיים לעזוב לראווה וללמוד שם. אבל התחלנו את המכרז ב-95', התכנית התחילה ב-97' ומאז 99' עד היום עברו כמעט 20 שנים.

אבל התכנית עצמה גם מיצתה את עצמה מזמן כי כל רזרבות הקרקע, מה שנותר רזרבות קרקע הן מחולקות לשניים: חלק יער תמ"א 22 והחלק השני אלה שטחים של מוסדות דת, לכנסיות שאין לנו נגיעה, אנחנו לא נתעמת עם הוותיקן בשביל זה, אבל זה מה שנשאר. זה תמהיל השטחים הקיים שהוא לא מצוי. הוא תמהיל לא טוב. כאשר אנחנו בודקים את התמהיל בנצרת הוא ממש ממש לא טוב. ואז לפני שלוש שנים הגשנו בקשה להרחבת תחום שיפוט, אמרנו נלך על כל הקופה, 13 אלף דונמים, קיבלנו הערות מהמחוז ואז אמרנו, אנחנו יורדים מזה, אנחנו מפקדים 5377 דונמים. כל השטחים שאנחנו מבקשים הם שטחים מבחינת תכניות מתאר ארציות לואליות מצויינות - - -

ולמה ירדתם מזה?

כי בבקשה הזאת היו הרבה שטחים של חורש טבעי, יער ו- - - שטחים מוגנים בציפורי ואמרנו, אנחנו רוצים - - -

לא צריך להכנס לבעיות האלה בוא נלך על מה שאתם חושבים.

יכול להיות שהתושבים שלי - - - אין לי - - -

ראש העיר בא ביקש ואמר - - - שטחים שהם - - - ואז מצאנו בעצם שזה השטח של שפרינצק שהוא אי בתוך נצרת שחייבים להעביר אותו לדעתי. אני בדקתי את כל ההתכתבות עם משרד הביטחון, יש לי את ההתכתבות עם משרד הביטחון, לקחתי מראש העיר. כל ההתכבויות, משרד הביטחון אומר השטח הזה יכול להיות בנצרת כבר אני אין לי שום עניין. משה ארנס אמר את זה עד היום. כולם אמרו את זה. כבר אין שום עניין. השטח השני הוא שכונת בלאל שזה מאוד אקוטי. העירייה נותנת את השירותים והם שייכים לנצרת. בצפון כמובן את האזור הזה ובדרום. אלה שני האזורים שיכולים לאפשר לנצרת לנשום ולהתפתח. אז אנחנו בצורה ריאלית שמנו את זה על מערכת - - - מוכנה ובדקנו האם זה ריאלי. השטחים האלה שאנחנו מבקשים הם יכולים להתפתח ריאלית.

אני רוצה לחזור לנקודה - אמרנו להשתתף בציפורי, להרחיב תחום שיפוט בצורה ריאלית, לא ש-13 אלף דונם ולא בקשה הזויה אלא בקשה רצינית מאוד שמאפשרת לתושבים לנשום ולעיר לנשום. מבחינת המבנה האורבני העיר הזו הכי צפופה. מה שחסר לי מאוד היום שאנחנו בודקים את זה פר שכונה הדבר האקוטי החסר ביותר הוא גם התחדשות עירונית. יש לנו שכונות עניות, שכונות שהעירייה לא יכולה לשקם אותן, לא יכולה לחדש אותן. אבל אם ניקח את המודלים של התחדשות עירונית, אתה עבדת בירושלים, המון שכונות עכשיו בהתחדשות עירונית בירושלים. אני בקשר עם ניר ברקת ויש עבודה נהדרת, יש אפשרויות אדירות, בחיפה יש אפשרויות אדירות. בשום יישוב ערבי הנושא הזה של התחדשות עירונית לא נכנס אבל גם - - - שללא ערים, נצרת היא עיר במובן המלא של המילה. התחדשות עירונית משמעותה שיקום של מערכת הכבישים, פיתוח מדרכות, לחפש אפשרויות של גני משחק לילדים. לא יתכן שעיר בת כמעט 80-90 אלף תושבים - - -

האתגר - - -

בדיוק. אנחנו יכולים לשנות את זה.

ומי מפריע לכם?

זה צריך השקעות בתשתיות.

זה אני מבטיח לכם, אני לא מדבר הרבה אבל בקדנציה הבאה אני אתפנה לצפיפות ולתנועה ולבנות. התחלתי לבנות, בניתי, עכשיו אני בונה גשר - - - 50 מיליון, חבל שלא לקחתי יותר מזה. סוף החודש אנחנו - - -

אז בואו נסכם את הנקודות. ברמה הקונקרטית, הוקמה ועדה לבדיקת אזורי תעשייה וחלוקת הכנסות. אני חושב שהבקשה של נצרת צריכה להיות שצריך ממש לשמור על הבקשה הזאת, לא רק לשמור, אלא לבנות כדי לקדם אותה, לקדם אותה זה מאוד חשוב. זה יהפוך את העיר, אדוני ראש העיר, למשהו אחר לגמרי. השתתפות באזור תעשייה ציפורי הוא מאוד מאוד משמעותי. תכנית מתאר חדשה לעיר שתהיה גם על השטחים שיורחבו היא מאוד מאוד חשובה. בעזרת הדברים האלה גם התחדשות עירונית אם משרד השיכון ייכנס לכאן אבל לא בקונטקסט של דילול אלא יותר בקונסקסט של הרחבת כמו שכונות עתיקות אבל להשקיע ממש ממש בצורה ראויה. הדברים האלה לדעתי יכולים לשנות את פני הדברים.

בקשה מיוחדת ספציפית, הוגשה בקשה להרחבת תחום שיפוט וחלוקת הכנסות. אנחנו מבקשים שתעזרו גם בנקודה הספציפית הזאת של להרחיב את המנדט של הוועדה שתדון בבקשה הרחבה של הצוות. לא רק בשטח המצומצם של שפרינצק אלא לדון בבקשה שהוכרה ברצינות על ידי אנשי מקצוע מכובדים, טובים מאוד לדעתי, ונבנתה לפי הקריטריונים, הוגשה למשרד הפנים, הכל על פי דין וזאת הבקשה שהוקמה אנחנו מאוד מאוד רוצים לקדם את הנושאים האלה ברמת המרחב. תאמין לי, אם זה יקרה, אנחנו נקבל נצרת אחרת תוך 10 שנים. ממש אחרת.

נשאל את אחמד מה עם האזור תעשייה החדש?

הם עכשיו התחילו בהתארגנות להתחלת עבודה.

עוד חודש?

אוטוטו זה עוד כמה ימים.

אדוני ראש העיר, יושב ראש הוועדה. ראש העיר פנה לשר לפני כשלושה חודשים להקים לשכה באזור נצרת. השר הנחה את הגופים המקצועיים של המשרד, בחנו את הסוגייה ואני יכול לבשר שאנחנו כן הולכים להיות במגעים עם ראש העיר, עם העירייה ולהקים כאן לשכת אוכלוסין שתתן מענה לאוכלוסייה - - -

אני באופן אישי מלווה את העירייה מאז הקמתה ומאז בחירתו של ראש העיר. אני רוצה לציין קודם כל שיש שיפור במגמה חיובית בהתנהלות התקציבית וזה יכול להצביע על מאזן. אין גרעון לעירייה אחרי שהוא קיבל, ראש העיר שנכנס, היה לו 22 מיליון ₪ גירעון. היום אין לו גירעיון. בדו"ח הגרעוני הוא בעודף של כמעט 700 אלף ₪. רשות בבחינת שיפור. זו סוגייה אחת.

הסוגייה השנייה - - -

בלי גבייה שנכנסים לבתים מהמשטרה והם - - - לא יש חברת גבייה במשרדים אבל היא - - - נכנסת לבתים - - -

בסוגיית הגבייה כפי שציין עלי סלאם אנחנו רואים שיש מגמה מאוד חיובית. הוא למעשה מעל הממוצע בגבייה ברבעונים האלה - - - 22.5 מיליון ₪ הם הגיעו לקרוב ל-25 מיליון ₪ לאותה תקופה לרבעון. כאן בקטע של ההתנהלות התקציבית. הקטע של הבעיות של תחום שיפוט. אנחנו קיימנו עבודת מטה מסודרת, העירייה מולנו. אנחנו סיכמנו לגבי - - - הנושא הזה עבר את כל השלבים. כרגע אני הפניתי גם - - - להעביר את החומר באופן מיידי לוועדה הגיאוגרפית שיושבת אצלנו במחוז. ואז - - -

הנקודה השנייה אני רוצה להתייחס לשפרינצק. שפרינצק בעבר היו נסיונות רבים של העירייה עם תמיכה של המחוז לקדם את הנושא ופעמיים שלוש לא צלח. אני מקווה שפה בדחיפה שלך דודי זה ניתן לקדם ואין שום סיבה לא לקדם את זה ולהרים את זה לעירייה. בנושא של שטחים או שינוי שטחים או גבולות שטחי שיפוט, הרחבת שטחי שיפוט, מאחר הוועדה הגיאוגרפית היא במחוז עדיין, משרד הפנים לא קשור לתכנון, לכן אני הייתי ממליץ בפניך להעביר את זה למנכ"ל כשהוא הסמכות להרחיב את המנדט של הוועדה הזאת שתקלוט את כל הסוגיות שהם מעלים. כי מה שקורה באים לוועדה ואומרים להם זה לא במנדט שלנו. אז מעכשיו אתה תדבר עם המנכ"ל שיתן את כל מה שמבקשים - - -

שוועדה גיאוגרפית גם קיבלה את מנהל התכנון אתה מתכוון.

לא. הוועדה הגיאוגרפית שלנו, לא של מנהל התכנון, לא קשור. הוועדה הגיאוגרפית של משרד הפנים זה שלנו. אם המנכ"ל מנחה את הוועדה שכל מה שעיריית נצרת ביקשה להכניס את זה למנדט שלה.

משרד השיכון, מה העמדה שלכם לגבי הנושא של ההתחדשות העירונית. האם אתם - - -

אני אגיד לך קודם כל מה שאנחנו עושים בתוך העיר. קודם כל שכונת הגליל אנחנו מפתחים אותה, אתם הייתם שם, אנחנו כמובן עושים את הכל בשיתוף עם העירייה. אנחנו מחפשים גם לתכנן שכונות חדשות בתוך העיר, עובדים על זה עם מהנדסת העיר ועם ראש העיר. והקטע של התחדשות עירונית זה דבר שהוא מתבקש. אנחנו כמובן מעלים כל הזמן את הדברים האלה, אני מדבר כמחוז, מעלים את זה ואנחנו תומכים בזה ולמעשה זה הפתרון לעיר, זה הפתרון העתידי.

כי מה שקורה היום, צורת הבנייה הקיימת במרקם הוותיק היא יותר בנייה פרטית, אתה רואה סוג של בנייה רוויה אבל משפחתית ומאוד מצומצמת יחסית. יש לך בתים של שלוש-ארבע קומות, זה מה שיש לך. מצד שני, השכונות החדשות שאנחנו מקימים אותן אלה שכונות עם בנייה רוויה מלאה. מה שראיתם, ראיתם בניינים גבוהים של 8 ושל 10 קומות ולמעשה הסוג הזה של התיישבות, של דיור הוא מצליח להתקיים בנצרת. בהרבה מקומות אחרים ביישובים ערביים הנמצאים במחוז זה עדיין לא צבר הצלחה. אבל בנצרת זה כן מצליח. יש לנו את שכונת שנלר שבנינו אותה לפני יותר מעשור. שכונה יחסית מצליחה, שכונה מטופחת, שכונה שהיא בסדר.

תראה, אתה רואה את הסיפור של נצרת, נצרת בסופו של עניין, המרקם האורבני הוותיק הוא בעצם כולל כמעט 90% הרי גם כמה שמתפתח בסוף מתפתחים המרקם. עכשיו גם במרקם הזה יש את הליבה שהיא בדרך כלל לשימור ודברים כאלה אבל בסופו של דבר ההתחדשות העירונית אמורה להיות בקטע הזה. עזוב את הקטע החדש. עכשיו אני שואל שאלה כזו, האם אתם יושבים מול העירייה, גם נותנים להם incentive כאילו כמו שעשיתם בכל מיני הסכמי גג כאלה או אחרים בבניינים חדשים ולעזור להם בגלל שהעיר בסוף היא עיר ותיקה מאוד, זה עיר ישנה, בת מאות שנים אני לא יודע אפילו כמה. בסופו של דבר צריך לבוא לעזור לעירייה גם להוריד את התקנון, גם לתת זכויות למי שבונה במקסימום האפשרי וגם יכול להיות גם אם העירייה תקח את ההשבחות לא יספיק לה לגבי הנושא של התשתיות ואז לסייע לה. אחרת אם לא יהיה פה איזשהו משהו מעולם זה לא יקרה.

אני אחמיר טיפה ממה שאתה אומר. עדיין, עם כל מה שקורה בנצרת מבחינת הגירה וכל ההגירה של הצעירים לנצרת עילית וכל זה הם עדיין משתמשים בתשתיות של נצרת. כל מי שהולך לנצרת עילית עדיין בא ובבוקר כולם, כל תושבי נצרת עילית הערבים באים לנצרת. שכונת הגליל, השכונה החדשה, עדיין נשענת על התשתיות של נצרת הוותיקה, נצרת העתיקה ואלה תשתיות שהן ישנות. שכונת הגליל היא עדיין בהתחלתה. אני רק יכול להגיד לך שמתוך 3000 יחידות דיור שמתוכננות להבנות בשכונה בינתיים יש לנו רק בסביבות ה-400-500 שנבנו ואוכלסו. כשיהיו לנו 3000 יחידות דיור וכולם ייכנסו דרך אותו כביש, אותם בתי ספר ולאותו מרכז של העיר אז הבעיה תהיה הרבה יותר חמורה בנצרת והפקקים וכל זה זה יחמיר.

יש להם הסכם גג עם העירייה?

כן. יש לשכונה הזאת - - - אין לנו הסכם גג, לא, אני אגיד לך, הסכם גג זה מותנה בזה שיהיה לך עתודה של 5000 יחידות דיור. אם אין לך 5000 יחידות דיור אתה לא יכול לעשות הסכם גג - - -

אז מה - - - מה קורה פה, הביצה והתרנוגלת. אני רוצה להגיד לך משהו - - - תראה, כל יחידת דיור שראש העיר בונה כאן הוא מכניס את העירייה לגרעון בין 6000 ל-10000 ₪. אני גם נכנס כרגע לסיפור של אזורי תעשייה. אם זה רק עומד אזור תעשייה אז העיר הזאת בהגדרה אתה תוריד את כולם לסוציו 3, לא יעזור כלום. אז לכן צריך לחשוב. בסופו של עניין העירייה הזאת היא מה שנקרא, חמור צולע וכל הזמן מוסיפים עליו עוד בעיות. בלתי אפשרי אם הוא לא - - - יש לו כ-4,000, נניח בעבודה יש לו 4,000 לכן יש פה מקרה מיוחד שלדעתי לגבי הנושא של נצרת אתם צריכים לייצר פלטפורמה להסכם גג ייחודי זה עיר שונה מערים אחרות, צריך להבין. וכרגע היות ויש לו זמין 4,000 אז תתנו לו הסכם גג ל-4,000 מפני שהוא בעצם - - - הרי מה זה הסכם הגג ? הוא אמור לקחת את הכסף משם ולהשקיע פה. איך אתה אומר, בסופו של דבר ההם שם למעלה יצטרכו לחצות את העיר להגיע לאיזשהו מקום, מאיפה הוא יביא את הכסף לכבישים, לגינות, לבתי ספר, כל הדברים האלה.

אני לוקח את מה שאתה אמרת, אני מעביר את זה להנהלת המשרד - - -

אני מבקש שתתקשר אליי בעניין הזה, תודיע לי, אם לא - - - אני חושב שכאן זה הזדמנות פז לבוא לעזור לראש עיר שבא לתת את הנשמה שלו לעיר ובעיר הזאת יש לה מגבלות כרגע. אם היה 10,000 והוא היה בונה 4,000 אתה צודק. אבל אם יש לו רק 4,000 והוא נמצא בתקרה של ה-5,000, הרי הוא יבנה את ה-4,000 ואחרי זה נניח הוא יקבל עוד 2,000 אז יגידו לו עכשיו רק 2,000 אז מעולם הוא לא יכנס להסכם גג.

אני לוקח את זה ואני מעביר את זה הלאה.

חוץ מזה שחסר מתחמים חדשים למשרד השיכון, מתחמים חדשים לקדם שכונות.

אני אזמן פגישה עם מנהל התכנון שאני רואה אותו כמפתח לכל הדבר הזה. גם בנושא של הסיפור של הרחבת הדיור אבל בעיקר בנושא של אזור התעסוקה. אם לראש עיר לא יהיה אזור תעסוקה כבד אני אמליץ לו אל תבנה שום דבר. חייב להביא מקורות ואם אין לו מקורות אז מה הוא בונה. הוא בונה כדי שמה, שבסוף כולם יהיו עניים פה. זה לא הרעיון.

אדוני חבר הכנסת ברוך הבא. כמו שאמר סגן הממונה אנחנו עושים מאמצים גדולים להיות - - - וזה לא משהו קל כאשר יש לך ארנונה מקורית כמו שהציג יוסף שקרוב ל-70%-65% זה ארנונה מגורים וכאשר העיר נמצאת בסוציואקונומי 3 אז תתאר לעצמך באיזה מצב אנחנו נמצאים. זה רק ממחיש כמה שיהיה לנו קשה להביא את ההכנסות העצמיות. אנחנו יותר ויותר מחפשים - - - ממשלתיים בשביל לכסות את ההוצאה. זו נקודה אחת.

הנקודה שאנחנו רוצים - - - זה ועדת הפנים של הכנסת למעשה אמורה לדון - - - היתה אמורה להיות לנו פגישה, יש לנו מתחם שכביש 60 שהרחיבו אותו על חשבון העדה האורתוכסית, הקרקעות לקחו מהם אותן ואז יש תביעה של הפטריארכיה עם האנשים עם היזמים נגד עיריית נצרת, נגד נצרת עילית.

שיפוי 25%.

אני מסכים, אני אבדוק את העניין הזה, אתה צודק. אני צריך פה לזמן את משרד האוצר, משרד התחבורה כדי מה שנקרא - - - בסופו של דבר אנחנו פתרנו את המועצות האזוריות - - - אני עשיתי את התיקון למרות ש- - - אבל בגלל שאני לא העליתי על דעתי שזה פשוט רק להרים. בדרך כלל הכבישים האלה עוברים דרך מועצות אזוריות אבל במקרה הזה אני גם אטפל בנושא של נצרת גם בסיפור הזה של הכביש הזה. אני אצטרך לדבר איתם גם על הנושא של נצרת.

מדובר פה - - - זה בשבילי אם אתה עוזר לנו - - -

בעזרת השם.

על הגשר אמרתי הכיכר של ביג המפורסם גם הסתובבנו שם. היו אמורים לבנות גשר לפני הכיכר אז באנו - - - כיכר, עזרו לנו. אני מודה לכם מאוד, הדיון הזה דיון חשוב לי מאוד וזה מראה כמה חשוב לכם נצרת והעיר נצרת. העיר נצרת עיר עולמית שכל העולם מסתכל על העתיד של העיר הזאת. אני הייתי במיאמי עכשיו ב- - - ראיתי כמה חשוב עיר נצרת לכל העולם. אז יש לי בקשה שתעזרו לנו, לא רוצה לדבר הרבה ושאתם באתם כל החברי כנסת ודודו וכל הצוות וכל החבר'ה אז באמת אני רוצה שתעזרו לי. אני עוזר לכולם והכי חשוב, חבר'ה, חוץ מהפרויקטים שאני מאמין לא בדיוק היום אני מאמין בקיום ואני אומר לכולם, לכל מי שחי כאן שיאמין בקיום, שנחייה ביחד ונמשיך ביחד ומה שמגיע לאחרים מגיע לי. זה מה שאני רוצה. מה שמגיע עוד פעם לירושלים ולהרצליה ולטבריה ולחיפה אז מגיע לנצרת ומגיע גם למגזר הערבי. ראש עיר רוצה לעבוד, שיעבוד ויבקש. אז אני מודה לך מאוד, מודה לכם מאוד ולשמוע ככה - - -

תודה. אני חוזר על עצמי קצת באיך שפתחתי, סך הכל באמת יש פה ראש עיר עם חזון, עם הרבה מנהיגות וכריזמה. גם שונא בירוקרטיה וחותך ישר ליעד זה דברים שככה אני הייתי עובד והוא מזכיר לי אותי קצת בתקופה שאני עבדתי בקטע המוניציפלי בגלל שאני חושב שרק ככה בונים. גם אם עושים שגיאות בקצה אבל בסוף אתה מזיז את הרכבת ברמה של 90%-100%, ולכן באמת עלי אתה עושה פה עבודה מדהימה. אתה מנהיג, אתה לא ראש עיר, אתה לא מנהל, אתה מנהיג ורואים את זה בכל העיר איפה שמסתובבים.

אולי גם צל"ש לצוות. יש פה מנהלים מדהימים.

בסופו של דבר מפקד בלי חיילים לא יכול להתנהל - - - היות ואני בא מהעולם הזה אז אני מספר לכם שבסוף המנהל הוא קובע את הכיוון ובסוף כולם מתיישרים לשם. ככל שהוא יותר דומיננטי אז בסוף כולם מתיישרים, גם מי שלא אוהב להתיישר מתיישר בסוף. ולכן אני זוקף לראש העיר, לחובתו ולזכותו כל דבר שקורה בעיר בהיבטים האלה, ולכן אני באמת מאוד מעריך אותך ואני מתחבר לאנשים מהסוג הזה ולכן אני לרשותכם. לכל דבר ועניין אני כאן בסיפור, אתם תשמעו ממני. אני בדרך כלל לא רוצה לדבר על הרבה נושאים בגלל שבסוף לא יוצא כלום משום נושא.

אני רוצה לקחת איתי שתי נקודות, בעיקר הנושא הזה שאני מזהה את תכנית המתאר כדבר הכי דרמטי כאן בסיפור הזה. אני גם אחשוב עם עצמי איך אנחנו עוזרים לעירייה, יכול להיות שאני אשב עם שר הפנים כדי בכל מקרה גם נשמע קודם כל מה תעשה הוועדה הגיאוגרפית - - - חלוקת ההכנסות. אבל בסוף בוודאי ובוודאי - - - לפחות תגיד לי ממקור אחר זה לא משנה כרגע מאיפה העירייה תקבל. האם תקבל את זה משפרינצק או לא משפרינצק אבל אם בסוף יבינו שצריך לעזור לעיר בוודאי עד שיפתרו לה את כל הבעיות העתידיות של אזור התעשייה וכו' אז נדבר עם שר הפנים, נראה איך אנחנו מסייעים לעיר בכמה מיליוני שקלים, עשרות מיליוני שקלים, כדי להניע את העגלה. אלה הנושאים שאני רוצה לקחת על עצמי בהיבטים האלה.

אני גם אדבר עם שר התיירות לגבי מה שדיברנו וכו'. אלה הנושאים שלדעתי הכי כבדים מבחינתני ופרצנו אותם קצת - - - גם הסיפור הזה, השיפוי הזה הוא דבר שהוא עוול כשלעצמו. לא הצלחתי להבין עד היום איך כביש שעובר כאן ליד העיר, העיר צריכה לשלם על ירידת הערך שלו. זה דבר שמי שהמציא את זה בזמנו גאון, לא יודע איך, אבל הוא בסוף חיבר את העירייה בלי קשר מה מצבה של העירייה. אז לכן אני שוב רוצה להודות לך, עלי, על כל קבלת הפנים, הכבוד שעשית לנו וכל העשייה שאתה עושה.

אני מבחינתי כמוך, לי אין שום הבדל בין אזרח שהוא ערבי, יהודי, צ'רקסי או נוצרי, זה לא מעניין אותי. אזרח הוא אזרח והוא צריך לקבל את אותו טיפול בכל מקום, זה לא משנה איפה הוא נמצא. אני מבחינתי המבחן היחיד של אזרחי מדינת ישראל מול גם אני אומר את זה בוועדה ו- - - כל החברים שלי זה המהימנות למדינת ישראל. לא יכול להיות שיש אזרחים שלא נאמנים למדינת ובוכים אחרי זה למה לוקחים את הזכויות שלהם. אני חושב שזה הולך ככה, זה הדבר הכי טבעי והכי מוסרי. אזרח נאמן למדינה מקבל את כל מה שמגיע לו כמו כל אזרח אחר.

ואני מוסיף כל מי שלא טוב לו יכול ללכת.

אני רוצה להודות גם לכל הצוות המקצועי שהגיע מכל משרדי הממשלה. אני מקווה שאתם נהניתם כמונו. אני מאחל לכולנו שנה טובה ושיהיה בהצלחה.

אנחנו נותנים גם משהו כבוד ליושב ראש הוועדה ואנחנו יוצאים מכאן לארוחת צהריים. המסעדה לידינו.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.