פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-06OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 104

מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

יום שני, י' בחשון התשע"ח (30 באוקטובר 2017), שעה 9:00

מדד שקיפות משרדי הממשלה - משרד התפוצות.

חברי הוועדה: סתיו שפיר – היו"ר

נחמן שי

מנכ"ל, משרד התפוצות - דביר כהנא

ראש לשכה וממונה חופש המידע, משרד התפוצות - הודיה שטיגליץ

יועצת מנכ"ל, משרד התפוצות - רעות מושונוב

סגן ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים - שלמה בילבסקי

מנהל קשרי דוברות ותקשורת, הסוכנות היהודית - יגאל משה פאלמור

מנהלת קשרי כנסת התנועה הרפורמית - לורן פוריס

נציגת ארגון The Israel Project - עדי כהן

המכון למשמר הכנסת - שגיא צבע אהרן

לאה גופר

טלי רם

מדד שקיפות משרדי הממשלה - משרד התפוצות

בוקר טוב וחורף נעים לכולם. אנחנו בדיון השלישי בפרויקט מדד השקיפות, שבמסגרתו נעסוק במשרד התפוצות ואנחנו שמחים לארח כאן את מנכ"ל המשרד, מר דביר כהנא. למי שלא מכיר, ועדת השקיפות עוסקת בחודש האחרון, וכך תעסוק עד סוף השנה, בדיונים סדורים עם כל משרדי הממשלה, בנוכחות מנכ"לי המשרדים, בסוגיות שקשורות בשקיפות המשרד ובשיתוף ציבור.

כמו תמיד, אנחנו הזמנו גם נציגים של החברה האזרחית שיבואו לשמוע ולתת הערות שנוגעות לענייני השקיפות והדיווחיות של המשרד.

משרד התפוצות הוא משרד חשוב מאין כמוהו בטיפוח הקשר של מדינת העם היהודי עם העם היהודי בתפוצות. המשרד אף אחראי על המאבק בנגע האנטישמיות שמרים את ראשו במדינות רבות בעולם, ואפילו החריף בשנה האחרונה.

לצד זאת, יש לא מעט ביקורת שמופנית כלפי ביזור הסמכויות בתחומים הללו שהזכרתי – משרד החוץ, משרד ראש הממשלה, המשרד לנושאים אסטרטגיים, הסוכנות היהודית, אולי שכחתי עוד כמה זוויות ובעלי אחריות בתחומים האלה – לכולם ועוד, ישנה אחריות כזו או אחרת על המאבק באנטישמיות ועל חיזוק הקשר עם התפוצות.

נשאלת השאלה אם יש אסטרטגיה סדורה כדי לפנות לנושא הכול כך חשוב הזה, נושא שנמצא גם במהות ובערכי היסוד של מדינת ישראל וגם בצרכים האסטרטגיים והביטחוניים שלנו לעתיד.

מבדיקה ומפניות שנעשו אלינו נמצא כי לא פעם יש חוסר בהירות מי אחראי על איזה נושא, ועולה ביקורת שאולי היה זה משרד החוץ שנדרש לעסוק בנושאים האלה, או איך אמור לעבוד בכלל שיתוף הפעולה בין כל נושאי האחריות בתחומים הללו.

מכל מקום, במסגרת הפרויקט הוועדה קבעה ביחד עם ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, רבקי דבש, ויחד עם שותפים שלנו מהחברה האזרחית, מדד אחיד ושוויוני לפיו ייבחנו המשרדים השונים, כולל קריטריונים בתחום המענה לאזרח, הנגשת מאגרי המידע באתר האינטרנט, פרסום התקשרויות, מכרזים, מענה לשאילתות של חברי הכנסת, ועוד ועוד.

המטרה של הדיון הזה היא לבחון בצורה רוחבית את כל תחומי השקיפות שמחויב המשרד לעמוד בהם, לראות איפה נמצאת היוזמה האישית של המשרד בתחום השקיפות – שקיפות כלפי הכנסת ושקיפות כלפי הציבור וגם כלפי הגופים שמולם אתם עובדים - ולראות את התוכנית שלכם לשקיפות בשנים הקרובות.

העברנו לכם את המצגת וקיבלנו מכם גם את התשובות. דביר, נשמח שתציג לנו את המצגת ואת עיקרי העניינים בתחומי השקיפות ואז יש לנו שאלות שנשאל בנושאים הללו, ואם יש נציגים נוספים של המשרד. תודה רבה.

הודיה אחראית אצלנו במשרד על חוק חופש המידע, עוסקת בעוד מספר דברים ואנחנו שמחים מאוד שהיא נמצאת איתנו.

בגדול, השר הממונה זה השר נפתלי בנט; הודיה שטיגליץ – שיושבת פה – ממונה על חוק חופש המידע. אנחנו נעבור בקצרה על המצגת.

המשרד לא נותן שירותים לציבור הישראלי. אין חקיקה, אין תקנות, ולכן אין לנו גם מאגרי מידע ציבוריים.

לגבי בקשות חופש המידע, ניתן לראות שנמסר כל המידע המבוקש – עד יולי 2017 - 66%; ב-2016 - 25%.

כפי שאתם עוד מעט תראו, זה קצת מצחיק לדבר פה באחוזים כי אין הרבה בקשות.

שש.

אני מתאר לעצמי שביחס למשרדים אחרים זה מעט.

איזה סוג של בקשות?

יכולות להיות בקשות על הנכסים של המשרד, יש על העסקת בעלי מוגבלויות והיה גם על פרויקטים.

מה לגבי העסקת בעלי מוגבלויות, אם כבר העלית את הנושא?

מה הייתה השאלה? האם אנחנו עומדים בזה?

לא. מה העמידה בזה? מה התשובה?

אנחנו משרד מאוד מאוד רזה.

כמה עובדים יש לכם?

21.

ומועסקים בעלי מוגבלויות?

לא.

זה לא בתחומנו, אבל גם כשיש רק 20 עובדים עדיין אפשר וראוי שבכל משרד ממשלתי תינתן משמעות לגיוון ולשילוב של עובדים עם מוגבלות.

אנחנו באופן מסורתי לא מבקשים הגדלת תקנים ממשרד האוצר, להבדיל ממשרדי ממשלה אחרים, כך שגם אין מכרזים פתוחים ואין הזדמנות היום.

כלומר שרוב העובדים קבועים.

רוב העובדים עובדים קבועים שכבר נמצאים שנים רבות, עובדי ממשלה. לגבי שנת 2016 אנחנו רואים, בקשת המידע שנדחתה – 50%, הבקשות הועברו למשרדים הרלוונטיים. הטיפול בבקשה הופסק בגלל הפונה, אנחנו רואים בשנת 2016 - 25%, והטיפול בבקשה טרם הסתיים, עד יולי 2017 – 34%, בבקשות שהוגשו בזמן האחרון.

סך הכול בקשות לשנת 2017 עד כה - שש בקשות, בשנת 2016 - ארבע בקשות.

הליכים משפטיים כנגד המשרד לא קיימים עד כה, נקווה שגם יימשך כך.

שאילתות ישירות של חברי הכנסת. שאילתות שנענו עד 21 יום, ב-2016 - 100%, הייתה רק פנייה אחת. שאילתות ב-2017 - 50% נענו עד 21 יום, למעלה מ-45 יום – 50%, סך הכול ארבע שאילתות שהוגשו.

פרסום התקשרויות רבעוניות, כפי שאתם רואים פורסם באופן מלא דוח התקשרויות. מאגרים שהועלו לאתר, כפי שאמרנו אין לנו מאגרי מידע.

בהקשר הזה של מאגרי מידע שלא קיימים, אני מבינה שאין מאגרים בהגדרה של מאגר מידע אבל מידע שעומד לפניכם, למשל מצב היהדות בתפוצות. ממה בנויה יהדות התפוצות? איזה זרמים החזקים בה? איזה זרמים החלשים בה? איזה צרכים היא מעלה בהקשר של שיתוף הפעולה עם ישראל? מחקרים שעשיתם במשרד. כל המידע הזה – שאני בטוחה שקיים אצלכם, שיש לכם מידע כזה, אחרת אי-אפשר לתכנן תוכנית עבודה – הוא מפורסם?

יש פה בעצם שני נושאים. יש נושא אחד של יהדות התפוצות ויש נושא שני של מאבק באנטישמיות. בעולם של יהדות התפוצות אנחנו בעצם לא חוקרים, אנחנו לא כותבים ניירות עמדה, אנחנו פועלים. המידע שקיים בתחום הזה הוא אוקיינוס גדול ממש בלי סוף, ועד היום לא ריכזנו את המידע הזה. זו גם עבודה מסיבית. זה חומר מאוד נגיש, כל מי שרוצה להתעניין בזרמים, כל מי שרוצה להתעניין מה מתרחש, יש בלי סוף מכוני מחקר שעסוקים בתחום גם בארץ גם בעולם, ולא ראינו ערך מוסף בלהיות מרכז הידע, נקרא לזה, לגבי מה שעולם המחקר או עולם ה-Think Tanks מציעים.

להבדיל מזה, בעולם האנטישמיות כן זיהינו איזשהו ואקום וראינו שאומנם יש הרבה מידע אבל אין מקום שהמידע נגיש וקל להגיע אליו, לציבור הרחב, ובהודעת איסוף של השנה האחרונה אספנו את כל המחקרים שנעשו בתחום, את כל ניירות העמדה מטעם הממשלה, את כל החקיקה האירופאית, ממש יצרנו אתר שמנגיש את כל הידע שקיים בתחום לציבור הרחב, כמו גם הפעולות שאנחנו נוקטים בתחום העשייה.

אז באתר שלנו, של עולם התפוצות נקרא לזה, של חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות, אנחנו בעצם ממקדים מידע על פעילות, ובעולם האתר של המאבק באנטישמיות, גם שם ריכזנו את כל הידע והנגשנו אותו לציבור.

שזה שני אתרים שמפעיל המשרד?

כן.

אתרים רשמיים של המשרד.

כן.

אוקיי. אבל אם אין מחקר בנושא של יהדות התפוצות שעל בסיסו אתם מסתמכים, לפי מה קבעתם תוכנית עבודה?

לא, יש מחקרים רבים. אני אומר, בגלל שהמחקרים כל כך רבים, לכן לא העלינו אותם, אבל בוודאי, הפעילות שלנו מבוססת על מדידה והערכה, גם של כל פרויקט בפני עצמו וגם בימים אלו אנחנו נמצאים ממש ערב פרסום מכרז שעבדנו עליו ממש שמונה חודשים, שבו אנחנו רוצים לשכור חברה או חברות שיעסקו במדידה והערכה של כלל הפרויקטים שלנו, זאת אומרת לבדוק את האימפקט. מעבר לכל פרויקט שאנחנו מודדים אותו בפני עצמו, להבין בעצם האם אנחנו מצליחים לייצר שינוי ביחס של יהדות העולם לישראל וביחס של ישראלים אל יהדות העולם.

אז אנחנו ממש עומדים עכשיו בפני מכרז גדול מאוד, כבר אושר על-ידי רוב הגורמים המוסמכים ואנחנו נפרסם אותו בקרוב.

עומדים ביעדים לפי איזו הגדרת מטרה?

פרויקט לא יכול לעבור את שרשרת האישורים, ודאי לא את אישור ועדת המכרזים, אם אין לו מדדים מאוד ברורים איך מודדים את ההצלחה שלו, זאת אומרת מסמנים יעדים לכל שנת פעילות ואיך מתבצע מנגנון המישוב, ההערכה והמדידה של אותו פרויקט.

זה מה שאני שואלת. מה ההגדרה של ההצלחה?

תלוי באיזה פרויקט, אנחנו מדברים על פרויקטים רבים.

אוקיי. לדוגמה, קירוב יהדות התפוצות.

אין פרויקט של קירוב, רוב הפרויקטים עוסקים בקירוב. לדוגמה, אנחנו עוסקים במיזם משותף עם מט"ח, שבו אנחנו מסייעים לחינוך הפורמלי היהודי בעולם לייצר קשר משמעותי לישראל. אז ישנם מומחים פדגוגיים שכותבים תוכנית חומש עם בית-ספר. אחרי כתיבת חזון ותוכנית חומש נכנסים לסל כלים שאנחנו מסייעים להם על מנת לייצר אימפקט על התלמיד.

אז ישנם יעדים ברורים של מספר בתי-הספר לפי קריטריונים איך נבחרו בתי-הספר וכו' – לפי המיקום, האם הוא יחידי בקהילה.

אתה מדבר איתי ביעדים כמותיים. אני רוצה להבין. קירוב יהדות התפוצות לישראל, סביב מה זה נעשה? אנחנו מקרבים אותם למה? אנחנו מקרבים אותם לנופי הארץ? אנחנו מקרבים אותם לתנועה הציונית? אנחנו מקרבים אותם לצבא? למה אנחנו מקרבים? סביב איזה תחומים או מה המהות, סביב מה אמור להתבסס אותו קירוב? מה אנחנו בונים שיכול להיות הגורם המקרב בינינו? של הדור הצעיר היום ביהדות התפוצות.

אני אגיד כך. זה תלוי מאוד מי קהל היעד. קודם כול, יש פה מגוון רחב והכלה, שאפשר להתחבר במגוון דרכים. אין דרך אחת שבה ניתן להתחבר, רק שיתחברו. יש אנשים שיתחברו יותר לתרבות העברית ויש קהל יעד שיתחבר יותר לצד הגיאוגרפי או הכלכלי או ל-Innovation. זה מאוד מאוד שונה בין נוער במוסקבה לבין צעיר בברלין שהיגר מ-FSU לבין בחור דרום אמריקני בבואנוס איירס או בחור אמריקני ב-LA. זה מאוד מאוד שונה, צריך לדבר ולמצוא את השפה. אין פה מסר חד שאתה אומר, אפשר להתחבר רק בצורה מסוימת.

כן, אני מבינה. אני אגדיר אולי יותר טוב את השאלה, יכול להיות שלא שאלתי – וגם עברתי על הרבה פרוטוקולים מהדיונים בוועדת העלייה והקליטה, שיותר עובדת מול המשרד.

כשאני מנסה להבין מה עושה משרד, ואני מדברת על שקיפות בעבודת המשרד ואיך תוכל הכנסת לפקח על מה עושה המשרד, אז אני רואה בעיני רוחי איזה טבלה מסודרת, מסמך מסודר שמראה לי את החלוקה של יהדות התפוצות לפי זרמים, לפי עמדות אפשר, אפילו לפי הפוליטיקה שלהם, כי לפעמים צריך להתקרב אליהם מכל מיני כיוונים; את הקשיים, ואיזושהי תוכנית אסטרטגית שאומרת לי איך אנחנו מתכוונים להתחבר לכל קהל, באמצעות איזה פרויקטים. מי קהל היעד שלנו – יהדות התפוצות זה נושא מאוד מאוד גדול, מאוד מגוון, עם המון המון המון רבדים כמו שאתם יודעים הכי טוב – איך אנחנו מתקרבים אליו ועם מי אנחנו עובדים, ואז ליד כל חלק מתוכניות העבודה אז אני מבינה עם מי עובדים, עם איזה ארגונים עובדים, עם איזה כלי תקשורת בחו"ל, משהו, עם מי עובדים.

זאת התוכנית שאני רוצה לראות כדי שאני אוכל לפקח על עבודת המשרד, וזאת שקיפות. כדי שיהיה אפשר לראות מה אתם עושים, לפקח על מה שאתם עושים – גם אנחנו, גם החברה האזרחית, גם עוד בעלי עניין שהם שותפים לאותה מטרה שיש לכולנו, שזה חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות – אנחנו צריכים לראות מהי התוכנית.

עברנו על האתר, עברנו על כל מקום שבו אנחנו יכולים לחפש את זה. לא מצאתי שום דבר כזה.

תוכנית עבודה את מתכוונת?

תוכנית עבודה מסודרת שמראה לי מול מי עובדים, סביב איזו מטרה עובדים, לאיפה אנחנו רוצים להביא אותם, מה זה נקודה A ומה נקודה B שאליה הם צריכים להגיע.

מדדים להצלחה.

התיאור הוא בעיני מעט פשטני.

מאוד פשטני. לא מעט.

ולא ניתן לייצר דבר כל כך מופשט. אנחנו עמלים רבות ואנחנו מחלקים את זה לתתי-נושאים. לדוגמה, בתחום החינוך הבלתי פורמלי כתבנו מהלך של שנה עבודה תוכנית אסטרטגית, זה בהחלטת ממשלה, ישנה תוכנית חומש, זה אותה היוזמה המדוברת.

יוזמת העם היהודי?

יוזמת עתיד העם היהודי. ישנה החלטת ממשלה, יש נספח עם תוכנית רב-שנתית, ישנה אסטרטגיה בעולם של חינוך בלתי פורמלי.

בעולם אחר לגמרי, כפי שציינו במאבק באנטישמיות, זה עולם שונה לחלוטין, תחומים אחרים. קיימנו בו תוכנית עבודה. יש אתר אינטרנט כפי שאמרנו מאוד מפותח, ישנה ועדת מנכ"לים של משרדי ממשלה שאנחנו מתאמים ומתכללים את עבודת הממשלה בתחום. זה עולם נפרד.

כן, אבל אתה אומר חינוך בלתי פורמלי. שוב, אם קהל היעד שלנו זה יהודים אורתודוכסים, יהודים חרדים בארצות הברית, זה קהל יעד שונה מסטודנטים פרוגרסיביים בלונדון.

לכן תיארנו לדוגמה בחינוך הבלתי פורמלי וגם ביוזמה של החינוך הפורמלי, שקהל היעד שלנו הוא הפחות מחוברים. אנחנו ככלל לא מטפלים בציבור האורתודוכסי, זה כעיקרון, וגם לא בציבור האורתודוכסי ורפורמי שהוא מאוד משויך לקהילה. קרי, אנחנו לא מטפלים - -

מי שיש לו קהילה.

- - או משתדלים שלא לטפל בליבה, שהיא כבר מחוברת. בוודאי יש שם גם אתגרים ובעיות אבל אנחנו מנסים לרכז את כלל המאמצים שלנו בקהל שהוא פחות משויך, למצוא פתח אל ליבו ולהביא אותו לכלל חיבור. ולכן, רוב הפעולות שלנו פונות לאותם כ-85% שהם פחות מחוברים.

הפרויקט שתיארת על החינוך הפורמלי היהודי לא רלוונטי כי זה כן משויך.

הוא לא עובד בבתי-ספר. אני אגיד ככה. זה נכון בארצות הברית שבה כל הילדים – גם האורתודוכסים וגם שאינם אורתודוכסים, קרי רפורמים, קונסרבטיבים, Reconstruction – שהולכים ל-Day School, הם מאוד משויכים.

אתה מדבר על ה"מוזאיק"?

לא, עכשיו אני מדבר על יוזמה אחרת. במערב אירופה, מזרח אירופה ובדרום אמריקה אנחנו רואים הרבה מאוד ילדים שהם אינם משויכים והם הולכים ל-Jewish Day School, ומה שאנחנו זיהינו, איזשהו כשל – כמובן, יש בתי-ספר מדהימים ויש מקומות שמערכת החינוך יוצאת מן הכלל – אבל עדיין יש בתי-ספר רבים שבהם הילדים שמגיעים הם פחות משויכים ולכן אנחנו פועלים גם בקרב החינוך הפורמלי, אבל לא בארצות הברית.

אפשר איפשהו לראות פריסה של ארצות - פריסה לפי מדינות, לפי אזורים גיאוגרפיים – מול מי אתם עובדים? כמה קהל יעד יש שם? מה אתם מסמנים כהצלחה?

אתם לא הטלתם חשאיות על הפעילות של המשרד שלכם, כמו משרד אחר שראינו פה, שדיברו מאוד בשקט, שהאויב לא ישמע.

אל תיתן להם רעיונות, נחמן.

אנחנו מאוד מאוד שמחים לשתף את הפעילות שלנו. יותר מזה, יש לנו פרויקט שלם שבו אנחנו מנסים לחבר את הציבור הישראלי עד כמה שניתן אל יהדות העולם, אל יהדות התפוצות, אל הפעילות שמתבצעת בתפוצות, לכן בוודאי אנחנו רק רוצים, אין לנו שום דבר שלא היינו רוצים לספר.

אז איפה רואים את זה?

אני רק אגיד, זה מורכב יותר כי בכל פרויקט ופרויקט – אני אתן לך את הדוגמה של מה שנקרא בלשון העם "תגלית לאימהות", ארגון JWRP, אז אנחנו פועלים בקרב כ-60 מדינות. זו מפה אחת. כל פרויקט, יש לו מפה נפרדת של פריסה עולמית.

איפה רואים אותם?

אז אני אומר, קשה מאוד להציג את כלל – אני רק אגיד לך מבחינת ארגונים שותפים, שיהיה לך סדר גודל. מדובר על מאות ארגונים שותפים שהם ארגונים מקומיים שמשתפים פעולה.

דביר, אני יודעת שאתה אדם רציני, אני יודעת שהמשרד הוא משרד רציני. אני שואלת איפה רואים את המפות האלה, איפה רואים את הארגונים שמשתפים איתכם פעולה, איפה רואים את האוכלוסיות שאליהן אנחנו פונים. איפה אני רואה את זה?

אנחנו יכולים לחשוב אולי כיצד להנגיש את זה בצורה יותר טובה לציבור.

זה מונגש באיזושהי צורה לציבור?

כל פרויקט שאנחנו מבצעים הוא גם מתואר בתוכניות העבודה שאנחנו מפרסמים וגם האתר משתדל לשקף בגדול את הפעילות המרכזית של המשרד. אין מקום אחד שאפשר לראות פריסה גיאוגרפית, מפה של כל מקום בעולם עם מי אנחנו עסוקים. יכול להיות שאנחנו צריכים באמת לרכז את זה במפה כזאת. אגב, לא מזמן הוצאנו מפה שמתארת מה מצב העם היהודי היום בעולם – אין לנו את זה פה.

של דמוגרפיה?

כן, של דמוגרפיה יהודית עולמית.

כמה אנחנו.

כמה אנחנו, כמה מונים בכל קהילה וקהילה. כמובן, זה לא מדויק אבל בעזרת פרופ' דלה-פרגולה ואחרים יצרנו את המפה הזאת. יכול להיות שעל המפה הזאת ננסה להלביש שכבה ובעצם להראות את הפריסה הגיאוגרפית שלנו של כלל הפעילויות שמתבצעות בכל מדינה ומדינה. זה יהיה קשה מאוד לרדת לרזולוציה של כל מקום. בפרויקט הקמפוסים אנחנו עובדים ב-300 אוניברסיטאות בעולם.

אז אפשר גם רשימה. כלומר, זה מעולה, אנחנו מאוד בעד מפות אינטראקטיביות אבל אפשר פשוט לקחת את הרשימות, את הטבלאות שיש לכם במשרד שמראות בכל פרויקט מול מי אתם עובדים – בוודאי קיימות – פשוט לפרסם אותם. לא צריך לטרוח בכלל, זה לא עוד עבודה בשביל הודיה. זה פשוט לקחת את כל הטבלאות האלה, לשים אותן באתר האינטרנט, שמי שמתעניין יסתכל.

אני אגיד כך. מול מי שאנחנו עובדים הדברים מפורסמים. אתם מבקשים בעצם ואומרים, בואו תגידו לנו – אם לדוגמה יש מיזם משותף שנקרא JWRP - - -

בסוף הכסף בא מהארץ, נכון? חוץ מהפרויקט של "מוזאיק".

רוב הכספים, אנחנו מנסים למנף את הכסף הממשלתי.

בסדר, אבל המקור הוא תקציב המדינה.

50% מדינה.

מה שאומרת סתיו, שאזרחי מדינת ישראל רשאים לדעת את הפעילויות. ואני אגב גם חושב שזה חשוב, משתי סיבות: א. בגלל השקיפות; ב. כדי להכניס לסדר-יום של הישראלי את המחשבה שלציבור בארץ יש קשר ויש עניין ויש זיקה גם למה שקורה בקהילות יהודיות בעולם. לכן, המידע בקטע הזה צריך להיות גלוי, אלא אם אתם מנהלים איזה פעולות סמויות מן העין – שאפשר לדבר גם עליהן ואולי יש כאלה, נשמח לשמוע – אבל כללית, אין סיבה שהציבור לא ידע מה אתם עושים, אם אתם עושים, כי אני חושב שהנושא של תפוצות, הוא צריך להיות על שולחנו של כל ישראלי וישראלית כי זה חלק בלתי נפרד מהעם היהודי.

כל שיתופי הפעולה שלנו בוודאי גלויים ומפורסמים. השאלה היא של שיתופי הפעולה של אותו מיזם משותף עם שותפים רבים, הם לא מפורסמים.

איזה? BDS או מה? תכף נדבר על ה-BDS, כבר עברנו איזה טראומה משותפת בוועדה.

לצורך הדוגמה, של אותה תגלית לאימהות. אז כן, שיתוף הפעולה שלנו עם הארגון מפורסם וידוע תקציבו, היקפו, מספר האנשים וכו'. אותו ארגון – עד היום הביא 13,000 נשים – יש לו עשרות שותפים. אותם שותפים לא מפורסמים וזה מה שחברת הכנסת שפיר שאלה אותי כדי לתת את התמונה המלאה.

ההתקשרות של המשרד בוודאי מפורסמת ויש בה יעדים ברורים וכו', אנחנו לא מסתירים שום דבר. שיתופי הפעולה שהם תחת אותה שותפות, הם לא מפורסמים ועל זה אנחנו נצטרך לתת את הדעת כיצד לפרסם.

יש סיבה שלא לפרסם את זה?

אין סיבה לא לפרסם.

זה נורא מעניין, אני אגיד לך למה. אולי, הלוא יש גם חקיקה – שאתה אני מקווה לא שותף לה – בעניין של מימון חוץ לכל מיני פעילויות בישראל, ויש כוונה של הממשלה להגביל את זה בצורה כזו, בצורה אחרת, לא חשוב – אגב, חלק נוגע לשר. אבל, במקרה הזה כן חשוב לדעת – לא יודע, תמיד אפשר לחשוב – מי הגורם שתורם מהצד ההוא לפעולה.

אתה נכנס לשותפות עם גורם מסוים אבל אם לגורם המסוים הזה יש גם אחיות, דודים ואבות, - -

מיהם.

- - מיהם. אולי נמצא חס וחלילה ממשלה זרה שם שמשתדלת להתערב בענייניו של העם היהודי, וזה יהיה אסון גדול ונצטרך להגביל את זה כי זה ייכנס לחוק שמונע מימון זר.

תלוי אם זה בשמאל או בימין.

אני מקווה כמובן שלא ואני אברך על זה, אבל אתה יודע, כשעכשיו יש עליהום כל כך גדול על כספים מחו"ל כאילו כל העולם רוצה לשנות אותנו, אז שווה בדיקה.

אנחנו נשקול. גם כמובן צריך לראות שההתקשרות החוזית מתירה את זה.

נכון.

ולראות שזה כפוף כמובן לחוק חופש מידע של הארצות שבהן אנחנו עובדים.

מה זאת אומרת?

אני אתן לכם דוגמה. "הלל", כארגון שאנחנו עובדים איתו, הוא מאוד מאוד רגיש לפרסום מידע שמגיע דרך ההתקשרות ואנחנו כמובן צריכים את אישורו כדי להגיד היכן אנחנו פועלים. אז אני אומר, אנחנו נבדוק את זה, נבחן את זה ונראה איך להנגיש כמה שיותר מהמידע הזה לציבור.

אוקיי. רק לגבי מה לבחון. המידע שייך לציבור – נחמן אמר את זה בדרכו העדינה והמנומסת, והנכונה – אבל המידע הזה שייך לציבור. זה לא רק זכות הציבור לדעת, זה מידע של הציבור מלכתחילה. כל כסף, כל שקל שלנו שמגיע לכל מטרה, אלא אם יש על זה איזשהו צורך בהסתרה מסיבות ביטחוניות, כל דבר אחר חייב להיות מונגש לציבור, לא יכול להיות שהדברים האלה לא יהיו בידיעת הציבור וגם אין סיבה שלא.

אני רוצה לעבור פה לנושא נוסף. אמרת שההתקשרויות מפורסמות. עברנו על כל ההתקשרויות שלכם. כל הנושא הזה שנחמן עסק בו גם בדיון אתך ועם השר בוועדת הקליטה של הפקת סרטים מקומיים עבור המשרד. המשרד הוציא לפי הפרסומים קמפיין בערוץ 2 במסגרת עסקה שנחתמה עם קשת, שילמתם מעל שני מיליון שקלים עבור הסרט וגם עבור הקמה של ערוץ מטעמו, ובסך הכול המשרד העביר לקמפיין 11 מיליון שקלים. איפה רואים את זה בתוך ההתקשרויות שלכם?

הפירוט של ההתקשרויות האלה אמור להיות מפורסם באתר של לפ"ם. כל פעולה שלנו מול גופי תקשורת מתבצעת דרך לפ"ם.

זאת הייתה התקשרות דרך לפ"ם?

כל ההתקשרויות הן דרך לפ"ם.

אז איך לא צוין שמדובר - -

ציינו את זה גם במכתב תשובה.

- - בסרט פרסומי?

זה צוין, ודאי שצוין.

בתוך הסרט לא.

ודאי שצוין בתוך הסרט.

שמדובר בסרט פרסומי?

בתוכן שיווקי.

תוכן שיווקי. זה נאמר שזה הופק – למטה, ב-credits, כשהסרט גמר לרוץ אז מופיע שזה נעשה בתמיכת משרד התפוצות. זה היה סרט קנוי, שגם בדיון הקודם ההוא שמענו שהמשרד ראה אותו לפני שידור, שזה בעיניי ממש עיוות מוחלט – גם את קצת מתמצאת בעבודה עיתונאית. זה עיוות מוחלט, גורם משדר לא נותן סרט שלו או כל חומר לבדיקה, אלא אם זה פרסומת גלויה. פרסומת גלויה זה עולם אחר, אבל זה לא פרסומת גלויה.

זה אמור היה להיות סרט שאתם סייעתם לו בכוונה לחשוף תופעות מסוימות שמתרחשות בקהילות, חלקן הופקו בצורה נכונה, חלקן לא – יש פה נציג של הסוכנות, אולי יגאל יגיד מה הוא חושב – לדיון הקודם בא גם נציג של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה ומאוד התקומם על חלק מהדברים, נניח לזה עכשיו, אבל באופן עקרוני השילוב שלכם בסרט היה מאוד מאוד הדוק. וצריך היה לומר, זה סרט מטעם משרד התפוצות, לטוב ולרע. שהציבור ידע מראש איזו סחורה הוא מקבל.

אז אל"ף, כבר דנו בדברים. אני אומר עוד פעם, זה באמת הסדרה שצריך להסדיר מול לפ"ם על כלל משרדי הממשלה. לא חל פה שום דין מיוחד על הסרט שמשרד התפוצות עשה אלא עשרות רבות של פעולות תוכן שיווקי מבוצעות על-ידי לפ"ם. יש כללים כיצד הם מפרסמים את זה, ותוך כדי הסרט הייתה מספר פעמים שקופית שאמרה שזה בשיתוף משרד התפוצות. אנחנו כפופים לכל החלטה שתתקבל בעתיד.

איזה סכום אתם מוציאים בסך הכול על פרסום ושיווק בתוך ישראל ומחוץ לישראל?

בגדול, על הציבור הישראלי, אני אגיד ככה, זה לחלוטין שונה מפרסום ושיווק. אנחנו בעצם מנסים לעשות מהלך שבו הציבור הישראלי יתחבר בצורה עמוקה ליהדות התפוצות, ובעצם יש פה שינוי ערכי שאנחנו מנסים לעשות אותו כיוון שהציבור הישראלי, עמדותיו – כפי שאנחנו רואים בסקרים ובמדידה שאנחנו מבצעים באופן עתי – הוא עדיין דוגל בתפיסת שלילת הגולה ותפיסה שרק אדם שיעלה לפה הוא חלק מהמשפחה הגדולה שלנו, וכדי לשנות את הערך הזה אנחנו עושים פעולות רבות.

אנחנו משקיעים לא מעט כסף כדי לשנות או לחשוף את הנושא של יהדות העולם, שיש פה קשר דו-סטרי, יש הרבה מה לקבל מיהדות העולם, יש ודאי חובה גם לתת ולהיות מעורבים.

במסגרת הפעולות האלה לדוגמה אנחנו עושים קורס של מעצבי דעה בשיתוף פעולה עם ארגון "גשר". במסגרת הפעולות האלה נכנסנו למערכת החינוך ועם מפמ"רים שונים אנחנו מפתחים חומרי למידה ומייצרים השתלמויות למנהלים ולמורים כדי להטמיע את הנושא בתוך תוכנית הלימודים. במסגרת הזו נכנסנו לארגון תנועות הנוער, במסגרת הזו נכנסנו למכינות דתיות וחילוניות, ועוד כהנה וכהנה פעילויות הכרזנו בממשלה, ואנחנו מקווים שהשנה גם הכנסת תחגוג שבוע חיזוק הקשר סביב חנוכה, בשבוע שבו הציבור הישראלי שם על זה דגש ציבורי.

ובין הפעולות האלה גם עשינו ניסיונות דרך המדיה כדי להשפיע על הציבור הישראלי. אנחנו לא מפרסמים, לא את משרד התפוצות, כמובן לא את שר התפוצות, אבל את פעילות משרד התפוצות אנחנו מנסים לפרסם או לחשוף את הערך, את הקשר. יצרנו, אם ראיתם, סדרת רשת מאוד מוצלחת שהגיעה לכמיליון וחצי צפיות שבה שש דמויות יהודיות מהעולם, כל אחד צילם את עצמו וסיפר בשישה פרקים על החיים שלו, על ההתלבטויות שלו וכו' – להביא את הקישקעס, להביא את החיים שלהם.

כל הדברים האלה, אנחנו עושים פעולה ומודדים אותה כדי למצוא האם יצרנו את אותה חשיפה לנושא, לערך, ולא למשרד. אז להבדיל מפרסום משרדי שזה נגיד עשיתי, אני פה מנסה לחשוף את הנושא, ואלה בעצם הפעולות שמבוצעות במגוון דרכים. ברור לכולנו שלא כל פעולות התוכן השיווקי יהיו אפקטיביות, זאת אומרת גם אם היה 15% רייטינג פה או שם, השאלה גם מה האימפקט שזה השפיע על העמדות של הצופה, וזה מה שמאוד מעניין אותנו ואת זה אנחנו מנסים למדוד. ואנחנו מתקנים את דרכנו כל הזמן כדי למצוא את הפעולות האפקטיביות ביותר כדי לחשוף את הסוגיה הזאת לציבור הישראלי.

אתם לוקחים על עצמכם גם תפקיד של משרד החינוך בהקשר הזה.

בהקשר התפוצות.

איפה מתפרסמות ההתקשרויות של פרסום בעלוני שבת? גם זה נעשה דרך לפ"ם?

כן.

כשהמטרה שם היא?

אני כבר לא זוכר על מה פורסם אבל זה היה פיצ'פקעס. אם אתם זוכרים, כבר דנו בזה, זה היה בערך 5,000 שקל מתוך 11 מיליון, משהו כזה.

דנו בזה.

אנחנו פשוט חיפשנו את הפרסום של ההתקשרויות האלה והן לא נמצאו בתוך הדוח.

זה התקשרויות דרך לפ"ם. זה לא עובר בוועדת מכרזים של המשרד.

אני רוצה להגיד משהו בנושא. קודם כול, אני מציע לך לבדוק את סוגיית לפ"ם, סתיו, אם לא עשית.

לא, אתה צודק.

אני אגיד גם למה. לפ"ם – אני לא נכנס כרגע להיבטים האיכותיים המקצועיים – גורם ממשלתי שקיבל מתנה גדולה מהמדינה, והוא, כשמשרד התפוצות רוצה להתקשר עם גורם שיעשה לו קמפיין, אז לפ"ם פטור מהמכרז, וגורמים אחרים, שחקנים אחרים במשק, שהם טובים, מקצועיים, פרטיים, לא יכולים להגיע לשם, וכך חלק גדול מתקציבי הממשלה שמיועדים לפרסום, לקידום וכן הלאה, הולכים ללפ"ם, שזה הגנה בעיני בלתי מוצדקת.

ואז אף אחד לא יודע איפה נמצא הכסף הזה, איזה סכומים מושקעים.

לא, קודם כול זה נותן להם מראש איזשהו יתרון גדול מאוד על השחקנים האחרים, ואין סיבה שמשרדי פרסום טובים ומקצועיים במדינת ישראל, לא תהיה להם נגישות למערכת הממשלתית רק בגלל שנתנו ללפ"ם את המתנה הזאת. אז צריך לבדוק את זה. אולי אפשר לקצר תהליכים, אולי יש אפשרות לקצר מכרזים, אבל אוטומטית אם מחר אתה רוצה לעשות קמפיין, לפ"ם, אתה יכול לקרוא להם ולהתחיל לעבוד איתם. נכון? אין מכרז.

אסור לי לעשות התקשרות על-פי התקנות – התקשי"ר והתכ"ם – אסור לי לבצע התקשרות עם גוף בנושאים הללו שלא דרך לפ"ם.

אז לפ"ם, בקיצור, נשארה בעל-הבית והיא לוקחת מזה גם אחוזים וכדומה. אני לא בטוח שזה העלויות הנכונות. זה שווה בדיקה, אני באמת מציע לך לעשות את זה.

לחלוטין. זה תקציב גם גדול מאוד.

הדבר השני הוא לגבי רכישת תוכן בתקשורת הישראלית. אני מרגיש מאוד לא נוח עם זה. אתם לא היחידים שעושים את זה, אני רואה גם משרדי ממשלה אחרים. אני חושב שזה לא נכון להזין את אזרחי מדינת ישראל בתוכן. אם הממשלה רוצה להעביר חומר, שתכתוב למעלה מטעם ממשלת ישראל. זה שזה נכנס תחת הגלימה של איזשהו גורם תקשורתי וכאילו הוא מביא את המידע אבל בעצם זה מידע שאתם נותנים, זה הטעיית הציבור. ככה אני רואה את זה. אני לא אהבתי את זה כשניסו להכניס לפרסומות או לתוכניות ברשות השנייה כשהייתי שם, ואני לא אוהב את זה היום כשאני רואה את זה גם בדרכים אחרות.

זה הטעייה לציבור. אני לא מאשים אותך חלילה אישית, אני בטוח ביושרך, אבל אני חושב שבאופן עקרוני יש פה פגיעה באתיקה העיתונאית מצד אחד, ובאמינות של הממשלה. ממשלה צריכה לדבר ישירות לציבור ולא דרך איזושהי מרפסת חליפית מאחורי הבית. אני אומר את זה כי אנחנו נתקלים בעוד משרדי ממשלה - -

כן, כן.

- - תקראי גם את ההיקפים האלה. ראיתי עוד פעם – המשרד לעניינים אסטרטגיים ואחרים, וכתוב למעלה – אטילה חתום על זה, אבל כתבו כתבה על BDS ולמעלה כתוב בעזרת המשרד לעניינים אסטרטגיים. אז מה זה אומר הביטוי הזה בעזרת? הם שילמו עבור זה? כנראה כן.

זה גם בדיחה. זה כאילו חושב שהקורא הממוצע מסתכל וקורא את כל האותיות הקטנות כדי להבין אם התוכן הוא תוכן שיווקי או שזה תוכן עיתונאי אמיתי.

השנה הקטנו בצורה דרסטית את כל הפעולות שתיארנו בשנה שעברה, הקטנו בצורה מאוד משמעותית, אולי עד בכלל, הקפאנו אפילו – אני צריך לבדוק את הדברים במדויק – אבל את הפעולות של תוכן שיווקי ואנחנו מנסים באמת להגיע לתוכן טוב דרך הדיגיטל, שזה גם הרבה יותר זול וגם בינינו הרבה יותר אפקטיבי, כדי לחשוף את המידע לציבור.

מאחר שהממשלה עוסקת גם בהקטנת שוק התקשורת בכלל, אז צריך למצוא אמצעים חליפיים כנראה להתקשרויות האלה. אני צוחקת, למרות שזה לא מצחיק כל כך.

התקשרות בפטור ממכרז עם עורך דין צבי האוזר, מזכיר הממשלה לשעבר, גם את זה מצאנו בתוך ההתקשרויות. למה זה בפטור ועל מה ההתקשרות הזאת?

הקמנו ועדה ציבורית לבחון נושא מרתק שבשבועות הקרובים יובא לממשלה, לאחר מכן לוועדת חוץ ביטחון וועדת התפוצות בכנסת. הנושא הוא בעצם מעגלי העם היהודי. ביקשנו מהוועדה למפות תופעה מרתקת של מיליוני אנשים שהם אינם יהודים והם מרגישים קשר וזיקה לעם היהודי, בלי קשר לרצון להתגייר או לעלות דווקא.

בעצם, קמה ועדה ציבורית עם כשישה חברים, עורך דין האוזר היה חבר אחד מתוכם. כל חבר, בעצם לפי הוראות התכ"ם משלמים לו פר ישיבה. בוצעו חמש-שש ישיבות ואני מעריך שזו ההתקשרות שראיתם עם עורך דין האוזר.

מי החברים?

ד"ר אופירה עברי, צביקה האוזר, רותם ידלין, פרופ' בני איש-שלום, פיאמה נירנשטיין. עוד מישהו?

שהם כולם אנשים בעלי ידע מקצועי בתחומים האלה?

אנשים קרובים לעולמות האלה. בקרוב אתם תראו דוח שאנחנו כמובן גם נפיץ אותו לציבור, דוח של הוועדה. אנחנו עכשיו עסוקים גם במחשבות איך להתחיל ליישם פעילות, אני לא יודע אם דווקא דרך - - -

מדובר באדם ראוי ביותר אבל מדוע נבחר בן אדם לתפקיד כזה בלי מכרז?

כל הנושא של בחירת חברי ועדה ציבורית, הוא מעוגן בתקנות ופעלנו לחלוטין על-פי התקנות. אני לא זוכר את הכול בעל-פה – שאלה רלוונטית לגבי כל אחד מחברי הוועדה, לא רק על האוזר.

כן. כולם בלי מכרז?

אין מכרז לחברי ועדה ציבורית. יש הליך מסודר שאותו עשינו, ואושר בוועדה.

מאושר בוועדת הפטור ממכרז. תראו, 80% מההתקשרויות של משרדי הממשלה הם ללא מכרז, אין לדבר הזה אח ורע באף מקום בעולם שממשלה פוטרת ממכרז רוב גדול של ההתקשרויות שלה. אין כזה דבר. זה אומר שהרבה מאוד אנשים טובים שהיו יכולים לעבוד עם הממשלה, שהיו יכולים לעזור למדינה בתחומים כאלה ואחרים, לא מקבלים זכות שווה לעשות את זה בגלל שהכול נסגר במעגלים מאוד מאוד מצומצמים באמצעות הפטורים הללו. אז איזו הצדקה יש לזה במקרה הזה?

את צודקת בנוגע לספקי שירות. בנוגע למומחים שיושבים בוועדת תוכן מסוימת, זה בוודאי לא רלוונטי להוציא את זה למכרז. הליך הבחירה ודאי צריך להיות שקוף וברור, וכך נעשה. אני לא זוכר את הפרטים, זה כבר לפני יותר משנה וחצי, אבל בוודאי זה לא רלוונטי לבחור מומחים שיישבו בוועדה ציבורית במכרז.

למה? מומחים לא יכולים לבוא ולהתחרות על תפקיד?

זה לא רלוונטי להוציא מכרז בתחום הזה.

בישראל של היום, באמת אנשים לא ייגשו למכרז כי הם חוששים שהסיכויים שלהם כל כך דלים, חבל על הטרחה.

מדובר בסכומים פעוטים. מדובר פה על שכר ישיבה נמוך מאוד ומדובר על אנשים מומחים שמבינים - - -

במה הוועדה הזאת עוסקת?

אנחנו קוראים לזה מעגלי העם היהודי.

זה ועדה אחת?

זו ועדה, בעצם הרעיון הוא האם יש מקום לבחון את הראייה האסטרטגית של מדינת ישראל והעם היהודי כלפי מיליוני אנשים שמרגישים קשר וזיקה, האם נותנים להם איזשהו מעמד, האם אנחנו מחזקים את הקשר איתם.

שאינם יהודים.

שאינם יהודים אבל מרגישים קשר וזיקה.

זה אוונגליסטים בעיקר.

בעצם יש פה ציבורים שלמים של צאצאי אנוסים, יש פה זכאי שבות דור רביעי וחמישי, יש פה מתייהדים, יש קבוצות – יש להם מנהיג דומיננטי – שהם רואים את עצמם חלק מהתנועה. יש פה מיליוני אנשים, אנחנו מדברים על תופעה מרתקת. ומה שאנחנו שאלנו את הוועדה בעצם, שתמליץ לממשלה - - -

זה כולל אנשים שפשוט נישאים בנישואים מעורבים ליהודים או שהם לא נמצאים בתחום הזה?

בוודאי ישנם.

של הרחבת הפוטנציאל.

בוודאי.

כן כולל.

כן.

שמספרם עומד על?

יש כשמונה מיליון יהודים בעולם, יש בערך עוד תשעה מיליון זכאי שבות מעבר למעגל של השמונה מיליון יהודים בעולם.

זכאי שבות זה שחוק השבות חל עליהם.

חל עליהם.

זה דרך הסבא והסבתא.

וישנו עוד מעגל שאותו נחשוף בקרוב – אני עוד לא רוצה לתת פה טיזר לדוח – אבל ישנו מעגל גדול מאוד של אנשים שמרגישים איזשהו קשר וזיקה - - -

אתה מדבר על קהילות מרוחקות כמו בני ישראל וכאלה, בהודו, בכל מיני מדינות כאלה, שבטים או קבוצות שנוהגים איזה מנהג שקרוב ליהדות ושמישהו החליט שזה נוגע אולי לשבטים שנפוצו.

יש גם תופעות כאלה ויש תופעות שונות בפולין שנתעוררו, של הרבה מאוד צאצאי יהודים ששרדו – גם שלטון קומוניסטי וגם את השואה – ויש תופעה שונה לגמרי בספרד-פורטוגל, בדרום אמריקה.

מה אתם רוצים לעשות איתם?

זאת עבודת הוועדה. תחכו שבועיים ותשמעו, אבל זו בעצם השאלה שנשאלה ועל זה הוועדה מגישה את הדוח שלה, הגישה כבר.

מה הסכומים שניתנים בכל התקשרות כזאת?

לחברי הוועדה?

כן.

זה תשלום הוצאות על-פי הוראת חשכ"ל.

בערך 250 שקל לשעה, משהו כזה.

טוב. הנושא הגדול ביותר שלנו בתחום השקיפות, מה קורה בחברת "מוזאיק". אני הפניתי אליכם באופן אישי מספר לא קטן של שאלות ומכתבים בנושא. נכון לספטמבר 17', אם נחזור רגע אחורה על כל ההיסטוריה של חברת "מוזאיק" או יוזמה שנקראת עתיד העם היהודי, עוברת בהחלטת ממשלה אחת, מחפשים במשך שנה חברה, לא מוצאים ואז מגיעה החלטת ממשלה שנייה שמתקנת את הראשונה, מחייבת את "מוזאיק" לפעול לפי כללי מינהל תקין. מאז חלפו עוד שנתיים, עדיין אין כללי מינהל תקין, לא ברור מה קורה משם מאז.

ההוצאה של המדינה 190 מיליון שקלים, הרבה מאוד כסף. התוספת שאמורים לקבל מתרומות – 380 מיליון שקלים – גם סכום עתק. המנכ"לית שנכנסה לנהל את "מוזאיק" התפטרה, אף פעם לא שמענו מדוע ועל מה. אנחנו עוד לא יודעים כמה הצלחתם לגייס. האם בינתיים לאורך כל התקופה הזאת "מוזאיק" פועלת? היא מפעילה אנשים? היא משלמת לאנשים? היא קיימת בכלל? היא עובדת איפה בעולם? מול איזה ארגונים היא עובדת? איך קשור עורך הדין שמרון, שמייצג את החברה או מה שאצלה רשם את הקמתה, לשינוי אותה החלטת ממשלה שאפשרה לחברה לעבוד כל כך הרבה זמן ללא מינהל תקין? מה קורה עם כל הדבר הזה?

ראשית, אני חושב שדווקא פה הצטיינו וענינו בצורה שקופה וגלויה על כל השאלות שנשאלו על-ידיכם בכתב, וגם בעל-פה. גם פנית, גם אחרים מטעמך פנו וקיבלו תשובות מלאות.

קודם כול, רק באמת לשים את הדברים על השולחן. אנחנו מאוד גאים בדבר הזה ומרגישים שיש פה הזדמנות לשינוי משמעותי ביחסי ישראל תפוצות דרך השותפות הזאת ולכן אנחנו שמחים מאוד לספר לכם היכן זה עומד.

יחד עם זאת, כמובן שיש קשיים ושום סטרטאפ לא חף מקשיים, מחבלי לידה.

רוב הסטרטאפים לא מתחילים מלקבל 190 מיליון שקל מהמדינה.

צריך רק להדגיש. קודם כול, מבחינת מינהל תקין, ההתקשרות הזאת – ועוד פעם, יש פה שאלות של המשרד ויש פה שאלות אחרות ל"מוזאיק" שהיא בעצם השותפות, זה מיזם משותף שהמשרד שותף בו. אז קודם כול לגבי חברת "מוזאיק", שאנחנו גם אחראים לבקר אותה – אנחנו המשרד הממשלתי שאחראי על הביקורת כלפיה, אנחנו עושים את זה באופן שוטף על מה מתרחש בחברה, היכן הדברים עומדים.

החברה היא גוף סטטוטורי?

החברה היא חל"צ, שאנחנו בעצם כממשלה – הצד הממשלתי שמיוצג על-ידי משרד התפוצות – מממן שליש, ויהדות העולם, השותפות הזו, היא מבטאת שני-שלישים. אז היא נכונה גם במימון וגם בהיגוי. זה לא החלטות שניתנות על-ידי המשרד הממשלתי אלא סוג של שותפות.

היא מבוקרת על-ידי מבקר המדינה?

היא מבוקרת על-ידי מבקר המדינה. יש לה מבקר פנימי, יש לה רואה חשבון חיצוני. הדברים מאוד מסודרים.

אז איך עדיין יש לה התקשרות? זה היה אמור להתבטל בגלל היעדר אישור מינהל תקין.

אז לא, אני רוצה להסביר. בעצם, בהחלטת הממשלה או בכינון של הפעולה הזאת התלבטנו רבות, וצריך להדגיש עוד פעם, יש חוזה התקשרות על כ-190 מיליון שקלים. לא הועברו 190 מיליון.

כמה הועברו?

מועבר כסף כמו כל מיזם משותף רק על פעילות שכבר בוצעה ואושרה על-ידי המשרד.

כמה זה?

פרויקט הקמפוסים, שזה הפרויקט הראשון שבוצע, הסתיים השנה. אני לא בטוח ששילמנו את כל הסכום, זו שאלה של Cash draw. בגדול, כעשרה מיליון דולר מה-190 מיליון שקלים הממשלתיים.

לשנה, 190?

שזו השנה הראשונה של פעילות הקמפוס.

אישרתם 190 מיליון שקל לשנה שהמדינה תוציא?

לא. 190 מיליון שקל זה לפעילות.

לכל הפעילות של החברה.

לפעילות בשלב הראשון, עד שתוכח הצלחתו. יובא לממשלה לדיון.

מוציאים כמעט 200 מיליון שקלים לפני אישור ההצלחה?

זה שליש של המדינה?

זה שליש של המדינה.

ויש עוד 400 - - -

שני-שלישים.

600. זאת אומרת, התקציב השנתי של החברה הזאת הוא 600 מיליון?

הוא לא תקציב שנתי. הוא תקציב רב-שנתי ל-Stage 1.

לכמה שנים?

כרגע זה עד 2019.

אוקיי. כמה המדינה הוציאה עד היום? עשרה מיליון דולר?

כ-10–12 מיליון דולר, סדר גודל. כן.

קרוב ל-40 מיליון שקלים.

כן.

על מה?

בעצם על הפעילות הראשונה. ברשותכם, אני אחזור לשאלה הקודמת כדי שיישמע ויירשם ושלא ייראה שאנחנו מתחמקים. אז אני חוזר לשאלה הקודמת ואז נחזור לשאלה הבאה.

הרעיון בכינון החברה שהתלבטנו רבות, בעצם ייסדנו אסטרטגיה שבה באנו ואמרנו היכן הן הפעולות המשותפות לישראל ולעם היהודי שיכולות לייצר קשר משמעותי, ומיפינו כשמונה שדות. שדה לצורך העניין זה ההתערבות. אנחנו לא עסוקים במימון של ארגונים, אנחנו עסוקים בהתערבות בשדות. זאת אומרת, צורת ההתקשרות שאנחנו מצפים מ"מוזאיק" זה לפעול כעין רשות – לא בצד הממשלתי שלה אלא בצד המהותי שלה – שהיא חושבת, מתכננת, מייצרת שותפויות ולא מפעילה בעצמה.

אני לא מבינה מה זה אומר התערבות בשדות. למי מגיע הכסף?

אני אתן לך דוגמה. אני אתן דוגמה שעוד לא הגענו אליה, של מחנות קיץ יהודיים בעולם. אנחנו יודעים שמחנה קיץ טוב, הוא בונה זהות בצורה מאוד מאוד משמעותית.

יש הרבה מאוד שחקנים שיודעים לייצר מחנות קיץ. השחקנים האלה בקיץ האחרון הביאו בערך 95,000 ילדים יהודים למחנות הקיץ בעולם. קהל היעד הוא 900,000, אז בעצם הטלנו על "מוזאיק" בשותפות הזאת לייצר תוכנית – עסקית, נקרא לזה – איך בתוך חמש שנים מחנות הקיץ היהודיים בעולם, יהיו בהם 300,000 ילדים יהודים.

למה אתם צריכים להקים חברה חדשה כדי לבנות תוכנית עסקית כזאת? למה לא הולכים לאנשים שמפעילים תנועות נוער, שיבינו איך צריך לעשות את זה?

לצערנו הרב, במשך עשרות שנים אף אחד לא העלה את השאלה הזאת. אין נייר מדיניות אחד שנכתב בנושא, אין אף גוף שעוסק בזה.

לא שאלתי אם לא צריך. המטרה נשמעת מבורכת.

שאלת למה אנחנו עושים את זה.

לא, לא. לא שאלתי למה, דביר. המטרה מבורכת. אני שואלת. יש הרבה גופים שמתמחים בזה, שכבר מפעילים מחנות קיץ בעולם, למה לא פניתם אליהם שייבנו תוכנית עבודה? צריך להקים חברה חדשה בעלות של 200 מיליון שקלים למדינה כדי לעשות את זה?

העלות של החברה היא שולית. יש פה חמישה עובדים. העובדים האלה, אז בעצם לוקחים את המומחים הכי טובים במחנות הקיץ היהודיים בעולם ויושב מישהו שמבין במחנות קיץ בכדור הדרומי, בצפוני, הם לא מדברים עד היום ביניהם. זה בעצם מאגד את תהליך התכנון עם מומחי מחנות הקיץ היהודיים בעולם, מכלל הזרמים והרעיונות.

גם מהזרמים? גם מהתנועה הרפורמית?

בוודאי. בוודאי, איך אפשר שלא. את יודעת כמה פעמים ישבתי עם הרב ג'ייקובס לדבר אתו על מחנות הקיץ והוא המליץ וכו'? אין שום ספק.

ברגע שהם למדו את השוק ויצרו התערבות נכונה, התערבות נכונה באה ואומרת – אין לי תעדוף אם הוא ילך לקמפ רמה או לקמפ של זה או זה. אני בעצם רוצה להגדיל את המשפך, את השוק, ואז צריך גוף שהוא חף מאינטרס, זאת אומרת שלא עד היום היו לו קשרים עם קמפ מורשה או עם קמפ רמה או אחר, ולכן רק אני מביא את הדוגמה.

אבל זה המשרד, אני לא מצליחה להבין. זה כאילו הקמתם עוד משרד לתפוצות, ליד המשרד. משרד התפוצות יש לו תקציב של כמה?

כמה עשרות מיליונים.

40 ומשהו מיליון שקל, לא? כמה? 44?

התחייבויות, מזומן. יותר מורכב.

מה המספר?

כ-80 מיליון שקלים בשנה.

80 מיליון שקלים בשנה. יש לכם משרד, אז אתם מקימים ליד המשרד איזושהי שיטה חדשה של – אני לא יודעת – משרד צללים שמקבל תקציב שהוא פי שניים או שלושה – סליחה, פי שישה.

אני רוצה עוד רגע לחזור ולהסביר אם אפשר את ההסבר המלא כדי שתבינו מה נעשה. אז הפעולה הזאת של לבחון כיצד להתערב במחנות הקיץ, זה לא יכול להיות דרך גוף מסוים שהוא מזוהה עם זרם מסוים או עם מחנה מסוים, הוא צריך להיות נקי משיקולים והוא צריך אך ורק להתמקד בשאלה איך העם היהודי יביא פי שלושה משתתפים למחנות הקיץ. כדוגמה.

לכן, בעצם בא המשרד ואמר למיזם המשותף הזה – שהוא תקדימי, שהוא שונה ממיזמים משותפים רגילים – צריך לקבוע כללים שונים, שהגוף שיעסוק הוא גוף חדש ולא גוף עם ניסיון. למה גוף חדש? כי כל גוף שיש לו כבר שנתיים ניסיון וקיבל אישור ניהול תקין, שזה בעצם אומר שנתיים פעילות, הוא גוף שכבר יש לו השקעות כאלה ואחרות ויש לו אינטרסים ויש לו שותפים.

ופה רצינו לבוא לשדה הזה בצורה מאוד נקייה, חפה משיקולים ואינטרסים, ולכן ביקשנו שההתקשרות הזאת היא לא תהיה עם גוף קיים שהוא כבר מזוהה בעולם היהודי עם ארגון כזה או עם ארגון אחר, אלא הוא ארגון שבא ושוקל את השיקול הנקי בכל זירה וזירה.

אז קודם כול, להסביר בעצם מאיפה זה נובע בכלל, למה הייתה התעקשות מצדנו שזה לא יהיה גוף שכבר יש לו אישור. אז זה לא נכון להיתלות ולהגיד, אין לו אישור. בוודאי שאין לו אישור ניהול תקין כי הוא לא עבד שנתיים.

שנתיים מרגע תחילת הפעילות שלו הוא יקבל אישור ניהול תקין כיוון שכל הדוחות הכספיים הוגשו.

אז תחילת הפעילות הרשמית, מתי?

אני לא זוכר להגיד לך בעל-פה. אני יכול להמציא לך את הנתון, אבל בערך במרס לפני שנה וחצי.

מרס 16'.

משהו כזה. צריך אבל לבדוק את הנתון.

כלומר יש עד מרס להשיג את האישור.

כן, אבל באופן טבעי הוגשו דוחות כספיים. אין פה איזה פעולה של חוסר שקיפות או חוסר במינהל תקין. הדוחות הוגשו, תפקידנו לוודא את זה ווידאנו שהדוחות הכספיים הוגשו באישור רואה החשבון של KPMG. בקיצור, מדובר בארגון רציני.

כמה הארגון הצליח לגייס?

בעצם הפעולה הראשונה שהוא עשה של הקמפוסים, נחתם חוזה לשנתיים שבו פועלים באמת ב-300 אוניברסיטאות בעולם, כשבעצם בשנה הראשונה אנחנו מימנו ב-10 מיליון דולר, ופילנתרופים מימנו 20 מיליון דולר, שזה שני-שלישים. בשנה השנייה, שהיא התחילה עכשיו, אנחנו מממנים ב-12 מיליון דולר והם מממנים ב-24 מיליון דולר.

אתם מגיעים לפילנתרופים? איך מגייסים אותם?

"מוזאיק" מגייסת אותם.

אתם יודעים מיהם? יש רשימה?

כן, כן.

ברור שכוונותיהם טהורות וכדומה?

הכול ברור.

תמיד כדאי לדעת.

איפה הרשימה?

הרשימות בוודאי נמצאות אצל "מוזאיק". אנחנו מקבלים דוחות עתיים.

איפה אני יכולה לראות את הרשימה?

את הרשימה, אם תבקשי.

של כל התורמים.

אם הם לא ביקשו חיסיון אני לא רואה שום מניעה מלפרסם את זה – אם לא פרסמנו – יכול להיות שזה גם כבר מפורסם.

הדבר השני לדוגמה שעובדים עליו עכשיו זה הקמת Jewish Peace Corps, פלטפורמת התנדבות עולמית שמביאה ארגונים רבים שעסוקים בהתנדבות – במדינות עולם מתפתחות, בישראל, בקהילות יהודיות, כל מיני מקומות בעולם – בעצם מסייעים להם לגדול עם מספר המתנדבים.

עוד פעם. אנחנו לא מזוהים עם ארגון התנדבות אחד - עם Ten של הסוכנות, "תבל בצדק", כל מיני ארגונים - אנחנו רוצים להגיד להם, עד היום עשיתם עם 100 ילדים, אנחנו רוצים לעזור לכם לגדול מ-100 ל-300. אנחנו בעצם בונים תוכנית עסקית שהיא נקייה מהבנה של שיוך לארגון אחד והיא באה ואומרת, אני רוצה להגדיל את כל המשפך.

אז בעצם זו המטרה של "מוזאיק". אנחנו עובדים היום על Global Service, על Jewish Peace Corps עולמי, ואנחנו עובדים היום על עוד שניים-שלושה פרויקטים בתוך "מוזאיק" של תכנון.

למשל, הסוכנות – יגאל שותק, אבל לסוכנות יש בכמה מקומות קבוצות של צעירים מישראל. נכון?

פרויקט Ten.

אני לא זוכר איפה. בדרום אפריקה נדמה לי, באפריקה.

יש באפריקה - בגאנה, באוגנדה ובדרום אפריקה – יש במקסיקו.

נכון. אני אפילו לא ידעתי, זה רק נודע לי לאחרונה. האם אתם תחברו אליהם? האם הם יחברו אליכם?

לדוגמה, בתהליך התכנון אנחנו בקשר צמוד עם ניר להב.

ראש היחידה לאקטיביזם חברתי בסוכנות.

הוא ישב בישיבות חשיבה ועבודה. מיפינו בעצם את כלל הארגונים היהודיים שעסוקים בתחום, כמו פרויקט Ten, ובעצם מה שאנחנו באים היום – ומחכים מאוד, ניר מתקשר אלי כל יומיים לראות מתי אנחנו נשיק את זה – אבל בגדול, מה שאנחנו באים ואומרים, כדוגמה, אנחנו נעזור לכם לגייס אלפי - לכלל הארגונים, ארגון שעומד בקריטריון, ארגון שבא לחזק את הקשר לישראל – ובעצם אנחנו באים ואומרים, אתה ארגון שעומד בקריטריונים, אנחנו רוצים לסייע לך לגדול. אז גם נסייע בלהביא אליך מתנדבים, אנחנו נחשוף, כפילר שמתעסק ב-Service, לצעירים בישראל בוגרי צבא, לכל צעיר יהודי בעולם – בוא תתנדב ביחד, ישראלים ויהודים מכל העולם יחד – ואז אנחנו ניתן לך רשימה, ניתן לך אפשרות ללכת לפרויקט Ten, ניתן לך אפשרות ללכת לפרויקט כזה, תבחר לאן אתה רוצה ללכת, ננגיש לו את האפשרויות.

כן, אבל אני עדיין לא מצליחה להבין. יש כאלה, יש כבר עבודה של ישראל בקמפוסים, עושה את זה גם המשרד לנושאים אסטרטגיים, גם משרד החוץ, גם משרד החינוך, גם וגם וגם וגם. יש פעולה התנדבותית של יהודים בחו"ל באזורים פגועים מאסונות טבע ומסיכונים אחרים, שכבר קורה עם הסוכנות היהודית, בטח גם עם עוד גורמים אחרים שאני לא מכירה.

הדברים האלה קיימים. למה צריך להמציא עוד דבר, לשים עוד פעם כסף ציבורי, 200 מיליון שקלים?

אנחנו בעד סטרטאפים והמצאות, אבל כדי שסטרטאפ יהיה מוצלח צריך לחזק גם את הדברים הקיימים. לשפוך עכשיו 200 מיליון שקלים מכספי ציבור על עוד הקמה של עוד חברה? אתה אומר שזה שקוף אבל אני באמת הרבה מאוד זמן מנסה לקבל את כל המידע עליה. לא הצלחתי.

אני חושב שהצלחת, אבל מה שלא קיבלת בוודאי תקבלי. אני חוזר רגע לאסטרטגיה כי אתם אומרים מה האסטרטגיה, וכשאנחנו מגיעים לאסטרטגיה אתם אומרים.

אני אגיד. אסטרטגיה בעיני, כדי לשנות את ההתנהלות של המצב הקטסטרופלי שאנחנו נמצאים בו לגבי עתיד העם היהודי, צריך להשקיע בפילרים ולא בפרויקטים. זה אסטרטגיה.

זה אומר – תגלית, לצורך העניין, היא פילר; מסע היא פילר. מה הכוונה? אסור לנו כממשלה להשקיע בפרויקט שיש לו ראייה נקודתית ומצומצמת.

הרעיון, ה-Added Value של התוספת, הכניסה הממשלתית לשוק העולם היהודי היא בעצם להסתכל על רצף והמשכיות, ולהגיד, אנחנו רוצים להתערב בשדה ולא בארגון, ולא בפרויקט. אנחנו רוצים לאפשר להרבה ארגונים להגדיל את הפעילות שלנו, ההתערבות הנכונה לעולם היהודי.

ובעינינו, הפילנתרופיה היהודית צריכה להשתנות. זה לא נכון להשקיע עכשיו בנוהל תמיכות, וכל ארגון שעושה משהו דומה יקבל תמיכה. הרעיון הוא להסתכל אסטרטגית על השדה, על הזירה, ולהבין איך התערבות Top Down, התערבות שמבוטאת בשותפות.

דביר, אין בינינו אי הסכמה על הדרך.

אף אחד לא עוסק בזה.

אבל זה תפקידו של המשרד.

לא, לא.

למה אתה צריך להקים חברה חיצונית כדי לעשות את זה?

שאלה מצוינת, אני אענה עליה וזה חשוב מאוד. שאלות באמת מצוינות כי זו המהות של הפעילות שלנו.

ההבנה שלנו שכדי לשנות באמת עולם שהוא מאוד מורכב – אף משרד ממשלתי לא מתמודד עם האתגר שאתו אנחנו מתמודדים – אנחנו מתעסקים עם תרבויות שונות, עם שפות שונות, עם תפיסות עולם שונות. כל פעולה שמדינת ישראל תעשה לבד, היא תיתפס כפטרונית ולא נכונה, היא תיתפס שאנחנו באים להסביר להם איך להיות יהודים, מה שלא נכון, כמתנשאת.

ולכן, בשום צורה, ואני אומר – רוב הפעולות שלנו, למעט הפעולות בישראל, הן מבוססות על שותפות. שותפות צריכה לבוא לידי ביטוי בתכנון משותף.

גם המשרד עושה שותפויות.

המשרד עושה שותפויות ולכן השותפות האסטרטגית הזאת, "מוזאיק", היא באה להגיד – העם היהודי, מדינת ישראל והעם היהודי יחד לוקחים אחריות על הרצף ועל ההמשכיות, הולכים לבנות ביחד התערבות בשמונה זירות, ביחד, הולכים לתכנן את זה ביחד ולממש את זה ביחד. זה לא אסטרטגיה שנכתבה במשרד התפוצות ועכשיו אנחנו מחפשים איך לגייס כסף ולמצוא שותפות.

כל המהות של הדבר הזה, היא צריכה להיבנות על שותפות ועל שיח ועל דיאלוג, וכל התכנון וכל המימוש, ובשביל זה בעצם בנינו את השותפות הזאת.

זה לא נכון לבנות שותפות Stand Alone. כל הרעיון הוא שיחד – וזה המבט שוועדת ההיגוי המשותפת מסתכלת – היא באה ואומרת, אנחנו לוקחים אחריות כרגע על ילד, על צעיר, צעירה, בני גיל בת מצווה, בר מצווה, על גיל 30–35, מה שמעניין אותנו זה הלקוחות החוזרים, זה לראות אותו שוב ושוב ושוב, שנגענו בו וחיברנו אותו וקישרנו אותו, ולכן זאת התפיסה האסטרטגית שלנו.

כשדבר כזה קורה בחברה חיצונית - - -

זה יכול לקרות רק בשותפות חיצונית, היא לא יכולה בשום צורה, וזה לא משנה מי השר - - -

אין למשרד מעקב אמיתי על זה.

זה לא נכון.

אם השקעתם בחברה הזאת עכשיו כסף והיא מתפרקת אחרי שנתיים כי זה לא עובד, כי לא הצלחתם לגייס - - -

עבדנו באמת על ההתקשרות הזאת חודשים רבים. אפשר לקרוא את ההסכם. המצאנו לך גם את ההסכם. יש שם מנגנונים משפטיים מאוד חזקים, גם על פיקוח ובקרה של המשרד, ואני אגיד, אנחנו בוודאי מעורבים ובוודאי מפקחים בצורה מיטבית.

מתי עורך דין שמרון הצטרף לייצג את החברה?

קודם כול, זה לא בחירה. אני עוד פעם רוצה להגיד – זה החברה, זה החל"צ בחר אותו, אגב כבר פיטר אותו, שתדעו, התחלף העורך דין לפני כמה חודשים.

במי?

היום המשרד של רווה, הוא היועץ המשפטי של "מוזאיק" ולא שמרון.

למה החליפו אותו?

אני לא יודע, צריך לשאול את "מוזאיק", הם עשו מכרז, הם לקחו יועץ משפטי חדש. אבל עוד פעם אני אומר, זו התקשרות של "מוזאיק" ולא התקשרות של המשרד. זה ועדת התקשרויות של "מוזאיק".

"מוזאיק" הוקמה על-ידי המשרד.

אני מפקח על זה, אני לא בודק אישית למה הם בחרו עכשיו את רווה.

מי בחר? לא היה שם כלום.

"מוזאיק".

מי זה?

"מוזאיק" זה חברה.

מי האנשים ב"מוזאיק"? מי חמשת מקבלי השכר הגבוהים ב"מוזאיק"?

קודם כול, יש רק חמישה. במצב המלא של "מוזאיק" – אנחנו לא אישרנו שהחברה הזאת תגדל להיות איזושהי ביורוקרטיה אדירה. אישרנו מראש במיזם המשותף הזה שהחברה תמנה מספר משכורות מצומצם, כחמישה עובדים – אולי שישה, אני לא מדייק, אבל סדר גודל. כרגע הייתה באמת מנכ"לית.

עזבה. לא?

ועדת ההיגוי בתיאום איתה החליטה שהיא לא מספיק מוצלחת ולא תביא את הארגון למקום הנכון. אישה מאוד מוכשרת, אישה עם הרבה כוחות אבל לא לסדר גודל הציפיות של ועדת ההיגוי. ועדת ההיגוי הקימה ועדת חיפוש, ועדת איתור. בימים האחרונים נבחר מנכ"ל חדש, ובתוך ימים מועטים זה יפורסם.

ישנה היום CFO לארגון שהיא רואת חשבון בישראל, ישנה מנהלת פרויקט הקמפוסים שיושבת בפילדלפיה, ישנה מנהלת פרויקטים שמקימה את נושא ה-Service. בקיצור, ישנם שלושה-ארבעה אנשים שהם עובדי "מוזאיק" וישנה ועדת היגוי שמעורבת מאוד.

אז איך התחלקו עשרות מיליוני השקלים שעד עכשיו הוצאתם?

אני אומר ככה. המהות היא קודם כול שכל התפיסה – ולכן אנחנו אולי בוויכוח אידיאולוגי אבל בוודאי לא בוויכוח על מינהל תקין.

עוד אין אישור מינהל תקין. זה לא בר ויכוח.

כן, אבל אני אומר, בוודאי כל הצדדים – ואם תראו את זה גם בהתקשרות ובדוחות שהם צריכים להגיש – אנחנו עוקבים הרבה יותר מאישור מינהל תקין ואישור טכני שהרשם ייתן אחרי שנתיים פעילות. אנחנו עוקבים בצורה הרבה יותר מיטבית על פעילות החברה מכיוון שאנחנו דורשים דוחות עתיים.

אז בוא תפרט לי רגע איך התחלקו עשרות מיליוני השקלים שעד עכשיו העברתם לחברה. דיברת על פרויקט הקמפוסים שעוד לא התחיל בעצם.

קודם כול, אני חוזר ואומר. לא הועברו לחברה אלא ישנה התקשרות עם החברה. כסף מועבר רק אחר ביצוע פעילות.

מדובר בכסף של הציבור, שהמדינה - - -

היא התחייבה. רק תדייקו במלים.

לא משנה. נתנה, העבירה, מסרה לחברה.

לא. לא נתנה, לא העבירה. התחייבה. התקשרות חוזית. ההתקשרות החוזית הזאת יכולה לבוא לידי ביטוי אך ורק אחרי מימוש הפעילות. לדוגמה, בפרויקט הקמפוסים, כשנגמרה שנת העבודה הראשונה, עבדו ב-300 אוניברסיטאות והיו שלושה milestones של הגשת דוחות – של מספרי סטודנטים, של שמות ה-Israel Fellows וכו' שהעבירו את הפעילות. לוחות התשלומים הם על-פי התקשרות חוזית שאותה המשרד אישר.

על מה שילמו?

על הפעילות.

מה? מה הפעילות? מי קיבל את הכסף? אם עכשיו אני אקרא את התקציב מה יופיע לי בתקציב?

הפעילות הראשונה היא פרויקט הקמפוסים. אז למעט מינהל שזה ה-Management Fees של אותם עובדים, שהוא קטן, הכסף הגדול יצא על פעילות ב-300 אוניברסיטאות בעולם. הפילר עבד עם שלושה מארגנים, Providers במקרה הזה.

מי אלה?

הלל, חב"ד ועולמי. הם בעצם יהיו ארגוני הגג. להבדיל משיחות אחרות שבהן נרצה שיהיה ריבוי Providers, ריבוי מפעילים, בקמפוסים – אחרי שיקולים משיקולים שונים – התקבלה החלטה לעבוד דרך שלושה מפעילים.

יש דיון על האנטישמיות, אז זה קצת קשור גם בדברים.

אני גם חייב להגיע לפגישה ב-10:30.

יש לנו עוד כמה שאלות מהארגונים ומחופש המידע.

אני ממש חייב לצאת. אמרתם עד 10:00 ויש לי ישיבה ב-10:30.

אנחנו נעשה את זה ממש בקצרה. איפה אני יכולה לראות את התקציב, בדיוק את הפילוח של ההוצאה הזאת של "מוזאיק"?

אם לא מסרנו אותו, נשמח.

לא מסרתם.

אז נמסור.

לא דוח כספי. את התקציב המלא, איך מוציאים.

נשמח להעביר אלייך.

אז אנחנו נבקש את זה מכם.

אם אפשר אמירה קצרה למנכ"ל.

כן. היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים.

בשם היחידה הממשלתית לחופש המידע. כמי שבעצם מנהלים את האופרציה של דוחות התקשרות של כל משרדי הממשלה, המצב הרגיל הוא שבאמת דוחות התקשרות רואים במאות שקלים, אלפי שקלים, עשרות אלפים, ובמקרים חריגים כמה מיליונים.

המצב שרואים התקשרות של 180 מיליון כמסגרת, אתם מבינים שהוא מאוד מאוד חריג ויוצא דופן.

האמירה שלי שאני הייתי רוצה לבקש או מציע לשקול זה שוודאי כל אחד יכול להבין שגם אם אתה יוצא ידי חובות אולי השקיפות הפורמליות – יכול להיות, צריך לבדוק את הדבר לגופו של עניין – וודאי וודאי שיש לך את הסמכות לפרסם יותר לפי שיקול דעתך. ובאמת הציפייה של הציבור במקרים כאלה, שתהיה חובת שקיפות מוגברת בגלל שהמצב הוא כל כך כל כך יוצא דופן.

זה צעד שיש הרבה משרדים שעושים אותו בכל מיני הקשרים שונים, וזה הקשר קלסי שהייתי מאוד מציע לשקול אותו בכובד ראש כדי להגביר את אמון הציבור בכל האופרציה הזאת.

בשמחה רבה. אני רואה שאפילו חברת הכנסת שפיר מתבוננת עלינו במבט ביקורתי, ולכן זה מגדיל בעיני את הצורך באמת. מכיוון שאנחנו רואים פה פעולה אסטרטגית רבת-שנים שלא תלויה בשר כזה או בממשלה, רואים באמת פעולה תשתיתית משמעותית מאוד של ממשלת ישראל, אני לוקח את העצה הזאת ואנחנו נחשוב איך להנגיש יותר מידע ולשתף את הציבור כדי באמת לייצר אמון.

אין פה הרבה דברים לחשוב עליהם. פשוט לקחת את התקציב, לשים אותו באינטרנט. כמו שאתה עושה עם תקציב ממשלתי כי אתה חייב לפרסם את התקציב של המשרד, אותו דבר על התקשרות כל כך גדולה שעושה המדינה עם חברה חיצונית.

אני לא רואה בזה קושי. באמת אין פה שום דבר להסתיר אלא רק להתגאות בו.

למשל, דוחות עתיים שמתקבלים על התקדמות הפרויקט וביצועים וכו', זה דברים שאפשר.

נכון.

אנחנו באופן שוטף מעדכנים באתר האינטרנט שלנו מה מתרחש ב"מוזאיק", אבל אנחנו נחשוב על דרכים.

זה לא, אנחנו מכירים את האתר היטב. מה שמופיע באתר על "מוזאיק" זה עמוד כזה פרסומי שמראה שיש התקשרות עם "מוזאיק" עם תמונה יפה של סטודנטים בדשא. זה לא פירוט תקציבי.

לא הבנתי רק דבר אחד. כמה גייסתם מחו"ל?

עוד פעם, זה "מוזאיק" גייסה.

כמה "מוזאיק" גייסה מחו"ל?

על כל פעולה היא גייסה שני-שלישים. לא יכולה להיות פעולה שהממשלה תממן, שלא גויס.

אז עד עכשיו בסך הכול היא גייסה משהו כמו 50 מיליון שקל?

לא. בערך 70 מיליון דולר. 60 מיליון דולר בערך.

60 מיליון דולר?

לא, לא, לא. קיבלנו מהחשב הכללי דיווח בספטמבר 2017, אלא אם כן מאז הם גייסו עוד הרבה כסף, של 50 מיליון שקלים – 25 ממקורות ממשלתיים ועוד 50 מיליון שקלים ממקורות פילנתרופיים.

אתה עוד פעם מערבב. השאלה מה יצא או מה גויס.

גויס.

אז בואו, תגישו בצורה - - -

אמרו שגויס.

הגשנו בצורה מסודרת.

קיבלתם מכתב.

אלה נתוני החשב הכללי במשרד האוצר.

עוד פעם, השאלה מה אתם שואלים, תקבלו תשובה מדויקת. לכן, תגישו לממשלה בכתב וניתן לכם תשובה בכתב.

הגשנו שאלות בכתב בצורה מאוד מאוד מאוד מפורטת.

כל מה שהגשתם כשאלות, קיבלתם תשובה. לא נשארה שאלה שלא נענתה.

לא, זה לא נכון.

עוד פעם אני אומר, צריך להבדיל בין מה יצא ומה חויב.

אנחנו מנסים להבדיל, דביר, אבל משהו פה נורא נורא מוזר. קיבלנו תשובות מהחשב שמראה סכומים מאוד מאוד נמוכים של 50 מיליון שקל בסך הכול בגיוס, מתוך היעד שהצבתם לעצמכם של 380.

אני אומר, תבדילו. רק בפרויקט הקמפוסים כפי שתיארתי לכם, אמרתי לכם שבשנתיים הראשונות ישנה התחייבות כבר של הממשלה – בשנה הראשונה, אמרתי, עשרה מיליון דולר, לשנה שנייה 12 מיליון דולר, זאת אומרת סך הכול רק הממשלה משקיעה 22 מיליון דולר בפרויקט הקמפוסים. על זה כבר גויס וחויב – יש חוזה התקשרות – שני-שלישים של תרומות כנגד ההוצאה הממשלתית שזה פרויקט הקמפוסים לשנתיים הראשונות. אותו דבר על ההוצאה של ה-Management Fees.

בגדול, כסף שהממשלה התחייבה ל"מוזאיק", הוא נמצא בתהליכי תכנון. תהליכי התכנון, צריכים לשתף יותר את הציבור גם איפה הם עומדים. כמו שתיארתי לדוגמה, ה-Service, זה עוד לא חויב.

אולי גם את אגף החשב הכללי.

בוודאי, אנחנו נמצאים איתם בישיבות עתיות.

יכול להיות שהם לא מתואמים?

מתואמים כפי שראית גם במכתב, שאמר לך שאנחנו מדווחים באופן שוטף לסגן החשב הכללי, ואני לא חושב שיש שם פער.

טוב. שאלות נוספות.

אני חייב לצאת, אז בקצרה.

יגאל.

אין שאלות.

תודה. לורן, בבקשה.

לגבי הנושא של הזרמים, מאוד חשוב לנו. אנחנו יודעים שהשר מאוד עסוק בתפקידו כשר חינוך. בתפקידו כשר לענייני תפוצות אני מזה חודשיים מנסה להשיג פגישה לרב ריק ג'ייקובס, נשיא התנועה הרפורמית שמגיע לארץ, שמנסה להביע את האכזבה שלו ממה שקורה במתווה הכותל, ואני לא מצליחה.

אנחנו מאוד מעריכים אותך, אבל בסוף לנשיא יש זמן, שרי הממשלה כן נפגשים וכשזה מגיע לשר לענייני תפוצות, שזה התפקיד שלו – לדאוג לתפוצות – אנחנו פשוט לא נענים. ובנקודה הזאת אנחנו שואלים מה קורה.

א. זאת שאלה שצריכה להיות מופנית ללשכת השר ולא אלי. אני עצמי הייתי בכמה פגישות של השר והרב ג'ייקובס.

נכון. אתה תמיד משתדל מאוד ואנחנו מאוד מעריכים את ההשתדלות שלך. אנחנו צריכים את העזרה שלך.

לוח הזמנים של השר, זה באמת תלוי בו. אני בוודאי מבקש להרבות בפגישות בנושאי תפוצות.

ומה הקשר לזרמים? מה הפרויקטים הישירים שאתם עושים מול הזרמים, שבסופו של דבר הם החלק הכי נכבד בעם היהודי?

גם זה מפורסם. יש לנו פרויקטים איתם וגם זה מפורסם בתוכניות העבודה שלנו.

נוכל לקבל את זה?

אבל לא מפורסם בהיקפים תקציביים וגם לא פרסמתם את התוצאות של המדדים. כלומר, תוכניות עבודה, זה נורא חשוב שיש תוכניות עבודה, אין להן שום ערך אם תוכניות העבודה מגיעות ללא ביצוע.

לכל תוכנית עבודה יש גם דוח ביצוע.

היכן דוחות הביצוע של השנה האחרונה?

16' – בוצע.

עם דוחות ביצוע?

כן.

כן. וזה עדיין לא.

איפה הם מפורסמים?

מפורסמים בתוכניות העבודה.

נמצא באתר של היחידה.

אתם מכירים את זה?

אז בוודאי אנחנו מדווחים על ביצוע, אנחנו לא מסתירים.

אתה ראית את הביצוע של תוכניות העבודה?

הנה, יש לכם פה.

אני מחפשת אותם באתר.

מי שרוצה יכול לקבל העתק.

לא, רק של המדדים המרכזיים.

בסדר.

זה מה שהתבקשנו.

לא, זה לא מה שהתבקשתם, סליחה. אני זה שניסח במקרה. ואגב, גם חלק מהמשרדים דיווחו על המדדים המפורטים, ממש, המדדים המספריים.

כן. אנחנו ביקשנו מכם מראש, הוועדה שלחה אליכם בקשה לפרסם ולהעביר לוועדה ביחד עם המדד של השקיפות שהתבקשתם לענות עליו גם את המדדים הספציפיים של תוצאות תוכניות העבודה.

ביקשו ממני תוכניות עבודה של 2017–2018 ואחרי זה ביקשו גם של 16'. זה מה שביקשו.

מדדים מרכזיים לא נותנים לנו שום תשובות לגבי ביצוע של תוכניות עבודה. את יודעת בדיוק מה זה. זה כותרות. זה לא נותן שום יכולת לפקח באמת על עבודת המשרד.

אנחנו עושים את העבודה הזאת במרוכז ביחד עם משרד ראש הממשלה בשנתיים האחרונות בוועדת השקיפות, של לפרסם, נוסף על תוכניות העבודה גם פרסום של ביצועים בצורה מלאה, לא רק על המדדים המרכזיים, כדי שיהיה אפשר באמת לעקוב אחר הפעילות שלכם ולפקח עליה.

על כל פרויקט יש פה מדדי תפוקה ומדדי תוצאה. תסתכלו בדוח הזה.

נכון, אבל - - -

שהוא הפורמט שאותו התבקשנו למלא ואותו אנחנו ממלאים. אני חייב לצאת, אני מתנצל כי פשוט הזמן מוגבל. הוועדה הייתה לחצי שעה, לשם הוזמנו, אני ממש מתנצל, יש לי ישיבה חשובה ב-10:30.

לשעה. אנחנו מסכמים עכשיו את הדיון. אני מאוד מודה לך על ההשתתפות, למנכ"ל המשרד דביר כהנא ולאנשי המשרד, לסוכנות היהודית, לתנועה הרפורמית, לשלומי בילבסקי מהיחידה הממשלתית לחופש המידע ולחבר הכנסת נחמן שי שהיה פה, שמלווים אותנו בחריצות לכל אורך פרויקט מדד השקיפות.

עבודת המשרד לחיזוק הקשר של מדינת ישראל עם יהדות התפוצות והמאבק באנטישמיות קריטית וחשובה מאוד למדינת ישראל, ובמיוחד בימים אלה. אנחנו מצפים מהממשלה בכלל לפעול בצורה מקיפה גם ברמת ההתבטאויות והעמדת קו וגבול ברור לאמירות אנטישמיות שאנחנו שומעים ולפעולות אנטישמיות שאנחנו רואים ברחבי העולם, גם ובעיקר כשזה קורה במדינות הקרובות אלינו ביותר. גם שם צריכה להיות עמדה מאוד מאוד ברורה של ממשלת ישראל שאומרת, את זה אנחנו לא מוכנים לסבול וכאן חייבת להיות פעולה של השלטון כנגד גורמים אנטישמיים שמפיצים את המסרים האיומים שלהם בחו"ל.

לצד זאת, על משרד התפוצות ובפרט משרדי הממשלה, להפנים שהעבודה שלהם היא למען הציבור וחייבת להיות שקופה בצורה מוחלטת לציבור הישראלי כדי שהציבור יוכל לפקח מה עושים עם הכסף שלו, מה עושים עם האמון שהוא נתן בשרים, בשר שעומד בראש המשרד ואיך המשרד עומד ביעדים שהציב לעצמו.

כשאין עמידה ביעדים, אי-אפשר לעשות פיקוח וזה הופך את הפיקוח לסובב סביב דמיונות ולא סביב דברים אמיתיים שקרו במציאות.

אנחנו נבקש מהמשרד לפרסם ולהנגיש הרבה יותר מידע לציבור. המשרד עובד עם ארגונים רבים בעולם היהודי ועובד על פרויקטים עתירי תקציב, הן באמצעות מקורות ממשלתיים והן מקורות פילנתרופיים.

למרות זאת, אתר האינטרנט של המשרד דל, לא כולל נתונים תקציביים, קשה להבין ממנו מהם היעדים והמטרות המפורטות של כל פרויקט ומה הסטטוס של כל פרויקט.

באשר ל"מוזאיק יונייטד", מדובר ככל הנראה בפרויקט הדגל של המשרד במסגרתו המדינה התחייבה להעביר כמעט 200 מיליון שקלים למטרות חשובות של חיבור יהדות התפוצות למדינת ישראל. המשרד התחייב לפרסם באתר נתונים תקציביים, סטטוס התקדמות הפרויקט, מטרות, יעדים ומדדים.

מדובר בפרויקט שרובו תוקצב ממקורות קואליציוניים, שהשקיפות בו היא קריטית. כפי שצוין, חברת "מוזאיק" עדיין לא עמדה בתנאים של אישור ניהול תקין, ועשרות מיליוני השקלים שהועברו עדיין לוט בערפל, עדיין לא ראינו את התקציב ואנחנו מבקשים לקבל בתוך שבוע את כל הנתונים בהקשר ליוזמת עתיד העם היהודי "מוזאיק", רשימת הארגונים שאיתם עובד המשרד בארץ ובחו"ל, רשימת התורמים ואת כל שאר הפרויקטים החשובים של המשרד לפי מצב התקדמות, תקצוב וכל הדברים שדיברנו עליהם עד כה.

תודה רבה לכם על ההשתתפות ועל ההכנה לקראת הוועדה ואנחנו נהיה בקשר על ההמשך.

תודה רבה.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20.