הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 804

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ג באלול התשע"ז (04 בספטמבר 2017), שעה 11:00

פיקוח על תקציב משרד הכלכלה והתעשייה על שינויו לשנים 2016-2017 – בהשתתפות שר הכלכלה והתעשייה מר אלי כהן

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

עודד פורר – מ"מ היו"ר

מיקי רוזנטל – מ"מ היו"ר

מיכל בירן

מכלוף מיקי זוהר

מנואל טרכטנברג

יעקב אשר

איילת נחמיאס ורבין

סתיו שפיר

שר הכלכלה והתעשייה – אליהו כהן

שי רינסקי - מנכ"ל המשרד, משרד הכלכלה והתעשייה

רן קויתי - מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינונים, משרד הכלכלה והתעשייה

מיכל פינק - מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה והתעשייה

דוד שטיינמיץ - מנהל אגף בכיר תקציבים, תמחיר ופיקוח על המחירים, משרד הכלכלה והתעשייה

יהל זילברברג וולך - דוברת השר, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמי היימן ריש - יועצת המנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

ליאת יונניאן - יועצת למנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

משה בנימין - ראש מטה השר, משרד הכלכלה והתעשייה

אוהד כהן - סמנכ"ל ומנהל מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה

אייל מדן - רפרנט ביטוח לאומי, אגף תקציבים, משרד האוצר

חזי כהן - רפרנט משרדי מטה, אגף תקציבים, משרד האוצר

עידו סופר - אגף התקציבים, משרד האוצר

שלמה ניזרי - ראש תחום מחקר, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית

רעות קינן - עורכת דין, סמנכ"לית קשרי ממשל ורגולציה, התאחדות התעשיינים בישראל

רועי כהן - עו"ד ונשיא להב, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

לילי לאה בורוכוב - מנהלת תחום חקיקה, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

שמוליק דוד - יועץ, שתי"ל

לוריא דלה - רכזת לובי ותקשורת - פורום דו קיום בנגב

אתי צדוק - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מירב סלע - נציגת התאחדות הסטודנטים הארצית

ענת אלון - שדלן/ית, (יעל נויסקי לובינג)

שגית אפיק

טמיר כהן

ר.כ., חבר תרגומים

פיקוח על תקציב משרד הכלכלה והתעשייה על שינויו לשנים 2016-2017 – בהשתתפות שר הכלכלה והתעשייה מר אלי כהן

רבותי, אני מקדם בברכה את שר הכלכלה, חבר הכנסת אלי כהן, שהוא חבר ותיק בוועדת הכספים ואנחנו מברכים אותו על ההתקדמות להיות שר ושר לא פשוט. שר הכלכלה הוא שר חשוב מאד בממשלה ואנחנו עושים את הדיון הזה.

אני מבין שאתה תצטרך לצאת בהמשך לראש הממשלה והמנכ"ל יישאר, אבל אני רוצה להגיד לך את מה שאמרתי לך בטרם הדיון הזה. אנחנו התחלנו ויכול להיות שאנחנו גם נכניס את זה בתקנון הכנסת. אנחנו עושים מעקב אחרי פעילות משרדי הממשלה בנושא של ביצוע התקציב. אז אני רוצה לומר, אני לא אומר את זה רק לך, אלא אני אומר את זה לכולם.

המצגת שאנחנו קיבלנו היא טובה מאד. היא התקדמות רבה בעניין של שרים שמפנימים את העניין שיש עדיין פיקוח על הפעילות שלהם. דרך אגב, אני משבח אותך על הפעילות, מכיוון שבמה שלי היה נגישות עם המשרד שלך ואיתך בעצמך, היה דבר מאד חיובי גם בנושא של שתולה, גם של נושאים אחרים.

דאגו להזמין אותנו בצורה מסודרת והכל.

כן, מה שנכון נכון. אני חשבתי שתהיה שר תאבד את חוש ההומור שלך. לא איבדת.

לא, אבל את זה רק אתה ואני הבנו.

נכון.

אני גם הבנתי, אבל אני אסביר לכם אחר כך.

לא הבנת. הבנת? אז ידעתי תמיד שאת אישה חכמה.

ההומור הפנימי הזה שלכם.

כן, אתה מכיר את ההומור.

הבנתי גם מי היה ולמה.

כן, בדיוק. בסדר. ואז אנחנו קיבלנו את המצגת הזו שאתם הכנתם, עם כל מה שנלווה. עדיין חסר פה את הדבר הזה ואני מקווה שגם תדבר עליו. אנחנו רוצים מעקב אחרי ביצוע התקציב. מעקב ממש, לא מלמעלה. למה לא מלמעלה? אלף בגלל שצריך על פי החוק פיקוח של הכנסת על משרדי הממשלה, אבל בעיקר אחרי זה שמגיעים העברות ולנו יש נוהל מסודר בנושא של ההעברות, אגב שהוא גם עמד במבחן בג"ץ. הוגש בג"ץ על הנוהל הזה ואנחנו זכינו בו. לא שזה כל כך חשוב לי. אני חושב שאני מבין יותר משופטי בית המשפט העליון, אבל לא שמעת אותי.

אבל הנוהל עמד גם במבחן בג"ץ והוא פסל גם בשבוע שעבר, זה בסדר. אנחנו לקחנו על עצמנו – הציע את זה חבר הכנסת מיקי רוזנטל – ואנחנו חברי הוועדה וגם אני קיבלנו את זה ואנחנו בעצם כבר במשרד השלישי שמבחינת הצגת הדברים הוא הרבה יותר משופר ממה שהיה קודם. הוא עדיין לא מספיק. עדיין לא מספיק, כך שאנחנו אמורים להיכנס לתוך נבכי התקציב ואחרי זה מגיעות ההעברות. צריך לדעת למה יש את ההעברות האלה, למה זה לא נמצא בבסיס התקציב. במיוחד עכשיו, שלקראת סוף שנת 2017 אנחנו נצטרך לקבל את תקציב ההתאמות וכל מה שנוגע לעניין.

מיקי, אתה רוצה לומר משהו או שאתה מסתפק בדברים שלי?

לא, אני מסתפק. אני מבקש מהנהלת הוועדה שיהיה נוהל מסודר מה צריך להביא. החלטות ממשלה בסוגיה של המשרד, הביצוע התקציבי נכון להיום, אתה יודע, אחרת אי אפשר.

בסדר.

אנחנו לא דנים פה רק במדיניות, אנחנו דנים במספרים.

כן, בדיוק, זה בעיקר.

אנחנו ועדת כספים ואנחנו רוצים לראות. בשביל זה אנחנו כינסנו את העניין הזה, נכון?

כן, בסדר. תעביר נייר עם מה שאתה חושב שצריך להביא ונבקש.

תמיר יודע.

בסדר. אדוני שר הכלכלה, הבמה לרשותך.

תודה רבה. בוקר טוב. אני שמח מאד להיות כאן. תודה לך אדוני יושב הראש, תודה לחברי הוועדה, תודה לנציגים שהגיעו לכאן, כל משרד הכלכלה, לבוא ולראות את הנתונים.

קודם כל אני רוצה בפתח דברי לבוא ולומר שאנחנו רואים שותפות מלאה בנושא הזה עם ועדת כספים. אני חושב שלא מעט פעמים יש כאן בנושא הזה סיוע הדדי, מכיוון שכולנו מוכוונים בסופו של דבר, גם משרד הכלכלה וגם חברי ועדת הכספים, לקדם פתיחת מפעלים, למנוע פיטורים איפה שצריך וכן הלאה.

אני אבקש, בכל זאת לטובת הנוכחים, שתדעו מי נמצא כאן ממשרד הכלכלה. אני חייב לאודות באופן אישי שאני מצאתי עובדים מצוינים במשרד הכלכלה, שנכונים לבוא ולעשות ולקדם את הדברים. אז אני רק מציע שכל אחד יגיד את שמו שאנחנו נדע וגם שהאנשים יכירו.

המנכ"ל.

שי רינסקי, מנכ"ל המשרד.

מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות.

אוהד כהן ראש מינהל סחר חוץ.

רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

מוכר.

דוד שטיימניץ, מנהל אגף תקציבים.

טוב שאמרת.

כן, הוא בא הרבה לבקר אותנו פה בוועדה.

נמצא עידו מהאוצר ונעמי, אני מציע שתצטרפי גם את לשולחן. עידו ונעמי שכולכם מכירים מכנסת ממשלה, ובנוסף על תפקידיה בנושא של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

עידו סופר?

לא, עידו הוא מולנו באוצר.

עידו סופר מטפל עכשיו פשוט בנושא של המפעל של המחזור, אביב מחזור. הוא מטפל בזה עכשיו.

אני רוצה לאודות באופן אישי למיכל פינק על זה שהיא נערכה ועבדה בנושא הזה לטובת המצגת. מבחינתנו אנחנו כמובן עובדים בשקיפות מלאה ואני מציע לפני ההצגה, זאת אומרת היום זו פעם ראשונה שאנחנו מתחילים בנוהל הזה ומציגים לוועדת הכספים. מיכל, שהיא מאד מקצועית, ואני רוצה לומר גם להבא, תמיר, אני לא יודע אם יש הערות, תרצו לכוון אותנו, עוד נתון, עוד שקף – כמובן בנושא הזה בשמחה, על מנת שנערך גם לפעם הבאה בנושא הזה עוד חצי שנה.

אני רוצה להציג בכמה מילים קצת את הנושא של החזון של המשרד, איפה אנחנו הולכים ומה הכיוון ולאחר מכן את הצגת היחידות. אני מראש מתנצל, אני הייתי כאן כבר לפני 11 ורציתי אפילו להקדים את הישיבה לשעה 10 מכיוון שיש פגישה עם ראש ממשלה מקדוניה. אחרי שהפסדנו בכדורגל, אני הייתי בטוח ש - - -

כן, זהו. רק את תקרע את הסרט, נשמה.

לא, לא, אני עדיין לא הקפטן. הייתי בטוח אחרי ההפסד שיבטלו את הפגישה, אבל הפגישה נותרה בעינה. תראו, אני אומר את זה כאן ואני - - -

אם מדברים על מקדוניה-. טוב, לא חשוב.

הוא פשוט רוצה להוציא לנו את העיניים.

בסופו של דבר אנחנו מסתכלים בנושא הזה על משרד הכלכלה כמשרד שבסופו של דבר הוא משרד שעיקר התקציב שלו זה השקעה. כלומר יש משרדים וכל המשרדים הם חשובים, אבל ניקח לדוגמא את משרד התרבות או משרד הבריאות, שני משרדים מאד מאד חשובים, אבל התקציב שלהם הוא תקציב הוצאתי. אצלו, כשאנחנו לדוגמא נותנים כסף לטובת הנושא של פיתוח קרקעות, מענקים למפעלים, זה חוזר למדינה, כי בסופו של דבר ברגע שנפתח מפעל, יש יותר מועסקים. רמת האבטלה יורדת. כשנפתח מפעל יש למדינה הכנסות ממיסים. ולכן בנושא הזה הוא תקציב של השקעה.

בחלק מהמקומות ועל אף שאני ממפלגתו של שר האוצר והדברים האלה עוד נקבעו לפני זה, זה בין המשרדים הבודדים שהתקציב שלו עלה בשיעור הנמוך ביותר, משיקולים כאלה ואחרים ולא נרחיב, וכאן אנחנו בהחלט נרצה את המעורבות ואת העזרה שלכם. מכיוון שאני רואה את הרגישות ואני מאד מעריך את הרגישות של ועדת הכספים לכל מפעל. באמת, צריך להגיד כאן הערכה לכל חברי הוועדה בנושא הזה וכמובן לך אדוני יושב הראש, וסייעתם ללא מעט עובדים וללא מעט מפעלים, אבל ככל שיהיו לנו יותר תקציבים אנחנו נוכל לבוא ולראות ולהבטיח את הנושא הזה.

אני רוצה לדבר עוד קצת מבחינת חזון, מבחינת עובדים. תראו, חייבים לבוא ולומר, אחד הדברים שאנחנו בוחנים לבוא ולהכניס בנושא הזה של מדינת ישראל, זה להכניס את המדד שקיים בארצות הברית. מה אומר המדד שקיים בארצות הברית – יצירת משרות נטו. כלומר בסוף היום תמיד יהיו מפעלים שייסגרו. יש בארץ 500,000 חברות מסוגים שונים. לא יהיה מצב שנגמור שנה ונישאר עם אותם 500,000. מה שאנחנו בודקים זה האם יש גידול נטו – יותר נפתחים מאשר יותר נסגרים. האם אנחנו יוצרים יותר עבודה מאשר פחות עבודה.

לשמחתנו, זה המצב והדבר הזה בא לידי ביטוי - - -

מה זה המצב?

שנוצרים הרבה יותר מקומות עבודה מאשר מקומות שנסגרים. לדוגמא מה שתפס בכותרות ובצדק, אגב, זה לא תפס את זה בגלל העובדים, זה תפס את זה בגלל הנושא של שווי השוק. מה שתפס את הכותרות זה הנושא של טבע עם ה-350 עובדים ובין היתר אודות לעבודה המצוינת של ועד הכספים, הכמות ירדה ל-230, הפיטורים בחלקם - - -

חלקם - - -

אבל באותו חודש היה לנו עוד מובילאי – 3,300 עובדים, אינטל עוד 1,500 עובדים ואוסם עוד 110 עובדים. כלומר בנטו - - -

זה עדיין חיובי.

נכון. הפרמטר המרכזי שבעזרתו באים ורואים את זה זה הנושא של שיעור האבטלה. אנחנו רואים למעשה שיעור אבטלה של 4.1% ואני בא ואומר שתהיה מגמה שאני חושב שאת המגמה הזאת אנחנו צריכים לעשות בשום שכל וזה הדברים. המגמה מתעשיות שבהן למדינת ישראל אין יתרון יחסי, בין מדינות שבהן יש יתרון יחסי. כי מה קורה? בתעשיות שבהן למדינת ישראל - - -

אני יכול רגע לעצור אותך, בגלל שזה נושא רגיש אצלנו.מה שאתה מציג הוא נכון, אבל שתדע למשל מפעל שתולה – מדובר במספר מצומצם של עובדים, לא הרבה עובדים - - -

שאין להם חלופת תעסוקה.

כן, כן, אבל אין להם פתרון. על זה נאמר כל המציל נפש כאילו - - -

נכון.

ואי אפשר לספור אותם כעובדים רגילים.

אותו כנ"ל על סוגת שהם לא בסטטיסטיקה בגדולה.

חברים, מפעל שתולה, קודם כל מדינת ישראל, משרד הכלכלה, משרד האוצר, ההסתדרות, ועדת הכספים, עשו דברים חריגים ברמה העסקית ונקטו - - -

אני חייב לומר לכם, אני פניתי לשר הכלכלה, לאלי כהן, שהגיע לנושא של שתולה. אמרתי לו – חסר כסף. אז כשהיו כל הדיונים עם הנאמנים.

נכון.

הוא אמר לי אני מוסיף את הכסף הזה. אני לא נתקלתי בשר כזה.

רשמנו V.

אבל אני רוצה לומר לכם, שתולה זה מפעל שהיה צריך לסייע לו גם אם לא הייתה לו חשיבות כלכלית בגלל המיקום שלו.

נכון.

והיינו שם באזור ואין שום אלטרנטיבה. אבל שתולה היא תעשייה ביטחונית שבה למדינת ישראל יש ערך. בניהול נכון אפשר להרוויח שם כסף. ישנם פעילויות ומפעלים שפשוט נשענים על שכר עבודה נמוך ואני אומר, חברים, במקומות שבהם נשענים על שכר עבודה נמוך, מדינת ישראל בנושא הזה לא תוכל להתמודד מול שכר של 400 דולר בוויאטנם.

ולכן אנחנו צריכים, דווקא עכשיו, כשאנחנו נמצאים בכלכלה חזקה, לעשות טרנספורמציה. כי עכשיו מה קורה באותם מפעלים? מפעל שהוא - - -

הסבת עובדים.

אז נכון, אמרתי לשר, רשת ביטחון.

לא, בעברית. אני רק תיקנתי אותך לא להשתמש בלעז. הסבה.

מיקי, מפעל שגם בקושי חי משלם לעובדים שכר מינימום ואז בסופו של דבר מפעל שהוא יותר מרוויח יכול להרשות לעצמו גם לבוא ולשלם. ואני רק רוצה באמת להשתמש גם בדוגמא נוספת. מבינים חברים ובאמת זה המצב והבטן הרגישה שלנו זה העובדים. מבינים את הסוגיה הזאת וזה נכון וזה באמת הדבר שעומד לנגד עינינו. אבל יש מקרים שיש מפעלים שמנצלים את זה. כלומר עוד לפני שהם הגישו פניה למישהו בנושא סיוע, הם קודם כל מפטרים את העובדים.

נכון.

לכן כאן אני רק מבקש מכם, אני אומר דבר אחד, אנחנו לא נקל ראש בנושא של אף מפעל, בנושא של אף פעילות ונעבוד כאן יד ביד עם ועדת הכספים. רק מצופה – מישהו בא, באת, פנית ו-14 יום לא נתנו לך תשובה, כי אנחנו בנושא הזה רגישים. אני אספר לכם מה שהיה לדוגמא מפעל סינרג'י. עוד לפני שפנו אלינו כבר פיטרו את העובדים. כאן עשינו פעילות וכאן אני רוצה להגיד מילה טובה למנכ"ל. הלך אפילו לחברת חשמל, מתוך מטרה שחברת חשמל יגבירו את הרכישות - - -

כן, הוא היה פה בדיון, המנכ"ל - - -

נכון. כדי שירכשו מסגרות. אבל זה היה סיטואציה שאפילו בנושא הזה הם לא הגיעו.

מזמינים אותם ל - - -

רגע, אדוני אתה אמרת, אני רק רוצה להבין, אמרת שאתה הולך ליישם מדד כמו בארצות הברית לגבי מספר הגידול- - -

זה המדד הנכון, מיקי.

אם ככה למה אתם לא מיישמים אותו?

לא, אז אנחנו כאן הולכים לשבת עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואומרים לו בוא נעשה מדד. אחד המדדים החשובים בארצות הברית הוא יצירת משרות.

נכון, נכון.

אני אומר שוב - - -

להיפך, אני מעודד אותך.

כן, מיקי, אני אומר שוב, סביר להניח שעל שולחן הוועדה הזאת יגיע מפעל עוד חודשיים שייסגר. זה טבעם של חיים, אבל אנחנו - - -

אבל כשאתה עושה מדד כזה אתה גם צריך לעשות איפה יצירת משרות.

נכון.

מה?

אם אתה מייצר הרבה משרות בתל אביב וסגרת משרות בנהרייה ובשדרות - - -

נכון, ובקריית גת.

לכן המדד הזה שהוא נכון, צריך להיות מחולק - - -

חבר הכנסת פורר, זו סוגיה מצוינת וזו באמת ההזדמנות. חייבים להבין – 90% מתקציב המשרד הוא לפי חוק עידוד השקעות הון והוא ניתן בקריית גת דרומה וביקנעם צפונה. כלומר להיפגש עם ראש עיריית הרצלייה אני יכול להיפגש איתו רק לקפה. זאת אומרת אנחנו לא יכולים לבוא ולפתח שם אזורי תעשייה וכן הלאה. כלומר הדברים האלה קורים. ולכן כל חוק עידוד השקעות הון וכל ההטבות וכל פיתוח אזורי תעשייה קורה כולו לפי החוק. זאת אומרת אם תבוא אלי עיריית יבנה ותגיד תשמע, אדוני השר, בוא תיתן לנו כסף לטובת פיתוח איזור תעשייה. לא ניתן.

זה ברור.

זה ברור.

תבורך, אנחנו תומכים בך. תקדם את המדד הזה.

חבר הכנסת פורר, אני אתן לך דוגמא. אנחנו נותנים והצלחנו להעביר החלטה תקדימית בינואר לאזורים חריגים. למה אני מתכוון – הנגב המזרחי אין דינו כנגב המערבי. אותו דבר בגליל. הגליל המזרחי והנגב המזרחי הם הרבה יותר קשים בהשוואה לנגב והגליל המערבי ולכן אנחנו נתנו 85 מיליון שקלים, שזה שקול להשקעות במפעלים של 400 מיליון שקלים, מכיוון שהמענקים שלנו עומדים על בין 20% ל-30%, תלוי באזור הגיאוגרפי, ולכן זה עוד השקעות של 400 מיליון שקלים בנושא הזה שקיים.

דבר נוסף שאני אומר שחשוב לנו כאן בנושא הזה מכם זה הנושא של להבין שיש קשר עסקי, אני רואה אותו, בין פתיחת המפעלים לבין תקציבי רווחה. כלומר כל מפעל שנפתח מקטין את המועסקים, מעלה את הצמיחה, יוצר מקורות הכנסה שבסופו של דבר הולכים לטובת רווחה, חינוך, בריאות. אני אגב שמח לראות שהכנסת הנוכחית, בשונה מכנסות קודמות ואני לא רוצה להאשים, היא פחות פופוליסטית בעניין הזה. ולכן אנחנו כן רוצים מה שנקרא כאן לגרום למשקיעים ישראלים לבוא ולפתוח משרות - - -

- - -

עזוב, סליחה, אדוני השר, אתה יכול - - -

רגע, תן לו לסיים.

לא, רק מספרים במה שהוא סקר, אני לא נכנס לדבריו. ישב פה נשיא התאחדות התעשיינים והוא אומר לא נפתחים מפעלים בארץ. אתה יכול להגיד לנו כמה מפעלים חדשים נפתחו בשנה-שנתיים האחרונות? תן לנו במספרים.

בהחלט.

כמה כסף הושקע בזה?

וכמה כסף הושקע וכמה מפעלים חדשים הוקמו.

בהחלט. אתה תקבל - - -

אלה הנתונים שאנחנו צריכים.

יש הודעה מיעל, אחת של איטה צרפתי והשנייה של נחום איצקוביץ כמה מפעלים נפתחו וכמה קרקעות הוקצו.

כן, תמשיך.

חמש דקות. אני רק רוצה לומר לך, אגב, שאנחנו מתחילת השנה נמצאים בשיא מבחינת שיווק קרקעות לתעשייה וכאן אני רוצה לומר מילה טובה לעידו. תודה על אתמול, על הנושא של אזורי תעשייה נוספים. אנחנו שיווקנו 700 דונם למפעלים חדשים. אגב, אחד האתגרים הגדולים שלנו היום - - -

ולמלא את אזורי התעשייה האלה.

כן, כן. אני אומר לך, תראי, אנחנו היום נמצאים בשמחה והנה אנחנו נפתור את זה. תראי לדוגמא אופקים, ביקוש של 110 דונם ואין לנו תקציב לתת. זה דבר שהוא לא בסדר. לשמחתי, לא תכננו את זה, אתמול הייתה ישיבה בין נציגי המשרד לנציגי האוצר, שאומר לי ראש העיר תשמע, יש 110 דונם שרוצים לבוא ולפתוח ואין לנו שטחים בנושא הזה לבוא ולתת.

אני הייתי שם. זה בהחלט - - - חיוני.

יש לנו עוד סוגיה בנושא תקציב רשות החדשנות וכן הלאה וכן הלאה.

היא מאד חשובה.

בדיוק. אגב, בנושא הזה אנחנו מדברים, בנושא של מדינת ישראל, בנושא של חדשנות, אבל פרופסור טרכטנברג, כאן אפשר לבוא ולומר שהשקעת המדינה בתקציב מחקר ופיתוח היא נמוכה. יש השקעות גדולות בסקטור הפרטי, אבל השקעת המדינה בנושא הזה היא השקעה נמוכה, היא לא מספיקה. ואגב, אני אומר לכם שהחשיבות של החדשנות היא לא רק חשיבות כלכלית. תאמינו לי, יש לזה חשיבות מדינית. מי שמבין את הסוגיות ואתה יודע, זה שראש ממשלת הודו ואחרים מגיעים לכאן לביקור היסטורי, זה לא שהם נהיו ציונים לרגע, אלא פשוט מה שרוצים מאיתנו בעיקר בנושא הזה זה חדשנות.

שתדע רק שזה לא קרה אצלך, זה לא קרה בקדנציה הקודמת. אני בקדנציה הקודמת הייתי יושב ראש ועדת המדע והתופעה הזאת שמחקר ופיתוח פה הוא נמוך מאד. בעיקר מה שיש זה בסקטור הפרטי. זה לא אתם המצאתם את זה, זה כבר היה אצל יאיר לפיד כשהוא היה שר האוצר. זה היה קודם.

נו, אבל?

זה היה עוד קודם.

בסדר.

אני חושב שהדבר הזה הוא לא נכון. יש לנו שחיקה של 8%. יש לנו חלק מהמפעלים המובילים שקוצץ תקציב המדען שלהם ב-40% וב-50%. עידו, אתה מכיר את הנתונים, יודע את המפעלים.

אנחנו עשינו פה את חוק רשות החדשנות והוספנו 40 מיליון שקלים.

נכון.

כן, אבל הוסיפו מכאן והוסיפו מיסים.

זה טיפה בים.

והוסיפו עוד משימות בנושא הזה. חבר הכנסת פורר, לשאלתך, אנחנו עשינו המון, כאמור תכנית לנגב המזרחי. אנחנו בוחנים את זה למגוון דברים. בנוסף יש לנו במשרד את הנושא של מסלולי תעסוקה, שבהם אנחנו נותנים תקציבים ייעודיים עבור אוכלוסיות מסוימות. נושא של בני מיעוטים, חרדים, אתיופיה, על מנת להגדיל את השילוב שלהם גם בעבודה מן הצד האחד וגם בתעסוקה איכותית.

לא ציינתם במצגת, אבל אתם משקיעים גם בעולים.

אז אנחנו ניתן את הנתון הזה כמובן.

וגם עוד פעם, המצגת יפה, הצבעים יפים, אבל צריך מספרים. כמה אנשים עשו הסבה במדינת ישראל, דאגתם להסבתם. זה מה שמעניין אותנו.

שאלה מצוינת, מיק.

אנחנו רוצים מספרים.

אנחנו נדאג עכשיו להביא את הנתונים.

זה חשוב מאד, אחרת אתה יודע, זה - - -

מיקי, וכל השאלות שלא נענה עכשיו, אנחנו תוך 7 ימים נעלה בצורה מרוכזת לוועדת הכספים. יפיצו את זה כמובן אליכם ואם צריך - - -

מה שאמר עודד פורר לגבי הנושא של עולים חדשים, אני חושב שאתם צריכים לתת לנו נתון של כל מה שמופיע, כולל עולים חדשים. יש תקציב לעניין הזה. כמה בוצע מתוך התקציב הזה וכמה אנשים, מקצועם הוסב.

כן, אלה הדברים שאנחנו דנים בהם פה בתכלס.

הדבר הבא שאני רוצה להגיד עליו משפט, לפני שנעבור להצגה הספציפית של היחידות, זה הנושא של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. הנושא של העסקים הקטנים, שהם למעלה מ-50% מסך המועסקים – 52% מסך המועסקים. כאן מושקעים תקציבים בנושא הזה. לא תקציבים בעיני שמספיקים.

כמה? בערך, סדרי גודל.

רן? 150?

120 מיליון.

אדוני השר, עם כל הכבוד, כמה זה לעומת התקציב של השנה הקודמת? כמה היה בשנת 2016? אותו דבר?

בערך.

זה לא מספיק, חבר הכנסת רוזנטל.

זה לא שזה לא מספיק, זה - - - מדיניות - - -

רק אני מזכיר לך שחלק גדול מהתקציב זה כבר לתפעול שוטף של מרכזי המעוף.

כן, תרגם את המדיניות למספרים.

נכון, נכון. לכן הנושא הזה של הגמישות - - -

אנחנו רוצים לדעת, מכיוון שהמדיניות היא להגביר את הנושא הזה, למה התקציב נשאר אותו דבר?

כן.

אוקיי. אני רק רוצה להגיד לכם עוד את היעדים שאנחנו עושים ואז נעבור לדברים. כיום במדינת ישראל יש 300 חברות בינלאומיות מהמובילות בעולם שפועלות כאן ואנחנו רואים כל הזמן באות ומצטרפות. ראינו לאחרונה את אמזון, ראינו את בוקינג, הנושא הזה מבורך. לנו יש שני אתגרים לעשות. אתגר אחד זה כמה שיותר מהחברות האלה יגיעו לפריפריה, זה האתגר הראשון שאנחנו רוצים לבוא ולעשות אותו. והשני, שחלק מהחברות האלה יהיו גם בתחום הייצור, מכיוון שמרביתן פועלות בישראל בתחום המחקר והפיתוח שזה יופי, אבל מה לעשות, לא כולם הם מהנדסים ולא כולם בוגרי 8200 ואנחנו צריכים לבוא ולעשות את הייצור, כפי שקורה באינטל, כפי שקורה ב-KLA, כפי שקורה במובילאי ואנחנו צריכים בנושא הזה לבוא ולראות ולעשות עוד ולכן זה חלק מהמגמות שלנו.

אגב, אחת הסוגיות המרכזיות, פרופסור טרכטנברג, שאנחנו חווים היום, זה לא נמצא אצלנו במשרד, אבל זה משליך אלינו: מחסור בכוח אדם. אתה יודע - - -

בעובדים, נכון. בדיוק.

זה בדיוק מה שאני אמרתי - - -

אבל זה לא טבעי שזה לא - - -

בדיוק, אז אני רוצה להגיד.

אני רק רוצה להשלים את המשפט.

רגע, זה עבר למשרד העבודה והרווחה?

זו בדיוק הנקודה ש - - -

אני רק אשלים את הכוונה, פרופסור טרכטנברג. תראה, אני אגיד לך משהו, היום במדינת ישראל כל מקצוע שתבקש, אתה יודע מה תהיה התשובה? אין.

נכון.

כלומר תרצה מהנדס תכנה, אין. תרצה נהג משאית, אין. תרצה עובד מטבח, אין.

חרטים אין. מנהלי עבודה בבנייה, אין.

זה סימפטום של בעיה טובה, מכיוון שיש שפל ברמת האבטלה. מן הצד השני, אין טיוב של המקצועות. היום מדינת ישראל, אני אתן לכם מושג. היום מדינת ישראל אחראית ל-3-4% מהתמ"ג של אוקראינה. זאת א ומרת אנחנו היום מעסיקים בערך 65,000 איש בודקי תכנות ודברים דומים באוקראינה. אגב, אני הייתי במיזם פנטסטי בבני ברק, BTC – מכרז טכנולוגיה בני ברק. לדעתי מיזם מדהים, לקחו שם יזמים, 9 קומות. יתנו שם גם עבודה. עזוב שהם גם ירוויחו כסף, זה גם דבר מצוין עבור מדינת ישראל וצריך לעודד.

זה ברבי עקיבא, ליד המאפייה.

איפה שקופת חולים מכבי, יש שם בניין 9 קומות. עשו שם צהרון לילדים, גן לילדים, לקחו 9 קומות. לכן כשאני נפגש - - -

כן, באמצע רבי עקיבא, נכון.

כן. כשאני נפגש עם חלק מהיזמים, הם אומרים לי תשמע, אנחנו לא עוברים לאוקיאניה בשביל לחסוך 5,000 שקלים בעלות כוח אדם. פשוט אין. אין לי כוח אדם. לכן אם אתם שואלים אותנו, אנחנו צריכים, כי אתה יודע, מדינת ישראל עשתה החלטה טובה להגדיל את כמות המועסקים, סליחה, להגדיל את ההכשרות הטכנולוגיות ב-40%, ב-700 מיליון שקלים. זה טוב, אבל זה לא מספיק. כי אם במקום עוד 700 בוגרים ייצאו לשוק עוד 3,000 בוגרים הם ימצאו עבודה והם ירוויחו 15,000 ו-20,000 שקלים. זה גם לא משכורת שכר מינימום.

לכן אנחנו כאן בסוף - - -

אבל אדוני שר הכלכלה, אני חושב שבשלב הזה צריך להגיד את האמת. ברגע שנלקחה מכם הזרוע הכי חשובה בתחום הזה, שזה שירות התעסוקה וזה הועבר למשרד שלא לו הנושא הזה, זה סירס את היכולת שלכם לקבל את הנושא הזה וצריך להגיד את זה. הרי תראה, אין לזה שום היגיון למה שקרה. זה פוגע במשק, זה פוגע באפשרויות העתידיות. אני חושב שאתה צריך לשמש קול בדבר הזה.

ביום שבו הבענו את הערכתנו על המינוי שלך, אמרנו שזה ייצר חסם שיהיה קשה להתגבר עליו.

חבר הכנסת טרכטנברג, הסוגיה של העברה או לא היא סוגיה חשובה, אבל בעיני גם אם זה היה אצלי ואין לי תקציב, אז אני לא קוסם.

נכון.

למרות ששנינו לימדנו באוניברסיטת תל אביב, אני לא הייתי עוזב את המשרד ומתחיל ללמד שם. ולכן הסוגיה היא שכאן מה שצריך לבוא ולראות זה כוח אדם. כי היום אנחנו סופגים את זה שחסר כוח אדם. ואני אומר שוב, מדינת ישראל מפסידה אחוזים בצמיחה, מפסידה אחוזים בתוצר ויש לנו ביקוש למקצועות איכותיים. נכון שחסרים 3,000 נהגים, אבל בעיני, כשחסרים בודקי תכנה שיכולים להרוויח 12,000 שקלים ו-13,000 שקלים, ולא צריך להיות גאון מחשבים בשביל להיות בודק תוכנה, אז בעיני זו סוגיה ומדינת ישראל עשתה צעד נכון, אבל לא צעד מספיק וגם זאת סוגיה שתדעו.

לכן אני חושב שזו סוגיה שצריך לבוא ולהציף אותה. ואני אומר שוב – זו השקעה, זו לא הוצאה. נחנך יותר אנשים, נשקיע יותר בחינוך, בסופו של דבר בנושא הזה זה יחזיר את - - -

אין היום מצב שאנשים עם הכשרה כזאת להייטק, לבודקי תכנה ודברים כאלה, שאין להם עבודה?

אני כמעט לא מכיר. אגב, חבר הכנסת אשר, אתה יודע, היום גם נהג משאית אין.

זה בגלל הביקוש הגדול של - - -

לא, יש לנו בעיה, אבל העניין הוא כזה שאני לא רואה מדיניות ממשלתית. לך יש מדיניות במשרד. אני לא רואה את המדיניות הממשלתית.

יש מדיניות, חברים. מדיניות גם צריכה - - -

הרי זה מתחיל בבתי הספר, בחינוך המקצועי. זה עובר דרך ההכשרה בצבא, זה עובר דרך תקציבים - - -

מדיניות גם צריכה כסף.

אין – בוא נעשה פה איזה פרויקט לאומי.

להיפך, אגב, הצבא - - - עובדים בתחומים האלה, בתחומים הטכנולוגיים. הוא המקור היום.

ברשותכם, אני אענה רק בקצרה לשאלות שעלו כאן ואני אשאיר את זה למנהל הוועדה, שאחרי זה יוכל להפיץ את זה. אז מבחינת שיווקים של מגרשים, מתחילת שנת 2017 הוקצו קרקעות בהיקף של 750 דונם ל-80 מפעלים. בשנת 2016 הוקצו 1,200 דונם ללמעלה מ-200 מפעלים ובשנת 2015 927 דונם למ-147 מפעלים.

זה מפעלים שקמו, או אתה מדבר רק על הקצאת קרקע?

הקצאת קרקע.

(היו"ר - עודד פורר)

ומפעלים בפועל?

המפעלים האלה קמים. זאת אומרת הלג אצלנו הוא שנתיים. כלומר קרקעות שהוקצו בשנת 2015 קיימים כיום.

אבל אתה מקצה את הקרקע פר מפעל שאתם יודעים שצפוי לקום?

כן, חייב. הוא מגיש תכנית השקעה - - -

כי אני רואה אזורי תעשייה למשל, שמאד מתקשים לאכלס אותם במפעלים. את מבוא כרמל למשל מאכלים, יש מפעל אחד שזה אוניפארם, בשורה אדירה אגב, מפעל נהדר, אבל בעיקר מרלוגים. זאת אומרת כי מרלוג לא מייצר מקומות תעסוקה וזה אחד מאזורי התעשייה - - -

אגב מרלוג לא נחשב מפעל.

נכון, נכון, אבל הוא באזור תעשייה, כי לא הייתה ברירה.

אבל הקצאת הקרקע הוא מקבל.

כן.

הוא לא מקבל.

הוא לא מקבל?

לא, הוא לא מקבל.

הוא מקבל ממישהו אחר?

לא, לא, הוא לא מקבל מאיתנו. כי מרלוג זה עסק מסחרי, אז אנחנו נותנים רק לעסק יצרני, כלומר שמייצר משהו.

אני מבינה שהמקור הוא לא מכם.

לכן זה לא מאצלנו. אז אלה הנתונים. אני אשאיר את הדברים האלה. ב-95% מהמקומות, לדוגמא יש לנו אתגרים בפארק צבאים, בבית שאן, לא מאוכלס עדיין. אגב, יש מפעל לשמחתנו - - -

גם בבר לב.

בבר לב דווקא יש פיתוח. בר לב, את יודע מה הבשורה היפה בבר לב? הייטק.

הייטק, זה מה שאמרתי.

זה בעיני, את יודעת, דווקא שם, שאנחנו רואים באזורי תעשייה רק תעשייה כבדה בפריפריה, בעינינו זה טוב, אבל זה לא מצוין.

אני מסכימה איתך.

כלומר אנחנו רוצים לבוא ולראות ודווקא בר לב זה דוגמא טובה. בבית שאן וצבאים - - -

אבל הם לא מצליחים לאכלס את עצמם, כי אין הטבות שם.

כי יקנעם מתחרה.

אוקיי. ועוד שאלתם לגבי השקעות. אז ככה, מתחילת שנת 2016 – נחום איצקוביץ, מנהל רשות ההשקעות, שהתקציב השנתי שלו עומד על 840 מיליון שקלים לשנה, התקציב שלו הולך אך ורק למפעלים מייצאים. כלומר מה זה אגב ייצוא? ש-25% מהמחזור שלך זה הקריטריון שבו אתה עומד, קריטריון אגב שלא פשוט לעמוד בו, בואו נודה על הדברים.

שאגב, בחוק ההסדרים הייתה פה מחויבות של רשות המיסים לייצר רף כניסה יותר נמוך מאותו חוק.

יותר נמוך, כדי שיגיעו לזה.

אנחנו ביקשנו והייתה גם איזו שהיא הסכמה. יש עדיין התנגדות שלהם מטעמים, הם אומרים שהם בינלאומיים או השלכות בין לאומיות, אבל אני חושב שיש מקום לפחות להכניס את רף הכניסה ולתת לגדול לתוך ה-25?

אגב, דווקא במקומות אחרים בעולם זה נמוך יותר.

במקומות אחרים בעולם נותנים את המענקים גם.

ברור. גם שם יש מענקים מבוססים תעסוקה.

המענקים ניתנים על בסיס אחר - - -

היה פה דיון בזמן חוק ההסדרים והייתה איזה – לא הבטחה - - -

טוב, אלי, תמשיך. אני לא רוצה ש - - -

אוקיי, הלאה. אז הנתונים שאמרתי קודם זה הקצאת מפעלים כוללת. בהקצאות קרקע אין קריטריונים אם אתה מייצר או לא. אצל נחום איצקוביץ - - -

שזה רק ייצוא.

נכון, שזה רק ייצוא, אז אישרנו 107 תכניות חדשות מתחילת שנת 2015. 58 מרחבים הורחבו, 16 מפעלים חדשים הוקמו ו-15 מפעלים עברו לפריפריה. סך ההשקעה בהקמת אותם מפעלים עמדה על 1.3 מיליארד שקלים, מתוכם אנחנו נתנו מענקים של 250 מיליון שקלים לצפונה. יש כאן את השמות של המפעלים. שלושה מפעלים עיקריים בכל אזור ואזור.

מה, הנתונים שמביאה התאחדות התעשיינים לא - - -

כן, זהו.

אין הלימה.

אגב, בואו לא נשכח דבר אחד, אפרופו התאחדות התעשיינים. חשוב לבוא ולזכור שבסופו של דבר נעשו צעדים משמעותיים לטובת התעשיינים בישראל ואני רוצה לדבר על שני צעדים עיקריים שוועדת הכספים אישרה אותם. אחד זה הורדת מס החברות מ-26.5% ל-23%. חברים, הורדנו את הנטל על החברות במדינת ישראל בצורה חדה, שלא הייתה כדוגמתה ב-20 שנה האחרונות.

שנית, ועדת הכספה אישרה כאן את הורדת המס ליצואנים בפריפריה מ-9% ל-7.5%. אגב, כששאלו אותי בין היתר במגמות האם, הרי תמיד מדברים בתעשיינים להפחית את מס החברות מ-16 ו-7.5. אני אומר רק דבר אחד, הפחתת המס היא נכונה, אולם חייבים לשמר את הפער לטובת הפריפריה. אסור להיות מצב - - -

זה מה שעשינו פה.

נכון, אבל כשאתה מדבר לדוגמא על 12-6, אתה מקטין את הפער לטובת הפריפריה ולכן בסופו של דבר אנחנו רואים שככל שאתה מתרחק יותר, שיעורי האבטלה עולים.

עוד שני נושאים. אני רוצה להוסיף לפני שאני זז את הנושא של מינהל סחר חוץ. ישנם 45 נספחים. היום נקלטו 15 נספחים חדשים. אגב, זה יותר קשה מקורס טיס. מלמעלה מ-1,000, נבחרו 15. פעם ראשונה בהיסטוריה שיש יותר בנות מבנים – 8 מתוך 15 ובאמת עברו שם תהליך סינון וגם בנושא הזה אנחנו צריכים להגדיל את הכמות.

אתם יודעים, בסין יש לנו את מספר הנספחים הגבוה ביותר – 6 נספחים, אבל זה נספח על כל 200 מיליון איש.

ברור.

כשאתה בודק את זה בכמויות, אז בקטע הזה זה פחות.

אתה בודק כמה כל נספחות מצליחה להגדיל את הייצוא שלה?

כן. תראה, בנספחים בסופו של דבר אנחנו עכשיו עוברים לתהליך מדיד. הנספחים מתחלקים לשני דברים, אחד זה הייצוא ושניים השקעות במדינת ישראל. זה שני הדברים.

עד עכשיו לא הייתה המדידה הזאת של הנספחים?

לא. הם מדווחים. תשמע, אני אומר לך, מדובר בחבורה המצוינת ביותר של מדינת ישראל. חברה צעירים, מוכשרים, משכילים, חברה באמת, אתה תפגוש אותם – הכי טובים שיש, אבל אני רוצה שהדברים יהיו יותר מדידים. כלומר כמה עסקאות - - -

(היו"ר – משה גפני)

אתה תצטרך לצאת.

אה, הוא יוצא? ואין לנו זמן לשאלות.

רגע, יש עוד כמה שאלות, בבקשה.

אז רק עוד שני דברים אחרונים ואז אני אענה לשאלות. אחד זה הנושא של ייצוא. חרף התחזקות השקל, הייצוא במחצית הראשונה של השנה עלה ב-5%. זאת נקודה אחת. שנית, אנחנו מקפידים מאד על הנושא של רכש גומלין. בעבר הייתה התחייבות רפה, שבה ברכש גומלין אמרו כשאותה חברה ממשלתית רוכשת, אז היא צריכה לבוא ולעשות ביי-בק. היום הנושא הזה הולך לשינוי שיכלול ערבויות. זה לא מתוך מטרה שאנחנו רוצים לבוא ולחלט את הערבות, אלא מתוך מטרה שיבטיחו שהם יקנו בתעשייה הישראלית.

נקודה אחרונה, וזו גם סוגיה שבטח תגיד אליכם, אנחנו הולכים לשנות את תקנות המקור. זאת אומרת היו חלק מפעלים במדינת ישראל, שיש העדפה לתוצרת ישראלית. כעת צריך בזה שני דברים. אחד צריך שאנחנו יחד עם וועדת הכספים נלך, ובמקרים מסוימים עם ועדת הכלכלה, מול חברות ממשלתיות ומול גופים ממשלתיים, שמנסים לעקוף את חוק - - -

נכון, נכון, מאה אחוז.

תוצרת העדפה ישראלית.

לא מנסים - - -

כופים מכרז בצורה כזאת שלא - - -

הדוגמא הטובה ביותר הייתה עם המשטרה, שהכניסה סעיף - - -

נכון, עם המדים.

נכון. זו הייתה הדוגמא הטובה. שם הצלחנו למנוע את זה. כאן, אני פשוט מבקש מכם, משרד ממשלתי, חברה ממשלתית, לא להקל בה. פשוט לא להקל כי זו פשוט פגיעה במדינה.

נכון, מאה אחוז.

זה זלזול בחוק ויש הגנה של 15. זאת אומרת אם מישהו יקל יותר מ-15%, אז לא יקנו ממנו, אבל כל עוד הוא עומד בקריטריון שקבע המחוקק, צריך בנושא הזה לבוא - - -

השר, אני מבקש.

אני כאן סיימתי. אני יכול להמשיך - - -

תן לנו דקה.

שאלות קצרות.

ברשותכם, כמובן שאחרי המנכ"ל והצוות יציגו את המשך הדברים.

כן, כן, שאלה.

שתי שאלות שאולי בגלל הזמן לא התייחסת אליהן. אחת, למרות חקיקה אין סופית בנושא של מחירים, המחירים במדינת ישראל לא יורדים כמעט ומשהו פה לא בסדר. זה דבר אחד. ושניים, הנושא של הפריון במדינת ישראל, שזה באחריותך.

כן, נכון.

הפריון במדינת ישראל הוא מהנמוכים ביותר המערבי ולא עושים כמעט שום דבר בעניין הזה. כמעט כלום. זה מתחיל ממחשבים, דרך הכשרה, דרך מיליון דברים שצרך לעשות ולא עושים והפריון הוא דרמטי.

נכון.

איילת.

קודם כל אני רוצה לברך אותך - - -

שאלה.

בסדר. אתה נוגע בכמה דברים מאד מאד קריטיים, בעיקר אני מרגישה שיש לתעשייה הורים. אני כן חושבת בנושא של תעשייה מסורתית, אני רוצה שנמצא את הדרך לייצר איזה שהוא ביטחון במקומות שבהם אין חלופת תעסוקה לעובדים שמפוטרים ואנחנו כל הזמן מתעסקים בעובדים שמפוטרים. גם אם זה לא הפואטה שלנו.

נטו תעשייה זו בעיני תכנית קריטית, חיונית וחשוב להוציא לפועל. עם תקציב משמעותי היא גם תגיע, אני מניחה, לשולחן בקרוב, גם עם שר הכלכלה וגם עם שר האוצר. אבל אני רוצה לומר לך - - -

אם נטו תעשייה זה לקחת תקציב ממשרד הכלכלה, אז לא עשינו כלום.

בדיוק, בדיוק. ולכן אני גם פניתי לשי באב"ד שריכז את הוועדה מטעמכם וביקשתי באמת שאלף התקציבים יאופיינו באותם מרכיבי צמיחה שאתה הצבעת עליהם, כולל הנושא של העובדים, כי בסופו של דבר אם ההכשרות מתמצות, עם כל הכבוד, בטבחות ובספרות, יש לנו בעיה. צריך להחזיר גם את התעשייה כעבודה מועדפת. היא חייבת לחזור. זו הדרך היחידה לייצר עתודה של עובדים לעתיד.

יש לי עוד המון, דברים, אבל אני - - -

לא, לא. אנחנו ממשיכים אחרי זה.

הצוות נשאר כאן.

המנכ"ל גם נשאר. אני רק רוצה להזכיר, אנחנו קיימנו כמה דיונים כאן בוועדה עם נשיא התאחדות התעשיינים ועם כולם, ובעקבות זה הוקם הצוות.

נכון. שלחתי גם לשר.

והנושא של אם הולכים למחזר תקציבים קיימים – כסף זאת פונקציה של פעילות.

אין ויכוח. שלחתי לשר הערות.

מנו, בבקשה. שאלות.

כן, כבר יש הרבה, אני מאד ממוקד. תראה, בנושא של החדשנות ציינת את הדברים, אבל החדשנות לא מגיעה לתעשייה המסורתית וצריך פה לעשות מאמץ מכוון, מרוכז, כדי להרחיב את המושג של חדשנות ולהשקיע גם שם. שיעור התעסוקה בהייטק, אתם מציינים 10% - גבוה מאד, אבל הוא תקוע שם, כלומר זה לא הולך מעבר.

הנקודה השנייה, אמרתי קודם אבל אני רוצה פה לחדד. אני חושב שצריכה לבוא דרישה מפורשת שלכם להחזיר את משרד העבודה ובייחוד את שירות התעסוקה אליכם. כל הדיבורים כאן על העלאת הפריון וכו', הדברים הנכונים שאתה אומר, אלי, לא יתממשו אלא אם כן זה יחזור למקום הטבעי שלו, שזה משרד הכלכלה.

תודה רבה. עודד. שאלה אם יש.

הוא לא משים להם?

לא, לא, לא.

לא, הוא ישיב.

שאלה בקצרה.

שאלה קצרה. בשבוע שעבר אני פניתי גם לכנס דיון ומבחינתי אפשר בלי הדיון. שבוע שעבר פורסם על ההחלטה של מפעל זוגלובק לא לפתוח את המפעל בשלומי שהם תכנוני לפתוח, שהיה אמור להעסיק 100 עובדים, סגירה של קו ייצור בברור חיל. זה נכון שהתעשייה הישראלית משתנה וזזה לכיוון - - -

זה המכתב שהעברת?

כן, אני כתבתי לך בעניין הזה. זה נכון שהתעשייה הישראלית הולכת לכיוונים של הייטק וכיוונים אחרים, כמו שציינת קודם. יחד עם זאת, אם המפעל הזה צריך להתמודד מצד אחד מול מפעלים אחרים באירופה, שמקבלים מענקים בלי קשר ל-25% ייצוא, שמקלים עליהם כמובן לרכוש ציוד ולייצר במחירים יותר זולים ומהצד השני גם עושים הקלות על ייבוא, וזה נכון שאנחנו רוצים הוזלה של יוקר המחיה, אבל בסוף אנחנו משפיעים פה השפעה מינורית על יוקר המחייה בצד הזה, כשאנחנו לא מאפשרים למפעלים לייצר, בעיקר מפעלים - - -

פוגעים. נכון, נכון.

תשמע, זוגלובק זו תעשייה של 80 שנה.

טוב, אוקיי.

זו פגיעה שצריך להתייחס אליה.

תודה. מיכל?

אין לי הערה מיוחדת.

יעקב?

כן, אני רוצה לשאול או לומר שלצערנו עדיין יש חסמים שלא יורדים מספיק לאותן חברות שהן קטנות או בינוניות וגם בתחום ההייטק. למשל הייתי לא מזמן בכרמיאל, הרב גפני מכיר את הדבר הזה, ומה שמתברר שהספקיות הגדולות של משרדי הממשלה, כמו אלביט ואחרים, הם מוציאים העבודות שלהם ולאו דווקא לאותם מפעלים קטנים שנמצאים בפריפריות ונותנים מענה תעסוקתי במקום.

הרף הזה הוא רף גבוה, יש להם איזה רף של הכנסות שחברה מסדר גודל מסוים, 2.5 מיליון שקלים - - -

כן, הם לא מתחשבים.

הם לא מגיעים לזה. זאת אומרת הם גם לא יגיעו לזה, אם לא תהיה להם הדחיפה מאותם חלקים. האלה. לכן צריך לראות שהעבודות הגדולות שנעשות במדינת ישראל יחולקו לפרוסות ולא ילכו דווקא על חברות ענק, שבעצם הן עושות איזה שהוא חוזה אחד עם סכום ענק ואז כל הקטנים לא נכנסים לתוך העניין.

נכון מאד. תודה. סתיו, בבקשה.

תודה. שתי שאלות בבקשה. שאלה ראשונה, איפה משרד הכלכלה עומד היום בהקשר של תכנית הצפון, שנכתבה במשרד הכלכלה. בהתחלה היא הייתה אמורה לכלול 19 מיליארד שקלים, כולל מעבר של מרכזי התחזוקה של צה"ל לצפון ועוד שורה ארוכה של העברת תעשייה ומפעלים. גם בתכניות העבודה שלכם כתובים כמה יעדים מאד מאד חשובים - - -

- - - שלנו, של בערך 920 מיליון שקלים - - -

טוב, שאלה אחת. שאלה שנייה.

אבל לא סיימתי אותה. בתכניות העבודה שלכם יש כמה יעדים מאד חשובים כמו השוואה של משכורות ושכר בין הצפון למרכז. הפער היום עומד על מעל 30%, זה לפי תכניות העבודה של המשרד. זאת שאלה ראשונה. אנחנו יודעים שמהכסף של הצפון עבור רק מאות מיליוני שקלים. אף פעם לא קיבלנו פירוט מדויק של כמה מאות באמת ולאן בדיוק הם עברו ומה האחריות של המשרד. אבקש על זה תשובה.

הנושא השני הוא בשאלות תקציביות. יש פה שורה ארוכה של רזרבות סמויות בתוך התקציב. תכניות מאד מאד חשובות כמו עידוד תעסוקה באוכלוסיות ייעודיות, חרדיות, אוכלוסיות ערבים, נשים חד הוריות. תכנית שלמה של שילוב נשים חד הוריות בשוק העבודה, שהתגלה בדיון שעשינו בוועדת השקיפות שמדובר בתכנית כמעט פיקטיבית לחלוטין.

(היו"ר – מיקי רוזנטל)

סתיו, אם את יכולה טיפה לקצר, יש לו רק 5 דקות לענות על כל השאלות. בבקשה.

אין בעיה. בקיצור גמור, מתוך 35,000 נשים שהיו יכולות להשתתף בתכנית, יש רק כמה עשרות בודדות שזכו להשתתף בה, ועוד שורה ארוכה של תקנות, שפשוט כל שנה מועברים לשם תקציבים, התקציבים מבוצעים בכמעט אפס או בפחות מ-10% וחוזרים לקופת האוצר בעודפי תקציב. עשרות רבות של מיליוני שקלים בסך הכך, שאפשר היה להשתמש בהם לדברים מאד מאד חשובים ונראה שהם לא מנוצלים.

תודה רבה. אני רק רוצה שהוא יספיק לענות לנו.

זו ישיבת פיקוח תקציב.

את צודקת לגמרי. אני איתך לגמרי. אנחנו היינו רוצים שהוא יענה על מגוון רחב וגדול של שאלות.

אני מאחר. אני כמובן אגיע עוד הפעם והצוות נשאר אם צריך. אני אשתדל להתייחס לדברים שעלו כאן.

קודם כל חבר הכנסת רוזנטל, בעניין הסוגיה של יוקר המחיה. מדינת ישראל מאופיינת באחד השווקים הריכוזיים ביותר, שבין היתר נובע מזה שמדינת ישראל היא אי. אמנם לא אי גיאוגרפי, אבל אי שאין בו מסחר. רק במדינת ישראל, דבר שלא קיים באירופה, יש יבואנים בלעדיים. אתה יודע, זה לא דבר שקיים באירופה. גם אין דבר כזה, יש מפיצים ואם אתה ספק אתה יכול להיות גם כמה מפיצים. אתה יודע מה כל המטרה של בלעדיים? בלעדי – המטרה היא לצמצם את התחרות ולגבות ממך יותר כסף.

ברור. אתה יודע איזו מלחמה יש עכשיו באירופה על היין?

תדע. למה כל אחד רוצה להיות בלעדי? רק מתוך מטרה לקבוע את המחיר המקסימאלי. לא המחיר שהוא מרוויח - - -

בסדר, אתה יודע, זה בידכם העניין הזה של היבואנים. הייבוא המקביל זו החלטה שלכם.

נכון. ולכן כאן נעשים שני דברים. אחד, קודם כל פניתי לממונה על ההגבלים העסקיים, שתבדוק את כל אותם יבואנים, שחלקם מחזיקים מעל 50%, ותכריז עליהם כמונופול על כל המשתמע מזה ותבדוק את הרווחיות. זה דבר ראשון.

הדבר השני, מתקיים כיום דיון מהותי וחשוב ביותר בוועדת העבודה והרווחה בנושא של יבוא מקביל. מי שחבר בוועדה, שיהיה שם. ישנם גופים שפועלים בדרכים כאלה ואחרות לצמצם ולהשאיר חסמים בייבוא לישראל. החסמים משחקים אך ורק לטובת היצרנים הבינלאומיים, היבואנים הבלעדיים שממשיכים לגזור קופון.

לכן בנושא הזה, כל מי שחבר בוועדה. אני אומר שוב, אתה יודע, רצו לבוא ולהגביל את ייבוא הבשמים. אגב, אני עד היום לא ראיתי באיכילוב אנשים עומדים בתור כתוצאה מבישום יתר. באמת לא ראיתי, אבל מה? הפחידו את כולנו בנושא הזה.

חכה, חכה, אחרי - - -

אתה יודע, הצליחה ועדת העבודה והרווחה לקדם ייבוא מקביל של מוצרי מזון. מוצרי מזון שאנחנו מכניסים לפה, אתה יודע, פסטה, הרי היום יש ייבוא של פסטה וזה הוריד את המחיר. פסטה, אני רק מזכיר לכם, אוכלים את זה. אוכלים וזה נכנס לבטן וכן הלאה. מי פה או משפחת שיניים, שלרוב בסוף השימוש אתה יורק את זה לצורך העניין, את זה אי אפשר בשום אופן.

לכן אני כאן מבקש מכם – הדבר הזה הוא אך ורק לטוב הצרכנים והוא נדרש בשוק הריכוזי במדינת ישראל.

לגבי הנושא של הפריון. העלאת הפריון טמונה בשני דברים. אחד, השקעות טכנולוגיות והכשרות כוח אדם.

נכון.

בעניין של השקעות טכנולוגיות, עם כל דבר זה מפעלים. אתה יודע, אני יכול להגיד לך העובד הישראלי הוא לא טיפש או עצלן. ממש לא. רוב העובדים הישראלים הם דווקא עובדים חרוצים ומסורים. אתה יודע, התרבות של שעות נוספות, קיימת רק במדינת ישראל. היא כמעט לא קיימת באף מקום בעולם. אתה יודע, זה שבישראל הוא עובד עם מכונה ישנה ובגרמניה עם מכונה חדישה זה אומר. ולכן כאן צריכים המעסיקים להכניס את היד לכיס ולקנות מכונות חדשות. זה ישתלם להם ויגביר את התחרות. לכן כאן, זה שמדינת ישראל הורידה את המס, זה עזר להם.

אבל בסדר, איפה - - -

הדבר השני, ההכשרות זה אחריות המדינה. ולכן מדינת ישראל צריכה, כפי שאמרנו, חבר הכנסת רוזנטל וגם אמר את זה חבר הכנסת טרכטנברג, להגדיל את היקפי ההכשרות. אתה שואל, אז אחד הנושא של ההשקעות בפריון, זה עיקר בעיני.

בנוסף לזה תדבר אחרי זה מיכל פינק. פעם ראשונה שאנחנו פרסמנו לפני חודש תכנית של 60 מיליון שקלים לטובת פריון בצפון. כלומר ללא קריטריון ייצוא, תבוא ותקנה מכונות חדשות במימון המדינה. על כמה עומד המענק, מיכל?

זה 30 מיליון, 30% אחוז מענק, שהתאמנו את זה ל - - -

30% למכונה?

כן. אגב, אבל אני אומר לך משהו, זה לא מספיק.

לא, בטח שלא.

דבר נוסף שצריך לעשות אותו ויכול להיות שיהיה לו ביטוי בנטו תעשייה, זה הנושא של מתן פחת מואץ. כי פחת מואץ מעודד בנושא הזה השקעות. הלאה.

לגבי הנושא של תעשייה מסורתית. אנחנו וגם ועדת הכספים לא מזלזלים באף ועדה. אם אתם זוכרים, לפני בערך חודשיים-שלושה היה דיון בעניין ויסוניק והחברה הנוספת, סוגת, שרצו לסגור. ירדנו, המנכ"ל, אני הצוות. ביקשתי מבועז הירש משירות התעסוקה, תצטרך אלינו. הגיע. על 400 עובדים היה ביקוש ל-2,000. ואגב, מרבית המקומות היו מתעשייה מסורתית. היה ביקוש של אוסם, היה ביקוש של סודה סטרים, היה ביקוש של עוד מפעל לשיווק ביצים. היה ביקוש של אינטל, אבל אינטל רצו חברה יותר מוכשרים, אבל דווקא היה שם ביקוש הרבה יותר גדול מההיצע בנושא הזה. כלומר זה לא קיים ויש בנושא הזה - - -

אבל למה צריך לרדת לשם כדי לראות את זה?

לא. אני אגיד לך.

למה אין בארץ איזה שהוא מנגנון שיכול לווסת את הדברים.

חבר הכנסת אשר, אני אומר לך, אני מניח שגם אתה עושה את זה. גם אתה ביקרת בכרמיאל. בכל זאת, כשיש מפעל של 350, נסגר, אתה הולך לראות. אתה יודע, כאילו, אתה יוצא קצת מאזור ירושלים ומבקר אותם.

אבל מישהו בשירות התעסוקה - - - לראות את זה קודם.

הלאה. נושא של נטו תעשייה חשוב. אני יודע שהתכנית הזאת תיסגר במהלך החודש, עוד שבועיים. חדשנות בתעשייה מסורתית, אנחנו משקיעים בזה בשתי דרכים. אגב, הרשות לחדשנות לא מתעסקת רק בהייטק, גם בתעשייה מסורתית. לדוגמא היא נתנה תקציב למפעל נירלט. אתה יודע, כל מיני פיתוחים. זאת אומרת אנחנו נותנים למגוון מפעלים חדשים. בנוסף לזה מיכל תדבר אחרי זה על מכון לייצור מתקדם והדברים הרלבנטיים.

זוגלובק, הסיפור של זוגלובק. אנחנו קראנו בעיתון כמוכם.

רגע, אלי, אבל לא התייחסת למה שאמרתי על שירות התעסוקה.

תראה, בנושא של שירות התעסוקה, אגב בעיני החלק החשוב יותר הוא לא שירות התעסוקה, בעיני זה הכשרות המקצועיות.

כן, אבל זה הולך ביחד.

אבל זה שייך לשירות התעסוקה. ההכשרות יושבות שם.

לא - - -

אני אגיד לך שוב, תראה, חבר הכנסת טרכטנברג, אני - - -

מה לא? חלק גדול משירות התעסוקה זה - - - ההכשרות.

אני אומר לך, מההיכרות השטחית שלי עם בועז הירש, הוא נראה לי פקיד ציבור איכותי.

לגמרי, אני מכיר אותו.

ולכן אני אומר לך, אני עכשיו פחות מעדיף להתעסק בכבוד ובחלוקה, אלא שלבועז הירש יהיה יותר כסף על מנת להכשיר אנשים. כי אנחנו בסופו של דבר בתעשייה, מתמודדים עם המחסור של כוח האדם. ואני אומר לך בכנות, עם התקציבים הקיימים, ואני אגיד לך אגב את הדבר הבא, חבר הכנסת טרכטנברג. אחד הדברים – ואתה גם עם הניסיון האקדמי שלך – אתה יודע, למה מדינת ישראל לא נותנת תקציב רק לאוניברסיטאות? למה במכללה, ניקח לדוגמא את המכללה למינהל, שמלמדים שם מחשבים ומדינת ישראל רוצה – למה היא לא נותנת לזה מימון?

מדינת ישראל צריכה לבוא ולתת לזה מימון. תגיד לי מי שלומד שם משפטים, אז לא ניתן מימון. ולכן אני אומר לך, זה הדבר. כי היום אתה יודע מה קורה? אני מדבר מנתונים בערך, במכללה למינהל יש 15,000 בוגרי משפטים ו-2,000 בוגרי מחשבים. כל אחד מהם משלם 30,000 שקל לשנה שכר לימוד, כשהמחשבים משלם 5,000, כי אני המדינה, רוצה שהוא ילמד את זה. משפטים שישלם כל אחד כמה שהוא רוצה. לכן זה השינוי.

אז המדינה תסבסד. אם זה יהיה מחשבים, אז - - -

דווקא עיקר העבודה זה להזמין לכאן את הות"ת ואת משרד החינוך ולתת לזה יותר כסף.

זה רעיון טוב.

לתמרץ אתם לכיוונים האלה.

אני שואל אותך שאלה, למה צריך רק 720 בפסיכומטרי ללמוד מחשבים? לא כל אחד צריך לבוא ולהמציא את ה- - - הבא. גם מי שמקבל - - -

אולי בגלל מחסור במקומות. ככה זה היה פעם במשפטים.

גם מי שמקבל 610 בפסיכומטרי יכול להיות בודק תוכנות. אז אולי הוא לא ימציא את האייפון 9, אבל הוא ימצא עבודה וימצא עבודה טובה. ולכן זה הדבר ולהגדיל את התקצוב של המכללות.

נושא של זוגלובק – קראו כמוכם. המנכ"ל עשה צעד מצוין, התקשר בנושא הזה, הזמין אותו. אמרתי לכם, גם בנושא של זוגלובק, אנחנו מכירים את השוק. הייתה איזו תופעה, כמות רכישת הנקניקיות ירדה, דבר שקורה, מה לעשות?

לא, הוא דיבר על מפעל של פיצות ובורקסים שהוא היה אמור לפתוח.

גם הנושא של בורקסים. אני אגיד לך שוב, נכון להיום, כשיש לנו תקציב של 840 מיליון שקלים, הוא יכול ללכת רק ליצואנים. כי אם אנחנו נפתח אותו לכולם, אנחנו ניתן לכל אחד סכום אפסי שלא יעזור לו.

לגבי הנושא של חברות קטנות, חבר הכנסת אשר. אני רק רוצה לומר לך שברשות לחדשנות נותנים לאנשים כמה מאות אלפי שקלים רק עם רעיון. שאפילו הוא ישב בבית, הוא חשב על איזה רעיון, ויש את הוועדות המקצועיות של הרשות לחדשנות שהן חושבות על - - -

זה כן, זה אני יודע.

כלומר אפילו לא צריך להיות לו מפעל, אפילו לא צריך להיות לו כלום, הוא יושב אצלו בחדר ומדינת ישראל נותנת לו כמה מאות אלפי שקלים, רוץ, תצליח. וניתנים מאות כאלה מדי שנה ולכן אין קריטריון לגודל. המדיניות שלנו היא דווקא לעזור לקטנים ובפריפריה.

לא, אבל העידוד שלך - - - קריטריון של 2.5 מיליון שקלים.

נעמי, את אחרי זה תרחיבי בנושא של ה-2.5 מיליון, בסדר? אני יודע שאת מכירה את זה.

חברת הכנסת שפיר, תכנית צפון. עד סוף שנת 2018 יושקעו בתכנית צפון 920 מיליון שקלים. זה הסכום. מי שמובילה את התכנית ומרכזת את כל אגפי המשרד ועושה עבודה מצוינת זאת מיכל פינק.

בהמשך סכום דומה מדי שנה?

לא, יש יחסית גידול.

זה הסכום ל-2017-2018 ש - - - משרד הכלכלה בהחלטת ממשלה.

כן.

ביחד. כלומר 400 בשנה.

450.

לא, לא, זה לא בהכרח פר שנה, כי מה שקרה - - -

זה תקציב דו שנתי.

התקציב אושר בדצמבר לפני שמונה חודשים ולכן החלק הארי שלו דווקא יקרה, אבל מיכל, אחרי זה אני מציע שתפרטי.

דבר נוסף, מבחינתנו, תני את הברייק דאון של ה-920 מיליון שקלים.

(היו"ר משה גפני)

רגע, אבל הולך להיות שינוי בתקציב עכשיו. בנובמבר הם יביאו לי תקציב?

אפשר להוסיף.

בסדר גמור.

הם רוצים אפילו להביא חוק הסדרים עליו.

920 מיליון שקלים זה התקציב - - -

920 מיליון מתוך 19 מיליארד שהתכנית נכתבה - - -

זה התכנית שלנו. אגב, אני רק רוצה לומר, תקציב משרד הכלכלה הוא 4 מיליארד שקלים, כולל הרשות לחדשנות.

בסדר, אנחנו ניהלנו גם הרבה מאד ישיבות.

כלומר הצפון מקבל יותר מחלקו היחסי וטוב שכך.

כמה - - -

חברת הכנסת שפיר, אחרי זה תשאלי אותה. 920 מיליון שקלים, אם תרצי היא תיתן לך גם את הברייק דאון של כל ה-920 מיליון שקלים, אם תרצי היא תיתן את הדבר.

בעניין הרזרבות, לי לא ידוע ובזמן ששאלת אני שאלתי את החברים מהמשרד, לי לא ידוע שיש לנו רזרבות, נהפוך הוא. אנחנו במצב שבו תקציב הרשות לחדשנות נגמר, תקציב אזורי תעשייה נגמר. אנחנו במצב - - -

אני יכולה לעבור איתך תקנה-תקנה - - -

אנחנו פתחנו עכשיו 10 - - -

בעיקר בתקנות של עידוד תעסוקה לאוכלוסיות - - -

לא, זה עבר למשרד העבודה, חברת הכנסת שפיר.

זה לא אצלו.

זה לא אצלנו.

לא.

זה לא אצלו.

זה לא אצלם.

אבל אני אבקש שני דברים. אחד, שתיעשה בדיקה אצלנו האם קיים סעיף כזה ולמען הסר ספק, אם לך יש את הסעיפים, תעבירי לנו ואנחנו נגיד לך אם זה אצלנו או לא.

אדוני השר, אני-. כן, כן, בסדר, להודות לו. אדוני השר, אני מודה לך על ההופעה שלך. אני התרשמתי גם שאתה מצוי בפרטים והפרטים הם חלק מהעבודה. אתה מצוי בפרטים ואני התרשמתי מזה - - -

אבל חלק מהתקנות עדיין אצלכם בתקציב. אז על איזה תקציב אנחנו אמורים להסתכל? איפה נמצא הכסף?

סתיו.

אבל שמעת?

רגע, אני התרשמתי מזה - - -

זה עבר, אבל התקציב עדיין - - -

אבל הוא צריך ללכת. אני הסכמתי הרי שהוא - - -

אז זה מאד מעניין איפה נמצא התקציב הזה.

רגע. אני התרשמתי מאד לטובה בעניין הזה, אני מודה לך על כך. אני מבקש שאנחנו נמשיך את הדיון עד השעה 12:30, עם המנכ"ל, עם העובדים הבכירים. אנחנו נבקש פרטים. זה לא מספיק.

תקבלו.

הדיון הזה הוא דיון מאד מעניין ומרתק, אבל זה לא מספיק. אנחנו רוצים את סעיפי התקציב, את הביצוע שלהם, אנחנו רוצים את זה להמשך. בסדר, תודה רבה.

תודה לכולם, אני אגיע מתי שצריך.

בהצלחה.

תודה אלי.

תודה רבה. אני רק רוצה לומר לחברי הוועדה, במהלך הדיון שהיה קיבלתי טלפון מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והוא אכן יעביר את חוות הדעת לגבי חיפה כימיקלים, הוא יעביר לנו את חוות הדעת.

או, איזה מרגש.

או, מרגש.

ממש מרגש.

מה יש לכם אתם?

חבר הכנסת גפני, ככל הזכור, דיברתי איתך חצי שעה - - - אמרת לי שאתה שומר על המדינה.

תקשיב, המצב הוא היום כזה, שאם מישהו נותן לך היום משהו, מחר הוא יכול להיות בחקירה. אז עדיף שייתן היום.

לא.

אני מאד נפגעתי בשביל הוועדה, לבקש את הממשלה שיתוף פעולה עם הוועדה.

צודק. נכון.

מדובר על דיון שהתקיים כאן. ביקשתי, התקשרתי אליו ושאלתי אותו האם אפשר לתת את האישור על היתר הרעלים. גם אם אין רישוי עסקים, הרי זה בליבת הוויכוח.

נכון, נכון. שאלה מצוינת.

אז הוא אמר לי בהתחלה, במשרד אמרו לי שהוא נוטה שכן, בטלפון הוא אמר לי שלא ויש חוות דעת שלו. אז אמרתי לו בסדר, תעביר לי את חוות הדעת, נלמד אותה גם, אנחנו בוועדה. בסדר, הוא אמר לי נשלח לך. אחרי חצי יום הוא מתקשר אלי והוא אומר לי היועץ המשפטי לא מאפשר להעביר את חוות הדעת.

מדהים.

אז אמרתי זה בסדר גמור, אין בעיה, אני גם לא אעביר לכם כמה דברים שצריך אישור שלנו. הוא לא מעביר חוות דעת. אנחנו ניהלנו פה דיונים ביטחוניים ניהלנו פה, מה שהם הדליפו אנחנו שתקנו. וניהלנו ואישרנו והכל.

אתה רוצה לבוא להפגנה בפתח תקווה?

לא, לא. לא. יש לי הפגנות - - -

מתחילים אותה בשבת, זו הבעיה.

לא, לא. דווקא לא. לא משנה.

לא, בצאת השבת.

לא חשוב. אז הוא התקשר אלי עכשיו, הוא אומר לי למה אתה הולך לעיתונות? אז אמרתי לו אני לא הלכתי לעיתונות. אני באמת לא הלכתי לעיתונות. אמרתי לו שאמרתי את זה לחברי הוועדה. אנחנו שותפים יחד בכל הנושאים הללו ואמרתי לחברי הוועדה אנחנו לא יכולים לקבל חוות דעת בגלל שאנחנו-. לא יודע את הסיבה.

אנחנו אנשים לא פשירים.

זו חוות דעת שגם חייבת להיות חשופה לציבור. הציבור צריך לדעת למה הוא - - -

לא חשוב. מה זה מעניין אותי אבל עכשיו?

נכון. הציבור - - -

הוא לא רוצה לתת לנו, אין בעיה.

בוא ניתן להם קצת.

ואז הוא התקשר אלי באמצע הדיון, לכן הייתי צריך לצאת. הוא אמר אני מעביר אליך את חוות הדעת, בסדר. וזה בסדר, מה? במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. אילת, לא הקשבת לי.

הקשבתי לך.

מה אמרתי?

עכשיו - - -

הלאה. אדוני המנכ"ל.

מהמקרו למיקרו, זמננו קצר. אני אנסה לגעת במשרד במספרים ושאלות תוך כדי, תרגישו בנוח.

תקציב המשרד הוא כ-4 מיליארד שקלים, כאשר כ-57% ממנו זה ברשות לחדשנות, שכידוע היום היא מחוץ למשרד, יחידת סמך. המטרות של המשרד זה הפחתת יוקר המחייה, כשאתם שומעים מה אנחנו מנסים לעשות בזמנים אלה. פיתוח כלכלי חברתי כתשתית לצמיחת המשק, חיזוק העסקים הקטנים ופיתוח מנועי צמיחה ושיפור הפריון.

יחידות המשרד המרכזיות, זה לא כולן. מי שבתוך המשרד – הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה, מה שדובר פה, כ-900 מיליון שקלים בשנה. מינהל סחר חוץ כ-200 מיליון שקלים בשנה. הסוכנות לעסקים קטנים גם כן כ-200 מיליון שקלים בשנה, הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי והשקעות זרות, מה שמכונה הרשפ"ת, מי שאמון על רכש וגומלין מכל החברות שעושות פה מכרזים. מינהל אזורי תעשייה, מינהל תקינה, מינהל ייבוא, מנהל תעשיות ומינהל סביבה ופיתוח בר קיימא. אלה יחידות המשרד שאין האוס.

רשויות ויחידות סמך זה הרשות לחדשנות, מכון הייצוא שעובד יחד עם סחר חוץ, מכון התקנים, שעובד עם מינהל התקינה שלנו. הרשות לסחר הוגן להגנת הצרכן, הרשות להגבלים עסקיים.

קידום החדשנות – מה אנחנו עושים: ברשות לחדשנות מדובר על כבין 1.6 פלוס התמלוגים, כ-2 מיליארד שקלים בשנה. ב-30 מסלולים, ב-6 זירות, כאשר הרציונאל הוא – ואני לוקח גם קצת שקפים שיש בהמשך – יש לנו זירת חברות בצמיחה, שזה הזירה המרכזית, ששם מדובר על 618 מיליון שקלים. זירת הזנק – 350 מיליון שקלים, זירת תשתיות – 270 מיליון שקלים וזירת ייצור מתקדם, שדיברתם מקודם על קידום התעשיות המסורתיות, זה בעיקר אלה.

זה מענקים או הטבות מס?

זה מענקים, מענקים. רק מענקים. כל זה מענקים. אנחנו רואים - - - שם אנחנו רואים גם את הפריון שעולה שם וגם את הייצוא שגדל שם. בקיצור, עבודה יפה מאד.

זאת אומרת כמה לא קיבלו? אם היה לכם יותר תקציב הייתם נותנים ל - - -

התשובה היא כן.

כמה חברות לא קיבלו?

אני לא יודע להגיד לך. מדובר על סדר גודל של 80% בקשות ש - - -

80% אתם נותנים.

כן.

זאת אומרת 20% נשארים בחוץ - - -

כן, אמת ויציב.

והיה ראוי לתת להם.

אמת ויציב. אני גם יכול לומר לך שעכשיו גם ביקשנו תוספת מאגף התקציבים. הוא הוסיף לנו עוד 60 מיליון שקלים ממש בזמן האחרון, כי הבקשות גדלו. יש יותר ביקוש. הווה אומר ברגע שיש יותר ביקוש, החברות מקבלות פחות. כמו שנאמר פה בהשקה במו"פ, אישור מהתמ"ג, אנחנו מספר אחת בעולם. אנחנו מתחלפים, אנחנו וקוריאה כל פעם, אבל כמו שנאמר פה מקודם, רוב ההשקעה היא השקעה פרטית, לא ציבורית.

יש פה כ-300 חברות בינלאומיות שמשקיעות פה לא מעט כסף, בעיקר ב-D&R, פחות בייצור. פר נפש אנחנו מספר אחת בעולם של חברות שנפתחות. 500 חברות הזנק שנפתחות בשנה, 60% מהן נסגרות אחרי כמה שנים, אבל עדיין המעמד שלנו הוא איתן וחזק. אני יכול לומר לכם, היום השר נפגש עם שלושה שרים בזה אחרי זה וכולם רוצים רק חדשנות. רק חדשנות, לבוא וללמוד. עוד מעט נדבר. הייתה פה משלחת מיפן בשבוע שעבר, שרוצה להשקיע כמיליארד דולר. הווה אומר יפן, שאחרי שנים שהחרימו, לא החרימו אותנו, אבל שמו אותנו בצד בגלל החרם הערבי, מכוניות וכדומה פחות ישראל. יפן מבינה היום שמי שיכול להוציא אותה מהבוץ, מי שיכול לעזור לה בצמיחה שלה, בסטגנציה שהיא נמצאת, זה ישראל. משקיעים פה לא מעט.

השר אמור להיות שם עוד כמה חודשים.

מה זאת אומרת משקיעים? אתה יכול לפרט? הם משקיעים בחברות קיימות?

התשובה היא כן. סטארטפים. הם משקיעים בחברות מכל הסוגים שיש, אבל בעיקר טכנולוגיה. זה מה שאנחנו יודעים למכור, זה המוח היהודי שממציא פטנטים וזה היתרון היחסי.

אבל זה לא הדבר היחיד. יש שינוי בארצות המזרח, גם בסין וגם ביפן ובכל המקומות האלה, ביחס לישראל. מה שהיה פעם כבר לא קיים.

בכל מקום. נכון, בסין זה יותר קשה, ביפן זה יותר נכנס. עוד מעט אוהד יגיד את זה.

זה חשוב מאד מה שאתה אומר, אבל אני חושב שזו ראייה כוללת. יש שינוי בעניין הזה.

יש בכלל שינוי בכל העולם כלפי ישראל.

נכון.

מכיוון שיש לישראלים מה למכור. אם פעם הערבים היה להם למכור נפט והחברות הללו היו הציר המרכזי, היום מבינים בטכנולוגיה. חברה שלא תהיה טכנולוגית, חברת מזון שלא תהיה טכנולוגית, וולמארט שלא תהיה טכנולוגית – הם לא יהיו. פשוט לא יהיו קיימים. ולכן כולם מבינים שלישראל יש מה למכור וכל אחד מבין שלישראל יש מה לתת ואם הסייבר, ומדינת ישראל נחשבת כחלוצה וראשונה בתחומה, כל חברה בעולם מבינה שהיא צריכה לשלוח לפה איזה שהוא נציג, שיישב פה, ישמע, יראה, ילמד. לכן אנחנו פה עם חברות בסדר גודל מאד מאד גבוה של חברות שנכנסות פה למדינה.

כמו שנאמר, 50% מהייצוא התעשייתי מגיע מהחברות החדשניות. אמנם רק 10% המועסקים. כמו שנאמר פה קודם, יש בעיה של כוח אדם. לא רק שיש בעיה של כוח אדם, יש - - -

אבל הייתה ירידה בייצוא. איך אתה מסביר את זה שהייתה ירידה בייצוא עם כל ההשקעות הנפלאות הללו?

אני רוצה לומר לך שהשנה הזאת יש גידול בייצוא.

אבל בשנים האחרונות?

אני לא יודע להסביר את זה. היו דברים נקודתיים של חברה כזאת ואחרת, שהשפיעו מאד קשה. קחו את האמוניה. לא יודעים מה יקרה, אבל האמוניה הזאת, אחוז מהתוצר, זה משם, מחיפה כימיקלים.

מהייצוא?

כן, כן. חיפה דרום וצפון. אז כל מיני דברים כאלה עוצרים. השפעות נקודתיות. אבל השנה, אחרי חצי שנה שהיה 50 מיליארד דולר בחצי שנתי, אנחנו צופים שתהיה פריצה של ה-100 מיליארד דולר. אם שנה שעברה היה 92, צפינו שהשנה לא נגיע. בזהירות אנחנו אומרים, יש לנו יסוד להניח שהשנה נגיע ל-100 מיליארד דולר.

הלאה, אני לא נכנס לכל ה - - -

כן, אתה צריך לעשות את זה מהר, כי יש לנו כבר - - -

כן, בדיוק.

בסדר גמור.

לא בגלל שאנחנו רוצים. היו לנו הרבה נושאים לשוחח עליהם, אבל הזמן שלנו - - -

סגור, בסדר גמור. הרשות להשקעות, כ-900 מיליון שקלים בשנה שמחולקים באופן גס – 360 מיליון שקלים למענקים, מדובר פה על - - - נגב מזרחי. אני לא אחזור.

אתם תוכלו להעביר לנו אחרי זה?

כל מה שתרצה אנחנו נוכל להעביר לך.

אני אגיד לך. את ביצוע התקציב.

יש אותו פה.

רגע, שנייה, אנחנו רוצים את השמות של המפעלים ואיפה נפתחו מפעלים חדשים בשנה האחרונה. זה חשוב מאד. את המענקים - - -

בסדר גמור. דרך אגב, לא כולם מבקשים להיות חסויים חלקם, אבל מה שניתן.

מה שניתן.

מה שניתן. מה שלא ניתן, לא.

אין בעיה.

אנחנו רוצים לראות את התמורה למענקים – כמה עובדים, למשל שמנו X כסף בזה, האם יש לכם מעקב כמה היה גידול בעובדים ואיך הם עומדים מול ההבטחות שלהם.

יש, יש.

מול ההבטחות שלהם. זה דרמטי.

יש.

כי מדינת ישראל משקיעה כסף, אנחנו רוצים לדעת.

אתה יכול לראות פה בשקף, בשנת 2016 – 446 מיליון שקלים שסייעו בקליטת 3,380 משרות חדשות במשק. הנתונים קיימים.

בסדר, תעבירו לנו. אנחנו לא - - -

אוקיי. אדוני יושב הראש, רק כדי שנבין, משרד הכלכלה בגדול, אם בשנה קודמת 100% ניצול, גם השנה הזאת יהיה 100% ניצול. אנחנו עובדים לא במזומן, בהרשאות, אז זה פחות בעייתי מבחינתנו. בעברי הייתי במשרד אחר, שם יש יותר בעיה. פה 100% ניצול.

הסחר הוגן.

ככל שנותנים לנו יותר, אנחנו יודעים לקלוט. בסך הכל אנחנו עובדים מול המגזר הפרטי, ש - - -

אני חושב שמשרד הכלכלה במתכונת הנוכחית הוא משרד מצוין, אבל שלא תחיו באשליות. חתכו לכם חלקים גדולים מהמשרד.

כן, בדיוק.

תיקחו את זה בחשבון. אני לא יכול יותר מדי להתערב בזה. אני יכול, אני יכול להגיד את זה, אבל חתכו לכם חלקים שהיו צריכים להיות במשרד - - -

שהם חלקים אורגניים של המשרד, שבלי זה אי אפשר להתייחס לכלכלה.

אין ספק.

עכשיו בוא נדבר על הקוץ. סחר הוגן והגנת הצרכן במדינת ישראל במצב די גרוע. כל דבר שאתם נוגעים בו או בודקים בו, אנחנו רואים צרה צרורה. אתה יכול להגיד על זה כמה מילים?

אני רק יכול להתחבר למה שאתה אומר ולכן אנחנו פועלים, אנחנו מרעננים שורות. גם ברשות להגנת הצרכן, גם ברשות לסחר הוגן, אנחנו נוקטים היום בצעדים - - -

מה היה עוזר לכם, כסף? מה היה עוזר? תשמע, זה פשוט נהיה נורא ואיום. כל דבר שאתה נוגע בו אתה אומר בוא הנה, פה מרמים ושם מרמים.

אז אתה רואה, עכשיו אנחנו נכנסים לכמה חוקים, אם חוק המבצעים, שכביכול עובדים על הלקוחות, כאילו מבצע כזה, מבצע אחר. אנחנו נכנסים לזה בצורה מאד אגרסיבית עכשיו, בעיקר חוקים.

מה זה אומר אגרסיבית?

חוק, חקיקה.

איפה החקיקה נמצאת עכשיו?

בתהליכים.

בכנסת או אצלכם?

פה, פה. חלקם פה. חוק המבצעים נמצא פה בתהליכים כאלה ואחרים. אני לא יודע להגיד לך בדיוק.

הוא עבר קריאה ראשונה.

עבר קריאה ראשונה. בקיצור, מאד מאד - - -

איפה, באיזה ועדה הוא?

כלכלה.

אבל זה לא הכנסת מעכבת לכם את זה?

לא, לא, זה בתהליך.

לא, כי המצב, אני אומר לך, לא נעים לי, אנחנו בימי תשובה עכשיו, אז אנחנו לא - - -

ימי סליחות.

זה בתהליך וזה שם.

כן, אנחנו פשוט בימי סליחות, אז אני לא רוצה להגיע, אבל אתה יודע עד כמה המצב גרוע בתחום הזה.

זה בתהליך וזה שם והמשך לזה השר דיבר על יוקר המחייה. אני אתן לכם דוגמא, יש סופר פארם פה ויש סופר פארם בפולין. אתה קונה משחת שיניים ב-4 שקלים שם, ב-20 שקלים פה. אתה שואל את הסופר פארם למה זה קורה? אומרים לך שהיבואן הבלעדי זה המחיר שלו והוא לא יכול לייבא. הוא לא יכול לייבא בייבוא מקביל.

את זה אתם מסדרים עכשיו גם בחקיקה?

אנחנו עובדים על זה מכל האספקטים. הווה אומר אנחנו רוצים להיפגש עם החברות הבינלאומיות. שלנו להם מכתבים וחלקם מגיעים לפה. אני יכול לומר לכם שזארה נמצאת פה בסוף ספטמבר כדי להיפגש איתנו על הדברים האלה. אנחנו רואים דברים מדהימים. זאת אומרת שאתה קונה באינטרנט יש מחיר לישראלי ויש מחיר לאנגלי באנגליה, מחיר שונה. זה מטורף.

נכון. אני אומר פה בדיוק הגנת הצרכן, אתם.

אז חלק זה הגנת הצרכן, חלק זה הגבלים עסקיים.

אבל הרשות להגנת הצרכן לא תפקדה הרבה זמן.

כן, שנים.

צריך להגיד את זה.

אני לא יודע מה בעבר. אני שמעתי, לא הייתי ב - - -

אנחנו יודעים את זה. זה לא סוד.

אמת ויציב. יש רענון - - -

זה לא סוד. זה אחד הדברים הכי חשובים, להגן על הצרכן הישראלי.

אמת ויציב. יש רענון שורות. כמו שאתם רואים את רוח המפקד פה היא מאד מאד ברורה והיא בתזזיות חזקה וכל הזמן אנחנו בהסתערות קדימה. אז אתם יכולים להבין שכולם פה עובדים שעות נוספות.

אני אמשיך בכמה נקודות. סחר חוץ – 43 נספחים פלוס שניים שיפתחו בשנה זו באפריקה, בגאנה ובקניה. הפעילות של הנספחים מלווה גם – ואמרתי לפני כן, סיפרתי על יפן כדוגמה, כי נפגשתי עם הנספח בשבוע שעבר ונקבל מכתבים או מיצואנים שמדברים על שירות וגם זה צריך להיאמר. זה לא דבר ברור שהמדינה נותנת שירות והמדינה נותנת פה שירות מצוין. באמת מצוין. כמו שנאמר פה, היום נפתח פה קורס צוערים חדש. זה נפתח פעם בשנתיים, זה לא כל יום וזה באמת הליגה של הליגה. זה קורס טיס של השירות הציבורי והשופרא דה שופרא של אנשים מגיעים לשם ורואים את זה אחרי זה בנספחויות ובתוצאות.

אנחנו מקדמים את זה יחד עם סכומי כסף שאנחנו - - -

כן, האנשים טובים שם.

אמת ויציב.

במיוחד אחרי שאני מרצה שם.

מה, בתור חלטורה?

חלטורה.

וואלה.

עידוד תעסוקה.

חבר הכנסת פורר, ידידי, כמו שנאמר פה מקודם, נעשתה בעבר גם כן מדידה. זה לא שזה בר ועל פי זה נסגרות נספחויות ונפתחות חדשות. איפה שרואים שאין טעם - - -

אנחנו יכולים לקבל?

אוהד, כמה מילים. אוהד הוא מנהל סחר חוץ.

אנחנו בסוף מסתכלים על סיפורי הצלחה. מה זה סיפור הצלחה? זה סיפור שהייתה בו טרנזקיה כספית. זאת אומרת או שגדל הייצוא או נחסך כסף או בוצעה השקעה. אנחנו נכנסים לאגום את כל סיפורי ההצלחה ובסוף לתת איזה מספר כספי. אני יכול להגיד שבהערכה מאד מאד שמרנית, זאת אומרת ממש רק במקומות שאנחנו בטוחים במאה אחוזים, אנחנו מדברים על עסקאות בהיקפים של לפחות חצי מיליארד דולר מדי שנה, שנוצרים כתוצאה מפעילות של הנספחים.

אוהד תן את הסיפור מהשבוע שעבר על טלמניע הודו, 350 מיליון.

ברזיל. דוגמא טלמניע, חברה שעושה תחנות כוח. התמודדה במכרז בברזיל. הרשויות הברזילאיות פשוט הערימו עליהם המון קשיים ודרשו מהם דברים שאין בישראל. הנספח המסחרי עבד מול הרשויות הברזילאיות, כדי להקל על החברה הישראלית. אלמלא העבודה שלו, הם לא היו יכולים להתמודד. בסוף הם זכו והם מקימים 3 תחנות כוח בהיקף של 350 מיליון דולר. אני לא זוקף את כל ה-350 מיליון דולר - - -

לא, לא, ברור. מה שאני מנסה לומר, אני בא מהצד שלכם במובן הזה, כי אם למשל ממשלת ישראל כבר לפני שנה וחצי או שנתיים ה ובילה סגירה של נציגויות ונספחויות לא בהכרח שלכם, יש גם משמעות של קונסוליה. כשסגרו בפילדלפיה ובמקומות אחרים, שביקשו צמצומים של משרד החוץ, המשמעות של זה בסוף היא מסחרית וכלכלית.

אם אתם יודעים להראות שאיפה שאתם פותחים נספחות זה שווה כסף, זה פשוט. זאת אומרת אם אתה פותח עכשיו נספחות בהודו, במקומות מסוימים בהודו או בסין וגדל כתוצאה מכך הסחר, על הבסיס הזה אפשר לבוא אליכם ולהגיד חברה, אנחנו צריכים לפתוח עוד נספחויות.

אתה צודק עודד.

עוד פתיחה של נספחויות, המשמעות שלה הגדלה של הייצוא. את כל השרשור הזה אפשר להראות הלאה. אז השאלה היא האם יש נתונים כאלה, שאפשר לבוא ולהגיד לנו חברים הנה, תראו, זאת הנספחות שלנו בהודו. הייתה לנו נספחות אחת, המספר היה X, עכשיו יש שתיים והמספר.

אז יש כמה דברים. אלף אני אוכל להגיד שהעלות של נספחות מסחרית בממוצע זה בין 2 ל-2.5 מיליון שקלים בשנה. הנספחות כולל העובד, כולל הכל. זאת אומרת זה לא כסף מאד מאד יקר, בטח שלא ביחס נגיד לנציגויות של משרד החוץ.

הדבר השני זה שאנחנו כן יכולים לבוא ולעשות איגום של הסיפורים שנבעו כתוצאה מפעילות הנספחות. יש דברים שמשפיעים על הסחר שלא קשורים בנספחות. אם למשל - - - בצפון אירופה יחד ב-20 אחוז - - -

טוב, זה תמיד נכון, בסדר.

לא משנה מה נעשה, זה לא יעזור. אבל בדברים האלה אנחנו כן יכולים לבוא ו - - -

אוקיי, אז אם יש נתונים כאלה שאפשר יהיה להעביר לנו, אני אשמח לקבל.

במסגרת סחר החוץ הם אחראים גם על הסכמים. יש 8 הסכמים ויש עוד כמה שבתהליך. זה חלק מהעסק.

הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, רכש גומלין - בשנים האחרונות אנחנו עדים לפעילות יותר נמרצת בשניים האחרונות, מה שהיה קצת יותר רדום לפני כן. זה משתמע ב-2.8 מיליארד דולר מימושים פה בארץ ואנחנו רואים את זה.

כמה?

2.8 מיליארד דולר התחייבויות. מימושים – 2.1 מיליארד דולר. כשמדובר ב-665 חברות ישראליות שנהנו מכספי גומלין. משמעותי מאד. וחלקן בפריפריה וחלקן חברות קטנות. 202 חברות קטנות.

פיתוח כלכלי חברתי – התחלתי לדבר על זה, אני אחזור על זה. תמיכת הרשות להשקעות, יש פה שני אלמנטים. אחד בצד החברתי, אחד בצד הגיאוגרפי. בצד החברתי מדובר בעידוד תעסוקה למגזרים. כ-172 מיליון שקלים עידוד מגזרים – המגזר הערבי, המגזר החרדי, אתיופים. אנחנו מדברים על מסלולים שונים, חלקם להייטק, חלקם לכל עבודה שהיא, כאשר הרציונאל הוא שהשכר - - -

כל זה זה הכשרות והסבות?

לא הכשרות בכלל.

אלא?

זה קליטת עובדים בהייטק לאוכלוסיות - - -

השקעות הון. כלומר יש לכם מסלול תעסוקה. זה לא קשור להכשרות עכשיו.

זה לא קשור להכשרות בכלל, זה אחרי שיוכשרו.

אז רגע, מה, חברת הייטק מקבלת תוספות כדי להעסיק אנשים ממגזרים?

מקבלת, בדיוק. כ-36 חודשים מימון, עד 37%.

אוקיי. מאה אחוז, רק רציתי לדעת.

אמת ויציב.

במקום לסבסד מכונות אתה מסבסד העסקה של כוח אדם.

כן, כן.

אמת ויציב.

מה התוצאות?

כמה, 140 מיליון?

170 מיליון. הרציונאל הוא - - -

זה לשנתיים? זה תקציב דו שנתי.

לשנה. לשנה או שנתיים?

זה לשנתיים.

זה לשנה. שנה.

זה רק לשנת 2017?

כן, לשנה.

טוב.

אז כמה אנשים השתלבו בעבודה?

המספרים?

כן, מכל אוכלוסייה.

מאות, אבל אין לי את המספר פה. אולי יש לי את זה פה.

מאות? על 140 מיליון זה קצת מעט.

קטן בהקשר לתקציב.

אני חייב לך תשובה. אני אבדוק.

אתה חייב לכולנו. אבל אני יודע שזה עומד.

אנחנו רק רוצים לדעת. אם המדינה השקיעה 140 מיליון שקלים, כמה אנשים נכנסו בגלל זה לעבודה. זה חשוב מאד.

מאה אחוז, בסדר גמור.

אתה טיפלת? מי טיפל בזה במשרד כל השנים?

נחום.

מול כמה מקומות עבודה אתם עובדים.

בתקופה שהיה חסר תקציב וזה ירד ולא נתנו, ירד מספר העובדים.

170 מיליון שקלים זה הרבה מאד כסף.

לשאלתך, אנחנו נרד לרזולוציות של הצפון ואחרי זה העסקים הקטנים.

דרך אגב, אני רוצה להגיד לך שי, אני רוצה להגיד לכם, השר דיבר קודם על העניין הזה שמאד חשוב הנושא של בודקי תוכנות, נכון?

כן.

אתה מדבר על בודקות התוכנה?

בבתי הספר התיכוניים.

שזה הלואו-טק של ההייטק.

בבתי הספר התיכוניים והסמינרים החרדים לומדים בודקי תוכנות. אחד המקצועות זה בודקי תוכנות.

בבית יעקב.

תגידו, באיזו תקנה זה נמצא בתקציב?

אבל עד שהם עושים עבודה זה - - -

זה לא בתקנה.

אבל לומדים. זה חלק מתכנית הלימודים.

ברשות להשקעות. צפון, כמה מילים על הצפון, מיכל.

בבקשה. כן, הנה, מה שסתיו שאלה.

כמה מילים על הצפון. רק הערה אחת בקשר לצד הימני, שלא מדובר שם רק על מסלולים לסבסוד שכר. זאת אומרת יש לנו למשל בבדואים בדרום גם השקעה באזורי תעשייה ובמפעלים. יש תכנית ליוצאי אתיופיה. גם קרן משופרת להלוואות. זאת אומרת לא כל מה שאתם רואים כאן, כי מידת הפירוט במצגת היא פחותה, אבל זה לא הכל רק סבסוד שכר, אלא כלים שונים.

תודה על ההבהרה, זה חשוב. אנחנו רוצים לראות את הפירוט.

חבר הכנסת עודד פורר שאל על עולים חדשים.

מיכל, איפה אפשר לראות את הפירוט המלא?

נעביר לכם.

הוא מפורסם איפה שהוא?

באתר אצלנו.

לא. עברתי על האתר עכשיו תוך כדי.

זה במסלול. יש לך את המסלול.

איזה מסלול? פירוט. איזו אוכלוסייה מקבלת מכם את הכסף. לאיזה הלוואות אתם עובדים?

עולים חדשים מקבלים את המסלולים האלה ממשרד העלייה והקליטה. השאלה שלי לגבי העולים החדשים הייתה בהכשרות. בהכשרות ובשירות התעסוקה, בגלל זה לא הבנתי - - -

זה מצליח? זה לא מצליח? הרעיון בלעשות ישיבות של פיקוח תקציבי זה גם להבין - - -

את קידום העסקה - - -

עלינו להבין התקדמות. להבין מה לא עובד, מה כן עובד. תראו, בתכניות עבודה שלכם אתם לא נתתם שום פירוט על התוצאות של תכניות העבודה לשנתיים האחרונות. אז אי אפשר להסתכל על ספר תכניות העבודה שלכם, כשכל משרדי הממשלה כותבים. אי אפשר להסתכל על הספר שלכם ולקבל מזה איזו שהיא תמונה של מה קורה. פרסמתם את הנתונים ש - - -

אנחנו פרסמנו דווקא את כל ספר התוצאות של שנה שעברה. אנחנו נשמח להעביר אותו. הוא לא ביחד עם ספר תכניות העבודה של הממשלה, אבל הוא מפורסם שם.

איפה הוא מפורסם?

אני אעביר לך לינק וגם - - -

עשינו על זה לפני כמה חודשים ישיבת מעקב. היו נציגים של משרדכם, לא יכלו לתת לנו תשובות בנושא של משרד הכלכלה. זה עדיין לא פורסם. זה לפני חודשיים.

הקודם שהיה יצא ספר. האחרון עוד לא יצא, אבל בואו נתמקד בענייננו. נדבר על הצפון.

משרד זה לא - - -, משרד זה משרד.

אנחנו מדברים על פרק משרד הכלכלה בהחלטת הממשלה על הצפון, שעומד על סך כ-920 מיליון שקלים לשתי השנים – 2017-2018 – בתוכו יש לנו לא מעט אמירות חדשות שהבנו בזמן העבודה האינטנסיבית שמשרד הכלכלה עשה על הצפון, שצריכים להיכנס מסלולי תעסוקה למשל, מה שאנחנו קוראים 4-18, אצל נחום איצקוביץ – שכר גבוה – 90 מיליון שקלים נעשו התאמות לצפון. אם בעבר המסלול הזה שימש ל-EMC למשל לעבור לבאר שבע, לפארק הסייבר. היו שם מגבלות של גודל וגובה שכר. אלה דברים שנלקחו בחשבון.

אם היו 80 עד 100 עובדים מינימום, בשביל הצפון עשינו התאמות 15 עובדים. אם היה מדובר על לפחות 2.5 השכר הממוצע במשק, עשינו את זה בין 1 ל-1.5 ומעלה. זאת אומרת נעשו באמת התאמות באופן שהצפון יידע לקלוט את זה וחברות יותר קטנות תוכלנה לצמוח או להגיע.

כמה זה היה בשנה לפני התכנית?

סליחה?

שנה לפני התכנית לא הייתה שום השקעה כזאת בצפון?

4-18 לא עבד בצפון. זאת אומרת הדרישות היו גבוהות מדי.

בכלל?

לא, אנחנו שואלים כמה - - -

פה נתנו העדפה לצפון. הורידו את תנאי הסף לצפון.

חברת הכנסת שפיר שואלת כמה כסף חדש הבאתם וכמה זה כסף שהיה ושיניתם.

עידו, תקן אותי אם אני טועה. 90 מיליון זה כסף ש-. ה-60 הוא פריון חדש, ה-90 הוא - - -

שתי התכניות של הפריון - - -

מה חדש?

יש שתי תכניות.

יש שתי תכניות על 90 מיליון שקלים לצפון – 60 ו-30.

זה כסף חדש שלא היה בסעיפים - - -

לא, לא היה.

לא היה.

זה לא חדש.

לא חדש.

כולו חדש. כולו חדש.

מה חדש?

יש פה חילוקי דעות מהותיים. או שזה חדש או שזה לא חדש.

לא, לא, יש פה שני דברים.

איפה הכסף?

הכסף לפריון - - -

רגע, רגע - - -

שנייה, אני אענה לך.

בבקשה.

הכסף לפריון כולו חדש.

הוא לא חדש.

הוא לא חדש? או כולו חדש?

חדש, חדש.

לא, כי אני לא שומע טוב. יש לי בעיה באוזניים.

חדש.

הכסף לפריון הוא חדש, שי? מאיפה הוא הגיע?

הוא נכנס לבסיס התקציב במסגרת תקציב משרד הכלכלה.

מה מספר התקנה?

נו, גם כן, אתם עושים צחוק?

מאיפה? מאיפה?

מה אתה רוצה? תדבר לצד ההוא. אני רק שאלתי שאלה. זאת אומרת זו סתיו שאלה את השאלה, אני רק חיזקתי אותה.

38 - - -

עידו, עידו.

38?

400116.

עידו, אני עברתי קורס ודווקא משרד הכלכלה לא מימן לי את זה.

בארצות הברית.

לא בארצות הברית, כאן בארץ.

רגע, אבל באיזה סעיף אתה, אתיופיה או בדואים?

מה אתה עכשיו עושה לה סימנים?

סליחה.

אני למדתי את השפה של אגף התקציבים. עשיתי סדנה על זה ולמדתי על זה. תקציב משרד הכלכלה, רק שתדעו, שי הוא אדם חיובי והוא כל הזמן איש אופטימי.

17?

התקנה.

תקציב משרד הכלכלה ירד. בסך הכל הכללי, בסעיפים ששם יש צורך בכסף חיוני, אין להם את זה. בתקציב אישרנו את זה. אישרנו את מה שהבאתם. עכשיו אתה מביא כסף חדש מתוך תקציב משרד הכלכלה.

סליחה.

נו, באמת.

אני רק מבקש לתקן. תקציב משרד הכלכלה - - -

מה לתקן? מה יש לך לתקן? זה היה בבסיס התקציב?

א' - כן. ב' - תקציב משרד הכלכלה גדל. אפשר לעבור תכנית תכנית - - -

אבל הסכום הזה לא כתוב בתקציב.

בסדר.

אפשר לדעת את המספרים במקום - - -

כן, אפשר לדעת.

אז בוא תגיד מספרים. אתה אומר שזה גדל יחסית לשנת 2016?

אז אני אדבר על תקציב הרשות להשקעות.

לא, לא, רגע.

לא. אמרת שהתקציב כולו גדל?

כן.

אז תגיד לנו את המספרים בבקשה.

כמה היה פעם וכמה יש היום.

ואני יושבת מול המספרים של התקנה, איפה זה נמצא?

רגע, סתיו, זה אני שאלתי קודם.

שנייה. לשאלתה של חברת הכנסת שפיר, 38400/17 זה התכנית להעלאת התכנית להעלאת הפריון בתעשייה. לשאלתו של חבר הכנסת גפני - - -

אבל הסכומים האלה לא נמצאים בתכנית.

20 מיליון בהרשאה - אני מבקש ממך, תבדקי שוב - ושנה הבאה עוד 40 מיליון, שניהם בספר התקציב.

לא אמרת 90 עכשיו?

לא, הוא אמר 60. 90 הוא דיבר על מסלול אחר.

על מסלול פריון בתעשייה 60 מיליון ומסלול פריון במסחר ושירותים 30 מיליון, סך הכל 90 לפריון. זה לא הראשון שדובר, זה השני.

אז איפה נמצא ה-60 מיליון ואיפה נמצא ה-30 מיליון?

אני אסביר.

אגב, שניהם לא נמצאים ב - - -. איפה מתפרסם ספר התקציב המעודכן של האוצר? זה לא מה שמופיע.

הם לוקחים - - -

אני יודע, הם רושמים תקציבים שהם לא ריאליים ואחר כך הם מעבירים את זה ואתה אומר - - -

רק שנייה. אתם יודעים כמה אנחנו חייבים? אנחנו חייבים - - - למרכבה? אני יושבת מול המסמכים, מול אתר משרד האוצר, מול התקציב שפרסם משרד האוצר - - -

בסדר סתיו, רק שנייה, רק מילה.

הנתונים האלה לא מופיעים שם. אני מבקשת מכם מספרי תקנות כדי לעקוב אחרי המספרים, זה לא אותם המספרים.

אתה רוצה רשות דיבור, אדוני יושב הראש?

לא. אני רוצה קריאת ביניים.

מה אני אמורה לעשות? איך ועדת הכספים אמורה לפקח על התקציב כשלא מופיעים מולנו המספרים האלה.

רק רגע. סתיו, שנייה. יאללה, באמת. לא הכרתי אותך ככה.

לא, - - -, באמת.

אני הכרתי אותך שאת - - -

אנחנו שנים כבר מדברים על - - -

לא, את מבקשת רשות דיבור וזה. תקציב משרד הכלכלה לשנת 2016 היה 3,000,716,593 מיליארד - - -

תקרא את התקציב של תקנה 3840 - - -

רק שנייה, אבל אני לא יודע לקרוא מה שאני לא יודע.

יושב ראש הוועדה, ברשותך.

רגע, אבל עם כל הכבוד יש פה רשות דיבור. אנחנו לא צפון קוריאה. 3,000,716,593. תקציב משרד הכלכלה לשנת 2007 הוא 3,000,630,431. היות ואני ומיקי רוזנטל לא למדנו ליבה, אז אנחנו נבקש ממישהו מחברי הוועדה שכן למד, האם מדובר בעלייה או בירידה של התקציב של משרד הכלכלה.

זה עולה או יורד?

מי שעולה או מי שיורד?

אגב, אני אגיד לך ככה, זה היה התקציב המאושר, אבל התקציב בפועל היה - - -

לא, רגע, רבע. קודם כל תקציב משרד הכלכלה בנוי משלושה סעיפים. תחום 36, שזה מה שהקראת, 3.6. תחום 3.8, שוב, הוא לא משרד הכלכלה.

נכון.

ויש את תחום 76 שהוא תחום מינהל אזורי פיתוח. בתקציב שהקראת, 3.6, 90% משם זה התחומים שכבר עברו למשרד העבודה - - -

וזה מזומן.

זה מזומנים, זה משרד העבודה, זה כל מעונות היום וההכשרות המקצועיות ושירות התעסוקה. זה לא שייך אלינו. התחום שלנו הוא תחום 38 - - - התקציב - - -

הגרף על הלוח זה - - - משרד הרווחה.

רגע, אבל למה אתם מעצבנים אותי סתם?

לא, זה אסון.

אתה מדבר על הנושא של סעיף 38?

כן. הרשאה להתחייב.

הגרף על הלוח זה - - - משרד - - -

לא, הלוח לא מעניין אותי. מעניין אותי מה אישרתי. אני הצבעתי בעד זה. 38 – התקציב של שנת 2016 היה 2 מיליארד – תתקנו אותנו בגלל הליבה – 2.934 מיליארד זה היה התקציב בשנת 2016, בסעיף 38. התקציב של שנת 2017 זה 2,000,654,242. היות ואני לא יודע אם זה עלייה או ירידה, אז תגיד לי אם זו עלייה או ירידה.

גפני, אני אסביר לך מה. אתה מסתכל - - -

אני מסתכל על מה שאישרנו.

זה מזומן.

כמו שהשר אמר, התקציב שלנו הוא תקציב השקעה. אנחנו לא מסתכלים על - - -

השר אמר שהתקציב ירד.

אנחנו מסתכלים על - - -

הוא לא אמר.

אמר.

לא אמר.

אמר. אם הוא לא אמר, אז נכניס את זה בפרוטוקול. הוא אמר. התקציב נמוך יותר. הוא אמר אני ממפלגתו של שר האוצר, אבל התקציב ירד.

תן לי להתייחס בבקשה. אפשר להתייחס, יושב ראש הוועדה?

כן.

ברשותך, תודה. עיסו סופר, רפרנט תעשייה ומסחר באגף התקציבים.

אנחנו עובדים אצלכם.

קודם כל כפי שנאמר צריך להסתכל על ההרשאה להתחייב. המזומן אינו מייצג את היקף הפעילות. דבר שני, אם מעוניינים לעבור תכנית, תכנית, אני יכול להסביר את הגידול - - -

עידו, תקשיב לי רגע, אני אגיד לך למה אמרתי את זה.

בבקשה.

בגלל שברגע שאמרת שזה בבסיס התקציב, מה שהמנכ"ל אמר ומה שאמרו החברים האחרים, אמרת בבסיס התקציב – אם בבסיס התקציב, זה מה שאנחנו אישרנו. אנחנו לא יודעים מה עשיתם אחרי זה, אלא אם כן - - -

בבקשה, בהחלט. אני מדבר - - -

רגע. תקשיב. אתה חסר סבלנות יותר מגפני. אם המציאות היא שאם אתה מדבר על תוספות שהבאתם וישבתם עם השר ועם המנכ"ל ועם הפקידים, בסדר. אבל מכיוון שאמרת שאישרתם את זה בבסיס התקציב, בבסיס התקציב יש ירידה, נקודה.

נכון.

בכל סעיף שאתה מסתכל ולא רק בגלל שעבר למשרה העבודה והרווחה. גם סעיף 38 ירד.

בסעיף 38 צריך להסתכל גם על הקצאה - - -

בסדר, תגנו על זה, בסדר.

המזומן - - -

אתם פוחדים מאגף התקציבים.

לא.

כן. מה לא? יש כאלה שאומרים לי את זה בגלוי.

חבר הכנסת גפני, אני יכול לדבר על עובדות.

בטח.

אפשר להביע ביקורת, אבל עובדות אני יודע, בסדר?

עוד מעט תגידו - - -

אז במסגרת התקציב לשנים 2017-2018 ניתנו תוספות. כלי הסיוע לייצוא הוגדלו ב-100 מיליון, 50 מיליון בכל שנה.

איפה, איפה?

יש מסלול חדש - - -

איפה זה בסדר?

אני אראה לך את זה. זה בהרשאה להתחייב, לא במזומנים.

אבל איפה רואים את זה?

אם תסתכלו - - -

תסתכל.

תראה, מאז מלפני 4 שנים, - - -

זה לא מה שהוא אמר.

- - - הירוקים. כתוצאה מזה אפשר לראות- - -

טוב, עם כל הכבוד, שטיינמיץ, למשרדים עכשיו אין רשות דיבור. עכשיו משרד האוצר.

לא, וזה גם בדיוק הבעיה שלנו. למה אנחנו עושים את כל הדיון הזה? אתם הייתם צריכים להעביר לנו את הלוח על שינויו.

אני?

המשרד. בשביל מה אנחנו עושים את הדיון הזה? אנחנו ועדת כספים. אנחנו צריכים מסד של נתונים לדבר ולא - - -

ביקשתם לענות על שאלות. אם יש שאלות ממוקדות, בשמחה.

לא, לא, עידו, אנחנו חברים טובים, הכל בסדר. תגיד בקצרה, אנחנו צריכים לסיים את הדיון. בסוף הדיון אני אחזור - - -

גפני, אפשר בבקשה הערה?

כן, אבל רק שנייה, רק תני לי להשלים את המשפט.

אבל רק - - -

אני אשכח אחר כך מה רציתי.

אתה לא תשכח, אני בטוחה. תשמע, אנחנו מקיימים פה דיון ופעם אחר פעם מגיעים לדיונים, וסוף סוף התכבדנו לקיים כזה דיון שיש בו את ההנהלה של המשרד, את הצוות הבכיר ביותר ואת השר. לא מופיע בפני חברי הכנסת כרגע ובפני הציבור, שום מסד נתונים שאפשר לעמוד מולו. אני יושבת מול מסד הנתונים הקיים במחשב. הנתונים שהם אומרים הם - - -

סתיו, את הגעת מאוחר.

סליחה, אני הייתי פה מ - - -

אז לא הקשבת.

הקשבתי מצוין. אני יושבת פה מול הנתונים של משרד הכלכלה ומול הנתונים של משרד האוצר. הנתונים שם אומרים לנו - - -

אני מסכים איתך.

שנייה. שאני בטוחה שהם צודקים, אבל הנתונים שהם אומרים לנו, הם לא משקרים, הם פשוט לא הנתונים שמופיעים באתר שלהם ובאינטרנט ולא באתר של משרד האוצר. יש פה בעיה. אנחנו, כדי לעשות פיקוח תקציבי – זה לא מספיק רק הכותרת הגדולה של כמה המשרד קיבל השנה. אנחנו צריכים לנבור עמוק בתוך הסעיפים, להבין מה עובד ומה לא עובד. להסתכל על תכניות העבודה של המשרד ולהבין איפה הן לא התממשו ולמה הן לא מתממשות ומה היעדים שלהם ולבחון אותם מול המספרים האמיתיים.

כשאין לנו את המידע הזה, אי אפשר - - -

טוב, חברת הכנסת סתיו שפיר תשובה - - -

אי אפשר להתייחס אליהם. הדיון יהיה סתם.

אלף אני מסכים עם כל מה שאמרת.

תודה.

על לא דבר.

רק בשביל זה היה שווה.

בסדר. ב', העלינו את העניין הזה בתחילת הישיבה הזאת. אמרנו יש התקדמות, אנחנו דנים עכשיו על משרד שלישי, יש התקדמות. אצל המשרדים הקודמים לא היה גם את הנתונים האלה. לא מספיק, אנחנו לא מבקשים את העניין הזה, אנחנו רוצים גם למסד אותו ולכן אנחנו רוצים את הנתונים התקציביים שעליהם את מדברת, כדי לפקח על הנתונים התקציביים.

ביקשתי גם לגבי העניין הזה ואת זה אני הולך לבקש בסוף הישיבה, שהיא כבר עכשיו מתקרבת לסיומה, אני אבקש את הנתונים התקציביים. גם את השינויים בתקציב המשרד, גם כמה כסף יש בכל סעיף על שינוייו, למה אנחנו צריכים לעשות העברות בעניין הזה. המשרד הבא שיבוא לכאן, סיכמנו. מיקי רוזנטל ייתן בכתב – את יכולה גם להוסיף את הדברים האלה – איזה נתונים אנחנו מבקשים מהמשרד או מהשר, כשהוא מגיע. את הנתונים האלה אנחנו נבקש מן המשרד - - -

גפני, אבל רק נקודה קטנה. כל הנתונים האלה שאנחנו מבקשים, שזה מספרי תקנות, שזה ביצוע, שזה ביצוע לשנה שעברה וכדומה, אלה נתונים שאמורים כבר להיות מפורסמים באתר של האוצר. זה כבר אמור להיות קיים, לא רק לבקשת חברי ועדת הכספים - - -

טוב, בסדר.

ובטח שלא בחוברת כזאת, שאי אפשר אחר כך לעשות בה השוואות ולבדוק איפה באמת המספרים - - -

בסדר, בסדר, טוב. אני רק אומר לך - - -

אנחנו ב-2017, אנחנו לא יכולים לעבוד עם דפים כאלה, באמת.

בסדר.

השר, במקרה הוא רואה חשבון, אני מניחה שהוא לא עובד עם חוברות כאלה ש - - -

בסדר, אני מסכים איתך, את לא צריכה להאריך בעניין הזה. עידו, הבמה לרשותך.

גפני, אני מבקשת שתבקש ממשרד האוצר, אחרי שנה וחצי של תחנונים שיתנו לנו גישה, רק לחברי ועדת הכספים, גישה למערכת מרכבה.

אני חשבתי כל הזמן שאת לא מרגישה טוב או משהו. אנחנו כבר מדברים שנה ולא אמרת את המילה מרכבה.

שנוכל להסתכל על הנתונים וזה יחסוך למשרד האוצר הרבה מאד זמן בלהעביר אלינו את הנתונים האלה.

בסדר. תשמעי, אני מציע באותו זמן שאת מבקשת שהם יתנו לך את הנתונים מהמרכבה, תבקשי גם שהמשיח יבוא. אני לא יודע מה יגיע קודם.

לבקש גישה למערכת התקציבית זה כזה דבר גדול?

משרד האוצר. בסדר.

באמת. - - - מחשב ומערכת, מה הסיפור הגדול?

היא מבקשת אם אפשר שבמחשב כף היד תהיה לכל אחד - - -

אף פעם לא הצלחתי לשמוע, אפילו פעם אחת, תשובה אחת מוצדקת - - -

הם לא רוצים שתדעי.

ולמה אי אפשר לתת גישה למרכבה. אפילו לא פעם אחת.

טוב.

כאילו מדובר באיזה מכשיר סודי. מה זה?

תתעלם מההשמצות נגד משרד האוצר. תגיד עכשיו את דבריך בעניין של משרד הכלכלה ואני רוצה לסכם את הדיון.

אני רגיל.

וגפני, ממך זה בכלל מפתיע. למה אתה לא רוצה לקבל תשובות?

אני רוצה.

אז תבקש מהם.

אני אבקש. למה, לא ביקשתי עד עכשיו?

למה שלוועדת הכספים לא תהיה גישה? אני אפילו לא חברת ועדת הכספים. למה שלוועדת הכספים לא תהיה גישה?

לא משנה, מה זה משנה? אני מכבד אותך כמו שאת כן חברה.

רק לחברי הוועדה אני אומרת, למה לא?

טוב, בסדר. אני אגיד לך אחרי זה בצד למה הם לא נותנים.

כי אתה יודע שהנתונים שם יהיו שונים מאד ממה שמוסרים לנו פה בוועדה.

אוקיי, עידו, בבקשה.

בסדר גמור. אני יודע להגיד את האמת, בסדר? כל דבר שאני אומר לכם, מתחייב שמה שאני אומר זו האמת.

מה שנכון נכון.

נכון, טוב, לא טוב, זה משהו אחר. נכון זה בטוח יהיה.

אז למה אתם לא נותנים לה את מרכבה? למה?

תגיד את האמת.

תגיד את האמת.

לא, אני שמחה שזה מצחיק.

דבר ראשון אני לחלוטין מסכים עם חברת הכנסת שפיר, שהדיון צריך להיות על נתונים והוא צריך להיות על בדיקת אפקטיביות ועמידה ביעדים.

כן, נכון והיא מבקשת את זה עוד פעם ועוד פעם.

דבר שני, אם אנחנו מסתכלים על תקציב הרשאה להתחייב של המשרד, אנחנו רואים שכן היה גידול בשנים 2017-2018, כפי שאמר דוד שטיינמיץ וכפי שאמר אגב השר. הוא אמר שהגידול היה יכול להיות יותר גדול, אבל זאת שאלה אחרת.

אם אנחנו מסתכלים על סחר חוץ, ניתנו תוספות הן לכלי הסיוע, הן לתקציבו של מכון הייצוא והן לקרנות בין לאומיות, שניתן לפרט בהמשך. יש מסלול חדש להעלאת הפריון בתעשייה המסורתית, שאכן כפי שציינו גם חברי הכנסת, אנחנו כעת מסתכלים על התעשייה המסורתית, אנחנו רואים פעלי פריון וזה אחד הדברים שכיום אנחנו מסתכלים עליהם כיעד להעלאה - משרד האוצר, משרד הכלכלה יחד.

יש מסלול מקביל להעלאת הפריון אצל מר רן קיוויתי ל-30 מיליון, שזה לתחום המסחר והשירותים. יש 80 מיליון חדשים עבור הנגב המזרחי, כפי שציין גם המנכ"ל, מכון לייצור מתקדם, מכון לחדשנות המזון שהוקמו בצפון וגם גידול במענקים לחיבור מפעלי תעשייה לגז טבעי.

ולכן, כשמסתכלים ומשווים בתכניות השונות בין הרשאה להתחייב להרשאה להתחייב, רואים שקיים גידול גם בתקציב המקורי וגם בתקציב העל"ש.

אגב, נעשו איחוד של תכניות ולכן יכול להיות שאתם רואים נתונים, קצת קשה ההשוואה בעין בין 2016 ל-2017. הדבר נועד בין היתר לתת גם יותר גמישות למשרד בעבודתו מול החשב.

זה נורא נחמד. ככה גם אי אפשר לעקוב בכלל אחרי - - -

לא, חברים, אנחנו סיימנו. אני לא יכול.

אם יש שאלות ממוקדות אני אשמח לענות.

לא, לא. רק אביב מחזור – תגיד מה - - -

תראו לי חברה אחת, חברה אחת שמתנהלת ככה.

באיזה צורה?

אי אפשר לעקוב ב - - -

סתיו, לא, אני לא ממשיך את זה. אי אפשר. היה צריך לסיים כבר בשעה שתים עשרה וחצי. עם כל הכבוד, זה דיונים שיתמשכו פה כל הזמן. לגבי אביב מחזור, בבקשה.

אני אבקש להתייחס אחרי הדיון הזה. אני אבוא לעדכן אותך.

לא, לוועדה. אתה יכול להגיד לי מתקדם, לא מתקדם? הולך, לא הולך? תגידו, ריבונו של עולם.

יש לנו רעיון בנוגע לאכיפה מיידית של החוק, שאמורה לתת מענה למפעל. אני אשמח לפרט - - -

אני דיברת עם מנהל המפעל?

דיברתי איתו.

אז למה אתה לא יכול להגיד?

דיברתי גם איתך, יושב ראש הוועדה.

נכון, דיברת איתי, אבל למה אתה לא יכול להגיד לוועדה? מה, אתה תגיד לי אחר כך?<

לגבי אביב מחזור - - -

כן, רבותי, נו, באמת,

להבנתנו וכפי שדיברתי גם עם בעל המפעל, במידה והחוק היה נאכף כיום ובאמת 80% ממכלי הפלסטיק היו ממוחזרים אצלו, אז המפעל לא היה זקוק לסיוע. כיום בפועל ממה שהבנתי ממשרד הגנת הסביבה, מדובר על 30% בלבד ולכן אנחנו צריכים לחשוב על אכיפה מיידית גם בעזרת הוועדה ולאחר מכן כמובן - - -

המפעל ייסגר.

המפעל לא ייסגר אם אנחנו נפעל ביחד בעניין הזה.

מה זה נפעל? לכם גם הייתה פגרה מרוכזת? למה זה לא נעשה עד עכשיו? עידו, אי אפשר ככה.

אני אשמח להרחיב לאחר הדיון בבקשה.

תאמין לי, אם אני הייתי עוזב את הכנסת הייתי הולך לעבוד באגף התקציבים, לחלק תה. מה זה הדבר הזה? אני לא מבין. אנחנו רותחים מזעם על העניין הזה. המשרד להגנת הסביבה מוכן לסייע להם. בקרן הניקיון יש מיליארדים. אז אם אתה בא ואתה אומר אני לא רוצה, אני משרד האוצר יושב בוועדה, אני לא רוצה להעביר לשם כסף בגלל שזה מפעל פרטי, כל הדברים שלכם שהם נשמעים יפה, אבל הייתי אומר אנחנו כבר ביצענו, הכנו אכיפה, עשינו את הפעולות האלה. אתה לא מביא - - - נקיות. אתה לא עשית עוד כלום.

זה לא מדויק.

טוב, אז תגיד לי.

אני ארחיב אחר כך. זה לא מדויק.

טוב, רבותי, אני רוצה לסכם את הדיון. אדוני המנכ"ל ורבותי וגברותי, הפקידות הבכירה של משרד הכלכלה, אנחנו התרשמנו מאד לטובה. אני מבקש שתעבירו את הנתונים שאתם יכולים להעביר.

כן, אנחנו הזכרנו פה כמה וכמה נתונים, שלא נחזור עליהם עכשיו, אבל אנחנו מבקשים אותם.

כן, בדיוק. שי, אתם תעבירו את זה.

אין בעיה.

אני גם לוקח את זה באופן כזה שאם אתם מעבירים את הנתונים האלה, אנחנו גם נעבד אותם, חוץ מהנושא של החשיבה אצלנו על משרד הכלכלה, למשרדים הבאים.

וגם בפגישה הבאה אתכם נוכל לראות מה אתם הבטחתם ואיפה אנחנו עומדים.

זה הולך לכיוון שיכול להיות אפילו שזה בסוף ייכנס לתקנון, זאת אומרת אז המצב הוא שונה. בינתיים אנחנו עושים את זה היי-לוט. אנחנו שמחים על העניין.

כן, תודה שבאתם, באמת.

אנחנו מודים לשר, אנחנו מודים למנכ"ל, אנחנו מודים לפקידות הבכירה של משרד הכלכלה. אנחנו מודים לבכירות הבכירה של משרד האוצר. הם נותנים לנו כל הזמן תשובות שמזה אנחנו-.

אחרי הדיון.

טוב. אני מודה לכם רבותי, תודה רבה. הפסקה חמש דקות.

רגע, איל קציר הדובר של הוועדה עוזב אותנו.

מה? בהצלחה.

הולך להיות אחראי על הדוברות בכל הוועדות.

הישיבה ננעלה בשעה 12:57.