ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-30OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 491

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, י"א בחשון התשע"ח (31 באוקטובר 2017), שעה 12:00

הרשות הארצית לכבאות והצלה - דו"ח חצי שנתי תכנון מול ביצוע תקציבי

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

נאוה בוקר

חמד עמאר

יואל חסון

מיקי לוי

יוליה מלינובסקי

דדי שמחי - נציב כבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים

אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון פנים

רונית ולניעמת - עוזרת בכירה לנציב, ארגון הכבאים בישראל

שמוליק תקותיאל - ר' תחום תקציבי שב"ס ומשרד, המשרד לביטחון פנים

משה שחר - ראש לשכת נציב הכבאות, המשרד לביטחון פנים

דני קריבו - סמנכ"ל את"ב, המשרד לביטחון פנים

ליאור נוריאל - ר' תחום תכנון כלכלי, המשרד לביטחון פנים

אביה חיון - ראש ענף תקציבי כב"ה, המשרד לביטחון פנים

עינת גרוסמן - רע"ן תקציבים כב"ה, המשרד לביטחון פנים

איתן גולדפלם - את"ב, המשרד לביטחון פנים

איתן הורן - רע"ן תכנון, המשרד לביטחון פנים

עמיחי דוד - רפרנט בטחון פנים באגף תקציבים, משרד האוצר

מתן ארז - משרד האוצר

אוריאן ממן - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל בטחון, מרכז השלטון המקומי

עדי שטיין - קרן אברהם

עידו בן-יצחק

לאה קריכלי

יפעת קדם

הרשות הארצית לכבאות והצלה - דו"ח חצי שנתי תכנון מול ביצוע תקציבי

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים בנושא: הרשות הארצית לכבאות והצלה – דוח חצי שנתי תכנון מול ביצוע תקציבי, בהשתתפות נציב כבאות והצלה. בבקשה, אדוני הנציב.

צהריים טובים לכולם. אדוני היושב-ראש, ברשותך אני אציג פה את הדוח, תשאלו שאלות אם אתם רוצים. קודם כל אני אתחיל על עצמי. אני סך הכל 8 חודשים בנציבות כנציב הכבאות, התחלתי בחודש מרץ. הגעתי מהצבא כמו קודמי במשטרה פה. התפקיד האחרון שלי היה רמ"ד פיקוד העורף. הארגון מעניין, מאתגר, אני מרגיש בזה תחושת שליחות.

נעבור למצגת. בחרתי לפתוח ביעדי הנציב לשנים 2017-2018. היעד הראשון זה בטיחות אש כמוקד חדשנות לכיבוי ומניעת דליקות. אני חושב שצריך להטמיע תרבות בטיחות באש במדינת ישראל, העצמת המפקדים כמובילי שינוי. אני חושב שנושא המפקדים בכבאות צריך לקבל שדרוג מהותי בהכשרה, בסמכויות, בהכל.

בכל מה שקשור לחיזוק יכולות המטה לתכנון אסטרטגי, מחקר ופיתוח, לצערי בארגון היחידי במדינת ישראל שעוסק בכל מה שקשור לאש אין תכנון אסטרטגי, אין מחקר ופיתוח. אני חושב שצריך להקים את הדבר הזה.

לגבי כל מה שקשור להדרכת אוכלוסייה למניעת אש, בכל שנה יש כ-17 אזרחים שנספים כתוצאה מפגיעה ישירה של אש. רוב הנספים כבר מתים לפני שהם מחייגים 102. כלומר, אם רוצים לצמצם את המספר הזה, זה בהדרכת אוכלוסייה. ראיתם את מסע ההסברה שהתחיל בטלוויזיה בנושא הלפטופים ובנושא של האחריות של האזרחים.

מערך המתנדבים כמכפיל כוח ארצי. יש לנו היום כ-3,000 מתנדבים, מתוכם 2,000 בוגרים. אני רואה במתנדבים מכפיל כוח. המודל שלי זה המודל של המשטרה. אנחנו ניקח את זה לשם.

התאמת המענה המבצעי להתפתחות הדמוגרפית תוך כדי ניהול סיכונים והתמקדות בטכנולוגיה חדשה. חלק מהמענה לדברים האלה יהיה גם במחקר ופיתוח לתכנון האסטרטגי. מדינת ישראל, לשמחתי, פורחת ומשגשגת. אנחנו כאלה שאמונים לתת את המענה. חייבים להדביק את הקצב.

אני רואה את כל מה שקשור לטיפול בלוחמי האש והעובדים כמרכיב הליבה בארגון, נושא מאוד מורכב בכבאות. אני מתכוון לטפל באנשים שלי בצורה טובה מאוד, זה מגיע להם. בשורה התחתונה, שיפור השירות לאזרח ולסביבה העסקית והציבורית. יש, לצערי, המון טענות נגדנו. אנחנו נטפל בזה. בסוף זה הקמת המכללה הלאומית לכבאות והצלה, אני אציג את זה בהמשך.

אנחנו עכשיו נמצאים בשנה האחרונה לתר"ש. הוא התחיל עם הרפורמה המפורסמת. אנחנו בונים תר"ש חדש ל-5 שנים. אנחנו בתחילת שיח. אנחנו בונים תר"ש חדש. הוא יהיה תר"ש עוקב לתר"ש הראשון שהיה לנו. אנחנו כבר בשיח עם האוצר. אנחנו נציג פה את הכיוונים הכלליים של התר"ש, ונתמקד, כמו שביקשתם, ב-2017-2018. יש פה 5 מוקדים. אחד, כבאות והצלה כארגון בטחוני על כל המשתמע – גיל פרישה, מעבר ממשמרות ליום, נהלי עבודה, תרבות ארגונית. אני חושב שזה חובה לעם ישראל. הדבר השני, בטיחות באש והדרכת לציבור. דיברתי על זה. כל מה שקשור למבנה הנציבות, כדי שנוכל לתת מענה לאחריות הלאומית שמוטלת עלינו. גם את זה אני אציג לכם בהמשך. מענה מבצעי למטענים מורכבים - בנייה לגובה, מנהור, ובסוף, מחקר ופיתוח, כדי שהארגון יהיה רלוונטי לכל מה שקורה במדינת ישראל.

אני אציג את המקורות, את השימושים, את התכנית האסטרטגית שלנו, ובסוף את האתגרים. זה התקציב של 2017 כמו שאתם רואים. סך כל התקציב הוא מיליארד 269. הוא מורכב בפילוח הבא. במהלך הרפורמה צמצמנו לאט לאט את כמות ההכנסות מהרשויות המקומיות. לדעתי ב-2018 זה ירד כמעט ל-0. אנחנו נתחיל להתבסס על תקציב עצמאי, מלא, שמגיע ישירות דרך המשרד לבט"פ. זו החלוקה של התקציב: 70% לשכר - -

ההוצאות המותנות זה האגרות שאתם גובים?

חלקן צומצמו. זה בעיקר אגרות מבצעיות, מה שנקרא, לעסקים ולתעשייה. זה מבנה התקציב: 27% כל הרכש והתפעול, 70% שכר. מצאתי לנכון להציג פה לוועדה את עוצמת המערך. אתם רואים את זה גם בהתפתחות לאורך שנים. ב-2012 היו לי 1,200 כבאים, היום ב-2017 אנחנו כבר עם 1,951 לוחמי אש. התכנית שלנו להגיע ב-2023 לכמעט 3,400 לוחמים. כנ"ל גם מספר התחנות.

מה המפתח שלכם לכבאי?

כיום בישראל יש כבאי ל-4,000 איש.

מה הנורמה?

כבאי ל-1,000 איש.

זה בערך הממוצע העולמי?

כן, בעיקר באירופה. אני חושב ש-1 ל-4,000 איש, כמובן עם התאמות כאלו ואחרות, זה מספר מספק. צריך לראות גם את ההבדלים בין אירופה ובינינו, יש הבדלים גדולים מאוד. אני אסביר לך בהמשך גם את תרחיש הייחוס, מה ניתן לעשות.

כמה אנשי מינהלה?

300 בערך.

בכל הארץ?

כן. היום אנחנו עומדים על 120 תחנות. בסוף 2018 נעמוד על 124 תחנות, כשהחזון שלנו הוא להגיע ל-194 תחנות, כדי לצמצם את זמן התגובה. יש פה את מספר הרכבים, את מספר הכבאיות שאתה רואה. לפני הרפורמה היו כ-300, היום אנחנו כבר עם 400. התעצמנו ב-100. כשאני אומר התעצמנו ב-100, זה אומר שגם קלטנו וגם פלטנו רכבים ישנים, כלומר, המספר שקיבלנו הוא הרבה יותר גדול. בסוף 2018 נעמוד על 422. זה כבר כלים שהוזמנו ושולמו.

מה הגיל הממוצע של הכבאיות?

הגיל הממוצע של כבאיות הוא משהו כמו 12 שנים. אנחנו מתכוונים להכניס בשנה הקרובה, עד סוף 2018, משהו כמו 60 כבאיות חדשות, לפלוט בהתאמה 30. אנחנו ככה מעצימים את הסד"כ ואת העוצמה של המערך. אנחנו צריכים להגיע בסוף ל-734 או ל-950 כלים, כולל כל הכלים ברמה הלאומית. אני תיכף אציג לכם את הנתונים.

יש כבאיות מתאימות לתנאי העיר, כבאיות מיוחדות קטנות?

אנחנו עכשיו נכנסים לפרויקט שכבר אושר לנו במשרד האוצר לקנות 12 כבאיות צרות. אנחנו גם הבאנו מנוף חדש, רכב משולב שהוא גם כבאית וגם מנוף שיכול לעבור במקומות. אנחנו עושים על זה עכשיו פיילוט בבני ברק ובירושלים. קנינו עוד 6 טרקטורונים. אנחנו ממשיכים לתת מענה לרחובות הצרים של העיר.

אוקי, בוא ניכנס לפריסות.

בטיחות באש - אתם רואים פה את המספרים - מתנדבים בוגרים, ובסוף גם מטוסים ומסוקי כיבוי. בטיחות באש – 290, כשאנחנו נעלה ל-400 בסוף התר"ש. אתה רואה את מספר המתנדבים הבוגרים. היום יש לנו 2,200, אנחנו רוצים לעלות ל-4,000. טייסת הכיבוי שלנו חונה אצל המשטרה. זה גם מטוסים וגם מסוקי כיבוי. בשקף הבא אתם רואים את פריסת התחנות.

דרך אגב, מה הכוונה "חונה אצל המשטרה"?

מי שמפעיל את טייסת הכיבוי זו הכבאות, מי שמתפעל אותה ובונה את הכוח זו המשטרה.

למה?

כשאנחנו בחנו איפה למקם את טייסת הכיבוי שהוקמה לטפל במשרד הביטחון וסוכם שתעבור אלינו, הסתכלנו על הגופים שלנו. במשטרת ישראל כבר הייתה יחידה אווירית שיודעת לדבר את השפה של חיל האוויר.

הבנתי, אתם רוצים לרכז את כל הנושא. דרך אגב, מה יש למשטרה חוץ ממסוקים? יש להם עוד משהו?

יש להם 6 מסוקים ושני מטוסים קלים.

המספר 1,951 כולל אנשי מינהלה?

לא, רק לוחמי אש.

אז למה אנשי מינהלה לא בטבלה הזאת?

כי אני מציג פה את עוצמת המערך. את כל הסד"כ אני אראה בהמשך.

האם 290 לבטיחות אש זה בנוסף ל-1,900?

ברור.

בואו נמשיך.

זאת פריסת התחנות. יש היום 119 תחנות. עד סוף התר"ש הנוכחי – 124. אנחנו נרצה להגיע בסוף למספר יותר גדול. זו התפתחות השיא והמצבה. מה שרואים באדום זו המצבה, מה שרואים בכחול - -

האם יש לכם תכנית אב לגבי כל הנושא של פריסת התחנות בארץ בנתונים הקיימים, כפוף לזה שאתם יודעים מה גידול האוכלוסייה בערים וכו'?

כן, יש לנו תר"ש עד סוף 2018 על כל הפריסה. אנחנו עכשיו בונים את התר"ש החדש.

שזה 124?

כן.

זו התכנית כוללת?

זו התכנית שתוקצבה עד סוף 2018. עכשיו אנחנו בונים את התר"ש החדש להוסיף עוד תחנות.

אני חושב, כפי שגם אמרתי למשטרה, שצריכים לתכנן משהו רב-שנתי. הרי ברור לך שתחנה לא בונים בשנה, הצורך שלה לא עלה השנה. הרי במדינת ישראל כמעט ולא מקימים ערים חדשות, אנחנו מרחיבים את הערים החדשות בעיקר בנושא של ציפוף. לדעתי אתם צריכים לנתח את הצרכים בהיבט של התחנות. יכול להיות שאתם תאמרו: תשמעו, אנחנו צריכים עוד 50 תחנות בפריסה כזאת וכזאת, בואו נכין תכנית ל-10, ל-20 שנה, ואז יש איזה שהוא כיוון, אופק, אתה יודע לאן נעים. זה לא כל שנה "יש לי שתי תחנות, בוא נשים. שנה שעברה התווכחנו, נתת לי תחנה וחצי, בוא נשים". אני חושב שהתכנון הרב-שנתי מאוד חשוב בעסק הזה.

קלענו לדעת גדולים, לכן אנחנו מקימים את המחלקת לתכנון אסטרטגי. היא לא עוסקת בשנה או בשנתיים. אנחנו פתחנו תכנית נוספת - אני אציג אחרי זה – שנקראת "שעת תפנית", היא ל-2030. אני באתי מכור מחצבתי מהצבא. יש שני טווחי זמן: טווח קצר, שזה 5 שנים, וטווח ארוך. אנחנו בונים תכנית ל-2030, היא תהיה המצפן. אנחנו נחתוך אותה לתר"שים, בתקווה שיתנו לי את התר"ש הקרוב ל-5 שנים. אתה צודק, אנחנו כבר בשלבי תכנון.

זו התפתחות השיא והמצבה של כל הסד"כ שלנו. היום אנחנו עומדים על 2,800 מקצה לקצה.

זה הסד"כ כוח אדם?

כן. מתוך ה-2,800, 2,500 בערך זה מה שנקרא מבצעי וסמי-מבצעי, כלומר, גם בטיחות באש, גם לוחמי אש.

אתה בפער של איזה 200 בשיבוצים?

כן. יש לי משרות פנויות. אנחנו עכשיו יצאנו בקמפיין לגיוס עוד כ-140 לוחמים ו-60 אנשי מטה. אני מבטיח לך שאנחנו תמיד ניצמד לכחול.

איך נפתר המשבר עם הוועד, עם בית הספר לכבאות?

לפני שבוע נחתם הסכם שלום עם הוועד. יש אווירה טובה ורוח חדשה, אני מקווה שזה יימשך כך.

כי אחת הבעיות הייתה שהם לא יכולים לאייש משרות בגלל שהוועד השבית את בית הספר לכבאות. יש משרות פניות, יש אנשים שרוצים לעבוד, רק לא ניתן לאייש את המשרות.

אני בחור אופטימי מטבעי, אני מקווה שהסכם השלום הזה - -

ניתן עכשיו להעביר קורסים?

כן.

בוא נמשיך. כוח כיבוי בישראל.

כנציב הכבאות וההצלה במדינת ישראל אני מתייחס לכל כוחות הכיבוי בישראל.

כולל המתנדבים?

כולם כולל כולם.

דרך אגב, כשאתה מדבר איתי על מתנדבים, תן לנו קצת המחשה מה זה מתנדב. זה בן אדם שבא פעם בשבוע, פעם בשבועיים?

יש שני סוגי מתנדבים. יש את צופי האש, שאלה הנערים שבאים לעשות את המחויבות האישית בתחנה, ויש מתנדבים בוגרים, שהם כמו צוותי כוננות, הם נמצאים בישוב. אני נותן להם כבאית, בגדים וציוד והם קופצים.

כמו כונן.

כן.

בשוטף הוא לא נמצא, הוא נמצא בכוננות אם יש איזה משהו.

בשוטף הוא נמצא במפעל, בעבודה. מקפיצים אותו בביפר או בטלפון והוא בא. החבר'ה האלה לא מזמן הצילו לנו משפחה באיו"ש. הם הגיעו ראשונים לפני הכבאית שלנו.

פה אתה רואה את כל סד"כ הכיבוי במדינת ישראל – 1,950 לוחמים שלנו, ועוד 1,400 כבאים שיגיעו בחירום. לקק"ל יש 60.

מה זה הכתומים?

זה כבאים של פיקוד העורף. הם כבאים מילואימניקים. הם עוזרי כבאי.

דרך אגב, בשוטף מה הם עושים?

הם מילואימניקים.

הם מילואימניקים שמאמנים אותם להיות כבאים במצב חירום?

בדיוק. בחירום אני מקבל עוד 1,400 כבאים. הם היו בשריפה בכרמל. במהלך השנה הם עושים תעסוקה מבצעית בתחנות שלי.

דרך אגב, הם מגובים גם במשאיות, בציוד? בקומפלקט אתה מקבל אותם?

הם מגובים בציוד. כבאיות הם לוקחים ממני. הם חייבים לעבוד עם כבאים שלי, כי הם בהכשרה כמו עין כבאי, הם לא יכולים לקחת כבאית ולנסוע לבד.

הצבא קנה כבאיות שהוא העביר לכיבוי אש. הצבא קנה 20 כבאיות שהוא העביר לתפעול השוטף. זה בתוך הסד"כ הכולל.

פה למטה אתה רואה את מספר רכבי הכיבוי - 548 לנו, לצה"ל - 64, לקק"ל - 26. האחר זה רפאל, כל המפעלים, שדות התעופה. סך הכל זה 710.

יש לי שאלה לגבי שאר הגורמים. תראה, אני מבין שבקק"ל מדובר בעובדים, לא בכוננים. אני מניח שאנשים שם הם כבאים עם כבאיות.

נכון.

למה הם לא כפופים אליכם באופן מלא כך שאתה מתחייב שאתה לא מוציא אותם מהיער? בסך הכל אתה אמור להנחות אותם מקצועית, זו העבודה שלך. העבודה של קק"ל היא לטעת עצים. סביר להניח שגם אם יש שם תקלה או שקרתה איזו שהיא שריפה, הם כבר קוראים לכם, אתם הכוח המרכזי. למה לא לשבת איתם ומה שנקרא "לבלוע" אותם בצורה מותנית כך שזה יישאר לטובת המשימות שלהם?

אל"ף, אתה צודק. ברמה העקרונית אנחנו מתכללים את כל כוחות הכיבוי במדינה, אנחנו מעבירים להם קורסים. לדוגמה, בשעה זו יש קורס אצלנו לכבאים של שדות התעופה. אנחנו גם מכשירים חלק מהכבאים של קק"ל. כל הכבאיות של קק"ל מופיעות אצלי במערכת פיקוד ושליטה עם אייקונים על המערכת. הם ת.פ שלי בשריפה. אם ניקח את השריפה האחרונה בסטף, בחפ"ק שלי ישב נוח מקק"ל שאמר לי: סע לפה, סע לשם. הם עובדים ת.פ שלי. האם הם בחוק כפופים אלי? לא. האם צריך להעביר אותם בחירום? שווה לדבר על זה. בפועל זה עובד כמו שאמרת.

שווה חשיבה בעניין הזה. לדעתי אתה צריך לארגן סביבך את כל מערך הכיבוי במדינת ישראל, כפוף לסיכומים כאלה ואחרים.

זו מטרתו של השקף הזה, להתחיל לדבר במושגים לאומיים. זה ממוצע רכבי הכיבוי במדינת ישראל. אתה רואה איך עלינו. דרגה 3, דרגה 4 זו חומרת האירוע. אתה רואה שבדרגה 4 זה האירוע הכי חמור, בעיקר שריפות מבנים. עלינו בממוצע הרכבים שמגיעים לאירוע. עלינו מ-3.9 ב-2013 ל-5.4. זה בעקבות ההתעצמות של הכלים שהצגתי לך לפני. זו התפתחות התקציב.

דרך אגב, אני מבין שיש שיפורים טכנולוגיים בכלים עצמם, זאת אומרת, זה מכפיל, זה לא רק כלי, זה גם כלי יותר חדש שאני מניח שהוא עם תפוקות יותר גבוהות.

כן, משאבות ממוחשבות, כלים נוספים.

אני מניח שגם הנפח שלו יותר גדול, לא?

הנפח לא, זה נשאר 3 קוב, כי יש תמיד דילמה בין כמות המים לבין היכולת האווירית בתוך השטחים האורבניים.

אדוני היושב-ראש, פה אתה רואה את ההתפתחות התקציבית. אני בטוח שאתם בקיאים בתקציב יותר טוב ממני. סך הכל אנחנו ממצים את התקציב בצורה טובה מאוד. תיכף אני אציג לכם את המימוש של התקציב. אנחנו עכשיו מתחילים לבנות את תר"ש 2019-2023, הוא יחולק ללבנות שנתיות בהמשך. זה תכנון מול ביצוע של התקציב לפי שנים. אנחנו עומדים בממוצע ביצוע - נכון לסוף אוקטובר - של 78%. אנחנו לא נשאיר שקל בקופה. כל הכספים כבר קשורים. הפירוט שאתה יכול לראות זה - -

מה עם התחייבויות עתידיות?

אני מציג את זה עכשיו, גברתי. זה סך כל הניהול התקציבי. שכר – 77%, שזה ברור, אני צריך לשלם עוד חודשיים משכורות. רכש או קניות - 82%. יש לי התחייבויות ל-278 מיליון שקלים, כשרוב ההתחייבויות זה כ-50 מיליון שקלים לנושא רכבים שקניתי אותם, הם כבר מוזמנים, וכמעט 80 מיליון שקל לבינוי שאני אציג לכם תיכף. מינהל הרכב הממשלתי זה עוד 50 מיליון. בסוף הכל ימוצה.

דרך אגב, מה הכוונה של ברוטו בקניות?

תקציב ברוטו זה תקציב נטו והכנסות. זה חלק של ההוצאה המותנית בהכנסה. לקחנו את הכל, גם העודפים, כדי לראות את התמונה המלאה. זו התמונה הנכונה נכון ל-30.9. זה סך התקציב, גם בבסיס התקציב, גם ההכנסות.

זאת אומרת, לקחתם את ההכנסות המותנות וכבר העמסתם אותן?

גם ההכנסות המותנות, גם עודפים.

זה מרכיבי התקציב של הרכש. אתה רואה פה את החלוקה - הסברה, ביטוח, תפעול, דלק, כל מה שכתוב פה. סך הכל, אני חושב, החלוקה שלנו נכונה - 70% שכר, 30% לכל שאר הדברים. אנחנו נמשיך למצות את התקציב בצורה הכי טובה, כשאני כבר אומר לך פה, את כל נושא ההסברה ואבטחת האוכלוסייה אנחנו נקדים.

השכר כולל הפנסיות?

לא.

מה זו הסברה?

לדוגמה, הקמפיין שראיתם בטלוויזיה, ההסברות שאנחנו עושים בבתי הספר. את כל הדברים האלה אנחנו מכניסים בנושא הסברה.

השנה הזאת זה 2 מיליון שקל?

זה יותר.

כמה יותר?

זה בערך יהיה 4 מיליון שקלים מקצה לקצה. זה כולל ימי קהילה שאנחנו עושים.

אתה מעסיק חברה ליחסי ציבור?

לא.

כן, יש לך ספק חוץ, יש לך חברה חיצונית שעושה - -

חברה לאסטרטגיה ויחסי ציבור. אנחנו יודעים שיש לה כבאות.

לא.

אנחנו יודעים שיש חברה חיצונית שמתעסקת עכשיו עם ההסברה שלכם.

תגלו לי מי זאת החברה.

יוליה, את מתכוונת ליחסי ציבור, לא להסברה.

איזה חברות חיצוניות מעסיקים בכבאות?

כל הפרסום בכבאות נעשה באמצעות לשכת הפרסום הממשלתי.

אני אומר לך, גברתי חברת הכנסת, שאין לי שום חברת יחסי ציבור. אני את כל מסע ההסברה שלי עושה דרך לפ"ם, שזה למיטב הבנתי מהממשלה. אין לי שום חברת אסטרטגיה ושום דבר.

אם אתם רוצים פירוט לגבי כל התקשרות כמו שביקשתי מהמשטרה, אתם יכולים לבקש.

הנושא הבא זה הסעיפים המרכזיים בתקציב. אתם רואים פה את כל הפירוט בסעיף הרכש. גם שוטף נציבות, השתתפות עם משרדי ממשלה, מה שהגברת שאלה לפני, תקציבי המחוזות, בילוש, שזה הרבה מאוד כסף, וכמובן הפרויקט החדש שלנו, המכללה לכבאות. אני מאוד גאה בפרויקט הזה. לא אני הקמתי אותו, אבל אני מאוד שמח שאני זה שאחנוך אותו.

זה בכל מה שקשור להתעצמות בבינוי. אנחנו בנינו 12 תחנות כיבוי. מה שאתה רואה בירוק זה תחנות שהסתיימו. בכחול זה תחנות שאנחנו מאמינים שיסתיימו בסוף 2018. רוב הפרויקט כבר מתוקצב. אתה רואה גם את הכספים ששילמו ואת היתרה לתשלום. אנחנו די סגורים בכל הנושא הזה, כולל בקריית הכבאות הלאומית, שזה הפרויקט שלנו שהוא בערך 160 מש"ח. אני מקווה שחצי מהפרויקטים יסתיים באמצע 2018, ושכל הפרויקט יסתיים בסוף 2019. כמו שיש את הפוליסטי למשטרה ואת עיר הבה"דים לצבא, לנו תהיה את המכללה הלאומית לכבאות. פה אתה רואה את התחנות שהן בתכנון ראשוני גם בתמנע, גם באילת, בחריש , ירוחם . בשבוע שעבר סגרנו גם על תחנה בחורה.

זו התמונה של קריית הכבאות. אדוני היושב-ראש, הכוונה שלי שזו תהיה המכללה הלאומית לכבאות והצלה. היא תהיה מתקן הכשרה, אימונים ואקדמיה לכל מי שעוסק בנושא כבאות ואש במדינת ישראל. אפרופו השאלה שלך הקודמת, גם רט"ג, קק"ל, הצבא, המשטרה ושב"ס, כולם יבואו לפה. אני מתכוון שהוא יהיה בינלאומי. היום אני שולח עשרות כבאים כל שנה להתאמן במקומות בחו"ל. אני מקווה שיבואו להתאמן מחו"ל אצלי. מה שאתה רואה כאן זו המלונית שתהיה בקריה. היא יכולה לאחסן כ-200 משתלמים ב-100 חדרים. זה בניין המשרדים. גולת הכותרת זה מתקן הדמיה, סימולטור, שיש בו כמעט 20 חדרים לתרגל שריפות במבנים, במוסך, בתת-קרקע, עם אש אמיתית. אנחנו מנצלים את השטח גם לעשות תחנת כיבוי בראשון מערב, כדי לתת מענה לחלק המערבי של ראשון לציון.

שזה במסגרת הקומפלקס אני מבין.

כן. פה אתה רואה את תכנית ההתעצמות של רכבי הכיבוי המבצעיים. יש פה חלוקה לכל הרכבים – סיירים, אלונים. אלון זה לכיבוי ביערות. יש פה את כל התוספת. אתה רואה שעד 2018 כ-100 כבאיות נוספות. אנחנו נגרע פלוס מינוס כ-69. המערך יעמוד על 602. אנחנו נצעיר את גיל הכבאיות. אני מאמין שבשורה התחתונה אנחנו נשפר את הכשירות המבצעית. אתה רואה פה את תרחיש הייחוס. צריך לומר פה שהוא עוד לא אושר על ידי השר, הוא אושר על ידי. אנחנו רואים שבראייה לאומית צריכים, פלוס מינוס, כ-949 רכבים, כלומר, כולל קק"ל, רט"ג וכו'.

אני רואה שאתה נמצא בדפיציט של כ-350.

כן. בתר"ש החדש נציג תכנית איך לכפר על הפער.

כמה זה בשקלים?

300 כבאיות זה בערך 600,700 מיליון.

הרבה כסף.

כבאית ממוצעת עם כל הציוד שלה היא בערך 2 מיליון שקלים.

זאת ההתעצמות הטכנולוגית שאנחנו מתכננים. לצערי הרב, בארגון שלי עדיין הכבאיות לא ממוחשבות. אנחנו צריכים לטפל בזה. יש את כל מה שקשור לנושא מניעת דליקות, מערכת למידה ממוחשבת, סימולטורים, רובוטיקה. אני חושב שבכבאות חייבים להיות רובוטים. כשיש שריפה בבית, במקום שכבאי יגיע לדלת ויסכן את עצמו - -

מה קורה בעולם?

יש רובוטים. למה להסתכל בעולם, בוא נסתכל מה קורה לידנו, מה קורה בצה"ל, מה קורה במשטרה. נושא הרובוטיקה במשטרה מפותח מאוד. בצה"ל זה בכלל בשמיים.

אני שואל, מה קורה בעולם בתחום של הכבאות? אני מניח, כמו שאתה אומר, שלפעמים משקיעים המון אמצעים כדי לפתח איזה שהוא מודל בתוך צה"ל, בגלל נושא ביטחוני כזה או אחר. כאן זה נושא בינלאומי, אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל. אנחנו מדינה מאוד קטנה בעולם, אנחנו יכולים לקנות מוצרי מדף.

גם פה קלעת לדעת גדולים. ההנחה שלי כנציב היא שאנחנו הולכים על מוצרי מדף.

אתה מקצה לזה חצי מיליון שקל?

זה רק ב-2017, רק עכשיו.

אתם עוד לא התחלתם בנושא?

עוד לא. רק עכשיו אני מוציא לבדיקת היתכנות וכו'.

כמה שנים משתמשים בזה בעולם?

שנים רבות. אני מכיר שנים רבות. מוכרים רובוטים של כיבוי אש ב-e-bay. 13 אלף דולר עולה רובוט כיבוי.

אנחנו התחלנו עכשיו בגיוס לוחמים. לדעתי, המכרז נסגר או היום או מחר. אנחנו הולכים לגייס 140 לוחמי אש. לשמחתי נרשמו עד עכשיו כ-4,700 אנשים. אנחנו מתחילים במיונים בעיר הבה"דים בדרום. זה מה שפחות או יותר התכניות. אני חושב שאת ה-140 חבר'ה האלה נוכל לראות כלוחמי אש אי שם באזור מאי 2018, את כל הרצף בהכשרות. מכיוון שהמכללה עוד לא הסתיימה, נעשה את הקורס ב"נעורים" של המשטרה ובעיר הבה"דים.

אני מניח - זה טריוויאלי לשאול – שאתה משדך אליהם את שאר האמצעים, בעיקר כבאיות וכו'.

כן. כל האמצעים נמצאים בבית ספר. רוב המקומות זה המתקן.

כשהם יוצאים, אתה מפזר אותם.

הגידול הוא מאוזן.

הגידול מאוזן עם האמצעים, כדי שלא יהיה לנו כבאים ללא כבאיות שנשלח אותם עם דליים.

המכרז לא הסתיים?

אני חושבת שהוא נגמר ב-29.

אולי אתמול. אני לא יודע, אני לא בקי. אם אני לוקח את כל הכבאיות שלי ואת כל הכבאים, אז ממוצע הכבאים לכבאית הוא 1.7. אם אני לוקח את כל הכבאיות ומעמיס את כל הכבאים, אז על כל כבאית יהיו לי 1.7 כבאים, כלומר, יש לי עוד מספיק כבאים למספר הכבאיות שיש לנו.

אתה נמצא בדפיציט.

כן. דיברת איתי על 2030 ועל הכיוונים. כבאות והצלה לישראל זה הארגון היחידי שיש לו בלעדיות לנושא האש. אם עכשיו מד"א קורסת, אז הצבא יכול לשלוח פלוגות רפואה, פלוגות זה, פלוגות זה. אם חס וחלילה למשטרה יהיו בעיות, אז יש צבא, חיילים. אם יש שריפה, רק אנחנו. היום אפילו צה"ל מבקש ממני לתת מענה בכיבוי אש לשטחי כינוס של סוללות ארטילריות וכו'. אנחנו היחידים שעוסקים בנושא האש.

גם את הבטיחות אתה עושה לצבא.

כן, גם את הבטיחות באש אני עושה לצבא.

דרך אגב, תרחישי קצה, מלחמה וכו', את כל מה שקורה בעורף, כל זה אתה לוקח בחשבון?

ברור. זה תרחיש הייחוס שהצגתי לך במספרים ועוד לא אושר על ידי השר. לקחנו את ההנחיות של הצבא וגזרנו מזה מטרות לשריפות. האיומים המרכזיים שאנחנו רואים: אחד, התווך התת קרקעי. ביום חמישי אנחנו עושים תרגיל ראשון ברכבת הקלה בתל אביב, במנהרות בתל אביב. אתה כירושלמי מכיר את תחנת האומה. זה גם מבחינתנו אירוע מכונן. יש את כל מה שקשור לנושא הסעת המונים, בעיקר רכבות על ורכבות תת קרקעיות. יש את כל הנושא של החומרים המסוכנים. אנחנו קיבלנו אחריות בלעדית בנושא של חומרים מסוכנים. זה נושא מאוד מורכב שאנחנו בוחנים אותו גם עכשיו. יש את כל נושא הטילים, מה שדיברנו, אסונות טבע, וכמובן - לשמחתי הרבה כאזרח מדינת ישראל ולענייני הרב כנציב הכבאות - כל מה שקשור לבנייה לגובה, שזה משנה את כל התפיסה, את כל שיטות הכיבוי.

פוטנציאל הנזק. אתה רואה פה את פוטנציאל הנזק. מכיוון ששריפות קורות כל היום – זה כמו תאונות דרכים – אז יש נזק אדיר במאות מיליונים בשנה, כולל בהרוגים. אנחנו לא מקבלים את הקשב הנדרש. אגב, זה לא רק אנחנו, זה כל שירותי הכבאות בכל העולם. זה בא, לדעתי, כחלק מהתפקיד שלנו.

אלה פרויקטים לאומיים משפיעים - מקו הרכבת בכרמיאל, קרית הכבאות, גוש דן, חריש. אנחנו עכשיו מתחילים ללמוד את כל נושא הגז הטבעי. בפרויקט הגז הטבעי מוליכים גז במאות אטמוספרות בתוך צינורות. לנו ככבאות זה אירוע בלכבות אותו. אנחנו לומדים את הנושא הזה. יש גם את שדה התעופה רמון, אם תרצה אני ארחיב בהמשך.

בשדה התעופה רמון מערך הכיבוי הוא לא של- - ?

הוא דואלי.

גם פה הוא דואלי.

נכון. בכל שדה תעופה יש כיבוי תעופתי שאחראי לכבות מטוסים. זה אלומיניום. זו שריפה מסוג אחר. אנחנו אחראים על האירוע בקרקע.

בנתב"ג יש להם את מערך הכיבוי. הוא נותן תשובה לגבי שני הנושאים, לא?

לא.

זאת אומרת, אם יש עכשיו שריפה בטרמינל, מזעיקים את תחנת הכיבוי הקרובה?

בדיוק.

המערך שלהם מטפל רק בנושא של המטוסים פר אקסלנס?

גם בכיבוי התעופתי. הסד"כ שיש להם לא מספיק. עדיין אנחנו נותנים גל הרבה יותר - -

זה משהו אחר.

תוך 2 עד 3 דקות אתה חייב לכבות את המטוס בכיבוי תעופתי, אחרת האלומיניום ניתך. יש להם שם הספקי לחץ אחרים לחלוטין. אנחנו עובדים יותר קונבנציונאלי.

חשבתי שהם לקחו אחריות על כל הנושא. היות ויש להם את המערך, חשבתי שהם לא הפרידו.

לא. זה תרחיש הייחוס כמו ששאלת לפני כן. התרחיש הקודם של הטכניון אומר שצריכים 9,000 כבאים. אני חושב שנסתפק ב-4,400. אנחנו גם נוכיח את זה, נראה.

יכולות טכנולוגיות, תכנון ומחקר מאפשר ניהול סיכונים כראוי למדינה, וזה מה שאנחנו נעשה.

פה, שזה מה ששאלת, הראיתי לך את היחס - 1 ל-1,000 ו-1 ל-4,000. דרך אגב, על הנתון הזה אני יכול לומר לך שבמדינת ישראל יש הכי פחות הרוגים פר 100 אלף תושבים, אבל מצד שני, 50% מהאזרחים אינם מקבלים את המענה המתאים. זה ייפתר, אני מקווה, בתר"שים הבאים.

דיברנו על המתנדבים. אתה רואה מתנדבים שלי בפעולה. יש לי 1,200 צופי אש. יש לנו 77 יחידות מתנדבים עצמאיות שנמצאות בכל מיני ישובים, בעיקר בפרפריה, בעוטף עזה, באיו"ש, בצפון, בכל המקומות האלה. אנחנו עכשיו מתחילים להרחיב את זה בכל המגזר הערבי. הקמנו יחידת מתנדבים בטירה. אנחנו מתחילים לבנות יחידת מתנדבים בכסיפה ובחורה.

הם משתפים פעולה?

מאוד.

זה משמח אותנו.

לפני שבוע עשינו יום קהילה בבית ספר עבדאללה בן חוסיין בירושלים. היה מאוד מרשים. אני יכול לומר לך פה שבממוצע משוקלל 70% מההרוגים הם מהמגזר הערבי בשריפות. זה נובע מתשתיות, מהסברה, ממודעות. אנחנו מטפלים בזה. יש לי יועץ מיוחד למגזר הערבי. תרגמנו את האתר שלנו לערבית. אנחנו בכיוון. ראשי הרשויות במגזר הערבי מצטרפים לאירוע הזה.

דיברת עכשיו על כך שתרגמתם את האתר לערבית. לגבי המכרז לגיוס כבאים, האם הוא תורגם לערבית או פורסם בפלטפורמות מדיות שמיועדות לחברה הערבית?

כן, אנחנו מחויבים על פי התקשי"ר בפרסומים בעיתונים גם בערבית, והוא מפורסם.

פה אנחנו רואים את האתגרים המרכזיים שלנו, בעיקר בנושא הבניינים לגובה. אתה רואה את המספרים של המבנים לגובה. אני לא יודע אם אתה יודע, אבל הבניין הכי גבוה הולך להיבנות על קו התפר בין רמת גן לתל אביב - 111 קומות. האתגרים המרכזיים זה מערכות הבטיחות, הפיקוד והשליטה, ולא פחות חשוב - התנהגות האוכלוסייה. באחד מהאירועים בלונדון, בשריפה הגדולה בלונדון הייתה התנהגות נכונה של האוכלוסייה, רק היא לא קיבלה את ההוראות הנכונות.

איך אתם מתמודדים עם המנופים שמגיעים רק עד קומה 14?

צריך לשבור את החיבור בין מנוף לבין גובה הבניין. תפיסות החילוץ מבניינים גבוהים והכיבוי בבניינים גבוהים זה משהו אחר לחלוטין היום. יש נושא של מעליות. יש בניינים בגובה של 300 מטר. אין מנוף בגובה של 300 מטר. זה שרוולים, חילוצים, חילוץ אווירי, בעיקר במערכות בטיחות מתקדמות ונהלי פינוי מסודרים. זה הפתרון.

אז יש מענה לכל היקפי הבנייה לגובה שיש היום במדינה?

כן. למדינת ישראל יש היום תקנים מאוד מאוד מתקדמים בכל מה שקשור לבטיחות אש בבניינים. יש בעיה אחרת – בטח גם היא תגיע לפתחך - וזה כל נושא האחזקה שלהם לאחר שנים. הנוסחה המנצחת פה, כמו שכתוב פה, זה בניינים בטוחים, חכמים, מוגני אש ועשן, הסברה, פריסת כוחות ותגובה מיידית. כל זה ביחד אמור לתת מענה לבניינים גבוהים מאוד.

בשקף הזה אתה יכול לראות שכמות השריפות יורדת, בעיקר בשל שיפור מרכיבי הבטיחות באש. אדוני היושב-ראש, היו אצלך דיונים בנושא מכוני בקרה וכו'. שתבין, אנחנו מתעקשים על הדבר הזה, כי בסוף זה מציל חיים. דרך אגב, זה לא אצלנו, זה שקף עולמי.

רואים פה את האיזון בין עלות המניעה לעלות השריפה. בסוף, כמו שאמרו חז"ל - לא המצאנו את הגלגל - מי שטורח בערב שבת אוכל בשבת, וסוף מעשה במחשבה תחילה. צריכים למצוא פה את האיזון - לא להציק לציבור, ומצד שני, לא לעשות הנחות שייגמרו באנחות. אני חושב שבסך הכל מצבנו טוב, צריך להמשיך בדבר הזה.

אנחנו נערכים להעברת בדיקת תכניות הבינוי עד 29 מטר למכוני בקרה. הכשרנו כבר קורס אחד, אנחנו בשלבי סיום של הקורס השני. במצטבר זה 50 אנשים. הבנתי שבדיון האחרון אצלך אמרת שזה לא יעלה מעל 29 מטר. אני מאוד מקווה שתהיה איתן בדעתך, כי מעל 29 מטר זה צריך להיות גוף מסודר שיטפל בזה.

אני חושב שזה החוק. הצבענו על זה, אם אני לא טועה.

אני הבנתי שיש איזה ערעור או משהו כזה, אבל עזוב, אם כבר סיכמת, אני רץ.

זה לא עניין של סיכום. אני בסוף מביא את זה להצבעה וזה הופך להיות תקנה. אני חושב שהצבענו על זה, לדעתי בשבוע שעבר.

פה אתה רואה שקף שמראה את עלות הדליקה במבנה בהתאם לקיימות האישורים. אם קיים אישור, אתה רואה שהעלות היא אפסית. ככה תיק ללא אישור, תיק מניעה וכדומה.

פה אני מראה את חוסר האיזון בין היקף האחריות למטה הניהולי. אתה רואה פה את המספרים. הכבאות היא 143, היא אחראית כל הארץ. ידידי ורעי אילן מלכא מהשב"ס שהיה פה, במטה שלו יש לו 660. הוא אחראי על 20 אלף אסירים, 7,000 סוהרים ו-30 מתקנים. אנחנו אחראים על 8 מיליון עם 120 תחנות. זה לא פרופורציונאלי. זה ההמשך של התיקון. הוא אושר, לשמחתי, על ידי השר. השר שלי אישר את המבנה החדש. אנחנו עכשיו מול התקציבים לקבל את התקנים.

האמת היא שהשקף הזה לא אומר לי כלום. אני לא מחבר בינך לבין המשטרה, זה דברים שונים, זו פעילות שונה. זה לא שקף יחסי. אני אתן סתם דוגמה. בסוהרים, למשל, הם צריכים סוהר על שני אסירים. מטבע הדברים הם צריכים יותר מטה וכל זה. זה יותר מורכב. זה לא אומר לי כלום, אבל בוא תתקדם.

אם תרצה, אני אסביר לך למה לדעתי הוא משקף. זה המבנה החדש שאנחנו הולכים להגיע אליו. אני מקווה שבפעם הבאה שאתה תזמין אותי ככה נציג את כבאות והצלה לישראל על כל אגפיה, עם מחלקת מחקר, עם תכנון אסטרטגי וכו'.

לגבי יעדי הנציב, דיברתי עליהם. מה שנשאר לי לומר לך זה רק האתגרים. אנחנו חייבים תר"ש נוסף, תר"ש עוקב לתר"ש האחרון. אני חושב שגם האוצר מבין את זה. משרד הבט"פ תומך בנו. רק ככה אפשר לתכנן קדימה לעוד 5 שנים, לטפל בכל המענה שהצגתי כאן. עד כאן, תודה.

מה עם מתקן האימונים בתווך תת-קרקעי, איפה זה עומד כיום?

יצרנו שיתוף פעולה עם פיקוד העורף לעשות פרויקט משותף. זה עכשיו בשלבי תכנון. יש קרקע שמוקצית לזה. עכשיו בודקים את כל הסטטוטוריקה כדי לעשות מתקן כזה.

יש הערכה מתי זה הולך לקום?

אם זה יקרה, זה ייקח לפחות איזה שנתיים-שלוש.

מה זאת אומרת מתקן תת-קרקעי? זה לאימונים?

לאימון במנהרות. הוא לא יהיה תת-קרקעי, הוא יהיה על-קרקעי.

לא משנה, הוא מדמה .

לחילוצים במנהרות, זו הכוונה. פשוט ערכתי על זה דיון. זה נתקע באיזה שהוא שלב. דבר נוסף, דיברנו על חברת יחסי ציבור. משרד עורכי דין פרטי מועסק על ידכם?

כן. יש לנו משרד לדיני עבודה. הוא מועסק מזה, לדעתי, כבר 5 חודשים.

מה התקציב שלו?

אני לא יודע מה התקציב.

הרי אני מניח שבמערך שלכם יש לכם לשכה משפטית וכו'. היא שואלת - האם הלשכה המשפטית לא נותנת לכם את כל המעטפת שאתם צריכים כך שאתם צריכים לשכור שירותים חיצוניים.

התשובה היא לא. יש לי 8 יועצים משפטיים, אחד בכל מחוז. בנציבות יש לי עוד 3 . הם לא עומדים בנטל. בשל המורכבות, אפרופו שאלתך בתחילת הדיון בכל מה שקשור לדיני עבודה ותרבות ארגונית בכבאות, אז יש לי ככה: 11 חוקרות עבודה שונות לחלוטין, 6 מערכות נוכחות נפרדות לחלוטין, כ-25 הסכמי עבודה נפרדים לחלוטין. אני מחויב להסכמים as is, כדין, הסכמים שגוררים אותם עוד מתקופות האיגודים, לכן שכרנו משרד עורכי דין של דיני עבודה כדי לסייע בדברים האלה. הוא עושה עבודה יפה.

מדובר במשרד עורכי הדין של נעמי לנדאו?

כן.

בהצלחה.

זה היה במכרז?

ברור.

מה ברור? איך התבצע ההליך?

יש נוהל שצריך לקבל אישור ממשרד המשפטים.

נכון, מיקור חוץ.

הם קיבלו את האישור ממנכ"ל משרד המשפטים לתחום מסוים, כלומר, זה מוגדר.

מה העלות התקציבית של המשרד הזה בשנה?

מותר עד 300 אלף ועוד 300 אלף. מקבלים את זה פר שעה, זה לא ריטיינר.

לא בכל התחומים מותר להם לעסוק.

מי בוחר את המשרד שמועסק על ידי הנציבות? יש מכרז? איך זה הולך?

ברור שיש מכרז. יש חוקים במדינה, לא?

כן, אבל מי בוחר? יש ועדה? יש ועדת מכרזים של הנציבות?

ברור.

מי חבר בוועדה הזאת?

יושב-ראש הוועדה הוא סגן הנציב. יש נציג חשבות, נציג לשכה משפטית, נציג הגורם התקציבי במשרד. הרכב הוועדה הוא כדת וכדין כמו כל הרכבי הוועדות האחרות.

חשוב לדעת.

הגישו 4 או 5 משרדים. הם באו, ראיינתי אותם, אחרי זה אמרתי את חוות דעת, הם פתחו מעטפות.

ראיינת אותם?

כן, ראיינתי 4 משרדים.

זו הייתה פליטת פה?

לא, למה פליטת פה? כן, ראיינתי אותם.

אסור לך. אם יש מכרז מפורסם - -

זה אחרי שהם הגישו את ההצעה.

זאת אומרת, כשהוא פתח את ההצעות הוא כבר ידע. לא פותחים הצעות ואחר כך עושים את השלב הזה.

יש ועדת מכרזים בלתי תלויה.

בשורה התחתונה נבחר משרד. הוא ראיין אותם בסופו של דבר. השאלה אם זה תקין.

לא. אני ישבתי בוועדות מכרזים. גם אתה בטח ישבת בוועדות מכרזים. זה לא תקין.

אני לא עושה דיון כרגע בנושא של המכרז הספציפי, זה פחות מעניין.

זה לא משנה, מנסים להבין איך עובדים.

אני דווקא רוצה לבוא למהות ולשאול, הרי בדרך כלל כשיש לנו סד"כ שאנחנו משתמשים בו ברמת המטה, אז הוא בשוטף שלנו. אולי אנחנו צריכים 6 עורכי דין, אולי אנחנו צריכים יותר. אם יש לנו עומס, אז 7,8. בדרך כלל כשאנחנו יוצאים החוצה, אז זה משהו as is, אנחנו אומרים: אנחנו לא צריכים את זה לשוטף, אנחנו צריכים קטע נקודתי כאן, איזה שהוא תגבור קטן. כמה זמן אתם צריכים את ההתקשרות עם המשרד הזה?

אין לי מושג. כרגע ההתקשרות היא פר שעה.

כן, אבל יש לך עד שנה מסוימת. זה שנה, שנתיים.

לצורך מה? דרך אגב, מה המשימה שלו?

להתמודד עם כל מיני בעיות פנימיות ברמת עבודה.

יש את הסיפור, כפי שאמרת, של כל הסכמי השכר. הרי בסופו של דבר מה שקרה בכבאות זה שכל אחד בא עם ההסכמים, הבעיות, כשזה, מה שנקרא, הזיז כמו שאמרת. עכשיו השאלה היא, ואני לוקח דווקא את השאלה של יוליה, מה המטרה של המשרד, מה התכלית שלו, שאם עובד עושה בלגן, אז יש לנו עם מי לדבר? איך זה עובד? בכל מערכת גדולה, בוודאי של כוח אדם בסדרי גודל האלה, יש עורך דין שמתמחה בחוזה, יש עורך דין מתמחה שבשכר, יש בוודאי עורך דין שמתמחה בדיני עבודה כי רוב הדברים זה יהיה עובדים, זה המשאב המרכזי שיש שם.

נכון מאוד.

כשאני עבדתי בעיריית ירושלים חלק גדול מעורכי הדין התעסקו בסוגיות של עובדים. השאלה היא: אם אתם מרגישים צורך לחזק את העניין הזה, למה אתם לא לוקחים את זה כמשרה תקנית ושמים בפנים? אתה אומר: חסר לי בן אדם שמבין בדיני עבודה, אני רוצה לגייס עורך דין שיעבוד אצלי in-house.

לא חסר להם כסף, הם יכולים להביא עורכי דין.

ואז הוא מלווה אותך גם לעתיד, הוא מלווה אותך לאורך כל הדרך, ל-20 או ל-30 השנים הבאות, אתה מבין? זה לא "היום יש לנו תקציב, בוא ניתן לך 300 אלף שקל, מחר לא".

פה זה 600.

לא חשוב, 600. אם מחר יהיה לנו בלגן, נגיד לך: אתה יודע מה, אין לנו את ה-600, אנחנו צריכים אותם במקום אחר. נראה לי שיותר נכון לתקנן. אם אתה הולך על משהו יותר קבוע ומציג כאן תכנית יפה, לדעתי, בוודאי גם עם כל מערך ההדרכה וכו' שאתה רואה, מה שנקרא, למרחקים, אתה רוצה לכוון, אז אני חושב שזה יותר נכון לכוון בקטע של התקנון שיהיה קבוע, לא כזה שפעם נותנים לי, פעם לא נותנים לי.

אני יותר ממסכים עם מה שאתה אומר. את כל התכנית הזאת ייקח לי למצות משהו כמו איזה שנה וחצי במקרה הטוב. אותו דבר יש לי בנושא תקשוב, אותו דבר יש לי בנושא מחקר ופיתוח. עד אז אני יוצא למכרזי חוץ כדי לנסות ולצמצם פערים.

על מה אתם מדברים? הרי אתם מכניסים כל כך הרבה אנשי מינהלה. מה הבעיה להכניס עורכי דין?

צריך לטפל בתשתית, אין חולק על זה.

אין חולק על זה? לקחת עורך דין חיצוני, לבזבז 600 אלף שקלים כספי ציבור, זה חמור מאוד מבחינתי.

אנחנו נותנים את זה כחומר למחשבה.

אנחנו בעד, יותר מבעד.

עוד לא קיבלתי תשובה לגבי התקופה של המשרד שזכה במכרז, כמה זמן זה. מכרז הוא בדרך כלל לשנה, שנתיים, שלוש.

נבדוק ונביא לכם את הנתונים.

אין בעיה, תעבירו את הנתונים.

גם במשרדי הממשלה התשתית של דיני עבודה חלשה ביותר. אם אני אקח את המשרד שלנו, אין לנו תשובות. אנחנו נשענים על כל מיני חוות דעת.

נתת לי רעיון של שדרוג. סוגיית דיני העבודה קשורה לכל עובד, לא משנה אם הוא כבאי, שוטר או שב"ס. אולי תעשו אצלכם איזו שהיא יחידת מטה כדי שתוכלו גם לסייע להם.

אני מבינה שזה לא היה קיים בשנים הקודמות לקחת משרד עורכי דין חיצוני. זה קיים מאז שהגיע הנציב לתפקידו? הנחיצות הייתה כל כך חשובה?

הנחיצות היא קריטית, היא פטאלית.

למה זה לא היה קריטי לפני 5 שנים, לפני 3 או שנתיים?

אני מציע שתפני לדוח מבקר המדינה ממאי 2017, תראי מה הוא כתב, ואני מציע שתפני גם למכתב ששחר איילון כתב בפברואר 2015, תראי מה הוא כתב. מכיוון שאני לא מסכים לכתוב את הדברים האלה ואני לא מוכן להמשיך בצורה הזאת, אז שכרתי משרד עורכי דין. דרך אגב. המליצו לי גדולים וחכמים לעשות את הדבר הזה. אני כבר אומר לך, המשרד הזה כרגע עשה רבות מאוד לקידום הסכם השלום הזה.

ברור, וגם לפגוע בלוחמי האש.

חברי הוועד יודעים להילחם על עצמם.

בצדק.

שייכנסו טיפה לפרופורציה.

מכיוון שיש לי הסכם שלום עם הוועד, שאני מברך עליו, אני חושב שאנחנו עכשיו בדרך חדשה. כדי להגיע למקום הזה כנראה היינו צריכים לעבור כברת דרך מאוד מאוד מיוחדת. הוועדים לא נתונים תחת הגבלות כמו שאני נמצא, לכן שכרתי כזה משרד, הכל על פי הפקודות, הכל על פי החוקים. לדעתי הוא כבר נתן לי את הדיבידנד שהוא צריך לתת לי. כנראה שהביאו אותי לתפקיד כי רצו שנעשה כל מיני דברים, ואנחנו עושים, זה כל העניין. המחיר הוא פר שעה. אם עכשיו הכל ימשיך להסתדר כמו שזה מסתדר, בעזרת השם, כנראה שהמשרד הזה יישאר מובטל, לא נשלם 600 אלף שקל. ה-600 אלף שקל זה רק מסגרת. זה לא עלה לי 600 אלף שקל.

אני לא מבין מה רוצים ממנו. טעות אחת שהוא יעשה אם לא יהיה לו יועץ משפטי, יעלה למדינה יותר.

ממש לא.

הוא לקח את דוח מבקר המדינה ויישם אותו, מה אתם מדברים.

אנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים.

אתם לא מבינים.

אנחנו לא מבינים. מיקי, אתה מבין בענייני משטרה, הכל טוב ויפה.

אני רוצה לצאת מה-600 אלף שקל שדובר עליהם עד עכשיו ואני רוצה להיכנס לנושא של שכר. קיבלנו סקירה. אם תוציא את הקטע של הפנסיה הצידה, דובר שם על 56% אחוז שכר. כאן אנחנו מדברים על 70% אחוז שכר מול 27% של קניות וכל ההתעצמות. האם בתכנית החומש שאתה בונה אתה מתכוון לשנות את האחוזים כך שהשכר לא ימשיך להוות 70%?

איך הוא יכול? הלוואי. יושב פה האוצר. אם יוסיפו לו עוד 25% הוא יהיה מבסוט.

אפרופו השאלה הקודמת על הנושא הזה, אני חושב שהנושא הזה ייפתר תוך בערך 15,20 שנה. עם המעבר מהאיגודים לרפורמה יש את כל הנושא של ה-as is, כאשר המשכורות של דור הבט"פ ודור ג' הן אחרות ,

כמה נשארו לך מדור המדבר?

הם דור מצוין, הם לא דור המדבר. יש לי עוד כ-1,100. בערך 50% זה דור א' ודור ב'.

כמה אחוזים מהשכר מהווה הדור החדש?

אין לי את החלוקה, אבל לא הם הופכים את זה ל-70%.

החדשים מרוויחים פחות מהוותיקים.

זאת לא השאלה. התמהיל זה פונקציה של הארגון. הרי בסופו של דבר מה יש פה חוץ מהוצאות כלליות וכו'? בגרוסו מודו, יש כוח אדם, יש ציוד ורכישות. כשאתה מחבר את שניהם, לפחות אתה מקבל מערך כיבוי. אותו דבר במשטרה. אם אנחנו לוקחים שוטרים, מחברים אותם עם ניידות ועם ציוד, יש לנו משטרה. התמהיל זו פונקציה של התנהלות של הארגון, זאת אומרת, איזה כלים הוא צריך וכו'. זה פחות חשוב לי, בגלל שבסופו של דבר רוב ההוצאה תמיד תהיה כוח אדם. הוא יקנה כבאית ב-2 מיליון, והשוטר יקנה ניידת ב-100 אלף. זה לא חשוב, הוא קונה את הציוד שהוא נדרש. מה שמפריע לי יותר, וכאן צריכה להיות חשיבה לא רק של הנציב אלא של כל מערך המדינה פה, זה שבעצם לכל הדור, מה שנקרא דור א', כל הוותיקים, יש פערי שכר עצומים אל מול החדשים. זה בלתי מתקבל על הדעת. זאת אומרת, אם כבאי חדש, שלרוב עושה את העבודה הקשה כי הוא החדש – ככה זה בחיים, חדש קודם כל רץ לעשות - מקבל שכר שהוא יחסית נמוך, כשהוותיק יותר מקבל בלי פרופורציות, אז אנחנו נצטרך לתת את הדעת על העניין הזה. נצטרך לתת את הדעת גם ברמת הבסיס של השכר של הכבאים יחסית למשטרה. אנחנו לא רוצים רק שוטרים טובים, אנחנו רוצים גם כבאים טובים. במשטרה, כפי ששמענו כאן, השוטר איך שהוא מתגייס למשטרה מרוויח עם התוספות ועם הכל כמעט 9,000 שקל - אני מדבר על אנשי שטח, לא משרדים, לא פקידים. אני חושב שזה שכר ראוי, ככה צריך להיות. אני חושב שכבאי זה לא פחות.

השאיפה שלנו כשתיקנו את מה שתיקנו בשכר של השוטר המתחיל הייתה להגיע לכבאי המתחיל. לא דור א' ו-ב', אלא דור ג', מה שקיים היום. רצינו שבסך הכל שוטר, סוהר וכבאי שנכנסים למערכת יקבלו פלוס מינוס אותו דבר.

אז אנחנו רגועים.

היושב-ראש התכוון יותר להבדל בשכר בין הוותיקים לחדשים.

אותם כבאים בשני מקומות ובאותה דרגה מקבלים שכר שונה. זה הזוי.

יש להם איזה 30 הסכמי שכר.

הרי אתה יודע, אתה בא מהמוניציפאלי. הרי כל אלה עם השכר הגבוה זה ירושה. הלוואי ויגידו לו מחר: אוקי, תפחית הסכמים קיבוציים.

לא הבנת. אנחנו מבינים את הבעיה. אנחנו מנסים כרגע לצמצם את הנזקים. אני לא אומר כולם אותו דבר – יש את ה-as is - כי אחרת הכיבוי לא מתכנס. זה כפוף לכך שזה מורכב מאוד, זו בעיה. תחשוב על מה שנאוה אמרה. נניח שבמשטרה היינו עושים כך שמפקד תחנה בלוד מרוויח באותו גודל של תחנה, באותו הכל שונה ממפקד תחנה ברמלה. תשאל את עצמך למה. כפוף לאילוץ הזה צריך להביא איזה שהוא מכנה משותף יותר - -

הנציב ישמח.

סתם מעניין אותי משהו שאני מפנה גם אל לאוצר. בדיון הקודם התייחסתי לנושא המזון. שאלתי את מפכ"ל המשטרה למה הם צריכים במטה הארצי לקבל אוכל. אנחנו נעשה על זה דיון נפרד. כבאי הרי עובד במשמרות. איך הוא אוכל? הוא מביא מהבית ל-24 שעות? לא נראה לכם סביר שהוא צריך לקבל לפני כל האחרים?

יש לו מטבח שם.

אני שואל כתפישה, כתפישה תפעולית, עזוב עכשיו כמה עולה, לא עולה. כבאי בא למשמרת. אם אחרי זה הוא צריך ללכת לקנות בסופר ולהכין לעצמו צהריים, כשהוא ישן שם 24 שעות - - הוא לא הולך אחרי המשמרת הביתה, הוא נמצא במקום מ-07:00 עד 07:00 למחרת.

יש להם מנגלים בחוץ, גם את זה ראיתי.

האם לא נכון לתת לכבאים מזון כמו במשטרה ובשב"ס?

אני חושב שלא נכון להסתכל על רכיב אחד ספציפי.

הבנתי. דרך אגב, המזון במשטרה ובצבא שניתן זו שאלה מבצעית, זו לא שאלה של כסף. אתה לא מצפה שהחייל יעזוב את העמדה, ירוץ לקנות פלאפל ויחזור. זה הראש. כשהמשטרה באה, גלגלנו את זה שם וגם בשב"ס. למה אתה לא חושב שזה נכון? עזוב עכשיו כסף. נשמע לי מאוד סביר שאם כבאי בא מהבוקר עד למחרת הבוקר הבא, לא צריך להגיד לו - - הרי מישהו הולך, קונה ובא, כי אין ברירה, צריך לאכול משהו. אני חושב שאתם צריכים לשבת איתם על הדבר הזה.

אני חייב לכם תשובה לגבי השאלה לפני כן. משרד עורכי הדין זה לשנתיים, כשבשנתיים התקרה היא 300 אלף.

זה הסכם המסגרת?

זה הסכם המסגרת.

יש אופציה להארכה?

יש אופציה לעוד שנה.

דיברת על הדרכה לציבור. האם רשות הכבאות פועלת בכל הכיוונים האלה גם להדרכת הציבור שהוא לא דובר עברית? כפי שידוע לך, יש 2 מיליון איש שהם לא דוברי עברית. איך אתם רואים את המערכה הזאת כדי להנגיש מידע לכלל הציבור במדינת ישראל באמצעים מתאימים? הכוונה שאם אנחנו מדברים, למשל, ביוצאי אתיופיה, שלא תפרסמו את זה ברוסית. האם אתם נותנים את הדעת כך שכל הציבור יהיה חשוף למידע החיוני הזה מבחינת זה שהדגש לא יהיה רק באינטרנט? יש לנו ציבור מאוד רחב, שזה המבוגרים וקבוצות מסוימות, שהאינטרנט לא נגיש להם. על זה אני רוצה לשמוע את דעתכם.

דבר נוסף, התקבל בכנסת חוק העדפה מתקנת לגבי חרדים ועולים. האם במכרזים החדשים שלכם אתם משלבים כבר את העדפה הזאת לעולים חדשים ולחרדים? יהיו לך כבאים חרדים.

יש לי כבר. לגבי הדרכה לציבור, אנחנו פועלים על פי הפקודות של המדינה, כלומר, גם בקמפיין שיצאנו איתו, יצאנו בכל הרשתות גם באמהרית, גם ברוסית. לפ"ם עושה את כל הדבר הזה בצורה - -

אתם משרטטים, לפ"ם מתאים. האם אתם בכלל לוקחים את זה בחשבון כשאתם עושים קמפיין? כשאתה בא ללפ"ם, אתה אומר לו: אני מתכוון - -

כשאנחנו באים לקמפיין, לפ"ם אומר לנו: תקשיבו, זאת התפלגות האוכלוסייה, זאת התפלגות המדיה, אנחנו ממליצים לכם ללכת בחלוקה הזאת והזאת, גם לפי שעות. הכל מסודר.

אתה לוקח את זה בחשבון כשאתה מטפל בנושא הזה?

ברור.

נורא חשוב להתאים את ההסברה של המדינה לכלל הציבור כך שזה יהיה נגיש גם לערבים, גם לדוברי רוסית, גם לדוברי צרפתית. נתניה זה המעוז של הצרפתים. שם כנראה צריך להתאים את זה לאוכלוסייה הזאת. זו הכוונה.

התשובה היא כן. לגבי התשובה השנייה, אז כן, אנחנו תחת התקש"יר פועלים על פי כל הנהלים וההנחיות לגבי העדפה מתקנת. אני נתתי הנחיה שאני מבקש להגדיל את מספר הכבאים הלא יהודים, את המוסלמים בכבאות.

זו הבעיה שאני נתקל בה אצל כולם, גם במשטרה, גם בשירות בתי הסוהר, גם בכבאות. אותו צעיר דרוזי שעושה את הצבא, כשהוא מגיע לשם, אומרים לו: יש עכשיו העדפה למוסלמים, תשב בצד, תלך הביתה. הוא עשה 3 שנים, עכשיו הוא צריך ללכת הביתה. החוק מדבר על העדפת דרוזים גם בכבאות. את הדרוזים שמים בצד. זה קורה גם במשטרה. תבדוק בשנה וחצי האחרונות. מאז המדיניות החדשה לגייס מוסלמים, אם דרוזי מגיע ורק שומעים שהוא דרוזי, אז אומרים לו: לך הביתה. לא מכניסים אותו למבחנים. עכשיו אני שומע את זה גם בכבאות. זה מזעזע. אתה יכול להיות קצין, אתה יכול להיות הכל - -

הנציב גם אמר שכל כבאי חייב בגרות. זאת אומרת, אם אין בגרות, זה תנאי שאי אפשר להיכנס. זאת אומרת, יש מראש קהל שלו. אני אשמח לשמוע – הייתה לי שיחת טלפון איתך - אם בנושא הבגרות קיבלת עמדה אחרת.

הוא רוצה להעלות את הרמה שלהם.

בגרות לא קובעת בהכרח עליית רמה.

קודם כל לגבי מה שאמרת, חמד, אני מבקש, אם זה קשור למשטרה, נקרא להם, זה מאוד מעניין אותי.

זה מאוד חשוב. אני גם בדקתי את זה.

אני בכלל חושב שאם הוא בוגר צה"ל זה אמור לתת לו איזה שהוא benefit.

לא במשרד לביטחון פנים.

בוודאי בכל המגזרים. אני אזמן את מי שממונה על המשטרה כדי שנברר.

מה עם עולים חדשים?

לגבי הבגרות, הם כבר שינוי את זה טיפה פה, ראיתי, אבל בגדול אני אתן לך את התשובה.

אני אומר לך, מצבם של בני העדה הדרוזית בכבאות הוא יותר טוב מטוב. אם אתה רוצה, אני אתן לך את המספרים, את ההבדל בין זה לזה.

אני מדבר על השינוי בשנים האחרונות. גם במשטרה, גם בשירות בתי הסוהר אומרים לך: קודם כל אנחנו רוצים להכניס את המוסלמי שלא עשה צבא. זאת המדיניות החדשה. אתה התחלת מזה גם.

מתוך 200 כבאים שאינם יהודים בכבאות, 130 הם דרוזים, כל השאר הם - -

אז הוא היה חייב בשירות צבאי. היום אתה הורדתם את הנושא של השירות הצבאי ועשיית צבא.

תן לי רגע לסגור את הנושא של הבגרות ואת הנושא של הדרוזים. אין לי בעיה עם הדרוזים. אל תייצר בעיה כשאין בעיה. אני אומר לך, אין בעיה, הכל בסדר.

חמד שואל אם כתנאי לגיוס לכבאות לא נדרש להיות בצה"ל.

לא.

למה לדעתך לא?

יש תקשי"ר, יש חוקים. אני לא מוגדר כארגון בטחוני.

למה?

שאלה טובה. אני עכשיו אם תגיד לי איפה לחתום, אני חותם.

האם לדעתך צריכה להיות עדיפות לבוגר צה"ל?

אני חושב שהכבאות צריכה להיות ארגון ביטחוני, אני חושב שהכבאות צריכה לגייס מכל המגזרים. אני חושב שצריך למצוא את השיטה איך גם לתת עדיפות לבוגרי צה"ל ולבוגרי שירות קרבי.

האוצר מתנגד.

נציבות שירות המדינה קובעת את זה.

בניגוד לכל המקומות האחרים, אני עובד במשמרות, אני חייב שהכבאים יהיו בני המקום. באום אל-פחם, בירכא ובמקומות כאלה אני צריך את בני המקום.

אנחנו לא מדברים על זה, על אם יש אילוץ כזה ואחר. אני באופן אישי חושב שלכל עובד במדינת ישראל יש עדיפות אם הוא שירת בצה"ל, בלי קשר לסוג המוצא שלו, העדה שלו. בוודאי שאם יש לך ישוב ערבי, לא תביא עכשיו עובדים מירושלים.

כך אנחנו פועלים.

שני דברים. אחד, לגבי הייעוץ המשפטי. אני חושב שלפעמים להיעזר במשרדים שמתעסקים בנושאים ספציפיים יכול דווקא להביא לחיסכון כספי, במקום להביא תקן.

פה מדובר על משהו שלא נגמר. הרי יחסי עבודה עם עובדים זה דבר שלא נגמר אף פעם.

נכון, אבל לעיתים כשמגיעים לסוגיות קצה זה גם יכול לחסוך. הטענה פה שאומרת שזה בהכרח בזבוז, אני לאו דווקא מקבל אותה.

תראה, כשמרכיב כוח האדם בתקציב הוא כמעט 80%, אני מבין שזה בעצם מרכז הארגון. כשאני לוקח משהו חיצוני, שזה לא יושב בליבת העשייה שלי - - ברגע שזה ליבת העשייה שלי, אני בוודאי מתאים את עצמי, זה ברור.

הנושא השני, לגבי תנאי השכר. אני חושב שאפשר לראות מקומות שבהם תנאי השכר הם נמוכים ולכן גם הביקוש לבוא לעבוד הוא נמוך. דווקא אנחנו יכולים לראות, ואני מאוד שמח לראות את זה, שעל מכרז של 140 כבאים, אם אני לא טועה, מתמודדים אלפים רבים. זה כנראה אומר שהמצב הוא לא רע.

כך אתה מודד את העניין?

זה פרמטר אחד מתוך כמה. כן.

אנחנו לא מדברים על כמה. דרך אגב, היום במדינת ישראל יש כל מיני תפקידים שאנשים רוצים לבוא אליהם, כאשר לא בהכרח השכר שם הוא כל כך גבוה.

אני אומר שזה לא הפרמטר היחיד, אבל כמות כזאת - -

השכר צריך להיות הוגן. לא דיברתי כאן על השכר האבסולוטי בכלל. לא שאלתי אם הם מרוויחים שכר הולם, אני רק אמרתי שהדיפרנציאציה היא הבעיה. תיקח עובד ותגיד לו: תשמע, אתה עכשיו מרוויח 5,000, ממחר אתה מרוויח 15 אלף. זו אחלה משכורת. אם אתה רק תגיד לו: זה שלידך שעובד בדיוק כמוך מקבל 15 אלף 200, הבן אדם ישתגע. אם תיתן לשניהם 6,000, הם רגועים. הקטע היחסי מניע הרבה רגשות בין עובדים, כי הוא שואל את עצמו למה אני ככה והוא ככה.

אבל הרבה פעמים כשיש שינויים ארגוניים, ואני זוכר את הסיפורים שלך מעיריית ירושלים בנושא - -

מתן, אנחנו מודעים לזה. גם דיברנו על זה בהיבט הקודם של אותו נושא שאני כועס עליכם. בגדול, אנחנו מחויבים לעשות מאמץ ללכת ולצמצם. לא אמרתי לבטל. במציאות הזאת אמרתי שאנחנו צריכים להקדיש מחשבה איך אנחנו כרגע מצמצמים את זה, גם אם זה יעלה לנו כמה לירות מהכיס. התחושה של אנשים מאוד חשובה. אני לא מדבר כרגע על להוריד מלמעלה. אני מניח שזה להעלות מלמטה יותר.

כמה נקודות. אל"ף – חבר הכנסת חמד יצא - אין מצב שאנחנו מתעדפים גורם איקס או גורם אחר. מי שעובר את המבחנים - - היה שם את הנושא של הבגרויות. הנושא הזה נפתר.

אני אגיד לך משהו. אני מתחבר למה שיואל אמר. בכל תפקיד ההשכלה לפעמים תורמת, לפעמים ההשכלה גורעת. אני אתן דוגמה. אם ניקח פרופסורים וניתן להם לתקן כבישים, סביר להניח שבגלל שהם פרופסורים הם יתקנו את הכבישים פחות טוב. אתה צריך להתאים. אני חושב שכבאי טוב זה לא כבאי שיש לו תואר שלישי. דרך אגב, אם יהיה לו תואר שלישי, הוא ירצה להיות מפקד הכיבוי, למה שיכבה, למה שירוץ לשריפה, למה שימשוך. גם כשאתה בונה ארגון, אתה בונה אותו באיזו שהיא הדרגתיות. אתה אומר, תשמע, אני צריך 15% מפקדים ו-85% עובדים. איך אמרתי בעירייה פעם? מרוב מנהלים לא יהיה מי שיעבוד. גם הפוטנציאל של ה-15% מייצר לך 3% בצמרת. יש ביניהם מין תחרות, כי כל אחד רוצה להיות קצין וכו'. תאר לעצמך ש-100% מהארגון רוצה, אז יש בעיה, המבנה הוא לא נכון. זה כמו בצבא - אתה לא בונה חבילה כזאת של עתודת קצונה, או עושה כמעט את כל הצבא ככה, כי אחרת אתה מפספס את האירוע. תזכור, בן אדם שחושב שיש לו פוטנציאל ובאופן מעשי יש לו והוא לא מתקדם, הוא נהיה ממורמר. עכשיו, אחד שיודע שזו הדרגה שלו, עושה את העבודה. לא בהכרח זה נכון לקשור השכלה תמיד למקצוע. במקרה דנן בוודאי ובוודאי. אני לא הייתי מביא את כולם עם תעודות בגרות או תואר ראשון, אחרת מה הייתי עושה איתם בעוד 5 או 6 שנים, כל אחד שם היה רוצה להתקדם, היה דופק לי בדלת: תשמע, אני רוצה להיות זה, אני רוצה להיות זה. אתה בונה את המערך יותר הגיוני. אני משאיר את זה לך.

בשביל זה עשו את התיקון.

אני לא מבין, אם הנציב רוצה להעלות את רמת האנשים בארגון שלו, זה דבר מבורך.

אני אסביר. יש עוד אנשים שיש לנו עניין שייכנסו למערך הכבאות. מדובר באנשים טובים, הם יכולים להיות אחלה כבאים שבעולם. בחור שסיים 12 שנות לימוד ולא עשה בגרות במתמטיקה יכול להיות אחלה כבאי, למה לא. דרך אגב, אני אספר לך שרוב הכבאים היום, אם תבדוק אותם, אני לא בטוח שכשהם התגייסו לכבאות הייתה להם תעודת בגרות. הם אחלה כבאים, דרך אגב, אבל זה לא הנושא, אני לא הולך לפתוח על זה דיון. לא בשביל זה עשיתי את הוועדה עכשיו.

שני דברים אני אגיד לך. הדבר הראשון, הנושא מאחורינו, הוא כבר נסגר. אני רק רוצה להגיד לך דבר כזה: בגרות זו לא תכונה מולדת. הבעיה שהצבא מקבע אותנו. מה הכוונה? אני אסביר לך את זה בקצרה. אם אנחנו חושבים על הצבא, אז שילד שמגיע לגיל 18, סיים י"ב ואין לו בגרות מתגייס לצבא.

הוא יכול להיות רמטכ"ל, דרך אגב.

לא משנה. אני משהו אחר. אני מגייס אנשים בני 30,31.

זה השאיפה שלך, לגייס את הגיל הזה?

לא.

אני חושב שאתה מכוון לגיל 22,23.

זה לא עובד ככה. אתה רוצה להיות כבאי? שום בעיה, בוא תפגין דמי רצינות. לא סיימת בכיתה י"ב בגרות? שום בעיה, תלמד לבגרות, תבוא תהיה כבאי. אם זה מקצוע כל כך חשוב ש-5,000 רוצים לבוא להיות, אז תשלים בגרות. אם היית רוצה להיות עכשיו עובד סוציאלי, לא כבאי, היית לומד, עושה פסיכומטרי וכו'. עזוב, אני אחרי הסכם שלום, תן לי לרוץ קדימה.

זה לא קשור, זה לא הדיון. אני לא מסכים איתך על זה, כי אם זאת הדרך, אז בוא נתווה אותם לתואר שלישי, ואז אתה תקבל גם פחות והכל יהיה בסדר. השאלה איפה אתה חותך את העניין. אני חותך אותו ברמה אחת פחות ממך, בגלל שאני חושב ששם זה נכון. השאלה היא כזו: האם הכבאי הזה יהיה כבאי יותר טוב אם תהיה לו תעודת בגרות. לדעתי לא.

רק עוד שתי נקודות. לגבי התר"ש. אל"ף, העשייה הוצגה כאן. התר"ש הוכיח את הסדר ואת ההתקדמות. אני חושב שמערך הכבאות התקדם בשנים האחרונות בצורה מאוד משמעותית. אנחנו נבנה את התר"ש, מה שהנציב הציג, לטווח הבינוני והארוך יותר, כי בסוף זה עושה סדר. יש תכנית סדורה איך מתקדמים בנושא הזה.

לגבי חיזוק המטה. אם ראית את המספרים, אז הפירמידה נכונה, כלומר, חיזקנו את השטח, המטה מצומצם. אנחנו בשלב שאנחנו צריכים לחזק את המטה לרציפות התפקודית, למוכנות למצבי החירום, לכן פה אנחנו עושים עכשיו את התיקון. לא מתפרעים, אבל עושים את התיקונים ואת ההשלמות כדי שבאמת המטה יהיה שם.

אליעזר, אני לא בונה את המבנה הארגוני, אבל אני מאמין במטה מאוד מצומצם בשטח גדול, אחרת לא עשינו הרבה.

המטה בכלל לא היה במצגת.

עדיין הוא מצומצם, אבל יש - -

מה הסיבה שזה לא הוצג במצגת? 300 תקנים לא כותבים במצגת?

הצגתי, אבל הוא אמר לי - תעביר את השקף.

תקציב כולל גם מטה.

המטה בתקציב.

חבר'ה, לא חוזרים למצגת.

אנחנו גילינו שבגיוסים בתחילת 2016, מתוך כל אלה שעברו את תנאי הסף, בסופו של דבר רק 3% עברו את כל תהליך המיון עד תחילת הקורס. השאלה אם עשיתם משהו כדי לבדוק איך לשפר את המיון הזה. מתוך 7,812 אנשים שהגישו מועמדות ועברו תנאי סף, בסוף רק 244 עברו והתחילו את קורס ההכשרה. זה 3%.

היה צורך לגייס מאתים ומשהו אנשים. לקחו את המאתיים ומשהו הטובים ביותר שהגיעו לקצה.

זה הצורך שלהם.

השאלה אם זה בגלל הצורך וזה לא בגלל - -

זה התקנים שהיו.

הם היו צריכים לגייס את התקנים, מה שהעלית.

יש התאמה ממוקדת שעושים במשטרה. היו פרסומים בעיתונים שדורשים שוטרים שהם אפילו עם 10 שנות לימוד, כי כל השוטרים עם הבגרויות לא רוצים להגיע לאזור ירושלים להיות שומרים או להסתובב בעיר העתיקה. מגייסים היום עם 10 שנות לימוד.

טוב, רבותיי, תודה רבה לכולם. אני מודה לנציב ולכל החבר'ה, באמת מצגת יפה. אני מאחל לכם בהצלחה. אנחנו לרשותכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:55.