פרוטוקול של ישיבת ועדה
פרוטוקול של ישיבת ועדה
×?×•×ž× ×™×˜×§
2017-11-06OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 490
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י"א בחשון התשע"ח (31 באוקטובר 2017), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 31/10/2017
נציבות שירות בתי הסוהר - דו"ח חצי שנתי תכנון מול ביצוע תקציבי
פרוטוקול
סדר היום
נציבות שירות בתי הסוהר - דו"ח חצי שנתי תכנון מול ביצוע תקציבי
מוזמנים
¶
אילן מלכא - רמ"ט שב"ס, המשרד לביטחון פנים
אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל, משרד הפנים
דני קריבו - המשרד לביטחון פנים
מתי שולץ - רמ"ל תכנון שב"ס, המשרד לביטחון פנים
איתן גולדפלם - ראש חטיבת תקציבים, המשרד לביטחון פנים
חגית שני - חשבת המשרד ושב"ס, המשרד לביטחון פנים
ניקול אנגלנדר - רע"ן תקשורת, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים
עמיחי דוד - רפרנט בטחון פנים באגף תקציבים, משרד האוצר
סיגל שהב - עו"ד, המרכז האקדמי למשפט ועסקים - הקליניקה לזכויות עצורים
פנחס קבלו - קשרי כנסת שלטון מקומי, מרכז שלטון מקומי
יוחאי ואג'מי - ראש מינהל ביטחון, מרכז שלטון מקומי
היו"ר דוד אמסלם
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: נציבות שירות בתי הסוהר –דו"ח חצי שנתי תכנון מול ביצוע תקציבי. הבמה שלכם, בקשה.
אילן מלכא
¶
לפני שאני אכנס פה להצגת סיכום החציון, או הסיכום של קצת יותר מהחציון מבחינת התקציב, ברור לכולם ששירות בתי הסוהר נמצא כרגע בשנה השנייה והשלישית ליישום פסיקת הבג"ץ, ונערך למימוש - -, כשאני תיכף ארחיב על זה מספר מילים. ברור שתכנית העבודה משקפת את המהלכים האלה, את שיתופי הפעולה עם משרדים אחרים. זה בא לידי ביטוי. תיכף נראה את זה. שב"ס מנסה לייצר תכנית שנותנת מענה למרכיבי המשימה שלו, לייעוד המרכזי שלו. ממש בכמה מילים לגבי תעודת הזהות. סך הכל אנחנו מדברים על 33 מתקנים בשירות בתי הסוהר. תקן הכליאה הוא 23 אלף. שיאי כוח האדם מופיעים לפניכם.
אילן מלכא
¶
6,200, נכון לשבוע שעבר. זה יורד ועולה. שיאי כוח האדם מופיעים כאן לפניכם. זה כולל סוהרי חובה. בסיס התקציב השנתי הוא 3.367. מבחינת שב"ס על ציר הזמן - אני לא מפתיע פה אף אחד - ב-10 השנים האחרונות - -
אילן מלכא
¶
כפי שאתם רואים, ב-10 השנים האחרונות שב"ס עבר תמורות משמעותיות - החל מ-2006 - מקבלת המתקנים של צה"ל, בתי המעצר של משטרת ישראל. כל תמורה כזאת יצרה איזה שינוי תפישתי, שינוי במרכיבי הפעולה של הארגון, התאמות משמעותיות בתוך הארגון. זאת אומרת, גם קבלת המתקנים, גם כל הסיפור של כל האסירים בעסקת גלעד שליט, גם תיקון 42, וגם עכשיו לפתחנו הסיפור של בג"ץ. זה לא רק יישום ומימוש חוק או פעולה מסוימת, זה שינו תפישתי רחב שמשפיע על הארגון כולו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
דרך אגב, אני רוצה לומר לכם שישבתי לגבי זה עם עידו, היועץ המשפטי שלנו, אתמול. אני הולך להגיש הצעת חוק שהולכת להסדיר את כל הסוגיה. גם את פסק הדין של רובינשטיין, שבעצם לקח את הפרוטוקולים של הוועדה שלנו שעשינו בשנתיים האחרונות והטמיע אותם, וגם את דוח דורנר אני רוצה להביא כחקיקה פרטית, אם הממשלה לא תתקדם בעניין. זה רק, מה שנקרא, להשכלה רחבה. מדינת ישראל צריכה להביא את זה בסוף, מבחינתנו, למינימום תנאים של 4.5 מטר לאסיר, כמו שזה בחוק החדש. בעולם זה קצת יותר רחב, אבל אלה התנאים.
אילן מלכא
¶
החוק מסתכל על התא, על השטח שמופיע בתוך התא. הוא לקח את כל מה שקשור לאסיר והסתכל על התא. האסיר, מסביבו יש עוד דברים שקשורים לתנאי המחייה שלו - שטח המחייה בתא, איפה שהוא ישן. ברגע שהדלת נפתחת והוא יוצא החוצה, הוא יוצא לשיקום, הוא יוצא לחינוך, הוא יוצא לעבודה, הוא יוצא לתעסוקה. הדברים האלה מסביב הם גם חלק מתנאי המחייה שלו. אנחנו כרגע נערכים למה - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
דרך אגב, אנחנו מתוכננים לסייר בבית הסוהר בבאר שבע ביום חמישי, אני מודיע לכם. מי שרוצה אני אשמח שיצטרף. אנחנו גם נודיע לכולם.
אילן מלכא
¶
במסגרת הסוגיה של מתקני הכליאה לא רק אל מול שטח המחיה אנחנו מאותגרים בהקשר של תשתיות המתקנים עצמם, איזה מתקנים אנחנו רוצים לטפל בהם, מה התכנית הרחבה של שב"ס לשיפור התשתיות, לשיפור המתקנים. בשנה האחרונה נכתבה תכנית רב-שנתית לטיפול בכל מה שקשור למתקני הכליאה. אנחנו ידעים לומר מה היינו רוצים לראות עכשיו, מה בעוד 5 שנים, מה בעוד 10 שנים, מה סדר העדיפות שלנו בעולם הפלילי ובעולם הביטחוני. זה כרגע לא הדיון, אני רק אומר שיש מה לעשות סביב העניין הזה.
בשב"ס סביב השעון אפשר לראות את מרכיבי המשימה העיקריים שלנו סביב עולם האסיר, עולם הביטחון ועולם הקיום, מה השב"ס עושה 24 שעות סביב כל השנה. הוא עושה לא מעט פעילויות רחבות שמביאות לידי ביטוי את כלל מרכיבי המשימה שלנו. אפשר לראות פה את כל פעילות החינוך, השיקום לאוכלוסיית הפליליים, הכמויות, היקפי האסירים שנמצאים בתוך הפעילות הזאת, עולם הביטחון, בתי המשפט למיניהם. אנחנו מכינים 60 אלף ארוחות ביום. יש לא מעט פעילויות סביב השעון.
אילן מלכא
¶
בוקר, צהריים וערב לכלל הדבר הזה, כאשר יש לא מעט פעילויות נוספות. לא רק אל מול הדבר הזה, אבל זה איזה שהוא זום-אין לאיך אני בונה תכנית עבודה שנותנת מענה לכלל הנקודות האלו בשוטף, מעבר לדברים הנוספים.
אירועים מרכזיים ב-2017: אפשר לראות את שביתת הרעב של הביטחוניים שהיה לנו אתגר מאוד משמעותי השנה, כמובן את פסיקת הבג"ץ שדובר עליה, את ההתמודדות עם ארגוני פשיעה.
אליעזר רוזנבאום
¶
אדוני היושב-ראש, ישנם שני צוותים. צוות אחד עם משרד המשפטים, מובילה אותו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עמית מררי. היא מובילה את הצוות של חלופות כליאה. אנחנו, כמובן, שותפים. יש לנו צוות משרדי שלנו שסמנכ"ל אט"ב, דני, מוביל אותו. זה לגבי הדברים שאנחנו צריכים לעשות. עם זה אנחנו באים לצוות שלה. הצוות השני שאנחנו עושים, ששב"ס מוביל אותו, זה כל נושא הבינוי, קרי, שיפוץ אגפים, בנייה חדשה, הרחבת בתי כלא איפה שיש עתודות קרקע.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
חסר פה דבר אחד בשאלה של היושב-ראש, אם הבנתי. האם גם יש צוות שיושב מול האוצר?
אילן מלכא
¶
שטח המחייה מתייחס לגודל התא, הרוחב כפול האורך מטר מרובע, עם מקלחת ושירותים או בלי מקלחת ושירותים.
אילן מלכא
¶
הדברים שנאמרו פה מופיעים בשקף. זה נושא רחב. יש פה הזדמנות בלתי רגילה לעסוק בכל מה שקשור בתנאי המחייה של האסירים. יש פה, כמובן, שותפות, מחויבת להיות שותפות בין ארגונית ובין משרדית בסיפור הזה. אנחנו ממש לקראת סופה של גיבוש התכנית האינטגרטיבית. היא מדברת על 3 מרכיבים, כמו שאמר פה ממלא מקום המנכ"ל: עולם הבינוי, עולם החלופות, שזה רחב יותר, בעיקר סביב הנושא של חקיקה והחלטות, והעולם של מיצוי מקומות הכליאה בתוך הארגון, הריווח באגפים וכו'. לא נפתח את זה כאן. הנושא הזה על השולחן שלנו כמה חודשים.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
נכון. היה לנו דיון שעסק, בין השאר, בנושא הזה. זה היה לפני 3 חודשים, עוד לפני הפגרה?
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
זה לפני הפגרה. הזמן רץ. אנחנו עכשיו עובדים. מה תאריך היעד שלכם לסיום הדוחות, האינטגרציה, הפנייה לאוצר ובניית תכנית אמיתית?
אילן מלכא
¶
אני אגיד שני דברים. אל"ף, נקבע דיון שרים בחודש הבא שבו תוצג התכנית. ישתתפו בו גם שרת המשפטים, גם שר האוצר וגם השר שלנו, כמובן בהובלת השר שלנו. שם תוצג התכנית למימוש וליישום. שם יסכמו את התכנית. זה קורה בחודש הבא, בדצמבר. יש כבר תאריך. מינואר-פברואר 2018, בהנחה שאין שינוי במועדים הנקובים, יהיו כבר פעולות שנצטרך לצמצם את זרם הכניסה של העצורים בעיקר רק כדי לעמוד במרץ 2018. אנחנו כבר יודעים להגיד מה הם קיטועי הזמן כדי לעמוד בלוחות הזמנים האלה. ברור לנו שתכנית הבינוי היא לא מחר בבוקר וגם לא בחצי שנה, לכן עולם החלופות ועולם המיצוי הפנימי בתוך הארגון הוא הרלוונטי ביותר. זה שם.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
עולם החלופות ידרוש כסף כמו שלכם – אני אומר את זה לאליעזר – של רש"א. הרשות לשיקום האסיר תצטרך כלים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בין היתר. בני, אני לא רוצה להיכנס לזה בדיון, אבל בגדול אני אספר לכם שכבר ביקשתי ממנהלת הוועדה לקבוע לנו ישיבה איתם לגבי הדוח בהמשך למה שדיברנו בישיבה הקודמת.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
טוב, מאה אחוז. אם בדצמבר יושבים עם השרים, אולי כדאי שנקבל דיווח על הסיכום של השרים סמוך כדי שהמעקב יהיה צמוד. זה נושא מכריע.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כפי שפתחתי - אני אומר את זה להם וגם אמרתי לשר לביטחון פנים - אנחנו עוקבים עקב בצד אגודל אחרי הנושא הזה. אני כבר 3 חודשים עושה דוח סטטוס. אני כבר ישבתי עם הייעוץ המשפטי שלנו על-מנת לקדם חקיקה של הוועדה במידה והם לא יתקדמו נכון. אנחנו חייבים ללכת לכיוון שהבנו אותו כבר מלפני שנתיים. אני שמח שקלענו, מה שנקרא, לדעת גדולים. גם השופט רובינשטיין וגם השופט דורנר הסכימו איתנו בעניינים האלה.
אילן מלכא
¶
התייחסות לעולם התקציב. בסך הכל שירות בתי הסוהר מקפיד לנהל את התקציב באופן מאוזן, כמובן על פי חוק התקציב השנתי. אנחנו נמצאים, כמובן, לקראת השנה השנייה של תקציב 2017-2018. אפשר לראות פה את עוגת התקציב של שירות בתי הסוהר. בסיס התקציב הישיר שלנו הוא 3.367. סך הכל של 257 נוספים סביב השתתפות של משרדי ממשלה והוצאה מותנת בהכנסה כפי שמופיעה פה. מבחינת הרכיבים, רכיבי ההוצאה העיקריים, אנחנו מדברים על עולם השכר שמופיע פה – 58% מהתקציב, עולם הפיתוח, שזה ההתעצמות, היכולת שלנו להתעצם בארגון - 3%.
אילן מלכא
¶
רווחי קנטינה, קנטינת האסירים, שזה, לצורך העניין, רווחי ספק. ככל שיש נתח רווחים מסוים, זה בדיוק חלק מסוים מהמרכיבים.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
הפיתוח פה לא לוקח בחשבון את הבג"ץ. יש הבנה שזה יהיה מחוץ לתקציב, זאת אומרת, שזה יהיה תקציב אד-הוק בעניין?
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
האם בתחזית ל-5 או 10 שנים אתם יורדים כי יותר אנשים נכנסים לפנסיה צוברת מאשר לתקציבית? איפה אנחנו עומדים?
דני קריבו
¶
גם במשטרה, בוודאי ובוודאי בשב"ס שגדל עד מאוד בעשור האחרון מאז שנכנסה הפנסיה הצוברת, יותר מ-50% מהמשרתים כבר בפנסיה צוברת. זה הולך וגדל.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בינתיים אתה מפריש גם לפה וגם לפה, תזכור. מה קורה לך? לאלה שבצוברת אתה מפריש. בימים כתיקונם לא היית מפרש להם. לאלה שבפנסיה התקציבית אתה ממשיך לשלם. באיזה שהוא מקום העקומה תתחיל לרדת. העקומה תרד, לדעתי, בעוד 10 שנים.
אילן מלכא
¶
מבחינת התפתחות תקציב הארגון, אפשר לראות פה מ-2011 עד שנה הבאה, עם תחזית לשנה הבאה, את העלייה המתונה שבאה בעיקר ברכיב כוח האדם, לא במרכיבי הקיום וההתעצמות, כשהסיבות הרגילות, הסיבות העיקריות של זחילה טבעית של השכר מידי שנה בכ-1.5%, הם הסכמי שכר כאלה או אחרים וסוגיה של תוספות משימות נוספות כמו תיקון 42. הנתחים האחרים, הקבועים - -
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
אם מותר לציין משהו שאני חושב שהוא חיובי. 60% מהשכר זה אחוז לא גבוה ביחס לארגונים אחרים שבהם 70% - -
אילן מלכא
¶
מבחינת תקציב מול ביצוע, אפשר לראות שסך כל האחוזים הם גבוהים. אנחנו עומדים בביצוע התקציב אל מול מה שניתן לנו בכמעט קרוב ל-100%. סך הכל התמונה היא תמונה חיובית. אני גם ארחיב על זה קונקרטית בשנה הנוכחית.
התפתחות שיאי כוח אדם. אפשר לראות פה את ההתפתחות מ-2013 מבחינת שיאי כוח האדם אל מול התקינה הקיימת, אל מול המצבה הקיימת. אלה המספרים מבחינת השיאים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
דרך אגב, יש לכם איזו שהיא נוסחה קבועה שאם, למשל, עולה מספר האסירים אז זה באופן אוטומטי, או שאתם כל פעם מתווכחים על הסוהרים?
מתי שולץ
¶
כל פעם מתווכחים על הסוהרים. פה מה שבא לידי ביטוי זה מתקנים חדשים שאנחנו פותחים. בדרך כלל יש סיכום ממוקד במתקן.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אם האוכלוסייה גדלה, סביר להניח שגם כמות האסירים גדלה. אני מניח שגם כמות הסוהרים צריכה לגדול. צריך להיות איזה שהוא פקטור מוסכם שהוא באוטומט, טייס אוטומט. אתה לא צריך לבוא ולבכות. צריך לייצר משהו כזה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני לא נכנס לזה. אני לא נכנס כרגע איך אתה בונה את הנוסחה, אבל בסופו של דבר אתה חייב לבנות איזה משהו אוטומט שבו אתה לוקח את כל המרכיבים שאתה מדבר עליהם בחשבון, שאם מחר קיבלתם עוד 200 אסירים שהם פזורים בכך וכך, מגיע לך כך וכך. כך אני חושב.
מתי שולץ
¶
אם אני מוכן לאותם 200, אני גם מוכן עם הסוהרים. אם אני הולך לבנות מתקן חדש - - ניתן לדוגמה את חולות, שזה מתקן שנבנה וקיבלתי את כל המשאבים, כולל כוח אדם, להפעלה שלו.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אם זה היה בבית סוהר מגידו שהיה בתחום אחריות הצבא, לא הייתה שם בעיה, אני מבטיח לך.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
היושב-ראש, הערה כללית גם לאוצר. מבחינת החישוב הלאומי, כל הפטנטים האלה של שימוש בחיילי חובה, בחשבון הלאומי הוא לא נכון, הוא מעוות את ההקצאות. ישבנו על זה כבר לפני שנים רבות מאוד. המינימום שצריך לחשב לגבי חייל חובה זה שכר מינימום, כי הוא נגרע בזמן השירות שלו. אנחנו עושים את מלאכתנו כולנו קצת קלה. אני אומר ואמרתי את זה ממזמן לגבי שב"כ ולגבי מוסד. אני מציע לקחת את זה בחשבון. מהאוצר אני מציע ומבקש להסתכל, לא מיד, בראייה לאומית כוללת של החשבונאות הלאומית, כי אנחנו בתמונה שהיא לא נכונה בחשבון הלאומי. זה נראה זול, זה פתרון זול, בייחוד במגבלות שהצבא טוען שיש לו מגבלות של כוח אדם.
אילן מלכא
¶
מבחינת סטטוס ביצוע תקציב נכון לספטמבר 2017, אפשר לראות במרכיבי התקציב כמה מימשנו באחוזים עד כה. סך הכל האחוזים הם גבוהים. יש לנו עוד חודשיים. חלק גדול מהדברים כבר בהתקשרויות, לכן בסוף השנה האחוזים יהיו יותר גבוהים ממה שאתם רואים פה. סך הכל מבחינת תכנון מול ביצוע תקציב, האחוזים הם בסדר גודל כזה.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
אנחנו קראנו לזה "גשמי נובמבר", שאתה רואה את העודפים, ובסוף הם מאשרים לך לקנות.
אילן מלכא
¶
בשקף הבא אפשר לראות את עיקרי ההוצאות של התקציב בעולם הקניות והפיתוח. בשני המרכיבים האלה, גם הקניות וגם הפיתוח. אפשר לראות פה, היושב-ראש, את המרכיבים העיקריים סביב ההוצאות התקציביות. סביב התפעול השוטף – אחזקה, סוגיית הכלכלה של האסירים, הוצאות סוהרים, מרכיבים העיקריים בטיפול הרפואי.
אילן מלכא
¶
הסוהרים זה מה שמופיע בהוצאת סוהרים. זה גם מרכיב הכלכלה, גם מרכיב ההיסע וכו'. זה סביב הסוהרים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הבנתי. זאת אומרת, כל המרכיבים שקשורים לסוהרים יושבים בקטע הזה. דרך אגב, למה אתה מפריד את הכלכלה בין הסוהרים לאסירים? הם אוכלים את אותו אוכל?
מתי שולץ
¶
אני לא יכול להגיד לך אם הוא שונה, כי אם הוא מקבל חביתה והוא מקבל חביתה אז זה לא כל כך שונה.
אילן מלכא
¶
בחלק מהמתקנים יש מטבחים מפוצלים, מופרדים. לדוגמה, בעולם הביטחוני, בחלק מהמתקנים יש מטבחים שהם מבשלים בעצמם עם אותם הפרודוקטים שמקבלים גם הסוהרים. אין מוצרי גלם אחרים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
נשמע לי הגיוני. דרך אגב, זה outsourcing, או שעובדים שם אנשים? מבשלים ממש פיזית במטבח?
אילן מלכא
¶
עובדים שלנו. עכשיו, לאחרונה, התחלנו לשלב יותר עובדי קבלן, כי אנחנו מתקשים להחזיק את העובדים שלנו באופן קבוע בכמויות האלו.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
עובדי קבלן אומר שאתה עובד במטבח שם, לא outsourcing של קייטרינג או משהו כזה.
אילן מלכא
¶
הגמישות בסוף היא אצלי, צריך לומר את זה. למשל, בתי מעצר שעצורים מגיעים בלילה. צריך לקום מוקדם, ב-04:00 בבוקר. אני חייב לייצר את הגמישות הזאת. זה נושא כואב. הסוגיה הזאת של עובדי מזון, קשה מאוד לתחזק את זה.
אילן מלכא
¶
לא בכל מתקן יש לי אסירי עבודה, בטח לא בכמות הזאת. את אסירי העבודה אני מעדיף במקומות מסוימים לפני המטבח. זה לא שאת מה שיש לי מבחינת אסירי עבודה אני לוקח למטבח.
הטיפול הרפואי, כמו שאתה רואה פה, נראה לי שהוא די ברור. יש את כל סוגית הפיקוח האלקטרוני. שיפוץ תאים ואגפים, אתה רואה פה 25 מיליון שקלים. שדרוג מערכי אבטחה וביטחון. בסוף אנחנו גם ארגון שצריך להסתכל על הביטחון. אנחנו כל שנה מטפלים במרכיב הזה. מערכות המידע והטכנולוגיות, שדרוג תשתיות התקו"ן, כל מה שקשור לתכנית התקו"ן - הקמת מרכזי חינוך, מרכזי השיקום וכו', כל הפרויקטים האלה - -
עמיחי דוד
¶
בכל סעיף יש תקנה שנקראת "עמידה ביעדים הפיסקליים", "רזרבה לעמידה ביעדים הפיסקליים". זה מוגדר בחוק התקציב בכל אחד מהסעיפים. זה, דרך אגב הוטמע לטובת - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
זה לא שאתה לוקח את זה. זה מותנה. זאת אומרת, אתה יוצא מנקודת הנחה שהוא לא יוציא את כל ההוצאה.
אילן מלכא
¶
לא, זו רק ההכשרה לאסירים שאני עושה. זה לא קשור להכנסות, להוצאות ולכל מרכיבי היישום, זה משהו אחר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני חושב שזה סכום פעוט מאוד. אתה מדבר איתי כרגע על כמעט 15,16. בוא נניח שזו רק הכשרה מקצועית.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני חושב שהתקציב הוא קטן לדבר הזה. לדעתי, אם לא רוצים רק להביא את זה כאיזה שהוא שקף ולשים "וי", נראה לי שפרופורציה של כמעט 20 אלף איש ל-5 מיליון שקל - - גם ככה מדובר באנשים שאתה צריך להשקיע בהם, כי רובם הם אנשים בלי הכשרה בסיסית. אתה רוצה להביא אותם לאיזה עולם נורמטיבי. זה אפילו לא בפרופורציה של אוכלוסייה רגילה שברובה כבר מכשירה את עצמה, למדה. מי שמגיע לבית סוהר אלה לרוב אנשים שלא מצאו את עצמם גם בחיים. אני חושב ש-5 מיליון זה קצת.
אילן מלכא
¶
מתוך אוכלוסייה של 2,500 שנמצאים במרכזי התעסוקה בשב"ס, התקציב הזה להכשרות שלהם ולכל מיני קורסים חדשים שאנחנו כל הזמן מביאים - -
אילן מלכא
¶
כן. מבחינת מרכיב תקציבי הקניות, ניתן לראות פה את החלוקה, איך הפלח הזה, איך העוגה הזאת מתחלקת מבחינת תקציב הקניות. בסך הכל עברנו על זה, היושב-ראש, בפילוח - -
אילן מלכא
¶
בסוגיה של הפיתוח, צריך לומר, זה המספר, זה הנתון. 161 מיליון שקל זה עם תוספות של שנה שעברה. זה לארגון שהוא צריך להתאים את עצמו למציאות. זה מעט מאוד. אנחנו עושים כל מאמץ בתהליכי התייעלות - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
תראו, אני אגיד לכם, נראה לי שהשב"ס לא מתוקצב כמו שצריך. תקציב הפיתוח של כל השיפוצים וכו' ב-161 מיליון שקל - - עשינו סיור בבית סוהר אחד, אני מניח שנעבור לבית סוהר השני. עמיחי, אני מבקש שתבוא איתנו. כשתראה בעיניים תבין על מה אנחנו מדברים. תשמע, תקציב הפיתוח אצלם יותר חשוב מאשר של המשטרה, כי יש להם הרבה מה לפתח. אצל המשטרה זה בא בכל מיני סעיפים שונים. פה אני רואה תקציב פיתוח שכולל הכל - 160 מיליון שקל.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הם צריכים בזה לגלגל אירוע של כמעט 25 אלף איש. איפה הסוהרים עצמם, שזה עוד 9,000 שצריך לטפל בהם? זה למעלה מכל משטרת ישראל. זה לא נשמע לי סביר. גם התנאים קשים. זה לא פשוט להיות בבית סוהר ולנהל את העסק הזה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כן, אבל סדרי העדיפויות שלהם זו לא התשובה. למה? כי יכול להיות שמישהו פעם תקצב אותו. אני זרקתי אתי זה כהערה, אבל כשאנחנו ניכנס לרזולוציה, כפי שאמרתי, וגם לכל הנושא הזה של המטר לאסיר וכו', אני אכנס שם גם לזום של התנאים, של התנאים של כל בן אדם, מה הם עושים לו. זה לא רק חדר. צריך גם קבוצה תומכת. הוא צריך לצאת איזה אדם נורמאלי שאנחנו רוצים לשקם. אם בגן החיות הקופים מידי פעם יוצאים, שמים להם פינת משחקים שיהיה קצת מעניין, באז וודאי לבני אדם.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
האוצר והשב"ס, האם יש לכם הערכה ראשונית, או אתם מפתחים, לגבי ההפרש נטו, אם הוא חיובי או שלילי לאורך זמן, נגיד בעוד 4 או 5 שנים, כי בכל זאת מספר גדול מאוד של אסירים לא יהיו בבתי הסוהר אלא יהיו בקהילה? הנתונים שאנחנו זוכרים הם בערך מחצית מהתקציב הנדרש לשיקום בקהילה מאשר בבת הסוהר. אז צפוי חיסכון שנתי לעומת המצב הנוכחי. יכול להיות שאתם תאמרו: אנחנו מאזנים את זה. עם כל הבינוי שיהיה דרוש בליווי של זה אנחנו נמצאים באיזון. שאלתי העקרונית יותר - האם הסכום שייחסך למערכת יישאר בשב"ס? אם לא דנתם, לא דנתם, ואז אני מציע את זה כנקודה לדיון בשבועות הקרובים.
עמיחי דוד
¶
התשובה היא שעוד לא הגענו לסוגיה הזאת. ברור שאם מחר בבוקר, בהתאם לדורנר ולמדיניות של הממשלה, יהיה שינוי במדיניות הענישה ומספר האסירים יפחת ברמה דרמטית, זה גם יהיה מלווה בהפחתה תקציבית. זה כמו כל משרד שאם הוא משנה פעילות לכיוון כזה או אחר יש לזה משמעות תקציבית.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה יודע מה, אני אתערב בזה בשנייה. מה שאמר בני זה דבר מאוד חשוב. התקצוב של האסירים צריך להיות על בסיס משתנה ועל בסיס קבוע, צריך להיות על בסיס ההוצאה הקבועה והמשתנה. יש להם אינטרס לקבל אסירים, כי הם מקבלים תקציב. זה לא הגיוני. יש הוצאה קבועה, שזה לא קשור אליהם אם הם קיבלו או לא קיבלו אסירים, את זה הם מקבלים גם אם בבית סוהר אין אפילו בן אדם אחד, ויש הוצאה משתנה, שזה באמת פר אסיר, ואז אין לו מוטיבציה לקבל.
אילן מלכא
¶
מבחינת תכנית העבודה עצמה, כמובן ההקשר הוא למדיניות השר וליעדי הנציבה. התכנית של 2017 היא חלק מתכנית רב-שנתית, כאשר בשנה הזאת אנחנו מתכננים אותה כתכנית רב-שנתית של שירות בתי הסוהר עד 2022. היא מסתכלת על כלל מרכיבי המשימה בראייה רב-שנתית, לא כל שנה בנפרד. אפשר לראות בשקף הבא את התהליך שנעשה. זה לא כולל הכל, אבל יש פה איזה שהוא תהליך תכנון סדור שהביא אותנו לתכנית העבודה, עם הערכות יסוד, עם הגורמים המשפיעים, וכמובן מרכיבי התכנון בהקשר הזה.
דיברתי מילה על התר"ש.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
כתוב פה שהקצאת המשאבים נעשתה בשום שכל בהתאם לסדרי העדיפויות. האם הייתה לכם הנחה שנתית ורב שנתית לגבי התקציב שאתם עשויים לקבל, כמובן בתיאום עם האוצר? דיברנו בדיון הקודם על תר"שים שלא מתכנסים תקציבית - אני אומר את זה מתוך ניסיון מסוים, עוד מלפני 20 ו-30 שנה. מה זה "בשום שכל"? בשום שכל זה גם לראות את המגבלות של האוצר, את הנכונות של האוצר, לראות החלטות ממשלה צפויות או את מה שהשר רואה לנגד עיניו.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
דרך אגב, לא צריך שיהיה כתוב בשום שכל. אנחנו יודעים שאתם עובדים בשום שכל, זאת אומרת, זו ההנחה שלנו.
אילן מלכא
¶
לגבי התכנית הרב-שנתית, סיימנו את שלב התכנון. אנחנו נבוא קודם כל עם התכנון התקציבי למשרד, אחרי זה לאוצר. אנחנו נייצר את התנאים שאפשר ליישם בראייה רב-שנתית. טרם הגענו לזה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עזוב את הנושאים. ברמות העקרוניות, לאיזו תקופה מתייחס התר"ש? לכמה שנים התכנית הרב-שנתית?
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מסכים איתך שאני קודם כל רואה את התכנית, אחרי זה קושר את הכסף, ורק אחרי זה רב עם זה. זה לא סותר את התכנית. זו הראייה שלך ל-5 שנים לפחות?
אילן מלכא
¶
כן. אפשר לראות פה ממש את הנושאים עצמם שהתר"ש הולך לעסוק בהם. אפשר לראות פה את הצוותים של התשתיות, את עולם המודיעין, המערך הטכנולוגי, כל התפיסה של ניהול האסירים שלנו, עולם התקציב שאנחנו הולכים להסתכל עליו בראייה רב שנתית, לראות מה אפשר לעשות, לקשור את התקציב בתחילת הדרך, לעשות דברים ולהתעצם. זה בהחלט משהו שאני מניח שגם יגיע לפתחכם בהמשך.
לגבי תכנית העבודה עצמה, ממש ב-3 דקות. היא נוגעת במרכיבי המשימה העיקריים. יש פה ממש דוגמאות. זה לא כל הנושאים שעסקנו בהם במרכיבי המשימה שאתם רואים פה - עולם הביטחון, הטיפול באסיר, אבל אם ניקח רק לדוגמה את הטיפול באסיר, אפשר לראות פה את הנושא עצמו. אפשר לראות חלק מהמשימות שנגענו בשנה האחרונה סביב עולם האסיר, בעיקר עולם התקו"ן – 16 מיליון, 20 מיליון. אפשר לראות מה עושים עם הכסף הזה בשנה הרביעית, וקצת תמונות בסוף איך הדבר הזה נראה. זה דרמטי. צריך לומר, ההחלטה והתקצוב שלה זה משהו שהוא מאוד משמעותי. אנחנו רואים את האסירים, רואים את הרדיו פוקוס שהוא מרכיב מאוד משמעותי, את מרכזי החינוך. אפשר לראות פה גם את המספרים. השנה הכנסנו עוד 1,330 אסירים לתקו"ן רק בגלל התשתיות והמשימות שקשורות לתקו"ן. זה משמעותי.
אילן מלכא
¶
סדר גודל של 40% או 50% עוברים בתחנות השונות של השיקום. אנחנו נרצה להרחיב את היריעה. כמובן התשתית מאפשרת. כל שנה ושנה יש תכנית שעוסקת בדבר הזה.
אילן מלכא
¶
גם במשאב האנושי אנחנו מטפלים. במעמד הזה אני שמח לבשר שהקמנו השנה את מרכז ההדרכה הארצי בשערי אברהם, פרויקט דגל של שירות בתי הסוהר שכל גורמי ההדרכה וההכשרה נמצאים במתקן אחד אחוד, מה שהיה מפוזר עד עכשיו. זה מתקן החינוך של צה"ל לשעבר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מכיר. בשערי אברהם הייתה פנימייה. תראה, אני מייחס לזה חשיבות עצומה דווקא בשירות בתי הסוהר. לפי הבנתי, בסוף סוהר הוא גם סוג של אסיר. הוא צריך לקבל טיפול נפשי כמעט. זה לא פשוט לקחת בן אדם ולשים אותו עם אסירים שהוא צריך לטפל בהם. לטעמי, הוא אמור להיפגע נפשית מהר מאוד. צריך לתמוך בו בחופשים, בשיחות, באוורור.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתם מרגישים שאתם נותנים לזה מספיק תשומת לב אמיתי? אני מייחס לזה חשיבות עצומה לא פחות מהמתקנים.
אילן מלכא
¶
בחלק מהמקרים, גם בתוך המתקנים, סביבת העבודה היא לא הכי טובה. אנחנו עושים מאמץ, כמו בשאר הדברים, כדי לשפר את זה כל הזמן.
היו"ר דוד אמסלם
¶
דברים כאלה שאתה מוציא את הבן אדם, נותן לו קצת להתאוורר. הוא נמצא בסיר לחץ. אחרת הוא ישתגע.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
יש תכנית מוסדרת לנושא הזה? מה שהעלית זו נקודה מאוד מאוד חשובה. אותו צעיר בן 23,24 - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
הוא בגיל 30 זקוק כבר לטיפול נפשי. תשים בחור לעבוד בבית סוהר 5 שנים, אם לא מטפלים בו הוא יכול להשתגע.
אילן מלכא
¶
הנושא הראשון לפתחנו כרגע זה כל מה שקשור לקידום תשתיות ארגוניות - אני מדבר על מתקני כליאה חדשים שברור לנו שזה צריך להיות תקצוב חיצוני - ותכנון תכנית העבודה בהקשר לייעוד ומדיניות השר והנציבה. לארגון יש יכולת מוכחת לקחת תקציב ולעשות איתו את הדברים שהוא מתכנן. ראית את אחוזי הביצוע. אתה רואה, יש תקציב, יש תכנון, אנחנו יודעים לעשות את זה. יש לנו גורמי ביצוע שיודעים לבצע את הדבר הזה, לממש את זה. יש את הסוגיה של התר"ש, שזה נושא דרמטי לארגון ב-5 השנים הקרובות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בוודאי. קודם כל, תודה רבה לך, אילן. אני באמת שמח שהחשיבה שלכם היא רב-שנתית. גם אם היא לא מתוקצבת, לפחות זה נותן vision למה הארגון חושב. באמת אחלה מצגת, תודה רבה. מכך אנחנו לומדים איך הארגון באופן בסיסי מתנהג, איפה הדגשים והחולשות שלו.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
קודם כל, אני מצטרף, זו מצגת מאוד מקצועית, בהחלט משקפת, אנחנו לומדים מזה הרבה מאוד דברים. אני חושב דווקא לעורר ולתת זרקור על הנקודה שעלתה כאן בהתחלה - אתה אמרת אותה, וכרגיל דודי לקח את הריבאונד כמו שצריך - בנושא הזה של החשיבה, החישוב לא רק של ה-4 מטר של החדר. זאת אומרת, אם אנחנו הולכים לפרויקט הזה של מימוש פסיקת בג"ץ ומחר יבנו עוד 2,3 מתקנים אבל בפרמטרים שכל ההתחשבות היא רק במיטה, בחדר, בכיור - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
זה כמו בתי ספר בלי מעבדות, זה כמו בתי ספר בלי כל המשטחים הציבוריים והכל. חייבים לעמוד על זה שהמתקנים הישנים יהיו כאלה שאפשר בשיפוץ פנימי להסב אותם לדברים האלה, כי יש צורך ענק בשיקום של הבן אדם, לא רק במקום שהוא ישן או מתקלח.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אמרת שלומדים טוב מאוד על הארגון דרך התקציב. באמת לומדים על הארגון דרך התקציב. בנושא של שיקום האסיר שדובר על ה-5 מיליון שקל, אני חושב שבנקודה הזאת צריך לראות אם הכסף הזה מספיק או שצריך להקדיש עוד יותר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
סליחה, הכשרה מקצועית. צריך לראות אם אותם 5 מיליון שקל להכשרה מקצועית מספיקים. יש את הנושא של הביטוח, שמהווה נתח קטן מהתקציב. 3% מהתקציב הולך לנושא של הביטוח. צריך לקחת בחשבון שהנושא הזה מאוד כבד. זה נותן לנו את כל הביטוח של שירות בתי הסוהר לשנים הקרובות. אם נישאר עם ה-3% גם בתכנית החומש שאתם בונים, זה לא יביא אותנו למקום שאנחנו רוצים להגיע בעוד כמה שנים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
טוב, אילן, תודה רבה על המצגת, תודה רבה לכם. אני מבקש, תמסרו לחבר'ה שלכם את הערכתנו הרבה. אני באופן אישי בכל מערך המשטרה מול השב"ס חושב שהשב"ס זו הנקודה הכי חלשה, האנשים שעובדים הכי קשה, במורכבות הכי גדולה, לטעמי, כפי שאמרתי קודם. אני חושב שאתם צריכים לקבל את היחס הראוי בכל הנושאים– מרמת השכר, התנאים וכו', מכיוון שאני רואה את הסוהרים כאנשים שבכל המערך הזה עובדים את העבודה הכי קשה, הכי מורכבת, הכי מסובכת, הכי מתסכלת והכי פחות מוערכת. אני, עד כמה שאני יכול בשם כל החברים, רוצה לחזק את ידכם, להודות לכם בשם עם ישראל על כל העבודה שאתם עושים. לא פשוט. אנחנו אוהבים אתכם. שיהיה לנו אחלה יום.
הישיבה ננעלה בשעה 12:15.