פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-05OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 488

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, י"א בחשון התשע"ח (31 באוקטובר 2017), שעה 8:00

משטרת ישראל - דו"ח חצי שנתי תכנון מול ביצוע תקציבי

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

זאב בנימין בגין

יעל כהן-פארן

בצלאל סמוטריץ'

לאה פדידה

מיקי לוי

רויטל סויד

סאלח סעד

עיסאווי פריג'

עופר שלח

רוני אלשייך - מפכ"ל המשטרה, המשרד לביטחון פנים

אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון פנים

דני קריבו - סמנכ"ל תכנון, תקצוב ובקרה, המשרד לביטחון פנים

מירב לפידות - דוברת המשטרה, המשרד לביטחון פנים

יואל הדר - יועץ משפטי, המשרד לביטחון פנים

תמר ליברטי - רל"שית מפכ"ל, המשרד לביטחון פנים

ירון ישראלי - חשב המשטרה, המשרד לביטחון פנים

הילה אוחיון - ע' דוברות המשטרה, המשרד לביטחון פנים

ליאור נוריאל - ר' תחום תכנון כלכלי, המשרד לביטחון פנים

ודים גודון - המשרד לביטחון פנים

עמיחי דוד - רפרנט בטחון פנים באגף תקציבים, משרד האוצר

סיגל שהב - עו"ד, המרכז האקדמי למשפט ועסקים - הקליניקה לזכויות עצורי

חיים שמולביץ - נשיא קרנות הסוהרים

דפנה כהן-איוניר - שדלן/ית (כהן-רימון-כהן), מייצג/ת את הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר

מירי פרנקל-שור

לאה קריכלי

יפעת קדם

משטרת ישראל - דו"ח חצי שנתי תכנון מול ביצוע תקציבי

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: דוח חצי שנתי תכנון מול ביצוע תקציבי בהשתתפות מפכ"ל המשטרה. אדוני המפכ"ל, אני מודה לך על ההשתתפות שלך בדיון הזה. ברשותכם אני אגיד לכם מה הקונספט שלי מכאן ולהבא. כל עוד אני יושב-ראש ועדת הפנים אני הנהגתי נוהג שכל משרד ויחידה בכל משרד שקשורה לוועדת הפנים, אנחנו נעשה להם מעקב תכנית חצי שנתית ושנתית של תכנון מול ביצוע תקציבי, קרי, אנחנו נעבור על סעיפי התקציב. ככה אנחנו נלמד לעומק את עבודת הארגון, נראה איך הפעילות שלו מתבצעת דרך הכסף, מה שנקרא - זה יותר נוח לי - אם יש פערים, מדוע ולמה, ואם אנחנו צריכים לעזור בנושאים כאלה ואחרים שנמצאים בחסר, זה הזמן להציג אותם. אדוני המפכ"ל, לפני שאני אתן לך את רשות הדיבור להוביל את כל הנושא, ממלא מקום משרד הפנים ביקש כמה מילים.

אנחנו כחלק מסדרת דיונים נמצאים כאן. אנחנו נציג בסוף את התמונה הכוללת והמסכמת של המשרד על גופיו. תודה רבה על כך שמתאפשר לנו. המפכ"ל יתחיל, לאחר מכן - לפי הלו"ז שקבעתם - נציג את הגופים האחרים.

בדיוק. אני רק אתן הבהרה. היום זה כל הבט"פ. אנחנו נתחיל עם משטרת ישראל. הבאים בתור זה שירות בתי הסוהר, כב"א והמשרד עצמו. בקשה, אדוני המפכ"ל.

בוקר טוב. אני מציע שניגש ישר לעניין, הזמן מאוד מאוד קצר. נמצאים איתנו גם נציגים של אגף התכנון שלנו, גם נציגים של השירות.

המצגת מורכבת ממספר חלקים. בשלב ראשון נציג מקורות, נבין את תקציב המשטרה על פני שנים, אחרי זה נציג את השימושים, מה אנחנו עושים עם התקציב הזה. אנחנו נציג את תכנית עבודה מגדלור, זאת תכנית עבודה לשנה הזאת ולשנה הבאה. אנחנו נתעכב על השנה הזאת. אנחנו נציג את האתגרים שלנו - וסיכום. כמובן שבתוך השימושים אנחנו נציג את הביצועים.

ברמה של מקורות. מקורות תקציב משטרת ישראל לשנת 2017, אנחנו מדברים שמתוך 12.3 מיליארד שקל כמיליארד שקל זה תקציב עקיף, זה תקציב שאנחנו את חלקו מקבלים ממשרדי ממשלה אחרים שמתוקצבים, את חלקו אנחנו מקבלים מגופים חיצוניים מחוץ לתקציב המדינה.

כדוגמה?

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מתקצבת חלק מניידות ליסינג. אנחנו עכשיו מסיימים את ההתקשרות הזאת, אנחנו עוברים לתקצוב מלא. מג"ב תחתי צה"ל - יותר מ-200 מיליון שקל אנחנו נותנים שירותים לצבא בשטחי יהודה ושומרון, שירותי שיטור. אנחנו מקבלים על זה תקציבים.

מה זאת אומרת? הצבא מזמין מכם שיטור? איך זה עובד?

הפלוגות של מג"ב איו"ש, אנחנו משלמים להן. היות וצה"ל קובע כמה פלוגות הוא רוצה שיהיו לו במג"ב איו"ש, הוא בעצם משלם על זה שהפלוגות מופעלות שם, כאשר אנחנו משלמים את שכרן, את ההוצאות שלהן וכו'.

ועוד מספר דברים אחרים. אנחנו פחות אוהבים את התקצוב הזה, כי התקצוב הזה חיצוני, הוא לא בא ישירות ממשרד האוצר.

דרך אגב, זה פעולות קבועות באיו"ש?

כן.

אז למה הם צריכים אותם ולא את החיילים?

כי אני מניח שבמקומות שבהם יש חיכוך עם אזרחים הם מעדיפים שוטר. אתה לא יכול להעמיד חייל שלא מכיר את המקצוע, שאין לו סמכויות שוטר. אנחנו את שיטת התקצוב הזאת אף פעם לא אוהבים, זה כל פעם לרדוף אחרי בני אדם.

אני רוצה לבדוק מדוע ולמה. לפעמים יש איזו שהיא שיטה שהתפתחה בעבר, היא לא רלוונטית.

שאר התקציב הוא תקציב ישיר, הוא מתקבל ישירות ממשרד האוצר.

שוטרים בשכר זה פה?

שוטרים בשכר זה גם תקציב עקיף. זה חלק ממיליארד שקל. זו גם העסקה בשכר.

אלה המקורות העקיפים – צה"ל, שוטרים בשכר? מה עוד?

ומשרד התחבורה. כל מיני יחידות של הרכבת הקלה בתל אביב, יחידות שממומנות על ידי נת"ע, על ידי משרד התחבורה, על ידי אתגר, על ידי חברות הביטוח. גם את זה אנחנו פחות אוהבים. אנחנו רוצים להעביר את כל המימונים האלה למימון ישיר, אבל צריך לראות איך עושים את זה בלי לפגוע ביחידות וגם לראות את העוגה הכוללת של משרד האוצר.

האם בדרך כלל זה משהו קבוע או שזה משתנה? האם יכול להיות שהמשרד המתקצב יכול להגיד: רבותי, השנה אני מוריד את התקציב, תפטרו את השוטרים האלה?

כך הגענו להקטנה של מערך התנועה בשני שליש לאורך השנים ובלי משים לב. התעקשתי עם כניסתי לתפקיד להפסיק את הדבר הזה. העברנו את התקציב שהיה במשרד התחבורה אלינו. לא הכל נגמר, יש לנו עוד סיפור עם - -

כמעט.

כמעט הכל נגמר. בסוף צריכים להשית עלינו את האחריות לוויסותים ולסדרי העדיפויות. ככל שזה נקבע במקום אחר, אתה פתאום פוגש שמישהו קם בבוקר כשזה כרגע לא בסדר העדיפות שלו, ופתאום נושא מסוים מטופל שלא על פי מה שהמשטרה חושבת או יש לה אחריות כלפי הציבור.

התקציב הישיר מתוקצב ישירות בבסיס התקציב. עכשיו אני אכנס לעיקרי רכיבי ההוצאה. פה אני אדבר אך ורק על התקציב הישיר, לא על התקציב העקיף. אנחנו רואים 11.5 מיליארד שקל, לא 12.5 מיליארד שקל. כמעט 80% מתקציב משטרת ישראל זה תקציב שכר וגמלאות. זה מאוד מקשיח את התנהלות התקציב של משטרת ישראל, כי קודם כל לפי החוק אני מחויב לשלם לגמלאים ולפעילים את השכר, את מה שמגיע להם לפי חוק, רק אחר כך אני יכול לתקצב כל פעילות אחרת של המשטרה. אם פתאום יש לי איזה שהוא גירעון בתקציב השכר, אם פתאום יש איזה שהוא הסכם הסתדרותי כזה או אחר, או אם פתאום יש חקיקה כזאת או אחרת בכנסת שטרם קיבלתי תקציבים כדי לכסות את זה, אני משלם מהקניות עד שאני אקבל את השיפוי.

כן, אבל בדרך כלל, אני מניח, משפים אותך בעניין הזה. זה לא רק נוגע אליך. אני מניח שהסכם כזה או אחר נוגע לעוד ארגונים במדינה.

אם משפים אותך בשלבים מאוד מאוחרים של השנה, המשמעות היא שאתה לא יכול להוציא את התקציב בזמן ולבצע אותו. בסוף אתה בתת ביצוע. כדי לבצע תקציב, בוודאי בפרויקטים שלוקחים זמן שצריך להתניע אותם מספיק מוקדם, אז אם זה דו שנתי זה פחות קריטי, אם זה שנתי זו קטסטרופה.

קודם כל, אנחנו לא נסכים לזה באופן כללי. אני לא מסכים לתפיסה הזאת. אם יש איזו שהיא השפעה על השכר ממערכת אקסוגנית שבעצם מקבלת את ההחלטה, אני מניח שאתה לא צריך את זה מהקניות. אם יש בעיה עם זה, אני מוכן לדון עם האוצר שזו תהיה, מה שנקרא, התחייבות מידית. גם אם הוא מתדלק אותך בעוד חודש-חודשיים, אתה מתנהג כאילו הכסף אצלך. זה לא הגיוני שבינתיים אתה לא קונה כמה ניידות בגלל שעדיין הוא לא העביר לך את הכסף.

כמו שאמרתי, הבעיה היא יותר מימונית, כלומר, הבעיה היא יותר תזרימית, פחות תקציבית.

הבנתי. תרשום לך נקודה: הסוגיה הזאת היא סוגיה, נדבר אחרי זה עם האוצר.

בתקציב קניות ופיתוח אנחנו מחויבים, שזה לפי משרד האוצר, לחלק את התקציב לתקציב קניות ולתקציב פיתוח. קניות זה יותר תחזוקות שוטפות כמו ארנונה, שכר דירה.

דרך אגב, אלו הפרופורציות גם בצבא, השכר מול הגמלאות?

אני לא מכיר את תקציב הצבא. לדעתי לא.

אני רואה כאן שזה פחות או יותר שליש-שני שליש.

זו לא הפרופורציה של הצבא. זו גם לא פרופורציה של גורמי ביטחון אחרים. 3% תקציב פיתוח - -

אני מדבר על שכר מול גמלאות.

זה לפי גודל ארגון. אני חושב שבסופו של דבר תקציב הגמלאות שלנו קטן יותר מאשר האחוז של צה"ל בשכר מול גמלאות. זה תלוי, כמובן, בגודל הארגון, כמה פרשו לגמלאות, איך הארגון מתפתח.

אני מדבר באופן כללי.

הדבר המטריד הוא גודל תקציב הפיתוח. זה הדבר.

אני רואה שכמעט 9 מיליארד שקל זה שכר וגמלאות. אני מדבר בגרוסו מודו.

80% זה לא טוב לכל גוף שרוצה להתנהל בצורה אחראית ומאוזנת.

בוודאי. בוודאי שגם הפרופורציות האלו מול הגמלאות.

זה בגלל שזו פנסיה תקציבית?

בוודאי.

זה הולך ומצטמצם כי עוברים לפנסיה צוברת.

ייקח הרבה שנים. עדיין זה עולה. זה עדיין בעלייה.

ב-2032 זה יתחיל לרדת.

בגלל שהוא משלם כרגע גם פה וגם פה.

על תקציב הקניות אין לנו כל כך שליטה. ברגע שאנחנו מתעצמים אנחנו צריכים לכלכל, לשלם ארנונה, שכר דירה.

מה זה הפיתוח?

תקציב הפיתוח מורכב בעיקר משני חלקים: טכנולוגיות ובינוי. אלה שני החלקים של תקציב הפיתוח. אנחנו אחר כך נפרט את זה יותר לעומק. זה תקציב מאוד קטן. לפי הערכת המפכ"ל אנחנו מנסים להגדיל אותו לכ-14% כדי שהארגון יוכל להתעצם. אנחנו טיפה עלינו במעבר ל-2018. אנחנו מתקדמים מאוד. אנחנו מאוד רוצים לעלות ב-2019 והלאה.

פה אנחנו מציגים התפתחות שיא ומצבה במשטרת ישראל. אנחנו מדברים על שיא ישיר, שיא שמתוקצב על ידי משרד האוצר. אין פה חיילי חובה, אין פה עקיף. אם אני מקבל מימון ממשרד התחבורה או מימון מבחוץ, זה לא מופיע פה.

מה שאתה אומר זה בסיס שיא כוח האדם של המשטרה בלי קשר כרגע לתקצוב חיצוני, שגם אותו אתה מגייס אבל יש לך את המקורות שלו שם.

כן, זה מול זה. אני מגייס מול תקצוב.

מה שיא כוח האדם שלכם?

שיא כוח האדם בשנת 2017 עומד בבסיס התקציב על 24,636.

זה כולל גם את מג"ב?

כולל מג"ב ישיר, לא מג"ב עקיף.

סיכמנו שמה שאתה ממומן לא פה. תגיד לי, במג"ב רוב החיילים בקבע או בסדיר?

חצי חצי.

ובפרופורציה יותר גבוהה מאשר - -? איך זה מתחלק?

זה הולך ונהיה יותר לכיוון קבע, כי היכולת של גיוס חיילי קבע הולכת וקטנה. המעבר מצבא למשטרת ישראל נהייה יותר ויותר - -

בעניין תקציב הפיתוח וכל התכנית שהייתה אמורה להתבצע במגזר הערבי. איפה זה קיבל ביטוי?

תיכף נציג את זה.

איך החלוקה בין מג"ב לשוטרים הרגילים מתוך ה-25,000?

קצת פחות מ-8,000 זה מג"ב, אבל שוב, מג"ב פועל גם בתוך מדינת ישראל.

ברור. אני מדבר כרגע על מג"ב שמקבל משכורת, לא חייל.

מג"ב מקבל משכורת בסביבות 4,000, 3,500.

זה כולל עקיף. הישיר, אני לא רוצה להטעות את הוועדה - -

זה גרוסו מודו. זאת אומרת, בגדול אנחנו מדברים על 20,21 אלף שוטרים כחולים?

ממומנים ישיר, לא מג"ב?

כן.

משהו כזה.

מה זה הגרף הזה? אתה מראה לנו אבולוציה של מה?

הגרף למטה מציג את המצבה. לפי חוק התקציב אנחנו לא יכולים לעבור את השיא במצבה שלנו, כלומר, אנחנו מגייסים עד שאנחנו נושקים לשיא. בשנים האחרונות, בשנתיים האחרונות היה מבצע גיוס מאוד גדול במשטרת ישראל מבלי לפגוע באיכות השוטרים. אפשר לראות שבשנתיים האחרונות יעדי הגיוס עלו מאוד משמעותית. במעבר משנת 2013 ל-2014 אנחנו רואים תוספת של כ-2% לסד"כ. בשנים האחרונות אנחנו רואים תוספות של כ-4%,6%, כאשר הצפי ל-5% בשנת 2018. כמעט הכפלנו את קצב הגידול.

בשנה שעברה גייסנו 2,032 שוטרים, אחרי שמ-2002 לא - - זה קשור גם לביטחון ירושלים ומזרח ירושלים, גם למגזר הערבי, גם לשיטור רגיל, גם לשיטור עירוני, לכל הדברים שהיו הלבנים המרכזיות, אבל גם לסגירת הפערים. במשך שנים משטרת ישראל לא הצליחה לגייס את התקינה שלה. השנה, אני מניח, אנחנו נעמוד ביעד הגיוס, אנחנו בוודאות נעמוד ביעד הגיוס של 2,200 שוטרים. צריך לומר שמ-2002 לא הצלחנו להגיע למספרים האלה. ב-2002 עשו איזה שהוא מבצע שהוריד את הרף. אנחנו התעקשנו לא להוריד את הרף.

את הרף של הגיוס?

הרף של האיכות. אנחנו לא נתפשר על האיכות כדי להגיע למספרים.

יש בעיה בגיוס של אנשים למשטרה?

היום יש פחות בעיה, כי טופל השכר של השוטר המתחיל ושכר הנגדים בהסכם הנגדים ובהקבלה למה שהיה בצה"ל.

מה השכר הממוצע של השוטר המתגייס?

השוטר המתגייס מתחיל מ-9,500 אחרי הפעימה השנייה?

הוא מתחיל בסדר גודל של 7,000, 7,500 כשהוא נכנס לקורס הבסיסי. כשהוא יוצא מהקורס, כשהוא מתחיל לעבוד בשטח הוא עולה, כמו שהמפכ"ל אמר, לסדר גודל של 9,000,9,500, תלוי מה הוא עושה.

אם הוא בירושלים זה עוד קצת. היום רוצים להגיע למשטרה.

בוודאי, משכורת יפה.

זה שוטר ייעודי שעובד בשטח.

ברור. זה לא שוטר שעובד בתזמורת המשטרה.

או במינהלה.

השכר של השוטרים שעובדים במינהלה יותר נמוך?

יותר נמוך. הם לא מקבלים רמות פעילות, הם לא מקבלים תמריצים.

אנחנו פה מדברים על שוטרי השטח בעיקר. מגיע להם.

שוטר שעובד במינהלה מרוויח כמו עובד מדינה במקום אחר.

כמו עובד מדינה רגיל?

סוג של.

דרך אגב, מה היעד שלכם, אם אתם גוזרים צרכים מול מה שאתם צריכים?

אנחנו נגייס השנה כ-2,200, בשנה הבאה כ-2,200.

כל שנה כ-2,200?

כרגע התקציב הוא דו שנתי, ל-2017-2018. יש החלטות ממשלה שחורגות מ-2017-2018 שלא תוקצבו. התקציב הוא דו-שנתי. אם אכן יתוקצב על פי החלטות הממשלה, נצטרך להמשיך ולגדול בקצב הזה כדי לממש את כל מה שמתרחש במגזר הערבי.

כל התכנית של המאבק בפשיעה בחברה הערבית שהיעד של חלק ממנו הוא גיוס שוטרים בתחנות.

זה בהמשך השקף. אתה תקבל תמונה מלאה. כל מה שאתה בונה פרוס, לצערנו, על פני כמה שנים. אנחנו לא מקבלים את כל המשאבים.

עיסאווי, אני אעשה דיון על הנושא הזה. עשיתי כבר 2 דיונים, אני לא רוצה לערב את זה עם הנושא הזה. זה לא הנושא שלי כרגע.

החלטת הממשלה בנושא רמת ביטחון ירושלים והמגזר הערבי זו החלטת ממשלה שחורגת, היא פרוסה על פני 5,6 שנים. תוקצבנו לשנתיים. ככל שאכן נתוקצב על פי החלטות הממשלה, זה יהיה קצב הגידול.

אדוני המפכ"ל, בהנחת עבודה שאין לנו משימות חריגות וחדשות של הממשלה, מה עקומת הגידול שאתם חושבים? הרי סך הכל האוכלוסייה גדלה. מטבע הדברים, בלי קשר לכלום, גם השירות צריך לגדול. מה עקומת הגידול?

גם השוטרים פורשים.

עוד מעט אני אדבר על הפרישה.

אנחנו חושבים שהשמירה ואפילו החיזוק של שיטור לאלף נפש - זה מה שמקובל בעולם - צריכה להישמר, אפילו קצת להתחזק. יש לנו גידול באזורים רבים. בבאר שבע שכונות חדשות, פארקים. ברור לחלוטין שאנחנו לא רוצים להגיע למצב שקודם מתחילה הפשיעה, יש זעקות שבר, ואז מקצים שוטרים חדשים. מצד שני, התכניות האסטרטגיות, למשל מגזר ערבי, בסופו של דבר הן חלק מהעניין הזה, זאת אומרת, האוכלוסייה גדלה, מקימים עוד תחנה למגזר הערבי, היא עושה - - למגזר היהודי, ואז אתה מקבל את הפיצוי בשיטור לאלף נפש. יש פה משהו שכל הזמן צריך להסתכל עליו, לראות מה הלבנים המרכזיות. אם אתה שואל אותי, הלבנה המוזנחת כרגע, בהנחה שנממש את כל התכנית במגזר הזה, זה המגזר החרדי שגדל בצורה מאוד מאוד משמעותית. יש לנו פערי שיטור חמורים שם. נצטרך לבוא ב-2019 ולהגיד, אוקי, זאת הלבנה. ככל ששמים את כל הלבנים האלו צריך לראות שהשיטור לאלף נפש מקבל התייחסות רלוונטית. אני מניח שברגע שנממש זה בסך הכל נותן את האיזונים הנדרשים. אותה תחנה טיפלה גם וגם.

ברור. אדוני המפכ"ל, הבנתי. אחד לאלף נפש זה המפתח, כל השאר זה עניין של תזוזות מפה לשם, לפי דגשים כאלה ואחרים.

פה אנחנו מציגים התפתחות מבחינת כלי רכב במשטרת ישראל. התפתחות כלי הרכב היא סוג של תמונת ראי של התפתחות סדרי הכוחות במשטרת ישראל. הטנקים של משטרת ישראל זה רכב. גם פה אנחנו נמצאים באיזה שהוא גידול שהוא פחות או יותר זהה לכמות כוח האדם.

תחנות חדשות זה ניידות חדשות.

ברור, זו התאמה. אני לא נכנס לזה. מה שחשוב זה שאתה אומר שיש את ההתאמה, זאת אומרת, אם נניח כל 10 שוטרים, לא משנה למה, צריכים רכב, זה קיים.

בכל תכנית תקציבית שאנחנו עובדים מול המשרד אנחנו מקבלים את המענה לפי מפתחות, לפי צרכים. בילוש זה בילוש, סיור זה סיור.

ברור. בוא נתקדם, חבל על הזמן.

פה אנחנו רואים התפתחות תקציב המשטרה בשנים האחרונות, כולל שנת 2018, כי כמו שאמר המפכ"ל, אנחנו יודעים מה זו שנת 2018. אפשר לראות גידול מאוד גדול בתקציב הגמלאות במעבר מ-2012 ל-2013, שזו הייתה חקיקה בכל הקשור לניתוק הגמלאים מהפעילים והצמדתם למדד המחירים לצרכן. אז קיבלנו איזה שהוא מענה חד-פעמי לתקציב הגמלאות כדי לתת את המענה.

תקציב הקניות כמעט ולא גדל בשנים האלו. בשנים האחרונות חל גם גידול בתקציב הקניות בזכות אותם לבנים, מה שהמפכ"ל דיבר עליהם - שיטור רגלי, מגזר ערבי, תנועה ,מערך מאור, שיטור עירוני וכך הלאה. פה הם מקבלים ביטוי.

פה אנחנו מתחילים להיכנס לתקציב מול ביצוע.

אתה יכול לעשות לי זום- אין לגבי נושא של תקציב הקניות לפי סעיפים? יש לך אותו?

כן, זה בשקף אחרי זה.

היינו בתקציב מול ביצוע בפועל.

בתקציב מול ביצוע אנחנו מדברים על 4 השנים האחרונות. ב-2017 נתמקד בהמשך. אפשר לראות שהגרף הסגול זה ביצוע בפועל של תקציב המשטרה בכל אחת ואחת מהשנים. הגרף החום זה תקציב, מה שאנחנו מקבלים בתחילת השנה, תקציב בבסיס התקציב. ב-2016 זה 11.5 מיליארד שקל, ב-2015 זה כמעט 11. הגרף התכלת זה תקציב שאנחנו מקבלים על שינויו במהלך השנה - פניות תקציביות. כל הדברים האלה זה הרבה פעמים בסיכומים שחלק מהכסף נכנס בבסיס תקציב, חלק מהתקציב מתקבל במהלך השנה. אם יש חקיקה במהלך השנה, אנחנו מקבלים איזה שהוא מענה כזה או אחר במהלך השנה. יש סיכומים. אם יש הקמת יחידה חדשה תוך כדי השנה, אנחנו מקבלים.

זו תוספת לתקציב.

גם עודפים שמועברים משנה לשנה נמצאים על שינויו.

מה זאת אומרת?

עודפים שאני מקבל משנה קודמת.

אתה מעביר את העודפים משנה לשנה?

משרד האוצר מעביר עודפים משנה לשנה.

בכל סעיף?

הרשאה להתחייב.

לא, עודפים מחויבים.

זה משהו שהוא חריג למשטרה או זה בכל משרד?

ככל שהעודף הוא מחויב.

כללי לכל משרד ממשלתי.

מטבע הדברים לא כל מה שתוכנן מתבצע באותה שנה. הזמנתי רכב, הרכב רק מגיע בשנה הבאה.

סמוך עלי שאני מבין, אבל יש הבדל בין ההתחייבות, מה שנקרא, ואז אתה מוציא אותה מכלל התקציב, לבין הפער בתקציב. אני חושב שמי שלא מנצל את התקציב שלו, בוודאי לא נותנים לו לגרור. אם ככה, למה יהיו לו מאמצים לעמוד ביעדי התקציב? נניח, כמו שאתה אומר, שאנחנו קנינו כלי רכב ופרסנו אותם לשנתיים או לשנה ,לא חשוב, ולא נתנו לנו, אז אתה בכל מקרה שם את זה כהתחייבות.

על זה מדובר. בתכנית מחויבת מדובר בפרויקט שיש בהמשך אבני דרך. אם יש אבן דרך שתצא ב-15 בינואר, אתה לא תשלם אותה - -

זאת אומרת, יש התחייבויות בגין - -

עודפים מחויבים.

אני אומר באופן בסיסי שאני מניח שאחוז מסוים מתקציבי הממשלה לא ממומש רק בגלל שהוא לא ממומש, בלי קשר לשום התחייבות כזאת או אחרת.

זה קיים בכל משרדי הממשלה.

נכון, אמרתי. יש כ-3% כאלה לפחות.

המשטרה - אפשר לראות דוח עודפים של חשב כללי - נמצאת באחוז ביצוע מאוד גבוה לעומת משרדים. יש משרדי ממשלה, בעיקר תשתיתיים, שיכולת הביצוע יותר נמוכה בגלל רגולטוריקה. דרך אגב, זה שאנחנו מקבלים חלק מהתקציב על שינויו זה בסדר, כי יש החלטות להקים יחידה במהלך השנה. יש עכשיו החלטה להקים יחידה מסוימת. אני מתחיל להקים יחידה מתקציב כלי רכב שמגיע בפברואר. אני לא יכול לשלם לספק עכשיו, אני מחויב לפי חוקים לשלם רק כאשר אני מקבל את הכלי.

ברור. קיבלתי תשובה, בוא נדלג.

פה אנחנו מדברים על סטטוס ביצועים במהלך שנת 2017. הנתונים האחרונים לאוקטובר 2017 הם לפי סעיפי הוצאה.

אם בשנה הבאה אני אעשה דוח כזה, אז נצטרך להתייחס לחצי שנתי. אנחנו מתייחסים לאותה נקודה, ל-31.6, 1 ביולי, בגלל שאנחנו מתייחסים תקופה מול תקופה. אני לא חושב שאני אעשה בדצמבר את הדיון, אבל אנחנו מתייחסים לאותן חטיבות זמן.

פה אפשר לראות שתקציב השכר הוא בביצוע מאוד גבוה. תקציב הקניות הוא בביצוע עוד יותר גבוה. אנחנו מתייחסים פה - זה כפי שמתייחסים בדוח עודפים - לתקציב המקורי, כאשר בסוף שנה אפשר גם להשוות שהתקציב עלה מול ביצועים.

ברכישת שירותי כוח אדם אנחנו נמצאים אפילו ב-110% ביצוע.

מה הכוונה של הסעיף הזה? מה אתם רוכשים?

ברכישת שירותי כוח אדם יש מספר מרכיבים. רוב התקציב הולך לאבטחת מוסדות חינוך.

זה עדיין נמצא במשטרה?

לצערנו זה עובר דרך המשטרה.

למה?

החלטות ממשלה שהן לפי דעתי משנות ה-90.

שאתם מעבירים את זה לרשויות? מה ההיגיון בעניין הזה?

אין הרבה היגיון.

זו החלטה של מי?

אנחנו לא אוהבים להחזיק תקציב שהוא לא - - האוצר רוצה.

ב-1995 החליטה הממשלה להעביר את האחריות התקציבית לאבטחת מוסדות חינוך ממשרד החינוך למשטרת ישראל. אנחנו שנים רבות מנסים להחזיר את הדבר הזה למשרד החינוך.

מה תפקידכם בנושא הזה חוץ מלהעביר את הכסף? אתם מגייסים את האנשים? אתם אחראים על האנשים?

אנחנו עושים ביקורת מקצועית.

ביקורת מקצועית אתם עושים בהרבה מקומות, לא רק שם.

הביקורת לא פיקודית, לא ניהולית.

הוא גוף מנחה בלבד.

כן, אבל הוא גוף מנחה לא רק אותם. משטרת ישראל מנחה גם את השוטרים בכותל. היא לא מעבירה את הכסף שם.

אבל אז זה משפיע על גובה תקציב המשטרה.

בוודאי.

יתירה מזאת, כשמשרד החינוך מתכנן את מערכת החינוך, הוא לא מסתכל על האבטחה, זאת בעיה של מישהו אחר.

אנחנו נרשום את זה לפנינו. גם אני אעשה בסוף דיון עם האוצר על הנקודות האלו. אני אזמין אתכם כדי לסגור את הפינות האלו.

אפשר לראות שבבלאי כלי רכב אנחנו נמצאים בביצוע מאוד גבוה.

דרך אגב, מה כולל מערך הקניות? יש שם מיליארד שקל.

קניות זה הצטיידות?

פה זה סעיפים מרכזיים במערך הקניות. יש לנו גם עוגה של מערך הקניות. הסעיף הגדול ביותר זה מאבטחים ושומרים.

בוא נתחיל מלמעלה – הסעדה. מה זה הסעדה?

הסעדה זה כלכלת השוטרים - 182 מיליון שקל. ארוחות צהריים, ארוחות בוקר בתגבורים - -

מי מקבל ארוחת צהריים וארוחת בוקר מהמשטרה?

כל שוטר במשמרת שלו אוכל במשטרה.

לא משנה איפה הוא נמצא?

במשמרת שלו הוא אוכל את הארוחה הרלוונטית במשטרה. אם הוא מתגבר, הוא מתכלכל 24/7, כי הוא לא נמצא בבית.

הוא נמצא בתוך התחנה, לא?

רוב הכלכלה בתוך התחנות. מי שלא מתכלכל בתחנות, יש סידורים בתחנות דלק.

בלילות, בערבים.

זה לשוטרי השטח. אני שואל כרגע על הפקידים במשטרה. במטה הארצי יש חדר אוכל?

יש חדר אוכל.

למה צריך להיות חדר אוכל במטה הארצי?

כי מאוד קשה למצוא בשייח ג'ראח מקומות לאכול.

אז תאכלו במרכז העיר. למה בעיריית ירושלים אין, למה בכנסת אין?

אנחנו לא מכירים משרד ממשלתי שאין בו אוכל.

דרך אגב, זה בחינם, השוטרים משלמים על זה?

השוטרים משלמים על זה.

כמה משלמים?

כ-50 שקלים בחודש.

האוצר פה? זה מוכר לכם? אצלכם במשרד האוצר זה גם ככה?

גם בצבא - -

הצבא זה משהו אחר. אני לא שאלתי על לוחמי השטח. אני לא שואל על השוטרים בשטח שעושים את הפעולה. אני שאלתי מבחינת המטה. למה בכנסת אין דברים כאלה?

גם בצבא יש את אותה - -

זאת התשובה שלך, שיש בצבא, או שזה לא מעניין, 182 מיליון שקל זה כסף קטן?

זה כולל את אנשי המינהלה.

אני שאלתי על אנשי המינהלה בעיקר.

אני לא יודע מה החלק היחסי, אבל החלק היחסי של אנשי המינהלה הוא קטן. יהיה מצב שהחוקרים והסיירים ייכנסו, הפקידה של - -

זה לא קשור. אני מניח שהחלוקה צריכה להיות כך שעובד שבא למשמרת מ-8:00 עד 16:00 או עד 17:00 צריך להיות כמו כל עובד שמביא סנדביצ'ים מהבית. אם הוא עובד בשטח, אם יש לו מה שנקרא פעילות שהיא כמו צבא, רק אז צריך להביא לו.

אין 08:00 עד 16:00 במשטרה, כולם עובדים גלובאלי. הם יישארו מתי שצריך, הם יבואו לדיונים מתי שצריך, הם יציגו מצגות מתי שצריך, הם ירדו כאנשי מינהל כשיש פריסה. הלילה היינו כל עובדי המנהלה באחד המבצעים. זה מסביב לשעון.

אדוני המפכ"ל, זה קורה כמעט בכל ארגון שנותן שירות, איפה שצריך נשארים, אבל לרוב, מה שנקרא סטנדרט, יש משמרת. בן אדם מסודר בעל משפחה יוצא ב-07:00, אם הוא מתחיל, חוזר הביתה ב-16:00, 17:00 בשוטף. אם יש תקלה, הוא נשאר. אני העסקתי מאות עובדים שאם היו צריכים אותם, היינו משאירים אותם. לא חשוב, הבנתי, בואו נתקדם.

תובע או תובעת שיושבים עד 20:00, עד 22:00 בערב על תיקים - -

דרך אגב, התובעת בפרקליטות שיושבת לידו לא מקבלת חמגשית, אבל לא חשוב.

זה עניין אחר.

בטח עניין אחר. בוא נתקדם. תרשמי, לאה, שזה דורש עיון. אני אזמין את האוצר, את המשטרה ואת הממונה על השכר כדי לשים זום על הנושא הזה.

שוטרים במשטרת ישראל לא מאוגדים דרך חוק. יש איגודים מקצועיים במשרדי ממשלה אחרים כמו משרד החוץ ועוד משרדי ממשלה אחרים, שהשתתפות העובדים הרבה יותר נמוכה מאשר השתתפות משטרת ישראל. זה הכל בגלל הכוח של הוועדים. צריך לראות את כלל משרדי הממשלה האחרים, לראות מה קורה. נכון שמשרד האוצר משלמים יותר, אבל יש משרדים שמשלמים הרבה פחות.

אל תדאג, לא נגיד שהמשטרה תשלם הכי הרבה.

אחזקת הבית זה סעיף שכולל בתוכו את כל הנושא של שכר דירה, ארנונה, דמי שימוש בנכסי - -

המשטרה משלמת ארנונה?

משלמת ארנונה כחוק.

דרך אגב, אתם משלמים מלא ארנונה או שאתם פטורים בחלק? הצבא לא משלם מלא.

כמו כל משרדי הממשלה.

דרך אגב, למה משרדי הממשלה לא משלמים ארנונה מלא?

עד כמה שאני יודע, משלמים ארנונה מלא.

אתם משלמים כמו משרד הביטחון?

לא, כמו משרד ממשלה רגיל.

ציוד משקי, ציוד משרדי, כל הדברים האלה נמצאים בסעיף הזה. תפעול כלי רכב. פה אנחנו מדברים על דלק.

אתם מתדלקים בתחנות רגילות, בתחנות אזרחיות?

יש לנו הסכם מול סונול. אנחנו עושים את זה דרך סונול.

יש לכם גם תחנות שלכם?

כן.

למה אתם צריכים תחנות משלכם?

יותר לצרכי חירום. אנחנו גם מתדלקים דרכן, כי זה יותר זול.

אם זה יותר זול, למה אתם לא פותחים את התחנות אצלכם?

לעבוד מול חברות דלק בניידות האלו במשטרת ישראל זה מן הסתם הרבה יותר קל. יש גופים פרטיים שעושים את זה בצורה הרבה יותר יעילה ויותר זולה, אבל לצורכי חירום אנחנו גם פותחים - -

כמה תחנות חירום יש לכם?

כמה עשרות.

34, אם אני זוכר נכון.

עדיין אנחנו מוטרדים מאוד מהמצב בחירום, מפני שלא ברור שנקבל את השירות בסדר העדיפות הרלוונטי.

איך אתם מגדירים מצב חירום בנושא הזה, אדוני המפכ"ל? מה הכוונה?

המשמעות היא שצריך לייצר זמינות של הדלק עבור המשטרה.

כמו במלחמה?

כאשר יש מצב חירום, סביר להניח שדלק לטנקים יגיע לפני דלק לניידות. האם נצטרך פחות את הניידות מאשר את הטנקים? נדמה לי שכשהעורף הופך לחזית המצב קצת משתנה. אנחנו לא לגמרי מסודרים בעניין הזה. אנחנו עובדים על כל סיפורי החירום, מה משטרת ישראל צריכה, לעשות את התיקונים הנדרשים בסיוע המשרד.

אני רוצה להציע לכם הצעה. אני לא נכנס למערך החירום, כי בסופו של דבר אתם מכירים את היעדים המבצעיים שלכם, מה אתם צריכים, כמה ליטרים את צריכים, מה צורת האחסון. אני חושב שלהחזיק תחנת דלק כתחנה תפעולית רגילה זה דבר לא כלכלי ולא הגיוני בכלל, עזוב חירום. תשקלו לעשות עבודת מטה אצלכם כדי להעלים אותם גם על ציר הזמן. זה לא שמחר נפטר את האדם, אבל אם מישהו יצא לפנסיה, אז לפחות - -

למען הסר ספק, אין שם עובד שמתדלק. השוטר מתדלק בעצמו.

אני מכיר את זה. מישהו מנהל את זה. יש שם לפחות שני אנשים, שני שוטרים עם כובע שיושבים ומטפלים בעניין. כשהוא בא לתחנה מישהו רושם אותו. אני הפעלתי תחנת דלק פה. אחרת ייעלם הדלק, אף אחד לא יודע לאן הלך הדלק.

המשטרה צמצמה באופן משמעותי את מספר התחנות, השאירה את הגרעין הנדרש.

אני מציע לכם לעשות עבודת מטה, להשאיר רק את מה שאתם צריכים לצרכי חירום. מה שלא, יושב לכם, לדעתי, כגיבנת.

גם אחזקות, ביטוחים, כל הדברים האלה נמצאים בסעיף הזה.

אתם עושים ביטוח?

כן, אנחנו עושים ביטוח דרך חברת ענבל.

למה אתם צריכים ביטוח?

אנחנו בעצם חברת הביטוח.

בוודאי. אז מה זה הביטוחים?

אנחנו עושים את זה דרך חברת ענבל.

אתם כאילו מוכרים את ה"ריסק" לחברת ענבל?

ענבל גם אחראית על התחזוקה. תחזוקת הרכבים זה דרך ענבל, הסכמים שענבל חתמה.

הכוונה בתחזוקה זה תיקונים, טיפול 5,000, כל זה? אתם עושים את זה דרך ענבל בגלל שיש לה הסכם, זאת אומרת, אתם נשענים על מכרז שלה שיש לו יתרון לגודל?

נכון. סעיף אחר הוא סעיף גדול, הוא כולל בתוכו נלוות כוח אדם של כחצי מיליארד שקל. זה כל התפעול של משטרת ישראל - מדים, ציוד אישי, משאבי אנוש, מכללה, תפעול המכללה. כל הדברים האלה נמצאים באחר.

שזה מה?

כמו שאמרתי, זה התפעול של המשטרה, התפעול הרגיל. לקנות גדרות, גדרות לחץ, כל הדברים הייעודיים של אג"ם ואח"ם - מצלמות, אזיקים, כלי נשק. כל הנושא של מדים וציוד אישי זה הרבה מאוד כסף. יש את כל הנושא של משאבי אנוש. מכללה לאומית עולה לנו כ-170 מיליון שקל בשנה.

מתופעלת על ידי ספק חיצוני.

הייתי רוצה לקבל פירוט של הסעיף הזה. תשלח לי פירוט של הסעיף הזה, בסדר?

אין בעיה, אני אשלח. רוב הכסף במאבטחים ושומרים. טיפה יותר מ-300 מיליון שקל זה לאבטחת מוסדות חינוך.

דיברנו על זה. רכישת שירותי כוח אדם זה אותו דבר?

זה מאבטחים. בעיקר בקווי עימות, בעוטף ירושלים, בכל מיני מקומות שאנחנו נעזרים בשירותים חיצוניים. תקציב חיצוני של חברות אבטחה עולה הרבה מאוד כסף.

גם פה אתם מרגישים שזה מיותר לכם, שאתם לא רוצים להתעסק בזה.

את מה שחוסך לנו שוטרים שהם יותר יקרים אנחנו רוצים להשאיר. מה שאנחנו עושים עבור גורם אחר - -

אני מבין ששירותי כוח אדם זה שירותי כוח אדם שאתם הולכים לתת לגורמים אחרים. הרכבת הקלה יושבת פה?

לא, זה מסלול ישיר.

תן לי דוגמה למה שיושב כאן.

יושב פה גם אבטחת תחנות משטרה. ברוב תחנות המשטרה האבטחה היא אזרחית. זה יותר זול משוטר ייעודי.

ככה עובדת המשטרה?

באבטחת עוטף ירושלים עובדים מאבטחים אזרחיים.

אני מקווה שלא יעשו את זה גם בצבא, שגם בש"ג ישימו מאבטח אזרחי.

לצבא יש חיילים סדירים.

אני חושב שכתפיסת עולם זה לא הגיוני.

אנחנו עושים עבודה למג"ב, האם במקום פלוגות סדירות שיאבטחו יותר זול למשטרת ישראל בראייה כוללת, רוחבית ומקרו לשים - - ?

אין משהו ערכי בעניין הזה, אדוני המפכ"ל?

לא. אני לא חושב שצריך לשים שוטר עם הכשרה של שוטר ועלותה – אני לא מדבר על ציוד השוטר - כדי להיות ש"ג בוטק'ה. יש קב"ט, יש טכנולוגיה, יש הנחיית אבטחה, יש מאבטח. זה יותר זול. אין לנו ברירה אלא לחשוב כלכלית, כי אחרת אני שם שוטר עם הכשרה מאוד מורכבת.

אני לא חשבתי על שוטר, אני חשבתי שמישהו בתחנה כמו בצבא יעשה משמרות. כמו בצבא, כמו בכל מקום.

זה על חשבון המשמרת שהוא אמור להיות בה.

אני רואה את זה כדבר יותר ערכי. המשטרה בוודאי אמורה לשמור על עצמה ועל הציבור. אנחנו לא מביאים איזה ש"ג מאיזה שהוא מקום שישמור על עצמנו, אבל לא חשוב.

האם הסכום הזה כולל שמירות בסילוואן, כל מיני מקומות במזרח ירושלים?

המאבטחים שם הם של משרד השיכון.

זה לא קשור. שם זה תקצוב של משרד השיכון.

סעיף אחרון באחר זה כל הנושא של המינהל הטכנולוגי.

זאת אומרת, המשטרה משקיעה כמעט 100 מיליון שקל באבטחת המתקנים המשטרתיים של עצמה?

זה לא רק מתקנים משטרתיים.

מה עוד?

זה גם עוטף ירושלים. בעוטף ירושלים, בדברים שהמשטרה אחראית עליהם יש מאבטחים אזרחיים.

במעברים?

כן.

כמה מעברים כאלה יש?

15,16.

זה כולל, לצערי, גם את נקודת הכותל, וזה נדמה לי כולל עדיין את המאבטחים של מירון. זה דברים שאנחנו מנסים להיפטר מהם.

אני מסכים. לאה, תרשמי שגם נדבר עם האוצר על הנושא הזה. אני חושב שהכל צריך לבוא בוקטור קצר ומהיר, לא דרך המשטרה שלא קשורה לעניין בכלל. זה גם מנפח לה את התקציב בדבר שלא קשור אליה.

אבטחת מוסדות חינוך.

כל מה שלא קשור אליכם, כל מה שלא פר אקסלנס משטרה חבל שיעבור דרככם. אתם לא איזה שאטל שמעביר סחורות. דרך אגב, אתם גובים על זה תקורה או שזה חינם?

אין תקורה.

בין משרדים גם גובים תקורות.

בסעיף האחרון של סעיף אחר אנחנו מדברים על בית תוכנה של משטרת ישראל. זה פיתוח טכנולוגיות, כל הנושא של טכנולוגיות. מדובר על 128 מיליון שקל. זה כל התקציב של מפתחים, מטמיעים, מיישמים שמועסקים דרך חברות כוח אדם.

זה ההייטק.

זה ההייטק של משטרת ישראל.

הם מועסקים על ידי חברות כוח אדם.

למה הם לא שוטרים?

חלקם אנחנו מאוד רוצים שיהיו שוטרים, אנחנו מאוד רוצים לגייס אותם, אבל אנחנו לא יכולים בגלל פערי שכר אדירים שיכולים להגיע לפי שניים, פי שלושה.

אז למה שלא תסדירו את זה? איך אתם משוכנעים שהידע נשמר אצל אותם אנשים? אני מניח שחלק מהדברים מסווגים.

הצלחנו לגייס בעזרת - -

נניח שנתתם לכמה אנשים לפתח שם איזו תוכנה שאתם הגדרתם אותה, היא תוכנה שלכם. אתם מגדירים את הצרכים. אני אגיד לך מה יקרה. אותו אחד לא הולך הביתה, הוא אומר לך: אדוני, אם עד היום שילמת לי מיליון שקל, עכשיו אני רוצה 10 מיליון שקל. אם לא, אני הולך. מה אתה עושה?

בעיה קשה. יש לנו פער בזה שאין לנו כרגע את הפתרונות של הארגונים האחרים של חוזים אישיים. אני מקווה מאוד שאנחנו נפרוץ שם, מפני שאי אפשר להחזיק את הטכנולוגיה ללא חוזים אישיים. חוזה אישי זה תמיד משחק עם השוק.

זה חוסר תקנים או חוסר תקציב?

זו צורת העסקה שאין לנו. בכל הארגונים הביטחוניים יש את היכולת הזאת. אי אפשר להחזיק כוח אדם טכנולוגי כאשר הפער הולך ונפתח.

כמה עובדי כוח אדם יש במשטרה?

כ-620.

ובכלל?

כל משרדי הממשלה מעסיקים עובדי טכנולוגיה באמצעות השיטה הזאת. המכרז הוא מכרז של החשב הכללי.

אני רוצה להציע לך הצעה כחומר למחשבה, לא חובה. ירון, תחליט מה שאתה רוצה לעשות. אני אספר לך מה קרה לי, לשם אני מושך. לנו בזמנו בעיריית ירושלים היה את "אוטומציה". "אוטומציה" הייתה חברה שעסקה במחשוב של כל העיריות. היו משלמים איזה שהוא מחיר פיקס, מתנהלים איתם כאילו הם עובדים כמונו. יום אחד העירייה הלכה, יצא מכרז ובאה "מלם". הוא זכה במכרז, לקח את כל ה-sourcing אליו. אחרי שנתיים מצאנו שאנחנו גם עובדים אצלו וגם משלמים פי 10 כמעט. עכשיו, זה מידע שנמצא אצל מספר אנשים מאוד מצומצם. אתה לא יכול להגיד לו: שמע, לך הביתה, נביא מישהו חדש. אתה לקוח שבוי במערכת מאוד רגישה שחלק גדול מהארגון נשען עליה, אתה לא יכול בלעדיה. אתה מוצא את עצמך שמישהו כמעט באופן מעשי מבקש ממך כל מחיר, אתה משלם בגלל שאין לך ברירה. אני חושב ששווה לחשוב, דווקא במערכת הזאת שהיא מערכת משטרתית, רגישה, שמאפיינת את הצרכים שלה. זו לא מערכת ממשלתית שאתה יכול לקטלג את זה לתכנת מדף כזו או אחרת. אני חושב ששווה לכם לבוא ולבנות משהו ייעודי, שאתם תעסיקו את האנשים באופן ישיר. תמצאו את המנגנון איך אתם משלמים להם את השכר הראוי. אז אתה יודע שהוא עובד אצלך, שאתה לא צריך טובות מאף אחד, שאתה לא מפחד שמחר הוא יברח לך לחברה ההיא כי הוא עובד חברה. כל החברה יכולה פתאום להחליט שהיא מעלה לך את המחיר בגלל שבא לה, גם אם עשית איתה חוזה ל-3,4,5 שנים?

המכרזים נקבעים לפי החשב הכללי במשרד.

בוא תראה, אני אספר לך מה יקרה. אתה מוצא אותו כספק יחיד כי אין לך ברירה, אתה כבר התחתנת איתו מזמן, ואז הוא אומר לך: אין בעיה, בוא תשלם לי כך. תראה, אלה אנשים מתוחכמים שכשהם נכנסים פנימה הם נכנסים במחיר נמוך, הם סופגים את ה-3,4 שנים, אבל אחרי זה אתה תלוי בהם, הגלגל מתהפך, עכשיו אתה עובד אצלו.

יש לנו צורת העסקה לפי החוק. החוק מגדיר לנו את צורת העסקה.

בוא נשאיר את זה כחומר למחשבה.

המפכ"ל דיבר על חוזים אישים. אנחנו מאוד רוצים את זה.

לא כתוב בעשרת הדיברות שאסור לעשות חוזים. אנחנו צריכים לחשוב לכל נקודה את הפתרון הנקודתי שלה, כדי להביא את המקסימום תועלת. אנחנו נרשום את זה. אני אזמין אתכם, את האוצר ואת משרד המשפטים, נראה איך פותרים את הבעיה הזאת.

ברשות המיסים זה אותו דבר. אני הייתי אחראי כל הנושא - -

אני עוסק במשטרה עכשיו.

יש בעיה בכל משרדי הממשלה.

ההשוואה היא לא לרשות המיסים, ההשוואה היא למערכת הביטחון.

אני לא בטוח שצה"ל מוציא את זה החוצה, את המידע הזה - -

הוא מעסיק בחוזים אישיים.

חוזים אישיים זה משהו אחר.

אדוני היו"ר, צריכים לזכור גם בצד השני את קצב ההתחדשות הטכנולוגית. הבן אדם שאתה עכשיו מעסיק לא יהיה בעוד 5 שנים עם הידע של הטכנולוגיה שבינתיים התקדמה. צריכים למצוא את האיזונים.

זה נכון, אבל נכון להיום הפער שלנו הוא הפוך, אנשים רוצים ללכת, מוצעים להם הצעות אטרקטיביות בחוץ. זה הפער שלנו. קשה להחזיק אותם. הם הולכים עם הקניין הרוחני של המשטרה, זו הבעיה.

ירון, אני אעשה דיון בנושא. דרך אגב, זה לא חשוב מה קורה בצה"ל, כן ולא. אני מאמין בסוף שזה הכיוון, שאתם צריכים שיהיו לכם אנשים in-house, בוודאי בנושאים האלה אצל אלה שמחזיקים את כל המפתחות. עדיין צריך לתת לו את השכר המתאים. זו כבר שאלה אחרת.

אנחנו ממשיכים לשקף הבא. פה יש לנו תכניות בינוי עיקריות. אפשר לדלג, כי זה למעשה תקציב הפיתוח שאנחנו מדברים על מה הולך הכסף. יש בינוי מאוד נרחב בשנים האחרונות.

אל תדלג על זה.

אחרי החלטת ממשלה מלפני שנה וחצי על ביטחון ירושלים והמגזר הערבי אנחנו נמצאים בהתעצמות מאוד נרחבת בשני התחומים האלה. אפשר לראות גם בירושלים וגם במגזר הערבי - -

כמה במגזר הערבי בפועל הוקמו או נבנו תחנות? עזוב את התכנון.

גם ביטחון ירושלים עוסק בתושבים ערבים של מדינת ישראל, אז בוא לא נפריד.

הסעיף התקציבי שם.

בוא נתחיל בביטחון ירושלים.

התכנית היא לבנות 12 תחנות חדשות.

בוא נתחיל בביטחון ירושלים, תיתן לנו כמה מילים שם, אחרי זה תרד למגזר הערבי.

תכנית ביטחון ירושלים היא תכנית רב שנתית. אנחנו מדברים על תוספת 5 שנתית של 2,500 תקנים למשטרת ישראל. 2,500 תקנים מתחלקים כך: 1,360 ו-1,220. 1,220 לירושלים ו-1,360 למגזר הערבי, בחלוקה ל-5 שנים לפי החלטת ממשלה.

דרך אגב, ל-5 שנים זה מחולק באופן ליניארי?

לא. עשינו תכנית תקציבית יחד עם המשרד מול משרד האוצר, כאשר המטרה פה היא להתחיל בינוי תחנות רוחבי, לא לאורך, בגלל בעיות סטטוטוריקה.

לא, בגלל שבשנה החמישית אם תתחיל לבנות אז אולי תקבל את זה בשנה העשירית. הרעיון הוא להתחיל מהתחלה.

להתחיל עם הכל עכשיו. כל התכנית עכשיו, אפילו מעבר לדברים שאנחנו מתוקצבים, היא בשאיפה שאנחנו נקבל גם בסיכום תקציבי את התקציבים.

דוד, אני דיברתי איתכם על זה בסיפור של המגזר הערבי. אני ביקשתי שתשבו איתם. אין להם איזה מימון ביניים, אין להם איזה בנק. הוא רוצה להתחיל לבנות תחנות, שזה נשמע הגיוני מאוד. אם הוא מגייס את השוטרים באופן רציף במשך 5 שנים, הוא צריך לשים את השוטר באיזה שהוא מקום. איפה הוא שם את השוטר בשנה החמישית? מה, הוא יגיד לו: לך הביתה עד שאני אבנה את התחנה בעוד 3,4 שנים? הרעיון הוא קודם כל שבונים מהשנה הראשונה את המבנים, מתחילים לרוץ איתם, כאשר הגיוס הוא בהתאם לזה. אתה צריך לתת לו את המימון, לעשות את קידום המימון של הדברים האלה. לא יכול להיות שהוא לוקח את זה מהשוטף של עצמו.

לחלק מהסכומים האלה תיקבע הרשאה להתחייב. בסיכום התקציבי של 2017-2018 נתנו מענה לבינוי.

לכל הבינוי שהם צריכים?

ל-2017-2018. לא הייתה לנו אפשרות להתחייב מעבר לזה. בסיכום התקציבי של 2019 נבחן את זה.

האוצר לא התחייב.

בוא נסכם שבכל מה שיש זמינות תכנונית, זאת אומרת, סטטוטוריקה מסודרת, בעלות וכו', תשב איתו. זה בסך הכל יעלה לך יותר זול, תאמין לי. הרי בקצה, בסוף נעבור עוד שנתיים, עוד ייקורים, עוד התייקרויות וכו'. זה רק יעלה לך יותר.

אנחנו יושבים איתם על זה.

היות וקצב הצמיחה של המשטרה הוא לעולם נמצא יותר מהיר מאשר קצב הפריסה של המשטרה ובניית מתקנים, אנחנו עובדים הרבה מאוד על שכירויות כדי לתת מענה זריז. עדיין המענה הזה מסורבל ביותר בנושא השכירויות. אנחנו עוברים דרך הדיור הממשלתי. יש לנו שיח מול החשב הכללי כדי לראות איך פותרים את הבעיה. אנחנו בסרבול עצום. חלק מהסרבול זה המו"מ והתקדים שאנחנו עלולים לייצר למשרדי הממשלה. מצד שני, אם אני מתחייב לבניית יחידה, אני לא יכול להתחייב לבניית יחידה ולתת לה את הפריסה בעוד שנתיים וחצי.

בג'סר א-זרקא אנחנו בונים מבנה קבע. בינתיים נכנסנו למבנה זמני שעולה יותר כסף. אנחנו לא יכולים לחכות עוד שנתיים עד שזה ייבנה. ככה בכל מקום.

הסרבול של שכירות הוא עניין גדול. אנחנו בשיח עם חשכ"ל בעניין הזה. אני מקווה שנפקיע, כדי - -

אתם צריכים את העזרה שלי בעניין?

אם נצטרך, אנחנו - -

אם אתם צריכים את העזרה שלי בעניין, תגידו לי, בסדר?

בינתיים זה עובד בגלל אותה סטטוטוריקה וחוקתיות ובגלל שאנחנו שמים תחנות שבהן תחנות לא היו.

אתה הבנת את זה, דוד? הרי בסוף אתה גם משלם את השכירות שלו. הרי בסוף אתם משלמים את הכל, שלא תתבלבל, רק השאלה אם אתה משלם את זה על השכירות או אתה משלם את זה על עוד שוטר. עם ישראל משלם את זה. בוא תשב איתו, תעשה איתו זום. המפכ"ל אומר שיש בעיה גם בנושא של השכירויות, שבסך הכל זה לא אני, זה הדיור הממשלתי. בסוף אני חושב שכדאי שתשב איתם, תיתן להם קדימות כך שאיפה שבניתם לא שכרתם, במקום שלא שכרתם הם קיבלו את השירות המתאים וחסכת את השכירות ואת ההתייקרויות.

נמצא פתרונות.

מה בכל הנקודות המתוכננות כאן מבחינת אישורי הבנייה והסטטוטוריקה?

במגזר הערבי חוויה לא פשוטה.

את זה אני מבין. איפה אנחנו עומדים? דווקא פה אני רוצה לעזור לאוצר, לגבי מה יש לממן לפני שגמרתי סטטוטוריקה או התקרבתי לסיום.

חלק מהמגבלות היו שהמועצה של הרשות הייתה צריכה לאשר את הפריסה של המשטרה. זה הזוי. פער נוסף זה שהרבה פעמים אין בכלל בתכנון, בתב"עות, משטרה, שזה שוב פער הזוי. בסוף עושים הסכמי גג. כשאתה שואל איפה הסטטוטוריקה של המשטרה, היא לא קיימת. הנושאים האלה מטופלים כרגע. יש הרבה מאוד ראשי רשויות במגזר הערבי שהיו רוצים שנאכוף עליהם לשים תחנת משטרה, אבל הם לא יכולים להעביר את ההחלטה הזאת בתוך מליאת המועצה. יש המון התנגדויות. אנחנו בתהליך, אני מקווה, של הפקעה, כי יש לנו התחלות בנייה. אבל שוב, יש פה חסמים שהם לא חסמים פשוטים. ככה זה עובד במדינת ישראל.

בעניין הזה שהמפכ"ל העלה עכשיו, בעניין של החסמים של המועצות הערביות, יש תזכיר חוק שהוציא משרד הפנים, לפי בקשה שלנו, כדי לאפשר לשר הפנים לקחת את הסמכות מהמועצה יחד עם ראש העיר על-מנת לאפשר את הבנייה של תחנות המשטרה. יצא תזכיר. אני מקווה שהטיוטה תגיע בימים הקרובים לוועדת שרים לחקיקה. אז זה יגיע אליך. שאלת מה אתה יכול לעזור. בנושא הזה בהחלט אפשר לעזור כדי לקדם את הנושא הזה שאני מניח שיגיע לוועדה הזאת.

כמה שוטרים קלטתם עד עכשיו במגזר?

אנחנו עומדים בתכנית העבודה.

פה צריך להדגיש, אנחנו מדברים על 15 תחנות חדשות בירושלים ו-12 תחנות חדשות במגזר הערבי. זה מכפיל כוח גדול מאוד למשטרת ישראל. במשטרת ישראל קיימות כ-73 תחנות. תחשבו על סדר גודל של תוספת, מה משטרת ישראל צריכה לעשות בשנים הקרובות, איך היא צריכה להיערך, גם ברמת הפריסה, גם ברמת הסד"כים.

כמה תחנות בניתם בירושלים? כמה פועלות מתוך ה-15 בתכנון בירושלים?

כאן מדובר על בינוי. חלק מהתחנות הן תחנות, חלק מהתחנות הן נקודות שהפכו לתחנות, תחנות מוגדלות או משמים. משמים זה מין מכלול ממשלתי שהמשטרה ב-front שלו ואנחנו מנגישים את שירותי המשטרה.

שאלתי שאלה אחרת, יותר קצרה. אתם ציינתם 15 תחנות בירושלים.

תחנות ונקודות.

כל התמהיל שדיברת. כמה מתוכן כבר אופרטיביות? כמה אתם עדיין נמצאים בהליכי בנייתן?

תחנת שועפט אופרטיבית. כמו שאמרנו, אנחנו מתחילים לבנות את זה.

השנה התחלתם להתעסק עם זה?

נכון. מה שמתפקד כרגע זה שועפט, הוא כבר בנוי. התלבשנו על המעבר, עשינו שם התאמות, התיישבנו וזה זז. כל השאר זו פעילות רוחבית, סטטוטורית, כדי להבין את כל - -

כמה זמן לדעתכם, או לפחות לפי התכנון שלכם, אתם חושבים שתהיו פרוסים בתחנות האלו באופן אופרטיבי?

בכל תחנה זה לגופו של עניין, זה תלוי בשטח.

בגרוסו מודו אני מדבר.

המטרה שבתכנית הרב שנתית של 5 שנים אנחנו נסיים את כל - -

אתה חושב שזו מטרה ריאלית? זה יעדים ריאליים?

אני חושב שבחלק מהמקומות הפריסה עדיין תהיה זמנית. אנחנו לא נשברים. בג'סר א-זרקא התחלנו להפעיל את הנקודה עוד לפני שהייתה פריסה. אין ברירה, צריך להתחיל.

הייתה שם קואופרטיביות של הרשות המקומית. זה גם מאוד תלוי בקואופרטיביות של הרשויות המקומיות.

דרך אגב, המגזר הערבי, איפה יש לנו התקדמות מעבר ל-12?

כנא, טמרה. בג'סר א-זרקא כבר עובדים בשטח. זה אמנם זמני, אבל ירגישו כבר תחנה בתוך השטח. בכפר כנא אותו דבר. בטמרה אנחנו בשלבים של סיום הפרוצדורות. יש עוד אחד שכרגע נשמט לי - -

זה איטי מידי.

בטובא, לא?

בטובא זה עדיין - -

אני אעשה זום על העניין הזה, רק על זה. זה לא יהיה בדיון הזה. אני הבנתי פחות או יותר את המגמה.

שאר התכניות. כפי שניתן לראות, האבנים הגדולות הן: שיטור רגלי, מערך מאור, התעצמות התנועה ושיטור עירוני. מתבצע לפי התכנית - אני שם שנייה את מערך מאור והתעצמות התנועה בצד – השיטור הרגלי ושיטור העירוני, כשהתוספות הן תוספות קטנות למקומות אורגניים גדולים. יותר קל לתת פתרונות פריסה למקומות האלה.

מה זה מערך מאור?

מערך מאור זה בעקבות החלטת ממשלה להקים - -

השיימינג, זה כל הנושא של השיימינג.

כל מה שקשור למאבק באלימות שיש באינטרנט מול ילדים - שיימינג, פדופיליה.

זה ברשת.

שיטור עירוני ושיטור רגלי זה יותר פשוט, זה גם מול הרשויות.

את השיטור העירוני הרשות צריכה להעמיד.

כמה שוטרי תנועה יש היום?

אנחנו התעצמנו עכשיו ב-160.

אני רואה את התוספת של ה-160. לאיזה מספר היא התווספה?

אין לי נתון פה.

בערך, בגדול. על מה מדובר? על 5,000 או על 300?

מאות בודדות.

אפשר לשאול בהקשר של תנועה ביהודה ושומרון?

זה חלק מהעניין. חיזקנו את התנועה ביהודה ושומרון, זה היה מוזנח, את התנועה בעירוני, כלומר, את מה שבאחריות המרחבים והתחנות, וגם את הבינעירוני. כולנו מכירים את האתגרים בצירים המשותפים. אנחנו כבר רואים תוצאות.

יש נתונים?

קודם כל, יש עלייה עצומה באכיפה כבר בשלב הזה. אנחנו מסתכלים על התנועה במרחב הישראלי, לא משנה איפה, מגן הילדים. זאת האחריות שלנו. אנחנו נכנסים לגן הילדים, משמרות זה"ב, כל מה שאתם מכירים. את כל זה אין לנו במגזר הפלסטיני. אנחנו לא אחראים על נורמות הציות לחוק במגזר הפלסטיני. אנחנו פוגשים אותו על הכביש, כאשר שם חוץ מאכיפה אין לנו משהו אחר לעשות.

מה החלוקה בין צה"ל לבין המשטרה ביהודה ושומרון? איך זה עובד? על מה אתם אחראים?

בגלל שיש תפיסה לוחמתית – זה המעמד המשפטי – ביהודה ושומרון, אז צה"ל הוא הריבון המשפטי ביהודה ושומרון. משטרת ש"י עובדת תחת הריבון הזה. זה מבחינה משפטית. זה לא אומר שתכנית העבודה מושתתת על ידי הצבא, אבל זה אומר שמבחינה משפטית ככה זה עובד. יש לדבר הזה משמעויות. כל מה שקשור במג"ב תחתי צה"ל - -

מה תחומי האחריות?

אנחנו מטפלים באזרחים הישראלים על כל המשתמע. צה"ל איננו מטפל באזרחים הישראלים. אני אומר במובן של אכיפת החוק, לא כי הם אזרחים ישראלים. אנחנו מטפלים בתחומים מסוימים של אכיפת החוק שמשפיעים על האזרחים הישראלים. כלומר, אם יש דבר פשיעה פלסטיני שנכנס, אנחנו נתעסק עם זה, אין לנו ברירה. אנחנו לא מטפלים בנורמות הציות לחוק. אנחנו לא עושים תכניות לנוער בסיכון. אנחנו לא עושים מה שאנחנו עושים בחברה הישראלית, אבל אנחנו כן אוכפים את החוק. יש פה בעיה. אני לצורך העניין לא אוכף שבאמת מכוני הרישוי עושים את עבודתם ואין שם הונאה. ברכב הפלסטיני שעולה על הכביש אני לא יכול לטפל. אני אוכף את החוק על הכביש.

את זה הבנתי. אני רוצה לחדד את השאלה שמעניינת אותי. ביהודה ושומרון יש כמעט חצי מיליון אזרחים ישראלים שמשלמים מיסים, שעושים מילואים. איך משטרת ישראל מתייחסת אליהם, כמו אל כל אזרח?

כמו אל כל אזרח במדינת ישראל.

אתם בודקים איך הרכב שלו עולה על הכביש, כן או לא טסט?

כמו האזרחים ישראלים. יש לנו שיטור קהילתי.

הם מטופלים אותו דבר. יש תכניות של נוער בסיכון - -

בבית"ר עילית - -

זה בדיוק כמו כל אזרח ישראלי. אני לא מדבר על הפלסטינים, הם פחות מייצגים אותי - -

ביישוב שלי בקדומים אנחנו מרוצים מאוד, יש לנו שוטר קהילתי נפלא. בכבישים זו סכנת חיים. יש לכם כלים לאכוף? איך אתה גובה דוחות שם? אם נתת דוח לפלסטיני, מי גובה ממנו את הכסף? זה מרתיע, לא מרתיע?

קודם כל, בסוף אפשר להוריד רכב מהכביש. אנחנו עושים דברים הרבה יותר אגרסיביים מאשר בעבר. צה"ל משתף פעולה בעניין הזה. שוב, מול האזרחים הפלסטיניים זה בסוף החוק הצבאי. צה"ל גם עוזר לנו לעשות כל מיני תיקוני חקיקה בצו אלוף. למשל, יש רכבים שיורדים מהכביש בישראל אבל נוסעים באיו"ש על ימין ועל שמאל, מה שמכונה בעגה "משטובה", רכב מחוק. צה"ל עוזר לנו בעניין הזה. אנחנו מסמנים את ה"משטובות". בסוף בסוף צריכים לזכור, אנחנו את האזרח הפלסטיני פוגשים על הכביש. יש לזה מחיר. אנחנו יכולים לעשות אכיפה, אנחנו לא יכולים לחנך אותו, להדריך אותו.

אנחנו ממשיכים עם הפיתוח.

דרך אגב, רק עוד שאלה קטנה, אדוני המפכ"ל. מבחינת הסד"כ של הפיזור של השוטרים ביהודה ושומרון, הוא לפי המפתחות של כל מדינת ישראל?

חיזקנו לאחרונה גם את זה כי היו שם פערים. אנחנו מבינים שיש מורכבויות שאנחנו צריכים לתת להן דגש בתוך יהודה ושומרון. אנחנו גם מבינים שאם לא נטיל על מחוז ש"י לטפל בפשיעה הפלסטינית בתוך ישראל, נזיק לאזרח ישראלי, לכן אנחנו מחזקים. האם זה מושלם? לא.

האם יש פערים בחלוקת האמצעים?

אם אתה מסתכל פר תושב, זה בסדר, אבל האתגרים הם כאלה שמחייבים אותנו לעשות גם דברים אחרים. שם אנחנו מחזקים.

היחס ביהודה ושומרון צריך להשתנות, את זה אני אומר כמפקד מחוז ש"י לשעבר. כמפקד מחוז ישבתי אצל המפכ"ל וגם אצל אלוף הפיקוד, כי צה"ל הוא הריבון. קיבלתי ממנו הוראות לא אחת. בגלל המורכבות שהמפכ"ל דיבר עליה והקושי להשתלט על האוכלוסייה הפלסטינית ועל העבירות שהם עושים, היחס מתאים למדינת ישראל, לא ליהודה ושומרון.

פה אנחנו מציגים את הפרויקטים הטכנולוגיים העיקריים של משטרת ישראל.

מה שהמפכ"ל אמר, וזה ממה שהבנתי, זה שהמפתח של אחד לאלף קיים שם.

המפתחות הם כמה לאלף. מקובל בעולם למדוד משטרה בכמה שוטרים לאלף נפש.

כמה יש בארץ?

5.6, תלוי איך סופרים. זה תלוי אם סופרים מטה, לא סופרים מטה, כן סופרים את מג"ב, לא סופרים את מג"ב.

הוא התכוון שבגלל המורכבות צריך שם יותר.

פה אנחנו מדברים על פרויקטים טכנולוגיים עיקריים. אנחנו מדברים פה על פרויקטים בסיגינט.

מה זה סיגינט?

זה כל הנושא של האזנות, כל הנושא של אגף החקירות ומודיעין.

שזה ב-outsourcing או בציוד?

זה פרויקטים טכנולוגיים כדי לאפשר את הפיתוח הטכנולוגי.

34 מיליון שקל זה בציוד, בכוח אדם?

בפרויקטים טכנולוגיים.

שאתם מזמינים מגורמים חיצוניים שיפתחו לכם?

יש פה דברים מסווגים שאי אפשר לדבר עליהם.

אני מדבר על הרעיון.

הרעיון הוא שיש יחידות פיתוח בתוך משטרת ישראל שמפתחות טכנולוגיה עבור משטרת ישראל. כמובן שהן קונות מנועים וכל מיני דברים בחוץ, אבל בעיקרון - -

לא צריך לתחום את זה מרמת הביט.

לא מרמת הביט.

אני אסביר את השאלה. יכול להיות שבגלל זה פירקתם. הרי בסך הכל יש לך סעיף קניות של מיליארד שקל. אם קנית את המנוע, הוא יושב בסעיף קניות. למה הוא פה?

זה סך הכל סעיף פיתוח של 300 מיליון שקל.

זה הזוי, לכן אני שואל.

אני מפתח. פה זה פיתוח, זו לא תחזוקה.

ברגע שאני קונה משהו מהמדף זה לא פיתוח, זו הצטיידות.

הבנתי. עשיתם את האבחנה שלכם, לא חשוב לי למה, אבל בסדר.

במוקדי 100 אנחנו משפרים בתקופה האחרונה, משנים את כל התפיסה הטכנולוגית. זה התקציב שמוקצה לשם.

המעבר לדיגיטציה במוקדי 100 זה המון כסף. על זה מתחיל להתאפשר כל מה שאנחנו חולמים עליו. יש פה אתגרים שכל העולם מתמודד. היום הילדים שלנו כבר לא יחייגו בטלפון לשום מקום, צריך לתקשר איתם גם בצורה אחרת. זו חתיכת אירוע מורכב. כבר היום יש לנו כל שבוע בין 2 ל-3 אירועים שבהם משטרת ישראל הולכת להציל מישהו שעומד להתאבד וזועק ברשת. אם לא נהיה שם, אנחנו לא ניתן לדבר הזה מענה. לא פעם אנחנו דופקים בדלת של משפחה שההורים יושבים בסלון והבת שלהם חותכת ורידים בקומה למעלה בלי שיש להם מושג שזה קורה. אנחנו נכנסים ועוצרים את זה בדקה האחרונה, כי הזעקה ברשת הייתה. אנחנו חייבים להיות במצב שאפשר לתקשר עם האזרחים בכל הצורות, בין אם הם שיתפו את המשטרה, בין אם זו קריאה עקיפה שמגיעה למשטרה בדרך אחרת.

הנושא הבא זה נושא של דנ"א. אנחנו כל הזמן בפיתוחים של דנ"א. זה עולה הרבה מאוד כסף. זה בעיקר הגדלת המאגרים בהתאם לחקיקה. נושא של זי"ט זה נושא חדש של משטרת ישראל.

מה זה ראשי התיבות?

זירות טכנולוגיות בתחנה. המשטרה מאוד טכנולוגית בימ"רים, ביחידות מרכזיות, במחוזות, במטה הארצי.

אתם רוצים להוריד את הטכנולוגיות לרמה היותר - - ?

לכל תחנה יהיו יכולות טכנולוגיות.

לכל תחנה קטנה, לתחנת מודיעין, לתחנה בערים יש יכולות טכנולוגיות לתקשר, לראות מצלמות במרחב הציבורי, לתקשר עם האזרח ברמה טכנולוגית, להיות באינטרנט.

נניח שיש עכשיו ניצולת שואה שהולכת פעם בחודש להוציא את המזומן שלה מהבנק ויש חבורה של הונאות כאלו שעוקבת אחריה ובאיזה שהוא תרגיל תיקח ממנה את המעטפה בלי שהיא תשים לב. אם בסוף התחנה לא יכולה לטפל בעניין הזה, להוריד מצלמות, להגיע בסוף אל החבורה ולהחזיר לה את הכסף, שום יחידה ארצית לא תתפנה לדבר הזה. זה לא רצח. לא יכול להיות שלתחנה בשכבת הפשיעה הזאת, שהיא רלוונטית לתחנת המשטרה שעוסקת בשירות לאזרח, לא יהיו יכולות טכנולוגיות לעשות את זה in-house. אחרת פשוט לא יגיעו לזה. מה שעשינו זה הורדנו עד למטה את הטכנולוגיות כדי לייצר את היכולת של תחנה לסגור מעגל מקצה לקצה. התחלנו בתחנות האורבניות. עד סוף 2018 לכל התחנות תהיה יכולת מלאה כזאת.

אפילו השנה אנחנו מקדימים - -

אפילו השנה אנחנו מקדימים חלק מתכנית 2018. זה סופר חשוב.

את זה הבנתי. אני גם חושב שזה מבורך.

זה מבודד, או שזה מדבר - -?

זה מדבר עם כל המדינה.

כמה זה מאובטח סייבר הדבר הזה?

זה מאובטח.

לא בכל התחנות.

עד סוף 2018 התכנית. אנחנו מקדימים אותה.

זה מונחה שירות?

זה דברים מאוד חשובים שחשוב שהאזרח ירגיש אותם. יש הרבה מקומות, גם אצלנו בכפרים הדרוזים, שרואים דברים שתחנות קרובות לא מטפלות בהם כמו שצריך.

חלק מהפער הוא אם יש מצלמות במרחב הציבורי של הרשות. אם לא מצלמים, אין מה להוריד. זה חלק מהפער. חלק מהפערים קשורים בתקציבי "עיר ללא אלימות" שאנחנו דוחפים מול המשרד.

אדוני המפכ"ל, היו הרבה צילומים, הרבה מקרים שלא טופלו כמו שצריך. יש אוזלת יד של המשטרה.

אני מוכן לשמוע על כל אירוע.

צריך לטפל בזה נקודתי, אני אומר לך.

אם יש אירוע שאתה חושב שיש אוזלת יד, תפנה אלי, נבדוק אותו.

רק להיבט הזה אני אעיר הערה. אני מניח שתגידו לי שזה בסדר, אני רק רוצה לשמוע את זה. כשאנחנו מורידים את הטכנולוגיות, אז יש בזה יתרונות בכך שאנחנו רוצים לטפל בפשיעה, אבל יש גם דברים אחרים שהם נגזרת של הדברים האלה ברמת הסיווג. בסך הכל מדובר באזרחים. אנחנו יכולים להיכנס להם לצנעת הפרט. כשזה במקום יותר מסודר ומלמעלה אני פחות מוטרד, בגלל שאני יודע שיש את מנגנוני הבקרה.

כל מנגנוני הבקרה.

כשמורידים למטה, מטבע הדברים צריך לעשות פיקוח יותר. אני לא רוצה שהמצלמה תיכנס לאיזו שהיא מכונית. אם מדובר בשודד, זה בסדר, אבל אם מישהו נמצא בתוך המכונית של עצמו ויש לו שם איזה שהוא משהו שהוא בצנעת הפרט שלו, אף אחד לא צריך לראות את זה.

קודם כל, רמת הפיקוח בכל הנושאים האח"מים היא סופר גבוהה. שתיים, הכל בעבודה ברשת. מהכיסא של כל גורם בקרה במשטרת ישראל אפשר לראות מה עושים בכל תחנה. שלוש, כולם עוברים הכשרה. ארבע, הכל דורש צו של שופט, זה מתנהל דרך בית משפט. זה לא אומר שאם התחנה יכולה לעשות את זה, היא יכולה לקבל את החומר בלי צו בית משפט. יש סדר ופיקוח בעניין הזה. הכל מנוהל רשתית, זה לא איזה משהו שמישהו עושה בחושך. יש יכולת לגורמי הבקרה, לחטיבת החקירות שעושה בקרה על הדבר הזה לראות בכל רגע נתון מה עושים בכל אחת מהתחנות. זה עומד בסטנדרטים. הם גם מוכשרים על ידי אח"ם.

יש פה נקודה בדברים שאומר חבר הכנסת אמסלם. אתה מכיר את זה גם מחייך הקודמים. בסוף כשאתה עוקב אחרי משהו, המון דברים שהם רעשי רקע נכנסים פנימה. כשזה שירות או צבא זה בסדר, זה קלטות שעושים לחבר'ה. במשטרה יכולות להיות לזה משמעויות. נשאלת השאלה - מה היכולת שלכם לפקח על זה. זה חינוך של ארגון הדבר הזה.

בכל מה שיש לו משמעות מודיעינית, לא רק חקירתית, האנשים הם בכלל, למרות שהם ישבו בתחנה, העובדים של אגף חקירות ומודיעין, כדי שלא ייוצר מצב שמישהו עושה משהו ויראו כאילו הוא מחויב לזירה הגיאוגרפית. פה אנחנו מדברים על חקירות. הכל פוסט. אם היה משהו, אני מוריד את החומר הרלוונטי, חוקר אותו, כדי לבנות תיק בעניין. לא מדובר פה על פיקוח. כל מה שקשור בפיקוח אלה עובדים שהם חלק מאגף חקירות ומודיעין, כדי לייצר את השליטה הזאת שלא מישהו עושה משהו שהוא לא במסגרת החוק בצורה מלאה. לנושאים האלה יש רמת בקרה. גם אני רואה אותם, גם דיווחים ליועץ המשפטי לממשלה, גם דיווח על תוצאות.

אני אגיד לך מה מפריע לי, אדוני המפכ"ל. אני מתייחס למה שעפר אמר. המשטרה אוספת המון אינפורמציות. חלקן לא רלוונטיות לעניין. בקצה יושב שוטר. רובם הם אנשים טובים, בסדר, אבל יש אנשים שמשתמשים לרעה, אנחנו מכירים את זה בכל המערכות. היות והם מקבלים בסמכות וברשות, צריך לעשות שם פיקוח עצום. זה לא שאני רואה או שאתה רואה במסך מהבוקר ויש לך שני שוטרים שאתה עוקב אחריהם. יש אלפי, אם לא מיליוני אינפורמציות. אתה לא יכול, זה גל. אתה לא מסוגל, רק אם אתה נובר. כשאתה כבר רואה את התקלה בוודאי שאתה יכול ללכת אחורה, אבל על כל תקלה אחת אתה לא יודע על עוד 5,000 תקלות. צריך, לדעתי, לשים זום. מצד שני, אני מסכים שצריך את הטכנולוגיות. אני אעשה דיון על העניין הזה באופן יותר ממוקד, כדי לוודא שהמשטרה עושה את ההגנות הנכונות במובן זה שהיא לוקחת את האינפורמציה שהיא צריכה, ומה שלא, זה באמת נשאר מוגן ולא לשימוש.

ההגדרות המשפטיות בעניין הזה מאוד חדות. הפיקוח של השופטים, אחרי שהם נתנו צו, מאוד הדוק על מה מותר לשמור. יש דברים שלפעמים השופט רואה לפני שמותר לי לפתוח אותם, עד כדי כך. אני לא רוצה להיכנס לנושאים האלה פה, הם רגישים. רמת הפיקוח גבוהה ביותר בנושאים האלה, גם בצמתי החלטה, כלומר, כאשר אנחנו בודקים מישהו בצומת החלטה, קידום וכו', אנחנו עושים סדרת בדיקות שאין לה אח ורע בשום ארגון אחר - אני אומר את זה באחריות - כדי לוודא שאנשים לא עושים שימוש לרעה בסמכויות שלהם ואין "לא ראינו", "לא שמענו" או "לא ידענו". אנחנו עושים סדרה של בדיקות, טכנולוגיות ואחרות.

הבנתי. אני אעשה, כפי שאמרתי, דיון בנושא הזה. בדיון אני רוצה לשמוע מכם איזה מערכות אחרות אתם רוצים לנטר, זאת אומרת, איזה מערכות אזרחיות אתם רוצים להיכנס פנימה ולנטר.

הנושא הבא הוא נושא LPR. פה אנחנו מדברים יותר על מפלי פשיעה. LPR יכול לפתור לנו הרבה מאוד בעיות של כלי רכב לא חוקיים.

מה זה LPR?

זה קורא לוחיות רישוי.

זה כמו בכביש 6?

זה נושא מאוד חשוב.

דרך אגב, אתם שמים אותו במעברים?

זה קיים בצבא, זה לא קיים במשטרת ישראל. אנחנו עושים את זה, כדי שיתפוס מספרים במהירויות גבוהות, לא באיטיות, גם מרחוק. זה על כל הנתיבים, לא על נתיב ספציפי. יש פה הרבה מאוד אפשרויות. זה תחום מאוד חשוב שמפתחים אותו.

נושא לימס זה כל הנושא של מחשוב. במעבדות מז"פיות של משטרת ישראל המחשוב נמצא מהעשור הקודם, מלפני הרבה מאוד שנים. אנחנו רוצים להתקדם גם בתחום הספציפי הזה. מימד חמישי. זה תקציב אחד שהוקצה עד עכשיו. התכנית תהיה עם תקציבים הרבה יותר גדולים ברגע שנדע יותר מה אנחנו רוצים.

מה זה מימד חמישי?

מערכות אינטגרציה בתוך המשטרה, היתוך מידע מתקדם.

אני רוצה להבין על מה מדובר. לא הצלחתי להבין הלכה למעשה למה אתם מתכוונים.

במשטרה הפשיעה היא לא פשיעה שהיא מקומית. כנופיות שעושות פריצות, עושות את זה בכל רחבי הארץ. כנופיות שגונבות רכב – בכל רחבי הארץ. יש עשרות תחנות משטרה, כל אחת מטפלת בקטע שלה. כדי לוודא שהמידע מתחבר אחד לשני - -

זה מידע פנים מערכתי?

מידע פנים מערכתי, כדי שבסוף ההיתוך יהיה אפקטיבי.

שהמערכת תהיה מסונכרנת.

נכון.

מידע פנים מערכתי, או הצלבה של מידע פנים מערכתי?

הצלבה של מידע. זה תמיד מוגבל, מפני שמצד אחד יש מידור, יש דברים שאתה לא רוצה שיראו מכל מקום. מצד שני, אתה רוצה שיהיה אפקטיבי מול הפשיעה שפוגעת בכל רחבי הארץ. הכנופיות הן חוצות. הבנייה של התוכנות של המשטרה לאורך השנים הייתה מותאמת לסוג מסוים של פשיעה. ככל שהפשיעה הופכת להיות רוחבית, כך צריך להתאים את המערכות שלנו, עם כל האילוצים של לשמור על המידור, של לשמור על הדברים שהחוק מאפשר לנו או לא מאפשר לנו. יש פה הרבה מאוד מורכבות.

זה לא קשור למחשוב. המחשוב מאפשר את זה. זה קשור לזה שתהיה יחידה מסוימת או קבוצה מסוימת שתהיה חשופה לכל החומר שמגיע.

לא, זה קשור ממש ליכולת של היתוך מידע בתוך המשטרה לכל אחד ואחד מהגורמים שהמידע הזה רלוונטי אליהם. לצורך העניין אני אסביר. אם עכשיו יש גניבת קלנועית, יש לנו את כבר את התמונה של האיש, אנחנו יודעים איפה הוא. האיש הזה נמצא כרגע בתוך שכם. הסיכוי שאנחנו נעשה עכשיו מבצע בשביל להביא אותו בגלל קלנועית הוא לא גדול. מצד שני, אנחנו פוגשים את האיש הזה בהרבה מאוד מקומות אחרים. הוא ממשיך להיכנס לארץ כשוהה בלתי חוקי, הוא עושה כל מיני עבירות בכל מיני מקומות. היכולת של כל נגיעה רלוונטית לאיש הזה על ידי שוטר באיזה שהוא מקום שתתחבר למקום אחד כדי שנוכל להיות אפקטיביים מול האוכלוסייה הרלוונטית, הרצידיביסטית, היא לא פשוטה, היא תהליך מאוד מאוד מסובך. צריכים לזכור, התנועה פוגשת אותו, השיטור בכל מקום פוגש אותו.

מה שאתם אומרים זה שאין לכם את המחשוב המתאים כדי לעשות את כל ההצלבות. אתם עדיין בדור ישן של מחשוב?

לא. זה אומר שהיתוך של כל כך הרבה סוגים של מידע מחייב היום - יש היום כל מיני סוגים של מידע - היתוך מסוג אחר. אגב, האתגרים האלה - -

מערכות - -

זה אתגר שיש לכל - -

אני כבר אמרתי קודם, אני אקיים דיון בנושא הזה בוועדת המשנה, כדי להיכנס לרזולוציה, מה שעשינו בזמנו. עשינו כבר דיון אחד כזה.

נושא של מצלמות גוף. אנחנו השקענו עד עכשיו - זה לא רק מיליון שקל - בתשתיות, כדי לדעת ולהעביר סרטים, קבצי ויזונט בתוך משטרת ישראל. לא חוכמה לצלם ולשים מצלמה בתחנה שאחר אתה לא יכול להעביר את זה לבית משפט, אתה לא יכול להעביר את זה לאגף חקירות, אתה לא יכול להעביר את זה לשום מקום. בנינו מערכת עם אוטוסטרדת מידע, שיכולה לעביר קבצי וידאו מתחנות אל המטה וחזרה. הן נשמרות במקום מסוים. בשלב הבא אנחנו יכולים לעשות הכל עם סרטי וידיאו. מצלמות גוף, אנחנו התחלנו עם הפרויקט של לרשת את כל את מי שנפגש עם האזרח.

את מי אתם מייעדים?

שוטרים שבאים במגע עם האזרח. המגע עם האזרח כאשר שוטר מצלם - -

את זה הבנתי. מי מוגדר כבעל מגע?

סייר, סייר תנועה. בשלב הראשון זה סייר וסייר תנועה.

יש נושאים שאנחנו עוד לא החלטנו עליהם, כמו אם באירועים ציבוריים השוטרים יהיו מצוידים. אני מניח שבסוף כן.

שוטרי תנועה?

שוטרי תנועה כן. המטרה היא שהממשק, המגע עם האזרח יהיה מגע מצולם. מה זה עושה? אחד, זה מרסן את האזרח. שתיים, זה מרסן את השוטר. שלוש, זה מקל אחר כך כשמבררים מה היה , מי היה, דיונים בבית משפט.

אני מסכים איתך שכולם נהנים מהעניין הזה. זה בסדר.

רק מה, האתגר הוא אתגר עצום, מפני שאתה לא רוצה, כמו שחלק מהמשטרות ברחבי העולם עשו, שזה יישב באיזה ענן כך שכל תחנה מנהלת את הגיבוי שלה.

אנחנו כמעט הראשונים בתחום הזה.

אין לאף אחד פרויקט כזה כמו שאנחנו עושים. משמעותו בעצם זה שמצד אחד השוטר לא יכול לגעת בקובץ, הוא לא יכול לשנות אותו, הוא לא יכול למחוק אותו. חוץ מלקשר אותו לדוח פעולה הוא לא יכול לעשות שום דבר. מצד שני, אתה רוצה שהחוקר יוכל לראות את הקובץ, שרק השוטר שהיה מעורב יוכל לראות את הקובץ, את כל ההקשרים האלה, כדי שיישמר התהליך המשפטי. אתה רוצה שלא ייעלם לך הקובץ, שלא כשמורידים חומר לפרקליטות זה יהיה שם, או אם הולכים לתביעה המשפטית זה יהיה שם. בקיצור, לנהל את הביזנס הזה בצורה נשלטת, כדי שבכל רגע נתון תוכל לראות איפה נמצאים הקבצים, מה קושר לאותו אירוע וכו'. אף אחד לא עשה פרויקט כזה, כולם עושים אותו stand-alone. אנחנו עשינו אותו מערכתי, כלומר, זה נשמר בתחנה. כשנבדקת התקינות, זה עובר לחוות השרתים של המשטרה. אין מצב שאני בא ואומר, אני לא יודע איפה הקובץ, נעלם הקובץ. בסוף מדובר פה בעשרות אלפים, במאות אלפים של אירועים, לכן זו חתיכת אתגר. אנחנו לקחנו אותו big-time. אני חושב שזה נכון על כל המשטרה.

פה אנחנו יכולים לראות את עיקרי ההוצאה של משטרת ישראל. אפשר לחזור על זה, אפשר לדלג. כמו שדיברנו, רוב ההוצאה של משטרת ישראל זה תקציב הקניות והפיתוח. מוסדות חינוך – 347 מיליון שקל . אני מדבר על בסיס תקציב. קרן בלאי של משטרת ישראל. לפני כעשור, ב-2007, מוסדר קרן הבלאי של משטרת ישראל. הקרן יושבת במשרד. הניהול הוא משולב - משרד האוצר, המשרד לביטחון פנים - -

זה בלאי למבנים?

להחלפת כלי רכב. עד אז כלי רכב פעם הוחלפו, פעם לא הוחלפו. כשיש flat בממשלה,flat בזה, הדבר הראשון, לא מחליפים כלי רכב, ואז כלי רכב הגיעו - -

זה דבר מאוד הגיוני.

בנושא של דלק אנחנו מגיעים כמעט ל-200 מיליון שקל. דרך אגב, למשטרת ישראל יש התייעלות מאוד גדולה בכלי רכב. יש לנו מערכות, יש לנו ביזור משאבים לכל גוף, לכל מחוז, לכל תחנה. כל ניידת מקבלת מכסת דלק. אנחנו יודעים בדיוק כמה ליטרים צורכת אותה ניידת או אותו רכב. אנחנו מעודדים התייעלות. ההתייעלות נשארת בשטח. מפקדים מכירים ויודעים את זה. כולם מנסים לחסוך בדלק, כמובן שבלי לפגוע במבצעיות. יש פה את האיזון הזה. נושא כלכלה, הרחבנו על זה.

דרך אגב, כלכלה זה גם כיבודים בלשכות או זה רק אוכל בחמגשיות?

זה לא כיבודים.

אין לכם תקציב כיבודים?

יש תקציב כיבודים, הוא מאוד קטן, הוא זניח. הוא הרבה פחות משירותי ניקיון, לכן הוא לא פה. הכיבודים - אני לא יכול להוציא את זה בשלוף - זה כסף מאוד קטן. זה סביב מיליון שקל, אולי פחות. אפשר לבדוק ולהעביר נתון לוועדה. זה מאוד נמוך. דרך אגב, פה אנחנו רואים 169 מיליון שקל לכלכלה, כאשר שם ראינו 182. שם דיברנו על הוצאה, פה אני מדבר על בסיס תקציב. אפשר לראות את הכותרת. את שאר התקציב אני מקבל - -

מכללה לאומית לשוטרים - זה התקציב שאני מעביר לזכיין ברמה שנתית.

מה זאת אומרת, הוא מתפעל את המכללה?

אנחנו בנינו את המכללה בשיטת ppp. הזכיין בנה, מתפעל ומעביר חלק למשטרת ישראל. אנחנו מעבירים לו תשלום קבוע של כמעט מאה מיליון שקל, ותשלום שוטף בגין ההדרכות והכלכלה במכללה. זה התקציב פחות או יותר.

כל מה שמופעל - - ?

הכל.

המבנים שלו?

גם ההדרכות?

זה ppp. בעוד 22 שנים זה חוזר למדינה.

חלק מההדרכות.

הדרכות אזרחיות יותר, כולל קרב מגע, דברים כאלה שכן אפשר להעביר לאזרח.

בזה אתה חוסך כסף?

כדי לייצר ppp אתה צריך שהזכיין בשוטף יקבל מספיק כסף, כדי שישתלם לו להשקיע את - -

למשטרה זה חסך כסף כל הדבר הזה?

זו שיטת מימון. בסוף את זה אנחנו לא עושים, את זה עושה חשכ"ל.

בכביש אתה לוקח כסף מהאזרחים. פה המשטרה מוציאה כל שנה.

הפוך.

מצד שני, המשטרה ניסתה לבנות את זה ב-1998 אבל לא הצליחה. שמנו אבן פינה מ-1994. לא הצלחנו לבנות, כי זה עולה הרבה מאוד כסף חד פעמי. האוצר הציע ללכת לכיוון הזה ב-2005-2006. הוא התחיל לבנות הסכם זיכיון. בשיטה הזאת מענק ההקמה הוא מאוד נמוך. את רוב התקציב החד-פעמי הזכיין מעביר, הוא מגלגל את זה לתקציב השוטף, ולכן מבחינת המשטרה, מבחינה מימונית היה יותר קל למדינה. זה לא רק למשטרת ישראל. יש פה מימון משותף של כלל המשרד לביטחון פנים. זה היה יותר נכון. גם הזכיין, כנראה הוא יותר יעיל בחלק גדול מהתחומים, בעיקר אזרחיים.

מי זה הזכיין?

"פוליסטי".

בבסיס התקציב לא כתוב הסברה ופרסום. אין לכם בכלל, לא הסברה ולא פרסום?

ה-800 אלף שקל זה תקציב הפרסום, הוא בבסיס תקציב משטרת ישראל . כמובן שיש תקציב על שינויו. בתקציב שקיבלנו לטובת ירושלים שמנו חלק מהכסף, קצת פחות ממיליון, לטובת גיוס השוטרים. במגזר הערבי אנחנו עושים פליירים. יש לנו מינהלת למגזר הערבי. אנחנו משקיעים הרבה מאוד כספים לגיוס האוכלוסייה, להסברה באוכלוסייה.

זה מוטמע בתוך הסעיפים, אין לזה סעיף - - ?

לא, זה תקציב על שינויו, זה לא תקציב בבסיס. הבסיס הוא 800 אלף שקל.

יש לי שאלה לך ולדוד. אני מחלק את זה לשני חלקים. אל"ף, את הנושא של הבינוי. הרבה פעמים המדינה נכנסת למכרזים האלה, היא אומרת לזכיין: תקשיב, בוא תבנה, תשכיר לי את זה ל-30 שנה, ל-40 שנה, כאשר אני אשלם לך עכשיו מחיר פיקס, בעוד 40 שנה זה חוזר אלי. זו שיטה אחת. זה לגבי המבנה עצמו. לגבי התפעול, זה דבר שהוא משתנה, זאת אומרת, זו לא חבילה. אני חושב שהגיוני יותר לבוא ולבנות פרויקט שאתה לוקח הצעה על המבנה בקומפלט, כשהתפעול זה משהו אחר. הוא לא צריך להגיש לך את האוכל, האוכל זה זכיין.

אין ppp כלכלי בלי שיש לו חלק תפעולי. זה לא משתלם לו.

יש היום הכל. גם משרד החינוך - -

דודי, היום בבית ספר לטיסה עושים כך. זה פטנט של האוצר.

לא הבנת. אני אסביר גם מדוע. תראה, למשל בבתי הספר משרד החינוך יצא וביקש הצעה. הם יצאו לבניית בתי ספר. הזכיין לא הגיש שם ארוחות לילדים. זה משהו אחר. למה? תראה, מי שמתמחה בבינוי, מתמחה בבינוי. אם הא מעמיס גם את האוכל, אז הוא על האוכל נותן לך מחיר חבל על הזמן כי זה לא מעניין אותו. מה הקשר בין זה לבין האוכל? אני חושב שזה רעיון המכרזים. אתה יכול לצאת למכרז אחד להכל. אתה יכול להגיד בכנסת: אני רוצה הצעת מחיר מבן אדם שנותן לי הכל – דלק , חשמל, ניקיון, אוכל, מים, שכר. הרעיון לפצל את המכרזים הוא בכך שאתה לוקח את ההתמחות במכרז הספציפי. אתה גם מקבל את המחיר הנכון.

אני אסביר, למרות אני לא כלכלן ולא מייצג את האוצר. בסוף האוצר מחליט פה. זה גם לא המכרז שלי. אני בכל זאת אסביר, כי יש לי קצת ניסיונות בלבחון פרויקטים כאלה בעבר. מה שקרה זה ככה: קודם כל, יש שיקול שאם אתה בונה ולא עושה את האחזקה, הבנייה שלך תהיה פחות איכותית. אם אתה עושה ppp, הוא צריך לעשות את האחזקה.

של המבנה.

בטח.

אין בעיה.

אז קודם כל הסיפור של האחזקה. הדבר השני, בסוף זה צריך להשתלם לזכיין, כי אחרת הוא לא יתמודד במכרז. כדי שזה ישתלם לו, צריך שהתקציב השנתי יהיה מספיק גדול שיהיה לו משתלם להשקיע. כדי להגיע למספרים האלה, האוצר בודק האם יש מספיק מרכיבים תפעוליים שמגיעים לאיזה שהוא מספר שהדבר הזה כלכלי. בלי זה אף אחד לא יקפוץ על המכרז.

אדוני המפכ"ל, אני במקצוע 35 שנה. אני לא מקבל את התזה שלך בשום פנים ואופן.

זו לא תזה שלי, זו תזה של האוצר.

דרך אגב, גם אסור לחשוב ככה. הוא מקבל תג מחיר לגבי הבנייה פלוס האחזקה. שיבקש עוד 10%. זה לא קשור לאוכל. לא משלמים לו דרך האוכל.

יש פה יעילות שאתה - -

דודי, אתה צודק, רק הבעיה היא שהתזה היא לא של המשטרה, זו התזה של האוצר. האוצר הכניס את כולם לסיפור הזה. אתה הולך לבן אדם הלא נכון.

לא קשור. אנחנו חושבים ביחד. הרי ברור לי שמי שיצא לזה זה האוצר, גם מתוך כוונות טובות. אני חושב שכאן זה לא נכון החיבור הזה.

מכיוון שגם בכנסת לא היה כסף, מגרש החנייה שאנחנו חונים בו הוא בדיוק אותו דבר ל-25 שנה.

כל הבניין הזה.

זה בסדר. דרך אגב, זה חלק, לדעתי, מהדיון שאני אעשה. המטרה היא שגם נשוחח בינינו, שזה יצוף ויביא חומר למחשבה למי שצריך. בקשה, בוא נתקדם.

על טכנולוגיות, על בינוי תחנות דיברנו. שוב, אלה תקציבים שנמצאים בבסיס תקציב. אח"ם ואג"ם זה 141 מיליון שקל.

מה זה?

זה בעיקר רכישת ציוד אג"מי.

שכפ"צים, כלי נשק, קסדות, אמצעי פיזור.

תחמושת, נשקים וכו'. ביטוח ותיקוני כלי רכב – 108 מיליון שקל.

אני מציע לכם לעשות סעיף אחד של רכישות, לא לפזר אותו בכמה.

אנחנו בעד.

אחד עם תתי סעיפים, כדי שאם אני רוצה לדעת מה הרכישה, אז לא אח"ם פה 130, שם 700. אני רוצה תמונה אחת.

זה גם מסדר לך את העסק.

אנחנו בעד.

יש תתי סעיפים בפנימיים. דרך אגב, ברכישות צריך להיות סעיף לכל דבר. אם יש לך 20 אלף סוגי רכישות, יש לך 20 אלף תתי סעיפים. ככל שאתה תעשה תת סעיף יותר מדויק, יותר למטה, ככה אתה שולט יותר, הבקרה היא גם יותר נכונה.

על ביטוח תיקון כלי רכב דיברנו. החשב ירחיב על זה.

מה זו תחבורה ציבורית?

תחבורה ציבורית זה תשלום שאני מעביר דרך משרד התחבורה לחברות תחבורה ציבוריות על זה ששוטרים נוסעים חינם בתחבורה ציבורית. לפי החוק אני מחויב לתת תשלום. משרדי ממשלה אחרים, דרך אגב, נותנים אחזקת רכב.

שוטר היום משלם, הוא לא פטור?

כדי שהוא לא ישלם - -

זה זה?

זה זה. זה במקום לתת לו הוצאות נסיעה.

זה סכום אחיד, או לפי נסיעה של שוטר?

זה סכום אחיד. אנחנו כל הזמן חוקרים את הנושא הזה, מנסים להוריד ממנו.

ישבנו יחד עם משרד התחבורה.

אין לכם אינדיקציה כמה שוטרים נוסעים ברכבת. איפה יש לכם אינדיקציה?

אנחנו בודקים את זה.

עשינו סקרים. אנחנו חושבים שאנחנו משלמים פה יותר כסף לחברות חיצוניות. אנחנו בשיח מול משרד האוצר ומשרד התחבורה.

להוריד את זה קצת.

או להוריד את זה, להעביר לבסיס תקציב ושהם יטפלו בזה, כי אנחנו פשוט לא משתמשים בזה, או יש עכשיו לכל שוטר כרטיס חכם שאנחנו נשלם בהתאם לתשלום בפועל ונקבל הנחות כמו שכל אזרח מקבל. לדעתנו נשלם פחות. על מאבטחים דיברנו. שוב, זה בסיס תקציב. בפועל זה 99 מיליון שקל.

בוא נלך לאתגרים.

זה לא אתגרים של משטרת ישראל, זה אתגרים של ביצועים, התקציבים של משטרת ישראל. המצגת מותוות לטובת הביצוע. קודם כל, אנחנו מדברים על התכנית האסטרטגית. על מנת לראות שאנחנו יודעים לחבר בין מקורות ושימושים ולהיות רלוונטיים, אנחנו צריכים לבנות תכנית אסטרטגית. אנחנו צריכים לטפל בצווארי בקבוק, לראות איפה צווארי הבקבוק. גילינו בשנתיים האחרונות בכל ההתעצמות של משטרת ישראל שאנחנו עוברים במגזר הערבי ובירושלים, אם זה בשיטור רגלי, בשיטור עירוני, שדווקא תחום הפיתוח הטכנולוגי לוקח הרבה מאוד זמן. תחום הבינוי שדיברנו עליו לוקח הרבה מאוד זמן. אז התחלנו, פשוט מאוד לקחנו את התהליך של בינוי מהתחלה. מרגע של אישור הכסף על ידי משרד האוצר עד לרגע שיש לי תחנה לקחנו את התהליך. באיפה שזיהינו שיש צווארי בקבוק אנחנו מטפלים. דרך אגב, אחד מצווארי הבקבוק המרכזיים, כמו שהמפכ"ל דיבר עליהם, זה חוזים אישיים שלא קיימים במשטרת ישראל, רק שוטרים אפשר להעסיק.

אני אקיים דיון בעניין.

על תהליכי רכש בארגון אנחנו עובדים. יחד עם אט"ל ועם מחלקת רכישות אנחנו עושים איזה שהוא תהליך מאוד סדור. אנחנו עושים תכנית עבודה לרכש. אנחנו לא קונים מה שדחוף, אנחנו קונים לפי תכנית העבודה, כאשר בסופו של דבר אנחנו קונים יותר דברים דחופים, יותר חשובים. אנחנו מצליחים לעשות את זה יותר. מאוד חשוב לנו שחרור תקציבים עקיפים בשלב מוקדם של השנה, שזה מה שדיברנו, על הבעיות המימוניות של משטרת ישראל.

ראיתי. ודים, בוא נתקדם.

שימוש בסעיפי הרשאה להתחייב, אדוני היושב-ראש דיבר על זה. אנחנו בבינוי תחנות משתמשים בזה, אין לנו את רוב התקציב.

אני אטפל בזה. רשמתי. מה זה מגדלור?

מגדלור זו תכנית העבודה של משטרת ישראל - -

רוב האתגרים שהוצגו לנו הם אתגרים תקציביים.

הסיפור הוא תקציבי פה.

אני יודעת.

יש עוד כמה אתגרים למשטרה.

אתה יודע שמדיניות מתורגמת לתקציב, תקציב מגדיר מדיניות. האם בתוך האסטרטגיה ובתוך היעדים אנחנו שמים תקציב לפיתוח, למשל, של תכנית למיגור אלימות בנשים שאתם לא כל כך יודעים להתמודד עם זה?

זה זה. מה זה מגדלור? מגדלור זו תכנית עבודה לבניין הכוח של משטרת ישראל לשנים 2017-2018.

אתם בונים תכנית עבודה לשנתיים, או יש לכם תקציב רב-שנתי?

התקציב הוא דו-שנתי, אין לנו תר"ש פורמאלי.

למה?

יש לנו תכניות רב-שנתיות, כמו - -

אני מדבר על תכנית של המשטרה, עזוב משהו נקודתי.

יש תכניות רב שנתיות. הבעיה היא שאין לנו תכנית רב שנתית מתוקצבת, כלומר, אין סיכום אוצרי למה יהיה התקציב שלנו ב-2019,2020. אין סיכום אוצרי.

למה?

הגשתם בקשה לתכנית רב-שנתית?

אנחנו רוצים להתחיל החל מ-2019 להיכנס לתכנית רב-שנתית. אני מקווה שאנחנו נצליח מול האוצר לסכם תכנית רב-שנתית מתוקצבת.

זו נקודה חשובה. אני חושב שהמשטרה חייבת להכין תכנית עבודה רב-שנתית, מינימום ל-5 שנים. אני לא מדבר על עשור. אם הייתי מפכ"ל המשטרה, זה מה שהייתי מבקש מכם להציג, קודם כל תכנית עבודה. עזוב כסף. אני כמפכ"ל רוצה לדעת לאן אני הולך, לא שנה הבאה. אני חושב שאתם צריכים להכין לעצמכם תכנית רב שנתית, לפחות 5 שנתית, כמו שהצבא מכין.

היא צריכה להיות קשורה למתווה תקציבי.

דרך אגב, קודם אני מכין תכנית מה אני צריך, אחרי זה אני מתחיל לחבר את התקציב.

אני רוצה תחנת משטרה לכל אזרח, אבל זה לא במסגרת האפשרויות.

אם הייתי מפכ"ל המשטרה וזה מה שהיית מציג, אני מניח שאם הייתי השר הייתי מפטר אותך על זה. הוא צריך להכין תכנית רב שנתית מה לדעתו היעדים של משטרת ישראל והצרכים.

אני אומר לך כיו"ר ועדת משנה לתפיסה ובניין הכוח בוועדת חו"ב שבזה אנחנו מתעסקים המון, שהתהליך האמיתי צריך להיות שיש הגדרת יעדים למשטרה. מהגדרת היעדים האלה נוצרים שני דברים: התכנית הרב שנתית, כשבצידה מתווה תקציבי תואם. בלי זה אחד לא שייך לשני. לצבא לא הייתה תכנית רב שנתית במשך 6 שנים, מ-2010 ועד 2016, בין השאר מפני שלא היה מתווה תקציבי. זה הצבא, שהוא כביכול יותר מסודר.

כיושב-ראש לשעבר של אותה ועדת משנה מלפני 20 שנה, אני יכול להעיד שהיו תכניות רב שנתיות בצבא שלא התכנסו תקציבית. לעיתים מוטב שלא תהיה תכנית מאשר שאתה תבנה ופתאום תעמוד מול שוקת שבורה. צריך את התיאום הזה לארגן מלכתחילה באינטראקציות, בתהליכים חוזרים ונשנים עם משרד האוצר.

אני לא מקבל את זה.

אז אולי הגיע הזמן כן לעשות את זה.

אני חושב שהמשטרה צריכה לבנות תכנית רב שנתית. אני מסכים עם מה שעפר אומר. בוודאי שיש יעדים שמגדירים למשטרה. מזה אתה גוזר תכנית רב-שנתית שאתה מחבר אותה לתקציב.

לא אמרתי דבר שונה, רק הרחבתי את מספר השנים של הכישלון שלנו.

מצוין. אני חושב, דרך אגב, שמוטלת על המשטרה להכין את התכנית ולהציג אותה גם בפני הכנסת. יש פה כנסת ויש ממשלה. הרעיון הוא לחבר תכנית עם כסף, אחרת לא עשינו כלום. בוודאי ובוודאי אני רוצה לדעת מה המשטרה חושבת בתכנית שלה, מה היא צריכה. אני לא חושב שזה נכון להגיד: חבר'ה, קחו 11 מיליון שקל, עזבו אותנו, תעשו מה שאתם רוצים. הוא צריך להגיד לו: אדוני, לא מספיק לי 11, לפי התכנית שלי אני צריך 17. בוא אני אראה לך, זה, זה וזה.

אם הוא היה צבא זה מה שהוא היה אומר. הוא גם היה מקבל את הכסף.

אני עושה את ההפרדה. אני חושב שהמשטרה צריכה לבנות את התכנית. אם היא תציג את זה כאן עוד לפני דיוני התקציב, אני מניח שיהיה יותר קל גם לחבר לזה תקציב. תחשבו על זה.

אנחנו נשמח.

כמו שאמר חבר הכנסת שלח, אני חושב שלראשונה המשטרה בנתה תכנית דו שנתית ל-2017-2018, שמצד אחד יש את השימושים, את כל הצרכים של המשטרה, ומצד שני יש את המקורות, את כל התקציבים, את כל המשאבים שעוזרים לצרכים האלה לקרות. היא מתוקצבת וסגורה תקציבית. לפני זה לא היה קיים. עכשיו אנחנו נמצאים במסגרת תכנית שהיא אמנם דו שנתית, אבל אנחנו רוצים להרחיב אתה לתכנית 4 שנתית לפחות, ל-2019 והלאה. כמו שנאמר פה, יצאנו מיעדי ארגון שהוגדרו על ידי המפכ"ל ועל ידי השר. עשינו איזו שהיא הערכת מצב. בנינו כיווני פעולה מרכזיים. כנגזרת מכיווני הפעולה בנינו משימות. המשימות האלו הרכיבו תכנית מגדלור לשנים האלו.

המשטרה מסתכלת על השיטור כשיטור דו-כיווני: שיטור מהתופעות, מה שאנחנו קוראים לו שיטור קלאסי - האוריינטציה שלו במשטרת ישראל הוא שיטור קהילתי – ושיטור מהיעדים, שזה כנופיות, ארגוני פשיעה וכו', שזה בא מהמודיעין. זה נקרא שיטור גבוה, זה נקרא שיטור קלאסי. בשיטור הקלאסי המיקוד שלנו זה רפורמת האמון שהצגנו בתוך הוועדה. עם הזמן אפשר להראות את הישגיה. זה שינוי תפיסת התפקיד של המשטרה במובן של מכוונות ללקוח. כל השיטור הקלאסי הוא מוכוון לקוח, מוכוון קהילה. התכנית נבנית כך מלמטה, bottom-up. בתוכה נכנסים כל פערי השיטור שאנחנו סוגרים - מזרח ירושלים, מגזר ערבי, נגיעה בחרדים, שבזה הפער עדיין עצום. כל הדברים האלה נכנסים לשיטור הקלאסי. הלבנה השנייה זה כל מה שקשור בשיטור הגבוה, הרצף המודיעיני, שזה התכניות המודיעיניות. ייעודן הוא: לחבר את איי המודיעין בתוך משטרת ישראל בצורה טובה יותר כדי להגדיל את האפקטיביות, לתת רצף טכנולוגי ומודיעיני לאורך משטרת ישראל, ולייצר בידול בין חומר החקירה וחומר המודיעין. העברנו גם חוק בעניין הזה בהצלחה. אנחנו עכשיו עסוקים ביישומו, כדי לעשות אותו מה שנקרא by the book , לפי החוק.

אבל גם היום יש בידול.

לא. עד שעבר החוק מה שקרה זה שהפסיקה הפכה את כל המודיעין שלנו לחומר חקירה, נאלצנו לבנות את תמונת המודיעין על פי ארגון הפשיעה, כלומר, לא יכולנו להגיד: זה חומר שלא עובר לצד השני כי אין שום ערך להגנת הרשות. העברנו את זה. אני חושב שוועדת חוקה, חוק ומשפט הלכה איתנו פה כברת דרך חשובה, זאת מבלי לפגוע ביכולת של העבריין להתגונן, כי גם לעבריין מותר להתגונן. יש לזה המון התאמות תהליכיות בתוך המשטרה.

איך אתם מחליטים איזה חומר להעביר ואיזה לא?

קודם כל, ההחלטה היא של פרקליטות.

אני מניח שאתה מדבר עם הפרקליטות. על מה מדובר?

כל החומר הרלוונטי להגנתו של החשוד, כל החומר הרלוונטי העוסק בחשוד שאולי יהיה - זה יהיה שלו. נניח שאספתי על ארגון פשיעה והיה מישהו בתוך ארגון הפשיעה שכרגע אנחנו עוסקים בעבירה שהוא הוביל. נניח שהוא הוביל איזה שהוא ארגון משנה כזה שעוסק בהימורים לא חוקיים. בסופו של דבר, מה שעד החוק הזה היינו צריכים להעביר זה את כל מה שאספנו על ארגון הפשיעה, כאשר בסוף ארגון הפשיעה יושב ומקבל בצורה מסודרת את מה שמשטרת ישראל יודעת עליו. זה בלתי נסבל.

אבל אתה מוציא תעודת חיסיון.

זה לא פשוט.

לפחות זה לא דברים מדויקים.

אלה דברים מאוד מדויקים. יש הגדרה של רשויות מודיעין.

אנחנו מבינים את העניין. השאלה איפה החיתוך, מי קובע מה כן, מה לא.

הפרקליטות קובעת מה כן, מה לא.

הפרקליטות עצמה קובעת מה כן, מה לא?

כן.

אבל אתם ממליצים?

מישהו מפקח על הפעולה הזאת של הפרקליטות, לדעת שהיא נתנה את כל החומר הרלוונטי?

מה תהליכי הפיקוח של פרקליטות על עצמה, אני לא זה שאמור לייצג אותם.

זה לא הדיון שלנו, אבל סתם סקרן אותי.

זה כיוון פעולה. הוא מאוד מאוד משמעותי. הוא רב-שנתי. לא הכל ייגמר ב-2017-2018. יש לו תכנית מאוד מוגדרת. חלקו מתוקצב ב-2017-2018. 2017-2018 כבר מהפכני - שיטור חכם, הטכנולוגיה. הרצף הטכנולוגי של משטרת ישראל זה שהסייר שנמצא בשטח לא יהיה שוטר נפרד, שמשטרת ישראל גם ב-02:30 בלילה תעמוד אחריו עם כל הידע שלה. זו חתיכת עבודה. זה כיוון פעולה. משטרה מאורגנת זה לסדר את המטות של משטרת ישראל. היו המון שינויים במשטרה. מטבע הדברים זה טלאי על טלאי על טלאי על טלאי כמענה לכל מיני אתגרים. לסדר את המטות, כדי להתייעל וכדי לאפשר את המקצועיות והמקצוענות של השטח. האחרון שם זה משטרה ערכית, כל הסיפור של ההון האנושי, כל הסיפור של הנורמות של משטרת ישראל, של התאמה תעסוקתית שאדוני היה מעורב באירוע הזה. כל מה שארוז בעניין הזה של ההון האנושי, ערכיה והנורמות של משטרת ישראל, הרבה מאוד משימות מופיעות שם. זה לא הרבה כסף, אבל זה הרבה מאוד משימות. זה חלק מתכנית עבודה בצורה משמעותית.

דיברתם על כוח אדם, על גיוס שוטרים, הכל בסדר, מצוין, רק אם אפשר לדעת נתונים לגבי גיוס של שוטרים דרוזים, כי לאחרונה הבנתי שיש האטה מסוימת. המפכ"ל יודע שהשוטרים הדרוזים הם פייטרים במשטרה אחד אחד. האם יש כזה דבר? אני רוצה להודות לך על זה שמינית שני מת"חים דרוזים לאחרונה. זה מצוין, אבל זה לא מספיק, כי אנחנו רוצים לראות - -

במשך כמה שנים הדרוזים נשארו במג"ב. מטבע הדברים הם גם התפתחו על פי הסטטיסטיקה של מג"ב. פתחנו את העניין הזה. הדרוזים הם בכל משטרת ישראל. זו הייתה החלטה של הדרוזים, לא שלנו. אנחנו מקדמים עכשיו בתוך המשטרה הכחולה, כמו שאתה מכיר - -

יש שני מת"חים דרוזים.

מכובד.

כשדנים בנושא של תקציב המשטרה והשב"ס, יש מקום לקחת בחשבון לעניין תקציב 2018 נושא תשלומי תוספת ביטחון תעסוקתי, אותה תוספת ששולמה החל מ-2006 למשרתי הקבע בצה"ל ולגמלאים ולא הוחלה על השוטרים, הסוהרים והגמלאים, וזאת לאור החלטה שניתנה על ידי בית הדין לעבודה לאחר מאבק משפטי של כ-7 שנים שיש מקום למתן התוספת וליישומה. יש ציפייה של כלל השוטרים, הסוהרים והגמלאים שהכנסת כרשות מחוקקת שמפקחת על פעולות הממשלה תשים קץ להלנת השכר המתמשכת הזאת של השוטרים, הסוהרים והגמלאים. יש מקום שתשלומי תוספת זו לזכאים השוטרים, הסוהרים והגמלאים יתוקצבו במסגרת התקציב של 2018.

אני כבר ישבתי איתם, מכיר את הנושא לעומק. אני חושב שאתם צודקים. אני איתכם בעניין הזה ובמאבק הזה. כולם שווים. אם חיברו את צה"ל והמשטרה פחות או יותר לאותו מכנה משותף, לא צריך לעשות דיפרנציאציה בעניין. אני מגויס למשימה.

זה לא נושא הדיון, הנושא פה הוא נושא תקציבי. כמובן הערכה גדולה מאוד למשטרה על פועלה. תמיד משטרה מתמודדת עם סיטואציות לא פשוטות. זה לא הגוף שמטפל במיינסטרים אלא בתופעות היותר מורכבות. אני בכל זאת רוצה להאיר - אני מודע לזה שאני מכיר צד אחד ורואה מהתקשורת - לגבי סוגיית האלימות המשטרתית. אני יודע שאתה כמפכ"ל שם כיעד גדול את העניין של חינוך השוטרים, אבל עדיין, נדמה לי - שוב, ממה שאני רואה בתקשורת, ויכול להיות שאני רואה דברים חד צדדיים, אולי זה מישהו שמוציא סרטונים ערוכים - שיש מעת לעת תופעות, תמונות, שלנו נראות כאזרחים לא טובות. אני מחזק את ידיך להמשיך בשינוי בתוך המשטרה לצד הנחישות של אכיפת חוק.

תודה, אדוני המפכ"ל, אני רוצה להודות לכם על המצגת. באמת, ודים, הייתה מצגת יפה, מקצועית.

אנחנו שומעים דברים סותרים לגבי מה המשטרה עושה ומה המשטרה לא עושה. האם יוכל המפכ"ל להגיד לנו על מה אתם ממליצים ועל מה אתם לא ממליצים. האם אתם ממליצים על הגשת כתבי אישום, או אתם רק ממליצים על סיכום חומר חקירה ותשתית ראיתית? אולי פעם אחת ולתמיד נוכל להבין.

אדוני המפכ"ל, זה דיון אחר. אני מבקש ממך לא להתייחס לעניין.

אבל למה?

החלטתי כך.

אבל הוא כבר נמצא פה, אנחנו כולנו כאן.

אם הוא נמצא פה אני יכול גם לשאול הרבה שאלות.

לא, אבל זה דבר שאנחנו שומעים דברים סותרים. אנחנו נשמח לשמוע מהמפכ"ל על מה בדיוק הם ממליצים, על מה הם לא ממליצים.

רויטל, החלטתי לא. נקודה.

אני רוצה להודות לכם. כשאני לפעמים רוצה לשנות דברים במשטרת ישראל, אז מציירים אותי באופן אישי בתקשורת נגד המשטרה. לא אתה, כל מיני אנשים. אני רוצה לומר לך, אדוני המפכ"ל, אני אוהב את משטרת ישראל. אני חושב שאין לנו חברה, לא יכולה להיות חברה בלי שהמשטרה תהיה משטרה חזקה, אחרת יהיה פה עולם של גיהינום. אין חברה בלי משטרה. אני מחזק את ידי השוטרים, אני חושב שהם עושים עבודת קודש, עבודה קשה, הרבה פעמים גם לא מוערכת מספיק. בצידה, כשאנחנו רוצים לתקן מערכות, תהיו פתוחים לשמוע גם את הביקורת ולתקן איפה שצריך. זה לא קודם כל "לא, אחרי זה נחשוב". אני באופן אישי, מה שמעניין אותי זה עם ישראל ומדינת ישראל, לחזק את משטרת ישראל לפי מה שאני מאמין שצריך להיות. אז שוב פעם, אני מודה לכם. תמסרו בשמי איפה שזה אפשרי את הערכתי הרבה לכל שוטרי משטרת ישראל, עד האחרון שבהם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10.