הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 794

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, י"ד באב התשע"ז (06 באוגוסט 2017), שעה 10:20

פיטורי עובדי חיפה כימיקלים

"גילויים חדשים על סכנת האמוניה במפרץ חיפה והכרזה על אזור מפרץ חיפה כנפגע זיהום אוויר"

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי רוזנטל

דוד ביטן

מיכל בירן

איתן ברושי

מכלוף מיקי זוהר

אורן אסף חזן

אחמד טיבי

מיקי לוי

אלי אלאלוף

אילן גילאון

דב חנין

יוסי יונה

שלי יחימוביץ

יעל כהן-פארן

איילת נחמיאס ורבין

יניב וולפר - רע"ן חומ"ס, משרד הביטחון

נחום יהושע - כלכלן ראשי, משרד האנרגיה והמים

קונסטנטין בלוז - מנהל תחום כלכלה ותעריפים, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והמים

רומי אבן דנן - ראש אגף רישוי כימיקלים, המשרד להגנת הסביבה

נעמה קאופמן פס - המשנה למנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

פסח טבק - סגן מנהל מחוז תחום מעסיקים, שירות התעסוקה

צחי טרנו - מנהל אגף פרסום, דוברות והסברה, עיריית חיפה

שרגא ברוש - נשיא התאחדות התעשיינים

נדב שחר - מנכ"ל קבוצת חיפה כימיקלים

יורם ראב"ד - עו"ד חברת חיפה כימיקלים, ראב"ד מגריזו בנקל שות'

מאיה יעקבס - מנכ"לית עמותת צלול

אלצ'ין שגייב - מנהל משמרת, כי"ל - כימיקלים לישראל בע"מ

ניסים מור - מנהל משמרת, כי"ל - כימיקלים לישראל בע"מ

חיים נחמן - מנהל מתקן קלציום, כי"ל - כימיקלים לישראל בע"מ

דניס סרג'ן - מנהלת משמרת קלציום ניטראט, כי"ל - כימיקלים לישראל בע"מ

אלמוג אוזן - מנהל משמרת, כי"ל - כימיקלים לישראל בע"מ

נאסר אבו סעדה - חבר וועד, חברת חיפה כימיקלים בע"מ

גילי בן נעים - חבר וועד, חברת חיפה כימיקלים בע"מ

אייל שמריהו - חבר וועד, חיפה כימיקלים צפון

אליהו לוטטי - חבר וועד, חיפה כימיקלים צפון

ישראל לייבוביץ - חבר וועד, חיפה כימיקלים צפון

אייל סבג - חבר וועד, חיפה כימיקלים צפון

סיף עג'אג' - חבר וועד, חיפה כימיקלים צפון

אליהו אלבז - חבר וועד, חיפה כימיקלים צפון

טל גימפל - חבר וועד, חיפה כימיקלים צפון

רונן ורה - חבר וועד, חיפה כימיקלים צפון

אסתר יפת - חברת וועד, חיפה כימיקלים צפון

משה ישראל - עובד, חיפה כימיקלים צפון

אריה פרי - עובד, חיפה כימיקלים צפון

משה אשכנזי - עובד, חיפה כימיקלים צפון

הרצל יאקה - יור איגוד המזון והפרמצבטיקה, ההסתדרות החדשה

יהודה פרץ - עובד חיפה כימיקלים, ההסתדרות החדשה

אלי יריב - חברת חיפה כימיקלים צפון

מיכאל אלפר - חבר מועצת העיר בחיפה

רעות קינן - סמנכל"ית קשרי ממשל ורגולציה, התאחדות התעשיינים בישראל

שי כהן - מזכיר ארגוני, כוח לעובדים

ד"ר עמיחי וטורי - מזכיר ארגוני, כוח לעובדים

עדן קנובסקי

_

שדלן/ית (פוליסי בע''מ) מייצג/ת את חיפה כימיקלים

רחל יעל וידל

_

שדלן/ית

שיר שפר

טמיר כהן

הילה מליחי

אתי אפלבוים

פיטורי עובדי חיפה כימיקלים

"גילויים חדשים על סכנת האמוניה במפרץ חיפה והכרזה על אזור מפרץ חיפה כנפגע זיהום אוויר"

שלום, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום. יום לא קל היום הזה. פיטורי עובדי חיפה כימיקלים. הדיון הזה התחיל כבר עם הצעות שהיו בעניין. אני ביקשתי לשים את זה על סדר-היום, יש גם הצעה לסדר. אנחנו נתחיל בעובדות שתיכף נשמע. יש את המפעל בצפון, ויש את המפעל בדרום.שלפתע, במהלך השבוע שעבר התברר שהנהלת החברה מבקשת לסגור את שני המפעלים. אנחנו כולנו נזעקנו לעניין הזה. אני לא מדבר על הנושא של מכל האמוניה, ואני לא מדבר על כל מה שמסביב. אני סבור שאנחנו לוקחים על עצמנו פה אחריות גדולה מדי. זה לא הנושא של ועדת הכספים, זה היה הדיון של משרדי הממשלה, ובעיקר של עיריית חיפה. עיריית חיפה, שנתנה אישורים להרחבת בז"ן, לפתע היא נגד מכל האמוניה. מכל האמוניה הוא לא מכל מזהם. אני נגד זה. אני הייתי יושב-ראש ועדת הפנים באותן שנים, ועיריית חיפה לא כל כך התנגדה.

מכל האמוניה הוא מסוכן, הוא לא מזהם. מי שמזהם את המפרץ הם בתי הזיקוק, חברת בז"ן, ששם ראש עיריית חיפה, יונה יהב, נתן אישור להרחבה. זאת אומרת, הנושא של הזיהום הוא לא הנושא שעומד לדיון. זו תמונת המצב. הוא מחזיק את ניהול העסק של מכל האמוניה, וממילא עובדים יפוטרו. זאת אומרת, הוא אחראי גם לעניין של פיטורי העובדים, וצריך למצוא פתרון. אני נגד מכל האמוניה, שלא תהיה טעות ושלא יבינו אותי לא נכון, שאני מביא את זה לדיון וכל מה שהחברים הביאו, שאנחנו תומכים במכל האמוניה. אנחנו תומכים בעובדים. ולעובדים היה צריך למצוא פתרון, כבר חמש שנים שמדברים על זה, ועד היום אין פתרון. אנחנו נשמע גם את משרדי הממשלה וגם את חברי הכנסת, כמובן את ההנהלה. יורם, אתה תייצג את ההנהלה?

לא, נדב שחר. אני אסייע אם הוא יצטרך.

ואת נציגי העובדים. לא אמרת נציגי העובדים.

כמובן, העובדים הם הנושא, אחרת בשביל מה היינו מביאים את הדיון הזה? הנושא הוא העובדים, מה השאלה? אין לנו משהו אחר. אמוניה אנחנו לא צורכים, לאף אחד מאתנו אין מפעל שמשתמש בזה.

בעקיפין כן.

בעקיפין – בגלל שיש עובדים. אנחנו דואגים לעובדים, זאת האמת.

בעקיפין כן גם בתחומים אחרים.

יורם, אנחנו דואגים לעובדים, אתה יודע את זה. זה הנושא שמעניין אותנו.

אנחנו דואגים גם לתעשייה.

אתם מעוניינים להרוויח כסף. אנחנו מקבלים משכורת - - -

אמרנו קודם שזה מעשה לא ציוני.

לא, אנחנו רוצים שתרוויחו, ושתרוויחו טוב. זה האינטרס שלנו.

אני אבקש קודם כל מנציגי ההנהלה והעובדים, לאחר מכן חברי הכנסת. בבקשה.

תודה על ההזדמנות. נדב שחר, מנכ"ל קבוצת חיפה כימיקלים. אני מבקש לפתוח – אין לי כוונה שבסוף תאהבו אותי.

אנחנו רוצים לדעת איך אתה מביא למצב שלא מפטרים את העובדים.

אני מבקש שלוש דקות, מאחר שאנחנו מושמצים הרבה ולא דיברו אתנו הרבה. בפחות משלוש דקות לתת עובדות. ב-2008 נכנסנו לחברה. החברה הייתה על סף פשיטת רגל, הבעלים הביאו כסף מהבית. לקח לנו הרבה זמן להביא את החברה למצב שהיא נמצאת בו היום, שהיא משפיעה על 1% מהתל"ג של המדינה ו-2% מהייצור. דרך אגב, בתהליך הזה גם ועדת הכספים עזרה לנו בכל סוגיית חומרי הגלם אל מול מפעלי ים המלח. ב-2009, בניגוד למה שאומרים – והכול מגובה במסמכים – אני והבעלים החדשים, באנו יחד לחברה, פנינו לממשלה. אז ראש הממשלה היה ביבי נתניהו. אנחנו העברנו נתונים וטענו שצריך לפתור את זה מיד, מכל האמוניה. הכול מגובה במסמכים. אנחנו הובלנו לכך שהממשלה קיבלה את החלטה 766. בהחלטה 766 היו שני אלמנטים – אחד, שיקימו מפעל לייצור אמוניה בנגב. אני כבר אומר כאן שאנחנו חשבנו שבגלל מחירי הגז זה לא יתממש והצענו גם אז את הנושא של מקשר ימי כאלטרנטיבה לדבר הזה. במקביל, הממשלה קיבלה התחייבות שהיא תדאג לאספקה שוטפת תוספת של אמוניה.

צריכים להבין, מכל האמוניה לא מעניין אותנו. מכל האמוניה שייך למדינת ישראל. הוא בבעלות מדינת ישראל, אבל הוא היה האמצעי שלנו להביא אמוניה באופן שוטף בכמויות גדולות ובטוחות למדינת ישראל. זה כל המוקד – המוקד הוא איך מביאים מקור לאספקת אמוניה. אחרי שהתקבלה החלטה 766, רק לקראת נובמבר 2016 הממשלה הודיעה לבית המשפט שהולכים לקראת השלב האחרון של מרכז מכל האמוניה, ובתוך מסמכי מכרז האמוניה – וכל חברי הכנסת - - -, כל החומר, אני משוכנע אצלם – מופיע שברגע שיש זוכה, מכל האמוניה, או מסוף האמוניה הארצי יעבוד עד 2021 עם עוד איזו הארכה ל-2022 עד שהמפעל יצליח לייצר 100,000 טון. אלה העובדות שנמצאות לפני החברה. כשנכשל המכרז, הוא נכשל כי אף אחד לא ניגש אליו. אני יודע שמאשימים אותנו שאנחנו הכשלנו.

נכון. תסביר את זה.

אני יודע שמאשימים אותנו שאנחנו הכשלנו את המכרז.

זה לא נכון שלא הסכמתם להתחייב על קניית אמוניה?

הם הכשילו ונכשלו.

לא רק שזה לא נכון, במסמכי המכרז - - -

זה נכון מאוד.

יורם, לא עונים לחברי כנסת בלי רשות.

תגמור את הסקירה.

בדיוק. אתה לא עונה לחברי כנסת בלי רשות מהיושב-ראש.

למרות שזו הייתה שאלה עניינית.

כן, אני לא חולק על זה.

מסמכי המכרז מ-1976, כל חבר כנסת יכול לקרוא, כמו שאמרתי פה. יכול לקרוא ולדעת שחיפה כימיקלים בכוח, על-פי החלטת הממשלה, הפכה להיות לקוח שבוי של מפעל האמוניה, כי הממשלה כתבה בהחלטה שלה שהיא לא תאפשר להביא אמוניה בכל דרך אחרת. אחרי שזה נפל, או בזמן שהממשלה קיבלה את ההחלטה, חיפה כימיקלים השקיעה 100 מיליון דולר במפעלים חדשים בנגב, מפעל אחד חדש בצפון, הגדילה את התעסוקה בנגב ב-20%. רוב המפעלים האלה עומדים צבועים חדשים והם לא נפתחו בגלל משבר האמוניה. אחר-כך השר אלקין אמר אני משנה את השיטה, אני מעביר את זה להיות בעיה של המפעלים.

צריך להבין, אמוניה הוא חומר מסוכן. אין דבר כזה שמפעל קובע לעצמו איך הוא מביא אמוניה. ולכן ב-8 במרץ 2017 הצגנו למנחה הלאומי – זה הגוף שאני מניח שכולכם מכירים – 12 חלופות: לזמן הקצר, לזמן הבינוני ולזמן הארוך לאספקת אמוניה. דרשנו שיקבלו החלטה. דרך אגב, גם כשבית המשפט משמיץ אותנו, הוא אומר גם שהממשלה לא קיבלה החלטה. לקח לממשלה זמן, היא בחנה את האלטרנטיבות. היא בחרה ארבע אלטרנטיבות מתוכן. רק לפני כחודש, אחרי שהמפעלים סגורים כבר ארבעה חודשים, הממשלה קיבלה החלטה 2807 מה הדרך הבטוחה לאספקת אמוניה למדינת ישראל. היא בחרה בדרך. לא אנחנו בחרנו. היא עשתה תהליך עם המנחה הלאומי.

הרי הם מומחים בבחירת חלופות, הממשלה. הם מכירים אמוניה ויודעים איך - - -

אי-אפשר לדבר בלי רשות, אחרת לא נסיים את הדיון הזה, ולא יצא ממנו דבר.

אני מדבר על עובדות, לא על משאלות לב ולא על שום דבר. אנחנו סגורים ארבעה חודשים. הממשלה קבעה להביא אמוניה בדרך ספציפית ואמרה שהדרך הבטוחה והנכונה ביותר להביא כמויות גדולות של אמוניה היא באמצעות אנייה קטנה שההשפעה הסביבתית שלה מוגבלת מאוד, עם הזרמה ישירה לתוך המפעלים. זה היה פותר את כל סוגית משבר האמוניה, צפון ודרום. אחרי שההחלטה הזו התקבלה, ואנחנו סגורים – אני רק אומר, כל מי שאומר שההנהלה טעתה וקיבלה החלטה לאט ופעלה לאט; בסדר, שילמנו את הקנס, ושילמנו לעובדים ארבעה חודשים שכר בלי שום דבר, בלי עבודה, בלי כלום, עד שהממשלה תקבל את ההחלטה. ברגע שהממשלה קיבלה החלטה ואמרה זה הפתרון של מדינת ישראל לספק אמוניה למפעלים, זו בעיה מורכבת, ראש עיריית חיפה לא חידש את רישיון העסק של הצינור ב-1 בדצמבר 2016, לא חידש את רישיון העסק של חיפה כימיקלים צפון ב-1 באפריל 2017. השופט אמר לא לחדש היתר הרעלים ללא רישיון עסק – שזה תקדימי, אין דבר כזה. זאת אומרת, אם מחר יונה יהב – הוא עשה את זה לפני כמה חודשים – לוקח את רישיון העסק של בז"ן, הם צריכים לעשות את התהליך שאנחנו עוברים עכשיו, שקיבלנו הוראה לפנות את הרעלים. אצלנו כל החומרים תחת כותרת של רעלים.

הצחקת את בז"ן עכשיו.

אנחנו צריכים להוציא את הרעלים גם מהצפון.

אתה הסכמת שהוא יגיד בדיחות? שיונה יהב ייקח את הרישיון של בז"ן?

הוא ייקח את בז"ן? זה כמו שאני אתחתן עם הבת של - - -

אם יש רישיון עסק ומגיעה אמוניה, אתם לא מפטרים אף אחד?

רק שנייה.

זה מה שרציתי לדעת, זה הבסיס.

אורן, תשאל אותו מה הפתרון? או שהיושב-ראש ישאל אותו, מה הפתרון שלהם?

הבעיה היא לא הם, הבעיה היא יונה יהב. בניגוד לרוב החברים פה, נסעתי למפעל, שמעתי, למדתי, ראיתי. אבל תיכף.

אף אחד לא אמר לך שיונה יהב אשם.

לא העובדים אמרו לך את זה.

העובדים לא אמרו לך דבר כזה.

אני לא אמרתי העובדים. אתה יודע מה, גם העובדים אמרו לי יונה יהב. אני לא מדבר בשני קולות, אל תשחקו איתי משחקים. אל תשחקו איתי משחקים.

אתה לא צריך ללמוד את הנושא. אתה לא צריך ללמוד את הנושא, זה לא מפעל חשוב. העובדות לא חשובות.

זה לא בסדר מה שקרה פה עכשיו. אם אתם באים להיות גיבורים מאחורי הקלעים ויפי נפש מקדימה, אז באמת יפטרו אתכם.

אורן, אלו עובדים, תכבד אותם. אני אשמע את העובדים.

אני מכבד, אבל שלא ישחקו משחקים. אי-אפשר להחזיק ככה בשני הקצוות.

מה הפתרון שלכם? מה אתם מציעים עכשיו?

אני רוצה לגמור. אנחנו לא מבקשים שום דבר. לא ביקשנו שום דבר.

איזוטנקים זה פתרון שיכול להיות מבחינתכם?

בטח שלא, זה יקר יותר.

אנחנו בסך הכול אומרים שהמשבר הזה יכול היה להגיע לפתרונו עם החלטת הממשלה. הבעלים אחרי ארבעה חודשים שחיכה לפתרון, והממשלה קיבלה החלטה, אנחנו בסך הכול מבקשים לקיים את החלטת הממשלה.

ספר לנו מה קורה עכשיו. מה הפתרון? מה הולך לקרות בשבוע הבא?

אני אומר, אין לנו פתרון.

אין פתרון, שלי. אין פתרון.

נדב שחר, מה עם חלופת האיזוטנקים? מה עם החלופה היחידה שאפשרית?

רק רגע. נדב, תקשיב אלי. אני מבקש מכל החברים שמשתתפים בדיון הזה לא לנהל דיאלוג. זה דיון קשה מאוד מבחינתנו, הוא לא פשוט. אנחנו לקחנו על עצמנו את הדיון הזה, היינו יכולים לעמוד מהצד ולהגיד שהממשלה ועיריית חיפה יטפלו בזה יחד עם הנהלת המפעל. לקחנו את זה כדי להעלות את העניין הציבורי, לנסות לתרום את חלקנו לעניין. אני מבקש לא להיכנס אחד לתוך דברי השני, אני אסגור את הדיון. אי-אפשר לנהל ככה דיונים מהסוג הזה. אנחנו לא באים עכשיו לחפש אשמים – לא את יונה יהב, לא את ממשלת ישראל ולא את הנהלת המפעל. אנחנו רוצים לדעת אם מבחינתכם יש פתרון לעובדים בדרום ולעובדים בצפון.

ומהו.

את זה אנחנו מבקשים לדעת. תגידו מה הפתרון מבחינתכם.

אני אומר מה הפתרון. הפתרון הוא קיום החלטת הממשלה. בתוך שלושה שבועות עד חודש אפשר להביא אנייה קטנה עם 2,500 טון לנמל חיפה. כדי שהאופציה הזאת תתממש – וצריכים להבין את הלינקג' שעשה ראש עיריית חיפה – ללא מתן רישיון עסק לצינור ולמפעל, המשרד להגנת הסביבה לא יוכל מבחינת פסק הדין - - -

עם האיזוטנקים הוא נותן לך. מה הבעיה שלכם עם הפתרון הזה? האם זה בגלל שתרוויחו פחות כסף? אם כן, מה תעשו?

גם לא - - -

אבל זה לא נכון, אילן.

זה כן נכון, אתה לא יודע.

אתה רוצה לצעוק או לשמוע תשובה?

אני נציג העירייה.

אולי אם עיריית חיפה תבין שניקח לה את השטח ונהפוך אותה לשטח - - -

אורן, מה זה הדבר הזה? אני לא מבין. אורן, אני שקוף? אני מבקש לא להתערב באמצע. תשלים את הדברים שלך בבקשה. ההצעה שלך היא להביא אנייה קטנה.

אני רוצה לענות על הסוגיה. יש לנו שני מפעלים – מפעל אחד בדרום שיש שלו רישיון עסק לצמיתות ויש לו היתר רעלים תקף. יש לנו מפעל בצפון שאין לו רישיון עסק, הוא נלקח שלא בצדק, ונשיג אותו חזרה בבית משפט, רק בעוד ארבעה חודשים, שמונה חודשים או שנה. בגלל החלטת בית המשפט הוא לא יכול לקבל היתר רעלים. זאת אומרת, למפעל הצפוני אין רישיון עסק ולא היתר רעלים, ולכן שום אופציה לא יכולה להיות ישימה כרגע למפעל הצפוני. באשר לאיזוטנקים – זה עוד ספין שמישהו עושה, ואחר-כך שידבר בתורו כל מי שאמר איזוטנקים. בכל העולם אין מפעל דשנים אחד – אחד בכל העולם – שעובד על איזוטנקים. אנחנו הצלחנו עכשיו לנסות לגייס כמעט 200 איזוטנקים שיאפשרו לעשות ניסוי בדרום. בדרום יש לנו היתר רעלים. השר אלקין הסכים – הוא עוד לא נתן היתר רעלים, אבל הוא הסכים לתת היתר רעלים השבוע לאחר שאנחנו עם פיקוד העורף נראה לו איך משתמשים בנמל חיפה ובנמל אשדוד כדי להביא 100 איזוטנקים. בכל שבוע צריך להביא 100 איזוטנקים. 100 איזוטנקים צריכים להיות במפעל, ו-100 איזוטנקים צריכים להיות אצל החברות שממלאות איזוטנקים.

והם יעברו לדרום?

כן.

איפה אתה מפחית סיכונים כאן בזה שהם משונעים?

הוא עושה סיבוב.

זו שאלה מצוינת.

אני מבקש להשלים. זה לא בידיים שלנו כי ה-capacity של הנמלים לקבל איזוטנקים הוא אפס. לכן השר אלקין הסכים גם בחיפה וגם – רק כדי להביא את האיזוטנקים. יצטרכו להשתמש ב-capacity של שניהם, וגם ה-capacity הזה לא קיים.

גפני, אתה מבין מה נאמר כאן? יביאו את האיזוטנקים לצפון, יסיעו אותם לדרום.

כן, אני הבנתי.

הדבר האחרון, אין חברות שממלאות בהיקפים האלה איזוטנקים. כרגע אנחנו מדברים גם עם חברה מצרית וגם עם חברה תורכית. אלה שתי החברות היחידות באגן הים התיכון שמוכנות למלא איזוטנקים באופן סדיר. הן לא עושות את זה, אנחנו הראשונים שהן ממלאות עבורם איזוטנקים. ולכן אם מישהו זורק לחלל האוויר ואומר איזוטנקים זה גם פתרון בטוח וגם פתרון פשוט, זה רק פתרון שעולה כסף, הוא טועה. כדי שלא יגידו שאנחנו לא מוכנים לעשות את זה, למפעל הדרומי – אם השר אלקין ייתן לנו היתר רעלים מידי השבוע, כמו שהוא הבטיח – אנחנו נבנה עבור המפעל הדרומי. צריכים להבין, גם כשאנחנו נשים את כל המשאבים, הוא לא יחזור לעבודה לפני אמצע-סוף ספטמבר. רק אז הוא יתחיל לעבוד כי התהליך של הבאת איזוטנקים הוא לא מידי. לגבי הבטיחות של האיזוטנקים כל הזמן מאשימים אותנו ואחרים, אבל רק אצל השרה שקד והשר אלקין ביום חמישי האחרון כל הדיון התמקד באיזוטנקים, בחוסר הבטיחות של איזוטנקים, בבעיה בנמלים של האיזוטנקים. אני לא דיברתי שם.

נדב, מה עם ההצעה מירדן?

זו אף פעם לא הייתה הצעה על השולחן. דרך אגב, אני אומר כאן עוד פעם, גם המצרים הם לא מקור נאמן.

תודה רבה. המשרד להגנת הסביבה. מי מהמשרד להגנת הסביבה? תתקרבי לשולחן בבקשה.

למה השר לא פה? שולחים דרג, עם כל הכבוד - - -

לא, הוא הסכים לבוא. דיברתי אתו, יש ישיבת ממשלה.

אני לא חושבת שזה שר אחד, יש פה כמה שרים שנוגעים לעניין הזה.

גם ראש העירייה לא הגיע.

ראש העיר בחוץ לארץ.

ראש העיר ברח.

הוא לא ברח, הוא בחו"ל. אבל שר יכול רבע שעה מהישיבה.

אבל הוא בישיבת ממשלה.

ישיבת ממשלה, אז מה?

מה זה משנה? הוא לא בא.

הוא הכתובת המרכזית פה.

הוא הסכים לבוא. הייתה לו עוד סיבה, תיכף נשמע אותה. המשרד להגנת הסביבה, תשובה על מה שאמר נדב.

רומי אבן דנן, ראש אגף חומרים מסוכנים.

אתם אמורים לתת לו היתר רעלים לדרום.

כמו שנדב הציג, אנחנו בחנו את כל החלופות שנדב שחר וחיפה כימיקלים הציגו. בסופו של דבר עבור כלל המשק אנחנו אישרנו שלוש חלופות שעברו את הקבילות של הסיכון, וקבענו מדרג עדיפויות. החלופה שהייתה בעדיפות הגבוהה ביותר הייתה האנייה עם ההזרמה הישירה, והיא גם זאת שבסופו של דבר אושרה בממשלה אחרי שעשינו בדיקה מקיפה מאוד גם שלנו וגם של יועצים שמומחים להערכות סיכונים גם בארץ וגם בעולם. לאחר מכן העברנו את זה למנחה הלאומי, שהוא גוף שמורכב מכל הגורמים הרלוונטיים לעיסוק בחומרים מסוכנים. בסופו של דבר גם הם אישרו את המדרג שאנחנו קבענו. החלופה הראשונה בעדיפות הייתה האנייה עם ההזרמה הישירה. הייתה גם חלופה משולבת אשר היא ההזרמה עם אנייה למפעלי הצפון וייבוא של איזוטנקים מאשדוד למפעל הדרומי. החלופה השלישית שהייתה קבילה, אבל היא בסיכוים גבוהים יותר זו חלופת האיזוטנקים לכלל המשק. אמרנו שאנחנו נתחיל עם החלופה הטובה ביותר, ואם אנחנו נראה שהיא לא מתקדמת מכיוון שכל חלופה תצטרך לעמוד בכל דין – זה אומר - - -

אז למה צריך לפטר את העובדים? יש חלופות.

כי ראש עיריית חיפה לא חותם על החלופה הטובה.

- - -

כי החברה הזאת לא עומדת במבחן - - - היועצת המשפטית של המשרד קבעה - - -

רגע. מה זה, גברת. מי הדוברת?

אני מנכ"לית עמותת "צלול".

אז את וראש העיר ביחד. זה היה ברור. היא לא יכולה להתפרץ לדיון.

כמה מפתיע.

הגברת מעמותת "צלול", עוד פעם אחת שאת מתערבת, אני מוציא אותך החוצה. ואני אומר את זה לכולם.

גם לה מותר – הם לגיטימיים.

אני אתן לה.

במשך שנים הם נלחמו על חיפה וכולם סתמו את הפה, כולל ראש העיר. עכשיו פתאום כולם גיבורים עליהם? אנחנו צריכים לדאוג לעובדים, אבל צריכים לדאוג גם לאזרחים.

אבל מיקי, זה לא הסיפור פה.

אין פה סתירה.

זה בדיוק הסיפור כאן, אורן. זה בדיוק הסיפור כאן, אורן.

זה לא הסיפור. זה משהו אחר לגמרי.

אורן, זה בדיוק הסיפור כאן.

- - -

קיצור הבירוקרטיה – זה הפתרון. זה הפתרון שלכם, קיצור הבירוקרטיה.

מי אדוני?

מחיפה כימיקלים. תקצרו את הבירוקרטיה.

אני מבקש לא להעמיד אותי נגד - - -

אני יודע שלא. כולם צעקו עליה. כולם צעקו עליה.

- - - עמותת "צלול", כולם צעקו עליה, זה לא היה סביר.

יעל, מה שאני מבקש מכולם, אם רוצים שתהיה אטרקטיביות לישיבה הזאת, אני מבקש לא להיכנס אחד בדברי השני. היא ביקשה רשות דיבור והיא תקבל. כל אחד צריך לומר את דברו.

אני לא סיימתי. כמו שאמרתי, גם כאשר אנחנו דיברנו על מדרג של חלופות, אנחנו אמרנו – וזה גם הייעוץ המשפטי – שכל חלופה תהיה על-פי כל דין – אם צריך לזה רישיון עסק, ואם צריך היתרי בנייה, ולכן יש את זה. אני רק רוצה להגיד דבר ראשון, ההחלטה על סגירת המכל ועל הסיכון של המכל זו הייתה החלטה של המשרד להגנת הסביבה. כבר אחרי מלחמת לבנון השנייה בוועדת שפיר אנחנו קבענו שיש סיכון גם למכל וגם לאנייה. בעקבות זה אנחנו עשינו בדיקה של כל החלופות למערך האמוניה כבר ב-2011. לאור זאת התקבלה החלטה בשנת 2013, כאשר החלופה הטובה ביותר היא להקים מפעל לייצור אמוניה, והממשלה פעלה לכיוון הזה. רק אחרי שהתברר שאין ניגשים למכרז, בחנו חלופות נוספות.

לפי מה שאת אומרת – אני רק מסכם את הדברים שלך - - -

שהעובדים ילכו הביתה.

ממש לא.

את זה היא לא אמרה.

בדיוק הפוך.

את זה אני אומר.

לא הבנתי מה החלופות עכשיו.

אני הולך להגיד.

אני יכולה - - -

לא, את לא צריכה. אמרת, זה ברור.

לא, זה לא היה ברור.

יש שלוש חלופות. היא אומרת אותן, אבל אני שמעתי אותן גם מהשר. יש שלוש חלופות. אחת החלופות היא הנושא של אנייה, שאני מבין שבמדרג זה נמצא במקום הראשון, וכולי. צריך שזה יהיה על-פי כל דין. על-פי כל דין, הכוונה רישיון ניהול עסק, כל מה שנלווה לעניין הזה. הבנו. אני לא מבין למה אי-אפשר להיכנס לדיון, משא ומתן, יחד עם עיריית חיפה, יחד עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, עם משרדי הממשלה, ושאתם בהנהלת המפעל תשהו את הפיטורים לפרק זמן שנחליט עליו מתי מסתיים המשא ומתן הזה.

לא מתי, איך הוא מסתיים. לא מתי. מתי זה שנים, איך הוא מסתיים.

איתן, אני יכול לעבוד רק עם השכל שהקדוש ברוך הוא נתן לי. מעבר לזה, כלום. בתום מסגרת הזמן, בוודאי שהמשרד להגנת הסביבה, בוודאי שהנהלת המפעל, אני מעריך שלא רוצים שהעובדים יפוטרו ושהמפעל ייסגר. הנהלת המפעל הרוויחה הרבה כסף במשך כל השנים מהמפעל הזה, היא לא רוצה - - -

לא, אבל היושב-ראש, אני אלך בראש שלך.

תציע. מה אתה מציע? הם מחליטים לפטר בעוד שלושה חודשים.

אז נגיד שהם ייתנו שלושה חודשים. עיריית חיפה תעמוד על הרגליים – לא נותנת היתר. מה אז?

מה אתה רוצה שאני אעשה?

קחו לה את הקרקע. תנו את הסמכות למשרד לאיכות הסביבה.

בסדר, זה רעיון. או להחליף את ראש העיר.

לא, זה לא התפקיד של ראש העיר.

עיריית חיפה, בבקשה.

שמי צחי טרנו. אני אנסה להתעלם מהמון דברים שנאמרו פה והם חסרי בסיס. אני אגיד דבר פשוט מאוד – לגבי אנייה, מדינת ישראל בהודעה לעליון כתבה שהאנייה לא פחות מסוכנת מהאנייה הגדולה, הקטנה, וזה לא משנה. עיריית חיפה תעשה הכול כדי שלא תיכנס אנייה לנמל חיפה. עיריית חיפה לא חידשה את רישיון העסק - - -

ליונה יהב יש בחירות בעוד שנה, הוא צריך להצדיק את הקלפי.

העובדות לא חשובות לכולם, זה בסדר.

אורן, אני מבקש לא להפריע לו עכשיו. אני מבקש, אף אחד. אני פשוט אוציא. אני אוציא. אני לא מוכן לזה. בבקשה, תאמר את הדברים שלך.

יתרה מכך, יש פסיקה של בית משפט מחוזי שהיא חלוטה עכשיו שאין למלא את המכל ואין להכניס אנייה. עיריית חיפה לא חידשה את רישיון העסק לחיפה כימיקלים מכיוון שפנינו לחיפה כימיקלים ואמרנו להם יש לכם מפעל שהיה ניזון מצנרת ומכל. היום הם אינם, תסבירו לנו איך. הם לא מסבירים, והם לא הסבירו. עיריית חיפה - - -

היא ענתה לך, על-פי החלטת הממשלה.

ב-15.6 יצא מכתב מעיריית חיפה לראש ממשלת ישראל ולשר להגנת הסביבה שעליו חתומים "צלול" וכל הארגונים הירוקים. אנחנו אומרים פה בצורה מפורשת, ובשמו של ראש העיר, אני עומד אחרי הדברים – חלופת האיזוטנקים, שפתאום הבוקר הפכה קבילה לדרום, במידה ויבואו חיפה כימיקלים והמשרד להגנת הסביבה ויגידו אנחנו מאשרים איזוטנקים גם לחיפה, לא אנייה, עיריית חיפה תעשה כל שלאל ידה לדאוג שזה יהיה הכי מהר שאפשר.

זה דדלופ.

זה לא דדלופ. זה לא דדלופ.

זה לא ריאלי האיזוטנק.

מישהו בוחר להגיד איזוטנקים לדרום זה טוב, ולצפון לא.

יש אפילו מסילת רכבת, לא צריך אפילו משאיות.

אני רק מבקש לומר, אני מבין שאתה לא איש מקצוע בעיריית חיפה, אתה אחראי על הדוברות.

אני בעיריית חיפה מנהל אגף דוברות ויועץ ראש העיר, מרכז את הנושא של מערך האמוניה.

אני הבנתי. האמת היא שהחלק של הדוברות פה הוא משמעותי מאוד בגלל שאתם תצטרכו להסביר למה נתתם הרחבה לבז"ן, ששם - - -

לא, אני - - -

לא שאלתי אותך. לא שאלתי.

אני לא יכול להתעלם מהמחלוקת הפוליטית שיש בין יושב-ראש הוועדה לבין ראש העיר.

לא שאלתי אותך. לא שאלתי אותך. אני רק אומר שמנהל רישוי העסקים של עיריית חיפה – אני מבין שהוא לא הגיע. מי שאחראי שם על כל הנושאים האלה מבחינה מקצועית - - -

כבוד היושב-ראש, אתה יושב-ראש הוועדה, אבל זה לומר דברים שאין להם שחר. אני לא חושב שגם תפקיד יושב-ראש ועדת כספים מאפשר. אני אשמח שתראה איפה עיריית חיפה נתנה הרחבה לבז"ן. גם עיריית חיפה מנהלת מאבק נגד הרחבת בז"ן - -

אבל זה לא בסדר ששולחים דובר, עם כל הכבוד. מה זה לשלוח את הדוברות לוועדת כספים?

- - וזה שיש לך - - -

תירגע.

איפה בכלל העירייה?

תירגע, אתה חצוף. תירגע. אתה מפיץ פה שקרים שלא היו ולא נבראו ועוד תוקף את יושב-ראש הוועדה? תירגע.

יש עוד סיבה למה לא לחדש את הרישיון הזה חוץ מהסיפור של - - -

אתם לא מעניין אתכם שום דבר חוץ מהתחת שלכם – לא העובדים ולא אף אחד. תתביישו.

בכל שאר התנאים הם עומדים?

תתביישו.

גפני, מה זה ששולחים דובר לוועדת הכספים? דבר כזה עוד לא ראיתי.

חברת הכנסת יחימוביץ, ראש העיר ביקש לדחות את הדיון למחר. כמו שחברי כנסת נמצאים, הוא עובד. הוא לא נמצא בחוץ לארץ - - -

- - -

הוא חוזר מחר. הוא ביקש לדחות למחר.

אנחנו לא עובדים.

הוא ביקש לדחות את הדיון למחר.

אנחנו נרגשים.

אני רק מבקש – קיבלת רשות דיבור, דיברת, להפסיק. אחרת אני אצטרך להוציא אותך, ועוד יגידו שזה בגלל סיבות אחרות, אתה תגיד את זה. אני מכיר את עיריית חיפה, כמו שאני מכיר את העיריות בכל הארץ. נתנו הרחבה לבז"ן.

ממש לא.

תפסיק לענות לי, עם כל הכבוד. לי יש חסינות, ואני אגיד את כל - - -

לא, זה אני נתתי להם את האישור. באמת, חלאס.

יש הרחבה לבז"ן. אני רוצה להגיד, מכל האמוניה איננו מזהם. מכל האמוניה הוא מסוכן. אני הייתי יושב-ראש ועדת הפנים. כל השנים היה רישיון - - -

זו לא הנקודה, תפסיק - - -

למה עוזרים לי עם זה? אתה ממש עושה לי טובה עכשיו. כל השנים היה אישור למכל האמוניה, אני קיימתי דיונים על זה. מול עיריית חיפה, אני הייתי יושב-ראש ועדת הפנים.

מעולם לא היה אישור. מעולם לא.

צא החוצה. צא. תודה רבה. דובר – אנחנו נסתדר גם בלעדיו. חברי הכנסת. חבר הכנסת איתן ברושי - - -

- - -

פשוט חוצפה של עיריית חיפה ששולחת דובר על דיון מקצועי, והוא עוד מטיף לי מוסר.

החוצפה היא של יושב-ראש הוועדה.

צא החוצה. צא החוצה. חצוף אחד. 30 שנה יונה יהב האיש שהכי תרם לזיהום של חיפה ואתה בא לבלבל לנו את המוח? עוד צדקן אחד. חצופים.

אדוני היושב-ראש, הממשלה פה דומה לרכב אוטונומי ללא נהג. אנחנו עדים לתזמורת בלי מנצח. במשך שנים עוסקים בנושא הזה, והגענו לרגע הזה ש-2,000 עובדים במצב של אובדן מקומות העבודה. לכן מה שאני מבקש לומר, דבר ראשון, לא יתכן שהעובדים יפוטרו, ולא יתכן שהעובדים ישלמו את המחדל הזה. מקודם דיברנו על מפעלים נוספים – ויושב פה שרגא ברוש – אמרו מה סוגרים בחודשים האחרונים, מספר מפעלים. לא אמרו כמה מקומות עבודה חדשים נוצרו במדינה. המשבר הוא עמוק מאוד בתעשייה, ואנחנו עדים לחלק ממנו. מעניין מתי יבוא מנכ"ל האוצר לדווח על - - -

איתן, בוא נדבר על - - -

אם היו מקומות חלופיים – לשלוח אותם לשום מקום זה לא בא בחשבון. לכן אני חושב שהחלטה מספר 1, אין פיטורים. להחזיר את המכתבים ולא מפטרים עובדים. דבר שני, לא לתת אפשרות שיפעילו את הדרום ויסגרו את הצפון. לא ניתן ליצור פה הפרד ומשול. זאת חברה אחת, זה נושא משותף. יכול להיות פתרון שונה, אבל לא מצב שהדרום עובד והצפון סגור. זה לא בא בחשבון, בטח לא באחריותנו. לכן חוזרים לעבודה. אני מחזיק פה החלטת ממשלה. יש פה נציגי ממשלה, כולנו אזרחים נאמנים, אדוני היושב-ראש, יש פה החלטה עם צבע טרי מיום ה-3 ביולי 2017. לא החלטה מלפני שנים, מעכשיו. ההחלטה הזאת, בראשות המשרד להגנת הסביבה, אומרת מה סדר העדיפות והפתרון להמשך קיומה של הפעילות. רק מעכשיו. הממשלה לא יכולה לקיים את ההחלטות של עצמה?

ראש העיר מחזיק אותה.

עם כל הכבוד לראש עיר – אומנם לא הייתי ראש עיר, אלא ראש מועצה אזורית, אני מכיר גם את יונה – יש ממשלה בישראל. זה לא רכב אוטונומי. הממשלה חייבת להוביל את זה. זו לא החלטה של ראש עיר וגם לא של גפני. לכן אני חוזר ואומר, הפתרון הוא מידי. יש יותר מדרך אחת. יש יותר מדרך אחת. ולכן הוועדה צריכה לנקוט בצעדים שמחייבים לבטל את מכתבי הפיטורים, חוזרים לעבודה. לא מפרידים בין הצפון לדרום. נאחזים בהחלטת הממשלה, מבצעים אותה – או הפתרון של האנייה או הפתרון של המכלים. אין פתרון של סגירת מפעלים.

אדוני, הבעיה איננה סבוכה, היא פשוטה ויש כאן מגוון של פתרונות. לעניין הזה אני מצמצמם את עצמי לנקודה קטנטנה, לא להטריד ממלכות. אני לא יודע מה הפתרון היותר טוב, אבל עובדה, ובוודאי שיש פתרון, קל וחומר אם הפתרון הזה מתאים לדרום, מדוע לא יהיה מתאים לצפון בסופו של דבר? הניסיון להמשיך לעשות את הסתירה הזאת בין חיים מצד אחד לתעסוקה מן הצד השני הוא איננו קיים במקרה הזה. ואני מסכים עם איתן, יש פה בעיה של אחריות. אבל אני מרגיש יותר מזה, ואני לא יודע אם לתחושה שלי יש על מה להתבסס, אבל תגיד לי אתה. יש לי תחושה שהולך להיות כאן איזשהו סיבוב בעתיד על העניין הזה – ללכת לפטר, להטיב את מצבנו.

אני בדרך כלל לא נוטה לחזור על דברים שאני אומר, אלא על דברים של אחרים. אני אחזור על מה שאמרתי בישיבה הקודמת – אני רוצה שכאן תתקבל החלטה בוועדה הזאת שאם אכן זה הסיבוב שהולך לקרות, מפעל חיפה כימיקלים לא יוכל לייצר לא אמוניה, אלא שמפו לקשקשים של שיער, וזה מה שצריך להיות ברור כאן. כי זאת התחושה יותר מעבר לכל דבר אחר, שכאן העובדים הם בני ערובה לפתרון הזה. זה שנתנו להם - - - אנחנו יודעים. ולכן אני אומר שני דברים – אחד, לקחת אחד משני הפתרונות האלה. נדמה לי שמה שמתאים לצפון מתאים לדרום. גילוי נאות, אני תושב הדרום, מה אני צריך לחשוב על זה שאצלי מתאים איזוטנקים ולמעלה לא?

אשדוד. אצלכם תהיה אנייה ובצפון לא.

מה הבעיה, יעל? זיהום האוויר?

לא, לא, לא. יש לך איזוטנקים - - -

אז איזה תרנגולת בבונקר בלבנון זורקת מילה וכולכם על הרגליים? מדינת ישראל יודעת לשמור על עצמה. מה יש לכם אתם?

- - - מה עובר עליך? אני חייבת להבין, מה עובר עליך?

זה משגע אותי, כל אחד פה זורק - - -

המכל הזה מסוכן, לך תגור לידו, אורן. מה עובר עליך?

אני גר באריאל. תאמיני לי, אנחנו יודעים להתמודד עם כל מה שקיים.

ולכם אין מכל אמוניה.

יש לנו צרות אחרות, מה זה משנה?

יש פתרון? פתאום יש פתרון? אני בעד פתרון. אין לי התנגדות לפתרון לפני שאני מדברת.

אבל הוא לא מוכן לתת כלום, הוא אמר עכשיו. הפתרון היחיד הוא לקחת להם, להפוך את זה לשטח גלילי, זה הדבר היחיד.

אני יכול לסיים את דברי, אדוני? כל הדברים האלה אינם קורים. כן, אני בעניין הזה ואני מבקש מכולם להבין שהלאמה זה לא להעלים משהו, זה שהלאום ייקח את האחריות על העניין הזה. כשמדובר על 2,000 עובדים מדינת ישראל צריכה לתת את הרשת במקרה כזה אם בעל הבית משתמש בעובדים כבני ערובה, ולאפשר את המעבר הזה לידיים של העובדים, כי אז אולי אפשר יהיה אפילו לייצר מזה שמפו.

אילן, אני יכול לשאול אותך שאלה? נראה לי שעוד לא הבנת שאמוניה במפעל זה כמו קמח במאפייה. נראה לי שעוד לא הבנת את זה.

הוא מבין מצוין. אורן, תפסיק.

מה השאלה, שכחתי, אורן?

אתה תוקף את ההנהלה. ההנהלה אומרת לך פה – תהיה אמוניה, לא נפטר את העובדים. למה אתה תוקף אותם?

חוש ההומור שלי נגמר כשזה מגיע אליך.

איזה מצחיק אתה. כתבת את הבדיחה הזאת לבד, אילן?

אל תדאג, אני אתקוף את כולם. השאילתה הראשונה שלי כחברת כנסת עסקה במכרז למפעל האמוניה. השר להגנת הסביבה דאז היה אבי גבאי, ואני אמרתי לו במליאה שמחיר הגז לא משקף את מה שהמכרז הזה צריך. הוא אמר אנחנו נדאג להביא עוד כסף.

חזרנו למתווה הגז.

חזרנו למתווה הגז. בדיוק. חזרנו למתווה הגז. אגב, אני רוצה להגיד, שאלתי מישהו שקשור לחיפה כימיקלים את השאלה למה לא הייתם לצדנו כשאנחנו עתרנו כנגד מתווה הגז, כשעסקנו בשימוע נגד מתווה הגז? אבל זה פרט שולי. הם לא היו אתנו אז. זה מקרה שבו יש לי טענות לכולם. אני פירטתי את הטענות שלי על התנהלות ההנהלה בכתב.

פתרונות.

פתרונות. פתרונות לעובדים. לא ראיתי מקרה כזה, היושב-ראש גפני, שאף שר בממשלה – אנחנו כל הזמן פונים לשר להגנת הסביבה כאילו הוא אמור להביא את הפתרון. סליחה, יש שר אוצר, יש שר כלכלה שאמור להיות אמון על התעשייה. אנחנו עסקנו במפעל שמפטרים בו ותיכף נעסוק בעוד מפעל קטן שמפטרים בו. מישהו פה צריך להתעורר. יש פה עוד שרים, ואליהם אני פניתי בשבוע שעבר וביקשתי מהם להושיב את כל הנוגעים בדבר, כולל עיריית חיפה, מה שהם היו צריכים לעשות מזמן ולא רק בחסות בג"ץ, אלא בחסות ממשלת ישראל, שבעיני היא אחראית לעניין. אלא אם כן רוצה ממשלת ישראל לומר את הדבר הבא: שהיא לא מעוניינת בתעשיית דשנים במדינת ישראל. ונדמה לי שזה לא המצב. אם היא לא מעוניינת בתעשיית דשנים, שתציע רשת ביטחון לכל העובדים הנהדרים שיושבים כאן, שבסוף אנחנו צריכים לזכור את כל הייצור ואת כל הדברים המדהימים שעושים בכל חברה – בסופו של דבר עושים יחד עם העובדים האלה. זאת השותפות וזאת האחריות.

מה זה רשת הביטחון שאת מציעה?

אני אגיד לך. בסופו של דבר, אם המדינה מחליטה שהיא לא רוצה יותר תעשיית דשנים במדינת ישראל – צריך להבין שזאת המשמעות – אז היא צריכה להביא חלופות תעסוקה במפרץ חיפה, או רשת ביטחון כלכלית שקשורה למשאבים, יש קרנות בערבות מדינה. יש הרבה מאוד דרכים להציע פתרונות. אם הייתי חושבת שהמדינה אומרת שהיא לא רוצה תעשיית דשנים – אי-אפשר כל הזמן להתפעל מה"סטרטאפ ניישן" ותעשיית הדשנים וכל מה שאנחנו עושים פה, וברגע האמת להתעסק בתעשייה רק כשמפעלים קורסים פה ו-800 עובדים הולכים הביתה. עם כל הכבוד, לא ראיתי דבר כזה – אף שר, אף מנכ"ל משרד ממשלתי – אני לא מדברת על המשרד להגנת הסביבה – לא מוכן לגעת בעניין הזה של חיפה כימיקלים. לא מוכנים להתקרב למנכ"ל. חברים וחברות, בסוף יש עובדים שהולכים הביתה, אנחנו לא יכולים לתת לזה לקרות.

אני רוצה להגיד שיש כאן מצב שהוא קונפליקט, ואני מזכירה לכם – אורן, שאלת מה מסוכן במכל – מכל האמוניה מסוכן. הקונפליקט הוא - - -

לא שאלתי מה מסוכן, אמרתי שזה לא עניין של איכות סביבה. אל תהפכי לי את המילים.

זה עניין של סכנה לאזרחים שחיים בסביבתו.

נכון.

תתייחס לזה כאיכות סביבה, תתייחס לזה כסכנה. זה מכמה היבטים – גם סכנה של פגיעה במקרה של מלחמה, חס וחלילה, מה שאמרת תרנגולת בלבנון. זו לא תרנגולת, אני מתייחסת לדבריו ברצינות. שתיים, רעידת אדמה – יש שם את שבר יגור בחיפה.

המכל כבר לא הסיפור, המכל מאחורינו.

שלוש, המכל – אני חוזרת - - -

אבל נגמר, המכל מאחורינו. למה ללכת אחורה? בואו נסתכל קדימה.

31 שנה המכל הזה – חוזק החומרים שם בסימן שאלה. הוחלט שהוא נסגר. בית המשפט העליון לפני שבוע וחצי – גמרנו. ב-18.9 המכל צריך להיות ריק. ההחלטה היא שעד ה-18.9 חיפה כימיקלים צפון לא יקבל היתר רעלים, לא יקבל שום חלופה, גם לא איזוטנק, עד - - -

לא נכון.

זה מה שאני קראתי בפסיקת בית המשפט.

יעל, זה לא נכון.

18.9 המכל צריך להיות ריק.

8.9. 8.9.

עד ה-18. אני קראתי 18, אולי פספסתי אחד. בכל מקרה, יש פה קונפליקט של תעסוקה מול ביטחון לאוכלוסייה. הקונפליקט הזה הוכרע, אבל זה לא שאין פתרונות. גם כשישבו על המדוכה המשרד להגנת הסביבה וגם בבתי המשפט – זה לא שאין פתרונות. מה שהוצע כאן על-ידי המשרד להגנת הסביבה, שהפתרון שהם בחרו בהחלטת הממשלה לא מתאפשר ממניעים משפטיים, והרעיון, שאני לא יודעת מאיפה הוא הגיע, להפקיע את האדמות ולהפוך את זה למשהו שהמדינה תכריע לגביו הוא הזוי לחלוטין. הוא הזוי לחלוטין. וגם ההחלטה - - -

יעל, מה הפתרון שאת מציעה? זה הנושא של הדיון.

גם החלטת הממשלה של מכל צף של 2,600 טון – זה לא שהוא יהיה בלב ים. הוא יהיה צמוד למכל האמוניה הקיים. אולי יפרקו אותו מתישהו, אבל הוא יהיה מכל צף בלב מפרץ חיפה, צריך לשים את זה על השולחן. זה גם מסוכן מאוד. אני ראיתי את חוות הדעת, ועכשיו נשאלת השאלה איך - - -

מי שמך?

יש פה עניין מקצועי, ויש פה ויכוח בין גורמים מקצועיים - - -

אם זה מקצועי, איך את מביעה דעה על זה?

יורם, אתה לא יכול.

בדיוק, זה מה שאני מנסה להבין.

האמת היא שהיא עוסקת בזה שנים.

אני קראתי את המסמכים. להבנתי, מחוות הדעת, המכל הצף הזה הוא גם מאוד מאוד מסוכן, נקודה. עכשיו השאלה היא מה עושים. אנחנו מדברים על תקופת מעבר, בהנחה שיצא לדרך הקמת מפעל אמוניה בדרום. ממשיכים לדבר עליו. אז אנחנו מדברים על תקופה של כמה זמן? אם רוצים ומוצאים את הדרך לעשות את זה מהר, שנתיים-שלוש. מה קורה? איך המדינה ביחד עם המפעלים מוצאים את הפתרון כדי שלא יפטרו עובדים, כדי שתישאר תעסוקה? קודם כל, הדבר המרכזי שכרגע על השולחן, שהוא חלופה אפשרית מבחינה משפטית ושלא חף מסיכונים, אבל פחות סיכונים מהמצב הקיים והמצב הבלתי של המכל הצף, שהוא גם מסוכן מאוד, זה האיזוטנקים. אני מבינה - - -

אבל המכל הצף נקבע על-ידי כל בעלי המקצוע כהרבה יותר בטוח. איך את אומרת שהוא יותר מסוכן?

נדב, אני אוציא אותך. אני לא מסכים לדבר הזה.

אני קראתי את חוות הדעת של אלי שטרן. אני רוצה להזכיר לכולם שמאחורי כל הדיון שלנו כאן יש את פניית מבקר המדינה ליועץ המשפטי לממשלה לבחון חשדות לפלילים בכל ההתנהלות של החודשים האחרונים בעניין החלופה של האמוניה.

אני חושב שהוא צריך לבחון גם מה האינטרס של יונה יהב.

ואני רוצה שנזכור את זה, יש כאן התנהלות – אני לא יודעת - - -

הצעות לפתרון אני רוצה.

תנו לי לסיים. אני יודעת שמבקר המדינה קיבל את כל החומר, כמו שאנחנו יודעים, וזאת המלצתו. בסופו של דבר, בדרום הם כנראה מוצאים פתרונות. הם ייתנו להם לעשות שימוש באיזוטנקים. הם יקבלו החלטה שתיתן להם אישור רעלים, גם אם זה אמצע ספטמבר, אז מה? אז המפעל יקרוס. מפעל שהרוויח מאות מיליונים בשנה רווח נקי לבעלים. זה המפעל. אנחנו לא חשופים לדוחות הכספיים שלהם כי הוא מפעל פרטי.

העין שלך על הכסף שהם הרוויחו, או על העובדים שאנחנו רוצים לדאוג להם?

לא, להיפך.

אבל את רוצה לדאוג לעובדים, מה זה משנה?

אורן, מה יהיה? אפשר לנהל דיון בוועדה הזאת?

- - - שלא יתקמצנו לי על חודשיים - - - שלא יתקמצנו.

למה אתה לא מוציא אותו? אי-אפשר ככה. למה אתה לא מוציא אותו?

גפני, אי-אפשר.

לא, אי-אפשר, אני יודע. אורן, אתה לא מפריע לדיון.

הסיכון באיזוטנקים הוא שצריך להרים אותם ולשנע אותם. השינוע, תוספת של כמות של כ-90-80 איזוטנקים בשבוע למפעל שצריך לעבור מהנמל למפעל שנמצא 20-10 קילומטר משם. זה אפשרי.

לא, פחות.

פחות. פחות.

פחות. מה שהיה כתוב בדוח של שטרן. אני קראתי אותו, בניגוד אליך. מכל קטן, גם אם יקרה לו משהו – חס וחלילה, וזה ברמת הסתכנות גבוהה מאוד – זה לא מסכן את כל תושבי מפרץ חיפה.

את מציעה איזוטנקים. תודה רבה. תודה רבה. שלי יחימוביץ בבקשה.

ההסתברות היא אחד למיליון שיקרה משהו. תודה.

אדוני היושב-ראש, אנחנו ניהלנו כאן מאות דיונים על פיטורים. אני לא חושבת שאי-פעם ניהלנו דיון על פיטורים כל-כך מופרכים ומיותרים שלא אמורים להתרחש. אין שום סיבה, העובדים האלה נחוצים. בסופו של דבר יימצא פתרון, ולצערי, לא בגלל שלמישהו אכפת מהעובדים, אלא בגלל שהתעשייה הישראלית לא יכולה להתקיים בלי פתרון, זה ברור לחלוטין. והפתרון הזה יימצא בסוף. אז העובדים בינתיים משמשים בשר תותחים, וברור לנו לחלוטין שיימצא הפתרון. להנהלה המפעל הזה, מכל האמוניה, היה תרנגולת שהטילה ביצי זהב בלי הכרה. הבעלים התעשרו ממנו לאורך השנים. אז לא שמעתי טענות על קיצור המנגנונים הבירוקרטיים, שנשמעה כאן עכשיו קריאה שצריך עכשיו לקצר את הבירוקרטיה. לא שמענו על זעקות לקיצור הבירוקרטיה כשהכסף זרם כמים מהתרנגולת הזאת. שמעתי אותך, נדב, מדבר על כך שההנהלה הציעה תשעה פתרונות, 11 פתרונות, 13 פתרונות בחודשים האחרונים. ארבע שנים היו לכם למצוא פתרונות.

לא היו. לא היו.

ארבע שנים.

יורם, אתם תקבלו רשות לענות אם תבקשו.

11 פתרונות. הרי ברור לחלוטין שיימצא פתרון ושכרגע נחוץ פתרון ביניים, ואתם יכולים לשאת בעלות של פתרון הביניים ולהמשיך להעסיק את העובדים האלה. זה לא שאתם תספגו הפסדים, אתם פשוט תרוויחו קצת פחות, כמו שהרווחתם כל-כך הרבה לאורך השנים. כל יפי הנפש – אני מקבלת כל מיני הערות שצריך לוותר על חיפה כימיקלים צפון כי עבר זמנם, ולעשות הסבה לעובדים להייטק, לתיירות. כל מיני שטויות כאלה. קחו את אלי אלבז, יו"ר הוועד. אלי, אתה בן 62?

61.

61. לכו תעשו לו עכשיו הסבה להייטק. תודה רבה. איזו אכזריות. זה כל-כך מקומם. יש כאן חיים של בני אדם. כל חייהם הם עובדים במפעל הזה. אנחנו שמענו את זה גם מההנהלה – הפתרון המופרך עכשיו שהאיזוטנקים יגיעו לחיפה, ואז ייסעו לדרום. יש בזה איזושהי הפחתת סיכון סביבתי? הרי זה הדבר הכי מופרך ששמעתי בעולם, זה הפתרון הכי חלמאי שיש.

מה את מציעה?

הפתרון של יעל נשמע לי פתרון מצוין. הפתרון של איזוטנקים הוא פתרון ביניים, שלא יהיו אי-הבנות.

לזמן ביניים, בדיוק.

אף אחד לא חושב שזה הפתרון. הרי ברור שהפתרון הוא מפעל אמוניה בדימונה בגז טבעי.

אתם תצטרכו להשיב.

גפני, עוד לא סיימתי. שום מכרז לא יהיה ולא יסתיים בטוב לגז טבעי אם עלות ליחידת אנרגיה תמשיך להיות קרוב ל-6 דולר ליחידת אנרגיה. הרי המחיר הזה הוא מופרך. אין שום סיבה שמישהו ייקח על עצמו להתמודד במכרז עם מחירי גז כאלה. אני לא אכנס עכשיו לסוגית הגז.

ואף מפעל לא מתחבר.

ואף מפעל לא מתחבר, וכן הלאה. יש ניסיון עכשיו לעשות הפרד ומשול בין דימונה לבין חיפה. גורלם של עובדי - - -

זה לא דימונה, זה הנגב.

נכון. יש שם עובדים רק מדימונה. אבל אני לא סתם אומרת דימונה, כי אתה רוצה שלא נזכיר שמות, אבל יש הבדל תהומי בין ראש העיר בני ביטון, שנלחם בחירוף נפש, כמו אריה על הגורל של הפרנסה של העובדים שלו, לעומת ראש עיר שנע עם משב הרוח, מפקיר את העובדים, לא מעניין אותו מה יעלה בגורלם. במקום לבוא עם פתרון ולהוביל אותו ולקחת דוגמה מבני ביטון, הוא פשוט מזניח אותם. הוא רואה סקר, הוא פועל לפי הסקר הנוכחי. אני רוצה כן רוצה לנצל את הבמה הזאת ולקרוא לראש עיריית חיפה להיכנס לעובי הקורה ולמצוא פתרון, ולא להתנער מהעובדים האלה בכל מיני תרגילים. הם לא יכולים להגיד את זה, אני יכולה להגיד את זה בשמם. כמובן שלהנהלה יש חלק משמעותי כאן, אבל יש ממשלה בישראל. יש ממשלה בישראל. איפה ראש הממשלה? איפה שר האנרגיה? איפה שר האוצר? איפה הם? מדובר בפיגוע המוני. אם היה מדובר בפיגוע ביטחוני, חס וחלילה, הקבינט המדיני-ביטחוני כבר היה יושב יומם ולילה ומוצא פתרון, אגב, יותר יקר.

הם לא מקשיבים לרעשי רקע. אין להם זמן לרעשי רקע.

תראו איך הם מצאו בתוך שעה את הפתרון החלופי, שבסוף לא היה, למגנומטרים בעלות של 100 מיליון שקלים. תוך שנייה, ככה, 100 מיליון שקלים. שימצאו את הפתרונות האלה. אני לא נכנסת לגופה של ההנהלה, אני רק אומרת כמה קל לשלוף מאות מיליונים ומיליארדים בהחלטות חפוזות, וכמה קל להתנער מהעובדים האלה. ולכן אני מבקשת מההנהלה – יהיו תשובותיכם אשר יהיו – להיענות למצער להצעתו של יושב-ראש הוועדה משה גפני, שהוא אדם מאוד מדוד, מתון, יעיל ויודע להביא לפתרונות, ואפילו להישאר כאן אחרי הישיבה הזאת ולדבר על פרטי הסכם הביניים שבו ייעצרו הפיטורים עד שיימצא פתרון.

אדוני היושב-ראש, אפשר בקיצור. אני רוצה לשתף אתכם באנקדוטה. אני נולדתי 500 מטר מהמקום הזה, עד שהתוודעתי לעובדה שחייתי המון שנים במקום מסוכן מאוד. אני לא מוריד מהחומרה של הדברים הללו. אם הייתי יודע, אולי היינו עוברים דירה מהר יותר. אדוני היושב-ראש, כפי שנאמר כאן, האיזוטנקים זה הפתרון הסביר. אנחנו עומדים פה בפני עובדות – אם באמת יש הכרעה חלוטה של בית משפט שאומרת ששני הפתרונות הללו – גם המכל צריך להתרוקן וגם האנייה היא בעייתית, אז זו עובדה שצריך להתחשב בה. יכול להיות שנציג העירייה לא הציג את הדברים באופן אמין.

ממש לא.

כך הוא אומר, שיש פסק דין חלוט שאומר שגם האופציה הזאת היא לא ראויה מבחינה בטיחותית. אני ביקרתי שם, כמו המון חברי כנסת, ביום חמישי שעבר, וחשנו את החשש, את החרדה ואת הכאב. המטרה המרכזית שאנחנו מתכנסים בגינה היא כדי להציע יחד אתך, אדוני היושב-ראש, הצעה שתהיה מקובלת גם על בעלי המפעל, ובמיוחד שתהיה מקובלת על-ידי העובדים, כי הרצון שלנו הוא משותף – להבטיח את המשך התעסוקה שלהם במפעל.

אדוני היושב-ראש, יש לי המון מה להגיד בדיון הזה. אני מלווה את הנושא הזה שנים ואני מכיר אותו לעומק. אני אנסה להיות תמציתי מאוד. אומר לך, אדוני היושב-ראש, משהו מאוד מאוד מסריח בדיון הזה, והסירחון הזה, שכולנו מרגישים בחדר הזה, הוא לא סירחון של אמוניה, למרות שאמוניה הוא חומר מאוד מסריח. תראו מה קורה לנו כאן – יש לנו מפעל שמרוויח בענק, אבל בגלל בעיה זמנית בתהליך הייצור הוא פתאום רוצה לסגור את המפעלים ולזרוק את העובדים הביתה. נקודה ראשונה. נקודה שנייה, יש לנו פתרון שהוא לגמרי למרחקים גדולים מאוד, לנגב, להביא מנמל אשדוד ומנמל חיפה איזוטנקים, אבל למרחק של חמישה ק"מ על מסילת ברזל קיימת מהנמל ועד המפעל זה לא אפשרי. מוזר מאוד. יש לנו הנהלה שהמון שנים יודעת שיש בעיה באמוניה, אמוניה זה חומר גלם מרכזי בשבילה, אבל כל המשק הישראלי יסתדר, כולם יסתדרו, לכולם יש פתרונות אמוניה חוץ מלחיפה כימיקלים. אז הדיון הזה, אדוני היושב-ראש, מאוד מאוד מסריח. מאוד מאוד מסריח.

וכן, אי-אפשר לפטור בלא כלום את הממשלה – החל מהסירחון של מתווה הגז המושחת הזה, שעכשיו אנחנו רואים את המחירים שלו, וכלה בכל ההתנהלות בפרשת האמוניה. מי הגורם היחיד מסביב לשולחן שלא אשם בכלום? הגורם היחיד מסביב לשולחן שלא אשם בכלום הם העובדים האלה. הם העובדים האלה.

זה אתה. זה אתה.

הם העובדים האלה. אתה חוצפן.

יורם, אני לא מוכן לזה.

אתה חוצפן. אתה חוצפן. העובדים האלה לא אשמים בכלום.

הוא אומר דברים לא נכונים.

אתה חוצפן. אמרתי לך, אתה חוצפן, אני אגיד לך עוד פעם אתה חוצפן.

זה שאתה אומר דברים לא נכונים זה לא מחזק את זה.

אבל יורם, אתה לא יכול לעשות דבר כזה, עם כל הכבוד. אתה יודע את זה.

הוא חוצפן. העובדים לא אשמים בכלום. אבל העובדים האלה, שלא אשמים בכלום, הם העובדים שמייצרים את כל הרווחים, עכשיו הם צריכים לשלם את המחיר. על מה? על מה הם צריכים לשלם את המחיר? אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לומר שיש פתרונות גם לטווח הארוך וגם לטווח הקצר. דובר פה על האיזוטנקים. יש בעיות באיזוטנקים, אבל כפתרון ביניים, זה פתרון אפשרי. זה פתרון אפשרי. ואם רוצים להפעיל את המפעל ורוצים להמשיך להרוויח מאות מיליונים כמו שמרוויחים, אפשר לעשות את זה.

מה צריך לעשות עכשיו, אדוני היושב-ראש? ראשית, לבטל את מכתבי הפיטורים, חד-משמעית. לבטל אותם. אין סיבה להשאיר את חרב הפיטורים על העובדים האלה. המפעל הזה הרוויח כל-כך הרבה כסף, ומרוויח גם היום כל-כך הרבה כסף – חודש, חודשיים, שלושה של פתרונות ביניים, של המתנה, אפשר לספוג את זה. למה שהאנשים האלה ילכו הביתה? לבטל את מכתבי הפיטורים. אבל אם הנהלת חיפה כימיקלים לא רוצה להמשיך להרוויח מאות מיליונים, אנחנו מוכנים להרוויח במקומם. אנחנו, מדינת ישראל, ניתן לעובדים לנהל את המפעל הזה – יודעים לייצר, יודעים להפעיל, יודעים לנהל – במקום ההנהלה הכושלת הזאת והחוצפן שיושב מולי, הם יעשו את זה הרבה יותר טוב.

אדוני, בשביל לא לחזור על כל הדברים באמת, בוא נגיע להצעות תכליתיות. אני חושב שהפתרון הוא כדלקמן: אחת, לא יהיו לא פיטורי עובדים. שתיים, לא תהיה פגיעה או סכנה לתושבי מפרץ חיפה. הפתרון הוא שעיריית חיפה תוציא רישיון עסק זמני של שישה חודשים, שבתוך ששת החודשים האלו לא מפטרים עובדים, מוצאים פתרונות כמו שצריך. אני מציע לך שהוועדה תיקח אחריות על זה, כי הממשלה לא יודעת לטפל בזה. אני אומר לך את זה בצער. אין פה הנהגה, אני מצטער, זה לא נושא פוליטי, זה לא ימין ושמאל. הרי זו לא בעיה חדשה, זו בעיה שנמשכת כבר כמה שנים. אני לא רוצה לתת ציונים לאף אחד, אבל הם לא יודעים לפתור בעיות. על המפא"יניקים היו אומרים הרבה דברים נכונים, אבל הם ידעו לנהל מדינה, ואלה, לצערי, לא יודעים לנהל מדינה. ולכן מה שאני מציע לך, אדוני, זה כדלקמן: לקרוא לעיריית חיפה להוציא רישיון עסק זמני. שתיים, להנהלה, להודיע עכשיו שאין פיטורים, שהפיטורים מבוטלים. שלוש, שהוועדה בראשותך תזמן את כל הגורמים – את המשרד להגנת הסביבה, פיקוד העורף, עיריית חיפה וכולי – ותמצא את הפתרון. אגב, כולם פה מבינים באמוניה. איזה גאונים, כולם פה מבינים באמוניה, רק אני לא מבין שום דבר, אבל אני מבין משהו בפתרונות, וזה הפתרון היחיד האפשרי. תודה.

אדוני היושב-ראש, כבר התרגלנו שזאת מדינת חלם. אבל גם לחלם יש גבול. צריך להגיד את האמת בצורה הכי פשוטה – הממשלה החליטה על פתרונות. ההנהלה מסכימה לפתרונות. העובדים מייחלים להישאר בעבודה שלהם. יש רק בן אדם אחד שלא מוכן שזה לא יקרה, קוראים לו יונה יהב.

זה לא רק יונה יהב.

אז למה הוא לא נותן היתרים?

ויש עוד סיפור. כל מי שלמעלה פשוט מפחד להתעסק אתו, זו הבעיה העיקרית. אז אני מציע פתרון אחר, כי הפתרון איך להביא את האמוניה – אדון גילאון, שאתה מומחה גדול - - -

למה אתה מתייחס לחברי הכנסת? דבר אלי.

זה בסדר, אני לא מתייחס אליו.

אני אסביר למה. כי אני חושב שהם פשוט לא מבינים, הם צועקים על ההנהלה תשאירו את העובדים, תשאירו את העובדים. אין בעיה, כמה זמן? עוד חודש, עוד חודשיים, עוד שלושה? הם פשוט לא מבינים שאם אין אמוניה, אין עבודה, ואת זה אמרו לי העובדים, לא ההנהלה. אני מבין לבד, אף אחד לא אמר לי את זה, אבל אם אתה שואל אותי, ההנהלה החליטה לעשות מה שבעיני הוא לא בסדר, אבל אין לה ברירה, לאיים בפיטורין כי ארבעה חודשים היא משלמת משכורות ואף אחד לא דוחף להפעיל את הפתרון, להוציא אותו לפועל. וזו הבעיה העיקרית.

אורן, אתה מוכן - - -

לא, יוסי, אני לא מסכים לזה. אתה רוצה דיון עכשיו?

אולי.

לא, אני לא. אני לא. הייתה לי ישיבה עכשיו עם ראש הממשלה. לא הלכתי בגלל הסיפור של חיפה כימיקלים. אני לא הולך לפתוח פה שאלות ותשובות.

אדוני היושב-ראש, נמאס לי מראשי ערים ששוכחים שהם רק ראשי ערים ולא ראש הממשלה, והם מתנהגים כמו שריפים, והם מקבלים החלטות שאף אחד לא יכול להבין אותן. אגב, ראינו את אותו דבר בדיוק במטמנת ברקת, ששם ראש עיריית שוהם קיבל החלטה שהוא סוגר את המטמנה, מבטל את רישיון העסק בלי הסבר. שם הם פנו לבית משפט, בית המשפט ביטל את הצו. פה מדברים על כך שלבית משפט ייקח שנה. והם לא צריכים לשלם את המחיר. אני אגלה לכם סוד, בסוף זה עסק פרטי, גם ההנהלה לא צריכה לשלם את המחיר.

מה אתה מציע?

אני מציע דבר פשוט. יש דבר כזה שנקרא שטח גלילי. שטח גלילי מוגדר משתי סיבות - -

אורן, זה רעיון גרוע.

- - סיבה אחת, כיוון שלא ידעו לקרוא את המפות שהשאירו הבריטים אחריהם, אז את חלק מהמקומות השאירו בשליטת המדינה. פעם שנייה, זה בדיוק המקומות האלה, מקומות שבהם רשות מקומית - - -

כן, אבל המקום הזה מפריע. המקום הזה מסוכן.

זה בדיוק העניין. זו טעות שלך. אתם צריכים להבין שמדובר פה על הליך שהוא זמני, מדברים פה על שנתיים. אתה לא יכול לצפות – כולם פה אומרים שההנהלה תמשיך לשלם משכורות ותמתין. כמה זמן? אף אחד לא עונה כמה זמן. תגידו כמה זמן.

אמרנו – חצי שנה, רישיון עסק זמני.

ואם בתום חצי שנה לא יהיה רישיון עסק זמני? אז עוד פעם נגיד אבל דיברנו לפני חצי שנה?

אם ועדת הכספים תיכנס לעניין, נפתור את זה. אנחנו פתרנו בעיות יותר מסובכות מזה.

הרי אם המשרד לאיכות הסביבה אומר שיש לו פתרונות שהוא מוכן לקיים אותן, והמפעל מוכן לקבל אותן, ואף אחד לא רוצה לקבל את ההחלטה, בואו נעביר את הסמכות למשרד לאיכות הסביבה. ניתן להם רישיון עסק, אני לא מבין למה זה כזה מורכב.

צריך לשנות את החוק.

אז נשנה את החוק, מה קרה?

אבל כל דבר לוקח זמן.

אורן, אתה צריך פתרון ריאלי, לא פתרון תיאורטי.

הפתרון הריאלי הוא שמשה כחלון, שר האוצר, ירים טלפון למי שהיה מנהל מטה הבחירות שלו ויגיד לו אל תביך אותי, תן להם רישיון עסק זמני, ואחרי זה נתמודד. אתה שואל אותי על פתרון. יש פתרונות, פשוט לא רוצים - - -

בטבע שמעת את קולו של כחלון?

אדוני היושב-ראש, בקצרה, כי כל הפרטים נדונו כאן והועלו על-ידי חברי. אנחנו צריכים להתמקד בשתי נקודות – א', מניעת פיטורי העובדים, ב', מניעת – אני לא אגיד מזעור – הנזק והסכנה של האמוניה. כל חברי הכנסת כאן, ללא הבדל קואליציה או אופוזיציה, מסכימים על הצורך לבטל, להשעות או להקפיא את פיטורי העובדים. נקודה אחת שהזכיר דב, בגלל העובדים האלה המפעלים האלו מרווחים. הם הרוויחו המון כסף במשך השנים. לכן לא נורא אם כמה חודשים שולמו להם משכורות - -

רעב.

- - כמו שאומר הבעלים. זה לא נורא, הם עשרות שנים עבדו שם וגרמו לרווחים כאלה. ולכן אני מציע להתכנס להצעתו של היושב-ראש, שהיא הצעה של כל חברי הוועדה, כדי להשעות ולהקפיא את הפיטורים. תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, אפשר רק משפט אחד?

לא.

בסוף זה דיון עקר. אתה יודע למה? כי הגוף היחיד שיש לו את המפתח לפתוח את המפעל הוא עיריית חיפה והוא לא פה בדיון. אנחנו מדברים אחד עם השני.

בסדר, שמענו, אמרת את זה. אמרת את זה.

40 שנה לא קרה כלום, פתאום מפחדים לתת אישור לשנתיים.

לי לא תפריע?

אני אשתדל, אם לא תדבר שטויות.

מותר לאנשים לדבר פה שטויות.

השטות הראשונה שאני רוצה להגיד, שאני מסכים עם כמעט כל מילה שאמר אורן חזן. זה מעניין. מה הניסיון הזה של מישהו לא בחדר הזה לסכסך בין ההנהלה לעובדים? ההנהלה והעובדים רוצים בדיוק את אותו דבר, שהמפעל יישאר פתוח מרגע זה.

למעט מכתבי הפיטורים.

רגע, תנו לו להגיב.

למעט ההנהלה.

אתה כותב מכתב פיטורין, זה כבר סיפור. - - -

הם נדרשים לשלם משכורות כשאין עבודה.

עכשיו אתם מסבירים לי שמכתב פיטורים - - -

זה לא בסדר הדבר הזה, הוא מדבר עכשיו.

העובדים קיבלו את מכתב הפיטורים בגלל האינטרסים של ההנהלה.

חברי חברי הכנסת, גם אני מבין שמכתב פיטורים, כוונתו לפטר. ברור. אבל עכשיו תקשיבו בסבלנות. אחד, ברור לכולם שגם ההנהלה וגם העובדים רוצים בהמשך קיום המפעל, במקומות העבודה, בהצלחה של המפעל, בפרנסה של העובדים. זה לא בדיון בכלל.

אז עכשיו המדינה צריכה להחליט.

דבר שני שכולנו מבינים – כולנו מבינים, ומי שלא מבין, אני אסביר לו – המכל הזה עומד 50 שנה, 60 שנה?

לא, 31 שנה. 1986. ואתה יודע שלפני זה הם יצרו אמוניה לבד במפעל.

אני לא יודע, אבל אם את יודעת, בטח תעדכני אותנו.

כמה לא מפתיע שאתה לא יודע והיה לך הרבה מה להגיד.

המפעל עומד 30 שנה. כאשר צריכים, ורצוי, וכדאי יום אחד קודם, להעביר את המפעל הזה רחוק מהאוכלוסייה, בעוונותיי אני חושב מי שרוצה לעשות את זה צריך גם להציע הפתרון. הוא לא יכול להיות רק פופוליסט, הוא צריך להגיד מה הפתרון. ואם הוא לא לבד מייצר את הפתרון, אז הוא צריך לבוא לפה, כמו שאנחנו באנו כולנו, ולדפוק על השולחן ולחייב את הממשלה ואת הכנסת לסייע בידו להביא את הפתרון. ומי שהיה צריך להביא את הפתרון – בשקט אני אגיד לכם – הוא ראש עיריית חיפה.

זה המשרד להגנת הסביבה.

אל תעני לי. אני לא אפריע לך.

אני לא אתן לך לדבר, זה לא בסדר. מה זה הדבר הזה?

ראש עיריית חיפה, אם הוא באמת מודאג מבריאות תושביו, היה צריך לשבת פה כמו שהם יושבים פה ב-31 בדצמבר ובוכים על התקציבים של הרשויות המקומיות. לשבת פה – פה, אחרי הקיר – ולדאוג שתצא מפה החלטה איך זה עובר. משהוא לא עשה את זה, הדבר הפשוט ביותר הוא ללכת לבית משפט לעניינים מקומיים ולהתחיל את כל הסאגה הזאת, שבסופו של דבר, אף אחד משרי הממשלה לא גילה אומץ להתעסק עם זה. אף אחד, כולל ראש הממשלה, ואני אומר לכם את זה בכנות, ואם אתם רוצים, אני אקרא לכם אס-אם-אס שכתבתי לראש המטה של ראש הממשלה, אם אתם רוצים באפריל.

איזה?

הנוכחי. באפריל. זה היה ביום שישי – יסלח לי כבוד הרב – ב-18:00, כתבתי שאני מרגיש מאוד לא נוח להיכנס לשבת כשחרב הפיטורים מעל מאות אנשים, וזאת לא בדיחה. זה היה באפריל. אנחנו באוגוסט. רבותי, אני לא מכיר – ואני נשיא התאחדות התעשיינים רק 13 שנה – הרבה מפעלים שמסוגלים לשלם ארבעה חודשים משכורת לעובדים כשהמפעלים לא עובדים.

המפעל הזה מסוגל.

רק דקה. אל תפריע לי.

רק המתקן שפועל ללא אמוניה מכניס יותר מעלות - - -

אני מציעה בסוף הישיבה להעניק צל"ש להנהלת חיפה כימיקלים על האלטרואיזם שראינו. זה היה בציניות.

רבותי, אני חושב ששלי צודקת. אני חושב ששלי צודקת, ומהסיבה הפשוטה, כי עד לפני שמונה שנים, עד להנהלה הנוכחית, המפעל הזה הפסיד כסף. איפה הייתם?

זה לא נכון. זה לא נכון.

אתה עושה הרבה דרמה מכלום. אתה עושה דרמה מכלום.

אני עושה דרמה, בסדר. עם הדרמה שלי אני אעזור לך להמשיך לעבוד.

אתה תקשיב לנו קודם כל.

אני 40 שנה. אני 40 שנה.

לא חשוב, הוא לא מבין שאני בצד שלו. לא משנה, הוא לא הבין. רבותי, עומד פה המנכ"ל נדב ואמר לכם ב-2008 קנינו את המפעל. עד אז הוא לא היה מפעל רווחי. יכול להיות שנדב טועה.

הוא אמר שהוא נכשל.

מאה אחוז. רבותי, אם באה לפה ההנהלה, שבעיני מתייחסת בהגינות וברצינות למפעל, מחפשת לעשות, מחזיקה את העובדים, מאות אנשים, ארבעה חודשים, ואומרת את הדבר החשוב ביותר - - -

החזקנו אותם 40 שנה. מה זה הוא החזיק אותי?

אנחנו נסגור את הישיבה עם הצעקות האלה. תהיה מבסוטים, תחזרו הביתה – צעקתם על שרגא ברוש.

לא חשוב, זה לא מפריע לי. זה לא מפריע לי שהם צועקים. רבותי, ההנהלה מוכנה ברגע שתהיה אמוניה, כולם עובדים והכול בסדר. ראוי להבין למה אין אמוניה. אין אמוניה כי ראש עיריית חיפה החליט שהוא יודע יותר טוב מהמנחה הלאומי. הוא יודע יותר טוב מממשלת ישראל. הוא המחליט מה כן ומה לא. ולכן רבותי, אורן חזן צודק. זה שתבקשו שהוא ייתן רישיון זמני, תשכחו מזה, הוא לא ייתן. הוא לא ייתן. ולכן כדאי שכבר תחליטו מה עושים כשהוא לא נותן את הרישיון הזמני. תחליטו, אל תבזבזו את הזמן. ואם הוא ייתן, אני אשמח לכתוב לו מודעת ברכה שלמה בעיתון על חשבוני הפרטי, לא על חשבון ההתאחדות, על זה שהוא חידש את העסק. הוא לא ייתן. היות והוא לא ייתן, הגענו למקום שהיינו הבוקר לפני תחילת הדיון.

דבר שני, למה איזוטנקים נוסעים מחיפה ולא מאשדוד לדרום? כי באשדוד אין בונקרים להחזיק את האיזוטנקים, ובחיפה יש מקום בבונקרים להחזיק 100 איזוטנקים. ולכן יביאו את זה לחיפה. אפשר להפעיל את מה שמאפשר לקלוט 100 איזוטנקים. 100 איזוטנקים לא יכולים להפעיל את שני המפעלים. 100 איזונטקים לא מפעילים את שני המפעלים, זו עובדה. ולכן רבותי, בואו נבין – חיפה כימיקלים צריך לדרום כמה איזונקים ביום? כמה איזוטנקים ליום צריך רק לדרום, נדב?

עשר.

לא נכון.

עשר. רבותי, יש פתרון. יש פתרון. יש פתרון שהעובדים לא ילכו הביתה. יש פתרון מועדף, יש פתרון פחות טוב, אבל אין ספק שכניסת הוועדה לעניין הזה – לא צריכים להביא את המחלוקת בין העובדים להנהלה, כי לא שם הדיון. הם רוצים לעבוד והם רוצים לעבוד. תלכו בכוחות משותפים נגד מי שלא רוצה שתעבדו.

תודה רבה. אליהו אלבז, יושב-ראש הוועד, בבקשה.

חבר'ה, יש פתרון והוא ישים ואפשר לבצע אותו. הפתרון הזה מקובל. חלק מהפתרון מקובל על-ידי העירייה, חלק על-ידי הירוקים, חלק על צלול. חלק מהפתרונות האחרים לא מקובלים. אפשר לשבת פה כל המכובדים ולתת אחד מהפתרונות שייתן לחבר'ה האלה המשך עבודה. המאבק הזה זה שימוש ציני בעובדים ברמות הכי גדולות שקיימות בעולם. אנחנו מייצרים את הכסף והמפעל מרוויח. המנכ"ל יכול להגיד את הסכומים ולקבל את האישור. אין סיבה בעולם שהמפעל הזה ייסגר. זה לא אנושי, זה לא הכרחי. המפעל הזה נותן פרנסה לא רק ל-1,200 עובדים אלא יש עוד איזה 3 אלף מסביבנו. אנחנו חייבים פה לעשות מהלכים שהמפעל הזה יעבוד. איזוטנקים, אנייה, ספינה, רפסודה, זה התפקיד שלכם פה.

מר ברוש, אני לא נגדך, אני רוצה לעבוד, בדיוק שכמו שאתה רוצה שכל התעשייה תצליח. אבל קם אדם שהוא המנכ"ל ואומר: אני נכשלתי. אם אתה נכשלת, מה שאמרו הצוות של העירייה, ואם נכשל בצפון ובדרום, שחרר אותנו ממך, שחרר אותנו. תן לנו, אנחנו יכולים לעשות הכול.

אני מבקש שהוועדה המכובדת הזאת תקבל החלטה שלא יינתנו מכתבי פיטורים לעובדים עד שלא יתקבל משהו, כמו שאמר חבר הכנסת רוזנטל.

אני תושב עכו, אני אבא לארבעה ילדים. אני 40 שנה במפעל. את הסיבוב כבר עשו עלי. פוטרתי אחרי 25 שנה, חזרתי בחצי מחיר ואחרי שחזרתי קיבלתי עובד מצטיין מנשיא המדינה. מה, הייתי דפוק לפני 25 שנה?

אתה מבין? אני אומר לכם, חבר'ה, אל תיתנו יד לשלוח אנשים.

יש לך בעיה גדולה שאתה לא תושב חיפה.

אני מתמודד איתה. אני התייתמתי וגידלתי תשעה אחים. אני חיתנתי אותם, אני עשיתי הכול עבורם. אני לא רוצה שישלחו אותנו הביתה. אני אומר לכם פה: אל תשלחו אותנו.

תודה רבה.

הגברת מאיה יעקובס.

מבחינתנו, לכאורה, לא היה לנו מה לעשות פה. אנחנו פעלנו לסגור את מיכל האמוניה, לא בגלל פגיעה סביבתית כי הוא באמת לא זיהם, אלא מפגע שסיכן למעלה מיליון תושבי הצפון.

כדי שיחזור לי הביטחון העצמי. חברת בז"ן קיבלה הרחבה של המפעל?

- - -

היה פה פעם חבר הכנסת ג'ומס. אמרנו בדיחות ולא היה כתוב בפרוטוקול, חשבו שאנחנו עושים צחוק ממישהו. היתה הרחבה או לא היתה הרחבה?

יונה יהב לאורך השנים - - -

אדוני, לעובדות ההיסטוריות. מי שנותן את האישור להרחבה זאת ועדה. אבל יונה יהב עשה כך: בהתחלה הוא תמך. הוא תמך במלוא ליבו ויש לי את המכתב.

האחרונה שתגן על יונה יהב היא אני. אבל, עם זאת, אני חייבת להגיד שאנחנו עברנו איתו תהליך מאוד מורכב, מזה שהוא האשים אותנו בזה שאנחנו מבריחים את תושבי חיפה למרות בז"ן – רק מיכל האמוניה היה הבעיה שלו – לבין שהוא באמת חקר ולמד וגילה שיש כאן מפגע סביבתי בטיחותי מאוד גדול ועשה מעשה. הלוואי וממשלת ישראל היתה עושה אותו דבר.

אי אפשר לסגור את המיכל בלי להביא את הפתרונות. הוא רוחץ בניקיון כפיו. זה קל מאוד לסגור בלי למצוא פתרונות.

בגלל זה אני כאן.

זה לפי סקרים, זה לא לפי העניין.

הסיבה שאני כאן היא כי מאוד חשוב לנו שלא יחליפו את המפגע המסוכן האחד בעוולה היסטורית אחרת.

מה למשל? האיזוטנקים זאת בעיה באופן זמני?

יחסית זה הפתרון הרע במיעוטו.

- - -

סליחה. אני ממך לא שמעתי את הגילוי הנאות, דרך אגב, על הקשר הקרוב שלך עם הנהלת חיפה כימיקלים. אתה יושב שם והנהלת החברה יוצאת מהפה שלך פה.

בואי ניישר קו. בדיון הקודם שהיה באולם נגב, גיליתי שהבן של רבא"ד שתה אצלי בבר בירה ואמרתי שאני בניגוד עניינים. אוי אוי אוי. בחיים לא פגשתי את האיש הזה.

גברת יעקבס את עושה טעות עכשיו. את רוצה לקבוע דיון לגבי הבירה?

אני רגיל שמאשימים אותי - - -

- - אני התקבלתי לסטאז' אצל יורם ראב"ד אבל לא עשיתי אצלו את הסטאז''''.

באמת? בינתיים אני רק תוקף.

אני עמדתי באוניברסיטת חיפה, כשהיה דיון של הוועדה לביקורת המדינה. הייתי שם ואמרתי שצריך לסגור את המפעל. אמרתי גם שצריך להביא פתרון לעובדים. תזכירי שכל החברים שפה לא היו שם.

הנהלת חיפה כימיקלים הפעילה מכבש גדול מאוד של לחצים על המשרד להגנת הסביבה כדי לקדם את החלופה הזאת של האניות, כשבמשרד להגנת הסביבה התנגדו לזה בעבר. הם אמרו שזה מסוכן. הם הכינו טיוטה לממשלה לבחור את האניות האלה כחלופת הביניים לטווח הקצר ומקשר ימי שאין לו אח ורע בעולם בשום מקום כטווח ארוך. אין על זה חוות דעת מקצועיות, לא סביבתי, לא בטיחותי, שום דבר. הממשלה הצביעה כמו תוכי ועכשיו הם נאחזים בזה כאילו הממשלה העבירה את ההחלטה. איזה ידע מקצועי יש לשרים שישבו שם, שנתנו להם התקציר חמש דקות לפני כן כדי להצביע. זה ממש לא רציני כל העניין הזה.

האיזוטנקים זאת החלופה הרעה במיטבה. אבל, בגלל שהיא יקרה יותר לחיפה כימיקלים ובגלל זה הם מתנגדים לה, זה הסיכוי היחיד שאנחנו באמת נמצא את עצמנו עם מפעל בתוך זמן סביר ולא נימשך עם זה הלאה.

תודה, פיקוד העורף, בבקשה. תגיד מה החלופות לדעתכם.

אני ראש ענף חומרים מסוכנים, פיקוד העורף. פיקוד העורף פועל מתוקף חוק הג"א. ככזה, המשרד להגנת הסביבה קבע את הפתרונות הרלוונטיים לחלופת מיכל האמוניה. אנחנו היינו שותפים בתהליך הזה. למעשה, לכל חלופה כזאת באנו ואמרנו מה החלופה המיגונית שנדרש לעשות, על-מנת שזה לא יסכן את התושבים במקרה של פגיעה מלחמתית. התייחסנו גם לנושא האנייה, התייחסנו גם לנושא האיזוטנקים. נתנו בעצם פתרונות מיגון, שעכשיו צריך לממש אותן כחלק ממימוש החלופה.

האיזוטנקים מבחינתכם זאת בעיה?

האיזוטנקים מבחינתנו, ביחס לחירום, בהינתן שהם ימוגנו - - -

הכול מדובר על זמני. אנחנו מדברים על חצי שנה. האם החלופה שדיברה עליהן הגברת מהמשרד להגנת הסביבה, האם מבחינתכם זה דברים בטיחותיים.

בבטיחות אנחנו לא עוסקים, אנחנו עוסקים בביטחון. לכן אני אומר, בהינתן שיש מיגון לחלופה, מבחינתנו אפשר לממש את החלופה הזאת. יש פה סוגיות של שגרה שעליהן המשרד להגנת הסביבה נדרש.

בסדר, אנחנו לא מדברים על קבוע.

גם לא קבוע, גם זמני לצורך העניין. אנחנו לא שולטים באויבים שלנו ולא יודעים מתי הם יתקפו אותנו. לכן כל פתרון שיידרש אנחנו דורשים בעצם את חבילת המיגון המתאימה.

ואם עומדים בחבילת המיגון, אין בעיה מבחינתכם שהפתרון - -

מבחינתנו אין בעיה לממש.

תודה רבה.

מיקי הלפר, חבר מועצת העיר בחיפה. אני נותן לו לדבר מכיוון שנעשה פה מעשה שלא ייעשה. אני לא רגיל לדבר כזה. אני הזמנתי את יונה יהב. אני ביקשתי מטמיר להזמין אותו.

הוא שלח את הדובר, מה אתה רוצה?

בסדר. אני רק רוצה שתדעו את האמת. אני לא הייתי מוציא אותו. אני מכבד את כל מי שאני מזמין פה לוועדה. תכף נראה גם בסיכום, עיריית חיפה היא גורם במשולש הזה והוא חד משמעי צריך להיות. תמונת המצב שהוא לא שולח איש מקצוע, הוא שולח את הדובר. הוא מתחיל לרמוז עלי רמזים. לצערי הרב אני מכיר את הסוגיה הזאת היטב. הוא אמר שאף פעם לא טיפלתי בזה. אני לא יודע אם יש כאן כאלה כשהייתי יושב ראש ועדת הפנים. טיפלתי במיכל האמוניה באופן הכי חמור שיכול להיות. אני אפילו לא זוכר מי היה אז ראש עיר. יכול להיות שיונה יהב עוד היה בכלל חבר כנסת. אז היתה תקופה של מלחמות. אמרנו שהמיכל הזה מסוכן. הוא לא מיכל שמזהם את האוויר והעבירנו ביקורת על זה שנותנים לבז"ן לעשות את כל מה שהיא עושה בלב המפרץ. דיברנו על העניין הזה.

אני בעניין הזה של איכות הסביבה, תעיד על זה גם הגברת מ"צלול", ניהלתי קרבות פרלמנטריים קשים בעניין מול עיריית חיפה. אני בא ואומר שיש כאן עובדים. אמר לי מישהו בכיר מאוד, אני לא יודע אם זה נכון: לפני שיונה יהב שינה את עמדתו לגבי מיכל האמוניה, הוא בדק בסקרים האם הוועד והאם האנשים הם תושבי חיפה. עכשיו התברר לי שיושב ראש הוועד הוא תושב עכו ותושב עכו לא יכול להצביע בבחירות.

אני התכוונתי לכבד אותו באמת, לא לעשות הצגות ולהביא את המצב כמו שהוא. הוא שלח לפה דובר, ביזה את הוועדה. זה לא נושא של דובר. אנחנו לא עוסקים פה בדוברות, אנחנו עוסקים בפיקוח נפש.

אני אומר בפעם המי יודע כמה: הפרנסה של העובדים זה פיקוח נפש, זה לא משחק ילדים שאנחנו משחקים עם העניין הזה. לבוא ולהגיד אני ראש, עיר, אני סוגר, זה טוב עכשיו בגלל שזה מסתדר עם דעת הקהל, אז אני סוגר. אז אתה סוגר ומה אתה עושה עם העובדים? יודעים כבר 5 שנים שזה הולך לכיוון.

נציג האופוזיציה עיריית חיפה, בבקשה.

אנחנו עוסקים פה בדיני נפשות. פעם אחת, לפטר עובדים בעלי משפחות ולהשאיר אותם ללא פרנסה, זה דיני נפשות. מהצד השני, להשאיר את המציאות כפי שהיא, זה גם דיני נפשות. לכן העובדה שהמיכל היום לא מתפקד, אני חושב שזאת בשורה לתושבי חיפה.

הצורה שבה זה נעשה ומהלך הדוברות שנעשה סביב העניין הזה חוטא לאמת. סוגיית המיכל היא סוגיה ביטחונית, היא לא סוגיה של זיהום הסביבה וזאת לא סוגיה של איכות הסביבה. במשך עשר שנים אנחנו מעלים במועצת העיר את סוגית מיכל האמוניה, מעלים את סוגיה של הרחבת בז"ן. אנחנו מבקשים בהצעות לסדר ושאילתות לקבל יותר מידע על העניין הזה, להפסיק את ההרחבה של בז"ן, לא לאפשר את פעולת המיכל כפי שהיא היתה. אנחנו שומעים מראש העירייה שהכול בסדר וזה המיכל הכי בטוח בעולם. בז"ן לא מזהם, תל-אביב מזהמת יותר, אין שום בעיה עם שום דבר.

מי אומר את זה?

זה מה שיונה יהב אמר כל השנים. זה אפילו תועד באיזה סרט מטופש.

אנחנו חושבים שהפעילות שנעשית היום היא נעשית לצורך המשך הרחבת בז"ן. להסיט את הדיון מהזיהום שיש במפרץ לסוגיית מיכל האמוניה, נעשה רק בשביל לאפשר את פעילות בז"ן. יהב מחזיק בסקר שאומר ש-89% מתושבי חיפה רואים בו אשם במזהמים שיש במפרץ. אנחנו עוד מעט הולכים לבחירות. אי-אפשר ללכת לבחירות עם סקר כזה, גם אם הוא נכון רק ב-50%.

מה נעשה? תסתכלו על מפרץ חיפה, שזה משהו שצריך לטפל בו וברצינות. תיראו איפה החוליה הכי חלשה, איפה יש החלטה כבר להעתיק ולסגור ושם יפעילו את כל הכוח. כשזה קורה, לא יכול להיות דיאלוג. כשזה קורה, עובדים מפוטרים. אי-אפשר לנהל דיאלוג לא על לוחות זמנים ולא על מציאות כזאת שאנחנו מביאים פתרון שאפשר לחיות איתו.

אנחנו ננסה להגיע לפתרון פה.

בכל מקרה, אני חושב שפיטורי עובדים לא עומד על הפרק. אני חושב שזה התפקיד כרגע של הוועדה.

זה לא התפקיד של הוועדה אבל היא לוקחת את זה על עצמה.

היא לוקחת את זה כי הממשלה לא מתפקדת.

לא אמרתי את זה.

אני אומר.

היא לוקחת על עצמה, מה לעשות.

גפני, הערה לסדר.

יש כאן התקפה חזיתית נגד יונה יהב של כולם.

בצדק.

בצדק או לא בצדק. אני חושב שלמען הדיון מישהו חייב להיכנס לדבר מטעמו. צריך להחזיר אותו ולתת לו להגיד. אפשר להתמודד עם מה שהוא יגיד.

אחמד, אני נגד יונה יהב. לא חשוב מה שאני חושב, לא רלוונטי. תשאל את טמיר. אמרתי לטמיר שאני מבקש להזמין את יונה יהב. אמרתי שאני אתן לו את כל הכבוד והוא יישב כאן לידי. מדובר בפיקוח נפש. מדובר בעובדים, מדובר בסוגיה מורכבת ובעייתית. לא חשבתי לעשות פוליטיקה.

אני מקבל את מה שאתה אומר. תכף תשמע את הסיכום שלי.

אליהו לוטטי, בקצרה. הבנו את עמדת הוועד.

אני רוצה להגיד כמה דברים בנושא העובדים ובני המשפחות שלהם שנלקחו כבני ערובה. כרגע משתמשים בהם כמו בכדור במגרש. כולם פה יורים על כולם. אנחנו פה כרגע הנפגעים. יש כרגע פתרון שמקובל על כולם. בואו ניקח את זה, כמו שכולם אמרו, לטווח הקצר. בואו ניקח את האיזוטנקים. אפשר להפעיל גם אצלנו. אצלנו ובדרום זה אותו דבר. זה אותו מוצר, זה אותו מפעל, זה אותו דבר. שלא יחלק אותנו ושלא יפריד בינינו ושלא יעשה בינינו שום מלחמות. אין מלחמות בין הצפון לדרום. לשחק בנו כמו שהוא משחק? אלפי אנשים ומשפחות תלויים עכשיו בהחלטה שלו. הוא משחק. אנחנו כולם יודעים שהוא לא יסגור ואנחנו יודעים שהוא צריך אותנו. אז המשחק הזה לא במקום. אנחנו לא צריכים לסבול את זה. אף אחד כבר לא ישן הרבה זמן, כולם סובלים ומקבלים מחלות סתם. הוא יכול לקחת חזרה את כל המכתבים, קודם כל. באנו לבקש מהוועדה, שקודם כל תדאגו שהוא ייקח חזרה את המכתבים. זה הכי חשוב.

תודה רבה.

רומי אבן דנן מהמשרד להגנת הסביבה.

אני חייבת להתייחס לעניין האנייה מכיוון שהעלו פה כמה וכמה פעמים שהמשרד התנגד ואנחנו אישרנו חלופה רק בהתאם להחלטה של חיפה כימיקלים.

אני שוב רוצה לומר. מערך האמוניה הישן שנסגר על אנייה גדולה, שהיתה בין 10,000 ל-36,000 טון. אלה אניות גדולות עם זרוע פריקה והזרמה למיכל שהוא גדול. כאשר אנחנו בחנו בדצמבר את המערך שהיה קיים אז, הסיכון שנשקף לאוכלוסייה היה מהאנייה הגדולה. לאור זאת אנחנו זימנו את המפעל לשימוע, ביקשנו מהם להציג לנו חלופות נוספות. מאחר והם לא הציגו, אנחנו הודענו להם על סגירה.

כאשר הם הציגו לנו חלופות נוספות ובין היתר גם של אנייה מוקטנת של 2,500 טון, שזה הבדל משמעותי. עשינו לזה בדיקה מעמיקה, גם בהתאם למדיניות המשרד וגם בהתאם לתרחישים שהם מחמירים יותר. היו שני שינויים באנייה. אחד, זה כמות האמוניה שבמיכל, שהיא ירדה ל-2,500 טון. הדבר השני שמשפיע גם על הגעה של ריכוזי האמוניה לאוכלוסייה, זה הספיקה שלה. באנייה גדולה זה היה 500 טון לשעה ועכשיו אנחנו מדברים על 100 טון עם ירידה ל-15 טון לשעה. זה הבדל משמעותי.

הבדיקות שאנחנו עשינו והדוחות שאנחנו עשינו, יש הבדל בין הדוחות שעשינו לאנייה הגדולה לבין הבדיקות שעשינו לאנייה הקטנה. הוכחנו שגם במצב שיש אבדן תכולה מלא של האנייה, זה לא מגיע לרצפטורים ציבוריים. אמרנו שאין בזה סיכון, אבל זה לא יגיע לאוכלוסייה, גם אם התדירות של האנייה היא גבוהה יותר וגם זה שהאנייה נמצאת יותר ימים, עדיין בעת אירוע, לא יגיע לאוכלוסייה.

יש לכם חוות דעת לעמוד מאחורי זה? חוות דעת מקצועיות? ביטחוניות? אין חוות דעת.

אני גם אדבר על חוות הדעת.

לא מקובל עלי ש"צלול" ישמיצו אותנו ויגידו לנו שאנחנו בוחנים, אחרי שאנחנו בדקנו את זה באופן מעמיק, כמו שאמרתי. גם אנחנו וגם היועצים מחו"ל בדקנו. אני יכולה לוועדה, כפי שהצגנו גם לבית המשפט וגם העברנו ל"צלול", חוות דעת של יועצים בארץ ובעולם, אשר בחנו את הנושא הזה.

אני חושב שהנהלת המפעל הבינה שכל הוועדה כולה רוצה למצוא פתרון כדי שהמפעל הזה ימשיך לעבוד ושהעובדים יעבדו. אנחנו מבינים שהצרה היא לא כאן ואולי גם לא אצלכם.

אני רוצה לבקש מהמפעל. כמו שידעתם היום בתפוקה של 15% להחזיק את שאר העובדים ולשלם משכורות, לתת לנו עוד זמן ולא לפטר.

אני הולך לסכם את זה.

אני רוצה להתייחס בשתי מילים. ראשית, אני מכיר את הוועדה הזאת 20 שנה בפורומים שונים. אני חושב שמעולם לא נעשה דיון בוועדה הזאת דיון על פיטורים במפעל מצליח ומרוויח. כל הדיונים פה, כולל הדיון לפני שעה, היה בבעיה כלכלית.

לא, לא, גם "טבע" מרוויחה. אל תבלבל אותנו עם העובדות. "טבע" הרוויחה מיליארד שקל ברבעון.

לנו אין בעיה. הבעיה היחידה שלנו היא שסגרו לנו את הברז. סגרו לנו את הברז לפני למעלה משלושה חודשים.

זה היה בהפתעה? אחריותכם היתה למצוא פתרונות. אתם ברחתם כי רציתם שתקבלו בדיוק את מה שאתם רוצים.

יעל, אתם רוצים להעניש את העובדים כי הם טעו?

לא.

יורם, מה שאתה לא חייב, אל תגיד.

דיברו פה לגבי ההפרד ומשול לגבי האיזוטנקים. צריך להבהיר את זה כי נאמרו פה דברים מחוסר ידע. הסיבה שעוסקים כרגע בדרום זה כי לצפון אין רישיון עסק.

שניים. תקשיבו טוב, אין בגלובוס כמות איזוטנקים הנדרשת להפעלת חיפה כימיקלים. זה לא קיים. אפשר לצעוק מפה ולצעוק משם. גם הכמות שאספנו היום לא מספיקה לדרום.

תודה רבה, אני מבקש לסכם כדלהלן: יש תמונת מצב, כשתמונת המצב הזאת היא עובדה. יורם ראב"ד צודק בעניין הזה. זאת חברה מצליחה, היא הרוויחה הרבה מאוד כסף. אני מפרגן לה על זה, הכול בסדר.

קרה תהליך שהתהליך הזה נעשה מחוסר דיאלוג ברור. יש פה שלושה גורמים שהיו צריכים לדבר ביניהם במשך השנים האלה. לדבר בלי פוליטיקה ובאופן אמיתי. הגורם הראשון זה הנהלת המפעל. אני לא אומר את זה לפי סדר עדיפות, אבל אי-אפשר בלי הנהלת המפעל במקרה הזה. הגורם השני זה הממשלה, המשרד להגנת הסביבה, שהוא צריך להיות הגורם שנותן את הרישיון של הרעלים וכל מה שנלווה לזה. הגורם השלישי זה עיריית חיפה. הדיון הזה לא התקיים. הוא התקיים בדו שיח של חירשים, שלא לדבר על העובדים וכל מה שמסביב וגם אנחנו.

אנחנו נכנסנו לעניין ולא מתכוונים לצאת מזה. אנחנו מבקשים כך:

אנחנו רואים שאין דיאלוג ואין דיון. אנחנו מבקשים שלושה שבועות שהמשרד להגנת הסביבה, יחד עם עיריית חיפה, יחד עם הנהלת המפעל, או שיגיעו לפתרון של לתת רישיון עסק זמני לחצי שנה, כמו שהציעו חבר הכנסת מיקי רוזנטל ואחרים. אנחנו לא מפרידים בין הדרום לצפון. אנחנו מבקשים שיבוטלו מכתבי הפיטורין למשך שלושת השבועות האלה של הדיאלוג. לקחתם על עצמכם ארבעה חודשים, כפי שטענתם, אתם תיקחו עוד שלושה שבועות.

אם לא תיקחו על עצמכם את הדבר הזה - אני לא נוהג לאיים. לא איימתי על אף אחד אבל אני רק אומר לכם שאתם הופכים את הוועדה לעוינת. אנחנו נכנסנו לעניין, הזמנו את כל הגורמים הנוגעים בדבר. לצערי לא כולם הגיעו. אחד מהם לא הגיע במתכונת שאנחנו סברנו שהוא יגיע. לשבת שלושת הגורמים האלה ובתוך שלושה שבועות לחזור עם פתרון.

הפתרון צריך להיות שלא יזהם ויסכן את המפרץ. הפתרון צריך להיות שהעובדים יחזרו לעבודה.

נדב, גם אם אתם תרוויחו פחות, אתם חייבים את זה למדינת ישראל, אתם חייבים את זה לעובדים. אני אומר לכם, שאם בשלושה השבועות האלה תהיה הידברות ודיאלוג והעובדים יישארו בעבודתם, אנחנו נהיה איתכם כי אז נרגיש מחויבים כלפיכם.

למה אתם אומרים סודות? אתם יכולים לא לקבל את זה.

הוא אמר לו שייתן חודשיים.

אנחנו מבקשים את זה. אנחנו נהיה בעניין. אם יהיה פתרון אנחנו נודה לכם, אנחנו נגיד שהכול בסדר, אם אכן הפתרון הזה יהיה על דעת כולם.

לא יתנהל דילוג ושיח כאשר מדובר על 1200 עובדים? לכם לא היתה ברירה, ואתם אמרתם בואו נפטר גם את הדרום. אף אחד מאיתנו לא מבין למה. יורם ראב"ד הסביר לי בטלפון אבל אני קשה הבנה.

ואז, המציאות הזאת שאני מאמין שאם אכן יתנהל הדיאלוג הזה, אני מאמין שיימצא פתרון. לא יימצא פתרון, נתכנס פה מחדש. תציגו את הדברים ותגידו איפה הבעיה.

נציגת המשרד לאיכות הסביבה אמרה שיש פתרונות. צריך.

אני לא מבקש מכם תשובה. בעוד שלושה שבועות נבקש את התשובות האלה. אם נשמע מחר שלא הקפאתם את הפיטורים – יהיה לכם עסק איתי.

לכן אני מבקש שתשיבו את מכתבי הפיטורים.

יהיה לכם עסק עם גפני ויותר מזה, הוא ישלח אותי ליונה יהב, שלא כדאי לאף אחד.

צריך להשיב את העובדים, לנהל את הדיאלוג הזה. לבוא לפה בפרק הזמן הזה. אם עד סוף שלושה שבועות לא יהיה פתרון, או להגיד לי באמצע שאנשים לא רוצים לשבת או שלא יושבים.

גפני, זה מרובע, זה עובדים, הנהלה, ממשלה ועירייה.

אני מבקש, אם יהיה צורך - - -

אנחנו גם יכולים להיות שותפים.

כן, זה ברור.

אני מציע שאם פתאום יתעוררו בעיות, תגידו אנחנו גם נתווך ונהיה בתוך העניין. אנחנו נהיה בעניין כי בסוף יש לנו את היכולת. יש לנו את היכולת למי שלא משתף פעולה, לגרום לכך שיהיו לו בעיה אחרונה.

שלושה שבועות להקפיא אחרת זה לא בסדר.

אתם תצטרכו למשוך את פיטורי העובדים. אין ברירה, יש דברים שכשיש בעיה מתגברים עליה.

זה הסיכום שלנו. מישהו חולק על הסיכום הזה?

לא כולנו מאחוריך.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45.