הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 601

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, י"ז באב התשע"ז (09 באוגוסט 2017), שעה 10:00

תקנות הרוקחים (תמרוקים), התשע"ז–2017.

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מיכל בירן

מירב בן ארי

איציק שמולי

נאוה בוקר

דוד ביטן

חיים ילין

מיקי לוי

משה בר סימן טוב - מנכ"ל משרד הבריאות

ד"ר אוסנת לוקסמבורג - מנהלת חטיבת הטכנולוגיות הרפואיות, מידע ומחקר, משרד הבריאות

איל שורצברג - מנהל אגף הרוקחות, משרד הבריאות

רינת בכר - אחראית קוסמטיקה, אגף רוקחות, משרד הבריאות

נילי חיון דיקמן - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבריאות

אנואר חילף - הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה

מיכל פינק - סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה

דבורה מילשטיין - עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, נושאים בין-לאומיים, משרד הכלכלה

שירה דימניק - מנהלת ענף תקציבים, רפרנטית, משרד האוצר

עדי חכמון - רכזת תעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר

עידו סופר - רפרנט תעשייה ומסחר, משרד האוצר

ינון גוטגליק - עו"ד, משרד האוצר

שי גלברג-סומך - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

תמר באום - מתמחה מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אסף קובו - כלכלן, רשות ההגבלים העסקיים

חנה לאידרשניידר - מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

משה עדן - ראש חטיבת הייצוא והממונה על רגולציה בחבר, איגוד לשכות המסחר

שלומי שניזיק - חבר הנהלת חטיבת התמרוקים, איגוד לשכות המסחר

דוד פפו - יו"ר, הסתדרות הרוקחים בישראל

מוחמד יונס - יו"ר, תנועת "אופקים"

רעות קינן - יועצת לענייני חקיקה, התאחדות התעשיינים

הדר מרלי - מנהל לקוח, התאחדות התעשיינים

יאיר כהן - מנכ״ל, יבוא תמרוקים, התאחדות התעשיינים

יוסי ברגמן - יועץ הנדסי "כמיפל", התאחדות התעשיינים

מרים ברגמן - עוזרת ליועץ הנדסי "כמיפל", התאחדות התעשיינים

יואב גזית - בעלים, "בי.פור.יו בע"מ", התאחדות התעשיינים

ד"ר אליעזר פישר - מייסד, התאחדות התעשיינים

ד"ר נורית הראל - עו"ד, יו"ר, פישר תעשיות פרמצבטיות בע"מ, התאחדות התעשיינים

שמרית חסין - יועמ"ש "שסטוביץ", התאחדות התעשיינים

רבקה מזרחי - בעלים ומנהלת רכש, "יהודה ל. מזרחי בע״מ", התאחדות התעשיינים

רוני רוטמן - ראש מטה ואסטרטגיה, "דיפלומט מפיצים", התאחדות התעשיינים

ענת רוזה - מנהלת רגולציה "לוריאל", התאחדות התעשיינים

דורית שביט - מנהלת פעילות ישראל "ג'ונסון אנד ג'ונסון", התאחדות התעשיינים

ירמיהו מזרחי - מנכ"ל, "א.משי תעשיות בע"מ", התאחדות התעשיינים

שחר עינב - מנהל רישום ורגולציה "ש.ע.", התאחדות התעשיינים

מורן שקלאר - יועמ"ש "א.פ.י חורי הפצה בע"מ", התאחדות התעשיינים

גלי עמיר - "גלי עמיר, ייעוץ ורישום תמרוקים", התאחדות התעשיינים

צוריאל עובדיה - מנכ"ל, "איינשטיין צור יבוא יצוא וסחר בינ"ל בע"מ", התאחדות התעשיינים

אייל מנצור - סמנכ"ל, "איינשטיין צור יבוא יצוא וסחר בינ"ל בע"מ", התאחדות התעשיינים

אורן רווח - מנכ"ל, "אסתי לאודר ישראל", לשכת המסחר ירושלים

ראובן בילט - עו"ד, יו"ר חטיבת הקוסמטיקה בלשכת המסחר, "לילית קוסמטיקה", איגוד לשכות המסחר

אלון אלבז - סמנכ"ל

רון שרוני - מנכ"ל, חברה לייבוא מקביל "כל פרפיום ישראל"

גולן אלבז - מנכ"ל

שלמה פומרנץ - בעל העסק "דיוטי פרי"

דועאא גזוואי - מזכ"ל, אופקים, "אפק לשלום ודו-קיום"

ליאור טרגן - מת"ל, כנסת 19

שלו בראנץ - שדלן/ית

דפנה פביאן - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד לשכות המסחר-חטיבת התמרוקים (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: פרוקטר אנד גמבל ישראל)

עידית שבתאי סידיס - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד לשכות המסחר-חטיבת התמרוקים (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: פרוקטר אנד גמבל ישראל)

ענת מימון

אפרת סלבין (מתמחה)

אתי שבתאי

רונית יצחק

תקנות הרוקחים (תמרוקים), התשע"ז–2017

בוקר טוב, חברים, שלום, היום 9 באוגוסט 2017, י"ז באב תשע"ז, השעה 10:03. היום אנחנו בתקנות הרוקחים, סעיף התמרוקים תשע"ז–2017. ניתן היה להעיר בכתב, כל מי שהיה מעוניין לפני כמה ימים, ולאור כל הדיונים שהיו – חלקם גלויים, חלקם פחות, חלקם בפגישות אישיות, ובפגישות נוספות – אנחנו יודעים שזה לא יהיה מהלך קל, ויש לנו זמן כדי לקדם את התקנות האלה, אבל עם סדר, לא בקפיצות. יש לנו זמן לעשות את הדיון ראוי, למצות את כל הנקודות שיהיו במחלוקות, ויהיו.

תראו איזו נוכחות יפה של חברי כנסת דווקא בפגרה, ברוכים הבאים, באמת. ולכן, אני מציע שנתחיל. ותודה למנכ"ל משרד הבריאות שמצא לנכון גם להצטרף פעם שנייה לדיון הזה, לא יודע אם יהיה לו סבלנות עד הסוף, אנחנו מקבלים אותך כמה שתרצה. ברשותכם, ניתן למנכ"ל לפתוח את הדיון בכמה מילים, אחר כך חברי כנסת, אם לכם יש עניין לפתוח, ומייד אחר כך מתחילים בקריאת התקנות.

ברשותך, קצת zoom out על התהליך, מה עשינו בין הישיבות, ומה לדעתנו צריך לעשות כדי להגיע למצב שכן יהיה לנו מוצר בשל לעבודה. להתחלה של הרפורמה מבחינתנו הייתה תכלית מאוד ברורה, ואז במהלך הדרך היו הרבה סטיות לכל מיני כיוונים שהביאו אותנו בראייה שלנו למבוי הסתום שבו אנחנו נמצאים כעת. ולכן, בראייה שלנו צריך עכשיו לחזור לדרך המלך שבה התחלנו. מבחינתנו, רצינו שישראל תהיה אירופה בהיבט הזה. כולם מדברים על זה שהם רואים בפולין ובצ'כיה ובלונדון ובמדינות נוספות באירופה מוצרים זהים למוצרים הישראלים, או במגוון הרבה יותר רחב, בזמינות יותר גבוהה, ובמחירים כמובן יותר זולים, וכמו כולם גם אנחנו שאלנו את עצמנו למה.

ולכן, הרפורמה שקבענו מבוססת על העקרונות האירופים, מתוך מטרה להגיע למצב שבו כל מוצר שמשווק באירופה, בין אם הוא מיוצר באירופה או מיוצר במקום אחר ומשווק באירופה, וניתנה לגביו נוטיפיקציה לשיווק באירופה, יהיה באופן אוטומטי משווק גם בישראל. ואז כל התרגילים שאנחנו עושים של קיצור זמנים ויבוא מסוג אחד ויבוא מסוג אחר, ודברים מהסוג הזה, היו מתייתרים לחלוטין.

כמו שבתרופות יש לנו מנגנון של הכרה הדדית עם אירופה, כל תרופה משם יכולה להיות פה ולהפך – זה גם נתן boost אדיר לתעשייה הישראלית – כל תרופה ישראלית יכולה באופן אוטומטי להיות משווקת פה. כלומר, הם סומכים על מנגנון ההכרה שלנו, ואנחנו סומכים על מנגנון ההכרה שלהם, ובעצם אם משהו נרשם באחת מהמדינות לשיווק אז הוא באופן אוטומטי גם כאן. לשם צריך להגיע עם אירופה. זה דורש הסכם עם האיחוד האירופי, שיש לגביו כבר מסגרת כללית שמגדירה שאנחנו רוצים לעשות מנגנון הכרה הדדית, יש לנו את זה בתרופות, אנחנו עובדים על זה בציוד רפואי, וצריך לעשות את זה בעוד דברים. דבר ראשון בתמרוקים, זה דורש עבודה, אבל לשם אנחנו צריכים לכוון את העניין.

ואז התחילו כל מיני סטיות מסוג כזה ומסוג אחר. אם היינו במצב הזה היום, כל הדיונים שאנחנו עושים פה היו מתייתרים מאליהם, כי כולנו הרי משווים את עצמנו לאירופה ולמה שקורה באירופה, אז זה היה בדיוק כמו אירופה. הדבר היחיד שהיה הבדל במחיר עם אירופה זה אולי שיעור המס ועלויות ההובלה, אלו הדברים היחידים שהיו משתנים. וכמו שאמרתי, זה גם היה נותן יתרון אדיר לתעשייה הישראלית, כי על סמך ההכרה שלהם פה היו יכולים לשווק באירופה.

הגענו למצב שמכל מיני – הסוס הזה שנכנס לתהליך העבודה יצא גמל קיטע או קיפח, לא משנה, ויש לנו פה - - -

אל תתקוף גמלים, הם מהאזור שלי.

אתה, אני זוכר, מאזור אחר.

מבאר-שבע, זה אזור הגמלים.

אז הגמל כבודו במקומו מונח. אם רוצים לייצר גמל צריך להחליט שרוצים לייצר גמל. פה רצו לייצר משהו אחר, והגיע אפילו לא גמל כמו שצריך. אז זה בעיני המקום שבו אנחנו נמצאים היום, ולכן אנחנו בתווך שבין הישיבות נכנסנו מאוד לעומקם של הדברים. אני גם באופן אישי וכל הצוות המקצועי במשרד ישבנו עם משרד הכלכלה, ישבנו עם משרד האוצר, ד"ר אסנת לוקסמבורג ישבה עם היבואנים, עם היצרנים ועם היבואנים השניים, כפי שהם קרואים פה בוועדה.

עם משרד המשפטים.

עם משרד המשפטים, כמובן, שמלווה אותנו בתהליך הזה. ואנחנו מנסים עכשיו ליצור איזשהו מצב שבו אנחנו מצד אחד לא נאמר: אנחנו עושים עכשיו הפסקה עד שנגיע לעולם האירופי, שזה תהליך שיכול לקחת שנה-שנתיים או שלוש, זה תלוי בקצב העבודה שלנו כממשלה על כל זרועותיה, אבל כן לכוון לשם ולראות איך משם אנחנו מקפלים אחורה ולא עושים תהליך הפוך. אנחנו בקשר, אנחנו רואים את כל המכתבים שמגיעים מכל מיני מקומות, בחלקם יש טענות שראויות לבדיקה, ואנחנו בודקים אותן עם עמיתנו האירופים.

אני אומר בזהירות שיש פער גדול בחלק מהמקרים בין מה שכתוב במכתב לבין מה שאנחנו שומעים מהרשויות הרגולטוריות באירופה. אמרתי, יש שני דברים שלא נתפשר עליהם, וזה לא על רמת הביטחון שלנו ביכולת להבטיח לציבור שמה שהוא מקבל הוא ברמת בטיחות מספקת. וכבר זימנת אותי פה לדיון על איזושהי סלמונלה, אם אתה זוכר, שאפילו לא יצאה משום מקום, וזו סלמונלה וזה במזון, וזה מזון לא רגיש, ובמזון אין זיופים, ואלו לא חומרים כימיים. אני לא אגיע לפה על איזשהו ילד שנמצא באיזשהו מצב קשה באיזשהו בית-חולים כי הוא בלע מי פה – הבאנו לכם בשבוע שעבר משחת שיניים, השבוע הבאנו מי פה שגם הם ממקור עלום.

תיזהר, אל תפרסם, היית צריך להדביק על זה מדבקות.

אוקיי.

באמת, בואו נשמור על אתיקה.

אבל אלו מי פה שמגיעים, אנחנו מביאים מוצרים אוטנטיים שנתפסו על-ידי יחידת - - -

אני אפתיע אותך, אני באופן אישי משתמש בזה. תראה איך אני נראה.

אבל אני באופן אישי לא אמליץ לך להשתמש בבקבוק הספציפי הזה, כי אנחנו לא יודעים מה הבקבוקים הספציפיים האלה עברו.

אתה עושה יבוא מקביל של מוצרים שאנחנו אוכלים, ומי פה שאנחנו מוציאים.

לא מוצרים רגישים, חברת הכנסת מירב בן ארי.

אני יודעת, תאמין לי, על האלרגנים, אתה יודע שיש לי מומחיות באלרגנים.

לא מוצרים רגישים, לא פורמולות לילדים.

השאלה אם זה מיוצר בארץ.

- - -

רגע, סליחה, עזוב את האלרגנים, אתה יודע שהמומחיות שלי זה לאלרגנים.

לא רק אלרגנים.

אתה יודע שיש לי קצת היכרות בצליאק ואלרגנים. אתה כן עושה יבוא מקביל, אבל של אוכל. עזוב אלרגיות, אוכל יכול בסופו של דבר גם לגרום נזק.

אוכל פחות רגיש, מירב.

וזה עוד אתה מוציא.

מירב, אוכל פחות רגיש מתמרוק.

בואו לא נתווכח.

זה לא ויכוח.

מה לא? אנשים הולכים למסעדה עם קלקול קיבה.

מירב, זה לא אותו דבר, זה לא אותם עולמות רגולטוריים.

אנחנו חושבים שאת טועה.

כי מי פה זו הדוגמה הכי פחות טובה.

מירב, אמרתי לך משהו, את צריכה לעזור לי.

ברור. הבטחתי לאלי שאני עוזרת לו.

אנחנו גם פה לעזור, ואנחנו בטוחים שבסוף אנחנו - - -

כן, אבל זה מי פה, אתה אפילו לא שותה את זה. נו, באמת.

אבל זה נספג מהפה.

מירב, אבל אני לא כימאי ולא טוקסיקולוג וגם את לא.

ברור, בגלל זה אני אומרת לך, אוכל אתה מייבא וזה לא?

ולכן, אני מציע שבאמירות האלה כולנו נשמור על ענווה מקצועית, ואם המוצר הזה כשהוא מקולקל או כשהוא מזויף, והיום אנחנו יודעים לשלוט בזה - - -

עזוב, אתה יכול ללכת למסעדה ולאכול אוכל מקולקל.

לא, מירב, אני לא אעזוב, אני לא אעזוב, זה לא אותו דבר. מירב, אני לא מביא פורמולות לילדים ביבוא מקביל, אני לא מביא מזון רגיש.

אתה לא מביא פורמולות לילדים, אבל גם מוצץ מורעל או מוצץ שעבר תהליך לא טוב יכול לפגוע בילד.

נכון. נכון מאוד.

עזוב. אדוני המנכ"ל, אין לזה סוף, הרי אין לזה סוף, אתה יכול להבריח דברים ואתה יכול להרעיל ילדים ומבוגרים בלי סוף. אז לא הבאת לה את הפורמולה, לצורך העניין, את ה"מטרנה", אבל הבאת לו מוצץ או הבאת לו - - -

אני לא הבאתי לו מוצץ, אגב. מוצץ הביאו לו עמיתי ממשרד הכלכלה.

כן, אבל אני מאוד שמחה שהם הביאו.

ויש על זה תקנים.

כי אם לא, אני הייתי משלמת על מוצץ פי עשרה.

אני בטוח שהם לא יביאו מוצץ.

מזל שהם עושים יבוא מקביל למוצצים, גם בשבילך, דרך אגב.

אני בטוח שגם אם הוא יעלה לך פי חמישה ואת תהיי בטוחה שהילד שלך בטוח, את לא תקני מוצץ ממקור עלום.

אתם לא התאוששתם מהפרשה של "רמדיה", ועל זה כולנו משלמים.

נכון. מירב, אנחנו לא התאוששנו מ"רמדיה", והציפייה של מדינת ישראל היא שכשקורה מחדל המדינה מפיקה לקחים., אז המדינה הפיקה לקחים.

אבל עד מתי נשלם את זה? עד מתי נשלם את זה? עד מתי?

כמה שצריך.

משה, אני מתנצל, אבל תסיים.

אז מה הבעיה לעשות ביקורות פתע? תעשו ביקורות פתע.

אני רוצה להתכנס.

עד מתי אזרחי מדינת ישראל ישלמו על זה?

מירב, אם היו הורים שהיו מגיעים בגלל שקרה משהו לילד שלהם - - -

אבל אין לזה סוף.

הם לא היו אומרים תודה שחסכתם להם חמישה שקלים.

מה מסוכן ומה לא, זאת השאלה.

- - -

אבל, מיכל, אין לזה סוף, כל דבר מסוכן.

זה לא מדויק.

הסיכון נמצא בכל דבר, הסיכון נמצא, וזה מסוכן לתינוק.

מירב, עד כאן. תסיים, בבקשה, משה.

אני רוצה להציף את הבעיה. הצענו, אגב, אם משרד אחר מרגיש שהוא יודע לנהל סיכונים לא תחת פוסט טראומה הם מוזמנים לעשות את זה.

אני סומכת על משרד הכלכלה שהם גם יודעים לנהל סיכונים.

אז שיעשו את זה.

הצענו להם.

הם יודעים לנהל רק סיכונים כלכליים, מירב, וזה הוכח לאורך כל הדרך.

גם לשר הכלכלה יש אחריות לאזרחי מדינת ישראל, מיכל.

סיימת, משה?

עוד שני משפטים אחרונים.

עם כל הכבוד, אבל אנחנו מומחים לבריאות.

איל, באמת, אני מכירה אותך, אתה עושה עבודה נהדרת, וגם את המנכ"ל שהוא עושה עבודה נהדרת, ואני תמיד מפרגנת לכם, אבל אני חושבת שאתם קצת - - -

מירב, סיכמנו אתמול שאת תעזרי.

הנה, אני מסיימת.

מירב, אפשר להסתפק בפרגון.

מסיימת בפרגון.

היית צריכה להתחיל ולסיים בזה.

הכי טוב. אתה יודע שאני אדם חיובי, אבל אני חושבת שאתם – בוא, אין לזה סוף.

אלי, אני רוצה רשות דיבור, יש לי דיון.

עכשיו רק במשפט. אמרנו שמדינת ישראל כמדינה מתקדמת צריכה ליישר את מערכות הרגולציה שלה בנושא הזה לפי אירופה, זה בר השגה, אפשר להגיע לשם, זה יוריד את המחירים, זה יגדיל את ההיצע, וזה יעשה את כל מה שצריך. זה דורש עבודה, זה לא יכול לקרות ברגע. אנחנו שואפים לשם, ובאמצע לראות מה קורה בטווח הביניים. זה דורש עוד עבודה גם מבחינת הנוסח שיש פה היום, הוא לא נוסח שאנחנו יכולים לומר שהוא משקף את התובנות שלנו מהשבוע האחרון, כי עוד לא סיימנו גם להפיק את התובנות, ולכן עמדתנו בנוגע לתהליך היום ידועה. אבל בכל זאת באנו לפה, ואנחנו אומרים שבסוף יהיה מוצא ופתרון.

אמרתי את זה באופן מאוד ברור. אחרי הפתיחה שלך ושל חברי הכנסת, במידה שירצו, אנחנו נכנסים ישירות לקריאת התקנות. זה התהליך שקבעתי וכך יהיה. אם יש לכם דרישות אחרות, יש לכם זכות בלעדית.

למשוך את התקנות.

תמשכו את זה, אם אתם רוצים, בהתחלה, באמצע או בסוף. אתם גוף מאוד אחראי, באופן אישי אני מאוד מעריך את משרד הבריאות, ואני גאה שמעל שליש של הדיונים בוועדה הזאת קשורים אליכם. אנחנו נהנים גם לעשות דברים אדירים, גם אם יש לכם מערכת שזקוקה – יש לנו, זו המדינה שלנו, זה המשרד שלנו – שזקוקה לעוד הרבה שיפורים. אבל היום אנחנו מתכנסים כדי לדון בתקנות שהוגשו על-ידכם, שיהיה ברור, המשיכה היא רק על-ידיכם אם תרצו.

נכון, בהחלט.

הצעתי שיטה אחרת כדי להתקדם. שנתחיל בקריאה, איפה שאנחנו רואים שלא ניתן להתפשר, לדחות את זה, כי יש לנו עוד לפחות דיון אחד, אם לא שניים, לדחות כדי שתמצאו את הנוסחה המתאימה בהמשך. ונתקדם כדי לעמוד בזה שבסוף חודש ספטמבר יוכל להיות חוק של התמרוקים.

כבר אמרת בדיון הקודם, וגם אנחנו אמרנו, שהציפייה שבסוף חודש ספטמבר תהיה בישראל מערכת רגולטורית אחרת על התמרוקים היא לא ריאלית בלשון המעטה.

בשביל זה יש גם חוקים.

הייתה על זה הסכמה גם בוועדה.

אמרתי, ואנחנו נשתמש בכל הכלים שניתן כדי לעשות את זה חוקי, זה ברור, ובלוח זמנים שאפשר יהיה, נעשה את כל המהלכים הנדרשים בכיוון זה.

בסדר גמור.

אני מבקש מכל חברי הכנסת, בבקשה, בקיצור רב, לא יותר משתי דקות, בסדר? בבקשה, נאוה.

תודה רבה, אדוני יושב-הראש, תראה, למיטב הבנתי גם משרד האוצר וגם משרד הכלכלה רצו לעשות איזושהי רפורמה חיובית ויצא ההפך, גם אתם, משרד הבריאות. ואני מעריכה שהיבואנים הנוספים לא יצליחו להתמודד עם התקנות האלה. אם אנחנו מסתכלים על טובת האזרח, על האינטרס הציבורי, צריך להבין שהיבוא המקביל מיטיב עם הציבור, כי התקנות האלה קודם כול יפגעו ביוקר המחיה, הם יעלו את המחירים, הם יבלמו את התחרות. הם הרי יעבירו את כל הכוח לחברות שהן מונופול, והן היחידות שתוכלנה בעצם להתמודד עם אותן תקנות.

זה ניתוח שלך, אני חייב לתת לך עצה. דווקא אלה היבואנים החדשים שהצטרפו לוותיקים אומרים את ההפך, אבל תמשיכי בניתוח שלך.

אני מביעה את דעתי. אני סבורה שאפשר להחריג את הבושם, כי בושם זה לא מוצר רגיש כל כך.

בושם חייבים להשאיר.

אפשר להחריג אותו.

אני לא רוצה לתת תשובות כרגע, ברשותכם.

וגם אין בעיה להקים איזשהו גוף מפקח, גוף שיעשה ביקורות פתע, שהביקורות האלה ימנעו באמת את היבוא של אותם מוצרים שעלולים להזיק לציבור וגם ימנעו – אל תשכח שאנחנו עומדים בפני סכנת פיטורים של מאות עובדים שעלולים להיות מפוטרים בגלל המצב הזה. תודה.

תודה. עוד מישהו רוצה? בבקשה.

אני רוצה להגיד משהו פשוט מאוד. יש כאן איזושהי נטייה, ותסלחו לי, אנשי משרד הבריאות, להפחיד את הציבור. הנה, אם אנחנו לא נעשה את הרגולציה הזאת אתם תלכו לסופר ותקנו מוצר מורעל. אז קודם כול יש לי חדשות, מה שנקרא "ברייקינג ניוז", השוק כנראה מלא במוצרים כאלה.

לא נכון.

לחלק אנחנו נחשפים, לחלק לא.

לא נכון, מירב, אנחנו תופסים אותם יום קודם. אלו שני דברים שתפסנו.

אבל אם אתה אומר שתפסת, אז אני אומרת, כן, אני מסכימה אתך, יש עוד דברים.

אנחנו תופסים לפני שזה נכנס לשוק, מירב.

אדוני המנכ"ל, אין לזה סוף. אני רוצה להסביר לך משהו, ואני חייבת רגע גם לציין את הפרסום הזה שהיה ב"גלובס" על משחת השיניים של "קולגייט". 16 שנה הבן-אדם עושה יבוא מקביל, פתאום יום לפני מפרסמים לו שיש סכנה. תגידו, ברצינות, מה אנחנו מנסים לעשות? הרי בסופו של דבר, אדוני היושב-ראש, באנו לכאן לכנסת הזאת כדי לטפל ביוקר המחיה, ואם אני נכנסת לסניף בפולין וקונה מוצר שעולה רבע מאותו מוצר , אותו "ג'ילט" אותו "קולגייט", יש בעיה פה, לא שם.

נכון, צודקת במאה אחוז.

כשאתה אומר לי, וכתבתי שאמרת לי "אנחנו רוצים להיות כמו אירופה", מה אתה רוצה להיות כמו באירופה? שאני הצרכנית נכנסת לשוק באירופה וקונה, או שאתה רוצה לתת לי בסופו של דבר שאני בעצם אקנה את אותו מוצר כאילו זה מוצר אירופי? אני רוצה להסביר לך משהו אחד, מבחינתי - - -

לא הבנתי את השאלה.

אני אסביר לך את ההבדל. יש הבדל בין זה שאני נכנסת עכשיו לאירופה, לוורשה, לצורך העניין, וקונה את אותו "קולגייט" או אותו "ג'ילט" ב-80% פחות, לבין זה שאתה מדבר על סטנדרטים אירופים, שאגב גם כתובים פה, שאתה מוציא פה יותר מ-100 מדינות שאי-אפשר כנראה יותר להשתמש בהן.

אפשר.

אתה תבין על מה אני מדברת?

אפשר.

לא, אתה לא.

מירב, אני אגיד מה אני רוצה.

תבדיל עם אירופה, האם אני קונה כמו באירופה או שאני כפופה רק לסטנדרטים? יש הבדל.

מירב, התשובה היא קונה כמו באירופה.

כמו באירופה.

איך? אבל איך?

אני אסביר. כי באירופה - - -

תסביר לי איך ירד המחיר?

תני להסביר.

מה, אתה עושה קסמים?

לא קוסם.

משה, תן לי לנהל את הישיבה.

אני עושה רגולציה כמו באירופה.

תנו לה.

תסביר לי, אם אתה קוסם.

ברגע שהיושב-ראש ייתן לי אני אסביר.

אני מבקש.

כי אם אתה קוסם, אני אקנה כמו באירופה. אני לא יודעת מה ניסיתם לעשות כאן, אבל עם כל התקנות האלה פה אין אפשרות.

ואני חייבת להגיד משהו על "רמדיה". אין ספק שזו פרשה קשה למה שנקרא אימהות, אבות, משפחות שלמות שבאמת, באמת בסופו של דבר הן נמצאו בסיטואציה שאני לא מאחלת לאף אחד, וגם למשרד הבריאות, חלילה, שהיה שם בטווח האש. אבל מאז "רמדיה" עברו המון שנים, ואפשר לעשות פיקוח, אמרה חברת הכנסת בוקר, ואפשר לעשות אכיפה, אבל אפשר במקביל גם להוריד את המחירים. ואמרה עוד משהו אחד כאן, ואני חושבת דווקא, אלי, שאתם חושבים אותו דבר, אבל זה כנראה לא כל כך ברור, אבל היא אמרה מאוד נכון, יש כאן שלושה – כמה?

שלוש חברות.

יפה. שלוש חברות, שלושה, לצורך העניין, שבאים ומנהלים כאן את כל השוק. אתה, באמצעות התקנות האלה, לא תאפשר לעוד גורמים להיכנס לשוק, זה חד-משמעית. כי אתם פשוט גומרים אותם.

זה ממש לא נכון.

ומילה אחת אחרונה, על "ביוטיקייר", כי הגיעה אלי פנייה של הסמנכ"ל שלהם, הוא פה דניאל?

הוא צריך להגיע.

אני חייבת להגיד משהו על "ביוטיקייר". חייבת להגיד, כי אני קונה שם, ואני מודה, ואין לי בעיה לקנות שם ולשלם חמישה שקלים על מברשת ולא 50 שקל כמו ב"סופר-פארם". אתמול סיפרתי לאלי, כי אמרתי לו: אלי, אתה פחות מבין באיפור, בסדר, פחות התחום שלו.

אפילו בטלוויזיה לא מאפרים אותי.

נכון. אבל אמרתי לו: אלי, אין לי שום אינטרס ב"ביוטיקייר", אני לא מקבלת מהם שקל, הם לא מעניינים אותי, מה שמעניין אותי זה שאני ואחותי וחברות שלי יכולות להיכנס לשם ולקנות – את נכנסת לשם פעם?

בטח, הייתי.

תקשיבי, לא רוצה לקנות ב"סופר-פארם", אני מודה, למה שאני אשלם כל כך הרבה כסף על אותו מוצר? אז אולי תהיה במברשת שערה פחות, אני לא יודעת, אבל who cares?

- - -

מילה אחת, כי זה 25 סניפים שייפגעו. ואני שוב רוצה שיהיה ברור, אני לא לוביסטית שלהם, לא מעניין אותי בכלל, לא הכרתי את הדניאל הזה בחיים עד שהוא לא שלח לי את המייל. כל מה שמעניין אותי זה האינטרס הצר שלי, ושל נשים אחרות להיכנס לסניפים האלה ולקנות את המוצרים האלה, וזה בסדר גמור מבחינתי.

- - -

אני מבטיח לשמר לך את זה.

אבל אנחנו משמרים את זה, כי נפגשנו אתו ונתנו לו פתרון.

לפי מה ששמעתי לא, אבל אם תאירו את עיני אחרת, אז בסדר. סיימתי. ושוב פעם, אין לי שום עניין עם "ביוטיקייר", שתדעו, בחיים לא פגשתי את הדניאל הזה. תקשיב, זה מטורף. תשמעי, זה רבע מחיר.

בבקשה, גב'. לוקסמבורג, קודם כול, שם מדהים.

זה חותם איכות. ברשותך, נענה לחברת הכנסת בן ארי.

לא אתה, אח שלי, תרשה לי. שמולי, אתה רוצה? איציק, בבקשה.

כן אנסה אחרי הנאום הדרמטי על "ביוטיקייר".

אולי יום אחד תצטרך להתאפר, אתה לא יודע איפה זה יפגוש אותך.

אתה לא מתגלח, אתה לא מתאפר, מה נשאר?

כן, מה נשאר לו? אתה מבין, זה רבע מיוקר המחיה.

חבר'ה, אני מציע, בואו נשמור על אתיקה, לא לדבר על גופים ועל גופים מסחריים אלה ואחרים, זה לא פייר.

יש לי שתי הערות, אדוני היושב-ראש, אחת, זו אומנם שאלה בנאלית, אבל אנחנו צריכים להגדיר לעצמנו, הממשלה צריכה להגיד מהי המטרה של החוק. כי לפי משרד הבריאות המטרה של החוק זה להעמיד עוד חומות ועוד גדרות כדי לבטח - -

זה לא משרד הבריאות.

- - את עצמו או את כולנו, למעשה, מפני אותה - - -

- - -

אני לא צריך עזרה. לא צריך עזרה.

בסדר.

אני חבר כנסת, מותר לי להגיד מה אני חושב.

חבר'ה, תתאפקו. תאמינו לי, הוא פנה אלי, ואני שותק.

הוא מדבר בשמנו.

ואני בינתיים חבר הכנסת שדיבר הכי פחות, כי היה עסוק בלהקשיב גם לכם.

נענה לו, בסדר.

אז תכבדו את זה. אם הולכים לפי מה שאני רואה פה, אדוני היושב-ראש, לפי אופן החשיבה של משרד הבריאות, אז מטרת החוק היא לגדר סיכונים. אם הולכים לפי גורמים אחרים בממשלה, המטרה של החוק זה להפחית רגולציה ולהוריד את יוקר המחיה. וכל עוד הממשלה לא מסכימה על מטרה אחת – ואנחנו כמובן נשמעים להנחיות שלך, אדוני היושב-ראש – ואנחנו יכולים לעבור פה על סעיפי ההגדרות ולהציג איזשהו מצג לעצמנו כאילו אנחנו מתקדמים, אבל סלע המחלוקת העיקרי נותר בחדר, ואנחנו לא נצליח להתקדם, לדעתי.

אני מזכיר לחברים במשרד הבריאות – ואני מדבר פה כמי שהיה בחוק הבטיחות במזון כמשבית השמחות של החוק, כי כל הזמן הסבירו לנו פה, אני זוכר את הישיבות הארוכות עם אלי גורדון, שאני מאוד מעריך אותו, שבענייני מזון אמר וטבע פה עיקרון מאוד מאוד פשוט – יצרן, יבואן, מישהו שעוסק במזון, לא בתמרוקים, שיש לו קרדיט ויש לו מוניטין, והוא לא הונה את המערכת, המדינה נותנת לו קרדיט, מקלה עליו ברגולציה במזון, וכל עוד לא הוכח אחרת יאפשרו את החיים הקלים שלו. אז אני לא כל כך מבין למה כאן במקרה הזה אנחנו גוזרים גזירה שווה.

אני כן חושב שאנחנו צריכים למצוא נקודת איזון טובה יותר, שגם תנוח דעתו של המנכ"ל ושל הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות, שבאמת אנחנו לא פה מסירים את כל הגדרות, וחס וחלילה מעמידים בסכנה את הבריאות של הציבור. אבל מצד שני, בואו נזכור שמטרת החוק העיקרית והמקורית הייתה להוריד את יוקר המחיה.

נכון.

ואם נשים עוד הגנות ועוד הגנות ועוד הגנות אנחנו נוציא את חלק גדול מהשחקנים מהשוק ולא נצליח להוריד את יוקר המחיה. ולכן, אני חושב שאנחנו, אדוני היושב-ראש, צריכים ללכת בשיטת ניהול הסיכונים, ולא העלמת הסיכונים. כי אם הכוונה פה היא להעלים את כל הסיכונים, אז לא צריך חוק.

ועוד הערה אחת לסיום. ביקשתי את זה גם בישיבה הקודמת. אני חושב שאם באים לפה, אדוני היושב-ראש, ומציגים מוצרים שהם מוברחים – אני לא יודע אם המוצרים האלה הם מוברחים – מבחינתי זה לא רלוונטי לשום דבר.

הם הגיעו ביבוא מקביל, הם לא מוברחים.

אם הם מגיעים ביבוא מקביל זו דוגמה שהיא קבילה בעיני, אבל אם מדובר בהברחות, אז יש הבדל גדול בין יבוא נוסף לבין הברחות.

תודה. בבקשה, מיכל.

תודה. אצלי יש מדרג מאוד ברור, וכן, בריאות באה לפני פרנסה. בכל ההיבטים אנשים יודעים שמה שאני עושה בעיקר בכנסת זה בזכויות עובדים ובעסקים קטנים, זה מה שאני עושה. ובכל זאת, בריאות בעיני נמצאת במקום יותר מיידי ויותר בסיסי בפירמידת הצרכים של מסלאו שמגדירה מה צריך בן-אדם.

אני גם לא סומכת על משרד הכלכלה אחרי ארבע שנים בכנסת של דה-רגולציה, של באמת מולך של יוקר המחיה, ומה שיצא לי בדיונים עם מכון התקנים, אני לא סומכת על השיקולים שלכם, אני מודה, ושמה את זה על השולחן.

למה את לא סומכת על השיקולים שלהם?

כי ראיתי אותם - - -

את חושבת שלמשרד הכלכלה לא אכפת מבריאות הציבור?

כי ראיתי אותם עם מכון התקנים, יצא לי גם לחוות את בנט כשר הכלכלה.

אבל יש שר כלכלה חדש.

יצא לי לראות אותם, זה היה כשדרעי היה שר הכלכלה, בגלל זה זה גם לא אדם ספציפי אחד. הם רוצים שהממונה על התקינה יהיה עורך-דין או כלכלן במקום מהנדס כדי שהוא יגיד אם זה יקר לבדוק ולא אם צריך לבדוק. אגב, את זה הצלחנו לעצור בפעילות פרלמנטרית. כך שאני אומרת שאני שמה על השולחן שאני לא סומכת על מערך השיקולים שלכם.

אבל אני חושבת שהפתרון של רגולציה צריך להיות מידתי. אנחנו לא רוצים לשפוך פה את התינוק עם המים, אנחנו לא רוצים שלא יהיה יבוא מקביל, אנחנו רוצים שתהיה לכם יכולת לבדוק את זה, אבל אנחנו לא רוצים שזה יהיה משהו שהוא לא סביר. וגם עוד דבר, אגב הנחות יסוד – ואני לא חושבת שאלו תיאוריות קונספירציה – אבל אי-אפשר להתעלם מזה שיש פה שחקנים עם אינטרסים מאוד מובהקים לא לאפשר את היבוא המקביל, אנשים שנוהגים ורשתות שנוהגים, יבואנים, סליחה, שנוהגים בבריונות היומיום, לא בספקולציות לעתיד, אלא בניתוח של המציאות מנסים לוודא תחרות ומנסים להוריד מחירים. וגם את זה אני לוקחת בתוך השיקולים במה שבעצם נמצא על הפרק.

אני מנסה להבין, ועוד לא הצלחתי, ואני אשמח אם כן. בדיון בקודם ישב פה אחד היבואנים, אני חושבת שנתת דוגמה של משחות שיניים של היבוא המקביל, ואמר שבנוהל הקודם הוא היה מגיע פעם בשבוע למשרד הבריאות, היו בודקים אצווה ומשחררים לו, וזה היה דבר שהוא חי אתו.

אנחנו רוצים להמשיך עם זה.

אני לא לגמרי מצליחה, חוץ מהבשמים, וגם לא שוכנעתי - - -

שהבשמים זו פגיעה בטובת הציבור?

לא.

שהם מסכני חיים?

כן, שהם מסכני חיים. והדבר הזה הוא דבר שאני כן חושבת שבשביל המידתיות צריך להסביר אותו. נראה לי שיש פה הסכמה לגבי כל מה שבא במגע עם רירית הפה, נראה לי שכולם מסכימים שצריך לבדוק את הדברים האלה. מה שאני מבקשת, ואני חושבת שזה הכיוון של רובנו, זה כן את המידתיות. לא לשים בתוך זה דברים שהסכנה בהם נשמעת קצת מופרכת, ושאחרי שנים של שימוש לא התגלו מקרים שמעידים על סכנה לציבור.

כמה מקרים יש של בשמים?

אבל אני מנסה להבין את זה, לסדר לי מה ההבדל בין התקנות הקודמות לבין התקנות האלה.

תודה.

אענה בקצרה ובענייניות. אני רוצה רגע לענות לחברת הכנסת בן ארי למה התכוונו כשאנחנו אומרים אירופה.

כמו אירופה.

אנחנו מסתכלים על הפערים המבניים בשוק התמרוקים בין ישראל לבין אירופה, כי אכן יותר יקר פה, אני שם בצד, תאמינו לי למע"מ ולמכסים יש הבדל גדול מאוד בפער המחיר. המע"מ שם על המוצרים האלה הרבה הרבה יותר זול, לפחות חצי. אבל אני לא אלך לקרוא פה למע"מ דיפרנציאלי על תמרוקים ועל תרופות. אבל כשאתם שמים לכם בראש את הכוכבית הזאת של המחירים השונים תזכרו את המע"מ ואת המכסים, פעם אחת. אבל נוציא את זה מהדיון כי זה לא הדיון.

הדבר המבני הוא כזה, באירופה מוצר שנרשם השיטה היא נוטיפיקציה. בישראל השיטה היא להירשם במשרד הבריאות, ואז לקבל אישור להיכנס לשוק. ואז מגיעים מוצרים לישראל, לצורך העניין לרינת בכר שיושבת פה, מנהלת אגף הקוסמטיקה במערך הרוקחות אצלנו, היא מקבלת אותם, היא בודקת מוצר מוצר, ואז מחליטה אם כן או לא להכניס את זה לשוק. השיטה הזאת מייצרת, א', תור מאוד מאוד ארוך של מוצרים שנמצאים אצלה במשך חודשים עד שהיא מספיקה בכלל להגיע אליהם.

עד שהיא מגיעה אליהם הם כבר לא רלוונטיים, כי בדרך כלל תמרוק זה מוצר עונתי.

- - -

אבל זה מה שבאנו לתקן, זו הרפורמה.

זה המצב היום.

מירב, באמת, אל תעזרו לנו, בבקשה. יש פה מנכ"ל, תנו לו. תאמינו לי שהוא מכיר את הנושא טוב.

מירב, תני בבקשה להשלים, אני חושב שאני אדע לתת תשובה. לצערי, נכנסתי לזה יותר ממה שתכננתי. פעם ראשונה זה מייצר תור, ו- time to marketשווה הרבה כסף.

הדבר השני, הרבה מאוד יצרנים אומרים: אנחנו לשוק הישראלי לא רוצים להיכנס כי זה לוקח זמן, כי יש אי-ודאות, כי יכול להיות שהיא תכניס לי ויכול שהיא לא תכניס לי. ודבר שני, מוצרים עונתיים בכלל לא עולים על הפרק. ולכן, המגוון בישראל יותר מצומצם, יותר יקר, כי יש גם הליך ביורוקרטי, אי-ודאות וכל הדברים האלה.

אמרנו שאנחנו רוצים אירופה. מה קורה באירופה? באירופה מוצר, כדי להיכנס לשוק זה נוטיפיקציה, הוא לא צריך להגיע ל-pre-approval, אלא זה port marketing supervision או surveillance או לא משנה מה. באירופה המוצר נכנס, היבואן רושם שהוא הולך להכניס את המוצר, ופשוט מתחיל לשווק אותו.

והדבר השני באירופה זה שאם מוצר נרשם באיזושהי מדינה הוא כאילו נרשם בכל אחת ממדינות השוק המשותף, כי לפי החוק שם החבות של ה-Responsible person, הגורם האחראי מול רשויות האכיפה, הוא נותן דין וחשבון לכולם.

אנחנו רוצים שאותו מנגנון יהיה גם בישראל, ושישראל תהיה חלק ממנו. כלומר, נרשמת באיזושהי מדינה באירופה ומינית גורם אחראי, הוא גורם אחראי גם כלפינו, ואתה יכול לשווק באופן אוטומטי את המוצרים בישראל. ואז הפער היחיד ביוקר המחיה שיהיה בין ישראל לבין אירופה יהיו פערי המע"מ והמכסים שיש, ואולי עלויות הובלה, שלדעתי גם זה לא יהיה. אולי גודל שוק.

והרווח שהמונופולים יעשו פה.

והרווח – בסדר, לא משנה, אבל זה פותח לך את השוק, יהיו לך הרבה יותר מוצרים, מגוון הרבה יותר רחב, יהיה הרבה יותר קל לייבא, וכמובן באפס זמן. זאת הרפורמה שהצענו.

רגע, ואדוני היושב-ראש, הוא יכול גם להתייחס לגבי העניין של הרגולציה? אמרה חברת הכנסת בירן שחשובים לה העובדים – לגבי נטל הרגולציה על המפעלים הישראלים.

אז אמרתי שאני מיישר קו עם אירופה. מה שדורשים באירופה - -

בנטל של הרגולציה?

- - אני לא רוצה לדרוש יותר מאירופה. בסדר? מצד אחד לא אדרוש פחות, לא נהיה איזו מדינה ב-tier השלישי של הרגולציה, שמטופטפים אליה כל מיני מכולות מכל מיני מקומות. אנחנו מדינה ריבונית שדואגת לביטחון של התושבים שלה, לבטיחות של התושבים שלה, אבל אני מוכן ליישר קו באופן מלא עם אירופה על כל המשתמע מכך. אנחנו אכן מפיקים את לקחי "רמדיה", אבל אני לא הייתי שם, אני לא מבוהל, אנחנו רוצים לעשות את הדבר הנכון.

ובנוגע לשאלה של חבר הכנסת שמולי, אכן מדובר בנקודת איזון. ממשלה, יש לה יותר ממטרה אחת, היא רוצה מצד אחד להבטיח מוצרים נגישים, כולנו רוצים, אנחנו מבינים שזה משהו שנדרש לעשות וצריך לעשות, אבל צריך לאזן את זה עם עוד צרכים אחרים של בטיחות הציבור.

ולכן, נקודת האיזון שאנחנו רואים היא באמת לצמצם או לבטל את הפערים המבניים בין ישראל לבין אירופה. ולכן, בהקשר הזה לעשות את הרפורמה בדרך המלך בצורה הנכונה ייתן מענה לכל הדברים האלה, גם נוכל להבטיח את בטיחות הציבור, גם נהיה כמו אירופה פתוחים לכל השוק המשותף, וגם יהיה פה את כל מגוון המוצרים. זה דורש עבודה וצריך לעשות אותה.

והבשמים באירופה הם גם בזה?

כן.

כן, בשמים כרגע זה תחת משרד הכלכלה, בשמים וסבון מוצק בישראל.

כן, בארץ.

סבון נוזלי אצלנו, סבון מוצק אצלם.

למה?

ככה יצא.

זה כמו החינוך הטכנולוגי.

זה כמו היתושים. היתושים זה הגנת הסביבה, אבל אם יש קדחת הנילוס זה עובר אליך.

זה כמו שגילאי אפס עד שלוש זה משרד העבודה.

הם מתים שיהיה קדחת נילוס על היישוב, שאתם תטפלו בזה ולא הגנת הסביבה. נהדר, אחלה ניהול של מדינה.

לא משנה, צריך לתקן את זה.

הסבון המוצק משפיע על ניהול המדינה, חיים.

ממש.

חבר'ה. חיים, אני יודע שאתה חדש בישיבה.

גם בוועדה, לא?

תשמע, יש לי חצי שעה עד שאני פוגש את שגריר ספרד אז אמרתי שאני בא לפה.

אתה יכול.

אתה יכול. תשאל אותו כמה עולה שם סכין גילוח של "ג'ילט" בסופר שלו במדריד.

תגיד לו שאתה לא ספרדי.

- - -

סכינים, מי זה?

זה משרד הכלכלה.

סכינים זה לא אנחנו, זה משרד הכלכלה.

אה, זה כלכלה. המנתח משתמש בסכין של הסופר.

אבל הפלסטר, כשהוא נחתך זה שלנו.

חבר'ה, אי-אפשר, כבר אכלנו 40 דקות.

מילה אחרונה. אמרנו ליבוא המקביל, מירב, לא זוכר את השם של החברה שדיברת עליה, לא משנה, whatever.

אל תזכור.

אנחנו מוכנים להמשיך בנוהל הקיים. אגב, הנוהל הקיים הוא שהכול עובר אותנו קודם, כי אנחנו באמת רוצים לבדוק, זה לא נכנס לשוק. לגבי מוצרים רגישים, אנחנו מוכנים להמשיך בנוהל הקיים ולבחון איזה הקלות ניתן לעשות לגבי המוצרים הלא רגישים, ואז רק נהנה ולא נפסיד ביחס למצב הקיים. סיימתי.

תודה. חבר'ה, אני מזכיר לכולם, מעכשיו מתחילים להקריא, מי שרוצה בסוף הסעיף להתייחס אליו אז הוא יכול להרים יד ונשתדל לתת את רשות הדיבור לכל מי שרוצה להתייחס. אז בשעה טובה, בבקשה, היועצת המשפטית שלנו.

אנחנו מתחילים מפרק א' שזה סעיף מאוד ארוך של הגדרות. אז גם בתוך ההגדרות אם יש הערות, אז נעצור. אני פשוט רצה עכשיו על ההגדרות, אבל אם יש הערות להגדרות אז תעצרו אותי.

"הגדרות

בתקנות אלה –

"אצווה" – כמות של תמרוק שיוצרה בתהליך ייצור אחד;

"אתר האינטרנט" – אתר האינטרנט של המשרד שכתובתו www.health.gov.il;

"הודעה על שיווק" – הודעה על שיווק תמרוק בישראל, לפי סעיפים 55א11 לפקודה;

"הוראות האיחוד האירופי" – הוראות האיחוד האירופי בתחום הקוסמטיקה Regulation (EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council of 30 November 2009 on Cosmetic Products אשר קישור אליהם נמצא באתר האינטרנט, כפי עדכונן מזמן לזמן;

"המערכת האלקטרונית" – המערכת האלקטרונית של המשרד המשמשת לניהול הודעות על שיווק תמרוק בישראל;

"המשרד" – משרד הבריאות;

"הרשות להסמכת מעבדות" – הרשות שהוקמה לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז–1997;


"חומר אסור" – רכיב שנוכחותו, כמותו או ריכוזו אסורים לפי הוראות תקנה 35;"

ואני רק אסביר שבתקנה 35 יש איסור על שיווק והפצה של תמרוקים עם חומר אסור, ששם מפנים להוראות האיחוד האירופי. ויש לנו את התוספת הרביעית שמונה שלושה חומרים שנחשבים חומרים אסורים, נגיע לזה בהמשך בתקנה.

""חומר מוגבל" – רכיב שנוכחותו, כמותו או ריכוזו מוגבלים או מותנים בתנאים כאמור בפרק ח';"

פרק ח' מפנה להגבלות לפי האיחוד האירופי לעניין חומרים מוגבלים.

""חומר משמר" – רכיב שייעודו העיקרי או הבלעדי בתמרוק הוא לעכב התפתחות של מיקרואורגניזמים;

"חומר צבע" – רכיב שייעודו העיקרי או הבלעדי בתמרוק הוא לצבוע את התמרוק או את גוף האדם כולו או אברים שבו, לרבות חומרי מוצא של חומרי צבע מחמצנים לשיער;"

מי שלא מכיר, זה חבר הכנסת ביטן. חשבתי שאתה עסוק.

למי שבמקרה לא היה בארץ בשנה האחרונה, אז עדכנת.

מי לא היה בארץ?

אמרתי, מי שלא יכיר את ביטן.

גם בחו"ל מכירים אותו.

נמשיך.

""חומר מסוכן" – חומר מסרטן, מחולל מוטציות או מסוכן למערכת הרבייה (CMR - carcinogenic, mutagenic, or toxic for reproduction) המנוי בקטגוריות1A, 1B ו-2 בחלק 3 לתוספת החמישית בהוראות האיחוד האירופאיRegulation (EC) No 1272/2008 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2008 on Classification, Labeling and packaging of Substances and Mixtures אשר קישור אליהם נמצא באתר האינטרנט, כפי עדכונן מזמן לזמן;

"טענה שיווקית" – טענה שטוען יצרן התמרוק, יבואן התמרוק או משווק התמרוק, בין במפורש בין במרומז, בין על גבי התמרוק, בפרסומת או בכל צורה אחרת, שלפיה לתמרוק תכונה, אפיון, פעילות או מטרת שימוש מסוימת;

"יבואן" – אדם העוסק בייבוא תמרוקים;

"יצרן" – אדם העוסק בייצור תמרוקים;

"מאגר התמרוקים" – מאגר אלקטרוני של משרד הבריאות המכיל מידע על תמרוקים ששווקו או משווקים בישראל לפי הוראות הפקודה;

"מדינה מוכרת" – כהגדרתה בסעיף 55ג1(א) לפקודה;"

רק אזכיר שמדובר על מדינות שחברות באיחוד האירופי, על אוסטרליה, על איסלנד, ארצות-הברית, יפן, נורבגיה, ניו-זילנד, קנדה, ושוויץ, אלה המדינות המוכרות. וזה חוקק במסגרת הפקודה בתיקון שעשינו.

"מפיץ" – אדם המביא לזמינותו של תמרוק בשוק, בדרך של אחסון, הובלה והפצה, לרבות מכירה של תמרוקים לאיש מקצוע ולמעט בית מרקחת ועסק למכירת תמרוקים בקמעונות;

"מפקח" – אדם שהוסמך לפי סעיף 60כו לפקודה;"

זה פרק הפיקוח הכללי של פקודת הרוקחים, אז גם פה המפקחים מכוח הפקודה יהיו לעניין הזה מפקחים.

""נותני שירותים" – מי שבאמצעותם מבצע בעל רישיון תמרוקים פעולות ייצור, אחסון והפצה של תמרוק;

"נציג אחראי" – כהגדרתו בסעיף 55א לפקודה;

"עוסק בתמרוקים" – כהגדרתו בסעיף 55א לפקודה;"

שזה מי שמייצר, מייבא, מייצא, עוסק באחסון סיטונאי, הפצה הובלה של תמרוקים או מוכר תמרוקים, וגם נציג אחראי נחשב "עוסק בתמרוקים".

""עסק" – אתר ייצור לתמרוקים או בית מסחר לתמרוקים;

"רישיון תמרוקים" או "רישיון" – רישיון תמרוקים כהגדרתו בסעיף 55א לפקודה;

"רכיב" – חומר כימי ותרכובותיו, ממקור טבעי או סינטטי, לרבות כל תוסף הנחוץ לשמירת יציבותו של החומר וכן כל אי ניקיונות הנובעים מתהליך הייצור של החומר, ולמעט כל ממס הניתן להפרדה מהחומר מבלי להשפיע על יציבותו או לשנותו;

"רכיב ננו" – (nano material) רכיב בלתי מסיס או עמיד מפני פירוק ביולוגי, המיוצר באופן מכוון כך שאחד או יותר מהממדים החיצוניים או המבנה הפנימי יהיה בטווח גודל של 1 עד 100 ננומטר;

"שיווק" – כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה;

"תופעת לוואי" – השפעה לא רצויה על בריאות המשתמש הנגרמת כתוצאה משימוש מקובל או צפוי בתמרוק;

"תופעת לוואי חמורה" – תופעת לוואי הגורמת באופן זמני או קבוע לנזק בריאותי חמור, להפרעה בתפקוד פיזי או קוגניטיבי, לנכות, לאשפוז, לסכנת חיים או למוות;

"תיק תמרוק" – תיק שיש בו נתונים ומסמכים כמפורט בתקנה 21;

"תמרוק" – כהגדרתו בסעיף 55א לפקודה;

"תנאי אחסון והפצה נאותים לתמרוקים" – (GDP) מכלול הפעולות שנועדו להבטיח כי תמרוק מאוחסן, מובל ומופץ בתנאים נאותים המבטיחים את עמידתו בדרישות האיכות לכל אורך שרשרת האספקה של התמרוק מהיצרן עד הצרכן הסופי, כאמור בתקנה 5(א);

"תנאי ייצור נאותים לתמרוקים" –(GMP) מכלול הפעולות שנועדו להבטיח כי תמרוק מיוצר באופן הדיר ומבוקר, כאמור בתקנה 5(ב).""

אלו ההגדרות. עכשיו אנחנו עוברים לפרק ב'.

הערת נוסח.

מי מכם? בבקשה.

בוקר טוב, רק להגדרה של "עסק", יש כאן איזושהי שארית של נוסח שאחר כך נעשה פה שינוי ביחס לבית מסחר תרופות. בהתחלה עשינו שימוש במונח "בית מסחר תרופות", אבל למעשה עשינו שימוש רק במונח של בעל רישיון תמרוקים, אז צריך להחליף את זה.

אז מה זה יהיה? עסק זה אתר?

אז אתר יהיה כל התמרוקים או בעל רישיון תמרוקים ליבוא או לאחסון והפצה.

תשימו לב שפה, ואני שמח, שאין פה יבואן ראשי, יבואן מקביל, יש רק יבואן.

נכון.

נכון.

ולכן, כדאי שניצמד להגדרות שביקשתם. בבקשה, אדוני.

זו הערה שאני חושב שמוסכמת גם על המשרד הבריאות. יש הגדרה "שיווק", כתוב: "כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה", סעיף 1 לפקודת הרוקחים אומר ש"שיווק זה מכירה, אספקה, יבוא, יצוא של העברת בעלות". לגבי היצוא יש טיפול מאוד מאוד רציני בחקיקה הראשית, ולמעשה אם מכניסים פה את השיווק לפקודה אז מחזירים חזרה את כל ההגבלות שיש על יצוא. לכן, אנחנו מבקשים שיהיה ברור שהשיווק זה למעט יצוא.

כבר הסברנו את זה להתאחדות התעשיינים, אבל זה פשוט מבחינה משפטית לא מדויק. אומנם שיווק צריך להיות כולל יצוא, וזה נדרש גם בתקנות, היות שבעלי רישיונות תמרוקים, עסקים שעוסקים בייצור של תמרוקים צריכים להיות גם – התקנות, ובפרט פרק א', צריכים לחול גם על בעלי רישיונות לייצור של תמרוקים שעוסקים בשיווק שהוא לצורך יצוא.

נכון שבהוראות התקנות הספציפיות, מקום שאנחנו רוצים להתייחס לשיווק, אך ורק שיווק בישראל, אנחנו כותבים את זה, אנחנו כותבים "שיווק בישראל". מעבר לזה יש הופעה של המונח "הודעה על שיווק", שזה מונח שמוגדר באופן נפרד. ולכן, כשאומרים "הודעה על שיווק" זה לא כולל את ההגדרה של שיווק יבוא יצוא, אלא הכוונה היא הודעה על שיווק כפי שהיא מוגדרת. אז אנחנו נעשה את ה-fine-tune בנוסח במקומות שבהם באמת זה לא צריך לחול על יצוא ואין בינינו מחלוקת מהותית. פשוט נוודא שכתוב "שיווק בישראל".

מובן? רק שזה לא יסרבל את הביורוקרטיה הנדרשת.

זה לא מסרבל.

כי אם בצד אחד כבר יש להם את כל ההגדרות והם מילאו את כל הדרישות, עכשיו by the way כשאנחנו בחוק אחר מתחילים לסרבל להם את זה.

אני רק מבהירה שהפיקוח של משרד הבריאות על יצרנים שמייצרים תמרוקים הוא בלי קשר ללמי התמרוקים מיועדים. העמידה בתנאי הייצור הנאותים מחויבת גם אם אתה מייצר לצורך שיווק בישראל וגם אם אתה מייצר לצורך שיווק בחו"ל. זה נדרש עבור היצרנים. התוצרת של ישראל היא תוצרת שעומדת ב-GMP, והם יכולים להציג את אישור ה- GMPשלנו בכל המדינות ולשווק על בסיס זה, וברור לכולם ש- GMP הוא מחויב גם לכל אלה.

מקובל עליכם? בצרפתית יש איזה פתגם מאוד קצר, מה שמובן מהר נאמר קצר. אז פה תנסו, כי אתם נותנים לנו תשובות שמאבדים את חוט ההבנה בזה. מקובל?

כן, רק שהיועצת המשפטית תכניס את ההבהרות האלה.

ביחד הן יכניסו, אל תדאג. כן, גב'.

אנחנו חברה שקיימת משנת 1939 ומתעסקים בבישום ובתמרוקים בעיקר ל-private labelling. מה קורה במקרה של יבואן שמייצר מוצר פרטי לרשתות קטנות בארץ והמפעל שלו נמצא בחו"ל, ולא קיים בתוך רשימת המדינות המוכרות?

זה לא חלק מההגדרות, ברשותך.

למה לא? זה כן חשוב.

זו הגדרה של מדינה מוכרת.

למה לא מספיק GMP ואת האישור של המוצר? למה המפעל חייב – המפעל עובד רק עבורי, אני לא יכולה להוציא "פריסייל" לאירופה, הוא לא יושב ברשימת המדינות, איך אני מייבאת?

את נכנסת לנושא שעוד לא הגענו אליו, אני מצטער, גב'. כשנגיע לזה.

אבל יש את זה כאן בהגדרות, רשום מה זה "מדינה מוכרת" בהגדרות.

- - -

אני רק רוצה להעיר, ההגדרה "מדינה מוכרת" נמצאת בפקודה, עשינו את זה לפני חצי שנה כשחוקקנו את החוק. כרגע אין אפשרות לוועדה לתקן, זה פשוט לא נמצא על שולחן הוועדה.

אבל ברגולציה כתוב שאסור להפלות בין מדינות. אין לי אפשרות בשלב הזה להתפרנס כחוק. אז אם אתם רוצים לאפשר תחרות ולכל האנשים להתפרנס כחוק, אז תאפשרו נתיב חוקי. זה לא כי אני גונבת, זה לא כי אני מזייפת, זה לא כי אני - - -

עוד מישהו פה רצה?

זה חוקק.

אני פה חוזר, גב' אומרים לי שזה בחקיקה הראשית, אי-אפשר פה להתייחס למה שאת אומרת.

אז מה עושים? אני פה שתספרו לי מה עושים.

אולי יום אחד נתקן חקיקה ראשית.

אבל יש השלכה ישירה לתקנות.

לא קיבלת את רשות הדיבור, גב', אני מזכיר לך.

אז אני רוצה לדבר, בבקשה.

עוד מישהו רצה פה? בבקשה, גב'.

גם אנחנו, דיברתי גם בוועדה הקודמת, ואמרנו שיש לנו גם private labelling, ואנחנו מביאים מכל מיני מדינות, ואני מבינה שההגדרה של מדינה מוכרת הוגדרה בפקודה, אבל יש לזה השלכה ישירה בתקנות, התקנות מדברות על זה. צריך לתקן את הפקודה.

תמיד יש את הקשר הישיר בין הפקודה לתקנות.

אוקיי, אז צריך לתקן את הפקודה. יש לה השלכות הרות גורל על כל התמרוקים, על "ביוטיקייר", על "אפי חורי הפצה", על "יהודה מזרחי", על כל התמרוקים האלה שבעצם הם מעודדים תחרות בכל שוק התמרוקים, באיפור, בקוסמטיקה, יש לזה השפעה ישירה.

נכון, היא צודקת.

אז מה עושים?

אז צריך לתקן את הפקודה. אבל כרגע לא נמצא על שולחן הוועדה הנושא של תיקון הפקודה.

הפקודה זה לא לדיון כרגע. אם נצטרך להגיע לתיקון החקיקה אז אולי נוכל להתמודד אז.

אני רק אעיר שכשנגיע לפרק של היבוא יכול להיות שיהיו דברים בתקנות שאפשר יהיה לעשות במסגרת ההוראות של הפקודה.

כל עוד לא מתקנים את הפקודה ואת ההגדרה של מדינה מוכרת - - -

חבר'ה, יש דברים שאי-אפשר לעשות.

הבעיה היא לא בהגדרה, אלא בסעיף בפקודה.

אז זה מחסל את כל תעשיית הקוסמטיקה בישראל.

חיסול ממוקד.

נגיע לתעשייה. עוד הערות להגדרות? אנחנו דנים רק בהגדרות.

אתה רוצה להצביע על הסעיף?

אנחנו מבקשים לא להצביע. אנחנו לא רוצים.

לא, אתה לא נותן הוראות.

אנחנו מבקשים שכרגע לא.

בכלל? אין דבר כזה. מה פתאום.

לא להצביע?

- - -

מה זה סמכותה? מה פתאום.

התקנות צריכות לעבור עוד עבודה רבה לפנינו. מה לעשות, הייתה פה ישיבה, שלחתם אותנו לעבודה.

לא, חבר'ה, לא, אתם לא תעשו מאתנו ישיבה סתמית.

אז מה זה? אנחנו חותמת גומי?

מה פתאום, לא חשבנו שהולכים להצביע.

כשנמצא לנכון אנחנו נצביע.

הוא עושה כאן ועדה היום עד שתיים.

אכן פנה שר הבריאות ליו"ר הוועדה שלא לקיים דיון, כי הייתה פה ישיבה קודמת.

לא הייתה לי פנייה, לא דיברתי אתו.

הוא פנה אליך בכתב.

לא ראיתי אותו.

אם לא נעשה את התקנות איך החוק יכנס? גם ככה צריך שנים להיערך.

לא, חבר'ה, אנחנו לא - - -

מירב, שלחתם אותנו פה לעבודה.

התעשיינים צריכים להיערך.

נכון, לכן התאריך לא ריאלי. שלחתם אותנו פה לעבודה עם משרדי הממשלה, עם היבואנים, א', ב', והתעשייה, התחלנו את העבודה, אנחנו עובדים על זה באופן אינטנסיבי.

אז למה אנחנו יושבים?

שום דבר מהתובנות שעלו בדיונים עדיין לא מגולם פה, כי זה הנוסח שהוגש קודם.

זה הנוסח הישן?

זה הנוסח המקורי. דווקא מתוך כבוד לעבודת הוועדה. שלחתם אותנו לעבודה, אנחנו רוצים להשלים את העבודה.

אני רק רוצה להגיד ששלחנו, כולל אותי, רציתי לעבוד גם, מצאתם לנכון לעשות את זה בלעדי. גם זה לא מפריע לי. אבל כרגע כוועדה סמכותנו וחובתנו וזכותנו להצביע כשנמצא לנכון, זה חד-משמעי.

נכון, אנחנו גם לא קיבלנו שום פנייה.

יש לי פה עותק ממנה.

הוועדה לא קיבלה.

קשור להגדרות, אדוני?

לא קשור להגדרות.

תודה. אז אנחנו עוברים לסעיף הבא שהוא רישיון.

פרק ב' עוסק בנושא של רישיון תמרוקים.

"

רישיון תמרוקים יהיה לאחד או יותר מסוגי פעילויות אלה:

ייצור תמרוקים;

יבוא תמרוקים;

אחסון והפצה של תמרוקים."

ובזמנו דיברנו על זה שגם לצורך יצוא תמרוקים צריך רישיון תמרוקים, נילי, נכון? אני מדברת על זה שצריך לצורך הפעילות הזאת רישיון תמרוקים, ואני אומרת שגם יצוא תמרוקים, בין אם הם מיועדים לשיווק בישראל ובין אם הם מיועדים ליצוא, צריך מלכתחילה לבקש רישיון תמרוקים.

מתווך שלא ייצר אותן שמייצא.

היצרן שמשווק את התמרוקים ליצוא מחזיק ברישיון יצוא.

אז לא יכול להיות מישהו שמייצא בלי לייצר, אלא רק כחוליה בשרשרת?

רוב היצוא - - -

בסדר, רוב. אני שואלת אם מי שלא לא צריך רישיון?

אם יש רק משרד שעוסק ביצוא והוא לא - - -

- - -

אין טעם, זה לפי דעתך.

ברור שזה לפי דעתי.

תאמין לי, נקדם אתכם גם בזה.

אני חושב שלהביא משהו לא מבושל לא נותן תוצאה.

נמשיך, סליחה. מה היה?

שאלתי אם גם לצורך יצוא תמרוקים צריך לבקש רישיון תמרוקים.

השאלה אם יש קונספט כזה שמישהו לא מייצר את זה ורק מייצא. אם לא היצרן מייצא.

אז אסביר. אני מסכימה. היצוא מבוסס או על יצור, ואז יש מפעל יצור שעל בסיס רישיון תמרוקים, או על אחסון והפצה. זאת אומרת, אם מישהו מחזיק במחסן תמרוקים לצורך יצוא, אז על המחסן הזה הוא יצטרך לקבל רישיון תמרוקים שעוסק בתנאי האחסון וההפצה. אבל לפעולה עצמה של יצוא לא צריך.

לא צריכה רישיון.

למשל, משרד שעוסק ביצוא בלבד, רק בהיבט האדמיניסטרטיבי אין לנו שום צורך לתת לו רישיון תמרוקים.

בסדר.

"בקשה לרישיון

בקשה לקבלת רישיון תמרוקים או לחידושו (בפרק זה – הבקשה) תכלול נתונים ומסמכים אלה:

שם המבקש;

פעילות העסק כפי שהוגדרה ברישיון העסק, בהיתר או באישור שניתן לפי חוק רישוי עסקים;

כתובת העסק, ואם יש לעסק יותר מאתר פעילות אחד יצוינו הכתובות של כל אתרי הפעילות;

סוגי התמרוקים המיוצרים באתר הייצור, המיובאים או המאוחסנים ומופצים על ידו, לפי העניין; לעניין זה, "סוגי תמרוקים" – כל אחד מאלה:

תמרוקים המכילים חומר נדיף ומתלקח;

תמרוקים המכילים חומרים אבקתיים;

אירוסולים;

תמרוקים אחרים.

פירוט פעולות ייצור, אחסון והפצה שהמבקש יבצע באמצעות נותני שירותים שעמם התקשר בחוזה לצורך ביצוען, ככל שישנן, וכן שמותיהם של נותני השירותים, כתובותיהם ופרטי קשר עמם;

חוזה עם כל אחד מנותני השירותים הקובע את האחריות של כל צד, את המחויבות של נותן השירותים לפעול בהתאם לתנאי ייצור נאותים לתמרוקים ותנאי אחסון והפצה נאותים לתמרוקים, לפי העניין, ובהתאם לתקנות אלה, וכן את חובת נותן השירותים" להעביר למבקש כל מידע שיידרש למבקש לשם קיום הוראות תקנות אלה;"

- - -

אני מבקש מהקואליציה המורחבת לא לדבר.

אחרי אירוע כזה לא יהיה בושם אחד שיוכל לנקות אותי. עומד בתקן, לא עומד בתקן.

אבל יש בשמים שהם אומרים שהם יכולים להרוג אנשים.

לא שמעת מה אורן אמר כאן?

דוד, אתה עושה בדרך כלל דיונים ענייניים, פה אתה מפריע לנו, ברשותך.

אני רואה פה את אנשי מפלגת העבודה, זה נהיה זן נדיר, אז מה אתה רוצה?

חברי כנסת, תשימו לב שאתם היום המפריעים ביותר.

זה חלק מהגדרות התפקיד.

נמשיך, בבקשה.

אני חוזרת.


"

חוזה עם כל אחד מנותני השירותים הקובע את האחריות של כל צד, את המחויבות של נותן השירותים לפעול בהתאם לתנאי ייצור נאותים לתמרוקים ותנאי אחסון והפצה נאותים לתמרוקים, לפי העניין, ובהתאם לתקנות אלה, וכן את חובת נותן השירותים להעביר למבקש כל מידע שיידרש למבקש לשם קיום הוראות תקנות אלה;

רישיון עסק או היתר לפי סעיף 55א1(1) לפקודה;

שמות אנשי המקצוע שהוא מעסיק כאמור בתקנה 8, ופרטי השכלתם וניסיונם;

נציג אחראי שאישר המנהל, ופרטי הקשר עמו; ואולם מבקש רישיון לאחסנה והפצה של תמרוקים לגבי תמרוק שכבר מונה לו נציג אחראי על ידי היצרן או היבואן, יציין את שמו של הנציג שמונה לגבי אותו תמרוק;"

יש לנו כאן סעיף שאנחנו עדיין בהידיינות לגביו מול התאחדות התעשיינים, לכן אנחנו רוצים להשאיר אותו פתוח.

איזה סעיף, בבקשה?

אנחנו מדברים על סעיף בפרט פרט (6), אבל פשוט הנושאים עוד פתוחים.

אז סעיף (6) לא הייתם רוצים שייחשב כאן.

אבל אולי אפשר להסביר לנו את הדילמה.

באוצר אומרים שגם (5).

- - -

רגע, אחד אחד.

אלי, אני אשמח שיסבירו את הדילמה.

האוצר פה יבטלו את ההצבעה.

אם הם לא מסכימים אז לא נדון.

אני מבקש. לכם יש בסעיף (6) עוד בירורים לעשות.

כן.

מיכל ביקשה אם יש לכם אפשרות להסביר לנו מה הדילמה. אתם רוצים להסביר את זה?

אם מישהו רק יכול להגיד מה הדילמה.

אני אשמח, אפשר?

בבקשה.

בתקנות האלה לא הייתה שום התייחסות, לצערנו, בכאב לב של אף אחד מהדוברים כרגע לתעשייה הישראלית. יש פה הרבה הכבדות שקיימות על המפעלים הישראלים.

ספציפית.

והסעיפים האלה: (5), (6) ו-(8) לא נדרשים ממפעל צרפתי או הולנדי, בלגי, או כל מדינה מוכרת, אלא רק מהתעשייה הישראלית, ואנחנו מבקשים לבטל אותם.

ההערה הזאת, היות שאמרתם שזה לפי אירופה.

יושווה לאירופה. אנחנו בודקים בדיוק, אנחנו בשיחות עם השוויצרים בבריסל, ועם כל מדינה רלוונטית, מה שיהיה שם יהיה פה.

אני רק אוסיף מילה, זה דורש מאתנו הסכמים מסחריים, פירוט של העובדים שלנו, קורות חיים. אף מפעל צרפתי לא ייתן לנו.

למה צריך את פרטי ההשכלה והניסיון שלהם, מה זה? למה זה עכשיו? עכשיו אני רואה את זה. איזה מסר?

אז בוא נחליט שכשייתנו לכם מצרפת, תבואו לבקש גם מפה על התעשייה הישראלית.

מה זה הדבר הזה? נו? תגיד לי, אני קונה עכשיו מ"ד"ר פישר" אני מבקשת - - -

זה נשמע תנאים להקמת אתר שידוכים יותר מאשר - - -

מה זה קורות חיים עכשיו של כל עובד?

מיכל, למה? אנחנו נסכים.

שמענו, אולי הם רוצים להקים משרד שידוכים.

כשהצרפתים ייתנו גם אנחנו ניתן.

(8) בכלל לא בא בחשבון, סליחה.

חבר הכנסת, שמענו את ההערות, ואנחנו בדיאלוג אתם, לדעתנו לא תהיה מחלוקת, אם היה לנו עוד זמן היינו גם מגיעים להסכמה מלאה על הסעיף, והיינו פה שכם אל שכם. אז חבל על דיון הזה.

(6) ו-(8).

גם (8), אלי.

סעיף 3 הגדול זקוק לכל מיני תיקונים.

כל ה-3 הזה צריך לעבור תיקון.

רק להזכיר מה שנאמר על-ידי המנכ"ל, שהולכים על ההגדרות האירופיות.

הולכים על הסטנדרט האירופי.

רגע, אבל גם בסטנדרט האירופי – לא משנה שאני לא מאמינה שיש את זה, אבל בסטנדרט האירופי אתה תיתן פה עכשיו למפעל לרשום את שמות אנשי המקצוע שהוא מעסיק ופרטי השכלה וניסיון, למה, אלי?

קורות חיים.

למה כל הדבר הזה? למה להכביד עליהם?

זו רגולציה מיותרת.

כן, מיותר.

לא, מדובר רק על אנשי מקצוע מסוימים.

- - -

כשיש לך מישהו שלוקח את האחריות - - -

מה זה מסוימים? תגידי, למה איזה מפעל במדינת ישראל צריך להראות דבר כזה?

אבל זה לא על כולם, מירב, מדובר על מיעוט אנשים.

חבר'ה, אני לא מסכים. נילי, ברשותך, וחברי הכנסת.

יש מהנדסי טילים שלא עושים את זה.

אין את הדבר הזה. ב"רפאל" וב"אלביט" אתה מבקש דבר כזה?

זה חסוי שם.

חבל על הזמן, זה לא צריך לעבור.

- - -

תגידי, במפעל של תעשיות נשק את מבקשת את זה? ברמה כזאת?

מירב.

תשאלי את משרד הביטחון, בוודאי שכן.

מעניין, אני רוצה לראות את התקנה. מה שבטוח, שאף אחד מהציבור לא קורא את זה, בטח הם עושים את זה רשימות למגירה.

אבל זה משהו סודי.

- - -

זה לא לפרסום לציבור.

אבל זה לא בתוך החוק, אדוני המנכ"ל.

זה בתקנות.

למה להעמיס על המפעל?

כבר שמענו את זה, מירב, כמה פעמים? כן, גב'.

יש עוד כמה דברים שהייתי רוצה פה לבקש הבהרה, אחד מהם זה לגבי הבקשה לקבלת רישיון תמרוקים. לא מוגדר מיהו הגורם המסמיך לרישיון הזה, מאחר שהוא כיום הרוקח המחוזי. זאת אומרת, במחוזות השונים אנחנו מודעים לזה שיש בעיות, יש אי התאמה בין הדרישות של המחוזות השונים, וחשוב לנו שזה יוגדר. ככל שזה ימשיך להיות הרוקח המחוזי שזה יוגדר בנוהל, שתהיה אחידות בין המחוזות, שלא יהיה הבדל.

יש אחידות בין המחוזות, חד וחלק.

התשובה נשמעה עד הסוף? איל שורצברג אמר את זה.

יש אחידות בין המחוזות. המחוזות פועלים באחידות מלאה.

מה עוד?

אדוני, הערות נוספות, ברשותך.

בבקשה.

לגבי סעיף (5), אנחנו מבקשים שככל שהוא לא משתנה או להדגיש את ההערות שיש לנו בנושא הזה, כי אנחנו לא יודעים איזה הערות יתקבלו אצלכם בסעיפים האלה. לגבי נותני השירותים, שיובהר שככל שצריך לציין את נותני השירותים זה רק בארץ. הסכמים שיש רק בארץ לגבי נותני השירותים של היבואן.

על איזה סעיף את מדברת?

(5).

כרגע זה מנוסח.

אמרנו שסעיף (5) הוא לבדיקה מחודשת.

(5), (6) ו-(8).

אבל אנחנו לא יודעים מה ייבדק, לכן אנחנו רוצים לשאול.

אז ייבדק.

הוא אמר.

אם הייתם מקשיבים, אמרנו ש-(5), (6) ו-(8) לבדיקה מחודשת.

נכון, אבל אנחנו לא יודעים עם גם איזה נושאים ייבדקו, אנחנו רוצים לראות במה מדובר.

בבקשה, מה ההערה הספציפית, אם את חושבת שזה לא נקרא כאן?

לגבי נותני שירותים, לגבי סעיף (6) הנושא של החוזה. אין לזה תקדים שצריך להציג חוזה עם נותני השירותים. אני חושבת שמספיק שהחוזה הזה קיים.

לא עם כל נותן שירותים יש חוזה. לפעמים זה נוהג בין הצדדים, זה לא מחייב חוזה בכתב.

אבל זה לא מקובל.

עם רוב הספקים שלנו אין לנו חוזה בכתב.

בלחיצת יד אתם עובדים?

- - -

נוהל ה-GMP מחייב אותנו בחוזים האלה, החוזים האלה קיימים ונמצאים אצלנו, אבל חשיפתם זה חשיפת סוד מסחרי שאנחנו לא חושבים שצריך להיות בציבור.

זה לא יתפרסם באתר מסחרי, זה יהיה רק - - -

זה לא רלוונטי.

יש בזה משהו, באמת, תשמרו גם על - - -

זה לא לציבור.

- - -

זה לא לציבור.

זה לא משנה, אבל אתה מכביד עליהם.

זה לא מכביד, זה לא עניין של הכבדה, זה עניין - - -

מה לא מכביד? אבל למה אתה צריך את זה?

אני יכול להסביר לך.

- - -

מישהו הבין משהו מהשיח הלא מסודר שלכם? אז מה זה עוזר? סתם זורקים.

הוא אומר שזה לא לציבור, זה מה זה מיותר.

פה נאמרה אמירה שאני תומך בה, מבין אותה, ברורה, של אדון מזרחי. אני חושב שיש פה עניין, אדוני המנכ"ל.

איפה קיבלת השראה לזה?

באירופה – בפולין, ורשה.

אתה קורא פולנית?

חבר'ה, בעניינים פולניים תשאלו אותי.

אמרתי לו, מי נתן לו את ההשראה לתקנות.

יש פה עניין שבאמת כולם אמרו בשיחות שלא בוועדה, אנשים צריכים לדעת שהסודיות המסחרית המקצועית שלהם זה לא דבר שהוא ניתן לסמוך, ואני אגיד את זה, גם בתיקייה המסודרת של משרד הבריאות. אם תגידו שאתם מעבירים את כל העובדים שלכם על טופס סודיות, שמירה על טופס סודיות וכו', וזה עומד בזה, בבקשה.

את כולם.

כן.

אבל תראו גם מה קורה במשרדים אחרים כגון זה. זהו.

אנחנו לא משרד אחר.

ככה אנחנו עובדים בתרופות, ובסודות של התרופות הכי קריטיים גם ככה אנחנו עובדים.

תשמרו על העניין.

זה לא משנה, זו אותה רגולציה.

- - -

אבל חבל לקיים דיון.

חבל, די.

בינתיים ליושב-ראש מותר להגיד בלי לקיים דיון. בבקשה, לאיזה סעיף את מתייחסת?

בסעיפים המדוברים עכשיו אתם מבקשים ספציפיקציה שאף ספק בחו"ל - - -

- - -

דוד, אתה לא עוזר לי.

הוא יושב פה.

זה מקצועי.

אז תצאו החוצה לחדר שלי, יהיה גם קפה. בבקשה.

מבקשים פה ניירת שאף ספק בחו"ל לא יהיה מוכן לחשוף בפני עד הרזולוציה שאתם מבקשים.

לא מדובר - - -

ויש לי ניסיון בענף אחר שעושה רגולציה לא הגיונית, ואז שלושה מפעלים גדולים בחו"ל לא - - -

היות שהנושא הזה הוא לדיון, הסעיף הזה הוא לדיון חוזר, אז תעבירו את זה. בבקשה.

אדוני, אני רוצה לחדד את מה שאמרה חברתי. התקנות והחקיקה מדברים על תמרוקים בשני היבטים, יש את ההיבט של הייצור עצמו, ויש את ההיבט של התמרוק הבודד. לגבי הייצור עצמו, כי הסעיפים האלה מדברים על הייצור עצמו, יש מושג שנקרא צדק ויש מושג שנקרא אפליה. אני לא דן בצדק, אני דן באפליה. אנחנו מבקשים שהתעשייה הישראלית לא תופלה לרעה, שכל מה שדורשים מיצרן בחו"ל ידרשו גם מיצרן ישראלי.

כך ייעשה.

אני חושב שזה הגיוני מאוד.

כרגע הדרישה, אדוני , הדרישה היחידה שיש מיצרן בחו"ל, וזה בסעיף (10)(ב) שתכף נגיע אליו, שהוא עומד בתנאי יצור נאותים, זה הכול.

זה ה-GMP.

ומאתנו יש דרישות של עמודים שלמים.

נגיע לזה. נאמר על-ידי המנכ"ל, ואני גם בעצמי סומך. שמולי איציק.

יש לי שאלה. בעצם בסעיף קטן (10) מוזכרת עמידה בתקן ISO משהו, התקן הזה מעיד על מה? על יצור נאות או על תקן למוצר עצמו שהוא עומד בסטנדרטים?

יצור.

יצור.

תנאי יצור הולמים.

אז שאלה, שאני אבין. אם בעצם יש גוף שאנחנו סומכים עליו שנותן את אותו התקן של ISO, שאנחנו אומרים - -

או GMP, תנאי יצור.

- - שאנחנו אומרים שזה מעיד על יצור נאות, למה בעצם זה לא מייתר את (5), (6), (8), כל הסעיפים הבעייתיים מראש?

זו בהחלט הטענה שלנו.

אני אסביר. תקן ה- ISOהוא תקן חשוב, והוא התקן שקובע את הסטנדרטים המקצועיים, ועדיין, כל מדינה קובעת לעצמה את החוקים שלה איך היא מפקחת על אותם גופים. הדרישה בחוק – וזה לא בתקנות – הדרישה החוק היא שגוף שעוסק בייצור או אחסון או הפצה צריך לקבל רישיון מאת המנהל. ולכן, הבקשה הזאת היא בקשה שמופנית למנהל. הוא מגיע לעשות ביקורת, הוא בודק שיש עמידה בתנאי ISO ודברים נוספים, בסופו של דבר הוא נותן אישור GMP.

גם במדינות אחרות, יש מדינות באירופה שנותנות אישורים מהסוג הזה, זה פשוט לא מוסדר בחקיקה הרלוונטית שאנחנו עוסקים בה, ולכן, זה לא נכון שאנחנו מופלים ביחס למדינות אחרות. כל מדינה מפקחת על היצרנים שלה.

אנחנו גם רוצים לומר דבר נוסף. בנושא הזה אין שינוי מהקיים היום. היום אנחנו נותנים, לפי הצו הקיים, רישיון תמרוקים כללי, ואותו רוקח מחוזי הולך לאותם מפעלים ויצרנים שיושבים כאן ועושה פיקוח כל חמש שנים לצורך מתן הרישיון הזה. פשוט כתבנו את הנהוג היום בנוסח התקנות כדי להתאים את זה לחקיקה החדשה, אין כאן שום שינוי מהקיים היום.

תודה. עוד הערות? תשתדלו לא לחזור על כל הערה פעמיים, תגידו פעם אחת את כל מה שיש לכם, אחרת זה יהיה אין-סופי. בבקשה, הערה.

הייתה פה הערה לגבי המדינות שנותנות אישורים, אישורי GMP. את יכולה לציין איזה מדינות אלה? אנחנו יודעים שהמדינות לא נותנות אישורים.

תעבירו להם בכתב, לא עכשיו. עוד? אפשר להתקדם? בבקשה, בואו נתקדם.

אני אקריא עכשיו את תקנה 3(10).

"

אישור מאת גוף מוסמך המעיד על עמידת המבקש בתקן 22716 ISO או בתקנים או בהנחיות מקצועיות בין-לאומיים אחרים שווי ערך;

שזה מופיע בפקודה עצמה, ההוראות, ושם זה מוסבר.

"

הוכחה על תשלום אגרה לפי סעיף 66(א1) לפקודה בעד הרישיון.

הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על בקשה לחידוש רישיון אם לא חל שינוי מהותי בעסק ובסוגי התמרוקים המיוצרים באתר הייצור, המיובאים או המאוחסנים, לפי העניין, ולבקשה האמורה צורף תצהיר של המבקש שבו הוא מצהיר כי והנתונים והמסמכים שנכללו בבקשה האחרונה שהוגשה לפי תקנת משנה (א) משקפים גם את המצב הקיים בעת הגשת הבקשה לחידוש הרישיון."

לגבי אגרה, גם לא צריך שוב אם עושים חידוש רישיון? כי לפי הנוסח כרגע זה לא חל.

אנחנו צריכים לבדוק את זה.

אנחנו ממליצים ללא אגרה.

ללא אגרה, זה כבר קבוע בחוק.

זה מופיע כבר בחוק, אבל צריך פשוט לנסח את תקנה (ב) כך שזה ישקף, כי כרגע כתוב שבחידוש לא יחול כל (א).

אנחנו בכלל בעד להקל באגרות על כולם, גם כחלק מהמלחמה ביוקר המחיה.

כן.

זה כלי מאוד חשוב.

נכון.

ולא עושים בו את השימוש הנכון.

ברור, כי אחרי זה אנחנו משלמים את זה.

אגב, כתוב על רישיון תמרוקים כללי, לא כתוב על חידושו בפקודה.

גם מכסים אפשר להוריד.

תשאיר את זה למשרד האוצר.

את לא משאירה למשרד הבריאות מה שלמשרד הבריאות, אנחנו לא נשאיר למשרד האוצר מה שלמשרד האוצר.

קראתי בעיתון שאתם רוצים להעביר את זה אלינו.

אבל אתם רוצים לקחת.

אם אתם רוצים, תיקחו.

- - -

חבר'ה את הבעיות תשאירו אחרי זה. בואו.

מותר הערות שמצחיקות, אבל אלה שהופכות לרציניות לא.

צוחקים, זה עושה קמטים הצחוקים האלה.

אוקיי, איל.

מזל שיש תמרוקים.

"נתונים ומסמכים נוספים

המנהל רשאי לדרוש מהמבקש נתונים או מסמכים נוספים הנדרשים לשם הבטחת בריאות הציבור ולשם הבטחת יעילות התמרוק, בטיחותו ואיכותו."

יש לי הערה.

בבקשה, איציק.

אני חושב שהסעיף הזה כללי מדי, אדוני היושב-ראש, כי תחת המילים "הבטחת בריאות הציבור" אפשר לדרוש גם מסמכים ודברים – אפשר להכניס תחת הקטגוריה הזאת את כל העולם ואחותו, ואם זה לא מספיק אז כמובן "לשם הבטחת יעילות התמרוק, בטיחותו ואיכותו". אין לי רעיון מה אפשר להציע אחרת, אבל אני מרגיש קצת לא נוח. זה כאילו אתה לוקח סעיף אחד, עכשיו אנחנו מדקדקים בכל סעיף וסעיף, ותחת סעיף 4 בעצם משרד הבריאות יוכל לעשות כל מה שהוא רוצה, וזה לא מידתי.

בבקשה, גב'.

אל תשכח שהיום אנחנו בעצם הולכים פה לחקיקה של משהו שאמור להיות משהו עתידי. אתה היום מסתכל על השוק, רואה סוג מוצרים מסוים. אנחנו מדברים על פתיחת השוק לתחרות, פתיחת השוק לכניסה של מוצרים.

באופן גורף.

אנחנו רואים פיתוחים טכנולוגיים של כל מיני מוצרים שנכנסים. היום אני לא יודעת לחזות לך את העתיד על מה נרצה לבדוק או איזה עוד פרמטרים וקומבינציות של תכשירים ותכשירים שיהיו קשורים אולי עם כל מיני היבטים אחרים של בריאות, מה בדיוק ולפרוט את זה לפרטים קטנים. ולכן, הסעיף הזה כן יצטרך להשאיר את שיקול הדעת של משרד הבריאות שפותח שוב, את השוק לנוטיפיקציה, שפותח את השוק בצורה כזאת שבעצם רק מודיעים ונכנסים לשוק. ויש לנו פה חבר כנסת שיש לו רקע - - -

תראי, אבל הזכות של משרד הבריאות לבוא לכאן - -

אני רק אסיים.

- - ולהתקין תקנות עומדת לו גם בעתיד. הרי המחוקק קבע שהתקנות יהיו בסמכות ובאישור ועדת העבודה והרווחה, כי הוא ראה היגיון מסוים. הוא לא רצה להפקיד בידי משרד ממשלתי אחד כוח בלעדי לקבוע ככל העולה על רוחו, למרות סמכותו המקצועית, ואני חושב שאת הדבר הזה צריך לשמר. זאת אומרת שאם בעוד שנתיים משרד הבריאות יבוא ויגיד לנו: תשמעו, חבר'ה, יש טכנולוגיה חדשה, היא לא נכללה באף אחד מסעיפי התקנות, ואנחנו מבקשים את ועדת העבודה והרווחה להכניס, לעדכן את התקנות, אני בטוח שוועדת העבודה והרווחה תעשה את זה. אבל אי-אפשר לשים סעיף כללי - -

זה צ'ק פתוח.

- - שמשמעותו, בדיוק, צ'ק פתוח מעכשיו ועד עולם. זה מייתר את ועדת העבודה והרווחה.

ללא שליטה בוועדה.

יחד עם זאת, צריך לדעת, וגם אתם יודעים את זה, ויש לנו פה גם חבר כנסת שמכיר את זה מהתפקידים הקודמים שלו, שברגע שדברים נמצאים בשוק ואתה צריך ללכת ולפקח בשוק, זה אחרת לגמרי וקצבים אחרים לגמרי. גם הנושא של לבוא לכנסת ולעשות – תראו כמה כל פעם שרוצים לעשות תיקון חקיקה לוקח זמן. זה לא כמו שאתה צריך לבוא ולהגיד: אני לא יכול לאפשר להכניס את התמרוק הזה.

את יודעת מה, אבל יש משהו נכון בחוכמת השולחן. יש משהו נכון בזה שיושבים פה כל בעלי האינטרס, כולל חברי הכנסת, כולם, וזה לא דבר מגונה, האינטרס, ובסוף השולחן מוצא נקודת איזון שהיא טובה בדרך כלל. ואני חושב שלא כדאי לוותר על התהליך הזה. אז שמתם פה סעיף כל כך כללי, לפחות תבקשו את אישור ועדת העבודה והרווחה להתקין את הדבר הזה.

שי ממשרד המשפטים.

הסמכות לדרוש מסמכים היא סמכות בסיסית שנתונה לרגולטורים, אני לא בדקתי עכשיו בפקודת המזון, אין לי זמן לבדוק, אבל אני משוכנע שיש סמכות דומה. התחום הוא דינמי גם בהווה, יש סוגים שונים של מוצרים, וגם בעתיד – לא לאפשר למשרד הבריאות לדרוש מסמכים זה הופך אותו באמת לרגולטור בלי יכולת מאוד מאוד חשובה שלדעתי - - -

שי, אתה קצת חוטא למה שאמרתי. אני אמרתי שאם אתה משאיר את סעיף 4 כנוסחו המקורי אתה למעשה מייתר את הוויכוחים בכל הסעיפים הנוספים.

זה לא נכון. דרישה ספציפית.

יש שיקול לדעת לרגולטור, הוא לא ידרוש מסמכים, הוא לא ידרוש דרישות לא סבירות, אין לו עניין בזה. כאשר כל החלטה מינהלית לדרוש מסמכים היא כפופה - -

לביקורת.

- - לחובות שמוטלות על גורם מינהלי.

כן, שי, אבל מילא כשאתה אומר על בריאות הציבור, הנה, גם תגיד לך היועצת המשפטית, זה לגיטימי, אבל יעילות התמרוק, מה, היא תבדוק אם ה"ד"ר פישר" עובד על 30 או על 50 בקרם הגנה?

לא.

- - -

מה עכשיו אתם? תיתן את זה למשרד הכלכלה, לא?

זה לגבי GMP של יצור.

אני מציע, ברשותכם, שבסעיף הזה, ברמזים הבנתי מהיועצת המשפטית שאתם תנסו להתמקד בסעיף הזה.

לא.

ממש לא.

לא מבינים למה אנחנו מתכוונים. לא מבינים מה שאנחנו רוצים להגיד.

מה זה יעילות התמרוק?

הסמכות לדרוש מסמכים קבועה כבר בפקודה. במסגרת התיקון שעשינו לפני שנה יחדיו קיבלנו סמכות לדרוש מכל מבקש שייתן אישור לפי הפקודה "כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות המנהל". המנהל כאן צריך לתת רישיון, למשל, למפעל שמייצר תמרוק. היום אנחנו יכולים להגיד איזה מסמכים אנחנו דורשים עכשיו, אבל יבוא מפעל שמתחיל לייצר למשל, תמרוק עם רכיב ננו - -

אבל הכוונה שלנו - - -

- - ואנחנו נרצה עוד איזשהו מסמך שאנחנו אפילו לא יודעים היום להגיד שאנחנו עלולים להיזקק לו. ולכן, שוב, מדובר בסמכות פרטנית - - -

אז תפני - - -

רגע.

לא, לא רגע, מותר לי לקטוע אותך. מותר לי.

בדיוק. אבל אני רוצה להשלים את המשפט.

ואני אומר לך שיש לי הצעה.

היושב-ראש, אני יכולה להשלים משפט?

רגע, תקשיבי שנייה.

זו הזכות שלו, הוא חבר הכנסת.

עם קצת יותר צניעות לבוא לדיונים האלה, כמו שאנחנו באים.

סליחה. בבקשה.

ויש לי הצעה בשבילך. במקום להקנות לעצמך איזושהי סמכות כללית ואלוהית - -

סמכות על.

- - תפני לסעיפים שנמצאים בסעיף קטן (א).

את גם רוצה GMP, את גם רוצה ISO, את גם רוצה תקנים ספציפיים של המדינה, כי כל מדינה יכולה, וגם את רוצה לבדוק את יעילות התמרוק. מה זה יעילות התמרוק?

אני אסביר.

תסבירי לי מה זה יעילות התמרוק. אם יש חשש לפגיעה בבריאות הציבור זו אחריות שלכם, חשש מיידי, חשש קבוע, אבל יעילות התמרוק, מה זה יעילות התמרוק?

את רוצה שנסביר.

אם קרם הפנים מוציא את החצ'קונים?

השאלה אם בריאות לא כוללת - - - אבל בריאות זה מספיק.

- - -

שאלת שאלה.

את רוצה רק למרוח את הקרם, את לא רוצה לדעת שהוא יעיל?

תגידי, אין לי שום אחריות בתור צרכן אם המוצר עובד עלי או לא? אני צריכה אתכם?

מירב, זו עסקת חבילה.

אין בעיה, לא צריך אותנו בכלל.

הכנסת יכולה להחליט - - -

- - -

אני רוצה להחזיר את רשות הדיבור, ד"ר לוקסמבורג, בבקשה. ברשותך, שנייה. תנו לחבר הכנסת שמולי לסיים.

לבדוק אם קרם הפנים עובד אני צריכה את משרד הבריאות.

במקום להקנות סמכות על, שהיא לא במקומה, להפנות לסעיפים רלוונטיים, למשל, תגידי: לצורך הבטחת משהו משהו משהו, משרד הבריאות - - -

בריאות הציבור.

סליחה, לצורך מימוש, נגיד סעיף (5), משרד הבריאות רשאי לדרוש מסמכים נוספים. זה בסדר.

כן.

אבל תבינו שמה שאתם מבקשים פה זה נגיד סעיפים שכרגע הוועדה לא תאשר אותם ותגיד שהם לא מידתיים. תחת הסעיף הזה תוכלו לבקש מהיצרנים דה-פקטו, וזה לא הגון, לא מבחינה דמוקרטית ולא מבחינה מקצועית.

זו דרישה פרטנית.

תשובה, בבקשה. ד"ר לוקסמבורג, רצית להגיב?

אנחנו נקשיב.

לא עכשיו, אנחנו מקשיבים.

אני חושב שלא להכריע בסעיף הזה.

בלי ספוילרים, אנחנו לא צפויים לוותר ולצמצם את הסמכות שלנו, כמו שמנהלת רשות שוק ההון והחיסכון - - -

אתה יכול להוסיף את המילים גם לא לסרבל את המערכת?

לא נסכים.

זה רק לפי הצורך.

כן, גם לא לסרבל, זה לפי דרישה. כמו שמנהלת הרשות להגבלים עסקיים יכולה לדרוש כל מסמך שהיא צריכה, ומנהלת הרשות החיסכון וביטוח יכולה לדרוש כל מסמך, גם אנחנו שצריכים - - -

אני רוצה את המסמך באנגלית שכתוב - - -

מירב, מירב.

הוא משווה כל הזמן לאירופה, שיבוא לוועדה ויראה לי שבאירופה הם מבקשים GMP, ISO, כללים של המדינה, וגם בריאות, וגם יעילות.

מירב, באירופה הם נכנסים - - -

אבל תראה לנו, אין בעיה, אני מאמינה לך.

אז תאמיני לי.

אז תביא.

באירופה זה הרבה הרבה יותר נוקשה וקשוח מפה.

אז תביא.

אין את כל היאללה, בא לי לא בא לי, זה לא עובד ככה, אתה נכנס ונותן דין וחשבון.

תודה. אדוני, בבקשה.

הוויכוח הוא סרק, כי בסעיף 55ׁב, אני רוצה פשוט לתמוך בעמדת משרד הבריאות, כי זה כתוב כבר, בסעיף 55ב לפקודה לחוק שהתקבל כתוב: רשאית להתקין תקנות לשם הגנה על בריאות הציבור, שמירה על יעילות התמרוקים, בטיחותם ואיכותם. אז אם בחוק קיבלו, אז בתקנות יסירו את זה? לא יכול להיות, החוק גובר על התקנות.

אף אחד לא ביקש להסיר. תודה על ההבהרה.

אני רק רוצה להעיר שכמובן שתקנה 4 מדברת על דרישה ממבקש ספציפי.

נכון.

משרד הבריאות לא יכול דרך התקנה הזאת להוסיף לרשימה של הדברים שהוא דורש בכל רישיון ורישיון מסמכים נוספים. הכוונה באמת פר מקרה. כשמתעורר הצורך אפשר לפנות ולבקש מסמך או נתון שחסר.

התייחסתי ליעילותם, כי היא כתובה כבר בחוק.

ברור. אני לא מתייחסת לזה. אני רק אומרת שאי-אפשר לעקוף בעזרת 4 את תקנה 3.

בוא נמשיך, בבקשה.

תקנה 5, ממשיכים.

"בקרה טרם מתן רישיון



המנהל לא ייתן רישיון לייבוא תמרוקים ורישיון לאחסון והפצה של תמרוקים ולא יחדשו אלא לאחר שבדק ומצא כי העסק של המבקש עומד בתנאי אחסון והפצה נאותים לתמרוקים המפורטים בתוספת הראשונה."

בתוספת הראשונה יש הוראות לגבי אחסון והפצה, הוועדה קיבלה מסמך מחברת "סלע", יש להם הערה לגבי התוספת הראשונה. אתה רוצה שנעבור לתוספת עכשיו?

לא, כשנגיע אליה.

"

המנהל לא ייתן רישיון לייצור תמרוקים ולא יחדשו אלא לאחר שבדק ומצא כי אתר הייצור עומד בתנאי ייצור נאותים לתמרוקים בהתאם לתנאים או ההנחיות לפי סעיף 55א1(ב)(4) לפקודה; ואולם בבקשה לחידוש רישיון רשאי המנהל להסתמך על אישור עמידה בתקן ISO 22716 מאת גוף מוסמך ולא לבדוק את אתר הייצור."

יש הערות לתקנה? בבקשה, גב'.

בקשר ל"המנהל לא ייתן רישיון לייבוא תמרוקים ורישיון לאחסון והפצה", מי שיש לו עכשיו רישיון, יש לו רק רישיון לאחסון, אין לו להפצה, אז ברגע שהוא יבצע חידוש אז הוא יצטרך רישיון אחר.

יקבל רישיון, יוסיפו לו.

אם מישהו עכשיו קיבל רישיון תמרוקים כללי זה רק לאחסון?

לצורך מה? רישיון תמרוקים כללי יכול להיות לכל אחת מהפעולות שמנינו בתקנה 2.

אבל כרגע לכולם, לכל מי שיש רישיון תמרוקים הוא רישיון תמרוקים כללי רק לאחסון, אין להפצה.

המונח שעשינו בו שימוש הוא רישיון לאחסון והפצה.

לאחסון והפצה, זה רק שינוי של המונח.

אז אם עכשיו מישהו קיבל רישיון תמרוקים כללי, לפני שבוע, ועוד חמש שנים, אז הוא יצטרך לעמוד בתנאים אחרים, וזה חל, הרישיון שלו תקף.

לא.

סליחה, השאלה הובנה? אני לא הבנתי אותה, אני מתנצל.

הבנת, נילי?

הבנתם את השאלה?

אני הבנתי.

כן.

אז יש תשובה?

השאלה מתייחסת לפער שבין המצב הקיים היום לבין המצב שיהיה לפי החוק.

החוק משתנה.

שתי הבהרות. במצב הקיים היום אנחנו נותנים רישיון תמרוקים כללי לאחסון, זה היה המונח. אבל כמובן שכשכתבנו את זה מחדש דייקנו ואמרנו שרישיון התמרוקים הוא לאחסון ולהפצה, אבל הכוונה היא שאותו רישיון לאחסון הוא שווה ערך לרישיון לאחסון והפצה. זה דבר אחד.

ההבהרה השנייה היא שבמסגרת הוראת החוק - - -

אם זה כל כך ברור למה לא לכתוב את זה?

בצו הקודם קראנו לזה אחסון, ועכשיו אנחנו קוראים לזה אחסון והפצה. לבחירתכם, אם תבקשו לשנות את הנוסח.

אבל כבר בפקודה קראנו לזה אחסון והפצה.

זה נשמט.

נכון. צריך להבהיר שיש הוראת מעבר. בהתאם לתיקון של הפקודה שיכנס לתוקף ב-29 בספטמבר כתוב שמי שמחזיק היום רישיון תמרוקים כללי לאחסון והפצה, לצורך העניין לפי הצו הקודם, הרישיון ימשיך ויהיה בתוקף עד למועד פקיעתו. כלומר, כל מי שיש לו היום רישיון לפי הצו יכול להמשיך ולעבוד עם כניסת החוק לתוקף לפי תוקף הרישיון שלו, אם הרישיון הוא עד חמש שנים ומישהו קיבל היום רישיון חדש, אז יש לו חמש שנים מלאות כדי להמשיך ולעסוק, ובתום אותן חמש שנים הוא יפנה לרישיון.

אז הלכו לקראתכם, לפי מה שאני מבין. הלכו לקראתכם עם ההשלמה הבאה. אפשר להמשיך, בבקשה? אני מודיע, המזנון נפתח בשתיים-עשרה, אז בשתיים-עשרה ניתן לכם חמש דקות, רבע שעה לזלול.

לא רבע שעה, זה קצר. עד שאתה מגיע למזנון זה עשר דקות.

נכון.

רבע שעה, וחמש דקות על חשבון מירב, אז 20 דקות.

למען הציבור.

אבל עד אז please שקט. בבקשה.

"החלטת המנהל בבקשה
המנהל יחליט בבקשה בתוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת כל הנתונים והמסמכים כאמור בתקנות 3 ו-4; מצא המנהל כי המבקש עומד בדרישות הפקודה ותקנות אלה, ייתן לו את הרישיון המבוקש; דחה המנהל את הבקשה, ימסור על כך החלטה מנומקת בכתב."

בבקשה.

למה זה 45 יום, אפשר לדעת?

אז 90 לתת לנו?

לא, אני רוצה 15. די כבר, אתה יודע, תסביר.

זו בקשה שמוגשת אחת לחמש שנים, הרישיון יעמוד בתוקף, זה לא לכל - - -

במיוחד למוצרים העונתיים. זה בעיה, באמת.

זה לא רישיון למוצרים, זה רישיון לעסקים.

זה דורש רישיון לעסקים.

מה דורש? 45 יום?

יש הרבה בדיקות שם?

ואם צריך לתקן?

אנחנו יכולים לא לתת רישיון לשום דבר, לכל המוצרים. הכנסת גם יכולה להחליט שהיא מוכנה לוותר על כל הרגולציה, שכל אזרח הוא אחראי בפני עצמו, שיש ביטחון לכל הגורמים, ובואו, תורידו מאתנו את האחריות הזאת.

ד"ר לוקסמבורג, אני מקווה - - -

זה לא העניין, אל תעשי לנו את זה.

היא תחזור ותעשה לכם את זה.

אני אומרת לך לאן את לוקחת את זה. את לוקחת את זה מנקודת איזון, את לוקחת פה ניסיון של מהלך שאנחנו מנסים לעשות להיטיב עם כולם, כולל יוקר המחיה, כולל שמירה על בריאות הציבור.

האמת שזה לא נראה כך.

מירב, את הבטחת לי שתבואי לעזור לי.

סליחה, אבל עם כל הכבוד אתם - - -

45 יום? אלי, מה קרה?

אנחנו יכולים לחיות גם במדינה שמחליטה שהיא לא מפקחת על תמרוקים והיא לא מפקחת על בתי עסק, והיא עושה את כל הדברים האלה.

נו, ברצינות, את אומרת לנו שאת לא צריכה רגולציה.

זה בסדר, אתם המחוקק.

אנחנו עוסקים בזה כל יום.

אתם יכולים לקבל את ההחלטה הזאת בשם כולנו.

ד"ר לוקסמבורג, שמת לב שכל הנאום היה ללא רשות?

אני מתנצלת, פעם אחרונה, אדוני.

ומה גם שבנאום הזה היא גם אמרה לנו שבעצם לא צריך רגולציה.

נכון, אבל אתם עושים את זה כאן בחוק, היבוא האישי זה בדיוק זה.

חברים, יש לכל אחד תפקיד פה, וכל אחד תפקידו מכובד מאוד, בוודאי בעיני היושב-ראש, אני האחרון שינסה, חס וחלילה, לפגוע בסמכויות של הפקידים שמשרתים את המדינה בצורה בלתי רגילה. please, אבל תכבדו את זה שגם לחברי הכנסת יש זכות לשאול ולהעיר ולקבל תשובות ענייניות.

מותר להעיר הערות.

ואל תבקשו מאתנו להפוך את המדינה שלנו, שבקושי בונים אותה יום יום, שנהרוס אותה בדקה. אף אחד לא מתכוון לזה, אז אל תתחילו, אל תטיפו לנו מוסר. בבקשה.

זו תחושה שלנו.

לגבי 45 יום, בתקופה בלי חגים זה חודשיים, מפעל לא יכול לחכות לתגובת הרגולטור חודשיים, גם אם יש השגות ונצטרך לתקן משהו, גם אם לא.

נכון.

נראה לנו ש-15 יום זה זמן סביר, כי מפעל לא יכול לעמוד.

זה רק ברישיון אישי.

עוד הערה? אני מבקש שתשקלו שוב את הבקשה הזאת, בסדר? ונחזור בקריאה הסופית.

שקלנו.

אין דבר כזה שקלנו. תשמע, אנחנו לא חיים במדינה - - -

אמרנו, אמרנו.

אבל אני רואה את המלמולים.

לא, אבל, איל, כשאתה אומר שקלנו זו חותמת גומי.

אלי, אתה לא רואה את המלמולים, הוא מולי. אני מולך.

אז תבואו עם אותה תשובה, תכשיל את הכול, חבל.

הוא אומר לי שקלנו, ולא.

אני צריך לבצע בקרה.

אבל, איל, אבל כשאתה אומר שקלנו זה אומר שאתה לא הולך לשקול את זה.

זה 45 ימי עבודה.

שקלנו, נשקול שוב. זה לא נכון, אנחנו גם מדברים - - -

היושב-ראש לא רואה את המלמולים. אני במקרה מולך אז אני רואה, כל מלמול אני רואה.

עכשיו זה בסדר, איל.

חברים, יש לי גם עצה מהיועצת המשפטית שלי שאומרת, מפעל שיודע שהרישיון שלו פג תוקפו בעוד כך וכך, שיתחיל חצי שנה לפני הזמן.

עם זה אין בעיה.

יש לך טעות, אדוני, במשפט שאמרת - - -

אין בעיה, לא על זה מדובר.

לא נשיג, אני יודע מניסיוני שפה לא נקבל תשובה.

אין בעיה, אז שיעשה 45 ימים, לא ימי עבודה. 45 ימים, אדוני היושב-ראש, זה חודש וחצי, שיורידו את העבודה.

ועכשיו את מונעת ממנו לחזור עם תשובה יותר משופרת.

אוקיי.

חודש וחצי לא מספיק.

אני מבקש שתבדקו את זה המועד.

נבדוק, נבדוק.

בבקשה, אדון מזרחי.

אדוני היושב-ראש, לא תמיד אפשר להגיש את הבקשה לפני הזמן, מכיוון שאנחנו תלויים גם ברישיון של המועצה המקומית, שהיא לא נותנת לנו את הרישיון לפני הזמן. יחד עם זה, גם אם זה 45 ימים, אם יאפשרו לנו בתוך ה-45 ימים לפעול כאילו הרישיון בתוקף - -

ברור.

ממש.

- - זה ייתן את האפשרות לשני הצדדים להמשיך ולחיות עם המצב.

אם זה חידוש רישיון, אז זה מאליו כך. אם זה רישיון חדש אז זה לא ככה, זה ההבדל.

שזה יהיה מובהר.

זה ברור.

זה ברור.

סליחה, אדוני המנכ"ל, אתה לא צודק.

למה במקרה אומרים תרשמו את הפרוטוקול? ותנו לפרוטוקול להיות רשום מסודר, תשתמשו בזה, הפרוטוקול הוא גם לרשותכם.

לא, זה ברור מאליו.

אני חושב שאתה טועה, אדוני.

לא קיבלת רשות הדיבור.

אדוני, אתה טועה, כי הוראות המעבר חלות בתנאי שיש לך רישיון עסק. היום כדי לקבל רישיון עסק אתה צריך רישיון מקדים ממשרד הבריאות מהמחלקה לבריאות הסביבה, ורק אחרי שיש רישיון עסק שהתקבל רישיון הבקשה מהמחלקה לבריאות הסביבה אז אתה הולך לבקש רישיון תמרוקים כללי. משרד הבריאות נותן שני רישיונות, למעשה, לחברה, וזאת פרוצדורה מאוד מאוד מאוד מסובכת ומורכבת שמהניסיון שלי, אני כמה עשרות שנים בענף הזה, זה משהו שלוקח שבעה-שמונה חודשים.

בוא נעשה סדר. בלי קשר לרפורמות שאנחנו מנסים לעשות ברישיונות של בריאות הסביבה, כאן השאלה שהייתה בנוגע לחידוש רישיון, כל עוד הרישיון שלך בתוקף ואתה מתחיל בהליכי החידוש קודם, אז הרישיון הקודם שלך בתוקף. לא דיברתי על הוראות המעבר. ולכן, אין בעיה. הרישיון הראשוני, אכן, גם אתה, אני מניח, אף אחד לא ירצה לפתוח עסק לפני שיש לו את הרישיון הסופי ביד, כי אחרת זה סיכון גדול מדי עבורו. הוועדה ביקשה מאתנו לבדוק אם אפשר לעשות את זה יותר קצר, לצד הבקשה שלך מהאוצר לתגבר אותנו בתקנים לנושא הזה, אנחנו נבדוק את זה.

אני חושב שקיבלנו תשובה מספקת. בואו נמשיך.

לא, פשוט הוא טועה.

"תנאים ברישיון


המנהל רשאי לקבוע ברישיון תנאים בעניינים המפורטים להלן, וכן רשאי הוא, בכל עת, לאחר שמיעת עמדת בעל הרישיון, לשנות את תנאי הרישיון או להוסיף עליהם, אם סבר כי הדבר נדרש לשמירה על בריאות הציבור והבטחת יעילות התמרוק, בטיחותו ואיכותו:

עריכת בקרה על הייצור, האחסון וההפצה לפי הוראות המנהל;

הגבלת הייצור, האחסון או ההפצה לסוגים מסוימים של תמרוקים;

קיום נהלי עבודה המתאימים לפעילויות העסק;

כל תנאי אחר הנדרש לשמירה על בריאות הציבור והבטחת יעילות התמרוק, בטיחותו ואיכותו."

כן, כן, זה אותו דבר כמו בסעיף 4.

נמשיך? איציק.

ההערה שלי חוזרת גם פה.

גם ב-7.

אני חושב שצריך להגביל פה את חלק מהסעיפים. שאלה כללית נוספת. בעצם אחרי שהבקשה נדחתה, איזו סמכות ערעור עומדת בפני המבקש, אם בכלל?

כמו כל החלטה מינהלית יש ביקורת תקופתית, אפשר להגיש עתירה מינהלית לבית-משפט מחוזי. כללי ההידיינות הרגילים בתחום הערעורים המינהליים יחולו כאן, וזו עתירה מינהלית לבית-משפט מחוזי.

- - -

יש גם השגה.

בחוק המזון לא היה לנו - - -

יש לנו סעיף השגה בתקנות.

נכון, מעבר לכך יש סעיף השגה על כל החלטה שמתקבלת על-ידי המנהל.

שעל החלטה לעניין רישיון תמרוקים יש אפשרות להגיש השגה, זה סעיף 55(ב)(1).

אז רק תרשמי את הערתי לגבי סעיף 7, אותה הערה כמו סעיף 4.

שהוא כללי מדי?

כן, 7(4), אני גם הערתי על זה.

מיקי, מה אתה היום יושב בשקט?

כל זמן שהם משמשים לי כפה אז מה אני אוסיף?

זה לדיון?

כן.

ביקשו להעיר, תבדקו את זה, תחזרו ונראה.

נבדוק.

"פרק ג': אנשי מקצוע ונציג אחראי

אנשי מקצוע

בעל רישיון לייצור תמרוקים יעסיק אנשי מקצוע כמפורט להלן, ורשאי הוא להעסיק את אחד מאנשי המקצוע המנויים בפסקאות (1) ו-(2) גם בתפקידים המנויים בפסקאות (3) עד (5);

מנהל ייצור;

אחראי בקרת איכות;

מנהל לוגיסטיקה ותפעול;

מנהל מדעי;

מנהל קשרי לקוחות וקשרי חוץ.

בעל רישיון לייבוא תמרוקים יעסיק אנשי מקצוע כמפורט להלן:

מנהל מדעי;

מנהל קשרי לקוחות וקשרי חוץ.

בעל רישיון לאחסון והפצה של תמרוקים יעסיק אנשי מקצוע כמפורט להלן, ורשאי הוא להעסיק איש מקצוע אחד בשני התפקידים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2):

מנהל לוגיסטיקה ותפעול;

מנהל קשרי לקוחות וקשרי חוץ;

בבית מסחר לתמרוקים"

הורדנו את זה כבר, אז נגיד שזה בעל רישיון כאמור שאצלו מתבצעת התאמת אריזות לשיווק בישראל ימנה גם אחראי בקרת איכות.

אני רוצה בבקשה להעיר. כל מי שיש לו גם עסק קטן שמייצר תמרוקים צריך מנהל קשרי לקוחות וקשרי חוץ, מנהל מדעי?

זה יכול להיות אותו אחד.

זה יכול להיות אותו אחד. כתוב לך (1) או (2) - - -

הוא יכול לעשות אותו דבר.

מה חובה עליו?

כולם חובה. רשום לך פה ש"אחד מאנשי המקצוע המנויים בפסקאות (1) ו-(2)", מנהל ייצור ואחראי בקרת איכות, יכול גם להיות מנהל הלוגיסטיקה, המנהל המדעי ומנהל קשרי חוץ. כלומר, זה יכול להיות נוסף לתפקיד.

מה זה מנהל מדעי?

מה זה מנהל מדעי, בבקשה?

כן, מה זה מנהל מדעי? מה זה? איזה מדע זה? בקצב הזה זה נראה פה מדע בדיוני כל הסעיף, רק אומרת. מה זה מנהל מדעי?

כאחד שהיה רשום פעם בחוג הזה?

היה מדען על חלל. כן, איל, מה זה מנהל מדעי? ברצינות.

הכי ברצינות.

אתה אפילו מצחיק פה את כולם. אפילו אותך זה מצחיק, אתה מבין?

הם צוחקים אז גם אני צוחק.

הכוונה לאדם שיכול לענות על השאלות המקצועיות, שאנחנו נפנה אליו בנושא של תהליכי יצור, החשיבה מאחורי הפורמולציה וכדומה.

המדע הוא כימיה.

התאחדות התעשיינים, יש לכם דבר כזה? מותר לבקש מהתעשיינים, יש לכם דבר כזה?

אולי התעשיינים יגידו לנו, מיהו המנהל המדעי - - -

נורית, יש דבר כזה?

מה ההבדל בין נציג אחראי לבין מנהל מדעי?

כן, שם הנציג ששקט.

אני מבין למה צריך מנהל קשרי חוץ אצל יבואן תמרוקים, אבל מדוע מנהל מדעי? הרי הוא נסמך על כל המדע שנמצא אצל היצרן.

נכון.

זו בקשה לרישיון לייצור תמרוקים.

ומהתעשייה גם אני מבקש לשמוע.

כן, גם מהתעשיינים אנחנו רוצים לשמוע.

מנהל מדעי.

אלי, אני מבקש גם מהתעשייה.

בבקשה.

כל הדרישות האלה לא קיימות ברגולציה האירופית למבנה ארגוני של הארגונים, כל מפעל מנהל את עצמו. יש את ה-ISO שאנחנו מתנהלים לפיו, אין צורך, כמו קודם שאמרנו, לשלוח את קורות החיים של האנשים האלה, ואין צורך שנמלא את מלא התפקידים כי אין את זה באירופה, ואתם הבטחתם שתשוו לאירופה.

אבל ב- ISOיש התייחסות למבנה הארגוני ולפונקציות מקצועיות.

אז יש ISO.

יש את ה-ISO. ולכן יש לנו ISO, וזו דרישה שלכם. אם אין לנו ISO אנחנו לא יכולים לפתוח את שערינו, אז למה פעמיים? למה דרישות כפולות?

אל תגידי שזה לא קיים - - -

ברגולציה האירופית זה לא מופיע, זה מופיע בתוך ה- ISO, ואנחנו מחויבים לעמוד בו. אז למה אנחנו צריכים דיווח כפול?

ואת צריכה לעמוד בזה באירופה.

ב-ISO. וגם פה אני חייבת לעמוד ב-ISO, אני לא צריכה לדווח דיווח כפול.

ב-ISO. אז למה? למה?

למה זה כפול? זו השאלה שלה.

- - -

כל דבר פה אנחנו עושים כפול.

נבחן את זה.

לא דיווח.

זה מתייחס לאיזה אנשי מקצוע הוא צריך להעסיק, זה לא דיווח.

זה מינויים שאני מחויבת. אני לא חייבת להעסיק מנהל מדעי. יכול להיות שה- Responsible person שלי הוא האיש המדעי ומנהל קשרי לקוחות.

אני לא מצליח להבין, מה זה מנהל מדעי?

גם אני לא.

מנהל מדעי, אתה עוסק פה במוצרים כימיים, בתרכובות כימיות של מוצרים, אתה צריך מישהו, אם אתה יצרן - -

- - - אמרנו מנהל מדעי.

אז מה תפקידו של ה-Responsible person? זה התפקיד שלו.

- - -

זה נציג אחראי שעובר הכשרה 36 שעות, זה בדיוק.

ה-Responsible person הוא על מוצר.

מה התפקיד של מעריך הבטיחות?

אנחנו צריכים שיהיה לנו counterpart בתוך המפעל שידע להסביר לנו מה ההרכב הכימי שיש שם, מה התרכובת שהוא יצר.

זה הנציג האחראי, הוא חלק מהרישיון הכללי. אם אנחנו גרענו את הסעיף שקודם - - -

בסדר, זה לא קשור. זה לא קשור, זה ברמת הרישיון למפעל, זה לא ברמת הנוטיפיקציה.

- - -

מה זה הדבר הזה?

אני מדברת ברמת המפעל.

הוא קיים באירופה.

מישהו שייתן את התשובה, בבקשה.

תשובה.

בבקשה, אבל מנהל מדעי בעיני זה מישהו עם תואר מיוחד בתחום מיוחד וכו' וכו'. זו סתם הגדרה.

תורידו אותו.

המושג הזה הוא מנהל מדעי.

חד-משמעית תורידו אותו.

לחתוך לו את הראש.

- - -

אבל השיא, מילא על התעשיינים אתה מכביד, אבל גם על היבואנים.

יש פה אדון ממושמע. אדוני, עם החולצה הלבנה, הממושמע.

כל המנהל המדעי הזה צריך לרדת.

אני רוצה עוד להגיב. הוא רק - - - לכל מפעל?

או, או.

כל הסעיף צריך לרדת.

ירד, ירד.

ירד, ירד.

לא.

לא נצביע, לא נצביע.

אנחנו צריכים להצביע בסוף.

לא, לא נצביע, אתם לא מבינים.

בבקשה, מה שמך, בבקשה?

אולי זה נראה לכם מוזר, אולי זה נראה לכם שיח כזה נכבד, אבל תראו - - -

מה לעשות, אנחנו אמורים להרים יד.

אין לך מה להגיד?

זה בעניין המנהל המדעי.

אז אני אומר, המנהל המדעי, נראה לי שזה יהיה - -

צריך להגדיר באופן יותר ספציפי, יכול להיות, את הכישורים שלו.

- - או מישהו שמסוגל לתת תשובות, ולא יותר מזה.

- - -

הוא לא מוריד.

תרשמו את זה, את הנושא של מנהל מדעי, כי זה לא ברור.

יש כאן נושא מאוד חשוב.

לא קיבלת רשות דיבור. בבקשה, גב'.

אני מבקש להעיר לגבי המושג "יעסיק", אנחנו דנים בזה בתחומים אחרים כרגע, וחשוב להבהיר שמודל ההעסקה הוא לא העסקה ישירה, ואפשר לשכור שירותים חיצוניים של האנשים האלה.

מסכים. אז תרשמי את זה.

נכון, היא צודקת.

נילי, רשמת את הסיפור של המעסיק?

נדון בנושא הזה.

מה, אתה עוד מפיל עליהם עכשיו דבר שיעסיק אותם? הורגים את האנשים. כל הסעיף הזה בעייתי.

בוא נמשיך, בבקשה.

"תנאי כשירות לנציג אחראי

נוסף על האמור בסעיף 55א6(ב), (ג) ו-(ד) לפקודה"

אני מזכירה, שם דיברנו על זה שהאדם הוא למעט תאגיד, הוא צריך להיות תושב ישראל, לא מורשע, אין כתב אישום, ולא אסרו עליו להיות נציג אחראי.

"לא ימונה אדם לנציג אחראי אלא אם כן מתקיימים בו תנאים אלה:

הוא בעל תעודת בגרות או תעודה המעידה סיום 12 שנות לימוד של המבקש;

הוא עבר הכשרה מקצועית, נבחן וקיבל ציון, הכול כאמור בתקנה 11(א);

הוא שולט בשפה האנגלית ברמה של הבנת דוח הערכת בטיחות ומבחנים קליניים שנערכו לגבי תמרוק."

אלו הדרישות מנציג אחראי.

למה הוא צריך אנגלית ולא סינית?

צרפתית.

אמרנו שנדרוש אנגלית ולא סינית, אבל אפשר פה, אנחנו מוכנים - - -

אפשר.

אנחנו מוכנים באמת בשפה של המדינה שבה מיוצר התמרוק.

השפה האנגלית זה ממש הבנת דוח הערכת בטיחות.

שיבין.

זה האחריות שהוא לוקח, מירב.

נו, זה מה שהוא צריך לעשות.

סליחה, מה הבעיה לקחת מתורגמן? מה הבעיה?

לא, לא, די, די, את מגזימה.

והסיני מבין אנגלית?

זה האדם שזה התפקיד שלו.

את חותמת לי שהסיני הזה יודע אנגלית שבמפעל?

לא, הוא לא מבין.

נו, באמת, כאילו אין תרגום.

כאילו האדם לא מבין. הוא לא מבין מה שזה, יושב מישהו ומתרגם לו לזה. מירב, את מגזימה, די.

אני רואה כאן כמה חברי כנסת שלא היו יכולים לעבוד במקצוע הזה. תביא את הסיני, אני רוצה לראות אם הוא מדבר ככה אנגלית.

גב' מזרחי, יש לך תרומה לתרגומים?

לגבי הנציג האחראי, שבמקרה יש לי תעודה כזאת, אני לא רואה בתקנות שום התייחסות לחבות הפלילית שלי.

עוד מעט, עוד מעט.

זה לא בתקנות.

זה בחוק.

זה בחוק. זה בחוק, זה לא בתקנות.

יש בחוק בסעיף 55א6, אני עונה, בסעיף קטן (ד): "לא יאשר המנהל אדם כנציג אחראי אם נקבע שהוא לא יוכל לשמש נציג אחראי", או אם הוא מצא שהוא "הורשע או הוגש נגדו כתב אישום שטרם ניתן בו פסק דין סופי, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת המנהל, לשמש נציג אחראי."

זה חלק מהפקודה?

מהפקודה עצמה.

אבל השאלה שלי היא אחרת. אם אני עומדת בהכשרה, ואני נציג אחראי שעומד כאן בכל התקנות, ויש לי איזושהי חבות פלילית מול המדינה, האם החבות הפלילית מתחילה בזה שהנוטיפקציה, שעל התווית כתוב משהו שלא נראה למישהו.

זה לתחולת האחריות.

זאת אומרת, מה תחולת החבות הפלילית שלי?

זה מפורט בתחולת האחריות.

זה גם מפורט בפקודה וגם בתקנות, נגיע לזה בהמשך התפקיד. עכשיו זה רק הכשירות, דיברנו רק על הכשירות עכשיו.

אתם משאירים אנשים - - -

יש התייחסות. בואו נמשיך, בבקשה.

נא לחכות.

"אישור נציג אחראי

שם היצרן או היבואן המבקש למנות את הנציג האחראי מטעמו;

שם המועמד להיות הנציג האחראי ופרטי הקשר עמו;

קורות חיים של המועמד;

תעודה כאמור בתקנה 9(1);"

שזו תעודת בגרות או 12 שנות לימוד.

"

תעודות נוספות על השכלה של המועמד, ככל שיש;

תעודה בחתימת הגוף שערך את ההכשרה המקצועית, המעידה על כך שהמועמד עבר הכשרה מקצועית, נבחן וקיבל ציון, הכול כאמור בתקנה 11(א);

הצהרת המועמד כי הוא שולט בשפה האנגלית כאמור בתקנה 9(3);

אם הנציג האחראי מועסק או נשכר על ידי תאגיד, תכלול הבקשה גם את אלה:

שם התאגיד ומספרו;

שמו של נושא המשרה בתאגיד שמתקיימים בו התנאים האמורים בתקנה 13(2), קורות החיים של נושא המשרה ותעודות לגביו כאמור בפסקאות (4) ו-(5).

המנהל יחליט בבקשה בתוך 30 ימי עבודה ממועד קבלת כל המסמכים, לרבות השלמות שדרש המנהל לצורך החלטתו.

החלטת המנהל תימסר בכתב ליצרן או ליבואן המבקש, ולמועמד.

על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ג), אם היצרן או היבואן מבקש למנות לנציג אחראי מטעמו אדם שאושר בעבר כנציג אחראי מטעם יצרן או יבואן אחר, יודיע על כך למנהל לפני מינויו, ולא יחולו לעניין זה הוראות תקנות המשנה האמורות."

יש הערות?

את יכולה להסביר מה התפקיד של הנציג האחראי?

התפקיד של הנציג האחראי מוגדר קודם כל בפקודה.

תפקידים.

זה תפקידים, בדיוק. הוא צריך להבטיח בעצם את הבטיחות של התמרוק, שהתמרוק עומד בתנאי הייצור הנאותים, שנערכה הערכת בטיחות, הוא זה שמוסר את הנוטיפיקציה, את ההודעה על השיווק. את זה קבענו בפקודה.

זה חלק מניהול הסיכונים.

בדיוק.

בקיצור, הוא אחראי בקרת איכות, הוא מנהל לוגיסטיקה, הוא מנהל מדעי, הוא - - -

לא, לא.

לא, לא.

הוא איש הקשר למול - - -

איש הקשר.

הוא איש קשר.

זה משהו אחר. זה אגב המודל האירופי, באנגלית פשוטה Responsible person. זה המודל האירופי שיש לכל תמרוק Responsible person.

לכל תמרוק?

לכל תמרוק, כן.

כן. יכול להיות שלאדם אחד יש יותר מתמרוק אחד, אבל לכל תמרוק יש אדם שמוגדר כ- Responsible person, הנציג האחראי.

מול המשרד.

הוא בעצם מול הממשלה, לצורך העניין, מול גורמי האכיפה. אם יש בעיה הוא הכתובת שלנו בעצם.

מה זה התאגיד שכתוב כאן?

לא, לא, גב'. אם את רוצה לקבל רשות דיבור תקבלי, לא תבלבלו את הפרוטוקול. פה יש עבודה אדירה שנעשית לטובתכם. כן, ד"ר לוקסמבורג.

אנחנו רוצים להסביר. שוב, כל המהות של הרפורמה הזאת, אנחנו כמשרד בריאות לא בודקים את התמרוקים, התמרוקים נכנסים לשוק על אחריות היצרנים והיבואנים שממנים נציג אחראי שעושה את כל הבדיקות. אם היום אנחנו צריכים לבדוק האם הוא עומד בכל הדרישות של האיכות, וכל הדרישות שאין בו חומרים מסוכנים ודברים כאלה, זה יבוצע היום על-ידי נציג אחראי שתמנה כל חברה וחברה, שתבחר, והוא יהיה אחראי על זה שהוא בדק את כל ההיבטים האלה שהיום אנחנו בודקים. כל ההיבטים האלה שנדרשים, לא רק אצלנו.

עכשיו אנחנו בודקים לפני.

זה קיים גם באירופה, זה אומר שצריכים לקחת בן-אדם - -

אמין.

- - שיודע את העבודה שלו, שיודע לבצע את כל החישובים שנדרשים כדי לבדוק אם לוקחים קרם, איזה היקפי גוף נמרחים בו, איזה סוגים, איזה ריכוזים, מה המשמעויות, אם יש חומרים מסוכנים, אין חומרים מסוכנים, הוא צריך להבין את כל המשמעויות של תהליך הייצור, וכו' וכו'. ולכן, כל הדרישות שמוגדרות פה, הוא בעצם לוקח על עצמו את האחריות שהוא בדק את הכול, הכול תקין, וזה יכול להיכנס לשוק. כי אנחנו לא מתכוונים לעצור, נהפוך הוא, בנינו מערכת מחשב מאוד יפה שרצינו להציג אותה במצגת בשבוע שעבר.

אחרי החוק תציגו לנו.

מסכים מאוד ידידותיים, כאשר נכנסים, מקלידים את הפרטים, אותו נציג יודע לעבוד אם הוא עבר את ההכשרה, וההכשרה מאוד מינימלית מבחינתנו, הוא מכניס את הדברים והדברים משתחררים לשוק, זה הכול. ואז מיידית זה בשוק בלי בדיקה שלנו, בלי שום דבר, והאחריות היא שוב, גם על היצרנים, יבואנים, הנציג האחראי, וגם על הצרכן שיודע לרכוש את המוצרים שלו בצורה אחראית.

עוד הערה? על כל דבר יש הערה?

לא, רק על חלק מהסעיפים, ברשותך. יש פה הערה שהמנהל יחליט בבקשה בתוך 30, בהינתן שנציג אחראי מתחלף והמנכ"ל יכול לשמש כנציג אחראי רק 14 יום. אני חושבת שצריך לקצר את זמן ההחלטה הזו ל-14 יום לכל היותר.

יש עוד הערה?

אני רוצה רק להגיד הערה כללית, כי זה נאמר פה. אנחנו כמשרד בריאות רוצים לתת שירות טוב לכולם, לעשות את זה כמה שיותר מהר, לעשות את זה כמה שיותר בצורה יעילה. אנחנו לא מחפשים אצלנו ערמות וזמנים.

כן, נו, לעניין.

יחד עם זאת, בן-אדם אחד יכול לעשות עבודה אחת. לא יכול להיות שיקצרו לנו זמנים בכל דבר ויצפו שנוכל לתת את השירות הזה.

זו שאלה מאוד פשוטה.

אין לי בעיה, אני רק מסבירה.

התשובה היא לא.

על כל שאלה תיתנו תשובה פשוטה.

הכול זה פונקציה של כוח-האדם שיינתן לנושא. אם יהיו 100 איש הם יעשו עבודה בחצי מהזמן שיעשו 50 איש.

היום זה לפי היכולות של המשרד, זו התשובה. עוד שאלה?

אבל אני מפנה אתכם לפקודה.

אבל בפקודה יש גם אפשרות להאריך את התקופה אם יש צורך.

זאת אומרת שלכל אחד צריך להאריך.

לא לכל אחד. היא אומרת שכמובן שהם יעשו את המאמץ.

שיהיה שיקול דעת שלהם, ודאי.

כן.

בבקשה, שמולי איציק.

מה בעצם סוג ההכשרה המקצועית שאותו נציג אחראי אמור לעבור?

עכשיו זה בדיוק הסעיף הזה, 11.

זו התקנה הבאה.

תקנה 9.

ב-11 כתוב.

הלאה. אז אפשר להמשיך? בבקשה, היועצת המשפטית שלנו.

"חובת הכשרה מקצועית

ההכשרה תינתן בידי גוף שהודיע למנהל מראש ובכתב על כך שהוא עורך הכשרה מקצועית לפי תקנה זו, והמרצים בה יהיו בעלי תארים אקדמיים ובעלי ניסיון וידע מתאימים לתחום התמרוקים, מהאקדמיה, התעשייה או גופים בין-לאומיים;

ההכשרה תהיה בהיקף של 36 שעות לפחות ותיערך לפי תכנית לימודים שאישר המנהל בנושאים אלה:

תפקידיו וחובותיו של הנציג האחראי;

מבנה תיק תמרוק;

הערכת בטיחות;

תנאי ייצור, אחסון והפצה נאותים לתמרוקים;

תווית של תמרוק ואריזתו;

שרשרת אספקה ומעקב אצוות;

טענות שיווקיות;

ניהול מערכת פניות ציבור וניהול מערכת תופעות לוואי;

הגשת הודעה על שיווק;

חקיקה, היבטים משפטיים ונהלי המשרד בתחום התמרוקים;

בתום ההכשרה תיערך בחינה על הנושאים שנלמדו וציון "עובר" בה יהיה 65 מתוך 100; הגוף העורך את ההכשרה המקצועית ימסור למנהל את שאלון הבחינה 60 ימים לפחות לפני עריכת הבחינה, והמנהל רשאי להורות על עריכת שינויים בו.

המנהל יפרסם באתר האינטרנט את רשימת הגופים שתכנית הלימודים שלהם אושרה לפי תקנה זו."

בבקשה.

אני רק רוצה להגיד שהגענו להסכמה עם משרד הבריאות שזה יהיה בפרוטוקול, שגם קורס אינטרנטי יוכל להיות אחד מדרכי ההכשרה.

יופי.

למי שיש WiFi.

איציק, בבקשה.

אני חושב בקול רם, אבל בכל זאת מעלה את זה. אתם לא חושבים שחלק מהקורס צריך לכלול היבטים של הגנת הצרכן? אני מתלבט בזה ביני לבין עצמי, אבל אני לא בטוח.

אפשר להוסיף.

בעניין של טענות שיווקיות.

הבנתי מה הוא אומר, אפשר להכניס גם את ההיבטים האלה.

נמשיך, בבקשה.

אדוני, הערה קטנה. אני חושב שגם משרד הבריאות הסכים לזה שביקשנו שהשאלון לא יינתן 60 יום לפני עריכת הבחינה. כי נוצר פה מצב באמת משונה שהבחינה נכתבת לפני שהקורס התחיל בכלל, ואז המרצים בקורס – אני מדבר מניסיון אישי – נותנים את השאלות אחרי שהם נתנו את ההרצאות, לא לפני שהם נתנו את ההרצאות.

מה, לא היית בקורס נהיגה מונעת?

זה תלוי אם זה הפעם הראשונה או הפעם השנייה.

הם צריכים להכין מערכי שיעור מראש.

השאלון צריך להינתן לא 60 יום.

אתם צריכים להכין מערכי שיעור מראש, לא נכנסים לכיתה ומתחילים לדבר.

זה בסדר? זה יסודר? זה מוסכם עליכם, נכון?

אם אתם רוצים, נבקש גם לאשר מערכי שיעור, ואז זה בדיוק יסתדר לכם עם הזמן.

אני רק רוצה להגיד שבאמת הנושא עלה בפגישות שעשינו עם התאחדות התעשיינים. מבחינתנו, מה שחשוב זה שאותו נציג אחראי, ששוב, יישא על כתפיו את האחריות של המוצר הזה והכניסה שלו, ויבדוק את הדברים במקומנו. מה שחשוב לנו אלו בעיקר התכנים המקצועיים, ושהוא יעמוד בהם ברמה טובה.

צריך לתת לו כלים למלא את התפקיד שלו, יש לו אחריות מאוד גדולה.

אנחנו מודעים לזה שכמובן העולם משתנה, ויש גם אפשרות ללימוד אינטרנטי, רואים גם את הסטודנטים היום איך הם לומדים. לכן, קיבלנו את הבקשה ואמרנו שנהיה מוכנים גם לקורסים אינטרנטיים, כל עוד החומר מועבר כמו שצריך להיות.

לגבי הסוגיה של הבחינה, שוב, יש שיטות שונות, אנחנו נחשוב על הבקשה ונראה מה קורה.

נמשיך, בבקשה, ברשותכם.

"השתלמות נציג אחראי



נציג אחראי ישתתף, לפחות אחת לשנה, בהשתלמות מקצועית לצורך ריענון ועדכון הידע המקצועי בתחום התמרוקים והוראות משרד הבריאות."

מי עושה את ההשתלמות?

אותו גוף שיעשה את זה, לא אנחנו.

- - -

אגף תקציבים.

אין דרישות להשתלמות. השתלמות מקצועית כמו שהיא.

באת משם, לא? זה כמו ש-11?

אל תדאגי, הוא עוד יחזור.

אין דרישה.

אין דרישה שזה יהיה גוף שאושר על-ידי המנהל. זה יכול להיות יום עיון בנושא מקצועי, זה יכול להיות השתלמות מאוד מגוונת.

גם המציאות משתנה, אז צריך להתעדכן כמו כל איש מקצוע.

חבר הכנסת אלאלוף, אני רוצה - - -

אם אתה קורא לי ככה, סימן שהולך ליפול משהו ככה עלי.

הוא הולך להפיל עלינו משהו.

חלילה, אני הולך לחזק כאן משהו. אני חושב שחשוב מאוד שכל מי שיושב כאן מסביב לשולחן, וגם חברי הכנסת יבינו, שהנציג האחראי הוא אדם שהוא חוליה קריטית בכל התהליך הזה, וללא העובדה שהוא יקבל את ההכשרה שנדרשת ועדכונים מעת לעת יהיה מאוד מאוד קשה להכניס את הרפורמה הזאת לתוקף. ולכן, חשוב – זה נשמע אולי מצחיק, 60 שעות פה, 36 שעות, חשבו כאן הרבה כבר.

אני חשבתי שה-36 שעות זה מעט מדי, אבל החבר'ה מימיני מהמשרד היו מקלים באופן יחסי.

לך למשרד הכלכלה, ייתן לך גם פחות.

ב-3.6, כן. אבל צריך להבין את עוצמת התפקיד הזה, זה תפקיד מאוד רציני.

תפקיד סופר קריטי.

גב'.

אם יותר לבקש, שההשתלמויות האלה, כשמדברים על השתלמות אחת לשנה לא תמיד יש משהו רלוונטי ומשהו שחשוב להעביר. אנחנו מבקשים לשקול שמשרד הבריאות בעצם יעביר את ההשתלמויות האלה על סמך שינויים בחקיקה או דברים שהוא חושב לנכון - - -

אני מאמין שמי שמעביר את הקורסים האלה יתייעץ עם משרד הבריאות.

למה עכשיו עוד פעם קורסים? דווקא בקטע הזה - - -

תתייעצו אתנו.

בבקשה.

אני רק רוצה לענות לקולגה שלנו, איגוד לשכות המסחר. יחד עם קבלת ההיתר ללכת ולשווק את הדברים ישירות ניתנת גם האחריות, ואחריות שלכם, והאחריות של כל אחת מהחברות, ובטח ובטח של הנציג האחראי שיש לו חבות שתכף נגיע אליה, היא להתעדכן, להיות מעודכן, ולא להסתמך רק על עדכונים מקצועיים שמבוצעים על-ידי גורם זה או אחר, אלא גם לעשות את זה באופן עצמאי.

כמו כל איש מקצוע.

כמו כל איש מקצוע.

זאת דרישת מינימום, אנחנו פה לא קבענו. וחשוב לי שתבינו את המשמעות, המשמעות היא שהאחריות עוברת אליכם, אל הנציגים האחראים, כי זו המשמעות. אי-אפשר לפתוח את השוק, להגיד שמכניסים פנימה והאחריות היא בממשלה. לא. האחריות של הממשלה תהיה על ההיבטים שלה, ואנחנו כמובן לא מפקידים את בריאות הציבור ואת כל המהות של התקנות, אבל אם הולכים לשם מתלווה לזה גם אחריות וגם משימות שתצטרכו לעמוד בהם.

איזה משימות? מה, הן לא כתובות?

כתובות.

כתובות.

המשימות הכתובת הן שיהיה לך נציג אחראי ושהוא יהיה מעודכן, כי אם אתה רוצה שהוא יבדוק עבורך את הבטיחות של התמרוקים, אתה רוצה שהוא יהיה מעודכן.

שיקרא באינטרנט.

אם אירופה הכניסה חומר חדש כחומר מסוכן או מסרטן, אתה רוצה שהוא ידע את זה והוא יעשה את זה מיידית ולא יחכה להשתלמות שפעם בשנה.

אין לי בעיה.

את רואה שאנחנו גם מקשיבים לך.

וגם מסכימים אתך.

כן, נכון.

נכון. התחלתי את הבוקר באי שקט.

כשאת אומרת דברי טעם אני מקשיבה לך.

בואו, ברשותכם, נשלים את פרק ג', ואז תקבלו הפסקה.

"נציג אחראי המועסק או נשכר על ידי תאגיד
מבלי לגרוע מסמכות המנהל לאסור על התקשרות של בעל רישיון תמרוקים עם תאגיד כאמור בסעיף 55א6(ט) לפקודה, בעל רישיון תמרוקים לא יתקשר עם תאגיד לצורך שכירת שירותיו של נציג אחראי המועסק או נשכר על ידי התאגיד, אלא אם כן מתקיימים תנאים אלה:

התאגיד רשום בישראל ופועל בה;

נושא משרה בתאגיד אושר לשמש כנציג אחראי לפי תקנה 10 או שהוא עומד בתנאי הכשירות של נציג אחראי לפי תקנה 9, ומשתתף בהשתלמות מקצועית כאמור בתקנה 12."

אני מזכירה, כשעשינו את התיקון בפקודה דיברנו על זה שאנחנו לא רוצים שיהיו חברות שכל המהות שלהן זה רק להעמיד נציגים אחרים לטובת חברות אחרות ואין בהן שום ידע מקצועי גם בעניין, ולכן, הדרישה בפקודה כבר הייתה שלפחות אחד מנושאי המשרה הוא נציג אחראי לפי תנאי הכשירות שלו ומתמצה בתחום, ולכן באמת זה גם נכנס בתקנות כדרישה.

הישיבה נעולה זמנית. ניפגש ב-12:20.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:01 ונתחדשה בשעה 12:28.)

אני מחדש את הישיבה. תודה רבה שחזרתם, אני מקווה שאתם שבעים. נתחיל, בבקשה, בהודעה מיוחדת של מנכ"ל משרד הבריאות בנושא הבשמים. בבקשה.

יש הבנה בממשלה שעניין הבשמים, ובשמים זה בשמים וסבונים מוצקים, מה שהיום לא נמצא בתחולת האחריות שלנו כמשרד בריאות אלא באחריות משרד הכלכלה, צריך להמשיך להיות כך עוד איזשהו פרק זמן משמעותי. אנחנו מעריכים שנתיים לפחות במצב הקיים באחריות משרד הכלכלה, וזאת הכוונה שלנו. זה דורש תיקון חקיקה שאנחנו מתעתדים להביא כממשלה.

כלומר, יש פה בסוף – אני כן אומר את זה, יש פה פרוטוקול ויש פה אנשים שמקשיבים – תיקון חקיקה שיכול להצליח ויכול לא להצליח. אבל אנחנו מבינים היום שאי-אפשר להחיל את הוראות הפקודה על בישום וסבון מוצק, וצריך להשאיר את המצב כמו שהוא לפחות עוד את פרק הזמן שציינתי, לפחות עוד שנתיים. ואנחנו כמשרד נפעל להביא תיקון חקיקה. זה תלוי כמובן בשאר הממשלה ובוועדה הזאת, אבל אני מניח שאני אומר את הדברים בתיאום ועל דעת יושב-הראש.

ואני חושב שהרבה מאוד מהלחץ שאנחנו רואים פה נובע גם מזה שבעצם הם נכנסים לאיזשהו עולם שהם בכלל לא מכירים, להבדיל משאר היצרנים, יבואנים, שכן מכירים את מערכת הבריאות, אבל משנים לה רגולציה. הבישום והסבון המוצק היום בכלל לא נמצא בתחולת האחריות שלנו, וזה מעורר הרבה חששות, ואנחנו חושבים שזה מיותר.

רק להשלים את ההודעה, וכיוון לפני שאעביר את רשות הדיבור לחברי איציק שמולי. עשיתי התייעצות גם בנושא הזה עם שר הכלכלה ושר האוצר וקיבלתי גיבוי משניהם.

שהדרך פתוחה ובטוחה, אין חסמים.

מהבחינה הזאת לגבי הבשמים והסבון המוצק המצב יימשך לפחות שנה נאמר, אבל אם יש צורך ביותר - -

מי שצריך יותר, זה בסדר.

- - אף אחד לא יעמוד על הרגליים האחוריות. איציק, רצית לדבר?

קודם כול, אני כמובן מברך על ההסכמה הזאת שהושגה, ומברך גם את שר הכלכלה, שר האוצר, וגם את מנכ"ל משרד הבריאות, גם כמובן אותך, אדוני היושב-ראש. רק כדי להבהיר, בתום שנתיים, אדוני המנכ"ל, הכוונה היא שאנחנו בדיון מחודש, אנחנו לא במצב שבו הרגולציה הזאת חלה על הבשמים.

מבחינתי אפשר לומר גם את הדבר הזה, גם אנחנו מרגישים שאנחנו לא מכירים מספיק את התעשייה הזאת, את השוק הזה כדי לקבוע בדיוק את סוג הרגולציה שצריך לגביו, ואנחנו פתוחים גם לזה כמובן. הכול בסוף תיקון חקיקה שיובא לפה, והכנסת היא הריבון.

אני רק רוצה להעיר שמשפטית בסוף ספטמבר זה יחול. בעצם, כל הרפורמה נכנסת לתוקף וגם זה אמור לחול על הבשמים, אבל לאור ההודעה של משרד הבריאות שהם מתכוונים להביא תיקון חקיקה, שכמובן יחול רטרואקטיבית, ובעצם יסדיר ויקבע שזה לא חל על הבשמים החל מהתאריך שזה היה אמור להיכנס לתוקף, אז לכאורה המצב המשפטי הובהר פה, וברגע שיהיה אפשר לעשות את תיקון החקיקה הזה אז אנחנו נעשה את זה בהזדמנות הראשונה.

על בשמים וסבונים מוצקים.

כן.

- - -

לעניין זה בשמים, בשמים וסבונים מוצקים.

אני מבקש שאחר כך היועצים המשפטיים למיניהם של המשרדים ושל הוועדה, תשבו ביניכם כדי שתתכננו את הצעדים של שינוי הצו או התקנות וכו', זה כולל חקיקה ראשית. בבקשה, אדוני.

אדוני, אם אתם הולכים לכיוון של שינוי חקיקה, אני חושב שאני מדבר בשם כל השולחן, אם אפשר היה גם לדחות את הכניסה של החוק לתוקף בזמן מסוים כדי שאפשר יהיה להתארגן, אדוני.

הבעיה שלנו של דחיית החוק זה גם שינוי חקיקה. שינוי חקיקה דורש התכנסות של המליאה, וכרגע אין מועד להתכנסות של המליאה עד סוף ספטמבר.

אז איך - - -

אם תהיה התכנסות של המליאה ונוכל להביא את זה לאישור המליאה נעשה את מה שאתה אומר.

המליאה בטח תתכנס. היא התכנסה לפני שבוע.

זה הגיוני מאוד, זו לא דרישה לא מוצדקת, זה ברור.

אני חושב שיש גם הבנה כזאת אצל כולם שלוחות הזמנים אינם מאפשרים את יישום הרפורמה מצד אף אחד מהצדדים.

אנחנו ננצל את ההזדמנות, וזה אחד הדברים שיושב-ראש הקואליציה לקח על עצמו לטפל בו. בבקשה, אדוני.

ההודעה הזאת בעיני היא דבר חמור ביותר. משרד הבריאות נכנע לעליהום, להיסטריה, ושר הכלכלה שיצא בדמגוגיה לאחרונה וערבב בין טואלטיקה לבשמים, אין שום קשר ביניהם. עובדה, כולם מדברים פה על יוקר המחיה. אתם יודעים שבבשמים ישראל ב-80% מהבשמים היא יותר זולה מכל מקום בעולם?

בזכות היבוא המקביל.

לא בגלל יבוא מקביל ולא בגלל - - -

אתה מ-1996 נלחם ביבוא המקביל. ניסית בבתי-משפט, לא הצלחת.

אל תפריע לי. מה הדמגוגיה שלך? למה היא יותר זולה?

שהוא בסוף יעזור לי לעשות סדר אתך? זה מה שגרמת.

סליחה.

למה היא יותר זולה? בגלל סיבה אחת, לא בגלל הוועדה ולא בגלל שום דבר אחר, ולא בגלל יוקר המחיה, בגלל דבר אחד, בגלל ה"דיוטי פרי". אף אחד לא יכול מול ה"דיוטי פרי" כאשר חמישה וחצי מיליון ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2016, והמחירים ב"דיוטי פרי" נמוכים בגלל שלא משלמים מע"מ. באופן טבעי כל השוק בישראל של היבוא נאלץ להוריד מחירים, והורידו מחירים. ולכן, הם יותר זולים מאשר בכל מקום בעולם. עובדה, שלחתי אליך, אדוני היושב-ראש, השבוע טבלת השוואה של הרשתות הכי גדולות בעולם, של Douglas, של Corte Inglés, מארצות-הברית Sephora, כולם, להראות לך מול "סופר-פארם" במחירים הרגילים, לא במבצעים. ב-80% יותר זולים - - -

מה רע - - -

רגע, אולי תיתן לי לסיים אז אני אסביר לך. אז קודם כול, עשו עליהום. עכשיו ככה, מה ההבדל? למה בושם שיש לו תמצית וכימיקלים והוא מסוכן לבריאות בדיוק כמו איפור וכמו טיפוח, אותו דבר, אין שום סיבה לעשות הפרדה. משרד הבריאות, כשכל הזמן נורא חשוב לו הבריאות של הציבור, פתאום פה לא חשובה לו הבריאות של הציבור. מה קרה לו?

משרד הבריאות קיבל את ההחלטה הנכונה. אני לא מבין למה אתה כל כך מפחד מתחרות.

ברור שהוא מפחד מתחרות.

אני לא מפחד.

נראה לי שאתה מאוד מפחד.

לא, לא, אדון חבר כנסת שמולי - -

בתור בעל אינטרסים כיבואן בלעדי "לילית" יש לך - - -

- - אני אסביר לך, לא רוצה תחרות, אני רוצה רק דבר אחד, ואני אשאל אותך שאלה.

זה שקר גם על המחירים. אני גר בבלגיה - - -

אדון, יהודי יקר.

עכשיו אני אשאל אותך, תראה בבקשה, מגיע בושם, אני רוצה להראות לך, חבר הכנסת שמולי, ואני רוצה לדעת מה אתה תגיד על זה. אני לא רוצה שום דבר, אני רק רוצה דבר אחד, תראה, מגיע בושם, הבושם מגיע באריזה כזו עם צלופן, שאם הוא מגיע לארץ מחו"ל מדביקים את תווית היבואן, כתוב היבואן. כשאתה קונה את הבושם הזה או בושם אחר, באופן טבעי אתה זורק את הקרטון, אתה לא מחזיק אותו, ואתה משתמש בתכולה, כעבור חודש-חודשיים-שלושה אתה משתמש בזה בדיוק כמו בקרם הגנה, כמו באיפור, ואז נוצרת אקזמה - - -

אבל אני לא בעד. שמעתי את ההרצאה הזאת כבר אישית, קיבלתי שיעורי-בית. אני מבקש.

מי שעושה את זה תעניש אותו.

סליחה, מותר לי להגיב? לא, אם תגיד לי שאסור - - -

מותר לי לנהל את הישיבה.

סליחה?

הדבר היחיד שמותר לי זה לנהל את הישיבה.

הבנתי, אבל אתה לא רוצה שאני אמשיך?

לא, כי אתה צריך לקצר.

אבל עוד לא התחלתי לדבר. אז אני רוצה להסביר מדוע יש חשיבות לשרשרת האספקה, לדעת מאיפה זה מגיע, אחרת ישראל תהפוך לפח הזבל של כל הבישום מהעולם.

שמענו את זה.

כמו שהיה עד היום. עד היום זה פח הזבל.

יביאו את זה, אף אחד לא יודע מאיפה זה בא.

- - -

איך זה עבר, איפה זה אוחסן, האם זה בא מגרוזיה או בא מניגריה. באמת לא אכפת לכם, אתם כל הזמן מדברים, משרד הבריאות מדבר על בריאות הציבור, פתאום לא אכפת לו בריאות הציבור - - -

זה מעשה לא חוקי, שיענישו אותם.

תודה. תודה רבה.

הוא קיבל מכתב, הוא קיבל הוכחות.

- - -

אל תעזרו לי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני לא מבין.

בזה סיימת. בבקשה, נציג משרד הכלכלה.

אני רוצה קודם כול להגיד שהמסגרת הרגולטורית של הבושם היום היא מסגרת אידיאלית. אם אפשר כבר לעשות שינויים, אז צריך לדאוג ששאר התחומים יהיו כמו הבושם. אני חושב שההחלטה, מה שהצהיר מנכ"ל משרד הבריאות היא הצהרה מאוד נכונה שצריך לא להפתיע את השוק הזה ולעשות תיקונים רגולטוריים שפשוט יגרמו לשינויים מאוד לא רצויים בשוק הזה. אני לא יודע על איזה סכנות אתה מדבר.

אז אני אגיד לך איזה סכנות.

לא, לא.

השר שלך קיבל מכתב עם אישורים מבתי-החולים על הנזקים שנגרמו בדיוק מהדברים האלה.

אדוני, לא קיבלת רשות דיבור.

הוא שאל אותי, עניתי לו.

לדעתי, את המצב הרגולטורי היום צריך לשמר לכל הפחות שנתיים, ואחרי שנתיים, כמו שנאמר פה, אחרי שלומדים קצת את השוק, את הרגולציה, לבדוק אם אפשר לעשות תהליכים רגולטוריים מסוימים.

אני מודה לך. בבקשה, גב' חכמון.

כבוד היושב-ראש, פשוט פעם אחרונה שבדקנו, תפקידם של איגוד לשכות המסחר והיבואנים זה לדאוג ליבוא, ותפקידו של משרד הבריאות זה לדאוג לבריאות הציבור, אז שכל אחד יישאר בתפקידו. כמו שאנחנו רואים כאן, משרד הבריאות לא חוסך כשמדובר בבריאות, ואם הוא חושב שאפשר לתת את ההארכה הזאת אז כנראה שזה עולה בקנה אחד עם בריאות הציבור. ובוא נשאיר לאיגוד לשכות המסחר לדאוג למסחר ולא לדאוג לבריאות הציבור.

מעולם לא הגנו עלינו טוב יותר.

תודה רבה. בבקשה, היהודי החרדי.

ראשית כול, אני כמו יושב-ראש הוועדה גם אזרח בלגי, בא לפה לארץ. ההורים שלי עד היום מהווים - - -

אתה אטדגי?

בלגי.

בלגי, לא צרפתי. אבל גם ההורים שלי מתעסקים בבשמים בחו"ל ומוכרים בכל רחבי העולם. מעולם לא נדרשה שום בקשה מה שהתקנות היו עלולות להביא. מעבר לזה, זה שהמחיר פה הוא יותר זול מאשר בחו"ל, אני מכיר את כל הבשמים, גרתי שם 30 שנה, זה שקר - -

אנחנו גרים בארץ, יש עובדות.

- - ואני יכול להביא עשרות דוגמיות. לדוגמה, בושם "שאנל קוקו מדמואזל" נמכר פה ב-839 שקל, שקל לא הנחה, כשבאירופה הוא נמכר ב-100 יורו, 115 יורו. מה יותר? 115 יורו או 839 שקל?

הבאת אחד. יש מאות. למה הבאת אחד?

כי אין לי זמן עכשיו, אני אתן לך עוד הרבה.

נכון, ב-80% יותר זולים. שלחתי לך את זה, לאדוני יושב-ראש הוועדה.

- - -

אנחנו עוד בהודעה לגבי אי שינוי מעמד הבושם בארץ בין שנה לשנתיים הקרובות. בבקשה, אדוני.

קודם כול אני רוצה להודות למשרד הבריאות על החלטתו. וגילוי נאות למר בילט - - -

ההחלטה היא גם של משרד הכלכלה וגם של פקידי משרד האוצר, תשאיר לנו את זה ככה.

בהחלט, אבל נגיע גם לזה.

וגם של יו"ר הוועדה.

ברור, תכף נגיד תודה לכולם. גילוי נאות, מ-1996 מר בילט נלחם ביבוא המקביל, הוא ניסה בבתי-משפט מחוזיים, ניסה לפתוח כל דלת. מן הסתם יש לו איזשהו אינטרס אישי כאחד משלושת היבואנים - -

אל תורידו את זה לרמה הזו.

- - הגדולים במדינת ישראל כחברת "לילית", והוא לא מייצג את לשכת המסחר כשזה מה שהוא אומר, כי הוא צריך לעזור לכל חברה לייבא לארץ כל מוצר שהיא רוצה כשהיא עומדת בתקנים.

גם כשזה מגיע מטנזניה וגם כשזה מגיע - - -

זה לא מגיע מטנזניה. גם כשאתה מוכר, גם כשהבן שלך מוכר מחוץ לגבולות מדינת ישראל ועושה parallel החוצה, אם זה מגיע מישראל זה טנזניה?

דברי הבל. אפשר לתבוע אותך על לשון הרע.

אדוני, אני מבקש.

אני יכול לתת לך חשבוניות.

ללא התקפות אישיות. בזה סיימנו את הסעיף הזה? אז אנחנו חוזרים לדיון. הסעיף הזה סגור.

אני מבקשת לחזור לסעיף שכבר קראנו, שלא הספקתי להגיב.

איזה סעיף, בבקשה?

אני מדברת על תקנה 13. יש פה שני דברים שהם בעצם שינוי יחסית לנוסח הקודם. מדברים על תאגיד שנשכר על מנת לשמש כנציג אחראי. יש כאן בעיה שהתאגיד רשום בישראל, לפעמים זו נציגות ישראלית, יושבת פה נציגות ישראלית. ונושא משרה בתאגיד, כשמדברים על תאגיד שכל שירותיו הוא שירותי ייעוץ ושירותי נציג אחראי אז הגיוני לבקש שהוא יהיה נושא משרה בתאגיד, אבל כשמדברים על תאגיד גדול שעוסק בדברים נוספים והוא לא רק משמש כנציג אחראי, זה לא הגיוני שהוא יהיה נושא משרה בתאגיד. אנחנו מדברים על - - -

זה לא מה שהם אומרים. הם אומרים שהם לא רוצים את זה.

התנאים האלה קבועים כבר בפקודה. הם כרגע בתקנות - - -

לא נושא משרה בתאגיד שהוא נציג אחראי.

פועל בו נושא משרה בתאגיד שהוא נציג אחראי, אני קוראת מהפקודה, 55א6.

או עומד בתנאי הכשירות, הוא לא חייב להיות - - -

אז יש פה איזשהו חסם מאוד מאוד רציני.

יש תשובה. תבקשי שיעור פרטי אחר כך, אני מנדב את כולם. בבקשה, בואו נמשיך.

מה אנחנו עושים?

יש תשובה מספקת בטקסט.

זה לא נכון.

נמשיך.

עמ' 8.

הודעה על שיווק תמרוק

חובות בדיקה של נציג אחראי לפני הודעה על שיווק

לא ימסור נציג אחראי הודעה על שיווק אלא לאחר שווידא כי מתקיימים כל התנאים האלה:

היצרן או היבואן הוא בעל רישיון תמרוקים תקף;

קיימת לתמרוק נושא ההודעה (בפרק זה – התמרוק) הערכת בטיחות מעודכנת שנערכה לפי סעיף 55א10 לפקודה ותקנה 19, ומסקנת דוח הערכת הבטיחות היא שהתמרוק בטוח לשימוש;

לתמרוק יש תיק תמרוק כאמור בתקנות 20 ו-21;

לתמרוק יש תווית כאמור בתקנה 46;

התמרוק סומן כנדרש לפי סעיף 55ז לפקודה;

אין בתמרוק חומר אסור, חומר מוגבל, או חומר מסוכן כאמור בפרק ח;

בבקשה לקבלת רישיון תמרוקים או לחידושו צוינו כל נותני השירותים;

קיימת מערכת פניות ציבור כאמור בתקנה 51;

התמרוק עומד באופן מלא בדרישות לפי הפקודה, כאמור בסעיף 55א5(ב)(1) לפקודה;

לגבי תמרוק מיובא – מתקיימים גם תנאים אלה:

יש לתמרוק תעודה תקפה המעידה על שיווק חופשי של התמרוק במדינה מוכרת (Certificate of Free Sale) לפי הוראת סעיף 55ג1(א) לפקודה;

יש לתמרוק תעודה תקפה מאת רשות בריאות או כל גוף מוסמך אחר במדינת הייצור שהכיר בו המנהל המעידה על כך שאתר הייצור עומד בתנאי ייצור נאותים לתמרוקים."

בבקשה.

הייתה לנו, אני חושבת, עם משרד הבריאות לסעיף 14(6), שאומר ש"אין בתמרוק חומר אסור, חומר מוגבל, או חומר מסוכן כאמור בפרק ח", פרק ח' מגביל את הכמות, זאת אומרת, ייתכן חומר לפי ההגבלות בפרק ח'.

כתוב: "כאמור בפרק ח", אז זה מחיל כמובן, לפי ההוראות.

זה ברור.

מאיזה? מההגבלה או בהתאם להוראות פרק ח?

בהתאם להוראות.

אפשר להציע נוסח?

כן.

אין בתמרוק חומר אסור כאמור בתקנה 36, ואין בו חומר מוגבל או חומר מסוכן, אלא בתנאים המפורטים בפרק ח'.

מצוין.

בבקשה, אדוני.

כולנו היינו בעד התקנות ונערכנו לזה.

עניינית, בבקשה, למה שקראנו כרגע.

פנינו לחברות בחו"ל כדי שנוכל לעמוד בדרישות.

לא, אני רוצה שתתייחס למה שקראנו.

אז אני מדבר על זה. יש פה דרישה בלתי מתקבלת, לא שבלתי מתקבלת, היא בלתי אפשרית. אף חברה מהחברות בעולם לא מוכנה לחשוף את הסוד המסחרי שלה ולתת אותו ליבואן.

איפה?

הוא מדבר על תיק תמרוק.

ברגע שדיברו על איחוד באירופה, תיק תמרוק, פנינו אליהם, אמרו לנו: מה שלא נתנו ל-150 מדינות לא ניתן לישראל. מה שטוב ל-300 מיליון אנשים בארצות-הברית ול-350 מיליון אנשים באירופה צריך להיות טוב לישראל. אם בישראל אתם דורשים את זה, אנחנו לא נחשוף את זה בשום פנים ואופן, אנחנו יכולים לעשות רק דבר, מה שקיים באירופה שבמידה ורשות הבריאות פונה לחו"ל למי שצריך לפנות, אנחנו תוך 72 שעות ניתן את כל המידע לרשות בריאות.

זה לא נכון.

לא ניתן את זה ליבואן בשום פנים ואופן, כי זה בעצם גילוי כל הסוד המסחרי שלו. בינתיים הגיעו מכתבים מ-Cosmetics Europe שמאגד 4,000 יצרנים באירופה, מארצות-הברית איגוד שמארגן 600 יצרנים, אתמול הגיע מכתב אליך, אדוני, מהשוק האירופי המשותף, שכולם מדברים באותה שפה. בעצם אפשר לסגור את העסקים בישראל. מילא, אפשר לסגור את העסקים, זה לא כל כך נורא, אבל אני לא יודע אם אתם יודעים, אתם יודעים כמה אנשים מועסקים בזה?

לא, לא. אנחנו יודעים.

רגע, לא, אדוני, או שלא תיתן לי לדבר - - -

אמרת לנו כמה פעמים. עד כאן היה ענייני. בבקשה, אני רוצה גם לשמוע את נציג "אסתי לאודר".

שלום, צהריים טובים. אנחנו לא יבואנים, אנחנו לא מ-distribution, אנחנו ה-filiation של החברה הבין-לאומית, זאת אומרת, יש עוד 120 נציגויות כמונו בעולם. החברה בעולם מעסיקה 80,000 עובדים, ובישראל 1,500 עובדים. דרישות ה-GMP שאתם דורשים, לצורך העניין, ה-PIF שאתם דורשים שאנחנו נחזיק אותם בישראל, "אסתי לאודר" העולמית לא מוכנה בשום פנים ואופן. ואם דבר כזה יקרה, אנחנו נאלץ להפסיק את השיווק של המוצרים שלנו פה בארץ.

אגב, אני רוצה להוסיף עוד משהו אחד. נציג אחראי זה משהו, זו תולדה של משהו שאין לו אח ורע בעולם, כי כל המדינות שחברות ב-EU, אין להן נציג אחראי, ויש נציג אחראי אחד באירופה. מאחר שישראל לא חברה ב-EU נדרש פה לשים נציג אחראי. אני חושב שקודם כול אנחנו יוצרים פה משרה חדשה שנקראת "נציג אחראי". בא משרד הבריאות ואומר: זו משרה מאוד מאוד מאוד חשובה.

אני כמעסיק של 1,500 עובדים אומר לכם שקודם כול ההכשרה הזו לנציג האחראי שאנחנו רוצים לשים עליו כל כך הרבה אחריות, ההכשרה שאנחנו מציעים פה לתת לפי דרישות התקנות היא הזויה. לא יכול להיות שבן-אדם כזה עם 36 שעות הכשרה תיפול עליו עכשיו המשקולת הכי כבדה בנושא של האחריות. פעם אחת.

לפחות.

פעם שנייה, אני רוצה לצטט את משה כמנכ"ל משרד הבריאות. אמרת שאתם רוצים לבטל את נושא האגרות ואתם עובדים על זה שנהיה חברים כחלק מהנושא של ה-EU. הרי אם היינו חברים אז לא היו פה אגרות, ומה שהיה מאושר באירופה היה מאושר אוטומטית גם פה בישראל. אז בואו תחכו שתאשרו את זה קודם כול באירופה ואחרי זה תכניסו את התקנות. או לחילופין, אל תביאו אותנו למצב שאנחנו צריכים להחזיק פה את סודות המסחר של "אסתי לאודר" בישראל, כי לא ייתנו לנו להחזיק את זה.

תודה. זה היה ברור. עוד מישהו רוצה לפני שייתנו תשובה?

סליחה, אני. עוד מילה אחת, סליחה, אדוני.

לא, רגע, הגב' רוצה.

כמו שדיברתי בהתחלה לגבי ה"פריסייל", למעשה המדינות שלא כלולות כאן כמדינה מוכרת, דיברנו בהתחלה לגבי תיקון הפקודה, שאלו: סין, טורקיה, הן בעשירייה הפותחת של היצואניות בעולם.

הם לעולם לא היו מדינה מוכרת.

זה בלתי אפשרי, אתם משתקים את התעשייה.

לא משתקים אותה.

מרבית המוצרים הם מהמדינות האלה, מדרום קוריאה, טאיוואן, סין בעיקר.

והם נמכרים באירופה, ומה שנמכר באירופה שיגיע גם לישראל, בשמחה.

סין שאמצה את הרגולציה האירופית בשנת 2016 אין אתה שום בעיה.

הבנו את ההערה. עוד מישהו רצה פה?

זה לא נכון.

השיווק חופשי במדינת ישראל - - -

בבקשה, אדוני.

עוד מילה אחת.

לא אתה. העולם מסתובב גם בלעדיך.

הוא נתן לי את הרשות. אני לא, עוד מילה אחת.

אני רוצה לקבוע. בבקשה, אדוני.

נכון להיום משרד הבריאות מאשר ומנפק רישיונות יבוא לתמרוקים על סמך מסמכים שהוא מפרט בדרישותיו. מה שאנחנו נדרשים להביא כאן אין לו אח ורע מבחינת היקף החומר והיקף הדרישות המקצועיות שנידרש בהמשך לתקנות. אני לא מבין את הסיטואציה שנכון להיום מה שאנחנו מביאים זה בסדר, ורוצים לשדרג את זה בצורה כזו על הגב שלנו, בצורה שאנחנו לא מסוגלים להביא את המסמכים האלה. אנחנו פשוט לא חברים באיגוד האירופי, חייבים להגיד את זה ולהניח את זה על השולחן.

בבקשה, אדוני.

עוד מילה אחת. יש דבר כזה, יש מוצר הכי זול בארץ והוא נמכר הכי הרבה, "אסנס", איפור, בין חמישה שקלים ל-25 שקלים. מ-1 באוקטובר אי-אפשר לייבא אותו. שני מיליון יחידות נמכרו בשנת 2016, אי-אפשר להביא, מדוע? הוא מיובא מגרמניה, הוא מיוצר בהרבה מפעלים באירופה. מה אומר משרד הבריאות? אתה תביא אישור מכל מפעל, מכל מדינה, מרשות הבריאות באותה מדינה. אין דבר כזה. אף אחד לא מוכן לתת את זה. זה גם נכתב במסמכים של האיחוד האירופי. תודה.

עוד מילה אחת?

בבקשה.

באותו עניין. ישראל לא מוכרת כמדינה מוכרת במסגרת ההגדרה, זה משהו שצריך לתקן, אלו מוצרים שמיובאים במשך עשרות שנים, קיבלו את רישיון משרד הבריאות ואין אתם שום בעיה. אז החל מרגע תוקף התקנות האלה, מרגע שהן נכנסות לתוקף, אנחנו לא יכולים להביא יותר מוצרים שאנחנו מביאים עשרות שנים.

עוד? בבקשה.

אנחנו פחות אולי צד לזעקה של היבואנים, אבל אנחנו מבקשים שיהיה ברור כנציג התעשיינים שגם לתעשייה הישראלית יש סודות וקניין רוחני לא מבוטל. ומה שהתקבל לגבי היבוא, שיהיה גם לגבי התעשייה הישראלית, כי הנציג האחראי הוא לא בהכרח בן-אדם שעובד שכיר בחברה שלי, הוא מישהו שנשכור אותו, חיצוני, זה יכול להיות חברה. גם לתעשייה הישראלית יש קניין רוחני שחייבים לקחת אותו בחשבון.

איציק, בבקשה, רצית?

שתי שאלות. אחד לגבי מה שאמרו היבואנים. האם בעצם אתם במשרד הבריאות עשיתם איזושהי הערכה לגבי ההיתכנות של הדרישה הזאת, ואם כן, מה היא הייתה. כי לפי מה שהם אומרים זה פשוט לא ייתכן. ודבר שני לגבי רשימת המדינות המוכרות, מה בעצם הרשימה שאירופה וארצות-הברית רואה לנגד העיניים? האם זו הרשימה של המדינות שהוקראה בהתחלה או שהרשימה היא רשימה שונה?

אין רשימה כזאת. בחוק האירופי כתוב שאסור להפלות.

רגע, אבל אני שאלתי את הרגולטור.

את רוצה הערה?

אני פשוט קראתי את החוק.

אז נבקש ממשרד הבריאות.

אני אתחיל ואחר כך ישלימו אותי עמיתי. דבר ראשון, אנחנו צריכים להבין מה המהות של הרפורמה שגוררת את השינויים שאנחנו מבקשים פה. היום המוצרים לא נכנסים לארץ לפני שהם עוברים את משרד הבריאות. אנחנו בודקים כל מוצר ויכולים לדרוש כל בדיקה וכל מסמך לגביו, וכך יש לנו את הביטחון שבעצם לא נכנסו לשוק דברים שאנחנו חושבים שהם לא ראויים שיכנסו לשוק, או שיש לנו איזשהו חשד לגביהם, אז אנחנו מעכבים עד שהחשד בא על סיפוקו.

כעת אנחנו עוברים למערכת אחרת שאומרת שהמוצרים נכנסים לשוק בלי שאנחנו שם, הוא רק עושה נוטיפיקציה, הוא רק מודיע לנו, רושם את זה באתר האינטרנט ומתחיל לשווק מייד, אין לנו אפילו 24 שעות לעכב את זה, ואנחנו גם לא רוצים 24 שעות כדי לעכב את זה. אז אנחנו עוברים פה משיווי משקל אחד לשיווי משקל אחר. במעבר הזה אנחנו צריכים לדעת שאם מוצר נכנס לישראל ונמצאה איזושהי תקלה לגביו אנחנו יכולים לקבל את כל המידע על הפורמולציה, על הרכיבים ועל התהליכים שהמוצר הזה עבר כדי שנודע לזהות את שורש התקלה. כי אחרת יקרה משהו ואנחנו לא נדע מה קרה.

אפרופו, "רמדיה", ב"רמדיה" בסוף הסיבה שמשרד הבריאות עלה על זה, כי בראש שירותי המזון עמדה רופאת ילדים שראתה שהגיעו דיווחים מכמה לשכות על ילדים שסובלים מבעיות, והיא הסיקה כל מיני דברים ולפי זה הלכה אחר כך לראות באמת את הפורמולה של "רמדיה", וראתה שיש שם מחסור בוויטמין 1B או 12B, לא זוכר כעת.

אחרי שאמרתי את כל זה, אנחנו בקשר עם עמיתנו האירופים ובחשיבה עם עצמנו לראות, א', דבר ראשון באמת להיות מיושרים בדיוק על מה הם דורשים. שבאמת לא יהיה מצב שאנחנו דורשים דברים שהם לא דורשים. אבל שוב, המערכת שם היא מערכת של נוטיפיקציה, רושמים את המוצר, כאמור, באחת המדינות ומתחילים לשווק אותו ויש Responsible person, נציג אחראי שהוא הכתובת של הרגולטור, ואם הרגולטור קורא לו, הוא פורס הכול מ-אל"ף עד ת"ו, בלי שום התניה ובלי שום דבר. ואם הוא רוצה את זה תוך שעתיים זה יהיה תוך שעתיים. כי אם ילד הורעל או מבוגר קיבל כוויה מאיזושהי משחה אנחנו לא נחכה 72 שעות כדי לראות מה קרה, אנחנו צריכים לתת מענה מיידי לציבור.

כאן ועכשיו.

אבל, כאמור, אנחנו בודקים את עצמנו. שוב, זה קרה בעקבות הדיון פה, עוד אין לנו תשובות, אנחנו רוצים לראות האם אנחנו יכולים לראות אם יש מדינות נוספות באירופה שעושות דברים אחרים כדי ללמוד מהן, לחשוב אם יש ברמה של ניהול סיכונים לעשות איזשהו משהו אחר, או ליצור איזושהי הוראת שעה בעניין. אנחנו לומדים את העניין, מבטיחים, ברגע שיהיו לנו, נבוא, נעדכן את היושב-ראש, נעדכן את הוועדה ונחזיר לכם תשובות.

אבל אנחנו כן, אני אומר שוב, בעולם שבו המוצרים נכנסים לשוק בלי לעבור איזשהו "גייטינג" שלנו, זה ניהול סיכונים אחר. אנחנו מוותרים על השליטה, אבל צריכים שתהיה לנו יכולת בקרה Postmarketing הרבה הרבה הרבה הרבה יותר טובה. זה הדיל שאנחנו עושים פה, צריך להבין. ולכן אנחנו דורשים ממשהו שהוא שווק כבר הרבה יותר מידע על מה שהיה.

אבל פה הייתה שאלה.

הייתה שאלה לגבי?

החלק הסודי של המוצרים.

זה לא בדיוק ככה, אבל כמו שאמרתי, נחזור לדברים האלה. אנחנו מנסים למצוא איזשהו שיווי משקל יותר הגיוני שגם "לאודר" וגם MUGLER וגם כולם ידעו לחיות אתו בשלום, או לא.

בבקשה, תשלימו את האינפורמציה.

רק רציתי להגיד שבעקבות הבקשה שלך כיושב-ראש הוועדה וחברי ועדה אחרים לקחנו את זה מאוד ברצינות, נפגשנו עם כל הגורמים, ניהלנו שיחות עם עמיתים רגולטורים באיחוד האירופי. אנחנו עדיין ממשיכים ומבררים את כל הדברים. חלק גדול מהדברים אלו דברים שהוצפו רק עכשיו, רק אתמול בערב קיבלנו עוד מסמך שהביאו איגוד לשכות המסחר מהאיחוד האירופי.

שחלקם לא מדויקים.

זה מופנה אלי. תגנו עלי כשתענו בשמי.

אני אומרת שגם נענה בשמך, אין שום בעיה, אבל אני חושבת שזה באמת מחייב את הזהירות הראויה, את האחריות שנגזרת מזה, ואנחנו רוצים לבדוק את הדברים לעומק לפני שנוכל להגיב על הבקשות.

תודה רבה. איל, ואחר כך חוזרים לסיבוב נוסף.

רציתי להתייחס, כל פעם עולה כאן הנושא הזה של המדינות המוכרות, המדינות המוכרות, המדינות המוכרות. אז לגבי המדינות המוכרות, אנחנו צריכים לבוא בלב גלוי להגיד שאנחנו לא מכירים את הרגולציה בכל העולם. אנחנו מכירים את הרגולציה בארצות-הברית, אנחנו מכירים את הרגולציה באירופה ובמדינות שהן דומות לה ברגולציה. וכאשר קורית איזושהי בעיה, אנחנו גם רוצים שנוכל לפנות אל אותה מדינה כדי לוודא שאנחנו יכולים גם לקבל תשובות עבור אותה בעיה. וזה דבר שמקובל בעולמות רגולציה מקבילים כמו בתרופות וכמו בציוד רפואי.

ולכן, המדינות המוכרות האלה, לפי דעתי, ואני חושב שגם כן אם מסתכלים על זה בצורה עמוקה, זה לא מחסום. זה אומר שכל מה שקורה בעולמות האלה יגיע גם לישראל, וזה חלק מתהליך ניהול הסיכונים של הנוטיפיקציה. כי בעצם אנחנו אומרים: מה שקיבלו באירופה מתקבל עכשיו גם בישראל, וזה בא להבטיח באמת עלייה מהירה של מוצרים על המדפים, כמו גם שמירה על בריאות הציבור.

כן, גב'.

אני רוצה להתייחס לנקודה - - -

אף אחד לא עובד בלשכות המסחר, כולם פה היום?

זו העבודה שלנו.