הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 469

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום ראשון, י"ב באלול התשע"ז (03 בספטמבר 2017), שעה 10:00

סיור לכבוד פתיחת שנה"ל בנצרת עילית

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

אמיר אוחנה

מרדכי יוגב

עודד פורר

ד"ר אורנה שמחון - מנהל מחוז הצפון במשרד החינוך

רונן פלוט - ראש העיר נצרת עילית

אלכס גופמן - סגן ראש העיר נצרת עילית

אלכס גדלקין - ממלא מקום ראש העיר נצרת עילית

חוה בכר - מנכ"לית עיריית נצרת עילית

איתי רק - מחזיק תיק החינוך, עיריית נצרת עילית

אורנה פישר - ראש מינהל החינוך, אגף חינוך, עיריית נצרת עילית

הרב הרצל ישעיהו - רב העיר נצרת עילית

יעקב - מפקח בית ספר כסולות, נצרת עילית

אורית יאיר - מנהלת בית ספר כסולות

אורית אטלס - מנהלת גן משלב דולב, נצרת עילית

סיגל ברגר - מנהלת בית ספר שרת, נצרת עילית

דוד אטמור - מנהל בית ספר אלון, נצרת עילית

שירה ירדני - מנהלת בית ספר, נצרת עילית

פרח אברג'יל - מנהלת בית ספר חטיבת ביניים שרת

מירב דהן - מנהלת בית הספר קשת, נצרת עילית

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.כ., חבר תרגומים

סיור לכבוד פתיחת שנה"ל בנצרת עילית

בוקר טוב. אני מברכת אתכם, חברי ועדת החינוך והספורט של הכנסת ברשות חבר הכנסת יעקב מרגי. חבר הכנסת עודד פורר, חבר הכנסת אמיר אוחנה ועוזריהם וכמובן חבר הכנסת מוטי יוגב.

אדוני ראש העיר, גברתי מנכ"לית העירייה, גברתי מנהלת המחוז, סגני ראש העיר, ממלא מקום ראש העיר, הנהלת העיר, הנהלת המתנ"ס, מפקחים, מנהלי בתי ספר וכל השותפים שלנו בחינוך, כמובן חברי מועצת העיר.

אני מברכת אתכם חברי ועדת החינוך של הכנסת, כי הביקור שלכם היום הוא המשך חגיגי לפתיחת שנת הלימודים שהחלה ביום שישי האחרון והסתיימה בהודעה שלי לראש העיר – שנת הלימודים החלה כסדרה.

נצרת עילית החדשה היא בשינוי. מכפיל הכוח המשמעותי ביותר בעיר המכוונת לשינוי, היא מערכת החינוך. אני אומר את זה שוב: מכפיל הכוח המשמעותי ביותר ביער המכוונת לשינוי היא מערכת החינוך.

על שולחן העבודה שלנו מונחים נושאים כבדי משקל. אציין שניים מהם. מגוון האוכלוסייה המאד מיוחד ובמיוחד התרחבות מוסדות החינוך הדתיים-החרדיים והשבחת מערכת החינוך באמצעות הליך ייחודיות ובחירה מבוקרת של אזורי רישום, תכנית השר לחיזוק הצפון, חיזוק הנוער בתחום הבלתי פורמאלי והתאמה למאה ה-21.

גן דולב המשלב תלמידי שילוב וחינוך רגיל, באמצעות משאבים המועברים על ידי מנהלת המחוז ובהובלת המפקחת על גני הילדים ואגף החינוך. בית ספר חב"ד – חגיגי כבר אמרו – כן, כי בינוי בית הספר החדש נמצא בהליכים מתקדמים ובבית ספר כסולות – מוביל ומדגים תקשוב. תקשוב אמרנו, בואו נראה סרטון טעימה משנת תשע"ז.

(מוצג סרטון)

יופי, תודה לשני מסיסמה לכל תלמיד, שערכה את הסרט. אני מתכבדת להזמין לשולחן הנשיאות את ראש העיר, מר רונן פלוט, את יעקב מרגי, יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, את חבר הכנסת אמיר אוחנה, את חבר הכנסת עודד פורר, את חבר הכנסת מוטי יוגב. את הגברת ד"ר אורנה שמחון, מנהלת המחוז ואת אלכס גדלקין, ממלא מקום ראש העיר, את כבוד הרב.

רונן, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. בוקר טוב לוועדת החינוך של הכנסת. יעקב מרגי, ידידי וחברי, האמת, הוא בא להתלונן כאן בבוקר שכל מיני מוסדות הזמינו אותו, אבל הוא אמר אני כבר תפוס. כנראה שהוא שכח מאיפה אני בא ומכיוון שאני ידעתי שצריכים לתפוס את הזמן, תפסתי אותו מהר מאד. אז הוא כבר אמר לכולם סליחה, אני כבר לא יכול להגיע. ואני מברך אותך ואת כל חברי הכנסת שהגיעו לכאן, באמת באמת תודה רבה. אני חושב שעצם ההגעה שלכם לכאן, לנצרת עילית, זאת אמירה.

לפני שנה ביקר כאן ראש הממשלה והוא פתח את שנת הלימודים ועכשיו אתם באתם ומיד אחריכם, בעוד כשבוע, עשרה ימים, מגיע לפה שר החינוך ואחריו גם יגיע בחודש הבא מנכ"ל משרד החינוך. תבינו מה קורה כאן.

מנהלת המחוז ד"ר אורנה שמחון, אני יכול להתוודות כאן בפניכם, חברים, אין דברים כאלה. ראיתי הרבה פקידי ממשלה. הייתי פקיד בממשלה. מכל סוג ראיתי, אין דברים כאלה. אדוני יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, אתה חייב לציין את זה בכנסת. ואני אומר לך, אחת - - -

אני סובל מזה.

שאני אובייקטיבי מאד. אני אובייקטיבי מאד ואני אומר לך שאני אובייקטיבי. כשאני רואה איך הגברת הזאת עובדת, אז גם אני עובד פה ושם, אבל היא – חבל על הזמן.

כבוד הרב שיושב יחד איתנו והוא נוכח בכל האירועים, מודה לך שבאת. איתי רק, מחזיק תיק החינוך נמצא איתנו כאן. ממלא מקום ראש העיר, אלכס גדלקין, סגן ראש העיר, אלכס גופמן, חברות, חברי מועצת העיר. מנהלי בתי הספר, עובדי מתנ"ס, עובדי מערכת החינוך בעיר, מורים, מורות, ארגוני הנוער, שנמצאים כאן, שיחד איתם פתחנו שולחן משותף בו אנחנו דנים על בעיות של העיר.

אני מאד שמח שאפשר לעשות גם פעם בשנה יום החינוך של נצרת עילית. אני רוצה שתדעו, אני חייב לציין, אתם יודעים, כמה שקשה כשבית ספר תיכון בארץ מקבל פרס. אדוני יושב הראש, בנצרת עילית שלושה בתי ספר תיכוניים קיבלו פרס ואנחנו שמחים על כך. זה פרס ארצי. וכשאני מסתכל על בית הספר שרת והמנהלת סיגל יושבת כאן, פרס מחוזי ופרס ארצי. מה עוד אפשר לחשוב? וכשמנהל בית ספר אלון יושב פה, דוד, וכשהוא מספר לי שברגעים האלה הניסוי שעשו כיתות ט' נמצא בחלל כבר, אני אומר וואו. נצרת עילית, כיתות ט'. ואני כמעט בטוח, אני אומר כמעט כי לא מאה אחוז שהניסוי הזה גם יצליח. וכשנפתח פה בית ספר דתי ופתאום גם הוא מקבל פרס, אני אומר מה קורה פה בעיר?

כשאנחנו מסתכלים על כל התלמידים ואנחנו רואים שכל תלמיד שלישי מקבל 5 יחידות גם במתמטיקה וגם באנגלית, חברים, אז אני באמת משתתף בצער של כל היישובים שעל ידינו, אבל שהם יסתכלו עלינו ולא אנחנו עליהם. ואנחנו ממשיכים קדימה, כי אין לי שום ספק שזאת עיר עם הרבה מאד חינוך. זאת עיר שיוצאים מפה גם אנשים מאד טובים. יש לנו אחוזים מאד גבוהים ביחידות קרביות של צה"ל וזה הכל מתחיל מגני הילדים. כשנכנסים לגן, ממשיכים בבית ספר יסודי, חטיבת ביניים, תיכון וכך אני כראש העיר מאד הייתי רוצה לראות את החינוך. כי אתם צריכים לדעת ואתם יודעים יחד.

אני חייב להגיד פה משפט על חבר הכנסת מוטי יוגב. מישהו שאל אותי השבוע תגיד לי מה קשור מוטי יוגב לנצרת עילית? גם דברים כאלה אין. אין דברים כאלה.

- - - לחייב אותו ארנונה.

אין דברים כאלה. הבן אדם הזה – ואני חייב לציין – יום ולילה הוא נמצא כאן. יום הלילה הוא חושב איך להביא עוד יותר ועוד יותר אנשים ותושבים חדשים לנצרת עילית. ורק לא מזמן הגיעו לפה הרבה משפחות. אתה יודע מה זה, אתה רואה הרבה משפחות, 250 ילדים, אתה אומר וואו, וואו. את התמונה הזאת לא ראינו משהו כמו 10 שנים, 12 שנים.

אנחנו פתחנו השנה חמישה גני ילדים. 12 שנה לא נפתח פה גן אחד. רק נסגרו. השנה פתחנו. ואני מאד שמח שבתוך אלה יש לנו ארבעה גני ילדים בהר יונה ג', שזה אזור חדש, שכונה חדשה, חרדית, והכל עבר בשלום.

אני בהזדמנות זאת חייב לומר מילה טובה על ראש מנהל החינוך שלנו, אורנה פישר. היא רכש שאני חשבתי תבוא לעירייה, תעזוב בית ספר, מה? חברים, גם אין דברים כאלה.

בעוד אנחנו נמצאים פה בישיבה המכובדת הזאת והלב שלי כל הזמן דופק ויש פה רק מספר אנשים שיודעים למה. חברי הכנסת, אני חייב לספר לכם למה. בזמן הזה יושבת הממשלה בישיבת הממשלה ואחד הנושאים הוא בניית רכבל בנצרת עילית, ב-200 מיליון שקלים. זאת החלטה שחייבת להתקבל היום בישיבת הממשלה. אתם מבינים מה שזה יעשה לנצרת עילית? איפה תהיה נצרת עילית אם הרכבל הזה יקום בהר תבור. עיר תיירות בצפון, הייתי אומר מספר אחת.

אז אנחנו לא יודעים אם זה לא יתקבל או לא יתקבל, בגלל זה הלב כל הזמן לא עומד במקום וקופץ לי, אבל עוד שעה וחצי נקבל את הבשורה הזאת. מי שמוביל את הנושא זה שר התיירות יריב לוין, יחד עם שר הנגב והגליל, מר אריה דרעי. שניהם מובילים את הנושא הזה והם צריכים להחליט קודם כל על מיליון שקלים, שזה תכנון ראשון ואחר כך מדובר על קרוב ל-200 מיליון שקלים. עם כל האטרקציות שיהיו למעלה בהר תבור וכאן ומסעדות וכל מה שאתם תרצו, העליתי את זה לפייסבוק שלי. קיבלתי 1,700 לייקים. קיבלתי 350 תגובות. ומה יש בין התגובות? יש כאלה שכבר מתכננים – אני אקנה מנוי. יש כאלה שהם שואלים מתי זה כבר יהיה.

חברים, פרויקט כזה לוקח בין 3 ל-5 שנים. צריך קודם כל שהממשלה תאשר. צריכים לראות שיש כסף. דבר שני, עושים תכנון שהוא לא פשוט בכלל. מדובר באורך של כ-5 קילומטרים, שיש רק אחד או שניים בעולם. אבל המכרז הזה כמובן יהיה בין לאומי, זה לא יהיה רק של אלכס. וזה כשלעצמו דבר שהוא חשוב מאד. מאד מאד חשוב. ואחרי זה יתחיל הביצוע. הביצוע קצר, כי מדובר בחבל וכל מיני דברים שצריכים לקבל מחוץ לארץ על מנת שזה יתחיל לעבוד.

אז אני אומר דבר כזה, אנחנו פה בוועדת החינוך, שזה יום היסטורי לנצרת עילית. קודם כל היסטורי לראות את כל חברי הכנסת שבאו. מישהו אמר לא, יבוא בטח מרגי אחד. בבקשה. ככה זה פה. תאמין לי שאני יודע.

בסיורים זה אחד פלוס אחד.

אני יודע. בסיורים זה אחד פלוס אחד. ותודה רבה. אני אומר עוד פעם, תודה רבה עם הערכה מאד גדולה לכל מי שבא לפה. תאמינו לי, בסיכומו של דבר, כשאנחנו עושים סיכומו של דבר, לא יצטער. בסיכומו של דבר. אנחנו גם יודעים להחזיר את זה בכבוד גדול לאותם אנשים שבאו והתעניינו במערכת החינוך בנצרת עילית.

יחד עם זאת, אני הכנתי תיק שלם עם בקשות. יש לי הרבה בקשות, גם אליכם, גם לשר החינוך וגם למנכ"ל משרד החינוך, אבל את זה אנחנו נעשה בישיבת הסיכום בבית ספר כסולות.

אז עוד פעם תודה רבה. בריאות והצלחות לכולם, ואינשאללה נקבל היום החלטה חיובית.

תודה רבה לכולם.

תודה רבה. אני אשתמש במטאפורה של ראש העיר על הרכבל ואני רוצה להזמין את ד"ר אורנה שמחון.

רק עוד שנייה אחת, רק בגלל ראש השנה, הרב, לשנייה אחת רוצה לתקוע בשופר. בוא, כבוד הרב.

כבוד הרב, בבקשה.

שנייה אחת.

בוקר טוב ידידי ראש העיר, ממלא מקומו, סגנו וחברי מועצת העיר, ראש מינהל החינוך, כל צוות המנהלים של המקום. האורחים החשובים, ועדת החינוך של הכנסת בראשותו של ידידי, הרב מרגי וציבור יקר.

אני רוצה להגיד לכם בראשית יישר כוח שהגעתם לכאן. דבר נוסף, לאחרונה שמענו מהשר נפתלי בנט את הצורך והחשיבות להכניס קצת יותר יהדות לבתי הספר. לתת מידע לילדים שלנו בחינוך על היהדות, על הדברים החשובים שהם היסודות שלנו, שנדע מי אנחנו, מה אנחנו. אני רוצה לחזק את זה. זה דבר חשוב מאד.

מסופר שכפרי, בור, עם הארץ, התעלה בעושרו והתרברב בעושרו והגיע לראש ישיבה אומר לבתי, הבחור הכי חשוב. תלמיד חכם הכי גדול אני צריך. אתן לו הרבה כסף. נו, אבל הוא חייב להיות אצלי בליל שבת אחד, לשבת איתי יחד בסעודה. ראש הישיבה ראה מי עומד לנגד עיניו, אז הוא שלח לו את הלץ הגדול של הישיבה. הוא היה רווק, עוד לא התחתן, שהוא יודע מעשה קונדס. שלח אותו אליו.

שלח אותו אליו, בליל שבת הם יושבים יחד. יש לי שאלה גדולה אומר האיש הזה, הכפרי. כתוב במה מדליקין. הרי לא מדליקין לא באליה ולא בחלב נחום. לא בחלב נחום? מה נחום אשם, שאסור להדליק בחלב שלו, של נחום? המשנה היא לא ככה, סליחה. המשנה היא במה מדליקין, לא בשמן קיק ולא באליה ולא בחלב. נחום המדי אומר מדליקין בחלב מבושל. אבל הוא לא ידע, בור ועם הארץ. לא לא, למה לא מדליקין בחלב נחום? למה נחום אשם? עד היום לא קונים אצלו נרות. מה קרב?

הבחור הזה ראה איזה שאלות יש לו, אומר אתה צודק, נחום לא בסדר. הוא כפר נשם לרווחה, נחום לא בסדר? מה קרה? ואז הוא הסביר, הבחור, כן הוא יודע. היות ושלח פרעה את העם ולא נחום אלוקים כתוב. נחום לא. למה נחום לא? כי נחום הזה קנה הרבה נרות כשהייתה מכת החושך. ואחר כך, כשהפסיקה להיות מכת החושך, הוא נשאר תקוע עם כל הנרות שלו ולא רצה לצאת ממצרים עד שימכור את כל הנרות. אז אמר משה רבנו אני גוזר, לא יקנו ממך את הנרות. אז מאז זו גזירה על נחום שלא קונים נרות. אז הכפרי ראה איזה חכם גדול הוא הלץ הזה. נתן לו את בתו, החתונה הייתה בשמחה רבה.

אני מספר את הסיפור הזה, לצערי הגדול מהבורות ומ - - - איך אפשר לחבר דברים בין דבר לדבר שאין לזה שום קשר וחבל. וילדים שמתחנכים צריכים לדעת על התנאים, המוראים ומה זה במה מדליקין ובמה לא מדליקין ושמירת שבת. היסודות החזקים שלנו הם דבר גדול מאד. דרך אגב, חינוך זה לא רק ילדים קטנים. כל פעם אנחנו מתחנכים ולפי התורה אני היום גם מתחנך. אני צריך תמיד להתחנך. תמיד עולים מעלה מעלה וזה חשוב מאד.

חודש אלול זה הזמן לחנך ולהתחנך ולכן תוקעים בשופר גם. לשפר ולשפר ולהשתפר, ושהשם יעזור ושיהיה לכולנו הרבה שיפורים, הרב דברים טובים. כתיבה וחתימה טובה. שנה טובה. גאולה שלמה. אמן.

(תקיעת שופר)

שנה טובה.

תודה רבה. אני מזמינה את מנהלת המחוז, ד"ר אורנה שמחון.

שלום לכולם. אני בהחלט שמחה להיות כאן בעיר נצרת עילית ואני עוד יותר שמחה שיושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, חבר הכנסת יעקב מרגי וכל חברי הכנסת שנמצאים כאן, חברי הכנסת מוטי יוגב, אמיר אוחנה, עודד פורר. חברי הכנסת, אני שמחה מאד לארח אתכם כאן במחוז שלנו, אבל כמובן גם בנצרת עילית. נשיאות נכבדה, סגני ראש העיר, כבוד הרב, מכובדי כולם.

אני רוצה לספר לכם, לכבודו של יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, שאולי אתם לא כל כך בקיאים ואתם אולי לא כל כך יודעים, כי אנחנו כל הזמן עסוקים 24/7, אבל כמי שעומדת בראש המחוז הצפוני, אני יודעת שחבר הכנסת מרגי, יושב ראש ועדת החינוך, באמת אלף עושה עבודה נפלאה כדי לקדם את מערכת החינוך בישראל. אני רוצה לומר שייאמר לזכותו וייאמר לזכותו שהוא מאד ממלכתי. דואג לכל ילדי ישראל.

אני רוצה להגיד לך, אדוני יושב הראש, שבכל פגישת הנהלה, כשמדווח על הישיבות בוועדת החינוך של הכנסת, תמיד תמיד תמיד כל מי שמגיע לוועדת החינוך, משבח את האופן שבו אתה מנהל את הישיבות ואת האופן שבו אתה מקדם את מערכת החינוך בישראל, במסגרת עבודתך בכנסת ישראל. אז אני רוצה להודות לך בשם משרד החינוך על כל מה שאתה עושה.

אני רוצה לקדם בברכה כמובן את ראש העיר, רונן, שמהמפגש הראשון שנפגשנו, אני הבנתי שאנחנו הולכים לעבוד ביחד כדי לקדם את העיר הזאת. העיר נצרת עילית, מעבר לזה שאתם שכנים שלי, תקבל טיפול נקודתי והתייחסות מיוחדת. היא כבר מקבלת ממני, כמנהלת המחוז. מנכ"ל משרד החינוך, שר החינוך יבקרו כאן בעיר הזאת. אנחנו נקיים דיוני עומק כדי לראות מה צריך עוד לעשות כדי לקדם את מערכת החינוך ובכלל כדי לקדם את העיר נצרת עילית.

אני רוצה להגיד לך תודה, רונן, על השותפות האמיצה. לפעמים יש ויכוחים וזה בסדר, אבל אני רוצה להגיד לך שגם כשסיירנו ביחד בבית הספר החרדי של גולן, איפה גולן, נמצא פה היום? וביחד פתרנו בעיות גם לכאורה אם הן לא במגרש שלי, הן במגרש של החינוך החרדי, אבל אני הגעתי ונתנו את הפתרונות וגייסתי את כל מי שצריך מהמטה, כדי לתת פתרון לכל ילדי נצרת עילית וכולם היו בנינו. כולם היו בנינו. אז אני רוצה להודות לך על השותפות האמיצה, רונן וגם לסגן ראש העיר ומנהלת אגף החינוך, המנכ"לית וכל עובדי הרשות.

אדוני יושב ראש הכנסת, אנחנו פתחנו - - -

יושב ראש הוועדה.

יושב ראש הוועדה, סליחה. הנה, כבר מיניתי אותך. מה שנקרא פליטת פה פרודאידינית. יושב ראש ועדת החינוך, אני רוצה לומר לך שפתחנו ביום שישי מערכת חינוך שפתחה את שעריה ל-343,000 במחוז הצפון. 24,000 תלמידים עולים לכיתה א'. פתחנו 2,729 גני ילדים ו-856 מוסדות חינוך. יפתחו בפעימות. פתחנו בחלק ביום שישי. ב-5 בחודש אנחנו נפתח במגזר הערבי והבדואי וב-11 בספטמבר נפתח במגזר הדרוזי, שחוגגים את חג הקורבן ונבי סבלאן.

אנחנו קולטים במערכת החינוך שלנו למעלה מ-25,000 עובדי הוראה ואנחנו עובדים כאן במחוז שלנו עם 93 רשויות מקומיות, שזה שליש ממדינת ישראל. יש פה אוכלוסייה מדהימה. יש פה נופים מדהימים. יש פה פסיפס אנושי מופלא של יהודים, חילונים ודתיים וחרדים, ודרוזים וצ'רקסים ובדואים וערבים. ואני חרטתי על דגלי לעשותה הכל כדי שהמחוז הצפוני יוביל את יתר המחוזות, יצמצם את הפערים ולשם כך לשמחתי גם שר החינוך וגם מנכ"ל משרד החינוך רואים את הדבר עין בעין, ולכן העדיפו גם בהחלטות ממשלה את הצפון. אני עוד יותר אשמח אם בהחלטת הממשלה היום, תהיה החלטה מיוחדת לעיר נצרת עילית, כדי שנוכל לתת פה טיפול נקודתי גם לנצרת עילית, שהיא עיר מאתגרת מאד.

אדוני יושב הראש וחברי הכנסת, האתגרים שהעיר הזאת מתמודדת איתם, לדעתי לא דומים כמעט לכל עיר אחרת בארץ. זאת עיר שידעה לקלוט עלייה, בעוד שבמקומות אחרים, בערים גדולות וחזקות, לא בדיוק ששים לקבל עלים חדשים. העיר נצרת עילית ידעה לפתוח את שעריה ולקלוט את התלמידים, וזה היווה לנו אתגר. יושבים פה מנהלי מוסדות החינוך ויודעים כמה קשה צריך לעמול כדי לצמצם את הפערים.

בעיר הזאת יש גם ערבים שמגיעים לכאן מנצרת עילית והעיר הזאת יודעת לתת להם את המענה גם בגני ילדים וגם במוסדות חינוך. יושבות כאן מנהלות בתי הספר התיכוניים והיסודיים והן יכולות לספר שלומדים כאן תלמידים ערבים שבוחרים ללמוד במערכת החינוך הרגילה ונותנים מענה נפלא. יש כאן חינוך ממלכתי דתי ויש כאן חינוך חרדי. יש פה גרעינים שמגיעים לכאן במטרה ליישב את העיר הזאת וצריך לתת מענה לכולם ואנחנו ניתן מענה לכולם יחד עם רונן ויחד עם חברי הכנסת, שעושים באמת ימים ולילות כדי לקדם את העיר הזאת.

אני רק אגיד לחבר הכנסת יוגב, שאיתך יוצא לי לדבר יותר מאשר בן הזוג שלי. כל יום הוא מתקשר וכל יום הוא דואג ואני מודה לך על כך.

אני רוצה לציין שלמרות האתגרים הרבים שעומדת בפניהם העיר הזאת, היא הצליחה להעלות ולהביא להישגים מאד משמעותיים בכל ההיבטים. גם במבחני המיצ"ב, גם בזכאות לבגרות. יש פה תיכונים שבאמת הצליחו להגיע לרמת הישגים מאד גבוהה; וכמובן כפי שאמר רונן, חלק מבתי הספר גם קיבלו פרס חינוך. יש לנו את בית ספר אורט שרת שלא מזמן קיבל פרס חינוך ארצי ומחוזי.

יש כאן קיבוץ עירוני שעושה עבודה מדהימה, שהוא התיישב כאן ממש כציונות בעיר הזאת. נמצאים פה בשכונה. יש עכשיו מנהלת בית ספר שהיא חברה בקיבוץ העירוני וזה מדהים. פשוט מדהים לראות איך לתושבים איכפת מהעיר הזאת, משכונה מסוימת בעיר הזאת ואני מאחלת לך באמת הצלחה מאד מאד גדולה.

קומי שנייה.

כן – שירה ירדני. באותה הזדמנות אני גם אגיד וגם אברך את מנהלת בית הספר החדשה, שהיא מחטיבת ביניים אור שרת, פרח. פרח, את יכולה לקום. וכמובן את מנהלת בית הספר קשת, מירב דהן, שיהיה לך בהצלחה.

לבסוף אני רוצה לומר שאני התחייבתי כבר בפני ראש הרשות, שאני אעשה הכל, אבל את הכל, כדי שהעיר הזאת תוכל לעמוד בראש הערים, היא אחת הערים הגדולות, אבל ערים המובילות במדינת ישראל. תודה רבה לכם.

אני רוצה לומר למנהלים שנמצאים כאן ולאנשי החינוך, אני רוצה להודות לכם על שפתחתם בצורה כל כך יפה את שנת הלימודים. אתם עושים עבודת קודש. תמשיכו לעשות. אנחנו נסייע בידיכם. תודה לכם.

תודה רבה אורנה. מאמינים לכל מילה שלך. תודה. אני מתכבדת להזמין את חבר הכנסת, יושב ראש הוועדה, יעקב מרגי, בבקשה.

שלום לכולם. שבוע טוב. מכובדי, מרא דאתרא ורב העיר, הרב הרצל. מכובדי ראש העיר, זה גם מרא דאתרא, ראש העיר רונן, שנתייחס אליו בהמשך. נעבור קודם כל את הנשיאות הנכבדה. חברי חברי הכנסת, שאני מודה להם מאד על הנוכחות. זה לא רק נוכחות סמלית, היא חשובה ובהמשך הדברים זה מתקשר. חבר הכנסת עודד פורר, מוטי יוגב, אמיר אוחנה. הנהלת העיר. סגן ראש העיר. מנהלות, מנהלי בתי ספר. אורחים יקרים. מנכ"לית העירייה. מנהלת המחוז, שצריכה גם התייחסות מיוחדת בהמשך הדברים. צוות הוועדה, מנהלת הוועדה, ממלאת מקום מנהלת הוועדה, דוברת הוועדה, עוזרים.

רבותי, אני אומר ככה דברים משוחררים מהבטן, זאת דרכים. פעם ראשי רשויות חשבו שאם ישקיעו בכיכרות ובמזרקות, זה ישדרג להם את העיר. והיו באמת וזה טוב שזה נעשה. אני באמת לא מזלזל במזרקות ובכיכרות. אבל בעשור האחרון ובמיוחד בשנים האחרונות, ראשי רשויות שלוקחים את החינוך ושמים את החינוך בקדמת הבמה, מבינים שזה המפתח לעיר. זה המפתח לעיר – לשים את החינוך בקדמת הבמה. ראש רשות שלוקח את החינוך ושם אותו בקדמת הבמה, מצעיד את העיר שלו. אז ממילא יבואו תושבים.

כשתושבים רוצים לעבור, בודקים קודם כל את מערכת החינוך. תעסוקה – פעם היו בודקים מה המרחק ממקום העבודה. היום, עם התשתיות שהממשלה משקיעה בשנים האחרונות, זה הולך ומשתפר. החזון שלנו – ואני אומר את זה כאיש הפריפריה, כאיש הדרום – החזון הוא לבטל את הפריפריה, גם החברתית והגיאוגרפית. והגיאוגרפית כמעט מתקיימת. המדינה לא כל כך גדולה. עוד קצת ואנחנו קרובים לכל מקום.

וכשראש הרשות פנה ומתקשר אלי אני חושב חודש וחצי, עם תחילת החופש, סגר מה שנקרא את זה ביומן, נעניתי. נעניתי והכבוד היה לי, כי זאת עוד עיר בפריפריה. עוד עיר שאני אומר לכם, רונן בא לפה בשליחות. רונן, כשהוא בחר לעזוב את התפקיד שלו בכנסת ולהיבחר לרשות, אני הרמתי גבה. אבל מי שיודע את האמת, הוא איש ביצוע. הוא בולדוזר. הוא הוכיח את עצמו בכנסת בצורה שאני חושב שקשה להיכנס, בלי לפגוע באף אחד, קשה להיכנס לנעליים של רונן בקצב העבודה, במהירות התגובה ובדבקות במטרה ואני חושב שנצרת עילית זכתה.

נצרת עילית נמצאת בפוקוס, אולי אתם לא יודעים. היא נמצאת בפוקוס של הממשלה, בפוקוס של הכנסת וזה לא עניין של מה בכך. בדיונים שיהיו היום בממשלה על הקצאת משאבים רבים לתשתיות, נצרת עילית מככבת בסיפור של הרכבל. אבל אם תבדקו עוד, יש ערכים מוספים כמעט בכל החלטה שתהיה. התשתיות הן במפורש לחיזוק הצפון, לחיזוק הפריפריה.

אני תמיד כפרתי בקטע הזה שחיפה היא עיר מטרופולין לכל הצפון. הצפון הוא גדול. הוא מורכב ואני חושב שצריכה להיות עוד עיר מטרופולינית. והנה, יש לך אתגר, רונן. אתם נמצאים במקום יפה. מה לעשות, אנחנו הדרומיים מקנאים בכם. יש לנו ירוק איזה חודש וחצי בשנה ואחרי זה זה הופך להיות חום. יש לנו איזה 80 כלניות וכולם באים לראות אותן וזה, אבל בסדר. אנחנו נהנים מזה. אז אתם נמצאים במקום יפה, מזג אוויר נוח ואני חושב שעם התשתיות שדיברנו עליהן, ואם מסתובבים ורואים עיר גם עם כיכרות, עיר נקייה. מזג אוויר. רק לקנא בכם.

השמיים הם הגבול. זה לא פשוט שאתם יושבים פה וכל מה שאומרים, קלטתם משפחות חרדיות, חינוך חרדי. אבל בואו, רבותי, זה לא מובן מאליו. במקומות אחרים נכנסים חששות וחרדות, אבל כשעושים את זה נכון לא צריכה להיות שום חרדה ולא צריך להיות שום חשש. אם לוקחים את זה מהתחלה ובונים את זה נכון ולא מאפשרים לתופעות כאלה ואחרות להתקיים, אין בעיות בסוף הדרך. זה גם רמז וגם אמירה, מה שאמרתי עכשיו.

אני חושב שלפתח שכונות שלמות זה אתגר. מי שמכיר את הבירוקרטיה במדינת ישראל, זה אתגר. אתגר תכנוני של שנים רבות. לצערי הרב אנחנו עדיין לא יודעים לבנות הכל ביחד. ולפתוח שנת לימודים כשיש שכונה חדשה, לפתוח אותה בצורה חלקה, זה לא מובן מאליו. זה לא פשוט ואני אומר לכם, איך חופשות הקיץ שלי בשנתיים האחרונות, אני לא יוצא לחופשה בשנתיים האחרונות. אורנה זכתה קצת, בגלל שיש לה שקט תעשייתי פה, כי היא יודעת מה יש לה, אבל אנחנו הפכנו להיות האומבוצמן. לשכת פניות הציבור בנושא חינוך.

לומר לכם שעד יום שישי בשעה חמש התכתבתי עם המנכ"ל ועם רחל אברמזון על שיבוצים כאלה ואחרים בחינוך המיוחד. לומר לכם שעדיין לא הצלחתי לפתור את סוגיית האפליה של הבנות בסמינרים החרדים. צמצמנו. אנחנו נאבקים. יש עוד הרבה אתגרים בחינוך.

אז כפי שאמרתי, יש לכם פה את מנהל המחוז, אני חושב החזקה והמקצועית במשרד החינוך. אני אומר לכם איך התגובות. לא לחינם אתה מתקשר למנהל מחוז פעמיים, שלוש או ארבע בשנה בדברים, בזוטות. אני אומר לכם בזוטות. לא היו דברים. זה אומר דרשני. זה אומר הכל. זה אומר שהעסק עובד. וראש רשות שלוקח את החינוך, כפי שאמרתי בתחילת הדרך וביקש שוועדת החינוך תגיע לכאן, אני חשבתי לעשות עבודת הכנה. איך פוליטיקאי מגיע לביקור? מכין צרכים, בקשות, רקע על היישוב ואז אני בודק ואז אני יודע שהשר מגיע ולאחר מכן המנכ"ל מגיע. ועדת החינוך היא רק מקדימה. תבינו שהחינוך בפוקוס של ראש הרשות.

החינוך בפוקוס וזה אתגר לא קטן, כי מדינת ישראל ואני אומר את זאת – מה שאני הולך לומר – לצד ההשקעה הרבה של מדינת ישראל בחינוך, מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים בחינוך. זה המשרד המוביל בגודלו תקציבית אחרי משרד הביטחון. מי שעוקב אחרי תקציב משרד החינוך בשנים האחרונות, אני אומר אפילו בטרום הממשלה הזו והממשלה הזו, יודע שתקציבי החינוך בעלייה. יש שינוי. יש שינויים מבורכים. עדיין לא הכל, אבל מדינת ישראל מובילה בין מדינות ה-OECD בפערים בחינוך.

מי שייקח את הטבלה של הפערים בחינוך רואה קבוצה קטנה שנמדדת למעלה, קבוצה קטנה שנמדדת למטה. יש קבוצה שאפילו לא נמדדת – הקבוצה החרדית, כמעט ולא נמדדת. ובתווך, כל זה גודל הפער. זה לא מכה משמיים. גרף כזה זה לא מכה משמיים. נכון, זה גם טעויות העבר ואתגרים של המדינה, סדרי עדיפויות, אבל היום אנחנו יכולים להרשות לעצמנו. אנחנו יודעים איך לעשות את זה, יודעים מה הביא לזה. לא צריך מחקר, כי כשאנחנו עושים את זה בקבוצות מיקוד קטנות, אנחנו יודעים להרים תלמידים. יודעים להרים ומתגברים על כל מה שמניתי. כל הסיבות האובייקטיביות.

לכן זה האתגר של מערכת החינוך. צמצום פערים. ואם יש פה הצהרה שנצרת עילית הולכת להיות מובילה במצוינות בחינוך, כבר קיימת לפי מה ששמעתם כאן עם הפרסים וזה, אבל היד עוד נטויה. ואפשר. רבותי, זה לא מדע בדיוני. אפשר. כשלוקחים את מערכת החינוך בשתי ידיים, אפשר לעשות זאת. כשחושבים קצת מחוץ לקופסא – מצליחים. כשמתגברים על בירוקרטיות והבירוקרטיה היא לא תשובה. מי שיודע, אומרים לי, אתה מנהל ביד רמה, ביד רמה. כי אני לא מוכן לקבל תשובה זה הנוהל וככה עובד משרד החינוך וככה עובדות הרשויות המקומיות. צריך להתמודד. את הנוהל הזה כתב בן אנוש ואם זה לא צלח בעיר כזו צריך לראות מה הבעיה בעיר ולהתמודד איתה.

זו דרכם של אנשים שעובדים בשטח ואין לי אלא רק לברך את תלמידי ישראל בכלל, תלמידי נצרת עילית בפרט בברכת הצלחה, שנת לימודים פורייה, מהנה, מאתגרת; ושכל תלמיד, כל תלמיד יצליח לממש את הפוטנציאל שטמון בו.

ולמורים במערכת החינוך, אני תמיד אומר זאת, זו עבודה עם שליחות. נכון, זו פרנסה. נכון זה מקצוע, זו פרופסיה. אבל זה גם מקצוע שמדי פעם צריך להחזיק את המשפך וכל פעם שמרגישים שקצת נשחקים או קצת מתוסכלים מהמערכת, לשפוך עוד שליחות ועוד שליחות ועוד שליחות. כאילו כל תלמיד זה הבן שלנו והבת שלנו.

בהצלחה לכולם. תודה רבה ושנה טובה.

תודה רבה. אני כל כך מרוצה. אנחנו עומדים בלוח הזמנים. אנחנו נמצאים עכשיו בסיור. דברי סיכום נעשה כמו שאמרנו בבית ספר כסולות. אני מזמינה את שולחן המכובדים ללכת אחרי אירה, וכמובן את מנהלת המחוז, את מפקחי משרד החינוך להסעה שמחכה לנו בכניסה למתנ"ס. אנחנו נצא לסיור – גן דולב, בית ספר חב"ד, בית ספר כסולות.

תודה רבה לכל המשתתפים שכיבדתם אותנו בנוכחותכם. תודה רבה.

(סיור בגן דולב)

- - - ויום אחד שמנהלת המחוז מאשרת לנו. אחד המקומות שהיינו זה בכנסת, ונפגשנו עם יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת. הייתה לנו איתו פגישה מרתקת. הגננות הביאו לפתחו את מה שהן חוות ובאמת יצאנו משם מאד מאד מרוגשות. אני רואה ככה איזה שהוא, אפילו לא סגירת מעגל, איזה שהוא המשך של התהליך שאנחנו עושים לקראת ההעצמה של הגננות.

הגן הזה הוא מאד מיוחד. מי שיודעת הכי טוב לשגרר את הגן הזה זו המנהלת של הגן.

אתם תוכלו אחר כך לראות מסביב. אנחנו גן והתחלנו לחלק לכם. אני קצת מתרגשת. אני רוצה להגיד לכם, אורחים נכבדים, שגן דולב הוא גן משלב. יש כאן ילדים גם מחינוך רגיל וגם מהחינוך המיוחד והם ביחד לומדים פה במתכונת הזו כבר שנה שלישית. אנחנו מאד גאים במה שקורה לנו פה בגן. הגן שלנו הוא גן מתוגבר. הוא יחיד. דבר ראשון מסוגו בנצרת עילית ואנחנו מאד גאים שיש לנו את העבודה ועיקר העבודה פה זה למידה משמעותית.

בעיני למידה משמעותית היא למידה שילד מעצמו מתחבר לזה ומרגיש שייך והוא מחליט לעצמו את כל מה שקורה פה. הזרימה פה כל היום, כל המרחבים פתוחים. ילדים בונים לעצמם סביב מסגרת מאד מאד קבועה, ברורה, מוסכמת לכולם. כל דבר קטן אנחנו עושים עם הילדים ביחד.

היום במפגש לפני שבאתם בדקנו האם נשב במפגש בקו עקום או נבנה את המפגש בקו שבור, עם נקודות שבירה. ואז הרוב החליט. כל דבר קטן. יש לוח שנה. מגיעים לגן, איזה סימן נשים שם שהגענו ואיזה סימן נשים ביום שבת שלא מגיעים. ואז מצביעים ומחליטים. אנחנו עובדים בצורה דמוקרטית כזאת ויש פה אנשי מקצוע.

יש כאן 23 ילדים ומתוך 23 ילדים 10 זכאים לשעות שילוב ויש פה סייעות קבועות ויש כאן גננת מתגברת מטעם מת"יא. יש לי מחליפה שלי, כי היום היום החופשי שלי, אז יש פה גננת שמחליפה אותי. יש סייעת.

הקושי זה לאחד את כל הצוות, שכל הצוות יהיה באותו כיוון ובאותו קו, כדי שלא נתבלבל - - -

השפה משותפת.

שפה משותפת, שלא נבלבל את הילדים. זה הקושי. אבל הכבוד לילד והרוגע, זה מה שאנחנו מאד מאד גאים. העבודה נעשית פה מתוך שליחות. מקבלים על זה כסף, אבל אני אומרת מתוך כבוד לילד ולדעת בדיוק לעומד מה הצרכים של הילד. לזה התכוונתי. ואם שכחתי משהו, תשאלו אותי המון שאלות. ואם עוד תשכחו לשאול, אז יש לכם את זה כתוב.

עכשיו תשחררו אותי לילדים.

אני רוצה להגיד לכם שיש פה שליחות, כי הן עובדות מעל ומעבר לשעות שהן צריכות לעבוד. אנחנו יכולים להחזיק את הגן הזה גם בזכות מנהלת המחוז, שמקצה לנו את השעות לזה, ומת"יא שחוברת לתוך זה. בגלל זה אנחנו מחזיקים פה גננת נוספת של שילוב.

השנה אנחנו רוצים להביא את הגן הזה לגן ניסוי, להעלות אותו למו"פ ואת מה שאנחנו עושים פה, באמת להכניס - - -

רגע, נזכרתי, אני רוצה להגיד עוד משהו. כל ילד פה יכול להזמין לשיחה את החבר שלו, את הגננת, את הסייעת. הגננת יכולה להזמין לשיחה ואז אנחנו מדברים מה קורה, מה נעים לי, מה לא נעים לי ולמה זה לא נעים לי; ואז השיחה מסתיימת בחיבוק וכולנו ממשיכים לשחק. ככה אנחנו פותרים במשך היום אלפי שיחות ומלמדים את הילדים בעצם לדבר.

שנה שעברה היה לנו פה חוג שחמט. נשארו פה קצת ילדים שמתחברים לחוג הזה. הכנתי לכם מצגת. סברינה, תלחצי קצת על המצגת שיראו קצת תמונות. לא משנה, אבל החשוב שהם נכנסים לתוכנה, הם עובדים, מכניסים את תעודת הזהות שלהם. זה ילדים שזכאים לשעות שילוב. אנחנו מאד גאים בתוצאות שאנחנו מקבלים.

כמה שנים הגן הזה קיים?

שלוש שנים. זו השנה השלישית. פותחים את השלישית.

אז את כבר יודעת להגיד לי לגבי הבוגרים של השנה הראשונה?

הם מוכנים.

הם נכנסים?

הם נכנסים.

הם נשארים בשילוב.

כן, לגמרי.

אנחנו חוסכים את שעות השילוב של כיתות א'-ב' בזה שהם היו פה.

אז את אומרת שהם עם פחות שעות שילוב בית הספר.

נכון, נכון. נעשית פה תשתית שלמען א'-ב' זה פחות קיים, כי מה שהם מקבלים פה מכין אותם למערכת הלימודים.

יש פה שני ילדים על ספקטרום טורט. יש פה - - -

(סיור בבית ספר חב"ד)

קדימה.

היות ונתנו לי רק שתי דקות ו-22 שניות, אז אני חייב לדבר טלגרפית, מה שנקרא. הכנתי מצגת, אבל המצגת הכי טובה זה שאני פה מדבר עכשיו, עם כל הצניעות.

יש לנו ברוך השם כ-300 תלמידים בבית הספר. יש לנו כ-110 בנים וכ-190 בנות. הרף הולך – 299, 302, עד ל-10 שבאים התקנים זה יחתך. א'-ח' – בנות. א'-ז' – בנים. באים מכ-20 ישובים בסביבה, מבית שאן במזרח עד יקנעם במערב וראש העיר יכול להית גאה באים אליו כל כך הרבה ילדים מכל איזור ההזנה הזה; וגם חלק אחרי זה בא לעבור לגור פה – ראש העיר.

אתם שייכים ל - - -?

כן, אנחנו ממלכתי דתי.

שנייה אחת. אני רוצה שתדעו, בגלל שיש לנו - - - ואנשים עוזבים, יש בעיה בתוך בתי הספר שהכיתות הצטמצמו. בית הספר היחידי שהוא רק קולט וקולט זה בית ספר חב"ד. - - - אנחנו גם בונים עכשיו בית ספר חדש לתפארת ורק שיהיה בו, כמה שיהיה.

אני לא אוהב כל כך את המילים. אני מאמין בחזון ובמילים הנשגבות, אבל פעם אני למדתי מאיזה עיתון של חב"ד, של מנהל שפתח תלמוד תורה, הוא אמר באסיפת ההורים הראשונה, אני רוצה שלושה דברים בבית הספר. אני נחקק לי בראש ואני אמרתי שזה השלושה דברים שאני רוצה בבית הספר הזה, כבר הרבה שנים.

אלף, שהילדים יגיעו בשמחה לבית הספר. אגב, בזמן ההוא הכנסתי גם את המורים וגם את אב הבית וגם השומר וגם המזכירה יגיעו בשמחה.

גם אם אחד בדיכאון, איך שהוא נכנס פה - - -

הוא מאזן.

הוא שוכח את הצרות.

נכון. אלף שיגיעו בשמחה. לכן כל בוקר אנחנו מקבלים אותם בבוקר טוב בשער בית הספר וכו'. דבר שני, לנטוע בהם יראת שמיים ומידות טובות, ודבר שלישי להגיע למיצוינות. בכוונה אני לא אומר מצוינות, אנחנו רוצים - - -

מיצוי.

מיצוי של כל אחד כלפי עצמו ולא כלפי הכיתה. שכל אחד ימצה את עצמו במקסימום שלו. אנחנו בית ספר שיש בו הרבה פרויקטים, כמו מל"א – מקום לימודים אחר, כמו פותחים עתיד, כמו קרן קרב, כמו תכנית קרן טורנטו ועוד תכניות שקצרה היריעה. למה יש פה הרבה יוזמות? היה פעם יועץ ארגוני במסגרת 30 היישובים, לפני אולי 20 שנה, והוא, קוראים לו קובי לנגלבן, נדמה לי שהוא גר בפרדסיה ואז בשלומי; והוא פעם נכנס לחדר שלי וכולם נכנסים – תראה את המצב בחדר, נכנסים, יוצאים ללא הרף. עכשיו זה לא קורה, כי מנהלת המחוז פה. נכנסים ויוצאים ללא הרף וכו'. אפילו כאן ממהרים רק - - -. מאז שיפרתי את עצמי קצת, הדלת גם סגורה.

הזמן נגמר.

אז משפט אחרון שהוא אמר עלי.

אני אגיד לפני זה. תן לי אני אגיד את זה. תסתכלו על דני. יש לכם אולי הרגשה שהוא בא אתמול להיות מנהל, לפי איך שהוא נלהב. זה בן אדם, זה מנוע, זה ראש, זה לב. לא יודע כמה בן אדם יכול להחזיק מעמד בצורה כזאת. הוא לא עייף אף פעם. הוא כל הזמן רץ לייצר. וכאן הצטרפה אלינו גם מנהלת - - -

יש מולנו תיכון ט' עד י"ב, התחיל בשבע בנות לפני 16 שנה. היום הוא מונה 120 בנות והגברת ד"ר אורנה שמחון יכולה להעיד על ההישגים העצומים במדעים, בחשבון. 5 יחידות בחשבון, 5 יחידות באנגלית והוא מעלה את הרף של הציונים בבית הספר.

אני יכולה להבין את הרף שלהם, למה הוא בחר בה כאיש טוב. כי היא פשוט עושה פה דברים - - -

אתה לא יודע, אבל היא בחרה אותו.

כל אחד בחר בשני ושיהיו בריאים עד 120. הם השנה גם זכו בפרס במדעים. בית ספר שלנו. פשוט לא להאמין. פרס ארצי. זאת הצלחה. זה עוד פרס אחד שהוא מצטרף לכל הפרסים שיש פה. ודני זה מנוע טורבו.

אתה לא ראית אותו ברגעים שהיה לי קצת קשה.

אני רוצה להוסיף שני דברים, אם אפשר. קוראים לי יעקב. אחד, זה ששני המנהלים כבר היו יכולים לפרוש, אבל הם, כפי שאמר ראש העיר, באמת עם כוחות ועם המון המון עוצמות וממשיכים בדרכם ואהובים פה. והאבן השואבת ש - - -

מה, אתה רוצה להגיד לי שהוא מעל גיל פרישה? מה אתם אוכלים פה?

אני בגיל של ראש העיר.

אני יותר גדול ממנו.

בחודשיים.

אני יכול להעיד, רגע, אני אפסיק אותו. אתה - - - בכל הצפון. אז זה אומר שזה היה לפני 30 שנה ואנחנו פה.

אם כבר דיברתם על הורים, אז אמא שלו, סילביה, הייתה המבשלת - - -

אתם מכירים את הבדיחה על ההוא שהלך לעשות ביטוח חיים, הוא אומר רגע, אני אשאל את אבא שלי, אבא שלו לא מרשה - - -

אז אמא שלו הייתה המבשלת של - - - אוכל ו - - - גם כשאני הייתי תלמידה אמא שלו הייתה - - -

את הפתיתים שלה היא לא שוכחת עד היום.

והדבר השני שאני רוצה לומר, שחב"ד, עם התפיסה התורנית שלהם והלימודית שלהם, בעצם מקבלים את כל העזרה בתפיסה שלנו בחמ"ד. מקבלים כל אחד והרעיון הוא לעשות את ה - - -

יש לכם מענים לתלמידים חלשים?

מענה לתלמידים חלשים, מענה לתלמידים. כל מי שבא, ברוך הבא, יודעים לעשות פה באמת דברים - - - כי הם מצליחים להגיע להישגים נפלאים.

שיראו מכם וילמדו אלה, שאנחנו סונטים בהם כרגע.

זה עבודה מאד קשה, אבל הם באמת מצליחים להגיע להישגים מאד טובים וזה ייאמר לשבחם.

אני רציתי להגיד, בתיכון שלנו בית רבקה, יש 120 תלמידות. יש לנו תלמידות חלשות וחזקות. בנות דתיות וחרדיות. בנות מהמגזר המזרחיסטי, בנות מבתים לא דתיים וכולן משתלבות כל כך יפה באהבה. המורות אוהבות את הבנות, מקבלות אותן כמו אמא לתלמידה, כמו אמא לילדה. ולכן יש להן הצלחה. הבנות כל כך אוהבות את בית הספר, שיש הצלחה בבגרויות מעל לממוצע, הרבה מעל לממוצע. ואמרנו כעת לכיתה ט' שכולם יבואו לבקר אותם. הן מחכות, הן אפילו לא יצאו להפסקה. הן מחכות שיבואו לבקר אותן.

סליחה הרבנית, אני חייב להתייחס. אני עשיתי שבת אצל מי שאני הולך לספר עליה, גיסתי הגדולה. לא הכי גדולה. הן בוגרות בית רבקה, שתי האחיות הגדולות שלי.

בכפר חב"ד?

כן. האחות הגדולה שפר גורלה ולמדה להוראה. האחות הבאה אחריה הלכה לחקלאות. אני מדבר על לפני 40 ומשהו שנים. הלכה לחקלאות ולא סיימה. תקשיבו, אחרי כיתה ח' הפסיקה ללמוד. עזרה להורים בפרנסה בחקלאות. והיא מספרת כך, שבכיתה י"א מגיעה אחותה למנהל בית הספר בבית רבקה ואומרת תשמע, אני חייבת להכניס את אחותי. מה, מו, מי. אבל היא לא למדה, חסרות לה שנים, איך? אני אתן לה את התגבור, אתה רק תאמין בה.

לקחו ילדה שהייתה חקלאית, היפר אקטיבית כזו, היא סיימה הוראה בבית רבקה והיא הייתה מורה ופרשה.

מדהים.

כשפורצים, כשיוצאים מהקופסה ופורצים מהמגבלות - - -

לגמרי.

יש עוד דבר אחד שאני ראיתי, בעקבות מה שראיתי בבית ספר רבקה. איזו אהבה יש לתלמידות למנהלת בית הספר. את זה אי אפשר פשוט לתאר. היינו באיזה שהוא טקס, הזמינו אותי לברך. אחר כך עם המנהלת לברך. ראיתי כמה חום הן מקרינות וכמה אהבה הם נותנות. רצינו להודות לך על כל מה שאת עושה.

תודה רבה לכם.

תודה רבה לכם ויישר כוח. בשורות טובות.

(סיור בבית ספר כסולות)

בית הספר פועל על פי עקרונות הגישה הקונסטרוקטיביסטית, שבעצם אומרת שהידע של התלמיד נבנה בצורה אקטיבית, כשמתחילים מהמקום של הידע האישי של התלמיד. הקניית ידע אישי של כל ילד בבית הספר, הוא רואה מה הוא יודע בנושא הנלמד. הולך כמובן הביתה, מתחברים לעולמו של הילד. משפחה, סביבה קרובה, חוזר לבית הספר עם איזה שהוא משהו שהוא הידע שהוא מגיע איתו לכיתה.

השלב השני זה עבודה, ה - - - הידע הקבוצתי. כל אחד בא עם הידע האישי שלו, מוסיף אותו כמובן לקבוצה ויוצרים איזה שהוא מעגל ידע חדש. אחר כך יש את קשר הוראת עמיתים. יש לנו נושאים מסוימים שנלמדים, שתלמידים מלמדים בכיתות אחרות, יש שילדים לומדים בתוך הכיתות שלהם. הנושא של הפצת הידע והתהליך הרפלקטיבי שנעשה, הוראה מעצבת, שנעשית לאורך כל התהליך.

היום כמו שאתם יודעים המורה כבר לא מקור הידע שהוא צריך לעמוד ולהרצות, אלא באמת התהליך הוא תהליך דינמי והמורה מלווה בתוך התהליך כששואל את השאלות הנכונות, מכוון ובעצם עבודת החקר נעשית על ידי הילדים. זאת אומרת בעצם האחריות על הידע עוברת לתלמיד.

אנחנו בכיתה ו'. השיעור שהם עושים הוא בעצם סיכום חוויתי של החופש הגדול וכמובן על פי - - -שלנו. אני כמובן מזמינה אתכם לשאול, להסתובב בין הילדים.

ניתן - - -

הנה סיגל, בבקשה.

בעצם מה שאנחנו עושים - - -

בואו נקשיב לה.

אז בעצם אנחנו אחרי החופש הגדול והילדים חוו הרבה מאד חוויות משפחתיות, עם חברים וזאת דרך חווייתית לסכם את החופשה ואנחנו בעצם פועלים בכמה תחנות. כאן יש לנו את גלגל הרגשות, שהילדים משתפים ברגשות שלהם, איך הם הרגישו בקיץ. האם היה איזה משהו שכעסתי עליו ואיך פתרתי אותו. או איזה מעשה טוב עשיתי בחופש הגדול והם משחקים משחק ומשתפים את החברים בקבוצה.

מישהו רוצה לשתף במשהו?

אנחנו משתפות.

כן, כבוד ראש העיר, אני אשמח מאד. איה, את רוצה לשתף אותנו? תשתפי אותנו. במה שיתפת את החברים?

נגיד היום התגברתי על כעסים בזכות אמא. במקום שאנחנו נגיד היום, אנחנו אומרים בחופש הגדול. נגיד בחופש הגדול התגברתי על כעסי בזכות אמא, כי אני מאד כעסתי בגלל שהשיר הכי אהוב עלי - - - ביו-טיוב, אבל - - -

שואלים איזה שיר זה היה, איה.

לא, אני לא זוכרת איזה שיר.

אז איך התגברת על זה?

התגברתי על זה כך שאמא הזכירה לי שלא הכל קשור ליו-טיוב והקליפ של זה לא באמת היה - - -, אבל זה בסדר. ואני לא הסתכלתי על הקליפ או משהו, אני רק שמעתי את השיר.

ואת יודעת לשיר? ומה איתך?

אתה רוצה לשתף? בוא נשתף את החברים. מעשה טוב שעשית בחופש. עשית משהו טוב? תספר. קדימה חמוד.

עזרתי לאמא שלי בכל הבית.

מה, לנקות?

לנקות וגם שטפתי כלים.

מה אתה אומר?

אז הבת שלי עכשיו עלתה לכיתה ד'. בכיתה ו' היא תשטוף כלים גם כן.

יש תקווה.

אז מה, העולם לא השתנה. גם אני בגיל שלכם למדתי לשטוף כלים.

ומה איתך?

אני גם כן עזרתי לאמא שלי.

ולאבא לא עזרת? או שהוא לא מנקה.

יש לנו תחנות נוספות של דרך שירים, הילדים מקשיבים לשיר שיש בו איזה שהוא מסר של תקווה והתחלה. הם יושבים כאן בכיתה והם כותבים חוויה מהחופש, כתיבת חוויה. פה יש משהו חדש שאנחנו מכניסים. משקפי מציאות מדומה. הם חווים. הם היו לדוגמא בלונה פארק, אז הם יכולים לראות במשקפיים חוויה של לונה פארק ואז הם עושים השוואה. יש יתרונות וחסרונות של המציאות למציאות מדומה.

בבית הספר שנמצא - - -

בתקשוב.

איך הם רוכשים את זה.

רוב הציוד הוא ציוד של בית ספר ואנחנו נכנסנו בשנה שעברה למחשב לכל ילד לכיתות ד', שהם כבר ה' השנה וגם השנה כיתות ד' יכנסו, אז זה כבר מחשב אישי.

אני לא מכיר ילדים - - -

כל ילד שלא יכול לקנות.

אנחנו גם בתכנית הלאומית של משרד החינוך שנים. אנחנו בית ספר מוביל תקשוב כבר מספר שנים. קיבלנו תקציבים במהלך השנים. יש לנו כמות אדירה של טאבטלים ואייפדים, לפטופים, ערכות הצבעה. כיתות עם לוחות אינטר אקטיביים. אנחנו שנים כבר בתכנית הלאומית והאמת מסודרים.

בואו, אתם מוזמנים.

(סיור בבית ספר כסולות)

נעשה את הישיבה כאן, בבקשה. טוב חברים, אנחנו פה אחרי סיורים. היינו גם בתוך הגן, גן יפה מאד וגם היינו בבית ספר חב"ד. אנחנו עכשיו בבית ספר כסולות, שלפי דעתי זה אחד מבתי הספר היפים והטובים שיש לנו בנצרת עילית, בזכות המנהלת שיושבת כאן, המנהלת השנייה, הסגנית. היינו גם במעבדה, שיש כאלה שמונה בארץ וזו אחת מהן.

ועדת החינוך שהגיעה לנצרת עילית בעצם באה לפתוח את שנת הלימודים. מגיעות לך מחיאות כפיים, אדוני יושב הראש, שתהיה לי בריא. נשיקות וחיבוקים מכל החברים. אנחנו - - -

טוב, חברים, אפשר לפזר את הישיבה? טוב, חברים, חוזרים למציאות. בסך הכל אפשר לומר שאנשים הגיעו לנצרת עילית כל אחד מהמקום שלו, כדי לראות באמת מה עושים פה, כדי להיות קרוב. אם אפשר קצת מוזיקה לכמה דקות, זה יהיה טוב. זה הצלצול שלכם? יפה.

אנחנו מחכים שבכנסת יפסיקו את הצלצול הטורדני באמצע הוועדות, שאף אחד לא מבין למה הוא.

אני יודע, אבל לא חשוב. זה צלצול, הרי הוא לא אמר שעושים ניסוי. הרי כשאתה יושב בישיבת הוועדה, כולם הרי מתחילים בעצבים. אז זה על מנת שפעם אחת - - - כולם אחר כך ל - - - של הכנסת.

אדוני יושב ראש ועדת החינוך, כבוד הוא לנו שהגעתם לכאן. חבר הכנסת אמיר אוחנה ביקש, יש לו סידורים אחרים, אבל טוב שנשארתם, טוב שאתם תשמעו. אני הכנתי פה מספר דברים שאני יודע שחשוב לי מאד להעביר לכם אותם. אז זה נכון שהשר מגיע לפה וזה נכון שיש לנו גם פגישה עם המנכ"ל וזה עוד יותר נכון שמנהלת המחוז פה במלוא המרץ כדי לפתור בעיה, אבל יש כנראה דברים שלא קשורים בשלטון המקומי ואלה דברים אחרים שצריכים לפתור אותם ואני רוצה להתחיל בכך שאני ראש העיר הראשון שהכרזתי על שכונה כלשהי בנצרת עילית כשכונה חרדית לא - - - . הצורך היה על מנת שלא יבואו אנשים אחרים לשכונה ולא יתחיל הבלגן, כי אם לא נוסעים בשבת, כי אם לא מסתכלים בטלוויזיה ופתאום מישהו נכנס ומתחיל, ובטח ששמעתם שלא מזמן נכנסה משפחה מזרם החב"ד והתחיל הבלגן.

אנחנו רוצים למנוע. אנחנו אומרים ככה, אתם תהיו שם, אל תפריעו. אנחנו נהיה כאן, לא נפריע לכם, אבל אף אחד לא יכפה שום דבר אחד על השני. כל עוד אני ראש העיר, אני לא אתן יד לשום דבר שיכול להפריע למישהו לחיות את החיים שלו שקטים וטובים בנצרת עילית.

אז בנו שכונה. איך בנו שכונה? בנו כמה בלוקים. הביאו אנשים. זרקו אותם לשם ואמרו עשינו אכלוס על הכיפאק. אכלוס על הכיפאק בלי גנים, בלי בתי ספר שצריך - - - בלי מקוואות, בלי מעונות. בלי שום דבר, כלום. בלי אוטובוסים. בנו מין כלא, שזרקו אותם שם וזהו. אני הצהרתי להם גם, אמרתי לו אני בתקופה הזאת ראש העיר, אף אחד מכם לא בא לפה. כי אתם לא סוג ב'. אין חיה כזאת שהיום בונים בתים וקודם כבר בונים תשתיות. קודם כל בונים תשתיות, סופר מרקט, קופת חולים, בית כנסת, מקווה, מעון, גן, קו אוטובוס ואחר כך מביאים אנשים.

אני יכול לומר, מבחינתי הם גיבורים. הם גיבורים כי הם סבלו שם מספר שנים בצורה כזאת ואני לא יודע, אם הם לא היו חרדים, אוכלוסייה אחרת, אם מישהו היה נשאר. אני רוצה לראות פה מישהו שיושב פה סביב השולחן הזה, אם היה זרוק סתם בבית בלי שום כלום. אם הוא היה נשאר שם ליום אחד ובצדק. אז ברוך השם אנחנו הבאנו הרבה מאד כסף לאזור הזה, לשכונה הזאת החל ממעונות יום – 12 מעונות יום, בתי ספר, מקוואות, מקווה גברים, מקווה נשים. גני ילדים. כל זה קורה עכשיו.

עכשיו מתחילה בעיה כמו שאתה מכיר אותה. אז יש לי ככה, יש לי ליטאים בתוך זה מישהו החליט שיש גם חסידים, בתוך זה יש גם שתי קבוצות. שמח. סוף השנה מגיע - - -

אחרי שתפתור את הבעיות איתם, אני אמליץ למועצה להשכלה גבוהה לתת לך דוקטור.

יש לי הרגשה שאני לא אגיע.

אם אנחנו לא הגענו לזה, אתה בטח - - -

אני לפני זה אהיה הרב הראשי לישראל. הסיפור הזה הוא קשה. בטח שהוא קשה לי כאחד שלא מכיר בכלל מה קורה ואני שומע שבסוף השנה מגיעות גם 200 משפחות של בעלז וכבר הבנייה התחילה לצורך של ברסלב. ומה אומרים? אני לא לומד עם זה, אני לא נוסע עם זה, אני לא מבין עברית, אני לומד ביידיש. אני בבית כנסת לא מתפלל עם זה, הוא לא מתפלל עם זה. אלוהים. אלוהים, לאן נכנסתי. אבל מכיוון שאני יודע את המצב הדמוגרפי בנצרת עילית ומכיוון שאני יודע שטוב לי לקבל יהודים, כי אני רוצה נצרת עילית מאובטחת עם רוב יהודי, אני ארצה לקבל את האנשים האלה.

אני אומר לכם ואני הצעתי בכל מקום, יש הרבה ראשי ערים שאומרים לחרדים אל תבואו, לא רוצים אתכם פה. ואני בכל פורום אומר: כל מי שמעוניין לבוא לנצרת עילית ולא משנה מאיזה חצר הוא בא – חצר זה או חצר ההוא, כולם תבואו. רוצה את כל החרדים בעיר. ואם אתה יכול לשלוח לי חברה מש"ס, תוספת, תשלח, כי יש לי אותם והם מאד טובים. חברה מאד מאד טובים ואני אומר את זה – שיבואו. שיבואו כל מי שרק ניתן, כי אני רוצה באיזה שהוא מקום לומר שכל הבעיה של אלה שבאים ואלה שיוצאים מעיקה על נצרת עילית. אנחנו צריכים לעצור את זה. יש לי הרגשה שאנחנו כמעט נמצאים שם.

עכשיו אני מתחיל לפי הנושאים שאני רשמתי. כמו שאתה מבין, אני ראש העיר ואני לא הייתי אומר שיש לי בתוך העירייה מישהו שמתמצה בזה, שיודע. מאיפה לי לדעת, אולי מישהו מכם יודע ואני בטוח שמישהו מכם יודע, ששנת הלימודים של החרדים מתחילה שבועיים מראש. לא ב-1 בספטמבר, שבועיים לפני.

א' באלול.

אבל אני לא יודע מזה.

אנחנו נסדר שגם שנת הלימודים הרגילה תתחיל ב-א' באלול.

בוא אני אעזור לך. אחת ההמלצות של ועדת המשנה שהוקמה בוועדה שלי בראשותו של עודד פורר, המליצה על לאחד את התהליך, כי המסקנה שהם הגיעו והוא יגיד את זה אחר כך יותר טוב ממני, להתחיל שנת לימודים ואחרי שבוע – עשרה ימים לצאת לחופשה ארוכה, אתה יודע.

החגים מתחילים.

מפספס את העניין, את מומנט הזינוק.

זה מה שקרה ובינתיים אנחנו מצאנו את עצמנו שאף אחד לא אמר ואף אחד לא יודע ושם הרי - - -. זאת אומרת מה שאני רוצה לבקש מכם, אני צריך בן אדם, לקבל תקציב לבן אדם כיועץ ראש העיר, כיועץ עירייה לעניינים החרדים, לפחות להתחיל מאחד. אין לי שום ספק שאני בהמשך אצטרך מכל חצר אחד, אבל בואו נתחיל מאחד. גם את זה אין לי. אני חייב אחד שייתן לי ייעוץ מה אני עושה מחר, איזה חג יש.

למשל הולך אלכס גדלקין, ממלא מקום ראש העיר, אומר חברה, לגבי הקרוואנים שאנחנו הבאנו, יש איזה שהוא איחור של שבועיים, בואו אני אפתח לכם מתנ"ס שנמצא בשכונה, תבואו לשם. בואו נראה. נכנסים אומרים - - -, אומר אין בעיה. אבל פה, אין בעיה. אוקיי. נו, חברה, הכל בסדר. לא. למה? זה לא מקום קדוש. זהו. נגמר. נגמר. אני בטוח שהם צודקים. מי שלא צודק זה אני, כי אני לא מבין בזה, אז אני חייב תקצוב קודם כל לזה.

אם אפשר בהקשר הזה רק לחדד ולחזק את מה שאתה אומר. כפי שאתה יודע הוקם אגף לחינוך חרדי בירושלים. מה הבעיה - - -

במחוז.

מחוז חרדי, סליחה. ואחת הבעיות הקשות ואמרתי את זה גם למנכ"ל, זה בעצם חוסר הזמינות, בגלל שזה מנוהל בירושלים, אין את הראייה של מה קורה בשטח. ואז אני כמנהלת מחוז, בלית ברירה, בא אלי רונן, הוא לא יודע מה זה מקום חרדי. הוא בא אלי, תפתרי לי את הבעיות. אני מוצאת את עצמי מטפלת ב - - -. לפי דעתי מה שצריך לעשות, כמובן אין מה לעשות, מחוז חרדי צריך שיהיה, אבל לפי דעתי צריך שהמחוזות ינהלו יחד בתיאום עם המחוז החרדי, את מה שקורה בגזרות שלהם, כי מה שקורה – יד ימין לא יודעת מיד שמאל.

גם הפתיחה של בתי הספר. תקנים. הנה, היום יש לי במושב עלמה תשעה אנשים, החליטו שהם פותחים לי בית ספר. מאיפה הם לקחו? - - - הטילו לי שבעה תקנים בתוך בית הספר. אז לדעתי הנושא של התכנון הוא קריטי וזה גם כמובן - - -

הנה, במגזר הערבי ובמגזר הלא יהודי את מנהלת.

נכון.

יש להם מנהל אגף, אבל את מנהלת.

נכון, הוא עושה עוסק בתכנים. אני עוסקת בתפעול.

בסדר. אז בשביל מה את צריכה מחוז?

לא, אבל ברמת התפעול. קשה לשלוט - - -

אני אומר לך המחוז הוקם, זו עובדה. טוב, לא טוב, זה ויכוחים.

נכון, זו עובדה קיימת.

הוא קיים? יש לו חוסר? יש מפקחות, הפרישה של המפקחות, זה לא דומה למחוז שנותן מענה. אתה יודע מה, יכול היה להביע עמדה של ראש קטן, מי צריך את כל הצרות שהוא מנה אותן, וזה צרות. נכון, צריך לעשות שדרוג מערכות במשרד - - -

צריך מישהו שרואה את כל התמונה.

אני אתייחס לזה, שבמשרד אכן יהיה מחוז חרדי אבל הליווי המקצועי, חוץ מהתכנים, לתת את המטריה שיש לו בחינוך הממלכתי ובממלכתי דתי. כן.

דבר שני, אז אני אומר ברוכים הבאים, שמח והכל טוב ויפה, אבל משום מה זה גם נופל על העירייה, כי לא כל הזרמים מוכרים על ידי משרד החינוך. ואם אני מדבר על כך שאנחנו הולכים להוציא סכום כיוון, מכיוון שבימים אלה כל אחד מחפש מסגרת שבה הוא יכול ללמוד, שאין לנו אותה, אני משלם לאותו בית ספר כסף והוא - - -. חוץ מזה מתחיל הסיפור של הסעות. פה זה בכלל מיליון שקלים. מיליון שקלים בשנה. תקשיב, ילד אחד נכנס עם ילד שני. ילדה וילד לא נוסעים וילד נוסע בשעה כזאת. לפעמים אני מוציא מוניות לילד אחד ולפעמים זה הרבה. ילד אחד נוסע מחיפה או - - - ואחר כך - - - צריכים לבוא, לקחת ולהחזיר אותו. זה פשוט - - -

אתה יודע מה אומרים על זה במקרא? אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה. הם קיבלו את ההחלטות ואתה אוכל - - -

סליחה, זה הכל בסדר, אבל יש מציאות, מציאות לא פשוטה. סליחה חברים, שזה עול מאד מאד כבד על העירייה. אני קיבלתי את העירייה עם 70 מיליון שקלים גירעון. תבינו. אנחנו - - - חצי שנה עכשיו עם גירעון של 20,000 שקלים של חצי שנה. אבל כמה שאנחנו נכנסים עוד יותר עמוק, אני רואה שאני בסוף אצטרך למכור את העירייה, כי זה בלתי אפשרי. תשמע, הכל אני מוכן, רק אני פונה למדינה, לממשלה, שזה תפקידה ושום דבר לא קורה.

אז או שמשרד החינוך יקום ויגיד אנחנו מכירים באנשים האלה, או שאותו מחוז חרדי, שיבנו לו תקציבים למקומות כמו שלנו ויגידו בוא, העירייה לא צריכה להוציא כסף. עם כל הכבוד. בואו, בשביל זה אתם קיימים. אני לא יודע. אורנה עוד הייתה עדינה. אם אתה שואל אותי, רק אלוהים יודע בשביל מה הקימו את זה. או לחלק ג'ובים או בשביל משהו שאני לא יודע. נפגשתי, היינו, הכל בסדר. שקל אחד לא רואים. אז אם לא נותנים- - -

נפגשת עם המחוז החרדי?

הם היו.

הם היו אצלי. שלחתי את - - -

היו, בסדר, היה והכל מצוינים. מחייכים, משתתפים בצער שלי, הכל בסדר. נו, אבל מה הלאה? כלום. אז אלה שני הדברים – גם תשלום עבור התלמידים וגם הנסיעות, זה דבר חשוב. בבקשה.

הלאה. אנחנו מתחילים לבנות כמו שאני אומר - - - ומפה נעשה סיבוב קצר באריה - - -. אז זה נכו, אבל עשינו עכשיו והבאנו את כל היבילים הזמניים ממש לשנה, שנה וחצי, אבל גם במקביל ליבילים אנחנו גם בונים. אבל עכשיו מתחיל הסיפור. אוקיי, אז יהיה בית ספר ל - - - , וההוא יהיה בית ספר לבלזים, ושם צריכים כמה כיתות לעשות קודם כל בנים ובנות, בנים ובנות. זאת אומרת אתה עובד פה פעמיים. אני מצטער, אני לא יודע מה עשיתם פה, אבל צריכים לעבוד פעמיים. גם בנים וגם בנות. אצלנו הכל ביחד. אצלכם שני תקציבים. אז חברים, תפתח את הכיס.

נכון.

תפתח את הכיס. אז בניית בתי ספר. אותו דבר בגנים. גן זה לא פשוט. גן זה גן, אבל לגנים יש תוספות. אז פה אתה צריך לשים את הרב. גם הוא רוצה כסף. ופה אתה צריך לשים מפקח, גם הוא רוצה כסף. וזה לא נגמר. אז אני אומר רגע, רגע, אז מי משלם? הוא אומר לי, החברה שמפעילים שם אומרים לי רונן, אנחנו עושים כסף מאירועים. 250 שקלים, בואו, זה אירועים שהם לא מרוויחים מיליונים. אנחנו לא כמו בעפולה, ששם זה 350. בנצרת עילית התחלנו. היה 200, עכשיו 250. בסדר. אבל אין לנו כספים. אנחנו צריכים למכור את עצמנו.

גם החברה האלה בקושי מרוויחים את הלחם שלהם ואי אפשר לקחת את העול הזה ולזרוק עליהם. אז פה גם אתם חייבים לחשוב מה אנחנו עושים.

אדוני, אני רוצה קצת לחזור ל - - - ולומר לך שדווקא תמיר עושה עבודה מאד טובה

בינוי - -

וכל פעם שמנהלת המחוז ואני פונים אליו הוא עושה את זה, מה שאתם רוצים.

אלף אני שמח, כי זה חריג בנוף של פיתוח, סוגיות הפיתוח. זה חשוב שייאמר, בסדר גמור.

הוא היה אפילו בארצות הברית, מיד חזר למחרת, אבל בדיוק מה שאומר אלכס, תקשיב. אנחנו מביאים 11 יבילים שאני מתנגד בתוקף, כי אני לא רוצה עיר הקרוואנים. לא רוצה. אבל זאת ברירה בין זה לבין שהילדים ישבו בבית. אז הילדים צריכים לשבת בבית? אמרנו לא. מביאים 11 קרוואנים - - -

אבל יחד עם זה מיד צריכה להיות אחריות.

ברור, ברור. מביאים 11 קרוואנים - - - מחייבים אותם לשים ואף קרוואן לא יפתח בלי חדר ביטחון. זה עוד 150,000 שקלים. אנחנו. משרד החינוך לא בלופ. אחר כך אומרים רגע, רגע, ההפרש בין הקרוואן שאתם קונים, שמשרד בחינוך נותן לך, לבין מה שאתה משלם, זה עוד 120,000 שקלים. אז ב-11 קרוואנים גם חדר ביטחון וגם עוד 110,000 שקלים זה 3 מיליון שקלים שהרשות צריכה להוציא כסף מהכיס. חברים, תבינו, זה לא יכול להיות. זה לא יכול להיות. וזה מה שאנחנו עושים על מנת שיהיה בינוי.

אדוני, יש לנו בתי ספר של 40 שנה, שהם לא שופצו. ברור כשנכנסים למבנה שהוא 40 שנה עומד, - - - כמעט מבראשית וזה הוצאה מאד מאד כבדה. כסף להתמודד עם זה אין לנו. עכשיו מתחיל. צריכים לבנות מבנה לישיבה תיכונית ומדרשה. יש לנו ישיבה תיכונית שקיבלה פרס, חבל על הזמן. חבר הכנסת מוטי יוגב מלווה אותם ויודע. פשוט מאד - - -

בניית בית ספר, תלמוד תורה. תראה איך הסתבכתי עם כל החרדים. אני אומר לך.

הם בדרך, שיהיו להם אותן צרות כמו של החרדים. לאט לאט. גם אצלם יש בעיות.

ברור. עכשיו תשמע, עכשיו ב - - - ג' אנחנו רוצים להקים מתנ"ס שלהם, מתנ"ס קדוש. אנחנו רוצים להקים שם מועדונים, שאפשר להיכנס, שאפשר לשבת, חוץ מבית הספר. גם לזה אין לנו כסף. אני רוצה לומר לכם, גם בהצטיידות עכשיו לגנים הוצאנו הרבה מאד כסף להצטיידות. אין כתובת. אבל זה לא יכול להיות שאין כתובת לכלום. כל עניין החרדים – אין כתובת. אז מי?

אני רוצה לשאול, יש לך את גפני ויש לך את ליצמן שאלה הם האנשים שלהם.

יש לך גם את סגן שר החינוך.

סגן שר החינוך וגם שר החינוך. אני דיברתי איתו פה. יש לך את שלושת האנשים ואתה מדבר ללמפה. כאילו זה לא קשור. אני לא רוצה לספר מתי זה כן חשוב. הרי זה לא יכול להיות שכולם אמרו יאללה, רונן, כל הכבוד איך שאתה עושה את זה, בלי תקלות, בלי שום דבר, כשאני בא לבקש שקל, אני לבד. אני מסתכל ואני רואה שאין שום דבר מסביבי שיותר חשוב.

דבר אחרון שאני רוצה לבקש, אני חייב לעשות, כמו שאמרתי, אני רוצה למשוך הרבה חרדים לנצרת עילית. יש לי הרגשה, למרות שהיינו אצל הרב שטיינמן והיינו אצל - - - של מבלעז, ואנחנו הולכים עם - - -, כן, כן, נפגשתי עם כל גדולי התורה. דרך אגב, הרב הראשי הרב הספרדי היה פה לפני כמה ימים, הרב יוסף. היה. ואני אומר דבר פשוט, אנחנו חייבים לקבל כסף - - - כמו של העיר, של השכונה. אני מעוניין להסביר לאותם החרדים שמ-600,000 שקלים הם יכולים לקבל בית חדש. אני רוצה להסביר להם שאנחנו מקימים את כל המוסדות שהם צריכים אותם – גנים, מעונות, בתי ספר, מקוואות, בתי כנסת, כל מה שהם צריכים.

ואני אומר לכם, זוג נורמטיבי שרואה תמונה כזאת, לוקח את עצמו, קם ומגיע. והוא ומגיע לשכונה. ואני רוצה להגיד לכל הפורום הזה, אני מאמין מאד בשכונה הזאת. השכונה הזאת כרגע מצילה את נצרת עילית מדברים אחרים. השכונה הזאת מתפתחת וכל מי שמגיע לשכונה פתאום, הרי היא הייתה בהקפאה מוחלטת, כאילו לקחו את השכונה והכניסו אותה לפריזר. פתאום אתה נוסע, פה טרקטורים, פה טרקטורים, פה. אני רוצה לראות גם מנופים וזה בדרך. יישרנו. כבר עוד דירות ועוד דירות ואני אומר לך אנחנו נגיע ל-7,000 דירות, שלפי דעתי אם מדובר בחרדים, אתה יכול להביא גם 100,000 איש. 100,000 איש. שכונה.

אז מכיוון שאנשים מרגישים שם טוב, טוב להם, אוויר טוב כמו שאתה אמרת, מזג אוויר טוב, בבקשה אדוני, אנחנו צריכים פה מערכת חינוך. כל מה שאני מצאתי, בכל הרבדים האחרים אצל מנהלת המחוז, כך אני לא מוצא שום דבר במחוז החרדי. הוא טס לשום מקום. יש לי הרגשה שהם טסים, איך לפני רגע אמרת, טס לשום מקום.

לא, אבל בוא נגיד שזה חדש, אבל - - -

כן, זה חדש, אבל אני לא חדש. אין לי זמן. תקשיבי לי רגע, לו אני הייתי בא לפה והייתי אומר שלוש שנים אני חדש, לא עושה כלום, אני חדש, אני לומד.

אדוני ראש העיר, אני חושב שהטבת להציג את הבעיה. עכשיו בואו ניתן לחברי הכנסת להתייחס, נשמע את מנהלת המחוז ואני אסכם לקראת סוף הדיון איך אנחנו מטפלים בבעיות ששמענו.

חבר הכנסת מוטי יוגב.

אני אהיה קצר, אבל אלף אני באמת מעריך את כולם, ברשותך כבוד ראש העיר, כל החברים, מנהלת המחוז. אני חושב שנצרת עילית היא אתגר משמעותי מאד ואם הייתי יכול לחשוב, אז היא דומה לירושלים, אבל עם מורכבויות יותר גדולות מעצם זה שירושלים - - - בפוקוס, במרכז, וצריך לשים את נצרת עילית במרכז. החזון כעיר מחוז ולשם אנחנו רוצים ללכת. יש קשיים גדולים יותר ועם הצורך לייהד את הגליל. נשים גם את הילד על השולחן בשמו.

צעירים לצערנו עוזבים, מוצאים את העתיד בתל אביב וצעירים במגזר הערבי נשארים, כי זה מקומם. יש פה מורכבויות גדולות. ראש העיר הזכיר את העולים שצריכים גם את השפות, כל אחד ואנחנו בעד להביא לפה עוד עולים. גם ראש העיר כבר - - - . השבוע למשל ביום שלישי בכוונתי, ישיבה על עולי ונצואלה. אלפים רוצים לבוא לפה. יש שם סגן נשיא - - - חיזבאללה - - - בוונצואלה והם בדרך הנה. נשיא הקהילה היהודית - - -

אבל הם בדרך הנה, לא החיזבאללה.

אנחנו מקווים. עכשיו בהקשר הזה באופן כללי. מנהלת המחוז פה והשר יהיה פה בשבוע הבא והמנכ"ל, שליבו מאד על נצרת עילית יגיע בהמשך. אני חושב שחובתנו כוועדת חינוך לעשות ישיבה במושב החורף ישיבת מעקב על הצרכים והאם הם ממולאים. אני חושב שזו חובתנו כוועדת החינוך ובזה אני כמעט מסיים את דברי.

אני מכיר פה הרבה מהצרכים ואני מקווה שהדינאמיקה הזאת-. אני אוסיף עוד דבר אחד לגבי החרדים. שאלתי את מנהלת המחוז, אני אנסה עכשיו שהוא יהיה פה, גם עם השר ואז ממילא הוא יוכל לקבל מדיניות, כי אין לי ספק שנופל פה תיק גדול על ראש העיר ומורכב. אני פותח סוגריים, סוגר סוגריים, שהייתי מח"ט אפרים נדרשתי ביום אחד לתת אבטחה לכל רכב שיוצא להסעת תלמידים. היה לי בלב אפרים את העיר עמנואל. להבין שמשם הייתי צריך בכל בוקר 72 אבטחה. זה מטורף. זה אותו סיפור שאתה נכנס אליו. לא אוטובוס אחד שאיתו נוסעים, זה כל אחד והמקום האחר בבני ברק - - -.

כך שהציור הזה הוא מחייב מענה מיוחד ונצרת עילית צריכה לקבל מענה מיוחד, מענה לאומי מיוחד ואני מקווה שאנחנו בוועדת החינוך - - - את זה.

תודה. עודד.

תודה. אני אתחיל מאיפה שאתה סיימת, מוטי, שאם הממשלה לא יידעו לתת לנצרת עילית את מה שהיא צריכה, אז יכול להיות שגם פה יצטרכו אבטחה כל פעם שיוציאו אוטובוס של תלמידים באיזה שהוא שלב, כי אני מדבר על הגליל באופן כללי. איך הגליל נראה ומה המשמעות של נצרת עילית ברמה הלאומית והיא לא השתנתה ממה שהיה לפני 60 שנה, כשהקימו את נצרת עילי. בהקשר הזה אני לא מאריך.

אדוני יושב הראש, אני חושב שנכון לקיים בהקדם ישיבת ועדה משותפת של ועדת חינוך וועדת כספים. גם ליושב ראש ועדת הכספים יש עניין בנושאים שהעלה פה ראש העיר. בואכה אישור השינויים בתקציב, שהאוצר יבקש לעשות לקראת שנת 2018 והוא יבקש לעשות שינויים בתקציב, אפילו שזה תקציב דו שנתי. זה בדיוק המקום להכניס ולהגיד אדוני, הסכומים האלה הם קטנים, הם פשוט מצחיקים בהשוואה למה שקורה בוועדה. אתה מכיר את זה גם כן. אנחנו בדיוק נמצאים בשלב הזה.

אני חושב שישיבת חירום כזו, אבל היא חייבת להיות ישיבה משותפת כי ועדת החינוך היא חשובה, אבל מבחינת היכולת שלה להחזיק את הממשלה מה שנקרא במקומות רגישים - - -

עם יושב ראש ועד כספים יש לך גיבוי אוטומטי.

אז אני אומר ישיבה משותפת של הוועדה עם ועדת הכספים על נצרת עילית תוציא תוצאות, וכל השאר אנחנו - - -

אבל לפני, אתה מדבר ואני חייב להגיד משהו על עודד. הוא פטריוט של העיר שלנו. אני אומר לכם את זה בפה מלא. רצו לפגוע בנצרת עילית מבחינת עיר עולים, הוא נלחם, הוא צרח. התקשרו אלי ממשרד הפנים ואמרו לי רונן, נעשה לך הכל, רק תגיד לו שייצא משם. הוא כמעט והפך שם את השולחנות בכל מה שאני רוצה וזאת באמת הזדמנות להגיד לך תודה רבה. תודה רבה על המלחמה, כי אתה עוזר. אתה עוזר לא כי אתה חושב סתם, אתה יודע שזה מגיע ואתה עושה את זה מכל הלב. באמת, בשם כל החברים אני רוצה להודות לך על כל מה שעשית ועל כל מה שאתה עוד אמור לעשות. תהיה בריא, תודה רבה.

תודה.

לפני מנהלת המחוז, מישהו רוצה להתייחס? אורנה?

אני מקווה שנהניתם.

ערכתם לנו תמהיל עמוס וזה האתגר שלנו. זו ההנאה שלנו. מה שהולך בקלות וטוב ומצליח, טוב לדעת על זה, אבל זה לא מספיק.

אני רק - - -

רק שנייה, לפני שאת פותחת, רק משפט.

בטח.

מחזיק תיק החינוך.

תציג את עצמך לפרוטוקול.

לי קוראים איתי רק, אני מחזיק תיק החינוך, ממלא את מקומו של רונן בוועדת החינוך. אני רוצה להגיד קודם כל תודה לכל האורחים שבאו, לוועדת הכנסת, תודה שבאתם לעיר. רונן די מיצה ודי סיפר הכל, הוא דבר בשבחם של כולם, אז תרשו לי לדבר בשבחו ולהגיד שתמיד אומרים שעד שרונן נכנס החינוך בנצרת עילית היה טוב. אחרי המהפכות שהוא עשה פה בשנה האחרונה, תנופות אדירות, תוספת תקציב של 3.6 מיליון שקלים ומעלה. - - - מחשבים, בכל מקום שרק נוגעים בו אנחנו רואים את המהפכות האדירות ואפשר גם לראות את השינויים ואת מתיחות הפנים שבתי הספר עברו. השיפוצים בסדרי גודל של תקציבים שלא היו מעולם.

אז זו ההזדמנות שלי להגיד לרונן תודה על מה שאתה עושה פה בחינוך, כי אני יודע - אנחנו עובדים צמוד - כמה זמן אתה משקיע, כמה אנרגיות ומשאבים אתה משקיע בחינוך. אמרת שאנחנו רוצים לשמור על צביון העיר ועל העיר בכלל, אז אני חושב שהחינוך הוא המפתח הראשון להצלחה. וזה הזמן להודות לך ולכל צוות אגף החינוך, - - - לכל צוות המורים, תודה על מה שאתם עושים בחינוך בנצרת עילית, כי זה לא היה מעולם ו - - -

תודה.

טוב, אז קודם כל אני באמת שמחה שבחרתם להיות כאן, בצפון וכפי שאתם רואים הצפון הוא מאתגר, מאד מורכב. קשה לנהל אותו בגלל המורכבות והשונות, אבל זה אתגר בלתי רגיל שמחייב אותנו לשנס מותניים עם כל משרדי הממשלה ויחד עם הרשויות המקומיות, כדי לתת מענה הכי טוב לרשות.

רונן לא העלה את זה, אבל אני רוצה להעלות פה עוד נקודה שאנחנו מתמודדים איתה וזה הקרבה הפיזית בין נצרת לנצרת עילית, שגורמת לכך שבאים יותר תושבים מנצרת לגור בנצרת עילית. יש לזה הרבה מאד השלכות גם ברמה התכנונית וגם לתרומה של זה להגירה שלילית. יותר אנשים מוכרים את הבתים ועוזבים את העיר.

בנוסף לעניין הזה, גם הנושא של הרצון העז של ראשי הרשויות הקודמים להביא תושבים לכאן כדי להילחם על ההגירה השלישית, בעצם הביאה גם לפתיחת השורות לגרעינים תורניים וזה בסדר גמור שבאים לכאן וזה רק טוב, אבל לפי דעתי דרוש תכנון מעמיק לכל ההיבטים. גם לשיכון, גם לחינוך, גם לתיירות ודיבר על זה רונן בצורה מאד מדוקדקת. גם תעסוקה - - -.

המשרד שלנו מתמודד ואני רוצה להגיד שרק עכשיו העברתי 2 מיליון שקלים לעיר הזאת, רק כדי להתמודד עם בתי ספר קטנים, שאין להם זכות קיום. הנה, יושבת פה מנהלת בית ספר, 12 כיתות, הפכה להיות 6 כיתות.

בשנתיים.

בשנתיים. יש לי בתי ספר שאנחנו צריכים לסגור אותם. מבחינה כלכלית חייבים לסגור אותם. אנחנו נלחמים בשיניים כדי להשאיר את מוסדות החינוך האלה עם איזו שהיא תקווה שיבואו - - -

הכל מהגירה שלילית או חתך הגילאים של האוכלוסייה?

גם הגירה. זה הרבה מאד - - - זה גם וגם.

אני יכולה לציין שאצלנו בבית הספר - - - שעבר בעיר מבית ספר לבית ספר, כל ה - - - שעוזבות - - - בכאב לב מאד גדול, אם היינו יכולים להישאר כאן וזה אחד מבתי הספר שהיינו מסכימים אפילו להסיע - - - שנתיים מ-12 כיתות ירדנו השנה ל-6 כיתות.

כשאני צריכה להחזיק את כל השעות האלה ולתת כיתות או כיתות - - - עלה לי 2 מיליון שקלים. עכשיו סיכמתי עם - - -

מ-12 ל-6?

2 מיליון שקלים רק לשעות שבועיות, לכיתות - - -, גמולי חינוך ולא איחדתי אפילו כיתות. אז זה מחייב השקעה מאסיבית.

אני חושבת שאם אני שמה את האצבע על המוקד של הבעיות, אחד זה שצריך לתת פה השקעה יוצאת דופן לעיר הזאת, כי צריך להציל את העיר הזאת. פשוט ככה. רונן עוד היה עדין, אבל הוא חי את זה ואוכל את זה כל בוקר. צריך לעשות פה פעולה מאסיבית לדעתי ואנחנו נתמוך בחינוך ככל שרק ניתן.

הדבר השני, אני אדבר גם עם זהבי, צריך לעשות פה חשיבה הוליסטית לגבי החינוך החרדי, כי אין מה לעשות. הם תושבים של נצרת עילית. צריך לתת להם מענה. אני ביקרתי יחד עם רונן וראיתי איך נלחמים בתוך בתי ספר קיימים, ממש חוטפים כל פינה ופינה כי אין תנאים. אי אפשר לעבוד בתנאים כאלה ואי אפשר לחיות בתנאים כאלה.

לכן צריך פה תכנון מאסיבי עם בנייה מאסיבית, עם תקציבים מאסיביים ועם מענה לאוכלוסייה המאתגרת שמגיעה לכאן, כי כולם היו בנינו.

אני רוצה להגיד תודה לרונן ולצוות שלו על קבלת פנים באמת מדהימה. ראית את הטוב, ראית את הבעיות. ולהודות לחברי הכנסת ולך, כמובן, שמצאת לנכון להגיע לכאן ובאמת אין לי ספק בכלל שאתה תמנף את כל העשייה הזאת ואת כל האתגרים האלה קדימה, איפה שצריך.

תודה לכולם. תודה לראש העיר על האירוח. להנהלת העיר. למנהלת המחוז. לחברי הכנסת. צוות החינוך ברשות המקומית.

הוועדה עמדה מקרוב על תופעת ההגירה השלילית ועל מ - - -

הוועדה התרשמה לחיוב מהדגש שהרשות המקומית שמה בנושא חינוך, למנהלת המחוז על הליווי והסיוע לנוכח האתגרים של העיר נצרת עילית, בעוד מצוקותיה של הרשות המקומית אל מול ייחודיותו של החינוך החרדי ומורכבותו על כל גווניו. במקרה הזה נוצרים צרכים בלתי סבירים בסוגיות כמו הסעות ילדים ועוד סוגיות שדיבר עליהן ראש הרשות.

הוועדה קוראת לראשות מקומית להכין מסמך ולא לשנה הבאה, לימים הקרובים. כמה שיותר מהר שיכינו את כל הצרכים והחסכים שיש לרשות המקומית אל מול ההיערכות של המחוז החרדי והחינוך החרדי בעיר.

אני קורא לממשלה – וכשאני קורא לממשלה אני קורא לשר החינוך והוועדה תפעל מולו – כעיר קולטת אוכלוסייה שונה מהקיימת. אין מה לעשות. הן מציבור העולים, הן מהציבור החרדי, הן מהציבור הדתי לאומי. מכוח זה תהליך זה מאופיין בצרכים מיוחדים, צורכי פיתוח שאי אפשר להשתית אותם על הרשות המקומית. אתה לא מסוגל. זה יהיה פשע מבחינתך לקחת על עצמך את כל הקריטריונים והנהלים שקיימים בפיתוח רגיל מול רשות מקומית, כך שיש פה - - - העיר נצרת הושיטה יד לממשלה בקטע הזה של הצלת העיר. הן בבלימת ההגירה השלילית, הן בסוגיה הדמוגרפית.

אני חושב שהממשלה צריכה, משרדי הממשלה צריכים להתייחס לזה בצורה שונה. אם אתה תיכנס לתוך המסלול הרגיל של הקריטריונים הרגילים של פיתוח, אני חושב שאתה תשים, אם יש לך חוזה כזה של היישוב הקיים, אתה משעבד אותו לטובת העניין. אני חושב שפה הממשלה צריכה לצאת מהקופסא, מה שאצלי מוגדר בצורה, כפי שאתה רואה את המחוז ואז - - - תקנים - - - יכלה גם כן. לו יצויר שמנהלת המחוז, הפקידים במשרד החינוך היו אומרים לך אנחנו לא מתקצבים חצאי תקנים, תסגרו את בתי הספר ואיבדתם את כל הייחודיות של בתי הספר המובילים.

אני חושב שזה הדבר וכך צריך להתייחס גם לסוגיות הפיתוח בדחיפה. והנה אני אומר לך, אתה מנית חלק מהבעיות שמאפיינות את החינוך החרדי. ברגע שהשכונה הזאת תתאכלס במאסות שאתה אמרת, אתה לא תצא עם זה. לכן המסמך הזה יצטרך להוות לי מסמך עבודה או לפגישת עבודה מול המחוז והנהלת המשרד או לדיון ועדה מיוחד. אנחנו לא נצא מכאן בלי שאנחנו יודעים איך אתה מתמודד עם הבעיות האלה.

מתי השר מגיע לכאן?

ב-14 בספטמבר.

ביום שלישי הבא.

אז יש עשרה ימים, מתוכם זה שבוע עבודה. בוא, אם יש מי שיכין לך את המסמך הזה ביומיים שלושה הקרובים, תביאו לי.

אני מקווה.

אני מתחייב להכין את השר לקראת זה.

מצוין.

להכין את השר לקראת זה, כי אני חושב שאתה לא תצליח לתפוס ראש.

אני אשמח מאד שתעשה את זה. אשמח מאד.

בוא, איך אמרת? 40 משפחות, 200-. כמה ילדים?

200.

כל פתיחת גן, אם אתה צריך להיערך לכך בלי שקיבלת או כל מבנה יביל. אתה מקבל מבנה יביל עד לגדר מה שנקרא. כל הצרכים מעבר לזה, אתה לא יכול לשאת אותם עליך. אני חושב שזה לא דומה לעיר מתפתחת שיש לה צרכים. פה לקחת על עצמך משימה. אני חושב שהממשלה צריכה לתת כתף בקטע הזה. זה לא כתף לאורך זמן, אבל לפחות בשנים הראשונות לתת את התנופה, כדי להעמיד את זה נכון.

הנה אני אומר לך מניסיון של אחרים, אם לא תתמודד עם זה נכון בשנים הראשונות, אתה תסחב והנה אני אומר לך – אתה תסחב את הגיבנת הזאת של עיר קרוואנים - - -

ברור, ברור.

ותסחב את הגיבנת הזו של צפיפות בכיתות ותסחב את סוגי החינוך. במדינות אחרות יש פאבליק סקול, יש איזו אחידות וזו נקודת הסנגוריה שלי על משרד החינוך, כשאני אומר את זה. מי שרוצה משהו אחר הולך ומשלם. פה המדינה הכירה בזרמים בחינוך, הכירה בצורות אחרות. זה מורכב. בתוך החינוך החרדי – תאמינו לי – הוא מנה רק חלק מזה וצריך לדעת, צריך להתמודד עם זה. אני מסכים איתך. מסכים איתך בקטע הזה שאתה צריך מישהו שייעץ לך כי החסידות הזה תמשוך לכאן והזרם הזה ימשוך לכאן וזה ימשוך לשם. תקן כזה זו סוגיה למשרד הפנים. אני מוכן להעלות את זה גם בסיכום לשר הפנים, למשרד הפנים, את הסוגיה הזאת של יועץ מיוחד, כי באמת צריך את זה. אתה לא אמור להכיר את זה.

שמישהו ייתן לך מפה.

יכול להיות שיהיה לך גם יועץ, יכול להיות שלא כל דבר הוא חרדתי וצריך להקצות. כשיש יועץ זה מאגם משאבים.

אותו יועץ יכול להיות שימשוך לכיוון אחר.

כן, כן. לא, לא, אז זה התפקיד שלך לא ליפול שם. אתה צריך יועץ שיבוא ויגיד לך עם כל הכבוד מה הוא מבלבל לך את המוח, זה יכול לחיות עם זה וזה לא יכול. אתה תחסוך משאבים ותחסוך כאבי ראש.

רבותי, אני מודה לראש העיר שאתגר אותי בפתיחת שנת הלימודים. אני אמרתי לו בכניסה איך זה יכול להיות שאתה לא פותח שנת לימודים באיזה מוסד חרדי כזה או אחר. אמרתי קודם כל - - - שאני פותח שנת לימודים במוסד חינוכי. זה הכי חשוב. דבר שני אמרתי – מי שטורח בערב שבת, אוכל בשבת.

ראש העיר רונן פנה - - - וזה הסוויץ' שבקטע הזה, ד"ר אורנה, אני אומר לך, אני אומר למשרד החינוך, בקטע שהפקנו לקחים הן ברישום של מוסדות החרדים והן בקטע של החינוך המיוחד. במוסדות החרדים הצלחנו לשפר בקטע הזה. כתבנו תקנון לרישום - - - ואני אמרתי למשרד החינוך תעשו סוויץ'. שנת לימודים לא מתחילה באחד בספטמבר. משרד החינוך צריך לנקות שולחן ב-30 ביוני. לנקות שולחן. אי אפשר לאתגר לא את המחוזות, לא את מנהלי בתי הספר. אתם יודעים מה, גם לא את המשרד עצמו. אי אפשר להרים את כל האופרציה הזו. נכון שנעשית עבודה כל יום בנפרד, אבל זה לא חי מאליו.

יש דינאמיקה ואני חושב שבחינוך המיוחד – ואמרתי לכם, עד יום שישי האחרון - - - שולחים ווטאספים, הורים. אין - - - לתווך.

ביישובים שאין תנודות ואתגרים, זה קל, אבל ביישוב שיש בו תנודות - - -

כל סוגי החינוך. חינוך מיוחד - - -

כל - - - משפחות חדשות - - -

לכן תכנון זה לא פה שגר ושכח, כמו שעשו כאן ואכן אני אומר זה אתגר. אז קיבלת אותו לידיך. אני אומר לך, זה לא מובן מאליו שאתה מתמודד איתנו וגם דורש להתמודד איתו. אנחנו נהיה לך לכתף.

אני אקבל את המסמך, שיהיה מסמך מקצועי, מבוסס, עם מספרים. תאמינו לי, אני לא אעזוב את זה ואנחנו יודעים גם להביא את המשרד להקשיב ואני אומר לכם, המשרד מקשיב, כפי שאני אומר בכל פורום.

אנחנו נוציא את הסיכום הזה - - - נכנס לפרוטוקול, נשלח לשרים, למשרדי הממשלה הייעודיים. אנחנו מקבלים תגובות, אנחנו עוקבים. יש לנו עובדת ועדה ששודרגה וזכתה במכרז, היא מנהלת ועדה אחרת. השאלנו אותה להיום. - - -

- - - איך עושים את זה?

בזכותך.

בזכותי?

זה התחיל - - - אני אומר שאחת העבודות שלי זה מעקב אחרי סיכומי דיונים ואני רוצה לומר לכם, משרד החינוך מקשיב. מקשיב. לא עונה לנו על הכל, אבל לפחות אתה רואה שיש נכונות, שזה אמיתי ולא בא מאיזה כותרת פופוליסטית כזו או אחרת. יש הקשבה ויש שינויים.

אני חושב שאין דרך אחרת. פה חייבים לתת מענה מחוץ לשוטף. מענה לא של השגרה, מענה בחירום. לתת שנה-שנתיים מענה בחירום. תעמדו על הרגליים בקטע הזה של קליטת האוכלוסיות המיוחדות האלה ובהצלחה.

מילה בחינוך למנהלת המחוז. במשפחות שהבאנו, לא את כולן, ב-19 נגענו מתוך 38. 19 טיפלנו בפרנסה שלהן, - - - אתם יכולים לראות בווטסאפ. 14 – חינוך. התקשרי לאורנה והתקשרתי ל - - - וברוך השם 13 מהם עכשיו מועסקים. יש לנו עוד אחד כרגע שצריך לדאוג לו. יש לנו 13 מועסקים פה בסביבה ובנצרת עילית. - - - כל משפחה תבוא אנחנו נמצא לה פרנסה באזור. אז ברוך השם.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.