הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 48

מישיבת ועדת המשנה לענייני איו"ש

יום רביעי, ט"ו באלול התשע"ז (06 בספטמבר 2017), שעה 9:00

ועמ"ש איו"ש - בחינת סטטוס מרכיבי הביטחון באיו"ש

חברי הוועדה: מרדכי יוגב – היו"ר

אל"מ גולן ואך - רמ"ח מיגון, פקע"ר

סרן עזריאל פרילמן - פקמ"ז

סגן ניב שקד - דו"צ

סא"ל יאיר אדרי - פקע"ר

עמיקם סבירסקי - ראש היחידה להתיישבות

אפרת נחמנה - קמ"ב להתיישבות

אמיר ברגר - אגף תקציבים, משרד הביטחון

איתן יצחק - ממלא מקום ראש מטה לוט"ר, המל"ל

ליאור בראון - רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

ישראל גנץ - סגן ראש מועצה אזורית מטה בנימין

שלמה וקנין - קב"ט יש"ע

אסף דורון - ראש תחום ביטחון בוועדה

שמואל לטקו

שלומית כהן

ועמ"ש איו"ש - בחינת סטטוס מרכיבי הביטחון באיו"ש

בוקר טוב לכל האנשים. הדיון הוא פתוח לפי סעיף 102(ב) לתקנון הכנסת. תודה רבה לכל מי שהגיע, משרד הביטחון, פיקוד העורף, את"ק, מל"ל, משרד האוצר.

מי אמור להציג את החלק הראשון, סקירת פיגועי החדירה ליישובי יהודה ושומרון בשלוש השנים האחרונות, התרעות קיימות ופיגועים, ניתוח האיום?

אני יכול להציג את הדברים. לא התבקשנו.

ביקשנו ממשרד הביטחון סקירת פיגועי החדירה ליישובי יו"ש בשלוש השנים האחרונות.

אני אסקור את הפיגועים.

יש בהם משהו שהוא מסווג, סודי, או שזה כללי? לא בעניין התרעות, אני שואל סטטיסטיקה אחורה.

יש דברים מבחינת מרכיבי הביטחון, שעדיף שלא ידעו נתיבי חדירה כאלה ואחרים.

בלי נתיבי חדירה, רק סטטיסטיקה של אירועים.

סטטיסטיקה של אירועים אין לי פה להגיד. רק דבר אחד, בשנתיים האחרונות מבחינת מה שמוגדר מעגל פתוח, שזה מסע הרג ביישובים, הכמות שהייתה לנו מבחינת "גודל השעה", כפי שאנחנו מגדירים את זה בפיקוד מרכז, היו לנו הרבה יותר אירועים ממה שהיה לנו בתקופת האינתיפאדה השנייה.

אתה מכיר את המצע לדיון?

עכשיו אני רואה.

יפה. הבנת?

אני מבין לגמרי.

הוא לא אשם.

זו בעיה שלנו. ניתן לו להמשיך את מה שהוא אומר, אין פה שום דבר סודי, ולכן אין פה נתונים.

היו מספר אירועי חדירה במתווה של פיגוע מהתחלה ועד הסוף. שם נרצחה דפנה מאיר, ויום למחרת היה האירוע בתקוע שם נדקרה הכלה של הרב פרומן. שבוע אחר כך נרצחה שלומית קריגמן בבית-חורון. באותה תקופה הייתה לנו חדירה לקדומים שנתפס מחבל בכניסה של משפחת גביש.

גביש זה מזמן.

אני מדבר על אירוע אחר. באותו יום היה לאחד הילדים של משפחת גביש ברית, ותפסו מכניסה לבית שלהם מחבל שבא לדקור את אשתו בקדומים. היה לנו במעלה שומרון שני מחבלים שנתפסו עם סכינים. היה לנו כמובן בנווה-צוף. בעלי היו שני אירועים. פעם אחת נדקר רב סרן, אני לא זוכר את שמו, בשכונת היובל, ופעם אחת שני המחבלים נתקעו שם במרכיבי הביטחון וברחו לקריוּת. היו עוד פעמיים שמרכיבי הביטחון עלו ותפסו אותם בקריוּת. היה לנו ברחלים שני מקרים, פעם אחת חדרו והצליחו לשבש את זה ופעם אחת מרכיבי הביטחון מנעו חדירה. היה הרצח של הלל אריאל לפני שנה וחודש וחצי בקריית-ארבע. מקווה שסגרתי את כל אירועי החדירה של פח"ע.

מה שסקרת כרגע זה בשלוש השנים האחרונות?

זה בשנתיים האחרונות. מקווה שלא פספסתי אירוע כזה או אחר.

הייתה דקירה בפסגות, ילדה שנדקרה.

נכון. זה היה בראש השנה לפני שלוש שנים.

מחבלים שהגיעו לכניסה ליישוב אדם ונעצרו.

מעבר לזה יש הרבה אירועים שהם גניבות, וגם משפחת פוגל התחיל כגניבה והתפתח למה שכולנו יודעים.

איך בסוף אתם מגדירים אירוע כזה?

אנחנו מגדירים אותו כפיגוע. אני עכשיו דיברתי על אירועים שהתחילו כפיגוע ונגמרו כפיגוע. אני אומר שמעבר לזה יש עוד לא מעט חדירות שהן לא נחשבות פיגועים, כי ב"ה לא הסתיימו בתוצאה טראגית כמו משפחת פוגל באיתמר לפני 6.5 שנים.

אבל כולם מנותרים על-ידי מרכיבי הביטחון באותה מידה.

נכון.

זאת אומרת, אם אני מתייחס לסטטיסטיקה של הרוגים בשנתיים האחרונות, כמה הרוגים יש כתוצאה מחדירות ליישובים?

שישה הרוגים, אם אני לא טועה, ועוד שלושה פצועים.

עוד משהו שאתה רוצה לשים כרגע, עזריאל?

יש הרבה לקחים שעולים מהפיגועים האלה לגבי מרכיבי הביטחון, ועל זה אנחנו באים לדבר עכשיו. בסוף צריכים לבנות חליפה מלאה ליישובים. אם נותנים חליפה חלקית, קשה מאוד להתמודד עם האירועים. אם אנחנו מדברים על נווה-צוף, החליפה שם נכון להיום לא נותנת מענה שלם, כך שבסוף המפעיל שיושב ושומע שהגדר צועקת לו, לא באמת יודע להגיד. זה נכון שהוא צריך לעשות את כל הפעולות ואת כל הסד"כ, אבל בקצה הוא לא יודע להגיד אם זה גשם שיורד עכשיו או חזיר בר שהתנגש, כי אין לו את יכולת הזיהוי הוויזואלית.

למרות שלהערכתי בנווה-צוף היה אפשר לזהות, אבל זו כבר מקצועיות של סייר וממלא מקום רבש"צ. את זה אני אומר לכם פה. נסעתי על הגדר במוצאי שבת וראיתי את התלתלית למעלה מעוכה.

מה שכולנו לא ראינו.

הייתי בשטח עם האנשים פה, אנחנו לא ראינו.

יש לנו היישובים הלא-חוקיים בגזרה, שהם אירוע אחר לגמרי, שעליהם אין לנו בכלל מרכיבי ביטחון. אין שום התייחסות לגביהם. ההתיישבות הזאת רק גדלה וגדלה. אנחנו מדברים על מאחזים שאף אחד לא נותן את הדעת לאירוע הזה, אירוע ביטחוני שאין לו מענה.

האם התקיים דיון אצל אלוף פיקוד המרכז? האם יש מסקנות של האלוף לעניין, והאם אפשר לקבל אותן?

לגבי איזה עניין?

לגבי שלוש הנקודות שהעלית. האחת, הסטטיסטיקה של ריבוי אירועי חדירה בשנתיים האחרונות, מהם שישה הרוגים ושלושה פצועים. השנייה, לקחים של הצורך בחליפת מיגון מלאה, כי אחרת יש פרצות שאינן ניתנות לשליטה על-ידי כוחותינו או שמנוצלות על-ידי המחבלים. השלישית זה היישובים הלא-סטטוטוריים שאין להם כלל מרכיבי ביטחון.

אני מציג את זה. אני מייצג גם את אג"ת ואת פיקוד המרכז בכל מה שנוגע למענה הנדרש לאור לקחי האירועים הללו ולפניהם, בשנים האחרונות.

עלו פה שלוש נקודות חשובות. אומר פה את הערתו של מנהל הוועדה, שאנחנו באמת ביקשנו לקיים פה חלק חסוי יותר כסקירת קמ"ן על הפיגועים ועל הסטטיסטיקה שלהם כדי להבין אם אנחנו מחמירים או מקלים. אתמול היה סיור קבינט בשאלה האם כן או לא לחסום את מדבר יהודה ב-3 מיליארד ב"חומת מגן", האם את ה-3 מיליארד האלה צריך היה להשקיע במדבר יהודה או באיום אחר. אישית אני חושב שגבול הצפון בעוד שנתיים-שלוש, או לצורך העניין מרכיבי ביטחון בקצת יישובים ביהודה ושומרון. כי מאיפה נהרגים אנשים? כך גם הייתה החלטת רמטכ"ל לפני כשנה, ככל שאני זוכר פה בדיון, שנאמר שתינתן עדיפות למרכיבי ביטחון ביישובי יהודה ושומרון, כי את עזה יחסית כיסו. בצפון האירוע הוא אולי חמור יותר, אבל הוא עתידי קצת. ביהודה ושומרון נהרגים אנשים. אמר וגם ניבא מה יקרה השנה. כדאי שנבדוק את עצמנו. בעניין הזה אני מבקש מפיקוד המרכז, שיעבירו את זה אלינו לוועדה תוך שבוע בצורה סדורה.

אתה תתייחס לזה, לא?

אני אתייחס לא למה שחבר הכנסת יוגב דיבר פה. אני אתייחס כרגע למסקנות של פיקוד המרכז לגבי המענה הנדרש. אני לא נובע בסטטיסטיקות או בהתרעות.

אני רוצה דוח סטטיסטי של אירועים, כדי שנדע לבסס את דברינו. אתה סקרת שנתיים, אז בוא נראה את זה בחתך של שנה ביחס לשלוש השנים האחרונות. כמובן בדוח סודי להנהלת הוועדה ואיומים כפי שהם מסוכמים בפיקוד המרכז, כפי שפיקוד המרכז רואה אותם, כפי שהגורם המרחבי האחראי לעניין. אחרי זה בתוכנו, בהכנה שלנו המקצועית, ננסה גם כן לקדם בכל הדרכים שעומדות לרשותנו ונסתייע בזה בכל רמת סיווג שזה יגיע אלינו.

כמו שאתה אומר, שצריך לתת את הסטטיסטיקה ואת המספרים המדויקים. אני מבקש להזכיר שהיה פיגוע באפרת, פעמיים. בבנימין בגזרה שלי בשלוש השנים האחרונות יש שלושה פצועים. עכשיו אצל סלומון. בפסגות היה. שלושה פצועים זה רחוק מהמספר.

אתה צודק. ההערה ברורה, ולכן אנחנו מבקשים, עזריאל, שפיקוד המרכז ומערכת הביטחון תעביר אלינו את הנתונים האלה בצורה מדויקת.

אומר עוד דבר אחד כהקדמה, ואז נעשה סיבוב לשמוע את כולם, את משרד הביטחון, את המל"ל, את פיקוד העורף. כעת חיה לפני שנה, וכן בהכנה של התקציב הדו-שנתי של 2018-2017, הועלה צורך של כ-308 מיליון שקלים.

318.

כתוב לי פה 308, ואני נזכר שאתה צודק. אני מסתכל לאורך כל הדרך גם בראייה כוללת של הגזרות האחרות. אין לי סמכות לטפל בהן בועמ"ש הזה, אבל הן לא נסתרות מנגד עינינו ואני לפחות מטפל הרבה מאוד בנושא הצפון בכל היבט שהוא של הגליל, בהיבט של הדמוגרפיה, בהיבט של הבריאות, בהיבט של המיגון, יחד עם עוד חברים, בעיקר איל בן ראובן, שאנחנו משתדלים לדחוף גם פה בוועדה. לא נעלמו מעיני הצרכים שבצפון הם הרבה יותר חריפים, לעתיד שאי אפשר לדעת אם הוא קרוב, בינוני או רחוק. אף על פי כן, העניין הזה של מרכיבי ביטחון ביו"ש כבר נבחן, רק לאחרונה בנווה-צוף, והנחנו שלוש מדרגות ליישובי השב"מ ב-30 מיליון שקלים, ואחרי זה ל-50% מיישובי יו"ש ב-100 מיליון שקלים, ותקצוב מלא ב-318 מיליון שקלים עבור כלל הדרישות של פקמ"ז. אני מבין מהזמן האחרון, כתוצאה מביצוע השב"מ בעתניאל, שהעלויות של השב"מ הן יותר יקרות, ואז גם על זה דיברנו, לחפש דרכים חלופות של שב"מ. אני לא בא לאפיין שום דבר בנושא אמצעי הגנה, מיגון או אמל"ח. מדי פעם מתקשרים אלי כל מיני אנשים שחושבים שאני מתעסק בזה, ואני בדרך כלל מפנה אותם או לרמ"ח מיגון או לקב"ט יש"ע כדי לא לגעת לא בחברות ולא בעסקים ולא בכספים. אני גם לא חושב שאני גורם, לא כספי ולא מקצועי, לאבחן מה נכון ומה לא. יחד עם זאת, להבהיר את הצורך או להגדיר את הצורך, אני חושב שזה חשוב.

אני מודע לכך שהייתה ישיבה עם שר הביטחון לפני שבוע. עד כאן אני במודעות לדברים. אני אומר שוב, האיום הוא מוחשי, בואו נראה מה יש במציאות הזאת לנגד עינינו ומה אנחנו עושים אתה.

גולן, יש משהו בדברים שלך שצריכים לסגור את הישיבה?

לא.

כל מי שעומד להתייחס פה לאיזשהו עניין שהוא חושב שהישיבה צריכה להיסגר, שייתן התרעה מוקדמת.

אני ממליץ, כדי שלא נחשוב על כל משפט, נחליט עכשיו.

בסדר גמור. אם יש משהו שהוא בעיניכם סודי, תגידו אותו אחר כך באופן בין-אישי.

העניין הוא שאנשים רוצים לדבר בפתיחות ולהביא את התפיסה המקצועית שלהם.

אנשים ידברו בפתיחות. יש פה דובר הוועדה.

אבל הפרוטוקול גלוי, הוא עולה לאינטרנט.

הפרוטוקול גלוי, עולה לאינטרנט. אם מישהו רוצה להגיד משהו אחר כך בצורה מסווגת – בסקירת פיקוד מרכז לא היה שום דבר מסווג, הכול עיתונאי ואפשר לאסוף אותו.

במצגת עצמה יש חלקים שהם לוועדה בלבד. לא אדבר עליהם. אני אעביר עותק אליכם בלבד.

בסדר גמור.

אני רוצה לנצל את הוועדה כדי להגיד דברים שהם מובנים מאליהם, ולדבר קודם כל לגבי החלטות שהתקבלו בעבר ולדעתי הן מעוכבות מסיבות שאני לא מבין אותן.

ראשית, כשאנחנו מדברים על מרכיבי ביטחון ומיגון, אני יכול לציין שבשנים האחרונות אני לא בא לייצג פה לא את משרד האוצר ולא את את"ק. אני מייצג רק את המענה כפי שהוא ניתן דרך פיקוד העורף. אני חושב שעמיקם אחר כך בהתייחסות שלו יסכים אתי. חלה עלייה בתקצוב למרכיבי ביטחון. אני מדבר כרגע על שנת 2018-2017 בעקבות ההסכמות בין משרד הביטחון לבין האוצר. הייתה עלייה בתקציב מרכיבי הביטחון. אני יכול להגיד שפיקוד העורף תוקצב בשנים האחרונות בכ-60 מיליון שקלים בממוצע בשנה למרכיבי הביטחון.

לאיו"ש או בכלל?

כלל ארצי. בשנים 2018-2017 יש לו תקציב של 85 מיליון שקלים. אני מדבר רק על פיקוד העורף, אחרי זה עמיקם יוסיף את שלו.

זה ביחד עם שנות האנורקסיה. אבל עמיקם, שמכיר גם את השנים שלפני כן, לא היה יותר לפני 2013?

היו תקופות.

אני מדבר כרגע על שלוש השנים האחרונות לפחות לפני הדבר הזה.

הערה פוליטית, אני סוגר אותה בצד. יש עתיד ומשרד האוצר, סלש ההבנות של עפר שלח בשנים ההן בנושאי ביטחון, היו נגועות בחסר. המערכת סבלה כולה, לא רק בנושא מרכיבי ביטחון.

אני מדבר כרגע על מרכיבי ביטחון. בעקבות הדבר הזה אפשר לראות בעותק שהגשנו לוועדה 54 פרויקטים, שחלקם הגדול הוא בעיגום תקציבי ביחד עם היחידה להתיישבות, וחלקם מהתקציב עצמו שהגיע לפיקוד העורף של מרכיבי ביטחון. חלקם הם מרכיבי ביטחון טכנולוגיים בנגיעות.

כמה מהם ביהודה ושומרון?

מה שפירטתי פה הוא רק ביהודה ושומרון.

והסכום הוא כללי, 85 מיליון כל שנה?

נכון. 85 מיליון כל שנה לעורף. מתוכו יש תקציב התעצמות שאני לא אגע בו אחר כך. חלקו מפורט בפנים.

מדוע אי אפשר לומר אותו בסך הכול כללי?

אני מעדיף לא לציין אותו. שלמה, אתה תשקול את עניינך.

אני שואל שאלה מקדימה את את"ק, את אמיר, וגם את נציגת האוצר. בתקציב עצמו, במרכיבי ביטחון ב-2017, היה 294.700, הרשאה להתחייב 130. איפה זה התמסמס? זה ירד לסכומים שהם 110 סך הכול, או משהו קרוב לזה.

קודם כל, זה לא התמסמס. בדיון ב-23 בינואר הסברתי ופירטתי את הנתונים. אני יכול לחזור עליהם. ה-294 כולל גם נושא של התגוננות אזרחית, גם כאן יש כ-100 מיליון שקלים. מעבר לזה יש נושאים נוספים. זה כולל מיגון ניוד, זה כולל רשימה של נושאים.

במיגון הניוד זה 45 מיליון שתקועים בוועדת הכספים?

לא. זה 30 מיליון של שנה שעברה ועוד 15 מיליון שהתקבל במהלך השנה.

אבל זה קואליציוני. זה לא משרד הביטחון. אתה לא יכול להכניס קואליציוני בשורה תקציבית. זה שורה תקציבית.

הקואליציוני בא לידי ביטוי בתקציב שמגיע. זה חשבון בנק. בחשבון הבנק כרגע יש גם 45 מיליון האלה. אלה לא 45 מיליון שתקועים בוועדה, אני מזכיר. יש 30 מיליון שתוקצבו ב-2016 מראש, זו תוכנית של 2016. זה של 2016. מעבר לזה התקבלו השנה 15 מיליון מתוך 60 המבנים, ועוד 45 מיליון בעזרת השם.

אני מצטרף לנושא של 45 מיליון. אני חושב שאחרי זה אפשר לשבת יותר על הנושא של השורות התקציביות. ראשית, רציתי להגיד שהייתה תוספת. בעקבות התוספת הזאת יש לא מעט פרויקטים שרצים כרגע בשטח. מניתי כרגע פה 54 שבהם. בתוך התקציב התוספתי הייעודי של שנת 2018-2017 יש 3.5 יישובי שב"מ מתוך יישובי השב"מ שהיו צריכים להיות מושלמים, שחלקם כבר הושלמו.

בלי לפרט, זה מה שנמצא פה, סטטוס פרויקטים לתקציב קיים?

כן.

אבל אלה בחלקם הם דברים ישנים, לא מהשנה.

נכון. מה שאני מסביר פה הוא שהייתה תוספת תקציבית בשנתיים האחרונות. מאז רצח הזוג הנקין – אני כרגע מדבר רק על מרכיבי ביטחון. היו תקציבים נוספים שעמיקם אחר כך יפרט עליהם. אני כרגע לא בא להגיד שלא קרה שום דבר, בהמשך לסקירה של עזריאל, אזרחים נרצחים ומדינת ישראל לא עושה שום דבר. היו ועדות, היו החלטות, היו החלטות ממשלה, היו תקציבים שהגיעו. אני כרגע אפרט את הסטטוס הקיים אל מול הצורך, אבל המציאות היא שהיו תקציבים ויש הרבה פרויקטים שרצים בשטח, ויש יישובים שבעוד אנחנו מדברים עליהם עכשיו, עובדים עליהם ומתקינים עליהם את מיטב הטכנולוגיות שיש כדי להגן על האזרחים.

דבר שני, בעניין מה שאמיר אמר קודם. הדיון פה עוסק במרכיבי ביטחון, ומיגון הניוד הוא הרבה פעמים נידון בוועדות נפרדות.

כן, אני מוציא אותו. אני רק אומר את הסטטוס שלו, שהוא יחייב אותנו לעשות דברים שאני עוד לא יודע מה.

אתה בוודאי מקבל את הסטטוס מדי פעם. אנחנו מצויים בפני משבר של התעשיות. אני אומר את זה בצורה לא פומפוזית. עמיקם ביקר במפעלים עצמם. חברות שמדינת ישראל אמרה להן: סעו קדימה, תפתחו אב-טיפוס של אוטובוס ממוגן, כי מדינת ישראל הולכת להשקיע בזה כספים. רכשו ציוד מאוד יקר, פיתחו טכנולוגיות, שכרו עובדים, וכרגע פסי הייצור עומדים שוממים.

"הארגז" ו"מרכבים".

גם "מרכבים", שהיא חברה ותיקה, ובוודאי "הארגז", מצויים כרגע עם תקציב שהוא מאוד מאוד חסר.

גם "גלובל", שאלה הרכבים הקטנים, סוואנות, גם הוא לקראת הודעה שעד סוף החודש הזה הוא חייב להתחיל לפזר אנשים.

אני אנצל את המציאות שאנחנו לא יכולים לנהל עוד דיונים במהלך הפגרה הזאת, אלא לצערי רק אחד לחודש, זה מרכיבי הביטחון והסלולר בספטמבר. בכל זאת אני אפנה גם לעמיקם וגם אליך, איתן, וגם לאוצר, ואני אעשה מה שאעשה מול שרים ומול אחרים. העניין הזה ש-45 המיליון האלה תקועים ב-flat שהוא במחלוקת בין יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני לבין האוצר, ולכן הוא איננו מוכן להעביר את כל ה-flat הזה ואינני יודע בכלל מה הם המרכיבים הנוספים שבתוכו, וזה עושה גם בעיה של הצלת חיים. אני מאתמול מודע לכך שיש כרגע ילדים שמפחדים לעלות לאוטובוסים, כי הם חוו דרדור אוטובוסים. אתמול שמעתי שני סיפורים כאלה על ילדות, שכנים שלי בנריה, שחוו אי בלימה של אוטובוס והתהפכות שלו בסוף בסלע בצד הדרך. הורידו אותם והביאו אוטובוס אחר, ואת האוטובוס הזה גררו. לא ידעתי על המקרים האלה עד אתמול. כל התקיעה הזאת היא גם בעיה של הצלת חיים, גם בהיבט בטיחותי, גם בהיבט ביטחוני, והיא גם בעיה של אובדן תעשיות כרגע כתוצאה מכך. אני פונה אליכם בבקשה. אני אפעל בדרכים שלי, שאני עוד לא יודע מה הן, דרכים שאני לא אוהב אותן. מגובש אצלי משהו אחד רלוונטי.

עמיקם, האם יש לך עוד משהו לומר כהיצע לפעולה, לפני שנסגור סוגרים בנושא המיגון ונחזור למרכיבי הביטחון?

אני מצטרף למה שגולן אומר. כשמדברים היום על יהודה ושומרון, מקצה לקצה, תחת הכותרת מרכיבי ביטחון, אי אפשר להתעלם מדברים נוספים שקורים בשטח כל הזמן. האחד זה מיגון הניוד, דבר שני זה המיגון של רכבים פרטיים, מה שנקרא נגד אבנים, בקת"בים, כבישים עוקפים, תכנון כבישים עוקפים, תאורת צמתים, תאורת כבישים, ממסרי קשר, שב"מים. כלומר, יש פה סל ענק של אמצעים שזורמים ליהודה ושומרון, בצדק, וזה לא תחת הכותרת מרכיבי הביטחון ביישוב הבודד. כלומר, מקצה לקצה בשטח הזה של יהודה ושומרון מושקעים, לפחות בשנתיים האחרונות בהיבט שלנו, על אותם תקציבים קואליציוניים שדיברתם עליהם מ-90 המיליון האלה שהגיעו אלי להפעלה דרכי במשרד הביטחון – אתן פה את הפירוט אחר כך – מדובר פה על מרכיבים שהם לא המרכיבים העיקריים ביישובים. לא שב"מים ולא מצלמות ולא גדרות אלקטרוניות וכו'. מה כן? כבישים עוקפים, שזה מרכיב מאוד חשוב ביהודה ושומרון, תאורת הצמתים ותאורת הכבישים מאוד חשובה לביטחון ביהודה ושומרון, רכבים ורענון של דברים, הכול נכלל, וזה לא במצגת שיציג פה עוד מעט גולן. יש פה הרבה מאוד תקציבים נוספים שנמצאים היום בשטח תחת הכותרת מרכיבי ביטחון. אני אפרט אחר כך בזמני מהתקציבים שלנו, מה קרה בשנים האחרונות ביהודה ושומרון. אני לא אכנס לרזולוציה של היישוב הבודד, אבל ברמת העיקרון במועצות האזוריות והמקומיות, באילו נושאים אנחנו עוסקים אתן.

בינואר 2016, אחרי הפיגוע שבו נרצחו בני הזוג הנקין, היה דיון במשרד הביטחון, בראשותו של בוגי יעלון. בדיון הזה היו נציגי פיקוד המרכז, רמ"ט הפיקוד, פיקוד העורף, אלוף הפיקוד וכל הגורמים האחרים שעסקו בביטחון יהודה ושומרון. באותה ישיבה אישר שר הביטחון את ההמלצה של פיקוד מרכז ופיקוד העורף להשלמת מרכיבי הביטחון ביהודה ושומרון בהיקף של 318 מיליון שקלים. אבל באותו סיכום הוא אומר שהתקציב הזה חייב להגיע לאישור בקבינט ויידרש מהאוצר להעמיד את התקציב. כלומר, מאז ינואר 2016 עד היום, מהתקציב הזה לא ראינו שקל אחד.

הקבינט התכנס ספציפית על הסעיף הזה?

מי היה אמור להעלות את זה?

שר הביטחון אז.

כי התוכנית הזאת אושררה גם אצל שר הביטחון הנוכחי. השאלה מי מהם היה אמור להעלות.

שר הביטחון הנוכחי עוד לא התכנס לאירוע. הוא אשרר את הסיכום ההוא והוא מתכוון לקיים דיון בעקבות הפיגוע האחרון, ב-5 בספטמבר, דיון אצלו עם כל הגורמים שאמרתי. זה כבר יתכנס לתוכנית של גולן, שהיא כבר 375 מיליון שקלים, לא 318 מיליון. יש פה עוד כמה דברים חדשים.

בעניין הזה אני רוצה לומר, שאנחנו מתכנסים מעת לעת אחרי אירוע, במקרה הזה אירוע בחלמיש, כי אם לא היה אירוע בחלמיש לא היינו יושבים פה היום והמצב היה ממשיך לזחול ולהיות כמו שהיה עד עכשיו. אם אתן סתם דוגמה בחלמיש, אנחנו בתוכנית שלנו, בלי קשר לאירועים, התחלנו למגן את חלמיש מתוך הבנה שהאיום על האזור הזה הוא איום שחייב לקבל תשובה מיידית. אני אומר תשובה מיידית, מבחינתנו זה נוהל קרב קצר יחסית. השקענו בחלמיש, בנווה-צוף, בשלב ראשון גידור אלקטרוני שהוכיח את עצמו בפיגוע הזה. ההשלמה שלו צריכה להיות עכשיו, בלי קשר לפיגוע. הדברים נחתמו ונסגרו במשרד ימים לאחר מכן, להשלים שם את המצלמות. לכן יש פה מעטפת ביישוב אחד של למעלה מ -3 מיליון שקלים. אבל כנראה שזה מה שצריך. אבל הפיגוע בחלמיש אותר. הייתה נגיעה בגדר, שלוש נגיעות בהפרש של כמה שניות, באופן ברור. אם הייתה תגובה נכונה, יכול להיות שהתוצאה הייתה שונה. לא בטוח. גם אם היו מצלמות, לא בטוח שהתוצאה הייתה שונה. כי התגובה שקשורה באנשים באותו זמן, באותו לילה, באותו מקום, היא תגובה שהייתה שגויה בחלק מהזמן. אני לא נכנס כרגע לתחקירים, יש תחקירים.

בלי קשר לאירוע, תקציבים זורמים, ובצדק, לחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון, על-פי תיעדוף של פיקוד המרכז ופיקוד העורף. כך שיש יישובים יותר מאוימים, אז השקל הראשון יהיה שם. יש יישובים פחות מאוימים, השקל השני יהיה שם, או לא בכלל, או יידחה לשנה לאחר מכן. זה בתקציבים הקיימים. מהתקציבים התוספתיים שהיו צריכים להגיע, אנחנו לא זכינו לתקציבים נוספים, ואני אומר את זה פה כי יש דיון אצל שר הביטחון ב-5 בספטמבר גם בעניין הזה.

אני רוצה להתייחס לדברים שאמרת. פניית ה-flat שהועברה לפני כמה חודשים להערכתי לכנסת, היא למעשה מימוש של החלטת ממשלה שהתקבלה בסוף שנת 2016. כלומר, ה-flat בוצע בהתאם להחלטת הממשלה, הועבר לכנסת והוא מונח לפתחה של ועדת הכספים כבר תקופה לא מבוטלת.

כארבעה חודשים.

רציתי להבהיר שהפנייה הזאת עומדת לפתחה של ועדת הכספים, מבחינת משרד האוצר.

אנחנו בהידברויות מתמידות.

נכון. אבל רציתי לציין, מאחר שזה הופנה גם לאוצר, ולהבהיר שמבחינת משרד האוצר זה הועבר לוועדת הכספים וזה מונח לפתחה.

הבטן שלי לא כואבת עליכם.

אני רוצה להבין. החלטת ה-flat זה על מיגון הניוד.

כן, נכון.

היא אולי כן כואבת עליכם בזה שהכנסתם את זה ל-flat. כי חשבתי שדברים של הצלת חיים לא צריכים להיות בתוך בריכה שאני לא יודע מה יש בה. מדגי זהב ועד בוץ. זו המציאות. למה עושים flat? כדי להצל על הצל. כמו חוק ההסדרים.

כשמתקבלות החלטות לאחר אישור התקציב, שזה מה שהיה במקרה הזה, מתבצע ה-flat כדי להתכנס למסגרת התקציבית של חוק הגירעון.

אבל זה כבר עבר, היסטוריה. אנחנו מחפשים איך אנחנו מחלצים את זה לעתיד.

עוד מילה וחצי על כלל הארץ, למה איו"ש ולמה לא איו"ש. כרמ"ח מיגון, אנחנו מתעסקים גם בנושא מיגון. ועדת החוץ והביטחון עוסקת לא מעט בנושא של מיגון יישובים והחלפות למיגון יישובים. אני מדבר כרגע בעיקר מפני האיום התלול מסלול.

אני מזכיר שזה דיון פתוח.

כן. כרגע מבחינת סדרי עדיפויות למיגון הצפון, האיום המרכזי כרגע שמופנה לצפון הוא האיום של הנשק התלול מסלול. זה האיום המרכזי. כיוון שמדינת ישראל, משרד הביטחון, פיקוד הצפון, עשו פעולות רבות מאוד לחיזוק קו הגבול באמצעים שעמדו לרשותם ובאמצעים שהם העמידו ממקורותיהם. בהיבט מרכיבי ביטחון, מדינת ישראל, משרד הביטחון ומשרדים נוספים העמידו תקציבים רבים מאוד כדי להעלות את רמתם של מרכיבי הביטחון בדרום לאחר "צוק איתן". 141.3 מיליון שקלים הושקעו בעוטף עזה רק במיגון ומרכיבי ביטחון, חוץ מסכומים נוספים של מאות מיליוני שקלים שהושקעו שם בתשתיות, חוץ מ-1.2 מיליארד שהושקעו בממ"דים. לכן כרגע, כשאנחנו ממפים את הארץ, אנחנו מבינים שבהיבט מיגון סדר העדיפות הראשון הוא בצפון, מיגון בתים, ובהיבט מרכיבי ביטחון המקום כרגע שהוא בעל איום החדירה הגבוה ביותר הוא יהודה ושומרון. מה שאני אומר עכשיו הוא מהרמטכ"ל ודרומה בכל מה שקשור לסדרי עדיפויות.

כשמדובר על תפיסת הגנה, חשוב לציין על מה אנחנו מדברים. בשנים האחרונות אנחנו תיקפנו את תפיסת ההגנה של היישוב, ולמעשה תפיסת ההגנה כוללת את כל המרכיבים שהיום מדינת ישראל, על התעשיות האזרחיות שבה ועל התעשיות הצבאיות, מסוגלות לתת על מנת להקנות זמן למערך ההגנה של היישוב על מנת להתגונן מפני איום החדירה.

אני פותח סוגריים. המשבר שהתייחסת קודם למיגון הניוד בתעשיות, משבר כזה לא קיים או כן קיים?

הוא קיים.

גם בתעשיות של מרכיבי ביטחון?

כרגע דיברתי על מיגון הניוד. מדובר ספציפית על שני מפעלים, "הארגז" ו"מרכבים".

גם "גלובל" באותה סירה.

המפעלים הממגנים, ממגני הרכב, מצויים במשבר חריף, מעבר לעובדה שגם מרגע הינתן הכסף ייקח שנה עד שהפלדות הללו יגיעו הנה.

כשאתה מדבר על הסיפור הזה, אתם כבר קיבלתם את ההחלטה שתזרז שהמפעלים עצמם הם אלה שירכיבו את הפלדות? דיברתם על כך שזה יכול לזרז בשלושה חודשים את התהליך. אתם תהיו הגורם המבקר.

אנחנו בוחנים את זה.

זאת לא הבעיה. בהתאם למה שקיים עכשיו, צה"ל מעמיד ממקורותיו פלדות שנדרשות לצורך מיגון האוטובוסים. זאת לא הבעיה. כי במקביל לתהליך של הבחינה, יש איזשהו תהליך של בחינה של התקשרות תקציבית ויכולת כזאת ואחרת, אנחנו רוצים שהעסק יהיה עד כמה שצריך על-פי הספר והחוקים. אבל כאשר מדובר בהצלת חיים, צה"ל הכניס את היד לכיס והעמיד ממקורותיו פלדות למפעלים הללו.

לגבי תפיסת ההגנה, אנחנו מדברים על זה שהיום תפיסת ההגנה מדברת ברעיון מבצעי של ליצור טווח זמן ומרחב מספיק מגילוי האויב ועד ליירוטו, באופן שיאפשר את נטרול האיום, ובמקביל להכניס את האזרחים למרחבים מוגנים. הרעיון הוא שקודם כל יישובים הם יישובים שונים, למרות שאיו"ש ככלל מופיע בטופוגרפיה גבעית וסלעית וסבוכה, עם הרבה מאוד צמחייה, יש עדיין מרחק מסוים שהוא משתנה בין היישובים השונים, בין הגדר או בין תוואי היישוב לבין הבתים עצמם. לכן אנחנו כרגע תופרים חליפת הגנה לכל יישוב ויישוב, שתאפשר טווח זמן ומרחב. אקח לדוגמה יישוב שהגדר מצויה מאוד קרוב לבתים עצמם. אנחנו צריכים שהטווח יהיה גדול הרבה יותר, אבל בכל הבתים – דבר שנכנס רק לאחרונה – הצורך להכניס את האזרחים למרחבים מוגנים. קחו לדוגמה את הסיפור של עתניאל, וגם הסיפור של חלמיש. המרכיב הזה הוא מרכיב נצרך, כי בשעה שכוחות הביטחון עושים את מה שהם עושים, האזרחים צריכים להיכנס לבתיהם בהתראה שהיא מאוד קצרה ומדויקת.

זה צף ברצח של הלל אריאל.

נכון. כשאנחנו מדברים על תפיסת מרכיבי הביטחון, זה בשקופית מספר 4 אצלכם, אנחנו מדברים שהקשר הוא חלק אינטגרלי, ניתן אפילו לומר כחלק ראשון ממרכיבי הביטחון. אני חוסך שאלה אחת של האוצר, למה זה השתנה מ-318 ותוספת. אנחנו החלטנו שהסעיף הנפרד שהצגנו אותו בדברים אחרים, של צמצום פערי הקשר במקומות שונים, ייכנס במצגת הזאת. כיוון שאנחנו מבינים שבסופו של דבר היכולת לתקשר בצורה רוחבית בין הכוחות האזרחיים לכוחות הצבאיים הוא חלק אינטגרלי ממרכיבי הביטחון, ולכן הצורך שהיה קיים גם לפני כן בכיסוי הקשר, באתרי קשר, במכשירי קשר, ולא נכלל בתוך תפיסת מרכיבי הביטחון, ייכנס פנימה.

תקשוב עד כדי 40 מיליון תוספת?

לא. אחרי זה אני אגע. יש פה דברים שקשורים לאזרוח ודברים שקשורים לתוספת של אומדן, שהאומדן היה מסוים ואנחנו הוספנו אותו. אני אגע בזה אחר כך.

בשורה התחתונה, אתה אומר שהאומדן שעשה שר הביטחון או אתם בינואר 2016, של 318, כולל 358.

זה אומדן שאנחנו עשינו. אגע בזה מיד.

בשקופית מספר 5 יש המחשת ההגנה כפי שהיא היום באיתמר. אני אומר את זה לפורום, אני לא מחדש פה שום דבר. זו סכמה שבאה לתאר את הגדלת מרחב הגילוי וההתרעה. מאחר שהדיון הוא פתוח, לא אגע פה באמצעים נוספים שהכנסנו ביישובים החדשים שעשינו מהתקציב האחרון. לא אגע בדיוק גם באיזה יישוב, אבל יש אמצעים חדשים שהכנסנו שהם כולם תוצאה של הלקחים שעלו, של קריית-ארבע, איתמר וכדומה.

אגע עכשיו בשני סעיפים אחרונים. האחד זה מה קורה בשטח והשני מה הצורך. ביהודה ושומרון יש היום 112 יישובים שהם מוכרים על-ידי מדינת ישראל, ועוד 43 יישובים שהם לא מוכרים מסיבות כאלה ואחרות, מה שמוגדר מאחזים. למרות שקידה הוא כבר יישוב שמונה כ-100 משפחות.

המספר של המאחזים זה מספר מתעתע. כי מבחינת מה שמוגדר במנהל האזרחי, המספר הוא הרבה יותר גבוה. אני חושב שלשם אנחנו צריכים לכוון, ולא ל-40. כי 40 זה תפיסה של יישוב. אני נוגע בזה, כי זה חשוב, כי בסוף אנחנו צריכים את האישור המשפטי כדי להקים מרכיבי ביטחון. כשבנינו את זה על 40 דיברנו על מאחזים שאנחנו מגדירים אותם בתפיסה המבצעית כיישוב. המ"פ מתייחס לזה כאל יישוב, יש להם כיתת כוננות, הם יישוב. אבל יש לנו הרבה שכונות של יישובים שהם מאחזים. לצורך העניין, אח"י, השכונה החדשה בנווה-צוף, היא מאחז. אני מבחינה משפטית מתקשה מאוד לשים שם מרכיבי ביטחון, והיא לא חלק מה-40 האלה.

מתוך 112 יישובים, יש לנו 25 יישובים שמוגדרים יישובי שב"מ. 25 היישובים הללו הם בסדר עדיפות ראשון. אגב, בוועדה בפעם שעברה התבקשתי להוציא מסמך שנקרא צורך מבצעי דחוף. אנחנו מדברים על כך שזה בסדר עדיפות ראשון.

אנחנו קיבלנו אותו? אנחנו מבקשים לקבל אותו.

לגבי סדר העדיפות שהשתנה לגבי אותם היישובים, או העלאת החשיבות של המרכיב הזה, אנחנו מדברים על יישובי השב"מ. אבל חשוב מאוד לומר את הקפיצה שזה עשה בתקציב, בדרישה.

אני מדבר על זה עכשיו. היישובים הללו תומחרו ב-50 מיליון שקלים. ההערכה שלנו הייתה ל-75 מיליון, מכיוון שמדובר ביישובים שהם גדולים מאוד, והניסיון שלנו להעריך את זה טרם תחילת העבודה היה אומדן מוערך, כפי שאמרתי גם אז. רק כשסיימנו את היישוב הראשון, שזה עתניאל, הבנו בסופו של דבר על מה מדובר. מיד כשסיימנו את זה – אגב, המסירה היא היום – הבנו במכפלות על מה מדובר. זו הסיבה הראשונה לשינוי בסעיף הזה, מ-50 מיליון ל-75 מיליון.

הדבר השני שהכנסנו פה הוא הצורך בהשלמת כיסוי הקשר, "ברק כתום", בכל איו"ש, בסך 24 מיליון שקלים, שהוא חייב להיכנס לתוך מרכיבי הביטחון. קשר מבצעי הוא 30 מיליון שקלים. הייתה תוספת השנה שקיבלנו בתקציב, ואנחנו השגנו הסכמות שזה יהיה דו-שנתי, ובסך הכול 6 מיליון שקלים מתוך ה-30 כבר תוקצבו והם יצאו לדרך. אגב, השבוע סוף-סוף קיבלנו את האישור להתקין את הממסרים שיגדילו באופן משמעותי, על-פי סדר העדיפות של פיקוד המרכז, את הכיסוי של "ברק כתום". עם זאת, כדי לכסות את יהודה ושומרון בקשר שהוא קשר מבצעי, צריך עוד 24 מיליון שקלים. בתקציב הקיים זה ייקח עוד ארבע שנים, ואנחנו חושבים שנכון להעלות את זה.

יתר הדברים מפורטים פה. אנחנו מדברים על זה שמשק הרבש"צים, שכל סעיף בו הוא מקום לדיון נפרד וארוך בפני עצמו, מי זה הרבש"צ, מה כוללים הרבש"צים, למה המשק הזה הוא משק שמצוי בגירעון, אבל גם זה נמצא פה.

סעיף שנקרא אזרוח, שהוצג עד כה בסעיפים אחרים, לא בסעיף 16. אפשר גם פה, דרך אגב, להוציא אותו החוצה. תפיסת ההגנה מדברת על זה שאת המצלמה ואת השב"מ צופה תצפיתן. בוודאי יודעים האנשים שיושבים בוועדה שאם התצפיתן לא מיומן, קורות לא מעט היתקלויות שיש בהן הרוגים, כי מ"פ וקצינים מוכוונים אל הנקודה הלא נכונה בעקבות תצפיתן לא מיומן. הסעיף הזה נמצא פה. אפשר להציג אותו בסעיפים אחרים, היה נראה לנו נכון שהוא יהיה פה.

בשורה התחתונה, היו תוספות בשנים האחרונות. אנחנו משתדלים למצות אותן כמו שצריך, עם מיטב הטכנולוגיות הקיימות להגנה על חיי האזרחים. דבר שני, תמיד אנחנו מנסים לזרז את צווארי הבקבוק, ובוודאי לאחר הפיגוע בחלמיש. אנחנו בתוך מערכת הביטחון, יחד עם משרד האוצר, פתחנו בעבודה נוספת, עבודת מטה, שהמטרה שלה היא לזרז את קצב מימוש הפרויקטים לא רק ביהודה ושומרון, באופן כללי, מרגע ההחלטה והתקצוב ועד לרגע שבו זה עולה על הקרקע, לדעתנו ניתן לעשות את זה טוב יותר. אנחנו עושים שיעורי בית אצלנו.

הדבר האחרון מוצג פה על מנת להגיע למצב שבו ניתן להגיד לתושבים: הצבא מגן עליכם בכל הכלים שעומדים לרשותו באמצעות מודיעין מעולה, באמצעות מערכות סיכול ויירוט מעולות בעומק השטח. אבל בסוף חליפת ההגנה של היישוב זאת חליפת ההגנה הטובה ביותר שאנחנו מסוגלים להעניק.

מה הכוונה בכוכבית למטה, לא כולל תקציב בסיס שנתי?

אנחנו מדברים פה כרגע על תקציב של השלמת האגף. יש חוץ מזה תקציב שהוא תקציב בסיס. יש משכורות, יש תקציב רבש"צים, יש החזקה. בסעיף ההחזקה, אתה בסוף מוסיף במרכיבים.

376 זה בעצם הפערים. זה לא קשור למה שיש כרגע.

הוא מדבר על סעיף ההחזקה.

הבנתי את שניכם.

אני בכל זאת רוצה לשאול. אני לא מדבר על הפערים הגדולים, על בסיס התוכנית ששר הביטחון הקודם אפיין ושר הביטחון הנוכחי אשרר, וזה צורך והעליתם אותו בעוד 24 לקשר ועוד 25 לשב"מ. אני שואל, סך הכול כללי, כמה ניתן לך לכל הארץ, החזקה והתעצמות?

אמרתי, 85.

85 כללי. מהם כמה הלך להחזקה?

אני לפחות מעדיף את הפילוח שמכפילים תקציבית.

רק ליו"ש או לכל הארץ?

לכל הארץ. 85, כולל החזקה, כולל התעצמות, כל הארץ.

אז כמה יש מזה לצורך העניין התעצמות יו"ש?

ההתעצמות הולכת כרגע רק ליו"ש.

אז כל ה-85 הולכים ליו"ש?

לא. ה-85 הוא החזקה והתעצמות. אני יכול לומר שרוב רובו של התקציב הושקע בהחזקה.

החזקה זה החזקת המערכות הקיימות, שכר רבש"צים.

סדר גודל של 90% מושקע ביתר, ובהתעצמות, 10% פחות או יותר שישנם, בגין יהודה ושומרון.

בכמה יישובי שב"מ מתוך יישובי השב"מ שקבעתם שהם דחופים הצלחתם לטפל כתוצאה מזה?

שלושה וחצי.

שהם?

נגוהות, כרמי צור, עתניאל, וחצי אלון-מורה.

בתקווה שעד סוף השנה ה-3.5 האלה יושלמו. בגלל המצוקה שבה הם נמצאים.

אתה לא רוצה שהם ידעו עכשיו שיש יישובים שלא מקבלים. זה דיון פתוח.

לא שאלתי איזה לא, שאלתי איזה כן. אנחנו גם לא הולכים להוציא את זה.

מדובר באבטחת מידע. בכנסת לא נערכו בהתאם. זה לא בסדר.

לא ניכנס ליותר פרטים. רק נאמר שלצורך העניין אלה הפערים שיהיו, בהתייחס לתקציב שנותר. נלקח להרבה מאוד דברים מתוך התקציב הזה, ונותר פחות מדי.

גולן, אתה נהנה מהשנים שאתה נמצא בהן, אז אתה מכיר את שנות הרזון. לפני כן היה מענה יותר משמעותי. אני מדבר מניסיוני. בשנים הראשונות שהייתי סגן בבנימין, עבדתי גם מול עמיקם, יכולתי לנהל את תקציב הביטחון. יכולתי להגיד ליישוב: לא תקבל בעוד חמש שנים רכב חדש, תקבל רק בעוד שבע שנים. אבל הוא ידע להלוך עם זה. כולם פה מדברים על נווה-צוף. מבינה המועצה, ונמצא פה סגן ראש מועצה: כתוצאה מכך שאני מבינה שאני אקבל את זה רק בעוד שנתיים, אני משקיעה שם עכשיו גדר, שמה שם עוד תלתלית, משתדלת לגייס מהפיקוד מה שהוא יכול לתת לי.

אני יכול לומר, לזכותה של המערכת כפי שהיא כיום, שאנחנו עם פיקוד המרכז ביחד עם היחידה להתיישבות, ביחד עם משרד האוצר וביחד עם את"ק הוצאנו תוכנית עבודה לרמת היישוב, לרמת השקל. זאת אומרת לשנה הראשונה פלוס עתודה של שנה הבאה, בהינתן תקציב.

עם סדר עדיפות לכל שקל.

חד משמעית.

בהינתן תקציב.

בהתאם לתקציב הקיים, כל יישוב יודע מה יש לו.

אני כבר אומר בהבנתי שלי – אני לא אוהב להתגאות בהבנתי המקצועית, יש פה גם מקצועיים ממני, עמיקם ואחרים – בעיני זו בכלל לא התלבטות לצורך העניין אם כן להשקיע 3 מיליארד בגדר מדבר יהודה. עזוב אותי מההיבטים של איכות סביבה וכל הדברים האלה. כי את האיום שלנו אפשר לבלום בדרכים אחרות לגמרי ובהשקעות הרבה יותר קטנות, בעיקר ציר אחד בדואי במקום כביש 80 שהיה צריך להיות שם ולהישלט. אבל נעזוב את זה כרגע. לעומת מרכיבי ביטחון, גם צפון וגם יהודה ושומרון, כל אחד והאיום שלו. אבל אני תולה הרבה מאוד תקוות, ואני אומר את זה לכם כמל"ל, מתוך ראיית כלל האיומים וכלל ההשקעות במרכיבי ביטחון של מערכת הביטחון, איפה אני מניח את השקלים בדיון של שר הביטחון. אני חושב שצריך להגיע לשם עם הרבה מאוד הכנה וגם עם ראייה כוללת, כולל פיקוד המרכז עם האמירה שלו, ולא אמירה של איזו תקרת זכוכית, אלא אמירה של מה סדר העדיפויות והאם השקל מושקע במקום הנכון. יש לי שאלה אחר גם לאמיר בהתייחס למשהו שהתבקשתי, שלא קשורה לדיון הזה, שיש לי התלבטות בעניין. כולל הגנתם של יישובים המכונים לא סטטוטוריים או דברים אחרים, גם באמצעי מיגון ניידים, כי עושים את זה בכל דבר. אתה מגן גם על דברים לא חוקיים ומדינת ישראל עוזרת באופן הומניטרי גם לדברים לכאורה לא חוקיים. רק בשיטוט האחרון שלי בדרום תל-אביב, עם כל סיפור המסתננים הזרים, האריתריאים והסודנים, המדינה השקיעה שם עשרות מיליונים אם לא מאות מיליונים בבניית גני ילדים ומעונות לילדים של מסתננים זרים. כי היא מבינה שהיא מטפלת בילדים בהיבט הומניטרי ולא משאירה את זה עד שהיא תצליח להעביר אותם לאריתריאה או לסודן, ולא משאירה את זה מופקע ומוזנח. קחו את הדבר הזה בהיבט של שיקול דעת. חיים, איכות חיים, ילדים ונושא של סיכון חיים.

עמיקם, בבקשה.

אפתח ואומר ששיתוף הפעולה שלנו עם פיקוד העורף הוא כזה שאנחנו בונים תוכנית עבודה משותפת. 2017, בהנחיית שר הביטחון, אנחנו הוצאנו תוכנית עבודה שירדה לרזולוציה של היישוב הבודד. אנחנו מדברים פה על 600 יישובים בארץ, זה לא יהודה ושומרון עם 122 יישובים. כ-600 יישובים בישראל מקצה לקצה שהם מסווגים למרכיבי ביטחון על-ידי פיקוד העורף, אנחנו בנינו תוכנית עם התקציב הזעום הזה ברמה של היישוב הבודד. כמו שנאמר, אין סודות ואנשים יודעים. לא תמיד מסכימים אתנו על חלק מסדרי העדיפויות שלנו, אבל זה לא העניין.

אני יכול לומר עוד דבר, ששר הביטחון הזה בתקציב 2017 הגדיל את תקציב מרכיבי הביטחון ביחידה להתיישבות והעלה אותה ל-30 מיליון שקלים.

מה היה המקור התקציבי?

מה זה כל כך חשוב המקור?

הוא רוצה לדעת אם זה יצא מכיס אחד לכיס השני.

יגיד לי אמיר.

30 המיליון שעמיקם מתייחס אליהם זה מעבר ל-85 מיליון.

אני אוהב שיש לעמיקם כסף, כי הוא יודע לעשות עם זה תמיד פי שניים ושלושה. זה תמיד יהיה לטובת ההתיישבות.

כל שקל שהמשרד מעמיד לנו למרכיבי ביטחון לצורך העניין, אנחנו יודעים להעצים אותו בלמעלה משני שקלים נוספים. זה חלק מהיתרון. לכן השאלה שלך היא לא כל כך רלוונטית אם זה מגיע מסעיף 16 או מסעיף 15 בתקציב. המייחד אותנו בנושאים של פיקוד העורף לא נוגע בהם בהיבט של מרכיבי הביטחון, זה מה שאמרתי קודם, קרי זה נושא של כבישים עוקפים. אנחנו נכנסים לתכנון, הכספים עוברים דרכנו, כולל המכרזים שהמשרד יוצא אליהם או גופים אחרים. תאורת צמתים, שזו פעולה שלנו משותפת עם משרד התחבורה בתקציב רב-שנתי. ממסרי קשר "ברק כתום", גולן דיבר על זה, זה קורה עכשיו מתקציב תוספתי שהגיע. לדוגמה, השר החליט לאחרונה להשלים את החומה בבית-אל. מי שמכיר את החומה בבית-אל, לאורך כביש 60, בעוד חמישה מיליון, זה לא מתקציב שהיה, זה תקציב שהוא החליט עליו והוא העביר אותו מתוך תקציב 15, אם אני מבין נכון, להשלמת החומה הזאת. אנחנו עוסקים ביהודה ושומרון ובכל הארץ בכל מה שקשור להעתקת מרכיבי הביטחון לאור הרחבת היישובים. לשמחתנו הרבה היישובים מתרחבים וגדלים, קולטים משפחות, בנים חוזרים ותב"עות חדשות. אנחנו מובילים, עם משרד השיכון ועם גורמים נוספים, את העתקת מרכיבי הביטחון לתוואי החדש. זה מיליוני שקלים ברמה הארצית. אנחנו הגוף שמוביל הקמת מוקדי חירום ברשויות המקומיות והאזוריות. ביהודה ושומרון פועלים כרגע כ-11 מוקדי חירום מאוישים על-ידי בנות שירות לאומי. אני לא נכנס כרגע לרזולוציות, אבל זה מרכיב ביטחוני חיוני ביותר.

האירוע של חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון, מי שניהל את האירוע בשעה הראשונה היה המוקד באפרת. מוקדניות זיהו את האירוע, מה שהמשטרה לא ראתה או לא הבינה.

ומוקד בנימין.

ומוקד בנימין.

נדמה לי שמוקד בנימין גם הפעיל את האזעקה בנווה-צוף.

כל משק רכיבי הביטחון לרבש"צים, אנחנו בתקציב של 90 מיליון שהגיע בסוף 2016-2015 קידמנו 58 רענוני רכיבי ביטחון ביהודה ושומרון. זה אפשר לנו בכל הארץ טיפה לקצר את המשך משמונה שנים לשבע שנים. רענון הרכב הזה אחת לשבע שנים, אחרי 300,000 ק"מ. אם רוצים למכור אותו, אז למכור אותו ולקנות רכב חדש, ואנחנו משתתפים פה באירוע הרענון הזה.

צוותי הצח"י, צוות חירום יישובי. אנחנו בתוכנית העבודה 2017 נכנסנו לעידן חדש של לתמוך בצוותים האלה, לא ברמת האימון שלהם, בהכשרות שלהם, אלא באימון ההצטיידותי שלהם ובאימון היכולת שלהם בכלל לתפקד בחירום בכל הארץ, אבל גם ביהודה ושומרון כמובן.

אירוע נוסף שאנחנו עוסקים בו גם ביהודה ושומרון, מעבר לדברים הרגילים, זה מיגונים של מתחמים חקלאיים. לאחרונה עולה האירוע הזה של הפח"ע החקלאי. שמענו על זה בצפון, אבל הוא קורה גם ביהודה ושומרון.

גם בצפון אתה נכנס לזה?

בצפון אני מתחיל להבין שאם לא תהיה תגובה מדינתית, עלולים להיות שם נזקים בסדרי גודל עד כדי נטישת שטחים חקלאיים.

אתה יכול להיכנס לזה? זה הרי פנים.

אני לא נכנס כרגע על מי האחריות. בסופו של יום, אם לא ייעשו מעשים ברמה של ביטחון הפנים, חקלאות, ביטחון, לא יקרה שם שום דבר.

לטקו, דיברתי על זה גם עם יו"ר הוועדה אבי דיכטר, הקמנו ועדה משותפת לפנים ולחוץ וביטחון. אחרי הרבה מאוד שנים. ניסינו בעבר עם מירי רגב וזה לא הצליח. כרגע עם דודי אמסלם היא קיימת. היה לה סדר יום אחד, שזו הגדר הפרוצה בגבול השרון. יש שם גם דברים בהיבט של פיקוד מרכז, עזריאל, שאפשר לעשות גם בלי כסף. לא הכול כסף. חלק מזה הם דברים שידענו בעבר, של שיתופי פעולה. התצפיתניות של 636, שהיום לא מדווחות לאף אחד אלא רק אוספות סטטיסטיקה, ידווחו למג"ב שרון, והוא יבוא ככוח יירוט ממערב למשל.

שם יש פלוגה שזה הייעוד שלה.

כרגע אין קשר, אין תקשורת. היה בעבר, אולי כן תוקן. אבל סדר היום הזה, אני למשל חשבתי שאנחנו צריכים לעסוק במקום הכי קדוש והכי נפיץ בהיבטים שונים. השב"כ זה היבט אחד, אבל הנושא הזה של האיומים הביטחוניים על שטחים חקלאיים בצפון, כגון במקומות כמו החוּלה ובאזורים ההם, השריפות החקלאיות והפרוטקשן והכול – אני לא יודע, אני שם שאלה. אני מפנה את זה למנהל הוועדה. העסק שם היה בקריסה גדולה.

הייתי אתמול בביקור במועצה האזורית גליל עליון. ביקשתי שייתנו לי סטטיסטיקה מה קרה בשנתיים האחרונות בפח"ע החקלאי באזור הזה של יסוד המעלה, טובה זנגריה, כפר הנשיא. אני לוקח פה משבצת של כמה קילומטרים מרובעים, מה קרה שם בשנתיים האחרונות.

משבצת שלא מסווגת למרכיבים מסביב, אני מבין. זה חשוב.

עמיקם, לדעתך מי שעושה את הפח"ע, שאתה קורא לזה פח"ע חקלאי, זה ערביי ישראל או ערבים ביהודה ושומרון?

זה ערביי ישראל.

השאלה שלך היא מצוינת, ואני אתן דוגמה.

זה דיון פתוח, אז אני מציע לא לגעת בזה.

זה הכול בעיתון.

אלה אמירות שנמצאות עכשיו בבדיקה.

אל תדבר על חקירות. אני אשאיר את זה בסימן שאלה ללטקו.

כי אם זה ערביי ישראל, אנחנו לא נעשה על דיון.

אני אומר לך כבקשה. יש שם איום, שמשטרת ישראל לבד לא מצליחה. דרוש פה שב"כ, דרוש פה הממד שקיים בוועדת חוץ וביטחון והשילוביות הנוספת שהוא לא רצה להגיד מה היא, כדי להיכנס לבעיה. היה גם בדרום, אבל בצפון זו בעיה אקוטית מאוד, שהיא בסימן שאלה לסדר-יומה של אותה ועדה משותפת. אני לא יודע להגיד מתי, בספטמבר, באוקטובר, בנובמבר. יש שם משהו שלתחושתי רק משטרה, רק ועדת פנים, לא יתקדם ולא ייתן פתרון. אישיות כמו אבי דיכטר, חיבור של מערכת הביטחון לעניין, אולי יעיר מערכות ואולי יביא לעוד תשומה, כי המצוקה מאוד גדולה, והיא ביטחונית. אני שם סימן שאלה על סדר יומנו. אני אומר לנו כאחריות, לזכור לשים את זה בשלמות מלאה. כי אנחנו בוועדה שלנו הורדנו עשרות אם לא מאות יישובים מהתייחסות משרד הביטחון, לפני ארבע שנים בערך, במרכיבי ביטחון, והעברנו אותם לבט"פ ללא שום מרכיב ביטחון נוסף. זה היה אירוע גם עם האוצר. זה נכון לשרון, זה נכון לגליל העליון, זה נכון באזורים של עמק החולה בקרבתם לגולן. הורדנו כל מה שהיה במרחקים שהוגדרו והעברנו אותם ללא שום מרכיב. אין שם בעצם חשיבה ביטחונית מרחבית שלא מתקיימת.

כל המרכיבים נשארו שם, לא פירקנו תאורות לא כבישים. כל המרכיבים הוקמו במאות מיליוני שקלים והושארו ביישוב.

שאני אדבר פה בגילוי נאות? כשאתה לא בבית, אני יודע לאבחן את מרכיבי הביטחון מול הבית החדש שלך.

בסדר גמור. כל המרכיבים הוקמו והושארו.

גדרות חלודות. עם כל הנעבכיות שלי, אני בשתי דקות אצלך. לא כצעיר בן 20.

אתה תמיד מוזמן.

לא דרך השער.

זה יותר קצר דרך הגדר.

אני יכול לומר פה, שבבקעת הירדן מהאירועים שהיו שם בפח"ע החקלאי, הפועלים שעובדים בשדות הם ערבים מהיישובים, ביום הם עובדים ובלילה הם גונבים את החקלאים.

לא השתנה כלום מהמאה הקודמת, מפתח-תקווה.

בשלוש השנים האחרונות אנחנו בעבודה מאוד מסודרת ויסודית עם משרד החקלאות. אני אומר משרד החקלאות, כי אורי אריאל מתכוון לקיים דיון בשבוע הבא על הנושא של הפח"ע החקלאי, בעיקר בצפון כרגע. בבקעת הירדן הורדנו באחוזים את פעילות הפח"ע החקלאי, קרי גניבת התוצרת או גניבת השתילים של התמרים, מי שמכיר את המג'הולים, את החותרים שלהם, או פריצות לבתי אריזה. ברמה החקלאית בלבד הורדנו למעלה מ-50% על-ידי הקמת מערכת מצלמות יום ולילה לאורך הבקעה, שמחוברות למוקדים ביישובים. בתנאי השטח האלה, שהם יותר נוחים מאשר במקומות אחרים, יש שליטה כמעט מוחלטת על כל מי שנכנס ויוצא בלילה מהשטחים האלה. זה מקפיץ כיתת כוננות וזה מקפיץ את כוחות משטרת ישראל או מג"ב או מי שנמצא בגזרה הזאת. כשמשקיעים בדברים האלה בצורה מסודרת, אז יש תוצאות. זה מה שיקרה בצפון או במקומות אחרים.

זה בהחלט מחייב הערכה והבעת תודה, וזה גם ביוזמה של היחידה להתיישבות במשרד הביטחון. יש פה איזשהו מרכיב ביטחון לאומי שאין מי שיודע לטפל בו בפנים. זו הנקודה שאני מנסה להצביע עליה.

יש ועדת משנה שעוסקת בביטחון פנים. זה מה שהכנסת הגדירה.

מזה אתה מבין שדאגותינו לא מצטמצמות באזור יהודה ושומרון. מסתכלים פה בראייה רחבה על בעיות הביטחון של ההתיישבות.

בארבע השנים האחרונות, מתוך התקציב של היחידה להתיישבות במשרד הביטחון, הושקעו ביהודה ושומרון למעלה מ-40%, אבל לא יותר מ-50%, ליהודה ושומרון. זה על-פי האפיון ועל-פי סדרי העדיפויות שקבע אלוף העורף ושר הביטחון.

אחרונות, שזה לא כולל 2017.

אני לא נכנס כרגע ל-2017. גם ב-2017, למרות ששלמה יודע כמעט הכול, יש כמה דברים שהוא עדיין לא למד. אנחנו מבצעים ביהודה ושומרון קרוב ל-19 מיליון שקלים.

אנחנו זה היחידה להתיישבות?

כן.

דיברת על בקעת הירדן. היינו עדים כרגע למקרה מצער אצל משפחת משולמי. במבואות יריחו הרחבה או הטיפול במרכיבי הביטחון לכיוון יריחו, האם יש לך בשורה בשבילם בבקעת הירדן?

אתה מתקיל אותי, אבל אתה יודע שאני יודע את התשובות. מבואות יריחו זה יישוב שהוא לא היה מוכר לצורך העניין, לכן אלוף הפיקוד המרכז אישר לתת לו את כל המעטפת של מרכיבי הביטחון והמיקום שלו שם בצמוד דופן ליריחו. אנחנו לקראת שדרוג של כל מרכיבי הביטחון של המערכת בהיקף של היישוב, כולל רבש"ץ וכולל רכב וכולל כל מה שצריך. זה יקרה ב-2017.

גדר וכל הדברים?

כן.

תודה.

לגבי התקציב התוספתי שהגיע אלינו בסוף 2016-2015, זה 90 מיליון השקלים, שזה מהכסף הקואליציוני. אנחנו השקענו כ-10 מיליון בתכנון כבישים עוקפים, אל-ערוב ועוקף חווארה. אנחנו השקענו 13 מיליון שקלים לטובת צמתים. יש פה פירוט של הצמתים. השקענו בביצוע תאורת כבישים, 14 מיליון שקלים. יש פה פירוט כבישים. בתכנון עתידי של תאורת כבישים, עוד 4 מיליון שקלים. רענון של 58 רכבי ביטחון, דיברנו על זה, תקציב של 8 מיליון שקלים. והרחבות יישובים, כמו שאמרתי קודם, עוד 8 מיליון שקלים, להר-חברון, אשכולות, מעלה-חבר, שמעה, ניל"י, נעלה, עמנואל ונווה מנחם. זה לגבי פירוט התקציבים שלנו בשנים האלה.

כשאתה הולך לשר הביטחון ב-5.9 אתה גם יודע להגיד לו סדרי עדיפויות? לדוגמה, לשר הביטחון הקודם היה ביטוי לגבי מצבים שונים. הוא היה מדבר על אדום, צהוב, ירוק. האם אתם יודעים גם לצבוע את זה מבחינתכם בשביל להגיע עם הערכה משותפת של אדום, צהוב וירוק?

אנחנו על אותו סיווג, על אותה סקאלה, על אותה רמת איום. אגב, מי שמגדיר אותנו זה פיקוד המרכז.

אין לי ספק. אני לא בא לנסות להגדיר.

שר הביטחון פגש את ועדת הביטחון של מועצת יש"ע בשבוע שעבר.

זה היה בתקשורת.

נכון. אני חושב שמה שהועבר שם על ידו אליהם, ושלמה יעיד, זה שהוא מכיר ויודע את הצרכים של מרכיבי הביטחון ביהודה ושומרון. אני מאמין שבדיון שיהיה ב-5.9 יהיה לזה ביטוי. השאלה בסוף באמת מאיפה מגיעים 375 מיליון שקלים. אם מישהו חושב שזה יכול להגיע מתקציב 15 במשרד הביטחון אז יש לו טעות גדולה.

ברור שאז דובר בפריסה רב-שנתית של שלוש שנים. אני אומר גם לליאור, לא דובר על תקציב אחד, דובר על כך שבפריסה של שלוש שנים נותנים את המענה לאדום ב-2018, לצהוב ב-2019 ולירוק ב-2020. ברור שעד אז יש צרכים נוספים, אבל זה יוצר איזשהו מענה שאתה אומר: אני מנהל סיכונים, ולא שאני עושה דברים שיוצרים בעיה של חוסר אחריות. אתה מנהל סיכונים, כמו בכל דבר. אתה לא גורם לקריסה בדומה למערכים אחרים שאנחנו מדברים.

זה דיון עם האוצר או עם הביטחון?

זה דיון ביטחון מול אוצר.

האוצר מגיע?

לא, אלה דיונים פנימיים של שר הביטחון.

כדי לאשרר תוכנית ולהגיד להם לצאת לאוצר.

זה לא פרץ את תקרת הזכוכית של מערכת הביטחון, אז כרגע זה נעשה בתוך מערכת הביטחון. אחרי זה בדיון פנימי אגיד בחיוך, יש עוד כמה דברים שהייתי עושה אחרת.

אמרת שלא חשוב אם זה בא מ -15 או מ-16. אני שואל את את"ק ואת האוצר, האם מותר להעביר מ-15 ל-16 בלי אישור הכנסת? אני יודע שאסור.

אני אסביר. בסעיף 16, כמו שנאמר פה, יש 105 מיליון. כך הוצג גם בתחילת השנה. בסעיף 15 יש 10 מיליון שקלים לטובת הנושא, סך הכול יש 115 מיליון שקלים. מותר לממש את הנושאים האלה בסעיף 15, כי היחידה להתיישבות גם מתוקצבת שם.

זו לא העברה.

זו לא העברה, זה ממומש דרך שם.

אבל שר הביטחון רוצה להוסיף איקס כסף למרכיבי ביטחון, הוא יכול לקחת מ-15 מרזרבה 10 מיליון ולשים את זה במרכיבי ביטחון.

הוא לא מעביר, הוא מממש. יש בסעיף 15 גם מימוש של נושאים של היחידה להתיישבות, וזה ממומש.

אבל אם הוא רוצה להגדיל את זה עכשיו ל-30 מיליון?

אז הוא שם את זה ביחידה להתיישבות, הוא לא מעביר את זה ל-16.

אני שואל אם מותר לו להעביר.

בהתאם לכללים הנהוגים.

בתוך 15 הוא יכול, בין סעיפים הוא לא יכול.

נכון.

לגמרי.

הוא יכול בכפוף למגבלות בתוך התקציבים.

חלק מתפקידה הלא-רשמי ועניינה של היחידה להתיישבות, שעל-ידי הפעולה שהיא עושה היא מצליחה לייצר מצ'ינגים שקשורים גם במשרדי הפנים, שהם קשורים גם בגורמים נוספים שמייצרים מכל סכום.

לכן זה נמצא בסעיף 15, כי משם אפשר.

השאלה מאוד במקום.

אנחנו משתדלים.

אתה יודע, מהכיס הזה לכיס הזה.

נשמע את האוצר, ואחרי זה גורמים נוספים שנמצאים פה. ליאור, בבקשה.

כידוע לכם, התקציב בשנים 2017 ו-2018 אושר בכנסת. מבחינתנו זה תקציב שהוא כאמור אושר, ואין מקורות תקציביים שעומדים בסטנד-ביי לתוספות תקציביות שקיימות. כלומר, המקור הוא סגור. כאשר נגיע לדיוני התקציב לשנת 2019, כמובן שכל הצרכים יוצגו, ובהתאם לצרכים וסדרי העדיפויות יתבצע תקצוב לשנים הבאות. כאמור, לשנים הנוכחיות התקציב אושר ואין מקור תקציבי שעומד אל מול הצרכים התוספתיים שהוצגו.

זו אמירה פשוטה. זה נכון שזה מחזיר את הכדור לתוך תקציב 15 של משרד הביטחון, או לתוך תקציב 16. יחד עם זאת, מתוך הבנה שתמיד אתם חיים בתוך גטאות ובתוך דברים אחרים, תמיד אתם יודעים למצוא גם לעוד דברים. למשל בחוויה של השריפה של הבתים בצפת, אני לא יודע אם זה היה על השולחן, יש התייחסות משרד האוצר, כמו בחיפה וכמו במקומות אחרים. קחי לתשומת לבך העלאת הנושא בתוך מערכת האוצר. זה בתוך כל ההסכמים. המנכ"לים ישבו פה.

רק אציין שגם לא קיבלנו פנייה פורמלית משר הביטחון לפריסה תקציבית. ככל שהוא רוצה להכפיף את זה אלינו, זה לא בוצע. אבל אני חוזרת ומדגישה את מה שאמרתי, התקציב הועמד ואין מסגרת תקציבית לדברים שהוצגו פה.

בסדר. אין פה מה להוסיף על זה כלל. מל"ל, בבקשה.

קודם כל, בשבוע הנוכחי היו שני דיונים שהובלנו, גם לקבינט של אתמול וגם לדיון הנוכחי. רוב האנשים פה היו שותפים.

איתן, תזכיר את התפקיד שלך כרגע.

אני כרגע ממלא מקום ראש מטה לוט"ר. בכל מה שקשור לקבינט של אתמול, המל"ל מוביל לתר"ש גדרות ולקבינט הונחה אתמול הסוגיה. אומנם המיקוד היה על החלק הדרומי של יו"ש, אבל בנושא הזה כשהמל"ל מסייע למשרד הביטחון, בהגדרה קביעת סדר העדיפות בסוף היא לפתחו של הקבינט. כך גם בסוגיה הזאת של הדיון הנוכחי. במקום שאנחנו פחות מעורבים, נשמח כמל"ל להיות מעורבים ולסייע ולקבוע גם את סדרי העדיפויות בהתאם לאיום וכו'.

שני דברים שאנחנו כן מעורבים בתחולת תקציב של מרחב יו"ש, האחד זה במיגון הניוד. בעניין הזה, כמו שנאמר פה, יש תקציב. הוא אושר בצורה כזאת או אחרת, אבל הוא לא בא לידי ביטוי. זה נאמר פה על-ידי האוצר. הנושא השני זה כל מה שקשור לנשוא שלא נאמר פה, על איום הדריסה, בכל הארץ אבל בפרט ליו"ש. זה נושא שהחל, אבל גם הוא מחייב מענה. אנחנו עדים לאירוע הזה לאחרונה.

מיגון תחנות?

מיגון תחנות.

חלקו בתוך ה-320.

האירוע הזה מנע שמונה פיגועים, בזכות הבטונדות האלה.

הדיונים שעשינו הם לתקנן את הדבר הזה, כי זה היה פרוביזורי בחלק הראשון של הביצוע על-ידי הצבא שהניחו כל מיני אמצעים, והיום הכוונה היא להניח בכל המקומות, גם בירושלים.

לפני שלושה חודשים זה היה החייל טהרלב בעפרה.

הוא לא עמד מאחורי הבטונדה.

הרווח שבין הדברים.

הכלוב היה קטן מדי.

דבר נוסף, ואני לא אפרט וארחיב בעניין הזה, זה המעבר בין המרחב הפלילי למרחב הפח"עי. זה נושא שצריך להידון במקום אחר ובמשמעות אחרת. יש פה גם הדים בתוך השטח, בעקבות מה שגם עלה בדרום אתמול בסיור וגם ביו"ש. הדברים האלה נותנים מענה כביכול כמובן למקרה החמור, אבל החלק הפלילי סוחב אחריו גם אלמנטים כאלה.

באשר לתקציב שנדון בדיון פה, אני חושב שחשוב לומר. 375 מיליון השקלים שאנחנו מדברים עליהם, וזה נאמר לפחות בדיון אצלי, זה לא שאם ניתן את זה מחר אפשר יהיה לעשות בזה שימוש. נכון לפרוס את זה בתר"ש בסוף כדי להציג את זה, בין אם לקבינט או בין אם לאוצר. נכון לחלק את זה לחמש-שנתי, ואז אפשר לומר 60 פלוס מיליון שקלים.

כרגע התוכנית היא לשלוש שנים.

כן. אבל אני מסתכל על המרחב שבין שלוש לחמש שנים, כדי להשלים. כי אחרת החוב הזה או הגידול הזה במרחב של התקציב ישפיע קדימה.

על מה ישפיע? למה אתה מחפש למרוח את זה על חמש שנים?

לא אמרתי למרוח.

אם אתה רוצה לקבל שקל, עדיף לך לפרוס את זה.

אתה מדבר על הכלים למשא-ומתן עם האוצר?

אני אומר מחוץ לראייה של הדיון על האוצר.

תסלח לי שאני מתפרץ, אבל כגורם ביטחוני אני חושב שאתה צריך לצמצם את התוכנית. 300 מיליון הופעלו בשנתיים לפני כמה שנים. אפשר היה דבר כזה. לבוא ולמרוח?

שלמה, אתה אומר דבר שיש מאחוריו היגיון. תן לו להשלים.

אם עכשיו אני נותן לרן אופיר לעשות את המכשול, את כל הכסף במכה אחת, זה לא אומר שהביצוע יהיה יותר מהר. צריך לדעת גם להציג את זה מבחינה תקציבית וגם בכושר הביצוע של היחידות בשטח. זו אמירה שזה גם נשמע יותר הגיוני בהצגה של התקציב. בכל מקרה, מה שנשאר לנו היום, ואת זה אנחנו מבינים, זה מרכיב ההחזקה. רוב הכסף הולך להחזקה, וחשוב שזה ייאמר. הדבר הזה משאיר אותנו בפירוש באותו מקום בראייה רב-שנתית.

דבר שנכון לומר כאמירת יסוד, כשבונים מכשול או מרכיבי ביטחון, מדברים גם על המשתנים של העשור האחרון, לפחות בהקשר של טכנולוגיה. זו תוספת שנכנסת. כפי שנאמר פה, רק לנווה-צוף שלושה מיליון. זה בפירוש מרכיב תוספתי שאנחנו מבינים שרוצים לראות את השלם, בכל נקודות הקצה. התוספת הטכנולוגית לא הייתה קיימת בעבר. זה נושא נוסף שנכנס בשנים האחרונות יותר ויותר, ואתה יכול תמיד להסתכל על הטכנולוגיות כמרכיב נוסף. פעם זה היה רק גדר, דרך, תאורה, הדברים הרגילים, והתוספת הטכנולוגית בפירוש מוסיפה כלי אפקטיבי יותר.

דבר שני זה הקשר בין בניין הכוח, הקמת המרחב, לבין הפעלת הכוח. חשוב בכל מקרה לומר את זה, בלי להיכנס לפרטי פרטים באירוע של חלמיש. בסוף תוצאה של אירוע כזה מערערת מן היסוד את כל העשייה. יש עשייה מצוינת בהקשר הזה, ואפשר היה בראייה נכונה למנוע. כי בסוף נשקיע, אבל אם אין מענה הולם ותחקיר הולם של איך אנחנו חוסכים באירועים כאלה, אני חושב שהנושא הזה צריך גם להידון ולהיות בבסיס החשיבה.

נושא שעלה פה, ופעם ראשונה שמעתי אותו, זה הנושא של סגירה של תעשיות. אני חושב שזה נושא חשוב שצריך לדבר עליו. צריך לתת בכל מקרה כסף לסיפור מיגון הניוד. כי סגירה של תעשייה זה "ברוֹך" יותר גדול. כי ברגע שיהיה כסף, לא תהיה יכולת להעמיד. הכול צריך להיות מהתחלה. זה נושא קריטי שעלה פה בדיון, אנחנו פעם ראשונה שומעים את זה.

נושא שעמיקם ציין אותו בין השורות, אבל חשוב לומר שיש פה עוד משרדים שותפים, והם צריכים להיות חלק בלתי נפרד בתוך התהליך. נכון אם כך באמת לפתוח את זה לדיון מעט יותר רחב, משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות, משרד הפנים שבעבר היה בתוך הסיפור הזה והיום הוא פחות ומשרדים נוספים. בסופו של יום לגבי יישובים ביו"ש נכון שיהיה עניין יותר גדול של חלק ממשרדי הממשלה בסיפור הזה ולא רק משרד הביטחון.

ישראל, בבקשה.

אומר כמה נקודות קצרות. נקודה ראשונה, אני מציע לקיים דיון עם היועץ המשפטי לממשלה. אני מכיר לפחות שלושה פרויקטים שעמיקם תקצב, לדעתי לפני שנתיים, ועד שהצלחנו להביא אותם לביצוע, בגלל בעיות משפטיות כאלה ואחרות, לקח המון זמן. מדובר בסכנת חיי אדם. למשל מצלמה באזור שילה, אפילו גדר ביטחון בפסגות שהיא גדר קיימת לדעתי 20 שנה והיא פשוט לא עבדה. בא עמיקם והציע לחדש את הגדר, ואמרו לו לא. אלה דברים שהם מצילי חיים, ואם זה לא יתוקן מלמעלה בהגדרות – אני יכול לתת פה דוגמאות, אבל כמו שאמרו פה, לא כדאי להיכנס לפרטים. יש הרבה מאוד כאלה, שגם כאשר מתקצבים אנחנו לא מצליחים לבצע. זה דיון אצל היועץ המשפטי לממשלה, אחרת זה לא יעזור.

הרבה פעמים אנחנו מעלים דרישה מבצעית כדי שיינתן אישור עלייה לקרקע בהוצאת צו אלוף, והרבה דמ"צים שלנו כהגמ"ר מגיעים בסוף למשרד המשפטים ויכולים לשבת שם.

אנחנו מדברים כבר חמש שנים שתשים דבר זמני. אתה לוקח בטונדה, כמו שמע"צ שמים על בטונדות קווים שלמים של חשמל בכל תיקוני הכבישים. אתה לוקח בטונדה, שם עליה מוט ושם מצלמה.

אני אחדד. אחרי החדירה הראשונה לעלי, בגבעת היובל, שהיא לא מוגדרת בין 40 המאחזים אבל היא שכונה שהיא לא חוקית, אנחנו הבנו את הפערים שיש שם מול מרכיבי הביטחון. אמרנו שכמענה מיידי נשים תלתלית. לטובת הדבר הזה היינו צריכים להוציא צו אלוף שמצריך את כל התהליך של דמ"צ. קיבלנו את צו האלוף, בדרך הייתה עוד חדירה ושם המח"ט קיבל החלטה לפרוס את זה, החלטה שמנעה את החדירה, לפני שצו האלוף יצא.

אז אתם שם שמתם דבר זמני?

כן. תלתלית שצריכה צו אלוף, כמו כל דבר.

אבל זה חונה כרגע במשרד המשפטים וקיבלתם תשובה שלילית?

לא, יש צו אלוף. ישראל נגע בתהליך, והוא צודק. התהליך הוא ארוך מדי.

התהליך הוא ארוך, למען האמת, לא רק בגלל משרד המשפטים. הרבה מאוד בעיות בירוקרטיה בתוך המערכת פנימה. דמ"צ שלוקח מעל שנה – כבר שכחו מהאירוע.

שלמה וישראל, אני מבקש רשימה מדויקת של דברים שעוכבו על-ידי גורמי המערכת המשפטית.

יש רשימה.

תעבירו אלינו ואנחנו ניקח את זה כסדר-יום לפנייה אליו. תעבירו לוועדה בבקשה רשימה של אותם פרויקטים שהם צורך ביטחוני והם עוכבו על-ידי המערכת המשפטית. טוב שתעבירו אותה גם לאלוף, ואז האלוף ישקול בדעתו. אני מבין שהוא לא אוהב להוציא צווי אלוף.

הוא לא יצליח להוציא.

הבנתי.

עוד כמה נקודות קצרות. האחת היא הגדרות של פיקוד העורף לנושא כיתת כוננות. עכשיו יש גם נושא של רבש"צים בתוך הגדר. אני לא מתכוון להיכנס, אני גם לא מתכוון להחליט מה סדר העדיפות הביטחוני, מה עושים ואיפה יותר מסוכן. אבל צריך הגדרות. אם מוציאים מכתב, שמהיום הרבש"צ עובד בתקן של 70% משרה, והיישוב אומר שהוא לא יודע להחזיק כזה רבש"צ, אז תגדירו, או שאין רבש"צ. מישהו צריך לקחת את האחריות.

מה זאת אומרת לא יודע להחזיק?

רבש"צ שעובד בחצי משרה, תגידו לו: אני רוצה שתהיה פה איקס שעות, מה החובות שלך. תגדיר מסמך מפרט חדש.

זה נכון. הגדרת 50% רבש"צ – עסקנו בזה לפני שלוש שנים, ב"צוק איתן", כאשר הייתה קביעה, שאחר כך בוטלה על-ידי שר הביטחון הקודם, שמ-5 או 7 ק"מ יהיו 50% ביישובי פתחת שלום, ואז הייתה מהומה וחזרו בהם. אבל צודק סגן ראש מועצה אזורית מטה בנימין, תנו לזה את הגדרות המינימום שהוא מחויב בהן. חצי מהזמן הוא יגדל תרנגולות בלול, חצי מהזמן הוא יעבוד בחקלאות שלו, חצי מהזמן הוא יפעיל את המרכול אחר הצהריים. אבל שיהיו לו ההגדרות, כי בלילה הוא מתרוצץ ומחליף שומרים ומכניס עובדים. הוא מבחינתו לא ירד ברמת האחריות. אם תהיה הגדרה כלשהי של רמת האחריות שלו ב-50%, זה יסייע לסיפור הזה, מה פירוש 50%, ואתם גם תוכלו לבדוק אותו. האם הוא בדק את הגדר לא ארבע פעמים בלילה אלא פעמיים בלילה. זאת אומרת, אם ניתן יהיה לייצר מה פירוש 75%, מה פירוש 50%, זה יסייע לפתרון הסיפור הזה. אני בהחלט מקבל את סדרי העדיפויות שלכם, אני לא בא לבעוט בהם, אבל הם יאפשרו את קיום העניין ביחסיות הזאת.

שתי נקודות אחרונות. זיהוי מרחוק – אנחנו עשינו עבודה יחד עם גולן, להסתכל על אזורים. זה יחסוך הרבה כסף. במקום להסתכל על יישוב מסוים, להסתכל על סל, לא על הביצים שבסל. אני מציע לתעדף את זה גם תקציבית, זה יחסוך המון כסף, במקום להסתכל על כל יישוב.

אני מבקש להעיר הערה. אני לא חושב שיש פה מישהו שיכול להתחרות עם עמיקם בחיזוק ביטחון בהתיישבות, אבל אני חולק על האמירה שצריך להסתכל על סך הדברים שקורים ביו"ש, על חיזוק הכבישים ועל תאורה וכו'. אלה דברים נכונים, אבל זה שמשרד התחבורה 20 שנה לא סולל כבישים ביו"ש וזה שתחבורה בכלל צריכה לעבור דרך ביטחון, כי אחרת זה לא קורה, זו נקודה רעה. ברוך ה' עמיקם יודע להפעיל את זה, אבל זאת לא נקודת זכות לנו כמדינה. אנחנו משלימים פערים של משרדים אחרים, כי כמו שאיתן אמר, לא עושים. גם תחבורה וגם חינוך. גם תאורת כבישים, אין תאורת כבישים אז אנחנו עושים תאורה ומוחאים לעצמנו כפיים. אז ברוך ה' עמיקם יודע לעשות את זה, אבל זה לא לגדולתנו, זה לצערנו, כי משרדים אחרים לא עושים את מה שהם עושים.

ההערה האחרונה היא מאוד נכונה. היא קשורה גם לישיבות אחרות שאנחנו עושים. אנחנו כרגע דוחפים גם תוכנית אב לכבישים דרך גורמים אחרים. סוף-סוף המשרד למטרופולין תוכנית אב לירושלים קיבל ממשרד התחבורה. כסף עוד אין שם, יהיו שם אולי 10 מיליון תכנון על הכול, שזה בוודאי משהו מתארי. הערה נכונה. לכאורה יוצא גם תקשורתית שכאילו מושקעים ביו"ש מיליונים על מיליונים, שזו עבודת תשתית שמיליארדים יוצאים בגליל, בנגב, במרכז הארץ, ואפילו למעברים של הפלסטינים והכול בסדר ונכון, אבל לא יוצא לצורך אקוטי של מרקם חיים תחבורתי.

ליאור, אני מבקש שתצאו מפה עם שני דברים. האחד, גם לכיוון שלכם עוד פעם לחשוב על 45 האלה שטמונים ב-flat של ועדת הכספים. צריך לקיים דיון עם המנכ"ל, עם עפר, עם מי שתחליטי. כי ראית כמה זה הרסני, גם בהיבט של הצלת חיים, 45 מיליון למיגון הניוד, גם בהיבט של בטיחות.

דבר שני, בנושא מרכיבי הביטחון. תפתחו את הראש. אני לא יודע אם זה לא יחייב שינוי זה או אחר בתוך תקציבי 15 או 16 בתעדופים. לחילופין לכיוון 2018, בהחלט מבחינתי בראייה של הוועדה זה גם מה שדורש אולי פריצת תקרת הזכוכית ולבחון. לדעת שהסיפור הזה של מרכיבי ביטחון – ואני בפירוש אומר גבול הצפון מסיבות שלו ביהודה ושומרון, תרצי גם תשימי בבט"פ אבל זו לא סמכותי פה להתעסק עם זה, וסדרי העדיפויות הם לא כאלה. צריך לקחת את זה לתשומת הלב, כי זה עניין של הצלת חיים. אני משחרר אותך, ותהיי לנו לעזר בשליחויות שאת עושה.

תודה.

שלמה, בבקשה.

אני אתחיל את דבריי בהכרת תודה לכל מי שיושב כאן, וכולם, במה שיש להם, עושים את המרב, ואפילו גם אם צריך לפזול הצדה לתקציבים אחרים ולצרף אותם בעקבות אירוע כזה או אחר, הדבר הזה נעשה. יש כבר בדיחה שחורה שמסתובבת בינינו, מי רוצה שישלימו לו מרכיבי ביטחון. קריית-ארבע קיבל מענה למשהו ספציפי, היה בנווה-צוף יקבל. למרות שעמיקם צפה את זה. הוא אילץ את המערכת הצבאית להכיר בנווה-צוף כצורך ביטחוני גדול. הבדיחה השחורה אומרת שעכשיו היישוב הבא שרוצה, שייכנס לרשימה. כי זה לא שלא רוצים, אין תקציבים להשקעה. לכן מניידים את המעט שיש בהתאם לאירועים.

זה כמו שאם יש ארבעה הרוגים עושים רמזור.

אני רואה שבילית הרבה אצל טרנר. כי גם עמיקם היה אצלה, וזאת התשובה שקיבלנו כשעמיקם בא להסביר מדוע צריך תאורה בצמתים וכבישים.

מה שנקרא מוקדי סיכון.

כן, כמה נהרגו בצומת.

כמו שאמרתי בפגישה אצל שר הביטחון בשבוע שעבר, צריך שקודם כל נדבר על מרכיבי ביטחון ביישובים ושאף אחד לא יסיט אותנו לא לתאורה ולא למיגון ירי. לא שזה לא חשוב, זה חיוני, זה נדרש. אבל אי אפשר כל הזמן לנפנף בדגל ההוא. אני חייב שניישר קו לגבי הנתונים המספריים. נאמרו פה מספרים שמתעתעים. אני מבין את הצד הזה של השולחן, שמייצג את מי ששלח אותו לכאן, קרי את משרד הביטחון, מערכת הביטחון, שר הביטחון. אבל אני אומר כאן דברים שאולי סותרים את מה שנאמר כאן בכל מה שקשור למספרים.

תקציבים קואליציוניים, כפי שאמרתי אצל השר, לא יכולים למנות כתקציב של משרד הביטחון, עם כל הכבוד. אנחנו מודים למשרד הביטחון שהסכים להעביר את זה דרך המשפך שלו. אני מודה למועצת יש"ע שאולצה – לא הסכימה, ואני אומר את זה מהבית – בתקציב הקואליציוני הקודם לשים נתח למרכיבי ביטחון, דבר שלא יקרה בקואליציוני הבא. נאמר לי בצורה מפורשת, אז אני אומר את זה גם בצורה מפורשת. מכאן שהמצוקה תהיה עוד יותר רחבה. לכן כשתגובת משרד הביטחון לכתבה בנושא מרכיבי ביטחון היא שהוקצו 90 מיליון ואושרו 110 ל-2017 ועוד 110 ל-2018, בואו נפזר את הענן. ה-90 הם קואליציוניים, ולכן נמחק.

מה זה נמחק?

נמחק הכוונה שזה לא תקציב של מערכת הביטחון.

זה תקציב שמדינת ישראל שבאה לתת אותו צבוע לסימון.

תקציב קואליציוני הוא לא תקציב משרד הביטחון. התקציב של 110 מיליון, שזו התגובה השנייה, החלק השני של התגובה, בואו נקרא לילד בשמו.

105, 16, ועוד 10 אצל עמיקם.

הסוגיה של התקציב הזה, הסוגיה של 20 המיליון שהועברו מתוך התקציב הזה ליחידה להתיישבות, תרגיל חשבי יוצא מן הכלל. אני לא מייחס לך אותו, כי הוא טרם תקופתך לדעתי. מה נעשה פה בעצם? תקציב משרד הביטחון, היחידה להתיישבות, טרם כל הדבר הזה, הוא 23 מיליון שקלים לכלל הארץ. והשאלה שלך הייתה במקום. באים ואומרים לך: חיזקנו את היחידה להתיישבות, הוספנו שבעה. להתיישבות הכללית בכל הארץ בסך הכול ירדו ב-13 מיליון שקלים. אם הוספת 20 מתוך ה-110, והשארת את עמיקם כמו שהוא, אז זה 43. בפועל 43 נהיה 30, אפרופו תרגילים. עכשיו אני מבין את כל מי שרוצה להציג את ההעצמה ואת החיזוק. אבל עובדתית אבדנו, אפרופו תרגילים חשבונאיים.

הנקודה הבאה היא בכל מה שנוגע ל-358 מיליון שקלים. מתוך 110 מיליון שקלים, אני יודע לסמן 16 מיליון שקל להתעצמות, והשאר לשוטף. רוצים להוסיף 5 מיליון של בית-אל, נוסיף. אני שואל שאלה אחרת, ואני חושב שזאת שאלה אמיתית שצריכה לעניין את כולם, בהינתן 110 ועוד 90 וכו', בכמה הצטמצמה התוכנית שאנחנו מוכוונים אליה, של 318 מיליון שקל? כמעט ולא כלום. אולי ב-16 מיליון שקלים.

התעצמה, לא הצטמצמה.

התעצמה בגלל עלות השב"מ האמיתית. התשובה היא פשוטה, הפערים הם אדירים.

זאת אומרת שבעצם רק 5% מהצורך תוקצב. אם הצורך להתעצמות הוא 318, ותוקצב 15, זה 5%.

גם הוא לא בהכרח הלך למשימות האלה שבתוך ה-318, אבל חלק מזה.

סדר עדיפות למרכיבי ביטחון. אני מקווה ששר הביטחון בדיון הקרוב שדובר עליו, ואני אומר בצורה עדינה, ישים מעט את יו"ש בפוקוס מסיבה פשוטה. יש אמירה של הדרג הצבאי ויש אמירה של הדרג הפוליטי הביטחוני. שר הביטחון סיווג אחרת את יו"ש. אגב, התוצאה היא לא דרמטית. בנייר שהכנתי גם לדיון אצל השר וגם נתתי למוטי, כתבתי כך: תקציבי היחידה להתיישבות, עד 2016, בלי לבדוק אותו, 50% ביו"ש. אני לא טועה, נכון? אתה אמרת 40% פלוס, נושק ל-50%. תכפילו בשלושה, תמיד באיגומים. ב-2017 מדובר ב-10%. אני מקווה ששר הביטחון רואה את הנייר שנשלח לכנסת על-ידי לשכת הרמטכ"ל. אני מקווה שהדבר הזה יילקח בחשבון.

נקודה לפני אחרונה לעמיקם. הגדלת תקציב, התייחסתי לגבי התרגיל. אתה לא אשם, אתה בסוף קיבלת את הסך הכול ויצאת לדרך. נתת דוגמה של תקציב חוסן יישובי, שאתה נכנס גם לנושא. ישראל סימן לי, שמכאן והלאה מוטי מוציא את זה להתיישבות ואני מתחיל להישאל שאלות איך זה, ואני לא יודע. תקציב עמיקם ל-2017 בנוי משלב א' ושלב ב'. שלב א' מתוקצב, שלב ב' לא מתוקצב. איו"ש בשלב ב' לא מתוקצב. אז לא להפנות ולא ראשי מועצות. אין תקציב בנושא חוסן ל-2017 בשלב זה. אם יהיה תקציב, אם יוסת תקציב, זה משהו אחר. יש לעמיקם תוכנית, ואני מברך על היוזמה של המרכיב החדש שהוכנס.

לגבי 19 מיליון שקלים שעמיקם אומר שיושקעו ב-2017, אני חולק על זה, בהתייחס למה שאמרתי לפני כן. כל משימה שאושרה טרם 2017, היא מבחינתי לא תקציב 2017. אם המימוש הוא 2017, אנחנו לא נמנה את זה בתקציב 2017. תקציב 2017 במקרה הטוב הוא ארבעה מיליון שקל. להבנתי שלושה, ארבעה מיליון במקסימום ולא יותר מזה מהיחידה להתיישבות. מי שרוצה להתעמת עם הנתונים, קיבלתי את הנתונים שהוצגו לעוזר השר, עברתי עליהם, אני יכול להעיר הערות.

אני חוזר ואומר, דבר שאולי היה צריך לומר נציג הצבא ואני יכול להבין שהוא לא אומר את זה. לאלוף הפיקוד, למפקדים בשטח, לא נותנים כלים לממש את אחריותם בהגנת היישוב. חד וחלק. הסיור הצבאי שהיה בנווה-צוף בשבת, בשל הערכת מצב של המח"ט הוא היה ביישוב. אם תשאלו את המח"ט איפה הוא היה רוצה לראות אותו, בקובה אולי או בפאתי קובה ולא בתוך היישוב נווה-צוף, ששם גם ככה לא נעשה בו שימוש. אני אומר את זה, כי כשהוא מנתח את היישוב ורואה שאין תנועת יהודים בחוץ בשבת, אז הוא עושה את מה שהוא עושה. אבל עובדתית הוא היה צריך להיות במקום אחר.

זה שייך לתפיסת הביטחון.

אבל היא מושלכת מהאין-תקציב.

הוועדה הזאת עושה הרבה מאוד דיונים בהרבה תחומים שקשורים לדברים די משותפים. היום זה מרכיבי הביטחון, פעם אחרת זה על הצירים, פעם אחרת זה על דברים נוספים שבסופו של דבר אמורים לתת אותה מטרה, לתת יותר הגנה וביטחון לתושבים, לאנשים שמסתובבים בשטחי יהודה ושומרון. אני לא יודע אם המערכת עשתה את זה, אבל אנחנו לא עשינו דיון לשמוע הצגה עדכנית של כלל האיומים ואיום הייחוס ביהודה ושומרון. לא נפרט פה את מצע הדיון הזה. אם תסכים, שם אמור להיכנס הכול, גם דברים שמשפיעים על היישוב הבודד, כמו שאמר עמיקם, גם הצירים וגם דברים אחרים. כי בכל דיון אנחנו שומעים שאנחנו חיים במצב של חסר. אמרת 5% מכל התקציב. חסר משווע. אני חושב שחלק מהפיקח של הוועדה זה לבדוק. עכשיו אומרים פה חוסן יישובי. זה חשוב מאוד, אבל האם שווה עכשיו לשים שקל על חוסן יישובי או יותר שווה לשים עוד שקל על מצלמה בכניסה ליישוב. זו דוגמה. לא עושים כל יומיים כזה דיון. מזמן לא עשינו דיון כזה, וצריך לעשות דיון כולל על האיום ועל איום הייחוס, ואולי בהמשך נעשה דיון למה מהאיום ואיום הייחוס יש מענה ולמה אין מענה, למה יש מענה חלקי, ואולי נוכל לתת המלצה יותר אינטליגנטית למערכת מה לעשות.

אתה צודק. לכן ביקשנו גם שיהיה ועמ"ש מודיעין, לא במסגרת ועדת המשנה הזאת, לעיסוק במכלול האיומים ביהודה ושומרון. בין היתר אני מניח שיציגו גם את מה שאתה אומר.

אני חושב שזה צריך להיות פה. שם זה משהו אחר.

לכן גם רציתי להתחיל בנתוני מודיעין, סטטיסטיקות והתרעות. כל מה שנותר לי לסכם ביחס אליך, שבמושב החורף נקיים שש ישיבות בחודש. אני מתייחס לסטטיסטיקות. בשנת העבודה 2016 עשינו 27 ישיבות ועמ"ש יו"ש. ועדות אחרות עשו 1 או 2, 4 או 7, ואולי הבאה אחרינו עשתה 16. אני רוצה להגיע ל-12 חודשים כפול 4, שזה 48. המינימום 24.

סיכום קצר. דבר ראשון, להתחיל בהכרת הטוב והתודה לכל מי שנמצאים פה והם עושים ועושים יותר ויוזמים, מראש היחידה להתיישבות והעוזרת שלו ואחרים, וגם המל"ל. ראוי לציין את ווה, שנכנס פה לעומקם של דברים במל"ל בתחומים שונים, וגם אתה איתן, וכך גם פיקוד העורף לאורך השנים, פיקוד המרכז וגם את"ק.

דבר שני, לטקו, אנחנו לא מתעלמים, ואתה יודע את זה היטב, ואני חושב שיש לוועדה הזאת אותו יתרון שהוא יתרון המקצועיות של ועדת החוץ והביטחון, גם הצרכים של מרכיבי הביטחון, גם בגזרות האחרות ואיזשהו תכלול. הוועדה יודעת להגיד, במידה מסוימת אולי יותר טוב ממערכת הביטחון, ולפעמים להסב מהצד את הדעת איפה האיום הוא אולי יותר גדול, אם בצפון או בדרום, או לצורך העניין מה יזדקקו כדי להגן על שדה התעופה. זרקתי לגזרה אחרת לגמרי.

אני עובר עכשיו ליו"ש. איום החדירה בפיגועי ההרג ביהודה ושומרון הם מוחשיים ומיידיים, ולצערנו, והציג את זה פה פיקוד המרכז בהתחלה, רק בשנתיים האחרונות ולפני כן חווים אותם עם הרוגים ופצועים. זה שייך לכל המציאות הכוללת. אומנם הייתה עלייה בתקציב מרכיבי הביטחון, אבל אני חושב שיחסית לשנים של אנורקסיה שהיו לפני כן בקדנציה הקודמת, אין הקומץ משביע את הארי.

מה שאני מבקש, וזה אולי תורף הוועדה הזאת, שאני עוד לא יודע להגיד מתי נעשה את ועדת המעקב עליה, זה כן להשפיע ולפרוץ. אני אומר את זה לכולנו, ואמרתי גם לנציגת האוצר. אני כן תולה תקוות בישיבה עם שר הביטחון. אני גם באופן אישי אשתדל לדבר אתו. לא ידעתי על הישיבה ב-5.9, וחשוב להביע בה את אותם דברים שהושגו כבר בהבנה בינואר 2016, מה אדום, מה צהוב, מה ירוק. בין אלה שהם פה מפיקוד המרכז ומיו"ש, בין אלה שמתייחסים לכל המדינה, עמיקם ומל"ל.

מי יעלה את זה לקבינט? כמו מיגון הניוד או כמו תאורה, הרי אתה מבין שמי שיעלה את זה יצטרך לדחוף את היד לכיס, ומכאן אולי החשש.

אני מודה שאתמול דיברתי עם אנשי ראש הממשלה, ואולי גם היום, ואנחנו נראה. יכול להיות שיעלו את זה, לצורך העניין אני, שר החינוך ושר הביטחון. כולם. אני לעצמי רשמתי לפנות לשלושה שרים.

דבר נוסף, כן הייתי מבקש לקבל לוועדה מצד פיקוד המרכז את סיכומי האלוף שלכם ביחס לאיומים, ביחס לסטטיסטיקות, ביחס להתרעות, את תפיסת האלוף ביחס להתיישבות. שיהיה לנו נייר שאנחנו יכולים אתו לפנות גם לשר הביטחון בצורה גם רשמית וגם מדויקת בסטטיסטיקות של הפיגועים והאיומים והערכת המצב והתפיסה.

דבר שני, מצד פיקוד העורף, עמיקם ואחרים, לקבל את תוכנית העבודה שלכם למיגון ההתיישבות, את הצורך ואולי אתו את המתוקצב. כך גם בסדר העדיפויות שאתם תגדירו. אמרתי אדום, צהוב, ירוק, אתם תגדירו 1, 2, 3 או מה שאתם רואים כצורך להבקיע בתקציב.

פיקוד המרכז, גם פיקוד העורף, ההתייחסות לאותם יישובים שהם אינם סטטוטוריים, ואני עשיתי בזה הפרדה, שהם על אדמות מדינה. גם דוח טליה ששון אפילו נתן סדרי עדיפויות אחרים, הבקענו את זה בתב"ע של צופית, של המכינה הקדם-צבאית. כי היה ברור, גם מתוך דוח טליה ששון, שהמקום הזה הוא על אדמות מדינה. לצורך העניין, מה שהוא על אדמות מדינה ויש מאמצים להשגת התב"ע אליו, זה כמרכיב ראשוני, ולו לאמצעי ביטחון ניידים, לאמצעי ביטחון מינימאליים. כשם שנוקטים את הדברים הללו גם בדברים אחרים. לטקו הזכיר מטפורה מבטיחות בדרכים, ואני מזכיר מטפורה מטיפול בסודנים ואריתריאים לא חוקיים ואתה נותן להם עדיין שירותי בריאות וחינוך והכול, כי הם אצלך ואתה לוקח על אחריותך את הסיוע להם. אם זה טוב או רע, כל אחד יסייר שם בדרום תל-אביב וירגיש כפי שהוא מרגיש.

המאחזים והתשובות אליהם הם כן שאלה שנעלה אותה ונבקש גם מכם, ונבקש גם מכם להתייחס אליה בהמלצות שלכם לישיבה עם השר. מי שיעלה לשר, פיקוד העורף, גולן, או היחידה להתיישבות והמל"ל, לתת לדבר הזה את מענה המינימום. מהו מענה המינימום שאתה אומר להגנתם של 110 משפחות, וגם זה בסדר העדיפויות.

פיקוד העורף אמר את זה.

בעניין המל"ל, הייתה פה הערה כשלא היית, לטקו, שאיתן אמר ושתק, כי נכנס לפה עיתונאי, שיש הקשר בין פח"עי לפלילי. אני לא יודע אם התכוונת ליו"ש שאנחנו מכירים שנים רבות, או אם התכוונת לגליל או לשניהם. כי נדמה לי שרמזת לשניהם. אני חושב ששם הצרה היא גדולה, ואני הרגשתי שאני לא יודע להשפיע עליה ולעשות שם קצת יותר טוב. אחר כך זה משפיע על המוטיבציה של הילדים שלהם להתגייס לצה"ל ביסוד-המעלה ובראש-פינה. אז אולי זה יכול לעבור לחוץ וביטחון. אני מחפש את ההקשר.

מל"ל, להשפיע על תקציב 2018 עד כמה שאתם יודעים אל מול משרד ראש הממשלה ונושא מרכיבי הביטחון. לנסות להשפיע על ההבקעה של 45 מיליון, שאני עוד לא מוצא את הדרכים איך אני עושה את זה. יש לי דרך אחת שאני חושב עליה כרגע, אבל לא הצלחנו מאז פסח, איך משחררים את 45 המיליון האלה או את ה-flat הזה שתקוע בוועדת הכספים, כי זה משפיע על הבטיחות, על הביטחון ועל ההתרסקות של שניים או שלושה מפעלים.

דבר אחרון, איתן, אני לא יודע מה תוצאות הסיור אתמול בדרום מדבר יהודה. שמים עכשיו 3.8 במיגון של רצועת עזה בסופו של יום, אבל לא דומה האיום בכלל. אנחנו ביהודה ושומרון שולטים גם בצד השני, אנחנו מסוגלים בדרכים רבות ואחרות, זה לא המקום וזו לא הישיבה. אני בעצמי יודע לחשוב על שלושה דברים איך לבלום או ליצור שליטה חלקית במי שחודר. כל מי שחודר ממדבר יהודה או חדר לפיגועים הקשים של שרונה או מקום אחר, חדר רכוב, דרך נתיב אחד או שניים. אנשים שם לא מרבים ללכת רגלית בשביל להגיע לתל-אביב, ולכן בלימת צירי הרכב ואכיפתם אינה מצריכה חומה רציפה ואפשר בדרכים אחרות, מצלמות והזנקה. לא אאריך בזה כרגע, כי זה לא יסוד העניין, אבל סדרי העדיפויות של במה משקיעים בסוף, מדינת ישראל, מערכת הביטחון, מחייבים חשיבה נוספת, בלי קשר לשיקולים הירוקים.

בסופו של דבר נמשיך לפעול כולנו מתוך אותה הכרה, להגדלת תקציבי מרכיבי הביטחון. אני באמת סומך פה על האנשים ולמדתי מהם הרבה. כי זה צורך, ונשתדל לפרוץ את התקרה הזאת כדי שיהיו יותר מרכיבי ביטחון לנהל סיכונים ולא לנהוג בחוסר אחריות בנושא הביטחון של היישובים. יישובי הסְפר בכלל, ובפרט ביישובי יו"ש. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.