פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-10-25OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 458

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, ז' בתשרי התשע"ח (27 בספטמבר 2017), שעה 10:30

1. תקנות החברות (אגרות לעניין חברה לתועלת הציבור) (ביטול), התשע"ז - 2017

2. תקנות העמותות (אגרות) (תיקון), התשע"ז - 2017

3. תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשע"ז - 2017

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

אורי מקלב

האני ואקד - מנהל מחלקה משפטית- רשם החברות, משרד המשפטים

אלה בן ברוך - מתמחה רשות התאגידים, משרד המשפטים

יהודה כץ - יועץ משפטי בכיר - יחידת רשם החברות, משרד המשפטים

לירון מגן - מתמחה - יחידת רשם החברות, משרד המשפטים

אביבה ברוך זגייה - רשם החברות, משרד המשפטים

אייל טולדו - רפרנט משרדים מנהליים באגף תקציבים, משרד האוצר

אייל גלובוס - ראש רשות התאגידים, רשות התאגידים

אביטל שרייבר - סגנית ראש רשות התאגידים מלכרי, רשות התאגידים

גלי גרוס - יועצת משפטית, רשות התאגידים

מוריה אשל - מנהל מחלקת בחינה, רשות התאגידים

יפית בבילה שמר - לשכה משפטית, רשות התאגידים

טלי זיבת - רע"נ פיקוח וניהול, רשות התאגידים

צח ברקי - סמנכ"ל בכיר, מנהל אגף כלכלה מידע ומחקר

יוסי אוחנה - יועץ לתכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי

מבשרת נבו - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את דן אנד ברדסטריט

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

יפעת קדם

תקנות החברות (אגרות לעניין חברה לתועלת הציבור) (ביטול), התשע"ז - 2017

בוקר טוב לחברי אורי מקלב ולאלה שיצטרפו. מי יציג?

אנחנו באנו כאן באיזו שהיא מגמה - הן בתחום החברות - גם של פישוט, גם של האחדה, ובמסגרת הזאת, בתיאום עם ועדת האגרות במשרד האוצר, הפחתה באגרות בשני התחומים. את ההפחתה הכוללת של הסכומים בהצעה הזאת שלנו, של האגרות, אנחנו מעריכים בכ-4 מיליון ₪ בשנה. ההפחתה בתחום של העמותות היא של כ-800 אלף ₪. שם המספרים הם הרבה יותר נמוכים.

גם אם נדבר על ה-4 מיליון - - זה משרד המשפטים, נכון?

כן.

גם 4 מיליון זה המון בשבילכם. מה תעשו עם יהיה חוסר כסף פתאום?

אנחנו נסתדר.

תסתדרו?

אנחנו נסתדר.

בהקשר הזה אנחנו נסתדר. זה בתיאום, יש את המקורות התקציביים, זה בסדר גמור.

אתה רוצה שהוא יחזיר לך?

לא, כרגע אנחנו לא מבקשים.

מתוך הבית? וואו, איזו נדיבות.

מדובר בהכנסות, לא בהוצאות. בגלל שהתהליך הזה נעשה לפני אישור תקציב המדינה האחרון, זה תואם באופן מלא. אנחנו חושבים שאלה צעדים מאוד נכונים בתהליך הזה.

האם בדרך כלל הכנסות כאלו מגיעות אליהם, או שהאוצר לוקח את ההכנסות?

במקרה של רשות התאגידים, ההכנסות שלהם יותר גדולות ממה שמוקצה להם מנגד, זאת אומרת, זה לא היה הכנסות מדינה, זה לא היה תקציב שלהם.

בכמה מדובר?

זה כמו דוחות של המשטרה. פעם הדוחות של המשטרה היו הולכים למשטרה, אז היו עושים הרבה דוחות כי המשטרה רצתה - - כשהאוצר ראה כי טוב, מה עשו? האוצר החליט, אם אני לא טועה, שכל הדוחות, הכסף הולך לאוצר, בלי לקשר למשטרה, יש לה את התקציב שלה. את הכסף האוצר לוקח. נכון?

בדוחות? זה פלילי.

בסדר, לא חשוב. פעם זה הלך למשטרה. היו כל מיני גופים. רק לגופים בודדים מאוד נותנים משק סגור. נדמה לי משהו על החופים, אם אני לא טועה.

יש כל מיני קרנות כאלו.

כן, קרנות כאלו.

ש"צובעים" את הכסף.

בדיוק, ש"צובעים", ואז ההכנסות הולכות כאילו לאותו דבר. פה, שוב, אם זה הלך למשרד המשפטים, זה כאילו ויתור שלהם על הכנסה, שזה גם כן הרבה. אם האוצר בין כה וכה לוקח, אז הוויתור הוא של האוצר. זה בסדר.

מה קורה אם לא עומדים ביעד? נניח שקבעו שהמשטרה צריכה להכניס 10 - -

לא קובעים, אסור לקבוע דבר כזה.

לתקציב השוטף.

באופן אמיתי אסור לקבוע, כי אז יוצא כאילו שוטרים עובדים כדי למלא דוחות, והוא צריך למלא בכל הימים.

לא נלך למשטרה. בוא תיקח תקציב של הרשויות המקומיות, תראה מה הצפי.

נניח ארנונה. אתה יודע כמה צריכה להיות ארנונה. אתה לא בונה על קנסות.

בפיקוח העירוני אתה בונה על קנסות, אתה רואה מה הצפי.

אני לא יודע אם מישהו בונה על קנסות. מה אם כולם יהיו בסדר? אני לא יודע אם בונים על קנסות באופן רשמי. רציתי רק לדעת אם משרד המשפטים הולך להתמוטט, כי 4 מיליון שקל זה הרבה כסף בשבילם.

אנחנו קיימנו לא מעט דיונים על רשות המיסים, מה הצפי בגבייה של מיסוי.

זה משהו אחר.

על איך נקבעת המשכורת של פקיד השומה, כמה אחוז מתוך המשכורת שלו בא מפרמיות, עמידה ביעדים, גם אם אין קשר. גילינו איך יש הלימה חזקה מאוד בין הצפי האישי, איך מתקדמים, איך מקבלים תקן. נעזוב את זה עכשיו, לא מדובר על זה כאן.

בסדר, השארנו כבדרך אגב.

לא קיבלנו תשובה, שאני חושב שהיא באה מתוך השאלה, כמה סך כל הגבייה היום מאגרות ברשות התאגידים.

אין לי את הנתונים האלה פה מולי. אני אשמח - -

על נושא אחד אני יודע כמה. נדמה לי שבנושא של הנסחים יש כמיליון בקשות בשנה. אם תכפיל את זה ב-10 שקלים, זה 10 מיליון. אם זה היה 11, מה שחשבו לעשות, אז היו מרוויחים עוד מיליון, אבל הורדנו את זה, זה חוזר להיות 10. שאר הדברים אני לא יודע, לא שאלתי.

אני יכולה להתייחס באופן - -

תעני על כמה דברים. מעניין אותנו לקבל איזו תמונה, על-מנת שנדע על מה מדובר לפני שאנחנו נכנסים לגופו של הדיון. בכמה מדובר? אני מניח שמדובר ב-40 אלף עמותות, ב-41 אלף עמותות.

אני אתן איזה שהוא מבט קצת יותר כולל.

אתה מדבר עכשיו על עמותות. אני דיברתי על החלק הראשון. אני דיברתי על חברות. בוא נעשה סדר.

אני אנסה קצת. כמו שאמר נציג האוצר, גם אנחנו לא באנו מוכנים לדיון בהקשר היותר רחב, אבל אני אגיד באופן כללי. אנחנו גובים, בין היתר, גם אגרות שירותים, כשאנחנו מאוד מאוד מקפידים שיהיה קשר בין הגבייה, וזה חלק מהמהלך שאנחנו עושים, בין השירות שאנחנו נותנים, לבין העלות שלו. גם כאן, למשל, עשינו מהלך של הפחתה. באנו ואמרנו שאנחנו מנסים לייעל את הדברים, לעשות את הדברים בצורה מקוונת, וגם לעודד. ב-long run, בטווח הארוך, כשהמסות הן גדולות, יש כאן הפחתה בעלויות שלנו כאשר הדברים נעשים מקוונים. לכן, וזה בא מתוך כוונה לעודד, עשינו הפחתה של 15%. כלומר, אנחנו מנסים לשמור על קשר, כפי שידוע לכם כמובן, אז לא חייב להיות - -

תחת הכובע שלך יש גם את החברות וגם את העמותות.

גם את החברות וגם את העמותות. ההיבט הכולל שאנחנו גובים - -

יש איזה אגרות של עסקים - -?

משכונות ושותפויות. אנחנו עושים תיקון כולל של הסכומים. זה חלק ממדיניות כללית של רשות התאגידים. על פי דין חלק מהתקנות מגיעות לוועדת חוקה, חלק לוועדת כספים.

כמובן שמעבר לקשר בין הדברים יש גם שיקולי מדיניות, למשל נושא של עידוד מקוונות וכדומה. ניסינו גם כאן לקשר בין חברות לבין עמותות, כשכאן, למשל, יש שיקול של מדיניות. למשל, בנושא של עמותות - לבקשה שגם באה מנציגים בכנסת - אנחנו השווינו את האגרה בהיבט מסוים, שהייתה קצת יותר גבוהה בעמותות, נדמה לי בפער של כ-150 שקלים, לחברות, כחלק משיקול של מדיניות, למרות שאני אומר בצורה מפורשת, לכאורה יש הצדקה כלכלית בעמותות, כיוון שזה יותר מורכב בהיבטים האלה, לגבות אגרה יותר נכונה. כלומר, זה לא רק שיקול כלכלי טהור - כמובן זה גם בתיאום עם משרד האוצר – אלא שיקול של מדיניות שהיא מעבר להיבט הכלכלי הצר. כשאני חוזר בסופו של דבר לכלל, אנחנו גובים סדר גודל של כ-300 מיליון ₪ בשנה, כשהחלק העיקרי שלו הוא כמובן בתחום החברות. אני אומר נתון זהיר. כ-50 מיליון ש"ח זה על חובות עבר שאנחנו גובים באיזה שהם מאמצים. אנחנו עושים על חובות מלפני שנים, לא חובות שוטפים. חלק מתוך הסכום זה אגרות עבור הפעולות, חלק זה אגרות ספציפיות לגבי שירותים. אין לי כרגע בדיוק את הפירוט, אני רק יכול להגיד שבאופן טבעי החלק של העמותות הוא הרבה יותר קטן מתוך החברות.

סביב 14 מיליון אגרות שוטפות, סביב מיליונים בודדים עבור אגרות שירות. בתחום של העמותות אין ספק שסכומי הגבייה לא מכסים את ההוצאות של יחידת רשם העמותות. זאת אומרת, השיקול הוא לא שזה יכסה את ההוצאות.

כאחד שלא למד ליבה, אם אנחנו לוקחים 20 אלף עמותות, אם אני מחלק את ה-14 מיליון בממוצע של הגבייה, זה 1,400 שקל לשנה.

זאת אגרה מופחתת.

אגרות מינימום.

אני אומר שזה בערך. תלוי אם כולם משלמים מראש, אם לא משלמים מראש. אני עושה ממוצע. כפי שאתם כתבתם פה, התשלום הגבוה היה עד היום 1,592, המופחת יותר היה 1,300. לקחתי ממוצע של 1,400, קיבלתי את זה. אנחנו מדברים על 20 אלף העמותות הגדולות ביותר.

לא, ה-20 אלף זה כל האוכלוסייה שבעצם משלמת.

משלמת, לא מצהירה.

40 אלף עמותות יש במאגר, מתוכן כ-20 אלף הן בכלל לא בקשר איתנו. זה חלק מהסיבה לתיקון פה. 20 אלף הן מתחת לרדאר באופן מוחלט. הן לא מדווחות, הן לא משלמות, הן לא נותנות תצהיר.

אני גם לא בטוח שהן קיימות אפילו.

הן כנראה לא קיימות. מתוך ה-20 אלף שנשארו, אני חושבת שפחות או יותר חצי חצי, אולי 40/60 משלמות, החלק האחר זכאי לפטור.

לא מתחלק לי ה-14 מיליון.

למה?

תעשי חשבון.

אם יש כ-10 אלפים שמשלמות בפועל, אז כפול סדר גודל של 1,400, 1.5000 - אני פחות מומחה מאדוני - זה יוצא 14 מיליון.

אתה מדבר על ה-20 אלף. איפה ה-300?

ה-300 כרגע לא קיימים. אנחנו לא הולכים במספרים מוערכים.

8,750 עמותות משלמות 1,600 שקל. אם תגיד 1,300, אז זה 9,000. ה-14 מיליון שאביטל אמרה - -

14,15 מיליון זה הסכום.

והשאר, היתרה מתוך ה-17,18,19 אלף עמותות שהן בקשר איתנו, חלקן זכאיות לפטור.

עכשיו, העמותות האלו - -

זה בערך חצי.

ה-50% מהעמותות שאין לכם קשר איתן, מה עושים כדי שכן יהיה קשר, שתדעו? אם הן לא קיימות – שיימחקו, כי זה סתם מכביד. אם הן קיימות, למה הן מתחת לרדאר ולא מעל לרדאר?

אנחנו עכשיו פועלים גם בעניין הזה. אנחנו בשלבים כרגע בתוך משרד המשפטים לאיזה שהוא מהלך מקיף בנושא הזה. החלק הקטן שמוצע כאן לפניכם, שנועד גם להתחבר למהלך היותר גדול שלנו שכרגע לא בפניכם כי הוא עדיין לא גובש, כולל גם ניסיון לעודד עמותה להיות בקשר איתנו. היום למעשה עמותה, גם אם לאחר מספר שנים היא תעלה לרדאר שלנו ונגיד לה למה היא לא שילמה, יכולה בדיעבד להמציא לנו את הפטור. את האפשרות הזאת אנחנו רוצים לסגור. אנחנו מאפשרים איזה שהוא פרק זמן של מספר שנים, של 5 שנים, לאפשר לאנשים - -

אם העמותה קיימת, היא לא חייבת לדווח?

היא חייבת לדווח.

גם בזה אנחנו מטפלים.

העניין הוא שאם היא לא מדווחת, אז הסמכות - -

אין לכם סנקציות.

אם היא לא משתפת איתנו פעולה כשאנחנו פונים אליה, אז הסמכות הרלוונטית העיקרית שנותרת בידנו זה פירוק של העמותה. אם אין לנו מידע לגבי העמותה, יכול להיות שיש לה איזה נכס ואם נפרק אותה אנחנו לא נדע על זה, אנחנו נשאיר את הנכס באוויר.

כן, אבל מצד שני היא פועלת שלא באופן חוקי. לא יודע, היא עושה כל מיני פעילויות מתוך היותה עמותה. יכול להיות שכל הפעילויות האלו הן לא חוקיות כי אין לה שום אישור.

אנחנו כרגע, כמו שגם אייל ואביטל אמרו, באיזה שהוא מהלך כולל לטיפול בדבר הזה, כי זאת באמת תופעה שלא צריכה להיות. אנחנו מטפלים בה מכל מיני כיוונים. אנחנו קודם כל מנסים לעשות מיפוי מי העמותות שבאמת מתות כמו שאדוני אמר, ואז צריך אולי למחוק אותן ולהוציא אותן, ומי העמותות שהן פעילות אבל הן לא בקשר מולנו, ואז אנחנו מנסים לנקוט כלפיהן בסנקציות. אנחנו לא רוצים לתת להן ליהנות מהאפשרות להגיש את הפטור בדיעבד, אלא לקבוע איזה שהוא סכום סמלי. 350 שקל זה פחות או יותר מתקזז עם ההוצאות של לחתום על תצהיר מול עורך דין, או קצת מעבר לזה, כדי שיהיה להן תמריץ ברגע שהן לא פעילות. לא עכשיו להיכנס להליכי גבייה, אפילו על הסכום הקטן, אלא שהן יבואו, יתפרקו, ויהיה להן פטור מלא. המטרה שהמרשם שלנו ישקף. זאת המטרה. כמו שאמרתי, אנחנו פועלים בכמה כיוונים, כשהשלב הראשון הוא המיפוי של מי חי ומי מת.

עוד שאלה. חלק מהעמותות יש להן סעיף 46. נניח העמותה לא מדווחת - -

זה לא קורה.

הסעיף הזה מתבטל?

מה שקורה זה שכל העמותות שצריכות אישור ניהול תקין, ש-46 אישור ניהול תקין זה תנאי לו, מדווחות ומשלמות. הן אלו שמקבלות כספים מהמדינה ומתורמים פרטיים.

מתורמים בעיקר.

אנחנו מניחים שהרבה מאלו שלא עושות את זה הן כנראה מתות, כי כסף מהמדינה הן לא מקבלות.

יכול להיות שיש לעמותה שלא מדווחת, שהיא עמותה מתה מבחינתכם, חשבון בנק פעיל? יכול להיות דבר כזה?

במקרים חריגים מאוד. זה יכול להיות, אבל במקרים חריגים.

למה זה לא יכול להיות? נניח שהבנק דורש מסמכים רלוונטיים.

לא, רוב הבנקים - -

נניח שאדם הקים לפני 20 שנה עמותה. היא הייתה עמותה מאושרת ופעילה, אבל בשלב מסוים היא הפסיקה להיות פעילה. היה לה חשבון בנק. זאת אומרת, הוא הפסיק לעמוד איתכם בקשר, הוא לא מבקש 46, הוא לא צריך ניהול תקין, הוא גם לא משלם או מצהיר כל שנה את מה שאתם מבקשים, אבל הוא עדיין ממשיך בפעילות בנקאית, כזו או אחרת, עם חשבון פעיל.

האתגר הגדול שלנו הוא למצוא את העמותות הבודדות האלו. מרבית העמותות צריכות אישור ניהול תקין, כי זה רלוונטי לא רק לסעיף 46, זה רלוונטי לתמיכות מהמדינה, להקצאות קרקע של רשויות מקומיות. יש גם קרנות שדורשות את זה כתנאי להעברת כספים. רק עמותה, אם יש לה מקורות עצמאיים בלבד, שלא צריכה שום הקצאת קרקע, שום הטבה בארנונה, שום דבר - -

לא הקצאת קרקע. בוא נדבר על עמותה שמסיעת בהתנדבות בייעוץ לחיילים בודדים. לא ניקח את הקצאות קרקע. זאת עמותה שהיא פעילה.

והיא גם לא רוצה לתת הטבת מס.

זאת עמותה שמגייסת סטודנטים ללמוד בהתנדבות עם ילדים בפריפריה, או עם ילדים קשיי למידה. זאת עמותה קיימת.

מישהו מקבל שם משכורת?

הוא לא מקבלת משכורת, שום דבר.

כלום?

כלום.

אכן זה אתגר שהוא לא פשוט.

הרבה פעמים עמותות מהסוג הזה לא נרשמות ברשות המיסים. קיבלנו עכשיו מרשות המיסים, שזה משהו שלא יכולנו לקבל בעבר, דוח עם הסטטוסים שלהן ברשות המסים. בנוסף גם פנינו לטאבו - בגלל שינוי במערכות המחשוב של הטאבו זה מתאפשר רק היום - כדי לקבל עמותות שיש על שמן נכסים. המטרה שלנו זה באמת להצליב את כל הדוחות האלה אל מול המידע שקיים אצלנו במערכות - ובאמצעות זה לדעת. אפילו קיבלנו דוח של רכבים ממשרד התחבורה. ככה אנחנו עולים על אותן עמותות, שהן אחוז קטן מאוד לפי הערכה שלנו, שלמרות שהן לא מדווחות לנו יש להן פעילות. כלפיהן אנחנו נצטרך לנקוט באמצעים נקודתיים שלא נכון לנקוט כלפי כלל העמותות.

אני מדבר במספרים. מה הצפי עכשיו? אותן עמותות שכן בקשר, שקיבלו היום על פי תצהיר פטור, מה הצפי שלנו היום להגדיל את סכום האגרה?

באיזה מובן להגדיל?

אני לא יודע אם זה נכון, אבל כ-10 אלפים עמותות - -

כלומר, כמה עמותות - -?

כמה עמותות שמצהירות היום מקבלות פטור?

הערכה שלנו - -

יש לכם נתון.

כן. כמו שגלי אמרה מקודם, הערכה היא שבמכלול הסכום של הגבייה ירד ב-800 אלף שקל, זאת אומרת, מהגדולות ומהקטנות.

בסדר. אבל מי שגדול, יש לו כסף ויש לו פעילות כספית ישלם פחות, ומי שאין לו שום דבר - -

מה שידידי שואל זה כמה עמותות ישנן היום שיש להן פטור - -

והן פעילות.

והן פעילות, שאחרי הישיבה הזאת פתאום יצטרכו לשלם.

זה משהו כמו 8,000 כפול 350.

לפי מה שאנחנו רואים, הכמות של העמותות שנותנות תצהיר היום זה 40% מהעמותות הפעילות. אני מעריכה שזה סביב ה-8,000.

8,000 כפול 350.

8,000 זה עמותות שהיום פטורות?

שהיום נותנות תצהיר.

עמותה כזאת, מה היקף הכספי שלה?

עד 300 אלף שקל.

זה עד. כמה רובן? זה 100 אלף שקל? אני מנסה להבין איזה עמותות אלו.

בבדיקה אמפירית שעשינו לפני כמה שנים, שאנחנו מניחים שהיא לא השתנתה, בערך חצי מהעמותות הפעילות שמבקשות אישור ניהול תקין, יש להן היקף פעילות של עד 500 אלף שקל. עכשיו אנחנו מדברים עד 300 אלף לאלו שזכאיות לפטור, אז פחות או יותר שם המספרים. בתיקון שאנחנו מציעים כאן אנחנו אמנם מציעים לבטל את הפטור, אבל אנחנו מציעים - -

להגדיל את הסכום.

להגדיל לא רק את הסכום. קודם כל, להקטין את הסכום לכלל העמותות הגדולות יותר, ודבר שני, אנחנו רוצים להגדיל את אלו שזכאיות לסכום המופחת. אם עד היום היחידים שהיו זכאים לסכום המופחת היו עם מחזור של עד 300 אלף שקל ובלי עובדים בכלל, היום אנחנו רוצים לאפשר לעמותות של עד 500 אלף, בלי קשר לשאלת העובדים - זה בערך 50% - ליהנות מהסכום המופחת, הסמלי, וגם לכל העמותות בשנתיים הראשונות לפעילות שלהן.

את זה הבנתי. את אומרת שיש עמותות שלא משלמות כלום ועכשיו הן יצטרכו לשלם, ומצד שני את אומרת שאת מאפשרת לעמותות שנמצאות בין 300 אלף ל-500 אלף ששילמו אז יותר כסף, לשלם קצת פחות.

הרבה פחות.

העמותות הקטנות האלו שהיה להן פטור, פתאום עכשיו ינחת עליהן סכום - אני לא יודע מה ההיקף - שהוא סכום יחסית גדול בשבילן. השאלה למה אנחנו עושים את זה.

אתה מדבר על עמותות שאין להן בכלל פעילות כספית.

לא, הם אומרים שיש להן עד 300 אלף. לרובן יש.

הסכום הוא 350 שקל לשנה. אני אגיד רק שכל הסיפור של דרישת התקציב הוא סיפור מורכב, כי כדי שנוכל לבצע מעקב על זה, צריך להגיש את התצהיר בבנק הדואר, צריך ללכת לחתום בפני עורך דין, שזה כולל איזה שהן עלויות. אולי עלויות לא מאוד גבוהות, אבל כולל איזה שהן עלויות. גם מאוד קשה לנו לבדוק את זה, כי העמותה נותנת תצהיר במהלך שנה על זה שבמשך השנה הזאת, זאת שהיא נותנת בה את התצהיר, התקציב שלה לא יעלה על 300 אלף שקל והיא גם לא תעסיק עובדים. לנו מאוד קשה לפקח על זה. מהצד השני - אמרתי גם מקודם בכניסה לחבר הכנסת מקלב - עמותות בדרך כלל נרשמות כעמותות כי יש להן איזה שהוא סוג של הטבה, אפילו הטבה קטנה, מעצם הרישום, אחרת זה יכול להיות סתם התארגנות של מספר אנשים. יש להן איזו שהיא הטבה מזה. דוגמה לזה היא הטבה לפי סעיף 46. מספיק אפילו בית כנסת, שההכנסות שלו לא מאוד גדולות, שמספר אנשים יתרמו לו סכום שמגיע ל-1,000 שקל כדי שזו תהיה הטבה של מס. ההחזר של ה-350 שקל אגרה מוחזר על ידי המדינה, כי הם יכולים לפנות לרשות המיסים ולקבל את ההחזר. מבחינתנו זה יותר ברמה של דמי רצינות. הרבה מהעמותות האלו הן עמותות בית כנסת דווקא, שזה אחד הדברים הפחות נעימים אצלנו בהקשר הזה. הן דווקא עמותות שמעסיקות אותנו הרבה מאוד. אנשים מתווכחים ביניהם, מגישים תלונות אחד על השני, מערבים אותנו שלא מרצוננו בהליכים משפטיים. אם אנשים רוצים שאיזה שהוא גוף ממשלתי יעשה - - בן אדם שמשלם טסט לרכב בסכום הרבה יותר גבוה, מקבל שירות הרבה יותר קטן. אם רוצים שרשם העמותות יתעסק בזה, יבדוק את המסמכים, יפשר, ייתן תשובות לצדדים, אלה דברים שיש להם עלויות. העלות של 350 שקל היא עלות נמוכה יחסית לעבודה שאנחנו משקיעים בעמותות.

צריך לזכור שכדי להיות זכאיות לפטור הן צריכות היום ללכת לעורך דין, לשלם לו כסף עבור תצהיר, להגיש את התצהיר בבנק הדואר. כל הדבר הזה נחסך מהן. גם ההיבט הבירוקרטי וגם העלות שאולי לא עולה כדי 350, אבל היא לא רחוקה מהסכומים האלה. הזמן של ללכת לבנק הדואר, להגיש את התצהיר - כל הדבר הזה הופך להיות תהליך אוטומטי שבו הן מקבלות שובר על 350 שקל, בלי הצהרות, בלי בדיקות, בלי להגיד: יש לי עובד ניקיון אבל הוא משרה חלקית אז אל תחשיבו לי אותו בתור עובד. בכל מיני דברים אנחנו נתקלים בשגרה עם העניין הזה של הפטור והתנאים הקיימים בהקשר של הפטור.

אנחנו מעריכים שהעומס, גם הכספי וגם של הזמן של העמותות, אפילו הקטנות ביותר, עם מחזור של 100 אלף שקל, שווה אפילו להן את הסכום של ה-350 שקלים, כי זאת טרחה. זה לבוא אלינו ולהגיש את התצהיר, זה אולי ללכת לעורך דין. זו טרחה לא פשוטה. אנחנו חוסכים אותה.

רוב העמותות הקטנות האלו הן בתי כנסת?

לא רוב, אבל יש ביניהן לא מעט בתי כנסת. עם בתי כנסת אנחנו מתעסקים לא מעט בשאלה: האם עובד הניקיון נחשב עובד, האם הקורא בתורה נחשב עובד, לא נחשב עובד, כי התקנות דורשות שהוא יהיה עובד. אנחנו מנסים כל הזמן למצוא איזונים שאולי אם השכר שלו מאוד קטן אז הוא לא נחשב, אבל אלה דברים שהם כאילו אילוץ - -

הוא קורא בשבת. איך הוא יכול לקבל כסף על עבודה בשבת?

כנראה - -

גם הרב מקבל לפעמים כסף.

הרב הוא 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. זה משהו אחר. בית כנסת שיש לו סעיף 46, מרוויח את כל הדברים האלה, כי אז הכל זה תרומות.

אנחנו יכולים לקבל תקנות שמי שיש לו סעיף 46 - ישלם, שמי שהולך לפי סעיף 46 ישלם.

אני אומר, רק המיסים שאנשים נותנים. ההיפך, כל בית כנסת, אפילו הכי קטן, אם הוא חכם, הוא יעשה את זה. הוא עוד ירוויח כסף.

ניסן, אתה צודק, אני לא נמצא כאן בעימות, אבל לכמה עמותות שהן פחות מ-300 אלף שקל יש את סעיף 46?

לא, אין להן.

זה נתון שאין לנו.

אני חושב שאין לכם כמעט דבר כזה.

אין לנו את הנתון, אבל - -

אי אפשר לדבר על עמותות שהן פחות מ-300 אלף שקל ובלי סעיף 46 שמרוויחות.

את זה אני אמרתי.

חבר הכנסת מקלב צודק, אבל אם עמותה רוצה להירשם כעמותה, היא רוצה להירשם מסיבות מסוימות - - אין חובה על אף גורם, אפילו לא כזה שמקבל כספים מהציבור, להירשם כתאגיד. אם בכל זאת התארגנות כזאת רוצה להירשם כעמותה, היא רוצה משהו מהמדינה, גם אם המשהו הזה הוא לא סעיף 46 אלא פיקוח של גורם ממשלתי, יש לזה עלויות.

אביטל, את צודקת. המדינה רוצה שאנשים שמתאגדים בהתארגנות יהיו מאורגנים באיזו פלטפורמה, באיזו מסגרת? מה הרצון?

המדינה מאפשרת את שתי האפשרויות. אני חושב שהתפישה של המדינה אומרת: יש לך שתי דרכים לפעול. הדרך האחת, תעשה את זה בצורה לא פורמאלית, לא דרך תאגיד, לא דרך עמותה, אלא חברה לתועלת הציבור, שזה חוקי ובסדר גמור, אבל אז אין לך את היתרונות. זה כאילו כמו לשחק כדורגל בשכונה. אתה יכול לשחק ביום שישי, לא בשבת, בשכונה. זה בסדר גמור. אין לזה כללים. תעשו מה שאתם רוצים. לא חייב להיות שופט, לא חייב להיות עם מספר מסוים של ברגים בנעליים וכדומה. אם אתה נכנס לזירה הזאת, אתה רוצה שיהיה לזה היבט מערכתי, כולל, כמו שחברתי אמרה, הטבות. גם אם אתה לא משתמש בסעיף 46 אלא רוצה איזו שהיא ידיעה מסוימת של גורם מפקח, ברור שיהיו עלויות – הדוגמה של בתי כנסת היא לא היחידה - לגופים כאלו, למרות שהם קטנים. העלויות הן כמובן מעבר לזה. המדינה באה ואומרת: אני מוכנה כן לסבסד, אבל יחד עם זה אני בכל זאת רוצה דמי רצינות קטנים. אני חושב שזאת גישה נכונה, כי אתה נכנסת לזירה. זה כאילו כרטיס חבר.

יש את הדוגמה שאת הבאת, אבל אפשר גם להביא דוגמאות אחרות. מי צריך לענות את התשובה בעניין המדיניות - אתם או אנחנו? אני לא יודע אם את המדיניות אתם קובעים. אתם מבצעים. יכול להיות שאת המדיניות אנחנו צריכים לקבוע, הממשלה והכנסת.

בכל מקרה, לא בית המשפט צריך לקבוע את המדיניות.

ודאי. מה אנחנו רוצים בעניין הזה? זה לא כמה ילדים משחקים כדורגל, מדובר בקבוצה שהיא קבוצה שכונתית. אולי יש לה עוד כמה שכונות. הם עושים ביניהם תחרות, הכל בלי כסף, הכל במסגרת. אנחנו רוצים שהם יהיו תחת מסגרת או לא יהיו תחת מסגרת? לדעתי אנחנו כן היינו רוצים, מעדיפים. הם לא חייבים. הם יכולים להתארגן לבד, לעשות קבוצה עם כמה שכונות, לעשות ביניהם תחרות, לעשות איזו ליגה, לחלק פרסים, לעשות אירועים. הם לא צריכים שום התארגנות. זה חוקי, זה דמוקרטי, זה בסדר. נראה שהמדינה - ככה לי נראה בתפישה של הדברים – כן מעוניינת שאם זה מתחיל להיות משהו ממוסד, משהו שהוא יותר רחב, משהו שיכול לגלוש מהמסגרת הזאת, זה ייכנס לאיזו פלטפורמה, לאיזו מסגרת. לא צריך להיכנס לעניין הזה. אני כן הייתי רוצה שרשות התאגידים תיתן מענה למי שמעוניין. למי שמעונין יש את הפלטפורמה, יש לו כללים. אני אומר, אין ספק שרשות התאגידים, בוודאי בשנים האחרונות, עשו מהפיכה ורפורמה אמיתית בהתייחסות לרישום כזה. הרישום הוא לא של מה בכך. זאת אומרת, רישום ופעילות. אני לא יודע אם יש היום עוד גוף, לא משנה אם זו חברה או גוף, שהוא מבוקר, שצריך להיות שקוף, שצריך לתת דוחות, שיש עליו רגולציה, כמו רשות התאגידים. אנחנו מברכים על כך. כל ההסתכלות היום היא ממבט של התאגידים. אני מברך על הפעילות שלכם, מעריך מאוד את הפעילות. אנחנו נותנים לכם יד בהרבה דברים שאתם מבקשים.

נכון, מאוד מעריכים.

אני מקבל את מה שאתם אומרים. מצד אחד, אתם אומרים שאתם רוצים למנוע מהם טרחה של עורך דין, אולי של הבנק, מה שאתם עושים בצורה קלה. מצד שני, אתם באים ואומרים: לא, אנחנו לא יכולים שעמותות לא עושות שום דבר, אנחנו רוצים להכיר אותן. אתם אומרים שלגבי עמותות שהן פחות מ-300 אלף אין דרך לבדוק את זה. אחרי שהם ישלמו את ה-350 שקל, כבר יש לכם דרך? מה עושים ה-350? זה כסף בשביל לבדוק?

את זה אנחנו יכולים להסביר.

אני יכול להבין את התשובה. אתם צריכים את ה-350 שקל כדי לבקר אותם. אני יכול כבר להכשיר עוד עובדים - -

לא כסף.

יש פה הפחתה של האגרות בעמותות.

הפוך, יש להם דרך אחרת, שזה טוב.

צריך להסתכל על כל הדבר הזה. כשזה מגיע למגזר השלישי, לעמותות פעילות, להתנדבות, אנחנו מגלים מעורבות יתר. בסך הכל אנחנו מדברים על אנשים כמעט אילמים, הם לא נמצאים פה. אלה אנשים שאין מי שמייצג אותם. אנחנו מרגישים חובה ציבורית לייצג אותם. כשאנחנו באים לייצג את העמותות האלו, צריך להבין על מה הן מתבססות. אסור לשכוח, יש כאלה שגם חוטאים, יש כאלה שמקלקלים את השורה. אין ספק שצריך ללכת בדרך הישר. רוב האנשים האלה באים מיוזמתם, הם תורמים לקהילה, לחברה, עומדים הרבה פעמים במקומות שהרשות העירונית או הרשות הממשלתית הייתה צריכה לעמוד. אנחנו צריכים להיות מלאי הערכה למה שהם עושים. אני פתחתי והסתכלתי – עמותה להפעלת מכשיר אדים, מכשיר רפואי, אינהלציה; עמותה שמגייסת סטודנטים להתנדבות; עמותה שאוספת מזון, הצלת מזון, מה שנקרא עודפי ירקות וכאלה דברים מחקלאים ומחלקת למשפחות; עמותה שמסייעת בייעוץ לחיילים בודדים; עמותה לקידום השחמט לילדים בפרפריה, אנשים שראו את עצמם מקדמים את השחמט; עמותה שמאגדת משפחות של חולים במחלה נדירה, הורים שיש להם מחלה נדירה; עריסות לתינוקות שאנשים לא קונים.

שמלות כלה.

אדם שנפטר, השאיר הרבה - - אנשים מרגישים שהם מנציחים את זכרו בצורה טובה. עמותה שכשיושבים באבל, היא נותנת כיסאות נמוכים, מה שצריך מסביב.

כל רשות עושה את זה כמעט. על כן, אתה מציע - -

מה קורה? עכשיו צריך להסתכל. יש עמותות שבאמת הפעילות שלהן הרבה יותר גדולה. הן משלמות משכורות, יש להן הכל, יש להן פעילויות. אנחנו הולכים להפחית להן. תמיד זה טוב. אף פעם לא חקרנו אם האגרה של 1,500 שקל לשנה, מעבר לדמי הרישום שיש, משקפת את ההוצאות, אם יש הלימה. אני מניח שהאגרה, בשונה ממס, נקבעת לפי ההוצאות. זה צריך לשקף את ההוצאות שנגרמות עקב הרישום. עמותה שיש לה פעילויות, מה ההוצאות למערכת שיש? אנחנו לא ניכנס לעניין הזה, נשאיר את זה. בהנחה שגם עמותה שלא פעילה, שלא מבקשת ניהול תקין, שלא מבקשת שום דבר, הפיקוח של המערכת - - אנחנו היום הולכים לקחת אלפי אלפי עמותות שנמצאות בעניין הזה. אתה לוקח סטודנטים שמקדמים ילדים עם קשיי למידה ואומר להם: עכשיו, לא מספיק זה, אתה צריך לשלם 350 שקל. זה תשלום, זו אמירה. למה הדבר דומה? שאנחנו מבקשים ממישהו שמתנדב באותו מקום לשלם גם על החמצן. זה החמצן של העמותה. צריך להסביר את הרצון לקבל גם מעמותות שאין להן פעילות כספית. עכשיו אדם צריך להוציא מכיסו? הוא לא גובה כסף, הוא לא גובה תרומות, הוא לא מתעסק עם כסף.

אורי, שכנעת אותנו.

אנחנו מבקשים מהם עכשיו להוציא. מי זה שיוציא? למה הוא צריך עמותה? בגלל שהוא פונה, אותם הורים פונים לרופא שמתמחה, לארגונים בינלאומיים: תשלחו לנו חומרים, תשלחו לנו דברים. יש פעילות בדבר הזה. שולחים תשובות: מי אתם, מה אתה, את מי אתה מייצג? גם מי שרוצה קשר איתו, שזה נושא וולונטרי לגמרי, רוצה לדעת שיש איזה מישהו שמייצג, שיש איזה גוף, עין מלמעלה. אנחנו רוצים לתת לו את המסגרת הזאת, המדינה מאפשרת את העניין הזה. השאלה מה אנחנו כאן בעניין הזה רוצים, מה אנחנו מסתכלים. שלא תחשבי שאני בא עכשיו ומסתכל. אנחנו מקבלים פניות מהם: מה אתם רוצים מאיתנו? זו לא רק פגיעה בחיסרון של הממון הזה, זה עוד דבר שמתווסף לגישה. אני חושב שהגישה לא נכונה והולמת. אנשים מרגישים: למה אנחנו צריכים לשלם על החמצן שאנחנו נושמים? זה מה שמרגישים האנשים. אנחנו היום הולכים להחמיר - לא בגלל שאנחנו במצוקות - על אלפי עמותות שהן עשו את המהלך הזה. הן לא סתם הלכו, עשו תצהיר אצל עורך דין. ללכת לדואר, להוציא ולשלוח זה מהלך שמראה רצינות ומראה מסגרת לא פחות מהתשלום של 350 שקל. אנחנו אומרים: לא, עכשיו מכאן ואילך לא נסתפק בזה. אני מוכן להציע שני מסלולים: מי שרוצה להישאר במסלול של התצהיר - יישאר, מי שלא רוצה תצהיר, לא רוצה עורך דין, יישאר עם 350. אני מקבל את זה. לדעתי זה סביר מאוד.

יש הצעה של חבר הכנסת מקלב. הוא אומר שנשאיר את שני המסלולים. מי שרוצה להשתחרר מהתצהיר ומכל הדברים ייכנס למסגרת של ה-350 שקל, ומי שטוב לו, לא חשוב מאיזה סיבות, ונשאר עם התצהיר וכל זה, יישאר במסגרת שהייתה עד היום, שבה הוא לא יקבל כלום. אני רק רוצה להוסיף. כל הנאום שלך בשביל זה לא היה שווה, אורי. אני חושב שהמסקנה צריכה להיות שהם צריכים לשלם לעמותות האלו כסף. אלו עמותות שעושות חסד, עושות צדקה, עושות דברים נפלאים. המדינה צריכה לתמוך ולשלם להן. אני מסכים להשאיר את ה-350, אבל שיהיה שהמדינה משלמת להן, לא שהן משלמות למדינה. בסך הכל צריך לעזור להם, הם עושים דברים טובים. זה מה שצריך להיות. אני אומר, יש כבר כמה הצעות. הצעה אחת שאורי אמר, הצעה אחת שאני אמרתי - לשלם, ויש אולי עוד הצעת ביניים שאומרת שאת אלה שנמצאים בין 0 ל-300 אלף שקל, במקום שישלמו 350, ישלמו 150. זאת אומרת, יהיה קצת, כדי שישתחררו מכל הדברים. אולי לא 150, אולי 180, שיהיה ח"י, שתהיה מסגרת של 10 פעמים ח"י. ישלמו 180, כדי שיהיה איזה שהוא הליך של רישום. אם אתם מתעקשים על ה-350 ואתם רוצים לשלם לעמותות, אני חושב שאנחנו לא נתנגד, אני חושב שאפשר ללכת על זה.

אני בטוח שנציג האוצר ישמח.

האוצר ודאי שמסכים לזה, הבעיה רק אם אתם.

בסופו של דבר, אדוני היושב-ראש, הכותרת שיוצאת מכאן היא ש-20 מיליון שקל לשנה משלמות העמותות האלו על החמצן. מבחינתם זה על שום דבר. 20 מיליון שקל זאת אמירה, זה הרבה כסף.

בואו נעשה את הסיכום הזה. לשלם להם יכול להיות שיהיה קצת קשה, כי אנחנו לא יודעים את השמות. דרך אגב, אם נודיע שרוצים לשלם, תאמיני לי, תוך יומיים תדעי את כל השמות של כולם. זה בטוח.

אתה אומר שבמקום 40 אלף עמותות יהיו לי 100 אלף.

גם זה יכול להיות. מה שאני מציע זה כך: אותן עמותות שנמצאות בין 0 ל-300, אני מבין שאנחנו כן רוצים ליצור איתן איזה שהוא קשר קצת יותר מחייב. נשחרר אותן מהתצהיר, הן ישלמו 150 או 180 שקל, לא 350.

150.

אני רציתי לעשות ח"י, אבל בסדר. אצלנו, אתה יודע, אנשים נותנים תמיד בכפולות של 18.

אם אתה נותן, תיתן בכפולות של ח"י, אבל אם אתה לוקח ממנו, אל תיתן לו ח"י.

בין 300 אלף ל-500 זה בסדר.

8,000 כפול - - חסר מיליון 600.

אל תעשה את החשבון. להערכתי, אם זה יהיה 350, חלק גדול מהעמותות האלו פשוט יוותרו. אתה לא תקבל את הכסף הזה, הן פשוט יוותרו. לעומת זאת, אם זה יהיה 150, יכול להיות שהן כן יסכימו, זה יהיה. לא בהכרח שאתה כאן תפסיד כסף. להערכתי, אם 350, חלק מהעמותות פשוט לא ישלמו ויתפרקו, הן יעבדו במסגרת שהיא לא של עמותה בכלל. הוא לא ירוויח את הכסף שלהן מהבחינה הזאת, לכן החישוב היבש הוא לא חישוב - -

אני גם עושה חשבון וגם מוסיף על מה שאתה אומר. יהיו עוד עמותות. אלה שצריכים ללכת לעורך דין ולא הולכים - - אם יהיה תשלום של 150, הם יצטרפו.

הנקודה המרכזית היא לא זו. אני אומר, הנקודה המרכזית היא שהעמותות האלו הן עמותות שרובן עושות דבר טוב - משפחה שלקחה על עצמה לעשות משהו לזכר האבא שנפטר, לעשות מעשה חסד. אצלנו יש גמ"ח, כמו שאמרנו, של אבלים. יש גמ"ח של כלות, גמ"ח של כלים, כל מיני דברים שהם דברים של חסד, דברים טובים. בסך הכל אנחנו צריכים לעודד את זה. פה, במקרה הזה, בואו נסכם שזה יהיה - -

כבוד היושב-ראש, אם אפשר להציע הצעה נוספת.

אם ההצעה תהיה יותר טובה משלי – בשמחה.

אני מקווה.

בוא נשמע.

הטענה היא שיש עמותות מאוד מאוד קטנות שבאמת התשלום הזה הולך להכביד עליהן. אני מציע להוריד את האגרה של 350, ומצד שני, גם להוריד את הרף של החצי מיליון שקל ל-300 אלף שקל כמו שהיה בקודם.

אמרתי. את זה הצעתי. הצעתי שמ-0 עד 300 אלף יהיה 150.

כבר היינו על 180.

אם היית נותן, זה 180. כשאתה רוצה לקחת - -

על ה-30 שקל האלה אני לא אריב עם חברי, זה לפני יום כיפור. אני אומר, מ-0 עד 300 אלף זה יהיה 150, מ-300 אלף עד 500 אלף זה ישתווה למה שאתם עושים פה. זאת אומרת, מהבחינה הזאת זה בסדר.

מ-300 והלאה.

מ-300 והלאה הפחתה רגילה, הסכום מופחת. הוא עדיין מופחת ב-200 שקל.

כן, מה שאתם עושים.

אנחנו רק מנסים להבין כאן, אנשי הממשלה. המשמעות היא למעשה מדרגה אחת, כלומר, רק 300, בלי ליצור את המדרגה של - -

כן.

מעל 300 זה גם מדרגה. אתה קורא לזה מדרגה אחת.

למעשה, ההצעה שלכם היא כדי לאזן את - -

כן. אני אומר שוב, בפועל מה שיקרה זה שלאלה שמעל 500 אלף עשית הנחה, לאלה שמעל 300 אלף קצת הגדלת, כי תמיד הם שילמו. זאת תהיה המציאות.

קצת הקטנו להם.

לא. לאלה שמעל 500 הקטנתם קצת, לאלה שבין 300 ל-500 קצת הגדלתם.

לעומת המצב הקודם - -

לעומת המצב הקודם.

לעומת המצב הקודם הקטנו.

גם לאלה שבין 300 ל-500 הקטנתם.

לא הייתה - -

אז יותר טוב. אם הקטנו, אז בטח - -

אנחנו הבנו אחרת. אנחנו רצינו להגדיל את אפשרות ההוזלה בסכום יותר גבוה. יש פה איזה שהוא משחק. אנחנו הבנו את הסיכום כך שאם מורידים ל-150, משאירים את ה-0 עד 300 שהיו.

כן.

וכל האחרים ישלמו פחות מהיום. היום הן משלמות 1,600. הן ישלמו 1,400.

לעומת ההצעה שלנו, לקבוצה שבין 300 אלף ל-500 אלף הפחתתם את ההטבה.

כן, זה מה שאמרתי. את זה ניסיתי להסביר.

אנחנו צריכים לדעת שההטבה הזאת באה עם אלה שעד ה-300 אלף צריכים להוסיף. אנחנו לא מסתכלים ככה. הסיכום הוא המצב הקיים, מה שנשאר.

עדיין יש פה הטבה נוספת לחדשות. אלו בשנתיים הראשונות עדיין ישלמו את ה-150, כי ברובן ממילא יש פעילות מופחתת. בהן אנחנו לא משנים. בין 300 אלף שקל ל-500 אלף לא שינינו כלום.

עמותות שלא שילמו עד היום, שהיו עד 300 ולא שילמו, מהיום ישלמו 150.

נכון. כל האחרות ישלמו.

לפחות לאחרות מורידים.

מורידים ב-150 שקל לכולן.

וגם מורידים את דמי הרישום.

ולחדשות.

לשנתיים.

שאלתם קודם איך נדע.

היושב-ראש היה במתח בעניין הזה. היא חוזרת לשאלה: איך על אלו ששילמו 350, עכשיו 150, נדע. מה עשה ה-150 שקל התשלום - -?

בלי תצהיר.

מה ש-350 היה עושה, עושה 150. לשיטתם, ה-350, מה היה עושה להם?

אותו דבר.

אותו דבר. זאת אותה שאלה. מה שאת שואלת אותי תשאלי את עצמך, הרי את גם לפי ההצעה שלך היית צריכה לתת לי תשובה.

בהקשר הזה זה לא משתנה. בהקשר הזה זאת אותה תשובה. המהלך הזה כרוך בשני מהלכים מאוד משמעותיים ברשות התאגידים. אחד, מערכת מחשוב חדשה שאמורה להיות, שהיא כבר בתהליך עבודה ברשם העמותות. ועדת החוקה אישרה לנו לפני כמה חודשים תיקון שמאפשר לנו לקבוע כל מיני הקלות בדיווחים מקוונים כדי לאפשר את העולם הזה של הדיווח המקוון. הבסיס לדיווח המקוון הוא טופס חדש של דוח מילולי שמצוי על שולחנה של ועדת חוקה ואנחנו מאוד מקווים שאפשר יהיה לקבוע אותו בהקדם לדיון. במסגרתו, בין היתר, העמותה תידרש לדווח על המחזור הכספי, ואז המחזור הכספי של העמותה יהיה אצלנו במערכת. על בסיס המידע שקיים אצלנו במערכת אנחנו ננפיק לה שובר. גם כתוב במפורש, כשנגיע לנוסח של התקנות, שזה מתבסס על הדיווחים שהיא הגישה לרשם. זה גם, דרך אגב, להבטיח שבאמת אכן יוגשו - -

מה ההבדל בין תצהיר לדיווח?

הדיווח הוא דיווח שהיא חייבת בכל מקרה על פי דין. זה לא דיווח נוסף. היא צריכה להגיש לי דוח כל שנה.

איך תדעי את התשובה? מה ההבדל?

הם יאמינו לו.

הם מתבססים על נתונים של שנים קודמות, לא על הצהרה - -

הדיווח הוא דיווח על פי דין. זה נכנס לתוך המערכות של הרשם. התצהיר הזה לא נכנס למערכות של הרשם, זה תהליך חיצוני. זה כמו שובר תשלום.

זה תהליך טכני שלכם. תכניסו את זה. התשובה היא אחת. אתם אומרים: האוצר התנה את המחשוב או שיפור מערכת המחשוב בהעלאת האגרות.

אין לזה שום קשר.

זאת לא הייתה דרישה של האוצר. בניגוד למצב היום שמתחייבת פעולה כפולה של העמותה במישור של הדוח השנתי שכולל גם נתונים אחרים וממילא אנחנו משאירים אותו, שם אנחנו מוסיפים ריבוע אחד בהקשר הזה - -

וכאן זו הצהרה חתומה על ידי עורך דין.

כאן זו הצהרה חתומה, עם תהליך אחר, עם בנק הדואר, סיפור בפני עצמו.

שעל זה אנחנו מוותרים.

כאן אנחנו חוסכים לעמותה 50% מהפרוצדורה או חלק מהפרוצדורה.

את כל הפרוצדורה, כי את הדוח המילולי היא חייבת להגיש בכל מקרה.

דוח מילולי ממילא - - בדרך הזאת יש הקלה.

אתה אומר חלק. ברגע שאתה אומר חלק, מישהו צריך לשלם את זה.

כולן צריכות להגיש את הדיווח. את הדיווח כולן צריכות להגיש. לא צריך שם אישור עורך דין, לא צריך לבנק הדואר.

היכולת שלכם זה שברגע שיש לכם את הדיווח וזה יהיה מסודר - אם יש לכם מחשבים וכו' - יום אחד תוכלו לעשות בקרה, לבדוק.

לגמרי יכולים.

עצם זה שאתם יכולים לעשות בקרה יכניס את כל מי שמדווח לחשוב פעמיים לדווח נכון, זה הכל.

גם יש לזה שקיפות ציבורית.

גם ההתחייבות איננה עתידית, זה מתבסס על העבר. זה יותר קל. תשעים ומשהו אחוז מהאנשים הם ישרים, הם הוגנים.

ודאי. אני אומר, זה עונה לשאלה ששאלנו - איך הם יוכלו לוודא. אני אומר, ברגע שיש להם את זה במחשבים וכו', אז גם כשאין תצהיר וכל הדברים, באופן תיאורטי הם יכולים לעשות בקרה ולבדוק. אל"ף, אני מניח ש-90% מהעמותות האלו ידווחו אמת, כי אלו עמותות טובות שעושות דברים טובים. בי"ת, ברגע שעמותה יודעה שזה יהיה מסודר הפעם, שזה לא מתחת לרדאר, זה בתוך הרדאר, ובאופן תיאורטי יכולים לעשות בדיקה, אני מניח שהם יעשו את הדיווח יותר מסודר.

מה יקרה אם אדם ישלם 150 שקל ולא ישלח את הדוח המילולי?

זה לא יוכל להתבצע.

השובר מונפק על בסיס הנתונים שיש במערכת.

הוא יצטרך לשלם את האגרה הגדולה.

אם הוא לא דיווח, הוא יצטרך לדווח, אחרת לא יהיה תיעוד במערכת שהוא זכאי ל-150. אגב, בהקשר הזה יש מבחינתנו עוד ערך מוסף. זה משהו שיבטיח גם את הדיווחים של הגורמים האלה. אנחנו רוצים את השקיפות של העמותות.

את העמותות סיכמנו, סגרנו, נסגר העניין, מעשה עשוי מה שנקרא. זה היה לגבי העמותות. לגבי החברות, גם שם תסבירו לנו, תגידו לי אם אתם הולכים להקל, להוזיל, לייקר, מה אתם עושים. נסכם, נגיע להבנות, ואחר כך - -

לגבי החברות – בהקשר הזה זה מקביל לעמותות, כי יש פה הרי תיקונים מקבילים - הרעיון הוא באמת לייצר לא רק התפתחויות טכנולוגיות מקוונות, תפישות שירות שלנו שהתפתחו מאז 2009 שהיינו בתיקון הקודם בהקשר הזה, אלא באמת להביא לתמרוץ של שירותים מקוונים, להוזיל שירותים מקוונים שמאפשרים לציבור לצרוך אותם בלי מעורבות שלנו, לבטל שירותים שלא נדרשים יותר והם קבועים בתקנות אבל הם בעצם לא נצרכים, ומן הצד השני, לייצר באמת את המסגרת הכוללת. למשל, אנחנו מוזילים ב-15% את אגרת הרישום של חברה אם מוגשת בקשה מקוונת. זה אחד השינויים המשמעותיים.

שזה היום סדר גודל של 80% מהחברות.

זה בוודאי משמעותי מבחינה תקציבית מבחינת האוצר, כי יש פה תימרוץ מאוד משמעותי של השירותים המקוונים.

15% ממה?

מאגרת הרישום.

כמה זה אגרת הרישום?

כ-2,600.

2,500,2,600.

זה האגרה. מתוך זה 15% אתם נותנים.

כן, 2,150 זו הבקשה המקוונת לרישום חברה.

שלושת מאות ומשהו.

זה תיקון אחד שקשור לחברות עצמן. התיקונים האחרים הם יותר בהיבט של חיפוש מידע על חברות, שזו לא החברה עצמה. באגרה שנתית אנחנו לא נוגעים. בחיפוש מידע על חברות אנחנו משאירים את האפשרות לנסח חברה. אנחנו רוצים לבטל את השירות שהיה קיים אצלנו, של עיון בתיק חברה אצל רשם החברות, כי זה שירות שהיום הוא בשוליים, הציבור כמעט ולא משתמש בו. יש לנו במקום זה שני שירותים. אחד, שהוא קיים גם היום ובו אנחנו לא נוגעים, שאפשר לקבל דיסק עם כל המסמכים של החברה, דיסק פירוט עם כל המסמכים של החברה נכון למועד מסוים, והשני, שהוא שירות מקוון, שאפשר לקבל למייל של אדם מסוים גם את כל תיק החברה. זה שירות שאנחנו רוצים לתמרץ, כי אל"ף, הוא הרבה יותר נוח, הוא לא כרוך במעורבות של אדם בצריבת דיסק. אנחנו רוצים שהוא יעלה 33 שקלים. זה שירות שלא מתומחר היום במסגרת התעריפים של הרשות. בנוסף, יש גם היום אפשרות לציבור להזמין מסמכים מסוימים מרשם החברות. זה שירות שעד היום היה שירות מאוד מורכב מבחינתנו, כי זה הצריך מישהו שיעיין בתיק חברה, שיוציא וידפיס. במקור - על בסיס התקנות של 2009 - התעריף של הדבר הזה היה מאוד מאוד גבוה. הוא התבסס על זה שאדם מגיע אלי, מעיין ב-45 שקלים בתיק חברה, מדפיס איזה עמודים שהוא צריך בשני שקל לעמוד, הולך לפקיד שלי ומשלם עוד 4 שקלים לעמוד – עכשיו זה ברמת פר עמוד - כדי לאמת את המסמכים בחותמת. עם השנים, גם כדי להיות הוגנים עם הציבור, גם, כמו שאמרתי, השירות של עיון במסמכי חברה הלך והתמעט עד כדי שהוא כמעט לא נמצא בשימוש, וגם מאז שהמסמכים הסרוקים אצלנו שהאדם קיבל בשירות במייל ובשירות בדיסק הם כבר מאומתים בחתימה דיגיטלית ולא היה צורך באימות נוסף וחיוב 4 שקלים, בפועל אנשים שילמו 2 שקל פר עמוד עבור מסמכים שהם הזמינו. זה לא המצב הנורמאלי, זאת אומרת, לא ככה נבנה מבנה התעריפים בהקשר הזה. התעריפים החדשים משקפים מדיניות של תימרוץ שירותים אצלנו. עלות של כוח אדם אצלי, גם כשמישהו מגיע לקבלת קהל ומישהו צריך לחפש בתיק, להדפיס, להוציא, לשלוח חזרה, זה שירות שהוא הרבה יותר יקר מבחינתי.

עד היום לא היה שירות כזה של עיון בתיק עמותה סרוק באינטרנט?

היה את השירות של קבלת דיסק. ברגע שהתפתח השירות של קבלה למייל זה היה אותו מחיר של הדיסק, כי בפועל זה היה אותו שירות רק בלי הדיסק. עכשיו זה שירות שאנחנו מאוד מעוניינים, הוא שירות מעולה.

אנחנו מפחיתים את העלות בצורה משמעותית.

אתם קוראים לזה בכותרת אחרת.

זה שירות חדש.

בסדר. אחרי שהוא יעיין בתיק, הוא גם יוכל - - ?

זה אצלו על המחשב.

זה אצלו בדיסק. הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה עם זה.

הוא יכול לעשות מה שבא לו. הוא יכול להעביר את זה למישהו אחר, הוא יכול להדפיס.

הוא יכול לפתוח איזה משרד זוטא ולמכור לאחרים. דרך אגב, בטח יש חברות שעושות את זה.

זה דומה בעמותות ובחברות. אנחנו אומרים, יהיה את השירות החדש הזה של קבלת כל המסמכים למייל ב-33 שקלים. עדיין תוכל לקבל דיסק בחברות ב-60 או 65 שקלים, תלוי אם אתה בא לקבלת קהל או בדואר. בעמותות ובחלף - 42 ו-47 שקלים בהתאמה.

מה קורה עם מסמכים?

בנוסף לזה, למי שיבקש מסמך יהיו עלויות אחרות.

מה זה "עלויות אחרות"?

אם הוא מבקש תעודה ספציפית, מוגדרת, ידועה, של התאגדות, כשאנחנו רוצים להוסיף בהקשר הזה גם תעודת שינוי שם – 70% בערך מכל המסמכים מבקשים מאיתנו ברמת המסמך - זה ימשיך לעלות 10 שקלים. גם פיתחנו לזה - -

כולל נסח?

כן, תעודת נסח.

נסח זה בנפרד.

אני מדברת עכשיו על מסמכים. נסח זה תמצית ממוחשבת של מידע על חברה.

וגם זה יישאר 10 שקלים, לא יעלה ל-11. רצו להעלות ל-11, אבל אנחנו סיכמנו שזה יישאר 10 שקלים.

גם לא תכננו להעלות, פשוט ב-2016 - -

לא משנה, זה יישאר 10 שקלים?

כן. עכשיו, תעודת התאגדות או תעודת התאגדות משוחזרת תמשיך להיות 10 שקלים, וגם תעודת שינוי שם, שזה בערך אותו דבר. זה מסמך אחד שיש בתיק, הוא ידוע. פיתחנו עם מערכת המחשוב החדשה שתעלה בחברות לקראת סוף השנה שירות מקוון, זאת אומרת, הלקוח נכנס, משלם, מקבל את התעודה הזאת, את תעודת התאגדות ותעודת שינוי שם אליו. בכל מסמך אחר שבו עובד שלנו צריך לפתוח את התיק, לחפש את המסמך הרלוונטי, אנחנו הצענו שהתעריף יהיה 25 שקלים. כמובן, ופה זה בהחלט מדיניות של תימרוץ, הוא יכול לקבל את כל התיק ב-33 שקלים ולעשות איתו מה שהוא רוצה. אם העובד שלנו צריך לפתוח את התיק, לבדוק איזה שירות הוא רוצה, איזה הסכם שעבוד הוא רוצה, איזה תקנון –תקנון יכול להיות שהשתנה והוא צריך לראות האם בסעיפים בתקנון היו שינויים מאוחרים ולהדפיס לו את כל הדברים הרלוונטיים – זה 25 שקלים למסמך.

בוא נגיד ככה, המסמכים שאתם יודעים שנדרשים באופן סדיר - -

הם גם מאוד מזוהים.

אני אומר, אותם אתם מסדרים מראש. אתם בטח מסדרים כך שגם בלחיצת כפתור אתם יכולים.

נכון, זה שירות מקוון.

ואז זה יעלה 10 שקלים. גם נסח 10 שקלים. התיק עצמו, כל התיק כולו יעלה 33. מי שרוצה דברים שמחייבים אתכם לשבת ולחפש, זה יהיה 25 שקלים.

פר מסמך, לא פר עמוד.

ואנחנו מניחים שהקבוצה הזאת, שהיא גם היום קטנה, תפחת עוד יותר, כיוון שמי שיכול לקבל את כל התיק ב-33 שקלים צריך נימוק מיוחד במקרה - -

נשמע לי אבסורד לשלם 25 שקלים על מסמך כשיש לו ב-33 שקלים את כל התיק.

אם אדם רוצה רק את התקנון של החברה, את התזכיר של החברה, למה הוא צריך לשלם 25 שקלים? הוא לא רוצה את כל התיק.

כי מישהו אצלי צריך לשבת.

מי האנשים שמבקשים? כמה זה?

כולם. מי לא.

כמה השתמשו היום בסעיף מסמך אחר?

נסח אני יודע שמשתמשים הרבה. זה בדרך כלל מיליון בקשות בשנה.

יש לנו נתונים על זה.

קיבלתי מכתב מחברה.

יכול להיות, אני לא יודע. אני לא קיבלתי. יש לך עדיפות.

הם מצטטים אותך בתוך המכתב הזה.

שמה?

מכתב שאתה קיבלת. כאן הם מדברים על נסח החברה. הם גם שואלים למה זה צריך להיות 10 שקלים ולא 5 שקלים. הם מצטטים אותך כאן.

מצטטים אותי שמה?

שהוגש לך איזה מכתב מקדים. אתה לא בתמונה.

לא, אני בתמונה בלי קשר. אני בתמונה בדיבור.

למה לא להעלות את הכל בצורה כזאת, נגיד דברים שהם סטנדרטיים, כמו תזכירים של חברה, כמו תקנונים?

הם לא סטנדרטיים. יש שינויים במהלך חיי החברה. הם לא כל כך סטנדרטיים. צריך להעלות את כל השינויים בדרך. זה ממש לא סטנדרטי. אם בעתיד יהיה לנו שירות מקוון, אולי נחזור חזרה לוועדת חוקה ונבקש להוזיל, אבל בגלל שזה מסמכים שצריך לאתר - - יש תקנון שחברה נרשמה איתו. יכול להיות שהיא שינתה אותו 5 פעמים בדרך. כשבן אדם מבקש את מסמך התקנון, הוא רוצה לראות את התקנון המעודכן. אין מסמך אחד כזה, בעצם מקבלים כמה. המחיר היום, וזה עוד שינוי משמעותי בכל המבנה של האגרה בהקשר הזה, הוא פר עמוד. אחרי שהם כבר עיינו, ראו את התקנון, אחר כך הם משלמים פר עמוד. כאן הם משלמים ברמת המסמך.

זה לכל התקנון. גם אם הוא 20 עמודים, אדם משלם מחיר אחד, בעוד שהיום אפילו אם זה 2 שקלים, זה כפול 20 עמודים. זה הופך להיות - -

מבחינת כמויות, זה שירות שניתן דרך המוקד שלנו. יש כ-50 בקשות בחודש למסמך מסוים. הרוב המוחלט - בין 30 ל-40 - הם תעודות התאגדות ותעודות שינוי שם. דברים אחרים זה תקנון, שהוא בין 1 ל-10 עמודים בממוצע לפי הערכה של מישהו, לא ישבו וספרו. גם כשאנחנו עשינו בדיקה בתוך המסמכים, ראינו שבממוצע זה 7 עמודים תקנון. גם יכול להיות שיש שינויים בדרך. המסמך השני שהוא נצרף, וזה פחות או יותר מסכם את התמונה בהקשר הזה, זה תעודות שעבוד, כששעבוד זה שיעבוד מסוים. יכולים להיות בחברה כמה שעבודים. צריך להפריד את המסמך של תעודת השעבוד מהסכם השעבוד. הרבה פעמים הם כרוכים ביחד. זה משהו שקשה לפתח עליו שירות אוטומטי. שוב, ברגע שיהיה שירות אוטומטי כמו שציינתי קודם, יכול להיות שנבוא להפחית חזרה. גם פה יש שירות מקוון. כרגע בנינו את השירותים על המסמכים המאוד ברורים ומזוהים שברור שיש אותם לחברה ואין שאלה עכשיו אם יש לה בכלל שעבוד, אם היו תיקונים בתקנון, על איזה שעבוד מדובר.

שעבודים בטאבו צריכים להיות אצלכם גם בלי כסף.

נסביר רגע את ההבחנה בין נסח לשאר הדברים, כדאי אולי להבין. ברשם החברות וגם ברשם העמותות המידע מתנהל בשתי רמות. מידע אחד הוא בתוך ה-data base, בתוך המערכת המיחשובית של רשות התאגידים. משם נמשך הנסח. הנסח משקף את הנתונים שנמצאים בתוך המערכת המחשובית כמו שהם הוקלדו פנימה על ידי עובדים שלנו. זאת אומרת, יש פה משהו שהחברה דיווחה ואנחנו הקלדנו פנימה לתוך המערכת, לכן זה גם יותר ניתן כשירות לציבור. המסמכים כמו שהם הוגשו באמת נסרקים. במסמך סרוק הנסח הוא תמצית מידע מחשובי. הם נסרקים כמידע סרוק לתיק החברה. תיק החברה כולל את כל הדיווחים שהחברה הגישה מהיום שבו היא הגישה בקשה לרישום, דרך הסכמי שעבוד שעל בסיסם נרשם שעבוד, תעודות שעבוד שניתנו, שינויי תקנון, כל הדיווחים כמו שהיא הגישה. זה נמצא בתיק. עכשיו, הנסח, גם פה יש תמצית של השעבודים שנרשמו. זה עדיין ב-10. זה ברמת אמינות מסוימת, כי זה כמו שזה הוקלד למערכת. זה ניתן כשירות לציבור. מי שרוצה ממש לראות את הסכם השעבוד, את תעודת השעבוד הפורמאלית כמו שהיא ניתנה, את התקנון, את הדיווחים על בעלי המניות כמו שהם הוגשו, צריך לפתוח את התיק. הוא יוכל לקבל אותו אליו למייל ב-33 שקלים, או ברמת המסמכים השונים כמו שהסברנו.

כשאדם מבקש נסח של חברה, אתם עושים פעולה לראות אם היה עדכון, או שכל עדכון אתם מיד מכניסים כך שבסופו של דבר זו רק שליפה אוטומטית?

הנסח הוא שליפה אוטומטית. לגבי הנתונים, כמו שהם מעודכנים ב-data base נכון למועד שבו הוא שלח.

ולכן העלות היא יחסית מאוד נמוכה.

נכון ליום מסוים זה נשלף אוטומטית מתוך ה-data base. שוב, זה מבוסס על ה-data base שאנחנו מתחזקים, דואגים שהוא יהיה מעודכן, לכן יש פה עלות מסוימת. יש פה גם היבטים נוספים של רגישות מסוימת של המאגר, לכן יש פה גם עלות של 10 שקלים.

זה נכון, אדוני היושב-ראש, שיש מיליון בקשות של נסח?

ככה אמרו לי אנשים.

אני קצת טעיתי בהקשר הזה. יש מיליון סך הכל. בתוך המאגר הספציפי של רשם העמותות יש 100 אלף. קצת טעיתי פה בכמות האפסים. סך הכל יש כ-מיליון בקשות לנסח מידי שנה - יש גם זכיינים שמפיצים את הנסח - על ידי אנשים שדורשים את זה ישירות מאיתנו וגם - -

אני רואה שיש לנו כאן אורח שביקש לדבר. מי אתה, מה אתה?

אני סמנכ"ל בכיר בחברת Dun & Bradstreet, חברה שמספקת מידע עסקי לשוק. אנחנו משתמשים בנסחי חברה על מנת לסייע לשוק להבין מול מי החברה מתקשרת כשהיא באה לעשות כל התקשרות שהיא רוצה, בין אם זה כספק- לקוח, בין אם זה במתן אשראי, בין אם זה בכללי ממשל תאגידי, בין אם זה להבין האם מדובר בכללי ציות שהיא צריכה לעמוד בהם לפי הרגולציה. כל התקשרות שנעשית מול חברה, הבסיס שלה זה התמצית שאנחנו מדברים עליה, הנתונים שאנחנו יכולים לגזור מתוך נסח חברה. השירות העיקרי שניתן במסגרת עיון בפרטי חברה הוא תמצית נסח חברה. התמצית הזאת עולה היום 10 שקלים. האגרה הזאת מהווה היום איזה שהוא חסם להתקשרות מול חברה, ואני אסביר למה. כשאנחנו מייצרים התקשרויות - -

דיברנו על סיטואציה שיש כיום כמיליון שימושים, מיליון נסחים שמתבקשים מידי שנה מרשם החברות. אני יכול לומר לכם שכמות ההתקשרויות מול השותפויות, מול חברות עולה בעשרות מונים אל מול אותם מיליון שמבקשים נסח חברה מרשם החברות. הסיבה היא פשוטה – העלות. ככל שהעלות תהיה נמוכה יותר, ככל שהנגישות למידע הזה תהיה גבוהה יותר, ככה השקיפות בעשיית עסקים עם חברה, עם שותפות תהיה טובה יותר, כך רמת הוודאות בהתקשרות הזאת תהיה גבוהה יותר, לכן הנגישות ותמצית הנסח בצורה מקוונת צריכה להיות כמה שיותר גבוהה, דהיינו האגרה צריכה להיות כמה שיותר נמוכה. אני אומר, המשוואה מבחינתי היא פשוטה: ככל שהאגרה הזאת תהיה נמוכה יותר, כך כמות השימושים בנסחי חברה תהיה גבוהה יותר. זאת אומרת, ככל שאני אדע שהעלות היא נמוכה יותר, אני אוכל למשוך יותר פעמים בכל התקשרות שאני אבצע מול חברה. אני יכול להגיע לסיטואציה שאני כחברה רוצה להתקשר עם מישהו, כאשר יש לי פרטים, נסח חברה שאני הוצאתי מלפני 3 חודשים. עכשיו, יכול להיות שבמהלך שלושת החודשים האחרונים היו שינויים בבעלות, בהחזקה בחברה, היו שינויים של דירקטורים בחברה, היו רישומים, נסחים של שעבודים על נכסים של החברה ואני לא יודע את זה. כדי לדעת את זה אני צריך למשוך נסח שוב. הפערים האלה שנוצרים כתוצאה מהעובדה שאני לא יכול לגשת לנסחי חברה בכל פעם שאני מבצע התקשרות פוגעים בשקיפות שקיימת במשק בעשיית עסקים, ב-doing business. זה אחד מהעקרונות שאני חושב - -

החברה שביקשה נסח של חברה, בעוד חודש תבקש עוד פעם כי אולי יהיו שינויים. אתה מסביר למה' אתה לא יכול להשתמש שימוש חוזר. נניח נותנים לך על חברה מסוימת. אתה מסביר לנו: אני לא יכול להשתמש במידע הזה שימוש חוזר גם לזה וגם לזה, מכיוון שאני לא יכול לתת אותו בתקופה הזאת. אז מה אתה מציע? גם אותה חברה שביקשה את זה צריכה מפעם לפעם. נניח היא ביקשה נסח של החברה שהיא מתקשרת איתה. אחרי תקופה אולי היו שם שינויים. גם היא עצמה מבקשת מפעם לפעם את הנוסח של חברה, במידת הזהירות שהיא קובעת לעצמה. אני בעל חברה שמתקשר עם חברה אחרת. אני מבקש לראות מה השעבודים שלה בעוד 3 חודשים.

אני לא חושב שזה הולך ככה. מה, כל 3 חודשים?

יש מדינות, כמו אנגליה, שמאפשרות התחברות מקוונת בממשק שהמדינה מספקת ללא עלות. היא מספקת את כל תמצית הנתונים על חברה למטרת התקשרות. זה עד כדי כך הכרחי וחיוני לכל התקשרות שאנחנו מבצעים.

זה כבר - -

כי רוב החברות בורסאיות.

אתם פניתם על זה שלא יעלו. עכשיו אתה פתאום רוצה שגם יורידו את הכל?

אני חושב שזאת הזדמנות מצוינת לדבר על זה.

הרי רצו להעלות את זה. נזעקתם על זה שלא יעלו. עכשיו פתאום אתה אומר: אולי שיבטלו את זה לגמרי.

זה מה שהוא מציע.

זה מלכתחילה לא עלה על דעתו בכלל לבקש. הוא ביקש רק שלא יעלו. אני חושב שנשאיר את ה-10 שקלים, אחרת אין לזה סוף, אלא אם כן, אני לא יודע, יש דרך שכל אחד נקשר ישירות אליכם כך שבכלל לא צריך אתכם. יש כזה דבר?

העלות מיועדת לשקף - - בכל זאת, כמו שחברתי אמרה, יש כאן עלויות שלנו בתחזוק של המערכת. העובדה שהדברים לא נעשים במגע יד אדם, ברור שמשמעותה איננה - - בטוח שגם חברות מסחריות לא עושות את הדברים בהתנדבות. אני לא נכנס כמובן לתעריפים שאתם גובים, זה לא ענייננו כמובן. אני אומר שוב, גם הממשלה, שלא פועלת כמובן כגוף עסקי, בכל זאת רוצה איזה שהוא החזר מסוים - ולו חלקי - על העלות שנגרמת.

אתם כל פעם צריכים לעדכן את זה, במידה ויש.

אנחנו צריכים לתחזק מאגר. יש כאן עלויות, יש כאן התקשרויות, יש כאן קשר עם זכיינים.

תרשה לי לשקף את מה שאמרתם בדיונים. זה לא אומר שהשאיפה שלהם היא לא אמת. אתם אמרתם בתוך הדברים שלכם, כן להביא ולהנגיש את המידע הזה באופן שוטף. זאת אומרת, היעד הוא כן יעד. יכול להיות שאנחנו עדיין לא ביעד.

גם עשינו דברים.

היעד שלהם הוא שכל מידע שיש להם, אם הוא נכנס לתוך המערכת שלהם, שבסופו של דבר תהיה מערכת התקשרות.

כמו שכאן הם חוששים או החברה חוששת שכל 3 חודשים יכול להיות שהדברים ישתנו, גם הם. ממה נפשך? אם זה לא משתנה, יש לך כבר את זה פעם אחת, לא צריך. אם זה כן משתנה, הם צריכים לעשות את העבודה.

הם עושים את זה.

בסדר, מישהו צריך לממן את העבודה שהם עושים. זאת אגרה שהם לוקחים כדי לממן את העבודה שהם עושים כל פעם לעדכן את זה, לשמר את זה, לוודא שאם הגיעו נתונים חדשים, לעדכן.

את כל מי שמעדכן תחייב באגרה. אתה יכול לעשות את זה הפוך. אתה יכול שכל מי שמעדכן - -

אנחנו רוצים לעודד גופים לעדכן, לא הפוך. אני גם אגיד מעבר לזה. עם כל הכבוד לחברי שנמצא בשוק העסקי, אני היום פחות נמצא בשוק העסקי. אני נוטה לחשוב שגם לא בעסקאות של מיליונים, גם בעסקה שצריך להוציא שני נסחים, כלומר להוציא 20 שקלים - - אני לא חושב שאיזו שהיא עסקה מתבטלת או לא מבוצעת בגלל שמשלמים לצורך היוזמה פעמיים או שלוש פעמים 20 שקלים.

אם היינו עושים התניה שהוא לא ישלם לכם אבל גם אף אחד לא ישלם לו תמורת זה, הוא ייתן את זה בחינם לכולם, יכול להיות שהבקשה הזאת הייתה יורדת.

אנחנו ב-2009 הורדנו את השירות עבור הנסח - במקור הצענו 145 שקלים - ל-15 שקלים. ועדת חוקה ביקשה מאיתנו להוריד את זה ל-10 שקלים, להשוות את זה לנסח בטאבו. הסכמנו להוריד מ-15 ל-10. יש הרבה מאוד מידע שהוא לא כרוך במידע על פרטים, כמו שעבודים, בעלי מניות ודירקטורים, שזה מידע שאנחנו נותנים אותו ללא תשלום בכלל. זאת אומרת, יש מידע בסיסי על חברה - מה הכתובת שלה, השם שלה, מה הסוג שלה, מה הסטטוס שלך, כל מיני דברים כאלה שניתנים ללא תשלום בכלל, חינם באתר שלנו. יש קבצים שלמים שאנחנו מעלים עם כל פרטי החברות הבסיסיים - השם, תאריך הרישום, דברים כאלה - -

שזה דברים שלא משתנים בדרך כלל.

כן, בדיוק. דברים שאנחנו מעלים כקובץ ל-data.gov, כדי שכל מי שרוצה לקחת ולעשות בהם שימוש, יעשה. ככל שנוכל להעלות במגבלות הדין עוד מידעים בצורה הזאת אנחנו כמובן נעשה. אנחנו כמובן מעוניינים שהמידע ישרת את המטרות.

אתם נבחנים בהצלחה שלכם, בשירות הטוב והמקצועי, במעקבים שיש לכם, בליווי, אבל גם בפתיחות, עד כמה אתם נותנים - -

בעבר היה צריך להגיע למשרדנו, לפתוח תיק עם דפים - -

בעניין הזה אנחנו מעריכים מאוד את העבודה.

אני רוצה רגע לחזור להוצאת הדפים הבודדים. אני לא זוכר אם שאלו ואמרתם, אולי גם לא שמתי לב, אבל כמה בקשות כאלו יש לכם ללא נסחים או הדברים האחרים?

אז אמרתי, בהקשר הזה יש 50 בקשות בחודש. מתוכן בין 30 ל-40 זה תעודות התאגדות ותעודות שינוי שם, שזה דברים שמתומחרים בנפרד ב-10 שקלים.

כמה יש לכם שמתומחרים ב-25 שקלים?

20.

20 בחודש?

כן.

ואוו. זה הכל?

כי רוב האנשים לוקחים את כל התיק. זה שווה להם. יש להם את כל התיק אצלם, הם מדפיסים אותו כמה פעמים שהם רוצים.

דווקא אם יש לכם כל כך קצת בקשות, על כל בקשה כזאת לקחת 25 שקלים? זה המון כסף.

אצלי זו עלות גבוהה. עובד שלי צריך להשקיע את הזמן ולפתוח את תיק החברה, מה שהאיש יכול היה לעשות בעצמו. הוא צריך לפתוח את תיק החברה, למצוא את המסמך המדובר, למצוא עדכונים למסמך הזה ככל שהיו, לעבור על כל המסמכים, להדפיס, לתת לו בקבלת קהל או לשלוח לו. אלה דברים - -

במקרה אחר, אדוני היושב-ראש, הייתי אומר, אם הנתונים הם כל כך קצת, תוריד את זה יותר, אבל אני אומר שכנראה זה קצת בגלל שזה יקר.

לא, אבל יש אלטרנטיבה טובה.

אנחנו משפרים את האלטרנטיבה.

יש אלטרנטיבות טובות שהמחירים לא גבוהים מידי. כשאדם מבקש מסמך אחד, ההפרש אצלו זה כמה שקלים. אצלם זה מצטבר להרבה.

אני אומר לכם כמי שהוא צרכן גדול של נסחי חברה. ככל שהאגרה תהיה נמוכה יותר, גם השימושים שלי יהיו יותר גבוהים. אני מתחייב שהשימושים שלי בכסף לא ישתנו ככל שהאגרה תרד, אפילו יעלו. אני אצרוך הרבה יותר נסחי חברה ככל שהאגרה תרד. הסכום הכספי לא ישתנה, הוא אפילו יגדל.

אתה תרוויח יותר.

הוא מתחייב פה שהוא לא מעלה - -

צריך להבין שנסחי חברה הם שירות לציבור, הם בסופו של דבר באים לשרת את הציבור, לא אף אחד אחר.

בסדר גמור. אם יש מישהו שמוציא הוצאות כדי לשרת את החברה, החברה בדרך כלל גם אמורה לעזור לאותו אחד כדי לכסות את ההוצאות שלו, או לפחות בחלק. בסדר, זה משרת אותם, אבל הוא משלם. בואו נשאיר את זה. בואו נסכם לגבי חברות. התיק כולו הוא 33 שקלים. כל מה שקשור לדברים הידועים שעושים את זה, שאפשר בלחיצה, כולל נסח, זה 10 שקלים. דברים בודדים שאנשים רוצים להוציא, שזה דבר שלא ילך לפי דפים, זה יהיה סך הכל 25. גם אם הפרוטוקול שהוא רוצה יהיה 10 עמודים, הוא ישלם 25 שקלים. לפי מה שאתם אומרים זה גם לא הרבה דברים שקיימים.

זה אותו דבר בעמותות ובחברות. בהקשר הזה תהיה אחידות.

בסדר. בואו עכשיו נקרא את הדברים.

יש לנו 3 קבצים, אני קורא את הקובץ הראשון.

תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשע"ח-2017.

תיקון הפתיח. בפתיח לתקנות החברות (אגרות), התשס"א-2001 (להלן – התקנות העיקריות), אחרי "סעיפים" יבוא "43" ואחרי "44(6)" יבוא "345כז".

בתקנה 1 לתקנות העיקריות, אחרי "חברת חוץ" יבוא "ולעניין חברה לתועלת הציבור – לרבות חברת לתועלת הציבור כמשמעותה בסעיף 345לג לחוק."

בתקנה 2 לתקנות העיקריות, האמור בה יסומן (א) ואחריו יבוא:

"(ב) בעד הגשת בקשה לרישום חברה לתועלת הציבור כאמור בסעיף 345ב לחוק תשולם אגרה כקבוע בתוספת."

בתקנה 3 לתקנות העיקריות, האמור בה יסומן (א) ואחריו יבוא:

"(ב) בעד פעולות ושירותים של הרשם ההקדשות או של רשם החברות לגבי חברה לתועלת הציבור, תשולם אגרה כמפורט לפי העניין בתוספת."

בתקנה 5(א)(2) לתקנות העיקריות במקום "פברואר" יבוא "מרס".

בתקנות 5א עד 5ג לתקנות העיקריות, בכותרת השוליים, בסופה יבוא "הוראת שעה".

בתקנה 6(ד) לתקנות העיקריות –

""המדד החדש" – המדד שפורסם בחודש אוקטובר שלפני יום השינוי;

בהגדרת "המדד היסודי", במקום "לאחרונה לפני" יבוא "בחודש אוקטובר שלפני".

אחרי תקנה 8 לתקנות העיקריות יבוא:

"תוקף 8א. תקנות 5 עד 5ג יעמדו בתוקפן לתקופה של 5 שנים מיום תחילתן של תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשע"ח-2017.".

אני מציע, גלי, שתסבירי את הנקודה הזאת. יש פה שינוי של איזה שהוא פטור שקיים היום שכרגע הופכים אותו למשהו זמני, זאת אומרת לפטור לעוד 5 שנים. בעוד 5 שנים הוא מתבטל. אולי תסבירי לוועדה על מה מדובר.

לפני כמה שנים הוכנס תיקון לתקנות האגרות. בגדול, חברה חייבת לשלם. במובחן מעמותות שיש להן פטור, וניהלנו דיון בהקשר הזה, חברה חייבת כל שנה לשלם אגרה שנתית. היו הרבה מאוד שנים שהמון חברות צברו חובות מאוד מאוד גדולים - אני מדברת על ההיסטוריה של עד 2010. היינו באים אליהן ואומרים: רגע, סליחה, אם אתן לא פעילות, תתפרקו מהמאגר. אתן צוברות חוב של 10 אלפים שקל, אבל אתן לא פעילות. חבל, תתפרקו, ככה תצאו מהמעגל. אחת הטענות בהקשר הזה הייתה: בגלל החוב של 10 אלפים שקל אני לא יכול עכשיו להתפרק. אני צברתי כבר לאורך שנים את החוב הזה, אני לא יכול להתפרק. מה שנכנס זה סעיף שדיבר על פטור במקרה של פירוק מרצון. אם חברה מסיימת הליך של פירוק מרצון ומוכיחה שלגבי 7 שנים אחורה - תהליך של פירוק מרצון הוא עניין של פחות משנה אמור להיות בממוצע. עכשיו אנחנו עוד רוצים לקצר אותו במסגרת תיקון שתגיעו אליו בהצעת חוק חדלות פירעון, לייצר הליכי פירוק מרצון יותר מהירים – היא לא הייתה פעילה, היא מקבלת פטור מאגרה שנתית על כל שנה מהשנים שהיא מראה שהיא הייתה לא פעילה. היום עוד שכללנו את התהליך הזה, אנחנו מקבלים נתונים ישירות מרשות המיסים וחוסכים לה כל מיני מסמכים שהיא הייתה צריכה להגיש בדרך. היא מקבלת את הפטור.

מאז 2008 דברים השתנו באופן דרמטי ברשות התאגידים. גם בעולם של אכיפה וגבייה של תשלומי אגרות אנחנו חיים במציאות שונה. הגבייה עלתה במאות אחוזים לשנה. היום אנחנו נמצאים במצב שבו כל חברה שיש לה חוב אגרה, אפילו לשנה אחת - אין את הצבירה הזאת של ה-7 שנים - מיד מוכרזת כחברה ל - - אלעזר, שאלת אותי אם הבאנו נתונים. 16 אלף הוכרזו רק על אי תשלום אגרה ב-2016. כבר ב-2017 הן הוכרזו על אי תשלום אגרה ב-2016. המשמעות היא שהן לא מקבלות שירותים שונים מהרשם. העברנו לגבייה במרכז לגביית קנסות למעלה מ-60 אלף חברות. אנחנו גובים בשנה על בסיס חובות עבר כ-50 מיליון שקל. זאת אומרת, כל עולם התשלום - - בסביבות ה-151 אלף חברות משלמות כל שנה אגרה שנתית כמו שצריך, להבדיל מהמצב ב-2008, שבו דיברנו על אולי 70 אלף חברות סך הכל. זאת אומרת, זה הוכפל ושולש. גם כל הנושא של חובות העבר. אנחנו חושבים שה"גרייס" הזה של "תשבי 7 שנים, תחכי. תבואי אלי אחרי 7 שנים, תקבלי פטור אחורה על ה-7 שנים שלא שילמת", הוא משהו שהוא לא מתאים למציאות של ימינו. אנחנו נותנים עוד 5 שנים קדימה את האפשרות ליהנות ממנו, אבל 5 שנים מהיום אנחנו רוצים להיות במצב שבו אם חברה מפסיקה את הפעילות שלה, היא לא רוצה להמשיך לשלם אגרות, שתפעל להתפרד באותו רגע. היא לא צריכה עכשיו לחכות, לשבת 7 שנים. זה גם לא יקרה, כי כבר אחרי שנה שהיא לא שילמה אגרה מיד יתחילו נגדה פעולות גבייה. אנחנו רוצים שהפטור הזה ייקבע כהוראת שעה לעוד 5 שנים קדימה ובזה זה יסתיים, מאותו רגע ואילך החברה תידרש לשלם אגרה שנתית כל שנה כמו שהיא חייבת גם לפי החוק. יש פה משהו שהוא לפנים משורת הדין. היו נסיבות שהצדיקו את זה, אבל אנחנו חושבים שהנסיבות האלו כבר לא קיימות.

בעמותות אנחנו עושים את זה הפוך. בעמותות, בגלל שעד עכשיו היה פטור ועכשיו אנחנו מבטלים את הפטור, אנחנו רוצים לתת 5 שנים קדימה אפשרות לעמותות לא פעילות לבוא ולהתפרק. בעמותות הייתה בעיה הפוכה, כי היה פטור בדין. פה נוצרה בעיה, כי לא היה פטור בדין. זאת תמונת ראי של אותו הדבר. 5 שנים קדימה אנחנו רוצים שכולן כבר יהיו במצב כזה: או שהן פעילות, משלמות, מדווחות, עושות מה שהן צריכות לעשות, או שהן לא במרשם שלנו.

בתוספת לתקנות העיקריות –

בפרט 1 –

אחרי "רישום חברה" שלצד הסכום "2,606" יבוא "למעט חברה לתועלת הציבור";

במקום השורה –

בעד – "רישום חברה לתועלת הציבור 868" יבוא: בעד –

"רישום חברה כאמור בדרך של הגשת בקשה מקוונת לפי תקנה 1ב לתקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים), התש"ס – 1999 - 2,150 שקלים".

הגשת בקשה לרישום חברה לתועלת הציבור – 750 שקלים.

התיקון של אגרת הרישום לחברות לתועלת הציבור הולכת בהתאמה לשינוי שעשינו בהקשר הזה בעמותות. נדבר על זה שם. כמובן שמבחינתנו חברות לתועלת הציבור ועמותות צריכות להתנהל באותו אופן.

זו בעצם הפחתה, כי היום זה 866.

זו הפחתה מסוימת. בעמותות יש פה איזה משחק, אבל כשנגיע לעמותות אני אסביר.

במקום פרט 2 יבוא:

בעד –

"2. עיון בתיק חברה סרוק, באינטרנט, לכל חברה – 33 שקלים.

בנסח חברה, באינטרנט, לכל חברה – 10 שקלים".

בעקבות מה שדיברנו קודם על המסמכים, על לשמור את זה 10 שקלים ולהוסיף את תעודת שינוי שם, אני מציעה להחליף את כל פרט (3) בפרט שאומר: קבלת תקליטור ׁׁׁ(CD) צרוב של תיק חברה סרוק, למעט חברה לתועלת הציבור – 63 ו-68. קבלת תקליטור (CDׂ( צרוב של תיק חברה לתועלת הציבור סרוק – 42 ו-47. קבלת העתק תעודת התאגדות או תעודת שינוי שם או תעודה כאמור משוחזרת – 10 שקלים. פשוט להחליף את הפרט, לעשות את זה מסודר.

נוסיף, מעבר לתעודת התאגדות, גם את התעודה של שינוי שם.

כן. שכל אחת מהן גם יכולה להיות משוחזרת. כל אחד מאלה יעלה 10 שקלים.

תעודת התאגדות, תעודת שינוי שם ותעודה משוחזרת של אחד מהשניים האלה.

"3א. קבלת העתק מסמך מסוים מתיק החברה הסרוק, לכל מסמך 25 שקלים";

(5) פרטים 4 עד 6 – יימחקו.

(6) בפרט 8, אחרי "לכל חברה מתמזגת" יבוא "למעט חברה לתועלת הציבור";

(7) בפרט 8א, בטור "בשקלים חדשים", במקום "869" יבוא "750".

(1) תחילתן של תקנות אלו ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018).

2) תחילתו של פרט 2 לתוספת לתקנות העיקריות, כנוסחו בתקנה 9(2) לתקנות אלה, לעניין עיון בתיק חברה סרוק, באינטרנט, של חברה לתועלת הציבור, ביום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017) או במועד מוקדם יותר שבו השירות האמור יהא זמין מבחינה טכנולוגית, ובלבד שרשם ההקדשות יפרסם מראש הודעה ברשומות על מועד תחילת זמניות השירות כאמור.

אני מציע שהוא יפרסם גם באינטרנט.

בסדר גמור.

באתר האינטרנט של הרשות.

כן. זה הסט של החברות. יש לנו את הסט של העמותות.

תקנות העמותות (אגרות) (תיקון), התשע"ח-2017.

בתקנות העמותות (אגרות), התשנ"ח-1998 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 3 –

בתקנת משנה (א), במקום "הסכומים" יבוא "סכומי האגרה הקבועים";

בתקנת משנה (ד) –

בהגדרת "המדד החדש", במקום "לאחרונה לפני" יבוא "בחודש אוקטובר שלפני";

בהגדרת "המדד היסודי", במקום "לאחרונה לפני" יבוא "בחודש אוקטובר שלפני".

אחרי תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא:

"פטור מאגרה שנתית לעמותה שהפסיקה את פעילותה – הוראת שעה"

עמותה שהפסיקה את פעילותה והגישה לרשם דוח על פירוק מרצון לפי סעיף 47(ב) לחוק או שהוכיחה בהתאם לדרישות הרשם כי הפסיקה לפעול והרשם החליט למחוק אותה לפי סעיף 59 לחוק, פטורה מתשלום אגרה שנתית לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה את פעילותה לפי הדוחות הכספיים שהגישה לרשם, ובלבד שהמציאה לרשם תצהיר מאת חברי הוועד של העמותה שבו הם מצהירים כי החל בתאריך שצוין בתצהיר, העמותה הפסיקה את פעילותה וכי אינה מנהלת חשבונות בנק.

עמותה שהוגשה לגביה בקשה לביטול מחיקתה לפי סעיף 59(ג) לחוק, לשם ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען לפי דין ולא לשם המשך פעילות, פטורה מתשלום אגרה שנתית לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה העמותה את פעילותה ועד למועד ביטול המחיקה, ובלבד שלאחר שקיימה את חובותיה כאמור, הגישה לרשם דוח על פירוק מרצון לפי סעיף 47(ב) לחוק או שהוכיחה בהתאם לדרישות הרשם כי הפסיקה לפעול והרשם החליט למחוק אותה לפי סעיף 59 לחוק.

הפטור לפי תקנה זו יחול רק לגבי אגרות שנתיות שטרם שולמו."

אני אקרא גם את התקנה הבאה שקשורה לתוקף של זה.

פה יש רק תיקון, מה שהסברתי קודם. תקנה 3א תעמוד בתוקפה לתקופה של חמש שנים מיום תחילתה - אנחנו נגיע לזה אולי בהמשך – לפי הוראות העמותות (אגרות) (תיקון), התשע"ח-2017".

למשך של 5 שנים.

5 שנים כהוראת שעה.

ההוראה הזאת כרוכה בהוראות לגבי ביטול הפטור, בגלל שרק ברגע שכבר יבוטל הפטור תהיה משמעות להוראות האלו שנותנות פטור רטרואקטיבי אגב פירוק. היא כרוכה בתחילה המועד של התקנות ההן. לגבי זה נדבר.

4.במקום התוספת לתקנות העיקריות יבוא:

"תוספת (תקנה 2)

בקשה לרישום –

בעד הגשת בקשה לרישום עמותה לפי סעיף 2 לחוק, לא כולל דמי פרסום ברשומות – 750 שקלים;

בעד הגשת בקשה לרישום אגודה קיימת כעמותה, לפי סעיף 60 לחוק, לא כולל דמי פרסום ברשומות – 750 שקלים;

פה אני רוצה רגע להסביר, בכל זאת למען הסדר הטוב. היום יש שתי מדרגות של תשלום אגרת רישום עמותה. מדרגה אחת היא 868 שקלים. מדרגה שנייה לגבי עמותה שמגישה תצהיר שבעתיד – יש פה כשלעצמו בעיה – המחזור שלה לא יהיה מעל 300 אלף שקל והיא לא תעסיק עובדים - 434 שקלים. אנחנו לקחנו את כמות העמותות, לא שינינו את הסך הכל. אמרנו: הרבה יותר נכון, פשוט, סביר - גם לא דורש מהעמותה להצהיר הצהרות בלתי אפשריות או להתחייב למה יהיה המחזור שלה שנה, שנתיים קדימה, שזו ציפייה שלא כל כך אפשר לעמוד בה, וגם לא להכשיל אף אחד בתצהיר שהוא לא ברור, עם כל הטרחה הזאת של התצהיר - לקבוע מדרגה אחת של 750 שקלים לכל העמותות.

אני לא יכול לקבל את מה שאת אומרת עכשיו, את העניין של למנוע ממנה להיכשל. עמותה שיודעת שהיא לא הולכת להתעסק עם תצהיר, היא יודעת להצהיר על זה. זה לא שיש לה 290 או 310 ואנחנו מכשילים אותה. היא יודעת שלא רק שהיא לא תגיע ל-300, היא גם לא תגיע ל-50, היא לא תגיע ל-100, היא לא תגיע לשום דבר. היא בסך הכל עמותה שרוצה להתאגד. יש כאן איזו עוד בעיה. אתה שוב מטיל עליהן 750 במקום 450.

חבר הכנסת מקלב, אני רוצה גם להגיד ביחס למה שאמרת מקודם. ממה שאנחנו יודעים, אין כמעט עמותות שאין להן התנהלות כספית בכלל. עמותה שנרשמת, מה שמעניין אותנו זה ההתנהלות הכספית שלה, כי היא צריכה בדרך כלל כספי ציבור. הראיה מבחינתנו היא שהרוב הגדול - כמעט הרוב המכריע של העמותות שמצהירות היום, שנותנות היום תצהיר על פטור - הן עמותות שמבקשות אישור ניהול תקין. אם הן מבקשות אישור ניהול תקין, הן כנראה צריכות כסף ממישהו, אחרת הן לא היו מבקשות את האישור. אנחנו כן חושבים שאם מישהו רוצה איזה בסיס כדי להיות יכול לבקש כספים, צריך איזה שהוא חסם מינימאלי.

הוא רוצה להירשם.

נניח שיהיה סכום פחות שהוא הצהיר, מה יהיה אחר כך, אחרי שנה? אם התברר שהוא לא עמד בזה, מה יהיה? יהיו לו קנסות?

כמו שהיה עד היום.

לא, אנחנו לא רוצים לתת לו קנסות. אתה לא תצא מזה עם כל כך הרבה דברים.

תשלום חד פעמי הוא אך ורק ברישום, הוא לא תשלום שנתי שחוזר כל הזמן.

איך אמרת מקודם? אני הולך בראש שלך. אמרת "תמריץ להירשם". זה תמריץ להירשם.

אם זה לכל החיים, אז - - אם אתה צופה ובסוף זה לא מתממש, יתחיל סיפור. כאן הוא לא מתחייב לכלום.

נכון.

כן, אבל דמי הרישום הם 750 שקלים. אתה בסך הכל מתאגד עם כוונה טובה לעשות פעילות. אתה עוד לא בא עם נכסים, לא בא עם דברים. אתה רוצה להתאגד, אתה רוצה להתנדב, אתה רוצה לאגד אנשים שיבואו לתת שיעורי עזר לילדים.

אוקי, נניח עשית את זה ושילמת - -

750.

לא, שילמת פחות.

היום זה 430 שקלים.

נניח ששילמת 430. עברה שנה, שנתיים או שלוש. מה קורה אז? מתברר שהעמותה היא מעל 300 אלף. הרי היא תגיע בשלב מסוים - -

זה רק בשנה הראשונה, כי כל שנה אחרי זה זה אגרה שנתית. אנחנו מדברים פה רק על אגרת הרישום.

דרך אגב, על השנתיים הראשונות לא משלמים אגרת רישום, נכון?

אנחנו מדברים כאן רק על אגרת רישום.

רגע, מה זה השנתיים הראשונות שלא משלמים?

משלמים אגרת רישום בשנה שאתה מתאגד. באותה שנה אתה לא משלם אגרה שנתית. שנה אחר כך ושנה לאחר מכן, זאת אומרת בשנתיים הראשונות אחרי הרישום, חוץ משנת הרישום אתה משלם את ה-150 שקלים שדיברנו קודם.

לא משנה מה המחזור שלך.

יש אגרה שוטפת, יש אגרת הקמה.

זאת אומרת, שנתיים זה רק על השוטפת.

כן. היום המצב הוא שאנשים ניסו להתחכם ולהירשם בדצמבר, ואז להגיד: המחזור שלנו לא יעלה על 300 אלף עד סוף דצמבר. זה תצהיר שהוא לא מתאים לשום דבר. אתה מצהיר על משהו שאתה עוד לא יודע מה יהיה איתו.

זה פתח.

אביטל, אני מקבל את מה שאת אומרת, אבל תראה כמה שאנשים משקיעים. אני לומד מזה דברים אחרים.

כל אחד מסתכל אחרת.

על אותו דבר כל אחד מסתכל אחרת.

השאלה עכשיו מה כן לעשות.

אנשים מוכנים ללכת - - אני מראה את המצוקה. משם אני מגיע.

חבר הכנסת מקלב, דווקא מתוך מה שאנחנו רואים, אנשים שלא רוצים - - קצת בשונה ממה שאמרת, אותנו כן מעניין הפיקוח על כספי ציבור, פחות העובדה שאנשים שלא רוצים להתעסק בכסף יתאגדו. זה פחות מעניין אותנו. כשהם לא רוצים להתעסק בכסף, פחות מעניין הפיקוח. הפיקוח יותר מעניין כשאנשים כן רוצים להתעסק בכסף. בדרך כלל זו הסיבה שהם מתאגדים. יש המון המון גמ"חים שהם לא עמותות. יש לא מעט. כשבעקבות הפטקא רצו לחייב רישום כעמותות, הסתבר שיש מאות גמ"חים שמתעסקים בכסף והם לא רשומים.

מה שקורה בשנים האחרונות זה שהרבה יותר בתי כנסת נהפכו לעמותות.

כי הם רצו הקצאה או תמיכה מהעירייה.

או סעיף 46.

אין לנו נתונים.

נדיר שעמותה - -

אנשים לא ישלמו מסים לעמותה אם לא יהיה לה 46.

זה דמי חבר.

דמי חבר זה גם נכנס כתרומה.

בחלק מבתי הכנסת אין דמי חבר. התרומות הן 10 שקלים בעלייה לתורה. אני לא מדבר על בתי כנסת שהם מרכזיים ביישוב, כמו למשל בית הכנסת הגדול שהוא מרכזי, גדול. אנחנו מדברים על בתי כנסת - - והם נהפכו לעמותות.

תראה, ברוב המקומות האלה יש גמ"חים, יש כל מיני דברים.

צריך לקחת בחשבון שהורדנו מקודם את זה שאנחנו מעבירים אותם לתשלום לא בהצהרה. רשות התאגידים שילמה לדואר על התצהיר הזה. חסכנו לכם. כל פעולה של תצהיר כזה הייתה עולה כסף.

אני לא בקיאה בזה.

אנחנו הוספנו את זה במקום אחר, כי אנחנו ממשיכים לשפר שירות. זה לא רק שזה חוסך לנו כסף. אנחנו משפרים שירות גם כשזה עולה לנו כסף. אנחנו אמורים להעלות. הנה אולי בשורה שאני הולך לבשר. אני מקווה שהחל מה-1 בינואר אנחנו נאפשר שירות דרך בנק הדואר, שלא יצטרכו ללכת עם אותו שובר ירוק. האדם לא יצטרך לבוא ולראות - -

אפשר דרך כרטיס אשראי?

כן.

ה-33 שקלים בנסח - -

אפשר באשראי דרך שרת התשלום.

תראה, אורי, הדרך היחידה שאפשר, אם אנחנו רוצים לעשות - - אני לא רוצה שאדם יגיד מה עתידי וייכנס לכל מיני דברים, ספקות, שזה לא טוב. הדבר היחידי, אם אנחנו רוצים ללכת לקראת זה, זה שהוא ישלם 750. אם אחרי שנה יתברר שבאמת ההיקפים שלו קטנים וכו', תתקזזו איתו על ההפרש.

זה מאוד מסובך להתעסק עם החזרים.

זה הדבר היחיד שאני יכול - להתקזז.

זה מנגנון מאוד מורכב. מנגנון של החזרים, אדוני - -

לא החזר. אתה לא צריך להחזיר. אתה מתקזז איתו, כי הרי הוא צריך לשלם - -

באגרה הבאה?

כן, עם האגרה הבאה. רק לאגרה הבאה, מה שנקרא. אני לא רוצה שיהיה מצב שאדם שאולי ירוויח 350 שקלים או משהו ייכנס וילחיץ את עצמו, או אולי ייכנס למצב - אני לא רוצה להגיד שישקרו - שייקחו ממנו על הספק. זה לא טוב, זה לא שווה את זה.

אני צריכה גם להיות הוגנת. במסגרת הערכה התקציבית שנתנו לתקנות, לדבר הזה לא הייתה הערכה תקציבית כי הוא משחק סכום אפס. אם אנחנו רוצים לחזור למצב של 868 ו-434 - -

טוב, אורי, בואו נשאיר את זה על 750.

אולי 700.

700 אתה רוצה? עד כדי כך?

זה יעלה את אגרת הרישום ל-200.

אגרה שנתית.

כן, השנתית.

במקום מה?

במקום 150.

אתה עושה צחוק? כאן אתה מדבר על משהו חד-פעמי, פה זה משהו שנתי לגמרי, זה כל שנה. גם מבחינה כלכלית זה בכלל לא רלוונטי.

אז בוא נשאיר את זה במצב הקיים.

למה הגעתם ל-750, זה האמצע?

עשינו משחק סכום אפס.

חיברתם ממש?

כן.

טוב, שיהיה 750.

אגרה שנתית לגבי כל שנה שלאחר שנת הרישום –

אם שולמה האגרה השנתית עד לסוף חודש מרס – סכום האגרה השנתית המופחתת הנקוב בפרט 10 לתוספת לתקנות החברות (אגרות).

אם שולמה האגרה לאחר סוף חודש ולפני סוף אותה השנה - סכום האגרה השנתית הנקוב בפרט 9 לתוספת לתקנות החברות (אגרות).

אם שולמה האגרה לאחר סוף אותה שנה – סכום האגרה השנתית הנקוב בפרט 9 לתוספת לתקנות החברות (אגרות), בשנת התשלום בפועל.

עמותה בשנתיים הראשונות לאחר שנת התאגדותה או עמותה שמחזור ההכנסות השנתי שעליו דיווחה בדוח המילולי שהגישה לרשם ביחס לשנת הכספים האחרונה אשר לגביה היה עליה להגיש דוח מילולי ערב השנה לגביה נדרש תשלום האגרה, אינו עולה על 300,000 – 150 שקלים.

הגשת הצעת מיזוג כמשמעותה בפרק ד2 לחוק, לכל עמותה מתמזגת – 750 שקלים.

אגרות שונות בעד שירותי הרשם –

עיון בתיק העמותה הסרוק באינטרנט, לכל עמותה – 33 שקלים.

קבלת תקליטור (CD) צרוב של תיק עמותה סרוק. בדואר - 42 שקלים, בלשכת הרשם – 47 שקלים.

קבלת העתק מסמך מסוים מתיק העמותה הסרוק, לכל מסמך –

תעודת התאגדות של עמותה – 10 שקלים.

צריך להוסיף פה תעודת שינוי שם.

תעודת שינוי שם.

כמו שאמרנו.

מסמך אחר – 25 שקלים.

לגבי התחילה, את רוצה להסביר?

כל הנושא של השינוי באגרות, בגלל שאמרנו שהוא מתבסס על המערכת המחשובית החדשה שלנו וגם על זה שכבר יהיה דוח מילולי שעובד לפי הכללים, שמוגש גם באופן מקוון לפי כללים מכוח סעיף 38ב שאושר ממש לפני כמה חודשים בודדים כאן בוועדת חוקה, הכל כרוך בהכל, לכן מועד התחילה של זה מבחינתנו חייב להיות נדחה, ויש שני מועדים אפשריים לצורך העניין. בגלל שמדובר באגרה שנתית, אנחנו מדברים רק במונחים של שנים מלאות, אי אפשר באמצע השנה לשנות אגרה. ב-1.1.2018 זה לא יקרה. המועד הכי זהיר שאפשר לנקוט בו זה ה-1.1.2020, כי אנחנו לא יודעים מה יקרה ב-1.1.2019. המנגנון שהצענו הוא מנגנון שאומר ככה: זה ייכנס בתוקף ב-1.1.2020, אבל אם ייכנסו כללים לפי סעיף 38ב לתוקף, שזה כללים של המערכת המקוונת, לפני ה-1.1.2019, ויש סיכוי כזה - אנחנו עכשיו נעים סביב הרבעון האחרון של 2018 ורבעון ראשון של 2019 - זה ייכנס ב-1.1.2019, והרשם יפרסם על זה הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט. זה גם לגבי תקנה 3א, הנושא של הפטור הרטרואקטיבי, וגם כל השינוי של מבנה האגרות השנתיות. בשאר האגרות, שהן אגרות שירות, אין את הבעיה הזאת, לכן מדובר על תקנה 3א בתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 2 לתקנות אלו, ופרט (2) לתוספת לתקנות העיקריות כנוסחו בתקנה 4 לתקנות אלו. אלה שני הדברים שיש להם תחולה נדחית או ל-1.1.2019 או ל-1.1.2020.

איזה תקנות?

התקנות של האגרה השנתית בתוספת, כל מה שדיברנו על האגרה השנתית.

באגרה השנתית?

כן, כל השינויים של האגרה השנתית. הפחתת הסכום לכלל העמותות וה-150 שקל בשנתיים הראשונות לעמותות עד 300 אלף - כל זה ייכנס לתוקף רק שתהיה לי היכולת לתמוך.

ומה בינתיים?

בינתיים יישאר המצב הקיים. תקנה שכרוכה בזה היא תקנה 3א, עם הפטור כהוראת שעה אחורה.

ל-5 שנים.

בהליכי פירוק מרצון.

תקנות החברות (אגרות לעניין חברה לתועלת הציבור) (ביטול).

ביטול התקנות. תקנות החברות (אגרות לעניין חברה לתועלת הציבור), התשע"א-2010 – בטלות.

תחילתה של תקנה 1 ביום תחילתן של תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשע"ח-2017.

כל הדברים שקשורים לחברה לתועלת הציבור שולבו בתוך הסט של התקנות.

בסדר. מי בעד לאשר את שלוש התקנות עם כל השינויים המתבקשים, כל התוספות וכל מה שנאמר? מי בעד, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשע"ח-2017 אושרו.

תקנות החברות (אגרות לעניין חברה לתועלת הציבור) (ביטול), התשע"ח-2017 אושרו.

תקנות העמותות (אגרות) (תיקון(, התשע"ח-2017 אושרו.

אושר פה אחד. תרוצו מהר, תעדכנו מהר שזה יהיה ב-2019, לא ב-2020.

אנחנו בהקשר הזה תלויים בכם. אנחנו חייבים שהתקנות של הדוח המילולי יעברו, כדי שנוכל לבנות - -

מה זה התקנות של הדוח המילולי?

זה כבר הוגש על ידי שרת המשפטים בדצמבר 2016. מאז עשינו עוד איזה הליך של שיתוף ציבור.

אם אנחנו נאשר, אתם תעשו, או שאז יהיו עוד סיבות למה לא?

אנחנו מקווים - -

אנחנו צריכים לבנות את מערכת המחשוב על בסיס הדוח הזה. הדוח הזה הוא הבסיס.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20.